gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זמירות מוצאי שבת · ZEMIROS MOTZE SHABBOS

מוציא לאור: זמירות מוצאי שבת · ZEMIROS MOTZE SHABBOS

זמירות מוצאי שבת · ZEMIROS MOTZE SHABBOS

פתח את ה-PDF הורדה

‫ישמחו במלכותך‬ ‫הנ‬ ‫®‪B1‬‬ ‫פדר‬ ‫ויתץ לף האלהים ממל השמןם ומשמני הארץ ו ת תן ותיר^ען‪:‬‬ ‫‪:‬עבדוך עמים וישתחוו לך לאמים‪ .‬הוה גביר לאחיך‬ ‫ו‪,‬ישת‪0‬וו לך בני אמך‪ .‬א;רךיך ארור ומברכיך ברוך‪ :‬ואל שדי‬ ‫יברך א'ך»ך ו_יפךך ו_יךבך‪ .‬והיית לרןהל עמים‪ :‬רתן לך את ברכת‬ ‫אברהם לך ולזרעך אתך‪ .‬לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן‬ ‫אלהים לאברהם‪ :‬מאל אביך ו‪.‬יעזךך ואת שדי ויברכך‪ .‬בךכ'ת‬ ‫שמים מעל ברכית תהום ריבצת תחת‪ .‬ברכית שדים ורחם‪:‬‬ ‫‪TT‬‬ ‫י^י י׳י׳י י‬ ‫י ‪J‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‘ך‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫״‪S‬‬ ‫^^‬ ‫^‬ ‫ברכת אביך גברו על ברכת ה‪1‬ךי‪ .‬עד רואות נבעת עולם‪ .‬תה;ץ‬ ‫לראש יוסף ולכןךכןד נזיר אחיו‪ :‬ואהבך וברכך והךבך‪ .‬וברך‬ ‫פרי בטנך ופרי אךמתך‪ .‬דגנך ותירשך ושהךך‪ .‬שגר אלפיך‬ ‫ועשתית צאנך‪ .‬על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך‪:‬‬ ‫ברוך ההוה מכל העמים• ליא והיה בך עכןר ועכןרה ובבהמתך‪:‬‬ ‫והסיר יי ממך בל ה־לי‪ .‬וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת‬ ‫לא ישימם בך‪ .‬ונתנם בכל שנאיך‪:‬‬ ‫המלאך הנאל אתי מכל וע• וברך את הנערים‪ .‬יורא‬ ‫בהם שמי ושם אביתי אברהם ויצחק‪ .‬ויתו‬ ‫לרב בקרב הארץ‪ :‬וו אלהיכם הךןה אתכם‪ .‬ןהנכם היום‬ ‫ככוכבי השמום לרב‪ :‬וו אליהי אבותיכם י־םף עליכם ככם‬ ‫אלף פעמים‪ .‬ויברך אתכם כאשר דבר לכם‪:‬‬ ‫סדר מוצאי שגת‬ ‫| ת ך אתה בעיר‪ .‬ובחך אתה בשךה‪ :‬בחך אתה בב־אף‪.‬‬ ‫וברוך אתה בצאתך‪ :‬בחך טנאך ומעארתך‪ :‬בחך פרי‬ ‫בטנך ופרי אךמתך ופרי בהמתך‪ .‬שגר אלפיך ועישתרות צאנך‪:‬‬ ‫יצו יי אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך‪ .‬וברכך‬ ‫בארץ אשר ךי אלהיך ניתן לך‪ :‬ופתח וי לך את אוצרו הטוב‬ ‫את השמים‪ .‬לתת מטר אךצך בעתו ולברך את בל מעשה‬ ‫ו‪,‬ךך‪ .‬והלוית גויס רבים ואתה לא תלוה‪ :‬בי ץי אלהיך ברכך‬ ‫כאשר דבר לך‪ .‬והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט‪ .‬ומשלת‬ ‫בגוום רבים ובך ל'א ומשלו‪ :‬אשריך ישראל מי כמוך עם נושע‬ ‫ביו‪ .‬מגן עזרך ואשר חרב גאותך‪ .‬ויכחשו א־וביך לך‪ .‬ואתה על‬ ‫במותימו תךרך‪:‬‬ ‫מחיתי כ;ןב פישעיך וכ;ןנן חט־אתיך‪ .‬שובה אלי כי‬ ‫גאלתיך‪ :‬תו שמים כי עשה וו‪ .‬הריעו‬ ‫תחתיות ארץ פצחו הרים רנה וער וכל עץ בו‪ .‬כי גאל‬ ‫יי יעקב ובישראל יתפאר‪ :‬גאלנו יי צבאות שמו‪ .‬קדוש‬ ‫ישראל‪:‬‬ ‫״ ‪T S‬‬ ‫ישראל נושע ביי תשועת עולמים‪ .‬לא תבשו ולא תכלמו עד‬ ‫עולמי עד‪ :‬ואכלתם אכול ושבוע‪ .‬והללתם את ישם‬ ‫יו אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא‪ .‬ולא ובשו עמי לעולם‪:‬‬ ‫וידעתם כי בקרב ישראל אני‪ .‬ואני ך אלהיכם ואין עוד‪ .‬ולא‬ ‫ובשו עמי לעולם‪ :‬כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון‪ .‬ההרים‬ ‫והגבעות יפצחו לפניכם תה‪ .‬וכל עצי השךה ימחאו כף‪ :‬הנה‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫קנב‬ ‫אל יעזועתי אבטח ולא אפחד‪ .‬כי עזי וזמרת יה יי‪ .‬ויהי לי‬ ‫•‬ ‫״‬ ‫‪TS‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r I *I‬‬ ‫‪T‬״*״‬ ‫״‬ ‫‪T I V‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ * V‬״׳י‬ ‫‪r‬״* *‬ ‫‪s‬‬ ‫לישועה‪ :‬ושאבתם מים בשש‪1‬ן ממעיני היעועה‪ :‬ואמךתם בי‪1‬ם‬ ‫ההוא‪ .‬הודו ליי קךאו בשמו הוךיעו בעמים עלילותיו‪ .‬הזכירו‬ ‫כי נשגב שמו‪ :‬זמרו יי כי גאות עשה‪ .‬מודעת זאת בכל הארץ‪:‬‬ ‫צהלי וריני ישבת צי‪1‬ן‪ .‬כי גד‪1‬ל בקךבך רןד‪1‬ש ישראל‪ :‬ואמר בי‪1‬ם‬ ‫ההוא‪ .‬הנה אלהינו זה‪ .‬קוינו לו ויושיענו‪ .‬זה ^;י קוינו לו נגילה‬ ‫ונשמחה בישועתו‪:‬‬ ‫בית יעלב לכו ונלכה באור יי והיה אמונת עתיך חסן ישועות‬ ‫חכמת ודעת‪ .‬יראת יי היא אוצרו‪ :‬ויהי דוד לכל דרכיו‬ ‫משכיל‪ .‬ויי עמו‪ :‬פדה בשלום נפשי מפ‪j‬רב לי‪ .‬כי ברבים היו‬ ‫עמדי‪ :‬תאמר העם אל שאול היונתז ימות‪ .‬אשר עשה הישועה‬ ‫« «‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ T T‬מ‬ ‫‪"2‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫־”‬ ‫‪“ T‬‬ ‫הגדולה הזאת בישראל‪ .‬חלילה‪ .‬חי יי אם יפל משערת ראשו‬ ‫״״״‬ ‫י‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‘״“‬ ‫‪T‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ 2‬״ ‪* • T S‬‬ ‫״׳"‬ ‫‪T‬‬ ‫״״ ‪2‬‬ ‫ארצה‪ .‬כי עם אלהים עשה היום הזה‪ .‬ויפדו העם את יונתן‬ ‫ולא מת‪ :‬ופדויי ון ישבון ובאו ציון ברנה‪ .‬ושמחת עולם על‬ ‫יאשם‪ .‬ששון ושמהה ישיגו ונםו יגון ואנחה‪ :‬הפכת מספדי‬ ‫למחול לי‪ .‬פתחת שקי ותאזרני שמחה‪ :‬ולא אבה יי אלהיף‬ ‫‪V‬‬ ‫‪VS‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫״ ‪5‬‬ ‫״י ‪g .‬‬ ‫^‬ ‫^ ^‬ ‫^‬ ‫•‬ ‫לשמע אל בלעם‪ ,‬ביהפ׳ך ין אלהיף לף את הקללה לברכה‪ .‬כי‬ ‫אהבך ןן אלהיף‪ :‬אז תשמח בתולה במחול‪ .‬ובחורים וזקנים‬ ‫יחדו‪ .‬והפבתי אבלם לששון ונהמתים ושמחתים מיגונם‪:‬‬ ‫ב‪ 1‬ר א ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יי ודפאתיו‪:‬‬ ‫•‬ ‫‪T‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪T2‬‬ ‫‪ 5 T‬״׳־‬ ‫‪ TT‬״׳־‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T T‬‬ ‫‪? 2 2‬‬ ‫״‬ ‫ורוח לבשה את עמשי ראש השלישים‪ .‬לך ךויד ועמך בן‬ ‫‪,‬ישי שלום‪ .‬שלום לך ושלום לעזךך כי עזרך אלהיך‪ .‬ויקבלם דויד‬ ‫הנג‬ ‫סדר מוצאי שגת‬ ‫ויתנם כראשי הנדוד‪ :‬ואמרתם כה לחי‪ .‬ואתה'שלום ומתך ע‪1‬לום‬ ‫וכל אשר לף־ שלום‪ :‬ין עז לעמו ותן‪ .‬יי יברף־ את עמו בשלום‪:‬‬ ‫א מ ד דבי יוחנן בכל מקום שאתה מוצא נדלתו של הפןרוש כרוך‬ ‫הוא‪ .‬שם אתה מוצא ענותנותו‪ .‬דבר זה כתוב כהורה‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״׳"‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫״•‬ ‫־׳״ ‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫ושנוי בנביאים‪ .‬ומשלש בכתובים‪ :‬כתוב כהורה‪ .‬כי ין אלהיכם‬ ‫הוא אלהי האלהים ואדני האתים‪ .‬האל הנדול הנביר והנורא‬ ‫אשר לא ושא פנים וליא יקה שהד‪ :‬וכתיב בתרה‪ .‬עישה משפט‬ ‫יתום ואלמנה‪ .‬ואיהב נר לתת לו לחם ושמלה‪ :‬שנוי בנביאים‬ ‫‪,‬‬ ‫׳י׳י׳ ‪ J‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪I‬‬ ‫״‬ ‫‪S‬‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪V T‬‬ ‫“״‬ ‫*‬ ‫‪ I‬״״ ‪T T S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫דכתיב‪ .‬כי כיה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו‪ .‬מרום וקדוש‬ ‫אשכון‪ .‬ןאה דכא ושפל רוח‪ .‬להחיות רוח שפלים ולהחיות לב‬ ‫נךכאים‪ :‬משלש בכתובים‪ .‬דכתיב‪ .‬שירו לאלהים זמרו שמו סילו‬ ‫לרכב בנ^רבות ביה שמו‪ .‬ועלזו לפניו‪ :‬וכתיב בתרה‪ .‬אבי יתומים‬ ‫ודין אלמנות אלהים במעון קךשו‪ :‬יהי ין אל־הינו עמנו כאשר הןה‬ ‫עם אבתינו‪ .‬אל ועז‪-‬בנו ואל ‪,‬יטשנו‪ :‬ואתם הדבקים בן; אל־היכם‪.‬‬ ‫חיים כלבם היום‪ :‬כי נחם יי ציון נחם כל חרביתיה‪ .‬וישם מדברה‬ ‫כעךן ועךבתה כגן‪:‬־ן‪ .‬ששון ושמחה ימצא בה תוךה וקול זמרה‪.‬‬ ‫!! חפץ למען צךקו‪! .‬גדיל תורה דאדיר‪:‬‬ ‫שיר המעלות‪ .‬אשרי כל ירא !! ההלך בדרכיו‪! :‬גיע כפיך‬ ‫כי האכל‪ .‬אשריך וטוב לך‪ :‬אשתך כגפן פדה‬ ‫בירכתי ביתך‪ .‬בניך כשתלי זיתים סביב לשלמך‪ :‬הנה כי‬ ‫כן!ברך גבר‪! .‬רא י!‪! :‬ברכך י! מציון וךאה בטוב ירושלים‪.‬‬ ‫כל !מי חייך‪ :‬וךאה בנים לבניך‪ .‬שלום על ישראל‪:‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫קנד‬ ‫נמצא בכתבי קודש של הרב הקדוש רבי לוי יצחק סבדדיטשוב זצ״ל‬ ‫בעל מחבר ספר קדושת לוי וזה לשונו‪:‬‬ ‫סגולה גדולה להצלחה‬ ‫שיאמרו אנשים נשים וטף בקשה זו בכל מוצאי שבת קודש קודם הבדלה‬ ‫שלש פעמים‪ ,‬ובטוח אני שיצליחו בודאי אי״ה‬ ‫גאט פון אברהם און פון יצחק און פון ‪.‬יענןב בעהיט‬ ‫דיין ליב פאלק לשראל פון אלעם בייזען אין‬ ‫דיינעם לויב אז דער ליבער ישבת קדע גייט‪ .‬אז דיא‬ ‫וואך‪ ,‬און ךער חדש‪ ,‬און דער יאר‪ ,‬זאל אונז צו קומען‬ ‫צו אמונה שלימה‪ ,‬צו אמונת חכמים‪ ,‬צו אהבת חברים‪,‬‬ ‫צו ךבקות הבורא ברוןי הוא‪ .‬מאמין צו זיין בשלש‬ ‫;!שרה עקךים שלך‪ ,‬ובגאולה קרובה במהרה בימינו‪,‬‬ ‫ובתחית המתים‪ ,‬ובנבואת משה רבינו עליו השלום‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫“‬ ‫‪T *V‬‬ ‫•י‬ ‫“‬ ‫‪*.°‬‬ ‫■־־‬ ‫• ‪I‬‬ ‫^‬ ‫™‬ ‫™‬ ‫‪.‬‬ ‫רב‪ 1‬נ‪ 1‬של עולם דו ביזט ךאך הנותן ליעף כיח‪ ,‬גיב‬ ‫דיינע ליבע יוךישע קינךעךליך אויך כה דיך צו‬ ‫לויבן‪ ,‬און נאד דיך צו דינען און קיין אנדעךן חלילה‬ ‫ניעזט‪ .‬און אז ךי וואך‪ ,‬און ךער הדש^ א‪1‬ן ועי !אי‬ ‫זאל אונז קומען צו געזונד‪ ,‬און צו מזל‪ ,‬און צו ברכה‬ ‫והצלחה‪ ,‬און צו חסד‪ ,‬און צו בני‪ ,‬חיי אריכי‪ ,‬ומזוני‬ ‫רויחי וםיעתא דשמיא לנו ולכל ישראל ונאמר אמן‪:‬‬ ‫סדד הגד ל ה‬ ‫‪€1‬‬ ‫נוטל הכוס בידו ואומר‪:‬‬ ‫וזנה אל ישו;!תי אבטח ולא אפחד‪ :‬כי;מ‪-‬י־ וזמרת יה‬ ‫ש ויהי לי לישוןןה‪ :‬ושאבתם מים נ^|^נז‪1‬ן‪ .‬ממביני‬ ‫הן־שועה‪3 :‬י הישועה‪ .‬על עמך ברכתך פלה‪ :‬ןי צבאות‬ ‫עמנו‪ .‬משנב לנו אלהי ‪.‬יעקב סלה‪ :‬יי צבאות‪ .‬אשרי‬ ‫אדם בטח בך‪ :‬יי הושיעה‪ .‬המלך ‪.‬יעננו ביום קראנו‪:‬‬ ‫ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר‪ .‬כן תהיה לנו‪:‬‬ ‫כום ישועות אשא‪ .‬ובשם וי אקרא‪:‬‬ ‫םבךי מרנן ורבנן וךב‪',‬תי‪:‬‬ ‫ברוך אתה יי אלהינו מלך העולם‪ .‬ב‪1‬ךא פרי הגפן‪:‬‬ ‫על הבשמים‬ ‫ברוך אתה ך אלהינו מלך העולם‪ .‬כודא מיני ביןמים‪:‬‬ ‫על האש‬ ‫ברוך אתה ין אלהינו מלך העולם‪ .‬בורא מאורי הא^ם‪:‬‬ ‫ברוך אתה ון אלהינו מלך העולם‪ .‬המבדיל בין קדש‬ ‫לחל‪ .‬בין אור לחשך‪ .‬בין ישראל לעמים‪ .‬בין‬ ‫יום השביעי לששת ומי המעשה‪ :‬ברוך אתה ך•‬ ‫המבדיל בין קדש לחול‪:‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫הנו‬ ‫מחבר זכ?ר זה שמו יצחק הקטן ושמו חתום בראעוי החרוזים מהחרח‬ ‫השני‪:‬‬ ‫ה פ ב די ל בין כןך'ש לחול‪ .‬הט־אתינו הוא ימחול‪! .‬ךענו וכספנו‬ ‫_יךבה נח‪1‬ל‪ .‬וככוכבים בלולה‪ :‬י‪1‬ם פנה נצל ת‪1‬מר‪.‬‬ ‫אקרא לאל עלי גומר‪ .‬אמר שומר‪ .‬אתא בקר וגם לילה‪:‬‬ ‫‪T ST‬‬ ‫‪“ S‬‬ ‫‪JV‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫“‬ ‫‪T‬‬ ‫‪** T‬‬ ‫‪T? 2 V‬‬ ‫צךקתןי כהר תבור‪ .‬על חטאי עבור תעבור‪ .‬כיום אתמול כי‬ ‫יעבור‪ .‬ואשמורה בלילה‪ :‬חלפה עונת מנחתי‪ .‬מי יתן מנוחתי‪.‬‬ ‫תעתי באנחתי‪ .‬אשחה בכל לילה‪ :‬קולי בל ינטל‪ .‬פתח לי‬ ‫שער המנטל‪ .‬שראשי נמלא טל‪ .‬קוצותי ךסיסי לולה‪ :‬העתר‬ ‫נורא ואיום‪ .‬אשוע תנה פךיום‪ .‬בנשף בעךב יום‪ .‬באישון‬ ‫לילה‪ :‬ר]ראתיף ןה הושיעני‪ .‬ארח חיים תודיעני‪ .‬מדלות‬ ‫תמעני‪ .‬מיום ועד ללה‪ :‬טהר מנוף מעשי‪ .‬פן יאמרו מכעיסי‪.‬‬ ‫איה נא אלוה עשי‪ .‬הנותן זמירות בללה‪ :‬נהנו ביךף כחומר‪,‬‬ ‫סלח נא על קל והומר‪ .‬יום ליום ‪,‬יביע אמר‪ .‬וללה לללה•‬ ‫המבדיל בין קךש לחול‪ .‬חטאתינו ה!יא ומחול‪ .‬זךענו וכספנו‬ ‫שבה בחול‪ .‬וככוכבים בללה‪:‬‬ ‫ש‪3‬מ‬ ‫!©ירוה‬ ‫אתקינו סעוךתא ךמהימנותא עזלמתא‪ ,‬חדותא‬ ‫ךמל|א קדישא‪ :‬אתקינו סעוךתא ךמלכא‪.‬‬ ‫דא היא סעודתא רדוד מלכא משיחא‪ ,‬אברהם יצחק‬ ‫‪S‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫*‬ ‫‪t‬‬ ‫‘’‬ ‫‪S‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪s‬‬ ‫־“‬ ‫‪• t s‬‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫הנז‬ ‫זמירות למוצאי עזבת‬ ‫ויעק‪1‬נ אתין לסעךא נהךיה‪ :‬דוד מלך י^|ךאל חי‬ ‫וקים‪ :‬סימן טוב ומזל ט‪1‬ב יהא לנו ולכל י^^דאל‬ ‫אמן‪ :‬ג״פ‬ ‫מחבר זמר זה שסו יעיקב מנוי חזק ושמו חתום בראשי החרוזים מהחרוז השני‬ ‫י‪1‬ם מנוחה‪ .‬המצא לעמך רוחה‪^ .‬לח תעבי לנאנחה‪.‬‬ ‫ןמ‪1‬צאי•‬ ‫ונם יגון ואנחה‪ :‬יאתה לך צוף‪ .‬לכןבץ עם מפן;רי‪.‬‬ ‫מיד גוי אמרי‪ .‬אשר כרה לי שוחה‪ :‬עת דוךים תע‪1‬ךר אל‪.‬‬ ‫למלט עם אשר שואל‪ .‬ךאות טובך בבוא גואל‪ .‬לשה פזורה‬ ‫נדחה‪ :‬רןרא לשע לעם נדבה‪ .‬אל דגול מךבבה‪ .‬ןהי השבוע‬ ‫הבא לישועה ולחחה‪ :‬בת ציון השכולה‪ .‬אשר היא היום‬ ‫געולה‪ .‬מהרה תהיה בעולה‪ .‬באם הבנים שמחה‪ :‬מן^ינות אזי‬ ‫יזובון‪ .‬ופדרי ון עוד ןשובון‪ .‬ומי‪.‬ישע ושאבון‪ .‬והצרה נשכחה‪:‬‬ ‫נחה עמך כאב רחמן‪ .‬שפצפו עם לא אלמן‪ .‬ךבר ^;י אשר‬ ‫נאמן‪ .‬בהקימך הבטחה‪ :‬ויריךים פליטי חרץ‪ .‬נגינתם יפצחו‬ ‫במרץ‪ .‬בלי צוחה ובלי פרץ‪ .‬אין יוצאת ואין צוחה‪ :‬ןהי החדש‬ ‫הזה‪ .‬כנבואת אבי חוזה‪ .‬וושמע בבית זה‪ .‬קול ששון וקול‬ ‫שמחה‪ .‬קול חתן וקול כלה‪ :‬חזק ומלא משאלותינו‪ .‬אמיץ‬ ‫יעשה בקשתנו‪ ,‬והוא ישלח במעשה ידינו‪ .‬ברכה והצלחה‪:‬‬ ‫במוצאי יום גילה‪ .‬שמך נורא עלילה‪ .‬שלח תשבי לעם סגלה‪.‬‬ ‫רוח ששון והנחה‪ :‬קול צהלה ורנה‪ .‬שפתינו אז תרננה‪ .‬אנא‬ ‫ץ הושיעה ןא‪ .‬אנא ין הצליחה ןא‪:‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫קנח‬ ‫מחבר הזמר רבי שירא ופזמו חתום בסופי תיבות ראפזונות פזל הזמר‬ ‫ומיוסד על פי א״ב‬ ‫חדיש ששול אל נא והביא את אליהו הנביא‪ :‬אמץ וחז‪-‬ק רפיון‬ ‫ןדי‪ .‬ברך מלאכתי וכל מעבדי‪ .‬גואלי זכור ;!ניי ומרווי‪.‬‬ ‫ךברך הטוב הקם לעוךךי‪ .‬הרץ ושלח ושמח לבבי‪ .‬את אליהו‬ ‫הנביא‪ :‬ועד ודזכן די ספוקי‪ .‬זמן מזוני ולחם חקי‪ .‬חלב חיל גרם‬ ‫חיש להניקי‪ .‬טובך תשבע עוללי ויונקי‪ .‬יביא משיחי לעיר מושבי‪.‬‬ ‫את אליהו הנביא‪ :‬כונן לעם זו צורי צור לחבוש‪ .‬לחם לאכול‬ ‫ובגד ללבוש‪ .‬משנאי ‪,‬יחזה ‪:‬רא הבוש‪ .‬נוה הר שעיר בקרוב‬ ‫תכבוש‪ .‬ששוני ‪.‬יגדל בראות סביבי‪ .‬את אליהו הנביא‪ :‬עמון‬ ‫ומואב מהרה תכלה‪ .‬פדותך לעמך בקרוב תגלה‪ .‬ציון תמלא‬ ‫מעם אלה‪ .‬קרית מלך רב אז נעלה‪ .‬שכן חשבן בתוך עם צבי‪.‬‬ ‫את אליהו הנביא‪:‬‬ ‫מחבר זמר זה שמו אלעזר ושמו חתום בראפזי החרוזים‬ ‫אגיל ואשמח בלבבי‪ .‬בראותי כי מאויבי תךיב ריבי‪ .‬ולציון גואל‬ ‫תביא‪ .‬איש צמח תצמיח‪ .‬אליהו הנביא ומלך המשיח‪:‬‬ ‫לכן בעמים ‪.‬יחד‪ .‬תפול אימה ופחד‪ .‬לבם ‪.‬יפחד‪ .‬בעת נעלה גוי‬ ‫אחד‪ .‬ואךחותיו‪.‬יצליח‪ .‬אל!ת‪!-,‬ביא זמלןי המשיח‪ :‬עוד ממזרח למערב‪.‬‬ ‫ןעור לעשות הרג רב‪ .‬בארם וערב‪ .‬לערוך מלחמה ורנרב‪ .‬על‬ ‫אויביו שריח‪ .‬אל־מ מביא זמלך הטעיה‪ :‬זדים מלכי אךמה‪ .‬יטור נפיש‬ ‫וקךמה‪ .‬משמע ודומה‪ .‬נוםו נגבה וןטה‪ .‬אשר אתכם ‪.‬יבריח‪ .‬אליהן‬ ‫הנביא ומלך המשיח‪ :‬ךנו כל עיברי ארח‪ .‬כי הנה ‪.‬רענן אזרח‪ .‬אורו‬ ‫זרה‪ .‬קנה כפתור ופרח‪ .‬על הר ציון ןפדיח‪ .‬אליהו הנביא ומלו המשיח‪:‬‬ ‫זמירות למוצאי עזבת‬ ‫מחבר הזמר רבי אברהם רשמו חתום בראסזי החרוזים‬ ‫א ל הי ם ים;נךנו‪ .‬ברכה במאודנו‪ .‬וזבד טוב מנדנו‪ .‬בבל מעזלח‬ ‫| י‪1‬ם ךאעון למלאכה‪ .‬יצו ארזנו‬ ‫ידינו‪ .‬אליהים‬ ‫ברכה‪ .‬ויום ה ‪#‬י ככה‪ .‬ימתיק את ם‪1‬ךנו‪ .‬אלהים וסידני‪ :‬רבה‬ ‫צבאי ושעי‪ .‬בשלישי ובךביעי‪ .‬בחמישי אך לא בעי‪ .‬ישלח את‬ ‫הכן טבוח טבח‪ .‬ביום ה ש שי זבח‪ .‬קודש‬ ‫פודנו‪ .‬אלהים‬ ‫הלול ושבח‪ .‬על כל מחמדינו‪ .‬אלהים ים־^דצ‪ :‬מעתים לנפשנו‪ .‬נתן‬ ‫ביום קךשנו‪ .‬ורעננה עךשנו‪ .‬ולולה אור בעדנו‪ .‬אלהים י?ן‪£‬ךנה‬ ‫מהבר הזמר רבי נחסך ושמו חתום בראשי החרוזים‬ ‫א לי חיש נואלי עברך ושבילי‪ .‬מבשר טוב אלי‪ .‬את אליהו‬ ‫הנביא‪ :‬נאוו על ההרים‪ .‬שלוחי יוצר הדים‪ .‬ותלי‬ ‫המבשרים ^מור שובי שובי‪ :‬אלי‪ :‬הבי כמעט תע‪ .‬כל מחלה‬ ‫וכל נגע‪ .‬אווביך אפגע‪ .‬יום נקם בלבי‪ :‬אלי‪ :‬מלכך שא לך‪ .‬שה‬ ‫את כלך‪ .‬וראיתי למולך‪ .‬גלעדי התשבי‪ :‬אלי‪ :‬נופת תטופנה‪.‬‬ ‫שפתי בני יונה‪ .‬כי בא עת לחננה‪ .‬ציון נחלת צבי‪ :‬אלי‪:‬‬ ‫מיוסד עפ״י א״ב‬ ‫א הי ד איום ונורא‪5 .‬צר לי לך אר^רא‪ .‬וו לי לא אירא‪ :‬נדור‬ ‫פךצת היכלי‪ .‬דגול מהר חכלילי‪ .‬וו הלה עוזר לי‪ :‬הן‬ ‫אתה תקותי‪ .‬ולישועתך קויתי‪ .‬יי עוז ישועתי‪| :‬ך ונקי כפים‪.‬‬ ‫ח‪1‬ן פורשי כנפו□‪ .‬וו ארך אפום‪ :‬טובך תהיש לעמך‪ .‬יהי עלינו‬ ‫כנאמך‪ .‬וו עשה למען שמך‪ :‬כונן בית מכונך‪ .‬להךבץ בו צאנך‪.‬‬ ‫וו באור פניך‪ :‬מפחד להצילי‪ .‬נהלני לציון קוךש גורלי‪ .‬יו שמע‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫מם‬ ‫בקולי‪ :‬מעוד וסמוך לנמהןים‪^ .‬זור נא את הנשארים‪ .‬יי יוצר‬ ‫הרים‪ :‬פדה עמך מעז‪-‬ים‪ .‬צאנך מיד גוזזים‪ .‬יי עושה חזיזים‪ :‬קרב‬ ‫קץ נחמה‪ .‬דחם אום לא רחמה‪ .‬יי איש מלחמה‪ :‬עכוז כמאז‬ ‫באהלנו‪ .‬תמיד אל מחוללנו‪ .‬יי מלכנו הוא יושיענו‪:‬‬ ‫זמר זה מיוסד על סדר א״ב‪ ,‬ואח״ב חתם המחבר שמו ישי בר מרדכי‬ ‫חזק בכל חצי חרוז‪ ,‬ומעשה זמר זה נמצא בברייתא‪:‬‬ ‫אייש חסיד תיה‪ .‬בלי מזון ומחיה‪ :‬כביתו עוסק מלבוש‪ .‬ואין בגד ללבוש‪:‬‬ ‫נוגן בחשובה אישה‪ .‬הם בבנים חמישה‪ :‬דברה לו האשת‪ .‬יותר אין‬ ‫להתיאשה‪ :‬המבלי לחם לאכול‪ .‬בערום ובחוסר כיל‪ :‬ותורה מצאת כי יגעת‪.‬‬ ‫מה ניאכל מעתה‪| :‬היר בבר נשוק‪ .‬הלא תצא לשוק‪ :‬חנון ורחום במרומיו‪,‬‬ ‫אולי יגמלנו ברחמיו‪ :‬טוב לקויו מחםה‪ ,‬ךצון יראיו‪.‬יעשה‪ :‬יעצת בדעת‬ ‫ובחכמה‪ .‬עצתך בלי להסכימה‪ :‬כצאתי לבשת ןלכלמה‪ .‬מבלי כסות ושלמה‪:‬‬ ‫לאין בידי לפ‪1‬ךטה‪ .‬אפילו שוה פרוטה‪ :‬מהרה ושאלה משכנים‪ .‬מלבושים‬ ‫נאים מתקנים‪ :‬נלבש והישליך יהבו‪ .‬על יי אישר אהבו‪ :‬פחו ילדיו בפלולם‪.‬‬ ‫אל ןשוב רך נכלם‪ :‬עבר בשוק בסברתו‪ .‬והנה אליהו הנביא לרךאתו‪ | :‬ץ‬ ‫לו המבשר‪ .‬באמת היום תתעשר‪ :‬צוני בכל כבודך‪ .‬בי הנני עברך‪ :‬קרא‬ ‫למי ברעהו‪ .‬קנות עבד אין כמותו‪ :‬ךח'ש איך ן'שןה דינו‪ .‬עבד למכור את‬ ‫אדונו‪' :‬שת לו חכמתו בקךבו‪ .‬והחזיק בו כמו רבו‪ :‬תןר קנאו באהבים‪.‬‬ ‫בשמונה מאות אלף זהובים‪ :‬תבעו מה מלאכתך‪ .‬אם בבנ_ק חבמתך‪ :‬תכלית‬ ‫טרקלין ופלטרין‪ .‬הרי אתה בן חוךין‪ :‬יום ןאשון במפעלים‪ .‬פעל עם פועלים‪:‬‬ ‫'שיע בחצי הלןלה‪ .‬ענני נורא עלילה‪ :‬חמתי ונמכךתי להעבידי‪ .‬לכבוךך וליא‬ ‫לכבודי‪ :‬בורא עולם בקנןן‪ .‬השלם זה הבנק‪ :‬רחמיך יכמרו בחנינתי‪ .‬כי‬ ‫לטובה בינתי‪ :‬מלאכי רחמים מטעונתו‪ .‬אז החלו לבנותו‪ :‬רבו בני המלוכה‪.‬‬ ‫ותשלם בל המלאכה‪ :‬דץ הפוחד בךאותו‪ .‬בי נגמרה מלאכתו‪ :‬כלולה‬ ‫מגדלים נאים‪ .‬לפי ענין הבנאים‪ :‬יזכר לך עתה‪ .‬אתמול אישר דברת‪ :‬חפישיני‬ ‫בוראי ובברור‪ .‬בנמת לענק שחרור‪ :‬זה קיטו ^ מ ת‪ .‬ופרח לו איש האמת‪:‬‬ ‫קסא‬ ‫׳צ‪ .‬כ״‬ ‫זמירות למוצאי עזבת‬ ‫תירא עבדי עקננ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫א מר י‪ :‬ליעק^•‬ ‫‪T‬‬ ‫תירא עבדי !עקגנ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫ב‬ ‫חד י; ב!עלןב•‬‫‪T‬‬ ‫אל תירא עבדי !עקננ‪:‬‬ ‫נ אל ‪ ::‬את ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אל תירא עבדי‬ ‫ד רך כוכב מיעקב‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫תירא עבר‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫‪:‬עקב‪.‬‬ ‫ה באים‬ ‫אל תירא עבדי !עקבנ‪:‬‬ ‫ו ירך מ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫תירא עבדי עקננ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫ז כר זאת ל‪:‬עקב‪.‬‬ ‫תירא עבדי !עקגנ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫ח דוה‪ i‬ףטועות ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫אל תירא עבדי !עקננ‪:‬‬ ‫ט ‪1‬בו אוהליך ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫תירא עבדי !עק^‪:‬‬ ‫אל ״‪T‬‬ ‫י ‪ 1‬ח משפטיך ל‪:‬עקב‪.‬‬ ‫תירא עבדי‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫כ י לא נתש ביעקב‪.‬‬ ‫אל תירא עבדי !עקבנ‪:‬‬ ‫ל■ א ו־ביט און ב‪:‬עקב‪.‬‬ ‫תירא עבדי עקננ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫מ י מנה עפר ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫אל תירא עבדי נ?נק^‪:‬‬ ‫נ שבע ‪ ::‬ל‪:‬עקב‪.‬‬ ‫אל תירא עבדי !עקננ‪:‬‬ ‫ם לח נא לעון ‪:‬ע קב‪.‬‬ ‫תירא עבדי !עק^‪:‬‬ ‫אל ״‪T‬‬ ‫ע ‪T‬תה השב שבות ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫אל תירא עבדי יעק^‪:‬‬ ‫דה ‪ ::‬את ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫אל תירא עבדי !עקבנ‪:‬‬ ‫צ וה ישועות ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫תירא עבדי עקננ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫ול קול‪:‬עקב‪.‬‬ ‫ק‬ ‫אל תירא עבדי נ?נק^‪:‬‬ ‫ר ני ושמחי ל‪:‬עקב‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫תירא עבדי !עקגנ‪:‬‬ ‫אל *‪T‬‬ ‫ע ב ‪ ::‬את שבות ‪:‬עקב‪.‬‬ ‫‪T‬‬ ‫תירא עבדי !עק^‪:‬‬ ‫אל ״‪T‬‬ ‫ת תן אמת ליעקב‪.‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫הסב‬ ‫מיוסד ע״פ א״ב‬ ‫א לי הו הןביא‪ .‬אליהו התישבי‪ .‬אליהו הנלןנדי‪ .‬במהרה יביא‬ ‫אלינו עם משיח בן דוד‪ :‬איש אשר קנא לשם האל‪.‬‬ ‫איש בשר של‪1‬ם על!ד יקותיאל‪ .‬איש ןש ויכפר על בני ןשראל‪:‬‬ ‫אל‪ :«:‬איש דורות שנים עשר ראו עיניו‪ .‬איש הנקךא בעל שער‬ ‫בסמניו‪ .‬איש ואזור עור אזור במתניו‪. :‬־ל״־‪ :‬איש זעף על עובדי‬ ‫חמנים‪ .‬איש חש ונשבע מהיות נשמי מעונים‪ .‬איש טל ומטר‬ ‫עצר שלש שנים‪ :‬אל;הן‪ :‬איש שא למ?נא לנפשו נחת‪ .‬איש‬ ‫כלכלוהו העוךבים ולא מת לשחת‪ .‬איש למענו נתברכו כד‬ ‫וצפחת‪ :‬אל״־‪ :‬איש מוסריו הקשיבו כמהים‪ .‬איש נענה באש‬ ‫משמי גבוהים‪ .‬איש סחו אחריו קי הוא האל־הים‪ :‬אל״־‪ :‬איש‬ ‫עתיר להשתלח משמי ^‪J‬רבות‪ .‬איש פקיד על כל בשורות‬ ‫טובות‪ .‬איש ציר נאמן להשיב לב בנים על אבות‪ :‬אל״־‪ :‬איש‬ ‫כקרא קנא קנאתי לקי בתפארה‪ .‬איש ךכב על סוסי אש בסעךה‪.‬‬ ‫איש שלא טעם טעם מיתה וקבורה‪ :‬אל״־‪ :‬איש תשבי שלנו מפי‬ ‫אריות‪ .‬יבשרנו בשורות טובות‪ .‬ישמחנו בנים על אבות‪ .‬במוצאי‬ ‫שבתות‪ :‬אל״־‪ :‬איש השבי על שמו נכקרא‪ .‬תצליחנו על ןדו‬ ‫בהורה‪ .‬רזשמיענו מפיו בשורה טובה במהרה‪ .‬תוציאנו מאפלה‬ ‫לאורה‪ :‬אל״־‪ :‬אשרי מי שראה פניו בחלום‪ .‬אשרי מי שנתן לו‬ ‫שלום והחזיר לו שלום‪ .‬קי יברך־ את עמו בשלום‪ :‬אל״־‪ :‬ככתוב‬ ‫הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא‪ .‬לפני בא יום יי הגדול‬ ‫״׳י ‪T‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫״‬ ‫‪.‬ן־ ״‬ ‫״‬ ‫‪T‬‬ ‫•‬ ‫והנורא‪ .‬והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪“*5‬‬ ‫^‬ ‫‪• T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫‪ T‬״‬ ‫‪T‬‬ ‫“״‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫‪T‬‬ ‫‪ S‬״׳י‬ ‫קסג‬ ‫זמירות למוצאי עזבת‬ ‫התפלה הזאת עתיקא קדישא היא‪ ,‬שכבר הזכירוה חז״ל בירושלמי פרק‬ ‫אין עומדיך סוף ה״ב‬ ‫ד ב‪ 1‬ן העולמים אב הרחמים והסליחות‪ .‬בסימן טוב ובמןל ט‪1‬ב החל ?נלינו‬ ‫את שישת שי המעשה )בשחל יו״ט באמצע השבוע יאמר רק‪ :‬ומי‬ ‫המעשה( הבאים לקךאתנו לשלום‪ .‬חשוכים מבל חטא ופשע ומנקים מבל‬ ‫עון ןאישמה ורשע‪ .‬ומרבקיס בתלמוד תורה שמעשים טובים‪ .‬וחננו דעה‬ ‫בינה והשכל מאתך‪ .‬ותשמיענו בהם ששון ושמחה‪ .‬ולא תעלה קנאתנו על‬ ‫לב אךם‪ .‬ולא קנאת אךם תעלה על לבנו‪ :‬מלכנו אלהינו‪ .‬האב הרחמן‪ .‬שים‬ ‫ברכה ורוחה והצלחה בכל מעשה שינו‪ .‬ובל היועץ עלינו ועל עמף בית‬ ‫ישראל עצה טובה ומחשבה טובה‪ .‬אמצו ובךכ‪ 1‬נדלו וקןמ‪ .1‬קים עציתו‪,‬‬ ‫כדבר שנאמר‪ ,‬ןתן לך כלבבך וכל עצתך ןמלא‪ ,‬ונאמר‪ ,‬ותמר אומר ו;קם‬ ‫לך‪ .‬ועל דרכיך נגה אור‪ :‬וכל היועץ עלינו ועל כל עטך בית ישראל עצה‬ ‫שאינה ט‪1‬בה ומחשבה שאינה טובה‪ .‬תופר עצתו‪ .‬כדבר שנאמר‪ ,‬יי הפיר‬ ‫עצת ג‪1‬ים הניא מחשבות עטים‪ .‬ונאמר‪ ,‬עצו עצה ותפר דברו דבר ולא‬ ‫יקום כי עמנו אל‪ ^ :‬ת ח לנו ןן אלהינו אב הרחמים אדון הפליחות מ ה‬ ‫השבוע ובכל שבוע‪ .‬שערי אוךה‪ .‬שערי ארך ןמים ושנים• שעד אויבת‬ ‫אפים‪ .‬שעדי ברכה‪ .‬שעדי בינה‪ .‬שערי גילה‪ .‬שערי גדולה‪ .‬שערי גאולה‪.‬‬ ‫שערי גבוךה• שערי דיצה‪ .‬שעדי דעה‪ .‬שערי הוד‪ .‬שערי הךר• שעדי‬ ‫הצלחה‪ .‬שעדי הרוחה‪ .‬שעדי ועד טוב‪ ,‬שעדי זךיזות‪ .‬שעדי זמרה‪ .‬שער‬ ‫זכיות‪ .‬שערי זיו‪ .‬שעדי זוהר תורה‪ .‬שעדי זוהר חכמה‪ .‬שערי זוהר בינה‪.‬‬ ‫שערי זוהר דעת‪' .‬שעלי הרוה‪ .‬שערי חמלה‪ .‬שערי חן וחסד‪ .‬שערי חןים‬ ‫טובים‪ .‬שערי חכמה‪ .‬שערי טובה• שערי טוהר‪ .‬שערי לשועה• שערי ישר‪.‬‬ ‫שערי כפרה‪' .‬שערי כלכלה‪ .‬שערי כבוד‪ .‬שערי למוד‪ .‬שערי מזון‪ .‬שערי‬ ‫מנוחות‪' .‬שעדי מחילות‪ .‬שערי מדע‪ .‬שערי נחמה‪' .‬שערי נקיות‪ .‬שערי‬ ‫סליחה‪ .‬שערי סיעתא דשמיא‪ .‬שערי עזרה‪ .‬שערי פדות‪ .‬שערי פךנסה‬ ‫טובה‪' .‬שערי צךקה‪ .‬שערי צהלה‪ ,‬שערי קדושה‪ .‬שערי קוממיות‪ .‬שערי‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫הסד‬ ‫רחמים‪ .‬שערי רצון‪ .‬שערי ךפואה שלמה• שערי שלום‪ .‬שעף שמחה‪.‬‬ ‫שמועות טובות‪ .‬שערי שלוה‪ .‬שערי תוךה‪ .‬שערי תפלה‪ .‬שערי תשיבה‪.‬‬ ‫שערי תשועה‪ .‬כךכתיב‪ ,‬ותשועת צידיקים מ״ מעמם בעת צרה‪ .‬גיעזרם ון‬ ‫‪.‬רפלטם יפלטם מךשעים ויושיעם כי חסו בו‪ :‬ונאמר‪ .‬חשף ון את ורוע‬ ‫קדשו לעיני כל הנוןם וראו כל אפסי אוץ את ישועת אליהינו‪ :‬ונאמר‪ .‬קול‬ ‫צופיך נשאו קול ןחדו ןתנו‪ ,‬בי עק בעין ןךאו בשוב ין ציון‪ :‬וקןם לנו ין‬ ‫אלהינו מקרא שכתוב‪ .‬מה נאוו על ההרים תלי מבשר משמיע שלום‬ ‫מבשר ט‪1‬ב משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך‪ .‬ראשון לציון הנה הנם‬ ‫ולירושלים מבשר אתן‪ .‬אמן סלה‪:‬‬