טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — ניצבים וילך (2026-08-31)

טיב ה˜הילה
שבת מברכים שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי-שישי | המולד יום חמישי 0 | 8:15חלק' בס"ד
ניצבים וילך
כ"ג אלול תשפ"ו
◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►
זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש
יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד' 6:24 הדה"נ
בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ
7:35 מוצש"ק
8:15 ר"ת
רבי גמליאל הכהן רבינובי˘ ıליט"א סוף זמן קריאת שמע ותפילה
סוז"ת א' 9:59 סוזק"ש א' 8:40
>הפרשה סוז"ת ב' 10:29 סוזק"ש ב' 9:25
דע את 500
בנסיון ,ודאי נחשוב שאחר שכבר נכשלו ַויֵּלְ כוּ ַויַּעַ בְ דוּ אֱ ל ִֹהים אֲ חֵ ִרים ַויּ ׁ ְִש ּ ַתחֲ ווּ גליון מס':
והבינו שכבר הפסידו את עולמם כבר נתנו לָהֶ ם אֱ ל ִֹהים אֲ ׁ ֶשר ל ֹא י ְָדעוּם וְ ל ֹא חָ לַק
851
האויב!
דרור לעצמם ופרקו עול מלכות שמים לָהֶ ם( :כט ,כה)
לגמרי ,אמנם לא כן אנו רואים בסיפור ופירש”י :לא ידעום – לא ידעו בהם גבורת
שלפנינו ,מנשה מעיד שגם אחר שכבר אלהות :ולא חלק להם -לא נתנם לחלקם.
ראה את עצמו כעובד עבודה זרה לא פרק ואונקלוס תרגם ולא אוטיבא להון ,לא
עול מלכות שמים ,הוא עשה לכל הפחות הטיבו להם שום טובה ,ולשון לא חלק >המערכ>>ת
מה שכן ביכולתו לעשות ,הוא לא הרים את שולי בגדו, אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה ושום
הוא הבין שבכך תתמעט חטאו בכמות ,זאת אומרת שגם חלק: • שלום יהיה לי •
כשהבין שכבר הפסיד חלקו בעולם הבא ולא ירווח לו ••• העולם מספרים על גוי אחד שהיו לו
מאומה ממה שמשהה את רצונו להרע ,בכל זאת ביקש בעיות בשלום הבית ,כשהרגיש ש’באו כשמתבוננים במקרא שלפנינו ובפירושו של רש”י ישמשו
לרצות את בוראו ככל שהיה ביכולתו ,וזה מגלה עוד טפחמים עד נפש’ פנה ליועץ מקצועי הדברים כסעד גדול במלחמת היצר .וכדי לחדד את
ממעלתו הרמה.
בבקשת עצה כדת מה לעשות ,שכן הדברים מן הראוי לשים לב על מהותו וענינו של חטא
גם על אחאב מביאה שם הגמרא שעל אף שלא עמד בנסיון אינו יכול יותר לחיות בבית באופן כזה ,עבודה זרה.
עבודה זרה ,והיה אדוק בה מאוד ,בכל זאת היה מוכן אמר לו היועץ :במקרים כמו שלך יש רק הנה זה העוון שקול ככל החטאים שבתורה ,וכמו שאמרו
למסור את נפשו עבור כבוד התורה ,וזאת שלא על מנת עצה אחת ,והיא :ללכת כל יום חמשה חז”ל (ספרי פרשת ראה) ‘כל המודה בעבודה זרה כופר בכל
לקבל פרס ,כי כבר ידע שאין לו חלק לעולם הבא ,והדברקילומטר ,התפלא האיש מאוד ,אם אלך התורה כולה’ ,אולם על אף חומרתו אנו רואים שכל עוד
הוא ממש בגדר פלא ,מדובר באדם שמחד היה נכשל כל יום חמש קילומטר איך זה יעזור שהיה היצר של עבודה זרה קיים היה קשה מאוד להתגבר
בחמורות וממש כפר באלוקי ישראל ,ומאידך היה מוכן לשלום הבית שלי? ‘הסביר’ לו היועץ :עליו ,וכמסופר בגמרא (סנהדרין קב ):על רב אשי שפעם כשגמר
למסור את נפשו למען בוראו שלא על מנת לקבל פרס.אם תלך כל יום חמש קילומטר ,אחרי את שיעורו לתלמידיו ,אמר להם שמחר יפרש את דברי
אלו הדברים משמשים כהמחשה כמה תקיף היה היצר שבוע תהיה במרחק שלושים וחמש התנא האומר על שלושה ממלכי ישראל שהם מ’חברינו’
הרע של עבודה זרה! כהיום אחר שהרגו את היצר הנורא קילומטר מהבית ,ואחרי חודש תהיה שאין להם חלק לעולם הבא ,הוא קרא להם ‘חברים’ מפני
של ע”ז אין הדברים מובנים ,האיך יתכן שיסגדו לאליל?רחוק מאה וחמישים קילומטר מהבית ,שהחשיבם כמותו מפני שהיו ‘תלמידי חכמים’ .בין אלו
המקרא שלפנינו ופירושו של רש”י מובנים ומתמיהים ,אין
השלושה נמנה מנשה המלך ,ובלילה נתגלה מנשה אל רב ויותר לא יהיו לך בעיות בשלום הבית..
אנו יכולים להבין מה הטיב האליל להעובדו? איזה גבורה
אשי בחלום ,ושאלו ,אם הוא יודע באיזה מקום צריכים ישראל כשמשה רבנו אוסף את כל עם
מצא בו? אבל אז כשאותו יצר היה קיים ,היה יכול להשפיע
הוא מודיע להם שאם יקיימו את מצוות לבצוע את הפת קודם ברכה ,ולא היה בידי רב אשי
על האדם הגדול ביותר ,לעבור על החטא החמור ביותר, השי”ת יחולו עליהם כל הברכות ,תשובה ,ותמה מנשה על רב אשי ,האיך אתה קורא אותי
גם אם באמת אין בו שום רצון וטעם אמיתי ,גם אם יצטרך
אבל אם בגלל זה יהיה ‘איש או אשה ‘חבר’ בו בשעה שאינך בקי כמותי בהלכות? וביקש רב
לשלם על כך מחיר כבד ולהפסיד את עולמו הנצחי.
או משפחה או שבט’ ,שיחשבו שהם אשי ממנשה שילמדו הלכה זו ולימדו מנשה .לאחר מכן
מה שעלינו ללמוד מכאן הוא ,להכיר את מהותו האמיתי יכולים לעשות ככל העולה על רוחם שאל רב אשי את מנשה ,אם הייתם חכמים גדולים כל כך,
של היצר ,אחר שרואים אנו איך שביכולתו לעשות ‘כי בשרירות לבי אלך’ ,ולא יקרה כלום ,האיך נכשלתם בהעוון החמור של עבודה זרה? השיבו
כי הם יהנו מהברכה שמברך השי”ת מנשה ,אם היית עימנו היית גרוע יותר מאתנו ,אנו לא היה
מ’כלום גמור’ ‘יש גדול ואדיר’ כל כך ,אות הוא שגם שאר
החטאים שעדיין הוא עושה מהם ‘יש’ הוא לאמיתו של את כל ישראל‘ ,לא יאבה ד’ סלוח לו ,ביכולתינו להתגבר על היצר הנורא של עבודה זרה ,ובכל
דבר ‘כלום שבכלום’ .לפעמים מפתה היצר את האדם טיב זאת לא היינו מזדרזים לכך ,ולא היינו מרימים את שולי כי אז יעשן אף ד’ וקנאתו באיש ההוא’,
טיב לעבירה ,ומראה לו שבסיבתה ירווח לו ,ובעיני בשר איןפורענותדעותגלימתינו כדי למהר לחטוא ,אבל אתה כבר אינך במדריגה מסביר רש”י‘ :לפי שאוסיף לו ההו
ההודע האדם רואה מקום להכחישו ,הוא רואה בחוש שעצת
היצר היא קרש הצלה עבורו ,אבל כיון שהוא ירא את ה’
על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי שלנו ,והיית גם מרים את שולי גלימתך כדי לרוץ ולהזדרז
מנשה ,ולמחר כשפתח מעביר עליהם ,וגורם עתה שאצרפם עם לכך .רב אשי האמין לדבריו של
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
לא יעבור את פי ה’ ,וגם ישמח על הזכות שנפל בחלקו המזיד ואפרע ממנו הכל ..שאוסיף לו את שיעורו אמר :נדבר מ’רבותינו’ ,כלומר ,טעות היתה
לעמוד בנסיון ,אבל לפעמים יעבור בעצמותיו גם רוח בידי שהתייחסתי אל המלכים כ’חברים’ ,ובאמת צריכים אני השגגות על הזדונות’.
של דאבה ,על שנבצר ממנו לעשות את הצעד שימלטו נכון ,כל שנה אנחנו אומרים לעצמנו :להתייחס אליהם כ’רבותינו’.
ממצוקתו.
‘השנה אני באמת חוזר בתשובה’ ,נוראות אנו רואים בסיפור זה ,אכן ידועים הדברים שהיצר
אולם האמת הוא שלשווא הוא מצטער ,היצר ברשעו של עבודה זרה היה תקיף מאוד ,וכמסופר בגמרא (יומא סט): ואנחנו באמת מתכוונים לזה ,וכך צריך
מעוור את עיניו ,ואינו יכול לראות את כל האמת לאמיתו,
להיות ,אבל היצר הרע ינסה לשכנע שלבסוף קבעו ‘אנשי כנסת הגדולה’ שצריכים לבערו מן
כי שעת נסיון הוא לו ,ואז אינו יכול לראות איך מסתיר
אותנו שאנחנו מרמים ואולי אפילו העולם ,הם ראו שאין בכוחם של בני אדם לעמוד נגדו ,ומן
היצר את השקר ,ומדוע אין כאן רווח ,אבל עליו לדעת ח”ו שהקב”ה כבר לא מאמין לנו ,על השמים הסכימו עמהם ,ובכל זאת אין קוצר דעתינו נוטה
שזהו האמת ,אם ביכולתו של היצר להוכיח להגדול כך אומרת התורה שלא כך הוא ,כי להסכים שגדולי עולם שהם יותר במעלה מהאמוראים
שבגדולים שכדאי לו לעבוד עבודה זרה ,וכדאי לו לוותרהמשמעות של תשובה זה התקרבות הקדושים יכשלו בה ,הרי בסופו של דבר מדובר בהעוון
בסיבתה על חלקו בעולם הבא יכול הוא גם להראות לו לבורא יתברך אחרי שהתרחקנו ממנו ,החמור ביותר ,ובסיבתה נחשב האדם כמי שעובר על כל
לאדם גם על שאר החטאים היותר קטנים שההפסד שהם כי כל עבירה מרחיקה את האדם התורה כולה ,ומאבד את חלקו הנצחי לעולם הבא ,ואיך
נוחלים בסיבתם הוא רווח ...עלינו לשנן את מאמר חכמינו
מהבורא והתשובה מקרבת ,ומי שאף יתכן שאנשים שדעתם כה רחבה ינהגו ככסילים ויעדיפו
ז”ל (דברים רבה ד ,ה)‘ :אמר הקב”ה בני שמעו לי ,שאין אדם פעם אינו שב בתשובה הוא ממשיך לעבוד עבודה זרה?
שומע לי ומפסיד’.
ומתרחק עד שהוא כבר באמת רחוק ,גם אם כבר נשלים עם המציאות שגם גדולי עולם לא עמדו
ואז הוא כבר נקרא מזיד ,ועליו אומרת
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר התורה ‘לא יאבה ד’ סלוח לו’ ,אבל
מי שמנצל את ההזדמנות שניתנה לנו
באידיש ○ 073-2951321 :בלשון הקודש073-2951320 : טיב לתשובה ,אפילו אם ח”ו אח”כ הוא
ההודעות נופל ,אבל לפחות הוא נשאר בגדר
‘שוגג’ ,וגם אינו מאוד מתרחק.
עדכוני שיחות0534-100024 :
יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין (ע”פ‘ :טיב התורה’ – נצבים )
א
>הלכה
קדושה ומודים אפילו באמצע אשמנו (מט”א סי’ תר”ז סי”א). נכתב ע"י הר"ר מאיר לומר ברכת התורה קודם הסליחות (מ”ב סי’ מ”ו סקכ”ז).
.זיאין לדבר בין הסליחות לנפילת אפים ,כי נפילת אפים .חברכת על נטילת ידים יברך בביתו מיד בקומו משנתו, רבינוביץ שליט"א
הוא גמר התיקון של התפילה וצריך להיות תיכף אחר ולא יברך שוב אחר כך בבית הכנסת ,או שלא יברך בביתו
התפילה ,ומכל מקום אף אם עבר ודיבר צריך ליפול על פניו.
ודוקא לדבר רשות אסור להפסיק ,אבל מותר לענות איש”ר
ואחר הסליחות יעשה צרכיו או יטיל מים וישפשף ,ואח”כ
יברך על נטילת ידים ואשר יצר (מ”ב סי’ ו’ סקי”א).
אמירת הסליחות
וכן אמן של שאר ברכות (אלף המגן תקפ”א סקל”ח). .טכשגמר הסליחות והאיר היום ,צריך ליטול ידיו שנית, .אנוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מיום
.חיכשיש חתן בבית הכנסת אין אומרים נפילת אפים ויערה עליהם גם כן שלוש פעמים כמו כל נטילת ידים א’ של השבוע שחל בו ראש השנה (שו”ע סי’ תקפ”א ס”א).
שבסוף סדר הסליחות ,אבל כשיש בעל ברית בביהכ”נ .במה שנוהגים לקום באשמורת הוא ע”פ מה שאמרו שחרית ,אבל לא יברך על נטילה זו ברכת על נטילת ידים
אומרים נפילת אפים ,ודוקא כשהתחילו לומר סליחות (מט”א שם סי”ב).
במדרש שהקב”ה שט בלילה בי”ח עולמות ,ובג’ שעות
קודם עלות השחר ,אבל אם התחילו לאחר עלות השחר אין אחרונות הוא שט בעולם הזה ,והרי הוא קרוב לנו בכל .יכשעוסק בתורה ובתפלה והגיע זמן עה”ש יש מקום
קראנו אליו באותו זמן (לבוש שם).
אומרים ,וכן מקצרים אז הסליחות ומסיימים כי לה’ אלוקינו להקל שא”צ ליטול אז ידיו אם כבר נטל ידיו כשקם משנתו,
הרחמים והסליחות (מל”ח סי’ י”א סכ”ד ,הליכות שלמה ס”ה). ומכל מקום קודם התפילה צריך ליטול ידיו ,וראוי להחמיר השחר, עמוד התחלת עד הרוב .גועכשיו מתאחרין על
.טיכתב בספר חסידים וז”ל :ושמע החכם שהיה סביביו ליטול עכ”פ לפני הנץ החמה (דע”ת סי’ ד’ סט”ו) .וכמו כן מותר שיוכלו כדי קצת, יותר משכימים ומכל מקום ביום ראשון
אומרים הקרובץ [הפיוט] במשך [במתינות] והפסוקים היו לומר בסליחות הפזמון שאומרים בו ‘בזעקתם בעוד ליל’ ,וכן ללכת אז יותר מארבע אמות ,ואף אין צריך לדקדק שלא
‘רצה עתירתם בעמדם בלילות’ (מט”א שם סי”א).
ממהרים ,אמר להם החכם :הפסוקים הם יסוד הקרובץ לגעת בעינים ובמלבושים (ע”פ כה”ח סי’ ד’ סקי”ח ,הלי”ש פ”א ס”ו).
שמהם נתייסדו ,כשם שאתם מנגנים את הקרובץ במשך ,כך .דאם מתחילין קודם עלות השחר ,אפילו כשאומרים .אישאר ברכות השחר יכול לברך אף קודם שיעלה עמוד
תעשו להפסוקים ,שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוה”ק הפזמון כבר הוא יום ,מותר ,כיון דעכ”פ זעקו והעתירו בעוד השחר ,חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה שיש לברך אותה
טפל וכו’ עכ”ל ,והעתיקו דבריו המג”א ומחצה”ש (סי’ ס”ח), לכתחילה לאחר עה”ש (שו”ע סי’ מ”ז ומ”ב ובה”ל שם עיי”ש).
לילה ,משא”כ אם לא התחילו ער שהאיר היום נראה כשקר
וכ’ שם דלפי זה הוא הדין בפסוקים שקודם הסליחות גם כן .ביבחורים שאינם מתעטפים בטלית גדול ומברכים (אלף למטה סקי”ג).
יש לאמרם בנחת ,דלא כמנהג העולם שממהרים באמירתם. בכל יום על הטלית קטן שלהם ,ידקדקו בימי הסליחות מיד .האם נתאחר לומר הסליחות עד לאחר שהאיר היום,
.כיש מקומות שנוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל כשיאיר היום למשמש בטליתם ולברך (מנח”ש ח”ב ס”ד).
אעפ”כ לא יבטל מאמירת הסליחות ,לפי שהימים אלו הם
היום ,וי”א דגם ערבית שלפניו ,וכתב המג”א דמטעם זה .גיסליחות ותחנונים צריך לאומרם בנחת ובמתון ימי רצון ,ואף לאחר עמוד השחר הוא עת רצון (אלף המגן סקכ”ד).
הוא קודם לאבל ולמוהל וליארציי”ט ,והא”ר מפקפק בזה ובכוונה ,ואסור להזכיר י”ג מדות שלא בכוונה (ברכ”י סק”ד).
.ויש נוהגים לומר הסליחות בחצות הלילה ,שמאז הוא
עיי”ש (שו”ע שם ס”א ובמ”ב שם) .ובערוה”ש (שם ס”ו) כתב .דימה שנהגו קצת לומר עננו אבינו וכו’ עשה למען שמך כבר עת רצון ,וכדאיתא בזוה”ק לענין תיקון חצות ,ויש סמך
דאצלינו אין המנהג כן ,ובדרך כלל יזהרו מאד שלא לבא וכו’ במהירות גדול ,יש לבטל מנהגם (שם סק”ה).
להנוהגין לומר סליחות אחר חצות ונופלין על פניהם ,דאחר
לידי מחלוקת בעניינים אלו ,וכל אשר יראת אלוקים בקרבו .וטאומרים שלש פעמים וידוי בסליחות (שו”ע סי’ תר”ב) .וי”א חצות חוט של חסד נמשך ,וזה אפשר לפרש מ”ש שהוא
יבטל דעתו ,אף שנראה לו שעושים שלא כהוגן ,כדי שלא דאין לומר הוידוי רק פעם אחת ,מפני שהכופל נראה ככלב קרוב ליום ,דכי היכי דאחר חצות היום מיקרי נטו צללי ערב,
לבא לידי מחלוקת ,וע”פ הרוב השטן מרקד בעניינים כאלו ששב על קיאו (שער הכוונות ,וכ”כ במעשה רב להגר”א אות ר”ב).
ה”נ אחר חצות לילה מיקרי קרוב ליום (תהלה לדוד סי’ קל”א ס”ב).
כידוע ,ולכן המשתדל א”ע למנוע מחלוקת שכרו גדול מאד. .זטעיקר הוידוי הוא מן ‘אבל אנחנו ואבותינו חטאנו’ עד .זנהגו להחמיר שלא לומר שום פסוקים קודם ברכת התורה,
‘תעתענו’ ,ואין לדבר בשעת הוידוי ,ומכל מקום פוסק לאמירת אע”פ שהוא אומרם דרך תחנונים ,ולכן גם בימי הסליחות יש
הק’ ראיה לדבריו מתוך דברי הזוהר הק’ הקרבת הבהמה ,אלא גם צריך האדם לעשות
פרשת ויקרא (ח”ג דף יח.). את עצמו כקרבן ,ולכן מקדישים ארבעה ימים יאמר הסליחות מתוך >ההתחזקות
ממשיך השל”ה הק’ וכותב“ :הרי רבי שמעון קודם ראש השנה לומר סליחות ,בדומה כוונה ופירוש המילות
בר יוחאי לא רצה לשמוע התפילה משום
אדם בבית הכנסת בראש השנה ויום כפורים,
אלא אם כן היה בוחן אותו שלשה ימים קודם
כאן אתנו המקום לעורר על החובה לכוון לארבעת הימים שבהם צריך לבקר את קרבן
היטב בכל הדיבורים שמוציא מפיו שלא הבהמה קודם הקרבתו ולהבטיח שיהיה
יהיו מן השפה ולחוץ ,שהרי תכלית אמירת תמים וללא מום ,כך גם אנו צריכים לבקר את
■ אנא סלח נא ■
גודל מעלת ימי הסליחות והחשיבות לאמרם
יום טוב ,שהיה בודק אותו אם הוא הגון
להתפלל ,הן מחמת מעשיו ,הן מחמת ידיעת
הסליחות הוא לבקש סליחה ומחילה מבורא נפשנו שיהיה נקי ממומי הנפש אלו החטאים.
כל העולמים ,ואם אינו מכוון בדיבורים ובפנימיות הענין יש לומר על פי המובא טיב מתוך כוונה
הכוונה .וזהו שאמר ‘אלא אי קאים עליה כו’’,
פירוש ,עמד עליו וידע עניינו .על כן צריך
שמוציא מתוך פיו מה תועלת יש בכל בספרים הקדושים ,ש’קרבן’ הוא מלשון ההודעות
אם כל ימי חודש אלול קודש אזי הימים האמירה ,וכבר הרעיש על כך מאד מאד ‘התקרבות’ ,היינו שתכלית הקרבנות הוא
במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה
להיות השליח צבור או התוקע ,בעל תשובה שמתחילים לומר בהם סליחות קודש קדשים בספר ‘יסוד ושורש העבודה’ (שער המים פרק ה -לקרב את האדם אל השי”ת לאחר שנתרחק
גמור ,וגם ילמוד התפילה וכוונת התקיעות הקדושה בסיבת עוונותיו, גולדשטיין
ממקורעורך :ש. כונת הסליחות) ,וזה לשונו :יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ |
ונתפרד הם ,בימים הללו מתרומם כל אחד מישראל
ביותר” .מוסיף עלה מרן החתם סופר זי”ע בעליה בתר עליה ,חרדת קודש ויראת שמים “הנה אחי ורעי ,צריכין אנו למודעי ידיעה כמו שפירש ה’אור החיים’ הק’ את הפסוק
דבר נפלא (תורת משה דרוש לכ”ז אלול תקצ”ז) ,שבזמננו אופפת כל אחד באשר הוא ,אימת הדין נסוכה בתחילה בקוראי שמו ‘סליחות’ ,שהוא על (ויקרא א ,ב) ‘אדם כי יקריב מכם קרבן לה’’,
אנו מחויבים כולם להתנהג בקדושה על הפנים ודוק של כובד ראש מעטרת כל זיו שם שבהם קבועים רחמים ותחנונים לפני וזה לשונו“ :עוד ירמוז לצוות את אנשי
ובטהרה יתירה בשלושה ימים קודם ראש וקלסתר ,הן בעוד ימים ספורים מתייצב כל המקום ברוך הוא וברוך שמו על סליחות חיל ,להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל
השנה ,לא פחות מבעלי התפלות והבעל אחד לפני מלך מלכי המלכים ומוסר לו דין עוונות ,שימחל לנו הבורא יתברך שמו לעבודת ה’ ,ולזה יקרא קרבן לה’ ,כי על ידי
תוקע ,כי מה שאמרו הפוסקים הקדמונים חטא האדם יפרד הדבקות של ישראל עם וחשבון על כל מה שעשה במשך השנה כולה ,עוונותינו ופשעינו שעשינו עד הנה”.
שרק בעלי התפלות מחויבים בזה ,היה נכון אין מי שיוכל להשתמט מזה ,וכולם עוברים “והנה בודאי כל איש ואשה אשר יבוא אל אביהם שבשמים ,דכתיב (דברים ד ד) ‘ואתם
רק לשעתם ,כי בזמניהם התפללו רק בעלי המלך של עולם לבקש מלפניו על סליחות הדבקים בה’’ ,ויהיו נבדלים ומרוחקים לפניו כבני מרון.
התפילה והיו עיני כל העם תלויות בהם העצה היחידה להינצל מן הדין הוא להקדים עוונותיו בלתי תשובה בלבו – מה כוחו כי מהשכינה ,והאדון ברוך הוא יקפיד כביכול
לצאת ידי חובתם ,אבל כהיום הזה שכל אחד ולבוא אל המלך ,לבכות לפניו ולהתוודות יאריך נפשו בתפלתו על סליחות עוונותיו על הדבר ויתאוה לקרב אותם אליו” ,עכ”ל.
מתפלל בעצמו ושליחי הציבור רק מסיימים, על העבירות שחטאנו לו ,להבטיח לו נאמנה זולת תשובה? הנה בני אדם זה לזה שואלים :והמכין עצמו כראוי ,זוכה בראש השנה
יש לכל אחד דין של בעל תפילה ועל כל יחיד שיותר לא ניכשל בהם ,איננו ממתינים ‘אם אמרת הסליחות?’ ואומר‘ :הן ,כבר בשעת תקיעת שופר להתעלות לדרגה של
ויחיד מוטל החוב להתכונן לקראת יום הדין קרבן עולה כליל לה’ ,כדאיתא בגמרא (ראש לשעת הדין עצמו בראש השנה ,אז מופיע אמרתי הסליחות!’ ואינו שם על לב מה בצ”ע
לא פחות מבעלי התפילה. השטן עם חבילי העברות שעברנו במשך אמרת”ו הסליחות ,הלואי שיאמר הבורא השנה טז“ ,).תקעו לפני בשופר של איל ,כדי
לנצל את ימי הסליחות כראוי השנה ורוצה לקטרג עלינו ,אלא עוד כמה יתברך שמו הסליחות ,וזה אי אפשר זולת שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה
על כן ישתדל כל אחד בימים אלו ,הימים ימים לפני זה אנו ניגשים בעצמנו אל המלך התשובה ,לכן ישתדל האדם בעת אמירת אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני”,
האחרונים של כל השנה ,להתכונן כראוי ומספרים לו כי לדאבוננו נכשלנו בחטאים ,הסליחות לקבל בלבו תשובה גמורה ,דהיינו דהיינו שכל אחד זוכה להגיע למעלת יצחק
לקראת יום הדין הבא עלינו לטובה ,וביותר אבינו שפשט את צווארו במסירות נפש. אנו מביעים את רגשי חרטתנו ומבטיחים החרטה על העבר וקבלה אלהבא”.
יש להתחזק באמירת הסליחות שיהיה מתוך כל יחיד צריך להתכונן ד’ ימים לסליחות כהימים נאמנה כי מכאן ואילך נשתדל וניזהר יותר,
כוונת הלב ולא באמירה בעלמא כמצוות כמו שליח הציבור שצריך לבקר הקרבנות באופן הזה אנו מקוים לצאת זכאים בדיננו
אנשים מלומדה ,בכדי שבאמת יתכוון לבקש טיבואם כל ימות אלול משמשים כהכנה דרבה עולה על הכל ההכנה של שלשה ימים ונקיים מכל חטא.
סליחה ומחילה מאת בורא כל העולמים ולא את זה אנו משתדלים לעשות בחודש אלול לקראת האי יומא רבה עילאה שעומד אחרונים לפני ראש השנה ,שבמהלך הימים
יהיה כחוכא ואטלולא. וממשמש בפתחנו ,אזי ימי הסליחות על הללו צריכים להתנהג בקדושה ובטהרה המלךהודעות
בכלל ובימי הסליחות בפרט ,לבוא אל ה
וכאן המקום לעורר ולחזק על ענין עסק ולהתחנן אליו במיטב היגיון ,אולי יחוס אולי אחת כמה וכמה ,ובטעם הדבר שקבעו ובשמירה מעליא להיות קדושים וטהורים בכל
התורה בימים הללו שמתחילים לומר בו ראשגולדשטייןמידה נכונה ,וביותר צריכים להתכונן בעלי יו"ר הוועדה הרוחנית :ר' יעקב רבינוביץ | עורך :ש.
ירחם עם עני ואביון ,ויש להרבות בתפלות ארבעה ימים לאמירת סליחות טרם
סליחות ,שמטבע הדברים סדר היום משתבש ובתחנונים אפילו אם זה בא על חשבון עסק השנה נאמרו כמה וכמה טעמים ,בספר התפלה והעומדים על הפקודים בעלי משמרת
קצת ,ויש להיזהר ביותר שלא להשחית את התורה ,כדכתב בספר ‘שערי תשובה’ (שו”ע ‘עטרת זקנים’ כתב טעם נפלא (והובא באליה רבה הקודש ,שהם עומדים בראש בני ישראל
הזמן הנעלה להבל ולריק ,אלא יגביר חילו תקפא סעיף א) בשם ספר ‘טור ברקת’‘ ,שיותר ומשנה ברורה סי’ תקפא) ,דהנה התורה שינתה הלשון וממונים להתפלל בשליחות כל ישראל.
לתורה ועבודת ה’ יתברך ביתר שאת וביתר טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים של קרבן ראש השנה משאר כל הקרבנות ,כדכתב השל”ה הק’ (מסכת ראש השנה פרק נר מצוה -יג):
עוז ,כמו גם לעבודת התשובה על העוונות עם הציבור מללמוד’ ,ומביא עוד בשם הר”י ,דבכל הקרבנות נאמר הלשון ‘והקרבתם’“ ,שלשה ימים קודם ראש השנה וכן קודם יום
שבידו ובקשת מחילה וסליחה ממי שחושש “שכן ראה לקצת רבנים שתמיד היו עוסקים ואילו בקרבן של ראש השנה נאמר ‘ועשיתם’ כפורים ,צריך השליח צבור וכל מי שנברר
אם פגע בו ,ובוודאי שבזכות ההכנה הזאת בגופי הלכה ובחיבורים ,ובחודש אלול – “ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא מהקהל להתפלל או לתקוע ,צריכין להפריש
יזכה לקבל את השנה החדשה מתוך רחמים עצמן מכל דבר המביאים לידי טומאה, קודש יהיה לכם ...ועשיתם עולה” (במדבר כט ,ב). היו מניחים קצת מסדרם ללמוד גירסא רק
וחסדים ויזכה לצאת זכאי בדין. וללמדנו בא ,שבראש השנה לא די בעצם וצריכים טהרה ביותר” ,וכאן מביא השל”ה תחנונים”.
ב
>ההשגחה
וישתה פחות ממה שיש לו ,וילבש ויתכסה במה שיש לו ,ויכבד
אשתו ובניו יותר ממה שיש לו ,שהן תלויין בו ,והוא תלוי >המעשיו>ת
במי שאמר והיה העולם” ע”כ .לפיכך ,המשיך הרבי ,עד הנה
סיפורי השגחה פרטית כשפרנסתי לא היתה מצויה ,היה זה לי תדיר לסימן מובהק
נולד
* * *
זצוק”ל הרה”ק רבי יחיאל מיכל
הרה”ק רבי יחיאל
ממי שאמר והיה העולם ,שהרעותי את מעשי,
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים ולכן ‘קיפחתי את פרנסתי’ (קידושין פב,): רבי הגה”ק לאביו בקדושה וטהרה עילאה
יצחק מדרוהוביטש זצוק”ל ,בן הגאון
לא רעב ללחם ולא והבנתי שמן השמים רומזים לי ומעוררים
צמא למים...
אותי לשוב בתשובה שלימה .אבל עתה
מאחר שמילאת את ביתי בכל טוב ואשתי מיכל מזלוטשוב זי”ע רבי יוסף מפיסטין זצוק”ל ,הנקרא ‘רבי
יוסף איש אמת’ .מן המשפחות המיוחסות
שבישראל המתייחסים אל רש”י הקודש לרגל יומא דהלולא רבא של המגיד הקדוש ובני התלויים בי אינם מתלוננים עוד על
טסנו קבוצה של שישה חברים ואל דוד מלך ישראל .דורות רבים מלפניו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב בנו של הרה”ק מזונם ,הרי נבצרה ממני אותה התעוררות
לאירופה למקומות הקדש וכמה היו כולם צדיקים ורבנים קדושי עליון ,רבי יצחק מדרוהוביטש זי”ע ,תלמידו לתשובה!
עסקים. כאשר מקובל שכמה דורות לא פסקה רוח הנאמן של רבינו הבעל שם טוב הקדוש
בדרך כלל בנחיתה בשדה התעופה פשוט ומובן שאין זה לפי דרגתנו כיום,
זי”ע ,אשר יחול השבוע ביום שני כ”ה אבל נוכל להפיק טיב לקח מוסר מסיפור הקודש מבית אבותם.
אנו מארגנים מניין לערבית והכל הנוראה קדושתו נודע בישראל גודל
עובר בשלום. זה ,שצריך ללמוד מכל דבר המתרחש נא נבואה , תשמ”ו) אלול כ”ה ביום (נלב”ע אלו”ל
הפעם משום מה מצאנו רק שני של האי שרף בעל ההילולא דנן ,ואף על שעריו בקובץ קטן ממה שסיפר לנו מורנו עמנו מה רומזים לנו מן השמים להתקרב
חבר’ה שלא לחץ אותם ענין פי שלא חיבר ספרים בעצמו ,מביאים ורבינו הרה”צ שליט”א בהזדמנויות שונות יותר אל השי”ת .ובמקום שיחשוב אותו
התפילה בציבור יותר מדי ולא תלמידיו הקדושים הרבה אמרי קודש אודות צדיק קדוש עליון זה ,באשר נוכל צדיק שהנה הראו לו מן השמים שהטיב
הסכימו להמתין לעוד שני מתפלים. את מעשיו ולא קיפח את פרנסתו, משמו ,והוא מוזכר בסילודין פעמים רבות ללמוד לנו דרכי יושר וארחות צדיקים,
בלית ברירה עזבנו את השדה ויתגדל ליבו ח”ו בהתנשאות ,היה מיצר בספרים הקדושים[ .בדורנו לוקטו אמרי ולמען נלמד ליראה את השם – .זכותו
ונסענו לחנות המוכרת מוצרים ומצטער על ‘התעוררות התשובה’ קדשו אל פונדק אחד בספר הקדוש “מים הגדולה תגן עלינו ובעדנו לקראת יום
כשרים בוורשה הבירה. שחסרה לו. הדין הממשמש ובא עלינו לטובה ,שנזכה רבים”].
הספקנו להגיע רגע לפני הסגירה * אמן. טובה, וחתימה לכתיבה יתרה, בפרישות נוהג היה חייו כל ימי
וקנינו את מה שהיינו צריכים .רגע הרב הקדוש רבי אהרן הגדול מקארלין הרוממה בקדושתו במיוחד מצוין והיה
לפני שיצאנו לחפש מניין באחד זצוק”ל אמר לפני פטירתו שרוצה מאוד שתלמידו הגדול טהרתו בעוצם קדמונים. צדיקים בו העידו כאשר היסוד, במידת
מקברי הצדיקים ,נכנסו ארבעה וקדושתו לא היה יכול לסבול עוברי עבירה רח”ל ,וברוח קדשו
בחורים אמריקאים ושאלו אם יש רבי שלמה קארלינער זצוק”ל ימשיך אחריו בהנהגת העדה
הקדושה .אבל הוא לא אבה בשום אופן ,ואמר שאיננו ראוי היה מרגיש מיד בכל אדם בעוונותיו ,בדרשותיו הרבים היה
לנו מושג היכן הם יכולים למצוא ‘מגיד’ בחסד עליון ,ומעורר תדיר לב ישראל בתשובה לשמה
לאותה איצטלא .ולאחר רוב בקשות והפצרות התלמידים
מנין של ערבית בשעה מאוחרת טיב הוחלט שיסעו לשבת קודש אל הרבי הקדוש רבי מיכל לאביהם שבשמים.
כזו?!לא חיפשו לקנות אוכל כי אם ההודעוהם מזלוטשוב וישאלו מפיו את דעת קדשו. בהם שיש קדושים, בניגונים ישראל את לקרב וכן היה דרכו
חפשו לעשות רצון ה’ ולהתפלל לאותה שבת יצאה פמליא גדולה מתלמידי רבי אהרן הגדול הנקרא המפורסם ניגונו כדוגמת אש, ברשפי התעוררות רגשי
תפילה בציבור. ביחד עם רבי שלמה מקארלין ,שהחזיק כל העת בידיהם של ‘התעוררות רחמים רבים’ ,המורגל בפיהם של ישראל בזמנים
והתפללנו יחדיו התארגנו כמה מידידיו ורעיו הקרובים ,שתמכו בו וחיזקוהו ,כי היה מלא עילאים .וכפי שמקובל שאמר הצדיק שכל אדם אשר ישיר את
ערבית תפילת בהתרגשות פחד ורעדה שכשיראהו המגיד הקדוש מזלוטשוב ,בוודאי יגער הניגון הזה ברגשי התעוררות של תשובה ,יזכה לעורר עליו
בציבור!!! בו על רוע מעלליו ...ואף על החסידים יתן קולו שלא מצאו להם רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא ,והדברים עתיקין.
בעל המעשה:י.מ לרבי כי אם איש נחות דרגא כמוהו... קדושים המגיד הקדוש הניח אחריו חמישה בנים צדיקים
מתרים את התורם הם עשו שבת שלמה בזלוטשוב ,והרבי קירב אותם באהבה הצדיק טיב
נטע וטהורים ,שאמרו עליהם שהם חמישה ארזים אשר
להאיר את העולם ,כנגד ‘חמישה חומשי תורה’ .הלא הם:
יש לי סיבוב קבוע שאני עושה
וחיבה ,ובהיכנסם כולם יחדיו במוצאי שבת קודש אל הרבי
כדי להציע את שאלתם בדבר המשך ההנהגה – .עוד בטרם ההודעות
הרה”ק רבי יוסף מיאמפולה זצוק”ל ,אבי שושלת יאמפלע.
בחו’’ל לגייס כספים אצל יהודים פצו את פיהם ,נתן הצדיק את עיניו ברבי שלמה ,שהסתיר את ראדעוויל. הרה”ק רבי יצחק מראדוויל זצוק”ל ,אבי שושלת
נדיבי לב עבור ארגון שתומך גולדשטייןאברכים שיסתירו אותו, ונעמד | עורך :ש.
מאחורי כמה יעקב רבינוביץ
ממנו הרוחנית :ר'
הוועדה מאודהרה”ק רבי בנימין זאב וולף מזבאריז’ זצוק”ל .הרה”ק יו"רעצמו
במשפחות רבות באוכל לשבתות, כאשר כל גופו רועד מפחד אלקים .הרבי ביקש מן האברכים רבי משה מזוויעהל זצוק”ל ,אבי שושלת זוויעהל .והרה”ק
חגים ואף ליום יום כל אחד לפי לזוז קמעא ,כדי שיוכל לראותו היטב ,ובפתאום החל לזעוק רבי מרדכי מקרעמניץ זצוק”ל – .כולם אהובים כולם ברורים
צרכו. ולצעוק עליו מעומקא דליבא :וכי מה התכלית שבאנו לעולם? קדושים וטהורים ,שהעניקו חמה בקומתם ,ונעשו מגדולי
הגעתי לקאנטרי וניגשתי ליהודי – בוודאי מעדיף אתה להיסגר בחדרך ולעבוד את בוראך מאורי ומנהיגי הדור.
בעל לב חם שתמיד היה בעזרי, בהשקט ובפרישות ,אבל טובתם וצרכם של ישראל קודם לכל! *
ותרם מידי שנה סכום מכובד מאוד רבי שלמה ,דע לך נאמנה שעם ישראל צריך לך ,ולטובתם הרה”ק רבי מיכל מזלוטשוב זי”ע ,בצעירותו היה נחבא אל
לארגון. של ישראל צריכים אנו להכניס את עצמנו בתוך הבוץ עד הכלים ,יושב ספון וטמון בתורתו הקדושה משוש חייו כל העת,
הפעם השפיל מבט ואמר שהוא צוואר! [מדארף זיך אריין לאזין און בלאטע ביז ד’האלץ ,פאר ובביתו אין לחם לאכול לפי הטף.
מאוד מאוד רוצה לתמוך כמידי א’ייודענס וועגן] ,ויהי המקום לחרדת אלקים. הרבנית הצדקנית מחברתו בקודש נשבר ליבה בקרבה נוכח
שנה בשנה ,אך מצבו הכלכלי לא
מאפשר לו לתרום .ניכרים דברי ואכן קיבל עליו רבי שלמה את גזירת הצדיק במאמר עירין הרעב הקשה של הזאטוטים הקטנים ,כשאינה מוצאת שום מזון
אמת והיה ברור לי שהוא שבור קדישין ,והחל בהנהגת העדה ,ועד מהרה נתפרסם שמו בקרב להאכילם.
ממצבו הרבה יותר מהצער שלי קהל ישראל ,ונעשה לאחד מגדולי צדיקי הדור ,זי”ע. באחד הימים הגיע אחד מתושבי העיר לביתם ,עשיר מופלג
להפסיד תורם. * ועתיר נכסין ,שבהכירו את הרבי ואת צדקותו הגדולה בא
לא יודע מאיפה זה בא לי אבל ה’ הרב הקדוש מגיד מישרים הרבי ר’ מיכל’ע זצוק”ל מזלוטשוב, לבקש מלפניו שיתפלל בעד הצלחתו באיזה עסק גדול שיש בו
שם לי בפה את המלים הבאות“ :אם היה יושב בשבת תחכמוני ועוסק בתורתו בקדושה ובטהרה רווח עצום .ובכניסתו אל הבית וראה את גודל העניות השוררת
אתה לא יכול לתרום בעצמך ,אולי בבית המדרש .בזמנים ההם לא היה ‘כולל’ ,ולא חלוקת בו ,ואת הרבנית הצדקנית בשברון ליבה .ניגש אליה בבקשה
אתה רוצה להסתובב איתי ולעזור ‘מלגות’ ...הוא גם לא קיבל ‘קעסט’ ,ובביתו שרר עוני ומחסור. שלא תפריע לבעלה הגדול מעבודת קדשו ,והוא מקבל על עצמו
לי לגייס תרומות כאן בקאנטרי?!’’ לשאת בכל עול הוצאות הבית מהחל ועד כלה.
יום אחד ניגש ילדו הקטן אל אימו הצדקנית ,וביקש פרוסת
דמעות חמות נגרו מעיניו והוא יתברך השם שהביא שמחה הרבנית על הישועה הגדולה
“בדיוק בהתרגשות: השיב לחם להשביע את רעבונו .אמרה האמא :אין לי ,לך לאבא ובקש
ממנו. לביתה ,ואכן עמד האיש בדיבורו ומני אז היה הבית מלא תדיר
התפללתי לה’ שאם אין לי כסף במזון ומחיה בריווח גדול ,ולא נחסר להם כלום.
לחלק אז לפחות שיעשה אותי הלך הבן אצל אביו ,ואמר :טאטע ,רעב אנוכי! אמר לו אביו,
גבאי צדקה והנה תפילתי התקבלה דומני שאין זה נכון ,אינך רעב ,שכן אם היית רעב הרי בוודאי הגדול בשינוי הקדוש כעבור תקופה קצרה ,והנה הבחין הרבי
בשמים!!!” הוא לקח את ידי היה הקב”ה מזמין לי אוכל לתת לך! שיש בביתו לטובה ,כאשר מזון וצידה מצוי בשופי להשביע נפש
והסתובב איתי בין כל מכריו ועזר והנה בעודו מדבר עימו ,הסתובב רבי מיכל’ע וראה על החלון שוקקה ,הוא התפלא מאוד בדבר ושאל את הרבנית מנין מקור
לי לאסוף סכומים הרבה יותר מונחת מטבע .פנה אל בנו הקט וביקש את סליחתו ,ואמר לו: השפע הגדול הממלא את הבית לאחרונה – .סיפרה לו הרבנית
מאילו הוא היה תורם לבדו!!! סלח לי שאמרתי שאתה שקרן ,כי הנה רואה אני שהשם יתברך על האיש העשיר שהגיע לבקשת הברכה ,ומאז אין חסר מאומה
שלח לי מטבע עבורך ,קח לך אפוא את הכסף בידך וצא קנה לך בבית ,ברוך ה’.
בעל המעשה:ע.י.ל. קבל הכנסת, בבית למחרת האיש את מיכל’ע כשפגש רבי
את מאכלך ,ויאכלו ענווים וישבעו.
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה יש ‘עוול’ מה העשיר של לתמיהתו לו, שעשה העוול לפניו על
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס *
בהחזקת תלמיד חכם וכלכלת ביתו? – הסביר הרבי ,דהנה
בפקס15326517922 : הרה”ק הרבי ר’ יחיאל מיכל מזלוטשוב זצוק”ל ,היה כמה
שנינו בגמרא (חולין פד“ :):מאי דכתיב (תהילים קיב ,ה) ‘טוֹב
או לo.y.wines@gmail.com : וכמה פעמים בהיכל קדשו של רבו מרן
| המשך בעמוד הבא |> ִא ׁיש ח ֹונֵן וּמַ לְ וֶ ה ְיכַלְ ּ ֵכל דְּ בָ ָריו ְ ּב ִמ ׁ ְש ּפָט’ ,לעולם יאכל אדם
ג
851
גליון מס':
‘אם ז ְַך וְ י ׁ ָָשר אָ ּ ָתה, שדיבר הכתוב (איוב ח ,ו-ז) ִ הבעש”ט הקדוש זי”ע ,ולאחר מכן הפסיק
ֶיך וְ ׁ ִשלּ ַם נְ וַת צִ ְד ֶק ָך .וְ הָ יָהִּכי עַ ּ ָתה יָעִ יר עָ ל ָ לתקופת מה את נסיעותיו מחמת שחזקה עליו
ּ
יתך ִי ְׂשגֶה ְמאֹד’. ָ ית ָך ִמצְ עָ ר ,וְ אַ חֲ ִר ְ אש ְ
ֵר ׁ ִ מצות אביו הרה”ק רבי יצחק מדרוהוביטש
וכמובן היה מפזר כל ממונו לצדקה ,ואף החזיק זצוק”ל ,שציווהו לחדול מנסיעותיו מז’יבוז’ה.
בבית מדרשו עשרה בטלנים כדין ,שהיו בטלים והעידו הצדיקים ,מה שמקובל בידיהם
גליון מס':
ממלאכתם ועוסקים בתורה ,והוא היה מחזיק מתלמידי הבעל שם ,שאם היה עורך עוד
אותם ואת ביתם. ‘נסיעה’ אחת אל מרן הבעש”ט היה בכוחם
מלבד זאת היה לו ‘ממונה’ ,איש נאמן מתלמידיו להביא יחדיו את הגאולה השלמה ,מחמת שהיו
ומקורביו ,שהיה יוצא בשליחותו ונודד בערים בבחינת התאחדות רוח ונפש של משיח צדקנו.
לאסוף ממון לצדקה ,והיה הרבי מורה לו תדיר [מעין הענין הנודע מהשתוקקותו הגדולה של
להיכן לנסוע וכמה כספים עליו לגבות. הבעש”ט להיפגש עם האור החיים הק’ זי”ע,
בתקופה מסוימת נעשתה מלאכת גביית שאם היו נפגשים היו מחישים את הגאולה,
הצדקה קשה מאוד ,וכראות הממונה הקשיים מתוך התאחדות רוח ונפש של משיח].
הגדולים הנערמים לפניו בעבודת הקודש ,ניגש אלא דהיינו גופא היה חלק מגזירת אריכות
אל רבו הרבי ר’ מיכל והתלונן על כך ,באומרו הגלות ,למנוע ממנו הנסיעה אל הצדיק ,כדי
שחפץ הוא לעזוב את שליחות זו. שלא למהר את הקץ בטרם עת[ .כשם שנמנעה
ביקשו הרבי שימתין קמעא ,כי ברצונו לגשת אל נסיעתו של הבעש”ט הק’ בזמנו אל ארץ ישראל
המקווה – .יצא אפוא הרבי למקווה ,ובחזרתו כנודע].
אמר לתלמידו שגילו לו מן השמים בטבילת אחד מן התלמידים שאל והקשה על כך לפני
המקווה ,שיותר יש נחת רוח למעלה באותה רבו הרה”ק רבי מיכלע ,ממה שנפסק להדיא
יגיעה שמתייגעים באסיפת הממון לצדקה ,מכל בתרומת הדשן (סימן מ) שאין לשמוע לאביו
החלוקה שמחלקים לעניים ,ואף יותר מהחזקת בדבר זה.
ה’כולל’ של העשרה בטלנים בעיר .כי ההילוך וז”ל התרומת הדשן“ :שאלה ,תלמיד רוצה
אחר הצדקה ,והיגיעה שמתייגעים בה עם כל לצאת ממדינתו ללמוד תורה לפני רב אחד,
הטרחא והביזיונות הכרוכים עימה ,מעלה שהוא בוטח שיראה סימן ברכה לפניו ,ויזכה
נחת רוח ושמחה עד מאוד לפני כיסא הכבוד! בתלמוד ללמוד הימנו .ואביו מוחה בו בתוקף,
ולפיכך אין ראוי לו שיעזוב את מלאכתו, ואמר לו בני אם תלך לאותה מדינה שהרב
ויתגבר על כל הקשיים ,כדי לעשות נחת רוח וכמה צריכים זהירות שלא לצער אביו ואימו .כי אף שם תצערני עד מאוד ,כי אדאג עליך תמיד ח”ו
לבורא יתברך שמו! במקום שמצד ההלכה אולי הותר לו להמרות פי פן תהא נתפש ,או יעלילו עליך כמו שרגילים באותו
* אביו ,מכל מקום עצם הצער שמגיע לאביו או לאימו מדינה – .מה יעשה תלמיד ישמע לאביו ,או ילך
פוגם ומחסיר בשפע הגדול הנשפע בקדושה וטהרה, כחפצו ללמוד תורה”.
המגיד הק’ רבי מיכל’י זלוטשובער נסתלק בעיר
והדברים נוראים למתבונן.
‘יאמפאלע’ יצ”ו ושם מנוחתו כבוד ,ובעלותו בסערה “תשובה ,ייראה דאין צריך לשמוע כהאי גוונא לאביו,
השמימה יצא הכרוז בקול רעש גדול בכל העולמות * וראיה מהא דאמרינן וכו’ ,אלמא לצאת לתלמוד
העליונים ‘הבו יקר לדיוקנא קדישא’ .כמ”ש בזוהר מובא בספרים הקדושים אודות המגיד מזלוטשוב תורה .אף על פי שמוצא ללמוד תורה במקומו ,עדיף
יה לְ בֵ י ִקבְ ֵרי, ית ּ ֵיה ִמ ֵּב ֵ
“כַד נ ְַטלֵי ל ּ הק’ (ח”ב קצטּ :). זצוק”ל ,שהיה מטריח עצמו מאוד בשביל צדקה מכיבוד אב ואם ,שהרי יעקב אבינו לא נענש על כיבוד
ֵיה וְ אַ ְמ ֵרי
ְּכ ֵדין מַ כְ ִרזִ ִי עֲלוֹיִ .אי ִאיה ּו ז ַּכָאָ ה מַ כְ ִרזֵי עָ ל ּ וחסד ,ופעמים רבות היה יוצא גם ב’נסיעה’ על פני אב ואם כל אותם שנים שלמד תורה בבית עבר כו’.
הָ בוּ י ְָקר לְ ִדיּו ְּקנָא דְּ מַ לְ ּכָאָ ‘ ,יבֹא ׁ ָשלוֹם יָנוּח ּו עַ ל ערים ועיירות כדי לקבץ ממון לצדקה או לפדיון ואין נראה לחלק בין כיבוד אב ואם ,בין מה שאביו
הל ְֵך נְ כֹחוֹ’ (ישעיה נז ,ב)ְ .מנָא לָן ,דִּ כְ ִּתיב ִמ ׁ ְש ְּכבוֹתָ ם ֹ שבויים ,כדרכם של הרבה צדיקים בדורו. מיחה בידו ושמצערו במה שעובר על צוואתו ,דהא
יך צִ ְד ֶק ָך ְּכבוֹד ה’ יַאַ ְספֶ ָך’” ע”כ. (שם נח ,ח) ‘וְ הָ ל ְַך לְ פָנְ ָ באחת מנסיעותיו הקשות ,נשאל על ידי תלמיד נאמן תרווייהו מצות עשה שווה נינהו כבודו ומוראו כו’.
תיכף עלה ונתעלה ובהאי קטירא איתקטר אל מקומו שהתלווה אליו וראה בגודל טירחתו ומסירות נפשו ולענין לצאת לתלמוד תורה לפני רב שזוכה ממנו
הנכון לו בגן עדן העליון ,ובהיותו אחד מגדולי צדיקי בדבר ,עד היכן מגעת חובה זו ,הרי עם יישאר בעירו ללמוד תורה ,שרינן לעיל טומאה דרבנן ,אלמא עדיף
הדור מינו אותו כדיין בבית דין של מעלה ,בין כל ובביתו יוכל לעבוד את השם יתברך בתורה ובתפילה ממורא דאב ואם” עכ”ל.
הצדיקים העליונים בני היכלא דמלכא היושבים ביישוב הדעת ובמנוחה ,ובוודאי יעלה זה לקורח רוח הרי שפסק לפנינו להדיא שאין חיוב לציית לאביו
ראשונה במלכות בית דין העליון. גדולה בשמים ,ולמה לו לצאת ולטרוח כל כך לטלטל בדבר זה[ ,והפוסקים האריכו בשאלה זו והרבה
אולם מחמת עוצם שרף קדושתו העליונה ופרישותו עצמו בדרכים בשביל הצדקה. חילוקי דינים נשנו בזה ,עיין בדבריהם] – .ומאחר
העצומה ,שלא פגם מעולם בכהוא זה בקדושת ברית הסביר לו רבו המגיד את טעמו ואת נימוקו ,הנה בכל שכל כך השפעת קדושה עצומה תליא באותה נסיעה,
קודש ,היה מחמיר מאוד בדין עבירות הללו ,כי לא עבודה רוחנית שבעולם ישנם קשיים ,כגון בתפילה עד שבכוחה להחיש את גאולתם של ישראל ,מדוע
הבין כיצד מסוגל איש ישראל שנברא בצלם אלקים הרי לא תמיד עולה כהוגן ,ובתורה מתערבים לפעמים לא עבר על מצות אביו לנסוע אל היכלא דמלכא
קדוש וטהור לפגום בנשמתו ולטמאה בטומאות ‘פניות’ שונות ,ואין זה מן הקלות כלל להגיש ‘קרבן כאשר חפצה נפשו.
וזוהמות אלו ,ולפיכך נצרכו להעביר אותו מתפקיד שלם’ תמים בעבודת שמים – .אך במצות החסד, ענה על כך הרבי ר’ מיכל ,יתכן שאכן מצד ההלכה
זה כדי לזכות את ישראל – .כן העיד בו נכדו הקדוש כשעוסקים וטורחים במצות הצדקה והחסד ,מקובל אולי מותר היה לי בזה להמרות פי אבא ולנסוע לשם.
המפורסם רבי שלומק’ה מזוויעהל זי”ע ,ממה שקיבל בידי מפי מורי ורבי הבעש”ט הק’ זי”ע ,שאין בודקים וכמ”ש בפרק קמא דעבודה זרה (יט“ :).לעולם ילמוד
בבית אבותיו[ .ואף הוא עצמו היה זהיר ומקודש עד כלום ,ותיכף עולה המצוה לעילא ,ומתקבלת ברצון אדם תורה במקום שלבו חפץ ,שנאמר (תהלים א ,ב)
מאוד בקדושה זו כידוע ,כאשר הרה”ק רבי אהרל’ה ושמחה קדם אבוהון די בשמיא .וסברת טעמא כי אם בתורת ה’ חפצו” – .אך חוששני שכל אותה
ראטה זי”ע היה מפליג בשבח קדושתו הרבה ,ואף
נסתלק לבית עולמו ביום ‘יסוד שביסוד’]. על הברכה יעמדו
דמילתא ,כי בצדקה וחסד העיקר מה שאנו נצרכים
הוא שהיהודי המקבל ייוושע מצערו ומצרתו ,וכל
שעשתה המצוה את פעולתה ויצא המקבל מן המיצר
השפעה הגדולה שבנסיעה כזו תיפגם ,מאחר שאבי
הגדול יצטער בדבר ,ושוב נמצינו מפסידים את כל
)דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב * לקבלת העלון במייל התורמים להפצת העלון
לא איכפת לן כלום בחיסרון דין ‘לשמה’ שמצד הנותן,
והצלחה או ליארצייטלברכהודו”ק.
הנסיעה, השפעת
לשמחות, תועלת
העלון ניתן עיקר
להנציח את
זכותו הגדולה של בעל ההילולא תגן עלינו ובעדנו מובן לכל משכיל שדברים הללו הינם למעלה
והכל עולה ומתקבל לטובה. מהשגתנו ,ויש בהם רזין טמירין עילאין המכוסים
לכתיבה וחתימה טובה
* לפני עתיק יומין ,ואין איתנו יודע עד מה – .אך מה
ִּתכְ לֶ ה ׁ ָשנָה וְ ִקלְ לו ֶֹתיהָ – ּ ָתחֵ ל ׁ ָשנָה וּבִ ְרכו ֶֹתיהָ
בערוב ימיו של המגיד הק’ מזלוטשוב זי”ע תלמידו שצריכים אנו ללמוד ‘מוסר השכל’ מטיב זה המעשה
על הברכה יעמדו
הנאמן של הבעש”ט זצוק”ל זכה לעושר ,וכענין שלפנינו ,עד היכן מגעת מצות ‘כיבוד אב ואם’,
לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב התורמים להפצת העלון ניתן להנציח את העלון לשמחות ,לברכה והצלחה או ליארצייט
האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם -להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים
יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו 7ירושלים טלshivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
ד
