gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

א ליכטיגן תמיד · A LICHTIGEN TUMID — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הקודש‬ ‫לשון‬ ‫יום ראשון פרשת נצבים תשפ"ב‬ ‫אין כוחינו אלא בפה‬ ‫עבודת הקודש לדבר טוב‪,‬‬ ‫ולהשתמש עם הפה להתפלל‬ ‫כחם של זרע ישראל אינו אלא בפה הקול קול יעקב‬ ‫בתורה ובתפלה וכשאדם יש לו כח זה ובוער לבו תמיד לה' יתברך אז‬ ‫אין שום רע יכול לשלוט בו חס ושלום‪.‬‬ ‫תוכן המאמר‪ :‬אין כוחינו אלא בפה; ימים של עשיית נחת רוח להשי"ת ‪ /‬הכח שיש לנו בימים‬ ‫אלו הוא בפה ‪ /‬כשמדברים טוב‪ ,‬וחיים באחדות‪ ,‬המקטרוגים אינם יכולים לקטרג ‪ /‬בשמים מצפים‬ ‫לתפילתן של ישראל ‪ /‬הדבר הראשון של תשובה הוא‪ :‬ואהבת לרעך כמוך ‪ /‬על‪-‬ידי אהבת ישראל‬ ‫מעוררים המידת הרחמים ‪ /‬על‪-‬ידי אהבת ישראל יכולים להשפיע כל טוב‬ ‫לנו נחת רוח‪ .‬אנו נכנסים כעת לימים‬ ‫ימים של עשיית נחת‬ ‫הקדושים‪ ,‬וזהו הזמן שבו אנו נעניק נחת‬ ‫רוח להקב"ה‪ .‬אנו מוותרים על שינה‪ ,‬אוכל‪,‬‬ ‫רוח לבורא‬ ‫כוחות ותאוות העולם הזה‪ .‬אנו מקדישים‬ ‫במשך השנה אנו מתפללים להקב"ה‬ ‫את עצמנו להשי"ת‪" .‬ריבונו של עולם! אנו‬ ‫שיעשה לנו נחת רוח‪ ,‬שיעניק לנו בריאות‪,‬‬ ‫פרנסה ונחת‪ .‬אנו מבקשים ממנו שיעשה‬ ‫א‬ ‫שלנו על כלל ישראל‪ ,‬בעזרת ה' נפעל‬ ‫עושים לך‪ ,‬אבא‪ ,‬נחת רוח! אתה אבי ואנו‬ ‫רבות‪ .‬כוחנו בימים הקדושים הוא בפה‪.‬‬ ‫בניך‪!".‬‬ ‫יש לנצל את הזמן לדבר עם השי"ת‪,‬‬ ‫בשבועות של הימים הנוראים‪ ,‬ימי‬ ‫להתפלל להשי"ת‪ ,‬להשקיע כוחות‬ ‫הרחמים והסליחות‪ ,‬אנו נותנים נחת רוח‬ ‫בתפילה‪ ,‬בזמן התפילה‪ ,‬להתפלל‬ ‫להקב"ה עשרים וארבע שעות ביממה‪,‬‬ ‫מההתחלה ועד הסוף‪ .‬לומר מילים טובות‬ ‫שבעה ימים בשבוע‪ .‬כל רמ"ח איברינו‬ ‫על יהודים‪ ,‬לברך יהודים‪ ,‬לומר מילים‬ ‫ושס"ה גידינו מוקדשים לעשיית נחת רוח‬ ‫מאירות ליהודים‪ .‬לקחת את הפה ולהכניס‬ ‫להקב"ה‪ .‬מידה כנגד מידה‪ ,‬הקב"ה יכתוב‬ ‫אותו לתפילה‪ ,‬לאמונה‪ ,‬לברכות‪ ,‬לשמחה‪,‬‬ ‫לנו שנת נחת רוח‪.‬‬ ‫לאושר‪ .‬לא לדבר דברי עצבות‪ ,‬לא מרה‬ ‫שחורה‪ ,‬לא להתלונן לא על עצמנו ולא על‬ ‫הכוח שיש לנו בימים‬ ‫כלל ישראל‪ .‬עבודת הקודש של הימים‬ ‫אלה הוא בפה‬ ‫הקדושים היא‪ :‬כוחנו בפה‪.‬‬ ‫הספרים הקדושים מביאים את המנהג‬ ‫לאכול בראש השנה 'ראש'‪ ,‬ורבים נוהגים‬ ‫כאשר מדברים טוב‬ ‫לאכול ראש של דג‪ .‬מדוע דווקא ראש של‬ ‫ונמצאים באחדות‪,‬‬ ‫דג? כי בימים הקדושים בני ישראל מראים‬ ‫המקטרגים אינם‬ ‫שכוחנו בפה‪ ,‬בפה שלנו‪" ,‬כי אתה שומע‬ ‫תפילת כל פה‪".‬‬ ‫יכולים לקטרג‬ ‫כאשר יש עדר שלם של כבשים‪ ,‬הזאב‬ ‫הדג הגדול ביותר‪ ,‬איך תופסים אותו?‬ ‫לא יכול לבוא ולחטוף כבשה אחת‪ ,‬הוא‬ ‫שמים על חוט מחט דקה כזו‪ ,‬שתופסת‬ ‫מפחד‪ .‬אך כאשר הוא רואה כבשה אחת‬ ‫את פיו של הדג‪ ,‬והוא נתקע בה‪ .‬כך אפשר‬ ‫יוצאת מהחבורה‪ ,‬אז בא הזאב וחוטף‬ ‫למשוך את הדג החוצה‪ .‬אילו הדג לא היה‬ ‫אותה‪ .‬וכל עוד אנו בחבורה‪ ,‬באחדות עם‬ ‫מכניס את המחט‪ ,‬הוא לא היה נתפס‪ .‬אך‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬מליצי טוב על יהודים‪ ,‬אוהבים‬ ‫מכיוון שהוא בלע בליעה רעה בפיו‪ ,‬הוא‬ ‫יהודים‪ ,‬עושים שלום‪ ,‬אז המקטרגים אינם‬ ‫נתפס‪.‬‬ ‫יכולים לקטרג חלילה‪.‬‬ ‫עבודתנו הקדושה בימים אלה היא‪:‬‬ ‫להשתמש בפה נכון‪ .‬ללמד זכות על‬ ‫בשמים מחכים‬ ‫יהודים‪ ,‬ללמד טוב על יהודים‪ ,‬להיות מליץ‬ ‫לתפילותיהם של‬ ‫יושר על יהודים‪ ,‬למחול ליהודים‪ ,‬לאהוב‬ ‫ישראל‬ ‫יהודים‪ ,‬ולברך יהודים‪ .‬להתפלל להשי"ת‬ ‫על תשובה‪ ,‬תפילה וצדקה‪ ,‬על חרטה –‬ ‫בספר "ערבי נחל" מובא מעשה באחד‬ ‫הכל בפה‪ .‬ללמוד ולהתפלל‪ ,‬להשתמש‬ ‫מתלמידי האר"י הקדוש [הקאמארנער‬ ‫בפה רק לקדושה ולאור‪ .‬אם משתמשים‬ ‫בחומש מביא שזה היה רבי יוסף מערבי‬ ‫בפה נכון כל הימים הקדושים‪ ,‬לא ניתפס‬ ‫זצ"ל (שנקבר בכבוד רב בתוניס‪ ,‬בבית‬ ‫לדברים רעים‪ ,‬אלא ניתפס לדברים טובים‪.‬‬ ‫הכנסת "באל חממה" שה"י בחשוון‬ ‫תשפ"ד עקב המהומות‪ ,‬מאות מפגינים‬ ‫כוחו של יהודי הוא בפה‪ .‬אם יהודי‬ ‫הציתו וחיללו את קברו בצורה קשה ה"י)]‬ ‫יאמין בכוחות שיש לנו בתפילותינו‪,‬‬ ‫שפעם אחת בראש השנה בא אליו אליהו‬ ‫בתחנונינו‪ ,‬בברכותינו‪ ,‬במליצות הטובות‬ ‫ב‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬התבייש‪ ,‬לא היו לו הכוחות‪,‬‬ ‫הנביא ואמר לו‪" :‬למען ה' תתחזק בתפילה‪,‬‬ ‫עד שקהילה אחת בישראל התאחדה‬ ‫בבקשה מהשי"ת‪ ,‬כי יש קטרוג חזק‬ ‫להתפלל‪ ,‬לעורר רחמים בשמים‪ .‬אל לנו‬ ‫למעלה בשמים‪ ,‬עד כדי כך שאפילו מיכאל‪,‬‬ ‫לזלזל בכוחותינו העצומים שיש לנו‪ ,‬יש‬ ‫השר הגדול‪ ,‬הסניגור הגדול של כלל‬ ‫לנו הכוחות לעורר רחמים‪ ,‬יש לנו הכוחות‬ ‫ישראל‪ ,‬שתמיד מזכיר את זכויותיהם של‬ ‫לגרום לכך שכל הגזירות הרעות יתבטלו‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬נחלש‪ ,‬אין לו מה לומר!"‪.‬‬ ‫יש לנו הכוחות להשפיע על כלל ישראל‬ ‫שאל רבי יוסף את אליהו הנביא‪:‬‬ ‫כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה – רק‬ ‫"למדנו כל כך הרבה תורה במהלך השנה‪,‬‬ ‫בכוח הפה‪ ,‬בכוח התפילה מעומקא דליבא‪.‬‬ ‫מה קורה עם זכות התורה?!"‪.‬‬ ‫מעשה בחסיד אחד‬ ‫ענה לו אליהו הנביא‪" :‬גם על התורה יש‬ ‫קטרוג‪ ,‬שלא למדו כפי שצריך!"‪.‬‬ ‫הגאון רבי יחזקאל סרנא ז"ל בנה‬ ‫ישיבה לפני המלחמה בעיר חברון‪ ,‬חסרו‬ ‫שאל אותו‪" :‬ומה אומר אברהם אבינו‪,‬‬ ‫לו עשרים אלף דולר כדי לסיים את בניית‬ ‫האב של כלל ישראל? מדוע אינו בא לעורר‬ ‫הישיבה‪ .‬אף עשיר לא רצה להלוות לו את‬ ‫רחמים?"‪.‬‬ ‫הכסף‪ ,‬כי ישיבה אינה עסק שמכניס כסף‪,‬‬ ‫ישיבה מלאה בהוצאות‪ ,‬איש לא רצה‬ ‫ענה לו אליהו הנביא‪" :‬אברהם אבינו‬ ‫להלוות לו כסף‪.‬‬ ‫מתבייש מכלל ישראל‪ ,‬אין לו מה לומר!"‪.‬‬ ‫הוא נסע בשנת תרצ"א לאמריקה‬ ‫כאשר שמע זאת רבי יוסף מערבי‪ ,‬נכנס‬ ‫למצוא עשיר שירצה לתת לו‪ ,‬או להלוות‬ ‫לפחד גדול‪ .‬הוא החל לצעוק‪" :‬רבותיי! עם‬ ‫לו‪ ,‬את הכסף‪.‬‬ ‫ה' חזקו ונתחזקה! בעד עמינו בעד עיר‬ ‫הוא ניגש לעשיר ושאל אותו אם הוא‬ ‫אלקינו! עשו תשובה על העבירות!‬ ‫מוכן להלוות לו את הכסף? שאל אותו‬ ‫שהבורא ימחל לנו‪ ,‬שהקטרוגים יתבטלו‬ ‫העשיר‪" :‬איך תשלם את זה‪ ,‬ומתי תשלם‬ ‫ויתבטלו!"‪ .‬וכך אמר דברי כיבושין לכלל‬ ‫את זה?"‪.‬‬ ‫ישראל שיעשו תשובה‪ ,‬שיעוררו רחמי‬ ‫שמים מרובים‪ ,‬עד שנוצרה התעוררות‬ ‫ענה לו רבי יחזקאל‪" :‬אני יכול להחזיר‬ ‫גדולה‪ .‬עד שאליהו הנביא אמר לו‬ ‫לך את זה בעוד עשרים שנה!"‪.‬‬ ‫שאברהם אבינו‪ ,‬בכוח התשובה של‬ ‫ענה לו העשיר‪" :‬בעיקרון אתה לא‬ ‫קהילתו‪ ,‬בכוח התפילה של קהילתו‪,‬‬ ‫נורמלי‪ .‬ככה עושים הלוואה? עשרים אלף‬ ‫אברהם אבינו התחזק ובא להשי"ת‪ ,‬והפכו‬ ‫דולר לעשרים שנה?! אבל‪ ,‬אני רואה‬ ‫את מידת הדין למידת הרחמים‪ .‬ורבי יוסף‬ ‫שאתה אדם ישר‪ ,‬אתה מאמין בהשי"ת‪,‬‬ ‫מערבי כתב לאחר יום טוב מכתבים לכל‬ ‫אתה עושה את זה בתמימות‪ .‬אני מלווה‬ ‫המקומות מסביב‪ ,‬וסיפר את חלומו‪ ,‬לעורר‬ ‫לך את הכסף!"‪.‬‬ ‫קהילות נוספות בישראל שיעשו תשובה‪,‬‬ ‫רבי יחזקאל לווה את הכסף‪ ,‬וסיים‬ ‫שיעוררו רחמי שמים מרובים‪.‬‬ ‫לבנות את הישיבה‪ .‬והוא עמד במילתו‪.‬‬ ‫מה אתם רואים כאן? המלאך מיכאל‪,‬‬ ‫בכל יום הוא חסך עוד דולר ועוד דולר‪,‬‬ ‫עם כל הקשיים‪ .‬לאחר עשרים שנה‪ ,‬היה‬ ‫שתמיד מליץ זכות על ישראל‪ ,‬לא מצא‬ ‫לו את כל הכסף‪ .‬הוא נסע לאמריקה‬ ‫עצה‪ ,‬הוא נזקק לתפילותיהם של בני‬ ‫לחפש את העשיר‪.‬‬ ‫ישראל בעולם‪ ,‬כדי שיוכל לעורר רחמים‪.‬‬ ‫ג‬ ‫את זה ממני?! בשום אופן שבעולם!!"‪,‬‬ ‫לאחר חקירות ודרישות‪ ,‬היכן נמצא‬ ‫הוא לא לוקח את זה בחזרה!‬ ‫העשיר‪ ,‬אמרו לו האנשים שהלה אינו‬ ‫עשיר עוד‪ ,‬הוא אחד שגר "האמלעס"‪,‬‬ ‫אמר לו רבי יחזקאל‪" :‬קח את הכסף‪,‬‬ ‫הוא גר ללא משפחה‪ ,‬ללא כלום‪ ,‬באיזה‬ ‫תוכל לחיות כאדם נורמלי!"‪.‬‬ ‫מרתף שם‪ ,‬הוא מסתובב ממש "נע ונד‪"...‬‬ ‫ענה לו‪" :‬לחיות כאדם נורמלי?! כל‬ ‫רבי יחזקאל חיפש אותו‪ ,‬הוא אכן מצא‬ ‫הדברים שקרו‪ ,‬השי"ת עשה אותם‪ ,‬אני‬ ‫אותו מסכן במרתף‪ ,‬בתוך לכלוך‪ ,‬ממש‬ ‫מקבל אותם באהבה! אבל איך אני מביע‬ ‫בפח אשפה‪ ,‬מאיגרא רמא לבירא‬ ‫את אהבתי להשי"ת?! כשאני אומר‬ ‫עמוקתא‪.‬‬ ‫להשי"ת‪ :‬אם אתה רוצה לתת לי כסף‪ ,‬תן‬ ‫לי‪ .‬אבל את הכסף שנתתי לבנות ישיבה‪,‬‬ ‫שאל אותו רבי יחזקאל‪" :‬אתה זוכר‬ ‫את זה אני לא צריך! יש לי את הזכות הזו!‬ ‫אותי?!"‪.‬‬ ‫אתה רוצה לקחת גם את זה ממני?!" ‪.‬‬ ‫אמר לו‪" :‬ברור שאני זוכר אותך! לפני‬ ‫אמר רבי יחזקאל סרנא‪ :‬זהו יהודי‬ ‫עשרים שנה לווית ממני עשרים אלף‬ ‫שמאמין באמת בהשי"ת‪ ,‬שמקבל עול‬ ‫דולר!"‪.‬‬ ‫מלכות שמים באמת‪ ,‬כל הדברים שלקח‬ ‫ממנו השי"ת‪ ,‬יש לו אמונה כזו שזה‬ ‫אמר לו רבי יחזקאל‪" :‬פתחתי את‬ ‫לטובתו‪ ,‬יש לו אמונה כזו שזה רצון השם‪,‬‬ ‫הישיבה‪ ,‬באתי להחזיר לך את הכסף!"‪.‬‬ ‫הוא מאמין כל כך חזק בהשי"ת‪ ,‬שהוא‬ ‫האיש צחק‪ ,‬ואמר כך‪" :‬ה' ישמרנו‪,‬‬ ‫אינו רוצה לקחת את כספי הצדקה‬ ‫אשתו כבר לא בחיים‪ ,‬אין לו ילדים‪ ,‬אין‬ ‫לעצמו‪ ,‬כי אלה זכויותיו‪ .‬כך הוא מרגיש‬ ‫לו כסף‪ ,‬השי"ת לקח ממנו הכל‪ .‬אין לו‬ ‫קרוב להשי"ת‪ ,‬באמונה פשוטה כזו‪.‬‬ ‫כבוד‪ .‬השי"ת השאיר לו מצווה אחת –‬ ‫הוא עזר לבנות ישיבה‪" .‬אתה רוצה לקחת‬ ‫השי"ת יזמין לכל אחד כל טוב‪ ,‬שלא ייקח מאף אחד דבר‪ ,‬לא רוחניות ולא‬ ‫גשמיות‪ .‬אך‪ ,‬כאשר ניגשים לסליחות‪ ,‬יש לגשת באמונה פשוטה ועצומה‪ ,‬בקרבה‬ ‫עצומה להשי"ת‪ ,‬בביטחון עצום של "השלך על ה' יהבך‪".‬‬ ‫מהאולמות‪ .‬ולאחר מכן עורכים הגרלה‬ ‫מעשה בחסיד אחד‬ ‫נוספת מי יזכה לאולם הגדול ומי יזכה‬ ‫לאולם הקטן‪.‬‬ ‫הייתה כלה שהייתה צריכה להתחתן‬ ‫הכלה שעליה אנו מדברים‪ ,‬אכן זכתה‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‪ ,‬אך מכיוון שאביה‬ ‫לקבל אחד מהאולמות‪ ,‬אך את האולם‬ ‫לא היה עשיר גדול‪ ,‬בעל פרנסה גדולה‪,‬‬ ‫הקטן‪ .‬הכלה נשברה לגמרי‪ ,‬כי לא יוכלו‬ ‫הם חיפשו "אולם תקנות חתונה"‪ ,‬כפי‬ ‫להיכנס כל חברותיה ובני משפחתה בדרך‬ ‫שקוראים לזה כאן באמריקה‪ ,‬כלומר‬ ‫הטבע‪ .‬היא ביקשה מאביה‪ ,‬ללכת למי‬ ‫אולם חתונות זול‪ ,‬שמארח חתונות‬ ‫שזכה בהגרלה על האולם הגדול‪ ,‬באותו‬ ‫למשפחות שאין להן כסף רב‪ .‬באולם‬ ‫תאריך‪ ,‬ולשאול‪ ,‬אולי הם רוצים לעשות‬ ‫שעושה חתונות זולות היו שני אולמות‪,‬‬ ‫החלפה‪ .‬אותה משפחה אינה משפחה‬ ‫קטן וגדול‪ .‬והסדר היה‪ ,‬שמי שנרשם‬ ‫גדולה כל כך‪ ,‬שיערכו חתונה באולם‬ ‫לרצות לערוך שם חתונה‪ ,‬ההנהלה עורכת‬ ‫הגרלה מכל האנשים מי יזכה לקבל אחד‬ ‫ד‬ ‫הגדול‪ ,‬זו כמובן שמחה גדולה‪ .‬והמשפחה‬ ‫הקטן יותר‪ ,‬וימסרו את הגדול יותר‬ ‫השנייה זכתה לכלה יקרה ומאירה כזו‪,‬‬ ‫למשפחה‪.‬‬ ‫שמוותרת על שמחת ליל חתונתה למען‬ ‫כלה אחרת‪ ,‬האם זו לא שמחה גדולה?!‬ ‫האב התבייש מאוד‪ ,‬זה כאב לו מאוד‪,‬‬ ‫אבל מה לא עושה אב למען ילד? הוא עבר‬ ‫יום יומיים לפני החתונה‪ ,‬התקשר‬ ‫למחותן שם‪ ,‬ושאל אותו‪ .‬מובן שאותו‬ ‫עשיר גדול‪ ,‬אל בעל האולם‪ ,‬ושאל‪" :‬מי‬ ‫מחותן החל לחשוב‪ ,‬איזו מין בקשה זו?‬ ‫מתחתן אצלכם באותו לילה?"‪ .‬הוא‬ ‫מה עליו לעשות עכשיו?‪ ...‬אך ברגע‬ ‫מתחתן באותו לילה‪ ,‬ברוך ה' הוא עשיר‪,‬‬ ‫שהכלה השנייה שמעה זאת‪ ,‬היא אמרה‪:‬‬ ‫יש לו כסף‪ .‬הוא רוצה לשלם על אחת‬ ‫"אבא‪ ,‬אני רוצה לזכות בזכות של לוותר‬ ‫מהחתונות באותו אולם‪ .‬ובעלת הבית של‬ ‫לכלה אחרת‪ ,‬לא יהיה לי צער מלהתחתן‬ ‫העשיר אמרה‪" :‬שלם על האולם הקטן‬ ‫באולם קטן‪ ,‬ואני מבקשת מכם‪ ,‬אבא‬ ‫יותר‪ ,‬כי מי שמתחתן באולם הקטן‪ ,‬ודאי‬ ‫ואמא‪ ,‬שגם לכם לא יהיה צער‪ .‬אותה כלה‬ ‫שיש לו מעט מאוד כסף‪ ,‬צריך לרחם‬ ‫תהיה בצער‪ ,‬אני מוותרת‪ ,‬אני לא רוצה‬ ‫עליהם יותר‪ ,‬יותר ממי שמתחתן באולם‬ ‫לראות צער בליל חתונתי!"‪.‬‬ ‫הגדול!"‪ .‬וכך הם זכו להתחתן באולם‬ ‫הקטן בזכות ויתור‪ ,‬ועשיר אחד עוד שילם‬ ‫היא ויתרה‪ .‬שלטה שמחה גדולה בשתי‬ ‫על החתונה‪!...‬‬ ‫המשפחות‪ ,‬המשפחה קיבלה את האולם‬ ‫כאשר יהודי מוותר ליהודי אחר – למעלה בשמים רועש! זה שולח השפעות‬ ‫טובות! אנו צריכים להתייצב לימי הרחמים והדין בכך שיהודי אחד מוותר לאחר‪.‬‬ ‫אנו לא יכולים לראות את צערו של אחר‪ ,‬ואנו מקדישים את עצמנו ליהודי אחר‬ ‫בביטול מוחלט‪ .‬לא תקום ולא תטור‪ ,‬ואהבת לרעך כמוך‪ ,‬ולמעלה בשמים נוצר‬ ‫רעש גדול‪ .‬ובשמים אומרים‪ :‬כלל ישראל מוותרים זה לזה‪ ,‬כלל ישראל אינם יכולים‬ ‫לראות את צערו של יהודי אחר – קל וחומר בן בנו של קל וחומר‪ ,‬אונזער‬ ‫לעכטיגער זיסער גרויסער טאטע אין הימל‪ ,‬אונזער גרויסער קעניג‪ ,‬דער מלך מלכי‬ ‫המלכים הקב"ה‪ ,‬אומר‪ ,‬מידה כנגד מידה‪ ,‬ודאי שלא אראה את צערם של הכלל‬ ‫ישראל‪ ,‬ודאי שעליי לוותר ולמחול לכל ישראל‪ ,‬ולכתוב להם שנה מאירה‪.‬‬ ‫שילך איתו‪ ,‬ויבלה איתו את הזמן‪ .‬מדוע?‬ ‫הדבר הראשון‬ ‫מה הוא רוצה לעשות ביום כיפור?‬ ‫תשובה! הדבר הראשון בתשובה הוא‪:‬‬ ‫בתשובה הוא‪:‬‬ ‫"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה‪"...‬‬ ‫ואהבת לרעך כמוך‬ ‫בספר "דברי ישראל" (פרשת בחוקותיי‬ ‫על‪-‬ידי אהבת‬ ‫בהגהות אות יח) הוא מביא בשם הרה"ק‬ ‫ישראל מעוררים את‬ ‫מקוזמיר זי"ע‪ :‬כאשר אדם הולך ערב יום‬ ‫מידת הרחמים‬ ‫כיפור לבוש בקיטל‪ ,‬וכבר מחזיק את הנרות‬ ‫בידו‪ ,‬ורוצה ללכת לשאת אותם לבית‬ ‫עוד אמר שם‪ :‬כאשר שני יהודים‬ ‫המדרש‪ .‬וחברו בא אליו‪" :‬בוא נלך לטייל‪,‬‬ ‫אוהבים זה את זה‪ ,‬נוצר השם הוי"ה שלם‪.‬‬ ‫אני רוצה לדבר על מה שמכביד על ליבי"‪,‬‬ ‫פעמיים "אהבה" בגימטריה כ"ו‪ ,‬כמו שם‬ ‫ה‬ ‫נאמר סליחות‪ ,‬באמונה עצומה‪,‬‬ ‫הוי"ה‪ .‬ובכך הוא מפרש‪" :‬ואהבת לרעך‬ ‫בביטחון עצום‪ ,‬בשמחה עצומה‪,‬‬ ‫כמוך"‪ ,‬כאשר יש אהבה בין שני יהודים –‬ ‫בהתעוררות‪ ,‬בתשובה‪ ,‬בבכיות‪ ,‬אך הכל‬ ‫"אני הוי"ה"‪ ,‬יוצא שם הוי"ה‪ ,‬שזו מידת‬ ‫מתוך שמחה‪ .‬כי אנו בני מלכים‪ ,‬אנו עבדים‬ ‫הרחמים‪.‬‬ ‫ובנים ראויים למקום‪ .‬באהבת ישראל‬ ‫עצומה‪ ,‬בחשיבות עצומה שיש לנו את‬ ‫על‪-‬ידי אהבת‬ ‫הכוח בפה‪ ,‬נעורר רחמים מרובים‪ ,‬נהפוך‬ ‫ישראל אפשר‬ ‫את כל הדינים לרחמים ולרצון‪ .‬השי"ת‬ ‫יעזור וימלא משאלות לבנו לטובה‬ ‫להשפיע כל טוב‬ ‫ולברכה‪ ,‬והשי"ת יעזור‪ ,‬כתיבה וחתימה‬ ‫עוד אמר‪ :‬כאשר יהודים אוהבים זה את‬ ‫טובה ושנה טובה ומבורכת‪ ,‬ואור תמידי‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬מכל היהודים נוצר יהודי אחד גדול‪ ,‬וכך‪,‬‬ ‫אמן כן יהי רצון‪.‬‬ ‫מכל הידיים נוצרת יד אחת ארוכה‪ ,‬אפשר‬ ‫להגיע לשמים ולקחת כל טוב וטוב‪.‬‬ ‫להבין לעומק מהי תשובה‪ ,‬מה נדרש מאיתנו‪ ,‬ומה אני צריך‬ ‫המשך מעמוד ח‪:‬‬ ‫לעשות‪ .‬ועושים זאת‪ ,‬קצת כל יום‪ ,‬כך שכאשר יום הדין‬ ‫ב"תולדות רבינו יחזקאל"‪ ,‬של הרה"ק רבי יחזקאל‬ ‫מגיע‪ ,‬מוכנים וערוכים על ידי תשובה שלמה‪ .‬זו עבודתנו‬ ‫פאנעט זי"ע‪ ,‬כתוב שכבר מנעוריו‪ ,‬לאורך הימים הקדושים‬ ‫בימים אלה‪.‬‬ ‫של חודשי אלול‪-‬תשרי‪ ,‬הוא למד את המסכתות הנקראות‬ ‫רבי יהושע ברום מבויאן אמר כך‪" :‬זה היה חודש‬ ‫"כתרי"ס" (כריתות‪ ,‬תמורה‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬יומא‪ ,‬סוכה)‪ .‬זה‬ ‫אלול‪ ,‬והיו חתונות‪ ".‬על כך הוא אמר שאפילו יהודים‬ ‫שימש כשריון נגד כל הצרות‪ .‬בכך הוא התחמש נגד כל‬ ‫פשוטים‪ ,‬כשהיו צריכים ללכת לחתונה בחודש אלול‪ ,‬נהגו‬ ‫המקטרגים‪ .‬בכך הוא ניתק את המקטרגים על ידי לימוד‬ ‫לומר‪" ,‬זה אלול; יש פחד מיום הדין‪ .‬איך נוכל ללכת‬ ‫המסכתות ששמותיהן הן ראשי תיבות של האותיות‬ ‫לחתונה?" "אה‪ ,‬אבל זו מצווה לשמח חתן וכלה!" "נו‪ ,‬גם‬ ‫"כתרי"ס"‪.‬‬ ‫זה חלק מהתורה‪ .‬אז נקיים את רצון הבורא ונשמח את‬ ‫היו יהודים‪ ,‬יהודים של פעם‪ ,‬שלמדו את הרמב"ם‬ ‫החתן‪ ".‬והם היו הולכים לחתונה‪ ,‬אבל בדרך נהגו לומר‪,‬‬ ‫הלכות תשובה ו"שערי תשובה" של רבינו יונה על הלכות‬ ‫"אוי‪ ,‬זה אלול! מי יכול ללכת עכשיו לחתונה?" "אבל צריך‬ ‫תשובה‪ ,‬אבל ברצינות‪ ,‬בבהירות‪" .‬אני צריך לדעת מהי‬ ‫לעשות את רצון השם; זהו רצון השם‪ ,‬לשמח חתן וכלה‪".‬‬ ‫תשובה‪ ,‬מהי עבודתי‪ ,‬מה אני צריך לעשות עכשיו‪ ".‬כאשר‬ ‫והם המשיכו ללכת‪.‬‬ ‫לומדים את הרמב"ם על הלכות תשובה‪ ,‬כאשר לומדים‬ ‫הוא מציין שהם הלכו לחתונה‪ ,‬הם הלכו לשמחות‪,‬‬ ‫את "שערי תשובה" של רבינו יונה‪ ,‬יודעים על מה צריך‬ ‫הם עשו את רצון השם‪ ,‬הם המשיכו בחיים‪ .‬אבל בכל צעד‬ ‫לעשות תשובה ואיך צריך לעשות תשובה‪.‬‬ ‫ושעל הם זכרו‪" :‬יש פחד מיום הדין‪ .‬יש לנו תפקיד שאנחנו‬ ‫כל כך הרבה יהודים רוצים לעשות תשובה‪" .‬אבל אני‬ ‫חייבים להתכונן אליו‪ ,‬שאנחנו חייבים לעסוק בו‪ ,‬שנקרא‬ ‫רוצה לדעת מה לעשות!" הרמב"ם בהלכות תשובה ורבינו‬ ‫תשובה שלמה‪ :‬לחזור לדרך הנכונה בכל דבר שבו עשינו‬ ‫יונה ב"שערי תשובה" אינם כל כך גדולים שאם מתחילים‬ ‫נגד רצון השם‪ .‬אנחנו רוצים לעשות רק את רצון השם"‪.‬‬ ‫בחודש אלול‪ ,‬אפשר בהחלט לסיים אותם עד יום‬ ‫המשך השיחה – עוד חזון למועד בעז"ה‬ ‫הכיפורים בבהירות ובהבנה‪ .‬אפשר לחזור עליהם כדי‬ ‫קול פנים מאירות‪:‬‬ ‫שיעורי כ"ק מרן אדמו"ר מפנים מאירות סיקסא שליט"א‬ ‫צענטראלע נומער‪ | 845-414-0076 :‬א"י‪| 072-370-1823 :‬‬ ‫ענגלאנד‪ | 0330-350-3190 :‬ארגענטינע‪| 5411-2152-7691 :‬‬ ‫אנטווערפן‪ | 323-346-0673:‬מאנטריאל‪438-228-2500:‬‬ ‫ו‬ ‫שיחות הכנה לימי האלול‬ ‫ל"אלף"‪ ,‬ל"אלופו של עולם"‪ ,‬להקב"ה‪ ,‬במהלך‬ ‫הערה נחוצה‪ :‬בשיחה הבאה נאסוף מפי ספרים‬ ‫חודשי אלול ותשרי‪.‬‬ ‫וסופרים על העבודה שיש לעשות בחודש אלול‪.‬‬ ‫עלינו לציין כי עניינים מסוימים שהספרים הקדושים‬ ‫איתא בספרים הקדושים שישנם שלושה‬ ‫כותבים אינם שווים לכל נפש‪ ,‬הם מציגים מדרגות‬ ‫זמנים לחזור בתשובה‪ :‬אלול‪ ,‬ראש השנה‪ ,‬ויום‬ ‫גבוהות יותר‪ .‬אנו מביאים אותם רק כדי לעורר‬ ‫כיפור‪ .‬אלו הם ארבעים יום‪ .‬אם אדם לא חוזר‬ ‫אנשים‪ ,‬כי העיקר הוא לא לישון בחודש גדול זה‪ .‬כל‬ ‫בתשובה עד יום כיפור עצמו‪ ,‬הקב"ה יעורר אותו‬ ‫אחד ואחד צריך לקחת משיעור זה את מה שמתאים‬ ‫לחזור בתשובה‪ .‬הקב"ה רוצה לעורר אותנו‬ ‫לו‪.‬‬ ‫לתשובה‪ .‬רבי עקיבא אומר‪" ,‬אשריכם ישראל!"‬ ‫הפסוק אומר‪" :‬אריה שאג מי לא יירא?" (עמוס‬ ‫"אשריכם" ראשי תיבות של א'לול‪ ,‬ר'אש ש'נה י'ום‬ ‫ג‪,‬ח)‪ .‬כשאריה שואג‪ ,‬מי לא ירא? "אריה" ראשי‬ ‫כ'יפור‪ ,‬והאות מ'‪ ,‬פירושה ארבעים הימים עד אחרי‬ ‫תיבות‪ :‬א'לול‪ ,‬ר'אש השנה‪ ,‬י'ום כיפור‪ ,‬ה'ושענא‬ ‫יום כיפור‪ .‬לכלל ישראל יש זמנים אלו‪ ,‬הנרמזים‬ ‫רבה‪ .‬אלו הם "האריה השואג" – הימים הקוראים‬ ‫ב"אשריכם"‪ .‬אשריכם ישראל שישנם ארבעים ימים‬ ‫לנו‪" :‬תשובו! עשו את מה שצריך לעשות!" עכשיו‬ ‫אלו שבהם אנו יכולים להתקרב ולחזור בתשובה‪.‬‬ ‫זה הזמן שבו אנו מתעוררים להתקרב להבורא‪ .‬אנו‬ ‫מתחילים לעשות חשבון הנפש‪ :‬היכן אני עומד‬ ‫" לפני מי אתם מטהרים?" "מי" ראשי תיבות‬ ‫של יום מ'‪ ,‬היום הארבעים‪ ,‬שהוא יום כיפור‪" .‬לפני‬ ‫בקיום מצוות עשה‪ ,‬ובלאווין של התורה? היכן אני‬ ‫מי" – האותיות שלפני "מי" הן ל"ט‪ ,‬שהם ימי אלול‬ ‫עומד במנהגים ובמסורות‪ ,‬ובעבודת תיקון המידות‪,‬‬ ‫עבודת הקדושה והטהרה? מה עוד אני צריך‬ ‫עד יום כיפור‪" .‬אשריכם ישראל‪ ",‬אשרי המטהרים‬ ‫להוסיף? על מה אני צריך לחזור בתשובה? על מה‬ ‫את עצמם "לפני מי‪ ",‬לפני יום כיפור‪ ,‬שהוא היום‬ ‫הארבעים‪" .‬ומי מטהר אתכם?" כשמגיע יום כיפור‪,‬‬ ‫אני צריך לבקש את מחילת הקב"ה‪ ,‬שהקב"ה יעזור‬ ‫גם אם אדם לא עורר את עצמו לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫לכל יהודי להיכתב ולהיחתם לטובה ולכל מיני‬ ‫ישועות? בכל אופן‪ ,‬כל יהודי צריך לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫הקב"ה יעורר אותו – עצומו של יום מכפר‪ .‬אבל‬ ‫הקב"ה לא רוצה שנחכה לכך‪.‬‬ ‫כשעושים עבירה‪ ,‬חייבים לחזור בתשובה‪ .‬הקב"ה‬ ‫ריחם על ישראל ונתן לנו זמן של התעוררות‬ ‫בשיחותיו של הריי"צ מליובאוויטש‪ ,‬הוא‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫מספר כי כאשר הגיע חודש אלול והחלו לתקוע‬ ‫בשופר‪ ,‬נוצרה אווירה של רצינות ורוחניות בכל‬ ‫משל‪ :‬חלילה‪ ,‬אם אדם גונב‪ ,‬עליו להחזיר את‬ ‫יהודי‪ .‬כפי שנאמר בפסוק‪" :‬היתקע שופר בעיר ועם‬ ‫הגניבה‪ .‬היצר הרע מנסה לשכנע אותו לא להחזיר‪,‬‬ ‫אבל הוא יודע שחייבים להחזיר‪ .‬אי אפשר להחזיק‬ ‫לא יחרדו?" – האם ייתכן לשמוע את תקיעת השופר‬ ‫מחודש אלול ולא לחוש רעד ורצינות אצל כל יהודי?‬ ‫דברים גנובים לנצח‪.‬‬ ‫יש זמן שבו כל יהודי צריך לחזור בתשובה על‬ ‫הריי"צ מסביר שכבר שבת מברכים אלול‬ ‫גורמת לכל יהודי להתנתק מענייני העולם הגשמים‬ ‫כל מחשבה‪ ,‬דיבור ומעשה שעובר על התורה‪ ,‬או על‬ ‫של כל השנה ולהתעורר לעשות חשבון הנפש‪" .‬מה‬ ‫מחשבות‪ ,‬דיבור ומעשים שהם נגד התורה‪ ,‬או‬ ‫עשיתי באחד עשר החודשים? מה קורה עם לימוד‬ ‫שחסר בהם רצון ה'‪ .‬צריך לחזור בתשובה על כך‬ ‫ולתקן זאת‪ .‬זהו זמן חודשי אלול ותשרי‪.‬‬ ‫התורה שלי‪ ,‬עבודת ה' שלי‪ ,‬חיי הגשמיים?" זה‬ ‫מעורר רוח של תשובה‪ ,‬לא רק בבית הכנסת‪ ,‬אלא‬ ‫אלול הוא "א לול"‪" ,‬לול" פירושו פתח קטן‪,‬‬ ‫גם בבית‪ ,‬בכל מקום שבו נמצאים‪ ,‬ובכל מקום‬ ‫דלת קטנה שהקב"ה נתן כדי שנוכל להתקרב‬ ‫שאליו הולכים‪ .‬ומה עושה יהודי כשהוא מתעורר?‬ ‫ז‬ ‫כבר מתחילים לחשוב על הלולב‪ ,‬האתרוג‪ ,‬ההדסים‬ ‫אומר הריי"צ‪" ,‬הוא אומר תהילים‪ ",‬ולא רק בבית‬ ‫והערבות‪ ,‬על הסוכה‪ .‬זו עבודה גדולה‪ ,‬הכנה אדירה‪.‬‬ ‫הכנסת‪ ,‬אלא גם בבית‪ .‬הוא לא רק עושה שינויים‬ ‫אבל צריך לדבר על זה כאלול‪.‬‬ ‫בלימוד ובתפילה בבית הכנסת‪ ,‬אלא גם בבית‪,‬‬ ‫רבי יוחנצ'ה מראחמיסטריווקא נהג לומר‬ ‫בניהול הבית‪ ,‬בעסקים‪ ,‬בכל מקום שיהודי נמצא‪.‬‬ ‫שהעולם אומר שבחודש אלול‪ ,‬אפילו הדגים במים‬ ‫צריך לראות שזה אלול; יהודי באלול צריך לשקף‬ ‫רועדים‪ .‬הוא הסביר זאת בכך שכאשר התבוננו‬ ‫זאת במחשבותיו‪ ,‬דיבוריו ומעשיו‪.‬‬ ‫ביהודי בעיירה הישנה במהלך חודש אלול‪ ,‬ראו אותו‬ ‫הריי"צ כותב שמהגדול ועד הקטן‪ ,‬אפילו‬ ‫מחזיק תהילים‪ ,‬או משניות‪ ,‬או שולחן ערוך‪ ,‬או‬ ‫בחורים צעירים וילדים‪ ,‬צריך לראות רצינות‬ ‫תיקוני זוהר‪ ,‬או ספרי קבלה‪ ,‬ספרי חסידות‪ .‬אבל אף‬ ‫מסוימת‪ ,‬ענווה מסוימת ומתח מסוים‪ ,‬ולו קטן‪ .‬יום‬ ‫אחד לא ביטל זמן באלול‪ .‬באלול לא מבזבזים זמן‪.‬‬ ‫הדין מתקרב; צריך לעשות תשובה‪ .‬הדיבורים‪,‬‬ ‫באלול לא מדברים פוליטיקה‪ .‬באלול לא מדברים‬ ‫המחשבות והמעשים צריכים להיראות אחרת; זה‬ ‫דברים בטלים‪ .‬באלול לא עסוקים בכל המחלוקות‪,‬‬ ‫חייב להיות ניכר‪.‬‬ ‫בכל האנוכיות‪ .‬באלול חיים במדרגה רוחנית גבוהה‬ ‫האדמו"ר מסקווירא זצ"ל אמר שברוסיה‪ ,‬בין‬ ‫יותר‪ ,‬כל אחד לפי מדרגתו‪ ,‬אבל העיקר הוא לנצל כל‬ ‫החסידים‪ ,‬בעלי הדעת‪ ,‬אפשר היה ממש לחוש את‬ ‫דקה מחודש אלול‪ ,‬כל שנייה מחודש אלול‪,‬‬ ‫היראה‪ ,‬את הפחד‪ ,‬את ההכנה ליום הדין‪ .‬אפילו בעלי‬ ‫ברצינות‪.‬‬ ‫עגלות פשוטים נהגו לשבת בבית הכנסת ולומר‬ ‫האדמו"ר מראחמיסטריווקא זצ"ל מבורו‬ ‫תהילים לאורך ימי אלול הקדושים‪.‬‬ ‫פארק אמר שיהודי מבוגר סיפר לו שבדורות‬ ‫רבי מאניע סיפר שכילד צעיר ברוסיה‪ ,‬כאשר‬ ‫קודמים האמונה הייתה כל כך חזקה – העניין של‬ ‫הלך לחדר בחודש אלול‪ ,‬הילדים ראו בבוקר‬ ‫"וצדיק באמונתו יחיה"‪" ,‬תמים תהיה עם ה' אלקיך"‬ ‫שהמלמד בוכה‪ ,‬עיניו אדומות ודומעות‪" .‬זה אלול;‬ ‫– שכאשר הגיע חודש אלול אנשים ממש פחדו מיום‬ ‫יום הדין מתקרב‪ ".‬רבי מאניע סיפר שהחלו ללמוד‬ ‫הדין‪ .‬באמת‪ ,‬הם ממש פחדו‪" :‬אוי‪ ,‬צריך לתת דין‬ ‫"אורחות צדיקים" עם הילדים‪" .‬זה אלול‪ ,‬לכן‬ ‫וחשבון לפני הקדוש ברוך הוא על כל השנה‪ ,‬על כל‬ ‫לומדים מוסר; לומדים אורחות צדיקים‪ ".‬בין‬ ‫דבר קטן שעשינו‪ ".‬ברצינות‪ ,‬באמת‪ ,‬בעומק‪ ,‬ועם‬ ‫הסדרים הילדים גם לא דיברו כל כך הרבה שטותים‪,‬‬ ‫חכמה‪ ,‬בינה ודעת‪ ,‬הם התכוננו‪ .‬הולכים לתת דין‬ ‫כי זה היה אלול‪ .‬הם דיברו על רצינותו של המלמד;‬ ‫וחשבון‪.‬‬ ‫הם דנו במה שלמדו ב"אורחות צדיקים‪ ".‬השיחות‬ ‫אם יהודי באמת מאמין בתורה הקדושה‪,‬‬ ‫בין הילדים היו שיחות "אלוליות"‪.‬‬ ‫בחז"ל ‪ ,‬הוא באמת מאמין שכל יהודי עובר בראש‬ ‫אמנם‪ ,‬היום באמריקה איננו הדור הישן‪ ,‬אבל‬ ‫השנה דין וחשבון‪ .‬בימים הקדושים הקדוש ברוך‬ ‫לכל יהודי יש את הכוח‪ ,‬לכל יהודי יש את השכל‬ ‫הוא שופט‪ .‬ככל שנחשוב יותר על המילים הללו‪,‬‬ ‫לחשוב ולעשות חשבון הנפש‪ ,‬לשלוט במחשבותיו‪,‬‬ ‫ככל שתהיה לנו יותר אמונה בזה‪ ,‬ככל שתהיה יותר‬ ‫דיבוריו ומעשיו‪ .‬כל התנועות‪ ,‬הכל‪ ,‬צריך להסתובב‬ ‫רצינות‪ ,‬ככל שיהיה יותר פחד מיום הדין – זה ייראה‬ ‫באופן שמראה שזה אלול‪.‬‬ ‫על פנינו‪ .‬ככל שננצל יותר את הזמן להתכונן כדי‬ ‫שיהיה לנו משפט טוב‪.‬‬ ‫גם באמריקה שומעים שזה אלול‪ .‬אנשים‬ ‫מדברים על החגים‪ ,‬מה צריך לקנות לילדים‪ ,‬מה‬ ‫המשך בעמוד ו‪:‬‬ ‫צריך לקנות לבני המשפחה‪ :‬בגדים‪ ,‬בשרים‪ ,‬חלות‪,‬‬ ‫קוגלים‪ ,‬דבש‪ .‬כל אחד עושה משהו; החג מתקרב‪.‬‬ ‫לקבל הגליונות שלנו בכל שבוע‪ ,‬תפנו ל‪:‬‬ ‫‪gilyonospm@gmail.com‬‬ ‫ח‬ ‫קונטרס‬ ‫מאר‬ ‫ﬣזמן‬ ‫בלשון קודש‬ ‫מאמרי‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫שליט"א‬ ‫יצא לאור‬ ‫על ידי מערכת פנים מאירות סיקסא‬ ‫אלול תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫מאמר‪ :‬כוחינו הגדול מלומר 'מאה‬ ‫ברכות' בכל יום‬ ‫ההכנה והקבלה טובה היותר טוב‪ ,‬לקראת‬ ‫הימים הנוראים‬ ‫סעודת רעוא דרעוין‪ .‬השבוע הבא כבר יהיה חודש אלול‪ .‬פחד נורא אוחז בנו‪.‬‬ ‫שנה חלפה‪ .‬זהו זמן לתשובה‪ ,‬זמן לחשבון נפש‪ .‬כבר מברכים את אלול‪ ,‬כבר ערב ראש‬ ‫חודש אלול‪ .‬זהו זמן שבו אדם צריך להתעורר‪ ,‬להתבונן ולעשות חשבון נפש‪ ,‬לקבל על‬ ‫עצמו קבלות טובות‪.‬‬ ‫כאשר מתכוננים לימים הקדושים‪ ,‬לימים הנוראים‪ ,‬להימים של שמחה‪ ,‬לימי‬ ‫הרחמים ורצון‪ ,‬וימי דין‪ .‬הקדוש ברוך הוא ממתין לכלל ישראל‪ .‬שכלל ישראל ישובו‪,‬‬ ‫שכלל ישראל יעשו את הדבר הנכון ויעשו רק נחת רוח לפני הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫כהקדמה לחודש אלול קראנו בפרשת השבוע‪" :‬ועתה ישראל מה ה' אלוקיך‬ ‫שואל מעמך כי אם ליראה"‪ .‬רש"י הקדוש אומר מילים קדושות‪" :‬ובכל מה שחטאתם‬ ‫לפניו" – למרות כל מה שחטאתם לפני הקדוש ברוך הוא – "אינו שואל מכם כי אם‬ ‫ליראה"‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא מבקש רק שיראו מפניו‪.‬‬ ‫שואל השם משמואל ‪ :‬לכאורה צריך להבין מה אומר רש"י‪ .‬הרי בפסוק כתוב לא‬ ‫רק "ליראה"‪ ,‬אלא גם "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך‬ ‫ובכל נפשך ולשמור את מצות ה'" וגו'‪ .‬הרי הכל מפורט בפסוק‪ :‬יראת ה'‪ ,‬אהבת ה'‪ ,‬קיום‬ ‫מצוות עשה‪ ,‬והימנעות ממצוות לא תעשה‪ .‬מה פשר הדבר שרש"י אומר שכתוב רק "כי‬ ‫אם ליראה"‪ ,‬כאשר הפסוק ממשיך ומפרט בדיוק מה הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו?‬ ‫אומר השם משמואל ‪ :‬יש מדרש בתהילים‪ .‬דוד המלך אומר "אחת שאלתי מאת ה'‬ ‫אותה אבקש" – הוא מבקש רק בקשה אחת‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪" :‬קודם אתה‬ ‫אומר 'אחת שאלתי‪ ...‬שבתי בבית ה'' – אתה רוצה לשבת בבית ה' כל ימי חייך‪ ,‬ואחר כך‬ ‫אתה הולך ומבקש 'לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו'‪ .‬חשבתי שאתה מבקש רק בקשה‬ ‫אחת‪ ".‬אמר לפניו – אמר דוד המלך לה קדוש ברוך הוא‪" :‬לא יהא העבד שווה לרבו" –‬ ‫הלא העבד אינו שווה לאדונו? בתחילה אתה כותב בתורה "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך‬ ‫ג‬ ‫שואל מעמך כי אם ליראה"‪ ,‬ואחר כך אתה ממשיך "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו" וכן‬ ‫הלאה‪" .‬די לעבד שיהא כרבו" – כך ראיתי בתורה‪ ,‬וגם אני עושה כך‪" :‬אחת שאלתי‬ ‫מאת ה'" ואחר כך אני מבקש בקשות רבות‪.‬‬ ‫מה פשר המדרש הזה? אומר השם משמואל דברים נוראים ויסודיות‪ .‬הוא אומר‬ ‫כך‪ :‬הקדוש ברוך הוא הוא מדות טיבו – טבעו‪ ,‬כביכול‪ ,‬של הקדוש ברוך הוא הוא‬ ‫להיטיב לברואיו‪ ,‬לעשות טוב לבניו ‪ ,‬לבריותיו‪ .‬הוא אומר‪ ,‬הקדוש ברוך הוא רוצה‬ ‫להיטיב‪ ,‬לכן הוא מכניס ללבבות של ישראל "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד‬ ‫את ה' אלו קיך בכל לבבך ובכל נפשך"‪ .‬הקדוש ברוך הוא מכניס למחשבות‪ ,‬לרגשות‪,‬‬ ‫לתחושות‪ ,‬שאדם ירצה לקיים את "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה'‬ ‫אלוקיך"‪ .‬הקדוש ברוך הוא נותן לו זאת במתנה‪ .‬הקדוש ברוך הוא מביא לו את הצמאון‪,‬‬ ‫את האהבה‪ ,‬כי הקדוש ברוך הוא רוצה לעשות עמו רק טוב‪ .‬אך הרי כתוב בחז"ל "הכל‬ ‫בידי שמים חוץ מיראת שמים" – יראת שמים אינה יכולה להינתן לנו במתנה על ידי‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ .‬וכאשר אין יראת שמים‪ ,‬אי אפשר לקיים את "ללכת בכל דרכיו‬ ‫ולאהבה אותו"‪ ,‬כי יראת שמים היא "זה השער לה' צדיקים יבואו בו" – יראת שמים היא‬ ‫השער לכל עבודת ה'‪ ,‬לכל המידות‪.‬‬ ‫הגמרא מביאה בשבת לא ‪ .‬שיראת שמים דומה לגזבר‪ ,‬לשומר‪ ,‬לגבאי‪ ,‬שניתנו לו‬ ‫המפתחות של האוצר הפנימי‪ ,‬אך לא ניתנו לו המפתחות החיצוניים‪" .‬בהי עייל" – איך‬ ‫ייכנס? רבי ינאי קרא‪" :‬חבל" – חבל על מי ש"לית ליה דרתא‪ ,‬ותרעה לדרתא עביד" –‬ ‫אין לו חצר והוא בונה שער לחצר‪ .‬הוא לומד תורה ואין לו יראת שמים‪ .‬רבי יהודה‬ ‫אומר‪" :‬לא ברא הקב"ה את עולמו" אלא בתכלית "כדי שיראו מלפניו" – יראת שמים!‬ ‫"ואלוקים עשה עולמו כדי שיראו מלפניו" – שתהיה יראת הרוממות‪ ,‬יראה עליונה‪,‬‬ ‫יראה תחתונה‪ ,‬יראה עילאה‪ ,‬אבל חייבת להיות יראה‪.‬‬ ‫לכן הו א אומר כך‪ :‬הקדוש ברוך הוא שואל מעמך כי אם ליראה‪ ,‬שאם תהיה לך‬ ‫יראה‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ייתן לך ברכה‪ .‬תראה‪ ,‬אני אעזור לך שיהיה "ללכת בכל דרכיו‬ ‫ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ולשמור את מצות ה'"‪.‬‬ ‫מילים נפלאים! הכנס יראה בלבך‪" ,‬פתחי לי פתח כחודו של מחט"‪ ,‬ואני כבר אתן לך‬ ‫מתנה‪ .‬אני אגרום שלבך‪ ,‬איבריך‪ ,‬גידיך יתמסרו לשאר עבודת ה' הנדרשת‪ .‬השם‬ ‫משמואל מוסיף מילים נוראים ‪ :‬הוא אינו מבין איך ייתכן שאדם המאמין בהקדוש ברוך‬ ‫הוא‪ ,‬איך זה ייתכן שלא תהיה לו יראת שמים‪.‬‬ ‫הגמרא מביאה בברכות כח‪ ,‬שכאשר רבי יוחנן בן זכאי חלה‪ ,‬נכנסו תלמידיו‬ ‫לבקרו‪ .‬כשראה רבי יוחנן בן זכאי את תלמידיו‪ ,‬החל לבכות‪ .‬אמרו לו התלמידים‪" :‬נר‬ ‫ישראל עמוד הימיני פטיש החזק"‪ ,‬האיש שכל העולם עומד עליו‪ ,‬אתה מאיר את‬ ‫העולם‪ ,‬מדוע אתה בוכה? מדוע אתה מפחד? התלמידים לא יכלו להבין‪ ,‬כל העולם‬ ‫ד‬ ‫נשען על רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬הוא מביא אור לעולם‪ ,‬והוא מפחד? הוא מפחד מהעולם‬ ‫הבא? אמר שאם היו מוליכים אותו לפני בשר ודם שהיום הוא כאן ומחר הוא בקבר‪,‬‬ ‫וכאשר הוא כועס על משהו זה אינו כעס עולם‪ ,‬וכאשר הוא מוסר אותו בבית הסוהר‬ ‫הוא אינו נשאר כלוא לעולם‪ ,‬אם הוא הורג אותו הוא אינו נהרג לעולם‪ ,‬הרי יש עולם‬ ‫הבא‪ ,‬ואפשר לפייס אותו בדברים‪ ,‬אפשר לשחד אותו בכסף‪ ,‬ואפילו כך הייתי בוכה‪,‬‬ ‫הייתי רועד‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬כשאני מובל אל מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים‬ ‫לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬אם הוא כועס זה כעס עולם‪ ,‬אם הוא כולא זה מאסר עולם‪,‬‬ ‫אם הוא ממית זו מיתת עו לם‪ ,‬ואי אפשר לפייס אותו בדברים‪ ,‬אי אפשר לשחד אותו‬ ‫בדברים‪ ,‬ויותר מכך‪ ,‬יש לפני שתי דרכים‪ ,‬אחת של גן עדן ואחת של גיהינום‪ ,‬ואיני יודע‬ ‫לאן מוליכים אותי‪ ,‬האם לא אבכה? מכאן רואים מהו יראת שמים‪ .‬רבי יוחנן בן זכאי‬ ‫שהיה עמוד הימיני‪ ,‬פטיש החזק‪ ,‬הגמרא מביאה מה הייתה יראת שמים של רבי יוחנן‬ ‫בן זכאי‪ .‬זו הייתה יראת שמים של רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬וכל השאר נבע מכך‪.‬‬ ‫" נו‪ ,‬אוחז בנו פחד מה יהיה איתנו?" השם משמואל אינו משאיר אותנו לבד‪ ,‬הוא‬ ‫עוזר לנו‪ .‬הגמרא אומרת בברכות סא שהיצר הרע דומה לזבוב והוא יושב בין שתי‬ ‫מפתחי הלב‪ .‬מה הוא עושה? הוא סותם את הלב‪ ,‬הוא אינו מאפשר להארות השכליות‪,‬‬ ‫לאורות‪ ,‬להתלהבות‪ ,‬להתעוררות‪ ,‬לצמאון של האדם לרוחניות להיכנס לשם‪ .‬הוא‬ ‫יושב שם ליד מפתחי הלב והוא חוסם את השער‪.‬‬ ‫אך כתוב בפסוק "ומלתם את ערלת לבבכם"‪ .‬רש"י אומר שם ש"אוטם הלב‬ ‫וכיסויו" זהו היצר הרע הדומה לזבוב‪ .‬שאם תפתח את השער‪ ,‬תיקח את הזבוב‪ ,‬תזיז‬ ‫אותו הצידה‪ ,‬אומר הפסוק "וערפכם לא תקשו עוד" – כבר לא יהיה קושי כזה‪.‬‬ ‫חז"ל אומרים בברכות טז‪" :‬הוא יצר הרע‪ ,‬הוא השטן‪ ,‬הוא מלאך המות‪ ,‬הוא ס"ם‬ ‫וכת דיליה"‪ .‬השטן‪ ,‬מלאך המוות‪ ,‬הס"ם‪ ,‬זה אותו דבר‪ .‬עכשיו הוא אומר כך‪ :‬ס"ם הרי‬ ‫הוא ס"ם עם א"ל – האותיות שאינן טובות‪ ,‬ס"מ כמה זה גימטריה? מאה‪ .‬האותיות‬ ‫הטובות הן א‪-‬ל – "חסד א‪-‬ל כל היום"‪ .‬לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא ישחט את היצר‬ ‫הרע‪ .‬מה פירוש הדבר? הוא יפריד בין האותיות ס"ם לבין האותיות א"ל‪ .‬האותיות ס"ם‬ ‫כבר לא יקבלו השפעה מהקדוש ברוך הוא מהאותיות הטובות‪ .‬יישאר רק א‪-‬ל – צד‬ ‫הקדושה‪ .‬האותיות ס"ם הן מאה‪ .‬יש מאה כוחות המגרים את לב האדם‪ ,‬את מפתחי‬ ‫הלב‪ ,‬ואינם מאפשרים לרגשות הקדושה להיכנס‪ .‬אינם מאפשרים לאדם להתקרב‬ ‫לה קדוש ברוך הוא‪ .‬ומה עשו חז"ל כנגד זה? הם תיקנו את מאה הברכות שחייבים‬ ‫לומר בכל יום‪ .‬על ידי שאדם אומר מאה ברכות בכל יום‪ ,‬הוא מתחבר לקדושה‪ ,‬והוא‬ ‫מסלק את מאה הכוחות‪ ,‬וממילא הוא יכול להגיע ליראת שמים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫יראת שמים‪ ,‬אומר השם משמואל‪ ,‬כל יהודי המאמין בקדוש ברוך הוא צריך‬ ‫שתהיה לו‪ .‬זו מציאות שאדם חושב לעצמו מה קורה בעולם‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא אחד‬ ‫יחיד ומיוחד והוא עשה ועושה ויעשה את כל המעשים‪ .‬באופן ממילא זה מביא יראת‬ ‫שמים‪ .‬אלא מה? ישנם מאה הכוחות העומדים על פתחי הלב‪ ,‬הס"ם שאינו מאפשר‬ ‫להרגיש זאת‪ .‬ועל ידי מאה ברכות אנו שוברים את מאה הכוחות והלב נפתח‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו להיכנס ההתלהבות‪ ,‬ההתעוררות‪ ,‬אור הנפש השכלית‪ ,‬הכוחות הגבוהים שיש‬ ‫ליהודי‪.‬‬ ‫השם משמואל אומר שם דבר נפלא ‪ :‬שבת היא "כל דינין מתעברין מינה"‪ ,‬אין‬ ‫סטרא אחרא‪ ,‬הם נמצאים ב"נוקבא דתהומא רבה"‪ .‬באותו אופן‪ ,‬לאדם אין את כוחות‬ ‫הרע כמו בשאר ימות השבוע‪ ,‬יש רק רושם של כוחות הרע‪ .‬לכן‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬שמדינא‬ ‫אין צורך לעשות מאה ברכות בשבת‪.‬‬ ‫הע קידה מביאה בפרשת שלח שבשבת אין ענין של מאה ברכות‪ ,‬כי מאה ברכות‬ ‫תיקנו כדי לעורר אדם שלא יהנה מהעולם הזה יותר מכפי צורכו‪ .‬בשבת‪ ,‬כשיש נשמה‬ ‫יתירה ומעונג שבת ומלימוד התורה הרב יותר בשבת‪ ,‬הוא יכול להגיע לשלמות ללא‬ ‫מאה הברכות‪ .‬הבן איש חי מביא זאת גם בפרשת וישב‪.‬‬ ‫למע שה‪ ,‬יש חולקים רבים על כך‪ .‬בשולחן ערוך כתוב שיש להשלים את מאה‬ ‫הברכות‪ .‬אחרים רוצים לומר שזה במידת חסידות‪ ,‬לא מדינא‪ .‬בכל אופן‪ ,‬מה שהשם‬ ‫משמואל מתכוון הוא שאשר תיקנו‪ ,‬שעל פי מה שנקבע‪ ,‬אין צורך להשלים את מאה‬ ‫הברכות‪ .‬צריך לעשות פעולות כדי להגיע לכך‪ ,‬אך בסדר היום אין מאה ברכות כי אין‬ ‫ס"ם‪ .‬מכאן אנו רואים שהכוח היחיד שיש לנו להרחיק את הס"ם מליבנו הוא מאה‬ ‫הברכות‪.‬‬ ‫הגמרא מביאה בברכות לג‪" :‬אטו יראה מילתא זוטרתא הוא?" עונה הגמרא‪" :‬אין‪,‬‬ ‫לגבי משה מילתא זוטרתא הוא‪ ".‬המפרשים שואלים‪ :‬מה ענתה הגמרא? האם שאלתי‬ ‫רק לגבי משה רבינו? על כך הוא אומר‪ :‬כן‪ ,‬מכיוון שכל המניעה להגיע ליראה היא בגלל‬ ‫סתימת הלב (כפי שהובא קודם מרש"י)‪ ,‬ומשה רבינו‪ ,‬שהשכינה דיברה מתוך גרונו‪,‬‬ ‫אמר "ומלתם את ערלת לבבכם" (על ידי מאה הברכות‪ ,‬כנ"ל)‪ .‬אצל משה רבינו זה היה‬ ‫כך – "בדבר ה' שמים נעשו"‪" .‬לגבי משה מילתא זוטרתא הוא" – כן‪ ,‬כי למשה רבינו‬ ‫הייתה יראת שמים אמיתית‪ .‬זו התשובה‪ .‬ואם תהיה לך יראת שמים אמיתית‪ ,‬זה יקרה‬ ‫גם לך‪ ,‬כי משה רבינו אמר "ומלתם את ערלת לבבכם" – זו מציאות שזה יקרה – "בדבר‬ ‫ה' שמים נעשו"‪ .‬מה שהתורה דורשת ממך הוא לעשות את מאה הברכות בכוונה (וכך‬ ‫תוכל להגיע ל"ומלתם את ערלת לבבכם" – ליראת שמים)‪.‬‬ ‫ו‬ ‫הגמרא מביאה בברכות לג ובמגילה כה‪" :‬ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך‬ ‫כי אם ליראה"‪ .‬האם יראת שמים היא דבר קטן? ורבי חנינא אומר בשם רבי שמעון בר‬ ‫יוחאי‪ :‬אין לו לקדוש ברוך הוא בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים‪ .‬שנאמר "יראת ה'‬ ‫היא אוצרו"‪ .‬עונה הגמרא‪ :‬לגבי משה מילתא זוטרתא הוא‪.‬‬ ‫ישנו מהרש"א מופלא במנחות מג‪ .‬אומר המהרש"א כך‪" :‬מה ה' אלוקיך שואל‬ ‫מעמך" – אומרת הגמרא‪ :‬אל תקרי מה אלא מאה‪ .‬מאה הברכות ה' אלוקיך שואל‬ ‫מעמך‪ .‬יודע למה? כי זה מביא "כי אם ליראה" – זה מביא יראת שמים‪ ,‬כך אומר‬ ‫המהרש"א הקדוש‪ .‬לכן זה דבר גדול‪ ,‬כן‪ ,‬זה דבר גדול‪ .‬מאה ברכות ה' אלוקיך שואל‬ ‫מעמך – למה? "כי אם ליראה" – כי זו הדרך היחידה להגיע ליראת שמים‪.‬‬ ‫ולכן צריכים אנו להתבונן בכך היטב‪ .‬זה לא פשוט‪ ,‬זו לא סתם מילתא דחסידותא‪,‬‬ ‫זה לא סתם דבר שצריך לעשות דרך אגב‪ ,‬וזה לא דבר שאפשר לעשות כמצוות אנשים‬ ‫מלומדה‪ .‬זהו דבר המביא לנו את תכלית החיים‪ ,‬זהו הדבר שמסלק את מאה הכוחות‬ ‫של הס"ם מהלב‪ ,‬והוא גורם שנוכל לקיים "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו"‪ .‬זה גורם‬ ‫שנוכל להגיע לתורה‪ ,‬עבודה ויראת שמים‪ ,‬אהבת ה' וכל המדרגות וכל דבקות הבורא‬ ‫האפשרית‪.‬‬ ‫הישמח משה מביא כך‪" :‬כי בצלם אלוקים עשה את האדם" – צריכה להיות יראת‬ ‫שמים על פני האדם – "מבשרי אחזה אלוק"‪ .‬עכשיו אומר הישמח משה כך‪" :‬נקל מאד‬ ‫לבוא ליראה השלימה על פי שכל" – אם תתבונן‪ ,‬תראה שקל מאוד להגיע ליראה‬ ‫שלמה‪ .‬הרמב"ם מביא בספר המדע הלכות יסודי התורה פרק ד' הלכה י"ב ענין זה‪.‬‬ ‫אומר הישמח משה "לית אתר פנוי מיניה"‪ ,‬שאם האדם חושב שכל העולם הוא‬ ‫"מלא כל הארץ כבודו" אפשר להגיע ליראה‪.‬‬ ‫"יראו את ה' קדושיו" – "יראו" הוא לשון של ראיה ולשון של יראה‪ .‬כאשר‬ ‫מתבוננים ורואים מה קורה בעולם‪ ,‬מגיעים ליראה‪" .‬בכל דרכיך דעהו" – כל כך קשה‬ ‫לקיים יראת שמים‪ ,‬כך מדבר הישמח משה‪ .‬אך הישמח משה אומר שהקשיים באים‬ ‫דרך מסך מבדיל‪ ,‬הזוהמה הבאה מהנחש הקדמוני‪ .‬כמו שרבי חיים ויטאל בשער‬ ‫הקדושה מביא‪ ,‬בכוחות הטומאה יש מאה כוחות‪.‬‬ ‫הגמרא מביאה במסכת פסחים קי ש"מאה וחד ופקע שידא"‪ .‬חז"ל אומרים‬ ‫במסכת חגיגה דף ט‪" :‬אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעמים לשונה פרקו מאה‬ ‫פעמים ואחד"‪ ,‬כי תוקף הטומאה הוא מאה‪ ,‬ומי שלומד תורה מאה ואחד ועבר את‬ ‫המאה‪ ,‬ביטל את מאה הקליפות‪ .‬נשארות האותיות א‪-‬ל שזה מחיה אותנו‪ ,‬שזה צד‬ ‫הקדושה‪ ,‬כך אומר הישמח משה‪ .‬בדרך השכל היינו צריכים לקיים יראת שמים‪ ,‬אך יש‬ ‫ז‬ ‫ס"ם‪ ,‬יש מאה בעלי כוחות גדולים היוצרים קשיים ומסך מבדיל‪ .‬אך אם יש מאה כנגד‬ ‫זה מצד הקדושה‪ ,‬זה מתבטל‪.‬‬ ‫אומר הישמח משה את הדברים הבאים‪ :‬בכל יום אדם נהיה בריאה חדשה‪ ,‬ובדיוק‬ ‫כמו שהקדושה מתחדשת‪ ,‬זה לעומת זה חלילה גם כוחות הטומאה מתחדשים‪ ,‬וכנגדם‬ ‫עומדות מאה הברכות‪ .‬הוא אומר‪ ,‬אך זה צריך להיעשות באמת ובלב שלם לקרב בהם‬ ‫אל השם יתברך – שהברכות יקרבו אותנו לה קדוש ברוך הוא‪ ,‬ובכל ברכה מסיר כוח‬ ‫אחד מהס"ם‪ ,‬ובכך שהוא מברך מאה ברכות תסור ממנו כוחות הטומאה והמסך‬ ‫המבדיל‪ ,‬ואז הוא יראה שקל באמת להיות ירא שמים‪ ,‬אז הוא יראה שיראת ה' היא דבר‬ ‫קל‪ ,‬זו אינה עבודה קשה‪.‬‬ ‫כי בצלם אלוקים ברא את האדם (שיראת השמים צריכה להיראות על פניו)‪ ,‬וכפי‬ ‫שפירט קודם את כל הפסוקים והמאמרים מדוע אין זה קשה להיות ירא שמים‪.‬‬ ‫(כבר הבאנו את המהרש"א מ) "אל תקרי מה אלא מאה" המראה שקל להיות ירא‬ ‫שמים‪( ,‬ובכך עונה על שאלת הגמרא) "אטו יראה מילתא זוטרתא הוא?" והתשובה היא‬ ‫כן‪ ,‬זה קל‪ .‬הקלות היא שצריך לומר מאה ברכות בכוונה‪.‬‬ ‫הברכות צריכות לה יאמר‪ ,‬כל מילה ומילה‪ ,‬ולכוון את פירוש המילים‪ .‬צריך‬ ‫להכניס חמימות לתוכן‪ .‬זכור‪ ,‬במאה הברכות יש לך חצים ובליסטראות להשמיד כוח‬ ‫מהסטרא אחרא‪ .‬אם אומרים ברכה "ממממ‪( "...‬בגמגום)‪ ,‬זה מאוד קשה‪ .‬זה חרב שבור‪,‬‬ ‫זו לא חרב פגום‪ ,‬אין לו את הכוחות לשבור את היצר הרע‪ .‬כדי לבתר כוח אחד‬ ‫מהסטרא אחרא‪ ,‬צריך סכינים מושחזים‪ ,‬חצים טובים‪ ,‬חרבות טובות ויורים טובים‪,‬‬ ‫שכבר במשיכה אחת זה ייתן ירייה טובה לתוך הס"ם‪ ,‬זה ישמיד בקול אחד‪ .‬לא צריך‬ ‫יותר מכך שהחץ יכוון למטרה‪ .‬כאשר מברכים בקול רם‪ ,‬עומדים בכוונה‪ ,‬בדבקות‬ ‫הבורא‪ ,‬על י די כך כבר תגיע יראת שמים‪ ,‬ויראת שמים כבר תביא אהבת ה'‪ ,‬לימוד‬ ‫התורה ו"ללכת בכל דרכיו"‪ ,‬הפלא ופלא‪.‬‬ ‫הבן איש חי‪ ,‬בפרשת פינחס‪ ,‬כותב דברים נוראים‪ .‬הוא כותב שכוחו ומלחמתו של‬ ‫יהודי עם כוחות הטומאה והקליפות היא בפה‪ ,‬באמצעות הפה‪ .‬את כל כלי המלחמה‬ ‫כנגד הס"ם יש לנו בפה‪ ,‬ולכן תיקנו חז"ל שכל פעם לפני שאנו אוכלים או שותים‪,‬‬ ‫עלינו לברך את הקדוש ברוך הוא‪ .‬זאת מכיוון שהיצר הרע מקנא ומתגרה ביהודי בפיו‬ ‫יותר מאשר בכל שאר האיברים‪ .‬אומר הבן איש חי‪ ,‬שהתחרות הגדולה ביותר‪ ,‬הנגדי‬ ‫הגדול ביותר שיש ליצר הרע‪ ,‬הוא פיו של איש ישראלי‪ .‬שם הוא מציב את כל מערך‬ ‫המלחמה שלו‪ ,‬והיהודי צריך להקים מלחמה נגד היצר הרע באמצעות הפה‪ .‬אין דבר‬ ‫שהיצר הרע מתגבר עליו כל כך כמו על הפה‪ ,‬כגון תאוות אכילה ושתיה‪ .‬לכן תיקנו‬ ‫חז"ל ברכה על כל מאכל ועל כל משקה שיהודי אוכל או שותה‪ ,‬כדי שהמאכל והמשקה‬ ‫ח‬ ‫לא יגרמו נזק‪ ,‬קלקול לא דם באמצעות מלחמת היצר‪ .‬אדרבה‪ ,‬באמצעות הברכה‬ ‫מתחזק כלי המלחמה של האדם‪ ,‬היא מחדדת את כלי המלחמה שיש לו בפה כדי‬ ‫להכניע את היצר הרע‪.‬‬ ‫לכן אומרים חז"ל‪ ,‬וכן מביא האר"י הקדוש‪ ,‬שכאשר אדם מזלזל בברכות הנהנין‬ ‫חלילה וחס‪ ,‬הדבר גורם‪ ,‬חלילה וחלילה‪ ,‬לפגם‪ ,‬מכיוון שהוא מביא לשליטה של הצד‬ ‫ההפוך‪ .‬ולהיפך‪ ,‬כאשר אדם נזהר בברכות הנהנין‪ ,‬אומר הבן איש חי "שהוא ימשול‬ ‫ביצר הרע" ממשלה אדירה‪ .‬הוא יגיע לתיקון גדול עצום ורב‪ .‬כך הוא כותב בלשונו‪" :‬על‬ ‫כן תראה כמה וכמה צריך ליזהר" –בברכות‪ ,‬ולא לעשות ברכות לבטלה‪ ,‬ולומר את‬ ‫המילים בכוונה גדולה‪" .‬ואז טוב לו וטוב לעולם"‪.‬‬ ‫והקדוש ברוך הוא בעולם של ניסיונות של ימינו נתן לנו ניסיון נורא בעניין של‬ ‫מאה הברכות‪ ,‬שיחטפו אותן ויאמרו במהירות חצאי מילים מתחת לאף‪ ,‬ובלי כוונה‪ ,‬כך‬ ‫בחטף‪ .‬שהקדוש ברוך הוא ישמרנו ויצילנו‪ .‬אנו צריכים את הברכות‪ ,‬אנו צריכים‬ ‫שהברכות יביאו אותנו ליראת שמים‪ ,‬שיראת שמים כבר מביאה הכל‪ .‬בלעדיה אין לנו‬ ‫יראת שמ ים‪ ,‬ואין לנו אהבת ה'‪ ,‬ואין לנו אהבת התורה‪ ,‬אין לנו הבנת התורה‪ ,‬איננו‬ ‫בתורה כפי שצריך להיות‪.‬‬ ‫זהו מתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו‪ ,‬אבל אדם צריך לחשוב כמה פעמים הוא‬ ‫מרגיש "אין לי ראש ללמוד‪ ,‬אין לי ראש להתפלל‪ ,‬אין לי חשק לתורה‪ ,‬אין לי אהבת ה'"‪.‬‬ ‫כה רדומים‪ ,‬כה כבויים‪ ,‬כה מיואשים‪ ,‬כה רשלנים‪ .‬מה קורה עם מאה הברכות‪ ,‬עם‬ ‫כוחות הס"ם ‪ ,‬עם מאה הכוחות על מפתחי הלב? איך אמרת את הברכות? איך עשית‬ ‫את "שהכל נהיה בדב רו"‪ ,‬את "בורא נפשות"‪ ,‬את ברכת המזון‪ ,‬את ברכות התורה‪ ,‬את‬ ‫הברכות לפני התפילה ובשעת התפלה? איך אמרת את הברכות בשמונה עשרה‪,‬‬ ‫בקריאת התורה? צריך לחשוב איך נראות הברכות שלנו באכילה‪ ,‬הברכות האחרונות‪.‬‬ ‫זהו היסוד שלנו‪ ,‬זהו הנשק שלנו‪ ,‬כלי המלחמה שלנו‪ ,‬וזהו מחזיקנו‪ .‬רק כך אפשר‬ ‫להגיע ליראה האמיתית‪ ,‬שהיא שער לה'‪ ,‬ורק כך אפשר להגיע למתנות של "ללכת בכל‬ ‫דרכיו ולאהבה אותו"‪ .‬מצד אחד זהו דבר קל‪ ,‬ומצד שני זהו דבר גדול מאוד‪.‬‬ ‫קרה בזמנו של האור החיים הקדוש‪ .‬היה עשיר גדול בשם ר' יהושע שפרטוס‪,‬‬ ‫שהיה עם הארץ גדול‪ .‬יום אחד הוא קנה גן‪ ,‬שדה מערבי‪ ,‬שהיה מבורך בעצים גדולים‬ ‫ויפים שנשאו פירות טעימים ומתוקים‪ .‬היו גם שני מעיינות טובים ומתוקים‪ ,‬שמימיהם‬ ‫היו כה ערבים ש אנשים נהנו מכל טיפה‪ .‬חודשיים לאחר שקנה את השדה‪ ,‬הוא הלך‬ ‫לבדוק אותו‪ ,‬ומצא ששני המעיינות יבשו‪ ,‬ולא הותירו זכר מהם‪ .‬כל הכסף שהשקיע‬ ‫ירד לטמיון והוא איבד את עושרו‪ .‬הוא הלך לאור החיים הקדוש ובכה‪" ,‬מה פשעי ומה‬ ‫חטאתי? למה הקדוש ברוך הוא ייבש את המעיינות?" בעודו מדבר עם האור החיים‬ ‫הקדוש‪ ,‬הייתה לידו כוס מים‪ ,‬והוא שתה אותה מבלי לברך‪ .‬כאשר ראה זאת האור‬ ‫ט‬ ‫החיים הקדוש‪ ,‬הוא קרא‪" ,‬אוי‪ ,‬יהושע‪ ,‬אכן נודע הדבר! לא בירכת לפני השתיה‪ ,‬וגם לא‬ ‫אחרי השתיה‪ .‬מכיוון שזלזלת בשתי הברכות הללו‪ ,‬שני המעיינות יבשו"‪.‬‬ ‫וכאשר סיפר זאת הבעל שם טוב הקדוש‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬כתוב‪ ,‬ישעיהו הנביא אומר‬ ‫'ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה'‪ .‬המילה 'ששון' בגימטריה היא 'שתי ברכות'‪,‬‬ ‫'שהכל' ו'בורא נפשות '‪ .‬אם תעשו את שתי הברכות הללו‪ ,‬תקבלו בחזרה את מעיינות‬ ‫הישועה‪ ".‬זה מה שאמר לו האור החיים הקדוש‪ ,‬ויהושע שפרטוס עשה תשובה וקיבל‬ ‫על עצמו לברך את הברכות‪ .‬האור החיים הקדוש ציווה עליו שמאותו רגע ואילך‪ ,‬כל מי‬ ‫שיבוא לשתות משני המעיינות יברך את שתי הברכות‪ .‬לאחר עשרים וארבע שעות‬ ‫המעיינות אכן חזרו‪ .‬הוא אכן קיים את הבטחתו וציווה על כל מי שבא לשתות‬ ‫מהמעיינות לברך את שתי הברכות בכוונה‪ .‬מאוחר יותר אנשים נרפאו באמצעות המים‬ ‫הללו‪ ,‬ואמרו שיש לשתות את המים בזכות האור החיים הקדוש‪ .‬הם נקראו "מעיינות‬ ‫חיים" על שמו‪.‬‬ ‫מסופר גם שפעם אחת דיברו תלמידיו של הרה"ק ר' משה לייב סאסובער זי"ע על‬ ‫מה שיהיה בעולם הבא‪ .‬אחד מהם אמר‪" ,‬מה כבר יכול לקרות עם אברך שיושב ולומד‬ ‫כל היום? אילו עבירות כבר יכולות להיות לו כדי שיפחד מיום הדין?" ר' משה לייב ענה‬ ‫לו‪" ,‬דע לך‪ ,‬בני‪ ,‬מאה הברכות שאדם אומר כל יום יכולות‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬להפוך למאה‬ ‫קללות; הן יכולות להפוך למאה עבירות‪ .‬אם לא אומרים את הברכות בכוונה שלמה‬ ‫כפי שצריך להיות‪ ,‬אז הן‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אינן מאה ברכות‪ ".‬זה מה שאמר ר' משה לייב‪ .‬אנו‬ ‫רק מעיזים לחזור על דבריו מכיוון שאנו רק מעבירים את דבריו‪ ,‬ומכך צריך לפחד‬ ‫מיום הדין‪.‬‬ ‫ולפי מה שחזרנו עכשיו מדברי השם משמואל‪ ,‬הישמח משה‪ ,‬והבן איש חי‪ ,‬אנו‬ ‫רואים שזהו יסוד יום הדין‪ .‬אנו מתכוננים לימים הקדושים‪ .‬שהקב"ה יעזור שכולם‬ ‫יאריכו ימים‪ .‬אנו מתכוננים למשפט שיתרחש בעולם‪ ,‬עולם העשיה‪ .‬כאשר מתכוננים‬ ‫לחודש אלול‪ ,‬צריך לעשות חשבון נפש איך נראות הברכות שלנו‪ .‬וצריך לזכות יהודים‬ ‫אחרים ב"אמן"‪ ,‬ולחנך את הילדים לברך בקול רם וברור‪ ,‬ולא להתבייש בפני אף אחד‪.‬‬ ‫חשוב לרגע‪ ,‬הרשה לי לשאול אותך שאלה‪ :‬אם אתה יודע שהאויב מגיע‪ ,‬והם‬ ‫נכנסים לעיר ומחלקים נשק‪ ,‬אקדחים‪ ,‬והם נכנסים לבית הכנסת ומלמדים איך לירות‪,‬‬ ‫איך היית מתנגד? הי ית מתבייש? היית עושה זאת בסתר? או שהיית נכנס בהתלהבות‪,‬‬ ‫היית מתכונן? את הגויים‪ ,‬את הרשעים‪ ,‬את ה"שחורים" היית מלמד‪ .‬כולם אוספים‬ ‫כוחות‪ .‬מה זה? מה זה אומר? צריך להגן על עצמך‪ .‬הרשעים באים; אי אפשר לוותר‪ ,‬כי‬ ‫אם מוותרים‪ ,‬מי יודע מה יקרה? חשוב בכל בוקר‪ ,‬הם "חדשים לבקרים" באים במאות‪,‬‬ ‫ויש לך ברירה‪ :‬מאה ברכות בכוונה‪ .‬האם אתה מתבייש? האם אתה מרגיש נבוך? האם‬ ‫אתה חושב מה אחרים יגידו? ברך בקול רם וברור כדי שאחרים יוכלו ללמוד ממך‪.‬‬ ‫י‬ ‫אדרבה‪ ,‬אם מישהו שואל אותך‪" ,‬מה קרה לך שנהיית כל כך פרומער?" ענה לו‪" ,‬אני‬ ‫בכלל לא כל כך פרום; אני פראקטישער סאלדאט‪ .‬אני מפחד ממחנה הרוחות‬ ‫שמסתובבות על שתי מפתחי הלב‪ ,‬ולמדתי תכסיסי מלחמה‪ .‬למדתי איך לחדד חרב‬ ‫נגדם‪ ,‬ואני מחדד אותה‪ .‬אני הורג אותם; זו הנאה‪ .‬זו לא עבודה קשה כל כך‪ .‬צריך‬ ‫להתחזק בכך‪ ,‬לברך את הברכות בכוונה‪ .‬עצה טובה היא לברך את הברכות בתוך‬ ‫הסידור"‪.‬‬ ‫מגיע יום ההילולא של הרה"ק מטאהש זי"ע‪ .‬כל ימי חייו הוא בירך את כל‬ ‫הברכות בתוך הסידור‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ .‬כל ברכה הוא בירך בתוך הסידור כדי שיוכל‬ ‫לכוון‪ .‬אולי בגלל זה הוא נעשה כל כך גדול; אין לנו השגה‪ .‬אבל מה שראינו הוא איך‬ ‫נראה צדיק כשהוא מברך בתוך הסידור‪ :‬הוא מעולם לא כעס‪ ,‬הוא מעולם לא הסיח‬ ‫דעת מהקב"ה‪ ,‬מעולם לא‪.‬‬ ‫בכוחה של עשיית ברכות בתוך הסידור‪ ,‬אין "סטרא אחרא"‪ .‬אם אתה רוצה חשק‬ ‫לתורה‪ ,‬אם אתה רוצה להיות מסוגל להתגבר על שמירת עיניים ושמירת הלשון‪ ,‬אומר‬ ‫הבן איש חי שלפה‪ ,‬שהיצר הרע נכנס בו‪ ,‬יש תרופה‪ :‬מאה הברכות עם כוונה‪.‬‬ ‫השפת אמת בפרשת תולדות מדבר על "וימצא מאה שערים"‪ ,‬איך יצחק אבינו‬ ‫מצא את מאה השערים‪ .‬הוא אומר שיש מאה שערים שנפתחים כל יום באמצעות כוחן‬ ‫של מאה הברכות‪ .‬לכל יהודי יש גישה למאה השערים הללו כל יום‪ .‬הפסוק "מה רב‬ ‫טובך אשר צפנת ליראיך" מתייחס למאה הברכות‪ ,‬שמביאות מאה שערים של ברכות‪.‬‬ ‫יצחק אבינו‪ ,‬שמידתו היה יראת שמים‪ ,‬הגיע ל"יראה" על ידי מציאת מאה השערים‬ ‫באמצעות מאה הברכות‪ .‬זהו הפשט של "מה ה' אלקיך שואל ממך"‪ .‬אל תקרי "מה"‬ ‫אלא "מאה"‪" .‬מאה" רב טובך אשר צפנת ליראיך – במאה הברכות טמון הטוב הגדול‬ ‫שצפון ליראי ה'‪ .‬הפסוק מסתיים ב"יראה" מכיוון שרק באמצעות יראה לה' ניתן להשיג‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫השפת אמת אומר שמאה הברכות הן "ביד האדם" – בידי האדם להוציא אותן‬ ‫לפועל‪ .‬השאר הוא בידי הקדוש ברוך הוא‪" .‬מה ה' אלוקיך שואל ממך" – מה בכוחך?‬ ‫אל תקרי "מה" אלא "מאה"‪ .‬אתה אכן לא יכול להגיע ליראת שמים או לאהבת ה' לבד‪,‬‬ ‫אני מודה‪ ,‬אבל מאה הברכות בכוונה – את זה אתה כן יכול לעשות‪.‬‬ ‫ה"פנים יפות" בפרשת תצווה כותב דברים עמוקים על מאה הברכות שיהודי‬ ‫מברך בכל יום‪ .‬הן שבח והודאה‪ ,‬תודה על נס שחרורנו מחמישים שערי טומאה‬ ‫ביציאת מצרים‪ ,‬ועל כניסתנו לחמישים שערי קדושה‪ .‬הוא אומר שאומנם גודל‬ ‫הפלגות הטובה היה שהקב"ה הוציא אותנו מכור הברזל‪ ,‬מחמישים שערי טומאה‪,‬‬ ‫"וינטלם וינשאם" עד שהגענו למתן תורה‪ ,‬ונכנסנו לחמישים שערי קדושה‪ .‬כהכרת‬ ‫יא‬ ‫הטוב על הנס הזה‪ ,‬אנו מברכים את מאה הברכות בכל יום‪ ,‬כנגד מאה המעלות‬ ‫שהקב"ה הביא לנו‪ :‬חמישים יציאה מטומאה וחמישים מדרגות כניסה לקדושה‪ ,‬יחד זה‬ ‫מאה מעלות של קדושה‪ ,‬מאה שערים‪ ,‬כמה מעלות טובות‪ .‬על כך‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬אנו‬ ‫מברכים את מאה הברכות‪ .‬אלה דברים נשגבים‪.‬‬ ‫וה"שפת אמת" אכן אומר בפרשת לך לך שמאה הברכות מחולקות לשני חלקים‪.‬‬ ‫החלק הראשון עוסק בהיפרדות מטומאה‪" ,‬סור מרע"‪ ,‬והחלק השני עוסק בכניסה‬ ‫לקדושה‪" ,‬ועשה טוב "‪" .‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"‪.‬‬ ‫המדרש אומר‪" ,‬שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי בית אביך"‪ .‬הוא מביא מ"חידושי‬ ‫הרי"ם" שצריך קודם לעשות "סור מרע"‪ ,‬לשכוח את טבעו‪ ,‬ורק אז זוכים ל"לך לך‬ ‫מארצך"‪ .‬כמו שהיה ביציאת מצרים‪ ,‬כשכלל ישראל יצאו מחמישים שערי טומאה‬ ‫ונכנסו לחמישים שערי בינה‪ ,‬חמישים שערי קדושה‪" .‬לך לך" בגימטריה מאה‪ ,‬שזה‬ ‫כנגד מאה הברכות‪ .‬ובזה יש חמישים ל"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"‪ ,‬שזה‬ ‫"סור מרע"‪ ,‬וחמישים ל"אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬שזה "עשה טוב‪".‬‬ ‫כאשר יהודי מברך את מאה הברכות בכל יום‪ ,‬זה מביא יראת שמים‪ ,‬אשר מביאה‬ ‫אחר כך אהבת השם ועבודת השם‪ ,‬ואת כל התיקונים שאנו צריכים לעשות‪ .‬הוא נותן‬ ‫שבח והודאה לה קב"ה על שהוציא אותנו מחמישים שערי טומאה והכניסנו לחמישים‬ ‫שערי קדושה‪ .‬והוא אכן יוצא בפועל מחמישים שערי טומאה ונכנס לחמישים שערי‬ ‫קדושה‪.‬‬ ‫כך מבטא ה"שפת אמת" דברים עמוקים‪ ,‬עבודה קדושה וגדולה‪ .‬אם אדם היה‬ ‫מתעמק במה שדיברנו כאן‪ ,‬במה שמתרחש עם מאה הברכות‪ ,‬איזו מתנה נתן לנו‬ ‫הקב"ה‪ .‬איך צריך להתעורר‪ ,‬ולעורר אחרים; לא יכולה להיות קבלת טובה יפה‪ ,‬טובה‬ ‫הברכות‪.‬‬ ‫מאה‬ ‫דרך‬ ‫להקב"ה‬ ‫דבוק‬ ‫ולהיות‬ ‫מזו‪,‬‬ ‫וחזקה‬ ‫בתורותיו של רביה"ק מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬הוא מביא בין דבריו‪ :‬הגמרא בברכות ובמנחות‬ ‫מ"ג ע"ב אומרת‪" ,‬רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות‪ ,‬שנאמר מה ה' אלוקיך‬ ‫שואל ממך"‪ .‬לכאורה‪ ,‬צריך להבין מדוע התורה אומרת "מה" כשהיה צריך להיות כתוב‬ ‫"מאה"‪ .‬הוא שואל קושיה‪ :‬אם "מאה" היה כתוב בספר תורה‪ ,‬ספר התורה היה פסול‪ .‬אם‬ ‫בעל הקורא היה קורא "מאה"‪ ,‬היה צריך לחזור ולקרוא‪ .‬אז מה פשר "אל תקרי מה אלא‬ ‫מאה"? ספר תורה היה פסול‪ ,‬קריאה הייתה פסולה אם "מאה" היה כתוב‪ .‬מה הכוונה‬ ‫"אל תקרי מה אלא מאה"? אסור לקרוא "מאה"‪ ,‬קושיה נפלאה‪.‬‬ ‫על כך הוא עונה‪ :‬זה שאדם צריך לברך מאה ברכות אין הכוונה שיאמר אותן מן‬ ‫השפה ולחוץ‪ .‬הוא צריך שתהיה לו כוונה אמיתית לברך את הקב"ה‪ .‬כל תנועותיו של‬ ‫אדם‪ ,‬מרגע שהוא קם‪ ,‬על כל מעשה הוא צריך לברך‪ ,‬להודות‪ ,‬ולשבח את הקב"ה‪ .‬וכל‬ ‫התנועות שאדם עושה נכללות במאה הברכות‪ .‬חכמינו תקנו ברכה על כל תנועה‬ ‫יב‬ ‫ומעשה שאדם עושה במהלך היום‪ .‬על ידי אמירת מאה הברכות‪ ,‬אדם משעבד את‬ ‫עצמו לה קב"ה‪ ,‬ומצהיר שהקב"ה הוא "הנותן לאדם כח לעשות חיל"‪ .‬אני לא יכול‬ ‫לעשות כלום; הכל מהקב"ה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מי שאומר אותן בכוונה נמצא במצב של "מה" – אני כלום‪" .‬אל תקרי מה" –‬ ‫אני לא יכול להגיע למצב של "מה" אלא על ידי "מאה"‪ .‬מאה הברכות מביאות אותי‬ ‫להבין את ה"מה" האמיתי – אין "כוחי ועוצם ידי"‪ .‬לכן‪ ,‬זו המשמעות של "מה ה' אלוקיך‬ ‫שואל מעמך" – מה דורש ממך הקב"ה? הוא לא דורש את ה"מאה" (שהייתה קריאה‬ ‫פסולה); הוא דורש את ה"מה" (שמגיע דרך מאה הברכות) – הכניעה בפני הקב"ה‪,‬‬ ‫הה כרה שהכל נעשה על ידי הקב"ה‪ ,‬ההכרה שאסור לכעוס על אף אחד‪ ,‬שאסור ליפול‬ ‫לייאוש‪ ,‬שאסור שיהיו קושיות או טענות‪ ,‬לא "בין אדם לחברו" ולא‪ ,‬חלילה‪" ,‬בין אדם‬ ‫למקום"‪ ,‬כי הכל נעשה על ידי הקב"ה‪" .‬מה"‪ ,‬הבחינה של "מה"‪ ,‬זה מה שהקב"ה דורש‪.‬‬ ‫ואיך אפשר להגיע למדרגה של "מה"? חכמינו אומרים‪" ,‬מאה" – אם תברך את מאה‬ ‫הברכות‪ ,‬תודה ותשבח את הקב"ה על כל תנועה קלה‪ ,‬זה יביא אותך לקיים את מה‬ ‫שכתוב בפסוק‪ ,‬את ה"מה"‪ ,‬להיות בעניות ושפלות רוח בפני הקב"ה‪ ,‬מה שמביא יראת‬ ‫שמים‪ ,‬כי על ידי ענווה ושפלות רוח‪ ,‬מגיעים ליראת שמים אמיתית‪.‬‬ ‫מספרים שר' אלי' רוט זצ"ל‪ ,‬הגבאי של ר' שלמה'קה זוויעלער זי"ע‪ ,‬נהג לבקש‬ ‫מכל מי שבא אליו‪" :‬זכרו את מאה הברכות! אמרו אותן בכוונה! רק אז אפשר להיות‬ ‫יהודי כפי שצריך להיות"‪ .‬כך נהג לומר‪ .‬פעם אחת‪ ,‬ביומא דהילולא של ר' שלמה'קה‬ ‫זוויעלער זצ"ל‪ ,‬ר' אלי רוט התרגש מאוד‪ ,‬והוא החל לדבר על מאה הברכות‪ ,‬שיש לומר‬ ‫אותן בקול רם‪ ,‬ושצריך לענות "אמן" על מאה הברכות‪ .‬ר' אלי רוט אמר בהתלהבות‬ ‫ובהבערה כזו‪" :‬כל נשמה יהודית‪ ,‬כשהגיע זמנה להיוולד‪ ,‬אינה רוצה לרדת לעולם‬ ‫השפל‪ .‬היא אינה רוצה להיפרד ממקור העליון של הקב"ה‪ ,‬מהמקום הקדוש מתחת‬ ‫כיסא הכבוד‪ ,‬משם נחצבה הנשמה‪ .‬על כך‪ ,‬או מרים לה למעלה‪' ,‬הקשיבי‪ ,‬נשמה‪ ,‬אל‬ ‫תדאגי‪ ,‬רדי‪ ,‬תעשי שם מאה ברכות בכל יום‪ ,‬ותוכלי להישאר דבוקה להקב"ה'‪ .‬ועל ידי‬ ‫כך‪ ,‬משכנעים את הנשמה להסכים לרדת לעולם‪ .‬כל הטעם שהנשמה הסכימה לרדת‬ ‫הוא בגלל שהיא תברך מאה ברכות‪".‬‬ ‫היוצא מן האמור‪ ,‬שמאה הברכות מחזירות אותנו לשורשנו‪ ,‬לנשמתנו שנחצבה‬ ‫מתחת כיסא הכבוד‪ ,‬לצלם אלוקים‪ .‬איך מתחברים למקומנו למעלה בשמים‪ ,‬למקומנו‪,‬‬ ‫לשורשנו? דרך מאה הברכות – מאה ברכות בכוונה‪ ,‬מאה ברכות בקול‪.‬‬ ‫ועתה‪ ,‬כתוב בספרים הקדושים‪ :‬לכאורה‪ ,‬צריך להבין "אל תקרי"‪ .‬מה הכוונה "אל‬ ‫תקרי"? "אל תקרי מה אלא מאה"‪ .‬פשר הדבר הוא שיש קושיה על הפסוק‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫להבין את הפסוק‪ .‬לכן אומרים "אל תקרי" – אל תקרא זאת כך‪ ,‬אלא האמן שזה כתוב‬ ‫כך‪ .‬עכשיו‪ ,‬גם כאן‪ ,‬צריך להבין את משמעות "אל תקרי מה אלא מאה"‪ .‬כאילו לא‬ ‫יג‬ ‫מבינים את הפסוק? אבל מבינים את הפסוק! אלא מה? בפסוק כתוב‪" ,‬מה ה' אלוקיך‬ ‫שואל ממך כי אם ליראה"? זה דבר קל‪ ,‬רק זה‪ .‬ואחרי כן‪ ,‬אומר הפסוק‪ ,‬כפי שדיברנו‬ ‫קודם‪" ,‬ללכת לאהבה לעבוד בכל לבבך ובכל נפשך"‪ .‬גם אלה דברים קלים – "כי אם"‪.‬‬ ‫"כי אם" מתייחס לכל הפסוק‪ .‬על כך אומרים חכמינו‪" ,‬אל תקרי מה" – אינך יכול להבין‬ ‫את הפשט הפשוט של הפסוק‪ ,‬אין לך תירוץ‪ ,‬נתקעת מה פשר "כי אם"? על כך אומרת‬ ‫הגמרא‪" ,‬אל תקרי מה אלא מאה"‪ .‬עכשיו אתה מבין את הפסוק‪ ,‬כי אם תברך את מאה‬ ‫הברכות כפי שצריך‪ ,‬תראה שכל הדברים שציינתי הם "מילתא זוטרתא"‪ .‬זה כלום; לא‬ ‫אמרתי לך כלום‪ ,‬רק "כי אם"‪ ,‬פשט נפלא‪.‬‬ ‫אם אדם מתרגל לברך את הברכות בכוונה ובשמחה‪ ,‬נמצא שכל הדברים‬ ‫שהתורה דורשת מאדם – "בכל לבבך ובכל נפשך" – הם "כי אם"‪ ,‬דבר קטן‪ .‬זה כוחן של‬ ‫מאה הברכות‪.‬‬ ‫ה"בית ישראל" מגור נהג לומר שזקנו‪ ,‬ה"חידושי הרי"ם"‪ ,‬אמר‪ :‬משה רבנו תיקן‪,‬‬ ‫לפני שנפטר מהעולם‪ ,‬שיברכו את מאה הברכות‪ ,‬וזה היה במקום מאה האדנים של‬ ‫המשכן‪ .‬אדני המשכן היו היסוד של הבנין‪ ,‬היסוד של הקדושה‪ ,‬והשראת השכינה‪ .‬משה‬ ‫רבנו ידע שבית המקדש יחרב‪ ,‬לכן תיקן את מאה הברכות שאומרים בכל יום במקום‬ ‫מאה האדנים‪ ,‬שזה יהיה היסוד של היהדות‪ ,‬של השראת השכינה שלנו‪ ,‬של קדושתנו‪.‬‬ ‫הכל טמון במאה הברכות‪.‬‬ ‫ונמצא אפוא שהקב"ה נתן לנו מתנה כזו! זה מביא שמחה כזו‪ ,‬התרגשות כזו‬ ‫לאדם‪ .‬כמה יהודים בוכים ב"אתה חונן"‪ ,‬ב"אהבה רבה"! כמה יהודים בוכים בקריאת‬ ‫שמע‪" ,‬אוי‪ ,‬יום קשה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬עשה את היום הבא קל יותר!" מה עם מאה‬ ‫הברכות? היית מדקדק בהן? יש לך רשימה של מאה הברכות? היתה לך כוונה? אנשים‬ ‫הולכים היום לשמחות‪ ,‬ואסור לקטרג על יהודים‪ .‬בימים הנוראים יש לעורר רחמים‬ ‫בלבד על יהודים‪ .‬אך נכנסים ורואים‪ ,‬בשר ודגים וכל מטעמים‪ .‬אדם הוא הרי בשר ודם;‬ ‫לפעמים שוכחים חלילה לברך‪ ,‬ממלמלים ברכה‪ .‬ומה עם ברכה אחרונה? כמה יהודים‬ ‫זוכרים‪ ,‬כשהם חוזרים הביתה משמחה‪ ,‬לברך ברכה אחרונה?‬ ‫" אל תקרי מה אלא מאה"‪ :‬כל קדושתנו‪ ,‬כל טהרתנו‪ ,‬כל שורש נשמתנו‪ ,‬כל קיומנו‬ ‫כיהודים‪ ,‬ובמיוחד בגלות‪ ,‬כל כוחנו נגד כל הניסיונות הללו‪ .‬נאבקים עם כלים‬ ‫טכנולוגיים; צריך לדבר‪ ,‬צריך לעשות‪ .‬יש לך כלי זיין נגדם‪ ,‬יש לך חצים‪ ,‬יש לך חרב‬ ‫נגד הכלים הטכנולוגיים‪" :‬מאה ברכות"‪ .‬ובמיוחד כשאומרים אותן בפנים‪ ,‬כשאומרים‬ ‫אותן בכוונה‪ ,‬בקול רם‪ ,‬ומעוררים אחרים‪ ,‬ומוודאים שאחר עונה "אמן"‪ ,‬ועונים "אמן"‬ ‫בעצמכם‪ .‬אלו דברים מחזקות מאוד‪ .‬זו התחייבות‪ ,‬אבל גם חיזוק‪.‬‬ ‫יד‬ ‫"אין והיה אלא לשון שמחה‪" ".‬והיה" – השמחה הגדולה ביותר היא למעלה‬ ‫בשמים‪" ,‬עקב"‪ ,‬בסוף הגלות‪ ,‬בעקבתא דמשיחא‪ ,‬כאשר כלל ישראל עוברים ניסיונות‬ ‫כה קשים‪ ,‬ובכל זאת‪" ,‬תשמעון" – הם מקשיבים לדברי תוכחה‪ ,‬הם מקשיבים לדברי‬ ‫תורה‪ .‬זו השמחה הגדולה ביותר‪ .‬בזמן שבו ישראל מתכוננים לימים הנוראים ומקבלים‬ ‫על עצמם קבלות טובות‪ ,‬הם מקשיבים למה שהם יכולים לקבל‪ ,‬למה שהם יכולים‬ ‫לתקן‪ .‬נוצרת שמחה גדולה בשמים; זהו עת רצון עצום‪.‬‬ ‫השי"ת יעזור שזה אכן יהיה עת רצון עכשיו‪ ,‬בזכות היארצייטן הגדולים של‬ ‫השבוע‪ :‬הרבי הקדוש‪ ,‬רבינו יואל בן חנניה יום טוב זצ"ל זי"ע‪ ,‬ר' משולם פייש בן‬ ‫מרדכי זצ"ל זי"ע‪ ,‬רבינו שמואל צבי בן ר' אברהם אביש זצ"ל זי"ע‪ .‬השי"ת יעזור שנזכה‬ ‫ללכת בדרכיהם‪ ,‬ללמוד ממעשיהם‪ ,‬מהנהגתם‪ ,‬מתורותיהם‪.‬‬ ‫המאור עינים מביא שאין צורך דווקא לנסוע לקבר של צדיק‪ .‬אם לומדים את‬ ‫ספרי הצדיק ואת תורותיהם‪ ,‬זה כאילו משתטחים על הציון הקדוש‪.‬‬ ‫רביה"ק מטאהש זי"ע נהג לומר שכאשר מדליקים נר לעילוי נשמת הצדיק‬ ‫ומסתכלים עליו‪ ,‬ומתקשרים עם הצדיק‪ ,‬זה כאילו נמצאים ליד הקבר‪ .‬יש לנו מתנות‬ ‫כאלה! האם זה לא "והיה עקב"? האם זו לא שמחה בעקבתא דמשיחא‪ ,‬שהשם נתן לנו‬ ‫מתנות כאלה? זכותם יגן עלינו‪.‬‬ ‫השם יתברך יעזור שתהיה כתיבה וחתימה טובה לכל ישראל בכל מקומות‬ ‫מושבותיהם‪ .‬השם יתברך יעזור שיהיו זיווגים הגונים מיד‪ ,‬מיד‪ ,‬מיד! כל מי שצריך‬ ‫שידוכים יזכה להיעזר בשעה טובה ומוצלחת‪ ,‬ללא עיכובים‪ ,‬לשביעות רצון כל‬ ‫הצדדים‪ .‬כל מי שצריך זרע של קיימא יזכה לזרע של קיימא בדרך התורה‪ ,‬בדרך‬ ‫המסורה‪ ,‬ללא דרכים עקלקלות‪ ,‬בדרך הישרה‪ ,‬דרך תורה‪ ,‬דרך תפילה‪ ,‬דרך דבקות‬ ‫בצדיקים‪ .‬שיזכו לזרע של קיימא‪ ,‬ילדים בריאים‪ ,‬ילדים מאירים‪ ,‬ילדים קדושים‪ ,‬ילדים‬ ‫חניאקים‪ ,‬ילדים חסידים‪ ,‬ילדים בעלי תורה‪ ,‬ילדים עם מידות טובות‪ ,‬ילדים קדושים‪.‬‬ ‫השם יעזור שיהיה לנו רק נחת דקדושה‪ .‬השם יתברך יעזור שיהיה לנו הרחבת הדעת‪,‬‬ ‫אושר ועושר‪ ,‬שכל אחד יקבל פרנסה בריווח‪ ,‬שלא יחסר לאיש דבר‪ ,‬ושלא יצטרכו‬ ‫עמך בית ישראל זה לזה ולא לעם אחר‪ .‬תורה וגדולה לכלל ישראל כולו‪ .‬השם יתברך‬ ‫יעזור שיהיה לנו הרחבה והרווחה‪ .‬שנהיה בריאים וחזקים‪ .‬על הברואים שלא יחלו ועל‬ ‫החולים שיתרפאו‪ ,‬שתכלה שנה וקללותיה‪ ,‬תחל שנה וברכותיה‪ .‬שיתחילו כבר‬ ‫הברכות של השנה החדשה‪ .‬השם יתברך יעזור לכל השפעות הטובות‪ .‬שכלל ישראל‬ ‫יהיו רק בשמחה וישמחו אחרים ויעשו שמחות‪ .‬שנזכה להשתתף זה בשמחות של זה‪.‬‬ ‫השם יתברך יעזור שנשמע בשורות טובות‪ ,‬ישועות ונחמות בביאת גואל צדק‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫טו‬