gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

באר הפרשה - לשה"ק · BEER HAPARSHA LSH’K — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נצו"י (סליחות)‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫פני ביום ההוא ‪ -‬כי אתה עמדי גם בשעת ההסתר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ד‬ ‫תשובה‬ ‫פרשת התשובה ‪ -‬ושבת עד ה' אלוקיך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫ימי הסליחות והכנה לר"ה‬ ‫זוחלים ורועדים ‪ -‬רוממות ימי הסליחות ובפרט יום א' דסליחות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫לך ה' הצדקה ‪ -‬הוא בורא עולם ואדון הכל כיצד חטאנו לפניו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬י‬ ‫תמכתי יתידותי בשלוש עשרה תיבות ‪ -‬סגולת אמירת י"ג מידות של רחמים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫ועד אחרית שנה ‪ -‬לנצל את הימים הללו בטוב כהכנה לר"ה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫ימי עבודה והכנעה ‪ -‬כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬טז‬ ‫ספה"ק בת עין‬ ‫השפעת י"ג מידות רחמים ע"י האמונה שגם הדין הוא חסד גמור רק באתכסיא‬ ‫ולהבין זה על דרך המוסר על פי דאיתא בזוה"ק )זח"א ד‪ (.‬עמא די חשוכא מהפכין לנהורא כו'‪ ,‬דהנה עיקר שעשוע‬ ‫דקוב"ה בצדיקים שמהפכים מדת הדין למדת הרחמים‪ ,‬היינו‪ ,‬שבכל בחינת דינים רואין ומסתכלין בחינת חסדי‬ ‫השם יתברך‪ ,‬שמאמינים בה' כי חפץ חסד הוא‪ ,‬ומה ששולח על אדם איזה צרה רחמנא ליצלן הוא בחינת חסד‬ ‫כדי שיפשפש במעשיו‪ .‬בין כשיש לאדם איזה יסורים בגשמיות‪ ,‬או ברוחניות שרואה שאין עבודתו שלמה‪ ,‬הכל‬ ‫הוא לטובתו כדי להעלותו לתשובה עלאה יותר‪ .‬כי גם בחינת דינין בחינת גבורה בחינת שמאל נכלל בו בחינת‬ ‫חסד‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק )ח"ב קסז‪ (.‬יהי אור דא ימינא‪ ,‬ויהי אור דא שמאלא‪ .‬שגם בחינת שמאל בחינת גבורה נקרא‬ ‫בחינת אור בחינת חסד‪ ,‬אלא שבחינת חסד שבו הוא מכוסה‪ .‬ולכן בתיבת שמאל נכלל שם א"ל בחינת חסד‪.‬‬ ‫וזהו רצון הבורא ברוך הוא‪ ,‬שיבין כל זה‪ ,‬ושיאמין באמונה שלמה שהוא בחינת חסד‪ ,‬ובזה מעלה בחינת הדין‬ ‫ונתהפך לבחינת חסד‪ ,‬כדאיתא בזוה"ק )ח"ב סז‪ (.‬על פסוק )ויקרא ט כב( וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וגו'‬ ‫ידו כתיב‪ ,‬דבעי לארמא ימינא על שמאלא‪ ,‬פירוש‪ ,‬שצריך האדם להרים ולהגביר בחינת חסד בחינת ימין על‬ ‫בחינת שמאלא בחינת דין‪ ,‬לומר שכל עיקר היסורים הוא בחינת חסד כנ"ל‪ .‬ובזה נתהפך מצרה לחסד‪.‬‬ ‫‪ ...‬וזהו מאמר חז"ל )ר"ה יז‪ (:‬על פסוק )שמות לד ו( ויעבור ה' על פניו ייקרא וגו' ‪ -‬מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח‬ ‫צבור וכו'‪ ,‬פירוש‪ ,‬ויעב"ר גימטריא חס"ד גבור"ה )‪ ,(288‬ומכאן למדו שהקב"ה נתעטף‪ ,‬היינו שנתעטף ונתלבש‬ ‫בחינת חסד בבחינת גבורה‪ ,‬ועל ידי שהאדם מבין ומאמין בזה ומעלה בחינת גבורה כנ"ל‪ ,‬ממשיך על עצמו י"ג‬ ‫)בת עין‪ ,‬ריש פרשת תזריע(‬ ‫מדות הרחמים‪ ,‬ונגאל מבחינת גבורה כנ"ל‪.‬‬ ‫סדר ועימוד‪ :‬א‪.‬י‪.‬ש‪ .‬אשדוד ‪shwrtz@bezeqint.net‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ã‬‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪øúñä éëðàå' òåãîå ,ïéãä úãéî åéìòî ä÷ñô àì ïééãò‬‬ ‫פני ביום ההוא ‪ -‬כי אתה עמדי גם בשעת ההסתר‬ ‫‪ò"éæ àçñéùôî íéðåá 'ø éáøä ÷"äøä øàéáå .'øéúñà‬‬ ‫‪åðì åàéöîä äøö êåúîå ,ïúùøôá åðéöî úåéç éììè‬‬ ‫)‪'éáø÷á é÷åìà éë ìò' åøîàéù äæ éë ,(ô÷ úåà äçîù úøåú‬‬ ‫‪é÷åñôá åðì åìéâå ,äçååøå úåãô åðéúåáøå åðéîëç‬‬ ‫‪éðá úà 'áæåò' åðéà ä"á÷ä íìåòì éë .ïååòì áùçð‬‬ ‫‪àåä áéèéä àåä ,åðéáà àåä åðé÷åìà àåä éë äøåúä‬‬ ‫‪'áåæòé àì åúìçðå åîò úà 'ä ùåèé àì éë' ,ìàøùé‬‬ ‫‪àìå åðáæòé àì íìåò ãòå íìåòîå ,åðì áéèé àåä áéèéî‬‬ ‫)‪åúåà íéàöåîùë 'óà ïåøç' úòùá íâ ïëì ,(ãé ãö íéìéäú‬‬ ‫‪âäðúîå ,åðúàî åéðô øéúñäù åðì äàøðùë íâå ,åðùèé‬‬ ‫‪,'éðçëù 'äå 'ä éðáæò' øîåì åì äìéìç úåòøå úåáø úåøö‬‬ ‫‪úøúñåî äëøáå äáåè àìà åðéà ,ïéãä úãéîá å"ç åðîò‬‬ ‫‪ àèçì áùçð àôåâ àä ïë øîàé íàå‬א‪éëðàå' ïë ìòå ,‬‬ ‫‪,(ç靿é àì êìéå) ïúùøôá áéúë êëå ,åæìä äøúñää úçú‬‬ ‫‪àöîð ä"á÷äù øéëéå òãéù ãò ,'éðô øéúñà øúñä‬‬ ‫‪íäî éðô éúøúñäå íéúáæòå àåää íåéá åá éôà äøçå‬‬ ‫‪.áöî ìëá åúà‬‬ ‫‪íåéá øîàå úåøöå úåáø úåòø åäåàöîå ìåëàì äéäå‬‬ ‫‪,äìàä úåòøä éðåàöî éáø÷á é÷åìà ïéà éë ìò àåää‬‬ ‫‪(øúñà ä"ã íéøåô) ò"éæ 'íäøáà úéá'ä ÷"äøä ùøã êëå ,íéðåùàøä åù÷äå ,'àåää íåéá éðô øéúñà øúñä éëðàå‬‬ ‫‪íåéá éðô ¯ øéúñà øúñä éëåðàå áåúëä ïåùì úà‬‬ ‫‪ïéàù øåáòá íä åéúåøö ìëù òãåé àåä ïëà íàù‬‬ ‫‪éðô ïééãò ìôåëîå ìåôë 'øúñä'äùë íâù ,øîåìë ,àåää òåãî ,ë"à ,åàèçá øéëî àåäù àöîð ,åáø÷á åé÷åìà‬‬ ‫א‪ .‬וכעניין הזה פירש הגה"ק מהרי"ל דיסקין זי"ע )פר' אחרי( במה שאומרים ומתוודים ביום הכיפורים 'על חטא‬ ‫שחטאנו לפניך בתמהון לבב'‪ ,‬שכפשוטו היינו בשגעון ובדרך שטות‪ ,‬וכמו שנאמר בפרשת התוכחה )לעיל כח כח(‬ ‫ומה מקום לווידוי ע"ז‪ ,‬והמהרי"ל מבאר דהיינו שמחשב‪ ,‬שהולך ומתרעם ח"ו על מידותיו של הקב"ה‪ ,‬ועל כך צריך‬ ‫להתוודות ולחזור ממחשבתו הרעה‪.‬‬ ‫סיפר לנו אברך חשוב ת"ח מופלג וירא"ש מרבים‪ ,‬זה לי רבות בשנים שהנני לומד בכולל 'חצות' בקבר רחל‬ ‫)מחצות ליל עד אחרי תפילת שחרית כוותיקין(‪ .‬לפני זמן מה באתי ברכבי לקבר רחל בחצות הלילה כדי ללמוד כהרגלי‪ ,‬והנה‬ ‫הממונה על השער הראשי מנע בעדי מלהכנס‪ ,‬באומרו שאין רשות כניסה לקבר רחל‪ ,‬שאלתי אותו‪ ,‬ולמשך כמה‬ ‫זמן חל האיסור‪ ,‬אמר לי השומר כל הלילה‪ .‬בלית ברירה פניתי לאחורי וחזרתי לביתי‪.‬‬ ‫ויהי בבואי לביתי מצאתי את בתי שהיתה אז כלה לקראת נישואיה איך שפניה התנפחו ואבדה נשימתה )מחמת‬ ‫איזה מאכל שאכלה מבלי דעת שהיא רגישה אליו(‪ ,‬ובשום פנים ואופן לא הצליחה לנשום‪ ...‬וכבר עמדה על שערי מ‪ ...‬ל"ע‪.‬‬ ‫מיד הזעקתי את אנשי ההצלה והם החישוה לבית החולים‪ ,‬שם הצילו אותה ב"ה וב"ש‪.‬‬ ‫ויהי ממחרת אז הבנתי א‪ .‬את גודל ההשגחה העליונה‪ ,‬כי שאלתי את חבריי וידידיי לומדי הכולל היכן היו אתמול‪,‬‬ ‫והללו לא ידעו מה אני סח‪ ,‬הכל היה כרגיל ‪ -‬השער נפתח ונכנסנו להיכל הציון‪ ,‬בו למדנו כרגיל בכל לילה ללא‬ ‫שום שינוי‪ .‬והבנתי כי אותו שומר היה שליח שלוח משמיא להציל את בתנו‪ ,‬כי הגם שנוו"ב היתה בבית אבל הבת‬ ‫שאבדה נשימתה לא היה בידה להזעיק אפילו את בני הבית לעזרתה‪ ,‬רק אני שנכנסתי בדיוק ברגע הנכון והאחרון‬ ‫לבית גילתי אותה במצב זה – אילו הייתי מאחר או מקדים את שובי הביתה אפילו בכמה רגעים לא היה מי שיציל‬ ‫את הבת ברגע הנכון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬גם למדתי מכאן כי כל דבר המעשה היה נראה כהסתרת פנים – בא לו איזה 'מחוצף' וללא כל סיבה מתעלל‬ ‫בי ומונע אותי מלהכנס לכולל‪ ,‬מונע אותי מעסוק בתורה ועבודה‪ ,‬ובאמת כל זה היה הארת פנים נפלאת להיות‬ ‫חיי בתי לשלל בעשטומ"צ‪ .‬מעתה אל יזעף לבך על מפריעים ומחוצפים למיניהם‪ ,‬כי כל אלו גם מנוהלים משמיא‬ ‫להיטיב לך ולזרעך עד עולם‪.‬‬ ‫‪ä‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ øúñää ìë êåúá àöîð ä"á÷ä ,àåää íåéá‬ב‪åéðáì ä"á÷ä ìù åúáäà ìãåâî àá 'íéðô øúñä'ä ïëåùå ,‬‬ ‫‪äòùá íâå ,íúøöá úåàøì ìåëé åðéàù ãò åéáéáç ïåùìá åùøéôù åîëå .ì"ø äëùçá éåøùä íãàä ìò‬‬ ‫‪.åðéìò åúáéç ïééãò 'éôà äøçå' äéìò øîàðù‬‬ ‫‪íâù ,'øúúñî ì¯à äúà ïëà' (åè äî äéòùé) áåúëä‬‬ ‫‪àöîð äúà ïëà éë åðòãé øúúñî ì¯à éë äîãðù äòùá‬‬ ‫‪áåúëä øàáì (.èð÷ â"ç) ÷"äåæá àúéàãë øáã ìù åììë‬‬ ‫‪àøéà àì úåîìö àéâá êìà éë íâå' ,åðéìò çéâùîå åðîò‬‬ ‫‪,'åðé÷åìà 'äì úåøúñðä' (çë èë íéáöð) ïúùøôá‬‬ ‫‪ 'éãîò äúà éë òø‬ג‪.‬‬ ‫‪ïéáäì ìåëéù åäéî éë ,'úåøúñð'ä øçà øå÷çì åðì ïéàù‬‬ ‫‪ éç ìë éðéòî úøúñðä 'úé åúòã ÷îåò âéùäìå‬ד‪ïéà .‬‬ ‫‪'ñåúä éìòáî 'íéð÷æ úòã' éøáãá åðéöî ïë ìò øúé‬‬ ‫‪åðéáàá äèåùô äðåîàá ÷æçúäì àìà åðì‬‬ ‫‪åá éôà äøçå' (æé àì êìéå) ïúùøôá øåîàä ìò‬‬ ‫‪ ãñçá åîìåò âéäðîä ïîçøä áà‬ה ‪.íéîçøá åéúåéøáå‬‬ ‫‪åäæ ,ì"äæá ,'íäî éðô éúøúñäå íéúáæòå àåää íåéá‬‬ ‫‪ïúùøôá øåîàä úà ò"éæ '÷ä 'íééçä øåà'ä øàáî êëå ,åúå÷ìäì åáøì øîåàå åðá åì àèçù íãàë ,äáéç êøã‬‬ ‫)‪äìàä íéøáãä ìë êéìò åàåáé éë äéäå' (à ì íéáöð‬‬ ‫‪øéúñîå ,åéìò åéîçøù åðá úøöá úåàøì ìåëé åðéà àåäå‬‬ ‫‪éøáã úîã÷äá ,'åâå 'êéðôì éúúð øùà äìì÷äå äëøáä åìéôàù éøäå .ì"ëò ,åðá úàëäá äàøé àìù åéðô‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫כתב ב'כד הקמח' )ראש השנה(‪ ,‬שתיבת 'דין' היא בלשון יחיד‪ ,‬ו'רחמים' היא בלשון רבים‪ ,‬לומר לך שבכל‬ ‫מצב של דין יתרבו ויתגברו הרחמים כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫עפי"ז כתב ב'מגדלות מרקחים' )להגה"ק רבי לוי יצחק בנו של הגה"ק בעל ה'ערוגת הבושם' זי"ע( על נ"ך‪ ,‬ביאור נחמד‬ ‫בפסוק הנאמר בתהלים )קיט קנו( רחמיך רבים כמשפטיך חייני‪ ,‬כי לעולם הדין הוא יחיד )כי בעצמותו הוא יחיד‪,‬‬ ‫עיי"ש( והרחמים הנם רבים‪ ,‬והרי קיי"ל להלכה ש'יחיד ורבים הלכה כרבים'‪ ,‬על כן כביכול חייב הקב"ה לפסוק‬ ‫כ'רבים' שהם הרחמים‪ ,‬הם יגברו יבטלו וימתיקו את כל הדינים‪ ,‬וזהו שאמר הקרא 'רחמיך רבים'‪ ,‬וממילא‬ ‫כמשפטיך‪ ,‬עפ"י משפטי התורה‪ ,‬חייני תצילני מכל הדינים לחיי עולם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כעין זה פירש בספר 'משכיות לבב' )על תהילים( בלשון הכתוב )קיט קיד( 'סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי'‪ ,‬שכך אמר‬ ‫דוד המלך ע"ה‪ ,‬ידעתי שגם בזמן שאתה נראה כסתרי – בעת שהסתרת פניך‪ ,‬עדיין מגני אתה‪ ,‬מגין עלי ושומר‬ ‫אותי‪ ,‬על כן לדברך יחלתי‪...‬‬ ‫ג‪ .‬וכמו שמצינו בפרשתן )וילך לא ב‪-‬ג( שאמר משה רבינו לבני ישראל 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל‬ ‫עוד לצאת ולבוא וגו'‪ ,‬ה' אלוקיך הוא עובר לפניך'‪ ,‬וביאר ה'ספורנו' שבא לנחם אותם שלא יתעצבו על מיתתו‪,‬‬ ‫וכך אמר להם אין לכם להתעצב על מה שתאבד מכם הנהגתי כי אמנם ה' אלוקיך עובר לפניך ובכן תזכו להנהגה‬ ‫יותר טוב מהנהגתי‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כלומר‪ ,‬כי ה' אלוקינו אמת וקיים לעד‪ ,‬ולעולם לא יטוש ה' את עמו‪.‬‬ ‫מה טוב ומה נעים להביא מדברי הגה"צ רבי ירוחם זי"ע המשגיח דמיר אחר פטירת הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע‪,‬‬ ‫והיו הכל שבורים ועצבים עד דכדוכה של נפש‪ ,‬נענה רבי ירוחם ואמר‪ ,‬אמנם החפץ חיים נסתלק מאתנו אבל הבורא‬ ‫יתב"ש שברא את החפץ חיים חי וקיים אתנו לעולם ולעולמי עולמים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הרה"ק הרי"מ מזלאטשוב זי"ע )תורת המגיד מזלאטשוב ר"ה ד"ה סתרו( ביאר בלשון הפיוט 'נאפד נקמה סתרו יושר‬ ‫עצתו אמונה פעולתו אמת צדיק וישר'‪ .‬שפעמים נראה לאדם כי הבורא נוהג עמו במידת הדין ובאופן של נאפד‬ ‫נקמה וסתרו יושר – נסתר מאתו כי כל הנהגת הבורא ביושר היא‪ ,‬עצתו אמונה‪ ,‬שיתחזק באמונה שלימה‪ ,‬ואז כבר‬ ‫יווכח בעיניו שכל פעולתו אמת‪ ,‬צדיק וישר הוא‪.‬‬ ‫ה‪ .‬ובזכות האמונה יעלמו ממנו כל ההסתרות והצרות‪ ,‬ויצא מאפילה לאורה‪ .‬וכמו שפירש הרה"ק ה'דגל מחנה אפרים'‬ ‫זי"ע )הפטרת כי תבוא( בלשון הכתוב )תהילים פט טז( 'אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון'‪ ,‬אשרי העם‬ ‫היודעים ומתבוננים שגם ה'תרועה' והשבירה אינם אלא מה'‪ ,‬ורק נדמה כהסתר‪ ,‬ועי"ז יזכו באור פניך יהלכון‪ ,‬ובאור‬ ‫פני מלך חיים‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪å‬‬ ‫פרשת התשובה ‪ -‬ושבת עד ה' אלוקיך‬ ‫‪àåäù íùë äòøä ìò êøáì íãà áééç' (:ñ úåëøá) ì"æç‬‬ ‫‪úòîùå êé÷åìà 'ä ãò úáùå' ,(á ì íéáöð) ïúùøôá‬‬ ‫‪êéøöù ,åðééäå ,'äçîùá åäðéìá÷ìå ...äáåèä ìò êøáî‬‬ ‫‪ïééðòá úùøãð äôé åæ äùøô ,'åâå 'åìå÷á‬‬ ‫‪,äáåèä ìò çîù àåäù êøãë äçîùá äòøä úà ìá÷ì‬‬ ‫‪äáøäå ,åìà úåàø÷îá áåúëä êéøàîù åîëå ,äáåùúä‬‬ ‫‪øåñî ììë äðä éë ,áåúëä úðååë øàáì ùé äúòîå‬‬ ‫‪àðééðò' àåäù äáåùúä ÷ñòá ïàëî åðãîì úåãåñé‬‬ ‫‪åäæå ,(â áî ø"øá) äçîù ïåùì àìà 'äéäå' ïéàù åðéãéá‬‬ ‫‪.'àîåéã‬‬ ‫‪ìë úà äçîùáå äáäàá ìá÷éù ì"ø ,äéäå åøîåà‬‬ ‫‪åéìò àåáé íà ïéá ,êéìò åàåáé øùà ìëå åîò úåøå÷ä‬‬ ‫‪äéäé íà' (ã ÷åñô) áåúëä øîàîá çúôð ùàøå äìéçú‬‬ ‫‪øîåì óéñåäå ,äìì÷ä åéìò òéâä å"ç íà ïéáå äëøáä‬‬ ‫‪êé÷åìà 'ä êöá÷é íùî íéîùä äö÷á êçãð‬‬ ‫‪úàå äëøáä úà ìá÷ì êéøöù ãîìì äìàä íéøáãä ìë‬‬ ‫‪áåúëä àáù ,úåøåãä é÷éãö åøîàù åîëå ,'êç÷é íùîå‬‬ ‫‪çîù àåäù åîë 'äìì÷'á çîùéù ,äååù ïôåàá äìì÷ä‬‬ ‫‪éî óàå ,ììë ùåàééì íå÷î ïéà éë ,ìë éðôá æéøëäì‬‬ ‫‪éðá íéðéîàî åðà éë ,àîòè åðééäå .'äëøá'ä ìò êøáîå‬‬ ‫‪íéîùä äö÷á çãéðë áùçðù ãò å"ç àåèçì äáøäù‬‬ ‫‪'äìì÷ä' íâå ,ãéáò áèì àðîçø ãéáòã éàî ìëù íéðéîàî‬‬ ‫‪ êé÷åìà 'ä êöá÷é íùî éøä‬ז‪ìò áàä éîçø ãéîú éë ,‬‬ ‫‪úéîãðå úðîèåîå äñåëî àéäù àìà ,'äëøá' àìà äðéà‬‬ ‫‪ åðá‬ח‪ äôöî ä"á÷äå ,íéáù ìá÷ì äçåúô åãé íìåòìå ,‬ט‬ ‫‪äøåîâä äáåèä àéä àéä øáã ìù åúéîàì êà ,'äìì÷'ë‬‬ ‫‪ 'íéîùä äö÷á çãéð' åúåàì åìéôà äëçîå‬י‪.‬‬ ‫‪ äòåùéäå äëøáä åì àåáú äðîî à÷ééãå ,íãàäì‬ו‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע היה נוהג לברך ב'שנה טובה ומתוקה'‪ ,‬וביאר הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצ"ל‪ ,‬כי באמת‬ ‫כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬וגם ה'מרירות' היא לטובה‪ ,‬וכדוגמת רופא שנותן תרופה מרה לחולה‪ ,‬שאין‬ ‫ספק שזהו הטוב ביותר בעבורו אלא שהיא מרה כלענה‪ ...‬על כן אין לנו להסתפק בברכת 'שנה טובה' בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫נבקש שתהיה שנה טובה ומתוקה‪ ...‬שגם בעינינו נראה ונרגיש את 'מתיקות התרופה'‪ ,‬ושיתחדש עלינו שנה טובה‬ ‫גם כפי קוצר שכלנו ודעתנו‪] ...‬וכן ידוע על רבים מצדיקי הדורות[‪.‬‬ ‫ז‪ .‬יתר על כן אמרו שני נביאים בסגנון אחד‪ ,‬הלא המה הרה"ק מקאברין זי"ע )תורת אבות( והרה"ק ה'בית אהרן' זי"ע‬ ‫)קלא‪ ,(.‬כי 'קצה השמים' מרמז על מידת הקדושה )עי' זוח"ב קלז‪ ,(.‬ובא הכתוב לומר‪ ,‬שאפילו מי שפגם רח"ל במידה‬ ‫זו‪ ,‬שאין לך 'נידח' כמותו‪ ,‬אף על פי כן משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך בכח התשובה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬בדרך זה ביאר הגה"צ רבי נתן געשטעטנער זצ"ל )בספרו להורות נתן( מה שפירש רש"י בלשון הכתוב 'מחוטב עצך‬ ‫– מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה וכו' ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים'‪ ,‬והרי שחוטב עצך‬ ‫ושואב מימיך הכוונה לכנענים‪ ,‬ולכאורה מניין לו לרש"י שהמקרא יוצא מידי פשוטו ואולי הכוונה באמת לישראלים‬ ‫שהם חוטבי עצים ושואבי מים‪ .‬אלא‪ ,‬כי יהודי לעולם אין משתנה שמו מ'איש ישראל' ל'חוטב עצים ושואב מים'‪...‬‬ ‫אף אם נגזר עליו שזו תהא מלאכתו עדיין יהודי הוא‪ ...‬ובעל כרחך שעפ"י פשוטו של מקרא הכוונה לכנענים‪.‬‬ ‫ואין הדברים אמורים דווקא לעניין 'מלאכה'‪ ,‬אלא ללמד יצא‪ ,‬בכל מצב שיהודי נמצא עדיין שמו עליו‪ ,‬וישראל‬ ‫אע"פ שחטא ישראל הוא‪ ...‬לא נשתנה מהותו במאומה‪ ,‬הוא חשוב ונחשב כמקדמת דנא‪ ,‬ישוב בתשובה והכל‬ ‫על מקומו בשלום‪.‬‬ ‫ט‪ .‬וכבר הביא הגה"ק מהר"ש ענגיל זי"ע )שפתי מהר"ש( ששמע מהרה"ק ה'דברי חיים' זי"ע מצאנז בעידן רעוא דרעוין‬ ‫בלשון הכתוב 'לעברך בברית ה' וכו' כורת עמך היום'‪ ,‬כי סופי התיבות של כורת עמך היום הם 'כתם'‪ ,‬ללמד‬ ‫שגם אם חטא האדם ח"ו ויש עליו 'כתם' עדיין הקב"ה רוצה לכרות עמו ברית‪.‬‬ ‫י‪ .‬כדברים הללו אמר גם הגה"צ רבי אליהו לאפייאן זצ"ל )לב אליהו‪ ,‬משפטים( והוסיף לבאר בזה מטבע הברכה בברכת‬ ‫'אתה גיבור'‪' ,‬מחיה מתים ברחמים רבים' אלו הם הרשעים שגם בחייהם קרויים מתים )ברכות יח‪ ,(:‬כי זה האדם‬ ‫אבדו ממנו כל הרגשיו‪ ,‬וחי חיי בהמה‪ ,‬הנה המית את האדם שבו‪ ,‬וכמ"ש תהלים )מט כא( 'אדם ביקר ולא יבין נמשל‬ ‫כבהמות נדמו'‪ .‬ועוד אנו אומרים 'סומך נופלים' אפילו אותם האנשים שהם נמצאים במצב של נפילה וירידה רוחנית‪,‬‬ ‫סומך ה' אותם לבל יפלו יותר ומקימם‪' .‬ורופא חולים' בין חולי הגוף בין חולי הנפש הוא הוא 'הרופא לכל תחלואיכי‬ ‫הסולח לכל עוונוכי' )תהלים קג ג(‪' .‬ומתיר אסורים' יש אנשים שבעוונותיהם קשרו ואסרו את עצמם בעבותות עגלה‬ ‫חטאה ליצה"ר‪ ,‬גם מהם לא אבדה תקוה כי השי"ת מתיר אף אסורים כאלו‪.‬‬ ‫‪æ‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪àì ,àéä ä÷åçø àìå êîî àéä úàìôð àì íåéä êååöî úà (÷"äôñ ãåòáå ÷éãö éøô ,çåìéùä éî) åùøéô øáãá àöåéë‬‬ ‫‪áùçð óëéúå ,'åëøã òùø áåæòé' àìà .'åâå 'àéä íéîùá íëìåë íåéä íéáöð íúà' ïúùøô ùéøá áåúëä‬‬ ‫‪.áåè êøã ìò áöééúäù éîë‬‬ ‫‪ïééãò ,åéäú àìù áöî äæéàá åðééä ,'íëé÷åìà 'ä éðôì‬‬ ‫‪.íëé÷åìà 'ä éðôì íéáöð íúà‬‬ ‫‪êøáòì' (àé èë íéáöð) áåúëä éøáã úà øåëæé úò ìëáå‬‬ ‫‪åîëå ,'íåéä êîò úøåë êé÷åìà 'ä øùà úéøáá‬‬ ‫‪éàøåáå éðå÷î éú÷çøúä êë ìë øîàé ìàå ùàééúé ìàå‬‬ ‫‪äðååëä 'íåéä' éë (ã"ìøú à"ôùá æ"éòëå) ÷"äôñá åùøéôù ìò 'ïúðåé íåâøú'á àð èáä .äð÷ú éì ïéàù ãò‬‬ ‫‪åîëå ,(åééç éîéî íåéå íåé ìëì) åá ãîåò íãàäù íåé åúåàì úàæä äìàä éøáã úà åòîùá äéäå' (çé èë) øåîàä‬‬ ‫‪åéäé íåé ìëá' (å å ìéòì ,à èé úåîù é"ùøá àáåä) åøîàù éáì úåøéøùá éë éì äéäé íåìù øîàì åááìá êøáúäå‬‬ ‫‪éðáì øîàð íåéå íåé ìëá éë ,ì"øå ,'íéùãçë êéðéòá éøäå ,äéáìá ùàééúéå ¯ 'åááìá êøáúäå' ,ùøéôå ,'êìà‬‬ ‫‪êøáòì ,'åâå íëìåë íåéä íéáöð íúà ¯ ùãçî ìàøùé íéùðåòä ìëù ,àèçä íöòî äù÷ ùåàééäù àéãäì‬‬ ‫‪åúãåáòì ãéîú ùãçúäì êéøö éë ,êé÷åìà 'ä úéøáá ,åðééäå ,ùàééúîä ìò íéàá íéáåúëä êùîäá íéøåîàä‬‬ ‫‪'úéãéîú äåöî' åæå ,ä"á÷ä íò (ùãçî) úéøá úåøëìå ù"úé åéëøã áéèéäìå øøåòúäì äñðî àåäù ïîæ ìëù íåùî‬‬ ‫‪éìáî äàìäå íåéäî ìéçúäìå åéøåòð øùðë ùãçúäì éî åúéøçà ùàééúî øáë íà ìáà ,äð÷ú åì ùé ïééãò‬‬ ‫‪ øáòä ìà èéáäì‬יב‪ ùîî ãìåðù ÷åðéúëå ,‬יג‪.‬‬ ‫‪.ì"çø äðøåùé‬‬ ‫‪÷"äøä áúëù åîëå ,äáåùúä úìòîá åðéöî úåàøåð ,ãçàå ãçà ìëì úëééù äáåùúä úååöî éë òãéå‬‬ ‫‪øàáì (÷åñôá ä"ã è"ìøú) ò"éæ 'úîà úôù'ä‬‬ ‫‪ úàæä äååöîä éë' (áé¯àé ì) áéúëãëå‬יא ‪éëðà øùà‬‬ ‫יא‪ .‬ונחלקו הראשונים על איזה 'מצווה' נאמר לא בשמים היא‪ ,‬ברש"י ועוד ראשונים סוברים שקאי על כל התורה‬ ‫כולה‪ ,‬והרמב"ן ס"ל דקאי על מצוות תשובה דמינה קאזיל‪ .‬בין כך ובין כך הרי מצוות התשובה בכלל‪.‬‬ ‫והנה לכאורה תמוה‪ ,‬אטו תשובה מילתא זוטרתי היא ו'לא רחוקה היא'‪ ,‬והרי התשובה היא מהעבודות הקשות‬ ‫שבמקדש‪ ,‬אלא שאכן לא נאמר בפסוק שהיא מצוה קלה‪ ,‬אלא זאת נאמר כי קרוב אליך הדבר מאוד‪ ,‬שאינה תלויה‬ ‫בעזרת אחרים‪ ,‬אלא קרובה היא לאדם כי יש בו את כל הכוחות הנצרכים לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫יב‪ .‬וכמו שפירש אחד מצדיקי דורנו שליט"א בדברי רש"י על הפסוק )נצבים כט יא( 'לעברך בברית ה' אלוקיך ‪ -‬כך‬ ‫היו כורתי בריתות עושין‪ ,‬מחיצה מכאן ומחיצה מכאן ועוברים בינתיים'‪ ,‬שהכוונה היא שכל הרוצה לכרות ברית‬ ‫עם ה' אלוקיו על ידי התשובה עליו לעשות מחיצה מכאן ‪ -‬שלא לחשוב כלל על עברו‪ ,‬אלא יחשב עצמו כתינוק‬ ‫שנולד‪ ,‬ועוד עליו לעשות מחיצה מכאן ‪ -‬בינו לבין עתידו‪ ,‬שלא ידאג על העתיד היאך אוכל עמוד בעבודה הקשה‪,‬‬ ‫וכך יוכל לבוא לפני ה' אלוקיו ולכרות עמו הברית‪.‬‬ ‫מאמר נורא הוד אמר הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬כי ידועים דברי הרמב"ם שכתב בהלכות תשובה )פ"ג ה"ד(‬ ‫י‪Ł‬נים משנתכם‪ ,‬ונרדמים הקיצו מתרדמתכם‪,‬‬ ‫'אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב‪ ,‬רמז יש בו‪ ,‬כלומר עורו ֵ‬ ‫וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וכו''‪ .‬וקצת צ"ב‪ ,‬כי אם הרמב"ם רצה להבהיר שענין השופר הוא כדי לעורר את‬ ‫האדם‪ ,‬מדוע הוצרך להביא דוגמא מהישן שמתעורר משנתו‪ ,‬ומדוע לא סגי לומר שהשופר מעורר את האדם לשנות‬ ‫דרכיו וכו'‪ .‬וביאר בקדשו‪ ,‬שבא ללמדנו דרך תשובה מהישן שמתעורר משינתו‪ ,‬כי המקיץ מהשינה אינו מחשב בעת‬ ‫היקיצה מה היה אתמול‪ ,‬אלא כל מחשבותיו נתונים לחשוב איזה יום היום‪ ,‬מה עלי לעשות היום וכו'‪ ,‬וכזאת יעשה‬ ‫המתעורר מהשופר – הבא לשוב בתשובה‪ ,‬שיהיו פניו ומחשבתו רק על העתיד‪ ,‬מה עושים עתה כיצד מתייצבים‬ ‫על דרך טוב‪ ,‬וכלל לא יחשוב מה היה אתמול וכיו"ב‪ ,‬כדי שלא ישקע בייאוש מרוב מחשבות הללו‪.‬‬ ‫יג‪ .‬נוהג היה הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע לברך את ברכת 'שהחיינו' בליל ב' דר"ה בעת ה'קידוש' כשהוא‬ ‫מכוון על ה'רימון' )ולא אכל רימון בלילה הראשון(‪ ,‬בשנה אחת בטרם ערך את שוה"ט בליל ב' דראש השנה )בביהמ"ד‬ ‫ברחוב בהר"ן‪ ,‬בשכונת מאה שערים בעיה"ק ירושלים( הודיעה בתו הרבנית קאפ ע"ה שנתגלה שהרימון 'מלא תולעים כרימון'‪...‬‬ ‫ואינו ראוי לאכילה‪ ,‬וממילא אין 'פרי חדש' ל'שהחיינו'‪ ,‬נענה הרה"ק הרמ"מ בפשטות )לא התכוון בכך הלכה למעשה‪ ,‬אלא‬ ‫להורות ולחדד את ענין ההתחדשות(‪ ,‬ואמר‪ ,‬מה ה'בהלה'‪ ,‬אעשה תשובה ואהיה כקטן שנולד‪ ,‬וכבר יהיה ניתן לברך שהחיינו‬ ‫על הולדת הבן‪...‬‬ ‫ סליחות‬- ‫ וילך‬- ‫ פרשת נצבים‬- ‫באר הפרשה‬ ç øúåé 'ä ãò áåùú êëì ,úùøôå àèçä íòè úîòèå .ì"æå ,'íëé÷åìà 'ä éðôì íéáöð íúà' áåúëä ïåùì ÷åéã àîåé) ì"æ åøîàù äî ã"ò ,àèç íòè íòè àìù éîî øîàù åäæå ,'åëå ìâòä àèçá åìùëð é"ðá éë àåä ïéðòä ,'êðååòá úìùë éë' åäæå ,'úåéåëæë úåùòð úåðåãæ' (:åô äáåùú éìòáù íå÷îá (éë) à÷ééã íúà ,íéáöð íúà äåîú äøåàëìå ,ãéæîá àåä ïååòäå ââåùá àåä ïåìùëä àéöåä ïëì ,ãåîòì ïéìåëé íéøåîâ íé÷éãö ïéà ïéãîåò øáåòùëù ,øîåì åúðååë àìà ,êðååòì úìùë ïéðò äî íäì øîà åðéáø äùîù åðééäå .ì"ëò ,ììëä ïî åîöò àèåçäî øúåé åúåëæ äìãâ äáåùúá áùå ãéæîá äøéáò àìå ,'íëé÷åìà 'ä éðôì íéáöð' úåéäì íéëåæ íúà ÷ø àáù éôì àèçä íòè © © íòè © ¨ àì ââåùá àèåçä éë ,ââåùá äáåùúä é"òå .ìâòä àèçá íëîò éúééä àìù øçàî ,éðà úå÷éúî íòåè àåä äðååëá äùòùë ìáà ,äðååë àìá åì ù"áúé åéðôì ãåîòì åæë äàìôð äâøãîì ìàøùé éðá åëæ éàãå äæ êøáúé 'ä úáäà éðôî äðîî ùøéôå äøéáòä ïéãîåò äáåùú éìòáù íå÷îá éøäù ,åðéáø äùîî øúåé ,úåââù àì úåéåëæë åì úéùòð úåðåãæ ïë íà ,ìåãâ åøëù øàáîå .(:ãì úåëøá) ãåîòì íéìåëé íéøåîâ íé÷éãö ïéà éôì äîì ,'ä ãò ¯ ïëéä ãò ,ìàøùé äáåù øîà äæì åðéúåøåãì äðëä äæ ìë äéä'ù ,ãåò 'úîà úôù'ä ,'äá ÷áãé äæì ,íåòèì ãéæîá úåùòì úøæçå úìùëù .äáåùú ìù äçåë ìò åðãîìì ,'íéìôùä ,'áåùú éìà ìàøùé áåùú íà' (à ã äéîøé) øîåà àåä ïëå äáåùú 'ìäî æ"ô) ì"æ í"áîøäá ïééòå ,÷áãú éá øîåìë (íúù÷áå ä"ã ïðçúàå) ú"äò ê"ùä áúë åììä íéøáãëå ùåøéô òééúñéå ,íé÷åçøä úà úáø÷î äáåùúäù (é"ä àðùéìë ùîî àåäå ,ì ã ìéòì) áåúëä ïåùìá ùøôì .‫ יד‬ì"ëò .'ä ìà øîà àìå 'ä ãò åøîåàá äæ ùãå÷ä úáéçìå ,'êé÷åìà 'ä ãò úáùå' (ïúùøôá àø÷ã øîåì êúòãá äìòé àìù ,øîåì àá ,åðåùì úà ÷éúòð ‫ רוממות ימי הסליחות ובפרט יום א' דסליחות‬- ‫זוחלים ורועדים‬ áåäà äéäé àìå ,éøîâì ä÷ðé àì úåøéáòá óðèðù øçàù ,(æè äáåùú ÷"ùù) ò"éæ 'í"éøä éùåãéç'ä ÷"äøäî àúéà ãò øîà äæì ,íìåòî åñéòëä àìù ÷éãöä åîë êë ìë íéøååòäå ,åòîù íéùøçä' (çé áî äéòùé) áåúëä ìò òéâú äáåùúä éãé ìò ,íù ãò òéâúù ,êé÷åìà 'ä ,åéðæàá 'ùøçä' òîùé êéà éëå ,àìôé àìäå ,'úåàøì åèéáä úåëøá) ì"æ åøîàù åîë ,äáöåçù íå÷îì øåæçìå ÷áãúäì íéäåáâ äë íéðîæ íðùé ,åøåàéá àìà .'øååéòä' äàøé êéàäå .'åëå íé÷éãö ïéà íéãîåò äáåùú éìòáù íå÷îá' (:ãì íéøáãä ïãéãìå .‫ טו‬äàåø øååéòäå òîåù ùøçä åìéôàù 'ä ãò ìàøùé äáåù' (á ãé òùåç) ÷åñôä ùåøéô äæå íåìù øîåì ñåðî ïéà øáë ,úåçéìñ úáù òéâäá ,íéøåîà úìùëù éôì (íòè úðéúð ïåùìî éë) 'úìùë éë êé÷åìà ‫ שאותם רחוקים שנתקרבו הרי ליבם נשבר בקרבם‬,‫ עוד מעלה יתירה שיש בבעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים‬.‫יד‬ ‫( כי‬:‫ וכבר כתב הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע )דרשות שסט‬.‫ ולב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה‬,‫והם בושים במעשיהם‬ .‫ כי העיקר הוא ה'בושה' על מעשיו הרעים מתוך שברון לב‬,'‫'בחצוצרות וקול שופר הריעו' )תהילים צח ו( ר"ת 'בושה‬ ‫וכך כתב ה'פרי מגדים' )סי' תקצ"ב ס"ק א( בשם 'הגאון מהר"ח ראפאפארט' לבאר את נוסח הברכה במוסף של ראש‬ ‫ דלכאורה יש לדייק מדוע אמר שומע בתקיעת שופר‬,'‫ 'כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך‬,‫השנה‬ .‫ וכי אין עוד מי שביכולתו לשמוע קול שופר ולהאזין לקול התרועה‬- '‫ מהו 'ואין דומה לך‬,‫ ועוד‬.‫ו'מאזין' בתרועה‬ ,'‫ דהנה חז"ל )תנחומא האזינו ב( פירשו את הפסוק )דברים לב א( 'האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי‬,‫אלא‬ ‫ כיוון‬,‫ ועל כן כשדיבר משה רבינו אל בני ישראל אמר האזינו השמים‬.‫שהאזנה פירושה מקרוב ושמיעה מרחוק‬ ‫ שתקיעה‬,‫ עוד יש להקדים‬.‫ ואילו לארץ שהייתה רחוקה ממנו אמר ותשמע הארץ אמרי פי‬,‫שהיה קרוב לשמים‬ ‫ ורומזת לבעל תשובה‬,‫ ואילו תרועה קול שבור הוא‬,‫ ורומזת לצדיק מעיקרא שמעולם לא נכשל‬,‫קול פשוט היא‬ ‫ קול פשוט כקולו של‬- ‫ את קול התקיעה‬,‫ וזהו שאומרים שומע קול שופר‬.‫שרחוק היה ונתקרב אל ה' ולתורתו‬ '‫ וקול זה שומע ה‬,'‫ אך 'מאזין תרועה' לקולו של 'בעל תשובה‬.‫ את קולו הוא 'שומע' רק מרחוק‬,‫צדיק מתחילתו‬ ‫ ובדבר הזה אנו משבחים ומפארים את הבורא ש'אין‬.'‫ ו'קרוב ה' לנשברי לב‬,'‫מקרוב אחר שיש בו מעלת 'לב נשבר‬ .‫ כי הקב"ה משתמש במאנין תבירין ואילו מלך בו"ד אינו משתמש בכלים שבורים‬,'‫דומה לך‬ ‫ כי בידכם הדבר – שלא‬,‫ ומשם הרה"ק מקאצק זי"ע ביאר שם שהנביא צועק אלינו אל תהיו חרשים ועיוורים‬.‫טו‬ .‫להיות חרשים ועיוורים‬ ‫‪è‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪íúåäîá íä íéðåù íéîéä åìàù åðééäå .ì"ëò ,êì ¯ 'äìöää ùø÷'á áèéä ÷éæçé ãçà ìë àìà ,éùôð éìò‬‬ ‫‪ 'íëéìà äáåùàå éìà åáåù' ,ä÷ãöå äìéôú äáåùú‬טז‪ äðùä úåîé øàùî .‬יז‪íéðîæä åðúùð éë óà ,øîàé ïãéãìå .‬‬ ‫‪åðì ùé íå÷î ìëî ,úåðòúäì íéáøì íéøåî ïéà íåéäëå‬‬ ‫‪ãçå ãç ìëå ,äðùä úåîé ìëî íéðåù åìà íéîéù úòãì à"ô ,(ãé÷ 'îò ,áé úåà úåéðòú 'ìä) 'øùåé è÷ì'ä ïåùì äæå‬‬ ‫‪ áåèä úéìëúá íáéèéå åéëøã äðùé äéìéãá‬יח‪.‬‬ ‫‪ìåëàì éì øéúäì ('ïùãä úîåøú'ä ,åáøî) åðîî éúù÷á‬‬ ‫‪,øîàå ,íéîé øàùá åîë ãåîìì ìëåàù éãë úåçéìñá‬‬ ‫‪'øåè'ä áúëù åîë ,úåçéìñã 'à íåéì òâåð øáãä øúåéáå ,(íéãåîéìäî òéøôî úéðòúäù) íòèä äæ íéòãåé íéðåîã÷ä íâ‬‬ ‫)‪ïåùàøä íåéá ïéðòúî øåáéöä áåøù (àô÷ú ïîéñ‬‬ ‫‪íðéàù é"ôòà ,úåçéìñá úåðòúäì åð÷ú íå÷î ìëîå‬‬ ‫‪÷"äøäù ,(äîú úåà) 'ñçðô éøîà'á áúëå ,úåçéìñ ìù øéúî éððéà ïëìå ,äðùä úåîé øàùá åîë ãåîìì íéìåëé‬‬ ‫טז‪ .‬משל אמרו בשם הגר"ח מבריסק זי"ע‪ ,‬לסוחר ממולח שהחליט להבריח סחורה יקרה מגבולות המדינה למדינה‬ ‫השכנה‪ ,‬וכך דרכה של ההברחה‪ ,‬קובעים עם 'בעל עגלה' מהי העת המוכשרת להברחה‪ ,‬ומאז ועד היום המיועד‬ ‫הסוחר מכין את הסחורה האמורה‪ ,‬והנה מעת קביעת הזמן נודדת שנתו של הסוחר‪ ,‬אף שעדיין רחוקה ממנו ה'הברחה'‪,‬‬ ‫כי הסחורה שלו היא‪ ,‬ואוי לו ולנפשו אילו ייתפס 'על חם'‪ ...‬כל הסחורה ששוויה הון תועפות תוחרם בידי השלטונות‪,‬‬ ‫והוא עצמו 'ישב' בבור לאורך ימים ושנים‪ ,‬אכן בעל העגלה נם את שנתו בשלווה‪ ,‬בידעו כי לא לו החטא‪ ,‬הסחורה‬ ‫איננה שלו‪ ,‬מה גם שהוא רגיל לעשות את דרך הגבולות מפקידה לפקידה ומזמן לזמן‪ ,‬אמנם‪ ,‬ככל שמתקרבים לעת‬ ‫וזמן אשר נקבע‪ ,‬מתחלת גם שנתו לנדוד בלילות‪ ,‬ואילו היחידי שאיננו מרגיש בכל הנעשה והוא ישן את שנתו‬ ‫בשלווה בטוב ובנעימים הרי הוא הסוס בכבודו ובעצמו הנושא את כל המשא הכבד הלז והוא ישן כ'שינת הסוס‪'...‬‬ ‫ומדוע‪ ,‬כי לגביו שווים המסע ברחובה של עיר והמסע בהרי הגבולות שבין המדינות – מה לי הכא מה לי התם‪...‬‬ ‫אחיי ורעיי אהוביי וידידיי‪ ,‬דוד המלך מתחנן לפנינו )תהלים לב ט( אל תהיו כסוס כפרד‪ ,‬הנה ימים באים ימי הדין‪,‬‬ ‫עומדים לפשפש באמתחותינו לראות איזה 'סחורה' נמצאת ברשותנו‪ ,‬וכבר עומדים אנו ממש 'בתחנה האחרונה'‬ ‫סמוך ונראה למעבר הגבול‪ ...‬אל תהיו כסוס שאינו מבין את משמעות הדברים‪ ,‬ונם לו בשלווה על מיטתו‪ ,‬וכשהוא‬ ‫מהלך אינו 'תופס' אם הוא ברחובה של עיר או במעבר גבולות המסוכן‪...‬‬ ‫כה הביא הרה"ק ה'עבודת ישראל' זי"ע )ראה ד"ה עשר( בשם הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליז'ענסק זי"ע על הא‬ ‫דאיתא במשנה )ריש ר"ה( 'באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה‪ ,‬רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים באחד בתשרי'‪,‬‬ ‫דהנה איתא בזוה"ק )תיקו"ז תיקון יז( ש'מעשר' רומז ל'יראה' כי יו"ד היינו יראה‪ ,‬ודעת תנא קמא שה'מעשר' ומתעורר‬ ‫ביראת ה' לשוב בתשובה רק באחד באלול הרי הוא כ'בהמה' שאין בה דעת‪ ,‬כי מי שיש בו דעת אדם הרי הוא‬ ‫ירא מהשי"ת כל השנה כולה‪ ,‬אכן רבי אלעזר ורבי שמעון חולקים עליו ואומרים‪ ,‬שאכן זה השב באחד אלול עדיין‬ ‫בגדר 'אדם' הוא‪ ,‬ורק מי שאינו נזכר לשוב עד ראש השנה שהוא יומא דדינא על כולי עלמא אזי הוא 'נמשל‬ ‫כבהמות נדמו'‪ ,‬נמצא שזה שעדיין ממשיך לישון בנחת – לכולי עלמא הרי הוא כ'בהמה'‪...‬‬ ‫סיפר הגאון רבי שמואל אליעזר שטערן שליט"א‪ ,‬ששמע מאיש נאמן שבאחד הימים בתחילת חודש אלול יצא‬ ‫מביתו להתפלל שחרית‪ ,‬והנה הוא רואה 'מעטפה' מבצבצת מתוך תיבת הדואר שלו‪ ,‬ונראית כמבשרת לא טוב‪...‬‬ ‫הזמנה מבית משפט‪ ,‬ענין רציני ביותר‪ ,‬ומוחו החל כבר לחשוב מי יודע מה יעלה בגורלו‪ ,‬הרי אין לי דין ודברים‬ ‫עם בריה בעולם‪ ,‬מי ידוע איזה גנב נטפל אלי‪ ,‬איזה 'תיק' תפרו עלי‪ ...‬תשלומי כספים או אולי בכלל בית סוהר‪...‬‬ ‫כל ידיו ורגליו רעדו נוראות‪ ,‬וכשלבו נוקפו ומכה בחזקה נסתפק אם לפתוח קודם התפילה או לאחריה‪ ,‬אבל למעשה‬ ‫אמר פרק תהלים ופתח המכתב‪ ...‬וגילה שאחת מקופות הצדקה אימצו לעצמם רעיון לשלוח מכתבי התרמה בצורה‬ ‫כזאת המדמה כ'הזמנה לבית משפט'‪ ,‬ושם נכתב – בעוד ל' יום תעמדו למשפט – עליכם להכין סנגור‪ ,‬והרי תשובה‬ ‫תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה‪ ,‬על כן‪ ,‬תנו צדקה למוסדותינו ותנצלו לחיים ולשלום‪ ...‬ומפטיר האיש‪ ,‬איני‬ ‫יודע מדוע‪ ,‬אבל כל ה'פחד' ה'רעדה יאחזון' נעלמו כלא היה‪ ...‬רוחי ונשמתי שבה אלי‪ .‬שוב חזר ואמר‪ ,‬בעצם אינו‬ ‫מבין מדוע נרגע‪ ,‬הרי לפני כן היה לי חשש על ממון ואולי קצת 'תפיסה'‪ ,‬ואילו משפט זה מדובר ממש מחיים או‪...‬‬ ‫– שלי ושל כל משפחתי וכו'‪ ,‬הרי עתה ביותר ראוי לרעוד ולפחד‪...‬‬ ‫יז‪ .‬וכעי"ז הובא בשו"ת 'שלמת חיים' )או"ח שכ"ה( להגאון הגדול רבי יוסף חיים זאנענפעלד זי"ע רבה של ירושלים‬ ‫עיה"ק‪ ,‬שענה למלמד אחד ששאלו‪ ,‬היות ונפסק )יו"ד רמה יז ברמ"א( שאסור למלמד דרדקי להיות ניעור בלילה‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪é‬‬ ‫‪äìéìò áéòúäå úéçùäå ú"éùä úà äøîäù éî çðàéå‬‬ ‫‪'à íåé úìéáèá ãàî øéîçä' ò"éæ õéøà÷î ñçðô éáø‬‬ ‫‪äùò ãñçå ,ïéàî ùé åàøá øùà åøöåé øëæ àìå ,åéðôì‬‬ ‫‪úøåîùàá äðùä ùàø áøò íåéå ,úøåîùàá úåçéìñã‬‬ ‫‪êéàå ,òâø ìëá åùôð øöåðå ,úò ìëá åäçðú åãéå ,åîò‬‬ ‫‪íå÷î ìëî ...ìé÷äù óà ,âåäðë íéîéä 'á äðùä ùàøå‬‬ ‫‪,àèåçä éðéò úåàøî çè êéàå .åéðôì ñéòëäì åáì åàìî‬‬ ‫‪åìàù ,åðøáéã øùà àåäå ,ì"ëò 'éôè øéîç ì"ðä úåìéáè‬‬ ‫‪íéøáãä å÷çåé åéðéò åç÷ôð øùà ìéëùîäå .åááì ìéëùäî‬‬ ‫‪ íúåäîáå íðééðòá äðùä úåîé øàùî íéðåù íéîéä‬יט‪.‬‬ ‫‪.'åçåø éøãç åàåáéå åáìá äìàä‬‬ ‫‪úéá 'ééò) ò"éæ 'ïøäà úéá'ä ÷"äøäã äéîåôá‬‬ ‫‪àìâøî‬‬ ‫לך ה' הצדקה ‪ -‬הוא בורא עולם ואדון הכל כיצד חטאנו לפניו‬ ‫‪àìà ,úåçéìñ øîåì íãàì ïéàù (:æì÷ ïøäà‬‬ ‫‪,ì"æå ,(áé úåà à"ù) äáåùú éøòùá 'äðåé åðéáø'ä áúë‬‬ ‫כ‬ ‫'‪äøéîàá úåçéìñä øîàé àìù åðééäå . úåçéìñ ù÷áì åéìò øòèöéù éåàø (åéñëð ìëî é÷ð àöéù éîî) äîäî øúåéå‬‬ ‫יותר מדי‪ ,‬על כן שאלתו בפיו כדת מה לעשות עם ה'השכמה לסליחות'‪ ,‬ולא התיר לו להחסיר מהשכמה זו )עיי"ש‪,‬‬ ‫שנחשב כהתנו כן מעיקרא(‪ ,‬וחזינן מכאן‪ ,‬כי הימים הללו שונים מכל ימות השנה‪.‬‬ ‫יח‪ .‬אל הרה"ק רבי מרדכי מנאדבורנא זי"ע נכנס 'בעל תפילה' ואמר לרבי‪ ,‬הנני משמש בקודש בר"ה כ'בעל תפילה'‬ ‫ועלי ליסע הביתה איבער זעהן דעם מחזור )לעיין במחזור להכין עצמו(‪ ,‬נענה לו הרה"ק ה'מחזור' נשאר בדיוק כמו‬ ‫שהיה בשנה שעברה ואין בו שום שינוי‪ ,‬מוטב שתעיין ותבדוק בעצמך מאשר תבדוק במחזור‪...‬‬ ‫כיוצא בדבר סיפר החסיד הישיש רבי משה בוים זצ"ל‪ ,‬שבצעירותו הסתופף בצלו של הרה"ק ה'ישמח ישראל'‬ ‫מאלכסנדר זי"ע‪ ,‬ובאמצע חודש אלול נכנס אל הרבי בכדי להיפרד הימנו לקראת נסיעתו לעירו‪ ,‬שאלו הרבי למה‬ ‫הנך נוסע‪ ,‬ענה ר' משה אני 'בעל מתחיל'‪ ,‬שאלו הרבי ומהו פירוש 'בעל מתחיל'‪ ,‬ענה ר' משה זה העובר לפני‬ ‫התיבה ומתחיל את התפילה בפסוקי דזמרה‪ ,‬ענהו הרה"ק ואמר לו‪ ,‬סע לשלום אך דע לך עם מי אתה מתחיל‪...‬‬ ‫יט‪ .‬צדיקי בית בעלזא לדורותיהם זי"ע הורו ואף נהגו‪ ,‬כחוק ולא יעבור לגמור ביום ראשון דסליחות את כל ספר‬ ‫התהילים בקהל עם‪ .‬ומסופר על הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬שבימי שיבתו כאשר לא היה בקו הבריאות‪,‬‬ ‫רצו המשמשים להניאו מלהכנס לאמירת תהילים בציבור בבית המדרש ביום א' דסליחות‪ ,‬אך הוא התגבר מעל‬ ‫כוחותיו ונכנס לבית המדרש‪ ,‬ולאחר מכן התבטא בקדשו‪ ,‬האיך רציתם למנוע ממני את ההתעוררות הגדולה של‬ ‫ה'יהי רצון' שלאחר אמירת תהילים ביום כזה‪.‬‬ ‫עוד אמר הרה"ק מהרי"ד זי"ע שיגיעתו ב'עבודה' של יום זה גדולה מיגיעתו בראש השנה ויוה"כ‪.‬‬ ‫כ‪ .‬הגאון רבי שלום שבדרון זצ"ל היה מפרש במה שאנו כופלים ואומרים בנוסח הסליחות 'דלתיך דפקנו רחום וחנון'‪,‬‬ ‫ע"ד משל למי שיושב בביתו והנה שומע הוא כי מאן דהו דופק בדלת‪ ,‬הרי בידו ה'בחירה' אם לפתוח שעריו או‬ ‫לאו‪ ,‬אבל אם ישמע כי בא איש ובועט בחזקה על הדלת‪ ,‬הרי הוא ניגש במהרה לראות מי הוא אשר מעיז לבעוט‬ ‫על דלתי ביתי‪ ,‬והנה בגשתו אל הדלת הרי הוא שומע כי עני ודל עומד לאחוריו וזועק בשארית כוחותיו – אם לא‬ ‫תעניק לי בזה הרגע פיסת לחם הריני מת מרעב כאן 'על אתר'‪ ...‬אין כל ספק שהלה ימהר ויחיש לעזרתו ויחיה נפשו‬ ‫ממות‪ ...‬אף אנו אומרים וזועקים‪ ,‬דלתיך דפקנו‪ ...‬פיקוח נפש‪ ...‬לא באנו הנה ל'נקוש' על הדלת אלא לדפוק בחזקה‬ ‫ולזעוק ‪ -‬רבש"ע אם לא תפתח לנו ותחיש במהרה לעזרתנו בכתיבת 'שנה טובה ומתוקה'‪ ...‬הרי 'על אתר' אנו ח"ו‪...‬‬ ‫מעין זה אמר הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל )בדרשה לפני תקיעת שופר בישיבתו של הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע(‪ ,‬כי לכן אומרים‬ ‫וכופלים 'כדלים וכרשים דפקנו דלתך – דלתך דפקנו רחום וחנון'‪ ,‬כי המקבץ נדבות בין פתחי הבתים – פרוטה‬ ‫לפרוטה מצטרפת‪ ,‬אם דלת אחת לא תפתח בפניו‪ ,‬לא יתעכב האיש שם זמן רב‪ ,‬אלא ימשיך במלאכתו לדלת‬ ‫הבאה‪ ,‬אמנם‪ ,‬אדם הרעב והצמא שכבר כמה ימים לא בא דבר מאכל לפיו‪ ,‬ומרגיש כי בלא אכילה ושתיה תשוב‬ ‫נשמתו ליוצרה בעוד כמה רגעים‪ ,‬לא יסוב מדלת סגורה לדלת הבאה‪ ,‬אלא ימשיך לדפוק בכל כוחו‪ ,‬עד שיפתחו‬ ‫לו הדלת לרווחה‪ ,‬וישיבו את נפשו‪ ,‬כן אנו אומרים‪ ,‬דלתך דפקנו ‪ -‬כי כביכול אנו מרגישים שבלא ישועת ה' לא‬ ‫נוכל להמשיך‪ ,‬לכן נדפוק ונדפוק עד אשר יפתחו בפנינו השערים‪ ,‬וישיבו את נפשנו בכתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫וזהו ג"כ פירוש הפיוט )סליחות ליום א' אשכנז( 'זוחלים ורועדים מיום בואך‪ ...‬רצה עתירתם בעמדם בלילות'‪ ,‬כי 'עתירה'‬ ‫היא מלשון הפצרה מרובה )רש"י פר' תולדות עה"פ ויעתר לו ה'(‪ ,‬לומר‪ ,‬שב'סליחות' איננו מסתפקים בבקשה גרידא אלא‬ ‫בתחינה והפצרה מרובה‪.‬‬ ‫‪àé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ìò ìåëéáë áùåé íéîçø ìù úåãéî â"é úøëæä é"òå‬‬ ‫‪ àîìòá‬כא‪ïîçøä áàì åáì úåéîéðôî ù÷áé àìà ,‬‬ ‫‪.íäéúåðååò ìë ìò ìàøùéì íäì ìçåîå íéîçø àñë‬‬ ‫‪ øáòä ìë ìò åì çìñéå ìåçîéù‬כב‪äëéà) áéúëã àäë .‬‬ ‫‪øîåì íéîéã÷î úåçéìñä ìëá òåãî íéøàáî äæáå‬‬ ‫‪åùôð êåôùéù ,''ä éðô çëåð êáéì íéîë éëôù' (èé á‬‬ ‫'‪â"é íéøéëæîù äðåùàø íòô éðôì 'íéôà êøà ì¯à‬‬ ‫‪.áìå úåéìë ïçåá éðôì‬‬ ‫‪áùåé êìî ì¯à' íéîéã÷î êìéàå 'áä íòôîå ,úåãéî‬‬ ‫‪úåãéî â"é úøéîà é"ò éë ,åðééäå ,'íéîçø àñë ìò‬‬ ‫תמכתי יתידותי בשלוש עשרה תיבות ‪ -‬סגולת אמירת י"ג‬ ‫‪øáë äúòîå ,íéîçøì ïéãä úãî úëôäð äðåùàøä‬‬ ‫מידות של רחמים‬ ‫‪úøéîà íøè åìéàå ,'íéîçø àñë ìò áùåé' øîåì ïúéð‬‬ ‫‪ìù úåãéî äøùò ùìù úøéîàá íéáøî åìà íéîéá‬‬ ‫‪.íéîçø àñë ìò áùåé åðéà ïééãò ,äðåùàøì úåãéî â"é‬‬ ‫‪äãåäé áø øîà' (:æé ä"ø) 'îâá àúéà êëå ,íéîçø‬‬ ‫‪úøéîàá ùåã÷ä íåé ìéìá íéçúåô àôåâ äæ íòèîå‬‬ ‫‪,í÷éø úåøæåç ïðéàù íéîçø ìù úåãéî â"éì äúåøë úéøá‬‬ ‫'‪,äðåùàøä íòôá ãéî 'íéîçø àñë ìò áùåé êìî ì¯à‬‬ ‫‪íéðåîã÷ä ïëàå ,'úéøá úøåë éëðà äðä (é ãì úåîù) øîàðù‬‬ ‫‪éðá åøøåòéù íøèá óà ¯ íéîçø åìåë äæ íåéá éë‬‬ ‫‪íçëá åììä íéùåã÷ íéîéá æåçàì 'äìéôú øãñ' åðì åøãñ‬‬ ‫‪áùåé ãéî ïðéøîà øéôùå ,úåãéî â"éä åìà úà ìàøùé‬‬ ‫‪íéîòô úåøùò íøéëæäì åðì åð÷úå ,úåãéî â"é ìù ìåãâä‬‬ ‫‪ íéîçø àñë ìò‬כג‪.‬‬ ‫)‪øùà íëçäå ,(äìéòð úìéôú íåéñ øçàì ãò úåçéìñã ïåùàø íåéî‬‬ ‫‪úåëéøàá øàáî (íù ä"ø) 'ñåúä ïåéìâá ñôãðä ä"äâäá äáåè ìòôéå ,úåáéúä ùåøéôá øøåòúéå ïðåáúé åùàøá åéðéò‬‬ ‫‪ä"éåä ,øàáî êëå .úåãéîä â"éî úçà ìë‬‬ ‫‪.äùãçä äðùä úàø÷ì íéîçøå äòåùé øáã ,äëøáå‬‬ ‫ואל תאמר מי התיר לך להטריח כלפי שמיא‪ ,‬שמע נא לדברי הגה"ק ה'חפץ חיים' )שם עולם‪ ,‬נפוצות ישראל פ"ז(‪ ,‬וז"ל‪.‬‬ ‫וצריך איש נבר בתפלתו לפני השם יתברך‪ ,‬לדבר לפניו כבן קטן לפני אביו‪ ...‬כל זה יבקש מהשי"ת מעומק לבו‪,‬‬ ‫ובוודאי כשישמע הקב"ה את תפלתו הזו תתקבל ברוב חן ויקצוב לו מזונותיו‪ .‬וכידוע שחוצפה כלפי שמיא מהניא‬ ‫אפילו בדברים פשוטים וכל שכן בדברים קדושים כאלו שהוא לכבוד השם‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עוד ביאור אמרו בענין זה 'דלתך דפקנו'‪ ,‬כי מדרך העולם בבוא העני לבקש נדבת ממון בביהכנ"ס או בביהמ"ד‬ ‫יש מי שיענה כנגדו ויאמר 'אין לי'‪ ,‬אין הפרוטה מצויה כעת בכיסי‪ ...‬אבל כשמתדפק העני על דלת הבית לא ישיב‬ ‫את פניו ריקם‪ ,‬כי לכן בא העני הנה ביודעו שבתוך ה'בית' יש לבעה"ב עכ"פ שווה פרוטה אחת ויותר‪ .‬לזה אנו‬ ‫אומרים דלתיך דפקנו כביכול‪ ,‬דוגמת העני שבא אל העשיר במקום שבוודאי 'יש לו'‪ ,‬ולכן ממשיכים לאמר 'אל‬ ‫תשיבנו ריקם מלפניך' – א"א שתשיב פנינו ריקם‪ ,‬שכן יודעים אנו להדיא שיש לך‪ ,‬והכל בידך ‪ -‬תן לנו שנה טובה‬ ‫ומתוקה‪ ,‬שנת גאולה וישועה 'שמחה לארצך וששון לעירך‪ ,‬וצמיחת קרן לדוד עבדך'‪.‬‬ ‫כא‪ .‬הדבר דומה לדרכי בני אדם‪ ,‬שהמפייס את חברו יבא אליו בהכנעה‪ ,‬ובשפה רפה יבקשנו 'סלח לי'‪ ,‬אך פעמים‬ ‫שכל כוונתו היא רק לעורר את העומד על אם הדרך ומפריעו מלהלך על כן אומר לו 'אנטשולדיקט' ‪' -‬סלח‬ ‫לי' ‪ -‬אל תעמוד בדרכי ותן לי לעבור הלאה‪ .‬כך לענין ימי הסליחות יש ב' כיתות‪ ,‬יש הבאים אל בוראם ומתחננים‬ ‫אליו בהכנעה שיסלח להם על עוונם כשכוונתם היא לטהר עצמם מכל טינוף ועוון‪ ,‬אך יש מי שאינו אלא אומר‪,‬‬ ‫אל תעמוד בדרכי‪ ,‬כאומר תן לי לעבור את אלו הימים וכבר יעברו ויחלפו להם כל הימים הנוראים‪...‬‬ ‫כב‪ .‬סיפר הרה"ח רבי יוסף שטערביצער זצ"ל שהיה 'בעל תפילה' אצל הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע‪ ,‬פעם אחת‬ ‫קודם אמירת הסליחות ביום ראשון של סליחות קראו הרה"ק מהר"א אליו ואמר לו‪ ,‬בא ואלמדך כוונת אמירת‬ ‫הסליחות‪ ,‬רץ רבי יוסף בהתרגשות רבה‪ ,‬מאחר שהיה בטוח שהנה ישמע עתה רזי מעלה‪ ,‬אך הרה"ק אמר לו‬ ‫בגשתך אל העמוד תכוון דבר אחד‪ ,‬להתפלל בקול רם‪ ,‬ובהתעוררות‪ ,‬ובלשון קדשו 'הויעך‪ ...‬הויעך‪ ...‬הויעך‪) '...‬בקול‬ ‫רם(‪ ,‬כדי שכל העם ישמע ויתעורר‪ ,‬ואל תיתן דאגה לנפשך שמא יצרד קולך‪ ,‬כי אפילו אם כבר לא יהא לך קול‬ ‫רם יש מי שיחליף אותך‪ ,‬כי העיקר באמירת הסליחות הוא שימת הלב וההתעוררות לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫כג‪ .‬בשערי תשובה )תקפ"א א( כתב שאסור לומר י"ג מידות של רחמים בלא כוונה‪.‬‬ ‫כתב רבינו בחיי )שמות לד ו( וז"ל‪ ,‬וצריך אתה לדעת‪ ,‬כי כל המבין שלש עשרה מידות ויודע פירושן ועיקרן‪ ,‬ומתפלל‬ ‫בהם בכוונה‪ ,‬אין תפילתו חוזרת ריקם‪ ,‬אלא אם כן היו בידו עבירות שמעכבות זה‪ .‬והנה‪ ,‬בזמן הזה שאנחנו שרויים‬ ‫בגלות‪ ,‬ואין לנו לא כהן גדול לכפר על חטאותינו‪ ,‬ולא מזבח להקריב עליו קרבנות‪ ,‬ולא בית המקדש להתפלל בתוכו‪,‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪áé‬‬ ‫‪åðáéùú éëä åìéôà ,éðòä äååìä ú÷òöá ÷ãö ïéàå ,åì‬‬ ‫‪¯ 'åøàåú íù' àìà åðéàå ,úåãéîäî åðéà ¯ ïåùàøä‬‬ ‫‪,åú÷òö òîùàù äãéîä àéä êë ¯ éìà ÷òöé íà éë ,åì‬‬ ‫‪ìò ïåãà àåäù éôì åúåðãà íù ìò åúåà ïéøéëæî êëù‬‬ ‫‪ åéðòá úåàøì ìåëé éðéàå éðà ïåðçù éôì‬כד‪ïåùìá ùé íâå .‬‬ ‫‪éôìù ,äæ íùá æîøðä íéîçøä úãéî ¯ éðùä ä"éåä .ìë‬‬ ‫‪úà éúåðçå (.æ) úåëøáá ïðéøîàãë ,íðç úðúî ïåðç‬‬ ‫‪úãéîá ìë íò âäðúäì êéøö ,ìë ìò ïåãà àåäù‬‬ ‫‪ïéáðù øçàìå .ã"åúëò ,ïåâä åðéàù éô ìò óà ïåçà øùà‬‬ ‫‪àåä ä÷æç ãéá éë ÷æåç úãéî àåä ¯ ì¯à .íéîçøä‬‬ ‫‪ìë íäá ìåòôì øúåéá ìëåð ,ïééøåá ìò úåáéúä éùåøéô‬‬ ‫‪íéøéôëä' (àë ã÷ íéìäú) áéúëãë úåéøáä ìëì ïåæî ïéëî‬‬ ‫‪.íåøîî íéîçøå úåòåùé éðéî‬‬ ‫‪àåä íâ ¯ íåçø .'íìëà ì¯àî ù÷áìå óøèì íéâàåù‬‬ ‫‪óà åúåà àøå÷ä ìò íçøî 'ä øùà íéîçø ìù äãéî‬‬ ‫ועד אחרית שנה ‪ -‬לנצל את הימים הללו בטוב כהכנה לר"ה‬ ‫÷‪òéâúù íãå÷ã íåçø úãéî éà÷ íâ .äáåùú äùòù íãå‬‬ ‫‪.ì"æå (ìëä ä"ã íéáöð) ò"éæ 'íäøáà úéá'ä ÷"äøä áúë‬‬ ‫‪¯ ïåðçå .äøöä àåáú àìù íçøî àåä äøöä åéìà‬‬ ‫'‪áøò 'éçá àåä ìåìà ¯ 'íåúçä øçà êìåä ìëä‬‬ ‫‪(èé ì äéòùé) áéúëãë ,÷òåöä ìåàâì ÷çãä úòá ïðåçù‬‬ ‫‪ò"éæ ÷"äåáø åøîàù åîëå ,úáù 'éçá éøùúå úáù‬‬ ‫'‪àåä çë ìòáù ,åæ äãéî ïéðòå ,'ê÷òæ ìå÷ì êðçé ïåðç‬‬ ‫‪é"ò àåä ìåçä éîéì ÷"áùî úãøåéä äòôùää ìëù‬‬ ‫‪(åë áë úåîù) áéúëãë ,ïéãë àìù óà ÷òåöä ìò ïåçì‬‬ ‫'‪ùãå÷ä ìà ìåçî óéñåî éãåäé ùéàù äî ,'úáù úôñåú‬‬ ‫'‪é"ôòà øîåìë 'éðà ïåðç éë éúòîùå éìà ÷òöé éë äéäå‬‬ ‫¯ ‪äòôùää ë"åîë ,ãåàî ääåáâ äîöò úáù úùåã÷ éë‬‬ ‫‪øéæçäì äååìîä úà íéáééçî åéä àì ïéãä úãéî ãöîù‬‬ ‫‪äáåùúá óéñåîù äîî àåä äðùä úåîé ìëì äëøáäå‬‬ ‫‪äååìäù úåòîä ìò ïåëùîë åãéì àá ïéãá éøäù èåáòä‬‬ ‫לא נשאר לנו לפני ה' בלתי אם תפילתנו ושלש עשרה מידותיו‪ ,‬ומתוך שלש עשרה מידות אלה למדנו סדרי תפילה‬ ‫ובקשת רחמים מאת אדון הכל יתעלה עכ"ל‪ .‬ודבר שפתיים אך למותר‪.‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫ענין נפלא בשגב גדולת אמירת 'שלש עשרה מידות' מגלה לנו הספורנו‪ ,‬כי כתיב בפרשת י"ג מידות )שמות‬ ‫לד י( 'נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים'‪ ,‬וכתב ה'ספורנו' אעשה נפלאות‬ ‫‪ -‬כשיתפללו על ידי מדות הללו‪.‬‬ ‫והדברים נוראים למתבונן‪ ,‬שהרי באותה שעה שכרת הקב"ה את הברית על כחם של י"ג מידות כבר היה‬ ‫זה לאחר שכבר עשה עמהם את כל האותות ומופתים ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני‪ ,‬ואעפי"כ‪ ,‬גילה‬ ‫להם שעל ידי אמירת י"ג מידות ניתן לפעול נפלאות גדולות יותר מהם‪ ,‬וכמו שנאמר להדיא אשר לא נבראו‬ ‫בכל הארץ ובכל הגוים‪ ...‬ומעתה תבין את אשר לפניך‪ ,‬כיצד ניתן לפעול ע"י אמירת י"ג מידות ישועות‬ ‫נפלאות וגדולות יותר מיצי"מ וקריעת ים סוף‪ ...‬ואם הם עצמם היו נסים ונפלאות למעלה מכל טבע‪ ,‬הגע‬ ‫בעצמך כמה ניתן ע"י י"ג מידות לשנות כל טבע‪ ,‬לבטל את הנגזר ולהריק השפעות עצומות ומופלגות עד‬ ‫אין חקר‪.‬‬ ‫כד‪ .‬הרה"ק מגאסטינין זי"ע אמר שמצווה לחזור על דברי תוס' אלו‪ ,‬ומשם ילמד כל איש שלא לחשוש שמא אינו‬ ‫ראוי לדפוק על שערי רחמים בתפילתו‪ ,‬אלא כל איש מישראל‪ ,‬אם יצעק אל הקב"ה ייענה מיד‪ ,‬כי חנון הוא‬ ‫ואינו יכול כביכול לראות בעני עמו הצועקים אליו – אף אם הצועק איננו צודק בטענתו‪.‬‬ ‫על פי דברי 'הגה"ה' אלו תתיישב לנו כפילות הלשון שאומרים )ב'לך ה' הצדקה' הנאמר בכל יום קודם הסליחות( 'כדלים‬ ‫וכרשים דפקנו דלתיך – דלתיך דפקנו רחום וחנון'‪ ,‬כי הנה עינינו רואות‪ ,‬שהעני הבא לבקש שיעניקו לו מתנת‬ ‫חינם או הלוואת מעות‪ ,‬הרי הוא דופק בפתח בקול ענות חלושה‪ ,‬ובבושה רבה‪ .‬משא"כ ה'מלווה' שבא לתבוע‬ ‫את חובו הרי הוא דופק על דלת בעל חובו בעוז ותעצומות‪ ,‬כן אנו‪ ,‬בתחילה מבקשים מאלוקי הרוחות ומעוררים‬ ‫בזה את מידת 'חנון'‪ ,‬ענה נא אל כל הצועק אליך אף אם אינו ראוי שתעשה בקשתו‪ ,‬ולאחר שכבר עוררנו את‬ ‫הכוח של חנון‪ ,‬הרי שוב 'דלתיך דפקנו' בחזקה‪ ,‬כי במידה זו אנו יכולים לבקוע כל השערים ולפעול כל משאלות‬ ‫לבנו לטובה‪.‬‬ ‫‪âé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ éøùú ìò ìåìàî è"ùòîå‬כה‪ò"éæ 'äãåäéä òãåð'ä ÷"äâä éøáãá åðéöî úåàìôð ãò ìåìà éîé åøáò íàå ,‬‬ ‫)‪ïåùìá øàáîä ,(ç¯å úåà à ùåøã ç"ìöä éùåøã‬‬ ‫‪ô"äëì ìãúùé íåìë íäá óéñåä àì ïééãòå ,åéùëò‬‬ ‫‪àåáëå íéîá õçøé áøò úåðôì äéäå' (áé âë ìéòì) áåúëä‬‬ ‫‪ ÷éøì åøáòé àì íéðåøçàä íéîéä åìàù‬כו‪.‬‬ ‫כה‪ .‬עוד אמר הרה"ק ה'בית אברהם' זי"ע )נצבים ד"ה דתשרי( בלשון הזמר 'אזמר בשבחין' )לליל שב"ק( יהא רעוא – יה"ר‬ ‫מלפניך אבינו שבשמים‪ ,‬קמיה דתשרי – שעוד בטרם יבוא חודש תשרי על עמיה – יעוררו עצמם עם בני‬ ‫ישראל‪ ,‬ואז דיתענג לשמיה במתיקין ודובשין – ירגיש מתיקות בעבודתו יתב"ש‪ ,‬ויזכה להשפעות טובות בבני חיי‬ ‫ומזוני רוויחי‪.‬‬ ‫כו‪ .‬ידוע לכל תינוקות של בית רבן מה שכתב ה'בעל הטורים' על האמור בפרשתן )נצבים ל ו( 'ומל ה' אלוקיך את‬ ‫לבבך ואת לבב זרעך'‪ ,‬כי את לבבך ואת לבב ר"ת אלול‪ ,‬ולכאורה יש לתמוה מה מקום יש להביא רמז זה‬ ‫בסוף חודש אלול‪ ...‬אלא י"ל‪ ,‬שהא גופא בא הבעל הטורים לעורר בדבריו‪ ,‬למי שעומד בסוף אלול – התעורר נא‬ ‫לנצל את הימים האחרונים‪ ,‬ימי הרחמים והרצון‪ ,‬בטרם גם הם יעברו וח"ו תשאר בלא כלום‪...‬‬ ‫עוד כתב שם ב'בעל הטורים'‪' ,‬לולא האמנתי לראות בטוב ה' )תהלים כז יג( לולא אותיות אלול‪ ,‬שמאלול ואילך‬ ‫חרדתי נגד ה''‪ ,‬וכבר אמרו בדרך צחות לבאר מדוע נרמז בתיבת לולא שנכתבה בהיפוך מאלול‪ ,‬אלא לרמז‪ ,‬שאף‬ ‫מי שהלך להיפך מדרך הישר כל השנה‪ ,‬וגם באלול גופא הלך עד עתה בהיפוך‪ ...‬אזי עכ"פ מעתה יתחיל להלך‬ ‫בדרך הישרה והמקובלת‪.‬‬ ‫ועל כך יש להסמיך משלו של הגה"ק ה'חפץ חיים' זי"ע על מי שחושב כן כשהוא 'מוצא' עצמו ב'שים שלום'‬ ‫שבסוף תפילת 'שמונה‪-‬עשרה'‪ ,‬והוא שם לבו כי כל התפילה כולה עברה עליו רק בשפתיים‪ ,‬ואילו לבו היה 'במקום‬ ‫אחר'‪ ...‬ומה תועלת יש לכוון בברכה האחרונה‪ ,‬ודחה הח"ח 'טענה' זו בשתי ידיים‪ ,‬במשל למה הדבר דומה‪ ,‬לנערה‬ ‫שעמדה בשוק והעמידה לפניה שולחן מלא תפוחים‪ ,‬עברו שם כמה 'שקצים' והתאוו תאווה‪ ...‬ורצו לקחת בלי לשלם‪,‬‬ ‫מה עשו הפכו את השולחן ונתפזרו התפוחים על הארץ והחלו ללקט מכל הבא ליד‪ ,‬החלה הנערה לבכות בקול רם‬ ‫ולזעוק על החמס והעושק לאור יום‪ ,‬אמר לה חכם אחד‪ ,‬לא עת לבכות עכשיו‪ ...‬אלא עשי כמעשיהם‪ ,‬המה חוטפים‪,‬‬ ‫גם את תחטפי ותצילי ככל האפשר‪ ,‬הרימי תפוחים מכל הבא ליד‪ ,‬ולכל הפחות הם יהיו לפליטה‪ ...‬אבל אם תבכי –‬ ‫לא ישאר בידייך כלום‪ ...‬המשיך הח"ח על זה הדרך‪ ,‬כי 'הנזכר' בסוף התפילה שלא כיוון עד עתה‪ ,‬אל יבכה ויקונן‬ ‫על שהיצר הרע 'גזל' ממנו את התפילה‪ ...‬אלא לכל הפחות 'יתפוס' את הברכה שנשארה‪ ,‬יכוון בה בכל ליבו‪ ,‬וממנה‬ ‫יהיו לו 'רווחים' הרבה‪ ..‬אף אנן נעני ונאמר‪ ,‬אל תבכה על הימים שחלפו‪ ,‬אלא החזק בימים הנמצאים‪ ,‬ולכל הפחות‬ ‫תשקיע מעתה בריבוי תשובה ותפילה וצדקה‪ ,‬ומהם יהיו לך רווחים לכל השנה הבעל"ט‪...‬‬ ‫סיפר אחד מתלמידי הגה"צ רבי גדליה אייזמן זצ"ל המשגיח דישיבת 'קול תורה'‪ ,‬שליווה את רבי גדליה בערב‬ ‫ראש השנה לעת ערב בדרכו לבית הכנסת‪ ,‬וביקש מרבו שיאמר לו איזה דבר חיזוק והתעוררות לקראת האי יומא‬ ‫רבא‪ ,‬נענה לו רבי גדליה עדיין נשארו כמה דקות )מינוט( בחודש הרחמים – אלול‪ ,‬צריך לנצל אותם‪...‬‬ ‫ויש להסמיך לזה מה דאיתא בתשובות מהרי"ל )תשובה ל"ג( אודות הרוצה להוסיף בערב ר"ה מחול על הקודש ‪-‬‬ ‫ולקבל על עצמו קדושת יום טוב קודם חשיכה‪ ,‬ומסיק שלא יקדש 'קידוש היום' קודם צאת הכוכבים‪ ,‬כדי שלא יאמר‬ ‫'מקדש ישראל ויום הזיכרון'‪ ,‬ויתחיל את 'יום הדין' קודם זמנו‪ ,‬ואפשר להעמיס בדבריו שלא ימעט מימי ה'רחמים'‬ ‫של חודש אלול‪ ,‬ודי בהערה והארה זו‪...‬‬ ‫וז"ל הגה"ק ה'נודע ביהודה' זי"ע )או"ח קמא סימן ל"ב(‪ ,‬מה ענין ימי דין לימי אלול‪ ,‬ואפילו ימי הסליחות שקודם ר"ה‬ ‫אינם ימי דין‪ ,‬אדרבה ימי רחמים ורצון‪ ,‬והם ארבעים יום אחרונים שהיה משה רבינו בהר ונתרצה לו הקב"ה‪ ,‬ובר"ה‬ ‫הוא שמתחיל הדין ואומרים המלך הקדוש‪ .‬והא ראיה שלא כתב השו"ע למנוע מלהשביע כי אם בסי' תר"ב ששם‬ ‫איירי מעשי"ת‪ ,‬ולא עוד אלא שכל עשי"ת אינם נקראים דין‪ ,‬אדרבה ימי רחמים והקב"ה נמצא אפילו ליחיד‪.‬‬ ‫ויזכור מה שאמר הרה"ק ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר זי"ע )נו"י סוף אות א( בשם צדיקים קדמונים‪ ,‬שכדוגמת המטה‪,‬‬ ‫כאשר מרימים אותו אף רק בקצהו‪ ,‬מתרומם כל המטה כולו‪ ,‬כמו כן המתחזק בימים האחרונים של השנה נחשב‬ ‫כאילו תיקן כל השנה כולה‪.‬‬ ‫היות ונשאר עוד כמה ימים לחודש הנחמד והאהוב הזה‪ ,‬ועדיין יש בידינו לנצל את הזמן הנשאר לפליטה לקנות‬ ‫על ידו שנה טובה ומתוקה‪ ,‬על כן מקום אתנו להביא מהני מילי מעלייתא בכוחה של תפילה )תמיד ובפרט( בחודש אלול‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ãé‬‬ ‫‪ïèùä ,ïëàå ,êéøáãë åãéòé øùà íéðîàð 'íéãò' àáäå‬‬ ‫‪úùøá äáùðù éî éë ,'äðçîä êåú ìà àåáé ùîùä‬‬ ‫‪úéá éðôì ãéòäì àáì íù÷áîå çøéäå ùîùä ìà êìåä‬‬ ‫‪áùçð åäéøä ,ì"çø úåøåñà úåàøî úééàøá ìùëðå åøöé‬‬ ‫‪,ãéòäì äàáå åì úòîåù ùîùä ,äðäå .äìòî ìù ïéã‬‬ ‫‪,'ùøç'ë áùçð øåñéà éøáã òîåùä ,ïë åîë ,'øååéò'ë‬‬ ‫‪ïëì ,ìàøùé ìù ïúåðâá øôñì äöåø åðéà çøéä êà‬‬ ‫‪àäå ,åàøåá ìà áø÷úäì äæ íãà ùâé êàéä äúòîå‬‬ ‫‪äñëá' (ã àô íéìäú) øîàðù åîë äòù äúåàá äñëúî‬‬ ‫‪áø÷é àì íåî åá øùà ùéà ìë éë' (çé àë àø÷éå) áéúë‬‬ ‫‪ïéà ãçà ãòå ,ãåçì ùîùä úøàùð àìéîîå ,'åðâç íåéì‬‬ ‫‪'ïéîåî éìòá'ä åìà ììëá äæ óàå ,'çñô åà øåò ùéà‬‬ ‫‪äæ ìò óéñåî .'åáìë'ä éøáã ïàë ãò ,úåãò åúåãò‬‬ ‫‪ùøåôî àåäå) 'åáìë'ä íùá àéáäì íéã÷î ãåò .áùçéé‬‬ ‫‪åðéà ãçà ãòù óàù (:åñ ïéùåãé÷) åøîà äðäù ,ç"ìöä‬‬ ‫‪âøè÷ìå ïéèùäì ïèùä àåáé àá øùàëù (.äøò â"ç ÷"äåæá‬‬ ‫‪àåä ïîàð ìáà ,úåãò øàùá ÷ø åðéä íå÷î ìëî ïîàð‬‬ ‫‪àð êì ä"á÷ä åì øîåà ,ïéãä íåéá ìàøùé éðá íò ìò‬‬ ‫הנה איתא בגמ' )גיטין נב‪ (.‬שאסור לאפוטרופוס הממונה על נכסי יתומים למכור את הקרקעות שלהם בכדי לקנות‬ ‫עבדים )כי יש יותר הפסד בעבדים מאשר בקרקעות‪ ,‬ונמצא שגורם הפסד ליתומים(‪ ,‬ומעשה היה‪ ,‬בשכונתו של רבי מאיר היה‬ ‫אפוטרופוס אחד שמכר בקרקעות ולא נתנו רבי מאיר לעשות כן‪ ,‬הראו לו מן השמים בחלומו 'אני להרוס ואתה‬ ‫לבנות'‪ ,‬בלשון בתמיה‪ ,‬כלומר שמן השמים נתנו בלב האפוטרופוס לעשות כן כדי להפסיד ממון היתומים )כי ממון‬ ‫הירושה הגיע באיסור לאביהם‪ ,‬מהרש"א(‪ ,‬ומן השמים רוצים להרוס ואתה רוצה לבנות ולקיים ממונם בידם‪ ...‬וכתב על זה‬ ‫הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע )בחידושים שם מהדו"ק(‪ ,‬כי אלול ר"ת אני להרוס ואתה לבנות‪ ,‬בלשון ניחותא‪ ,‬כי מן השמים‬ ‫רוצים‪ ,‬שגם אם נגזר 'להרוס' ח"ו יהיה ביד בני אדם לבנות ולבטל את הגזירות על ידי שישובו בתשובה וירבו בתפילה‬ ‫ובבקשת סליחה בימים הללו‪ ,‬ולזה ניתנו לנו ימים הללו – אני להרוס ואתה לבנות‪.‬‬ ‫והנה סיפר מגיד מישרים הרב יחיאל צוקער שליט"א על איש יהודי צדיק וחשוב היה ושמו רבי משה מלכה‬ ‫זצ"ל ראש ישיבת אהל משה בבני ברק יצ"ו‪ ,‬אשר מלבד כל עבודתו בקודש בהרבצת תורה וכו' היה מתייגע בעבודות‬ ‫גדולות נפלאות בעבודת התפילה‪ ,‬היה מתחיל תפילת שחרית בשעה שמונה ולפעמים היתה התפילה נמשכת עד‬ ‫שעה אחת בצהרים‪.‬‬ ‫מפעם לפעם היה רה"י נוסע לחו"ל לצורך אסיפת תרומות לישיבתו‪ ,‬ובאחת הפעמים קבע המשמש פגישה אצל‬ ‫נגיד אחד שהיה מנדב לישיבה בכל שנה כעשרת אלפים דאללער‪ ,‬הפגישה נקבעה לשעה אחת בצהריים‪ ,‬כבר מבעוד‬ ‫מועד הזהיר המשמש את רה"י כי נגיד זה מקפיד מאד על ענין ה'זמנים'‪ ,‬ולכן חייבים כבר לשבת אצלו בשעה‬ ‫אחת בצהריים‪ ,‬יזדרז נא רה"י עם עבודת התפילה‪ ,‬רה"י הבטיח לעשות ככל יכולתו‪ ...‬ולמעשה‪ ...‬כמובן‪ ...‬רק כשהורה‬ ‫השעון על שעה אחת אז עשה 'עושה שלום' וגמר תפילת העמידה‪ ,‬בכל אותו זמן עמד המשמש בצד וסבלנותו‬ ‫פקעה‪ ,‬ובגמר ה'שמונ"ע' כשהבין שאין עבור מה לצאת עתה מביהמ"ד לבית הנגיד‪ ,‬אמר המשמש לרה"י בקוצר‬ ‫רוח‪ ,‬כבוד הרב הפסדנו את הפגישה‪ ,‬אמר לו רה"י מה הייתי יכול לעשות‪ ,‬הייתי צריך להתפלל‪ ...‬ולא התייחס‬ ‫למהומה שנגרמה מצד המשמש‪ .‬בינתיים הגיע לשם איש נכבד ששמע שיש כאן אורח חשוב רם המעלה‪ ,‬וביקש‬ ‫להתייעץ עם רה"י‪ ,‬מכיוון שממילא כבר לא היה לרה"י להיכן למהר‪ ,‬סיים רה"י את תפילתו‪ ,‬ונכנס עם האיש לחדר‬ ‫בצידי ביהמ"ד‪ ,‬ונדברו בעניינים נחוצים‪ ,‬אחר שגמר לייעצו דחף האיש טשעק לידי רה"י‪.‬‬ ‫בדרכם לאכסניא הביע המשמש את כאבו ממה שנעשה היום כי יגיעתו היתה לריק‪ ,‬אמר לו רה"י דע לך אני‬ ‫מדבר עם שר האוצר בכבודו ובעצמו‪ ,‬כל בני האדם הם רק שליחיו‪ ,‬פעם השליחים עושים את המוטל עליהם‪ ,‬ופעם‬ ‫לא‪ .‬אבל השיח שלי הוא עם המקור – הבוס בכבודו ובעצמו‪ ,‬וכי תרצה שאמהר בשיחתי עם הבוס כי אני צריך‬ ‫להזדרז לדבר עם שליחו‪ .‬והוסיף רה"י‪ ,‬אגב‪ ,‬איש יהודי זה דחף טשעק לידי‪ ,‬הבה נפתח אותו‪ ,‬פתחו אותו ומצאו‬ ‫כתוב בו ח"י אלף דאללער‪ ,‬נמצא שבזכות הפסד אותה פגישה זכה בסכום גבוה יותר כמעט פי שנים )כי אם היה‬ ‫ממהר כבר לא פוגש אותו‪ ,‬ולא היה מקבל גם טשעק זה(‪.‬‬ ‫וללמדנו‪ ,‬בימים האלו אנו מדברים עם שר האוצר בעצמו ‪ -‬עתה הוא הזמן של אני לדודי ודודי לי – עתה‬ ‫מדברים עם שר האוצר בעצמו ומסדרים את הטשעקים לכל השנה‪ ,‬אם נדבר עם שר האוצר בהרחבה ובאריכות‬ ‫יהיו העניינים יותר מסודרים‪ ...‬אין סיבה וטעם למהר בימים האלו לפנות אל 'שליחי' שר האוצר‪ ,‬רק לסדר הכל‬ ‫עם הבוס בכבודו ובעצמו‪...‬‬ åè ‫ סליחות‬- ‫ וילך‬- ‫ פרשת נצבים‬- ‫באר הפרשה‬ åì áùçð ,äæ íåéá åîöò ìò íéîù úåëìî ìåò ìá÷îä äùò àèçä éãé ìòù åðøîà éøäå ,åôåâáù ïéîåî ìò íéîù úåëìî ìåò úìá÷á äðùä ìë åéìò äøáòù åîë êë ìòå ,øååéò åà çñéôë 'åôåâáù ïéîåî' åîöòì íãàä .‫( כט‬ä"øò ,í"éøä éèå÷éìá àáåä) ,ùîùä ìù 'ãéçé úåãò'á óà ãéòäì ïèùä éãéá ùé ÷úðúäì åãéá ïééãò äðùä ìù íéðåøçà íéòâøá óàå ,äðùä úåðôá áøò úåðôì äéäå ÷ø àéä äöåòéä äöòäå .àãç àòâøáå àãç àúòùá òøä øöéä ïî éøîâì ,åúîùðå åçåø åùôð úà ,úåòîãá ¯ íéîá íãàä õçøé àéä äîå' (á á äáåùú úåëìä) í"áîøä áúëù ïéòëå ìë åúàî åøåñé àìéîîå ,íâôå âéñ ìëî íúåà ä÷ðéå åúáùçîî åøéñéå åàèç àèåçä áåæòéù àåä ,äáåùúä ãâðë ãéòäì äãáì ùîùä àåáë äæáå ,åôåâáù íéîåîä .'ãåò åäùòé àìù åáìá øåîâéå åëæé ìàøùé éðáå ,äúåãò úà åìá÷é àì ,ìàøùé éðá .‫ כז‬ïéãá íéàëæ åàöéå ,äðéëù äðçîä êåú ìà àåáì úåðòúäì æðëùàá ïéâäåð (àô÷ú ïîéñ ç"åà) 'øåè'ä áúë 'ø ùøãîî äæì êåîñå ,'äðùä ùàø áøò'á íìåë úáùá úå÷æçúääå ÷åæéçä àåä ùãå÷ éàø÷îì äìéçú ,åì åðúð àìå êìîì ñî úáééçù äðéãîì ìùî ,àîåçðú 'úîà úôù'ä ÷"äøä áúëù åîëå ,àðã ùãå÷ ,úåàñøô äøùòá äéìà áø÷úðùë åúåáâì ìéçá äéìà àá äðåøçà úáùá ÷æçúäì ïéëéøö úîàáå ,ì"æå (ä"ðøú) ò"éæ ïúéì äî åðì ïéà åì åøîàå åúàø÷ì äðéãîä éìåãâ åàöé úáù ìàøùé åøîù åìéà ì"æ íøîàîë ,‫ כח‬äðùä óåñáù éðåðéá åàöé ,øúåé áø÷úðù ïåéë .ùéìù íäì çéðä ,êì .ì"ëò .(.áé úáù) íçøúù úáùä äìåëéå ,ïéìàâð ãéî úçà øúåé áø÷úðùë .éðùä ùéìù íäì çéðä ,åúàø÷ì øéòä êìîä ,êë .ìëä íäì çéðäå åúàø÷ì øéòä éðá ìë åàöé éôëå ,äðùá ïåøçà íåé ¯ ä"ø áøòá ÷åæéç êéøö øúåéá ìë úåðåò íéìâñîù ìàøùé åìà äðéãîä éðá ,ä"á÷ä äæ íåé (:á ä"ø) ì"æç éøáãá íé÷éãö åéìò åöéìîäù ùéìù íäì øúååîå ‫ ל‬ïéðòúî íéìåãâä ä"øò .äðùä íéðùä ïéðîá øîàð äæ ïéã éøäå ,äðù áåùç äðùá ãçà 'á íäì øúååîå ïéðòúî íéðåðéá íéîé 'éá ,íäéúåðåò úåëìîì äðîúðù êìîäù øîåìëå ,(úåøèùá) íéëìîì àöîð .ìëä íäì øúååîå ,ïéðòúî ìëä ë"äåéá ,íéùéìù äðùë úøçîî åì áùçéé äðù ìù ïåøçà íåéá óà .‫ לא‬ìàøùé éðá åîò úøôëî ÷ìç àîåé éàä ,íãàä ìò ä"á÷ä ä"îî úëìîä ïéðòì á"åéë ,äéðù ‫ מובא )דעת זקנים עמ' עד( בשם הרה"ק רבי ישראל אברהם מטשרנאסטרהא זי"ע ]בן הרה"ק רבי זושא מאניפולי‬.‫כז‬ ‫ שבשלושה ימים קודם 'יום המשפט' לא תהא לו שום שייכות עם‬,‫ שעצה היעוצה לצאת זכאי בדין‬,[‫זי"ע‬ ‫ ואיזהו‬,‫ שו"ע חו"מ סימן ז סעיף ז( 'הדיין יכול לדון את אוהבו ולא את שונאו‬:‫ כי בדיני עדות קיימא לן )סנהדרין כז‬,‫היצה"ר‬ ,‫( 'צדיקים יצר טוב שופטן‬:‫ ואמרו חז"ל )ברכות סא‬,'‫ כל שלא דיבר עמו ג' ימים מחמת איבה‬,‫שונא שאינו יכול לדונו‬ ‫ נפסל השטן‬,‫ וממילא זה האיש שלא דיבר עם יצרו זה השטן שלושה ימים מחמת איבה‬,'‫רשעים יצר רע שופטן‬ ‫ ולא תהא‬,‫ אך כל זה בתנאי קודם למעשה שבימים אלו יעזוב אותו לגמרי‬,‫מלהיות הדיין שלו ולכן ֵיצא זכאי בדין‬ .‫לו שום שייכות עמו מטוב ועד רע‬ ‫ חלק ב עמוד שנו ד"ה אך( על הא דאיתא שבעל תפילה‬,‫עוד יש להביא מה שכתב הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע )דרשות‬ .'‫ אבל בזמנינו כל יחיד ויחיד נחשב כ'בעל תפילה‬,‫ שכל זה היה אמור בזמנם‬,‫צריך להכין עצמו ג' ימים קודם ר"ה‬ ‫ וכוונו לבם לאביהם‬,‫ שהיו שלוחי ציבור ותוקעים הגונים ותלמידי חכמים‬,‫ שלא אמרו כן אלא בדורות הראשונים‬,‫וז"ל‬ ‫ אין לנו אלא שכל‬,‫ אך בעוה"ר באפס כל אלו ואנשי אמונה אבדו והוצגנו על גחלים ריקם‬,‫שבשמים כראוי וכנכון‬ .‫ אולי יתעשת האלוקים לנו עכ"ל‬,‫אחד ואחד ישא בעד עצמו רינה ותפילה ויתבודד לעצמו ג' ימים אלו‬ ‫ לפי שנכתב‬,‫ איתא ב'לבוש' )סי' תכח ד( שקריאת פרשת 'אתם נצבים' צריכה להיות בשבת קודם ראש השנה‬.‫כח‬ .‫בה רבות מענייני התשובה‬ ‫( וא"כ‬.‫ בתוספת דברים ש'מקצת היום ככולו' )פסחים ד‬,‫ ושם הובא שאמר כן לחסיד אחד בעת רדת היום בער"ה‬.‫כט‬ .‫'ברגע' אחרון של השנה אפשר לתקן את כל השנה – ע"י תשובה אמיתית מעומק הלב‬ ‫ כתב ב'גליון חתם סופר' )על השו"ע סי' תקפא( 'והגדולים המתבטלים ממלאכת שמים אינם מתענים בשארי ערב‬.‫ל‬ .'‫ רק בערב ר"ה לקבל פני המלך ית"ש‬,‫ר"ח‬ ‫ מצאתי כתוב‬,(:‫ מן העניין להביא מה שכתב בקונטרס 'מועדי רגל' שבסוף ספר 'נפש יוסף' )ג‬,‫ אגב אורחא‬.‫לא‬ ‫ שבערב ראש השנה‬,(‫להמקובל האלוקי הר' החסיד כמוהר"ד שרירו זצוק"ל )והובא במועד לכל חי להר"ח פאלאג'י‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪æè‬‬ ‫ימי עבודה והכנעה ‪ -‬כמה דכייף איניש דעתיה טפי מעלי ‪éë øîåì øùôàå ,óåôëä ùáë ìù ïø÷ àåä äðùä‬‬ ‫‪úåùòì åáéì ïååëéå åùôð ãçà ìë óåëéù äæá äðååëä ä"ø) úåéðùîä ùåøéôá í"áîøä åðéáø ãñééù äî òãåð‬‬ ‫‪ ì"ëò ,åøöåé ïåöø‬לג‪.‬‬ ‫‪äëå ,è"ìòáä íéîéä úãåáò ïëåúá (øáåòä ä"ã ã"ô‬‬ ‫‪íùäî àøåîå ãçôå äòðëäå äãåáò éîé íäù ,åéøáã íä‬‬ ‫‪,äòðëää úãåáò ïééðòá úåøåãä éìåãâ éøôñá øàáúð ãåò øå÷î àéáäì ùéå .ì"ëò ,åéìà ñåðîå çøáîå åðîî äàøéå‬‬ ‫‪äîë ä"øá' åøîàù äî ùøôì é"ùø éøáã ãåñé ìò‬‬ ‫‪éðôì åîöò òéðëäì àéä íåéä úãåáòù í"áîøä éøáãì‬‬ ‫‪åúìôúá ùéðéà óééëã äîë ,ì"æå ,'éìòî éôè ùéðéà óééëã äðùä ùàøáù (:åë ä"ø) 'îâá åøîàù äîî ú"éùä‬‬ ‫‪éáìå éðéò åéäå' íåùî óéãò éôè ,õøàì ïéùåáë åéðô ïëù ,äôåôë åðø÷ù ìéàî éåùòä øôåùá òå÷úì äååöî‬‬ ‫'‪øéëæäìå äìôúìã äðùä ùàøá êëìä ,(â è 'à íéëìî) 'íù äîë] 'éìòî éôè äéúòã ùéðéà óééëã äîë ,ä"øá‬‬ ‫‪(íéîçø øøåòìå äìéôúì åúéìëú øôåùäù) àá ÷çöé úãé÷ò‬‬ ‫‪.[øúåé óéãò åîöò òéðëéù‬‬ ‫‪åàá íéùåã÷ä ì"æçù ,øîåìëå .ì"ëò .ïéôåôë ïðéòá‬‬ ‫‪ìòù ¯ äðùä ùàøá äìéôúä úøåö úà åðì úåøåäì åîöò òéðëäì ,åèåùôë àåä 'äòðëä'ä ïééðò ìë úéùàø‬‬ ‫‪ ä"á÷ä íéëìîä éëìî êìî éðôì åéúåðåöøå‬לב‪íéîçøá åðéúåìéôú åìá÷úéùå ,íéîçø øøåòì äëæð äãé ,‬‬ ‫‪éðôì åîöò òéðëîù êåúî úåéäì äëéøöù ¯ ïåöøáå äæù ,íéðééðòä ìëá íéîù úåëìî ìåò åîöò ìò ìá÷ìå‬‬ ‫‪ 'ä 'ä' éë úòãìå ,'íëéìò éðåëéìîúù éãë' ¯ íåé ìù åðééðò‬לד‪ íéîçø øøåòì äòðëä ìù äçåë äìåãâ éë ,‬לה‪.‬‬ ‫‪äùøù äðù ìë' (:æè ä"ø) 'îâá àéãäì ïë ùøåôîëå áúëù åîëå .'äìùî ìëá åúåëìîå êìî ìàøùé é÷åìà‬‬ ‫‪ìàøùéù' ,é"ùø ùøéôå ,'äôåñá úøùòúî äúìéçúá ùàøá åá ïéò÷åúù øôåùå ,ì"äæá (ãñ 'éñ) 'åá ìë'ä‬‬ ‫יקרא פר' והיה כי תבוא מתחילה עד והגר אשר בקרבך )מפסוק א' ועד פסוק י"א(‪ ,‬וכל הקורא סדר זה מעביר הקב"ה‬ ‫כרוז ואומר‪ ,‬גביתי מאדם זה כל החובות ומוחל על חטאתיו‪ ,‬ויסיים בעוד השמש על הארץ‪ ,‬וידוע דאית ז' מרומים‬ ‫ונוטל הקב"ה נשמת זה האדם ממש ומקריבה על גבי זה ואומר הרי הוא טהור וקבלתי כל חובותיו כפליים בכל‬ ‫חטאתיו )ועיי"ש שמביא תפילה שיאמרנה לאחר עשיית סגולה זו‪ ,‬ושהקב"ה יאמר לנשמתו אחר כך 'ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך'(‪.‬‬ ‫לב‪ .‬פעם שמע הגה"צ רבי אליהו לאפייאן זצ"ל את הש"ץ אומר 'המלך' בימים הנוראים‪ ,‬והרגיש בו כי הלה מחזיק‬ ‫עצמו ל'יש'‪ ,‬ניגש אליו בהזדמנות ושאלו מדוע לא אמר 'המלך' כהוגן‪ ,‬תמה הלה על שאלתו שהרי בוודאי‬ ‫אמרו בקול ובנעימה כמנהג ישראל תורה‪ ,‬נענה רבי אליהו ואמר 'כשאתה אמרת 'המלך' היו שם שני מלכים‪ ,‬כי‬ ‫אתה בעצמך היית גם כן 'ישות' בפני עצמך‪ ,‬ואין שני מלכים משמשים בכתר אחד'‪...‬‬ ‫לג‪ .‬ומן העניין להביא מה שכתב ב'אמרי פנחס' )אות תמב( 'והוסיף הרה"ק רבי שמעריל )ווארחיווקער( ז"ל וכו'‪ ,‬ולכך‬ ‫יש לבקש בסעודה שלישית דשבת לפני ראש השנה שיזכהו השי"ת להיות לו הכנעה ושפלות בראש השנה'‪.‬‬ ‫לד‪ .‬ורמזו לה גם באופן התקיעה שצריך לתקוע בצד הקצר והצר‪ ,‬שיש בזה ללמד לאדם להכניע עצמו ולהרגיש‬ ‫שהוא ב'מיצר'‪ ,‬ועי"ז יצא למרחב‪.‬‬ ‫לה‪ .‬וכדאיתא בגמ' )ר"ה טז‪ (:‬ש'שינוי מקום' מקרע גזר דינו של אדם‪ ,‬וביאר הרמב"ם )פ"ב מהל' תשובה ה"ד( טעמו של‬ ‫דבר‪' ,‬שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להיכנע ולהיות ענו ושפל רוח'‪ ,‬והרי ש'הכנעה' קורעת גזר דינו של‬ ‫אדם ומעבירה את רוע הגזירה‪.‬‬ ‫והוכיח זאת הרה"ק מקאמרנא זי"ע )נתיב מצוותיך שביל התורה א‪ ,‬אות ג( ממה שאמר ירמיהו הנביא לצדקיהו המלך‬ ‫)ירמי' לח יז( 'כה אמר ה' אם יצוא תצא אל שרי מלך בבל וחייתה נפשך‪ ,‬והעיר הזאת לא תשרף באש‪ ,‬וחיתה אתה‬ ‫וביתך'‪ ,‬אך אם לא יצא‪ ,‬יהרג בחרב הוא וכל אנשי ביתו‪ ,‬וכל עם בני ישראל יצאו לגלות ובית המקדש יהפך‬ ‫למאכולת אש‪ .‬ולכאורה יש לתמוה אם כבר נחתמה הגזירה על עיר הקודש שתיחרב ועל בית המקדש שישרף‪ ,‬על‬ ‫אנשי ביתו שיהרגו ועל כל העם שיצאו לגלות המרה‪ ,‬היאך תתבטל על ידי שימסור עצמו אל הרשעים‪ .‬אלא שבכוח‬ ‫הכנעה לבטל כל גזירות רעות‪ ,‬ואילו היה צדקיהו מכניע את עצמו היה מציל בזה את חיי עצמו וחיי משפחתו‪ ,‬ולא‬ ‫עוד אלא מכיוון שהמלך הוא 'לב העם'‪ ,‬היה פועל בכך לבטל את הגזירות מעל כל עם בני ישראל‪ ,‬והיה נמנע‬ ‫מאתנו החורבן הנורא וכל הגלות והצרות שיצאו מהחורבן עד עצם היום הזה‪ ,‬ומוסיף הרה"ק ובזה תבין ענין ההכנעה‬ ‫כמה הוא מפליא פלאות‪.‬‬ ‫‪æé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ 'øöåðîä øöåàî‬לז‪åðéìò íçøéå ñåçé íéîùáù åðéáàùå ,‬‬ ‫‪ïéðòë ,äìôúå íéðåðçú øáãì ä"øá ïéùø ïîöò ïéùåò‬‬ ‫‪ åðèôùî øåàì àéöåäì íéðá ìò áà íçøë‬לח‪ïë åîë .‬‬ ‫‪ 'ùø øáãé íéðåðçú (âë çé éìùî) øîàðù‬לו‪.‬‬ ‫‪äøëää êåúî ä"á÷ä éðôì åîöò úà òéðëäì êéøö‬‬ ‫‪êåîñì éî ìò åðì ïéà ,äúà àìà êìî åðì ïéà éë‬‬ ‫‪úà úòãìå åîöòá ùéøùäì ,àéä 'äòðëä'ä úåòîùîå‬‬ ‫‪ñåçì ìåëéù àåä ä"á÷ä ÷ø àìà ,åðéìò ïâé àåäù‬‬ ‫‪íåù åðì ïéàå ,íéùòî åðá ïéà éë úîàä‬‬ ‫‪ ä÷åúîå äáåè äðùá åðòéùåäìå åðéìò‬לט‪åæë äìéôúå .‬‬ ‫‪ìë àìà ,ïéãá úåëæì åðì 'òéâî' ïë ìòù åðéãéá úåëæ‬‬ ‫‪ íéðééðòä ìëá äáåèì äúìåòô ìòôúå ìéòåú éàãååá‬מ‪.‬‬ ‫‪íðéç íððåçì'å 'ãñçå ä÷ãö åðîò äùò' àéä åðúù÷á‬‬ ‫‪aA‬‬ ‫‪ c‬מן הבאר ‪c‬‬ ‫סיפר אחד מגאוני וצדיקי ירושלים זצ"ל‪ ,‬שאביו היה משמש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת‬ ‫'זהרי חמה' שבעיה"ק ירושלים במשך שנים רבות‪ .‬לפני ראש השנה תרפ"ה הגיע אדם חשוב מחוץ לארץ‬ ‫והביע את רצונו להתפלל כש"ץ בימים הנוראים‪ .‬אביו הסתפק מאד בדבר‪ ,‬כי קשה היה בעיניו לוותר על‬ ‫מנהגו זה לרדת לפני התיבה‪ ,‬והלך ליטול עצה מאת המקובל הקדוש רבי שלמה אלישיב זיע"א‪ ,‬בעל ה'לשם‬ ‫שבו ואחלמה'‪ ,‬כדת מה לעשות‪ .‬נענה בעל ה'לשם' ואמר לו‪ ,‬כשמזדמנת עגמת נפש לפני יום הדין‪ ,‬היא‬ ‫מועלת רבות ‪ -‬לזכות בדין‪ ,‬אם כן‪ ,‬כדאי לך לוותר‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬אם נגזר עליך להיות ש"ץ יזדמן לך במקום‬ ‫אחר‪) ...‬אכן‪ ,‬כך הוה שנקרא להתפלל במקום אחר נכבד למאד(‪.‬‬ ‫לו‪ .‬עובדא ידענא באברך שבימים שלפני ראש השנה נפל בחלקו ירושה גדולה – סכום שלפי הנהוג בקהילתו היה‬ ‫בו כדי להשיא את כל צאצאיו בהרחבה‪ ,‬וכה אמר האברך‪ ,‬נכנסתי לראש השנה מתוך הרגשה כי 'מסודר'‬ ‫אנכי‪ ...‬ולא היו תפילותי מקרב לבי‪ ...‬סוף דבר היה שלא עלתה השנה יפה‪.‬‬ ‫לז‪ .‬ויתבונן במה שאמר הרה"ק רבי פינחס מקאריץ זי"ע )אמרי פנחס השלם‪ ,‬סליחות תנג( שהפזמון 'במוצאי מנוחה' של‬ ‫יום א' דסליחות נבנה עפ"י אותיות א' ב'‪ ,‬וכל אות חרוז בפני עצמו‪ ,‬רק אות נ' וס' סמוכים זה לזה – 'נא‬ ‫סגבם' )שגבם( להסמיך את הנ' וס' יחדיו‪ ,‬שיעלו לתיבת 'נס'‪ ...‬כי אכן אין בידינו מעש לבוא עימם אל המלך אלא‬ ‫רק לניסי הקב"ה אנו מייחלים‪ ,‬וכמו שאנו ממשיכים באותו פזמון לבקש 'תראם ניסיך עושה גדולות'‪.‬‬ ‫לח‪ .‬וכמו שכתב הרה"ק ה'קדושת לוי' זי"ע )בפרשתן ד"ה באין( לבאר בלשון התפילה )בחזרת הש"ץ דמוסף ר"ה( 'באין מליץ‬ ‫יושר'‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬דעיקר הוא‪ ,‬דאדם אעפ"י שחטא רק כיון שיודע שחטא ומבקש מלפניו ית' שימחול לו ומכיר‬ ‫בשפלותו זה הוא גופא למליץ יושר לפניו‪ ,‬וזהו באין – במידה שאדם מחזיק עצמו לאין זה גופא מליץ יושר‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כיוצא בדבר ביאר הגאון רבי יחזקאל אברהמסקי זצ"ל במה שאנו אומרים בפתח ה'סליחות'‪' ,‬לא בחסד ולא במעשים‬ ‫באנו לפניך כדלים ורשים דפקנו דלתיך'‪ ,‬שלכאורה אם אכן לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך כיצד אנו דופקים על‬ ‫דלתיך‪ ...‬אלא‪ ,‬הא גופא שמכירים אנו שאין בידינו מעש ואנו דלים ורשים‪ ,‬היא המלצת הזכות הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫ויתבאר ביותר‪ ,‬כי הנה ממנהגו של עולם לבקש מהעני המתדפק על הפתח 'המלצה' ‪ -‬לראות כי אכן כנים דבריו‬ ‫ו'נצרך' גדול הוא‪ .‬אמנם פעמים שהלה מהלך בבגדים קרועים‪ ,‬וכל מצבו ומעמדו זועק עד השמים על עניותו‪ ,‬ואז‪,‬‬ ‫עצם עמידתו היא היא ה'המלצה' הטובה ביותר – כי מצבו זועק מאליו עד לשמים‪ ,‬והכל יחושו לעזרתו‪ ,‬להצילו‬ ‫מדחקו לבל ימות ברעב‪ ,‬ועל דרך זה ממש‪ ,‬כשהוא ניגש מתוך הרגשה 'כדלים ורשים'‪ ,‬וכל כולו 'בגדים קרועים'‬ ‫עד שאין בו מתום – אזי עצם מצבו מעורר רחמים לפני אדון כל‪.‬‬ ‫לט‪ .‬נפלאות אמרו בהאי עניינא‪ ,‬שהנה ידוע מה דאיתא בגמ' )ר"ה י‪' (:‬בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה‪ ,‬בראש‬ ‫השנה יצא יוסף מבית האסורין‪ ,‬בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים'‪ ,‬והרי שחמש ישועות גדולות‬ ‫אירעו בר"ה‪ .‬א‪ .‬נפקדה שרה‪ .‬ב‪ .‬נפקדה רחל‪ .‬ג‪ .‬נפקדה חנה‪ .‬ד‪ .‬יצא יוסף‪ .‬ה‪ .‬בטלה עבודה במצרים‪ .‬ועתה שימו‬ ‫לבבכם מהו ה'צד השוה' בכל חמש ישועות אלו‪ ,‬כיצד היתה פעולת הישועה לטובה‪ ,‬ו'בזכות' מה נעשו ניסים אלו‪.‬‬ ‫א‪ .‬בשרה אמנו מצינו )תנחומא ישן וירא אות לא( ששרה אמנו ע"ה אמרה‪' ,‬אלו אומרים אין שרה יולדת וכו'‪ ,‬אף על‬ ‫פי כן בה' בוטחת‪ ,‬אמר לה הקב"ה‪ ,‬ועלי את נבטחת חייך שאני פוקד אותך‪ ,‬שנאמר וה' פקד את שרה'‪ ,‬והרי שכאשר‬ ‫אמרה שרה שהיא בוטחת רק בהקב"ה – אז נשבע לה ש'אני פוקד אותך'‪.‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪çé‬‬ ‫ב‪ .‬יתר על כן מצינו להדיא בעניין רחל אמנו ע"ה מה שכתב רבינו הרמב"ן )בראשית ל א( על מה שנאמר 'ותאמר‬ ‫אל יעקב הבה לי בנים'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬ועל דרך הפשט אמרה רחל ליעקב שיתן לה בנים‪ ,‬ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה‬ ‫אבל שיתפלל עליה עד שיתן לה בנים וכו'‪ ,‬והנה הצדקת בראותה שלא תוכל להיסמך על תפילת יעקב‪ ,‬שבה להתפלל‬ ‫על עצמה‪ ,‬אל שומע צעקה‪ ,‬וזהו 'וישמע אליה אלוקים' )שם כב(‪ .‬ומבואר בדבריו שרחל הרגישה שיש מי שיתפלל‬ ‫בעדה‪ ,‬ובטחה ביעקב שיפעל לה את הישועה‪ ,‬אכן לאחר שאמר לה 'התחת אלוקים אנכי'‪ ,‬הבינה שהיא מוכרחת‬ ‫לסמוך רק על הקב"ה‪ ,‬והתפללה מתוך ההכרה כי 'מבלעדי עוזך ועזרתך אין עזרה וישועה'‪ ,‬ואכן שמע אליה אלוקים‬ ‫ונתן לה משאלת לבה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬כיוצא בדבר מצינו גם בחנה‪ ,‬כמבואר בקראי )שמואל א' א( לאלקנה היו שתי נשים חנה ופנינה‪ ,‬לפנינה היו ילדים‬ ‫ולחנה לא היו‪ ,‬והיה אלקנה עולה בכל שנה למשכן שילה וזובח זבחים‪ ,‬ובכל שנה ושנה היתה פנינה מצערת‬ ‫‪ô‬כעס‪ì‬ה ותבכה ולא תאכל‪ ,‬ויאמר לה‬ ‫עלת‪ ã‬בבית ה' כן ַ ְ ִ ֶ ָ‬ ‫ומכעיסה את חנה‪ ,‬וכתיב 'וכן יעשה שנה בשנה מדי ֲ ֹ ָ‬ ‫ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים‪ ,‬ותקם חנה אחרי‬ ‫ולמה לא תאכלי ְ ָ ֶ‬ ‫למה תבכי ְ ָ ֶ‬ ‫אלקנה אישה חנה ָ ֶ‬ ‫‪Ł‬תה וכו'‪ ,‬והיא מרת נפש ותתפלל על ה'' וגו'‪ ,‬ולכאורה תמוה מה ראתה חנה דווקא בשנה‬ ‫אכלה בשלה ואחרי ָ ֹ‬ ‫זו ללכת ולהתפלל יותר מכל שנה‪ ,‬והרי 'מחזה' זה היה מתחולל בכל שנה‪ ,‬שפנינה מצערת וחנה בוכה‪ ,‬מה אירע‬ ‫עכשיו שמחמתו הלכה למשכן ותתפלל‪.‬‬ ‫ומבאר המלבי"ם בזה"ל‪ ,‬הנה עד עתה סמכה את עצמה על תפלת בעלה שהיה צדיק‪ ,‬ועתה שראתה שהוא‬ ‫מתייאש מן הרחמים התעוררה להתפלל בעצמה‪ ,‬עכ"ל‪ .‬כלומר‪ ,‬שתמיד בטחה באלקנה שיתפלל בעבורה‪ ,‬ואף שבוודאי‬ ‫גם היא עצמה התפללה‪ ,‬אך לא הרגישה בעצמה שאין לה אדרעס )כתובת( אלא רק השי"ת בעצמו‪ ,‬ולאחר שאלקנה‬ ‫ניסה לנחם אותה 'הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים'‪ ,‬והבינה בדבריו שהוא כבר התייאש מן הרחמים עליה‪ ,‬התעוררה‬ ‫להתפלל בעצמה מתוך הרגשה אחת ‪ -‬אין לי על מי להישען אלא על אבי שבשמים‪ ,‬ותפילה מתוך הרגשה כזו‬ ‫היא היא שפעלה את הישועה לפקוד אותה בבן‪ ,‬ולא בן גרידא אלא 'שמואל הנביא' השקול כמשה ואהרן וכו'‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אצל יוסף הצדיק ידוע שנוספו לו ב' שנים בבית הסוהר כי שם מבטחו בשר המשקים ואמר לו כי אם זכרתני‬ ‫והזכרתני‪ ,‬אך תיכף שהתייאש משר המשקים ובטח רק בהקב"ה מיד באותו היום הוציאו אותו מבית האסורים ]וכלשון‬ ‫הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע )תורת משה סו"פ וישב( וישכחהו יוסף לשר המשקים ונתייאש כלל מישועתו‪ ,‬ואז אחר היאוש‬ ‫והשכחה‪ ,‬אז 'מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם'‪ ,‬כי שוא תשועת אדם ולה' לבד הישועה[‪.‬‬ ‫ה‪ .‬בעניין גלות ושעבוד מצרים הנה כתיב )שמות ב כג‪-‬כד(‪' ,‬ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני‬ ‫ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה‪ ,‬וישמע אלוקים את נאקתם' וגו'‪ ,‬וכל המעיין‬ ‫בפסוקי הפרשה יראה כי עד עתה לא נזכר שום רמז ל'תפילה'‪ ,‬אלא נראה שקבלו את 'הדין' והסכימו להיות תחת‬ ‫סבלות מצרים‪ ,‬ואם כן צריך ביאור מה אירע עתה שנאנחו בני ישראל מן העבודה‪ ,‬ומה השייכות למיתת מלך מצרים‪.‬‬ ‫ופירשו רבותינו בעלי התוס' )דעת זקנים שם( 'כל זמן שאותו מלך קיים היו מצפין מתי ימות שמא תתבטל הגזרה‪,‬‬ ‫וכשמת לא נתבטלה אמרו מעתה ידענו שאין לדבר סוף‪ ,‬לכך ויאנחו'‪ ,‬וכלומר‪ ,‬עד עתה סברו בני ישראל כי ה'מלך'‬ ‫הוא רשע מרושע‪ ,‬הוא הגוזר עליהם גזירות והוא מעבידם בעבודה קשה‪ ,‬וממילא אין להם אלא לייחל ולצפות‬ ‫למיתתו במהרה‪ ,‬או אז יקום מלך חדש ו'שלום על ישראל'‪ ...‬אמנם כאשר ראו שהנה המלך מת ויקם אחר תחתיו‪,‬‬ ‫ועדיין הגזירות עומדות בכל תוקפן‪ ,‬הבינו שאין ברירה אלא להתפלל‪ ,‬כי רק הקב"ה הוא שיכול להוציאם משעבוד‬ ‫לגאולה‪ ,‬לכך ויאנחו בני ישראל ומיד וישמע אלוקים את נאקתם‪ ,‬והחל 'להתגלגל' כל סדר הגאולה והיציאה‪.‬‬ ‫נמצינו למדים‪ ,‬שהצד השוה בכל אותם הדברים‪ ,‬כי כל זמן שהיה נראה שאפשר 'להסתדר'‪ ,‬על ידי תפילת אחרים‬ ‫וצדיקים‪ ,‬או שניתן לסמוך על בשר ודם שיושיע כגון שר המשקים‪ ,‬או שנדמה כי בדרך הטבע יהיה סוף וקץ לכל‬ ‫צרותנו‪ ,‬וכגון שימות מלך מצרים‪ ,‬אזי בכל אלו המקרים והאופנים לא הגיעה שום ישועה וקרן אורה‪ ,‬אף תיכף‬ ‫ששמו מבטחם רק בהקב"ה‪ ,‬והתפללו אליו מתוך מבטח זה – מיד החלה לזרוח להם השמש‪.‬‬ ‫וזאת באו חז"ל ללמדנו במה שאמרו בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה‪ ,‬בר"ה יצא יוסף ובטלה עבודה במצרים‪ ,‬להורות‬ ‫לנו כיצד עלינו להתפלל בראש השנה‪ ,‬מתוך ההכרה ש'אין מליץ יושר' אלא אבינו מלכנו אבינו אתה אבינו מלכנו‬ ‫אין לנו מלך אלא אתה‪ ,‬ורק אתה יכול לחוס ולרחם עלינו‪ ,‬ועי"ז נפקד ונזכר לטובה ולישועה גדולה‪.‬‬ ‫והן הן דברי הרמב"ם 'שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו'‪ ,‬שמתוך ההכרה‬ ‫והאמונה הברורה שאין מי שיעמוד בעדנו‪ ,‬על כן אנו 'בורחים' אליו ומבקשים ומתחננים שהוא יושיענו ויגאלנו‪.‬‬ ‫‪èé‬‬ ‫באר הפרשה ‪ -‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך ‪ -‬סליחות‬ ‫‪ äëøáìå äáåèì êì äîùðä ,'íéîçø àñë ìò áùåé'ä åðëìî åðéáà‬מא‪äéúåìì÷å äðù äìëú äúòî øáëå ,‬‬ ‫‪.äéúåëøáå äðù ìçú‬‬ ‫‪äðùä úéøçà éäú ,êìîò ìò äñåç êìòô óåâäå‬‬ ‫מ‪ .‬משל למה הדבר דומה‪ ,‬לבן מלך שסרר ונהג שלא כשורה עד שהוצרך המלך להרחיקו ולהגלותו 'משולחן אביו'‪,‬‬ ‫והעביר את כל תפקידי הבן לאחד מהיועצים העומדים לפניו‪ .‬ברבות הימים נכמרו רחמי האב ונמלך בדעתו‬ ‫להשיב את בנו אל הארמון‪ ,‬והתמלא אותו יועץ בחרדה שמא יטול המלך ממנו את ה'שררה' ויחזירנה לבנו לחדש‬ ‫ימיו מקדם‪ ,‬מה עשה‪ ,‬נטל כלי מלא בצבע שחור‪ ,‬וכאשר חזר בן המלך והכל נחפזו לקבל פניו נתן לו היועץ ידו‬ ‫לשלום‪ ,‬ובתוך כדי כך מילא אותו בצבע מבלי שישימו לב לדבר בכדי שיהיה שחור מכף רגל ועד ראש ולא יכירנו‬ ‫המלך‪ ,‬ואכן נהפכו פניו כשולי קדירה‪ .‬כשעמד הבן על יד אביו‪ ,‬אמר לו‪ ,‬אב הרחמן‪ ,‬אמת שאי אפשר להכיר אותי‪,‬‬ ‫אך הבט נא בתוך עיניי‪ ,‬בהם לא פגע המשחית‪ ,‬ותראה מיד כי אני הוא בנך‪ .‬וזהו שאומרים בתפילה 'אם כבנים‬ ‫רחמנו כרחם אב על בנים‪ ,‬ואם כעבדים – שכבר אי אפשר להכיר עלינו שאנו 'בנים' כי הושחרנו בעוונות‪ ,‬הרי‬ ‫עיננו לך תלויות‪ ,‬והבט נא בתוך העיניים‪ ,‬וממילא תחננו ותוציא לאור משפטנו‪ .‬וכן אומרים עוד )היה עם פיפיות( 'עין‬ ‫נושאים לך לשמים'‪ ,‬בתקווה שהקב"ה יראה את העיניים‪ ...‬ועומק הדברים הוא‪ ,‬שנשיאת עין למרומים מורה על‬ ‫ההישענות על חסדי המקום‪ ,‬מתוך הכרה שאין אנחנו יכולים 'להסתדר' מבלעדי עזרתך וישועתך‪ ,‬והא גופא מעורר‬ ‫רחמים במרומים‪.‬‬ ‫מא‪ .‬מעשה באחד שנכנס אל הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זי"ע כשבועיים לפני ר"ה‪ ,‬ואמר‪ ,‬רבי‪ ,‬השי"ת יעזור‬ ‫שיהיה כבר תכלה שנה וקללותיה‪ ,‬השיב הרה"ק ואמר‪ ,‬השי"ת יעזור שכבר יהיה תכלה שנה בברכותיה‪ ,‬שהשנה‬ ‫גם תגמר בברכות )ילקוט מאורי אור(‪ .‬וכך היה מנהג הצדיקים לבית אמשינוב זי"ע לברך ברכת א גוטן אחרית שנה‪,‬‬ ‫שגם ה'אחרית שנה' תהיה בטוב‪...‬‬ ‫הרה"ק מסטרעליסק זי"ע היה אומר‪ ,‬הכתיבה וחתימה של ר"ה‬ ‫ויוה"כ מתחיל כבר מיום א' של סליחות )אמרי קדוש ימים נוראים(‪.‬‬ ‫פעם בא יהודי לפני הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע )בימים שהיה דר בעיר תל‬ ‫אביב( ואמר לו‪ ,‬אספר לרבי מעשה שאירע בין זקיני לזקנך הקדוש‪ ,‬פעם הילך‬ ‫הרה"ק רבי דוד מלעלוב זי"ע בחזרתו מרבו הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע‪ ,‬מלובלין‬ ‫אל עבר העיר לעלוב‪ ,‬מרוב עניו ודלותו לא היו בידו אפילו כמה פרוטות לשלם‬ ‫ל'בעל עגלה' על כן עשה את דרכו ברגל‪ ,‬על אם הדרך עמד לכבודו יהודי שנסע‬ ‫על גבי עגלה ושאלו לאן פניו מועדות‪ ,‬ענהו רבי דוד שפניו מועדות אל עבר‬ ‫העיר לעלוב‪ ,‬אמר לו האיש‪ ,‬יעלה נא מר על מרכבתי ונעשה את דרכינו בצוותא‪,‬‬ ‫כי דר אנכי בכפר הסמוך לעיר לעלוב‪ ,‬ובדרך נסיעתי אעבור שם‪ ,‬בהגיעם אל‬ ‫עבר העיר לעלוב עצר את העגלה כדי שהרה"ק ירד למחוז חפצו‪ ,‬הודה לו הרה"ק‬ ‫ונענה אליו‪ ,‬הנה יש לי בית מדרש כאן בעיר זה‪ ,‬ואבקשך שתבוא אלי ביום א'‬ ‫דסליחות‪ .‬אותו יהודי חשב מיד לעצמו‪ ,‬אה‪ ,‬הנה רק עשיתי עמו חסד וכבר‬ ‫ברצונו לנצל אותי שאבוא להשלים לו מניין בבית מדרשו‪ ,‬והחליט על אתר‬ ‫שבהגיע היום לא ישים פניו אל עבר העיר לעלוב‪.‬‬ ‫אתא ובא יום ראשון של סליחות‪ ,‬הרה"ק נכנס אל בית מדרשו כשהוא תר‬ ‫בראשו אנה ואנה‪ ,‬ומשלא מצא את מבוקשו חזר לחדרו‪ ,‬וכך היה כמה פעמים‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬הרה"ק יצא מחדרו וחיפש בין הקהל‪ ,‬ומכיוון שלא מצא חזר אל‬ ‫חדרו‪ .‬אדהכי והכי נתעורר אותו יהודי וחשב לעצמו הן הרבי מלעלוב אדם קדוש‬ ‫הוא‪ ,‬ומה ביקש ממני‪ ,‬שאכנס אליו‪ ,‬וכי כה גדולה היא הטרחה‪ ,‬נו‪ ,‬מדוע לא‬ ‫אקיים בקשתו‪ ,‬ובתוך כך עלה על מרכבתו ונסע אל עבר העיר לעלוב הסמוכה‬ ‫ונכנס לביהמ"ד‪ .‬משיצא עתה הרה"ק וראהו עומד שם ניגש מיד לאמירת סליחות‪,‬‬ ‫ולאחר מכן אמר לו הנה בשנה זו עשית עמדי טובה גדולה‪ ,‬וברצוני היה לברכך‬ ‫ולהשפיע עליך שפע רב וכל טוב‪ ,‬על כן קראתיך שתבוא אלי ביום א' דסליחות‬ ‫כי עתה עת רצון גדול בשמים ממעל‪ ,‬וכעת אברכך שתהיה לך ולזרעך אחריך‬ ‫עשירות מופלגת ואריכות ימים ושנים‪ .‬ואמר היהודי‪ ,‬הרי אני נינו של אותו יהודי‬ ‫המתברך‪ ,‬ומעיד אני שהברכה התקיימה במלואה‪ ,‬באשר בכל הדורות מני אז‬ ‫גדלה עשירותינו וכולם האריכו ימים‪ ,‬ומזה נלמד מעלת האי יומא רבה‪.‬‬