gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברכת המזון · BIRCHAS HAMAZON

מוציא לאור: ברכת המזון · BIRCHAS HAMAZON

ברכת המזון · BIRCHAS HAMAZON

פתח את ה-PDF הורדה

‫ישמחו במלכותך‬ ‫הפו‬ ‫©דוי* ‪a s i a‬‬ ‫שי ד המעלות‪ .‬בישוב ןן את עיבה ציון היינן כחלמים‪ :‬אז ימלא ע*חוק‬ ‫פינו ולשוננו ךנה‪ .‬אז יאמרו בגוים הגדיל ן! לעשות עם אלה‪:‬‬ ‫הגדיל ון לעשות עטנו‪ .‬היינו שמחים‪ :‬שובה ון את שיביתנו כאפיקים‬ ‫בנגב‪ :‬הויךעים בךמעה בתה יקצרו‪ :‬הלוך ‪.‬ילך ובכיה נשא משך הן_רע•‬ ‫ביא יביא ברנה‪ .‬נישא אלמתיו‪:‬‬ ‫אס המסוביס הס ®לושה מזכ?כיםנ‬ ‫רבותי מיר וועלן בענטשן‪:,‬‬ ‫המזמך או מ ת‬ ‫‪ t‬ה כז ז מן הו ז ר י הי ‪ did‬ו ג ף *(‬ ‫יהי ישם ך מברך מעתה ועד עולם‬ ‫המםוביך עוניך‪:‬‬ ‫ברשות‪ ,‬מרנן ורבנן ורבותי נברך)כעשרה אלהינו( שאכלנו משלו‪:‬‬ ‫ומוסיף עד ת‬ ‫בר^ף* ) ב ע מו ד ה אלהינו( שאכלנו משלו ובטובו חוינו‪:‬‬ ‫המסוביך עוניסג‬ ‫ברוך )בעשרה אלהינו( שאכלנו מישלו ובטובו חיינו‪:‬‬ ‫המיס! אימי‪:‬‬ ‫*( ברכת המזוך לברית מיל ה‬ ‫*(ברכת המזוך לכשואיך‬ ‫נ‪ 1‬ךה לשמך בתוך אמוני‪ ,‬ברוכים אתם‬ ‫ך_ף הסד ונם חרון‪ ,‬ואז אלם ב שד ■יון‪,‬‬ ‫ליי‪ :‬ברשות אל איים ןנודא‪ ,‬משנב‬ ‫נהנו במענלי צדק‪ ,‬שעה ברבת בני‬ ‫לעתות בצרה‪ ,‬אל נאזר בגבורה‪ ,‬אדיר‬ ‫ןשרון‪ ,‬בג■ אהרן‪ :‬ברשות מרנן ורבנן‬ ‫במרום י;‪ :‬נודה ברשות התורה הקדושה‪,‬‬ ‫ורבות■‪ ,‬נברך אלהינו שהשמחה במעונו‪,‬‬ ‫טהורה היא ןגם ברושה‪ ,‬צוה לנו מורשה‪,‬‬ ‫ושאכלגו משלג‬ ‫מ׳־שה עבד י;‪ :‬נודה ברשות הנהנים והלוים‪,‬‬ ‫ועיניך המסוביך‪ :‬ברוך אלהיגו שהשמחה‬ ‫אל^רא לאל־הי העבריים‪ ,‬אהודנו בכל איים‪,‬‬ ‫במעונו ושאכלגו מ־‪%‬ג ובטובו חיינו‪.‬‬ ‫אבךכה את ך‪ :‬נידה ברשות מדגן ורבנן‬ ‫והמברך ה ח ת ברוך אל־הינו שהשמחה‬ ‫ורבותי‪ ,‬אפתחה בשיר פי ושפתי‪,‬‬ ‫במעונו ושאכלנו משלו‪ ,‬ובטובו חייגג‬ ‫ותאמרנה ^ מו תי‪ ,‬ברוך הבא בשם ן;‪:‬‬ ‫ומברך ברהמ״ז‪:‬‬ ‫נודהו ברשות סרנך ום‬ ‫אחר בהמ״ז אומרים ®בע ברכות‪ ,‬דאה להלך‪.‬‬ ‫סדר ברכת המזון‬ ‫יחיד אינו אומר‪ :‬ברוך הוא וברוך ישמו‪:‬‬ ‫אל׳הינו מלך הע‪1‬לם‪W .‬‬ ‫ברוך אתה‬ ‫את העולם כלו בט‪1‬יבו‪ ,‬נחן בחסד‬ ‫וברחמים‪ ,‬הוא נותן לחם לכל כ^ר‪ ,‬כי•‬ ‫לעולם חסדו‪ .‬ובטובו הגדול תמיד לא‬ ‫חסד לנו‪ ,‬ואל ;הסד לנו מזון לעולם ועד‪.‬‬ ‫כעבור ־שמו הגדול‪ ,‬כי הוא אל זן ומפרנם‬ ‫לכל‪ ,‬ומטיב לכל‪ ,‬ומכין מזון לכל‬ ‫בריותיו אשר ברא‪ ,‬כאמור‪ ,‬פותח את‬ ‫יד‬ ‫** ״״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪* I‬‬ ‫ידך ומשביע לכל חי ךצון‪ :‬כרוך אתה ין‪,‬‬ ‫הזן את הכל‪:‬‬ ‫נודה לך‪ ,‬ץ אלהינו‪ ,‬על 'שהנחלת לאבותינו ארץ‬ ‫חמרה טובח ורחבה‪ ,‬ועל שהוצאתנו‪ ,‬יי אלהינו‬ ‫;‪V‬‬ ‫‪TS‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫••‬ ‫‪V‬‬ ‫‪t‬‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪T‬‬ ‫‪V‬‬ ‫מארץ מצרים‪ ,‬ופדיתנו מבית עבךים‪ ,‬ועל בריתך‬ ‫שחתמה בבשרנו‪ ,‬ועל תורתך שלמךתנו‪ ,‬ועל חפןיך‬ ‫שהודעתנו‪ ,‬ועל חיים‪ ,‬חן וחסד שחוננתנו‪ ,‬ועל אכילת‬ ‫מזון שאתה זן ומפרנם אותנו תמיד‪ ,‬בכל יום ובכל עת‬ ‫ובכל שעה‪:‬‬ ‫‪*T T‬‬ ‫‪T S‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫הפח‬ ‫בחנוכה ובפורים אומרים כאן ועל הנסים‪:‬‬ ‫ועל חנפים ועל הןדלןן ועל הןבוד‪ 1‬ת ועל התשוע‪ 1‬ת ן‪2‬ל הנפלא‪ 1‬ת‬ ‫ועל חנהפות ועל הפלחפות‪ “ .‬שעשית לאבותינו פימים ההם פומן‬ ‫חוה‪:‬‬ ‫כימי מרךכי ןאסתר בשושן הבירה*‬ ‫כימי ■מתררהו בן רהגן ב־הן נדול‬ ‫בשעמד עליהם המן הרשע‪ ,‬בפן־ש‬ ‫נשעמךה מל מ ת‬ ‫חשמונאי‬ ‫להשמיד להרוג ולאבד את בל היהודים‪,‬‬ ‫רן הרשעה על עמף ישראל להשביחם‬ ‫מנער ועד זהןן‪ ,‬טף ונשים‪ ,‬ביום אחד‪.‬‬ ‫תורתך ולהעבירם מח‪;5‬י ךצתף‪ ,‬ואהה‬ ‫בשלישה עשר לחדש שנים עשר הוא ח'ךש‬ ‫ברחמיך הרבים‪ ,‬עמךת להם בעת צרתם‪,‬‬ ‫אדר ושללם לבוז‪ .‬ואתה ברחמיך הרבים‬ ‫רבת את ריבם‪ ,‬דנת את ך;נם‪ ,‬נרןמת את‬ ‫הפרת את עיצתג ןקלכןלת את מחשבתו‪.‬‬ ‫נכןמתם‪ ,‬מסרת גבורים ביד חלשים‪ ,‬ורבים‬ ‫והשבות לו גמולו בראשו‪ ,‬ותלו אותו ואת‬ ‫ביד מעטים‪ ,‬וטמאים ביד טהורים‪,‬‬ ‫בניו על העיץ‪) ,‬ןעשית עמהם נם ופלא‬ ‫וףטעים ביד צדקים‪ ,‬וזךים ביד עוםכןי‬ ‫ונודה לשמך הגדול פלה(‪:‬‬ ‫תורתך‪ ,‬ולך עשית שם נדול ועדוש‬ ‫ולעמך ‪.‬ישראל עשית השועה‬ ‫גדולה ופרכןן כהיום הןה‪ ,‬ואחר בך באו בניך לךביר ביתך‪ .‬ופנו את היכלך‪ ,‬וטהרו את‬ ‫מכןרשך‪ ,‬והךליקו נרות בחצרות כןךשך‪ ,‬ןכןבעו שמונת );מים אלו בהלל ובהוךאה ועשית‬ ‫עמהם נם ופלא ונודה לשמך הגדול סלה( ימי חנכה אלו‪ .‬להודות ולהלל לשמך הןדול‪:‬‬ ‫הכל‪ ,‬ע אלהינו‪ ,‬אנחנו מ‪ 1‬ךם לך‪ ,‬ומברכי־ם‬ ‫א‪1‬תך‪ ,‬יתןדך 'שמך בכי כל חי‪ ,‬תמיד לעולם‬ ‫ועד‪ ,‬ככתוב‪ :‬ואכלת‪ ,‬ושבעת וברכת את יי אלהיך‪,‬‬ ‫על הארץ השובה אשד נתן לך‪ .‬ברוך אתה ע‪ ,‬על‬ ‫הארץ ועל המזון‪:‬‬ ‫רחם נא‪ ,‬ך אלהינו‪ ,‬על ושראל עפף‪ ,‬ועל ירושלים עיו ר ועל‬ ‫צי‪1‬ן משכן כבודך‪ ,‬ועל מלכות בית דוד משיהף׳ ועל‬ ‫קפט‬ ‫סדר ברכת המזון‬ ‫הבית הנדול והפןדוש‪ ,‬עןנכןךא עמף ;!ליו‪ .‬אליהינו‪ ,‬אבינו‪ ,‬ךענו‪,‬‬ ‫!וננו‪ ,‬פתסנו‪ ,‬וכלנלנו והךויחנו‪ ,‬והרוח לנו‪ ,‬ןן אליהינו מהרה‬ ‫מכל צרותינו‪ .‬ונא אל תצריכנו‪ ,‬יי אל׳הינו‪ ,‬ל׳א לידי מתנת בשר‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫■״ ‪ 2‬״‬ ‫‪.. .‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪.0‬‬ ‫‪■yj‬‬ ‫‪f‬‬ ‫«‬ ‫‪«.‬‬ ‫‪.j. .‬‬ ‫‪•e‬‬ ‫^‬ ‫‪■y .‬‬ ‫ודם‪ ,‬ולא לידי הלואתם‪ ,‬כי אם לידר המלאה‪ ,‬הפתוחה‪,‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪T‬‬ ‫“ ‪5‬‬ ‫׳‬ ‫‪yc.‬‬ ‫‪? 2T2‬‬ ‫*‬ ‫״‬ ‫“ ‪T T T S‬‬ ‫״״״‬ ‫‪TT‬‬ ‫‪'2‬‬ ‫הקדושה והרחבה‪ ,‬שלא נבוש ולא נכלם לעולם ועד‪:‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪^ i‬‬ ‫« ^‬ ‫‪.‬‬ ‫‪*.‬‬ ‫‪V‬‬ ‫^‬ ‫‪7 7‬‬ ‫‪i T i‬‬ ‫‪T‬‬ ‫” ‪82‬‬ ‫בפזבת אומרים‪:‬‬ ‫רצה והחלשנו‪ ,‬ין אלהינו במצותיף ובמצות יום השביעי השבת‬ ‫הגדול והקדוש הז‪-‬ה כי יום זה גדול וקדוש הוא לפניך לשבת‬ ‫בו ולנוח בו באהבה כמצות ךצונך‪ ,‬וברצונך הניח לנו ין אליהינו‪,‬‬ ‫שלא תהא צרה וןגון ואנחה ביום מנוחתנו‪ .‬והראנו ןן אל־הינו‬ ‫בנחמת ציון עירך ובבדן ןרושלים עיר קךשך כי אתה הוא בעל‬ ‫הישועות ובעל הנחמות‪:‬‬ ‫בראש חוד ש‪ .‬ביו״ט‪ ,‬בחוה״ס ובר״ ה אוכזרים‪:‬‬ ‫ואלהי אבותינו ועלה וןיא תי ע ויראה דרצה וישמע ויפקד ויזכר‬ ‫אילהינו‬ ‫זכרוננו ופקדוננו חברון אבותינו חברון משיח בן דוד עבדך חכרון‬ ‫ירושלים עיר קךשך וזכרון בל עטף בית ישראל לפניף־ לפליטה לטובח לחן‬ ‫ולחסד ולרחמים לחיים ולשלום ביום‬ ‫לסוכות‬ ‫ל שבועות‬ ‫לפסח‬ ‫לראפז חודפז‬ ‫חג הסכות הן־ה‪,‬‬ ‫חג השבעות הז‪-‬ה‪,‬‬ ‫חג המצות הז‪-‬ה‪,‬‬ ‫ראש החרש הז‪-‬ה‪,‬‬ ‫ילדים האוכלים ביו״כ‬ ‫לרא‪ to.‬העזנה‬ ‫לפזמ״ע דעוכד׳ת‬ ‫הכפותם הז‪-‬ה‬ ‫הזים ‪ | r‬הןהי‬ ‫הןהי‬ ‫וכךנו ין אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה והושיענו בו לחןים טובים‪.‬‬ ‫ובךבר ישועה ורחמים חום וחננו ורחם עלינו והושיענו כי אליך עינינו כי‬ ‫אל מלף חנון ורחום אתה‪:‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫ירושלים עיר הפ|ךיש במהךה‬ ‫בימינו‪ :‬ברוןי אתה י;‪ ,‬בונה‬ ‫ברהמיו ירושלים‪ .‬אמן‪:‬‬ ‫** י‬ ‫‪T‬‬ ‫‪* T‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ברוך אתה ין‪ ,‬אלהינו מלןי העולם‪ ,‬האל אבינו‪ ,‬מלכנו‪,‬‬ ‫אדירנו‪ ,‬בוךאנו‪ ,‬נואלנו‪ ,‬יוצרנו‪ ,‬כןדושנו‪ ,‬נןדרש‬ ‫ועקב‪ ,‬רוענו‪ ,‬רועה ןשראל‪ ,‬המלך הטוב‪ ,‬והמיטיב לכל‪,‬‬ ‫שבכל יום ויום הוא הטיב‪ ,‬הוא מטיב‪ ,‬הוא ייטיב לנו‪,‬‬ ‫הוא גמלנו‪ ,‬הוא גומלנו‪ ,‬הוא יגמלנו לעד‪ ,‬לחן ולחסד‬ ‫ולרחמים‪ ,‬ולרוח הצלה והצלחה‪ ,‬ברכה וישועה‪ ,‬נחמה‪,‬‬ ‫‪f‬‬ ‫'״*‬ ‫' ‪T T S‬‬ ‫‪T T S " S‬‬ ‫‪T‬‬ ‫; ‪ v‬־“‬ ‫פרנםה וכלכלה‪ ,‬ורחמים‪ ,‬וחיים ושלום‪ ,‬וכל טוב‪ ,‬ומכל‬ ‫טוב לעולם אל יחםרנו‪ .‬אמן‬ ‫הרחמן‪ ,‬הוא ימלוך עלינו לעולם ועד‪ .‬הרחמן‪ ,‬הוא יתברך‬ ‫בשמים ובארץ‪ .‬הרךומן‪ ,‬הוא ‪,‬ישתבח לדור דורים‪,‬‬ ‫ויתפאר בנו לעד ולנצח נצחים‪ ,‬וותהדר בנו לעד‪ ,‬ולעולמי‬ ‫עולמים‪ .‬הרחמן‪ ,‬הוא יפרנסנו בכבוד‪ .‬הרךומן‪ ,‬הוא ‪.‬ישבר עלנו‬ ‫מעל צוארנו‪ ,‬והוא יוליכנו קוממיות לאךצנו‪ .‬הרחמן‪ ,‬הוא ושלח‬ ‫לנו ברכה מרבה בבית הן‪-‬ה‪ ,‬ועל שלחן זה שאכלנו עליו‪.‬‬ ‫הרחמן‪ ,‬הוא ושלח לנו את אליהו הנביא זכור לט‪1‬ב‪ ,‬ויבשר‬ ‫לנו בשורות טובות‪ ,‬וישועות ונהמות‪.‬‬ ‫קצא‬ ‫סדד ברכת המזוך‬ ‫ברכת האורח‬ ‫רצון של׳א יבוש בעל הבית בעולם הז־ה ןל־א ןבלם לעולם הבא‪ ,‬ויצלח מאר נכל נכפ^ו‪,‬‬ ‫ויהיו נכסיו ונכסינו מ־שלחים וקרובים לעיר‪ .‬ואל ;שלוט שטן ל׳א במעשה ;ךיו ולא‬ ‫במעשה ידינו‪ .‬ואל יזדפןק לא לפניו ול׳א לפנינו שום ךבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה‬ ‫ןעד עולם‪:‬‬ ‫ה ר ח מן‪ ,‬הוא ערך את )אבי מ‪1‬רי( בעל הבית הןה‪ ,‬ואת )אמי‬ ‫מורתי( בעלת הבות הן‪-‬ה‪ ,‬אותי)ואת אע‪ 5‬תי ואת זךעי(‬ ‫אותם ואת ביתם ואת זרעם ואת כל אשר להם‪ ,‬אותנו ואת כל‬ ‫אשר לנו‪ .‬כמו שנתכךכו אבותינו‪ ,‬אברהם שחק ו‪.‬יעיכןב‪ ,‬כבל מפל‬ ‫כל‪ ,‬כן ערך אותנו כלנו ןחד‪ ,‬בברכה שלמה‪ ,‬ונאמר אמן‪:‬‬ ‫כמר‪1‬ם ילמדו עליהם ועלינו זכות‪ ,‬שתהא‬ ‫למשמרת שלום‪ ,‬ונשא כרכה מאת יי‬ ‫‪T I‬‬ ‫**‬ ‫״״‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T I‬‬ ‫‪T‬‬ ‫? *‬ ‫^‬ ‫‪T‬‬ ‫‪V V‬‬ ‫‪S‬‬ ‫*‬ ‫‪S‬‬ ‫וצדקה מאלהי ישענו‪ ,‬תמצא חן ושכל ט‪1‬כ כעיני‬ ‫אלהים ואדם‪(*:‬‬ ‫‪TT %‬‬ ‫‪ :‬ד *‬ ‫*( לברית מיל ה אחר בעיני אכהימ ואדם יאמר זהז‬ ‫ה ר ח מן הוא יברך אבי ההד ואמו‪ ,‬ויזכו לגדלו ולחנמ ולחנמו‪ ,‬מיום השמיני והלאה עצה דמו‪ ,‬ויהי ר אלתו‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫עמו‪:‬‬ ‫ה ר ח מן הוא יברך בעל בלית המילה‪ ,‬אשר שש לעשות צדק בגילה‪ ,‬ןי>^מ פעלו ומשכןהו כפולה‪ ,‬ףתגהו‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫לנזעלה למעלה‪:‬‬ ‫ה ד ה מן הוא שרך רך הנמול לשמונה‪ ,‬ויהיו ןךיו וליו לאל אמונה‪ ,‬ויזכה לךאות פני השכינה‪ ,‬שלש‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫פעמים כשנה‪:‬‬ ‫הךחמן הוא יברך המל בשר העךלה‪ ,‬ופרע ומצץ דמי המילה‪ ,‬איש היךא ורך הלבב עבוךתו פסולה‪ ,‬אם שלש‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫אלה ליא ‪;:‬עשה לה‪:‬‬ ‫הרחמן הוא !שלח לנו משיחו הולך תמים‪ ,‬נזכות חתן למולות רמיט‪ ,‬לבשר בשורות טובות וגחומיט‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫לעם אחד מפןר ומפרד כץ העמים‪:‬‬ ‫הרחמן הוא ןשלח לנו כהן צדק אשר לקח לעילום‪ ,‬עד הוכן כפא‪ 1‬כשמש ו_יהלום‪ ,‬הלט פניו נאדךתו וינלט‪,‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫בריתי היתה את‪ 1‬הח‪:‬ים והשלוט‪:‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫קצג‬ ‫הרחמן הוא ינחילנו יום שבלו שבת ומנוחה לחיי הע‪1‬למים‪:‬‬ ‫ל־ובת‪:‬‬ ‫לרא‪4‬פן חדעונ הרחמן הוא ןחרש עלינו את החדש הןה לטובה ולברכה‪:‬‬ ‫הרהמן‪ ,‬הוא עהילנו ליום שכלו ט‪1‬ב‪:‬‬ ‫ליום טוב‪:‬‬ ‫כראפז העזנה‪ :‬הרחמן הוא ןחדש עלינו את השנה הז‪-‬את לטובה ולברכה‪:‬‬ ‫הרחמן הוא ןקים לנו את סכת דוד הנופלת‪:‬‬ ‫לסוכות‪:‬‬ ‫הך ח מ ץ‪ ,‬הוא יזפנו לימ‪ 1‬ת המ^יח ולחיי הע‪1‬ל□ הנא‪ .‬בחול‪:‬‬ ‫מגדיל ) בעזבת‪ ,‬בר״ח‪ ,‬ביו״ט וחוה״ס או מ ת מגדול( ייטועות‬ ‫מלכו‪ ,‬ועשה חסד למשיחו‪ ,‬לדוד ולזךעו עד עולם; עשה עלום‬ ‫כמרומיו‪ ,‬הוא ‪.‬יעשה שלום עלינו‪ ,‬ועל כל ןשראל ואמת אמן‪:‬‬ ‫יראן את ןן נןדשיו‪ ,‬בי אין מחסור ליראיו‪ :‬כפירים רשו ורעבו‪ ,‬והךשי‬ ‫ין לא ‪.‬יחסרו כל טוב‪ :‬הודו לין כי טוב‪ ,‬כי לעולם הפרו‪ :‬פותח‬ ‫את ן‪,‬ךך ומשכיע לכל הי רצון‪ :‬ברוך הנבר אשר יבטח בין ןהיח ןן מבטחו‪:‬‬ ‫נער הייתי נם זקנתי ולא ראיתי צדיק נ^זב‪ ,‬חךעו מבפןש לחם‪ :‬ןן עז‬ ‫לעמו יתן‪ ,‬ןן יברך את עמו בשלום‪:‬‬ ‫בדכה מעיך שלש‬ ‫נ ת ך אתה ך אלפינו מלך הע‪1‬לם על‬ ‫על מזונות‬ ‫על פירות מז׳ הסינים‬ ‫על היין‬ ‫הפחיה ועל הכלכלה‬ ‫העץ ועל פף העץ‬ ‫הגפן ועל ‪ n s‬הןפן‪:‬‬ ‫על מזונות וייך הטהןה ועל הכלכלה ועל הןפן ועל פרי הגפן‬ ‫ועל תנובת השרה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה ^טרצית והנחלת‬ ‫‪ S‬״׳י ‪T X‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪• T V‬‬ ‫‪T T‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪T‬‬ ‫‪T J V‬‬ ‫?‬ ‫‪VV‬‬ ‫‪2‬‬ ‫״׳י ‪V T • 2‬‬ ‫־״׳‬ ‫‪t‬‬ ‫?‬ ‫לאבותינו לאכל מפריה ולשבוע מטובה‪ ,‬רחם נא יך אלהינו על‬ ‫‪.‬ישראל עמך ועל ןרושלים עיךך ועל ציון משבן בבודך ועל מןבחך‬ ‫ןעל היכלך‪ ,‬ובנה ירושלים עיר ה‪!5‬ךש במהרה בימינו והעלנו‬ ‫עליה‬ ‫‪*^^%*t T‬‬ ‫‪TV‬מטובה ונברכך ‪T‬‬ ‫ונשבע‬ ‫‪SJV‬‬‫מפריה‬ ‫ונאכל ‪T2‬‬ ‫ושמחנו בבנינה ׳״׳‬‫‪%** %rrt*t‬‬ ‫לתוכה ‪^ s‬‬ ‫‪Tt‬‬ ‫ברןדשה ובטהרה‬ ‫בשבת ורצה והחליצנו ב^ום השבת הןה בראש חוד ש ח?ךנו לטובה ןיום ר'א*» ה הי ע הזה‬ ‫בראש ה שנ ה הכרנו למובה בלם הז‪-‬ןרון הןה בירס טוב ושמחנו בלם חג )פלוד( הןה‬ ‫הארץ‬ ‫כי אתה ץי טוב ומטיב לכל ונוךה לף‬ ‫על הסירות‬ ‫ועל המתה‪ .‬ברוך אתה‬ ‫ועל פירותיה‪ ,‬ברוך‬ ‫ועל פךי גפנה‪ .‬ברוך‬ ‫ג על האךן ועל הטהיה‬ ‫אתה ן; על הארץ‬ ‫ג על סא‪.‬ח ועל‬ ‫ועל הכלולה‪:‬‬ ‫ועל פירותיה‪(* :‬‬ ‫פךי גפנה‪{* :‬‬ ‫על מזונו ת דייו ביחד‪ :‬ועל הפחיה ועל פןי גפנה‪ :‬ברוך אתה גי על הא‪.‬ךץ רעל‬ ‫המחיה ועל הכלכלה ועל פךי גפנה‪(* :‬‬ ‫*( על פירות שגדלו בחו״ל ו על פרי הגפן‪ ,‬ועל הפיר‪1‬ת‪:‬‬ ‫ישמחו במלכותך‬ ‫סדר ®נגן ‪3‬דפ‪51‬‬ ‫ב רו ך אתה ך אליהינו מלך הק‪1‬לם‪^ .‬טהכיל נרא לכב‪ 1‬ד‪:1‬‬ ‫ב רו ך אתה יי אלהינו מלך הק‪1‬לם‪ .‬י‪1‬צר האדם‪:‬‬ ‫ב רו ך אתה יי אלהינו מלך העולם‪’^ .‬שר יצר את האדם‬ ‫בצלמו‪ .‬בצלם דמות תבניתו‪ .‬והתקין לו ממנו בנין עדי‬ ‫עד‪ .‬ברוך אתה ך י‪1‬צר האךם‪:‬‬ ‫ע‪ 1t‬ע‪ t‬תשיש וך»גל העקרה‪ .‬בקבוץ בניה לתוכה בשמחה‪ .‬ברוך‬ ‫אתה ך משמה ציון בבניה‪:‬‬ ‫^ פ ח תשמח רעים האהובים‪ .‬כשמחך יצירך בגן עדן מןךם•‬ ‫ברוך אתה ין משמח התן ובלה‪:‬‬ ‫ברוך אתה ץי אלהינו מלך העולם‪ .‬אשר ברא ששון ושמחה‪.‬‬ ‫אהבה ואחוה‪.‬‬ ‫וחדוה‪ .‬׳״־‪.‬״‪.‬ך‬ ‫רנה‪ .‬דיצה ‪TSVS‬‬ ‫גילה *‪T‬‬‫וכלה‪T* .‬‬‫חתן ‪S‬׳״‪T‬‬ ‫‪?TT‬‬ ‫ושלום ורעות‪ .‬מהרה ץי אלהינו ןשמע בערי יהוךה ובחוצות‬ ‫ןרושלןם‪ .‬קול ששון וקול שמחה‪ .‬קול חתן וקול כלה‪ .‬קול‬ ‫אתה‬ ‫‪9‬‬ ‫נגינתם‪T .‬ברוך “‪T‬‬‫‪I‬‬ ‫ממשתה ״‪TT‬‬ ‫ונערים ‪TT‬‬ ‫מחפתם‪*. . 0.‬‬ ‫חתנים **‪•0‬״‪2‬‬ ‫״מצהלות ‪T“2‬״‬ ‫ין משמח חתן עם הבלה‪:‬‬ ‫ב תןי אתה ןן אלתינו מלך העולם בורא פךי הגפן‪:‬‬