gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫טיב ה˜הילה‬ ‫שבת מברכים‬ ‫שבת מברכים אב | ר"ח יום חמישי‪-‬שישי | המולד יום חמישי ‪ 0 | 8:15‬חלק'‬ ‫בס"ד‬ ‫ניצבים וילך‬ ‫כ"ג אלול תשפ"ו‬ ‫◄ הזמנים לפי אופק ירושלים ►‬ ‫זמני הדלקת הנרות ומוצ”ש‬ ‫יו"ל ע"י ˜היל˙ ˘ב˙י בבי˙ ד'‬ ‫‪6:24‬‬ ‫הדה"נ‬ ‫בנ˘יאו˙ מורנו ורבנו הרה"ˆ‬ ‫‪7:35‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫‪8:15‬‬ ‫ר"ת‬ ‫רבי גמליאל הכהן רבינובי‪˘ ı‬ליט"א‬ ‫סוף זמן קריאת שמע ותפילה‬ ‫סוז"ת א' ‪9:59‬‬ ‫סוזק"ש א' ‪8:40‬‬ ‫>הפרשה‬ ‫סוז"ת ב' ‪10:29‬‬ ‫סוזק"ש ב' ‪9:25‬‬ ‫דע את‬ ‫‪500‬‬ ‫בנסיון‪ ,‬ודאי נחשוב שאחר שכבר נכשלו‬ ‫ַויֵּלְ כוּ ַויַּעַ בְ דוּ אֱ ל ִֹהים אֲ חֵ ִרים ַויּ ׁ ְִש ּ ַתחֲ ווּ‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫והבינו שכבר הפסידו את עולמם כבר נתנו‬ ‫לָהֶ ם אֱ ל ִֹהים אֲ ׁ ֶשר ל ֹא י ְָדעוּם וְ ל ֹא חָ לַק‬ ‫‪851‬‬ ‫האויב!‬ ‫דרור לעצמם ופרקו עול מלכות שמים‬ ‫לָהֶ ם‪( :‬כט‪ ,‬כה)‬ ‫לגמרי‪ ,‬אמנם לא כן אנו רואים בסיפור‬ ‫ופירש”י‪ :‬לא ידעום – לא ידעו בהם גבורת‬ ‫שלפנינו‪ ,‬מנשה מעיד שגם אחר שכבר‬ ‫אלהות‪ :‬ולא חלק להם ‪ -‬לא נתנם לחלקם‪.‬‬ ‫ראה את עצמו כעובד עבודה זרה לא פרק‬ ‫ואונקלוס תרגם ולא אוטיבא להון‪ ,‬לא‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬הוא עשה לכל הפחות‬ ‫הטיבו להם שום טובה‪ ,‬ולשון לא חלק‬ ‫>המערכ>>ת‬ ‫מה שכן ביכולתו לעשות‪ ,‬הוא לא הרים את שולי בגדו‪,‬‬ ‫אותו אלוה שבחרו להם לא חלק להם שום נחלה ושום‬ ‫הוא הבין שבכך תתמעט חטאו בכמות‪ ,‬זאת אומרת שגם‬ ‫חלק‪:‬‬ ‫• שלום יהיה לי •‬ ‫כשהבין שכבר הפסיד חלקו בעולם הבא ולא ירווח לו‬ ‫•••‬ ‫העולם מספרים על גוי אחד שהיו לו‬ ‫מאומה ממה שמשהה את רצונו להרע‪ ,‬בכל זאת ביקש‬ ‫בעיות בשלום הבית‪ ,‬כשהרגיש ש’באו כשמתבוננים במקרא שלפנינו ובפירושו של רש”י ישמשו‬ ‫לרצות את בוראו ככל שהיה ביכולתו‪ ,‬וזה מגלה עוד טפח‬‫מים עד נפש’ פנה ליועץ מקצועי הדברים כסעד גדול במלחמת היצר‪ .‬וכדי לחדד את‬ ‫ממעלתו הרמה‪.‬‬ ‫בבקשת עצה כדת מה לעשות‪ ,‬שכן הדברים מן הראוי לשים לב על מהותו וענינו של חטא‬ ‫גם על אחאב מביאה שם הגמרא שעל אף שלא עמד בנסיון‬ ‫אינו יכול יותר לחיות בבית באופן כזה‪ ,‬עבודה זרה‪.‬‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬והיה אדוק בה מאוד‪ ,‬בכל זאת היה מוכן‬ ‫אמר לו היועץ‪ :‬במקרים כמו שלך יש רק הנה זה העוון שקול ככל החטאים שבתורה‪ ,‬וכמו שאמרו‬ ‫למסור את נפשו עבור כבוד התורה‪ ,‬וזאת שלא על מנת‬ ‫עצה אחת‪ ,‬והיא‪ :‬ללכת כל יום חמשה חז”ל (ספרי פרשת ראה) ‘כל המודה בעבודה זרה כופר בכל‬ ‫לקבל פרס‪ ,‬כי כבר ידע שאין לו חלק לעולם הבא‪ ,‬והדבר‬‫קילומטר‪ ,‬התפלא האיש מאוד‪ ,‬אם אלך התורה כולה’‪ ,‬אולם על אף חומרתו אנו רואים שכל עוד‬ ‫הוא ממש בגדר פלא‪ ,‬מדובר באדם שמחד היה נכשל‬ ‫כל יום חמש קילומטר איך זה יעזור שהיה היצר של עבודה זרה קיים היה קשה מאוד להתגבר‬ ‫בחמורות וממש כפר באלוקי ישראל‪ ,‬ומאידך היה מוכן‬ ‫לשלום הבית שלי? ‘הסביר’ לו היועץ‪ :‬עליו‪ ,‬וכמסופר בגמרא (סנהדרין קב‪ ):‬על רב אשי שפעם כשגמר‬ ‫למסור את נפשו למען בוראו שלא על מנת לקבל פרס‪.‬‬‫אם תלך כל יום חמש קילומטר‪ ,‬אחרי את שיעורו לתלמידיו‪ ,‬אמר להם שמחר יפרש את דברי‬ ‫אלו הדברים משמשים כהמחשה כמה תקיף היה היצר‬ ‫שבוע תהיה במרחק שלושים וחמש התנא האומר על שלושה ממלכי ישראל שהם מ’חברינו’‬ ‫הרע של עבודה זרה! כהיום אחר שהרגו את היצר הנורא‬ ‫קילומטר מהבית‪ ,‬ואחרי חודש תהיה שאין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬הוא קרא להם ‘חברים’ מפני‬ ‫של ע”ז אין הדברים מובנים‪ ,‬האיך יתכן שיסגדו לאליל?‬‫רחוק מאה וחמישים קילומטר מהבית‪ ,‬שהחשיבם כמותו מפני שהיו ‘תלמידי חכמים’‪ .‬בין אלו‬ ‫המקרא שלפנינו ופירושו של רש”י מובנים ומתמיהים‪ ,‬אין‬ ‫השלושה נמנה מנשה המלך‪ ,‬ובלילה נתגלה מנשה אל רב‬ ‫ויותר לא יהיו לך בעיות בשלום הבית‪..‬‬ ‫אנו יכולים להבין מה הטיב האליל להעובדו? איזה גבורה‬ ‫אשי בחלום‪ ,‬ושאלו‪ ,‬אם הוא יודע באיזה מקום צריכים‬ ‫ישראל‬ ‫כשמשה רבנו אוסף את כל עם‬ ‫מצא בו? אבל אז כשאותו יצר היה קיים‪ ,‬היה יכול להשפיע‬ ‫הוא מודיע להם שאם יקיימו את מצוות לבצוע את הפת קודם ברכה‪ ,‬ולא היה בידי רב אשי‬ ‫על האדם הגדול ביותר‪ ,‬לעבור על החטא החמור ביותר‪,‬‬ ‫השי”ת יחולו עליהם כל הברכות‪ ,‬תשובה‪ ,‬ותמה מנשה על רב אשי‪ ,‬האיך אתה קורא אותי‬ ‫גם אם באמת אין בו שום רצון וטעם אמיתי‪ ,‬גם אם יצטרך‬ ‫אבל אם בגלל זה יהיה ‘איש או אשה ‘חבר’ בו בשעה שאינך בקי כמותי בהלכות? וביקש רב‬ ‫לשלם על כך מחיר כבד ולהפסיד את עולמו הנצחי‪.‬‬ ‫או משפחה או שבט’‪ ,‬שיחשבו שהם אשי ממנשה שילמדו הלכה זו ולימדו מנשה‪ .‬לאחר מכן‬ ‫מה שעלינו ללמוד מכאן הוא‪ ,‬להכיר את מהותו האמיתי‬ ‫יכולים לעשות ככל העולה על רוחם שאל רב אשי את מנשה‪ ,‬אם הייתם חכמים גדולים כל כך‪,‬‬ ‫של היצר‪ ,‬אחר שרואים אנו איך שביכולתו לעשות‬ ‫‘כי בשרירות לבי אלך’‪ ,‬ולא יקרה כלום‪ ,‬האיך נכשלתם בהעוון החמור של עבודה זרה? השיבו‬ ‫כי הם יהנו מהברכה שמברך השי”ת מנשה‪ ,‬אם היית עימנו היית גרוע יותר מאתנו‪ ,‬אנו לא היה‬ ‫מ’כלום גמור’ ‘יש גדול ואדיר’ כל כך‪ ,‬אות הוא שגם שאר‬ ‫החטאים שעדיין הוא עושה מהם ‘יש’ הוא לאמיתו של‬ ‫את כל ישראל‪‘ ,‬לא יאבה ד’ סלוח לו‪ ,‬ביכולתינו להתגבר על היצר הנורא של עבודה זרה‪ ,‬ובכל‬ ‫דבר ‘כלום שבכלום’‪ .‬לפעמים מפתה היצר את האדם‬ ‫טיב זאת לא היינו מזדרזים לכך‪ ,‬ולא היינו מרימים את שולי‬ ‫כי אז יעשן אף ד’ וקנאתו באיש ההוא’‪,‬‬ ‫טיב‬ ‫לעבירה‪ ,‬ומראה לו שבסיבתה ירווח לו‪ ,‬ובעיני בשר אין‬‫פורענותדעותגלימתינו כדי למהר לחטוא‪ ,‬אבל אתה כבר אינך במדריגה‬ ‫מסביר רש”י‪‘ :‬לפי שאוסיף לו ההו‬ ‫ההודע‬ ‫האדם רואה מקום להכחישו‪ ,‬הוא רואה בחוש שעצת‬ ‫היצר היא קרש הצלה עבורו‪ ,‬אבל כיון שהוא ירא את ה’‬ ‫על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי שלנו‪ ,‬והיית גם מרים את שולי גלימתך כדי לרוץ ולהזדרז‬ ‫מנשה‪ ,‬ולמחר כשפתח‬ ‫מעביר עליהם‪ ,‬וגורם עתה שאצרפם עם לכך‪ .‬רב אשי האמין לדבריו של‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫לא יעבור את פי ה’‪ ,‬וגם ישמח על הזכות שנפל בחלקו‬ ‫המזיד ואפרע ממנו הכל‪ ..‬שאוסיף לו את שיעורו אמר‪ :‬נדבר מ’רבותינו’‪ ,‬כלומר‪ ,‬טעות היתה‬ ‫לעמוד בנסיון‪ ,‬אבל לפעמים יעבור בעצמותיו גם רוח‬ ‫בידי שהתייחסתי אל המלכים כ’חברים’‪ ,‬ובאמת צריכים‬ ‫אני השגגות על הזדונות’‪.‬‬ ‫של דאבה‪ ,‬על שנבצר ממנו לעשות את הצעד שימלטו‬ ‫נכון‪ ,‬כל שנה אנחנו אומרים לעצמנו‪ :‬להתייחס אליהם כ’רבותינו’‪.‬‬ ‫ממצוקתו‪.‬‬ ‫‘השנה אני באמת חוזר בתשובה’‪ ,‬נוראות אנו רואים בסיפור זה‪ ,‬אכן ידועים הדברים שהיצר‬ ‫אולם האמת הוא שלשווא הוא מצטער‪ ,‬היצר ברשעו‬ ‫של עבודה זרה היה תקיף מאוד‪ ,‬וכמסופר בגמרא (יומא סט‪):‬‬ ‫ואנחנו באמת מתכוונים לזה‪ ,‬וכך צריך‬ ‫מעוור את עיניו‪ ,‬ואינו יכול לראות את כל האמת לאמיתו‪,‬‬ ‫להיות‪ ,‬אבל היצר הרע ינסה לשכנע שלבסוף קבעו ‘אנשי כנסת הגדולה’ שצריכים לבערו מן‬ ‫כי שעת נסיון הוא לו‪ ,‬ואז אינו יכול לראות איך מסתיר‬ ‫אותנו שאנחנו מרמים ואולי אפילו העולם‪ ,‬הם ראו שאין בכוחם של בני אדם לעמוד נגדו‪ ,‬ומן‬ ‫היצר את השקר‪ ,‬ומדוע אין כאן רווח‪ ,‬אבל עליו לדעת‬ ‫ח”ו שהקב”ה כבר לא מאמין לנו‪ ,‬על השמים הסכימו עמהם‪ ,‬ובכל זאת אין קוצר דעתינו נוטה‬ ‫שזהו האמת‪ ,‬אם ביכולתו של היצר להוכיח להגדול‬ ‫כך אומרת התורה שלא כך הוא‪ ,‬כי להסכים שגדולי עולם שהם יותר במעלה מהאמוראים‬ ‫שבגדולים שכדאי לו לעבוד עבודה זרה‪ ,‬וכדאי לו לוותר‬‫המשמעות של תשובה זה התקרבות הקדושים יכשלו בה‪ ,‬הרי בסופו של דבר מדובר בהעוון‬ ‫בסיבתה על חלקו בעולם הבא יכול הוא גם להראות לו‬ ‫לבורא יתברך אחרי שהתרחקנו ממנו‪ ,‬החמור ביותר‪ ,‬ובסיבתה נחשב האדם כמי שעובר על כל‬ ‫לאדם גם על שאר החטאים היותר קטנים שההפסד שהם‬ ‫כי כל עבירה מרחיקה את האדם התורה כולה‪ ,‬ומאבד את חלקו הנצחי לעולם הבא‪ ,‬ואיך‬ ‫נוחלים בסיבתם הוא רווח‪ ...‬עלינו לשנן את מאמר חכמינו‬ ‫מהבורא והתשובה מקרבת‪ ,‬ומי שאף יתכן שאנשים שדעתם כה רחבה ינהגו ככסילים ויעדיפו‬ ‫ז”ל (דברים רבה ד‪ ,‬ה)‪‘ :‬אמר הקב”ה בני שמעו לי‪ ,‬שאין אדם‬ ‫פעם אינו שב בתשובה הוא ממשיך לעבוד עבודה זרה?‬ ‫שומע לי ומפסיד’‪.‬‬ ‫ומתרחק עד שהוא כבר באמת רחוק‪ ,‬גם אם כבר נשלים עם המציאות שגם גדולי עולם לא עמדו‬ ‫ואז הוא כבר נקרא מזיד‪ ,‬ועליו אומרת‬ ‫ניתן לשמוע את שיחותיו של מורנו ורבנו שליט"א ○ במספר מיוחד וישיר‬ ‫התורה ‘לא יאבה ד’ סלוח לו’‪ ,‬אבל‬ ‫מי שמנצל את ההזדמנות שניתנה לנו‬ ‫באידיש‪ ○ 073-2951321 :‬בלשון הקודש‪073-2951320 :‬‬ ‫טיב‬ ‫לתשובה‪ ,‬אפילו אם ח”ו אח”כ הוא‬ ‫ההודעות‬ ‫נופל‪ ,‬אבל לפחות הוא נשאר בגדר‬ ‫‘שוגג’‪ ,‬וגם אינו מאוד מתרחק‪.‬‬ ‫עדכוני שיחות‪0534-100024 :‬‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪ .‬גולדשטיין‬ ‫(ע”פ‪‘ :‬טיב התורה’ – נצבים )‬ ‫א‬ ‫>הלכה‬ ‫קדושה ומודים אפילו באמצע אשמנו (מט”א סי’ תר”ז סי”א)‪.‬‬ ‫נכתב ע"י הר"ר מאיר לומר ברכת התורה קודם הסליחות (מ”ב סי’ מ”ו סקכ”ז)‪.‬‬ ‫ ‪.‬זיאין לדבר בין הסליחות לנפילת אפים‪ ,‬כי נפילת אפים‬ ‫‪.‬חברכת על נטילת ידים יברך בביתו מיד בקומו משנתו‪,‬‬ ‫רבינוביץ שליט"א‬ ‫הוא גמר התיקון של התפילה וצריך להיות תיכף אחר‬ ‫ולא יברך שוב אחר כך בבית הכנסת‪ ,‬או שלא יברך בביתו‬ ‫התפילה‪ ,‬ומכל מקום אף אם עבר ודיבר צריך ליפול על פניו‪.‬‬ ‫ודוקא לדבר רשות אסור להפסיק‪ ,‬אבל מותר לענות איש”ר‬ ‫ואחר הסליחות יעשה צרכיו או יטיל מים וישפשף‪ ,‬ואח”כ‬ ‫יברך על נטילת ידים ואשר יצר (מ”ב סי’ ו’ סקי”א)‪.‬‬ ‫אמירת הסליחות‬ ‫וכן אמן של שאר ברכות (אלף המגן תקפ”א סקל”ח)‪.‬‬ ‫‪.‬טכשגמר הסליחות והאיר היום‪ ,‬צריך ליטול ידיו שנית‪,‬‬ ‫‪.‬אנוהגים לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מיום‬ ‫ ‪.‬חיכשיש חתן בבית הכנסת אין אומרים נפילת אפים‬ ‫ויערה עליהם גם כן שלוש פעמים כמו כל נטילת ידים‬ ‫א’ של השבוע שחל בו ראש השנה (שו”ע סי’ תקפ”א ס”א)‪.‬‬ ‫שבסוף סדר הסליחות‪ ,‬אבל כשיש בעל ברית בביהכ”נ‬ ‫‪.‬במה שנוהגים לקום באשמורת הוא ע”פ מה שאמרו שחרית‪ ,‬אבל לא יברך על נטילה זו ברכת על נטילת ידים‬ ‫אומרים נפילת אפים‪ ,‬ודוקא כשהתחילו לומר סליחות‬ ‫(מט”א שם סי”ב)‪.‬‬ ‫במדרש שהקב”ה שט בלילה בי”ח עולמות‪ ,‬ובג’ שעות‬ ‫קודם עלות השחר‪ ,‬אבל אם התחילו לאחר עלות השחר אין‬ ‫אחרונות הוא שט בעולם הזה‪ ,‬והרי הוא קרוב לנו בכל ‪.‬יכשעוסק בתורה ובתפלה והגיע זמן עה”ש יש מקום‬ ‫קראנו אליו באותו זמן (לבוש שם)‪.‬‬ ‫אומרים‪ ,‬וכן מקצרים אז הסליחות ומסיימים כי לה’ אלוקינו‬ ‫להקל שא”צ ליטול אז ידיו אם כבר נטל ידיו כשקם משנתו‪,‬‬ ‫הרחמים והסליחות (מל”ח סי’ י”א סכ”ד‪ ,‬הליכות שלמה ס”ה)‪.‬‬ ‫ומכל מקום קודם התפילה צריך ליטול ידיו‪ ,‬וראוי להחמיר‬ ‫השחר‪,‬‬ ‫עמוד‬ ‫התחלת‬ ‫עד‬ ‫הרוב‬ ‫‪.‬גועכשיו מתאחרין על‬ ‫ ‪.‬טיכתב בספר חסידים וז”ל‪ :‬ושמע החכם שהיה סביביו‬ ‫ליטול עכ”פ לפני הנץ החמה (דע”ת סי’ ד’ סט”ו)‪ .‬וכמו כן מותר‬ ‫שיוכלו‬ ‫כדי‬ ‫קצת‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫משכימים‬ ‫ומכל מקום ביום ראשון‬ ‫אומרים הקרובץ [הפיוט] במשך [במתינות] והפסוקים היו‬ ‫לומר בסליחות הפזמון שאומרים בו ‘בזעקתם בעוד ליל’‪ ,‬וכן ללכת אז יותר מארבע אמות‪ ,‬ואף אין צריך לדקדק שלא‬ ‫‘רצה עתירתם בעמדם בלילות’ (מט”א שם סי”א)‪.‬‬ ‫ממהרים‪ ,‬אמר להם החכם‪ :‬הפסוקים הם יסוד הקרובץ‬ ‫לגעת בעינים ובמלבושים (ע”פ כה”ח סי’ ד’ סקי”ח‪ ,‬הלי”ש פ”א ס”ו)‪.‬‬ ‫שמהם נתייסדו‪ ,‬כשם שאתם מנגנים את הקרובץ במשך‪ ,‬כך‬ ‫‪.‬דאם מתחילין קודם עלות השחר‪ ,‬אפילו כשאומרים ‪.‬אישאר ברכות השחר יכול לברך אף קודם שיעלה עמוד‬ ‫תעשו להפסוקים‪ ,‬שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוה”ק‬ ‫הפזמון כבר הוא יום‪ ,‬מותר‪ ,‬כיון דעכ”פ זעקו והעתירו בעוד השחר‪ ,‬חוץ מברכת הנותן לשכוי בינה שיש לברך אותה‬ ‫טפל וכו’ עכ”ל‪ ,‬והעתיקו דבריו המג”א ומחצה”ש (סי’ ס”ח)‪,‬‬ ‫לכתחילה לאחר עה”ש (שו”ע סי’ מ”ז ומ”ב ובה”ל שם עיי”ש)‪.‬‬ ‫לילה‪ ,‬משא”כ אם לא התחילו ער שהאיר היום נראה כשקר‬ ‫וכ’ שם דלפי זה הוא הדין בפסוקים שקודם הסליחות גם כן‬ ‫ ‪.‬ביבחורים שאינם מתעטפים בטלית גדול ומברכים‬ ‫(אלף למטה סקי”ג)‪.‬‬ ‫יש לאמרם בנחת‪ ,‬דלא כמנהג העולם שממהרים באמירתם‪.‬‬ ‫בכל יום על הטלית קטן שלהם‪ ,‬ידקדקו בימי הסליחות מיד‬ ‫‪.‬האם נתאחר לומר הסליחות עד לאחר שהאיר היום‪,‬‬ ‫‪.‬כיש מקומות שנוהגים שהמתפלל סליחות מתפלל כל‬ ‫כשיאיר היום למשמש בטליתם ולברך (מנח”ש ח”ב ס”ד)‪.‬‬ ‫אעפ”כ לא יבטל מאמירת הסליחות‪ ,‬לפי שהימים אלו הם‬ ‫היום‪ ,‬וי”א דגם ערבית שלפניו‪ ,‬וכתב המג”א דמטעם זה‬ ‫ ‪.‬גיסליחות ותחנונים צריך לאומרם בנחת ובמתון‬ ‫ימי רצון‪ ,‬ואף לאחר עמוד השחר הוא עת רצון (אלף המגן סקכ”ד)‪.‬‬ ‫הוא קודם לאבל ולמוהל וליארציי”ט‪ ,‬והא”ר מפקפק בזה‬ ‫ובכוונה‪ ,‬ואסור להזכיר י”ג מדות שלא בכוונה (ברכ”י סק”ד)‪.‬‬ ‫‪.‬ויש נוהגים לומר הסליחות בחצות הלילה‪ ,‬שמאז הוא‬ ‫עיי”ש (שו”ע שם ס”א ובמ”ב שם)‪ .‬ובערוה”ש (שם ס”ו) כתב‬ ‫ ‪.‬דימה שנהגו קצת לומר עננו אבינו וכו’ עשה למען שמך‬ ‫כבר עת רצון‪ ,‬וכדאיתא בזוה”ק לענין תיקון חצות‪ ,‬ויש סמך‬ ‫דאצלינו אין המנהג כן‪ ,‬ובדרך כלל יזהרו מאד שלא לבא‬ ‫וכו’ במהירות גדול‪ ,‬יש לבטל מנהגם (שם סק”ה)‪.‬‬ ‫להנוהגין לומר סליחות אחר חצות ונופלין על פניהם‪ ,‬דאחר‬ ‫לידי מחלוקת בעניינים אלו‪ ,‬וכל אשר יראת אלוקים בקרבו‬ ‫ ‪.‬וטאומרים שלש פעמים וידוי בסליחות (שו”ע סי’ תר”ב)‪ .‬וי”א‬ ‫חצות חוט של חסד נמשך‪ ,‬וזה אפשר לפרש מ”ש שהוא‬ ‫יבטל דעתו‪ ,‬אף שנראה לו שעושים שלא כהוגן‪ ,‬כדי שלא‬ ‫דאין לומר הוידוי רק פעם אחת‪ ,‬מפני שהכופל נראה ככלב‬ ‫קרוב ליום‪ ,‬דכי היכי דאחר חצות היום מיקרי נטו צללי ערב‪,‬‬ ‫לבא לידי מחלוקת‪ ,‬וע”פ הרוב השטן מרקד בעניינים כאלו‬ ‫ששב על קיאו (שער הכוונות‪ ,‬וכ”כ במעשה רב להגר”א אות ר”ב)‪.‬‬ ‫ה”נ אחר חצות לילה מיקרי קרוב ליום (תהלה לדוד סי’ קל”א ס”ב)‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬ולכן המשתדל א”ע למנוע מחלוקת שכרו גדול מאד‪.‬‬ ‫ ‪.‬זטעיקר הוידוי הוא מן ‘אבל אנחנו ואבותינו חטאנו’ עד‬ ‫‪.‬זנהגו להחמיר שלא לומר שום פסוקים קודם ברכת התורה‪,‬‬ ‫‘תעתענו’‪ ,‬ואין לדבר בשעת הוידוי‪ ,‬ומכל מקום פוסק לאמירת‬ ‫אע”פ שהוא אומרם דרך תחנונים‪ ,‬ולכן גם בימי הסליחות יש‬ ‫הק’ ראיה לדבריו מתוך דברי הזוהר הק’‬ ‫הקרבת הבהמה‪ ,‬אלא גם צריך האדם לעשות‬ ‫פרשת ויקרא (ח”ג דף יח‪.).‬‬ ‫את עצמו כקרבן‪ ,‬ולכן מקדישים ארבעה ימים‬ ‫יאמר הסליחות מתוך‬ ‫>ההתחזקות‬ ‫ממשיך השל”ה הק’ וכותב‪“ :‬הרי רבי שמעון‬ ‫קודם ראש השנה לומר סליחות‪ ,‬בדומה‬ ‫כוונה ופירוש המילות‬ ‫בר יוחאי לא רצה לשמוע התפילה משום‬ ‫אדם בבית הכנסת בראש השנה ויום כפורים‪,‬‬ ‫אלא אם כן היה בוחן אותו שלשה ימים קודם‬ ‫כאן אתנו המקום לעורר על החובה לכוון לארבעת הימים שבהם צריך לבקר את קרבן‬ ‫היטב בכל הדיבורים שמוציא מפיו שלא הבהמה קודם הקרבתו ולהבטיח שיהיה‬ ‫יהיו מן השפה ולחוץ‪ ,‬שהרי תכלית אמירת תמים וללא מום‪ ,‬כך גם אנו צריכים לבקר את‬ ‫■ אנא סלח נא ■‬ ‫גודל מעלת ימי הסליחות והחשיבות לאמרם‬ ‫יום טוב‪ ,‬שהיה בודק אותו אם הוא הגון‬ ‫להתפלל‪ ,‬הן מחמת מעשיו‪ ,‬הן מחמת ידיעת‬ ‫הסליחות הוא לבקש סליחה ומחילה מבורא נפשנו שיהיה נקי ממומי הנפש אלו החטאים‪.‬‬ ‫כל העולמים‪ ,‬ואם אינו מכוון בדיבורים ובפנימיות הענין יש לומר על פי המובא‬ ‫טיב‬ ‫מתוך כוונה‬ ‫הכוונה‪ .‬וזהו שאמר ‘אלא אי קאים עליה כו’’‪,‬‬ ‫פירוש‪ ,‬עמד עליו וידע עניינו‪ .‬על כן צריך‬ ‫שמוציא מתוך פיו מה תועלת יש בכל בספרים הקדושים‪ ,‬ש’קרבן’ הוא מלשון‬ ‫ההודעות‬ ‫אם כל ימי חודש אלול קודש אזי הימים האמירה‪ ,‬וכבר הרעיש על כך מאד מאד ‘התקרבות’‪ ,‬היינו שתכלית הקרבנות הוא‬ ‫במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה‬ ‫להיות השליח צבור או התוקע‪ ,‬בעל תשובה‬ ‫שמתחילים לומר בהם סליחות קודש קדשים בספר ‘יסוד ושורש העבודה’ (שער המים פרק ה ‪ -‬לקרב את האדם אל השי”ת לאחר שנתרחק‬ ‫גמור‪ ,‬וגם ילמוד התפילה וכוונת התקיעות‬ ‫הקדושה בסיבת עוונותיו‪,‬‬ ‫גולדשטיין‬ ‫ממקור‬‫עורך‪ :‬ש‪.‬‬ ‫כונת הסליחות)‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ |‬ ‫ונתפרד‬ ‫הם‪ ,‬בימים הללו מתרומם כל אחד מישראל‬ ‫ביותר”‪ .‬מוסיף עלה מרן החתם סופר זי”ע‬ ‫בעליה בתר עליה‪ ,‬חרדת קודש ויראת שמים “הנה אחי ורעי‪ ,‬צריכין אנו למודעי ידיעה כמו שפירש ה’אור החיים’ הק’ את הפסוק‬ ‫דבר נפלא (תורת משה דרוש לכ”ז אלול תקצ”ז)‪ ,‬שבזמננו‬ ‫אופפת כל אחד באשר הוא‪ ,‬אימת הדין נסוכה בתחילה בקוראי שמו ‘סליחות’‪ ,‬שהוא על (ויקרא א‪ ,‬ב) ‘אדם כי יקריב מכם קרבן לה’’‪,‬‬ ‫אנו מחויבים כולם להתנהג בקדושה‬ ‫על הפנים ודוק של כובד ראש מעטרת כל זיו שם שבהם קבועים רחמים ותחנונים לפני וזה לשונו‪“ :‬עוד ירמוז לצוות את אנשי‬ ‫ובטהרה יתירה בשלושה ימים קודם ראש‬ ‫וקלסתר‪ ,‬הן בעוד ימים ספורים מתייצב כל המקום ברוך הוא וברוך שמו על סליחות חיל‪ ,‬להשתדל לקרב לבבות עם בני ישראל‬ ‫השנה‪ ,‬לא פחות מבעלי התפלות והבעל‬ ‫אחד לפני מלך מלכי המלכים ומוסר לו דין עוונות‪ ,‬שימחל לנו הבורא יתברך שמו לעבודת ה’‪ ,‬ולזה יקרא קרבן לה’‪ ,‬כי על ידי‬ ‫תוקע‪ ,‬כי מה שאמרו הפוסקים הקדמונים‬ ‫חטא האדם יפרד הדבקות של ישראל עם‬ ‫וחשבון על כל מה שעשה במשך השנה כולה‪ ,‬עוונותינו ופשעינו שעשינו עד הנה”‪.‬‬ ‫שרק בעלי התפלות מחויבים בזה‪ ,‬היה נכון‬ ‫אין מי שיוכל להשתמט מזה‪ ,‬וכולם עוברים “והנה בודאי כל איש ואשה אשר יבוא אל אביהם שבשמים‪ ,‬דכתיב (דברים ד ד) ‘ואתם‬ ‫רק לשעתם‪ ,‬כי בזמניהם התפללו רק בעלי‬ ‫המלך של עולם לבקש מלפניו על סליחות הדבקים בה’’‪ ,‬ויהיו נבדלים ומרוחקים‬ ‫לפניו כבני מרון‪.‬‬ ‫התפילה והיו עיני כל העם תלויות בהם‬ ‫העצה היחידה להינצל מן הדין הוא להקדים עוונותיו בלתי תשובה בלבו – מה כוחו כי מהשכינה‪ ,‬והאדון ברוך הוא יקפיד כביכול‬ ‫לצאת ידי חובתם‪ ,‬אבל כהיום הזה שכל אחד‬ ‫ולבוא אל המלך‪ ,‬לבכות לפניו ולהתוודות יאריך נפשו בתפלתו על סליחות עוונותיו על הדבר ויתאוה לקרב אותם אליו”‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫מתפלל בעצמו ושליחי הציבור רק מסיימים‪,‬‬ ‫על העבירות שחטאנו לו‪ ,‬להבטיח לו נאמנה זולת תשובה? הנה בני אדם זה לזה שואלים‪ :‬והמכין עצמו כראוי‪ ,‬זוכה בראש השנה‬ ‫יש לכל אחד דין של בעל תפילה ועל כל יחיד‬ ‫שיותר לא ניכשל בהם‪ ,‬איננו ממתינים ‘אם אמרת הסליחות?’ ואומר‪‘ :‬הן‪ ,‬כבר בשעת תקיעת שופר להתעלות לדרגה של‬ ‫ויחיד מוטל החוב להתכונן לקראת יום הדין‬ ‫קרבן עולה כליל לה’‪ ,‬כדאיתא בגמרא (ראש‬ ‫לשעת הדין עצמו בראש השנה‪ ,‬אז מופיע אמרתי הסליחות!’ ואינו שם על לב מה בצ”ע‬ ‫לא פחות מבעלי התפילה‪.‬‬ ‫השטן עם חבילי העברות שעברנו במשך אמרת”ו הסליחות‪ ,‬הלואי שיאמר הבורא השנה טז‪“ ,).‬תקעו לפני בשופר של איל‪ ,‬כדי‬ ‫לנצל את ימי הסליחות כראוי‬ ‫השנה ורוצה לקטרג עלינו‪ ,‬אלא עוד כמה יתברך שמו הסליחות‪ ,‬וזה אי אפשר זולת שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם‪ ,‬ומעלה‬ ‫על כן ישתדל כל אחד בימים אלו‪ ,‬הימים‬ ‫ימים לפני זה אנו ניגשים בעצמנו אל המלך התשובה‪ ,‬לכן ישתדל האדם בעת אמירת אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני”‪,‬‬ ‫האחרונים של כל השנה‪ ,‬להתכונן כראוי‬ ‫ומספרים לו כי לדאבוננו נכשלנו בחטאים‪ ,‬הסליחות לקבל בלבו תשובה גמורה‪ ,‬דהיינו דהיינו שכל אחד זוכה להגיע למעלת יצחק‬ ‫לקראת יום הדין הבא עלינו לטובה‪ ,‬וביותר‬ ‫אבינו שפשט את צווארו במסירות נפש‪.‬‬ ‫אנו מביעים את רגשי חרטתנו ומבטיחים החרטה על העבר וקבלה אלהבא”‪.‬‬ ‫יש להתחזק באמירת הסליחות שיהיה מתוך‬ ‫כל יחיד צריך להתכונן‬ ‫ד’ ימים לסליחות כהימים‬ ‫נאמנה כי מכאן ואילך נשתדל וניזהר יותר‪,‬‬ ‫כוונת הלב ולא באמירה בעלמא כמצוות‬ ‫כמו שליח הציבור‬ ‫שצריך לבקר הקרבנות‬ ‫באופן הזה אנו מקוים לצאת זכאים בדיננו‬ ‫אנשים מלומדה‪ ,‬בכדי שבאמת יתכוון לבקש‬ ‫טיבואם כל ימות אלול משמשים כהכנה דרבה עולה על הכל ההכנה של שלשה ימים‬ ‫ונקיים מכל חטא‪.‬‬ ‫סליחה ומחילה מאת בורא כל העולמים ולא‬ ‫את זה אנו משתדלים לעשות בחודש אלול לקראת האי יומא רבה עילאה שעומד אחרונים לפני ראש השנה‪ ,‬שבמהלך הימים‬ ‫יהיה כחוכא ואטלולא‪.‬‬ ‫וממשמש בפתחנו‪ ,‬אזי ימי הסליחות על הללו צריכים להתנהג בקדושה ובטהרה‬ ‫המלךהודעות‬ ‫בכלל ובימי הסליחות בפרט‪ ,‬לבוא אל ה‬ ‫וכאן המקום לעורר ולחזק על ענין עסק‬ ‫ולהתחנן אליו במיטב היגיון‪ ,‬אולי יחוס אולי אחת כמה וכמה‪ ,‬ובטעם הדבר שקבעו ובשמירה מעליא להיות קדושים וטהורים בכל‬ ‫התורה בימים הללו שמתחילים לומר בו‬ ‫ראשגולדשטייןמידה נכונה‪ ,‬וביותר צריכים להתכונן בעלי‬ ‫יו"ר הוועדה הרוחנית‪ :‬ר' יעקב רבינוביץ | עורך‪ :‬ש‪.‬‬ ‫ירחם עם עני ואביון‪ ,‬ויש להרבות בתפלות ארבעה ימים לאמירת סליחות טרם‬ ‫סליחות‪ ,‬שמטבע הדברים סדר היום משתבש‬ ‫ובתחנונים אפילו אם זה בא על חשבון עסק השנה נאמרו כמה וכמה טעמים‪ ,‬בספר התפלה והעומדים על הפקודים בעלי משמרת‬ ‫קצת‪ ,‬ויש להיזהר ביותר שלא להשחית את‬ ‫התורה‪ ,‬כדכתב בספר ‘שערי תשובה’ (שו”ע ‘עטרת זקנים’ כתב טעם נפלא (והובא באליה רבה הקודש‪ ,‬שהם עומדים בראש בני ישראל‬ ‫הזמן הנעלה להבל ולריק‪ ,‬אלא יגביר חילו‬ ‫תקפא סעיף א) בשם ספר ‘טור ברקת’‪‘ ,‬שיותר ומשנה ברורה סי’ תקפא)‪ ,‬דהנה התורה שינתה הלשון וממונים להתפלל בשליחות כל ישראל‪.‬‬ ‫לתורה ועבודת ה’ יתברך ביתר שאת וביתר‬ ‫טוב בימים אלו להרבות סליחות ותחנונים של קרבן ראש השנה משאר כל הקרבנות‪ ,‬כדכתב השל”ה הק’ (מסכת ראש השנה פרק נר מצוה ‪ -‬יג)‪:‬‬ ‫עוז‪ ,‬כמו גם לעבודת התשובה על העוונות‬ ‫עם הציבור מללמוד’‪ ,‬ומביא עוד בשם הר”י‪ ,‬דבכל הקרבנות נאמר הלשון ‘והקרבתם’‪“ ,‬שלשה ימים קודם ראש השנה וכן קודם יום‬ ‫שבידו ובקשת מחילה וסליחה ממי שחושש‬ ‫“שכן ראה לקצת רבנים שתמיד היו עוסקים ואילו בקרבן של ראש השנה נאמר ‘ועשיתם’ כפורים‪ ,‬צריך השליח צבור וכל מי שנברר‬ ‫אם פגע בו‪ ,‬ובוודאי שבזכות ההכנה הזאת‬ ‫בגופי הלכה ובחיבורים‪ ,‬ובחודש אלול – “ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא מהקהל להתפלל או לתקוע‪ ,‬צריכין להפריש‬ ‫יזכה לקבל את השנה החדשה מתוך רחמים‬ ‫עצמן מכל דבר המביאים לידי טומאה‪,‬‬ ‫קודש יהיה לכם‪ ...‬ועשיתם עולה” (במדבר כט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫היו מניחים קצת מסדרם ללמוד גירסא רק‬ ‫וחסדים ויזכה לצאת זכאי בדין‪.‬‬ ‫וללמדנו בא‪ ,‬שבראש השנה לא די בעצם וצריכים טהרה ביותר”‪ ,‬וכאן מביא השל”ה‬ ‫תחנונים”‪.‬‬ ‫ב‬ ‫>ההשגחה‬ ‫וישתה פחות ממה שיש לו‪ ,‬וילבש ויתכסה במה שיש לו‪ ,‬ויכבד‬ ‫אשתו ובניו יותר ממה שיש לו‪ ,‬שהן תלויין בו‪ ,‬והוא תלוי‬ ‫>המעשיו>ת‬ ‫במי שאמר והיה העולם” ע”כ‪ .‬לפיכך‪ ,‬המשיך הרבי‪ ,‬עד הנה‬ ‫סיפורי השגחה פרטית‬ ‫כשפרנסתי לא היתה מצויה‪ ,‬היה זה לי תדיר לסימן מובהק‬ ‫נולד‬ ‫* * *‬ ‫זצוק”ל‬ ‫הרה”ק רבי יחיאל מיכל‬ ‫הרה”ק רבי יחיאל‬ ‫ממי שאמר והיה העולם‪ ,‬שהרעותי את מעשי‪,‬‬ ‫שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים‬ ‫ולכן ‘קיפחתי את פרנסתי’ (קידושין פב‪,):‬‬ ‫רבי‬ ‫הגה”ק‬ ‫לאביו‬ ‫בקדושה וטהרה עילאה‬ ‫יצחק מדרוהוביטש זצוק”ל‪ ,‬בן הגאון‬ ‫לא רעב ללחם ולא‬ ‫והבנתי שמן השמים רומזים לי ומעוררים‬ ‫צמא למים‪...‬‬ ‫אותי לשוב בתשובה שלימה‪ .‬אבל עתה‬ ‫מאחר שמילאת את ביתי בכל טוב ואשתי‬ ‫מיכל מזלוטשוב זי”ע‬ ‫רבי יוסף מפיסטין‪ ‬זצוק”ל‪ ,‬הנקרא ‘רבי‬ ‫יוסף איש אמת’‪ .‬מן המשפחות המיוחסות‬ ‫שבישראל המתייחסים אל רש”י הקודש לרגל יומא דהלולא רבא של המגיד הקדוש ובני התלויים בי אינם מתלוננים עוד על‬ ‫טסנו קבוצה של שישה חברים‬ ‫ואל דוד מלך ישראל‪ .‬דורות רבים מלפניו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב בנו של הרה”ק מזונם‪ ,‬הרי נבצרה ממני אותה התעוררות‬ ‫לאירופה למקומות הקדש וכמה‬ ‫היו כולם צדיקים ורבנים קדושי עליון‪ ,‬רבי יצחק מדרוהוביטש זי”ע‪ ,‬תלמידו לתשובה!‬ ‫עסקים‪.‬‬ ‫כאשר מקובל שכמה דורות לא פסקה רוח הנאמן של רבינו הבעל שם טוב הקדוש‬ ‫בדרך כלל בנחיתה בשדה התעופה‬ ‫פשוט ומובן שאין זה לפי דרגתנו כיום‪,‬‬ ‫זי”ע‪ ,‬אשר יחול השבוע ביום שני כ”ה אבל נוכל להפיק טיב לקח מוסר מסיפור‬ ‫הקודש מבית אבותם‪.‬‬ ‫אנו מארגנים מניין לערבית והכל‬ ‫הנוראה‬ ‫קדושתו‬ ‫נודע בישראל גודל‬ ‫עובר בשלום‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬שצריך ללמוד מכל דבר המתרחש‬ ‫נא‬ ‫נבואה‬ ‫‪,‬‬ ‫תשמ”ו)‬ ‫אלול‬ ‫כ”ה‬ ‫ביום‬ ‫(נלב”ע‬ ‫אלו”ל‬ ‫הפעם משום מה מצאנו רק שני‬ ‫של האי שרף בעל ההילולא דנן‪ ,‬ואף על שעריו בקובץ קטן ממה שסיפר לנו מורנו עמנו מה רומזים לנו מן השמים להתקרב‬ ‫חבר’ה שלא לחץ אותם ענין‬ ‫פי שלא חיבר ספרים בעצמו‪ ,‬מביאים ורבינו הרה”צ שליט”א בהזדמנויות שונות יותר אל השי”ת‪ .‬ובמקום שיחשוב אותו‬ ‫התפילה בציבור יותר מדי ולא‬ ‫תלמידיו הקדושים הרבה אמרי קודש אודות צדיק קדוש עליון זה‪ ,‬באשר נוכל צדיק שהנה הראו לו מן השמים שהטיב‬ ‫הסכימו להמתין לעוד שני מתפלים‪.‬‬ ‫את מעשיו ולא קיפח את פרנסתו‪,‬‬ ‫משמו‪ ,‬והוא מוזכר בסילודין פעמים רבות ללמוד לנו דרכי יושר וארחות צדיקים‪,‬‬ ‫בלית ברירה עזבנו את השדה‬ ‫ויתגדל ליבו ח”ו בהתנשאות‪ ,‬היה מיצר‬ ‫בספרים הקדושים‪[ .‬בדורנו לוקטו אמרי ולמען נלמד ליראה את השם‪ – .‬זכותו‬ ‫ונסענו לחנות המוכרת מוצרים‬ ‫ומצטער על ‘התעוררות התשובה’‬ ‫קדשו אל פונדק אחד בספר הקדוש “מים הגדולה תגן עלינו ובעדנו לקראת יום‬ ‫כשרים בוורשה הבירה‪.‬‬ ‫שחסרה לו‪.‬‬ ‫הדין הממשמש ובא עלינו לטובה‪ ,‬שנזכה‬ ‫רבים”]‪.‬‬ ‫הספקנו להגיע רגע לפני הסגירה‬ ‫*‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫טובה‪,‬‬ ‫וחתימה‬ ‫לכתיבה‬ ‫יתרה‪,‬‬ ‫בפרישות‬ ‫נוהג‬ ‫היה‬ ‫חייו‬ ‫כל ימי‬ ‫וקנינו את מה שהיינו צריכים‪ .‬רגע‬ ‫הרב הקדוש רבי אהרן הגדול מקארלין‬ ‫הרוממה‬ ‫בקדושתו‬ ‫במיוחד‬ ‫מצוין‬ ‫והיה‬ ‫לפני שיצאנו לחפש מניין באחד‬ ‫זצוק”ל אמר לפני פטירתו שרוצה מאוד שתלמידו הגדול‬ ‫טהרתו‬ ‫בעוצם‬ ‫קדמונים‪.‬‬ ‫צדיקים‬ ‫בו‬ ‫העידו‬ ‫כאשר‬ ‫היסוד‪,‬‬ ‫במידת‬ ‫מקברי הצדיקים‪ ,‬נכנסו ארבעה‬ ‫וקדושתו לא היה יכול לסבול עוברי עבירה רח”ל‪ ,‬וברוח קדשו‬ ‫בחורים אמריקאים ושאלו אם יש‬ ‫רבי שלמה קארלינער זצוק”ל ימשיך אחריו בהנהגת העדה‬ ‫הקדושה‪ .‬אבל הוא לא אבה בשום אופן‪ ,‬ואמר שאיננו ראוי‬ ‫היה מרגיש מיד בכל אדם בעוונותיו‪ ,‬בדרשותיו הרבים היה‬ ‫לנו מושג היכן הם יכולים למצוא‬ ‫‘מגיד’ בחסד עליון‪ ,‬ומעורר תדיר לב ישראל בתשובה לשמה‬ ‫לאותה איצטלא‪ .‬ולאחר רוב בקשות והפצרות התלמידים‬ ‫מנין של ערבית בשעה מאוחרת טיב‬ ‫הוחלט שיסעו לשבת קודש אל הרבי הקדוש רבי מיכל‬ ‫לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫כזו?!לא חיפשו לקנות אוכל כי אם ההודעו‬‫הם‬ ‫מזלוטשוב וישאלו מפיו את דעת קדשו‪.‬‬ ‫בהם‬ ‫שיש‬ ‫קדושים‪,‬‬ ‫בניגונים‬ ‫ישראל‬ ‫את‬ ‫לקרב‬ ‫וכן היה דרכו‬ ‫חפשו לעשות רצון ה’ ולהתפלל‬ ‫לאותה שבת יצאה פמליא גדולה מתלמידי רבי אהרן הגדול‬ ‫הנקרא‬ ‫המפורסם‬ ‫ניגונו‬ ‫כדוגמת‬ ‫אש‪,‬‬ ‫ברשפי‬ ‫התעוררות‬ ‫רגשי‬ ‫תפילה בציבור‪.‬‬ ‫ביחד עם רבי שלמה מקארלין‪ ,‬שהחזיק כל העת בידיהם של‬ ‫‘התעוררות רחמים רבים’‪ ,‬המורגל בפיהם של ישראל בזמנים‬ ‫והתפללנו‬ ‫יחדיו‬ ‫התארגנו‬ ‫כמה מידידיו ורעיו הקרובים‪ ,‬שתמכו בו וחיזקוהו‪ ,‬כי היה מלא‬ ‫עילאים‪ .‬וכפי שמקובל שאמר הצדיק שכל אדם אשר ישיר את‬ ‫ערבית‬ ‫תפילת‬ ‫בהתרגשות‬ ‫פחד ורעדה שכשיראהו המגיד הקדוש מזלוטשוב‪ ,‬בוודאי יגער‬ ‫הניגון הזה ברגשי התעוררות של תשובה‪ ,‬יזכה לעורר עליו‬ ‫בציבור!!!‬ ‫בו על רוע מעלליו‪ ...‬ואף על החסידים יתן קולו שלא מצאו להם‬ ‫רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬והדברים עתיקין‪.‬‬ ‫בעל המעשה‪:‬י‪.‬מ‬ ‫לרבי כי אם איש נחות דרגא כמוהו‪...‬‬ ‫קדושים‬ ‫המגיד הקדוש הניח אחריו חמישה בנים צדיקים‬ ‫מתרים את התורם‬ ‫הם עשו שבת שלמה בזלוטשוב‪ ,‬והרבי קירב אותם באהבה‬ ‫הצדיק‬ ‫טיב‬ ‫נטע‬ ‫וטהורים‪ ,‬שאמרו עליהם שהם חמישה ארזים אשר‬ ‫להאיר את העולם‪ ,‬כנגד ‘חמישה חומשי תורה’‪ .‬הלא הם‪:‬‬ ‫יש לי סיבוב קבוע שאני עושה‬ ‫וחיבה‪ ,‬ובהיכנסם כולם יחדיו במוצאי שבת קודש אל הרבי‬ ‫כדי להציע את שאלתם בדבר המשך ההנהגה‪ – .‬עוד בטרם‬ ‫ההודעות‬ ‫הרה”ק רבי יוסף מיאמפולה זצוק”ל‪ ,‬אבי שושלת יאמפלע‪.‬‬ ‫בחו’’ל לגייס כספים אצל יהודים‬ ‫פצו את פיהם‪ ,‬נתן הצדיק את עיניו ברבי שלמה‪ ,‬שהסתיר את‬ ‫ראדעוויל‪.‬‬ ‫הרה”ק רבי יצחק מראדוויל זצוק”ל‪ ,‬אבי שושלת‬ ‫נדיבי לב עבור ארגון שתומך‬ ‫גולדשטייןאברכים שיסתירו אותו‪,‬‬ ‫ונעמד | עורך‪ :‬ש‪.‬‬ ‫מאחורי כמה‬ ‫יעקב רבינוביץ‬ ‫ממנו‬ ‫הרוחנית‪ :‬ר'‬ ‫הוועדה מאוד‬‫הרה”ק רבי בנימין זאב וולף מזבאריז’ זצוק”ל‪ .‬הרה”ק יו"רעצמו‬ ‫במשפחות רבות באוכל לשבתות‪,‬‬ ‫כאשר כל גופו רועד מפחד אלקים‪ .‬הרבי ביקש מן האברכים‬ ‫רבי משה מזוויעהל זצוק”ל‪ ,‬אבי שושלת זוויעהל‪ .‬והרה”ק‬ ‫חגים ואף ליום יום כל אחד לפי‬ ‫לזוז קמעא‪ ,‬כדי שיוכל לראותו היטב‪ ,‬ובפתאום החל לזעוק‬ ‫רבי מרדכי מקרעמניץ זצוק”ל‪ – .‬כולם אהובים כולם ברורים‬ ‫צרכו‪.‬‬ ‫ולצעוק עליו מעומקא דליבא‪ :‬וכי מה התכלית שבאנו לעולם?‬ ‫קדושים וטהורים‪ ,‬שהעניקו חמה בקומתם‪ ,‬ונעשו מגדולי‬ ‫הגעתי לקאנטרי וניגשתי ליהודי‬ ‫– בוודאי מעדיף אתה להיסגר בחדרך ולעבוד את בוראך‬ ‫מאורי ומנהיגי הדור‪.‬‬ ‫בעל לב חם שתמיד היה בעזרי‪,‬‬ ‫בהשקט ובפרישות‪ ,‬אבל טובתם וצרכם של ישראל קודם לכל!‬ ‫*‬ ‫ותרם מידי שנה סכום מכובד מאוד‬ ‫רבי שלמה‪ ,‬דע לך נאמנה שעם ישראל צריך לך‪ ,‬ולטובתם‬ ‫הרה”ק רבי מיכל מזלוטשוב זי”ע‪ ,‬בצעירותו היה נחבא אל‬ ‫לארגון‪.‬‬ ‫של ישראל צריכים אנו להכניס את עצמנו בתוך הבוץ עד‬ ‫הכלים‪ ,‬יושב ספון וטמון בתורתו הקדושה משוש חייו כל העת‪,‬‬ ‫הפעם השפיל מבט ואמר שהוא‬ ‫צוואר! [מדארף זיך אריין לאזין און בלאטע ביז ד’האלץ‪ ,‬פאר‬ ‫ובביתו אין לחם לאכול לפי הטף‪.‬‬ ‫מאוד מאוד רוצה לתמוך כמידי‬ ‫א’ייודענס וועגן]‪ ,‬ויהי המקום לחרדת אלקים‪.‬‬ ‫הרבנית הצדקנית מחברתו בקודש נשבר ליבה בקרבה נוכח‬ ‫שנה בשנה‪ ,‬אך מצבו הכלכלי לא‬ ‫מאפשר לו לתרום‪ .‬ניכרים דברי‬ ‫ואכן קיבל עליו רבי שלמה את גזירת הצדיק במאמר עירין‬ ‫הרעב הקשה של הזאטוטים הקטנים‪ ,‬כשאינה מוצאת שום מזון‬ ‫אמת והיה ברור לי שהוא שבור‬ ‫קדישין‪ ,‬והחל בהנהגת העדה‪ ,‬ועד מהרה נתפרסם שמו בקרב‬ ‫להאכילם‪.‬‬ ‫ממצבו הרבה יותר מהצער שלי‬ ‫קהל ישראל‪ ,‬ונעשה לאחד מגדולי צדיקי הדור‪ ,‬זי”ע‪.‬‬ ‫באחד הימים הגיע אחד מתושבי העיר לביתם‪ ,‬עשיר מופלג‬ ‫להפסיד תורם‪.‬‬ ‫*‬ ‫ועתיר נכסין‪ ,‬שבהכירו את הרבי ואת צדקותו הגדולה בא‬ ‫לא יודע מאיפה זה בא לי אבל ה’‬ ‫הרב הקדוש מגיד מישרים הרבי ר’ מיכל’ע זצוק”ל מזלוטשוב‪,‬‬ ‫לבקש מלפניו שיתפלל בעד הצלחתו באיזה עסק גדול שיש בו‬ ‫שם לי בפה את המלים הבאות‪“ :‬אם‬ ‫היה יושב בשבת תחכמוני ועוסק בתורתו בקדושה ובטהרה‬ ‫רווח עצום‪ .‬ובכניסתו אל הבית וראה את גודל העניות השוררת‬ ‫אתה לא יכול לתרום בעצמך‪ ,‬אולי‬ ‫בבית המדרש‪ .‬בזמנים ההם לא היה ‘כולל’‪ ,‬ולא חלוקת‬ ‫בו‪ ,‬ואת הרבנית הצדקנית בשברון ליבה‪ .‬ניגש אליה בבקשה‬ ‫אתה רוצה להסתובב איתי ולעזור‬ ‫‘מלגות’‪ ...‬הוא גם לא קיבל ‘קעסט’‪ ,‬ובביתו שרר עוני ומחסור‪.‬‬ ‫שלא תפריע לבעלה הגדול מעבודת קדשו‪ ,‬והוא מקבל על עצמו‬ ‫לי לגייס תרומות כאן בקאנטרי?!’’‬ ‫לשאת בכל עול הוצאות הבית מהחל ועד כלה‪.‬‬ ‫יום אחד ניגש ילדו הקטן אל אימו הצדקנית‪ ,‬וביקש פרוסת‬ ‫דמעות חמות נגרו מעיניו והוא‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫שהביא‬ ‫שמחה הרבנית על הישועה הגדולה‬ ‫“בדיוק‬ ‫בהתרגשות‪:‬‬ ‫השיב‬ ‫לחם להשביע את רעבונו‪ .‬אמרה האמא‪ :‬אין לי‪ ,‬לך לאבא ובקש‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫לביתה‪ ,‬ואכן עמד האיש בדיבורו ומני אז היה הבית מלא תדיר‬ ‫התפללתי לה’ שאם אין לי כסף‬ ‫במזון ומחיה בריווח גדול‪ ,‬ולא נחסר להם כלום‪.‬‬ ‫לחלק אז לפחות שיעשה אותי‬ ‫הלך הבן אצל אביו‪ ,‬ואמר‪ :‬טאטע‪ ,‬רעב אנוכי! אמר לו אביו‪,‬‬ ‫גבאי צדקה והנה תפילתי התקבלה‬ ‫דומני שאין זה נכון‪ ,‬אינך רעב‪ ,‬שכן אם היית רעב הרי בוודאי‬ ‫הגדול‬ ‫בשינוי‬ ‫הקדוש‬ ‫כעבור תקופה קצרה‪ ,‬והנה הבחין הרבי‬ ‫בשמים!!!” הוא לקח את ידי‬ ‫היה הקב”ה מזמין לי אוכל לתת לך!‬ ‫שיש בביתו לטובה‪ ,‬כאשר מזון וצידה מצוי בשופי להשביע נפש‬ ‫והסתובב איתי בין כל מכריו ועזר‬ ‫והנה בעודו מדבר עימו‪ ,‬הסתובב רבי מיכל’ע וראה על החלון‬ ‫שוקקה‪ ,‬הוא התפלא מאוד בדבר ושאל את הרבנית מנין מקור‬ ‫לי לאסוף סכומים הרבה יותר‬ ‫מונחת מטבע‪ .‬פנה אל בנו הקט וביקש את סליחתו‪ ,‬ואמר לו‪:‬‬ ‫השפע הגדול הממלא את הבית לאחרונה‪ – .‬סיפרה לו הרבנית‬ ‫מאילו הוא היה תורם לבדו!!!‬ ‫סלח לי שאמרתי שאתה שקרן‪ ,‬כי הנה רואה אני שהשם יתברך‬ ‫על האיש העשיר שהגיע לבקשת הברכה‪ ,‬ומאז אין חסר מאומה‬ ‫שלח לי מטבע עבורך‪ ,‬קח לך אפוא את הכסף בידך וצא קנה לך‬ ‫בבית‪ ,‬ברוך ה’‪.‬‬ ‫בעל המעשה‪:‬ע‪.‬י‪.‬ל‪.‬‬ ‫קבל‬ ‫הכנסת‪,‬‬ ‫בבית‬ ‫למחרת‬ ‫האיש‬ ‫את‬ ‫מיכל’ע‬ ‫כשפגש רבי‬ ‫את מאכלך‪ ,‬ויאכלו ענווים וישבעו‪.‬‬ ‫המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה‬ ‫יש‬ ‫‘עוול’‬ ‫מה‬ ‫העשיר‬ ‫של‬ ‫לתמיהתו‬ ‫לו‪,‬‬ ‫שעשה‬ ‫העוול‬ ‫לפניו על‬ ‫פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס‬ ‫*‬ ‫בהחזקת תלמיד חכם וכלכלת ביתו? – הסביר הרבי‪ ,‬דהנה‬ ‫בפקס‪15326517922 :‬‬ ‫הרה”ק הרבי ר’ יחיאל מיכל מזלוטשוב זצוק”ל‪ ,‬היה כמה‬ ‫שנינו בגמרא (חולין פד‪“ :):‬מאי דכתיב (תהילים קיב‪ ,‬ה) ‘טוֹב‬ ‫או ל‪o.y.wines@gmail.com :‬‬ ‫וכמה פעמים בהיכל קדשו של רבו מרן‬ ‫| המשך בעמוד הבא |>‬ ‫ִא ׁיש ח ֹונֵן וּמַ לְ וֶ ה ְיכַלְ ּ ֵכל דְּ בָ ָריו ְ ּב ִמ ׁ ְש ּפָט’‪ ,‬לעולם יאכל אדם‬ ‫ג‬ ‫‪851‬‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫‘אם ז ְַך וְ י ׁ ָָשר אָ ּ ָתה‪,‬‬ ‫שדיבר הכתוב (איוב ח‪ ,‬ו‪-‬ז) ִ‬ ‫הבעש”ט הקדוש זי”ע‪ ,‬ולאחר מכן הפסיק‬ ‫ֶיך וְ ׁ ִשלּ ַם נְ וַת צִ ְד ֶק ָך‪ .‬וְ הָ יָה‬‫ִּכי עַ ּ ָתה יָעִ יר עָ ל ָ‬ ‫לתקופת מה את נסיעותיו מחמת שחזקה עליו‬ ‫ּ‬ ‫יתך ִי ְׂשגֶה ְמאֹד’‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ית ָך ִמצְ עָ ר‪ ,‬וְ אַ חֲ ִר ְ‬ ‫אש ְ‬ ‫ֵר ׁ ִ‬ ‫מצות אביו הרה”ק רבי יצחק מדרוהוביטש‬ ‫וכמובן היה מפזר כל ממונו לצדקה‪ ,‬ואף החזיק‬ ‫זצוק”ל‪ ,‬שציווהו לחדול מנסיעותיו מז’יבוז’ה‪.‬‬ ‫בבית מדרשו עשרה בטלנים כדין‪ ,‬שהיו בטלים‬ ‫והעידו הצדיקים‪ ,‬מה שמקובל בידיהם‬ ‫גליון מס'‪:‬‬ ‫ממלאכתם ועוסקים בתורה‪ ,‬והוא היה מחזיק‬ ‫מתלמידי הבעל שם‪ ,‬שאם היה עורך עוד‬ ‫אותם ואת ביתם‪.‬‬ ‫‘נסיעה’ אחת אל מרן הבעש”ט היה בכוחם‬ ‫מלבד זאת היה לו ‘ממונה’‪ ,‬איש נאמן מתלמידיו‬ ‫להביא יחדיו את הגאולה השלמה‪ ,‬מחמת שהיו‬ ‫ומקורביו‪ ,‬שהיה יוצא בשליחותו ונודד בערים‬ ‫בבחינת התאחדות רוח ונפש של משיח צדקנו‪.‬‬ ‫לאסוף ממון לצדקה‪ ,‬והיה הרבי מורה לו תדיר‬ ‫[מעין הענין הנודע מהשתוקקותו הגדולה של‬ ‫להיכן לנסוע וכמה כספים עליו לגבות‪.‬‬ ‫הבעש”ט להיפגש עם האור החיים הק’ זי”ע‪,‬‬ ‫בתקופה מסוימת נעשתה מלאכת גביית‬ ‫שאם היו נפגשים היו מחישים את הגאולה‪,‬‬ ‫הצדקה קשה מאוד‪ ,‬וכראות הממונה הקשיים‬ ‫מתוך התאחדות רוח ונפש של משיח]‪.‬‬ ‫הגדולים הנערמים לפניו בעבודת הקודש‪ ,‬ניגש‬ ‫אלא דהיינו גופא היה חלק מגזירת אריכות‬ ‫אל רבו הרבי ר’ מיכל והתלונן על כך‪ ,‬באומרו‬ ‫הגלות‪ ,‬למנוע ממנו הנסיעה אל הצדיק‪ ,‬כדי‬ ‫שחפץ הוא לעזוב את שליחות זו‪.‬‬ ‫שלא למהר את הקץ בטרם עת‪[ .‬כשם שנמנעה‬ ‫ביקשו הרבי שימתין קמעא‪ ,‬כי ברצונו לגשת אל‬ ‫נסיעתו של הבעש”ט הק’ בזמנו אל ארץ ישראל‬ ‫המקווה‪ – .‬יצא אפוא הרבי למקווה‪ ,‬ובחזרתו‬ ‫כנודע]‪.‬‬ ‫אמר לתלמידו שגילו לו מן השמים בטבילת‬ ‫אחד מן התלמידים שאל והקשה על כך לפני‬ ‫המקווה‪ ,‬שיותר יש נחת רוח למעלה באותה‬ ‫רבו הרה”ק רבי מיכלע‪ ,‬ממה שנפסק להדיא‬ ‫יגיעה שמתייגעים באסיפת הממון לצדקה‪ ,‬מכל‬ ‫בתרומת הדשן (סימן מ) שאין לשמוע לאביו‬ ‫החלוקה שמחלקים לעניים‪ ,‬ואף יותר מהחזקת‬ ‫בדבר זה‪.‬‬ ‫ה’כולל’ של העשרה בטלנים בעיר‪ .‬כי ההילוך‬ ‫וז”ל התרומת הדשן‪“ :‬שאלה‪ ,‬תלמיד רוצה‬ ‫אחר הצדקה‪ ,‬והיגיעה שמתייגעים בה עם כל‬ ‫לצאת ממדינתו ללמוד תורה לפני רב אחד‪,‬‬ ‫הטרחא והביזיונות הכרוכים עימה‪ ,‬מעלה‬ ‫שהוא בוטח שיראה סימן ברכה לפניו‪ ,‬ויזכה‬ ‫נחת רוח ושמחה עד מאוד לפני כיסא הכבוד!‬ ‫בתלמוד ללמוד הימנו‪ .‬ואביו מוחה בו בתוקף‪,‬‬ ‫ולפיכך אין ראוי לו שיעזוב את מלאכתו‪,‬‬ ‫ואמר לו בני אם תלך לאותה מדינה שהרב‬ ‫ויתגבר על כל הקשיים‪ ,‬כדי לעשות נחת רוח‬ ‫וכמה צריכים זהירות שלא לצער אביו ואימו‪ .‬כי אף‬ ‫שם תצערני עד מאוד‪ ,‬כי אדאג עליך תמיד ח”ו‬ ‫לבורא יתברך שמו!‬ ‫במקום שמצד ההלכה אולי הותר לו להמרות פי‬ ‫פן תהא נתפש‪ ,‬או יעלילו עליך כמו שרגילים באותו‬ ‫*‬ ‫אביו‪ ,‬מכל מקום עצם הצער שמגיע לאביו או לאימו‬ ‫מדינה‪ – .‬מה יעשה תלמיד ישמע לאביו‪ ,‬או ילך‬ ‫פוגם ומחסיר בשפע הגדול הנשפע בקדושה וטהרה‪,‬‬ ‫כחפצו ללמוד תורה”‪.‬‬ ‫המגיד הק’ רבי מיכל’י זלוטשובער נסתלק בעיר‬ ‫והדברים נוראים למתבונן‪.‬‬ ‫‘יאמפאלע’ יצ”ו ושם מנוחתו כבוד‪ ,‬ובעלותו בסערה‬ ‫“תשובה‪ ,‬ייראה דאין צריך לשמוע כהאי גוונא לאביו‪,‬‬ ‫השמימה יצא הכרוז בקול רעש גדול בכל העולמות‬ ‫*‬ ‫וראיה מהא דאמרינן וכו’‪ ,‬אלמא לצאת לתלמוד‬ ‫העליונים ‘הבו יקר לדיוקנא קדישא’‪ .‬כמ”ש בזוהר‬ ‫מובא בספרים הקדושים אודות המגיד מזלוטשוב‬ ‫תורה‪ .‬אף על פי שמוצא ללמוד תורה במקומו‪ ,‬עדיף‬ ‫יה לְ בֵ י ִקבְ ֵרי‪,‬‬ ‫ית ּ‬ ‫ֵיה ִמ ֵּב ֵ‬ ‫“כַד נ ְַטלֵי ל ּ‬ ‫הק’ (ח”ב קצט‪ּ :).‬‬ ‫זצוק”ל‪ ,‬שהיה מטריח עצמו מאוד בשביל צדקה‬ ‫מכיבוד אב ואם‪ ,‬שהרי יעקב אבינו לא נענש על כיבוד‬ ‫ֵיה וְ אַ ְמ ֵרי‬ ‫ְּכ ֵדין מַ כְ ִרזִ ִי עֲלוֹי‪ִ .‬אי ִאיה ּו ז ַּכָאָ ה מַ כְ ִרזֵי עָ ל ּ‬ ‫וחסד‪ ,‬ופעמים רבות היה יוצא גם ב’נסיעה’ על פני‬ ‫אב ואם כל אותם שנים שלמד תורה בבית עבר כו’‪.‬‬ ‫הָ בוּ י ְָקר לְ ִדיּו ְּקנָא דְּ מַ לְ ּכָא‪ָ ‘ ,‬יבֹא ׁ ָשלוֹם יָנוּח ּו עַ ל‬ ‫ערים ועיירות כדי לקבץ ממון לצדקה או לפדיון‬ ‫ואין נראה לחלק בין כיבוד אב ואם‪ ,‬בין מה שאביו‬ ‫הל ְֵך נְ כֹחוֹ’ (ישעיה נז‪ ,‬ב)‪ְ .‬מנָא לָן‪ ,‬דִּ כְ ִּתיב‬ ‫ִמ ׁ ְש ְּכבוֹתָ ם ֹ‬ ‫שבויים‪ ,‬כדרכם של הרבה צדיקים בדורו‪.‬‬ ‫מיחה בידו ושמצערו במה שעובר על צוואתו‪ ,‬דהא‬ ‫יך צִ ְד ֶק ָך ְּכבוֹד ה’ יַאַ ְספֶ ָך’” ע”כ‪.‬‬ ‫(שם נח‪ ,‬ח) ‘וְ הָ ל ְַך לְ פָנְ ָ‬ ‫באחת מנסיעותיו הקשות‪ ,‬נשאל על ידי תלמיד נאמן‬ ‫תרווייהו מצות עשה שווה נינהו כבודו ומוראו כו’‪.‬‬ ‫תיכף עלה ונתעלה ובהאי קטירא איתקטר אל מקומו‬ ‫שהתלווה אליו וראה בגודל טירחתו ומסירות נפשו‬ ‫ולענין לצאת לתלמוד תורה לפני רב שזוכה ממנו‬ ‫הנכון לו בגן עדן העליון‪ ,‬ובהיותו אחד מגדולי צדיקי‬ ‫בדבר‪ ,‬עד היכן מגעת חובה זו‪ ,‬הרי עם יישאר בעירו‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬שרינן לעיל טומאה דרבנן‪ ,‬אלמא עדיף‬ ‫הדור מינו אותו כדיין בבית דין של מעלה‪ ,‬בין כל‬ ‫ובביתו יוכל לעבוד את השם יתברך בתורה ובתפילה‬ ‫ממורא דאב ואם” עכ”ל‪.‬‬ ‫הצדיקים העליונים בני היכלא דמלכא היושבים‬ ‫ביישוב הדעת ובמנוחה‪ ,‬ובוודאי יעלה זה לקורח רוח‬ ‫הרי שפסק לפנינו להדיא שאין חיוב לציית לאביו‬ ‫ראשונה במלכות בית דין העליון‪.‬‬ ‫גדולה בשמים‪ ,‬ולמה לו לצאת ולטרוח כל כך לטלטל‬ ‫בדבר זה‪[ ,‬והפוסקים האריכו בשאלה זו והרבה‬ ‫אולם מחמת עוצם שרף קדושתו העליונה ופרישותו‬ ‫עצמו בדרכים בשביל הצדקה‪.‬‬ ‫חילוקי דינים נשנו בזה‪ ,‬עיין בדבריהם]‪ – .‬ומאחר‬ ‫העצומה‪ ,‬שלא פגם מעולם בכהוא זה בקדושת ברית‬ ‫הסביר לו רבו המגיד את טעמו ואת נימוקו‪ ,‬הנה בכל‬ ‫שכל כך השפעת קדושה עצומה תליא באותה נסיעה‪,‬‬ ‫קודש‪ ,‬היה מחמיר מאוד בדין עבירות הללו‪ ,‬כי לא‬ ‫עבודה רוחנית שבעולם ישנם קשיים‪ ,‬כגון בתפילה‬ ‫עד שבכוחה להחיש את גאולתם של ישראל‪ ,‬מדוע‬ ‫הבין כיצד מסוגל איש ישראל שנברא בצלם אלקים‬ ‫הרי לא תמיד עולה כהוגן‪ ,‬ובתורה מתערבים לפעמים‬ ‫לא עבר על מצות אביו לנסוע אל היכלא דמלכא‬ ‫קדוש וטהור לפגום בנשמתו ולטמאה בטומאות‬ ‫‘פניות’ שונות‪ ,‬ואין זה מן הקלות כלל להגיש ‘קרבן‬ ‫כאשר חפצה נפשו‪.‬‬ ‫וזוהמות אלו‪ ,‬ולפיכך נצרכו להעביר אותו מתפקיד‬ ‫שלם’ תמים בעבודת שמים‪ – .‬אך במצות החסד‪,‬‬ ‫ענה על כך הרבי ר’ מיכל‪ ,‬יתכן שאכן מצד ההלכה‬ ‫זה כדי לזכות את ישראל‪ – .‬כן העיד בו נכדו הקדוש‬ ‫כשעוסקים וטורחים במצות הצדקה והחסד‪ ,‬מקובל‬ ‫אולי מותר היה לי בזה להמרות פי אבא ולנסוע לשם‪.‬‬ ‫המפורסם רבי שלומק’ה מזוויעהל זי”ע‪ ,‬ממה שקיבל‬ ‫בידי מפי מורי ורבי הבעש”ט הק’ זי”ע‪ ,‬שאין בודקים‬ ‫וכמ”ש בפרק קמא דעבודה זרה (יט‪“ :).‬לעולם ילמוד‬ ‫בבית אבותיו‪[ .‬ואף הוא עצמו היה זהיר ומקודש עד‬ ‫כלום‪ ,‬ותיכף עולה המצוה לעילא‪ ,‬ומתקבלת ברצון‬ ‫אדם תורה במקום שלבו חפץ‪ ,‬שנאמר (תהלים א‪ ,‬ב)‬ ‫מאוד בקדושה זו כידוע‪ ,‬כאשר הרה”ק רבי אהרל’ה‬ ‫ושמחה קדם אבוהון די בשמיא‪ .‬וסברת טעמא‬ ‫כי אם בתורת ה’ חפצו”‪ – .‬אך חוששני שכל אותה‬ ‫ראטה זי”ע היה מפליג בשבח קדושתו הרבה‪ ,‬ואף‬ ‫נסתלק לבית עולמו ביום ‘יסוד שביסוד’]‪.‬‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫דמילתא‪ ,‬כי בצדקה וחסד העיקר מה שאנו נצרכים‬ ‫הוא שהיהודי המקבל ייוושע מצערו ומצרתו‪ ,‬וכל‬ ‫שעשתה המצוה את פעולתה ויצא המקבל מן המיצר‬ ‫השפעה הגדולה שבנסיעה כזו תיפגם‪ ,‬מאחר שאבי‬ ‫הגדול יצטער בדבר‪ ,‬ושוב נמצינו מפסידים את כל‬ ‫)דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬ ‫*‬ ‫לקבלת העלון במייל‬ ‫התורמים להפצת העלון‬ ‫לא איכפת לן כלום בחיסרון דין ‘לשמה’ שמצד הנותן‪,‬‬ ‫והצלחה או ליארצייט‬‫לברכהודו”ק‪.‬‬ ‫הנסיעה‪,‬‬ ‫השפעת‬ ‫לשמחות‪,‬‬ ‫תועלת‬ ‫העלון‬ ‫ניתן עיקר‬ ‫להנציח את‬ ‫זכותו הגדולה של בעל ההילולא תגן עלינו ובעדנו‬ ‫מובן לכל משכיל שדברים הללו הינם למעלה‬ ‫והכל עולה ומתקבל לטובה‪.‬‬ ‫מהשגתנו‪ ,‬ויש בהם רזין טמירין עילאין המכוסים‬ ‫לכתיבה וחתימה טובה‬ ‫*‬ ‫לפני עתיק יומין‪ ,‬ואין איתנו יודע עד מה‪ – .‬אך מה‬ ‫ִּתכְ לֶ ה ׁ ָשנָה וְ ִקלְ לו ֶֹתיהָ – ּ ָתחֵ ל ׁ ָשנָה וּבִ ְרכו ֶֹתיהָ‬ ‫בערוב ימיו של המגיד הק’ מזלוטשוב זי”ע תלמידו‬ ‫שצריכים אנו ללמוד ‘מוסר השכל’ מטיב זה המעשה‬ ‫על הברכה יעמדו‬ ‫הנאמן של הבעש”ט זצוק”ל זכה לעושר‪ ,‬וכענין‬ ‫שלפנינו‪ ,‬עד היכן מגעת מצות ‘כיבוד אב ואם’‪,‬‬ ‫לקבלת העלון במייל )דוא"ל( נא לשלוח למייל המצו"ב‬ ‫התורמים להפצת העלון‬ ‫ניתן להנציח את העלון לשמחות‪ ,‬לברכה והצלחה או ליארצייט‬ ‫האחים היקרים העומדים תמיד לימין רבינו הרב יהודה בן שרה שיינדל והרב שאול יחזקאל בן שרה שיינדל וכל משפחתם ‪ -‬להצלחה בכל העניינים • יוסף בן טילה רוזא לרפו"ש • שרה שיינדל בת טילה רוזה להצלחה בכל העניינים‬ ‫יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד' | רח' ישעיהו ‪ 7‬ירושלים טל‪shivti11@gmail.com | 05276-10455 078-3331109 :‬‬ ‫יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך‪ ,‬הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים‪ .‬המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה‪.‬‬ ‫‪Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or‬‬ ‫|‬ ‫‪zeligk@gmail.com or text 718-249-7173‬‬ ‫ד‬