gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬ ‫גליון תתס"ו פרשת נצבים וילך כ"ג אלול תשפ"ו‬ ‫אודות בעיה כלשהי המטרידה אותו ביותר‪ :‬באחד מבתי הכלא‬ ‫אגדה ובקיאות‬ ‫בארץ מוחזק אדם אחד במשך שנים ארוכות משום שאינו מוכן‬ ‫לתת לאשתו גט‪ ,‬ולמרות זאת הוא עדיין מתעקש על כך‪ ,‬אולי יש‬ ‫"והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך‬ ‫לרב עצה לפתרון הענין המוזר הזה? ‪ -‬שאל המפקד‪.‬‬ ‫בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך‬ ‫"אני מוכן לפגוש אותו" ‪ -‬השיב הרב‪ .‬עד מהרה אורגנה הפגישה‪,‬‬ ‫למען ספות הרוה את הצמאה" )כט‪ ,‬יח(‬ ‫ולאחר מכן הגיע הרב למפקד השב"ס ואמר לו‪" :‬אדם זה לא יתן‬ ‫גט לעולם‪ ,‬משום שבכלל לא רע לו בכלא‪ ,‬ואם תשאל כיצד יתכן‬ ‫איך אפשר להבין שאדם עומד ושומע את כל "דברי האלה‬ ‫הדבר? התשובה היא שהשנים הרבות שהוא עשה שם‪ ,‬גרמו לו‬ ‫הזאת"‪ ,‬הכוללים תשעים ושמונה קללות מפי משה רבינו‪ ,‬ועדיין‬ ‫שישכח את טעמו של החופש‪ ,‬והוא כלל אינו סובל אצלכם‪ .‬אם‬ ‫עומד הוא במריו‪ ,‬ובשרירות ליבו טוען שלא יקרה לו מאומה‬ ‫אתם רוצים שהוא יתן לאשתו גט‪ ,‬הוציאו אותו לחופש של חצי‬ ‫ושלום יהיה לו?‬ ‫שנה‪ ,‬אחר כך תכלאו אותו שוב ‪ -‬ותראו שיתן"‪.‬‬ ‫מתרץ ה"תכלת מרדכי" שאדם כזה אינו מכחיש שהוא באמת‪,‬‬ ‫המפקד קיבל את הדברים והתחיל להפעיל ועדות שונות‬ ‫אינו מתנהג כשורה‪ ,‬אבל הוא טוען שיש לו דרך לפטור את עצמו‬ ‫על מנת לאשר את השחרור יוצא הדופן הזה‪ ,‬הענין הגיע עד‬ ‫מעונש‪ ,‬וזאת על ידי נתינת צדקה שתכפר לו על עוונותיו‪.‬‬ ‫לכנסת‪ ,‬ובסופו של דבר ניתן לכך אישור‪ ,‬ואותו סרבן גט התבשר‬ ‫זה שאומר הכתוב‪" :‬והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי"‪ ,‬על‬ ‫להפתעתו המרובה שהוא יוצא לחופשי‪.‬‬ ‫אף ש"בשרירות ליבי אלך" וזאת באמצעות "ספות הרוה את‬ ‫לאחר חצי שנה ‪ -‬שוב עצרו אותו‪ ,‬ולא חלפו ימים אחדים עד‬ ‫הצמאה" ‪ -‬אתן לעניים שבעולם‪ ,‬המשולים לצמאים‪ ,‬כסף‪ ,‬ועל‬ ‫שנתן גט‪ ...‬כעת‪ ,‬כאשר זכר הימים הטובים שבחוץ‪ ,‬היה לו ענין‬ ‫ידי כך 'ארוה' את 'צמאונם'‪ ,‬וכך אצליח לשחד‪ ,‬כביכול‪ ,‬את בורא‬ ‫לשוב אליהם‪.‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫כך אומרת התורה ‪ -‬אומר הרב ארנרייך ‪ -‬הקב"ה יתן לך צרות‬ ‫בענין זה אומר ה'עולם'‪' :‬והתברך בלבבו' ‪ -‬אותו אדם מתפאר‬ ‫כדי להשיבך אליו‪ ,‬אולם כדי שלא תתרגל לרע‪ ,‬הוא גם ישפיע‬ ‫בלב הטוב שיש לו‪ ,‬אמנם הוא מחלל שבת ר"ל‪ ,‬אך אי אפשר‬ ‫עליך ברכה מפעם לפעם‪ ,‬וכשתזכר במה שאתה מפסיד‪ ,‬כשאינך‬ ‫להתעלם מהשיק המכובד שהוא תורם‪.‬‬ ‫עושה את רצונו‪ ,‬יגרום לך הדבר לשוב בתשובה שלימה‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬הקב"ה לא יקבל זאת‪ ,‬כפי שנאמר בהמשך‪" :‬לא יאבה ה'‬ ‫)ומתוק האור(‬ ‫)תכלת מרדכי(‬ ‫סלוח לו" )שם יט(‪.‬‬ ‫"ושבת עד ה' אלקיך" )ל‪ ,‬ב(‬ ‫"והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה‬ ‫אימתי ידע אדם שתשובתו הועילה‪ ,‬וכי עלה בידו לשוב עד ה'‬ ‫והקללה אשר נתתי לפניך‪ ...‬ושבת עד ה' אלקיך"‬ ‫אלוקיו?‬ ‫)ל‪ ,‬א‪-‬ב(‬ ‫את התשובה לכך נוכל ללמוד מתשובתו של רבי אהרון ליב‬ ‫שטינמן שליט"א ליהודי שהגיע לפניו‪ ,‬שפך את לבו על עוונות‬ ‫הכתוב אומר כי מה שיכול להביא את היהודי למצב של "ושבת‬ ‫רבים וכבדים שעשה וביקש דרך תיקון ותשובה‪.‬‬ ‫עד ה' אלוקיך" הם "הברכה והקללה אשר נתתי לפניך" ומקשה‬ ‫הרב שטיינמן פרט באזניו את דרכי התשובה בארוכה‪ .‬לאחר‬ ‫על כך הרב ארנרייך בספרו "אבן שלמה"‪ :‬העובדה שקללות‬ ‫ששמע את הדברים בכובד ראש שאל היהודי‪ :‬אם אכן אעשה כל‬ ‫וצרות משיבות את האדם למוטב ידועה ומפורסמת היא‪ ,‬אולם‬ ‫זאת‪ ,‬האם יש סיכוי שאוכל לראות את ה'ענין' כ'סגור'?‬ ‫כיצד אומרת התורה שגם הברכה תביא את האדם לתשובה‪ ,‬הלא‬ ‫החזיר לו הרב בשאלה‪" :‬האם פעם קרה לך שאבדת סכום כסף‬ ‫דרכו של שפע להביא את בעליו לידי חטא‪ ,‬כמו שנאמר )דברים‬ ‫משמעותי של אלף שקל‪ ,‬או לפחות חמש מאות שקל?"‬ ‫לב‪ ,‬טו(‪" :‬וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית ויטוש אלוק‬ ‫האיש אישר בניע ראש‪ ,‬והרב המשיך‪" :‬כשאתה נזכר בזה‪ ,‬אתה‬ ‫עשהו‪?"...‬‬ ‫חש איזו צביטה בלב‪ ,‬נכון? אם את אותה תחושה‪ ,‬לכל הפחות‬ ‫בכדי להבין את תירוצו של הרב ארנרייך נקדים במעשה הבא‪:‬‬ ‫תרגיש‪ ,‬כשתיזכר בעבירה שבצעת‪ ,‬או אז יש סיכוי שתשובתך‬ ‫רבי שאול רובין היה יהודי מבני ברק שכיהן כראש כולל‬ ‫הועילה"‪.‬‬ ‫בעפולה‪ .‬באחד הימים פגש בארוע כלשהו באחד ממפקדי‬ ‫)ומתוק האור(‬ ‫השב"ס‪ ,‬התפתחה ביניהם שיחה‪ ,‬ותוך כדי כך סיפר לו המפקד‬ ‫גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫מדינות רחוקות שעשו בשגגה את יום הכיפורים בתאריך הלא‬ ‫"כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת‬ ‫נכון‪ ,‬ואף על פי כן ה' מכפר על העוונות‪.‬‬ ‫היא ממך ולא רחוקה היא‪ ,‬לא בשמים היא ולא‬ ‫מזידים‪ :‬כאשר בית דין החליטו שצריך לעבר את החודש‬ ‫מעבר לים היא" )ל‪ ,‬יא‪-‬יג(‬ ‫מסיבות מסוימות‪ ,‬ובמזיד הביאו עדים שלא ראו את הירח‪,‬‬ ‫ואומרים להם לומר שהם ראו את הירח ‪ -‬גם על זה יום כיפור‬ ‫הרמב"ן כתב שהכונה בפסוקים אלו למצות התשובה‪.‬‬ ‫מכפר‪.‬‬ ‫והקשה החתם סופר‪ :‬מה הקשר בין תשובה לבין זה שהיא‬ ‫דבר זה ‪ -‬אומר ה"חתם סופר" ‪ -‬נרמז בפסוקים לפנינו‪ :‬מצות‬ ‫אינה מושגת בשמים או מעבר לים?‬ ‫התשובה אינה "מעבר לים" ‪ -‬השוגגים מעבר לים‪ ,‬ואף "לא‬ ‫ותרץ‪ ,‬שהנה יום הכיפורים נקבע ליום כפרה‪ ,‬סליחה ומחילה‪.‬‬ ‫בשמים היא" ‪ -‬מערכת השמים אינה מתאימה לכך‪ ,‬אלא "בפיך"‪,‬‬ ‫ומדוע נקבע דוקא יום זה?‬ ‫הכונה לבית הדין שיקבעו מתי חל ראש החודש‪" ,‬ובלבבך" ‪ -‬אלו‬ ‫שלש סיבות לדבר‪ :‬א‪ .‬אז אמר ה' למשה‪" :‬סלחתי כדברך"‬ ‫הנוסעים למקומות רחוקים‪ ,‬שעושי םאת יום כיפור ביום הלא‬ ‫)במדבר יד‪ ,‬כ(‪ .‬ב‪ .‬ביום זה מל אברהם אבינו את עצמו‪ .‬ג‪ .‬ביום‬ ‫הנכון‪ ,‬והם טועים‪.‬‬ ‫זה היתה עקידת יצחק‪ .‬ומחמת כל הטעמים הללו נקבע יום‬ ‫)רמב"ן ‪ -‬חתם סופר(‬ ‫הכיפורים ליום סליחה ומחילה‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬כידוע‪ ,‬הלוח היהודי נקבע לפי חדשי הירח ואילו מערכת‬ ‫הכוכבים מסודרת לפי מהלך השמש‪ ,‬ואם כן לא תהיה חפיפה‬ ‫"בפיך ובלבבך לעשותו" )ל‪ ,‬יד(‬ ‫ביניהם‪ .‬וכשאנו נקדש את יום הכיפורים‪ ,‬מערכת הכוכבים לא‬ ‫תהיה באותו מקום ובאותו מצב שהיתה בזמן הנ"ל‪.‬‬ ‫מפורסמת הקושיה‪ ,‬שלכאורה הסדר הפוך‪ ,‬כי בדרך הטבע‬ ‫וגם אם נצליח למצוא זהות תאריכית‪ ,‬מה יעשו אלו שנמצאים‬ ‫הפה מדבר מה שהלב חושב תחילה‪ ,‬וכאן אומרת התורה קודם‬ ‫בחוץ לארץ ואינם יודעים מתי חל יום כיפור?‬ ‫"בפיך" ואחר כך "בלבבך"‪.‬‬ ‫התשובה היא שהקב"ה מוחל לעם ישראל אפילו אם הם‬ ‫בספר "פרחי שושנה" כותב‪ :‬ושמעתי מפי מורי רבי הירש‬ ‫שוגגים או מזידים‪.‬‬ ‫לוינסון זצ"ל‪ ,‬חתן בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל‪ ,‬שאם לב האדם טרוד‬ ‫שוגגים‪ :‬כדוגמת בית דין שקידש את החודש כראוי‪ ,‬אבל ישנן‬ ‫בעומק הפרשה‬ ‫ריתחא דאורייתא‬ ‫שכבר מהר"ח אבולעפיה הזקן עמד בזה דמהפסוק כאן מוכח‬ ‫אתם נצבים היום כלכם וגו' כל איש ישראל‬ ‫דנשים איתנייהו בערבות ודלא כהרא"ש‪ ,‬והמהר"ם גלאנטי‬ ‫טפכם נשיכם וגרך וגו' לעברך בברית ה' )כ"ט‬ ‫מכח קושיא זו נדחק דאין כוונת הרא"ש שנשים אינם בערבות‬ ‫ט'(‬ ‫אלא כוונתו דרק במצוות שאינם מצוות אינם בערבות‪.‬‬ ‫ברא"ש )ברכות פ"ג סו"ס י"ג( וברבינו יונה )ברכות יב‪ .‬מדפי‬ ‫עוד מצאנו בזה למהרי"ט )קידושין ע‪ (:‬שהקשה כן לענין‬ ‫הרי"ף( נקטו דאע"פ דישראל קיבלו על עצמם ערבות מ"מ‬ ‫גרים וזל"ש‪ ,‬ומיהו ק"ל דבפ"ר )כל הנשבעין( ]שבועת הדיינין[‬ ‫נשים לא קיבלו על עצמם ערבות‪ ,‬וכמו"כ מצינו ברש"י בנדה‬ ‫)שבועות לט‪ ,‬א( אמרינן אין לי אלא אותם העומדים שם דהוו‬ ‫)יג‪ :‬ד"ה כספחת( ובתוס' )יבמות מז‪ :‬ובקידושין ע‪ (:‬שגרים לא‬ ‫בכלל שבועה‪ ,‬דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין‪,‬‬ ‫נכללו בערבות‪.‬‬ ‫תלמוד לומר )דברים כט‪ ,‬יד( ואשר איננו פה‪ ,‬וכיון דגרים‬ ‫ודבריהם צע"ג דהרי מקרא מלא כתוב כאן "טפכם נשיכם‬ ‫בכלל שבועה הוו נמי בכלל ערבות‪ ,‬והכי נמי מוכח בקראי‬ ‫וגרך וגו' לעברך בברית ה' אלוקיך" ומבואר מזה שגם הנשים‬ ‫בפרשת אתם נצבים דכתיב )שם כט‪ ,‬י( וגרך אשר בקרב‬ ‫נכללו בערבות‪ ,‬דהרי במדרש תנחומא כאן דרשו "כל איש‬ ‫מחניך וכו' וכתיב )שם כט‪ ,‬יא( לעברך בברית‪ ,‬אלמא משמע‬ ‫ישראל" שנתחייבו בערבות זה על זה‪ ,‬וא"כ נשים וגרים‬ ‫שכולם נכנסו בברית‪ ,‬והתם דרשו במדרש שכולם ערבים זה‬ ‫שנכתבו בפסוק הם ג"כ בכלל זה‪.‬‬ ‫לזה מדכתיב )דברים כט ט( כל איש ישראל‪ ,‬וכי תימא גרים‬ ‫וכבר מצינו לשנים מגדולי האחרונים שעמדו בקושיא זו‬ ‫בתר הכי כתיבי ולא קאי איש ישראל עליהו‪ ,‬אטו טף ונשים‬ ‫אחד הקשה כן לענין נשים ואחד הקשה כן לענין גרים‪ ,‬לענין‬ ‫לאו בכלל ערבות הוא‪ .‬ועוד מההיא דפרק אין ממאנין מוכח‬ ‫נשים מצינו למהר"ח אבולעפיה בספרו עץ החיים בפ' קורח‬ ‫דטעמא משום ערבות הוא‪ ,‬דמפיק לה מכי ערב זר ודומיא‬ ‫שהביא דברי הרא"ש שכתב שנשים לא נכללו בערבות ומה"ט‬ ‫דערב )בן( ]של[ ציון ותוקע עצמו לדבר הלכה‪ .‬ועוד י"ל דגרים‬ ‫אשה שלא אכלה אינה יכולה להוציא בברכה מדין ערבות מי‬ ‫אינן ערבין עלינו‪ ,‬אלא הוו דומיא דטף ונשים שאנו חייבים‬ ‫שאכל‪ ,‬וכתב ע"ז מהר"ח אבולעפיה וז"ל‪ ,‬והקשה מר זקיני‬ ‫עליהם הם אינם חייבות עלינו דאין בידם ספק למחות‪ ,‬ואתי‬ ‫דבפרשת ערבות כתיב טפכם נשיכם וכו'‪ ,‬ושמעתי ממהר"ם‬ ‫שפיר דלא הכניס טף ונשים וגרים בכלל כל ישראל‪ ,‬ואתא נמי‬ ‫גלאנטי שתירץ דהנשים ערבות במצות לא תעשה דחייבות‬ ‫שפיר דלהכי לא חשיב באלו נאמרין ברית של ערב רב‪ ,‬דלא‬ ‫משא"כ בברהמ"ז אם תימצי לומר דפטירי אינם ערבות‬ ‫חשיב אלא אותם שכולם ערבים זה לזה‪ .‬עכ"ל המהרי"ט שם‪.‬‬ ‫במצות שאינם חייבות‪ ,‬עכ"ל מהר"ח אבולעפיה שם‪ .‬הרי‬ ‫)פנינים מבי מדרשא(‬ ‫‪2‬‬ ‫לפעמים בדאגות וקשה לו להתרכז במחשבה של תורה‪ ,‬במצב זה‬ ‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫לא ימתין עד שישתפר מצב רוחו כדי לעסוק בתורה‪ ,‬אלא יוציא‬ ‫)בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי(‬ ‫דברי תורה מפיו אף בלא מחשבה‪ ,‬וזה ישפיע גם על הלב והמוח‪,‬‬ ‫כי הדיבור‪ ,‬ובמיוחד המנגינה‪ ,‬יש בהם כוח להשפיע על מערכת‬ ‫סליחות‬ ‫המחשבה‪ ,‬וכך יעלה בידו לשעבד את ליבו להוגת בתורה‪.‬‬ ‫הוא הדבר האמור במקרא שלפנינו‪" :‬כי קרוב אליך הדבר‬ ‫שאלה‪ :‬מה עדיף‪ ,‬לומר סליחות בלילה מיד אחר חצות‬ ‫מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" שאפילו אם ליבו בל עמו‪ ,‬ואין בו‬ ‫או לקום בבוקר מוקדם אבל אחר עלות השחר והנץ?‬ ‫שום חשק פנימי לעשות את המצוה‪ ,‬אבל על ידי פעולה חיצונית‬ ‫תשובה‪ :‬בלילה‪.‬‬ ‫של דיבור פה‪ ,‬יעורר את לבו לעשות ולקיים‪.‬‬ ‫)פרחי שושנה(‬ ‫שאלה‪ :‬מי שנאנס וקם מאוחר‪ ,‬ואם יאמר סליחות‬ ‫בציבור לפני שחרית יצטרך להתפלל אחר סו"ז ק"ש‬ ‫פרשת וילך‬ ‫ולומר ק"ש עכשיו בלי ברכותיה‪ ,‬האם יתפלל קודם‬ ‫"ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" )לא‪ ,‬יח(‬ ‫ויאמר סליחות אח"כ ביחידות?‬ ‫תשובה‪ :‬יאמר סליחות אחר התפילה‪.‬‬ ‫מדוע כופל הכתוב "הסתר אסתיר"?‬ ‫מובא בשם ה"בעל שם טוב" הקדוש‪ ,‬שלפעמים מרגיש האדם‬ ‫רחוק מהקב"ה‪ ,‬והוא עושה מאמצים להתקרב‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬אם מאריך ולא גמר הסליחה כשהתחילו‬ ‫אולם‪ ,‬צרה גרועה יותר מזו היא כאשר הקב"ה מסתיר מן‬ ‫הציבור סליחה חדשה‪ ,‬האם ימשיך בסליחה שלו‪ ,‬שכך‬ ‫האדם את ההרגשה שהקב"ה רחוק ממנו‪ ,‬וכך הוא משוכנע שהוא‬ ‫יגמור עכ"פ כמה סליחות‪ ,‬או עדיף להתחיל תמיד עם‬ ‫קרוב‪ ,‬על אף שהוא בעצם מרוחק מאוד‪...‬‬ ‫הציבור אע"פ שלא יגמור אותן?‬ ‫וזהו "הסתר אסתיר" ‪ -‬הקב"ה יסתיר מעם ישראל גם את‬ ‫תשובה‪ :‬יגמור הסדר‪.‬‬ ‫הסתר הפנים בעצמו‪ ,‬והם לא ידעו כלל וכלל שהם רחוקים‪.‬‬ ‫)שאלת רב(‬ ‫עונש כזה הוא גרוע הרבה יותר‪ ,‬שכן לא ניתן להתמודד איתו‪,‬‬ ‫משום שהאדם אינו משקיע מאמצים על מנת להתקרב לבוראו‪.‬‬ ‫)הבעש"ט(‬ ‫עצמי‪ ,‬ונפשי נבהלה מאד‪ ,‬ואתה ה' עד מתי" )תהלים ו(‪ .‬דוד המלך‬ ‫"וחרה אפי בו ביום ההוא‪ ,‬ועזבתים והסתרתי פני‬ ‫מזכיר כאן את מחלת הגוף "כי נבהלו עצמי"‪ ,‬ואת מחלת הנפש‬ ‫"ונפשי נבהלה מאד"‪ .‬על המחלה הגופנית הוא מבקש "רפאני‬ ‫מהם והיה לאכל‪ ,‬ומצאוהו רעות רבות וצרות‪ ,‬ואמר‬ ‫ה'"; אך כאשר "נפשי נבהלה מאד" הוא אומר "ואתה ה' עד מתי!"‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני‬ ‫"כי הגוף הנדכה בחלייו ‪ -‬יסבלהו הרוח ויעמידהו על עמדו; אבל‬ ‫הרעות האלה" )לא‪ ,‬יז(‬ ‫אם הרוח גם הוא נדכה‪ ,‬מי יכול לסבול החולי‪"...‬‬ ‫בפסוק זה ניתן להבחין בשינוי קל‪ ,‬אך משמעותי‪ ,‬בין תחילתו‬ ‫ה"צרה"‪ ,‬שברון הרוח שבאדם‪ ,‬הוא ביסודו של דבר תוצאה של‬ ‫לסופו‪ .‬בתחילתו נאמר "ומצאוהו רעות רבות וצרות"‪ ,‬ואילו‬ ‫פגם באמונה‪ .‬אדם מרגיש את עצמו עזוב ובודד באסונו‪ ,‬משום‬ ‫בסופו נאמר "מצאוני הרעות האלה"‪ ,‬ואילו הצרות לא הוזכרו‬ ‫שאין הוא מאמין שהקב"ה הוא זה ששלח לו את כל זאת‪ ,‬אבל‬ ‫כאן‪ .‬מה פשר הדבר?‬ ‫אם היה מאמין באמונה שלמה שהכל בידי שמים‪ ,‬וה' משגיח‬ ‫קודם כל נבהיר‪ ,‬מה בין "רעה" ל"צרה"‪ .‬ניתן לומר‪ ,‬שההבדל‬ ‫עליו גם במצב זה על כל צעד ושעל‪ ,‬אזי הצרה כבר אינה צרה‪,‬‬ ‫טמון במלה עצמה‪" :‬רעה" הוא הרע בעצמו‪ ,‬ואילו "צרה" הוא‬ ‫הוא כבר לא יהיה שבור ורצוץ‪ ,‬ויתגבר על היאוש הפוקד אותו‪.‬‬ ‫הלחץ הנפשי‪ ,‬ההרגשה שצר לו ואין לו מקום לברוח ממצבו‬ ‫ועל זה אמר דוד המלך‪" :‬גם כי אלך בגיא צלמות‪ ,‬לא אירא רע‬ ‫האומלל‪ .‬וכך תרגם אונקלוס "רעה ‪ -‬בישיא"‪ ,‬ו"צרה ‪ -‬עקן"‪,‬‬ ‫כי אתה עמדי"‪.‬‬ ‫שמעיקים על האדם‪.‬‬ ‫עתה מובן הפסוק שלפנינו‪" :‬ומצאוהו רעות רבות וצרות"‬ ‫אדם הנקלע לצרה‪ ,‬צריך להתמודד בשתי חזיתות‪ .‬קודם כל הוא‬ ‫בתחילה יש כאן רעות וצרות‪ ,‬האדם מרגיש שהוא בודד ואין עוזר‬ ‫חייב לפתור את הבעיה בעצמה‪ ,‬הוא חייב למצוא רפואה למחלה‪,‬‬ ‫לו‪ ,‬אך אחר כך "ואמר ביום ההוא על כי אין אלהי בקרבי" ‪ -‬הוא‬ ‫כסף לשלם חובות‪ ,‬זיווג לצאצאיו‪ .‬ומעבר לזה‪ ,‬עליו להתמודד‬ ‫מכיר שהרעות לא באו במקרה‪ ,‬הן מכוונות מה' הנוהג בחרון אף‬ ‫עם מועקה כבדה‪ ,‬הרגשת חוסר אונים‪ ,‬ייאוש‪ ,‬דכאון‪ ,‬המתלווים‬ ‫ומסתיר את פניו ממנו‪ ,‬ואם כן כבר בא להכרה שהגם שיש כאן‬ ‫למצבים כאלה‪ .‬פעמים רבות אנו עדים לכך‪ ,‬שאדם סובל עשרת‬ ‫הסתר פנים מכל מקום הרי הקב"ה משגיח מרחוק‪ ,‬ואין הוא עזוב‬ ‫מונים יותר מן המצבים הנפשיים שאליהם הוא נקלע‪ ,‬מאשר מן‬ ‫לנפשו‪ ,‬וממילא "מצאוני הרעות האלה"‪ ,‬כבר אין כאן צרה אלא‬ ‫הבעיה מצד עצמה‪ .‬ובעוד שמבחינת המצב עצמו ניתן להושיע‪,‬‬ ‫רעה בלבד!‬ ‫או לפחות להקל עליו‪ ,‬הרי את הבעיה הנפשית אין אדם אחר‬ ‫)ע"פ אבי עזרי‪ ,‬הקדמה לספר נשים(‬ ‫יכול לפתור מלבד הוא בעצמו‪.‬‬ ‫לעתים אף מגדילה הצרה‪ ,‬היאוש והדכאון‪ ,‬את הרעה‪ ,‬הבעיה‬ ‫החיצונית‪ .‬כך פירש החסיד יעבץ את הפסוק "רפאני ה' כי נבהלו‬ ‫‪3‬‬ ‫גנבתי הוא סתם מתנפל עלי!"‬ ‫בין שבילי המוסר‬ ‫הדיינים פונים אל הגנב‪" :‬יש לך עדים?"‬ ‫‪" -‬כן"‬ ‫"לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כדלים‬ ‫‪"-‬איפה?"‬ ‫וכרשים דפקנו דלתיך דלתך דפקנו רחום וחנון‪ ,‬נא‬ ‫והעדים עולים ומעידים שרוא את מעשה הגניבה‪ .‬בית הדין מקבל‬ ‫אל תשיבנו ריקם מלפניך" )סליחות(‬ ‫את העדות ומחייב את הגנב לשלם כפל‪ .‬וההוא מחייך בתוכו‪ ,‬התכנית‬ ‫הצליחה!‬ ‫כך פותחים את אמירת הסליחות כל יום‪ .‬גם האשכנזים וגם הס־‬ ‫כמה מסירות נפש יש פה! כמה בזיונות! הוא בא לבית כנסת אף‬ ‫פרדים‪" .‬לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך‪ ,‬כדלים וכרשים דפקנו‬ ‫אחד לא רוצה לשבת לידו‪ ,‬מי יתחתן עם בת של גנב? על זה כבר לא‬ ‫דלתך"‪ ,‬ובכל זאת "דלתך דפקנו רחום וחנון‪ ,‬נא אל תשיבנו ריקם מל־‬ ‫מדברים‪ ...‬מגיע ערב יום כיפור וההוא עושה חשבון לעצמו‪ ,‬השנה הזו‬ ‫פניך"‪.‬‬ ‫הקב"ה יגזור עלי לטובה‪ ,‬כזו מסירות נפש לחסד!‬ ‫כשאנו אומרים זאת האם איננו משקרים?! לא בחסד ולא במעשים?!‬ ‫והתורה פוסקת כי הגונב על מנת לשלם כפל הרי זה גנב!‬ ‫וכי בשנה זו לא שמרנו שבת?! לא הנחנו תפילין?! לא למדנו תורה?!‬ ‫ובעת הוידוי "אשמנו‪ ,‬בגדנו" על אותו אדם להכות על לבו חזק יותר‪,‬‬ ‫מה זאת אומרת‪" :‬כדלים וכרשים"?‬ ‫כי הוא גנב! לא רק שאינו בעל חסד‪ ,‬הוא ג‪-‬נ‪-‬ב!‬ ‫מידי שנה שבים ואומרים נוסח קבוע של וידוי‪" :‬אשמנו‪ ,‬בגדנו‪ ,‬גזלנו‪,‬‬ ‫נו‪ ,‬אז אפשר לעשות חסד בלי ה"אלף בינה" לפני כן? ה"אלף בינה"‬ ‫דיברנו דופי" לפי סדר הא'‪-‬ב' מדוע?‬ ‫זה הא'‪-‬ב'‪ ,‬אחר כך תעשה מה שאתה רוצה‪.‬‬ ‫אומרת הגמרא )שבת ק"ד‪ :(.‬על האותיות הקדושות‪" :‬א'‪-‬ב' אלף‬ ‫"לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם‪ ,‬אשר אין לה קצין שוטר ומו־‬ ‫בינה‪ .‬ג'‪-‬ד' גמול דלים"‪ .‬הא'‪-‬ב' של יהודי זה "אלף בינה" ‪ -‬תלמד תורה‪.‬‬ ‫של‪ :‬תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה" )משלי ו‪ ,‬ו‪-‬ח(‬ ‫ואחר כך ג'‪-‬ד' "גמול דלים"‪.‬‬ ‫אומרים רש"י‪" :‬אשר אין לה קצין" שיוכיח אותה ויזרזנה ויוציא‬ ‫למה הא'‪-‬ב' זה "אלף בינה"?‬ ‫מידה אם תגזול דבר מחברתה‪ ,‬ואף על פי כן 'תכין בקיץ לחמה אגרה‬ ‫אם אני צריך לגמול דלים‪ ,‬האם אני חייב לפני כן ללמוד תורה? אדם‬ ‫בקציר מאכלה' ‪ -‬מזונה‪ ,‬כל אחת ואחת אינה גוזלת מחברתה" הנמלה‬ ‫מבקש ממני הלוואה‪ ,‬ואני נותן לו‪ ,‬הרי זה חסד‪ .‬לשם מה צריך בשביל‬ ‫חיה בסך הכל חצי שנה‪ .‬היא אוכלת בחצי שנה גרגר וחצי של חיטה‪.‬‬ ‫זה ללמוד תורה קודם?‬ ‫אך אינה מפסיקה לאסוף ולאגור‪ .‬פתחו פעם קן של נמלים ומצאו שם‬ ‫אם לא למדת תורה אתה עלול לחשוב שחסד כולל כל מיני דברים‬ ‫שלוש מאות כור של חיטה ‪ 35.‬טון! מי יאמר את כל זה?‬ ‫שבאמת אין להם שום קשר לחסד‪ .‬למשל‪ ,‬היום בעולם המודרני יש‬ ‫אומר המדרש‪ :‬הנמלה הזו היא צדקנית גדולה‪ ,‬והיא אומרת‪ :‬מי יודע‪,‬‬ ‫מושג שנקרא "המתת חסד"‪ ,‬אדם יכול להיות רוצח ועוד להיות בטוח‬ ‫אולי הקב"ה יתן לי חיים ארוכים ומלאים‪ ,‬אולי אחיה שנה ויותר‪ ,‬ומה‬ ‫שהוא בדרך לגן עדן‪ .‬הוא רוצח וחושב עצמו לבעל חסד‪ .‬יום כיפור‬ ‫אוכל? צריכים להכין מראש‪ .‬כאשר נמלה עוזבת גרגר חיטה והולכת‪,‬‬ ‫מגיע והוא עושה חשבון שהוא עשה הרבה חסד השנה‪ ,‬הוא רצח הרבה‬ ‫חברותיה מרחרחות את הגרגר אך לא יגעו בו‪ .‬הן נזהרות מגזל‪ ,‬אע"פ‬ ‫אנשים‪ .‬גן העדן מחכה לו‪ ...‬זה חסד בלי תורה‪ ,‬ללא "אלף בינה"‪.‬‬ ‫שאין להן קצין‪ ,‬שוטר ומושל‪.‬‬ ‫יש אדם‪ ,‬שמצבו הכלכלי קשה ביותר‪ .‬המקרר בביתו ריק‪ .‬לראות את‬ ‫אומרת הגמרא )עירובין ק'‪ (:‬אלמלא ניתנה תורה היינו למדים גזל‬ ‫הילדים הרעבים ‪ -‬נקרע הלב‪ .‬כל הנסיונות לעזור לו‪ ,‬לתת לו צדקה‪,‬‬ ‫מנמלה‪ .‬ואם כך‪ ,‬מדוע באמת היו צריכים לקבל את התורה ולהצטוות‬ ‫עלו בתוהו‪ .‬הוא מסרב לקבל‪ .‬גם "קופת העיר" ו"הועד לעניני צדקה"‬ ‫על איסור גזל‪ ,‬הלא היינו יכולים ללמוד זאת מן הנמלה המקפידה‬ ‫ניסו לעזור לו אך הוא משום אופן לא רוצה לקבל תמיכה מבני אדם‪.‬‬ ‫שלא לגזול את חברותיה?‬ ‫חברו שהיה קרוב לענין עלה במוחו רעיון נפלא‪ ,‬הוא יגנוב איזה חפץ‬ ‫ולגופו של ענין שואל ה"חידושי הרי"ם"‪ :‬איך אפשר להביא את הנ־‬ ‫מביתו‪ ,‬ואז לא תהיה לו ברירה‪ ,‬כי על פי הדין הוא יהיה חייב לשלם לו‬ ‫מלה כדוגמא למי שאינו גונב? הראית פעם נמלה חורשת? לא‪ .‬זורעת?‬ ‫כפל‪ .‬הנה דרך מקורית לתת לו צדקה בלי שירגיש נתמך‪.‬‬ ‫קוצרת? אין נמלה כזו‪ .‬אם כן‪ ,‬מאיפה יש לה חיטים? התשובה‪ :‬הכל‬ ‫אלא שיש בעיה‪ ,‬הדין הוא שאת תשלום הכפל משלמים רק אם‬ ‫גנוב וגזול‪ .‬הנמלה היא הגנבת הכי גדולה בעולם‪ ,‬ועל חשבון זה שהיא‬ ‫האדם מכחיש את הגניבה‪ ,‬ועדים באו והעידו שהוא גנב‪ ,‬אם הוא יודה‬ ‫צדקנית היא לוקחת ‪ 35‬טון שאינם שלה‪ ...‬והיא עוד מסתובבת עם‬ ‫על מעשה הגניבה אין תשלום כפל‪ .‬מוכרח שיהיו עדים‪ ,‬לכן הוא יגנוב‬ ‫הרגשה טובה‪ ,‬בואו ותלמדו ממני איך לא לגנוב‪ ...‬הנמלה נוהגת כמו‬ ‫ביום שישי בשעת צהרים‪ ,‬כשהרחובות הומי אדם‪.‬‬ ‫אלה מהעולם התחתון‪ ,‬אשר גם אצלם יש חוקים וכללים משלהם‪.‬‬ ‫וכך עשה‪ .‬פרץ לביתו‪ ,‬והוא מתחיל לצעוק‪ .‬וההוא לוקח מכל הבא‬ ‫לקחת מזר זו פרנסה ומותר‪ ,‬לקחת מהחבר זה גזל ואסור‪ ...‬והיא עוד‬ ‫ליד‪ ,‬והוא צועק‪" :‬גנב!" מיד מתקהלים אנשים רבים וכולם רואים את‬ ‫מסתובבת עם תעודת יושר שהיא לא גנבת‬ ‫מעשה הגניבה‪ .‬הגנב מתבייש אבל הוא עושה זאת במסירות נפש‪,‬‬ ‫אומר שלמה המלך "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם" ‪ -‬ותראה‬ ‫שהרי כוונתו אך ורק לטובה‪ ,‬לחסד‪.‬‬ ‫מה קורה כשחיים לפי השכל בלי תורה‪ .‬אדם כזה הוא הגנב הכי גדול‬ ‫לאחר שכיסיו נתמלאו הוא ברח‪ .‬הוא בורח וההוא רודף אחריו וצו־‬ ‫וחושב את עצמו לצדיק שנזהר מגזל‪ .‬זאת לומדים מהנמלה‪.‬‬ ‫עק "גנב!" והאמת היא שההוא רצה להודות ולומר לו "נכון‪ ,‬אני גנב"‬ ‫וזו הכוונה "אלמלא ניתנה תורה היינו למדים גזל מנמלה" אוי ואבוי‬ ‫אבל אם הוא יגיד לו כך‪ ,‬נגמר כל הסיפור‪ .‬אין כפל ואין צדקה‪.‬‬ ‫אם לא היתה ניתנת לנו התורה‪ ,‬כי בלי התורה היינו למדים את עניין‬ ‫הולכים לבית דין‪.‬‬ ‫הגזל מן הנמלה‪ ,‬והיינו מרשים לעצמנו לגנוב מן הזולת‪ ,‬ועוד היינו‬ ‫פונה הדיין ושואל את הנגנב‪" :‬אתה אומר שהוא גנב?"‬ ‫בטוחים שאנו צדיקים גדולים‪.‬‬ ‫‪" -‬כן"‪.‬‬ ‫"אלף בינה" תלמוד תורה‪ ,‬זה היסוד של הכל‪ .‬בלי זה אין כלום‪.‬‬ ‫‪-‬איך אתה אומר על אדם מכובד כזה שהוא גנב?!"‬ ‫עונה‪" :‬הוא גנב! ראיתי בעיני"‬ ‫)לאור הנר(‬ ‫הדיין פונה אל הגנב ושאול‪" :‬אתה גנבת?" ההוא רוצה לומר "כן‪,‬‬ ‫תרדו ממני"‪ ,‬אבל אינו יכול‪ ,‬זה לא לפי התוכנית‪ ,‬ולכן הוא אומר‪" :‬לא‬ ‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫‪2‬‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬