gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

הבינני · HAVINEINI — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫תשפ"ושבועות‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫נצבים וילך‬ ‫(בא״י)‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נצבים וילך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ו‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ח'‬‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת מ"ט‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪434‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שמ"ד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת כי תבוא י"ב אלול תשפ"ו‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בדרכיו'‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫להיטיב לאחרים לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫'והלכת‬ ‫בבחינת‬ ‫ובטחון עמהם' ‪ -‬הצעדים הראשונים‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫'ולבו איננו‬ ‫שתי דרכים שונות | מה יאמרו ומה יגידו |‬ ‫מדור לא צריך להיות נחמד | ללמוד להיות כמו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫דביקות |‬ ‫בעבודה זו | דרגה פשוטה של‬ ‫קיר | מתייפייף מול אדם תקיף | רך כקנה וקשה כארז | לא ניתנה תורה למלאכי‬ ‫כשדבוקים בה' אין שום סתירה |‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫באחרים |‬ ‫כשתלויים הרה"ח‬ ‫השרת | הסתירה קיימת רקנלמד לע"נ‬ ‫לרצות בני אדם | כוונה למצות 'והלכת בדרכיו'‬ ‫מדת ההשתוות של הצדיק | להפסיק ַ‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫| לעזור גם לחסרי טקט | לא רק לבעלי איי‪-‬קיו גבוה | הסובל ומעלים עין מסוררים‬ ‫| מלמד לכיתה חלשה | כוחו של משה רבינו לסבול | אין גבול למעלה להשפיל |‬ ‫'תשפ"ב לאנשי‬ ‫אייר ה‬ ‫הוא צודק |‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫באופןכ"גכללי‬ ‫)בחו"לביסורים |‬ ‫ושמחים‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫מאהבה‬ ‫שלישי‬ ‫עושים‬ ‫איש יו‪‬‬ ‫האלוקים |‬ ‫ביתך יותר מכולם | ללמוד לנצל הזדמנויות‬ ‫יום רביעי פרשת כי תבוא י"ג אלול תשפ"ו‬ ‫האד‪ . ‬יט‬ ‫יודע‬ ‫א‪. . . . . ‬‬‫תמיד ‪. . .–.‬‬ ‫מועיל‪. . . . .‬‬ ‫ייאוש ‪. . .‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫אהבת האמת ולא להסיק מסקנות מתוך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪ ‬להסיק‬ ‫הבטחו‪‬לאבנוגע‬ ‫נחיצות‬ ‫כלוםלדעת‬ ‫יותרעלנחו‪‬‬‫ולעשות הנחות שגויות | לא לוותר‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫מתייאש | לא‬ ‫היצר הרע‬ ‫| לדעת שהאדם מלא טעויות | הקב"ה יכול לעזור בכל דבר‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הרישתחגכי תבוא י"ד אלול תשפ"ו‬ ‫רוחניי‪.‬י פר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬יום חמיש‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כז‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫ברוחניות‬ ‫בחלקו‬ ‫הדי‪‬‬‫שמח‬‫להיות יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הדרך‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫השמח בחלקו | תפילה במקום ביכורים | לא זקוק‬ ‫האמצעי‪‬‬‫בכל עשיר‬‫להשתמש | איזהו‬ ‫ושמחת בכל הטוב‬‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪ |‬שפע מקורי מגיע בשלימות | ללא מגע יד‬ ‫מה שיש‬‫רחמי‪‬‬ ‫כדי לעורר‬ ‫משתעשע עם‬ ‫לכלום |‬‫יותר לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח| בה'‪.‬‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫הקב|"הוכלנת‪‬טובלנואל יחסרנו | ברכת המזון בהתאם לאכילה‬ ‫שביעה‬‫כדיאכ‪‬‬ ‫דיננויש בה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אדם |‬‫שייצא‬ ‫יתהלך כלשלהימיםהאד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הרוחניות אינן שלך | אך בתומו‬ ‫ההצלחותנפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות|‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫לכל חי רצון‬ ‫כלי‪‬משביע‬ ‫להצליח‬ ‫מתחיל בה'‪.‬‬ ‫הטובה |לבטוח‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫על התמדת‬ ‫הודאה על‬ ‫מיוסדת‬ ‫| כל זה איננו שווה לי | הצפה עד כדי שובע |‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪‬שלעליה‪‬‬ ‫באצטלא‬ ‫בגשמיות‬ ‫הישנות‬ ‫קנאה על‬ ‫בעבודה |א‪ ‬כ‪‬‬‫בגנות ומסיים בשבח | לא יקנא אפילו נחזור‬ ‫בהירות‪ .‬המבחן‬ ‫התוצאה היא‬ ‫|‬ ‫ולענה‬ ‫ראש‬ ‫להשתמש‬ ‫פורה‬ ‫שורש‬ ‫|‬ ‫אי‪‬‬ ‫פניך?‬ ‫אותנו‬ ‫נפלו‬ ‫למה‬‫מלמדת‬ ‫|‬ ‫התורה‬ ‫רוחניות‬ ‫כדי לקבל יותר‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אניפ"ולי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫אי‪ ‬תש‬ ‫א‪‬אלול‬ ‫חובת נצו"י י"ז‬ ‫בעל פרשת‬ ‫רבינוראשון‬ ‫כבר למדנו בהקדמת יום‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כיהודי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לז‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫בכוחותיו‬ ‫לשער להכיר‬ ‫הלבבות האדם‬ ‫חובת‬ ‫היצר אי‪‬‬ ‫עצת היא‪:‬‬‫לדו‪ -‬בה‬ ‫שצרי‪‬לחשוב‬ ‫חוסר פנאי‬ ‫השאלה‬ ‫כלי עבודה |‬ ‫כמהשל‬ ‫וכמה‬ ‫ארסנל‬ ‫לעשותו |‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ובלבבך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של בפיך‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪‬מלךרוצה‬ ‫להיותשאתה בן‬‫לחוביה | זכור‬ ‫צרי‪‬ליההבטחו‪‬‬ ‫אורייתא מודעת‬ ‫ידך |גשמיי‪.‬‬ ‫הפתרונות בהישג‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬‫משהואאוצר‬ ‫|‬ ‫| אין לי כלום עם הטבע | אמור לצרותיך כמה גדול ה' | אדם כבהמה נדמו | הרגשת‬ ‫חשיבות מהבלי הבלים | תראה איזה שלימזל אתה | היצר הרע שולח שלוחים |‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫יצר הרע באיצטלא דרבנן | נבדלים במינים מתחלפים לגמרי | אם קטון אתה בעיניך‬ ‫| לא מתאים לחסידישער בחור כמותך | זכרתי ימים מקדם | שלוחו של הקב"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כמותו | יהודי יכול לחולל שינויים | רצון לפעול עוד | צדיק גוזר והקב"ה מקיים |‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫את ההצלחה חייבים להמשיך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאאלול תשפ"ו‬ ‫ב‪ ‬י"ח‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזרצו"‬ ‫בןי‬ ‫הר"ר פרשת‬ ‫אליעזרנ‬ ‫לזכותום שנ‬ ‫לזכותי‬‫י‬ ‫ובטחון‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מז‬ ‫אמונה ‪. . . .‬‬ ‫פטרון מדור‬ ‫עצמנו ‪. . .‬‬ ‫הילדים עוזרים לנו לתקן את‬ ‫חרב | מרגיש פגוע מעצם הדבר‬‫ובטחו‪‬‬ ‫בוטה אמונה‬ ‫כמדקרות‬ ‫יש מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ומל את לבבך ואת לבב זרעך |‬ ‫| פגיעה של אובדן שליטה | נשען על קיר נטוי | כל הכאבים צפים בבת אחת |‬ ‫ז"ללכל אחד יש דברים לתקן |‬ ‫שלהבת |‬ ‫בארזים"נ נפלה‬ ‫הרה"ח פסח‬ ‫נלמד לע‬ ‫גילוי קלונו ושלימזלותו | אם‬ ‫המחנכים הטובים ביותר | אין זה אומר שאתה 'שייגעץ' | מה' מצעדי גבר כוננו |‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫סיפור של הצלחה | עוד יותר טוב ועוד יותר טוב | בלבול הערכים גורם להיפגע |‬ ‫מדברים אתך מן השמים | עבודה מתוך נקודת התחלה רעועה | לכך נבחרת‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫מדור אור החיים פרשת נצבים‬ ‫ע ר ש " ק פ ר ש ת נ צ ו" י כ" ב א ל ו ל ת ש" פ‬ ‫ברית הערבות ותועלתה לכל אחד מישראל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬נט‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪ ‬אותך היום לו לעם | להיות לו לעם סגולה‬ ‫למען הקים‬ ‫אלוקיך |‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בברית ה'‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לעברך‬ ‫נחיצות‬ ‫לבבםלדעת‬‫והיהנחו‪‬‬ ‫אבליתןיותר‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫| הצדיק בביתו ומצודתו פרוסה על העם | קשוט עצמך תחילה | מי‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נעסוקתן אתה‬ ‫שבועות לומר‬ ‫לכבוד היה להם‬ ‫זה |‬ ‫הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫שישי‬ ‫לילהדי‪‬‬‫שיעורי יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫מדור‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ג‬ ‫"‬ ‫פ‬ ‫ש‬ ‫ת‬ ‫ל‬ ‫ו‬‫ל‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫"‬ ‫כ‬ ‫י‬ ‫"‬ ‫ו‬ ‫צ‬ ‫נ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ר‬ ‫פ‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫בכל‬ ‫ל‬ ‫י‬ ‫ל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח‪ .‬סג‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי ‪. . . . .‬‬ ‫דשמיא‬ ‫לסייעתא‬ ‫ברוחניות‬ ‫וזוכיםהצלחה‬ ‫תשובה ‪ -‬עושים עכשיו מה שיכולים כלל‬ ‫היוםנת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫אכ‪ |‬מן‬ ‫לטובה‪.‬גדול‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫חברותא ‪-‬האד‪‬‬ ‫לבך | קביעת‬ ‫הרוחנית של‬ ‫ההצלחה‬‫כל נתת את‬ ‫הראשון אשר‬ ‫של אדם‬ ‫עצה‬ ‫מעורר ‪ -‬פעולה של ביטול | צדקה וחסד קודם‬ ‫שעוןנפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫קניית‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫של ביטול |‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬פעולה‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מההסכמה לשינוי התכנית | לא ממתינים ליומא‬ ‫ללמוד‬ ‫בדיבור |‬ ‫ועלינוכמוך‬‫ואהבת לרעך‬‫התפילה |תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ואיסתייעא מילתא‬ ‫איסתייעא‬ ‫אחרא |‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שמ"ד‬ ‫קמ"ז‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שמ"דובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אלול תשפ"ו‬ ‫אמונה י"ב‬ ‫מדור תבוא‬ ‫יום שלישי פטרון‬ ‫פרשת כי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫להיטיב לאחרים בבחינת 'והלכת בדרכיו'‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לעליון‪ .‬כשהוא מתעורר בנשמתו לגמול‬ ‫שתי דרכים שונות‬ ‫חסד של אמת שלא על מנת לקבל‪ ,‬הרי‬ ‫לעליון‪',‬תשפ"ב‬ ‫השכינה יכולה‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מתדמה‬ ‫התחלנו ללמוד את סוגיית הבטחון‬ ‫במדבר )בחו"ל הוא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת‬ ‫בעניינים שיש בהם יחסי גומלין א עם‬ ‫לשרות עליו‪ ,‬והוא מגיע אל תכליתו‪.‬‬ ‫אחרים‪ ,‬כגון כשאדם עושה טובות לאחרים‬ ‫בוודאי זהו אחד מהשורשים של בטחון‪,‬‬ ‫ומצפה לקבל מהם גמול‪ .‬כשהאדם עוסק‬ ‫כי כל צורת ההתנהלות הזו‪ ,‬שבה האדם‬ ‫בעניינים כאלו‪ ,‬יש לו ניסיון מיוחד כיצד‬ ‫האד‪ ‬מהם‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬לקבל‬ ‫תמיד –‬ ‫ציפייה‬ ‫מועיל מתוך‬ ‫הבטחו‪‬לאחרים‬ ‫מטיב‬ ‫לעשותם באופן הנכון‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬שהוא‬ ‫מרגיש‬ ‫מכך ש‬ ‫אבלהוא‬ ‫בחזרה‪ ,‬נובעת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫נחזור על ראשי הפרקים‪ :‬יש שני‬ ‫זקוק להם‪ .‬מדוע הוא צריך טובות מהם? כי‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שהאדם מיטיב‬ ‫הוא מרגיש שאי אפשר להסתדר לבד‪ ,‬וכי‬ ‫בסוגיית‬ ‫בדרךהפע‪‬‬ ‫שבועותמזה‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבודשונים זה‬ ‫מהלכים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוליהיהדברי‪‬‬ ‫כשאני אצטרך‬ ‫נחו‪"‬מה‬ ‫שהואאדם‪:‬‬ ‫מכפי‬ ‫זקוקים לבני‬ ‫לאחרים‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫שמחה ‪-‬‬‫האד‪‬‬‫אערוך‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫כשאניהרי‬ ‫לכ‪ ‬אעשה‬ ‫הסיבה‬ ‫לטובה? מה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫יותר ‪ ,‬בין‬ ‫המהלך הראשון‪ ,‬והמקובל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר משהוא‬ ‫בשמחתי?" הוא‬ ‫ברוחניות עמי‬ ‫להצליח להשתתף‬‫מי יבוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מתוך תפיסה של‬ ‫להשתמשכן בכל‬‫הוא לעשות‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬אנשים‪,‬‬ ‫להתנהג‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬‫שהואג‪‬חייב‬ ‫בשכלו הישר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מבין‬ ‫להצליח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬להטיב‬ ‫האדם רוצה‬‫לעורר‬ ‫שניתנו לילנו כדי‬ ‫ואשמור לך'‪.‬‬ ‫'שמור‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לאחרים כי אף‬ ‫ולעשות טובות‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כראויהצלחה‬‫כלל‬ ‫תועלת‬ ‫לנו‬ ‫שתצמח"הלונת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬מבין‬ ‫כיון שהוא‬ ‫לאחריםדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫בעתיד‪.‬הרוחנית של האד‪‬‬ ‫יזדקק להם‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שזוהי מטרתו‪,‬‬ ‫להצליחכלשהו‪ ,‬ו‬ ‫כלי‪ ‬באופן‬ ‫מזה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כיון‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחיזדקק‬ ‫ידיעתושאי‪‬‬ ‫לעולם לא‬ ‫האמת היא‬‫מיוסדת על‬ ‫אולם‬ ‫הוא בוודאי מצפה שיתנהגו אתו באותו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫'תצאונוסי‪‬‬ ‫רוחו ישוב‬ ‫הישנות‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫מציאות כזו‪.‬‬ ‫נחזור ואין‬ ‫להם‪.‬‬ ‫אופן‪.‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬עשתונותיו'‪ .‬בשר‬ ‫ההוא אבדו‬ ‫ביוםיותר‬ ‫לקבל‬‫לאדמתו‬ ‫כדי‬ ‫ודם אינו יכול לתת לו דבר‪ .‬בין כה וכה‬ ‫המהלך‬ ‫שהוא‬ ‫אלה‪ .‬השני‪,‬‬‫המהלך‬‫בכלי‪‬‬ ‫לעצמי‬ ‫גדול‬ ‫וכשאנייותר‬ ‫בעל מי לי‬ ‫מדות עוד‬ ‫אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫להיות‬ ‫עליו‬ ‫וברא‬ ‫באורייתא‬ ‫)איסתכל‬ ‫האמיתי‪-‬התורני‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניזקוק להקב"ה‪.‬‬ ‫מההוא‬ ‫מכפי שתכנן‪ ,‬שהרי‬ ‫עלמא( הוא לעשות כן כדי ללכת בדרכי ה'‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעט( 'והלכת‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪‬‬ ‫כציווי התורה )כי תבוא כח‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ובכל היא‪:‬‬ ‫עניין‪ .‬על‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬תמיד‬ ‫השאלה‬ ‫הוא הדבר‬ ‫כך‬ ‫וכמה‬ ‫ומטיבכמה‬ ‫לכל ואף‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬טוב‬ ‫עבודת ה'‬ ‫הקב"ה הוא‬ ‫של‬ ‫בדרכיו'‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לקבל שכר‬ ‫להיותלא כדי‬ ‫הבטחו‪‬כל דבר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האדם לעשות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ולהדמות בזה‬ ‫מצווה בנוגע‬ ‫להיות כן‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫האדם‬ ‫‪interaction .1‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנתינת עזרה כספית‪ ,‬בין אם בדיבור כגון‬ ‫מהקב"ה ‪ -‬שהרי אם כן הוא שוב עושה על‬ ‫תוכחה וכדומה ‪ -‬לבו נכנס לשאלות שונות‬ ‫מנת לקבל פרס ‪ -‬אלא יעשהו מתוך הבנה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לדוגמא‪" :‬כיצד פלוני מסתכל עלי? האם יש‬ ‫שזוהי התכלית וזהו מקור החיים‪ ,‬הן של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לי את האומץ לעשות את זה?"‬ ‫העולם הזה והן של העולם הבא‪ .‬זו גישה‬ ‫שונה לחלוטין מזו שאנו מורגלים בה‪,‬‬ ‫אם האדם אינו עובד על עצמו בכל עת‪,‬‬ ‫ועלינו לשנות את הגישה מיסודה‪ ,‬וכאמור‪,‬‬ ‫בדברים עם בני אדם‪ ,‬מוחו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא שבבואו‬ ‫ב‪ ‬הרי‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הראשון‬ ‫לזכות‬ ‫במהלך‬‫לזכות‬ ‫מיסודות הבטחון הוא‪ ,‬כי‬ ‫נכנסים לעולם אחר‪ ,‬שבו השאלה‬ ‫ולבוובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תשועה‪,‬‬‫פטרון‬ ‫האדם בוטח בבני אדם שאין להם‬ ‫ובטחו‪‬את האדם היא‪" :‬האם אני מצליח‬ ‫המעסיקה‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫ובמהלך השני הוא בוטח בהקב"ה‪.‬‬ ‫לגרום לו להעריך אותי? כיצד הוא מסתכל‬ ‫עלי? איך אחרים מסתכלים עלי?"‬ ‫בשיעור הקודם למדנו שיש שני דברים‬ ‫יותר הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כראוילע"נ‬ ‫שמקשים על האדם לעשות כן נלמד‬ ‫משקיע בזה ואינו עובד‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו אינו‬ ‫האדם‬ ‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט אם‬ ‫אינטראקציה"רעם‬ ‫ביבדלחט"א הר‬‫מבשאר ענינים שאין בהם‬ ‫על עצמו‪ ,‬כל סוגיית הדרך‪-‬ארץ והנימוס‪,‬‬ ‫הזולת‪:‬‬ ‫'תשפ"ב אחרים‪ ,‬הן‬ ‫הן כלפי‬ ‫כ"גלדבר‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ומתי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל — כיצד‬ ‫א‪ .‬התמודדות מול בעל בחירה‪ :‬כאשר‬ ‫כלפי בני ביתו וילדיו‪ ,‬והן במלאכתו ‪-‬‬ ‫האדם רואה בעל בחירה כנגדו‪ ,‬קשה לו‬ ‫מיוסדת כולה על הבנתו כיצד אנשים‬ ‫לזכור שהקב"ה מנהל את העולם והלה‬ ‫חושבים‪ ,‬מה נחשב בעיניהם כנוהג מקובל‪,‬‬ ‫אינו יכול לעשות מאומה מדעת עצמו‪.‬‬ ‫והוא מתאים את עצמו לאותה רמה‪ .‬ואולם‪,‬‬ ‫הוא רואה שלפלוני יש דעת ובחירה ונדמה‬ ‫;‬ ‫ה'‬ ‫ולרצון‬ ‫לתורה‬‫–‬ ‫זיקה‬ ‫כל‬ ‫אין‬ ‫זו‬ ‫לדרך‬ ‫לו שהוא יכול לעשות כחפצו‪ .‬ועל כן כתוב הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫היא נתונה אך ורק לחסדי הסביבה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בזוהר הקדוש שמעטים המה האנשים אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫המסוימת‪ ,‬וכפי שאפשר לראות ‪ -‬שבכל‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שונהמול‬ ‫לחלוטין‪.‬‬ ‫כראוי‬‫לבטוחמידה‬ ‫היכולים ליישב דעתם במקומות כאלה ולא אי‪‬‬ ‫מקום קנה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫להתפעל כלל עד שלא יגבר קצב פעימות מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪‬להיות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬ששהרי‬ ‫האדם חייב‬ ‫האמת היא‬ ‫לבם‪ .‬עבודת חיים היא להגיע לכך‪,‬א וזוהי הסיבה‬ ‫אכן‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫גבוהה הדי‪‬‬ ‫מסתם אמונה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫יותר‬ ‫מדרגה‬ ‫משהואאך ורק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותראף זאת‬‫ברוחניותאולם‬ ‫להצליחבין הבריות‪,‬‬ ‫מעורב‬ ‫כדי להיות 'ערליכער איד' )יהודי ירא ושלם(‬ ‫בחירה‪ .‬האמצעי‪‬‬‫בעל בכל‬‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫עומדים מול‬ ‫כ‪‬כשאין‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫‪ -‬מפני שהקב"ה דורש ממנו להיות מעורב‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עבודת תיקון המדות‪ :‬הנושא דורש‬ ‫בין הבריות‪ .‬אבל בדרך כלל‪ ,‬זה גופא נעשה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫עבודה פנימית עמוקה‪ ,‬שכן על האדם‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫מתחיל לשפוט‬ ‫ההצלחה‬ ‫לעיקר‪ ,‬ואז הוא‬ ‫כל‬ ‫אצל האדם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫וזוהי עבודה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫מתוכו‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫עצמו לטוב‬ ‫כלי‪‬‬ ‫להפוך את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬לבטוח‬ ‫וממילא כל‬ ‫מידהאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על קנה‬ ‫מיוסדת לפי‬ ‫כל דבר‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫בפעולות‬ ‫שאינה ועלינו‬ ‫מסתכמת‬ ‫ביותרתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫קשה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬תלויים‬ ‫הישנות חייו‬ ‫על וארחות‬ ‫מהלכי א‪ ‬כ‪‬‬ ‫מחשבתו‬ ‫נחזור‬ ‫בלבד‪ .‬עליו‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫לעבוד עם עצמו‬ ‫חיצוניותמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫הבריות‪.‬‬ ‫יותר בהירות‪.‬‬ ‫בדעתלקבל‬ ‫כדי‬ ‫יהודי יותר טוב בפנימיות‪ .‬עליו‬ ‫להיות אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לזכך את גאוותו‪ ,‬עליו להתרגל להיות נותן‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫הצעדים‬ ‫לי מי לי‬ ‫עמהם' ‪-‬‬ ‫'ולבו אני‬ ‫איננו‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫עבודתבעל‬ ‫שתיהןרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫חיים הן‪.‬‬ ‫למדנואשר‬ ‫כבר‬ ‫מקבל ‪-‬‬ ‫ולא‬ ‫מה אני‬ ‫בעבודה זו‬ ‫הראשונים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מאוד לאדם‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬קשה‬ ‫הלבבותכךלשער‬ ‫עניין זה הוא‬ ‫משום‬ ‫היא‪:‬מצות‬ ‫אי‪‬‬ ‫עקב( על‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שהרמב"ן‬ ‫שצרי‪) ‬פרשת‬ ‫ידוע‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫היהודי‪ ,‬כתב‪:‬‬ ‫תכלית‬ ‫אשר היא‬ ‫'ולדבקה בו'‬ ‫מה יאמרו ומה יגידו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫"יתכן שתכלול הדביקה לומר שתהיה זוכר‬ ‫נמשיך בס"ד בלימוד הסוגיא‪ .‬כשהאדם‬ ‫השם ואהבתו תמיד‪ ,‬לא תפרד מחשבתך‬ ‫עסוק בעשיית טובות לאחרים ‪ -‬בין אם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫משלוותי"‪ .‬ובכן‪ ,‬אם יהודי ירא שמים הוא‬ ‫ממנו בלכתך בדרך ובשכבך ובקומך‪ ,‬עד‬ ‫‪ -‬אף שאינו בדרגת הצדיקים ‪ -‬לבו דואב‬ ‫שיהיו דבריו עם בני אדם בפיו ובלשונו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫על כך‪ ,‬לפי שהוא מרגיש שהתנתק‬ ‫ולבו איננו עמהם‪ ,‬אבל הוא לפני ה'‪ .‬ויתכן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬ומיד הוא משתדל לחזור ולהיזכר‬ ‫באמת‪.‬‬ ‫באנשי המעלה הזאת שתהיה נפשם גם‬ ‫בחייהם צרורה )קשורה( בצרור החיים )כלשון‬ ‫רשב"י בחד קטירא אתקטרנא(‪ ,‬כי הם בעצמם‬ ‫הי"ו כשהאדם נותן צדקה‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫נוספת‪:‬‬ ‫פיגאדוגמא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מעון לשכינה"‪.‬‬ ‫משתדל לשנן במחשבתו שיש לו עסק‬ ‫הואובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫השכינה הקדושה‪ .‬לכן‪ ,‬אם באמצע‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה עם‬ ‫מדור רק‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הרמב"ן‪,‬‬ ‫אכן כשהאדם שומע את דברי‬ ‫התפילה עוברים אנשים המבקשים צדקה ‪-‬‬ ‫הוא עשוי לומר בלבו‪" :‬יש מדרגות מאוד‬ ‫אף שאינו מכירם כלל ‪ -‬הוא אומר‪" :‬הפלא‬ ‫גבוהות‪ ,‬כידוע שהרה"ק מראפשיץ זיע"א‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ופלא"‪ .‬יש לו מטבעות קטנות מתחת‬ ‫היה מייחד יחודים בדיבורי הבדחנות שלו‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫לסידורו‪ ,‬וכל פעם שעני עובר‪ ,‬הוא מושיט‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫וכן היו עוד צדיקים שנראה היה שהם‬ ‫לו מטבע בסבר פנים יפות‪ ,‬תוך שהוא‬ ‫מדברים דברים של מה בכך‪ ,‬ויודעי חן‬ ‫העומד מולו‪,‬‬ ‫קשורה לעני‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שאין– כ"ג‬ ‫הדבראייר‬ ‫)בחו"ל זוכר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר ברם‪,‬‬ ‫פרשתנשגבים‪.‬‬‫שלישידברים‬ ‫הבינו שהםיו‪‬אומרים‬ ‫אלא לשכינה הקדושה‪.‬‬ ‫כל זה שייך בסיפורי צדיקים ומאורות‬ ‫הדורות; אך אנשים פשוטים כערכנו‪ ,‬כיצד‬ ‫ידוע שהרה"ק רבי משה יצחק‬ ‫יתקרבו למדרגה זו כלל?"‪.‬‬ ‫מפשעווארסק זיע"א‪ ,‬היתה לו עבודה‬ ‫לצדקה‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬כסף‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫לקבץ‬ ‫את רגליו‬ ‫הבטחו‪‬לכתת‬ ‫מועיל‬ ‫גדולה‬ ‫אבל רבינו המחבר אומר‪ :‬עניין זה קרוב‬ ‫כששאלו אותו פעם‪" :‬בשביל מי אתה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אלינו יותר מכפי שנדמה‪ .‬ביאור הדבר‪ :‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מכתת את רגליך?" ‪ -‬השיב לו‪" :‬בשבילך אני‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כשהרמב"ן אומר שצריך שיהיה 'פיו ולשונו אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫הולך"‪ .‬התכוון לומר‪" :‬וכי בשבילי אני‬ ‫בסוגיית‬ ‫יש לכך גם‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק ה''‪,‬‬ ‫שבועות‬ ‫ולבו לפני‬ ‫לכבוד אדם‬ ‫עם בני‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫הולך?! אני הולך בשביל השכינה הקדושה‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫להתרגל‪,‬‬ ‫האדם היא‬ ‫עבודתלדברי‪‬‬ ‫פשטות‪ .‬בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫לאן הכסף יגיע‪ ,‬זה כבר לא משנה כל‪-‬כך"‪.‬‬‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪",‬האם‬ ‫בשאלות כגון‪:‬‬ ‫להתעסק‬ ‫שבמקום‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בכלאני פועל נכון‬ ‫להשתמש "האם‬ ‫מצליח עכשיו?" או‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬אני עלינו‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫דביקות‬ ‫של ג‪‬‬ ‫פשוטה מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫דרגה‬‫להצליח‬ ‫בעיני הבריות?"‪ ,‬יתעסק יותר בשאלה‪" :‬מה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחישנם‬ ‫האדם‪,‬בלי‬ ‫יראה כי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהיתבונן‬ ‫כללאכן‪ ,‬אם‬ ‫הקב"ה אומר על מה שאני מדבר עכשיו?"‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לקיים את‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתיכולשל‬ ‫ההצלחהשבהם הוא‬ ‫מצבים רבים‬‫כל‬ ‫ומדרגתו‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫רוצה כלי‪‬‬ ‫לחנך את בנו;‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫לדבר‪ :‬אדם‬ ‫כלי‪‬דוגמא‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ערכו אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫על לפי‬ ‫הרמב"ן‬ ‫דברי‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫בפיו את‬ ‫שיכניס‬‫ועלינו‬ ‫מתבונן תמיד‪,‬‬ ‫ומתפלל לה'‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫המושג 'ולבו איננו עמהם' אינו מוסב על‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬הוא קורא לו‬‫אותנו מכן‬ ‫המילים מלמדת‬ ‫הנכונות‪ .‬לאחר‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬שבה האדם אינו‬ ‫לקבל יותר‬ ‫העליונה בלבד‬ ‫כדי‬ ‫המדרגה‬ ‫לדבר אליו‪ .‬והנה‪ ,‬תוך כדי השיחה‪,‬‬‫ומתחילאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מכיר בכלל בני אדם ואינו יודע אל מי הוא‬ ‫כשבנו משיב לו בחוצפה‪ ,‬מתעורר כעס‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מדרגה פשוטה שבה לב‬‫מדבר‪ ,‬אלא גם עלמה אני‬ ‫בעל פנימי‪,‬‬ ‫רבינוהרגש‬ ‫בהקדמת בעל‬ ‫למדנושהוא אדם‬ ‫כבר כיוון‬ ‫בלבו‪.‬‬ ‫האדם אינו שקוע לגמרי בתגובת זולתו‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בי מידת‬ ‫מיד‪:‬הבטחו‪‬‬ ‫"עכשיו נכנסה‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫תופס‬ ‫הוא‬ ‫לא‪ ,‬עד‬ ‫אי‪‬‬ ‫מדיבורו אוהיא‪:‬‬ ‫נהנהלדו‪ ‬בה‬ ‫האם הלה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫למדוד‬ ‫השאלה‬ ‫כמהשיננתי‬ ‫וכמה‬ ‫לדבר‬‫התחלתי פי‬ ‫הריה'בטרם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫הכעס‪.‬‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬דיבורו‬ ‫רוצה‬ ‫להיותרגע את‬ ‫לשנות כל‬ ‫שייאלץהבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬איני עושה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעלכעוס? הרי‬ ‫נחו‪‬פתאום‬ ‫לעצמי ‪ :‬מה‬ ‫משהוא‬ ‫והתנהגותו לפי תגובותיהם של הסובבים‬ ‫אלא מה שהקב"ה מצוה אותי לעשות‪ .‬אבל‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫עכשיו הוא מצליח להוציאני קצת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫פלוני הוא בעל משפחה העומד לאבד את‬ ‫אם האדם שקוע בעת דיבורו לאחרים‬ ‫מקור פרנסתו‪ ,‬מתפקידו של המפטר גם‬ ‫בהבנת תגובותיהם ובניסיון להתאים את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להקשיב למצוקתו ולכאוב את כאבו יחד‬ ‫עצמו אליהן — נחשב הדבר שלבו עמהם‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עמו; אולם בסופו של דבר‪ ,‬מוחו ולבו‬ ‫מחוברים אל הקב"ה‪ .‬וזהו הדבר אשר עלינו‬ ‫ונמצא כי בכל עת שהוא שח עם זולתו‪,‬‬ ‫הרי הוא מתנתק מהקב"ה‪.‬‬ ‫להתרגל עליו‪ ,‬לומר לעצמנו‪" :‬עליי לפייס‬ ‫"ו את רצונו‪ .‬ואינני צריך‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ולעשות‬ ‫פיגאהקב"ה‬ ‫ב‪ ‬את‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מדבר‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫כשאתה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הרמב"ן מלמד דבר אחד‪:‬‬ ‫האדם הנעים‪ ,‬הנחמד והמתוק בעיני‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להיות‬ ‫מהקב"ה‪.‬‬ ‫עם זולתך‪ ,‬היזהר לבל תתנתק פטרון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫הבריות"‪.‬‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫את זאת יכול האדם לקיים גם במדרגתו‬ ‫הרמב"ן מעמיד דברים אלו ומסביר כי‬ ‫הפשוטה‪ .‬כלומר‪ ,‬עוד בטרם יזכה להגיע‬ ‫ז"ל‬ ‫הם כלולים במצות 'ולדבקה בו'‪ ,‬מה שמורה‬‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫תמידי‪,‬‬ ‫למדרגה שבה הוא פועל כך באופן‬ ‫ראטההיהדות‪ .‬ואם אין האדם‬ ‫הי"ו‬ ‫יסודות‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫מדובר ב‬ ‫חנני' כי‬ ‫ולהבין"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫יכול הוא להיאחז ביסוד זה‬ ‫עושה כן‪ ,‬אינו מצוי כלל בדרך העבודה‪ ,‬כי‬ ‫משמעותו גם בעבור אנשים כערכנו‪,‬‬ ‫אנשים‪ ,‬ואם הוא‬ ‫עם'תשפ"ב‬ ‫כל היום‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מדברכ"ג‬ ‫)בחו"ל האדם‬ ‫במדברוהישר‬ ‫פרשת הנכון‬ ‫שלישי הדבר‬ ‫עושה את‬ ‫כשהאדם יו‪‬‬ ‫אומר שכאשר הוא מדבר עם בני אדם‪ ,‬הוא‬ ‫מבלי להתחשב בתגובותיהם של אחרים‪,‬‬ ‫שוכח מהקב"ה‪ ,‬הרי הוא כאותו האומר‪:‬‬ ‫הרי הוא מקיים בזעיר אנפין את דברי‬ ‫"אני לומד כל היום כמה שעות ברציפות‬ ‫הרמב"ן‪ .‬חשוב מאוד לדעת זאת‪.‬‬ ‫חוץ מבזמנים שאינני יכול" ‪ -‬והפעם‬ ‫כבר לא‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫בתשע"ט‪ .‬הוא‬ ‫מועיל אולי‬ ‫האחרונה היתה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לא צריך להיות נחמד‬ ‫זוכר‪...‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ילד בבית שואל אם מותר לעשות דבר‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מסויים שהוא רוצה לעשות ‪ -‬דבר שאינו‬ ‫מולכמו קיר‬ ‫כראוי‬ ‫להיות‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ללמוד‬ ‫בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הפע‪‬והאב יודע‬ ‫נעסוק‬ ‫ערוך ‪-‬‬ ‫שבועות‬ ‫בשולחן‬ ‫לכבודלאיסור‬ ‫מפורש‬ ‫הרמב"ן מבאר שהאדם צריך לזכור את‬ ‫הרי את‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬הילד‬ ‫לדברי‪‬לא יקבל‬ ‫בנוגעלו 'לא'‬ ‫הבטחו‪‬יאמר‬ ‫שאם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬איסור‬ ‫שבהשהרי‬ ‫הוא נמצא‪.‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬במדרגה‬ ‫הסיבה גם‬ ‫הקב"ה‬ ‫לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫'כן'‪ ,‬כדי‬ ‫רוצההדי‪‬‬ ‫היה לומר לו‬ ‫באהבה‪.‬יו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫הדברים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואובאותה‬ ‫כך‪ .‬יותר‬ ‫האדם מדבר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הרע בנוי על‬ ‫לשון‬ ‫בכלאומר לעצמו‪:‬‬ ‫להשתמש האב‬ ‫אי‪-‬נעימות‪ ,‬אך‬ ‫כ‪‬למנוע‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬לומר‬ ‫מותר לו‬‫אם ג‪‬‬ ‫לחשבמה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫הוא צריך‬ ‫שעה‬ ‫רחמי‪ ‬שצריך‬ ‫לעוררלילד מה‬ ‫בעיה לומר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנואיןלנולי כדי‬ ‫"לא!‬ ‫השתמש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫המחבר‬ ‫אומר‪ .‬רבינו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל שהוא‬ ‫הצלחה‬ ‫מה‬ ‫לומר לו‪ .‬אם אני יודע שזה הדבר הנכון ‪-‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫מהדוגמאות‬ ‫האד‪‬‬ ‫אחת של‬ ‫שמירת סוד‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫בדוגמא של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אומר לו כן"‪.‬‬ ‫שבאמצעותה מגדירים את נקודת דבריו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫היא להסתיר סוד‪ .‬ומה תעשה כשפלוני‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫חיוך על‬ ‫ועלינו‬ ‫להעלות‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫חפצים‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‬ ‫אנחנו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יודע שאתה יודע סוד? צריך באמת לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫אוהבים אי‪‬‬ ‫להיות זה שאומר‪:‬‬ ‫איננו אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫זולתנו‪.‬‬ ‫פני‬ ‫בהירות‪ .‬שאתה בעצמך‬ ‫פלוני יותר‬ ‫יודע? פעמים‬ ‫למה לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬לא מרשה‪ .‬ומי שיש לו את‬ ‫בכלי‪‬אני‬ ‫לא!‬ ‫אשם בכך‪ ,‬כי לא יכולת להתאפק‪ ,‬וחצי‬ ‫התפקיד הקשה ביותר לפטר אדם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫למעשה‪ ,‬פלוני יודע‬‫אבלאני‬ ‫עבירה כבר עשית‪.‬מה‬ ‫בעל הדבר‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬וזה‬ ‫למדנו כך סיבב‬ ‫כבר‬ ‫מעבודתו‪ ,‬כי‬ ‫ומנדנד לך ‪-‬הוא עושה את זה בחכמה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫כמובן(‪ ,‬ואינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וההתייעצות‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫הבירור‬ ‫הלבבות)אחרי‬ ‫הנכון‬ ‫יודע‪ ,‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫אני היא‪:‬‬ ‫נכון?בה‬ ‫שצרי‪‬וכך‪,‬לדו‪‬‬ ‫השאלה היה כך‬ ‫כזאת‪ ...‬זה‬ ‫בכל זאת‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫עושה כמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫לעשותו‪ ,‬אבל‬ ‫עבודת ה'‬ ‫רוצה‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לדעת‬ ‫רוצה‬ ‫להיותואתה צריך‬ ‫הבטחו‪ ‬ממך‪,‬‬ ‫מנסה לדלות‬ ‫שואב עכשיו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעמנין הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬הנכון‪.‬‬ ‫משהוא הדבר‬ ‫כי זהו‬ ‫להיות כמו קיר ולומר‪ :‬לבי עם הקב"ה ולא‬ ‫את חיותו? התשובה היא‪ :‬הוא מדבר עם‬ ‫עם חברי הטוב ביותר‪.‬‬ ‫פלוני‪ ,‬אך לבו עם הקב"ה‪ .‬בוודאי שאם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אליו לאיים עליו‪ ,‬ואינו נבהל‪ .‬הוא ממשיך‬ ‫דבר זה הוא חלק מהיותו יהודי‪ ,‬והאדם‬ ‫בדרכו‪ .‬הוא כבר מכיר את זה‪ .‬אולי פעם‪,‬‬ ‫צריך לשים לב לכך‪ .‬אם יעבוד במשך חצי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בצעירותו‪ ,‬הוא היה מתפעל‪ .‬לא היום‪.‬‬ ‫שנה להתחיל לשים לב שכל פעם שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בקיצור‪ ,‬לא כדאי להתחיל אתו‪.‬‬ ‫מדבר עם אחרים‪ ,‬הוא מתחיל לחשב איך‬ ‫ומה יאמר כדי שיחזיקו ממנו‪ ,‬הוא יעשה‬ ‫כאמור‪ ,‬זקוקים לזה לפעמים כשצריכים‬ ‫בעצם זה כברת דרך מכובדת‪ ,‬עוד לפני‬ ‫"ו שליח בית דין‪ .‬מה‬ ‫של‬ ‫משימה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫לבצע‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שיעשה שום שינוי מעשי‪.‬‬ ‫ובטחוןאי אפשר תמיד לפעול בנעימות‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בלבד‪ ,‬שכן העולם אינו מתנהל כך;‬ ‫ובטחו‪‬‬‫ובחיוך‬ ‫מתייפייף מול אדם תקיף‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫צריכים אנו לעתים למי שיודע לעשות את‬ ‫נתקדם בעוד צעד‪ .‬יש כאן בעצם סתירה‬ ‫אשר נדרש לעשות בלא מורא‪.‬‬ ‫מוחלטת לגבי פנימיות לב וצורת היחס‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שעל האדם לפתח כלפי זולתו ‪ -‬סתירה‬ ‫השנים שהצגנו הגיע אל‬ ‫מבין‬ ‫מי‬ ‫האם‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יכולה הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ליישב‪,‬‬ ‫שרק דרך התורה והאמת‬ ‫השלמות? לא‪ ,‬ממש לא‪ .‬אבל בבית הכנסת‬ ‫ובשורש מדובר באמת ודביקות‪.‬‬ ‫אנו רואים הרבה אנשים מהסוג הראשון‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫הצגנו אמנם‬ ‫מהסוג ההשני‪.‬‬ ‫כ"ג אייר‬‫אנשים‬ ‫והרבה‬ ‫נסביר את הדברים‪ :‬בקרב אלו שאינם‬ ‫דוגמאות של אנשים שנמצאים בקצוות‬ ‫הולכים בדרך התורה והאמת‪ ,‬יש שני סוגי‬ ‫מכאן ומכאן‪ ,‬אך בין שתי הקצוות יש עוד‬ ‫אנשים‪.‬‬ ‫דרגות רבות‪ .‬מי שנמצא באחת הדרגות‬ ‫הללו‪ ,‬אין פירושו של דבר שהגיע כבר‬ ‫הסוג הראשון‪ :‬אדם הרגיש לרגשותיהם‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫של אחרים‪ ,‬כואב את צערם‪ ,‬נזהר עד מאוד‬ ‫האד‪‬בכלל‬ ‫תמידמאודא‪‬שהאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫התפארת‪ .‬יתכן‬ ‫למדת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫רוצים‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אחרים‬ ‫בהם‪,‬בנוגע‬ ‫מבין מה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותלפגוע‬ ‫שלא‬ ‫לדעת‬ ‫למדתנחו‪‬‬ ‫התפארת‪,‬‬ ‫להגיע יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫עצמו‬ ‫אי‪‬עבד על‬ ‫לא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬שאנשים‬ ‫חפץ בכך‬‫כראוי מול‬ ‫לבטוח פשוט‬ ‫אלא שהוא‬ ‫לשמוע ומשתדל להשמיע זאת‪ .‬הרי זה בן אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬בהרגשה זו‬ ‫התברך‬‫נעסוק‬ ‫שבועות הוא‬ ‫לכבוד‬ ‫נחמד ונעים‪.‬‬ ‫אדם‬ ‫כשאין לו כח‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ולפעמים ‪-‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫פנים‪,‬‬ ‫יסבירו לו‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫עושה את‬ ‫חג‬ ‫עליההרי‬ ‫למידה‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬מוסיף‬ ‫בנוגע כלל עף‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מלידה‪ ,‬בדרך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫זולתוש ‪-‬הריהואהאד‪‬‬ ‫לרגשות‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫להתמסרלכ‪‬‬ ‫בשורה הסיבה‬ ‫מה שלדעתו נכון לעשות‪ ,‬רומס את פלוני‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫עוד יותר‪.‬‬‫לשכללההדי‪‬‬ ‫השבועותכדיהוא יו‪‬‬ ‫וניסיון‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אותו מאוד‪.‬‬ ‫אוהבים‬ ‫עלינו ‪ -‬אנשים‬ ‫כ‪‬התחתונה‬ ‫וממשיך בדרכו‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫השני שגם‬ ‫לעוררהקצה‬ ‫השני‪:‬כדיאדם מן‬ ‫הסוג לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לשאת‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלישמנסה‬ ‫לבטוח‬ ‫ברוחניותהזה‬ ‫הצלחהאדם חלש‬ ‫כללאף אותו‬ ‫באותונת‪‬אחד‬ ‫לנו‬ ‫מדוברהקב"ה‬ ‫דיננו מאוד‪.‬‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצאזקוקים‬ ‫לו‬ ‫רחוק מאוד‬ ‫האד‪‬‬ ‫היום‪ ,‬של‬ ‫הבריות כל‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל בעיני‬ ‫ההצלחה‬ ‫חן‬ ‫תקיף בוועד‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לאדםכלי‪‬‬ ‫כשזקוקים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫שמחפשים‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ממדת התפארת‪ .‬יש לו משהו אחר לגמרי‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫המצוה שהוא בחר להדר בה‪ ,‬היא מצות 'לא‬ ‫הממוצע האמיתי של מדת התפארת‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫תגורו מפני איש'‪ .‬כל אחד הרי בוחר לעצמו‬ ‫ונוסי‪ ‬האיש‬ ‫הישנות זה לא‬ ‫של שנים‪.‬‬‫כ‪ ‬על‬ ‫מצריך א‪‬‬ ‫יגיעה‬ ‫נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מצוה מסוימת‪ ,‬כאותו אדם שבחר לעצמו‬ ‫בהירות‪ .‬יכול להתלהב‬ ‫יותר שאינו‬ ‫לקבל ההוא‬ ‫כדי‬ ‫ה'פרווה'‬ ‫מסכת אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫חגיגה‪ .‬הוא בחר במצוה זו‪ .‬אם צריך‬ ‫בתפילתו כי הוא מדת התפארת‪ .‬זה לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בעל בחזית‬ ‫חובת‬ ‫נמצא שם‬ ‫הוא רבינו‬ ‫למדנו נושא‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר באיזה‬ ‫לטפל‬ ‫קשור כלל למדת התפארת‪ .‬תפארת היא‬ ‫מה אני‬ ‫ואינו ירא מאיש‪.‬‬ ‫יגיעה עצומה להגיע אל השלמות של שני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כאחד‪.‬‬ ‫הצדדים‬ ‫השאלה‬ ‫לעשותו טוב‬ ‫וכמה‬ ‫הוא פי כמה‬ ‫אףנחו‪‬‬ ‫הזמןה' לומד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עם‬ ‫עבודת‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫ביותר עדיין היה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מהגדולים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בצעירותו‪,‬בנוגע‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫רך כקנה וקשה כארז‬ ‫מתיירא‪ .‬אבל הוא כבר עבר גם את זה‪ .‬הוא‬ ‫באה התורה ומצפה מהאדם ‪ -‬ומכך‬ ‫מקבל מכות‪ ,‬מביישים אותו‪ ,‬מתקשרים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כדי לבחון אותך ולעכב בעדך‪ ,‬ועליך‬ ‫אפשר ללמוד אלו כוחות אדירים טמונים‬ ‫להתעלם ולהמשיך הלאה!"‪ .‬כך תוכל לדבר‬ ‫בנו‪ ,‬בהיות נשמתנו 'חלק אלו‪-‬ה ממעל' ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עוד ועוד על דרך זו‪.‬‬ ‫שיהיה טוב ומטיב שלא על מנת לקבל‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אבל אם תרצה לדבר על הסוגיא‬ ‫שיבכה עם צערו של פלוני עד שאינו יכול‬ ‫לעצור את דמעותיו‪ .‬כשהוא שומע שיהודי‬ ‫האחרת‪ ,‬תצטרך לשנות מהלך‪ .‬יהיה עליך‬ ‫פלוני מתמודד עם קושי בחינוך ילדיו ‪ -‬הרי‬ ‫אחר‪".‬ואי אפשר לנגן את שני‬‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לעבור לניגון‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לנפשו‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫מרגועאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫הוא פורץ בבכי ואינו מוצא‬ ‫ובטחוןבבת אחת‪ .‬מדובר הרי בשתי‬ ‫הניגונים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןרחמן‪,‬‬ ‫מרוב שלבו רך ונמס במהירות‪ .‬הוא‬ ‫הפוכות לגמרי‪.‬‬‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תכונות‬ ‫פטרו‪‬אומרת‬‫ביישן וגומל חסדים‪ .‬כשהתורה‬ ‫שהאדם צריך להידמות לעליון‪ ,‬אין‬ ‫אתה יכול לראות אדם שבכל שנה עובד‬ ‫ביכולתנו להשיג עד היכן הדברים מגיעים‬ ‫על דבר אחר‪ .‬השנה הוא עובד על זה‪,‬‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫— בעומק רגשי הרחמים‪ ,‬גמילות החסד‬ ‫ראטהיעבוד על משהו אחר‪.‬‬ ‫הי"ו הוא‬ ‫הבאה‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בשנה‬ ‫והתמסרות הנפש למען הזולת‪.‬‬ ‫אתה צריך לפגוש אותו בשנה הנכונה‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫'תשפ"באבל אם אין‬ ‫נחתה זרועו‪.‬‬ ‫ומאידך גיסא ‪ -‬מאותו אדם ממש התורה‬ ‫כ"גאתאייר‬ ‫תרגיש‬ ‫)בחו"ל אחרת‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫לאדם סתירה זו‪ ,‬אינו מתחיל להבין את‬ ‫מצפה שיקיים 'לא תגורו מפני איש'‪ .‬כך‬ ‫הסוגיא‪ .‬חייבים לשאול את הסתירה‪,‬‬ ‫שגם כשידבר עם אחרים ויגמול להם חסד‬ ‫חייבים למצוא את עצמנו בתוך הסתירה‬ ‫בגופו ובממונו‪ ,‬לא תהיה לדעתם עליו שום‬ ‫הזו‪ ,‬וחייבים להגיע אל התשובה‪ .‬זה מה‬ ‫השפעה‪ ,‬ולא ייתן ליבו כלל למה שהם‬ ‫האד‪ ‬לנו‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫רוצה– א‪‬‬ ‫להראות‬ ‫המחברתמיד‬ ‫שרבינו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫חושבים עליו‪ .‬והעיקר ‪ -‬שכן יחשוב וירגיש‬ ‫שהתשובה מאוד פשוטה‪.‬‬ ‫הרבה‬ ‫לעניני‪‬ישרוחניי‪‬‬ ‫בנוגע בפיו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬יאמר‬ ‫נחיצות לא רק‬ ‫בלבו‪,‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שאומרים שזה לא מעניין אותם‪ .‬צריך שכך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫הסתירה קיימת רק כשתלויים‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫יהיה‪.‬‬ ‫באמת‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫באחרים דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫השרת חג‬ ‫לדברי‪‬למלאכי‬ ‫לא בנוגע‬ ‫ניתנה תורה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫התשובה היא שסתירה זו קיימת כל‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫למה יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫השאלה הנשאלת היא‪ :‬כיצד יכול האדם‬ ‫מרגיש‪ .‬או‬ ‫שהעולם‬ ‫לבך מחובר‬ ‫עוד‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫למלאג‪‬אתשאי‪‬‬‫רוצה‪ .‬מה‬ ‫בגשמיות‬ ‫לידי הנהגה כזו? האדם טוען‪" :‬אם נמנה אני‬ ‫רצונותיך‬ ‫להצליחכל‪-‬כך‬ ‫שאתה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫מרגיש את‬ ‫לעוררשאני‬ ‫הסוגלנו כדי‬ ‫הראשון‪ ,‬הרי‬ ‫שניתנו‬ ‫על‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמוכן‬ ‫בלי ואינך‬ ‫אנשים‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהדורך על‬ ‫כלל אתה‬ ‫ולכן‬ ‫לנו‬ ‫הזולת"ה‪ -‬נת‪‬‬ ‫הרי אני‬ ‫את הקב‬ ‫אניאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננומרגיש‬ ‫שייצא‬ ‫הזולת; ואם‬ ‫אתה באמת‬ ‫האד‪‬‬ ‫מדוע של‬ ‫ההצלחה אומרים‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫לשמוע מה הם‬‫כל‬ ‫אחרים‬ ‫אי‪‬רמיסת‬‫ידיעתו כדי‬ ‫בדרכיך תוך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬ארגיש את‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫ממני‪ ,‬שלא‬ ‫להצליח‬ ‫מה נדרש‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מרגיש‪ .‬וכי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לך על‬ ‫הולך‬ ‫מיוסדת‬ ‫לרגשותיו‪,‬‬ ‫ולא מעניין אותך מכלום ואינך שומע‬ ‫מה‬ ‫אהיהללמוד‬ ‫תמיד‪ ,‬אטום‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪‬הרי אם‬ ‫האחר?‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫אי‪ ‬דבר מעניין‬ ‫אותנו שאין‬ ‫מלמדתבני אדם‬ ‫התורה מאותם‬ ‫אהיה‬ ‫בהתחננם אליך? ‪ -‬כי רצונך מאוד חשוב‬ ‫להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫אותם"‪.‬‬ ‫לך? מדוע זה מאוד חשוב לך? כי אתה סבור‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שנחשב‬ ‫מה לעצמי‬ ‫סבור שזה‬ ‫וכשאני‬ ‫אתה מי לי‬ ‫תצליח‪.‬‬ ‫אני לי‬ ‫שאז‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫הן תוכל לדבר אל האדם בשני סגנונות‬ ‫הרי ששוב מעניין‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫העולם‪.‬אני‬ ‫הצלחה בעיני מה‬ ‫שונים‪:‬‬ ‫אותך מאוד מה שאחרים אומרים‪ .‬אבל יש‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אחר‪.‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לך השאלה‬ ‫מערכת מסוג‬ ‫כמהלעבוד‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬לו‪:‬פי"צריך‬ ‫לומר‬ ‫גיסא‪ ,‬תוכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של מחד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫על בני ביתו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעאדם אכזר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫'לעולם יהא‬ ‫ה'‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫דומה הדבר למי שאומר‪" :‬אינני צריך‬ ‫כעורב' )עירובין כב‪ ,‬א(‪ .‬כשהילדים בוכים או‬ ‫שיסתכלו עלי ויאמרו שאני שר יפה"‪ .‬אבל‬ ‫מפריעים‪ ,‬אינם אלא מניעות‪ ,‬כולם נבראו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מהנאותיו ותענוגיו‪ ,‬הוא מסבב שיצטרך‬ ‫אתה הרי צריך תשומת לב מאחרים‪ .‬אתה‬ ‫לעשות עם בני אדם דברים הפוכים‪ ,‬כדי‬ ‫צריך שכולם יאמרו שאתה שר יפה‪ .‬והוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לברר שהסיבה שהוא עושה מה שעושה‬ ‫אומר "אני לא צריך‪ .‬אני לא צריך לשיר‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אינה לקבל חיוכים ואישורים מאחרים‪.‬‬ ‫אני לא צריך לגשת לעמוד"‪ .‬הוא באמת לא‬ ‫צריך‪ ,‬אך מה? הוא מאוד זקוק לתשומת לב‬ ‫אכן אם מעיינים בדברי רבינו המחבר‪,‬‬ ‫מאחרים‪ ,‬וכשהוא נפגש עם גיסיו‪ ,‬הוא‬ ‫הי"ורשימות‪ .‬הכותרת שהוא‬ ‫ומשפחתושתי‬‫רואים שהציג‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫"אמרתי‬ ‫מספר להם כשעיניו לזכות‬ ‫בורקות‪:‬‬ ‫לזכות‬ ‫תּוֹעלתּם‬ ‫ַ ְ ָ‬ ‫אשׁר‬ ‫ובטחון "חוֹבוֹת ָ ֵ ָ ִ‬ ‫האברים ֲ ֶ‬ ‫נותן היא‪:‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לפלוני‪ ,‬או שאתה מביא לי את פטרון‬ ‫הכסף עד‬ ‫זוּלתוֹ"‪ ,‬ואז הוא מציג‬ ‫מתעבּרים ֶאל ָ‬ ‫ובטחו‪ִ ְ ‬‬ ‫ונזקם ִ ְ ַ‬ ‫ְְִָ‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לעשות‪ "...‬הנה‪,‬‬ ‫מחר או שאעשה מה שצריך‬ ‫רשימה של תועליות הנוגעות לאחרים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫אף אתה זקוק להערכה מאחרים‪ ,‬אבל אתה‬ ‫וצוּוֹת‬ ‫החכמה ְ ַ‬‫ולמּוּד ַ ָ ְ ָ‬ ‫והמּעשׂר‪ִ ְ ,‬‬ ‫"צדקה ְ ַ ַ ֲ ֵ‬ ‫ְ ָ ָ‬ ‫לוקח אותה בצורה אחרת‪ .‬למה? כי אביך‬ ‫ַבּטּוֹב‪ ,"...‬ורשימה של דברים הפוכים‪ ,‬כגון‪:‬‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כך דיבר ולכן אתה חושב שמי שמדבר ככה‪,‬‬ ‫אוֹתם ֶאל‬ ‫ָ‬ ‫ראטהְ ֶ ֵ ִ‬ ‫כּשׁמּעיר‬ ‫הי"ו ָ‬ ‫חרפּתם‬ ‫ליפא ֶ ְ ָ‬ ‫יו"ט ֹ‬ ‫חנני' ִ ְ‬ ‫ְולסבּל‬ ‫הר"רסוגי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫משני‬ ‫נחשב חזק‪ .‬נמצא שכל אחד‬ ‫העבוֹדה"‪ .‬הוא אומר לאנשים את האמת‬ ‫ָ ֲ ָ‬ ‫האנשים הם אנשים שלבם די תלוי במה‬ ‫אותה ומחרפים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לשמוע‬ ‫אוהבים‬ ‫אינם‬ ‫והם‬ ‫מודדים‬ ‫פרשתהזמן‬ ‫במדבר‬ ‫עליהם וכל‬ ‫חושביםשלישי‬ ‫אחרים יו‪‬‬ ‫אותו עבור כך‪ .‬ובכן‪ ,‬הוא צריך להגיע לידי‬ ‫את עצמם לפי איך שהם נתפסים בעיני‬ ‫כך שהבטחון יגרום לו לשוט פה ושם‪.‬‬ ‫אחרים‪ .‬מה גם שאנשים רבים מושכים‬ ‫למה? כי אין חילוק ביניהם‪ .‬יש לו רגשות‬ ‫תשומת לב בעצם זה שהם אומרים שאינם‬ ‫לאחרים והוא מפעילם כשהקב"ה רוצה‬ ‫זקוקים לתשומת לב‪.‬‬ ‫האד‪‬ירחם‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬שלא‬ ‫תמיד –רוצה‬‫וכשהקב"ה‬‫שיפעילם‪,‬מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אינו מרחם ולוקח את חיותו מהקב"ה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫סתירה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אין שום‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬בה'‬ ‫כשדבוקים‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫על כל פנים כל עוד אתה חי באופן זה‪ ,‬אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫אתה צריך לבחור בין השניים‪ ,‬כי אין שניהם‬ ‫הצדיקגשמיי‪.‬‬ ‫מולשלדברי‪‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מדת ההשתוות‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הריבה'‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬דבוק‬ ‫לדברי‪‬אם אתה‬ ‫אחד‪ .‬אבל‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬בקנה‬ ‫עולים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬ ‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זיע"א‪,‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬חיות‬ ‫על‬ ‫שאתה מקבל‬ ‫נמצאהדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫הרמב"ן‪,‬‬ ‫אומר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫כשלא היתה לו פרוטה ליתן לצדקה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלאבל אינך חי‬ ‫להשתמש‬ ‫אתה חי‪,‬‬ ‫מהקב"ה‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬ותענוג‬ ‫שיי‪‬‬ ‫באמרו‪ :‬אם‬‫כמקודם‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫ה' מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחלעבוד את‬ ‫המשיך‬ ‫לא בדרך‬ ‫לעוררחשב‪,‬‬‫אמר או‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שפלוני כדי‬ ‫ממה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫ה' באי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עובד את‬ ‫לבטוח‬ ‫אניבלי‬ ‫ליתן צדקה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫אינני יכול‬ ‫הראשונה ולא בדרך השניה‪ .‬זו אמנם כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלם במדת‬ ‫האד‪‬‬ ‫שהיה של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה כידוע‬ ‫נתינת צדקה‪.‬‬ ‫עבודה לכל החיים‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬אבל דבר כל‬ ‫ההשתוות‪ .‬כבר סיפרנו בעבר שפעם נסע‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ראשון צריך להבין במה מדובר‪.‬‬ ‫אליו ה'דברי חיים' מצאנז זיע"א‪ ,‬לשבת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פרשת פרה‪ .‬שאל אותו מדוע בא אליו ואמר‬ ‫להשתמש‬ ‫לעצמו דוגמאות‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת להביא‬ ‫האדם צריך‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬בפרשת פרה אצל‬ ‫יותריש להיות‬ ‫לקבלגדול‬ ‫כדיכי ענין‬‫לו‬ ‫שלו‪ .‬היתה לאדם הנאה רוחנית‬ ‫מהחייםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫צדיק הדור‪ .‬שמע הרצ"ה ולא נשתנו פניו‬ ‫נפלאה‪ .‬אנשים אחרים אינם מבינים‪ ,‬ואולי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בלבו בעל‬ ‫הוארבינו‬‫בהקדמת‬ ‫אףכבר למדנו‬ ‫אני חילוק בין שאלת‬ ‫מה שום‬ ‫מאומה‪ .‬לא ראו עליו‬ ‫אומר‪ :‬מה‬ ‫מתלוצצים‪ ,‬אבל‬ ‫השאלה לקבלת התשובה‪ .‬השל"ה הק' קובע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫או לא‪ .‬אני‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪ ‬אותי‬ ‫לשער מבינים‬ ‫הלבבותלי אם‬ ‫אכפת‬ ‫הענוה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬עלבהמדת‬ ‫היא‪:‬‬ ‫המעידים‬ ‫מהדברים‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫שאחד‬ ‫ממשיכים‬ ‫וכמה‬ ‫לי‪.‬כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬שהיה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫יודעים מה‬ ‫והקב"ה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫ח"י בנים‬ ‫רוצה‬ ‫הרצ"ה קבר‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫ההשתוות‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬מדת‬ ‫הוא‬ ‫קצת מזה‪ ,‬עד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מזה‪ ,‬עוד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע‬‫נחו‪‬קצת‬‫משהוא עוד‬ ‫הלאה‪.‬‬ ‫בחייו והיה בעל יסורים וקיבל הכל באהבה‬ ‫שהוא מתחיל להבין שמאחר שהקב"ה‬ ‫ובהודיה לה'‪.‬‬ ‫רוצה להצילו ולעזור לו לעקור את השקר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫כך פירשו הצדיקים "בעל מדות" ‪ -‬הוא‬ ‫על כל פנים כשבאו לספר לדברי חיים‬ ‫בעלים על מדותיו‪ .‬מי שצריך למצוא חן‬ ‫שהרצ"ה מרימנוב כשיש לו מה ליתן‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעיני בני אדם‪ ,‬אינו בעלים על מדתו‪ .‬הוא‬ ‫לצדקה ‪ -‬הוא נותן‪ ,‬וכשאין לו ‪ -‬אינו נותן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פיתח את המדה להרגיש אחרים‪ ,‬אבל אינו‬ ‫בעלים עליה‪ .‬אם האדם רוצה ללכת בדרכה‬ ‫ועובד את ה' באופן זה‪ ,‬אמר ה'דברי חיים'‪:‬‬ ‫אינני יכול להתאים את עצמי לכך‪ ,‬כי‬ ‫של מצות 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬מבין שהוא‬ ‫כל‪-‬כך כואב לי כשאיני יכול ליתן צדקה‪.‬‬ ‫שעושה"ו כי כך הוא מדתו של‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫עושה מה‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אמר‪:‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הרצ"ה‬ ‫לזכות‬ ‫מה לעשות? יש לי לב‪ .‬אכן‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןוכשהקב"ה יאמר לו לעשות‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הקב"ה‪,‬‬ ‫פטרוןאומר‬ ‫עכשיו הקב"ה אמר כך‪ ,‬עכשיו הוא‬ ‫יעשה להיפך‪ ,‬עד שיגיע אל האמת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬מתוך‬ ‫הפוך‪ .‬זה נבע לא מתוך קרירות ולא‬ ‫שלו‪ .‬ואז הוא רואה שזה בכלל לא הפוך‪,‬‬ ‫חמימות‪ ,‬אלא מתוך השוואת מדותיו‬ ‫אלא מגיע מאותו מקום‪ .‬רק כשהיה רחוק‪,‬‬ ‫למדותיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נדמה היה לו שזה הפוך‪ .‬כשיש לאדם‬ ‫הוא רואה סתירה‪ .‬כיון‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫בתוספות‪,‬‬ ‫אדםהר"ר חנני' יו"ט‬ ‫קושיא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לרצות בני‬ ‫להפסיק ַ‬ ‫שהוא מגיע אל התירוץ‪ ,‬הוא רואה שמעולם‬ ‫נרד אל העולם שלנו‪ .‬אנחנו בוודאי‬ ‫אור התשובה‬ ‫עוד‬ ‫כל‬ ‫סתירה‪.‬‬ ‫–‬ ‫כאן‬ ‫היתה‬ ‫לא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לפחות‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתעלינו‬ ‫שלישי אבל‬ ‫יו‪‬‬ ‫רחוקים מזה‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫לא הגיע אליו‪ ,‬ראה לפניו שני דברים‬ ‫להתחיל לשים לב לכך ‪ -‬למה אני אומר לילד‬ ‫שונים‪ ,‬וכיון שהגיע אליו האור‪ ,‬הוא רואה‬ ‫'כן'? או‪ :‬למה אני אומר לו 'לא'? יש שהאדם‬ ‫שהם שניהם אותו דבר‪.‬‬ ‫מרגיש שהוא מחנך בצורה הטובה ביותר‪.‬‬ ‫למה? כי הוא חביב לילדיו‪ ,‬הוא מפטפט‬ ‫בדרכיו' יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫'והלכת‬ ‫למצות‬ ‫כוונה‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אתם‪ .‬יש בבית אוירה כל‪-‬כך נעימה וחמימה‪.‬‬ ‫נחו‪‬לפנינו‪,‬‬ ‫יותר עוד‬ ‫אבלארוכה‬ ‫בו‪ .‬דרך‬ ‫אפוא‪ ,‬כי‬ ‫אי‪‬נמצא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש‬ ‫אם צריך להעיר לפעמים‪ ,‬מתאספים‬ ‫תחילתה‪ .‬עד כה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫את דברי‪‬‬ ‫לצעודמול‬ ‫להתחילכראוי‬ ‫ועלינולבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומדברים ביחד‪ .‬זה מאוד מאוד נעים‪.‬‬ ‫הסברנו את יסוד הנושא ומהותו‪ ,‬וכעת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫נבוא להציע עצות כדי שנוכל להתקדם‬ ‫הרי בני‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לרצות‬ ‫לו צורך‬‫לדברי‪‬‬ ‫ולפי בנוגע‬ ‫האמת‪ ,‬יש‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬הכוונה‬ ‫הריבמושג‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫עסקנו‬ ‫בתחילת דברינו‬ ‫קצת‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לרצותם כל‬ ‫הדי‪ ‬הם‬ ‫ראשונים‬ ‫ביתו יו‪‬‬ ‫ובני הוא‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואמצוות‬ ‫ברוחניות‪ -‬יותר‬ ‫להצליח‬ ‫לעשות דבר שאינו‬ ‫לכוון לקיים‬ ‫עשיית חסד‬ ‫בעת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כשצריך בכל‬ ‫להשתמש‬‫ומה קורה‬ ‫כ‪‬הזמן‪.‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬טוב‬ ‫שהקב"ה‬‫כשם ג‪‬‬‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫להצליח בדרכיו' ‪-‬‬ ‫'והלכת‬ ‫מוצא חן בעיניהם? ‪ -‬הוא לא יודע איך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח את‬ ‫להטיב; אעשה‬ ‫הצלחהאני חפץ‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ומטיב‪ ,‬אף‬ ‫כלל‬ ‫לעשותו‪ .‬אכן הקב"ה נתן לנו תורה שסללה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שללהתקרב‬ ‫האד‪‬‬ ‫שאוכל‬ ‫ההצלחהעושה כדי‬ ‫הרוחנית‬ ‫אשר הקב"ה‬ ‫כל‬ ‫לנו את הדרך‪ ,‬וכך התורה אומרת‪ :‬אם דיין‬ ‫אליו‪ .‬ורבינו המחבר מלמד אותנו שבשעת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫העני מתוך‬ ‫כלי‪‬‬ ‫תצדיק‪ ,‬את‬ ‫ברוחניות‬‫להצליח אם‬ ‫אתה‪ ,‬אוי לך‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫פעולה יאמר האדם לעצמו‪ :‬אל לי לחשוב‬ ‫מה‬ ‫ללמודלאחר‬ ‫ועלינולכן ורגע‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫רגע קודם‬ ‫שמועילי‪ ‬עליו‪.‬‬ ‫רחמנותך‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בכיוון של ציפייה לגמול‪ .‬אלחם עם‬ ‫להשתמש‬ ‫על העני‪ ,‬אלא‬ ‫לרחםאי‪‬‬‫אותנו‬ ‫מלמדתסתם‬ ‫התורהעליך לא‬‫מכן‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שארוויח בכה וארוויח‬ ‫לקבל יותר‬ ‫האומרות‬ ‫המחשבות‬‫כדי‬ ‫מגדרך עבורו‪ .‬עליך לחשוב כל הזמן‬ ‫לצאת‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בכה‪ .‬אצחק עליהן‪ .‬בדרך הטבע באות אל‬ ‫מהי מדתו של הקב"ה‪ .‬עכשיו המדה היא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינוכפיבעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫המוח רץ באופן זה‪.‬‬‫כאלה‪.‬אני‬ ‫האדם מחשבות מה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫בדיוק‬ ‫למדנוהיא כזו‪.‬‬ ‫כברעכשיו‬‫כזו‪,‬‬ ‫ומזה גופא אנו יכולים לראות עד כמה אנו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעארך אפים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ורחום ה'‬ ‫לשער 'חנון‬ ‫הלבבות אתנו‪.‬‬ ‫מתנהג‬ ‫כזו‪ ,‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫מחשבההיא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ובכן‪,‬שצרי‪‬‬ ‫כשמגיעה‬ ‫רחוקים‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמהעל כל‬ ‫וכמה‬ ‫ורחמיו‬ ‫הבטחו‪‬לכל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫חסד‪ ,‬ה'טוב ה'‬ ‫וגדלעבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬חושב‬ ‫רוצה‬ ‫להיות רואה? הגוף‬ ‫אומר‪ :‬אתה‬ ‫צרי‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צוחק‬ ‫לענייני‪‬בכל דרכיו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע 'צדיק ה'‬ ‫נחו‪ ‬בבד ‪-‬‬‫מעשיו'‪ ,‬ובד‬ ‫משהוא‬ ‫ככה‪ .‬אך למה לי? הנח לי להיזכר שאני‬ ‫וחסיד בכל מעשיו'‪ .‬זהו הטוב ביותר‪ ,‬זהו‬ ‫נוהג כך כי הקב"ה נוהג כך‪.‬‬ ‫הנכון‪ ,‬כי זהו התורה‪ ,‬זהו האמת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫עם ההרגשים שלנו ועם ההבנה שלנו‪ .‬אנו‬ ‫חיזוק להתחלה הוא לזכור שכאשר‬ ‫שופכים את לבנו‪ .‬והקב"ה מקבל את‬ ‫הרמב"ם בשמונה פרקים מדבר על 'בכל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שוועתנו‪ .‬הוא מאזין לכל תפילה של יהודי‪,‬‬ ‫דרכיך דעהו'‪ ,‬כשהוא מדבר למשל על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא לוקח אותה ומרחם עליו‪ .‬למה? כי‬ ‫רחמנותו של הקב"ה היא אין סוף‪ ,‬וחסדו‬ ‫האכילה שיכוון האדם שיהיה לו כח לעבוד‬ ‫את ה'‪ ,‬הוא מזכיר את המילה 'גם'‪ ,‬לומר‬ ‫ואהבתו אינם בטלים בגלל שהאדם עשה‬ ‫שאף שאין האדם נמצא שם לגמרי‪ ,‬אם הוא‬ ‫בגלל שהוא טועה עכשיו‪.‬‬ ‫ומשפחתואוהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אתמול טעות‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר‬ ‫מוסיף את הכוונה של לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בדרכיו'‪,‬‬ ‫'והלכת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אני כן‬‫פטרון‬ ‫מתקדם‪ .‬האדם דואג‪ :‬הלא בעצם‬ ‫כך‪ ,‬אם אתה רוצה לקיים 'והלכת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונהמפני‬‫פטרו‪ ‬הזמן‬ ‫מכוון להנאת עצמי‪ .‬אומרים לו‪ :‬עם‬ ‫בדרכיו'‪ ,‬כאשר אנשים מבקשים ממך טובה‬ ‫תשתפר ותלך‪ ,‬אך כעת‪ ,‬תוסיף את הכוונה‬ ‫אווילית או שופכים בפניך את לבם באופן‬ ‫הנכונה‪ .‬הקב"ה מתנהג כך‪ ,‬תן לי להתנהג‬ ‫ז"ל‬ ‫טיפשי‪ ,‬תפסיק לומר במוחך‪" :‬בסדר‪ ,‬נפלתי‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫גם כן כמותו‪ .‬תן לי לתת חיוך לעני‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫עכשיו עם אדם טיפש‪ ,‬כן‪ ,‬מה אתה אומר?"‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫‪ -‬אלא תעזור לו כפי שאתה עוזר לכל אחד‬ ‫לעזור גם לחסרי טקט‬ ‫בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל אחר‪.‬‬ ‫במדברעוסק‬ ‫שלישיוה'תומר‬ ‫פרשת דבורה'‬ ‫עוד צעדיו‪‬קדימה‪,‬‬ ‫בזה הרבה‪ :‬כשמדברים על 'והלכת בדרכיו'‪,‬‬ ‫לא רק לבעלי איי‪-‬קיו גבוה‬ ‫יש לשים לב שהקב"ה מטפל באנשים‬ ‫הוא מפסיק לומר לעצמו במחשבה‪:‬‬ ‫שמדברים בשפת הסכל‪ ,‬כלומר‪ ,‬אנשים‬ ‫"אתה יודע‪ ,‬האנשים היום כאלה שוטים"‪.‬‬ ‫שאין להם טקט‪ ,‬ואינו מתעלם מהם כלל‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬חשוב‬ ‫אבלא‪‬מה זה‬ ‫תמיד –‬ ‫שזה נכון‪,‬‬‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫להיות‬ ‫יכול‬ ‫אך מקשיב להם בדיוק כפי שהוא מקשיב‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אין נחו‪‬‬ ‫הבדל‪ .‬אני‬ ‫יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫לעצמו‪" :‬‬ ‫אומר‬‫להשתמש‬ ‫לאנשים אחרים‪' .‬סומך ה' לכל הנופלים'‪ .‬אי‪‬‬ ‫עכשיו? הוא‬ ‫דברי‪‬הוא סובל‬ ‫הקב"ה"‪ .‬והרי‬ ‫לבטוחבדרכי‬ ‫רוצה ללכת‬ ‫ועוד פסוקים רבים יש על זה‪ .‬הקב"ה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬‬ ‫את פלוני ומאזין לו במלוא הקשב והכבוד‪.‬‬ ‫וכו'‪ .‬הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫למדוכא‬ ‫לכבודלעני‪,‬‬ ‫מקשיב‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הוא רוצה לעזור לו‪ ,‬ואינו מסתכל עליו כעל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אם היינו שמים לב לכמות של שטויות‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫אדם נחות‪ ,‬כאומר‪ :‬אני עוזר רק לאנשים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לרוחניות ‪,‬בעת‬ ‫שאנשיםיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫אומרים להקב"ה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫והבלים‬ ‫משהוא בלבד‪,‬‬ ‫יותר למצוינים‬ ‫ברוחניותישיבות‬ ‫להצליחכפי שישנן‬ ‫חכמים‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכללומר כי אתה‬ ‫להשתמש‬ ‫מסוגלים‬ ‫עלינולא היינו‬ ‫כ‪‬תפילתם‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬איי‪-‬קיו‬ ‫רק ג‪‬‬ ‫לבעלי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להקשיבמה‬ ‫להצליח יכול‬ ‫כך אני‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫האדםרחמי‪‬‬ ‫שקוע באופן‬ ‫לעורר‬‫כדי פה‪.‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫תפילת כל‬ ‫שומע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחאינני‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הסתלק מפה‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫אין לך כזה‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫גבוה‪ .‬אם‬ ‫הצמצום‬ ‫לנו‬ ‫עולם נת‪‬‬ ‫בתוךהקב"ה‬ ‫וילדותיאכ‪‬‬ ‫טיפשילטובה‪.‬‬ ‫קטנוני‪,‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫מכירים את‬ ‫האד‪‬‬ ‫אתם של‬ ‫משוגעים‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫מתעסק עם‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬קורה‪ ,‬ומה‬‫ברוחניות‪ ,‬מה‬ ‫מתחיל להבין‬ ‫כלי‪ ‬ואינו‬ ‫שלו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫ישיבה של‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬לאלבטוח‬ ‫ידיעתו זאת‬ ‫הטלפון הזו? ‪-‬‬ ‫שיחת‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שהוא מדבר שם בברכת שומע תפילה‪ .‬הוא‬ ‫משוגעים‪ .‬שיחפש לו מקום אחר‪.‬‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות‬ ‫כאוב‪ ,‬אנו מבינים אותו מצוין‪ ,‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫בהשוואה למה שמתרחש כאן בהתחשב‬ ‫ביתי הוא רק בשביל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותראומר‪:‬‬ ‫כדיישלקבל‬ ‫שהאדם‬ ‫הגדולה‪ ,‬הוא מדבר שטויות‪.‬‬ ‫בתמונהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אנשים כאלה‪ ,‬גמילות החסד שלי היא רק‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שלי הוא רק לאנשים‬ ‫לאנשים כאלה‪ ,‬החיוך‬ ‫מה אני‬ ‫בעל אומר‪:‬‬‫רבינוהיה‬ ‫לכםבהקדמת‬ ‫שהקב"ה‬ ‫תארולמדנו‬ ‫כבר‬ ‫כאלה‪ .‬משוגעים? ‪ -‬הם יש להם סוג טיפול‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫אתך ‪ -‬נעבור‬ ‫הבטחו‪‬אדבר‬ ‫כשתתחיללשער‬ ‫לדבר לענין‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ :‬האם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ככה?‬‫לדו‪‬אומר‬ ‫שצרי‪‬אתה‬ ‫למה? למה‬ ‫השאלה‬‫אחר‪.‬‬ ‫בוכה? אתה‬ ‫וכמה‬ ‫אתה‬ ‫פי כמה‬ ‫הבטחו‪ ‬מה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫הוא בוכה‪.‬‬‫בתור‪ .‬ה'‬ ‫לבאעבודת‬ ‫של‬ ‫ומותר לך‬ ‫רוצה‬ ‫להיות‪ -‬זה כן‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לטפל בהם?‬ ‫צרי‪‬קשה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫הקב"ה אינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע אך לא!‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬שטויות‪.‬‬ ‫משהואמדבר‬ ‫הרי‬ ‫גם לומר את זה‪ .‬אבל עליך להבין שזה מה‬ ‫אומר זאת‪ .‬אנחנו אנשים קטנים עם מוחות‬ ‫שהקב"ה עושה כל הזמן‪.‬‬ ‫זעירים ומדברים אל הקב"ה מהמקום שלנו‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫הדרך של 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬מביאה אותך‬ ‫הגמרא במסכת תענית מספרת על‬ ‫למקום כזה שכאשר אתה מתעסק עם‬ ‫התנא הקדוש רבי אלעזר ב"ר שמעון שראה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫משוגעים )לשיטתך(‪ ,‬דבר ראשון אתה‬ ‫אדם ונבהל‪ .‬קרא ואמר‪ :‬כמה מכוער אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מתייחס אל המצב באהבה ובחמלה ובכבוד‬ ‫הראוי‪ .‬איזהו מכובד המכבד את הבריות‪.‬‬ ‫זה‪ .‬בין לפי הפשטות שהיה מכוער במראהו‬ ‫החיצוני‪ ,‬ובין לפי ביאורו של רבי צדוק‬ ‫אני מכבדו בראש ובראשונה כי הוא ברייתו‬ ‫הכהן מלובלין זיע"א ושאר המפרשים‬ ‫הי"ומקטלג אנשים‪ .‬איך אני‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אינני‬ ‫פיגאהקב"ה‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬של‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫מלא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"רהיה‬ ‫שהיה מכוער ברוחניות‪,‬לזכות‬ ‫כלומר‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫בכלל לקטלג אנשים? אני סך הכל‬ ‫יכולובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ברחוב‬ ‫פטרון‬ ‫פגמים‪ .‬רבי אלעזר ב"ר שמעון הלך‬ ‫ובטחו‪ ‬אני עובד אצל הקב"ה ומקיים‬ ‫עובד כאן‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫והשתומם‪ ,‬עד‬ ‫וראה אדם פגום בבריתו‬ ‫את רצונו‪.‬‬ ‫שיצאה הקריאה מפיו‪ :‬כמה מכוער אדם זה‪.‬‬ ‫והלה ענה לו בשלוש מילים שהרעידו את‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לכיתה חלשה‬ ‫מלמד‬ ‫לבו של רבי אלעזר ב"ר שמעון‪ .‬אין לנו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫חז"ל‬‫הר"ר‬‫ביבדלחט"אכך‬ ‫שום השגה בתנא קדוש‪ ,‬אבל‬ ‫זהו מה שאמרו חז"ל במסכת סנהדרין‬ ‫מספרים‪ .‬שלוש מילים ‪ -‬לך לאומן‬ ‫'תשפ"בתלמיד‪ ,‬הרי‬ ‫הלכה מפי‬‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה‬ ‫המונע‬ ‫כל‬ ‫‪:‬‬ ‫א(‬ ‫)צא‪,‬‬ ‫במדבר יכול‬ ‫אתה אינך‬ ‫אחרות‪:‬‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫במילים‬ ‫שעשאני‪ .‬יו‪‬‬ ‫זה גוזלו מנחלת אבותיו‪ ,‬שנאמר 'תורה צוה‬ ‫לסבול אותי‪ .‬אני מכיר מישהו שדווקא יכול‬ ‫לנו משה מורשה קהלת יעקב'‪ .‬ירושה היא‬ ‫לסבול אותי‪ .‬אמר ולא הוסיף‪ .‬ורבי אלעזר‬ ‫לכל אחד מישראל‪ .‬ומציין לזה מהרש"א‬ ‫ב"ר שמעון רץ אחריו עם סוסו ‪ -‬אני מבקש‬ ‫את המעשה עם רבי פרידא לומר שדיבור‬ ‫את סליחתך‪ ,‬אני מחל לי‪ .‬וזה נהפך לחלק‬ ‫האד‪ ‬כרבי‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬שאינו‬ ‫תמידכל– מי‬‫עולה על‬ ‫הבטחו‪‬זה מועיל‬ ‫חריף‬ ‫מהתורה‪ ,‬כי אנו צריכים ללמוד את הדבר‬ ‫פרידא‪ .‬הוא רצה ללמד תורה לתלמידים‪,‬‬ ‫בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הנקודה‪.‬‬ ‫נחיצות את‬ ‫ולהבין‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫ומצא את עצמו עם כיתה חלשה‪ ,‬בין חלשה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫בכשרון‪ ,‬בין חלשה בהתנהגות‪ .‬האם אני‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הסובל ומעלים עין מסוררים‬ ‫צריך להיות עסוק בהבלים‪ .‬רבי! הוא לקח‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫במקומי‪ .‬עזוב‬ ‫הואשישב‬‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫הגמרא‪ ,‬רבי!‬ ‫לי את‬ ‫לרוחניותא‪,‬יתכן‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬לב למשהו?‬ ‫שמת‬ ‫משהו?יו‪‬‬ ‫ראית‬ ‫השבועות הוא‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותר הנה‪.‬‬ ‫ברוחניות באתי‬ ‫לא בשביל זה‬ ‫להצליח‬ ‫אותי!‬ ‫בכלשאתה צודק‪.‬‬ ‫להשתמשמאוד‬ ‫צודק‪ .‬יתכן‬ ‫כ‪‬שאתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫בפרט אם האדם הוא בבחינת 'יוסיף דעת'‪ .‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח יכול‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי הקב"ה‬ ‫מקומך‪.‬‬ ‫ימלא את‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫כללהקב"ה‬ ‫יש לכם מושג כמה דברים אדם כזה רואה?‬ ‫שלמבין את‬ ‫יכול‪ .‬אני‬ ‫ההצלחה אתה לא‬ ‫לעשות את זה‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫הוא רואה ללא הרף‪ ,‬רואה ומרגיש‪ ,‬ובהרבה כל‬ ‫כאבך‪ .‬אבל מה קורה אחר כך? יהודי צריך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הוא צריך‬ ‫אבל‪ ,‬אז‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח צודק‪,‬‬ ‫מקרים הוא‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לדעת להראות דבר כזה‪ ,‬כי אם לא‪ ,‬גם‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מזה?‬ ‫ועלינו‬ ‫הקב"ה יודע‬ ‫עצמו‪ ,:‬האם‬ ‫את תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לשאול‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כשהוא עושה‪ ,‬אינו מקיים בזה 'והלכת‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫כשאני עומד‬ ‫להשתמש‬ ‫עצמו‪ :‬אי‪‬‬ ‫מלמדתאת אותנו‬ ‫התורה ישאל‬ ‫ועוד‬ ‫בהירות‪ .‬בו הוא‪ .‬אולי לא‬ ‫ואך יותר‬ ‫קרדום לחפור‬ ‫לקבל‬ ‫ומתפלל‪ ,‬האם הקב"ה קורא למלאכים כדי‬ ‫בדרכיו'‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נעים לשמוע זאת‪ ,‬אבל הקב"ה בין כה וכה‬ ‫ואומר להם איזה סכל? ‪ -‬לא הקב"ה נמצא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫מזמין לו לאדם מציאות כזו‪ .‬אל תעיף את‬ ‫חובת‬ ‫בעל יש לו‬ ‫רבינו‪ .‬אם‬ ‫בהקדמת‬ ‫לתפילתו‬ ‫למדנוומאזין‬ ‫בשבילו‬‫שםכבר‬ ‫מה אני‬ ‫ההזדמנות‪ ,‬אל תצעק‪ ,‬אל תבעט‪ .‬אם אתה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫תהיה לו גאוה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬שלא‬ ‫לשערעוזר לו‬ ‫הלבבותהקב"ה‬ ‫גאוה‪,‬‬ ‫לדו‪‬לך בהחסדהיא‪:‬שאינך‬ ‫אי‪‬‬ ‫הזמין‬ ‫שהקב"ה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫רואה‬ ‫כמה מפיו‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫היוצאת‬ ‫מילה פי‬ ‫מקשיב לכל‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫אבל הוא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬אומר‪:‬‬ ‫רוצה‬ ‫להכילו‪ ,‬ואתה‬ ‫הבטחו‪‬שקשה‬ ‫להיות‬ ‫אוהב‪ ,‬או אדם‬ ‫ובארץ'‪ .‬הקב"ה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫בשמים‬ ‫בנוגע‬‫לראות‬‫'המשפילינחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יש לי אהבת ישראל‪ ,‬אבל לכל דבר יש‬ ‫משפיל את עצמו לכל סוג בן אדם‪ .‬זה‬ ‫גבול‪ .‬זכור נא שהקב"ה נתן לך גם אנשים‬ ‫כל‪-‬כך נורא‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אולי לא לפי המושגים שלנו‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫נעימים סביבך‪ ,‬אבל אתה צריך גם אנשים‬ ‫קטנים מאוד‪ ,‬אבל יש דברים ברורים שחז"ל‬ ‫כאלה‪ .‬אין ברירה‪ .‬אם אינך מטיב לאנשים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אומרים לנו‪.‬‬ ‫כאלה‪ ,‬כל מה שאתה עושה‪ ,‬מוטל בספק‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהיכן מגיע כוחו לסבול? ‪ -‬אדם פשוט‬ ‫ובכן‪ ,‬הסימן לכך שהאדם מנסה לעשות‬ ‫שואל‪ :‬מדוע אני צריך להיות עסוק בכאלה‬ ‫חסד בדרך הנכונה הוא זה שהוא מנסה‬ ‫"ו ולא יכול להאמין מה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫הגיע‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שטויות? יתרו‬ ‫הוא‬ ‫פלוני‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫בדרכיו'‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫להיזכר במצות 'והלכתלזכות‬ ‫רואות‪ .‬הוא הציע להעמיד שרי‬ ‫פטרון אינו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שעיניו‬ ‫אדם חסר טקט או בעל שכל חלש או‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כן‪ ,‬כדי‬ ‫צודק‪ ,‬אבל 'והלכת בדרכיו'‪ .‬אמנם‬ ‫מאות‪ ,‬שרי חמישים ושרי עשרות‪ .‬הוא‬ ‫פשוט לא יכול היה להאמין‪ .‬אך מה? יש‬ ‫לדעת באופן מדויק מה ואיך לעשות‪ ,‬צריך‬ ‫ז"לרבינו‪ ,‬אשר כמה שאנו מנסים‬ ‫משה‬ ‫לטכס עצה‪ .‬מותר לחפש דרך לשפר את‬ ‫כאןפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫לתאר את גדלותו‪ ,‬הוא גדול פי מיליון‪ ,‬והוא‬ ‫המצב‪ ,‬כל שזה נכון על פי התורה‪ .‬אדרבא‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫המצב‪".‬ראבל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הקב"ה רוצה שננסה לשפר את‬ ‫מטפל בכל הפרשיות‪ .‬אי אפשר לתאר את‬ ‫גודל סבלנותו‪.‬‬ ‫התייחסותו אל המצב היא שהקב"ה זימן‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת כי הוא‬ ‫במדבר צריך‬ ‫שלישיפרטית‪,‬‬ ‫בהשגחה‬‫לו אדם זהיו‪‬‬ ‫להתרגל לעשות חסד גם לאדם כזה‪,‬‬ ‫אין גבול למעלה להשפיל‬ ‫אחרת‪ ,‬גמילות החסד שלו תהיה בגלל‬ ‫סיפר לי אחד שניגש לאדם גדול‪ ,‬יהודי‬ ‫סיבה אחרת ויסע על רכבת אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫מאוד חשוב בדורנו‪ ,‬ואמר לו‪ :‬אני יודע‬ ‫יודע‬ ‫מהגדולים‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫שפלוני‪,‬האד‪‬‬ ‫להשיג מה‬ ‫שתשוקתךמועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫כוחו של משה רבינו לסבול‬ ‫שבקדושת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ב'איה' נחו‪‬‬ ‫הדור‪,‬בו‪.‬משיג‬ ‫אבל יותר‬ ‫ביותר של‬ ‫להשתמש‬ ‫רש"י כותב על "והאיש משה עניו מאוד" אי‪‬‬ ‫סיפור בדוי‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול לך‬ ‫ואספר‬ ‫כראוי‬‫לבטוח הבה‬ ‫כתר‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫‪ -‬שפל וסבלן‪ .‬עניו הוא אדם שיודע לסבול‪ .‬אי‪‬‬ ‫התפללת כל השבוע שהקב"ה יתן לך את‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫משה רבינו קיבל את התורה מפי הגבורה‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫השגותיו של פלוני‪ ,‬וכך הווה‪ ,‬קיבלת את‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ארבעים‬ ‫מדת הדעת‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע דיבר‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬אל פנים‬ ‫פנים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מבוקשך ובעת קדושת כתר‪ ,‬העפלת רום‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בשמים‬ ‫הדי‪ ‬למעלה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫לילה היה‬ ‫השבועות‬ ‫וארבעים‬ ‫יום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ועלית לעולם גבוה מאוד בשמים‪ ,‬ושם‬ ‫להצליח‬ ‫תורה‪.‬בכלאך כשרוצים‬ ‫עם הקב"ה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬ולמדעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫בעולם יותר‬ ‫כברמהנמצא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחלך שפלוני‬ ‫הודיעו‬ ‫שהוא יודע‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫אומריםרחמי‪‬‬ ‫דרגתו‪,‬לעורר‬ ‫את כדי‬‫להגדיר לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לשבת‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלימשבת‬ ‫לבטוח‬ ‫התענית‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה הבא‬ ‫גבוה‪ .‬בשבוע‬ ‫לסבול‪ .‬לסבול פירושו שהשטויות הגיעו אל כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלעוד יותר‬ ‫האד‪‬‬ ‫למקום‬ ‫ההצלחהכתר עלית‬ ‫הרוחנית‬ ‫ויהי בקדושת‬ ‫משה רבינו‪ ,‬הקטנוניות‪ ,‬העבירות‪ ,‬ויחד עם כל‬ ‫גבוה‪ ,‬ושוב נודע לך שפלוני כבר נמצא יותר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כן חשדו בו בגניבה‪ ,‬חשדו בו באשת איש‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫גבוה ממך‪ .‬כך שלוש ארבע פעמים‪ ,‬עד‬ ‫תמיד‪ ,.‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שפירשו חז"ל‬ ‫כפי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שסיגפת את עצמך חזק מאוד ועסקת‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שאינך יכול לעלות‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אמרו לך‬ ‫לקבלואזיותר‬ ‫אתם יודעים מה זה שישים ריבוא? אתם כדי‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך גבוה‪ ,‬אבל יכולים לפתוח לך הפרגוד‬ ‫יודעים מה זה להנהיג קהילה של מאתיים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫כך הווה‪ ,‬וכשפתחו‬ ‫פנימה‪ .‬אני‬ ‫שתוכל להציץ מה‬ ‫דעות? כעת‬ ‫בהקדמת כמה‬ ‫למדנו עם פי‬ ‫כבר‬ ‫חמישים איש‬ ‫את המסך‪ ,‬ראית את פלוני עומד עם בגדי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אתם יודעים‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬וכמה‪.‬‬ ‫לשערבפי כמה‬ ‫הלבבות זאת‬ ‫תכפילו‬ ‫היא‪:‬לחזור‬ ‫אי‪‬‬ ‫מסכנה‬‫יהודייה בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫השאלה ומשכנע‬ ‫החול שלו‬ ‫מאות אלף‬ ‫וכמה‬ ‫פי כמה‬‫נחו‪‬שש‬ ‫הבטחו‪ ‬של‬ ‫להנהיג קהילה‬ ‫עבודת ה'‬‫מה זה‬‫של‬ ‫אלייך טוב‬ ‫רוצה‬ ‫הוא יתנהג‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬אליו‪,‬‬ ‫לבעלה ‪ -‬תחזרי‬ ‫לענייני‪ ‬אליו‪ .‬אנו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הקטנוניות הגיעו‬ ‫מיני בנוגע‬ ‫משהואכלנחו‪‬‬ ‫איש?‬ ‫מעתה ואילך‪ .‬יותר הוא לא יכה אותך‪ .‬תנסי‬ ‫רק אומרים מה שחז"ל מספרים‪ .‬זה אמנם‬ ‫עוד פעם אחת‪.‬‬ ‫היה דור דעה‪ ,‬אבל היו שם הרבה קטנוניות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫מישהו חושד בו ‪' -‬והלכת בדרכיו'‪ .‬הוא‬ ‫כך הוא סיפר לאותו אדם גדול‪ ,‬והלה‬ ‫נקרא איש אלוקים משום שהוא באמצע‬ ‫כל‪-‬כך נהנה‪ .‬הוא נהנה מהפיקחות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להתדבק בה'‪ .‬לא שיש לו ארגון לעזור‬ ‫ומההבנה היוצאת מזה‪ .‬כבר דיברנו כעין זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לאנשים‪ .‬הוא באמצע להתדבק בה'‪ .‬הוא‬ ‫מבין שאם זה מה שהקב"ה זימן לו עכשיו‪,‬‬ ‫כמה פעמים מה שכתב ה'אור החיים'‬ ‫הקדוש סוף פרשת וזאת הברכה‪ ,‬שמשה‬ ‫הוא לוקח את זה בשתי ידיים‪ .‬אתה יכול‬ ‫רבינו נקרא איש האלוקים בגלל היכולת‬ ‫הרכנת ראש צריך בשביל‬ ‫כמה הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫לתאר לך‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לגווניהם‪.‬‬ ‫שלו לסבול את כל בנילזכות‬ ‫האדם‬ ‫לך מושג לכמה ביטול וענוה זקוק‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫זה? יש‬ ‫כשחולפת אצלו המחשבה האומרת‪:‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫האדם‬ ‫פטרו‪ ‬שזה‬ ‫ומה ההסבר לכך? ההסבר הוא‬ ‫וכי אני צריך להיות עסוק בכאלה שטויות?!‬ ‫שהאדם אינו יכול לסבול את פלוני‪ ,‬נובע‬ ‫ראש השנה היום‪ ,‬יום כיפור היום‪ ,‬שבועות‬ ‫מכך שהאדם אומר לעצמו‪ :‬עד כאן יכול‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫היום‪ .‬אני רוצה להתעסק היום בדברים יותר‬ ‫הייתי ללכת‪ ,‬אבל גבול יש עד היכן אוכל‬ ‫ראטה רואה בזה בעיה‪ .‬הוא‬ ‫הוא לא‬ ‫ליפאלא!הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫נעלים‪.‬‬ ‫גבול‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אין לו‬ ‫להשפיל את עצמי‪ .‬אבל הקב"ה‬ ‫עובד עכשיו את עבודת חג השבועות‪ .‬זה‬ ‫כזה‪' .‬מלכותו בכל משלה'‪ ,‬כולל בתוך‬ ‫עושהה עכשיו‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מה – כ"ג‬ ‫שהואאייר‬ ‫במדברנמצא‬ ‫)בחו"ל בדיוק‬ ‫בחוקותי(‬ ‫פרשת בזה‪.‬‬ ‫שלישי השגה‬ ‫אין לנו‬ ‫הקליפות‪ .‬יו‪‬‬ ‫שכאשר אתה רואה שאינך יכול לסבול‪,‬‬ ‫אתה צריך לעצור ולומר‪ :‬אם כן אני צריך‬ ‫עושים מאהבה ושמחים ביסורים‬ ‫להתחיל מחדש‪ ,‬כי חסר לי בקיום 'והלכת‬ ‫כלפי נושא זה שאנו מדברים עכשיו‪,‬‬ ‫בדרכיו'‪.‬‬ ‫האד‪‬לסבול‬ ‫יודע‬ ‫להתרגל‬ ‫תמיד –‬ ‫שצריך א‪‬‬ ‫המחבר‬ ‫מועיל‬ ‫רבינו‬ ‫אומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחו‪ ‬חיצים‬ ‫ויורה בך‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אישבנוגע‬ ‫האלוקים‬ ‫נחיצות הבטחו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אותךיותר‬ ‫מאשיםאבל‬ ‫חרפה‪ .‬פלוני‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ואתה צריך לדעת לדעת לסבול זאת בלבך‪.‬‬ ‫הנה איך משה רבינו יכול היה לסבול אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לשם אתה צריך להגיע‪ .‬ודאי שצריך ללכת‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬הרגיש את‬ ‫נעסוקכי הוא‬ ‫כולם?שבועות‬ ‫התשובה היא‪:‬‬ ‫אתלכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫לאט‪ ,‬אבל בסוף צריך להגיע לשם‪ .‬חלק‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרי את‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬ראה‬ ‫וממילא לא‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעכלום‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬כאינו‬ ‫עצמו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הוא משלימות האדם‪ .‬הצדיקים היו אומרים‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫להחשיבו‬ ‫הדי‪‬היה יכול‬ ‫יו‪ ‬וכך‬ ‫יותרהוא‬ ‫מזולתו‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫עצמו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלרדוף‬ ‫הוא צריך‬ ‫יותר‬ ‫מקבלו‪,‬‬‫ברוחניות‬ ‫אין האדם‬ ‫להצליח‬ ‫שאם‬ ‫שכאשר משה רבינו‬ ‫לו‪ .‬עד כדי כך‬ ‫כ‪‬ולעזור‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫עלינו‬ ‫להיות‬ ‫אפשר‬ ‫אי‬ ‫כי‬ ‫‪,‬‬ ‫הנכון‬ ‫באופן‬ ‫אחריו‬ ‫הולך להפרד מן העולם‪ ,‬יש לו אהבה כה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הזו‪ .‬בה'‪.‬‬ ‫היכולת‬ ‫לבטוח‬ ‫אל בלי‬ ‫בלי להגיע‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל ושלם‬ ‫הצלחה‬ ‫ירא‬ ‫עזה לבני ישראל‪ .‬הוא יודע מה זה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מתאוננים ומה זה מרגלים וכל שאר‬ ‫המהר"ל מפראג כתב על ג' הלשונות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הפרשיות‪ ,‬וכיון שצריך למנות עכשיו מנהיג‬ ‫במאמר חז"ל "הנעלבים ואינם עולבים‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד באיש‬ ‫מבקש‪ ,‬ועלינו‬ ‫מהקב"ה שיבחר‬ ‫הוא תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫חדש‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שומעים חרפתם ואינם משיבים‪ ,‬עושים‬ ‫להשתמש‬ ‫שיודע אי‪‬‬ ‫ללכת כנגד רוחו‬ ‫איש אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהרוח בו‪,‬‬ ‫אשר‬ ‫ושמחים בהירות‪.‬‬ ‫ביסורים‪ ,‬עליהם הכתוב‬ ‫לקבל יותר‬ ‫כדי‬ ‫מאהבה‬ ‫אחד‪ .‬ואחד‪ .‬למה? האם בגלל שצריך‬ ‫כל אלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫של‬ ‫אומר 'ואהביו כצאת השמש בגבורתו'"‪ ,‬הן‬ ‫להיות פסיכולוג בעל שם בין לאומי כדי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫ממשבעל‬ ‫אדם?רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫מדה‪ .‬הנעלבים ואינם‬ ‫שלוש דרגות באותה‬ ‫מה אני‬ ‫לא‪ .‬אלא‬ ‫סוג של‬ ‫כבר כל‬ ‫להבין‬ ‫עולבים הם אלה שאינם משיבים למחרפיהם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫משום שצריך להיות איש אלוקים כדי‬ ‫הלבבות‬ ‫מעשיהם‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫על היא‪:‬‬ ‫מצטדקים בה‬ ‫השאלה עדיין‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫דבר‪ ,‬אבל‬ ‫לסבול‪ .‬הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לדעת‬ ‫הם אלה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות משיבים‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫חרפתם ואינם‬ ‫שומעיםהבטחו‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שאינם משיבים כלום‪ ,‬אבל בלבם עדיין יש‬ ‫כשיש באדם אלוקות‪ ,‬הוא יכול לסבול‪.‬‬ ‫להם טינה‪ .‬עושים מאהבה ושמחים‬ ‫מישהו מרגיז אותו ‪' -‬והלכת בדרכיו';‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הנכון‪ ,‬אך בהיותי בנו של אבי מורי הצדיק‬ ‫ביסורים‪ ,‬הם אלה ששמחים בשמיעת‬ ‫)רבי יחיאל מיכל( מזלאטשוב‪ ,‬מי היה מחרפני‬ ‫חרפתם )כפירוש רש"י שם(‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בבית הכנסת‪ ,‬ואם כן הייתי צריך לקחת את‬ ‫באופן כללי הוא צודק‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מקלי ותרמילי לצאת למדינה אחרת במקום‬ ‫שאין מכירים ביחוסי ושם אקבל את הנצרך‬ ‫הוא שמח ‪ -‬הקב"ה עזר לי עכשיו‪ .‬זו‬ ‫לי‪ .‬והנה קיבלה צדיקה זו את התפקיד על‬ ‫הפעם הראשונה בחיי שיכולתי להישאר‬ ‫"ו מקבל את הנצרך לי‬ ‫ומשפחתושהי‬ ‫אני‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עצמה ונמצא‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שהבנתי‬ ‫לזכות‬ ‫בגלל‬ ‫לזכות‬ ‫בדומיה ולא לענות כלום‪ ,‬לא‬ ‫הבית פנימה ואיני צריך לגלות ‪ -‬מה‬‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בתוך‬ ‫פטרוןבגלל‬ ‫שלא ארוויח כלום אם אענה‪ ,‬ולא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫טוב ומה נעים‪.‬‬‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫שהבנתי שיש לי מהלך יותר טוב על פי‬ ‫כללי הטקט‪ ,‬אלא בגלל שהבנתי שכך‬ ‫לאנשי ביתך יותר מכולם‬ ‫הקב"ה רוצה ואני מקיים 'והלכת בדרכיו'‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫חושב שחירוף וגידוף הם‬ ‫הקב"ה הלא סובל דברים כאלה‪ ,‬ואצלי‬ ‫שהאדםראטה‬ ‫חנני' יו"ט יש‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מעשה שהיה ‪ -‬הוא קיבל סטירה מהגבאי‬ ‫דיבוריו של פלוני הרי נכונים בכללותם‪ ,‬אף‬ ‫לפני כל נדרי בבית הכנסת‪ ,‬ואחר כך נולד‬ ‫שלא בפרטותם‪.‬‬ ‫הסובבת את‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫במציאות‬ ‫בחוקותי(לא!– כ"ג‬ ‫מדובר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לו בן‪.‬‬ ‫תארו לכם אדם שמישהו אומר עליו‬ ‫האדם‪ .‬האדם בעבודתו‪ ,‬בעל הבית שלו‬ ‫שהוא תלמיד חכם גדול‪ ,‬ואותו אחד אינו‬ ‫הצליף בו כל‪-‬כך‪ .‬כבר עבר שבוע מאז ועוד‬ ‫מכירו באמת‪ ,‬אבל הוא קורא מדף מה‬ ‫לא נרגע‪ .‬הוא לחץ לו על הנקודה הרגישה‬ ‫שכתבו לו לומר‪ ,‬ובגלל שאינו מכירו ורק‬ ‫ביותר שלו‪ ,‬וזה כואב לו כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫קורא מדף‪ ,‬הוא טעה‪ .‬הוא אמר שהוא בקי הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תנא דבי‬ ‫פנימה‪ .‬ב‬ ‫בתוךבו‪.‬הבית‬ ‫אי‪‬אכן כן‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מילה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אפילו‬ ‫בנוגע‬ ‫אינו יודע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והלה‬ ‫נחיצות ספרא‪,‬‬ ‫בספרי‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫חכמים‪ ,‬הוי‬ ‫כתוב‪" :‬שנו‬ ‫אליהו זוטא )פרק ד'(‬ ‫אחת לא מהספרי ולא מהספרא‪ .‬אך מה?‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫זה נכון שהוא תלמיד חכם מופלג‪ .‬הטעות אי‪ ‬לבטוח‬ ‫עלוב לכל אדם‪ ,‬ולאנשי ביתך יותר מלכל‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫העם"‪ .‬בני הבית מתנהגים אליך בצורה‬ ‫בפרט‪.‬לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬‫הבטחו‪‬רקבנוגע‬ ‫היתה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בדרכיו'‪.‬הרי‬ ‫כואבת? ‪-‬לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫צריך יחד‬ ‫והאדם‬ ‫'והלכת‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫חיצים‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬ויורה בך‬ ‫יו‪ ‬אותך‬ ‫הואמחרף‬ ‫השבועות‬ ‫כשמישהו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫נכון שיש‬ ‫יותר‬ ‫נכון ‪ -‬זה‬ ‫ברוחניותשזה‬ ‫לומר לעצמו‬ ‫להצליח‬ ‫עם כן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אבל בכלל הוא‬ ‫בפרטים‪,‬בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו צודק‬ ‫כ‪‬אולי אינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להתנהג‬‫שאי‪‬‬ ‫ג‪ ‬יכול‬ ‫שאני‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫נכוןמה‬ ‫להצליחמושלם‪ ,‬זה‬ ‫שאינני‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬דווקא‬ ‫לעורריותר‪ ,‬הוא‬ ‫בתמונהכדיהגדולה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫מסוים זה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שבמעשהלבטוח‬ ‫אף על פי‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫יותר טוב‪...‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬אתה‬‫מופלג‬ ‫אכ‪ ‬חכם‬ ‫תלמיד‬ ‫דיננו גמור‪,‬‬ ‫שייצא בסדר‬ ‫צודק‪.‬‬ ‫אל תענה‪.‬‬ ‫אין זה נכון‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬זה‪ ,‬אבל‬ ‫במקצוע‬ ‫להצליחאולי לא‬ ‫בנושא זה‪,‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אבל‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫המצבים שונים‪,‬‬ ‫על לא כל‬ ‫מיוסדת‬ ‫אמנם כן‪,‬‬ ‫במקצוע אחר‪ .‬אכן האדם צריך לשנן את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫חסרונותיו‪ ,‬עד שלא יתפעל כל‪-‬כך כשפלוני‬ ‫המובילים‬ ‫הישנותחז"ל‬ ‫לזכורכ‪‬אתעל מאמרי‬‫נחזור א‪‬‬ ‫צריך‬ ‫להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אי‪‬הוא לא עומד‬‫אותנומהו‪.‬‬ ‫מלמדת‬ ‫יודע בדיוק‬ ‫התורה‬ ‫יחרפו‪ .‬הוא‬ ‫המאמר של הנעלבים‬ ‫יותר בין‬ ‫כולםלקבל‬ ‫למקום זה‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫‪-‬לא שמעתי אף פעם שמישהו‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫משתומם‬ ‫ואינם עולבים‪ ,‬בין המאמר של כל הבולם‬ ‫לעצמי‬ ‫מדבר אלי ככה‪.‬‬ ‫של‬ ‫וכשאניפירושו‬ ‫לי הלאה‪.‬‬ ‫מיוכן‬ ‫אני לי‬ ‫מריבה‪,‬‬ ‫עצמו אי‪‬‬ ‫בשעת‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אבל זה מקרה מצוי‪,‬‬‫מה אני‬ ‫דבר‪ :‬זה אמנם קשה‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫מקרעמניץ זיע"א‬ ‫רבי מרדכי‬‫הרה"קלשער‬ ‫הלבבות‬ ‫נכונה‪.‬היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫אליו בה‬ ‫לגשת לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫להתרגל‬ ‫השאלה‬‫וצריך‬ ‫חירפוהו‬ ‫וכמה‬ ‫ביתו‪,‬פישםכמה‬ ‫בתוך נחו‪‬‬ ‫ה' זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נסיון‬ ‫היה לו‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫כשפעם שאלוהו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬הגיב‬ ‫בנוגע‬ ‫וגידפוהו ולא‬ ‫משהוא‬ ‫להיותהזדמנויות‬ ‫הבטחו‪ ‬לנצל‬ ‫צרי‪ ‬ללמוד‬ ‫על כך‪ ,‬אמר‪ :‬אני כל‪-‬כך מכיר לה טובה‪.‬‬ ‫עוד יש במדרש שוחר טוב‪" :‬כל מי‬ ‫מן השמים ידעו שבשבילי זהו הדבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫פנים לדרך זו של 'והלכת בדרכיו'‪ ,‬יש‬ ‫ששומע קללתו ושותק‪ ,‬נקרא חסיד"‪ .‬וכן‬ ‫סימנים רבים‪ .‬אפשר לבדוק האם הוא יכול‬ ‫ידוע לשונו של הגר"א זצוק"ל באגרתו‪" :‬על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫להטיב לאחרים גם כשמדובר בחסרי טקט‪,‬‬ ‫כל רגע ורגע שאדם חוסם את פיו‪ ,‬זוכה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אנשים נמוכים‪ ,‬או כשמדובר בטובות‬ ‫מוזרות‪ .‬וכן אפשר לבדוק אם הוא מוכן‬ ‫לאור הגנוז שאין כל מלאך ובריה יכולים‬ ‫לשער"‪ .‬אכן כיון שהאדם עושה כן פעם‬ ‫לסבול חרפה ולשמוח‪ .‬כשהאדם יכול‬ ‫ופעמיים‪ ,‬הוא רואה שזה לא כל‪-‬כך נורא‪.‬‬ ‫אלה‪ ,‬סימן שהוא מקיים‬ ‫שני הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לקיים את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫המתוקה ביותר‬ ‫אבל הדרך האמיתית‪ ,‬היא‬ ‫בדרכיו'‪ .‬וממילא יוכל לקיים 'לא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫'והלכת‬ ‫פטרון‬ ‫מבפנים‪,‬‬ ‫אם אין האדם מגיב‪ ,‬אבל מתבשל‬ ‫בפני איש' ותוך כדי להיות אדם‬ ‫תגורוובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬אומר‬ ‫אין זו דרך מתוקה‪ .‬אבל אם האדם‬ ‫רגיש ורחמן‪ ,‬ואז יוכל גם לדבר עם אנשים‬ ‫לעצמו‪ :‬הפלא ופלא! עכשיו יש לי הזדמנות‪.‬‬ ‫ולהבין לרוחם ותוך כדי 'לבו איננו עמהם'‪,‬‬ ‫תן לי להיות מן הנעלבים ואינם עולבים‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כי הוא פונה ללא הרף אל הקב"ה ומזמינו‬ ‫שומעים חרפתם ואינם משיבים‪ ,‬עושים‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫להיות אתו‪.‬‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫צודקת‪,‬‬ ‫מאהבה ושמחים ביסורים‪ .‬את‬ ‫מחילה‪ ,‬טעיתי‪ .‬אזי חייו נעימים ומתוקים‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫עליהם‪ ,‬פועלים‬ ‫שדיברנו‬ ‫מכלול – כ"ג‬ ‫הדבריםאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי(‬ ‫בצוותא אחת‪ ,‬ומאיזה מקום שמתחילים‪,‬‬ ‫זה לא רק ענין של קבלת יסורים‬ ‫הוא מותיר רושם‪ ,‬אך כפי שדיברנו‪ ,‬בעיקר‬ ‫באהבה‪ ,‬אלא זהו דבר שבונה את האדם‬ ‫צריך לשים לב לדברים‪ ,‬ואז הקב"ה עוזר‬ ‫ומשרת אותו‪ .‬זה מוביל אותו אל התכלית‬ ‫ויכולים להתקדם הלאה‪.‬‬ ‫שאליה הוא צריך ורוצה להגיע‪ .‬על כל‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום רביעי פרשת כי תבוא י"ג אלול תשפ"ו‬ ‫קמ"ז‬ ‫ייאוש‬ ‫שיעור‬ ‫מתוך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מסקנות‬ ‫אמונה להסיק‬ ‫מדור‬ ‫האמת ולא‬ ‫אהבת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לו את הכוחות להמשיך להילחם‪ .‬אבל היצר‬ ‫היצר הרע לא מתייאש‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו הוא אינו מתייאש אפילו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫הרע אינו כך‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫תשובה‪ ,‬יש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כשאדם רוצה לזכות לעשות פטרון‬ ‫אחרי מאה נצחונות שנצחת אותו‪.‬‬ ‫יסוד שה'חובות הלבבות' מביא בשער‬ ‫פטרו‪ ‬יחוד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ואינו מקיל בקטנה שבקטנות עניניך‬ ‫המעשה פרק ה‪ ,‬ויש לזה שייכות גדולה‬ ‫לנצח אותך בה‪ .‬דברים שאצלך נחשבים‬ ‫למדת האמת‪ ,‬וכאשר מבינים זאת נכון זה‬ ‫שלא הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ההצלחה‪ ,‬לע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫יכול להעמיד ולבנות את‬ ‫קטנים‪ ,‬אצל היצר הרע אינם קטנים‪ ,‬וחשוב‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יהא ח"ו להיפך‪.‬‬ ‫לו לנצחך גם בהם‪ .‬כדי שתהיה לו מדרגה‬ ‫לנצח אותך במה שלמעלה ממנה‪ .‬ועל כן‬ ‫ה'חובות הלבבות' אומר שם תחילה‬ ‫'תשפ"בואל תמלא‬ ‫נזהרה ממנו‪,‬‬ ‫לך( – כ"ג‬ ‫שתהיהאייר‬ ‫בחוקותי‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל ראוי‬ ‫שהמלחמה הגדולה היא מלחמת היצר‪,‬‬ ‫ממשאלותיו בך מאומה‪ ,‬רק יגדל בעיניך‬ ‫וז"ל‪ :‬ואמרו על חסיד‪ ,‬שפגע אנשים שבים‬ ‫והמצער‬ ‫מניצוחו‬ ‫שבמעט‬ ‫המעט‬ ‫ממלחמת אויבים‪ ,‬ושללו שלל אחר‬ ‫מהתגברותו )מהתגברותך עליו(‪ ,‬כדי שתהיה‬ ‫מלחמה חזקה‪ ,‬אמר להם‪ :‬שבתם מן‬ ‫לך מדרגה אל מה שלמעלה ממנו‪ ,‬כי‬ ‫המלחמה הקטנה שוללים שלל‪ ,‬התעתדו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬יעמוד‬ ‫תשוקתו – א‪‬‬ ‫אליך‪ ,‬ולא‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬תהיה‬ ‫במהרה‬ ‫היא‬ ‫לעניני‪‬ומה‬ ‫אמרו לו‪:‬‬ ‫הגדולה!‬ ‫כנגדו‪.‬‬ ‫בעמדך‬ ‫לפניך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫למלחמההבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫המלחמה הגדולה? אמר להם‪ :‬מלחמת אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫וחייליו‪.‬‬ ‫היצר‬ ‫זו הסיבה שרואים גם אצל יראי ה'‪,‬‬ ‫שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהםדברי‪‬‬ ‫מתמודדים עם‬ ‫ושלמים‪,‬מול‬ ‫יראים נחו‪‬‬ ‫יהודים שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫שורות‪ ,‬הרי‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫כמהרוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הוא אומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בהמשך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫היצר הרע‪ ,‬כי באמת הוא לא עזב אותם‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שישא‪ ,‬לך‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫כל אויב‬‫יו‪ ‬כיהדי‪‬‬ ‫הואאחי‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫התימה‪,‬‬ ‫ומן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שהן דקה‬ ‫בהםיותר‬ ‫במדרגות‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫עדיין נלחם‬ ‫הוא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלירף ממך ולא‬ ‫ושתים‪,‬‬‫להשתמש‬ ‫עלינואותו פעם‬‫כ‪‬כשתנצח‬ ‫הדקה‪.‬‬ ‫מן‬ ‫יעלה על לבו להילחם בך‪ ,‬לדעתו יתרון להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫נת‪‬אותך‬ ‫מנצח‬ ‫מתייאש‬ ‫כשלומדים קטע כזה‪ ,‬צריך להבין שספרי‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫והוא אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫כוחו‪,‬‬ ‫שייצא על‬ ‫דיננו‬ ‫כוחך‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫ומגבור עליך‪ .‬אבל היצר אין מספיק לו‬ ‫מוסר אין מטרתם להפחיד‪ ,‬אלא יש בהם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ממך ניצוח פעם ומאה פעמים‪ ,‬בין שניצח‬ ‫לבטוחמכאן‬ ‫יש לקחת‬‫ידיעתו כןאי‪‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫פרקטיות‪ ,‬ועל‬ ‫הדרכות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫בין תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫להצלחה ונוסי‪‬‬ ‫וחשוב הישנות‬ ‫גדול כ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫אותך ‪-‬‬ ‫אם ינצח‬ ‫שנצחתו‪ .‬כי‬ ‫אותך‪,‬‬ ‫בעבודת ה'‪,‬‬ ‫יסוד‬ ‫להשתמש‬ ‫פעם אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫אחת ‪ -‬יארוב לך‬ ‫תנצחהו‬ ‫ימיתך‪ ,‬ואם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בפינו וביותר במוחנו‬ ‫יותר‬ ‫שגור‬ ‫שעליולקבל‬ ‫להיות‬ ‫כדי‬ ‫לנצח אותך‪ ,‬כמו שאמרו רבותינו‬ ‫ימיךאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כל‬ ‫בכל עת‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫זכרונם לברכה )אבות ב ד(‪' :‬אל תאמין‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫ולעשותאניהנחות שגויות‬ ‫לא להסיק מה‬ ‫בעצמך עד יום מותך'‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬תופס‬ ‫אי‪‬‬ ‫שעל ידם‬ ‫מהדרכים‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלה אחד‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כי הנה‬ ‫כמהכי הוא‬ ‫וכמה‬ ‫בראותו‬ ‫הבטחו‪‬אחר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כל אויב‬ ‫של כלומר‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫להיותברשתו‪ ,‬הוא‬ ‫כשהאד‪ ‬כאשר‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪ ‬האדם‬ ‫צרי‪ ‬הרע את‬ ‫היצר‬ ‫לענייני‪‬מרים ידים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעפעם‪ ,‬הוא‬ ‫נחו‪ ‬ועוד‬ ‫משהוא פעם‬ ‫מנוצח‬ ‫האדם מרגיש על ענין מסוים שהוא לא‬ ‫ומתייאש‪ ,‬כי יש מה שנקרא 'מצב רוח'‪ ,‬אם‬ ‫עתיד להצליח בו‪ ,‬ואז הוא יוצר אצלו במוח‬ ‫ניצחת אותו שוב ושוב הוא מתייאש ואין‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫מדת החסד ששורשה מ'והלכת בדרכיו'‬ ‫מין 'הנחה קיימת' שבזה כבר לא יצליח‬ ‫מביאה לדבקות‪ ,‬וכן כל השגה בתורה‬ ‫לעולם‪ .‬ואחרי שהעמיד הנחה כזו‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מביאה לקדושה‪ ,‬וכך כל דבר של עבודת‬ ‫מגיע לעוד מסקנא‪ ,‬שענין זה כלל לא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ה' יש לו קשר לעוד דבר‪ ,‬וזוהי החשיבות‬ ‫של כל דבר קטן‪.‬‬ ‫חשוב ולא הכרחי‪ .‬זו צורת מחשבה שהמוח‬ ‫חושב בכדי לתרץ את ההתנהגות שלו‪,‬‬ ‫ובכדי להצדיק את אי הצלחתו‪ .‬היצר הרע‬ ‫הרבה מעלות אבל יש לו‬ ‫ומשפחתולוהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאאדם שיש‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שאין‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫חז"ל‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫ממציא לו על אתר לזכות‬ ‫מימרות‬ ‫ובטחון אין לו כלום‪ .‬צריך ללמוד את‬ ‫מדור אמונה‬ ‫גאווה אז‬ ‫פטרוןוכדו'‪,‬‬ ‫הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו‬ ‫ובטחו‪ ‬ולהבין שאנו עוד רחוקים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫המציאות‪,‬‬ ‫פטרו‪‬לתפוס‬ ‫והאדם אומר לעצמו לא צריך‬ ‫מהשלימות‪ .‬בתחילה כשאדם לומד תורה‪,‬‬ ‫מלאכים‪ ,‬זה לא כזה חשוב‪.‬‬ ‫הוא לומד מקופיא‪ ,‬הוא עוד לא משיג את‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫גדלות התורה‪ ,‬אך ככל שהוא לומד יותר כך‬ ‫אבל האמת היא שכדי להגיע ל'ודבקה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לאט לאט הוא רואה שדברי תורה עניים‬ ‫בו' יש תרי"ג מצוות‪ ,‬כשמסתכלים בפרשת‬ ‫במקום אחד ועשירים במקם אחר‪ ,‬הוא‬ ‫כי תצא רואים שיש כל כך הרבה לאוין‪,‬‬ ‫'תשפ"ב הוא מבין‬ ‫אייר הובד בבד‬‫כ"ג קצת‪,‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫להשיג‬ ‫)בחו"ל מתחיל‬ ‫במדבר כמה‬ ‫פרשתולכאורה‬ ‫שלישילאוין‪,‬‬ ‫שלימה של‬ ‫רשימה יו‪‬‬ ‫שיש לו עוד הרבה מה לעבוד‪ .‬על כל פנים‬ ‫אפשר להגיד לאדם 'לא' 'לא'‪ .‬רק התשובה‬ ‫הכל בא בשלבים‪ ,‬אי אפשר להגיע גבוה‬ ‫היא שאנחנו לא תופסים מהי דבקות‪ ,‬לאיזו‬ ‫כבר בהתחלה‪.‬‬ ‫מדרגות נעלות יכול יהודי להגיע‪ .‬וכמו‬ ‫שאנו מבינים שלמכונה קטנה מספיק דף‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬הדרך‪,‬‬ ‫בתחילת‬‫עוד א‪‬‬‫תמיד –‬ ‫מועילשאוחז‬ ‫הבטחו‪ ‬צעיר‬ ‫אדם‬ ‫קטן של הוראות‪ ,‬וככל שהמכונה יותר‬ ‫עדיין שום‬ ‫שאין לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שלם‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫קונטרס‬ ‫הוראות‪,‬‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬יותר‬ ‫נחיצות‬ ‫מורכבת יש לה‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫גדולים אבל‬ ‫אי‪ ‬דברים‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫ויש‬ ‫דברי‪ ‬בהם‪ ,‬אז‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שניסה ונכשל‬ ‫כראוי מול‬ ‫אליהם‪ ,‬או‬ ‫לבטוח‬ ‫של הדרכות איך להשתמש בכלי ההוא‪ .‬אי‪‬‬ ‫שייכות‬ ‫הוא כבר מחליט שזה לא שייך אליו‪ .‬למשל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬שנים את‬ ‫נעסוקכמה‬ ‫שבועות לומד‬ ‫או רופא‬ ‫לכבוד‬‫טייס‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בנושא קדושת האכילה‪ ,‬הוא רואה יהודי‬ ‫חג‬ ‫לעבוד‬‫מהרהרי‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬כל כך‬ ‫בנוגענותנים לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המקצוע‪ ,‬לא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫עובד ה' שאוכל בצורה מעודנת‪ ,‬במתינות‪,‬‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫ורחבא‪,‬יותר‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬עמוק‬ ‫לרוחניות‬ ‫שהנושא‬ ‫כי הוא‬ ‫ככל יו‪‬‬ ‫בפועל‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואמתגשם‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫כראוי‪ ,‬לא‬ ‫להצליחאת הברכות‬ ‫מברך‬ ‫בכל שכן מדובר‬ ‫להשתמשדקויות‪,‬‬ ‫עלינו ללמוד גם‬‫כ‪‬כך צריך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בשבילי‪,‬‬ ‫ג‪ ‬לא‬‫מה זה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הצעיר‪,‬‬ ‫כאן על נושאים שעלולים להגיע לחיים להצליח‬ ‫באכילתו‪ .‬אומר‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫הספרים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫מדברים‬ ‫לאיזה דורות‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫אינני יודע‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ומות‪.‬‬ ‫שללא לדור‬ ‫האכילה‪ ,‬זה‬ ‫קדושת‬ ‫הקדושים על‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬‬ ‫"ה‬ ‫הקב‬ ‫אכ‪‬‬ ‫‪.‬‬‫לטובה‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שלנו‪ ,‬ואף ראיתי אנשים חשובים שלא‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫כך עלינו להבין שהנשמה היא אין סוף‪ ,‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אוכלים כך‪ .‬הצעיר הזה לא רוצה לוותר‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מדה‪,‬‬ ‫היא ועלינו‬ ‫ארוכה מארץ‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬בתורה‬ ‫ההבנה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫קשה לו להתגבר‪ ,‬או שכבר ניסה ולא‬ ‫להשתמש‬ ‫רחבה מיני ים‪,‬‬ ‫היא אי‪‬‬ ‫בהרגשיםאותנו‬ ‫העמקותמלמדת‬ ‫התורה‬ ‫הוא עושה 'הנחה'‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫מיואש‪ ,‬אז‬‫הואיותר‬‫לקבל‬ ‫ההשגות באלוקות הן מדרגות רבות‪ .‬כדי‬ ‫הצליח‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫זה לא בשבילי‪.‬‬ ‫ולעומת זאת יש הרבה סוגי בעיות של‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלעליהן‪,‬‬ ‫שצריךרבינו‬ ‫להתגבר‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנוכבוד‬ ‫כבר תאוה‬ ‫קנאה‬ ‫ה'הנחות' האלו זה הדבר שהיצר הרע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המצוות הן‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬בכלל‪ .‬ו‬‫לשער קטנה‬ ‫הלבבות סוגיא‬ ‫זו לא‬ ‫שהאדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫גורםהיא‪:‬‬ ‫לדו‪‬זה בה‬‫קודם כל‬ ‫השאלה כישצרי‪‬‬ ‫הכי אוהב‪,‬‬ ‫כמה האדם‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פיאת‬ ‫מביאות‬‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'אשר‬ ‫ההוראות‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬זאת זה‬ ‫רוצה‬ ‫כלל‪ ,‬ומלבד‬ ‫להיות‬ ‫בענין זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬יעסוק‬ ‫לא‬ ‫בהקב"ה‪ ,‬ולכן כל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הדבקותלענייני‪‬‬ ‫של בנוגע‬ ‫לשלימותנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מהווה בסיס לעוד דברים‪ ,‬היום אומר לו‬ ‫חלק קטן הוא נחוץ וחשוב‪ ,‬ולכל חלק יש‬ ‫עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך‪ ,‬היצר‬ ‫השלכה על עוד ועוד דברים‪ .‬כמו למשל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫עמו לבוא לעמק השווה ולהתפשר עם‬ ‫הרע כבר ממתין לדבר הבא‪ .‬יש לזה‬ ‫היראים‪ .‬והשיב להם שצריך אורכה של‬ ‫השפעה לכל דבר‪ ,‬כמו למשל יש אדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שלושה ימים להתיישב בדבר‪ .‬לאחר שלושה‬ ‫שהגאווה היא מאוד חזקה אצלו‪ ,‬בכל מה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ימים ענה להם כי לא מצא שום דרך‬ ‫להתפשר עמהם‪ ,‬שהרי לוותר חס ושלום או‬ ‫שהוא ידבר תראה גאווה‪ ,‬אין הבדל איך‬ ‫ומה מדבר‪ ,‬בעיה שלא פותרים תתרחב‬ ‫להתפשר באחת ממצוות התורה שבכתב או‬ ‫ותהיה בכל דבר ודבר‪.‬‬ ‫כזה לא יעלה על הדעת‬ ‫דברהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬‫שבעל פה‪,‬‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןכתוב‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חלילה‪.‬‬ ‫אומר ה'חובות הלבבות'‪ ,‬וזה לא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫בפירוש בדבריו אך זה רוח פטרו‪‬‬ ‫הדברים‪ .‬לא‬ ‫והוסיף‪ ,‬אמנם מתחילה חשבתי שאכן‬ ‫בגלל שעדיין לא הגעת לשלימות באיזה‬ ‫מצאתי מקום לפשרה בדבר מועט‪ ,‬והוא‬ ‫ענין‪ ,‬זה אומר שח"ו לא צריך את זה‪,‬‬ ‫בדבר מה שנהוג בקרב בני ישראל‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ההבנה והתשוקה של אדם בתחילת הדרך‬ ‫את הצפרניים הקצוצים‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫שכשבאים הי"ו‬ ‫לשרוף‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫וחשוב‪",‬ראין‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫צריכה להיות שהכל הוא נחוץ‬ ‫קוצצים שני עצים דקים משולחן של ארבע‬ ‫שום דבר אפילו הכי קטן שאדם יכול לומר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ושורפים אותם יחד עם הצפרניים‪,‬‬ ‫רגליים‬ ‫בשבילי‪.‬‬ ‫פרשת גדול‬ ‫שלישיזה מידי‬ ‫זה לא שייךיו‪‬אלי‪ ,‬או‬ ‫במדבר‬ ‫בזה אמרתי מתחלה שאולי יש להתפשר‪,‬‬ ‫כי חס ושלום אמירה כזו היא כמו שצדוקי‬ ‫שבאופן שלא יזדמן שולחן של ארבע‬ ‫ואפיקורס לא מאמין בתורה שבעל פה‪,‬‬ ‫רגליים יהא מותר לשים עצים משולחן של‬ ‫ולכן אין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬ ‫שלושה רגליים‪ ,‬אלא שנמלכתי בדעתי‬ ‫מנהג קל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪ ‬אף‬ ‫תמיד –‬ ‫זאת‪ ,‬כי‬ ‫ממחשבתי‬‫הבטחו‪‬בימועיל‬ ‫וחזרתי‬ ‫לא לוותר על כלום‬ ‫שהונהג בקרב ישראל אין לוותר עליו בשום‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אדם צריך לעשות לעצמו סדר במוח‪ ,‬אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫פנים ואופן‪ ,‬כי זה יגרום שיבואו לעקור גופי‬ ‫חלילה‪ .‬כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫תורה לבטוח‬ ‫להבין ולהסכים עם המציאות שהוא צריך אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ויכול לקיים את כל התורה‪ ,‬ולא בגלל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫האד‪‬בעולם‬ ‫שאנוהריחיים‬ ‫עלינולכ‪‬להפנים‬ ‫להגיעהרילענין‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫לדברי‪ ‬איך‬ ‫בנוגעלא יודע‬‫הבטחו‪ ‬כרגע‬ ‫שהוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה‬ ‫שמבוסס וקיים על התורה‪ ,‬באורייתא ברא‬ ‫לרוחניותא‪,‬שעל‬ ‫על‬ ‫השטות לומר‬ ‫הדי‪‬‬‫יו‪‬את‬ ‫הואהוא‬ ‫יעשה‬ ‫השבועות‬ ‫מסוים‬ ‫זה הוא מוותר‪ ,‬וזה לא שייך אליו‪ ,‬כי זה להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫קוב"ה עלמא‪ ,‬ולכן דבר ראשון אנו צריכים‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מהתורה‬‫שאי‪‬‬ ‫שכלג‪‬חלק‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫האמת‪,‬מה‬ ‫בלב את‬ ‫להצליח‬ ‫לקבל‬ ‫רחמי‪‬הזו הוא‬‫ב'הנחה'‬ ‫מזה‪ ,‬הרי‬ ‫שניתנו וחוץ‬ ‫שקר‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כי אם‬‫לבטוח‬ ‫מפחדים בלי‬ ‫לומר כך‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחהאנו‬ ‫מכבה את אש התשוקה שבלב‪ ,‬כי כל עוד כלל‬ ‫שייך אלינו‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫מושלם בזה‬‫הרוחניתלא של‬ ‫אני‪ ,‬למה אני‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל אז איפה‬ ‫כן‬ ‫אדם משתוקק ורוצה‪ ,‬יש לו קשר מסוים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחשדבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫את עצמנו‬ ‫לתרץאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫מחפשים‬ ‫אנו על‬ ‫ובזה‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫ושייכות לזה‪ ,‬הוא אמנם עוד לא השיג את‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נכון‪ .‬הכי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותזה לא‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫אלינו‪ ,‬אבל‬‫נוגע על‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫זה אבל הוא מאמין שזה שייך אליו‪ ,‬ואמונה נחזור‬ ‫מסוים לא‬ ‫גרוע זה לקבוע הנחה כזו‪ ,‬ואפילו אם זה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אפשר למסור‬ ‫אותנושאי‬ ‫מלמדת‬ ‫צריך להבין‬ ‫התורהחיבור‪.‬‬ ‫היא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫משהו קטן‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬כלום‪ ,‬להחליט שאין לי מה‬ ‫בכלי‪ ‬הרע‬ ‫ליצר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫לתת ליצר הרע‪.‬‬ ‫אניהנחות בחינוך‪ ,‬כי‬ ‫לעצמו‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫יש מי שעושה מה‬ ‫לא מתאים לו כך וכך‪ ,‬יש לו קשיים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬רבישבנוגע‬ ‫יהושע מבעלזא‬ ‫לשערהרה"ק‬ ‫מסופר על‬‫הלבבות‬ ‫מחליט‪ :‬שזה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬הואבה היא‬ ‫שלו‪ ,‬אז‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלההנפש‬ ‫בתכונות‬ ‫כמה נגד‬ ‫וכמה‬ ‫הלוחמים‬‫מראשינחו‪ ‬פי‬ ‫שהיההבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫זיע"א‪,‬‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬להיות‬ ‫רוצה‬ ‫להיות שקשה לו‬ ‫למשל אדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בסדר‪ .‬כמו‬ ‫שינויים בתורה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫לערוך‬ ‫נחו‪‬שרצו‬ ‫בנוגע‬ ‫המשכילים‬ ‫משהוא‬ ‫עקבי‪ ,‬יום אחד אין לו עצבים‪ ,‬ויום אחר יש‬ ‫הקדושה ובמנהגי ישראל‪ .‬פעם אחת שלחו‬ ‫לו טירדות‪ ,‬ורק לפעמים הוא מתחזק ובא‬ ‫אליו ראשי המתקדמים שברצונם להתוועד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫צריכים להכיר איפה אנחנו‪ ,‬חלק גדול‬ ‫בזמן‪ ,‬אז הוא עושה לעצמו הנחה שכך זה‬ ‫ממדת האמת‪ ,‬הוא לומר לעצמו היכן אני‬ ‫צריך להיות‪ ,‬וזה בסדר‪ .‬ואם מדובר במלמד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עומד‪ ,‬יש לי עוד מדרגות לעלות ולהשיג‪,‬‬ ‫שבא מאוחר לכיתה‪ ,‬אז לפני שהוא עשה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אבל לא לקבוע שדבר מסוים לא כל כך‬ ‫חשוב‪ ,‬ושכדי לאחוז בזה צריך להיות‬ ‫הנחה כזו‪ ,‬הוא רק קיבל נזיפה מהמנהל‪,‬‬ ‫רימזו לו שקשה להמשיך כך‪ ,‬אבל עוד לא‬ ‫משוגע לאותו דבר‪ .‬יש למשל את הנושא‬ ‫זרקו אותו‪ .‬אך כשהוא עונה למנהל אני‬ ‫אנשים המהדרים ומבררים‬ ‫שישהי"ו‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגאכשרות‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬של‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עקבי‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לא‬ ‫מלמד‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אוחז שעדיף כך‪ ,‬שעדיף‬ ‫לעומק‪ ,‬ויש להם את החוש לברר‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה דבר‬ ‫מדור כל‬ ‫פטרוןשהוא‬‫אז תיכף יפטרו אותו‪ .‬כי זה מראה‬ ‫הנושא הזה‪ ,‬אבל יש כאלו שאינם‬ ‫אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מדור את‬ ‫להתקדם‬ ‫חי בשקר‪ ,‬והוא לא שואףפטרו‪‬‬ ‫מחוברים לעולם זה‪ ,‬והם סומכים על‬ ‫ולהשתפר‪ ,‬וזה הכי גרוע‪.‬‬ ‫כשרות מהודרת מבלי חקירות ובדיקות‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וקורה שכזה אחד נפגש עם מי שכן מחמיר‬ ‫היצר הרע מחפש לתפוס אחיזה בבן‬ ‫ראטה‬ ‫ומברר כל דבר‪ ,‬ומרגיש לא נעים שהוא‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫אדם‪ ,‬הוא כאן כי הוא צריך אחיזת רגל‪ ,‬הוא‬ ‫אוכל ולא מחמיר‪ ,‬ומחמת שהוא רוצה‬ ‫רוצה לתפוס את כל הבנין אז הוא קודם כל‬ ‫בונה לעצמו‬ ‫איירלכןה הוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫עצמו‬‫אתכ"ג‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל להצדיק‬ ‫הוא פה‬ ‫פרשת דעה‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫כבר יש לו‬ ‫יו‪ ‬ואז‬ ‫שלישי‬ ‫שוכר בו חדר‪,‬‬ ‫שיטה להיפך‪ .‬אבל השיטה הזו היא לא‬ ‫לא בשביל הדבר הקטן הזה אלא כדי‬ ‫נכונה‪ ,‬אתה כרגע לא בר הכי לחקור‬ ‫להורגו לגמרי‪ .‬כשאתה מסכים אתו‬ ‫ולבדוק‪ ,‬אבל זה עדיין לא סיבה לבנות‬ ‫במשהו‪ ,‬כי אתה חושב שדבר זה לא חשוב‪,‬‬ ‫שיטה הפוכה‪.‬‬ ‫אתה לא תופס מה אתה עושה‪ ,‬לדבר הקטן‬ ‫הזה יש תוצאות הרבה יותר גרועות ממה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫כך גם בענין חינוך‪ ,‬רוב האנשים מחנכים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫על‬ ‫לעניני‪‬בלוותר‬ ‫זהובנוגע‬ ‫עומק הסכנה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות חושב‪.‬‬ ‫שאתה‬ ‫את בניהם לא על פי הבנה וידיעה‪ ,‬אלא או‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מנהג‪ ,‬צריך להגיד ליצר הרע אין לי מהיכן‬ ‫דברי‪‬אבי עשה‬ ‫או מול‬ ‫אדרבה כי‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח אבי‪,‬‬ ‫אי‪‬כך עשה‬ ‫כי‬ ‫לך‪.‬שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫לוותר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬הסוף‪ ,‬לי‬ ‫מולהשני עד‬ ‫נחו‪ ‬לצד‬ ‫אני ילך‬‫שהוא‬‫מכפי ולכן‬ ‫הפוך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שבני לא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬‫הרי כדי‬ ‫הרבה‬ ‫אתן‪ ,‬ש‬ ‫פשוטה‬ ‫לכ‪ ‬אני‬ ‫נתנו אז‬ ‫הסיבה‬‫לא‬ ‫בונה‬ ‫הכאב‬ ‫עברתי‪,‬‬ ‫שאני‬ ‫מה‬ ‫את‬ ‫יעבור‬ ‫בחוש‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬שרואים‬‫הפשטות‬ ‫השבועותאתהוא יו‪‬‬ ‫יש‬ ‫שכשאדם מתחיל להתדרדר אז הוא ממשיך להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אצלו שיטה הפוכה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫ליפול עוד ועוד‪ ,‬זה לא נשאר בנפילה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחרואה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אדם‬ ‫הצלחההתחומים‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כללכך בכל‬ ‫הראשונה‪' ,‬עבירה גוררת עבירה ומצוה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של האחרון‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתהקצה‬ ‫שנשמר עד‬ ‫ההצלחה‬ ‫יהודי טוב‬‫גוררת מצוה' זה דבר מוחשי וברור‪ .‬כל‬ ‫מלדבר לשון הרע‪ ,‬אלא שהלה היה סוג‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לדוגמא בענין הלבוש‪ ,‬כשאתה רואה אדם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אדם עם חוסר טקט‪ ,‬לא מוכרח שיהיה לזה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד להקל‬ ‫ועלינוומתחיל‬ ‫בענין‪ ,‬זה‬ ‫שמתדרדר תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שייכות אבל זה הגיע יחד‪ ,‬אז אצלו במוח‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנוהואאי‪‬אוחז באמצע‬ ‫כל עוד‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בלבושו‪ ,‬אז‬ ‫בהירות‪.‬אומר לעצמו אני‬ ‫הפוכה‪ ,‬הוא‬ ‫שיטהיותר‬‫נעשהלקבל‬‫הנפילה‪ ,‬אין עם מי לדבר‪ .‬רק אחרי שהוא כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לא הולך להיות אדם כזה‪ ,‬הקב"ה לא צריך‬ ‫כבר יתרסק על הקרקע ויתפוס את המכה‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניבעל גאווה‪ .‬צריך‬ ‫סתם‬‫כאלו אנשים‪ ,‬הואמה‬ ‫בעל כשהם‬ ‫רבינו‬ ‫צעירים‪,‬‬ ‫אצל‬‫בהקדמת‬ ‫הואלמדנו‬ ‫ייעצר‪ .‬רואים‬ ‫אזכבר‬ ‫אמנם להכיר גם את החלק חמישי של‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כשמקילים ראש‬‫הירידה‪,‬שבנוגע‬ ‫באמצעהבטחו‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫אוחזים‬ ‫עקרונות עם‬ ‫אי‪‬‬ ‫לעמודלדו‪‬על בה היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהערוך‪,‬‬ ‫השולחן‬ ‫לעשות‪ ,‬לא‬ ‫וכמה‬ ‫צריךפי כמה‬‫שכךנחו‪‬‬ ‫עבודתמיה' אמר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ואומרים‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬זה‪ ,‬אבל‬ ‫רוצה‬ ‫יהיה נוח עם‬‫להיות‬‫לסביבה‬ ‫נעימות‪ ,‬שגם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אז בכלל עם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בהלכה‪ ,‬אין‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬כתוב‬ ‫בנוגע‬ ‫חייבים‪ ,‬לא‬ ‫משהוא‬ ‫אין זה סיבה לעשות הנחות הפוכות‪ .‬אדם‬ ‫מי לדבר‪ ,‬כי כשהוא במסלול הזה זה‬ ‫צריך לומר לעצמו‪ ,‬אמנם לי זה דבר קשה‬ ‫מפחיד מאוד‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אירוע שקורה לו מתחבר לו לאיזה פסוק‪.‬‬ ‫לעמוד בכזה מדרגה‪ ,‬אז אתפלל לרבש"ע‬ ‫ואם הגיע למדרגה שלומד פנימיות התורה‬ ‫שאגיע לזה‪ ,‬שאוכל לעשות מה שצריך‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ויש לו השגות של קבלה‪ ,‬אז הוא מתחיל‬ ‫ואני כן אעשה זאת עם נעימות‪ ,‬להיות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לראות ביאורים חדשים לגמרי שלא היה לו‬ ‫בהם אפילו קצה חוט‪ ,‬זה לא רק פירוש‬ ‫מודה על האמת‪.‬‬ ‫המילות‪ ,‬זה השגות חדשות בכל ענין רוחני‪,‬‬ ‫ראיתי עובדא על יהודי מגדולי חסידי‬ ‫ועוד‪ .‬והאמת‪ ,‬שכל לימוד‬ ‫ובאמונה הי"ו‬ ‫בשבתומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הוא‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫הי"ד‪,‬‬ ‫חב"ד שנקרא 'ר' יצחקלזכות‬ ‫מתמיד'‬ ‫בנוי כך‪ ,‬ש'כל זמן שאתה ממשמש‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התורה‬ ‫היה יהודי מרומם‪ ,‬והיה יכול פטרון‬ ‫לחזור על‬ ‫ובטחו‪‬מוצא בה טעם'‪ ,‬מגיעים ליותר‬ ‫אמונה אתה‬ ‫מדור בה‬ ‫פטרו‪ ‬ואף‬ ‫מאמר מהרבי בהתלהבות גדולה‪,‬‬ ‫ויותר השגות ברוחב ובעומק‪.‬‬ ‫להתלהב חצי שעה עם שורה אחת ולחזור‬ ‫עליה מאה פעמים‪ ,‬עד שהיה שוכח לגמרי‬ ‫צריך להבין את המציאות שהדברים‬ ‫פסח ז"ל‬‫בו הרה"ח אך‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מה קורה סביבו‪ ,‬זה ממש בער‬ ‫ולכן אם עכשיו אתה לא‬ ‫ראטה‬ ‫ליפאעםהי"ו‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מגיעים‬ ‫בנשמה‪ .‬פעם הוא היה באיזה בית כנסת‬ ‫משיג משהו אל תעשה מזה הנחה שזה לא‬ ‫באמריקה וחזר שם על מאמר מרבו‪,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שאצלינו לא אחזו מזה‪ ,‬אל תבטל‬ ‫בשבילך‪,‬‬ ‫במדברמאמר‬ ‫הרבי את‬ ‫שלישישם‬ ‫הדברים ביאר‬ ‫ובתוך‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪‬‬ ‫דברים קדושים רק בגלל שעכשיו אתה לא‬ ‫הגמרא )ברכות כט‪ ,‬א( ש'יוחנן כהן גדול‬ ‫יודע מה לעשות עם זה‪ .‬אם אתה לומד‬ ‫שימש בכהונה גדולה שמונים שנה ולבסוף‬ ‫קטע בספר חסידות ואתה לא במדרגה הזו‪,‬‬ ‫נעשה צדוקי'‪ ,‬וביאר הרבי ש'צדוקי' הוא‬ ‫אתה לא יודע איך עושים את זה‪ ,‬אז תדע‬ ‫מלשון צודק‪ ,‬דהיינו שהוא התחיל להיות‬ ‫צודק‪ ,‬וזה הוריד את כל העבודה שלו הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לא‬ ‫זה‬ ‫אבל‬ ‫שם‪,‬‬ ‫אוחז‬ ‫אינך‬ ‫עתה‬ ‫שלעת‬ ‫סיבה שתבטל את זה לגמרי בשביל שלא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לטמיון‪ .‬והחסיד אמר את הדברים והתחיל אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יסתור את התנהגות שלך‪ ,‬כי בכל הנחה כזו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬תהיה לך‬‫מול שלא‬ ‫כראוי‬ ‫דלתות‪,‬‬ ‫לבטוח עוד‬ ‫אתה נועל‬‫לבעור‪ ,‬הוא נתפס ברעיון הזה‪ ,‬וחזר עליו אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫והוא נשאר‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקהלכו‬ ‫שבועות‬ ‫שכולם‬ ‫לכבוד‬ ‫ושוב‪ ,‬עד‬ ‫שוב‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫השגה בהם‪.‬‬ ‫הריתפס‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬הוא‬ ‫לדברי‪ ‬בזה‪ .‬כי‬ ‫בנוגע להתלהב‬ ‫הבטחו‪‬והמשיך‬ ‫לבדו‬ ‫את המשמעות העמוקה של הדבר‪ ,‬א כמה הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הרה"צ ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫נורא הוא הדבר שאדם נעשה צודק בכל להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אומר‪ ,‬אם יש מימרת חז"ל שלא נותנת לך‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬להבין‬ ‫מהאתג‪‬הכלים‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫עכשיו‬ ‫להצליח אין לך‬ ‫חיזוק כי‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫זה לא‬ ‫בליעכשיו‬ ‫ברוחניותבצד‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫תניח את זה‬ ‫כלל‬ ‫אותה‪ ,‬אז‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שתרחיק את‬‫אומר של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫אבל זה לא‬ ‫כל‬ ‫הזמן לזה‪.‬‬ ‫החכמה האמיתית של התורה כוללת את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬זה ללמוד‬ ‫ברוחניות‪,‬והעיקר‬ ‫להצליח‬ ‫זה אין סוף‪,‬‬ ‫כלי‪‬הבריאה‪,‬‬ ‫כל‬ ‫לבטוח עוד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬אחרי זה‬ ‫יהיה לך‬ ‫כי כך‬ ‫ידיעתו‬ ‫לגמרי‪,‬על‬ ‫מיוסדת‬‫זה‬ ‫מה‬ ‫ללמוד לומד‬ ‫ועלינו‬ ‫וככל שאדם‬ ‫תמיד‪,‬אמיתי‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫להיות יהודי‬ ‫איך‬ ‫בשבילך‪,‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫שזה לא‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫עלהנחה‬ ‫הישנות‬ ‫תעשה‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫בעיה‪,‬‬ ‫נחזור אל‬ ‫כי בכך אתה מרחיק את עצמך מכל‬ ‫להשתמש‬ ‫היכולת אי‪‬‬ ‫להבין ולשמוע‬ ‫את אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה יש לו‬ ‫יותר‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עמוק יותר ואמיתי יותר‪ .‬אבל‬ ‫החכמה‪ .‬אדרבה‪ ,‬תחיה עם ביטול‪ ,‬עכשיו‬ ‫דברים אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בהתחלה הוא במצב שעוד לא נגע‬ ‫כן‪ .‬לי וכשאני לעצמי‬ ‫כך מי‬ ‫אי‪ ‬אחר‬ ‫אני לי‬ ‫לא‪,‬א‪‬אולי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫מבין את‬ ‫ועוד לא‬ ‫הדבר‪,‬‬ ‫בפנימיות‬ ‫לכן אם אדם לומד ולא מבין איזה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעאדם אומר‬ ‫הבטחו‪‬למשל‪,‬‬ ‫האמיתית‪.‬‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫המשמעות‬ ‫הלאה ולא‬ ‫אי‪‬‬ ‫שימשיך היא‪:‬‬ ‫בריאלדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהזה דבר‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫תוספות‪,‬‬ ‫בצעירותו הוא‬ ‫וכמה‬ ‫הבטחו‪ ‬ביום‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי כמה‬ ‫ה' פעמים‬ ‫שלוש‬ ‫עבודת‬ ‫'אשרי'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬לעמוד‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלא להישאר‬ ‫הבטחו‪‬המדה‪,‬‬ ‫יתעכב יתר על‬ ‫אליו‪ ,‬אך ככל‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שזה קשור‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להביןבנוגע‬ ‫משהואבלינחו‪‬‬ ‫אומר‬ ‫שלא יכנס לו לראש שבסוגיא זו הוא תמיד‬ ‫שהוא מתבגר ומתחיל להתבונן‪ ,‬אז הרבה‬ ‫נתקע‪ ,‬אל תלך למקומות שאתה לא שם‪.‬‬ ‫פסוקים מתחילים להאיר לו אחרת‪ ,‬כל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫אחד ומראה לו את הטעות‪ ,‬אז הוא מבין‬ ‫לדעת שהאדם מלא טעויות‬ ‫שההוא בא לעזור לו‪ ,‬לקרב אותו אל‬ ‫יש לשון מה'חזון איש' זצ"ל ב'קובץ‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫האמת‪ ,‬והוא לא נשבר‪ .‬אדם נוהג ברכב‬ ‫אגרות' )ח"ב סי' יט(‪ ,‬יש שם כמה שורות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וטעה בדרך‪ ,‬ואחד אומר לו טעית ועליך‬ ‫לעשות סיבוב‪ ,‬אז הוא עזר לו והראה לו‬ ‫שהוא מתבטא על עצמו‪ ,‬וכותב‪' :‬אני נכון‬ ‫לקבל מכל אדם‪ ,‬ואני קל לומר טעיתי‪ ,‬ואני‬ ‫את הדרך‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫שמודה על‬ ‫אדם‬ ‫שמח בזה באור האמת'‪ .‬כי‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫האמת ותופס שטעה‪ ,‬הרי שבכך הוא‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לדוגמא‪ ,‬מי שכבר נפול ברוחו ממכשול‬ ‫פטרו‪‬הביישן‬ ‫התקרב אל האמת‪ ,‬שכן הכלל ש'לא‬ ‫ובטחו‪‬כגון בכעס או בתאוות‪ ,‬אזי אם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהיה לו‪,‬‬ ‫למד' זה כל החיים‪ ,‬וה'חזון איש' העיד על‬ ‫מישהו בא ומראה לו את הטעות‪ ,‬הוא‬ ‫עצמו שהוא אף פעם לא יוצא מכלל למד‪,‬‬ ‫מרגיש שהוא עוזר לו‪ ,‬והוא מלא בהכרת‬ ‫'ורוצה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הוא תמיד חיפש ללמוד ולהתעלות‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הטוב כלפיו‪ .‬זה מה שאומר ה'חזון איש'‪ ,‬זה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫דרכי‬ ‫הר"ר‬ ‫ואין‬ ‫אני לקבל האמת מכל אדם‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תענוג אמיתי לשמוע שטעיתי‪ ,‬כי בכך אני‬ ‫להחזיק‪ ,‬רק להקשיב‪ ,‬כי ידעתי כי האדם‬ ‫מתקרב אל האמת‪.‬‬ ‫כולו שגיאה'‪ .‬כלומר‪ ,‬אני יודע שהאדם‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר הזמן‬ ‫פרשת אני כל‬ ‫כולושלישי‬ ‫שגיאה‪ ,‬לכן‬ ‫במהותו כליו‪‬‬ ‫וכך כותב ה'חזון איש' גם בסימן ע"ט‪:‬‬ ‫במצב של חיפוש היכן טעיתי‪.‬‬ ‫'אני מלא טעויות תמיד פעם בסברא ופעם‬ ‫בגמרא'‪ .‬יש אברך שיושב בכולל שנה או‬ ‫זה אחד מהיסודות של תשובה מתוך‬ ‫שנתיים וכבר מחזיק את עצמו ללמדן‬ ‫שמחה‪ .‬כי לכאורה אם אדם מחזיק את‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬אבל‬ ‫מחידושיו‪.‬‬ ‫–‬ ‫תמידספר א‪‬‬ ‫מועיל‬ ‫מוציא‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫מופלג‪,‬‬ ‫עצמו לפושע איך הוא יכול לעשות תשובה‬ ‫שהוא מלא‬ ‫אבלעצמו‬ ‫בו‪ .‬על‬ ‫להשתמשכותב‬ ‫ה'חזון איש'‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בשמחה‪ ,‬הרי הוא מגלה שהוא מלא אי‪‬‬ ‫דברי‪‬יותר הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שאדם לומד‬ ‫מפני שככל‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬ ‫טעויות‪,‬‬ ‫טעויות‪ .‬למשל‪ ,‬אדם הכין שיעור‪ ,‬הוא למד אי‪‬‬ ‫מתחיל לראות כמה הוא לא יודע הכל‪ ,‬זוהי‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫והגיה עד שהכל היה מוכן‪ ,‬ואז אמר את כל מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫חג‬ ‫חכמים‪,‬הרי‬ ‫ואחרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫תלמידי‬ ‫השיעור‪,‬בנוגע‬ ‫יושבים שם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫שהיו לו‬ ‫הדי‪‬‬ ‫ומוכיח לו‬ ‫אחד‬‫אליויו‪‬‬ ‫השבועותבאהוא‬ ‫השיעור‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואזה לא‬ ‫ברוחניותבסי'יותר‬ ‫קצ"ג‪' :‬וכי‬ ‫להצליחהוא כותב‬ ‫עוד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫אמנם אומר את‬‫להשתמש הואבכל‬ ‫עלינו‬ ‫טעויות יסודיות‪,‬‬ ‫כ‪‬ארבע‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬קדוש‬ ‫ג‪ ‬והלוא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫מהוראתו‪,‬‬ ‫שגאון יחזור‬‫להצליח‬ ‫שכיח‬ ‫נעשה שבור‬ ‫שיעור‬ ‫כדיהמגיד‬ ‫בעדינות‪ ,‬אבל‬ ‫זה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מגמתם‬ ‫החכמים כל‬ ‫לבטוח‬ ‫יוסף( וכל‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫מרן‬ ‫כלל )הבית‬ ‫נת‪ ‬ואם‬ ‫בשמחה‪.‬‬ ‫אכ‪‬לא‬ ‫בוודאי‬ ‫דיננו הוא‬ ‫שייצאלגמרי‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שלשלא רק‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתמהלך‬ ‫והאמת'‪ .‬זה‬ ‫למען הדין‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כן איך אפשר לומר לבן אדם להיות‬ ‫שלא שובר את האדם‪ ,‬אלא אף משמח‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫בשמחה כשהוא מלא טעויות‪ ,‬לעשות‬ ‫אותו‪ .‬אפשר לדמות זאת לאדם שעובד על‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫בשמחה‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫תשובה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫עצמו בכל סוג חולשה שמוצא אצלו‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬מתמודד עם זה‪,‬‬ ‫יותר איך הוא‬ ‫לקבלהנפש‪,‬‬ ‫כדי‬ ‫בתכונות‬ ‫התשובה היא פשוטה‪ ,‬אם אני בטוח‬ ‫אך אלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫יש כמה דרכים 'ובחרת בחיים'‪ ,‬יש דרך של‬ ‫שאני צודק‪ ,‬ופתאום באים ואומרים לי שאני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני מזה לגמרי‪ ,‬ויש‬ ‫להתעלם‬ ‫ייאוש‪ ,‬ויש דרך מה‬ ‫בעל אמות‬ ‫רבינווינועו‬ ‫בהקדמת אותי‪,‬‬ ‫למדנו זה מזעזע‬ ‫לאכבר‬ ‫צודק‪ ,‬אז‬ ‫דרך שאני לא מכחיש שיש את הבעיה‪ ,‬אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהשבנוגע‬ ‫לעמוד‪ .‬אבל לו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערלי על‬ ‫הלבבות‬ ‫הסיפים‪ ,‬אין‬ ‫הגעתי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה לא‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬עוד‬ ‫שצרי‪‬זה‪ ,‬רק‬ ‫לעבוד על‬ ‫מנסה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה טעות‬ ‫וכמה‬ ‫שיש לי‬ ‫אני יודע‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שאדםה'אומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫יצויר‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬כמו כל‬ ‫רוצה‬ ‫להיותלא יעזבני‬ ‫הבטחו‪ ‬הקב"ה‬ ‫לעבוד על זה‪,‬‬ ‫שיגלה לי מה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫אדרבה‪ ,‬מי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רצינית‪ ,‬אבל‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫הבעיות בגשמיות‪ ,‬אני לא יודע איך‪,‬‬ ‫הטעות אתן לו כל הון דעלמא‪ ,‬אני יודע‬ ‫המציאות היא שלרבש"ע יש דרכים‪.‬‬ ‫שאני טועה אך אינני יודע איך לתקן‪ ,‬ובא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אין חילוק‪ .‬והיות שאנו מתחילים‪ ,‬אנו כל‬ ‫הקב"ה יכול לעזור בכל דבר‬ ‫הזמן רואים אנשים שהתחילו ממקום אחר‪,‬‬ ‫כל אדם יכול לעשות לעצמו רשימה של‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאוחזים ומצליחים יותר מאיתנו‪ .‬זה אמנם‬ ‫דברים שבתחילה לא ידע איך יסתדרו אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יפה‪ ,‬אבל הרי בחלקים שהשאירו להמשך‬ ‫הדרך הם עוד לא מושלמים‪ ,‬בין אצל‬ ‫לבסוף הסתדרו‪ .‬יהודי אחד סיפר לי‪ ,‬שכל‬ ‫בוקר כשהוא קם‪ ,‬מיד אחרי 'מודה אני' הוא‬ ‫העובדים ובין אצל המון העם‪ .‬הם שמים‬ ‫שאף פעם‬ ‫שחשב‬ ‫מונה רשימה של דבריםלזכות‬ ‫ענין"ו אחד‪ ,‬והחזקים מבינים‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא גדול על‬ ‫ב‪ ‬דגש‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫דברובטחון‬ ‫לא יסתדרו והסתדרו‪ ,‬וכך הוא מתחזק‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מתוך דבר ומתקדמים מזה לעוד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫באמונה‪ .‬צריך לדעת שיש לנו אב‬ ‫פטרו‪‬רחמן‬ ‫אבל המון העם אוחזים רק בא"ב‬ ‫דברים‪,‬‬ ‫בשמים שאחרי שנעשה השתדלות הוא‬ ‫ולא מתקדמים‪.‬‬ ‫לבסוף יעזור לנו‪ .‬הגישה הזו היא הנכונה‪,‬‬ ‫יוצא‪ ,‬שהן בדברים שאנשים אחרים‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח וכך‬ ‫אין עוד דרך‪.‬‬ ‫ראטה והן במה שהם חלשים‬ ‫מאיתנו‪,‬‬‫טוביםהי"ו‬ ‫יותרליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫כל דבר שאדם רואה בתורה עליו לדעת‬ ‫מאיתנו‪ ,‬אדם מפרש את זה לא נכון‪ ,‬כי דבר‬ ‫שזה אמת‪ ,‬כל לאו‪ ,‬כל לשון הרע‪ ,‬כל ראיה‬ ‫טוב הוא –לא רוצה ללמוד‪ ,‬ואומר שזה לא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדברלדעת‬ ‫שלישיזהפרשת‬ ‫בעיה‪ ,‬אבל‬ ‫הרהור‪,‬‬‫אסורה‪ ,‬כליו‪‬‬ ‫חשוב‪ ,‬או שזה עושה לו קנאת סופרים והוא‬ ‫שהוא יכול להתמודד ולעמוד בזה‪ .‬אדם‬ ‫בורח מהמקום הזה‪ ,‬הוא אומר אי אפשר‬ ‫מתקשה בריכוז המחשבה בלימודו‪ ,‬הוא‬ ‫הכל‪ ,‬צריך חכמת חיים‪ ,‬כל דבר יש לו‬ ‫חושב על כמה דברים ביחד‪ ,‬זה לא תכלית‪,‬‬ ‫מחיר‪ .‬וכשהוא רואה אצל אחרים משהו לא‬ ‫צריך ואפשר לעבוד על זה‪ ,‬ולא צריך‬ ‫טוב‬ ‫כן‬ ‫שאני‬ ‫–‬ ‫לגאווה‬ ‫אותו‬ ‫מביא‬ ‫זה‬ ‫הוגן‪,‬‬ ‫להישבר מהמצב העכשווי‪ .‬אדרבה‪ ,‬מובא הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בזה‪ .‬אבל מי שהולך עם האמת לא עושה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנועם מגדים על הפסוק 'מלאתך ודמעך אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שום הנחות‪ ,‬הוא מנסה להבין‪ ,‬וכל דבר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬הוא אומר‬ ‫לו כעת‪,‬‬‫מסתדרמול‬‫לבטוחולאכראוי‬‫שלא נעים‬‫לא תאחר'‪ ,‬שהמוח מעורב בהרהורים‪ ,‬כמו אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫דימוע של חולין ותרומה‪ ,‬אדם מתפלל‬ ‫הלאה‪.‬גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫אם אני לא מבין אני ממשיך‬ ‫מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ובאמצע נופלת לו מחשבה אחרת אועליו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מספרים שנכנס איזה למדן אצל ה'חזון‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫שדורש‬ ‫הדי‪ ‬חלק זה‬‫יו‪ ‬ועל‬ ‫הואעצמו‪.‬‬‫השבועותעם‬ ‫להילחם‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫איש' והעיר על איזה חידוש שכתב בספרו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלולא הולך לו‪,‬‬ ‫להשתמש מנסה‬ ‫ויגיעה‪ ,‬שאדם‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬עבודה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬פלוני‬ ‫ג‪ ‬תוס'‬ ‫איש'‪,‬בגשמיות‪.‬‬ ‫שלכאורה מה‬ ‫להצליח‬ ‫מדברי‬ ‫'חזון‬ ‫רחמי‪ ‬זה הכי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררתתן לי'‪,‬‬ ‫הפסוק כדי‬ ‫'בכור בניך‬ ‫אומר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח נכון‪,‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ה'חזון איש'‪,‬‬ ‫כך‪ .‬אמר לו‬ ‫הצלחה‬ ‫משמע לא‬ ‫חשוב לפני ה'‪ .‬כשרוצים מוצאים את כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ואמר שאולי‬ ‫השואל של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה המשיך‬ ‫כלהערה נכונה‪.‬‬ ‫זו‬ ‫הפתרונות האמיתיים‪ ,‬אנו רגילים להשתמש‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫איש' אל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬ה'חזון‬ ‫אמר לו‬ ‫ידיעתו‬ ‫על זאת‪.‬‬ ‫ליישב‬ ‫אפשר‬ ‫מיוסדת‬ ‫בהסחת הדעת‪ ,‬ולכן אנו עושים הנחות שאי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אפשר‪.‬‬ ‫כתוב כמו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לא ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬‫ליישב‪ ,‬עלבתוס'‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬‫תנסה‬ ‫שאמרתי‪ .‬מה יש לי מהתשובה‪ ,‬הקושיא‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בפרט היום שכל הקהילות והחוגים גרים כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫היא אור‪ ,‬היא נקודה של אמת‪ ,‬ואמת זה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫יחד ונפגשים‪ ,‬וכל קהילה יש לה את הדרך‬ ‫מתוק‪ .‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫מה אני‬ ‫שמשקיעים‬ ‫בכה‪ ,‬יש‬ ‫בכה וזה‬ ‫כבר זה‬ ‫שלה‪,‬‬ ‫כשרואים משהו שלא מסתדר עם מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בשבת ויש‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬ויש‬ ‫לשער אמונה‬‫הלבבות בנושא‬ ‫כחות‬ ‫שהורגלתי‪ ,‬אז‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬מהבה היא‪:‬‬ ‫או עם‬ ‫לימד אותי‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫שאבי‬ ‫טוב ואלו‬ ‫וכמה‬ ‫בעשה כמה‬ ‫משקיעיםנחו‪ ‬פי‬ ‫אלו הבטחו‪‬‬ ‫בתפילה‪,‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬ומיוחד‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותזה מעולה‬ ‫ליישב זאת‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬אפשר‬ ‫אם‬ ‫דרך נעשית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעהיא שכל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬והאמת‬ ‫משהואמרע‪.‬‬ ‫בסור‬ ‫אבל אם אי אפשר אז לא צריך לחפש‬ ‫כדי להגיע להכל‪ ,‬בהתחלה יש כמה דרכים‪,‬‬ ‫תירוצים‪ ,‬כי ההנחות מביאות הרבה שקר‬ ‫אבל בסוף צריך להגיע ל'ודבקה בו' ושם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫גם כשאדם עוד לא הגיע לאיזה מעלה‪,‬‬ ‫אצל האדם‪ .‬וכשאדם מוכן לזה שלא הכל‬ ‫הוא מחובר לכל ה'אידישקייט'‪ ,‬הוא מוריד‬ ‫צריך להסתדר לו על אתר‪ ,‬אז זה מביא לו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫דמעות ומשתוקק להגיע ליותר‪ ,‬זוהי‬ ‫ביטול ופותח לו הרבה השגות‪ ,‬כמו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תשובה אמיתית‪ ,‬בכל דבר הוא מביט הלאה‬ ‫ולא נבהל‪ ,‬התשוקה שלו היא להגיע להכל‪,‬‬ ‫שרואים אצל ה'חזון איש' שכאמור לא נבהל‬ ‫מקושיות ואכן נפתחו לו שערי חכמה‬ ‫כי יודע שזו האמת‪.‬‬ ‫באופן מבהיל‪ ,‬כי זה הולך יחד‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לזכות‬ ‫החתן שלמה בן מאטיל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫והכלה מלכה בת מאטל לאה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נדבת אבי הכלה הר''ר אליהו פארקאש‬ ‫הי"ו‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ָ‬ ‫פיגא‬ ‫ַרחוּמה חנה‬ ‫ב‪‬בן‬ ‫בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫החתןאליעזר‬ ‫ירחמיאל‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןהענצא‬ ‫אמונהמרים‬ ‫בילא בת‬‫אסתרמדור‬ ‫והכלהפטרון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונהשידוכים‬ ‫מדורבקשרי‬‫פטרו‪ ‬בואם‬ ‫לרגל‬ ‫לזכות‬ ‫ז"ל לאה‬ ‫העשיל בן‬ ‫יהושע"ח פסח‬ ‫לע"נ הרה‬‫אברהם‬ ‫החתןנלמד‬ ‫והכלה פערל פנינה בת יהודית‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לזכות‬ ‫ַרחוּמה חנה‬ ‫ָ‬ ‫טובה בת‬ ‫–‬ ‫בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ַרחוּמה חנה‬ ‫)בחו"ל ָ‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫לאה בת‬ ‫ַרחוּמה חנה‬ ‫ָ‬ ‫שמואל עזריאל בן‬ ‫ַרחוּמה חנה‬ ‫ָ‬ ‫ברכה בת‬ ‫לזיווג הגון‬ ‫תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועילתשפ"ו‬ ‫הבטחו‪ ‬אלול‬ ‫כי תבוא י"ד‬ ‫לעניני‪ ‬פרשת‬ ‫יום חמישי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ברוחניות דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח כראוי מול‬ ‫בחלקו‬ ‫הדרך להיות שמח אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שלמה'‪,‬‬ ‫ה'תפארת‬ ‫דברי‬ ‫את‬ ‫נראה‬ ‫הבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ושמחת בכל הטוב‬ ‫מה שיעזור לנו להבין את הסוגיא קצת‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫ידועים דברי ה'תפארת שלמה' על להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יותר טוב‪ ,‬מה גם שמדובר בספר חסידי‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫"ושמחת בכל הטוב" בענין שהאדם צריך‬ ‫אשר כל מילה נכתבה ברוח הקודש‪ .‬הוא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלהן תרי"ג‬ ‫הרוחנית‬ ‫המצוות‬ ‫ההצלחההזוה"ק ש‬ ‫מתחיל בדברי‬ ‫להיות שמח בחלקו ברוחניות‪ .‬מדובר כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫צריכהכלי‪‬‬ ‫הרבה חזרה‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח ראשון‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בסוגיא שדבר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫עטין‪ ,‬כלומר‪ ,‬עצות‪ ,‬וכשהאדם מקיים‬‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודאנשים‬ ‫זקוקה ועלינו‬ ‫להסבר‪ ,‬כי‬ ‫היא תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ועוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותמהונוסי‪‬‬ ‫שצריך‪ ,‬אלא‬ ‫לא על‬ ‫סתם עושה‬ ‫הוא כ‪‬‬ ‫מצוה‪ ,‬א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫שמתקשים בזה‪ ,‬כי‬ ‫מלמדתוהסיבה‬ ‫התורה‬ ‫מתקשים בזה‪,‬‬ ‫בהירות‪ .‬מהותו‪.‬‬ ‫יותראותו בכל‬ ‫מסייעת‬ ‫המצוה‬ ‫בדרך כלל כשמדובר ברוחניות‪ ,‬אנו כדי לקבל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בחזרה‬ ‫השאיפות‪,‬‬ ‫בחיזוק‬ ‫עסוקים‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫בחלקו‬ ‫השמח‬‫עשירמי לי‬ ‫אני לי‬ ‫אי‪‬יזהו‬ ‫א‪ ‬א‬ ‫חובת‬ ‫לראותבעל‬ ‫מנסיםרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫מה צריך‬ ‫ובכל עת‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫זה לשונו‪" :‬הנראה לי דהנה הזוה"ק הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להיות שמח‬ ‫שבנוגע‬ ‫וכשבאיםהבטחו‪‬‬ ‫ואומרים‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫לתקן‪,‬‬ ‫עטין‪ :,‬והוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫אורייתא‬ ‫ופקודילדו‪‬‬ ‫להמצוות‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫קורא‬ ‫השאלה‬ ‫להבין‪ .‬מה‬ ‫וכמה‬ ‫מצליחים‬ ‫פי כמה‬ ‫ברוחניות‪ ,‬אין‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫בחלקו‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬עצות‬ ‫רוצה‬ ‫ומצוה יש בה‬ ‫אמנם בכל‬ ‫הבטחו‪‬מצוה‬ ‫להיות‬ ‫כי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בחלקו'? אם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע 'שמח‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬להיות‬ ‫משהוא העניין‬ ‫פשר‬ ‫ודרכים איכה להגיע אל עבדות הבורא‬ ‫אשמח בחלקי‪ ,‬הלא אפסיק להתעלות‬ ‫וממנו יסייע לאהבת ה' יתברך ולדביקותו‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫והנה הפירוש הפשוט של ביכורים הוא לא‬ ‫וליראתו כל הימים‪ .‬כמו שיש במצות ציצית‬ ‫להיות כפוי טובה‪ .‬כך כתב רש"י‪ .‬אל תהיה‬ ‫סיוע וסגולה 'ולא תתורו אחרי לבבכם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כפוי טובה‪ .‬הקב"ה נתן לך טוב‪ ,‬תודה לו‪.‬‬ ‫ואחרי עיניכם' כמבואר בפסוקים )וכמו שכתב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זהו הפירוש הפשוט של 'ושמחת בכל‬ ‫הטוב'‪ .‬ואף בתפילה שהיא כנגד הביכורים‪,‬‬ ‫ה'אור החיים' הקדוש שם שהציצית הן כמו חותם‬ ‫העבד‪ ,‬והן מזכירות לאדם בכל עת שהוא עבד ה'‪.‬‬ ‫אומרים ברכת מודים ואומרים קודם לכן‬ ‫אכן מפני כך צריך לקיים מצוה זו במחשבה‬ ‫הכל כדי לחיות בהכרת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר לפי‬ ‫אליעזר‬ ‫ערך‬ ‫לזכות‬ ‫כלל‬ ‫לזכות‬ ‫בדרך‬ ‫וכוונת הלב‪ ,‬וההשפעה היא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הטוב‪.‬‬ ‫פטרוןתהיה‬ ‫הכוונה והחיות(‪ ,‬ובמצות תפלין 'למען‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מכוון לפני‬ ‫תורת ה' בפיך' )וכמו שאומרים בהנני‬ ‫לא זקוק יותר לכלום‬ ‫הנחת התפילין‪ :‬לשבר תאוות ומחשבות לבנו‬ ‫ה'תפארת שלמה' לוקח דבר זה לשלב‬ ‫לעבודתו יתברך שמו( וכדומה בשאר המצוות‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יותר מתקדם‪ .‬הוא מסביר שהביכורים באו‬ ‫כמבואר לכל מבקשי ה'‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לעזור לאדם להתדבק למדה של שמח‬ ‫בחלקו באופן שזה משביע אותו וטוב לו‪.‬‬ ‫"והנה כן במצוה הזאת‪ ,‬מצות בכורים‪,‬‬ ‫'תשפ"ב משמעותה‬ ‫הטוב ההפשוטה‪,‬‬ ‫אומר‪ – :‬כ"ג‬ ‫הכרת אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר בכל‬ ‫)בחו"ל הוי‬ ‫הסתפקות‬ ‫פרשת‬‫למדת‬ ‫יש בה עניןיו‪‬לימוד‬ ‫שלישי‬ ‫להודות על הטוב‪ .‬אמור תודה‪ .‬לא רק‬ ‫דבר להיות שמח בחלקו כמו שאמרו איזהו‬ ‫אמור‪ ,‬אלא שים לב לכך שפלוני הטיב לך‪.‬‬ ‫עשיר השמח בחלקו"‪.‬‬ ‫התקשר אליו‪ ,‬אמור לו תודה‪ .‬אם הוא‬ ‫מבקש ממך טובה בחזרה‪ ,‬היכן היא הכרת‬ ‫תפילה במקום ביכורים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬זכור‬ ‫תמידלך – א‪‬‬ ‫טענה עליו‪,‬‬ ‫אם יש‬‫מועיל‬‫הבטחו‪‬שלך?‬ ‫הטוב‬ ‫ידוע מה שכתוב כאן במדרש )הובא בכל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬טובה‪.‬‬ ‫יותר כפוי‬ ‫אבלתהיה‬ ‫לך‪,‬בו‪.‬ואל‬ ‫להשתמש‬ ‫שהוא עזר‬‫ספרי החסידות( שהתפילה שלוש פעמים ביום אי‪‬‬ ‫שעומקה של‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שלמה'‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ה'תפארתמול‬ ‫מלמד אותנו‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫היא במקום הבאת ביכורים‪ .‬ראה משה אי‪‬‬ ‫הטוב'‪ .‬עיין‬ ‫'ושמחת בכל‬ ‫שהוא הוא‬ ‫הכרת הטוב‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שייחרב בית המקדש ולא יהיו ביכורים‪ ,‬מכפי‬ ‫בפסוק שוב‪ .‬למד אותו‪ .‬מה פירוש 'ושמחת‬ ‫חג‬ ‫מחלקי‬‫חלק הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫להתפלללדברי‪‬‬ ‫בתחילת כל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫התקין‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫בכל הטוב'? 'ושמחת בכל הטוב' פירושו‬ ‫על‬ ‫הלילה‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪ ‬בתחילת‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫לביכורים‪.‬‬ ‫בדומה‬‫השבועות‬ ‫היום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שרגשי הכרת הטוב שבלבך‪ ,‬מציפים אותך‬ ‫להצליח‬ ‫רבונו של עולם!‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לומר‪ :‬בכל‬ ‫עלינו ערבית‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬מתפללים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬כל‪-‬כך‬‫ג‪ ‬טוב‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מרגיש מה‬ ‫להצליחשאתה‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫יום חדש‪,‬‬ ‫לעוררהיום‪,‬‬ ‫בתחילת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שלך‪ .‬כדי‬ ‫החושך לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬‫בלילכלום‪.‬‬‫ברוחניותיותר‬ ‫שאינך זקוק‬ ‫הצלחה‬ ‫המחדש בטובו‪ .‬אני מוסר את היום להקב"ה כלל‬ ‫נפלא‪ ,‬עד‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫בזה שאני מכיר שהקב"ה בראו והקב"ה כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אדם רוקד בפורים אחר הצהריים‪ ,‬שמח‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מטיב‪ ,‬ובצהריים שוב‪ ,‬כי כשהשמש מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ועליז‪ ,‬והנה בא אליו אחד ואומר לו‪" :‬כיצד‬ ‫מה‬ ‫מתחילה‬ ‫ללמוד‬‫מערב‪,‬‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬לכיוון‬ ‫שמועילי‪ ‬לרדת‬ ‫מתחילה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫יכול אתה לשמוח כל כך? הלא זכור נא את‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬מוסר אותה‬ ‫אותנו אני‬ ‫מציאות מלמדת‬ ‫חדשה‪ ,‬ושוב‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬לא סודר"‪ .‬והוא‬‫יותר שעדיין‬ ‫המשכנתא‬‫ענייןלקבל‬ ‫כדי‬ ‫)זה‪ .‬בוודאי מתאים יותר לשיטת ה'בני‬ ‫להקב"האלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עונה לו‪ :‬מה לזה ולעכשיו? כעת אני שבע‬ ‫יששכר' שיש הידור להתפלל מנחה גדולה‪ ,‬לעומת‬ ‫עכשיו‪.‬לי וכשאני לעצמי‬ ‫מהטוב‪.‬אי‪‬טובאנילילי מי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫מנהג רוב הצדיקים שהעדיפו להתפלל מנחה‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫קטנה(‪.‬‬ ‫משתעשע עם מה שיש‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬האדם‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמוטלת על‬ ‫אכן‪ ,‬עבודה‬ ‫הבטחו‪ ‬גדולה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להבין שמצות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגערק כדי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מביאים זאת‬ ‫אנו נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לפתח בקרבו את מדת ההסתפקות ‪-‬‬ ‫ביכורים‪ ,‬איננה מצוה מסוימת‪ ,‬אלא היה‬ ‫דהיינו שירגיש עשיר מחמת החלק שיש‬ ‫מצוה שעוטפת את היהודי על כל כולו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שיודע לדבר אל מוחו שיהיה עסוק במה‬ ‫לו‪ .‬ויגיע למדרגה שבה מה שיש לו ימלא‬ ‫שיש לו וישפיע על לבו שיוצף ברגשי‬ ‫את כל מציאותו‪ ,‬עד שלא ישים לבו כלל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ההודאה והכרת הטוב‪ .‬כדי להיות שמח‬ ‫למה שחסר לו‪ .‬זוהי ההכרת הטוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בחלקו‪ ,‬צריך האדם לדעת איזה מחשבות‬ ‫הוא חושב‪ ,‬וכן הוא צריך לדעת איזה‬ ‫האמיתית‪ .‬הוא מדי שמח בשביל להצטער‬ ‫עבור מה שאין לו‪ .‬לכן אמרו 'איזהו עשיר‬ ‫מחשבות חזקות מספיק לעמוד כנגד‬ ‫השמח בחלקו'‪ ,‬כי כמה שיהיה לו לאדם‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫רוחו‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫דאגתו ושברון‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫בחלקו‪,‬‬ ‫שמח‬ ‫לזכות‬ ‫אם לא יעבוד במיוחד להיות‬ ‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאמרו‬‫פטרון‬ ‫תמיד יראה את מה שאין לו‪ ,‬כמו‬ ‫עבודת הביכורים‪ .‬אם האדם יודע‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונהזוהי‬ ‫פטרו‪ ‬רוצה‬ ‫חז"ל )קהלת רבה א‪ ,‬לד( יש לו מנה‬ ‫איך לקיים מצוה זו עם קריאתה ועם כל‬ ‫מאתיים‪ ,‬וממילא יהיה עצוב בלבו‪.‬‬ ‫ההרגשים של ארמי אובד אבי וכו' ‪ -‬הוא‬ ‫היודע הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מי הוא העשיר האמיתי? זה‬ ‫יכול להגיע למקום זה‪ .‬וכמוכן התפילה‬ ‫ראטהלמקום זה‪.‬‬ ‫הי"ו אותו‬ ‫להביא‬‫ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫יכולה‬ ‫בידו‪,‬הר"ר‬ ‫ולהניח‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לשמוח ולהתענג על מה שיש‬ ‫לרגש ההודאה והכרת הטוב להציף את‬ ‫בשלימות‬ ‫'תשפ"ב‬‫מגיע‬ ‫מקורי‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שפע כ"ג‬ ‫פנימיות לבו‪.‬‬ ‫ממשיך ה'תפארת שלמה'‪" :‬והנה יש שתי‬ ‫מגיע ה'תפארת שלמה' ומלמדנו שמצות‬ ‫בחינות בהשפע הבאה לו לאדם‪ .‬יש שבא‬ ‫הביכורים‪ ,‬עבודתה‪ ,‬ההודאה שבה‬ ‫לו מסטרא דקדושה והוא תמיד בשלימות"‪.‬‬ ‫והתפילות שעומדות כנגדה‪ ,‬כלים הן‬ ‫מקבל– א‪‬‬ ‫לעזור לו לאדם להיות שמח בחלקו‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬השפע‬ ‫שפע‪ ,‬אבל‬ ‫שהאדםתמיד‬ ‫פעמיםמועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬הסטרא‬‫יותרשל‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫מעברים‬ ‫להשתמש‬ ‫בכמה‬ ‫כבר עבר‬‫אי‪‬‬ ‫ונמצא לפי זה‪ ,‬שאם יידע האדם כיצד‬ ‫דברי‪‬את הכסף‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול עישרו‬ ‫כראוי כבר‬ ‫אנשים רבים‬ ‫אחרא‪.‬לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫להתפלל‪ ,‬התפילה לא רק תעורר בו רגשי‬ ‫דברי‪‬לקבל את‬‫עזר לו‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אחד מול‬ ‫עסקןנחו‪‬‬ ‫שקיבל‪.‬שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הכרת הטוב בגלל אמירת מודים‪ ,‬אלא היא‬ ‫התקציב‪ ,‬והלה נצרך להיעזר בעסקן אחר‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫תהפוך אותו לאדם שמח‪ ,‬עד שנשמע אותו‬ ‫וכן הלאה‪ ,‬וכשהתקציב הגיע אליו‪ ,‬הוא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫חסר לי‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫לעשות שאין‬ ‫הוא מה‬ ‫השבועות‬ ‫טוב לי‪.‬‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואשהגיע‬ ‫יותר ולא די‬ ‫ברוחניותפעמים‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫הועשר כמה‬ ‫כבר‬ ‫אמר‪ .‬האמצעי‪‬‬‫להשתמשזושאבכל‬ ‫עלינו‬ ‫כפי שהרבי ר'‬ ‫כ‪‬כלום?‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫באיכות‪ ,‬כי‬ ‫בגשמיות‪ .‬אלא‬ ‫מה גם‬ ‫להצליח‬ ‫פחות בכמות‪,‬‬ ‫אליו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי בולבטוח‬ ‫בהרגשת‬ ‫ברוחניות‬ ‫מיששו‬ ‫הצלחה כבר‬ ‫כמה אנשים‬‫כלל‬ ‫שיש לו‬ ‫לנו‬ ‫הוא נת‪‬‬ ‫ההתחלתי‬ ‫הקב"ה‬ ‫דיננוהפשוט‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫ההסבר‬‫שייצא‬ ‫שהשפע כבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכך של‬ ‫ההצלחהידי' שלהם‪,‬‬ ‫ה'כוחי ועוצם‬ ‫כל‬ ‫לאדם דבר טוב ודבר שאינו טוב ואומרים‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫נקיונו‪.‬ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫את על‬ ‫איבד‬ ‫מיוסדת‬ ‫לו‪ :‬מהיכי תיתי שאתה צריך להיות עסוק‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ומתלונן‪:‬‬ ‫ועלינו עצוב‬ ‫יש שהאדם‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שאינו טוב?‬ ‫במה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כך הוא לגבי השפע שהאדם הפרטי‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנולאאי‪‬‬ ‫הולך לי‪ .‬מישהו‬ ‫מלמדת‬ ‫כלום‪ ,‬כלום‬ ‫התורה‬ ‫הולך לי‬ ‫לא‬ ‫מגיע מהקב"ה‪ ,‬אבל‬‫בהירות‪.‬‬ ‫השפע‬‫תמידיותר‬ ‫מקבל‪.‬לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬שכחת‪ ,‬יש לך את זה ואת זה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬לו‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫כשאומרים שזה הגיע מהסטרא אחרא‪,‬‬ ‫והוא עונה‪ :‬כן‪ ,‬אני יודע‪ ,‬אבל‪...‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו‬ ‫אני אדם באמצע וזה‬ ‫שהיתה יד‬ ‫מתכוונים לומר מה‬ ‫כבר נפגם בדרך על‪-‬ידי כוחי ועוצם ידי‪ .‬אך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע לו לאדם‬ ‫הבטחו‪‬תמיד יש‬ ‫לשער‬ ‫הוא כזה‪:‬‬ ‫הלבבות‬ ‫הפירוש‬ ‫מהקב"ה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ישר היא‪:‬‬ ‫בקו בה‬ ‫לינוקלדו‪‬‬ ‫השאלה זוכה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫אם האדם‬ ‫כמהחלקים‬ ‫וכמה‬ ‫ומנגדפייש לו‬ ‫בשפע‪,‬נחו‪‬‬ ‫שמלאיםהבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫חלקים‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬טעם‬ ‫רוצה‬ ‫להיות השפע את‬ ‫יחד עם‬ ‫צרי‪ ‬מקבל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫בדווקא‪ .‬יוצר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עושה זאת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫בנוגע‬ ‫חסרון‪.‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫של‬ ‫משהוא‬ ‫השלימות‪ ,‬אשר כך הוא דרכו של השפע‬ ‫אור ובורא חושך‪ ,‬עושה שלום ובורא רע‪.‬‬ ‫להגיע כשהוא כצורת מקורו‪.‬‬ ‫יש לזה תכלית‪ .‬אכן השמח בחלקו הוא מי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫כשהאדם מקבל שפע טהור ממקורו‪ ,‬כי אז‬ ‫ללא מגע יד אדם‬ ‫מגיע עם השפע תחושת שובע ‪ -‬טוב לי‪,‬‬ ‫הנה מה ההבדל בין כשצומחות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אינני זקוק יותר לכלום‪.‬‬ ‫גלוסקאות יפות על העצים‪ ,‬כפי שיהיה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫"וזה ברכת הזן ובטובו הגדול תמיד לא‬ ‫לעתיד לבוא‪ ,‬לבין כשגדלים חיטים על‬ ‫חסר לנו ואל יחסר לנו‪ ,‬כשבא מטובו‬ ‫הארץ? בעבר כבר דיברנו שהחילוק הוא‬ ‫חסר הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫חילוק נוסף‬ ‫אבל‬ ‫בזה שאין צרך לטרוח‪.‬לזכות‬ ‫כלום"‪.‬‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הגדול אין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫יש‪ .‬כשהקב"ה נותן לך דבר מוכן‪ ,‬אתה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬מרגיש שלא יחסר לו כלום‪ .‬הוי‬‫מדור אמונהוכן הוא‬‫פטרו‪ ‬נראה‬ ‫אומר לו תודה ולוקח‪ .‬אבל איך זה‬ ‫אומר‪ :‬זה לא חשבון יבש שהאדם עושה אם‬ ‫כשזה נמצא כבר אצל מישהו ואומר לך‪:‬‬ ‫הקב"ה עזר לי עד כה‪ ,‬בוודאי יעזור לי גם‬ ‫סליחה! אינני מרשה לך לקחת שלוש‪ .‬אין‬ ‫מעין חזקה דמעיקרא‪ .‬כך מפרשים‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫אתרוגים הרה"ח‬ ‫הלאה‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מספיק‪ .‬או כעין זה‪ :‬איך נראים‬ ‫באה המחשבה שאומרת‪:‬‬ ‫כלל‪,‬הי"וואזראטה‬ ‫בדרךליפא‬ ‫המציאות"רהיא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שיד כל אדם מישמש בהם?‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לא‪ ,‬אינני בטוח‪ .‬אך כאן מלמדנו ה'תפארת‬ ‫שככל שהדבר הולך ומתרחק על‪-‬ידי‬ ‫התערבות של בני אדם‪ ,‬הוא מוסיף לאבד‬ ‫'תשפ"באת השפע‬ ‫האדםה מקבל‬ ‫בחוקותי(ש – כ"ג‬ ‫כאשר אייר‬ ‫)בחו"ל שלמה'‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫בטהרתו‪ ,‬הרי הוא מרגיש ללא שום חשבון‬ ‫את טעמו הטוב‪ ,‬את הרגשת הטוב של ה'‬ ‫שכלי שלא יחסר לו מזון לעולם ועד‪ .‬הוא‬ ‫רועי לא אחסר‪ ,‬כביכול הקב"ה עומד‬ ‫מודה להקב"ה‪ :‬תודה שנתת לי מדה זו של‬ ‫ומאכילני‪.‬‬ ‫שביעה‪ .‬הן על זה צריך האדם להודות‬ ‫כלישנא– א‪‬‬ ‫'ואכלת‬ ‫דקרא‬ ‫הבטחו‪ ‬המזון‪,‬‬ ‫בברכת‬ ‫"כמו שאנו אומרים בברכת המזון כי אם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫ושבעת'‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬אם אתה אוכל‬ ‫והרחבה‬ ‫הקדושה רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הפתוחה‬ ‫בנוגע לעניני‪‬‬ ‫נחיצותהמלאה‬ ‫לידך‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫היינו כשהשפע בא מהקדושה ומלאה ‪ -‬לא‬ ‫ממני‪ ,‬אם אתה אוכל מארץ ישראל ‪-‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫שהאדם מקבל‬ ‫נעסוקהשפע‬ ‫כל בה )כי‬ ‫שבועותביחד עם‬ ‫תחסר‬ ‫'ושבעת'‪ .‬שביעה אינה מילוי הכרס‪ .‬שביעה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬כשהאדם‬ ‫מול הנפש‪.‬‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מילוי של‬ ‫מכפיתחושת‬ ‫היא‬ ‫בצורה ישירה מהקב"ה‪ ,‬הוא מקבל את ההרגשה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הוא‪ ,‬שהרי‬ ‫מרגיש האד‪‬‬ ‫שובע‪ .‬הוא‬ ‫פשוטה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫מהקב"ה‪,‬‬ ‫מקבל‬ ‫שהקב"ה נותנו לו‪ ,‬והרי זה משביעו ומשמחו ואינו‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪,‬‬ ‫מרגיש בזה שום חסרון(‪ .‬וזהו 'מלא ברכת ה''‪,‬‬ ‫יותר חסרון‪.‬‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותר שום‬ ‫להצליחשאין לו‬ ‫ברוחניות‬ ‫מרגיש‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כשבא מהקדושה‬ ‫להשתמש כי בכל‬ ‫עלינולכל חי רצון'‪,‬‬ ‫כ‪'‬ומשביע‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫זהו שאמרו הצדיקים שאם האדם היה‬ ‫עוד"‪.‬ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫חסר לו‬‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫הרצון ואין‬ ‫שניתנונשבע‬ ‫הנה‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אצל רשב"י במירון‪ ,‬התפלל על ציונו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלשלא היה‬‫הרוחנית סימן‬ ‫ההצלחהמרגיש חסר ‪-‬‬ ‫כל‬ ‫ובצאתו עדיין‬ ‫שביעה‬ ‫להצליח בה כדי‬ ‫יש‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמקבל‪,‬‬ ‫התשובהאי‪‬שהאדם‬ ‫אומר‪:‬ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שם‪ .‬הוי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מדת‬ ‫תמיד‪ ,‬עםועלינו‬ ‫השפע‪ ,‬באה‬ ‫שמועילי‪ ‬שביחד‬ ‫ונמצא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫מה שאני‬ ‫הישנות לי‬ ‫הרגשתכ‪ ‬על‬ ‫המילוי ‪ -‬יש‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫היא‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪' ‬יש לו מנה‬ ‫הכלל של‬‫אותנו‬ ‫מלמדת את‬ ‫התורה‬ ‫ההסתפקות‪ .‬יש‬ ‫מרגיש הרגשה זו‪,‬‬ ‫יותרהאדם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל אין‬ ‫צריך‪ .‬אם‬ ‫כדי‬ ‫מאתיים'‪ ,‬וכן מה שאמרו חז"ל‬ ‫רוצה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫סימן שלא קיבל תשובה‪ .‬זהו הכלל‪.‬‬ ‫'משביעו רעב'‪ .‬אך כל זה כשהאדם לוקח‬ ‫לעצמי‬ ‫עם‬ ‫וכשאני‬ ‫בא יחד‬ ‫אני לי מי לי‬ ‫מהקדושה‪ ,‬הוא‬ ‫אי‪ ‬בא‬ ‫א‪‬‬ ‫כשהשפע‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל בדומה‬ ‫רבינו עמו‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫התאוה יחד‬ ‫למדנו באה‬ ‫כבר‬ ‫בעצמו‪ ,‬כי אז‬ ‫הרגשה זו‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫בידיים‪ ,‬הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬נוטלו‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שכאשר האדם‬ ‫לכבוד‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כדאיתא‬ ‫וכמה‬ ‫לכבוד‪,‬כמה‬ ‫הרעב‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫בנפשו את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫מגביר‬ ‫של‬ ‫וכל טוב אל יחסרנו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫סוחב אתו את‬ ‫מעתה הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫דבורה‪ .‬בנוגע‬ ‫תומר נחו‪‬‬ ‫משהוא‬‫ב‬ ‫"ולזה מסיים כאמור 'פותח את ידך‬ ‫החבילה‪ .‬איזו חבילה? החבילה של התשוקה‬ ‫ומשביע לכל חי רצון'‪ .‬וזה גם כן 'וכל טוב‬ ‫לעוד‪ .‬גופו נענה ורוצה עוד‪ .‬לא כן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ואתרגש מכך‪ .‬אנסה לעצום את עיני בעת‬ ‫אל יחסרנו'‪ .‬כשבא מבחינת כ"ל טו"ב‪ ,‬יחוד‬ ‫האכילה ואדמה את עצמי 'כגמול עלי אמו'‪.‬‬ ‫של מעלה‪ ,‬הנה הכל מלא בלי שום חסרון‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אומר ועושה‪ .‬הוא נוטל את ידיו ואוכל‬ ‫ולהיפך‪ ,‬בהשפעה מסטרא אחרא ח"ו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫באופן זה‪ ,‬ואז הוא מברך ברכת המזון‬ ‫באופן זה‪ ,‬והרי הוא מקבל יחד עם אכילתו‬ ‫נקראת צמאה‪ ,‬כי מי שיש לו מנה רוצה‬ ‫מאתים ולא יכול למלאות תאוותו‪ ,‬כי כל‬ ‫הרגשת רוגע ומרגיש שאין לו ממה לדאוג‪.‬‬ ‫מה שיש לו מבקש עוד יותר‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫מדור אמונה ובטחוןמשביע לכל חי רצון‬ ‫שיהיה‬ ‫"וזה שהיה ענין מצות הבכורים‪,‬‬ ‫פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬בכל‬ ‫לו שלימות בכל אשר לו‪' ,‬ושמחת‬ ‫אתם מכירים את השיח המצוי בין שני‬ ‫הטוב' וגו'"‪.‬‬ ‫אנשים )או בין איש לאשתו(‪ .‬אחד שואל את‬ ‫ז"ל אינך מודאג? והוא משיב‪ :‬לא‬ ‫פסחלמה‬ ‫השפע הרה"ח‬ ‫השני‪:‬‬ ‫רוצה לומר‪ ,‬איך זוכים לקבל את‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אינני מודאג‪ .‬מה באמת‬ ‫ראטה‬ ‫אבל‬ ‫למה‪,‬הי"ו‬ ‫יודעליפא‬ ‫מקבל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כשאתההר"ר‬ ‫באופן זה? התשובה היא‪ :‬אם‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫החילוק בין הראשון לשני? התשובה היא‬ ‫את השפע‪ ,‬אתה יודע שהוא מאת ה'‪ ,‬ואתה‬ ‫שהקב"ה יכול להשביע רצון האדם‪ ,‬ומתי‬ ‫מזכיר לעצמך היכן היית קודם לכן‪ ,‬ואתה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫–‬ ‫זוכה כ"ג‬‫בחוקותי(‬ ‫מתחיל לתפוס‬ ‫כשהוא‬ ‫לכך? ‪-‬‬ ‫)בחו"ל האדם‬ ‫במדבר‪ -‬לא‬ ‫פרשתנותן לך‬ ‫שלישי‬ ‫לא היה‬ ‫מבין שאם יו‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫שכל השפע שהוא מקבל‪ ,‬הוא מאתו‬ ‫היה לך‪ ,‬בזה אתה מסיר את הקליפות של‬ ‫יתברך‪ ,‬אשר כאמור‪ ,‬זהו מצות הביכורים‪,‬‬ ‫כוחי ועוצם ידי‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬אתה יכול‬ ‫כי אז הוא מתפעל מזה עד מאוד ומרגיש‬ ‫להודות באופן הנכון‪ ,‬וממילא אתה מקבל‬ ‫שיש לו הכל‪.‬‬ ‫את הרגשת השובע‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫לאכילה‬ ‫המזוןבנוגע‬ ‫בהתאם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫ברכת‬ ‫לדעת‬ ‫הסיפור נחו‪‬‬ ‫שהתפרסם‬ ‫אבל יותר‬ ‫בעברבו‪.‬את‬ ‫להשתמש‬‫אי‪‬סיפרנו‬ ‫המערבי בארבע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫כראויהכותל‬ ‫שפקד את‬ ‫באחדלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫טמון הסוד‬ ‫במאמר המוסגר‪ :‬כאן‬ ‫דברי‪‬עומד עם‬ ‫מול יהודי‬ ‫וראה שם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בוקר‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫לפנות שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫שאפשר לברך באופן זה רק אם אוכלים‬ ‫הפנים לכותל ובוכה בדמעות שליש ללא‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫באופן זה‪ ,‬כי אם כשהאדם אוכל‪ ,‬הוא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫הרף‪ .‬הוא נבהל ‪ -‬בוודאי צרה גדולה נפלה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬הולך‬ ‫ידי‪ ,‬או סתם‬‫הדי‪‬‬ ‫כוחי יו‪‬‬ ‫ועוצם‬ ‫על הוא‬‫השבועות‬ ‫מראה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ניגש אליו‬ ‫האיש‪,‬יותר‬ ‫וכשסיים‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫המתין לו‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫המפותחים של‬ ‫בכל‬‫כאותם‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬אחרעלינו‬ ‫תאוות לבו‪ ,‬או‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הצלחת‬ ‫שאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫ראיתיג‪‬שלא‬ ‫לו בעדינות‪:‬‬ ‫להצליח‬ ‫ואמר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫תמונות רחמי‪‬‬ ‫להראות מה‬ ‫כדי לעורר‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫שמפיצים‬ ‫ימינו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אמר‬ ‫לך‪ .‬והלה‬ ‫לעזורבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה אוכל‬ ‫כלל‬ ‫להירגע‪ ,‬אולי‬ ‫נת‪ ‬מה‬‫בדיוק‬ ‫עושה‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫הואאכ‪‬‬ ‫דיננו הרי‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫אוכלים ‪-‬‬ ‫שייצא‬ ‫ואספר לך‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתבא של‬ ‫מה לעזור לי‪.‬‬ ‫לו‪ :‬אין לך‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫השני‪,‬‬ ‫לצד‬ ‫אך‬ ‫אומר‪,‬‬ ‫שלמה'‬ ‫שה'תפארת‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ובמקום‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫האחרון‬‫ילדיאי‪‬‬ ‫הערב את‬ ‫ידיעתו‬ ‫חיתנתי‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ואז כשחבירו מראה לו שהוא יותר מגושם‬ ‫לשוב לביתי‪ ,‬באתי הנה להודות לה'‪ .‬בכייתי‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫ממנו‪ ,‬הוא נשאר רעב‪ .‬נפשו נשארת‬ ‫היתה מרוב רגשי הודיה‪.‬‬ ‫אומללה‪.‬מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬בדרך כלל לאחר שהאדם חיתן‬ ‫כשהאדם אוכל בדרך הנכונה‪ ,‬הוא יכול‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫להיפטרלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫אני עם הילד‪ ,‬האם‬‫מהיהיה‬ ‫ילד‪ ,‬הוא דואג מה‬ ‫האכילה‪ .‬יש‬ ‫על‪-‬ידי עצם‬ ‫מצרותיו‬ ‫באמת יצליח לחיות בשלום ובשלווה וכו'‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מה? נדבר‬ ‫הבטחו‪‬אתה יודע‬ ‫לשער אומר‪:‬‬ ‫הלבבות‬ ‫דאגות והוא‬ ‫לו‬ ‫להחזיר‪ :‬את‬ ‫אי‪‬‬ ‫יצליחבה היא‬ ‫איך לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלהדואג‬ ‫וכן הוא‬ ‫הקב"ה הרי‬ ‫וכמה‬ ‫ככה‪:‬‬ ‫פי כמה‬ ‫אומר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שעה‪ .‬ה'ואז הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעוד‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫מדובר בילד‬ ‫רוצה‬ ‫)בפרט אם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הנישואין‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬‫ההוצאות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫עצה‪ ,‬אתיישב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע יש לי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬לי שפע‪,‬‬ ‫משהואלתת‬ ‫רוצה‬ ‫האחרון כאשר החובות מחתונה זו מצטרפים אל‬ ‫לאכול ועל כל נגיסה ונגיסה אודה י‪-‬ה‬ ‫החובות מהחתונות הקודמות(‪ ,‬וכן יש לו מדרך‬ ‫וארגיש שהקב"ה הוא זה שמאכילני‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫אך בתומו יתהלך כל הימים‬ ‫הטבע עוד פרשיות רבות עם הילדים‬ ‫האחרים ועם הנכדים‪ .‬מה איפוא פשר הדבר‬ ‫"ולא יתאמר בלבבו לאמר לעלות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫במעלות הגדולים אם כי ראה יראה רעהו‬ ‫שהאדם כל‪-‬כך מתרגש ברגשי הודיה עד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫גדול ממנו בהשגתו וצדקתו‪ ,‬הנה הוא אך‬ ‫שאינו יכול לעצור את דמעותיו?‬ ‫בתומו יתהלך כל הימים‪ .‬אם כי מחויב‬ ‫התשובה היא שהקב"ה עוזר לו לאדם‬ ‫מתי"ו יגיעו מעשי למעשה‬ ‫האדם לומר‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫יכול‬ ‫אינו‬ ‫שלבדו‬ ‫והוא מתחיל לראות לזכות‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫בכל זה אם אינו בכח השגתו‬ ‫אבותי‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫שעוזר לו‬ ‫לעשות מאומה‪ ,‬והקב"ה הוא זה פטרון‬ ‫ובטחו‪‬אל יהרהר אחריו חלילה‪ ,‬וח"ו אל‬ ‫וקדושתו‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬אשר‬ ‫בכל עת‪ ,‬הוא מתמלא בהרגשת שובע‬ ‫יקנא לרדוף אחריו חלילה‪ ,‬אך יהיה לו‬ ‫היא ברכה המגיעה כתוצאה מהיפוכו של‬ ‫מדריגתו לשלימות אתו‪ ,‬ויודה לה' וישמח‬ ‫כוחי ועוצם ידי‪ ,‬והרגשה זו מציפה את‬ ‫ז"ל‬ ‫בחלקו כשאומר בכל יום שלא עשני גוי‪,‬‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫האדם‪ ,‬עד שאינו יכול לשלוט ברגשותיו‬ ‫שלא עשני אשה‪.‬‬ ‫ראטה‬‫עבד‪,‬‬ ‫עשניהי"ו‬ ‫שלאליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫שהוא הר"ר‬ ‫מרגיש‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מרוב הרגשת שובע וקירבה‬ ‫"ובשביל זה הענין אומרים בפרשת‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫שלך )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫במדבר‬‫אינן‬ ‫הרוחניות‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫ההצלחות‬ ‫יו‪‬‬ ‫בכורים 'ארמי אובד אבי'‪ ,‬וכן בהגדה‬ ‫מתחיל בגנות ומסיים בשבח‪ ,‬מתחילה‬ ‫כאן בא ה'תפארת שלמה' ומסביר שכפי‬ ‫עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו‬ ‫שהוא בגשמיות‪ ,‬כך הוא ברוחניות‪" .‬והנה‬ ‫קרבנו המקום לעבודתו שזה מורה לנו‬ ‫כן הוא בעניני צרכי עולם הזה השלימות‬ ‫ומדת ההסתפקות‪ ,‬וכן הוא גם כן בעניני‬ ‫–‬ ‫ליתן תודה לה' על חלקו הישראלי אשר‬ ‫עבדות השי"ת ב"ה בחינת השלימות הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫בו‪ ,‬ואשר זכה להתקרב לעבודתו יתברך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שמו והלואי ישלים חלקו לפי הראוי לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫במה‬ ‫והסתפקות‪ ,‬היינו שיסתפק האדם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫'ושמחת בכל‬ ‫וזהומול‬ ‫פירוש‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח ב"ה‪,‬‬ ‫שחנן לו אלקים בחכמה בינה ודעת ויראה אי‪‬‬ ‫לפני השי"ת‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬ומדת‬‫מול שמחה‬ ‫נחו‪ ‬לך‬‫שהואהיה‬ ‫להסתכל בעצמו תמיד ולפקח על כל מכפי‬ ‫הטוב' שי‬ ‫הבטחו‪ ."‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫דרכיו‬ ‫האד‪ ‬הטוב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫היההרילך כל‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬‫לכ‪ ‬כאילו‬‫ההסתפקות‬ ‫הסיבה‬ ‫נתן‬ ‫'אשר‬ ‫והטעם‬ ‫‪,‬‬ ‫הזה‬ ‫בעולם‬ ‫בשלימות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫כשהאדם יודע שכל הצלחה ברוחניות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לך ה' אלוקיך'‪ ,‬באה לך מהקדושה מה'‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיש לו‪ ,‬אינה שלו‪ ,‬אלא של הקב"ה‪ ...‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ומשפע העליונה‪ ,‬כן בעניני העבדות‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לאחד הקב"ה נתן כשרון חזק והוא יודע‬ ‫'ושמחת כי הוא אשר נתן לך ה' אלקיך'‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחנית של האד‪‬‬ ‫אחריו כלל"‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫אין להרהר‬‫ללמוד כמו שצריך‪ ,‬לשני הקב"ה נתן כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫חמימות‪ ...‬עזוב את החסרון בצד לרגע‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫נתן לך‪.‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫ועלינו‬ ‫על שפע‬‫תמיד‪,‬‬ ‫מדברים‬‫שמועילי‪‬‬ ‫עכשיו‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫שווה לי‬ ‫נחזור א‪‬כלכ‪‬זהעלאיננו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬לו ילד אחד‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫שהקב"ה נתן‬ ‫כעין זה‪ ,‬מי‬‫התורה‬ ‫או‬ ‫יותרכפיבהירות‪.‬‬ ‫לקבלבזה‪.‬‬ ‫כדינרחיב‬ ‫בדרך התורה‪ ,‬כל שכן אם נתן לו‬ ‫שבגשמיות הגם שחסר‬ ‫שהולך אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לו לאדם דבר‪ ,‬מדת ההסתפקות מסייעת‬ ‫כמה כאלה‪ ...‬כיון שהאדם יודע שההצלחה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בא בעל‬ ‫רבינו‬ ‫אניממה שיש לו‪ .‬אם‬ ‫ומופעל‬ ‫לו להיות עסוק מה‬ ‫מלווה עם‬ ‫בהקדמת זה‬ ‫של הקב"ה‪,‬‬‫למדנו‬ ‫כבראלא‬‫אינה‬ ‫אין האדם עובד על מדת ההסתפקות‪ ,‬הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫והוא מתפעל‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬עמו‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫שהקב"ה מטיב‬ ‫הרגש‬ ‫היא‪:‬ויחיה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שאין לו‬ ‫שצרי‪ ‬במה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫יהיה עסוק‬‫השאלה‬‫תמיד‬ ‫ותפילין‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫מציצית‬ ‫כמה‬ ‫להתפעל‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫האדםה'יכול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מזה‪.‬עבודת‬‫של‬ ‫יהיה שקוע‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותשהאדם‬ ‫לזה הגיון‬ ‫בשקר‪ ,‬כי אין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שהקב"ה נתן לו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫להתפעל מזה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הוא יכול‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫וכן‬ ‫משהוא‬ ‫כל הזמן במה שאין לו וכשישאלוהו מה‬ ‫את היכולת להתגבר על נסיון ולו פעם‬ ‫נשמע‪ ,‬יענה בשפה רפה‪ :‬לא קל‪ .‬זה לא‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יש אנשים שכאשר שרים‪ ,‬הם יכולים‬ ‫נכון‪ ,‬שהרי יש לו כל‪-‬כך הרבה לעומת דבר‬ ‫להתרגש עד כדי דמעות‪ .‬האם הם בהכרח‬ ‫קטן זה שחסר לו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעלי מדרגה? ‪ -‬לא‪ .‬האם הדמעות מזויפות?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫‪ -‬גם לא‪ .‬אז מה זה? התשובה היא שיש‬ ‫מושג כזה שהאדם מכניס את עצמו לגמרי‬ ‫תארו לכם אדם שיש לו חדר ובתוכו כל‬ ‫מה שאדם צריך שולחן וכסא וארון ספרים‬ ‫באיזה דבר שהוא עסוק בו‪ ,‬והוא נעשה‬ ‫ומיני מזון‪ ,‬אבל הוא מחפש זיז בקיר שיוכל‬ ‫"ו עד שאינו זוכר משום‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫אליו‪,‬‬‫ומשפחתו‬ ‫כל‪-‬כך מחובר‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מוצא‪,‬‬ ‫ומשאינואליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לתלות עליו את מגבעתו‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון מדובר בכח שקיים אצל האדם‬ ‫דבר אחר‪.‬‬ ‫השולחן‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬‫הוא נאלץ להניח את מגבעתו על‬ ‫לפתחו‪ ,‬ובכח זה להשקיע את עצמו‬ ‫ועליוובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬‫פטרו‪ ‬כאוב‬ ‫הנה חוץ מזה שהאדם יכול להיות‬ ‫לגמרי בטובות שהקב"ה עשה עמו‪ .‬אינך‬ ‫מזה ולהרגיש רע על אף כל מה שיש לו‪,‬‬ ‫נעשה יותר 'ערליכער‪-‬איד' על‪-‬ידי שאתה‬ ‫יש את המושג שהוא נעשה עסוק בזה‪ .‬הוא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שבור מזה שאין לך את הדרגה הבא‪ .‬זה לא‬ ‫חשב שזה יקח לו רגע אחד‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬הוא‬ ‫היצר‪ .‬כשאתה שבור מזה‪,‬‬ ‫עצת ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫נכון‪ ,‬זה‬ ‫"רפס‬ ‫הואהרמט‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כבר מתעסק בזה כמה שעות‪.‬‬ ‫אינך מביא ביכורים ואינך מקיים 'ושמחת‬ ‫על סולם‪ ,‬מנסה לנעוץ יתד בקיר‪ ,‬הוא כבר‬ ‫הטוב'‪ –.‬כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בכל‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יש בכך‬ ‫פרשת שקר‬ ‫במדבר‬ ‫מנחה‪ ...‬ובכן‪,‬‬ ‫תפילת שלישי‬ ‫הפסיד יו‪‬‬ ‫שהוא מתעסק בזה כל‪-‬כך‪ .‬זה נכון שאתה‬ ‫ה'אור החיים' הקדוש כבר כתב שמצות‬ ‫צריך יתד לתליית מגבעתך‪ ,‬אבל אתה‬ ‫'ושמחת בכל הטוב' עולה על התורה )דבריו‬ ‫מתעסק בזה כאילו אין כאן כלום‪ .‬אין חדר‪,‬‬ ‫הידועים שאילו היו יודעים בטיב התורה‪ ,‬היו‬ ‫אין ספרים‪ ,‬אין כסא‪ ,‬אין שולחן‪...‬‬ ‫שמחתך עם‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫אחריה(‪ –.‬איה‬ ‫ומתלהטין תמיד‬ ‫משתגעין‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל‬ ‫התורה? האדם אומר‪ :‬מה השאלה? יש לי‬ ‫שהוא‬ ‫ברגערוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגעשלנו‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬המוח‬ ‫נחיצות פועל‬ ‫כך‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫הרי בעיה כזו ובעיה כזו‪ .‬אך לא! אין שום‬ ‫מתעסק בפרט מסוים‪ ,‬הוא שוקע שם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪ ‬שלמה'‬ ‫ה'תפארת‬ ‫סיבה שתהיה עסוק רק בבעיותיך‪ .‬היכן‬ ‫בסוגיית‬ ‫שבועותלנונעסוק‬ ‫לכבוד אומר‬ ‫לגמרי‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להגיע למדת‬‫נחו‪‬אםמולכדידברי‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫שלך?‬ ‫שברוחניות זה אותו הדבר‪ .‬המצוות מכפי‬ ‫הביכורים‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫ההסתפקות‪ ,‬צריך להתפלל שלוש פעמים‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שעשינו‪ ,‬ההשגות שזכינו אליהן‪ ,‬ההצלחות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא אותך‪.‬‬ ‫יותר שמפעיל‬‫ברוחניות בדבר‬ ‫הרי שמדובר‬ ‫להצליח‬ ‫ביום‪,‬‬ ‫שהיתה לנו מרובות כל‪-‬כך‪ ,‬אבל האדם אינו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כשמעוררים‬ ‫בכל‬ ‫פעם‬ ‫להשתמש‬ ‫מדי‬ ‫מרגיש‪.‬‬ ‫כ‪‬רואהעלינו‬ ‫ואינו‬ ‫מפעיל‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫שעדיין‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫רואה‬ ‫אני‬ ‫כן‪,‬‬ ‫אכן‬ ‫לבטוחצריך‬ ‫בלימה שזה‬ ‫ברוחניות לך‬ ‫הצלחהאין זה נותן‬ ‫אותך‪ ,‬עדיין‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫מתעורררחמי‪‬‬ ‫ואומר‪ :‬כן‪,‬‬ ‫שניתנו עללנוכך‪,‬כדיהואלעורר‬ ‫אותו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫לתת לך‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫פעםנת‪‬‬ ‫בשנה‪,‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫על כך‬‫להודות אכ‪‬‬ ‫צריך לטובה‪.‬‬ ‫בוודאי‪,‬דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫ונותן הודאה בסגנון כללי בלבד‪ .‬זה לא נכון כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫הודאה על התמדת הטובה‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫הפרופורציה‪.‬‬ ‫מצד‬ ‫תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫וכאמור‪ ,‬סיבת הדבר שאין האדם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הצפה עד כדי שובע‬ ‫בהירות‪ .‬שהוא יכול לבד‪.‬‬ ‫היאיותר‬ ‫שהוא חושב‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫מתפעל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כשהוא מדבר על הצלחותיו‪ ,‬הוא אומר‪:‬‬ ‫יהודי צריך להיות עסוק בכך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫יציףבעל‬ ‫רבינו‬ ‫סייעתאאנידשמיא‪ .‬כך הוא‬‫היתה לי שם מה‬ ‫אותו עד‬ ‫בהקדמתשזה‬ ‫למדנובכך‪ ,‬עד‬ ‫כבר‬ ‫ולהשתעשע‬ ‫אומר‪ ,‬אך הוא מתכוון לומר שהקב"ה לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫יהיו לו זמנים‬ ‫הבטחו‪ ‬שלא‬ ‫לשער‬ ‫ואין פירושו‬ ‫הלבבות‬ ‫שובע‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫דמעות‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אוליבהבגלל‬ ‫היא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬למה?‬ ‫השאלהלא יודע‬ ‫הפריע לו‪.‬‬ ‫כמהלו את‬ ‫וכמה‬ ‫אבל יש‬ ‫בתשוקה‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫יעסוקה'בהם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שלאעבודת‬ ‫של‬ ‫רוצה‬ ‫יהיה‪ ,‬אין הוא‬ ‫כשהאד‪‬מרגיש‬ ‫הבטחו‪‬שלאלהיות‬ ‫הסבתא‪ .‬איך‬ ‫של הדברים‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫המחשבות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להגביר את‬ ‫בנוגע‬ ‫הדרך‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫שהקב"ה מחזיק לו בידו ושהוא זה שנותן‬ ‫הטובים שהקב"ה נתן לו‪ ,‬עד שהן ישתלטו‬ ‫לו שפע‪ ,‬ונותנו לו כל יום מחדש‪' .‬מצות‬ ‫על לבו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫במדבר שהיו מוקפים בענני הכבוד‪ .‬הקב"ה‬ ‫אנשים מלומדה' פירושה שהאדם מרגיש‬ ‫מספק לי את כל מחסורי ונותן לי את כל‬ ‫שזה תלוי בעצמו ולכן הוא אומר‪ :‬אני יודע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫צרכי ברוחניות‪ .‬ואם הוא מוביל אותי בדרך‬ ‫כבר מה ואיך לעשות‪ .‬אם האדם יודע שכל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זו‪ ,‬אין זה אלא משום שלשם אני צריך‬ ‫להגיע‪ .‬הוא עושה אתי מה שצריך לטובתי‪,‬‬ ‫הצלחה היא מתנה מהקב"ה‪ ,‬הוא מודה‬ ‫להקב"ה על התמדת הטובה‪ ,‬כי הוא יודע‬ ‫הוא מציב לי כאן קיר‪ ,‬כי לא טוב לי לפנות‬ ‫שכל פעם זה מתנה חדשה‪ ,‬כל פעם זה נס‬ ‫נותן לי להצליח בפרט זה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לשם‪ ,‬הוא לא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מתרגש‬ ‫חדש‪ .‬וכך הוא מודהלזכות‬ ‫ומתרגש‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון כי עדיין אינני עושה אותו נכונה‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון אינך‬ ‫ומודה‪ .‬חבירו שואל אותו‪ :‬למה‬ ‫ובטחו‪ ‬לי עדיין מספיק ביטול וטוב‬ ‫אמונה כי אין‬ ‫מדור או‬ ‫מודאג? והוא עונה‪ :‬לא יודע‪ ,‬לאפטרו‪‬‬ ‫יודע למה‬ ‫בשבילי שאינני מצליח שם‪ ,‬כי אם הייתי‬ ‫אינני מודאג‪ .‬והוא צודק‪ ,‬כי לא החליט‬ ‫מצליח שם‪ ,‬ההצלחה היתה מגיעה ממקום‬ ‫שהוא מפסיק להיות מודאג‪ ,‬אבל הוא עבד‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שאינו נכון‪ .‬הקב"ה רוצה בוודאי שאתפלל‬ ‫כעבודת הביכורים לזכור של מי השדה‪ ,‬של‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫יותר‪ ,‬לא מתוך רוגז‪ ,‬אלא מתוך חיפוש מה‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫כשהוא‬ ‫מי הפירות‪ ,‬ואז התחיל לשבח‬ ‫אני יכול לשנות‪ .‬באופן כזה האדם מאושר‬ ‫מתחיל בגנות‪.‬‬ ‫תשוקה‪ ,‬אבל‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי( –ישכ"גלואייר ה‬ ‫אמנם‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל ומרוצה‪.‬‬ ‫התשוקה באה ממקום של הצלחה‪ .‬הוא‬ ‫מתחיל בגנות ומסיים בשבח‬ ‫מרגיש שהקב"ה הצליח לו את דרכו‬ ‫להתחיל בגנות הוא עצה נפלאה לכך‪.‬‬ ‫ומשתוקק אליו‪.‬‬ ‫להתחיל בגנות פירושו לזכור מה היה לפני‬ ‫שהקב"ה עזר לו‪ .‬כבר סיפרנו כמה פעמים‬ ‫האד‪ ‬אינן‬ ‫יודע‬ ‫מבין – א‪‬‬ ‫שהצלחותיו‬ ‫שהאדםתמיד‬‫הבטחו‪ ‬מועיל‬‫וכיון‬ ‫וצריך לספר שוב שרבי אביגדור מילר זצ"ל‬ ‫נחו‪ ‬אותן‬ ‫יותרמדמה‬ ‫אבל אינו‬‫הקב"ה‪,‬‬ ‫שלו אלא של‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫תמיד היה מתפלל שילד אחד מילדיו יישאר אי‪‬‬ ‫להצלחותיו זולתו‪ ,‬ואינו אומר לעצמו‪ :‬אילו‬ ‫שומר תורה ומצוות‪ .‬הוא התגורר באמריקה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫היו לי הצלחותיו של פלוני‪...‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לשמור תורה‬ ‫כשהנסיונותהפע‪‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫שללכבוד‬ ‫השנים ההן‬ ‫ומצוות קשים היו ביותר ואמר‪ :‬מי אומר? מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לא יקנא אפילו בעבודה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫פירושו‪:‬‬ ‫מתחיל בגנות‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לי‪ .‬הדי‪‬‬ ‫שמגיעיו‪‬‬ ‫מי אומר‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫המדרש‬ ‫משהוא‬ ‫יותר מביא מ‬ ‫אני מתחיל מאפס‪ .‬כל דבר הוא חידוש‪ ,‬כל להצליח ברוחניות‬ ‫באגרא דפרקא )אות צו(‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לשלוש‬ ‫שהיומה ג‪‬‬ ‫מחולקים‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחבני לוי‬ ‫בענין‬ ‫דבר הוא ביטוי של קרבה מהקב"ה‪ ,‬כל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמררי‪,‬‬ ‫בני בלי‬ ‫קהת ובני‬ ‫ברוחניות‬ ‫בני גרשון‬‫הצלחה‬‫משפחות‪,‬‬‫כלל‬ ‫דבר הוא נס‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אחרת‪ ,‬ואף‬ ‫האד‪‬‬ ‫בעבודה של‬ ‫ההצלחה עסקה‬ ‫הרוחנית‬ ‫וכל אחת מהן‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬מקבל את‬ ‫זאת‪ ,‬הוא‬ ‫שהאדם קולט‬ ‫כלי‪‬וכיון‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫לבטוח נשאו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬והאחרים‬ ‫הארון‬ ‫נשאו את‬ ‫ידיעתו‬ ‫קהתעל‬ ‫שבני‬ ‫מיוסדת‬ ‫ההרגשה האומרת‪ :‬הקב"ה נותן לי כל מה‬ ‫את הדברים הפשוטים יותר‪ ,‬הפסוק כולל‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫שאני צריך בשביל הצלחתי‪ ,‬הקב"ה מסדר‬ ‫אותם יחד לומר שאין חילוק ביניהם‪ ,‬כי‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫את המציאות שבה אני חי לפי מה שאני‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כשהאדם עובד את ה' עם תכונותיו ועם‬ ‫אלה‪ .‬נמצא כאן לבדי ומנסה להיות‬ ‫בכלי‪ ‬אינני‬ ‫צריך‪.‬‬ ‫אל‬ ‫וכשאני מגיע‬ ‫לעצמי‬ ‫מזמין לו‪ ,‬הוא‬ ‫שהקב"המי לי‬ ‫הנסיונות‬ ‫אי‪ ‬אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל האדם‬ ‫לשמוע את‬ ‫ברוחניות‪ .‬אפשר‬ ‫להגיע אליה‪.‬‬ ‫חובת‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫מוצלח למדנו‬ ‫כבר‬ ‫צריך אני‬ ‫הדביקות שהוא מה‬ ‫נאנח ופולט תוך כדי נשיפת אויר‪ :‬לא הולך‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫בקיצור‪...‬‬ ‫נשא 'כל‬ ‫אי‪‬‬ ‫פרשתהיא‪:‬‬ ‫מדרש רבה‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫לשונו‪" :‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫זה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬ונשיאי‬ ‫רוצה‬ ‫משה ואהרן‬ ‫הבטחו‪ ‬פקד‬ ‫להיות‬ ‫הפקודים אשר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬נמצא בין‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כאן לבדי‪ .‬אני‬ ‫לא‪-‬לא!‬ ‫נחו‪‬אינניבנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫ישראל את הלוים'‪ ,‬מאחר שחשב הלוים‬ ‫זרועותיו של הקב"ה‪' .‬באברתו יסך לך‬ ‫משפחות בני קהת לבד ומשפחות בני גרשון‬ ‫ותחת כנפיו תחסה'‪ .‬בדומה לבני ישראל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כשהאדם יודע שמה שיש לו‪ ,‬זה מה‬ ‫וכו' חזר וכללם יחד להגיד שכולם שקולים‬ ‫שהקב"ה נתן לו‪ ,‬ושאם יעבוד עם זה‪,‬‬ ‫לפני המקום בחיבה ע"כ‪ .‬נשמע מזה הגם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ירגיש שובע ‪ -‬יש לו חיים טובים ונעימים‪.‬‬ ‫שעבודת בני קהת היתה גבוהה מעבודת בני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כבר הצגנו בעבר בענין זה משל שהוא גם‬ ‫נמשל‪ ,‬ונציגו שוב‪ :‬מלמד בכיתה ד'‬ ‫גרשון ומררי שהיו מטועני ארון‪ ,‬וכן עבודת‬ ‫בני גרשון גבוהה מעבודת בני מררי‪ ,‬עם כל‬ ‫שמרגיש שמתאים לו להיות מלמד בכיתה‬ ‫זה כאשר יעשו בני מררי עבודה המוטלת‬ ‫והוא ירא להצליח יותר מדי‬‫ח'‪ ,‬הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫או בכיתה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪ ‬ו'‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫בני‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כעבודת‬ ‫עליהם‪ ,‬חשוב לפני הקב"ה‬ ‫ד'‪ ,‬כי אז יאמרו שהוא כל‪-‬כך‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בכיתה‬ ‫פטרון את‬ ‫קהת‪ ,‬נלמד מזה שלא יקנא האדם‬ ‫לכיתה ד' ולא יעבירוהו לכיתה ח'‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתאים‬ ‫העבודה‬‫חבירו אפילו בעבודה‪ ,‬רקפטרו‪‬‬ ‫לאלו שאין להם את הנסיון של המשל הזה‪,‬‬ ‫המסורה לו מאת השי"ת בה יתרפק‪ .‬ובזה‬ ‫מדובר בלשון נקייה למצביהם שלהם‪.‬‬ ‫תתבונן מה שיסדו והאופנים וחיות הקודש‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫האדם אומר‪ :‬אני צריך לשדר חוסר שביעות‬ ‫מתנשאים לעומת שרפים‪ ,‬כי אופן אינו‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫רצון‪ ,‬כדי שיבינו שלא נוח לי ויעזרו לי‪ .‬אני‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫מתקנאתהר"ר‬ ‫בשרף‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מתקנא בחיה וחיה אינה‬ ‫חייב להסתובב עם פנים נפולות‪ ,‬אחרת‪,‬‬ ‫רק האופנים וחיות מתנשאים ומתגברים‬ ‫'תשפ"ביעזרו לי‪.‬‬ ‫במצוקתי ולא‬ ‫לא– כ"ג‬ ‫יכירו אייר ה‬ ‫)בחו"ל אנשים‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר והבן‬ ‫בעבודתם‪,‬‬ ‫השרפים‬ ‫פרשת‬ ‫לעומת‬ ‫שלישי‬ ‫בעבודתם יו‪‬‬ ‫אם בעל נפש אתה‪.‬‬ ‫למה נפלו פניך?‬ ‫זה נוגע הרבה לאלה שמגייסים כסף‪ .‬מה‬ ‫"מזה תתבונן מה שאמרו רז"ל לקמן‬ ‫אומר? האם אומר שהקב"ה עזר לי עד כה‬ ‫במדרש שהצרעת בא למי שנכנס בתחום‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬אףהאד‪‬‬ ‫אחד הרי‬ ‫תמיד –‬ ‫הלאה?‬ ‫מועיללי גם‬ ‫הבטחו‪ ‬יעזור‬ ‫ובוודאי‬ ‫שאינו שלו נלמד מעוזיה שבקש לעבוד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬יש לי‬ ‫צריךיותר‬ ‫לומר כך‪:‬‬ ‫אניאבל‬ ‫כלום‪.‬בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬יתן לי‬ ‫לא‬ ‫בכהונה שנתקנא בעבודת כהונה והצרעת‬ ‫ובאנו עד פת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫חוליםדברי‪‬‬ ‫ילדים מול‬ ‫ארבעה כראוי‬ ‫בבית לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫זרחה במצחו‪ ,‬והוא מדה כנגד מדה‪ ,‬הוא‬ ‫ארבעה מיליון‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקשאינו‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫של דברי‪‬‬‫חובותמול‬ ‫שהואלי נחו‪‬‬ ‫מכפי ויש‬ ‫לחם‪,‬‬ ‫שלו ונדחה‬ ‫בעבודה‬ ‫להתעלות‬ ‫בקש‬ ‫החובות אינם באמת כל‪-‬כך הרבה‪ ,‬אבל אני‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪ ‬מןבנוגע‬ ‫המחנה"‪.‬‬ ‫לגמרי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כבר משפץ את המטבח ואני מכליל כבר‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניותסךיותר‬ ‫החובות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫ההוצאות בתוך‬ ‫את‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלשל רוחניות‬ ‫באצטלא‬‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫בגשמיות‬ ‫כ‪‬קנאה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫המסוים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫הפרט‬ ‫עלבלי‬ ‫מדברים כאן‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללאנוהצלחה‬ ‫אם נתבונן לעומק‪ ,‬נראה שבזה נעוץ‬ ‫שהאדם אומר בלבו‪ :‬אם אהיה מרוצה ממה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫אחת מהטעויות הגדולות ביותר של האדם‪.‬‬ ‫שהקב"ה נותן לי‪ ,‬הציבור לא ירגישו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬בהצלחתו‬ ‫ברוחניות‪,‬מקנא‬ ‫להצליח שהוא‬ ‫האדם אומר‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫במצוקתי ולא יעזרו לי‪ .‬אני מוכרח להראות‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מקנא‬ ‫פלוניועלינו‬ ‫ובעצם הוא‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬של‬ ‫הרוחניות‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬לבכות‬ ‫הישנות‬ ‫צריך צריך‬ ‫על אני‬ ‫עגום כ‪‬‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫שאני‬ ‫להשתמש‬ ‫הוא אי‪‬‬ ‫רואה שפלוני יש‬ ‫הגשמית‪.‬אותנו‬ ‫בהצלחתומלמדת‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ישים לב אלי ויבין‬ ‫יותר מישהו‬ ‫לקבל‬ ‫חזק‪ ,‬וכך‬ ‫כדי‬ ‫מספיק‬ ‫אלה‪.‬או שיש לו אנשים שמחזיקים‬ ‫משרה‬ ‫לו‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שחייבים לעזור לי‪.‬‬ ‫ממנו ומקשיבים לקולו‪ ,‬ואומר‪ :‬אף אני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעלהוא זה‬ ‫שורשרבינו‬ ‫הטעות‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו כך‪.‬‬ ‫כבר להיות‬ ‫רציתי‬ ‫ראש ולענה‬ ‫שורש פורה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לבד ושפלוני‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬לקחת‬ ‫לשערשאפשר‬ ‫הלבבותחושב‬ ‫שהוא‬ ‫במצוקה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ששרויהיא‪:‬‬ ‫לי בה‬ ‫שצרי‪‬לומר‬ ‫לדו‪‬‬ ‫השאלהלא נעים‬ ‫אמנם‬ ‫כמה לאדם‬ ‫וכמה‬ ‫שמביא‬ ‫בשורש‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודת‪ .‬ה'מדובר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לקח לבד‬ ‫של‬ ‫לומר את‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיות חייבים‬ ‫נכון‪ ,‬אבל‬ ‫שאינו נוהג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בגלל זה הוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגענפש‪ ,‬כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬עגמת‬‫משהוא מאוד‬ ‫הרבה‬ ‫האמת‪ .‬זה עובד בדיוק הפוך‪ .‬אם אתה‬ ‫נכנס לתחום שאינו שלו ומבקש לקחת את‬ ‫רוצה לתאר את היפך הביכורים‪ ,‬זה המקרה‬ ‫מה שאינו מיועד לו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫בפרצוף‪ .‬אמור לו‪ .‬השני סובר ומקבל‬ ‫הזה‪ .‬האדם חושב שאת השפע שלו אינו‬ ‫ואומר‪ :‬אני באמת בוטח בה'‪ ,‬אינני מתכוון‬ ‫מקבל מהקב"ה בעצמו‪ ,‬ואומר‪ :‬אם כן אני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממש למה שאני הולך לומר לפלוני‪ ,‬אבל‬ ‫צריך להגיע לעזרת בני אדם‪ .‬אנו מדברים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אני הולך אומר לו כי אני חייב‪ .‬ובכן‪ ,‬חזור‬ ‫אלי אחרי שדיברת אליו כך‪ .‬אמור לי אם‬ ‫אפילו על הצלחות רוחניות‪ .‬אני צריך‬ ‫שמישהו ידחוף אותי לעשות כך וכך‪ ,‬ואז‬ ‫אתה מרגיש כפי שהרגשת קודם לכן או‬ ‫אולי יכירו אותי ויקחו אותי לשאת את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫התקרר‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שבטחונך כבר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הדרשה במעמד הגדול‪.‬לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מדובר במהלך כל‪-‬כך מר פטרו‪‬‬ ‫וכל‪-‬כך ריק‬ ‫החינוך כותב את המילים האלה ממש‪.‬‬ ‫האדם אומר‪ :‬יש לי בטחון בה'‪ ,‬אבל אני‬ ‫וחלול‪ .‬התרחקת מבסיס הביכורים‪.‬‬ ‫להעמיד פנים‪ ,‬אני צריך לדבר בכאב‬ ‫צריך‬ ‫בביכורים האדם מתחיל בגנות‪ .‬אני כל‪-‬כך‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫על מצבי הרוחני‪ .‬ולפי האמת‪ ,‬תשוקת‬ ‫מרוצה‪ .‬אף פעם לא היה לי כלום‪ .‬הקב"ה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ורוקד"ר על‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫נתן לי פרוסת לחם‪ .‬אני שמח‬ ‫האדם צריכה להגיע אחרי שהאדם יודע‬ ‫שהקב"ה הצילו‪ .‬זוהי התשוקה האמיתית‪,‬‬ ‫מעט הלחם שהוא נתן לי‪ .‬אז מה אתה צריך‬ ‫'תשפ"ב הרוחני כה‬ ‫אייר ה‬ ‫אומר‪ :‬מצבי‬ ‫האדם‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שבהכ"ג‬ ‫אם לא‬ ‫)בחו"ל תשוקה‬ ‫פרשת אבל‬ ‫במדבר‬ ‫טוב לי‪.‬‬ ‫יו‪ ‬דבר‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫עוד? ‪ -‬שום‬ ‫נפלא‪ .‬הן יודע אני איך הייתי נראה לו היה‬ ‫תאמר‪ ,‬אנשים לא יידעו‪ .‬בשביל מה צריכים‬ ‫הדבר תלוי בי‪ .‬אבל בגלל שאין לי כלום‬ ‫אנשים לדעת?‬ ‫מדילי‪ ,‬ובכל עת אני זקוק לעזרתך שלא‬ ‫להכשל בעבירות החמורות ביותר ‪ -‬אני‬ ‫התוצאה היא המבחן‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שאני‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫לעזרתך‪ .‬בגלל‬ ‫אליךמועיל‬ ‫ומשתוקק‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פונה‬ ‫יידעו‬ ‫רוחניי‪‬‬‫שאנשים‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגעכדי‬ ‫מתמסכן‬ ‫כשהאדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫כמה אני‬ ‫יותר‬ ‫קולט‬ ‫אבלאני‬ ‫את בו‪.‬‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהוא מסכן‪ ,‬הוא מאמין לעצמו יותר ויותר אי‪‬‬ ‫מרגיש יותר‬ ‫אליך‪ .‬דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוחמשתוקק‬ ‫כראוי מול‬ ‫רחוק ואני‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהוא מסכן‪ ,‬ונעשה לו רע ומר‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הצלחותיו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מראייתהאד‪‬‬ ‫שנובעתשהרי‬ ‫השתוקקותפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫החינוך כתב במצוה של"ח שהגם‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫משהוא חושב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מכך שהאם‬ ‫ברוחניות ורק‬ ‫יותר‬ ‫פלוני‪ ,‬נובעת אך‬ ‫להצליח‬ ‫של‬ ‫עולבים ‪ ,‬הוא‬ ‫שלהיות מן הנעלבים ואינם‬ ‫שהוא יכול לבד לקחת ולעשות‪ ,‬מה גם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלמצבים שניתן‬ ‫להשתמש ויש‬ ‫חסידות בלבד‪,‬‬ ‫כ‪‬מדותעלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שבתוך תוכו אינו מעוניין בהצלחותיו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫יראי שמים‬ ‫לעורר‬ ‫כנחש‪,‬‬ ‫כדי ונוטר‬ ‫לנו נוקט‬ ‫שניתנולהיות‬ ‫בהם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי לבטוח‬ ‫בהצלחותיו‬ ‫ברוחניות אלא‬ ‫של פלוני‪,‬‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫הרוחניות‬ ‫נת‪ ‬לא‬ ‫"ה אף‬ ‫וחריפות‬ ‫בקשיות‬ ‫לנו‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫מדבריםלטובה‪.‬‬ ‫אינם‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של רוחניות‪,‬‬ ‫ומלבישןהרוחנית‬ ‫באיצטלא של‬ ‫ההצלחה‬ ‫הגשמיות‬‫כל‬ ‫כלי‪ ‬התחילו‬ ‫להם‪ ,‬כי‬ ‫המותרים‬ ‫במצבים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הפוך‬ ‫מכל וכל‪.‬‬‫מופרכתאי‪‬‬ ‫השתוקקותידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫והרי‬ ‫להרגיש שאחרי שהם עושים כן‪ ,‬הם עצמם‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫כשהאדם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫יש בזה‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הרבה עומק‬ ‫הישנות‬ ‫א‪ ‬כיכ‪ ‬על‬ ‫והפוך בה‪,‬‬ ‫נחזור‬ ‫משתכנעים בכעסם‪.‬‬ ‫באמת רוצה‪ .‬עכ"פ‬ ‫יותרמה הוא‬ ‫לחשוב‬ ‫מסכים‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫הקב"ה רוצה שנתפלל ונשתוקק אליו מתוך‬ ‫אומר לשני‪ :‬אתה חייב לדבר עם‬ ‫אחדאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאניהטוב'‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫'ושמחת בכל‬ ‫השובעלי‪ -‬מי לי‬ ‫הרגשתאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל האמת‬ ‫חובת‬ ‫רבינולו את‬ ‫להטיח‬ ‫אתה חייב‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברקשה‪.‬‬ ‫למדנו‬ ‫פלוני‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום ראשון פרשת נצו"י י"ז אלול תשפ"ו‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫כיהודי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫בכוחותיו‬ ‫אמונה להכיר‬ ‫מדור‬ ‫חובת האדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מהיסודות החשובים כל‪-‬כך אשר היצר הרע‬ ‫בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫האדם בזה וקשור גם למה‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תופס את‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫לזכות‬ ‫כשהתורה אומרת לנו "כי קרוב‬ ‫פטרוןאליך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שנאמר בפרשה הקודמת בשמחה ובטוב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ,"‬יש‬ ‫הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו‬ ‫לבב‪ ,‬אשר האדם צריך לעבוד את ה'‬ ‫שאנו מבינים שהוא דבר קל‪ ,‬כאומר‪ :‬אל‬ ‫בשמחה‪ ,‬וזהו כעין יסוד גדול להצלחה‪,‬‬ ‫תדאג‪' ,‬לא בשמים היא ולא מעבר לים היא‪,‬‬ ‫ז"לנופל‪ ,‬הוא הנושא שהאדם צריך‬ ‫פסחהוא‬‫אחרת‬‫ובלבבך הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך‬ ‫לזכור מי הוא‪ .‬תמיד צריך לעמוד לנגד‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫המציאות"רהיא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫לעשותו'‪ .‬והשאלה היא שהרי‬ ‫עיניו מי הוא ומה מהותו‪ .‬הדבר מאוד‬ ‫שכמה שעובדים וכמה שמנסים‪ ,‬לא נוגעים‬ ‫מאוד חשוב לאדם‪ ,‬כי זה מה שמביא לו‬ ‫'תשפ"בלחיות היכן‬‫ומביאה אותו‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫ופנימיות אייר‬ ‫אפילו‪ .‬ובכן‪ ,‬התשובה הראשונה לזה היא‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל שמחה‬ ‫שקרוב וקל אינם אותו הדבר‪ .‬לא כתוב שזה‬ ‫שהוא צריך לחיות‪.‬‬ ‫קל‪ .‬כתוב שזה קרוב‪ .‬ומה החילוק? אם‬ ‫בסוף זה קשה‪ ,‬מה אנו מרוויחים מזה שזה‬ ‫והנה הכלל הראשון הוא שלא נוכל‬ ‫קרוב?‬ ‫לזכור מי אנחנו לפני שנעבוד על זה‪ .‬היצר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬הוא‬ ‫להשכיחו מי‬‫תמיד – א‪‬‬‫מועיל האדם‬ ‫עובד על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הרע‬ ‫הפסוק‬ ‫בהמשךרוחניי‪‬‬‫כמבוארלעניני‪‬‬ ‫היא בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬‫התשובה‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫זוכר את‬‫כשהאדםנחו‪‬‬ ‫אופנים‪.‬אבל יותר‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מכמה וכמה‬ ‫שאין צריך לחפש משהו מבחוץ‪ .‬לחפש אי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬שיש לו‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עם הכלים‬ ‫משתמשמול‬ ‫לבטוח כראוי‬‫גדולתו‪ ,‬הוא‬ ‫בוודאי צריך‪ .‬תחפשנה כמטמונים‪ .‬אך לא אי‪‬‬ ‫דברי‪‬הוא עובד‬‫מול הכלים‪,‬‬‫משתמש עם‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫וכיון‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫הרי זהו‬ ‫בפנים‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬אלא‬ ‫בנוגע לחפשו‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬צריך‬ ‫בחוץ‬ ‫עם מה שצריך לעבוד‪ ,‬בפיו ובלבו‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הפסוק הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הפשטות‪' .‬בפיך ובלבבך לעשותו'‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מסביר את עצמו היטב‪ .‬אינך קולט היכן‬ ‫סוחב אתו‬ ‫יותרהאדם‬‫שכאשר‬ ‫ברוחניות‬ ‫אחד מבין‬ ‫להצליח‬ ‫כל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬עליךעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬אךשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫עבודהמה‬ ‫להצליח‬ ‫מרובה‪,‬‬ ‫יגיעה‬ ‫אמנם‬ ‫דורש‬ ‫זה‬ ‫לחפש‪.‬‬ ‫הוא אינו‬ ‫רבים‪,‬‬ ‫ובתיק כלי‬ ‫תיק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לא בחוץ‪,‬‬ ‫לעוררבפנים‪,‬‬ ‫החיפוש כדי‬ ‫צריך להיות‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫אבל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫דברים‬ ‫בלי לתקן‬‫ברוחניות יכול‬ ‫קיומם‪ ,‬אין הוא‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫יודע על‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬למי‬ ‫במקום"ההנכון‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫דיננו מילטובה‪.‬‬ ‫שמחפש‬ ‫שייצא דומה‬ ‫ואינו‬ ‫ומתרגז נוכח‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה רק בוכה‬ ‫הרוחנית של‬ ‫שנשברו והוא‬ ‫שמחפש במקום הבלתי נכון‪ .‬בכל התחומים כל‬ ‫לבטוח אחד‬ ‫שבא אליו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫וכיוןאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫הנשברים‪.‬‬ ‫הדברים‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שהוא צריך‬ ‫ומגלה לו מה יש לו בתיק‪ ,‬הוא מתמלא‬ ‫מה‬ ‫בסוגיאללמוד‬ ‫תמיד‪,‬נמצא‬ ‫ועלינו‬ ‫אם האדם‬ ‫זה כך‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫להיות ועסוק במה שצריך להיות עסוק ‪ -‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שמחה כל פעם שהוא עומד בפני דבר‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שיש לי אתי כלים‪.‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותראיזה נס‬‫באמרו‪:‬‬‫לקבל‬ ‫הקב"ה יעזור‪ ,‬עוד קצת‪ ,‬עוד דמעה כדי‬ ‫שנשבר‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וההצלחה תגיע‪ .‬אך אם האדם טועה ביסודו‬ ‫וכך הוא משתמש עם הכלים שיש לו‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני‬ ‫בעלאין לו‬ ‫חובת‬ ‫לעסוק‪,‬‬ ‫שצריךרבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנובמה‬ ‫כבר עוסק‬ ‫ואינו‬ ‫מה אני‬ ‫תקווה‪.‬‬ ‫'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שהבעיות‬ ‫אי‪‬‬ ‫מבין היא‪:‬‬ ‫כך‪ :‬אני‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלהפירושו‬ ‫לעשותו'‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫ארסנל של כלי עבודה‬ ‫שיש‬ ‫מבין‬ ‫אני‬ ‫מצוין‪.‬‬ ‫מבין‬ ‫אני‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫נסיונות גדולים ודברים שמשתלטים על‬ ‫ואיך באמת יוכל האדם להגיע אל‬ ‫האדם בכח‪ .‬אמת לאמיתה‪ .‬אבל אני רוצה‬ ‫פנימיותו ‪ -‬בפיך ובלבבך? הנה אחד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫עצות לכל הבעיות שיש לו‪ .‬לבעיה כזו ‪-‬‬ ‫שתשים לב למה שיש לך בפנים‪ .‬אני‬ ‫תעשה כך‪ ,‬לבעיה כזו ‪ -‬תעשה כך‪ ,‬וכל‬ ‫מבטיח לך שבתוך לבך ובתוך נשמתך‪ ,‬יש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עצה בדוקה ומנוסה‪ .‬ושואלים אותו‪ :‬מה‬ ‫כלים חזקים מאוד שהם עצות לכל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫קורה? אתה מסתדר? שואלים אותו‪ :‬ניסית‬ ‫להשתמש עם העצות? והוא משיב בשאלה‪:‬‬ ‫הבעיות‪ ,‬וראש וראשון אליהם הוא הדימוי‬ ‫העצמי‪ ,‬אשר היצר הרע מנסה להעלימו מן‬ ‫איזה עצות? מתפלאים‪ .‬בספר שיש לך הרי‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫העצות‪ .‬והוא עונה בטרוניא‪:‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫רשומות כל‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחוןשיש לי זמן להסתכל בספרים?!‬ ‫היצרמדור אמונה‬ ‫נראה לך‬ ‫חוסר פנאי לחשוב ‪ -‬עצתפטרון‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מושג כמה ילדים יש לי?! שוב‪ ,‬אתה‬ ‫אמונה לך‬ ‫מדור יש‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫הבה נראה באלו דרכים היצר הרע‬ ‫עדיין אברך‪ .‬אדבר אתך אי"ה‪ .‬מה שקורה‬ ‫מעלים מן האדם את דימויו העצמי‪ .‬הנה‬ ‫פה‪ ,‬זוגות שנכנסים‪ ,‬זוגות שיוצאים‪ ,‬כאן‬ ‫האמצעי המצוי ביותר הוא נושא‬ ‫הטרדות הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שידוכים וכאן ילדים פצפונים‪ .‬אין לי רגע‬ ‫שמטרידים את האדם ומונעים ממנו‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫מיותר בחיים שלי‪.‬‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫לחשוב על משמעות היותו יהודי‪ .‬יש לו‬ ‫בעיה שמטפטפים לו מים בביתו‪ ,‬יש לו‬ ‫איירשהאין לך‬ ‫'תשפ"באת הישוב‬ ‫פירושו – של‬ ‫כ"ג דבר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫במדבר‬ ‫בחינוך‪,‬‬ ‫פרשת בעיה‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫פרנסה‪ ,‬יש לו‬ ‫בעיה שאין לו‬ ‫הדעת לעיין בספר שבו נמצאות העצות‬ ‫וכן הלאה‪ .‬כששואלים אותו מי אתה‪ ,‬הוא‬ ‫ולכן אתה מתמודד עם הבעיות‪ .‬ובכן‪ ,‬כפי‬ ‫מסתכל על זה כעל שאלה מוזרה‪ .‬הוא יכול‬ ‫שלגבי תורה זה נאמר ‪ -‬אין לו זמן ללמוד‬ ‫לענות את שמו ואת שם משפחתו‪ ,‬אבל‬ ‫ואין לו זמן לברר ולכן הוא מסתובב שלוש‬ ‫להתבונן באמת על רוממותו ועל הכוחות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬לעצור‬‫במקום‬ ‫–‬ ‫טעות‪ ,‬א‪‬‬‫אותהתמיד‬ ‫הבטחו‪‬עםמועיל‬ ‫שנים‬ ‫שיש לו מצד נשמתו כפי שהפסוקים‬ ‫נחו‪ ‬כך זה‬ ‫אתה ‪-‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫ולעבודיותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫העצה‬ ‫וללמוד את‬ ‫להשתמש‬ ‫מדברים על זה‪ ,‬כפי שהקב"ה מסתכל על אי‪‬‬ ‫להשתמש עם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫יכול דברי‪‬‬ ‫עצמו‪ .‬אינך‬ ‫כראוי מול‬ ‫לגביו לבטוח‬ ‫זה ‪ -‬לא יוצא לו לעשותו כי הוא מדי טרוד‪ .‬אי‪‬‬ ‫הכוחות שיש לך אם לא תזכיר לעצמך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ובהרבה מן המקרים‪ ,‬כי הוא מדי טרוד מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שוב ושוב מה יהודי יכול לעשות‪ .‬ליהודי‬ ‫בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫יש כוחות כבירים‪ .‬אינך זוכר מזה רק‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואכי הוא‬ ‫יותר בשנה‪,‬‬ ‫דרשה פעם‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח שומע‬ ‫כשאתה‬ ‫דומה לאותו הלצה על אדם שאמר שלא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫מאתנו‪.‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬‫מה ג‪‬‬ ‫משכיח‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫היצר הרע‬ ‫להצליח‬ ‫דבר ש‬ ‫הוא‬ ‫כאן‬ ‫כי‬ ‫יוצא לו לחשוב על הקב"ה‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫עסוק בלימוד‪ ,‬כאן הוא עסוק בתפילה‪ .‬אם כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬ואף‬ ‫הקב"הכואב‪,‬‬ ‫לא היה‬ ‫לטובה‪.‬זהאכ‪‬‬ ‫דיננו אמיתי‪,‬‬ ‫שייצא‬ ‫לא היה‬ ‫זה‬ ‫של 'אנכי ה'‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתבהודו‬ ‫שאנו אומרים‬ ‫כל פסוק זה‬ ‫ההצלחה‬ ‫אלוקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לא יוצא לו‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫צחוק‪ .‬כך‬‫להצליח‬ ‫כלי‪‬מעורר‬ ‫לא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ואמלאהו'‪' ,‬אשרי ה' שככה לו אשרי העם‬ ‫מה‬ ‫ללמודכל‪-‬כך‬ ‫ועלינולו פשוט‬‫תמיד‪,‬הוא‪ .‬יש‬ ‫לחשוב מי‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לאדם‬ ‫הרבה דברים על הראש‪ .‬על מה עוד אתה נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שה' אלוקיו'‪ .‬הקב"ה אומר‪ :‬הוצאתי אתכם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬כדי שמאז ואילך‬ ‫והצמצומים‬ ‫המצריםיותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫מן‬ ‫שאחשוב? ‪ -‬הוא שואל‪ .‬הוא פשוט‬ ‫רוצה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תהיו אנשים כאלה שהמצרים אינם‬ ‫עסוק במה שהוא צריך לעשות ואין לו זמן‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫משתמש‬ ‫אינובעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫חושב‪,‬‬ ‫למדנו שאינו‬ ‫כבר‬ ‫לחשוב‪ ,‬וכיון‬ ‫ובגללאניזה אני אומר לכם‬‫מפעילים אותם‪ ,‬מה‬ ‫'הרחב פיך ואמלאהו'‪ .‬ההוא בדברי תורה‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫שיש לו‪.‬‬‫לשער‬ ‫הכלים‬ ‫עם‬ ‫הלבבות‬ ‫ברכות )דף‬ ‫אי‪‬‬ ‫מסכת היא‪:‬‬ ‫הגמרא ב‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫אומרת‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כתיב ‪-‬‬ ‫השאלה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫אני רוצה‬ ‫הבטחו‪‬לך שעל‬ ‫להיות רוחניות‬ ‫צרי‪‬אני אומר‬ ‫נ‪ ,‬א(‬ ‫אוצר הפתרונות בהישג ידך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שתבקש ממני ותדבר אתי ותאמין לי‬ ‫נדמה זאת שוב והפעם למי שיש לו ספר‬ ‫שאפשר להגיע רחוק מאוד ותחפש להגיע‬ ‫שרשומות שם באופן ברור עם כותרות‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אתה ‪' -‬אשרי העם שככה לו אשרי העם‬ ‫לשם‪ ,‬כשתשים לב לכך שהקב"ה מוביל‬ ‫שה' אלוקיו'‪ .‬יהודי אתה ואני מאזין‬ ‫אותך במקומות כאלה שבכלל לא תכננת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לתפילותיך ואני עונה להן‪ ,‬אך אינך רואה‬ ‫לעבוד בהם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫איך אני עונה לך‪ .‬אינך קולט שמדובר‬ ‫בקבלת התפילות‪ .‬אילו הייתי נותן לך‬ ‫אורייתא מודעת ליה לחוביה‬ ‫להחלץ מהמצוקה כי אתה בוכה כל‪-‬כך חזק‬ ‫אם האדם חושב נכון‪ ,‬אם הקב"ה עוזר‬ ‫יפה‪",‬ו לא הייתי עוזר לך בזה‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומבקש כל‪-‬כך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לחשוב‬ ‫לזכות‬ ‫דשמיא‬ ‫לזכות‬ ‫לו לאדם ויש לו סייעתא‬ ‫ובטחון עוזר לך‪' .‬אשרי העם שככה לו'‬ ‫ודאי שאני‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫נכון‪ ...‬יש לו תכנית שלמה של עבודה‬ ‫יכולים לדבר עם הקב"ה מכל מקום‬ ‫שהםובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫עצמית‪ .‬הוא הולך להוסיף על סדרי לימודו‪,‬‬ ‫שבו הם נמצאים‪' .‬כי קרוב אליך הדבר‬ ‫הוא הולך לקבוע את זמן תפילתו‪ ,‬וכן‬ ‫מאוד'‪ .‬אתה מאוד קרוב אל ה'‪.‬‬ ‫בא הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמדשללע"נ‬ ‫הלאה‪ .‬אך כל זה הוא רק החלק‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מהצורות"רשל‬ ‫ליטהר‪ .‬אתה יודע מהי אחת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫זכור שאתה בן מלך‬ ‫מסייעין אותו? ‪ -‬לא שעוזרים לו לממש את‬ ‫תכנייתו‪ ,‬אלא בגלל שהוא בא ליטהר‪,‬‬ ‫מדי יום‪ ,‬מדי‬ ‫עובד‬ ‫הרע‬ ‫היצר‬ ‫–‬ ‫כאמור‪,‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר צריך‬ ‫הוא באמת‬ ‫פרשת‬‫שלישיאיפה‬ ‫יו‪ ‬להבין‬ ‫מסייעין אותו‬ ‫שעה ומדי רגע להשכיח מן האדם איזה‬ ‫לתקן‪.‬‬ ‫כלים יש לו‪ ,‬כלומר‪ ,‬איזה כוחות יש לו‬ ‫להתעלות‪ ,‬אשר אחד מהם הוא 'הרחב פיך‬ ‫יש לך עוד בעיות גדולות שאינך מבחין‬ ‫ואמלאהו'‪ .‬ראשית כל הטרדות גוזלות זאת‬ ‫בהן כלל‪ .‬האדם צריך שהקב"ה יודיע לו‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫פועלות‬ ‫–‬ ‫הטרדות‬ ‫אכן‬ ‫‪.‬‬ ‫האדם‬ ‫מן‬ ‫אורייתא מודעת ליה לחוביה‪ .‬והרבה פעמים הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הטרדות הן‬ ‫אבל לכך‪.‬‬‫בו‪ .‬לב‬ ‫להשתמשלשים‬ ‫נפלא‪ .‬כדאי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בני ביתו מספרים לו את האמת‪ .‬אבל הוא אי‪‬‬ ‫צמצומים‪ .‬מה זו טרדה? טרדה פירושה שזה‬ ‫אינו שומע מה שמדברים אתו‪ .‬מישהו שאל אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫משתלט על המוח‪ .‬הוא טרוד‪ .‬רואים זאת‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬זצ"ל מדוע‬‫נעסוקמילר‬ ‫אביגדור‬ ‫שבועות‬ ‫אתלכבוד‬ ‫הגה"צ רבי‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫לגבי עוסק במצוה שפטור מן המצוה‪ ,‬כי‬ ‫רוחניי‪.‬עלהרישלום‬ ‫חג‬ ‫לדברי‪ ‬עשרה‬ ‫בנוגע בשמונה‬‫מתפללים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אין‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫הוא טרוד במצוה הראשונה‪ .‬היא מעסיקה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫אומרים‬ ‫הדי‪‬מתפללים‪.‬‬ ‫השיב‪:‬יו‪‬‬ ‫בוודאי‬ ‫והוא הוא‬ ‫השבועות‬ ‫בית‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫את מוחו ואין לו מקום למשהו אחר‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כעפר לכל‬ ‫להשתמש ונפשי‬ ‫עלינו נפשי תדום‬ ‫כ‪'‬ולמקללי‬ ‫תהיה'‪ .‬תכוון שם שכאשר הבני בית יורה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫צמצומים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫המוח?‬ ‫את‬ ‫מטריד‬ ‫דבר‬ ‫איזה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחתכנן‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ענין‪ .‬הוא‬ ‫לאיזהבלי‬ ‫מספיק זמן‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל לוהצלחה‬ ‫אין‬ ‫ותזכורנת‪‬שהיא‬ ‫בחזרה‪,‬‬ ‫איזו‬ ‫לו‬ ‫התעורר‬ ‫אבל‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫לעשות‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫תירה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫דיננולאלטובה‬‫חיצים‪,‬‬ ‫בך‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫גם אומרת קצת אמת‪ .‬כך הוא אומר‪.‬‬ ‫בעיה שזקוקה לטיפול‪ .‬הוא רוצה לטפל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫באיזו בעיה‪ ,‬אבל יש כאן קיר‪ .‬הוא לא יכול‬ ‫מה‬ ‫ללמוד מאוד‬ ‫ההיאועלינו‬ ‫יכולה להיות‬ ‫תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬האמת‬ ‫אכן‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫לעשות סדר‪ .‬הצמצומים משתלטים על‬ ‫על‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬יכולה להיות‬ ‫אותנו היא‬ ‫שימושיתמלמדת‬ ‫בשבילך‪ ,‬כי‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬טרוד מזה‪ ,‬ויותר‬ ‫הוא נעשה‬ ‫והרייותר‬ ‫לקבל‬ ‫דבר שאף אחד אחר לא יאמר לך אותו אף כדי‬ ‫האדם‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ממה שהוא נעשה עסוק לפתור אותם‪ ,‬הם‬ ‫פעם‪ .‬שמע איפוא מה שמדברים אליך‪ .‬זה‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי‬ ‫מי‬ ‫לי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫אותו‪.‬רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫מצליחים לשכנע אותו שהוא אדם קטן‬ ‫מה אני‬ ‫מסייעין‬ ‫כבר של‬ ‫בחינה‬ ‫ונכשל שאינו מסתדר עם שום דבר‪ .‬הכל‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לו זמן‬ ‫אי‪‬‬ ‫היא‪:‬‬‫לדו‪ ‬עדבהשאין‬ ‫שצרי‪ ‬אותו‬ ‫שהזמן צמצם‬‫השאלה‬ ‫בגלל‬ ‫מקשיב למה‬ ‫וכמה‬ ‫הואפי כמה‬ ‫נכון‪,‬נחו‪‬‬ ‫ה' עובד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האדם‬ ‫עבודת‬‫של אם‬ ‫כשהאד‪‬כלומר‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיותשהנפשות‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ובגלל‬ ‫לדברים אחרים‪,‬‬ ‫לענייני‪‬עם הכוחות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫מתחיל לעבוד‬ ‫והואבנוגע‬ ‫שנאמר לו‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫האנשים שסביבו‪ ,‬או המקום צמצמוהו‬ ‫שיש לו‪ .‬נחזור לפסוקים של הודו‪ .‬הקב"ה‬ ‫והגבילוהו‪.‬‬ ‫אומר לו לאדם‪ :‬התפלל ואעזור לך‪ ,‬כי יהודי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫הלאה בדרכו‪ ,‬ומגיע הרגע שבו הקירות‬ ‫העבודה היא לפעול להיפך‪ .‬האדם‬ ‫נופלים‪.‬‬ ‫מזכיר לעצמו שוב ושוב מי הוא‪ ,‬עד שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמור לצרותיך כמה גדול ה'‬ ‫פחות מתפעל‪ .‬הוא אומר לעצמו‪ :‬הטרדות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעולם הרי אומרים את המשפט הקולע‪:‬‬ ‫באו להשכיח ממני מי אני‪ .‬העבירה הגדולה‬ ‫ביותר היא זו שהאדם שוכח שהוא בן מלך‪.‬‬ ‫במקום לומר להקב"ה כמה גדולים צרותיך‪,‬‬ ‫כך אמר הרה"ק רבי שלמה מקרלין זיע"א‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫כמה גדול הקב"ה‪ .‬זהו 'כי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אמור לצרותיך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫שהצמצומים‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫אם תזכור מי אתה ותזכור‬ ‫אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫קרוב‬ ‫פטרוןצריך‬ ‫הם מהקב"ה והם עצת היצר ואינך‬ ‫ובטחו‪ ‬מדוע אתה עסוק כל‪-‬כך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לעשותו'‪.‬‬ ‫יסתלקו‬‫פטרו‪‬‬ ‫להתפעל אלא להמשיך הלאה‪ ,‬הם‬ ‫בצמצומים ומתפעל מהם בכל עת‪.‬‬ ‫כלא היו‪ .‬במקום שאתה תתפעל מהם‬ ‫הצמצומים רק ילכו ויתרבו וכל פעם תרגיש‬ ‫ותרגיש כה קטן‪ ,‬תאמר לעצמך‪ :‬אינני‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫עוד יותר חלש ועוד יותר חלש‪ .‬הגוף אמנם‬ ‫מתפעל מהם‪ .‬הם אך ורק לבושים‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫חלש‪ ,‬כי הוא שייך לצמצומי העולם הזה‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫אני הר"ר‬ ‫ממשיך‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫וצמצומים‪ ,‬הם רק דמיונות‪.‬‬ ‫אבל אתה? מה יש לך אתו? אתה מדבר עם‬ ‫הלאה‪ ,‬אני עובד את ה'‪ .‬וכיון שיגיע הזמן‪,‬‬ ‫'תשפ"בורואה את‬ ‫אייר ההקב"ה‬ ‫כ"ג את‬‫משבח‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫פרשת במדבר )בחו"ל הקב"ה‪,‬‬ ‫שלישיהיו‪.‬‬ ‫כאילו לא‬ ‫הם יסורו יו‪‬‬ ‫גדלותך‪...‬‬ ‫אין לי כלום עם הטבע‬ ‫ובכן‪ ,‬הטרדות הן הדבר הראשון‬ ‫שמשכיחות מן האדם מי הוא‪ .‬אפשר‬ ‫אמנם כן‪ ,‬מצד הגוף אין האדם יכול‬ ‫לעשות מאומה‪ .‬מצד הנשמה‪ ,‬הוא יכול‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לראות דבר נורא‪ .‬הנאצים ימ"ש השקיעו‬ ‫מאמצים כבירים לגרום מבני האדם לאבד‬ ‫לעשות כל דבר‪ .‬אין סתירה בין השנים‪ .‬אם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬ירגישו‬ ‫יותר שלא‬ ‫אבלבאופן‬ ‫שלהם‪,‬‬‫האדם בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬צורת‬ ‫את‬ ‫האדם נתפס בהשתדלות מזויפות )כמו רובא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬להשתמש‬ ‫כראויכךמול‬ ‫לא יוכלו‬ ‫לבטוח‬ ‫אדם‪ ,‬כי‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהם בני‬ ‫דרובא של בני אדם(‪ ,‬הרי הוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫אוכל לעשות‪ ,‬לפעול ולשנות‪ .‬ולמעשה אינו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בזה‪ .‬דבר הוא‬ ‫צריך מול‬ ‫להתבונן‬ ‫האדם‪.‬נחו‪‬‬ ‫בכוחותשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪ ‬יכול‬ ‫כל אחד‬ ‫הואהריעלול‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫ואם כן‪,‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע כלום‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬לעשות‬ ‫יכול‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬כישהרי‬ ‫להתבוננות‪.‬‬ ‫שראוי‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫קירא‪ ,‬קטן‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬שאפילו‬ ‫בראותו‬ ‫ולהיעצביו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫להישבר‬ ‫ההפוך‪.‬משהוא צרי‪‬‬ ‫בכיוון יותר‬ ‫להשתמש בזה‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫השקיע עשר שנים‬‫האדם בכל‬‫להשתמש‬ ‫עלינו להזיז‪.‬‬ ‫כ‪‬אינו יכול‬ ‫נדמושאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫כבהמה‬ ‫להצליח אדם‬ ‫עם קשריו‬ ‫להשתמש‬ ‫כדייוכל‬ ‫לנומצוא‬ ‫שבעת‬ ‫כדי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחאפס‬ ‫בלי שהוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלל הצלחה‬ ‫נת‪ ‬אינו‬ ‫לו‪",‬ההלה‬ ‫זקוק‬ ‫האדם‬ ‫כשמשכנעים את‬ ‫לנו‬ ‫הקב‬ ‫כשהואאכ‪‬‬ ‫ולמעשה‪,‬לטובה‪.‬‬ ‫אתו‪,‬‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ולועגיםשל‬ ‫עליו‪ ,‬הוא‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫עליו ככה‬ ‫כל‬ ‫ומסתכלים‬ ‫נמצא בשבילו‪ .‬או אז הוא נאנח ואומר‪:‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מערכותיו‬ ‫חי‪ ,‬אי‪‬‬ ‫וממילא‬ ‫ידיעתו‬ ‫על בעל‬ ‫מיוסדתשהוא‬ ‫מרגיש‬ ‫העולם רע‪ ,‬לא ידעתי עד כמה‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫לא חושב‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות הוא‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫מפסיקות לעבוד‪.‬‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫הפנימיות‬ ‫נחזור‬ ‫בהירות‪.‬הולך עם הראש‬ ‫יותרכי הוא‬ ‫להתמודד‪,‬‬ ‫איך‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬שבה האדם‬ ‫הדרךאותנו‬ ‫ההפוכה‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה את‬ ‫יש‬ ‫כדי לקבל‬ ‫כשזה יצטרך להגיע ‪ -‬זה יגיע‪ .‬יש‬ ‫כלפי מטה‪ .‬אין לו שם‪ .‬יש לו רק מספר‪.‬‬ ‫אומר‪ :‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לי א‪-‬ל אחד בשמים‪ ,‬ואין לי כלום עם‬ ‫הפנימיים‬ ‫וממילא ליכוחותיו‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫בהמה‪.‬‬ ‫אני לי מי‬ ‫כמו‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫יכולאני‬ ‫נחלשים‪ .‬הוא לא מה‬ ‫בעלהקירות‬‫רבינו כל‬ ‫בהקדמת הרגע‬ ‫כבר למדנו‬ ‫הגופני‪ .‬כשיגיע‬ ‫הטבע‬ ‫להשתמש בהם‪ ,‬כי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אני ממשיך‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬אבי‪.‬‬ ‫לשערכי הוא‬‫הלבבותלמה?‬ ‫יפלו‪.‬‬ ‫הם נעלמים מאתו‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫בלגרום לזה‬ ‫וכמה‬ ‫עסוק פי כמה‬ ‫הלאה‪ .‬אינני‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫ללמוד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬והאדם‬ ‫רוצה‬ ‫עוזר לו לאדם‬ ‫הקב"הלהיות‬ ‫אכן אם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬יקרה‪ ,‬וזה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שצריך לקרות‬ ‫נחו‪‬מהבנוגע‬ ‫לקרות‪ ,‬כי‬ ‫משהוא‬ ‫זוכה לקלוט מי הוא‪ ,‬הוא קולט אח"כ‬ ‫יהיה הטוב ביותר בשבילי‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫שלפני שהוא קלט את זה‪ ,‬הוא היה כמו‬ ‫טוב ומטיב‪ .‬כך הוא עושה‪ .‬הוא ממשיך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫תראה איזה שלימזל אתה‬ ‫בעל חי‪ .‬כמה אנשים עוברים גיהנום מסוג‬ ‫כזה בשלום בית‪ .‬אם לדאבון לב אחד מבני‬ ‫והדבר השלישי שהיצר משתמש בו‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הכשלונות שלנו‪ .‬מדובר בשלושה דברים‬ ‫הזוג רומס את השני כל‪-‬כך חזק‪ ...‬ויש שזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נפרדים‪ .‬הוא מגיע מכל שלושת הכיוונים‬ ‫קורה גם בעסק‪ ,‬כאשר העובד מרגיש שבעל‬ ‫הבית רומס אותו ונותן לו להרגיש שאינו‬ ‫אצל כל אחד ואחד בכל יום ויום‪ .‬כשהאדם‬ ‫כלום‪ .‬מדובר בנסיון גדול מאוד‪ ,‬אבל האדם‬ ‫כשלונותיו מול עיניו‪ ,‬הוא אומר‪:‬‬ ‫את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫רואה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לבין‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫בינך‬ ‫לזכות‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫בעצמו צריך לשים לב‬ ‫ובטחוןכן‪ ...‬אני שומע כבר‪ ...‬אין לי מה‬ ‫טוב‪ ,‬אם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫הפוטנציאל כי‬ ‫עצמך אינך משתמש עם‬ ‫שוב‪ ,‬כי ממילא אני שלימזל‪ ,‬לא‬ ‫לנסות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫אינך מאמין בעצמך‪ .‬איננו פטרו‪‬‬ ‫מדברים על‬ ‫סתם שלימזל‪ ,‬אלא שלימזל כשרוני‪ ,‬כי אני‬ ‫גופך‪ .‬אינך מאמין באלוקות שיש בך‪ ,‬אינך‬ ‫מצליח להיכשל בדברים החשובים ביותר‬ ‫מאמין בכוחות המיוחדים שיש לנשמה‬ ‫אנשים כבר חשבו שבהם דווקא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אשר‬ ‫יהודית‪.‬‬ ‫אצליח‪.‬‬ ‫ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫'כי קרוב אליך הדבר מאוד' פירושו‪:‬‬ ‫שלושת הדברים האלה כאחד גורמים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לאדם להרגיש שאין לו כלים‪ .‬הוא ממשיך‬ ‫במדבריהודי‬ ‫פרשתתפילת‬ ‫טב שלישי‬ ‫בכוחה של‬ ‫התבונן הייו‪‬‬ ‫לפעול‪ .‬אבל תפילה נכונה‪ ,‬לא תפילה‬ ‫הלאה בחיים‪ ,‬אבל אין לו באמת חשק‪ .‬מצד‬ ‫שמגבירה את הגוף‪ .‬תפילה שמחזקת את‬ ‫אחד טרדותיו גורמות לו שלא להסתכל בכלל‬ ‫כח הנשמה‪.‬‬ ‫על עצמו‪ ,‬אלא יסתכל על עצמו כפי שהוא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מסתכל על העולם המלא בצמצומים‪ .‬את זה‬ ‫אי אפשר לעשות‪ ,‬את זה אי אפשר לעשות‪.‬‬ ‫הבלים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעמהבלי‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫חשיבות‬ ‫הרגשת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אין הוא מעלה בדעתו שהוא יצור מסוג אחר‬ ‫אי‪‬‬ ‫הדרך השניה שהיצר הרע משכיח מן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬את עצמו‪,‬‬ ‫מולמחשיב‬ ‫כראוי‬ ‫כשהוא‬ ‫לבטוח שני‬ ‫לגמרי‪ .‬מצד‬‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬שהוא נותן‬ ‫נעסוקהיא זו‬ ‫שבועות‬ ‫ומה הוא‪,‬‬ ‫מי הוא‬ ‫לכבוד‬ ‫האדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬תוצאות‬ ‫עצמו בגלל‬‫נחו‪ ‬מול‬‫מחשיב את‬‫מכפי שהוא‬ ‫הוא‬ ‫הריהיצר‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫והבלים‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫משטויות‬ ‫בנוגע‬ ‫חשוב‬ ‫להרגיש‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לו‬ ‫שום סיבה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הריואין‬ ‫חינם‬ ‫במתנת ש‬ ‫נתן לופשוטה‪,‬‬ ‫שהקב"הלכ‪‬‬ ‫האדם כן הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫בדרך זו‪.‬‬ ‫מצליח הדי‪‬‬ ‫מאודהוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬‫הרע‬ ‫לנגד‬ ‫רואה‬ ‫הוא‬ ‫שלישי‬ ‫ומצד‬ ‫בהן‪.‬‬ ‫להתפאר‬ ‫מחשיב את עצמו‪ ,‬אבל מהצלחות להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫עיניו את כשלונותיו בגשמיות וברוחניות‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫חיצוניות‪ .‬הוא כבר עשה ככה וכבר עשה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫וחושב שבאמת אין לו כח לשום דבר‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ככה‪ .‬אין האדם יכול להרגיש באמת חשוב כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שעשה‬‫הקב"הזהנת‪‬‬‫לא הוא‬ ‫לטובה‪.‬כיאכ‪‬‬ ‫דיננו שקר‪,‬‬ ‫שייצא כי זה‬ ‫מזה‪,‬‬ ‫שלוחים האד‪‬‬‫הרוחנית של‬ ‫היצר הרע שולח‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שמתפאר עם‬ ‫לדוור כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬‫להצליחדומה‬ ‫אותם‪ .‬הוא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אכן היצר הרע‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬שולח‬ ‫מה‬ ‫ללמודלגבאי‬ ‫בידיו‪ ,‬או‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬מחזיק‬ ‫שמועילי‪ ‬שהוא‬ ‫המכתבים‬ ‫הצדקה של גביר גדול שמראה לכולם איזה נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שלוחים אל האדם‪ .‬זה לא חייב להיות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬אותו‪ .‬הוא שולח‬ ‫יותר ומשכנע‬‫בא אליו‬ ‫לקבל‬ ‫צ'קים הוא רושם‪ .‬זה הרי לא מראה על כדי‬ ‫שמלאך‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אדם שיאמר לך דבר שהוא נסיון בשבילך‪,‬‬ ‫מחזק‬ ‫באמת‬ ‫זה‬ ‫אין‬ ‫שקר‪,‬‬ ‫שזה‬ ‫כלום‪ .‬וכיון‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל בלבד‪.‬‬ ‫רבינו אחד‬ ‫בהקדמת לרגע‬ ‫למדנוזה מרגיע‬‫האדם‪.‬‬ ‫אתכבר‬ ‫אני את כשלונך‪ ,‬בין‬ ‫בין כשפלוני מטיחמהבפניך‬ ‫כשפלוני מכבד אותך מצד תוצאה שאינה‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫משביע באמת‪.‬‬ ‫אין זה‬ ‫היא‪ :‬אותו‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמכבדים‬ ‫שצרי‪‬לו למי‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫אליך‪ .‬אוי‬ ‫השאלה‬‫קשורה‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫היא שאם‬ ‫רוצה‬ ‫שלו‪ .‬אחת‬ ‫להיותמהבעיות‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫צרי‪ ‬שאינו‬ ‫בדבר‬ ‫הדבר שבאמת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בנוגע הוא‬ ‫נחו‪‬בעצמו‪,‬‬ ‫היהודי‬ ‫משהוא‬ ‫לא ישליך את זה‪ ,‬הוא יתהלך עם ההנחה‬ ‫גדול‪ ,‬וזה אינו נפגם אף פעם‪ ,‬כי זה אמיתי‪.‬‬ ‫ההיא‪.‬‬ ‫'את ה' האמרת היום וה' האמירך'‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫יצר הרע באיצטלא דרבנן‬ ‫דרך אגב‪ ,‬יסוד מאוד חשוב‪ ,‬הרבה מאוד‬ ‫פעמים מי שמתמודד עם איזה ענין‪ ,‬הולך‬ ‫לענייננו‪ ,‬השלוחים שהיצר הרע שולח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לשכנע את האדם שאינו יהודי‪ ,‬באים‬ ‫להתייעץ עם מי שלאו דוקא חושב בצורה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הרבה פעמים באיצטלא מכובדת‪ .‬לא היצר‬ ‫תורנית על פי חובת הלבבות‪ ,‬ויש‬ ‫שהמימרא שהלה אומר לו‪ ,‬משמש לו כסם‬ ‫הרע עצמו מדבר אליו‪ ,‬אלא כל פעם הוא‬ ‫המוות לזמן רב‪ .‬יש שהוא אומר לו‪ :‬אתה‬ ‫משתמש במישהו אחר‪ .‬אתם מכירים את זה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫לו‬ ‫הר"ראומר‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות הוא‬ ‫לזכות‬‫צריך לעמוד על עקרונותיך‪.‬‬ ‫שהאדם רוצה שידוך מסוים לבתו‪ .‬הצד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬‫פטרון אותו‬ ‫זאת בכזו תקיפות‪ ,‬עד שהוא מקבל‬ ‫ובטחו‪‬אמר לא‪ ,‬אבל הוא אינו מתייאש‪.‬‬ ‫השני כבר‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫במקרה‬ ‫כדבר שאין עליו עוררין‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬ ‫הוא אמנם לא יכול לשלוח אליו את אותו‬ ‫שלו‪ ,‬מדובר בסם המוות‪ ,‬והוא עצמו מרגיש‬ ‫שדכן‪ ,‬ויש שהוא בכלל לא יכול לשלוח‬ ‫שזה סם המוות‪ ,‬אבל הוא לא חושב לפעול‬ ‫הלה יקלוט שהוא זה ששלח אותו‪.‬‬ ‫פסחכיז"ל‬ ‫שדכן‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אחרת כי פלוני בר סמכא אמר לו בכל‬ ‫ראטההוא אומר‪ :‬יש לי עצה‪.‬‬ ‫קצת ואז‬ ‫חושבהי"ו‬ ‫הוא ליפא‬ ‫לעשות‪.‬הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תוקף שזה מה שהוא צריך‬ ‫אבקש מגיסו שיזרוק לו את ההצעה כבדרך‬ ‫אגב‪ .‬כשידבר אתו על נושא אחר‪ ,‬יעלה לו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬‫דוגמא לדבר‪ :‬מטפל אומר למי ששלום‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫את ההצעה כמסיח לפי תומו‪.‬‬ ‫ביתו מעורער‪ :‬כמה שנים אתה מתמודד עם‬ ‫המציאות הזו? תשע שנים? תשע שנים אתה‬ ‫היצר הרע עובד בדיוק ככה‪ .‬כל פעם‬ ‫סובל ולא הלכת?! אתה משוגע! אתה מבזבז‬ ‫הוא שולח מישהו אחר‪ ,‬או סיטואציה‬ ‫את חייך‪ .‬תשע שנים!!!‬ ‫אחרת‪ ,‬שיספרו לו את השקרים על עצמו‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬פועל‬ ‫ביומו‪ –.‬א‪‬‬ ‫היצר הרע‬ ‫מועיליוםתמיד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קורה מדי‬ ‫זה‬ ‫בהרבה‬ ‫אבלרוחניי‪‬‬ ‫בנוגעמצבים‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מיני‬ ‫נחיצותאמנם כל‬ ‫יש‬ ‫לדעת‬ ‫ישכחנחו‪‬‬ ‫מי הוא‪.‬‬ ‫שהאדם יותר‬ ‫ביומו בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מדי יום‬ ‫מן המקרים האדם עצמו עושה את הדברים‬ ‫להאמין יותר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מולצריך‬ ‫שאתה‬ ‫אומר לך‬ ‫כראוי‬ ‫מישהולבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הנכונים‪ .‬הוא אדם שמתייגע לתקן את‬ ‫מזכיר לך את‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מישהודברי‪‬‬ ‫הגופניים‪ ,‬מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫בכוחותיך‬ ‫מכפי‬ ‫מדותיו ומתפלל לה' בכל עת ומאמין‬ ‫כל כשלונותיך‪ ,‬ואף אחד אינו מדבר אתך‬ ‫חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫ובוטח בו ומרגיש קרוב אליו‪ ,‬וכעת הוא‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫על עצמך‪ ,‬על הכוחות הפנימיים שיש בך‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ועכשיו‬ ‫הדי‪ ‬המטפל‪,‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫דבריו של‬ ‫השבועותבגלל‬ ‫התבלבל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא האמן‬ ‫יותר תפילתך‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫האמן בכח‬ ‫להצליח‬ ‫מהצמצום‪.‬‬ ‫צא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫טעות זו לעשות‬‫של בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬הוא עלינו‬ ‫הולך בכוחה‬ ‫שלך‪.‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליחהאלוקים‬ ‫בקרבת‬ ‫גדולות‪.‬‬ ‫כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫שגיאות לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מתחלפיםשללגמרי‬ ‫במינים‬ ‫כל נבדלים‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫האם בחינוך זה שונה? האדם עוזב את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫היאכלי‪‬‬ ‫היתה דרך די‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחשצעד בה‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬החינוך‬ ‫דרך‬ ‫הענינים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪" :‬מן‬ ‫לבטוח‬ ‫דרך ה'‬ ‫הרמח"לעלכותב ב‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת‬ ‫הוא ענין‬ ‫הישנות שמו‬ ‫שבהנהגתו יתברך‬ ‫העמוקים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ומתהלך‬ ‫ועלינומרחוק‬ ‫תמיד‪,‬שהופיע‬ ‫שמועילי‪ ‬מישהו‬ ‫טובה‪ .‬אך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫נחזור‬ ‫ישראל ואומות העולם‪ ,‬שמצד טבע‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬זה צריך שתי‬ ‫אותנו‬ ‫לא‪ ...‬ילד‬ ‫מלמדת‬ ‫אומר לו‪:‬‬ ‫התורהגאוה‪,‬‬ ‫מלא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫מצלצלות‪ .‬הוא אומר את זה‬ ‫האנושי נראה היותם שווים באמת‪ ,‬ומצד‬ ‫סטירותאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫במינים‬ ‫הם לי נבדלים‬ ‫בכל‪-‬כך הרבה רגש‪ ,‬עד שהאב משתכנע‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫התורה‪,‬לי מי‬ ‫עניני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫לפירבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫ומתחיללמדנו‬ ‫כבר‬ ‫מתחלפים לגמרי"‪.‬מה אני‬ ‫וכך הוא‬ ‫מצפונו‪,‬‬ ‫לפעול שלא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעעכשיו אני‬ ‫הבטחו‪‬לעצמו‪:‬‬ ‫לשערכשאומר‬ ‫הלבבותלביתו‬ ‫נכנס‬ ‫היא‪ :‬דבר‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה אותו‬ ‫לדו‪‬נראים‬ ‫שצרי‪‬והגוי‬ ‫השאלה היהודי‬ ‫מבחוץ‬ ‫ממני שתי‬ ‫וכמה‬ ‫לקבל כמה‬ ‫הולךנחו‪ ‬פי‬ ‫לציית‪.‬ה' הילד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫הולך‬ ‫של‬ ‫מצוות והגוי‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫בתרי"ג‬ ‫הבטחו‪‬מחויב‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ ‬שהיהודי‬ ‫אלא‬ ‫לענייני‪ ‬מגלה מה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע לו כשהוא‬ ‫וכמה כואב‬ ‫סטירות‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מחויב בשבע מצוות בני נח בלבד‪ .‬אך לפי‬ ‫גדול היתה טעותו וכמה קשה יהיה לו לתקן‬ ‫האמת אינם אותו יצור כלל‪ .‬אם כבנים אם‬ ‫את מה שקלקל ולסדר את הבלגן שיצר‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפיאסצנא זיע"א בספר דרך המלך )לראש‬ ‫כעבדים‪ .‬יהודי הוא יצור אחר לגמרי‪ ,‬יצור‬ ‫השנה תרצ"א( כותב כך‪ :‬במסכת סוטה למדנו‬ ‫שיכול לדבר עם הקב"ה בכל עת ובכל זמן‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שיוסף הצדיק בשעת נסיונו‪ ,‬נראית לו‬ ‫יצור שברגע של תשובה הוא כל‪-‬כך קרוב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דמות דיוקנו של אביו‪ ,‬ואמר לו אביו‪ :‬דע‬ ‫לך שעתידין אחיך שייכתבו על אבני האפוד‬ ‫אל ה'‪ ,‬יצור שהגיע לעולם בשביל תכלית‪,‬‬ ‫ומפני כך יש לו כוחות להתדבק באין סוף‬ ‫ומה יהיה אתך? אם תחטא‪ ,‬לא תהיה שם‪.‬‬ ‫ואז יש לו הנהגה כזו‪.‬‬ ‫היה"ו לומר לו‪ :‬אתה יודע?‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫לכאורה יכול‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫נשאב‬ ‫אתה‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫אינך זוכר את החלק‬ ‫ובטחוןזה לא מילה‪ .‬אינך מתבייש? אינך‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫'שייגעץ'‬ ‫ומרעיש‬‫לסדר העולם ואתה מתקשרפטרו‪‬‬ ‫ובטחו‪‬אך לא! הוא אמר לו כך‪ :‬אתה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתבייש?‬ ‫ומעורר מהומות‪ ,‬ובכך אתה מחדיר‬ ‫קולט מי אתה? הבה ניזכר שוב מי אתה‪.‬‬ ‫בתודעתך שאתה אדם ככל בני אדם‪ .‬אינך‬ ‫זה מה שעבד‪ .‬דמות דיוקנו של אביו‬ ‫הוא הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שגופךלע"נ‬ ‫שונה מאומות העולם‪ .‬זה נכון נלמד‬ ‫החזירה לו את הכרת הרוממות של שבטי‬ ‫כזה‪ ,‬אך לא נשמתך‪ .‬ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫י‪-‬ה‪ .‬ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אם קטון אתה בעיניך‬ ‫'תשפ"באל החטא‪,‬‬ ‫שהאדם קרוב‬ ‫כל –פעם‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫כך‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל‬ ‫פעמים שהמצבים גורמים לאדם‬ ‫אפשר להפריד את העבירה ממנו ואפשר‬ ‫להישאב לטעות זו‪ .‬ראש ישיבת סלבודקה‬ ‫להפריד אותו מהעבירה‪ .‬סיפרנו בעבר‬ ‫הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל המשיל לזה‬ ‫שהיה פעם בחור אחד מתלמידיו של ר'‬ ‫משל נאה‪ .‬הכוכבים נראים לעינינו קטנים‬ ‫גד'ל אייזנר זצ"ל שבעקבות תלאות‬ ‫תמיד –‬ ‫מאוד‪ ,‬עד שבקושי רואים אותם‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫משפחה הוא‬ ‫לאיזו‬ ‫מועיל לגמרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המלחמה שכח‬ ‫מהכדור‬ ‫יותררוחניי‪‬‬ ‫מהם גדול‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫אחדבנוגע‬ ‫לנו שכל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ידוע‬ ‫נחיצות‬ ‫יום אחד‬ ‫לדעת‬ ‫להתנהג‪.‬נחו‪‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫ראוי לו‬ ‫משתייך ואיך‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שאנו עומדים עליו‪ .‬מדוע איפוא הם נראים‬ ‫בעודו נראה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול גור‬ ‫לשטיבל של‬ ‫נכנס הבחור‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫אי‪‬‬ ‫מאוד רחוקים‬ ‫בסוגיית‬ ‫שהםהפע‪‬‬ ‫משום‬ ‫נעסוק‬ ‫קטנים? ‪-‬‬ ‫שבועות‬ ‫כהלכבוד‬ ‫כאחד הריקים‪ ,‬ניגש אל ר' גד'ל וביקש ממנו‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מאתנו‪.‬‬ ‫שיצא עמו החוצה כי יש לו לומר‬ ‫במפגיע ֵ‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫דבר מה ואינו רוצה שאחרים יטו אוזן‪.‬‬ ‫לו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מרגיש כה‬ ‫שהאדם‬‫הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫השבועות‬ ‫הנמשל‪:‬‬ ‫אל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫ויותר‪ ,‬עד‬ ‫עמו יותר‬‫התרחקיותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחהחוצה‪,‬‬ ‫בצאתו‬ ‫מעצמו‪ ,‬כי לכן‬ ‫להשתמשמאוד‬ ‫עלינושהוא רחוק‬ ‫כ‪‬קטן היא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ואמר‬ ‫ג‪ ‬הבחור‬‫בגשמיות‪ .‬אזמהפתח‬ ‫להצליחלקצה העיר‪.‬‬ ‫שהגיעו‬ ‫לעוררכל‪-‬כך‪.‬‬ ‫עצמו קטן‬ ‫אילו היה‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫רואהלנואתכדי‬ ‫הוא‬ ‫שניתנו‬ ‫לוודא אף‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫ושמאל‬ ‫ימין בלי‬ ‫שהוא מביט‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫כלל כדי‬ ‫תוך‬ ‫יותר קרוב יותר אל עצמו‪ ,‬היה שם לב‬ ‫להתחתן עם‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫רצוני של‬ ‫ההצלחה באופק‪:‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫אחד אינו נראה‬ ‫כל‬ ‫לגדלות שבנפשו‪ .‬אינך חושב על כך‪ .‬לא‬ ‫גויה‪ ,‬מה אתם אומרים על כך?‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫האחרונה בצורה‬ ‫חשבת בפעם‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫יודע מתי‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אולי‬ ‫משמעותועלינו‬ ‫היותך יהודי‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬על תמיד‪,‬‬ ‫מבוגרת‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ר' גד'ל בפיקחותו‪ ,‬הוריד את עיניו‬ ‫להשתמש‬ ‫פעם אינך עסוק‬‫אף אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת רגש‪.‬‬ ‫התורהבלבך איזה‬ ‫חלף‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫ראה נא‪ ,‬כבר עברו‬ ‫ואמריותר‬ ‫לבחור‪:‬‬ ‫למטהלקבל‬ ‫כדי‬ ‫מי אתה ואיזה כוחות יש בך מצד‬ ‫במחשבה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שנים הרבה מאז למדתי שולחן ערוך אבן‬ ‫היותך נשמה יהודית‪ .‬אתה תמיד עסוק או‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫למדנו בהקדמת‬ ‫כבר‬ ‫אני אינן נהירות לי‪,‬‬ ‫מה כבר‬ ‫העזר‪ ,‬והלכות רבות‬ ‫במחשבה על‬ ‫הצלחותיך או‬ ‫במחשבה על‬ ‫אני צריך לחזור שוב על חלק אבן העזר כדי‬ ‫טרדותיך‪.‬לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫היאר'‪ :‬גד'ל‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬אזבהלקח‬ ‫שצרי‪‬במוחי‪.‬‬ ‫השאלה ההלכות‬ ‫לרענן את‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫נעץ אותן‬ ‫את עיניו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬הרים‬ ‫צרי‪ ‬נשימות‪,‬‬ ‫כמה‬ ‫לא מתאים לחסידישער בחור כמותך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בעיני הבחור ואמר‪ :‬דבר אחד אני יכול‬ ‫כשהאדם מכיר בגדלותו‪ ,‬זה מעורר‬ ‫לומר לך ‪ -‬אין זה מתאים לבחור חסידי‬ ‫אותו יותר מצליפת השוט‪ .‬הרה"ק‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫שלוחו של הקב"ה כמותו‬ ‫כמוך‪ .‬הבחור שמע‪ ,‬הזדעזע‪ ,‬והחליט שהוא‬ ‫מנתק כל קשר עם הגויה‪.‬‬ ‫עוד אחד מהאופנים הוא להבין את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הנקודה הבאה‪ .‬יש במדרש תנחומא פרשת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ויגש שהאדם מחויב לכבד את המצוות‪ ,‬כי‬ ‫ר' גד'ל אמר לעצמו‪ :‬אני יכול לומר לו‬ ‫שאסור‪ ,‬אני יכול לדבר אתו על חומרת‬ ‫המצוות הן שלוחיו של מקום ושלוחו‬ ‫הדבר‪ .‬השאלה היא אם יש לו אוזניים‬ ‫המדרש היא שהמצוות‬ ‫לשון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫‪.‬‬‫כמותו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫נרמסאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לגמרי‬ ‫לשמוע‪ .‬הוא הרי מרגיש‬ ‫ובטחוןאך ה'אבני נזר' מפרש שזה עולה‬ ‫חשובות‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫לו‪ .‬אך‬ ‫ודיבורים כאלה בוודאי לא יועילו‬ ‫שמקיים את המצוה‪ ,‬כי הוא צריך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור על‬ ‫אמונה מי‬ ‫אזכיר לו שהוא עתיד להיכתב על אבני‬ ‫להבין שהוא שלוחו של הקב"ה ושלוחו‬ ‫האפוד ואולי זה מה שיועיל לו‪.‬‬ ‫כמותו‪ .‬ה'אבני נזר' משתמש בזה להסביר‬ ‫כלז"למצוה שהאדם עושה‪ ,‬מחולל‬ ‫איךפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫כל אחד בעולם נמצא מדי פעם שלא‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫העולמות‪ .‬הדבר הלא ייפלא‬ ‫ליפאבכל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫שינויים‬ ‫במצב הראוי‪ ,‬אחרת‪ ,‬לא היה חוטא‪ .‬תציע‬ ‫איך יתכן שאדם קטן יצליח לחולל שינויים‬ ‫ליהודי במוצאי יום כיפור איזו איוולת‪ .‬הוא‬ ‫בעולמות –העליונים‪ ,‬ועל זה הוא מבאר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫נשמתו‪,‬‬‫במדבר‬ ‫פרשתאז את‬ ‫שלישימרגיש‬ ‫יו‪ ‬קצת‬ ‫לא רוצה‪ .‬הוא‬ ‫שאין זה הוא‪ ,‬אלא הקב"ה‪ .‬הקב"ה הוא זה‬ ‫וכיון שכן‪ ,‬אינו רוצה לחטוא‪ .‬אחת‬ ‫שמקיים את המצוה‪ .‬כך מפרש ה'אבני נזר'‬ ‫מהעבודות של 'כי קרוב אליך הדבר מאוד'‪,‬‬ ‫את דברי המדרש‪ .‬וכיון שהקב"ה עושה‬ ‫היא להקדיש זמן להתבוננות בברכת שלא‬ ‫אותה‪ ,‬יש לה השפעה כזו‪ .‬כמה שהאדם‬ ‫עשני גוי‪ ,‬באופן שיבין מה זה יהודי וכמה‬ ‫בגלל‬ ‫ועושה‬ ‫–‬ ‫אריכתא‬ ‫ידא‬ ‫אלא‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫שאינו‬ ‫יודע‬ ‫הוא נעלה ומרומם‪.‬‬ ‫שהקב"ה צוה ‪ -‬כך ההשפעה יותר גדולה‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫זכרתי ימים מקדם‬ ‫בזה מבאר ה'אבני נזר' מה שאמרו חז"ל‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מאינודברי‪‬‬ ‫מצווה ועושה'‪,‬‬ ‫ועושה מול‬ ‫המצווה נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬ ‫'גדול‬ ‫חג‬ ‫המועילותהרי‬ ‫ביותר‬ ‫מהדרכים רוחניי‪.‬‬ ‫בנוגע לדברי‪‬‬ ‫והנה אחת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כי אם אינו מצווה ועושה‪ ,‬אין לו ענין זה‪.‬‬ ‫שפקדוהו‪ ,,‬כי‬ ‫לרוחניותא‬‫במצבים‬ ‫להיזכר‬ ‫לכך‪ ,‬היא‬ ‫על‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרישמשהוא‬ ‫משלח ויש‬ ‫ועושה‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האדם מצווה‬ ‫כש‬ ‫בכל ליטול ראיה‪.‬‬ ‫יותר קשה‬ ‫עלינומופשטים‬‫כ‪‬מדברים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שהקב"ה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הדברשאי‪‬‬ ‫נחשבמה ג‪‬‬ ‫להצליחוממילא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שליח‬ ‫כתוב בפסוק 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫מצווה ‪ -‬אין‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫האדם בלי‬ ‫ברוחניות‬‫הצלחהכשאין‬ ‫עושה‪ ,‬אבל‬ ‫כלל‬ ‫וגוי קדוש'‪ ,‬כתוב בפסוק 'לתתך עליון על‬ ‫שלוחו של הקב"ה ואין נחשב לו הדבר‬ ‫לנו‬ ‫בעצמו‬‫שהאדםנת‪‬‬ ‫דברהקב"ה‬‫אבלאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננונפלא‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫העמים'‬ ‫כל‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫כאילו הקב"ה עושה‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫האדם‪ ,‬כי הוא‬ ‫להצליחמטלטל את‬ ‫כלי‪‬‬ ‫חווה אותו‪,‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בפנימיות‪.‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫אותו תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫מכיר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫הנה מפני מה כשהאדם עשה משהו‪ ,‬הוא‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬הוא רואה את‬ ‫מרגישלקבל יותר‬ ‫התפעלות? כי‬ ‫כדי‬ ‫לכל אחד יש זמנים שבהם מישש‬ ‫ובכן‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫התוצאה לפניו וזה משמש כמו מראה‬ ‫את גדלותו‪ .‬כך אמר דוד המלך‪' :‬זכרתי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫פעליך'‪.‬בעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫ומראהאנילו‪ :‬אתה יכול‪ .‬זה‬ ‫שעומדת כנגדו מה‬ ‫אחד נזכר‬ ‫למדנוהגיתי בכל‬ ‫כברמקדם‬ ‫ימים‬ ‫מאוד מעניין‪ .‬נניח שיש אחד שכולם מנסים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהשני נזכר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בישיבה‪,‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫ההתעלות‬ ‫בשנות‬ ‫אחד‪ :‬אינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫ואף היא‬ ‫משהו בה‬ ‫לעשות לדו‪‬‬ ‫אותושצרי‪‬‬ ‫לשכנע‬ ‫השאלה‬ ‫כמה נזכר‬ ‫וכמה‬ ‫השלישי‬ ‫מאוד‪,‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫נעלית‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בתפילה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫נראה לי‬ ‫רוצה‬ ‫להיות ואומר‪:‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שבא אחד‬ ‫מצליח‪ ,‬עד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬הוא שירא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫נסיון‪ .‬הכלל‬ ‫נחו‪‬עלבנוגע‬ ‫בהתגברות‬ ‫משהוא‬ ‫שאצליח לשכנע אותו‪ .‬הוא הולך אליו‬ ‫שמים מנסה להשתמש בכלים ובמהלכים‬ ‫מדבר אתו והנה הוא קם ועושה‪ .‬אתה רואה‬ ‫שיזכירוהו בגדלותו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אתה צריך לחשוב ככה‪ ,‬אבל אתה צריך‬ ‫את הכוחות שיש לך‪ ,‬כשאתה רואה מה‬ ‫לחשוב שבגלל שאתה יהודי זה ככה‪ .‬אילו‬ ‫שקרה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫היית גוי‪ ,‬לא היתה לך את כל היכולת הזו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫נמצא אם כן שיכולים לעשות שינויים‪,‬‬ ‫שינויים כבירים‪ ,‬כולל אצל האדם עצמו‪.‬‬ ‫יהודי יכול לחולל שינויים‬ ‫כשהאדם קולט את הנושא הזה לגבי‬ ‫תחשבו על מי שהתמנה לרבי‪ .‬ירא שמים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫הר"ר הנכונה‬ ‫לזכותשהדרך‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬הוא מבין‬ ‫ומתפלל ועוסק כל הימים‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אמיתי שלומד‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫איננה השינויים הגשמיים שהוא עושה‪ ,‬אלא‬ ‫ובטחוןנכנסים אליו בני זוג עם קוויטל‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫בתשובה‪.‬‬ ‫והואובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫השינויים הרוחניים‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא שאני‬ ‫פטרו‪ ‬גדול‪,‬‬ ‫מתפעל מאוד‪ .‬הוא אומר לעצמו‪:‬‬ ‫אלא אני יכול להבין שהקב"ה משתמש בי‪.‬‬ ‫רבונו של עולם! מי אני ומה אני? אבל הם‬ ‫נשמת האדם כה גבוהה‪ ,‬שאני נעשה שליח‬ ‫הרי באו אלי והריני מתחנן לפניך שתשלח‬ ‫הקב"ה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫של הקב"ה ואני יכול לעשות דברים‪.‬‬ ‫להם ישועה בזכות אבותיי‪ ,‬וכך הוא מברכם‬ ‫ראטה‬ ‫שאין‬ ‫קולט‬ ‫נתן לי כח לעשות דברים‪ .‬הוא‬ ‫יוצאים והוא אינו שוכח‪.‬‬ ‫הי"ו הם‬ ‫ליפאלבם‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫מעומק‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫זה מגיע ממנו‪ ,‬אלא מזה שיש לו נשמה‬ ‫הוא מכניס את הקוויטל שלהם לתוך ספר‬ ‫שהיא חלק אלו‪-‬ה ממעל‪.‬‬ ‫בשבילם תהלים‬ ‫'תשפ"ב‬‫אומר‬ ‫כ"גוהוא‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שלו‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל התהלים‬ ‫ומתפלל עליהם‪ ,‬והקב"ה עוזר וכעבור‬ ‫נמצא שאתה כן יכול להשתמש עם‬ ‫תשעה חדשים הם חובקים ילד‪.‬‬ ‫ההצלחות שלך להכיר בערכך‪ ,‬אך בתנאי‬ ‫הנה מה הוא חושב אז? לא יודע‪ .‬אני‬ ‫שאתה חושב על כך נכונה‪ ,‬היינו שאתה‬ ‫תמיד –‬ ‫לכאורה מה‬ ‫חושב‪.‬‬ ‫מועילמה הוא‬ ‫הבטחו‪‬לחשוב‬ ‫מנסה‬ ‫אומר‪ :‬אתה יודע איך נעשה השינוי? ‪ -‬כי‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫שהוא חושב אחר כך הוא‪ :‬יש לי אחריות‬ ‫הקב"ה‬ ‫רוחניי‪‬‬‫הקב"ה ו‬ ‫בנוגע של‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫היא שליח‬ ‫הנשמה שבי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫הוא זה שעשה את השינוי‪ .‬הרי שיש בי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כאן‪ .‬כאומר‪ :‬מדובר כאן בדבר רציני‪ .‬מן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫את היכולת ששינויים רוחניים ייעשו אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫הסתם הוא חושב גם שאין זה מהזכויות‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫שלו‪ ,‬אבל תוך כדי הוא חושב גם שזה לא‬ ‫מכפי‬ ‫על‪-‬ידי‪ .‬מדובר בחילוק דק וצריך להבינו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫מאוד‪ .‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬רציני‬ ‫הסיבה‬ ‫בדיחה‪ .‬זה‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫רצון לפעול עוד‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫והקב"הג‪‬מקיים‬ ‫להצליחצדיק גוזר‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫יש שרואים אדם שסגר שידוך ומתחיל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫מה זה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי הנה‬ ‫לבטוח‬ ‫יהודי‪ ,‬כי‬ ‫היא לכל‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫כללדוגמא‬ ‫להשתובב‪ .‬הוא רוצה לעשות עוד שידוך‪ .‬זה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫אמיתי‪ .‬יש‬ ‫האד‪‬‬ ‫יהודישל‬ ‫זה יהודי ‪-‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫צדיק? צדיק‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הרי דבר גדול‪ .‬לא דבר קטן‪ .‬נבנה כאן בנין‬ ‫הרבה דיבורים מהצדיקים‪ ,‬למשל בבית‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬רואה שיש‬ ‫מחורבותברוחניות‪,‬‬ ‫ירושלים‪ .‬הוא‬ ‫אחתלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אהרן כתוב שאמר שמי שמתפלל בציבור‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד בחור‬ ‫ועלינוכשילד או‬ ‫כל פעם‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬כביר‪.‬‬ ‫אצלו כח‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫יש לתפילתו כח כמו לתפילת צדיק הדור‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הדרך הנכונה‬ ‫אותנולו‪,‬אי‪‬‬ ‫כח שיש‬‫מלמדת‬‫התורה איזה‬ ‫רואה‬ ‫ליהודי יש כוחות‬‫בהירות‪.‬‬ ‫הואיותר‬ ‫כנ"ל ש‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫ההסבר‬ ‫על זה היא‪ :‬יהודי אני ואם אני‬ ‫להסתכל‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כבירים לחולל שינויים‪ .‬אחד מהדברים של‬ ‫מתקשר אל הקב"ה‪ ,‬אני יכול לחולל‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫דבריםרבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫שינוייםלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫מקיים הוא שיכולים‬ ‫צדיק גוזר והקב"ה‬ ‫מה אני‬ ‫שזקוקים לכח‬ ‫רוחניים‪.‬‬ ‫לעשות שינויים‪ .‬שינוי אינו חייב להיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫תזוזה אם אני‬ ‫הבטחו‪‬לקבל‬ ‫לשער יכולים‬ ‫הלבבותלהזיזם‪,‬‬ ‫אלוקי‬ ‫בחוברת‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותו היא‪:‬‬ ‫לכתוב‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫שאפשר‬ ‫השאלה‬ ‫שינוי‬ ‫ובכן‪ ,‬אני‬ ‫וכמה‬ ‫ביטול‪.‬כמה‬ ‫מספיק‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫נכוןה' עם‬ ‫מתפלל‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫יותר מזה‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הרבה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬יכוללהיות‬ ‫סיפורים‪ .‬שינוי‬ ‫שיכול לפעול‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שמרגיש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לפעול‪ .‬מי‬ ‫בנוגע‬ ‫רוצה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫היו צדיקים שאמרו שהמופת הגדול ביותר‬ ‫רוצה לפעול‪ .‬יותר חסד‪ ,‬יותר תורה‪ ...‬אני‬ ‫הוא להחדיר אלוקות בלב‪ .‬פירושו של דבר‬ ‫יכול לפעול‪...‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫מקווה שיש מישהו אחר עם מפתח‪ ...‬הוא‬ ‫שיהודי יכול לחולל שינויים‪ .‬זה רציני‬ ‫רץ מהר למקווה ומופיע עם פאות‬ ‫מאוד‪ .‬וסיבת הדבר‪ ,‬כי תפילתו פועלת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רטובות‪ ...‬אחד מהצדיקים אמר שיותר הוא‬ ‫תשובתו פועלת‪ ,‬תורתו פועלת‪ .‬עצור לרגע‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אוהב לראות את האנשים לפני המקווה‬ ‫כשפאותיהם מבולגנות‪ ,‬כי אז יש להם יותר‬ ‫והתבונן במה שקורה כאן‪.‬‬ ‫ענווה‪ .‬עכ"פ כשהוא מגיע ורואה שכולם‬ ‫'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫אין ישיבה‪ ,‬אין תפילת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בחוץ‪,‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עומדים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לה'‬ ‫אתם‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לעשותו'‪ .‬אמרתי לךלזכות‬ ‫'בנים‬ ‫לזכות‬ ‫אין כלום‪ ,‬הוא צריך גם אז לזכור‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שחרית‪,‬‬ ‫אלוקיכם'‪ ,‬הודעתי לך שכל פטרון‬ ‫הייחודים‬ ‫ובטחו‪‬עומד עליו‪ .‬אל תתן לעצמך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהעולם‬ ‫הוא על‬‫פטרו‪‬‬ ‫הנעשים וכל השפע המגיע לעולם‬ ‫להישאב לקטנות‪ .‬כל אחד צריך לקיים‬ ‫די ישראל‪ .‬מי זה ישראל? ישראל הוא אותו‬ ‫להודיע לבני האדם גבורותיו‪ ,‬כפי שאומרים‬ ‫בחור שקם מוקדם והתפלל‪ .‬הוא אותו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בשם הרה"ק מלעכוויטש זיע"א שהאדם‬ ‫אברך שהתגבר על יצרו‪.‬‬ ‫בדיחה‪ .‬אי אפשר להגיע‬ ‫ראטה‬ ‫זה לא‬ ‫לדעתהי"ו‬ ‫צריךליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫מאוחר לתפילה‪ .‬זה בעיה‪ .‬יש קדישים‪ ,‬יש‬ ‫כל פעם שהאדם מתפלל והקב"ה‬ ‫שאתה מחולל‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בשינויים‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫תאמין‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל מהלך‪.‬‬‫על זה‬ ‫מסתכלים‬ ‫במדבר‬ ‫אנחנופרשת‬‫מושיעו זהיו‪‬כך‪.‬שלישי‬ ‫בבריאה‪ ,‬תאמין בכוחות שיש לך בדיבורך‪.‬‬ ‫מתוך הבנה כה חלשה‪ .‬אה‪ ,‬הקב"ה האזין‬ ‫היזכר בזה‪ ,‬התלהב בזה‪ ,‬הן במהות והן‬ ‫לתפילותיי‪ ,‬איזה נס‪ ,‬הוא ריחם עלי‪ .‬דומה‬ ‫בכך שהקב"ה בחר בך ונתן לך את היכולת‬ ‫לילד שביקש לצאת מוקדם והמלמד נתן לו‪.‬‬ ‫להזיז דברים‪.‬‬ ‫אך האמת היא שהתפילה חוללה שינוי‪.‬‬ ‫כשאתה רואה איזה שפע שהגיע‪ ...‬האדם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לו‪,‬‬ ‫לעניני‪ ‬עזר‬ ‫עצמו בנוגע‬ ‫קבלה והקב"ה‬ ‫נחיצותעלהבטחו‪‬‬‫קיבל‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬מצבו‬ ‫אבל יותר‬ ‫לזכור את‬ ‫עוזרבו‪.‬לאדם‬‫להשתמש‬‫אי‪‬דבר זה‬ ‫הקב"ה זימן לו מצוה וראה שאח"כ הגיע לו‬ ‫דברי‪ ‬כל אחד‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לתשובה‪.‬‬ ‫מאודמול‬ ‫כראוי‬‫הרבה‬ ‫לבטוח‬‫ועוזר לו‬ ‫אי‪‬‬ ‫וכשהאדם‬ ‫תמשיך‪.‬‬ ‫שההצלחה‬ ‫רוצה‬ ‫הרי‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫שמקיים מצוה‪,‬‬ ‫שבועותכי יהודי‬ ‫לכבוד‬ ‫רב‪ ...‬כן‪,‬‬ ‫שפע‬ ‫מחולל שינויים‪ .‬בין חלק התפילה‪ ,‬בין מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רואה כמה הוא מצליח‪ ,‬הוא רוצה להמשיך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫כשיש לו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪ ‬ואפילו‬ ‫עושה‪...‬‬ ‫ככה‪ .‬הן כל יום אומרים שלא עשני גוי‪ ,‬כל‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫שהוא יו‪‬‬ ‫הפעולות‬ ‫השבועות הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫נפילה‪....‬‬ ‫יום אומרים אשר בחר בנו מכל העמים‪ ,‬כל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫באהבה‪.‬‬‫שאי‪‬‬‫ישראל‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בעמו ג‪‬‬ ‫אומרים הבוחר‬ ‫להצליח‬ ‫יום‬ ‫להמשיךורצו‪‬‬ ‫חייבים רחמי‪‬‬ ‫ההצלחה לעורר‬ ‫שניתנואת לנו כדי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫אכן כן‪ ,‬יהודי הוא יהודי‪ .‬הרבה יותר נעים‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרע בגלל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתלשוןשל‬ ‫נוח לא לדבר‬ ‫והרבה יותר‬ ‫ההצלחה‬ ‫הבחור בישיבה קטנה שנתנו לו את כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח מה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מקום בכלל‪.‬‬ ‫לזה אי‪‬‬ ‫על‪ .‬אין‬ ‫ידיעתו‬ ‫מתאים‬ ‫שלא‬ ‫מיוסדת‬ ‫מפתח ההיכל כי הוא קם כל יום לפנות‬ ‫גנותעלעל יהודי?!‬ ‫מה‬ ‫ועלינו ללמוד‬ ‫תמיד‪,‬הוא קם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫דברי כ‪‬‬ ‫לדבר‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫באיחור‪ ...‬הוא‬ ‫ויום אחד‬ ‫בוקר‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לע"נ‬ ‫הרה"ח ר' משה יהושע‬ ‫ב"ר שלמה זלמן ז"ל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נדבת בנו הר"ר אברהם פליישמאן הי"ו‬ ‫נדבת הר"ר משה שמואל דייטש הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הבר מצוה לבנו הב' דוד ני"ו‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ביגעלאייזען הי"ו‬ ‫יקיר‬ ‫ישראל‬ ‫נדבת‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לרגל נישואי בתו למזל טוב‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נדבת הר"ר חיים וייסמן הי"ו‬ ‫לרגל הולדת בנו שיחי'‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ראטה‬ ‫אלולהי"ו‬ ‫תשפ"ו‬ ‫י"ח ליפא‬ ‫נצו"ייו"ט‬ ‫פרשת חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫יום שני‬ ‫עצמנו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫לתקן( –את‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫לנו בחוקותי‬ ‫עוזרים)בחו"ל‬ ‫הילדים‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫לזרעו אחריו להסיר ערלת לבבם‪.‬‬ ‫ומל את לבבך ואת לבב זרעך‬ ‫הקדמונים נתנו רמז בפסוק זה את לבבך‬ ‫איתא בספה"ק דברי יחזקאל להרה"ק‬ ‫האד‪ ‬בזמן‬ ‫יודע‬ ‫א‪‬אלול‪ ,‬כי‬ ‫תמיד –‬ ‫תיבות‬ ‫מועיל ראשי‬ ‫לבב שהוא‬ ‫ואת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫משינאווא )פרשת וילך(‪' .‬ומל ה' אלוקיך את‬ ‫זה היו בני ישראל בעלי תשובה בעת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫לבבך ואת לבב זרעך'‪ .‬קשה להבין למה‬ ‫שקיבל משה רבינו ע"ה לוחות שניות‪ .‬לכן‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כתב 'לבב זרעך'? התורה הלא דיברה עם‬ ‫אלו הימים הם ימי רצון גם לנו זרעם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כל אחד ואחד ואיך שייך לומר 'את לבבך‬ ‫דברי‪‬אבותינו‪.‬‬ ‫מול שעשו‬ ‫בזכותנחו‪‬‬ ‫התשובה‬ ‫אחריהםשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫מדברתהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לבבבנוגע‬‫הבטחו‪‬‬ ‫עם כל‬ ‫התורה‬ ‫זרעך'? אם‬ ‫ואת‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫א‬ ‫על‬ ‫לומר ‪,‬לאב‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬צריך‬ ‫יו‪ ‬למה‬ ‫מבני הוא‬ ‫ישראל‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫אחד‬ ‫משהוא לחזור‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר קל‬‫כבריותר‬ ‫להצליח שלנו‬ ‫ברוחניות‬ ‫נמצא‬ ‫שאי‪‬כן‪ .‬אכן‬ ‫ג‪ ‬עשו‬ ‫מה כבר‬ ‫שאבותינו‬ ‫להצליח מאחר‬ ‫בתשובה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫התשובה היא כי הנה‬ ‫עלינו זרעך'? אך‬ ‫כ‪'‬ואת לבב‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫רחמי‪ ‬גם על‬ ‫מביאים פגם‬ ‫הוספת ה'שפת אמת' היא הפלא ופלא‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫האדםלעורר‬ ‫של כדי‬ ‫החטאיםלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לבבך'‪,‬‬ ‫שאלול הוא תמיד זמן שיותר קל לחזור‬ ‫לנו‬ ‫הקבה'"האתנת‪‬‬ ‫אכ‪'‬ומל‬ ‫הכתוב‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננו אמר‬ ‫שייצא על כן‬ ‫זרעו‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית כברשלחזרו אז‬ ‫ההצלחה שאבותינו‬ ‫כל‬ ‫בתשובה‪ ,‬כיון‬ ‫שתשוב בתשובה‪ ,‬ועל‪-‬ידי שתשוב‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בתשובה שלמה‪ ,‬תסיר הפגם מזרעך גם כן‬ ‫לבטוחלעזור‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫האדם רוצה‬ ‫ונמצא שאם‬‫בתשובה‪ .‬על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הואונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫כ‪ ‬על‬ ‫לילדיו א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫'את לבב‬ ‫ועלינו וזהו‬ ‫על‪-‬ידיתמיד‪,‬‬ ‫החטאים שלך‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שבא‬ ‫פשוט צריך‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫לחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫זרעך'‪ ,‬שעל ידי לבבו‪ ,‬יתוקן לבב זרעך‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬ירושה‪ .‬כשהאדם‬ ‫יותר באותה‬ ‫לקבללעסוק‬ ‫כדי‬ ‫להמשיך‬ ‫חוזר בתשובה‪ ,‬יש לכך השפעה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫כשיהודי‬ ‫חוזר בתשובה‪ ,‬הוא מהפך את הזמן לזמן‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫עבור לי‬ ‫לתשובהלי מי‬ ‫מסוגלאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫עצומה על ילדיו שיחזרו בתשובה‪.‬‬ ‫בניו‪.‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫בבך ואת לבב‬ ‫הבטחו‪ ‬את ל‬ ‫ונרמזלשער‬ ‫בראשי תיבות‬ ‫הלבבות‬ ‫יש בוטה כמדקרות חרב‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהמוכשר‬ ‫וכמה‬ ‫פי עת‬ ‫נחו‪‬הוא‬ ‫)אלול( ה'שבחודש‬ ‫הבטחו‪‬אלול‬ ‫עבודת‬ ‫זרעך‬ ‫של‬ ‫נוגע לכל‬ ‫רוצה‬ ‫להיותכי הוא‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בענין‬ ‫נרחיב קצת‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חודש זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬הואבנוגע‬ ‫משהואמסוגל‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫יהודי ופעמים שיש בזה אי הבנה‪ .‬נתחיל‬ ‫באופן שזה ישפיע על הילדים‪ .‬וכך הוא‬ ‫כך‪ :‬אחד מהאופנים לפגוע באדם בצורה‬ ‫בשפת אמת )תרלה(‪ :‬השב בתשובה יזכה גם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫חולשה אמיתית‪ .‬כשמדובר בשקר‪ ,‬זה פחות‬ ‫העמוקה ביותר הוא כפי שמבואר בדברי‬ ‫כואב‪ ,‬כי לא התגלה כאן משהו קיים‪ .‬לכן‬ ‫יחזקאל‪ .‬יש אדם שבנו ירד ל"ע מדרך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫רואים שכאשר פוגעים באדם‪ ,‬אם פוגעים‬ ‫התורה וחבר ניגש אליו ובמקום לכבדו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בו בדבר שאינו אמיתי‪ ,‬זה כואב לו הרבה‬ ‫פחות מכפי שזה כואב לו כשפוגעים בו‬ ‫ב'קוואטער' או להציע לו איזו סגולה‪ ,‬הוא‬ ‫אומר לו‪ :‬שמעתי שיש לך ילד שירד‬ ‫בדבר אמיתי‪ .‬הכל משום שבושה פירושה‬ ‫מהדרך‪ ,‬או אפילו שנים‪ ,‬יש לי דברי יחזקאל‬ ‫חולשה"ו אמיתית‪ ,‬לא המצאה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫גילוי של‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שזה‬ ‫אליעזר‬‫הר"רשם‬ ‫לזכותכתוב‬ ‫לזכות‬ ‫נפלא‪ .‬אתה חייב לראותו‪.‬‬ ‫ובטחון הוצאת שם רע‪ .‬זה הכלל‪ ,‬ככל‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בדויה של‬ ‫קרה בגלל שחטאת‪ ,‬ואם תחזורפטרון‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬ברור ויותר אמיתי‪ ,‬כך הבושה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שזה יותר‬ ‫שזה עבד‬‫פטרו‪‬‬‫תראה שזה יועיל‪ ,‬ואני מכיר אחד‬ ‫גדולה יותר‪.‬‬ ‫אצלו‪ .‬לכאורה אם נרצה לפגוע בבן אדם‬ ‫בצורה העמוקה ביותר‪ ,‬זה אחת מהדרכים‬ ‫מרגיש פגוע מעצם הדבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המועילות ביותר לעשותו‪.‬‬ ‫ראטה‬ ‫והנה כשמדברים על מי שיש לו ילד כזה‬‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שצריך לחזור בתשובה‪ ,‬עוד לפני שמישהו‬ ‫הגמרא הרי מדברת כבר בסוף פרק‬ ‫'תשפ"בשילדו שלו‬‫עצם זה‬ ‫ואמר‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫וריכל כ"ג‬ ‫הזהב שלהזכיר לאדם את חטאיו כשהוא‬ ‫)בחו"ל דיבר‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫מסתובב כפי שהוא מסתובב‪ ,‬והרי הוא‬ ‫זה‬ ‫למה‬ ‫סובל יסורים‪ ,‬הוא אונאת דברים‪.‬‬ ‫נושא את שמו‪ ,‬ופעמים שיש לו גם את‬ ‫נחשב לפגיעה כה גדולה? מה הבעיה? הוא‬ ‫דמות דיוקנו‪ ,‬או בכלל‪ ,‬כולם יודעים שהוא‬ ‫הרי מתכוון לטוב‪ .‬ובכן‪ ,‬הבה נבדוק את מה‬ ‫בנו ומקשרים אותו אליו‪ ,‬מגלה במדה‬ ‫שקורה כאן‪ ,‬כי מצד שני‪ ,‬אם יש משהו‬ ‫האד‪‬מרגיש‬ ‫יודע‬ ‫תמיד כי– א‪‬‬ ‫חושב או‬ ‫חולשתו‪,‬‬ ‫שיכול לעזור‪ ,‬הלא זה אמיתות התורה‪ ,‬כך הבטחו‪‬‬ ‫מסוימת את‬ ‫מועיל‬ ‫יודע לחנך‬ ‫שביל הזהב‪.‬‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬אתבנוגע‬ ‫נחיצות למצוא‬ ‫שצריך‬ ‫לדעת‬ ‫לא נחו‪‬‬‫אבלהואיותר‬‫אומרים‪:‬בו‪.‬הנה‬ ‫להשתמש‬ ‫שאנשים‬ ‫אי‪‬‬ ‫את בניו‪ ,‬או‪ :‬בוודאי יש אצלם קשיים של‬ ‫הנה מה זה בושה באופן כללי? בושה אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שלום בית וכדומה‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫פירושה שקלון האדם נתגלה‪ .‬זוהי בושה‪ .‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪‬‬ ‫האד‪ ‬כי יש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אינו נכון‪,‬‬ ‫מזההרי‬ ‫שהרבה ש‬ ‫הדברפשוטה‪,‬‬ ‫מכירים הסיבה‬ ‫ברור לכ‪‬‬ ‫האדם אינו אוהב שאחרים‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫לזה‬ ‫ואין‬ ‫בריא‬ ‫לא‬ ‫שנולד‬ ‫מי‬ ‫משל‬ ‫בדרך‬ ‫על‬ ‫אחד‪ ,‬יש‬ ‫בחסרונותיו‪ .‬אף על פי שלכל‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫קשר להורים‪ ,‬אך אף על פי כן זה מאוד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫וקטנות והרבה‪,‬‬ ‫גדולותבכל‬‫להשתמש‬ ‫עלינו ועבירות‬ ‫כ‪‬חסרונות‬ ‫מכל מקום האדם אומר‪ :‬אינני צריך שכולם להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫כואב לאב‪ ,‬כי הוא מרגיש מזולזל בזה שבנו‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫כשנתפסתי‬ ‫הקשות‪.‬‬ ‫מסתובב ברחוב כשוטה או מתנהג בלי‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה נת‪‬‬ ‫בחולשותייאכ‪‬‬ ‫שייצא ויכירו‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬ ‫יידעו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫להתנצל‪ ,‬אבל‬ ‫ההצלחהשם יותר קל‬ ‫נימוס‪ .‬אמנם‬ ‫בקלוני כי מישהו הלך וגילה את חולשתי כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫עדיין צריך לעבוד גם שם באותה מדה‪ ,‬כי‬ ‫מיוסדת‬ ‫לבני אדם‪ ,‬זה כואב לי מאוד‪ .‬אני מרגיש‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫כמה הוא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותעליו‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על מגלה‬ ‫מרגישכ‪‬שזה‬ ‫האב‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בושה גדולה‪ ,‬כי חולשתי נתגלתה‪.‬‬ ‫חכם‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫וכמה‬ ‫מוצלח‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫והנה ככל שהגילוי יותר גדול‪ ,‬כך זה כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אבל בעומק זה קצת שונה מזה‪ .‬יש יצר‪,‬‬ ‫כואב יותר‪ .‬הוי אומר‪ :‬אם מישהו צילם את‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מאתנו‪ ,‬בכלל לא לאדם‬ ‫וזה נוגע לכל אחדמה אני‬ ‫והפיצה בכל‬ ‫בהקדמתבזויה‬ ‫כבר למדנו‬ ‫בתנועה מאוד‬ ‫האדם‬ ‫מסוג מסוים‪ ,‬או משפחה מסוג מסוים‪ ,‬או‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫למה? כי פגמו‬ ‫יותר‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫כואב לו‬ ‫הלבבות זה‬ ‫העולם‪,‬‬ ‫גס‪ :‬רוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הרעהיא‬ ‫יצר בה‬ ‫מסוג מסוים‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬ישלדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫נסיון‬ ‫כמה שאין‬ ‫וכמה‬ ‫על אף‬ ‫הבטחו‪ ‬זאת‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫יותרה' בכמות‪,‬‬ ‫עבודת‬‫נתגלה‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שהוא‬ ‫רוצה‬ ‫רוצה להרגיש‬ ‫בדמות שליטה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬האדם‬ ‫להיות‬ ‫לענייני‪ ‬שלו‪ .‬וכמו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫הגדולה ביותר‬ ‫החולשה‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא זונחו‪‬‬ ‫תנועה‬ ‫שולט על חייו‪ .‬הוא רוצה לדעת להסתדר‬ ‫כן ככל שהפגם יותר אמיתי‪ ,‬זה יותר כואב‪,‬‬ ‫בכל עת‪ ,‬לא להיות אדם חסר אונים‪ ,‬אדם‬ ‫כי הוא אומר לעצמו‪ :‬אני הרי יודע שזו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הדברים הפנימיים פחות חשובים מהדברים‬ ‫שאין לו כלום ואינו יכול להראות שום דבר‪.‬‬ ‫החיצוניים שכולם יכולים לראות‪ .‬הרצון‬ ‫זה גורם לתחושה לא נעימה‪ ,‬עד‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫העמוק ביותר הוא שיוכל לבוא לבית‬ ‫שמזדככים ומתחילים ליהנות להיות דווקא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הכנסת להראות כי אכן כן התפוח אינו‬ ‫נופל רחוק מהעץ‪ ,‬בלי עין הרע‪ ,‬כזה בן‪,‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬כי בו מרגישים שנמצאים לגמרי‬ ‫בזרועותיו של הקב"ה‪ .‬אכן כל עוד האדם‬ ‫כזה חתן‪ ,‬זה באמת כבוד‪ ,‬קידוש השם‪ .‬הוא‬ ‫אינו מזכך את גאותו‪ ,‬הוא נהנה מאוד‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫קידוש השם באופן זה‪.‬‬‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫רוצה לעשות‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫הדברים‬ ‫אליעזר‬ ‫)זה‬ ‫לזכותעל‬ ‫לזכות‬ ‫להיכנס לדמיון שהוא שולט‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫רק דמיון‪ ,‬כי לפי האמת‪ ,‬האדם אינופטרון‬ ‫שולט על‬ ‫ובטחו‪‬רוצה להראות את שליטתו בזה‪.‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונההאדם‬ ‫כלום(‪.‬‬ ‫לא אכפת לו אפילו לומר שזה מתנה מה'‪,‬‬ ‫העיקר שבשורה התחתונה יוכל להראות‬ ‫פגיעה של אובדן שליטה‬ ‫שהצליח‪.‬ז"לאם הוא באמת היה מאמין שזה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫מי שהקב"ה שלח לו פרנסה‪ ,‬והוא יודע‬ ‫היה אומר זאת באותה‬ ‫ראטה‬‫מהקב"ה‪,‬‬ ‫מתנה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רהיא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הנאתו‬ ‫להסתדר‪ ,‬כלישנא דבני אדם‪,‬‬ ‫גישמאק גם על המתנות האחרות שקיבל‬ ‫מזה שהוא אומר לעצמו‪ :‬אינני 'שלימזל'‪.‬‬ ‫מה'‪ .‬למה שם אינך אומר זאת באותה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬‫בו‪ .‬לא‬ ‫להסתדר‬ ‫במדבר‬ ‫שקשה‬ ‫פרשת‬ ‫העולם הואיו‪‬עולם‬ ‫שלישי‬ ‫חשק? אין זה אלא מפני שאתה נהנה שסוף‬ ‫כל אחד מצליח‪ ,‬אבל יש לי מספיק שכל‬ ‫כל סוף משתקפת מזה הצלחתך‪.‬‬ ‫לחשב כיצד להסתדר‪ ,‬או איך להסתיר את‬ ‫אכן אם האדם בכל מה שנוגע לרצונו‬ ‫התחומים שבהם אינני מסתדר‪ .‬הוא נהנה‬ ‫העמוק ביותר‪ ,‬נמצא בפשיטת רגל‬ ‫מזה שהוא יכול להיכנס לבית הכנסת‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫בעשרים‬ ‫אתוא‪‬‬ ‫במגע‬ ‫תמיד –‬ ‫מועילמי שבא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫טוטאלית‪ .‬כל‬ ‫ולהראות שהוא שולט במצבו‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬שהוא‬ ‫יותר הדבר‬ ‫אבל שזהו‬ ‫בו‪ .‬יודע‬ ‫האחרונות‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫השניםלהשתמש‬‫אי‪‬‬ ‫ברור שמדובר ברגש מאוד לא טוב‪,‬‬ ‫כולם מדובר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולאצל‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אכן לא‬ ‫כראוי‬ ‫מכל‪.‬‬ ‫רצה יותר‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫וכזב‪ .‬אין לך‬ ‫שקר‬ ‫שבועות שזה‬ ‫לכבודכל‪ ,‬משום‬ ‫ראשית‬ ‫באותו דבר‪ .‬אחד רצה שיראו שבנו חכם‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫שום שליטה על כלום‪ ,‬ומה שיש לך הוא‬ ‫אחד רצה בעיקר שיראו שבנו 'חניוק'‪ ,‬אחר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מאה אחוז ממתנת הא‪-‬ל‪ .‬אך למעשה‪,‬‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫רצה שלבנו תהיה משרה‪ .‬ובכן‪ ,‬אם כולם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ולהרגיש ‪,‬שיש‬ ‫האדם נהנה לרמות את עצמו‬ ‫משהוא רצונו‬ ‫יותרשזה היה‬ ‫פשוט‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחאו שזה‬ ‫יודעים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלרואה שפלוני‬ ‫וכשהוא‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬לו עלינו‬ ‫שליטה על חייו‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ביותרשאי‪‬‬ ‫וכלל לא‬ ‫מה ג‪‬‬‫החזק‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח או רצונו‬ ‫העיקרי‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬בתנאי‬ ‫לעוררלעזור לו‬ ‫מצליח‪ ,‬כדי‬ ‫הוא מוכן‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫אינו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחאומר‪:‬‬ ‫בליכי הוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשלון‪,‬‬ ‫הצלחהמרגיש‬ ‫כלל‬ ‫הצליח‪ ,‬הוא‬ ‫הקב"האנינת‪‬אלמד‬ ‫מוצלח‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫הואאכ‪‬‬ ‫דיננו כמה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שיראו מזה‬ ‫שייצא‬ ‫של האד‪‬‬ ‫הרוחניתשליטה‪.‬‬ ‫ההצלחהאין לי שום‬ ‫אינני מסתדר‪,‬‬ ‫כל‬ ‫כלי‪ ‬לך איפה‬ ‫זה‪ ,‬אגיד‬ ‫עושים את‬ ‫אותך איך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ידיעתוקיראי‪‬נטוילבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫נשען על‬ ‫אתה טועה‪ .‬חלק הוא מההנאה של תחושת‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫השליטה‪.‬‬ ‫והנה לפני שאנו חוזרים אל הנושא‪,‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪ .‬אחת‪ .‬הכאב הוא‬ ‫להרחיביותר‬ ‫בעוד נקודה‬ ‫כדאילקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬מגיע לנושא שבו נמצא הרצון‬ ‫וכשזה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שלפי האמת אין לנו שום שליטה‪ ,‬וכפי‬ ‫העמוק ביותר של האדם ‪ -‬נושא הבנים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בבשר ודם שיתן לו‬ ‫שכאשר האדם בוטח‬ ‫מה אני‬ ‫בעל טובים‬ ‫רבינו יהיו‬ ‫בהקדמתשילדיו‬ ‫למדנו‬ ‫האדם רוצה‬ ‫כבר‬ ‫הטובים‪...‬‬ ‫כסף או יעשה לו פרוטקציה וכו'‪ ,‬בוודאי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעירא שמים‬ ‫הבטחו‪‬כל אחד‬ ‫לשערכשאצל‬ ‫הלבבותשמים‪,‬‬ ‫ויראי‬ ‫היא‪:‬בדבר‬ ‫אי‪‬‬ ‫הבטחון‬ ‫המרירות של‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫יטעם את‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫סביבתו‪ ,‬כפי‬ ‫וכמה‬ ‫לפיפי כמה‬ ‫הכל‬ ‫נחו‪‬‬ ‫למשהו אחר‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫נחשב‬ ‫של‬ ‫נטוי‪ ,‬נופל‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫להיותעל קיר‬ ‫שאינו‪ ,‬כי מי‬ ‫הבטחו‪‬שנשען‬ ‫סביבתו רוצה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאחד לפי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לראות שכל‬ ‫שנוכל‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫יחד עם הקיר‪ .‬אין יוצא מן הכלל בזה‪ ,‬וזה‬ ‫בירא שמים המסוים‪ .‬הוא לא רוצה בירא‬ ‫כולל גם מי שבוטח בעצמו‪ ,‬כי אף הוא‬ ‫שמים מסוג אחר‪ ,‬כי לא יחשיבו זאת‪ .‬וכן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫כל הכאבים צפים בבת אחת‬ ‫בשר ודם הוא‪ .‬כך גם כשהאדם בוטח‬ ‫בעצמו שהוא יכול ליצור ילדים שישמשו לו‬ ‫כעת נעבור אל הצד השני‪ .‬האדם ניסה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לחנך את ילדיו ועשה כל מה שצריך באופן‬ ‫כתעודת כבוד ויוכל להתפאר בהם ולומר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הנכון‪ ,‬ולמעשה הקב"ה הוביל את זה אחרת‬ ‫לכל מי שמוכן להקשיב‪ :‬אתה צריך להכיר‬ ‫את הילדים שלי‪ ,‬אתה צריך להכיר את‬ ‫וקרה אשר קרה‪ ,‬סיפור כזה וסיפור כזה‪,‬‬ ‫חתני‪ .‬תברר קצת‪ .‬וזה מה שיספק לו את‬ ‫נפש אשר השכינה נאנחת‬ ‫עגמת‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫מני‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫וכל‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫יביא‬ ‫אליעזר‬‫הר"ר זה‬ ‫הרגשת ההצלחה שהואלזכות‬ ‫מחפש ‪-‬‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןדמעות ‪ -‬כאוב מאוד ‪ -‬ואחד‬ ‫ומורידה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬ ‫שבוטח‬ ‫לו לא רק אותה מרירות של מי‬ ‫החליק קצת או הרבה‪ .‬הנה אחת‬ ‫הילדים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫כי ככל‬ ‫בדבר שאינו‪ ,‬אלא יותר גרוע מזה‪,‬‬ ‫מהסיבות שהבושה כל‪-‬כך גדולה‪ ,‬כי זה לא‬ ‫שרצונו של האדם חזק יותר‪ ,‬כך בטחונו‬ ‫סתם נסיון‪ ,‬אלא נסיון עמוק שנוגע לו בכל‬ ‫חזק יותר‪.‬‬ ‫המקומותז"להעמוקים‪ .‬זה נוגע לו לא רק‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫בית על אדני התורה‬ ‫להקיםראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬‫ברצונו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫הרי זה כמי שנשען על השולחן‪ ,‬כפי‬ ‫והחסידות וכל‪-‬כך התייגע על זה‪ ,‬אלא זה‬ ‫שמבואר בהלכה לגבי דברים שצריך‬ ‫נוגע לו גם על התמונה שיש לו על עצמו‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫דרגות‪ .‬אם‬ ‫כמהבמדבר‬ ‫שלישי בזה‬ ‫בעמידה שיש‬‫לאמרם יו‪‬‬ ‫'תשפ"ב וזה מגלה‬ ‫בעיני עצמו‪,‬‬‫אייר ה‬ ‫ועלכ"ג‬ ‫ערכו‬ ‫מי הוא‬ ‫פרשת‬ ‫הוא מניח עליו רק מעט מכובד משקלו‪,‬‬ ‫קלונו וכו'‪.‬‬ ‫באופן שכאשר מושכים את השולחן‪ ,‬אינו‬ ‫ומה החיזוק היחיד? בדרך כלל החיזוק‬ ‫נופל ‪ -‬זה מריר רק קצת‪ .‬אבל אם הוא‬ ‫היחיד שאפשר לומר לאדם כזה הוא שזה‬ ‫מניח עליו את כל כובד משקלו וכעבור‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫הנשמות‪,‬‬ ‫א‪‬לפי‬‫חשבון‬ ‫נגזר מלמעלה ויש לזה‬ ‫עשר שנים כולם רואים את הכשלון‪ ...‬זה‬ ‫עשררוחניי‪‬‬ ‫שנים‪...‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעכעבור‬ ‫הבטחו‪ ‬אבל‬ ‫קורה מיד‪,‬‬‫נחיצות‬ ‫לא‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫לאברהם אבינו‬ ‫אבלמזה‪,‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫התמודדו‬ ‫אי‪ ‬הצדיקים‬‫ואף‬ ‫נולד יצחק‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫ליצחקמולאבינו‬ ‫ישמעאל‪,‬כראוי‬ ‫נולד לבטוח‬‫העולם פשוט מתנהל כפי שהוא מתנהל‪ ...‬אי‪‬‬ ‫וה'באר מים‬ ‫אבשלום‪,‬‬ ‫שהוא נולד‬ ‫מכפי המלך‬‫לדוד‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬באירוסיו‪,‬‬ ‫נעסוק‬ ‫רעש גדול‬ ‫שבועותקול‬ ‫שעשו עליו‬ ‫לכבוד‬ ‫הילד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫חיים' ועוד הרבה מהצדיקים על חלקם זה‬ ‫חג‬ ‫לשמים‬‫עד הרי‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ממנו עולה‬ ‫בנוגע נפש‬ ‫הבטחו‪‬העגמת‬ ‫בסוף‬ ‫צרי‪‬‬ ‫והבזיונות הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫ידוע ומפורסם ועל חלקם לא‪ ,‬ואם כן אין‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬‫הדי‪ ‬בכלל‪,‬‬ ‫יו‪‬לתאר‬ ‫בכלל‬‫אפשרהוא‬ ‫שאי‬ ‫השבועות‬ ‫נוראים‪ .‬ה' ירחם‪ .‬זה לא קרה פעם אחת להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫זה מגלה את קלונך כי הוא זה‪ .‬חלק אתה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬בכל‬ ‫ואנשימה ג‪‬‬ ‫מעשה אשר‬ ‫בגשמיות‪.‬‬‫החסידים‬ ‫להצליח‬ ‫מכל‬ ‫ולא מאה פעמים‪ .‬זה מעשים שבכל יום‪ .‬כך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬‫התמודדו עם זה‪.‬‬‫השניםהצלחה‬ ‫שאומרים לאדם‪ :‬אם אתה רוצה ליטול כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫חיות מדבר כזה‪ ,‬תסיים עם זה לפני כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שהתחלת‪ ,‬כי זה לא נגמר בטוב‪ .‬אף פעם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫זהו החיזוק היחיד שאדם כזה יכול‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לקבל‪ .‬אבל אם אתה בא ואומר לו את‬ ‫בטוב‪ .‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נגמר תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫זה לא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ההיפך‪ ,‬אתה אומר לו מה שכתוב בדברי‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬לא‪-‬לא! זה קשור‬‫אומר לו‪:‬‬ ‫יותר‬ ‫אתה‬ ‫לקבל‬ ‫אין זו עוולה לזכות לילדים טובים‪ ,‬אין כדי‬ ‫יחזקאל‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לכך שחטאת‪ .‬אזי הוא מרגיש את כל‬ ‫זו עוולה לעשות שידוכים נאים‪ ,‬אבל זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫לכן הדקירה כה‬ ‫אחת‪ .‬אני‬ ‫הכאבים בבת מה‬ ‫ולתלות בזה‬ ‫בהקדמת בזה‬ ‫מוחלטת לבטוח‬ ‫כבר למדנו‬ ‫טעות‬ ‫עמוקה‪ .‬הוא מרגיש אז את הכאב של כל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעיקרה‪ .‬חכה‬ ‫הבטחו‪ ‬זה לא‬ ‫והכבוד‪ ,‬כי‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫הערך‬ ‫את‬ ‫העתיד‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה רקהיא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬לא‬‫כואב לו‬‫שצרי‪‬‬ ‫ביחד‪.‬‬ ‫הדברים‬ ‫השאלה‬ ‫בזה כפי‬ ‫וכמה‬ ‫לבטוחכמה‬ ‫אפשר‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ותראהה' שאי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫קצתעבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שניסה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאלא גם זה‬ ‫הבטחו‪‬הערך‪,‬‬ ‫והרגשת חוסר‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫הדברים בעולם‪.‬‬ ‫בנוגעבשאר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬לבטוח‬ ‫משהואאפשר‬ ‫שאי‬ ‫לשלוט במצבו וראה שאינו יכול‪ .‬הוא צייר‬ ‫כל זה להבין קצת שנושא זה נוגע מאוד‬ ‫לו תמונה במוחו איך תיראה סעודת השבת‬ ‫עמוק בבני אדם‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שלא רק הרצונות שלי אינם יוצאים מן הכח‬ ‫שלו ואיך ייראו החתונות של ילדיו‪ ,‬וכעת‬ ‫אל הפועל‪ ,‬אלא גם הרצונות שלו‪ .‬אצלו‬ ‫כולם יודעים שזה מה שרצה ולא עלה בידו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תמיד נראה כל‪-‬כך נוצץ מבחוץ‪ ,‬ולמעשה‬ ‫חלק גדול הוא מהכאב‪ ,‬זה שלא הולך לו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫גם הוא מתמודד‪ .‬כולם מתמודדים‪ .‬הכל‬ ‫חוזר לאותה נקודה‪ ,‬שגילוי קלונו של האדם‬ ‫גילוי קלונו ושלימזלותו‬ ‫הוא לא רק בגלל חולשה שיש לו באיזו‬ ‫גילוי קלונו הוא לא רק שהוא חוטא‪,‬‬ ‫"ו עצם זה שאינו מצליח‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫בגלל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מדה‪ ,‬אלא גם‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אניאליעזר‬ ‫כשלון‪,‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫אלא גם שנתגלה שאינולזכות‬ ‫מצליח‪.‬‬ ‫אל המקום שרצה‪ ,‬ואינו צריך‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להגיע‬ ‫פטרון חזק‬ ‫אני 'שלימזל'‪ ,‬אני אחד שרוצה מאוד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫שכולם יידעו‪.‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫ולדאבון לב לא הולך לו‪ .‬זה פטרו‪‬‬ ‫דומה למי‬ ‫שחשקה נפשו לקבל איזה משרה‪ ,‬למשל‬ ‫מצוי לראות את האדם מנסה להתכחש‬ ‫לקבוע שיעור בפרקי אבות‪ ,‬ולצערו לא‬ ‫אומר‪ :‬לא!!! בדיוק את זה רציתי‪.‬‬ ‫הואז"ל‬ ‫לזה‪.‬פסח‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫הולך לו‪ .‬יושב אצלו אדם אחד ומנמנם‪ .‬הוא‬ ‫ראטהציבור גדול מדי‪ .‬אתם‬ ‫רציתיהי"ו‬ ‫שיגיע‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' לא‬ ‫עורך מודעות והוא בעצמו תולה אותן‬ ‫מכירים את השפה הזו? לא רציתי‪ ,‬לא הייתי‬ ‫ומתחנן שיבואו להשתתף‪ .‬או כעין זה‪,‬‬ ‫במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫רציתי דווקא כך‪ .‬זה לא נכון‪ ,‬אבל‬ ‫צריך‪.‬‬ ‫פרשתלו מנין‪.‬‬ ‫שלישי‬ ‫כנסת ואין‬ ‫האדם הקיםיו‪‬בית‬ ‫הוא ירא לומר שרצה ולא הלך לו‪ ,‬כי זה‬ ‫נחשב לו לקלון‪.‬‬ ‫חשוב להבין זאת‪ ,‬בין למי שנדמה לו‬ ‫שמצליח עם ילדיו‪ ,‬בין למי שרואה שלא‪.‬‬ ‫והאמת היא שמדובר בקלון שאינו‬ ‫גילוי הקלון הוא לא רק זה שנתגלה שהוא‬ ‫אמיתי ולחינם אנו מצטערים‪ .‬אנו צריכים‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬קלון‪.‬‬ ‫שנפסיק – א‪‬‬ ‫להרגיש בזה‬ ‫מועיל תמיד‬‫הבטחו‪‬על כך‬ ‫לעבוד‬ ‫משוגע או שהוא חוטא‪ ,‬אלא גם עצם‬ ‫רוצהרוחניי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעשהוא‬ ‫הבטחו‪‬יודעים‬ ‫נחיצותשכולם‬ ‫הדבר‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬שצריך‬ ‫אבל יותר‬ ‫וחולשות‬ ‫עבירות‬‫מספיק בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬לנו‬ ‫יש‬ ‫חזק ולא הולך לו ומפני כך מסתכלים עליו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬להצטער‬ ‫מול צריכים‬ ‫אתן‪.‬כראוי‬ ‫מדוע אנו‬ ‫לבטוח‬ ‫כעל 'שלימזל'‪ .‬כשאדם מצליח להוציא אי‪‬‬ ‫להתמודד‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ממש?‬‫נחו‪‬בהםמול‬ ‫שהואשאין‬ ‫מדברים‬ ‫מכפי‬‫גם‬ ‫ומתמיד‪,‬‬ ‫חג‬ ‫שהיה לו מאז‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הרצון‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫בנוגע‬ ‫לפועל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריאךהאד‪‬‬ ‫נדגיש שוב‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הלאה‪,‬‬ ‫לכ‪‬ממשיכים‬ ‫הסיבה כבר‬ ‫אנו‬ ‫כולם מסתכלים עליו בהערצה ‪ -‬א אתה‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שכדאי להתבונן בדבר‪ .‬שים לב שאתה‬ ‫להצליח‬ ‫הרפה‬ ‫רואה? הוא רצה את זה‪ ,‬הוא לא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬שמאוד‬‫יידעוג‪‬ממה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שאנשים מה‬ ‫מאוד‬‫להצליח‬ ‫שונא‬ ‫והצליח‪ .‬לא כן כשהאדם לא הצליח‪ ,‬כי אז‬ ‫לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫כ'שלימזל'‪.‬‬ ‫שניתנו אותו‬ ‫רואים‬ ‫רצית ולא הלך לך‪ .‬אתה מעדיף שאף אחד‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ככה? שאל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫למה זהשל‬ ‫שרצית בכלל‪.‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫לא יידע‬ ‫כל‬ ‫שידוכים‪ .‬אלו‬ ‫את עצמך למה זה ככה‪ .‬זה מאוד חשוב‪ ,‬כי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬לגביכלי‪‬‬ ‫לראות זאת גם‬ ‫כלי‪‬אפשר‬ ‫להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שהסתובבו שם כשניסה לעשות שידוכים‬ ‫זה נוגע לך בדברים רבים עמוקים‪ .‬זה מביא‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫לבנו זה וראו קצת מה שקורה‪ ,‬יש להם‬ ‫ונוסי‪ ‬מדנים‬ ‫הישנות הרבה‬ ‫כעס‪,‬כ‪ ‬על‬ ‫הרבה גאוה‪,‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫הרבה‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אחרא לומר‪:‬‬ ‫מהסטרא‬‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫שמגיע‬ ‫התורה מיוחד‬ ‫תענוג‬ ‫בהירות‪.‬יש שאתה כל‪-‬כך‬ ‫ריחוקיותר‬ ‫מהקב"ה‪ ,‬כי‬ ‫והרבהלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬בחור פלוני? הלה רצה אותו‪ ,‬הם‬ ‫בכלי‪‬רואה‬ ‫אתה‬ ‫כועס על הקב"ה שלא היה בעזרך‪ ,‬ובעצם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫לא רצו אותו‪ .‬הוא לא באמת רצה לקחת‬ ‫זה לא כל‪-‬כך נורא‪ ,‬אבל אתה ברוגז בגלל‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫את זה‪ .‬לא היתה לו ברירה הוא הסכים‪.‬‬ ‫הבושה שיש לך אשר אתה בעצמך יצרת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫מדובר בלשון הרע עסיסית מיוחדת‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות‬ ‫לענייני‪ ‬התכבדות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעבזה משום‬ ‫כלל יש‬ ‫בדרךנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫אם בארזים נפלה שלהבת‬ ‫בקלון חבירו שבאה מתוך קנאה‪ ,‬אבל זה‬ ‫בחזרה לסוגיין‪ .‬הבה נשאל‪ :‬מה האמת?‬ ‫מתבטא בכך שהוא אומר‪ :‬אני נהנה לראות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫הכבוד‪ ,‬אם הוא בעל תאוה ר"ל‪ ,‬צריך‬ ‫האם הצדיקים לא התמודדו עם חינוך‬ ‫לשבור תאוותו ולפרוש ממנה כשיגיע‬ ‫ילדיהם? האם לא היו להם לצדיקים ילדים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לידו‪ ,‬אם הוא כילי )קמצן( ואוהב ממון‬ ‫שהתגדלו לא בדיוק כפי שרצו? ודאי שהיה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בעוולה‪ ,‬צריך לעשות צדקה ולשנוא ממון‬ ‫בעוולה‪ ,‬והגם שבא לו בקושי‪ ,‬יתחיל‬ ‫להם‪ .‬הסתכל על הצדיקים שבכל הדורות‪.‬‬ ‫אכן אם נדבר על ילד שהחליק וירד מהדרך‬ ‫ויעזור לו השי"ת לעלות מעלה אחר מעלה‬ ‫ר"ל‪ ,‬נוכל להזכיר כמה שמות של צדיקים‬ ‫בתשובה שלמה"‪.‬‬ ‫לחזורהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשיזכה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬עד‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫כל‬ ‫הר"ר לא‬ ‫אליעזר‬ ‫אבל‬ ‫לזכות‬ ‫גדולים‪ .‬יותר מכפי לזכות‬ ‫שחשבנו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון שלא‬ ‫אחד‪ .‬בכלל לא‪ .‬אבל כשנדבר על ילד‬ ‫נראה שהתשובה פשוטה מאוד‪.‬‬ ‫מדור אמונהכעת‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫הרשימה‬ ‫יצא כפי שאביו רצה וקיווה‪,‬פטרו‪‬‬ ‫לכל אחד יש דברים שהוא צריך לחזור‬ ‫ארוכה מאוד‪.‬‬ ‫עליהם בתשובה‪ .‬אפילו תהיה במדרגה‬ ‫מאוד‪ ,‬יש לך דברים שאתה צריך‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫כה הרה"ח‬ ‫עליונה‬ ‫לנקודהלע"נ‬ ‫יותר מזה‪ ,‬וכאן אנו באים נלמד‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫בתשובה‪ ,‬דווקא לפי בחינתך‪.‬‬ ‫עליהם‬‫ליפא‬ ‫הר"רלהם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫לחזור‬ ‫ביבדלחט"א יש‬ ‫פשוטה ואמיתית‪ .‬אותם אנשים‬ ‫גם הצדיקים צריכים לחזור בתשובה‪ ,‬והם‬ ‫בדרך כלל כמה ילדים וכל אחד מהם נראה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מהמון העם‪ .‬כי‬ ‫יותר‬ ‫אחרת‪ ,‬ואם כן איך יתכן לומר לאדם "אתה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫בתשובה ה‬ ‫שעסקוכ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל אלה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫תשובה פירושה שהאדם חוזר למקום‬ ‫יודע למה יש לך ילד כזה? כי חטאת"? אם‬ ‫שצריך להיות בו‪ .‬תשובה אין פירושה‬ ‫זה נכון‪ ,‬מה פשר הדבר שזכה לילד אחר‬ ‫שיושבים בתוך הבוץ ודנים אם מלוכלכים‬ ‫צדיק וירא שמים השלם במדות בתורה‬ ‫בבוץ או לא‪ .‬חוזרים אל האמת‪ ,‬וכל פעם‬ ‫ויראת שמים?‬ ‫חוזרים‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫א‪ ‬מיד‬ ‫תמיד –‬ ‫קצת‪,‬‬ ‫שהתרחקו‬ ‫מועיל‬‫שמרגישים‬ ‫מדובר בוודאי בחיזוק גדול‪ ,‬אך גם הבטחו‪‬‬ ‫הצדיקים מרגישים יותר חזק את האמת ויש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫מעורר שאלה‪ :‬רגע אחד! איך זה מסתדר אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫להם הבנה יותר עדינה אליה‪ ,‬ולכן הם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עם יסודו של ה'דברי יחזקאל'‪ .‬שאלה היא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫מרגישים תיכף ומיד כל התרחקות קלה‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫אותה‪ ,‬כי שני‬ ‫שבועות לשאול‬ ‫אחד צריך‬‫לכבוד‬ ‫שכל‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫ועוסקים כל ימיהם בתשובה‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫יחזקאל'הרידיבר‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ה'דברי‬ ‫החלקיםבנוגע‬ ‫אמיתיים‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬ברוח‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬אמת' דיבר‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫וה'שפת‬ ‫השבועות‬ ‫הקודש‬ ‫ברוח‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫הטובים ביותר‬ ‫להצליחהמחנכים‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫בכל הקודש‪ .‬מתי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫נכתבה ברוח‬ ‫להשתמש‬‫עלינווהתורה‬ ‫כ‪‬הקודש‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬בחינתו‬ ‫בגשמיות‪.‬כל מה‬ ‫אדםג‪ ‬לפי‬ ‫להצליח‬ ‫הקב"ה מנסה‬ ‫מתי אתה‬ ‫הסבתא?‬ ‫דמעות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לנו ליכדי‬ ‫שניתנואומר‬ ‫אתה‬ ‫לבטוחכשיש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי לתקן‪.‬‬ ‫ברוחניותצריך‬ ‫הצלחה מה שהוא‬ ‫ודרגתו ולפי‬ ‫כלל‬ ‫אומר לי שמדובר בנשמות גבוהות? מתי‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שללא ניסה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית מהם‬ ‫ההצלחה ילדים‪ ,‬אחד‬ ‫כל לאדם כמה‬ ‫לו‬ ‫אתה אומר לי שזה באשמתי? לכאורה כל‬ ‫אותו באחד מהמקומות שהוא צריך שם‬ ‫אחד‪.‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫עולים בקנה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אלה אינם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫תיקון‪ .‬למשל‪ ,‬נניח שיש לו לאדם ילד אחד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪‬לתקן‬ ‫דברים‬ ‫אחד יש‬ ‫התורה לכל‬ ‫שהסתדר לבד ולא כל‪-‬כך נזקק לקשר עם‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫בהירות‪ .‬יותר שכלי ולא‬ ‫בעל אופי‬‫לקבלהואיותר‬ ‫כדי‬ ‫ההורים‪.‬‬ ‫האמת שיש לזה תשובה פשוטה‬ ‫אך אלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫כל‪-‬כך רגשי וצועד לו בדרכו‪ ,‬ואין זה דורש‬ ‫שיש בהם גם משום חיזוק וגם משום‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫ליצור אניקשר של אהבה‪.‬‬ ‫מאביו ללמוד מה‬ ‫האדם‪ ,‬אבל‬ ‫תובעת מן‬ ‫למדנואמנם‬ ‫כבר‬ ‫תביעה‪ .‬היא‬ ‫ולמעשה‪ ,‬יש לו לאביו קושי גדול ביצירת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שאין בה כדי‬ ‫הבטחו‪‬נראה‬ ‫לשער כראוי‪,‬‬ ‫הלבבות‬ ‫נתבונן בה‬ ‫אם‬ ‫הקב"ה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ועם‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪‬ילדיו‬ ‫ואף עם‬ ‫השאלהאחרים‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫קשר עם‬ ‫כמה עצמו‬ ‫וכמה‬ ‫יחזקאל'‬ ‫ה'דברי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ראשית כל‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫פגיעה‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שהוא‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהנושא‪ .‬יתכן‬ ‫לעבד את‬ ‫צרי‪ ‬צריך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והוא‬ ‫לענייני‪ ‬כותב‪" :‬כל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע יסודו‪ ,‬הוא‬ ‫שכתב את‬ ‫לאחר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מיד‬ ‫משהוא‬ ‫אדם טוב שנותן צדקה לרוב‪ ,‬יתכן שהוא‬ ‫אחד לפי בחינתו‪ ,‬אם הוא רודף אחר‬ ‫אדם ירא שמים שעושה טרור בכל הנוגע‬ ‫הכבוד‪ ,‬צריך לשית עצות בנפשו לברוח מן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫פעמים באופן פנימי‪ ,‬פעמים החלקה‬ ‫להכשרים וכדומה‪ ,‬כך שאי אפשר לחשוד‬ ‫רצינית‪ .‬אך יש שם משהו שאם מתקנים‬ ‫בו שיש לו ילד כזה בגלל שאינו נזהר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אותו‪ ,‬יש לו על פי תורה ועל פי סגולה‬ ‫בכשרות המאכלים ונטמטם לבו‪ ,‬אבל כשזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ועל פי קדושה ועל פי אמונה ‪ -‬השפעה‬ ‫גדולה על הילד‪.‬‬ ‫מגיע אל הנושא הנ"ל‪ ,‬ליצור קשר של‬ ‫אהבה עם הילד‪ ,‬לא לכעוס עליו ולהכיל‬ ‫את הקשיים שלו‪ ,‬הוא מתקשה מאוד‪ .‬הוא‬ ‫מצעדי גבר כוננו‬ ‫מה'‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עדינה‬ ‫הר"ר‬ ‫בצורהאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לא יודע איך לומר 'לא'‬ ‫ובטחון זה הוא אותו נושא האומר‬ ‫פטרון מדור אמונה נושא‬ ‫וחמימה‪.‬‬ ‫הזמין בדיוק בשבילך ילד כזה‪ .‬זה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫הקב"ה‬ ‫אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור ש‬ ‫או להיפך‪ .‬הוא אדם נחמד ומתוק כזה‬ ‫אותו נושא‪ .‬זה לא נושא אחר ולא שיטה‬ ‫ואינו יודע לומר 'לא' )בגלל העבר שלו או בגלל‬ ‫אחרת‪ .‬כי מפני כך הקב"ה הזמין בדיוק‬ ‫דבר‪ .‬הרה"ח פסח ז"ל‬‫כל לע"נ‬‫נלמד‬ ‫כל סיבה אחרת(‪ .‬תמיד הוא מרשה‬ ‫בשבילך ילד כזה? כמה פעמים אנשים‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫לילד‬ ‫אותו‪ ,‬כי‬ ‫הר"ר‬ ‫והנה בילדו הרביעי זה תפס‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שואלים את השאלה הזו? ‪ -‬בדיוק בשבילו‬ ‫הרביעי יש חולשה מיוחדת שמכריחה אותו‬ ‫אתה נותן תיק כזה? הוא הרי לא יודע‬ ‫תן –אותו‬ ‫לתקן ענין זה שאינו מתוקן אצלו‪ .‬הוא‬ ‫לחנך‪ .‬התשובה‬‫'תשפ"ב‬‫שיודע‬‫אייר ה‬ ‫כ"ג למי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל לחנך!‬ ‫נתקל בחולשתו של הילד ואין לו את‬ ‫היא‪ :‬זו בדיוק הסיבה‪ .‬כי הקב"ה רוצה‬ ‫הכלים להתמודד אתה‪ ,‬ובגלל זה רואים‬ ‫שתזדכך בכל המקומות‪ ,‬ולכן הוא נותן לך‬ ‫אצלו תוצאות קשות‪ ,‬כי הוא עושה אצלו‬ ‫גם ילד כזה אשר שם אתה די טוב‪ ,‬וילד זה‬ ‫טעויות קשות‪ ,‬ויש שם עגמת נפש מרובה‪.‬‬ ‫באמת מתחנך ומתגדל מצוין‪ ,‬ואז אתה‬ ‫יודע‬ ‫אתההאד‪‬‬ ‫רואה? אני‬ ‫לך‪ :‬א‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫הקב"ה אומר‬‫את מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רואה‬ ‫אין זה אומר שאתה 'שייגעץ'‬ ‫עכשיו‪ .‬אני‬ ‫סוטר לך‬ ‫להשתמשאינני‬ ‫אוהב אותך‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫נמצא לגבי השאלה שנשאלה שהתשובה אי‪‬‬ ‫טוב ויש לך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול רצון‬ ‫יש לך‬ ‫להראות לך‪.‬‬ ‫כראוי‬ ‫רוצה לבטוח‬‫פשוטה ביותר‪ .‬כשאנו אומרים שעליך אי‪‬‬ ‫דברים פנימיים נפלאים‪ ,‬ואני מטיב לך‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫לתקן דבר מה‪ ,‬או באופן נחמד יותר‪ ,‬אם מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בטוב הנגלה‪ .‬אבל יחד עם כן אתן לך‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫תתקן‪ ,‬זה ישפיע על בנך‪ ,‬אין לזה שום‬ ‫ילדים כאלה שיוציאו אותך מהכלים‪ .‬אתה‬ ‫על‬ ‫‪-‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מזה‬ ‫למסקנאיו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫שאנשים מוציאים‬ ‫השבועות הוא‬‫שייכות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫יודע למה? כי הבה נשאל ביחד למה הם‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫ה'שייגעץ' של‬ ‫שאני בכל‬ ‫להשתמש‬‫אתה אומר‬ ‫כ‪‬אה‪ ,‬עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪‬כישאי‪‬‬ ‫אינך יכול‬ ‫מהאה‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מהכלים?‬ ‫להצליח אותך‬ ‫מוציאים‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שיש להם‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר אלה‬‫אומר שכל‬ ‫אתה כדי‬ ‫העיירה‪ ,‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוח שיש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫או משום‬ ‫שצריךבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫לצורכם מה‬ ‫הצלחה‬ ‫לעשות‬ ‫ילדים טובים‪ ,‬זה בגלל שהם צדיקים כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫לטפל בהם‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫חייב של‬ ‫ישנים שאתה‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל דברים‬ ‫לך‬ ‫במשך כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שמפטפטכלי‪‬‬‫פלוניברוחניות‪,‬‬‫להצליח‬‫גמורים‪....‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אכן כן‪ ,‬אתה חייב לטפל בהם על פי תורה‪,‬‬ ‫התפילה ויש לו ילדים יקרים‪ ,‬זה בגלל מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לא על פי תורת הפסיכולוגיה או משום‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שהוא צדיק גדול‪ ,‬ואני‪ ....‬אה‪ ,‬אני שומע‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שאתה רוצה להנעים לך את החיים‪ ,‬אלא‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אומר‪...‬‬ ‫אותנו‬ ‫שאתה‬ ‫מלמדת‬ ‫מה‬ ‫שומע‬ ‫התורה‬ ‫אני‬ ‫מטפל בהם‪ ,‬יש לך‬ ‫אינךבהירות‪.‬‬ ‫שאםיותר‬‫משוםלקבל‬‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תחומים בחייו שאתה מתנהג בהם כשוטה‪,‬‬ ‫ממש לא‪ .‬לא זה הפשט בדברי יחזקאל‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫לכלבעל‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫'טריגר'‪ ,‬כל פעם שהוא‬‫כי כשיש לו לאדםמה אני‬ ‫אחד יש‬ ‫פשוט‪.‬‬ ‫דבר כה‬ ‫כבראומר‬ ‫הוא‬ ‫נתקל בו‪ ,‬הוא מתנהג כילד בן שלוש‪ .‬הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בהם‪ ,‬ויכאב‬ ‫שבנוגע‬ ‫להזדכך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מקומות לשער‬ ‫שהוא צריך‬ ‫הלבבות‬ ‫את כל‬ ‫אי‪‬‬ ‫ולהאשיםהיא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫להתרגז‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לצעוק‪,‬‬ ‫השאלה‬‫מתחיל‬ ‫חולשה זו‬ ‫וכמה‬ ‫שבופי כמה‬ ‫זה נחו‪‬‬ ‫ביותר ה'בילד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של עבודת‬ ‫לו‬ ‫כשהאד‪‬תפקיד‬ ‫רוצה‬ ‫להיותאחד שקיבל‬ ‫הבטחו‪‬לך ילד‬‫העולם‪ .‬לכן יש‬ ‫כן‪ ,‬ולחולשה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעחולשות?‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫למי אין‬ ‫מתעוררת‪.‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫זה לגלות לך היכן אינך מסודר‪ .‬לא אמרו‬ ‫זו יכולה להיות תוצאות שיביאו לעגמת‬ ‫שזה אשמתך‪ .‬אמרו שכאן אתה צריך לזכך‪.‬‬ ‫נפש גדולה מאוד‪ .‬פעמים באופן חיצוני‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫ולקבל הרהורי תשובה‪ ,‬וכבר חזר ברובו‬ ‫כלל ידוע הוא בתשובה‪ .‬כשאומרים‬ ‫לחיק אבותיו‪ .‬עדיין אינו לבוש כבית אביו‪,‬‬ ‫לאדם שהוא צריך לתקן איזה דבר‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אבל תשוקתו חזקה להיות ירא שמים‬ ‫חושב שמנסים להאשים אותו‪ .‬ממש לא‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובהרבה תחומים הוא כבר נזהר לגמרי‪.‬‬ ‫צריך לתקן פירושו שיש כאן ענין שאינו‬ ‫מתוקן וצריך לתקנו‪ .‬הקב"ה ניהל זאת כך‪.‬‬ ‫מה שמו של סיפור כזה? האם זה סיפור‬ ‫הקב"ה אינו ירא כל‪-‬כך מההסתכלות‬ ‫הי"והצלחה? שאלה מאוד‬ ‫סיפור‬ ‫או‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כשלון‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫מרגיש‬ ‫הר"ר‬ ‫אתהאליעזר‬ ‫לזכותכי‬ ‫לזכות‬ ‫החיצונית‪ .‬אתה פוחד מזה‪,‬‬ ‫ובטחוןאבל אין ספק בדבר‪ .‬ודאי שזה‬‫מפחידה‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון הלך‬ ‫מזה בושה‪ ,‬כי אתה רואה שרצית ולא‬ ‫שמלווה בעגמת נפש מרובה‪ ,‬אבל‬ ‫ובטחו‪‬‬‫סיפור‬ ‫מדור אמונה‬ ‫את כל‬‫פטרו‪‬‬ ‫לך‪ ,‬כפי שדובר לעיל‪ .‬דחוק הצדה‬ ‫הכל כדי להוביל להצלחה‪ .‬זה אמנם כואב‬ ‫זה‪ .‬תבין שמדובר במתנה שהקב"ה נתן לך‬ ‫שצריך היה לעשות סיבוב קצת יותר גדול‬ ‫כדי להדריכך בדרך הישרה‪.‬‬ ‫ז"ל לאן שהיה צריך להגיע‪ ,‬אבל‬ ‫כדיפסח‬ ‫להגיע‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטה אהבה מהקב"ה‪.‬‬ ‫שזההי"ו‬ ‫גילוי של‬ ‫ברורליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫סיפור של הצלחה‬ ‫זה לא חייב להיות באופן זה‪ .‬זה יכול‬ ‫הבה נשאל שאלה מפחידה‪ .‬אדם שלומד‬ ‫שכל'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫–‬ ‫כמו כןכ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫המשפחה קרועה‪.‬‬ ‫באופן‬ ‫)בחו"ל להיות‬ ‫במדבר‬ ‫מפורסם‬ ‫פרשתוהוא‬ ‫ועושהשלישי‬ ‫חסדים רבים‬ ‫ומתפלל יו‪‬‬ ‫יש שם מחלוקת בוערת שכל הרחוב יודע‬ ‫מאוד‪ ,‬אבל בפנימיות‪ ,‬רובא דרובא‬ ‫עליה‪ .‬אין חילוק גדול ביניהם‪ .‬מדובר‬ ‫מהדברים שהוא עושה‪ ,‬זה בשביל כבוד‪.‬‬ ‫באותה מציאות‪ .‬יש שם משהו שצריך‬ ‫הוא בעל כשרון ומסתדר מצוין וכל מה‬ ‫לתקן‪ .‬זה לא חייב להיות ילד שזרק את‬ ‫שהוא חושב‪ ,‬זה כבוד‪ .‬והיכן הוא נכשל? ‪-‬‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪' ‬ומל‬ ‫א‪ ‬יתקיים‬ ‫דבר‪ ,‬אם‬ ‫מועילשלתמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬בסופו‬ ‫הכיפה‪.‬‬ ‫בבית‪ ,‬כי בבית בין כה וכה כולם מכירים‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫זרעך'‪' .‬ומל‬ ‫אבל לבב‬‫בו‪' .‬ואת‬ ‫להשתמש‬ ‫יתקיים‬ ‫אי‪ ‬לבבך'‪,‬‬ ‫את‬ ‫אותו 'בכיסו ובכוסו ובכעסו'‪ ,‬ואינו יכול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫להיותדברי‪‬‬ ‫שהאדם עובר‬ ‫חייב מול‬ ‫לבטוחאינוכראוי‬ ‫אי‪ ‬לבבך'‬ ‫את‬ ‫לעשות שם את המשחקים שהוא עושה‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫בחוץ‪ .‬בחוץ הוא משחק מה יפית‪ ,‬אבל‬ ‫דברי‪‬אתה צריך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולביותר‪.‬‬‫החמורות‬ ‫מכפיהעבירות‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫על‬ ‫חג‬ ‫הרגעים הרי‬ ‫הקשים‬ ‫רוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬בכל‬ ‫בנוגע‬ ‫רואים אותו‬ ‫הבטחו‪‬שם‬ ‫בבית‪,‬‬ ‫הדברים‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האם‬ ‫האד‪‬‬ ‫לבדוק‬‫היינו‪ ,‬ש‬ ‫פשוטה‬ ‫לבבך‪,‬‬ ‫הסיבהאתלכ‪‬‬ ‫למול‬ ‫שאתה דורש או הדברים שאתה עושה או‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫החליט‬ ‫אחד‪ ,‬הדי‪‬‬ ‫אחד מהילדים‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫והנה יום‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הדברים שנחשבים אצלך לעיקר‪ ,‬באים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫היא בכל‬ ‫שקר‪ ,‬באמרו‪ :‬כל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו שהיהדות‬‫כ‪‬בגלל זה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬בנויים‬ ‫ג‪ ‬חייך‬ ‫מההאם‬ ‫בגשמיות‪.‬לא?‬ ‫להצליח הנכונה או‬ ‫מהסיבה‬ ‫רחמי‪ ‬מי הוא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררהרי יודע‬ ‫מאבי‪ ,‬ואני‬ ‫מחזיק כדי‬ ‫העולם לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪‬וזרק‬ ‫גדול‪".‬הוהלך‬ ‫נכון מצד הפנימיות או לא?‬ ‫לנו‬ ‫אחד הקב‬ ‫בלוף אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫שהכל‬‫דיננו‬‫שייצאהרי‬ ‫אבי‪,‬‬ ‫את כיפתו‪ .‬אי אפשר לתאר את גודל כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫'ומל את לבבך ואת לבב זרעך' אומר‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הבזיונות‪.‬‬ ‫ככה‪ :‬שאר הדברים הטובים שיש לך‪ ,‬זה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬דברים‬ ‫יתכן שיש‬‫הישנות‬ ‫שאינךכ‪ ‬על‬ ‫מופרך בכל‪.‬‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בגלל‬ ‫להשתמש‬ ‫היה מאוד כואב‬‫אותנוזה אי‪‬‬ ‫מלמדתהסיפור‪.‬‬ ‫נמשיך את‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬הקב"ה יראה לך‬ ‫עושה‪ ,‬אבל‬ ‫יותר‬ ‫שאתה‬‫לקבל‬ ‫וחיפשו עזרה אצל מומחים ובעלי נסיון‪ ,‬כדי‬ ‫נפלאים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫היכן אתה צריך לתקן‪ ,‬ואחד מהמקומות‬ ‫והאב התחיל לקלוט שהנושא הזה אינו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫שבהם יראה לך‪ ,‬יהיה לבב זרעך‪ ,‬ואם‬ ‫מה אני‬ ‫בעל לעבוד‬ ‫התחיל‬‫רבינו‬ ‫בהקדמתהוא‬ ‫למדנו עקב כך‬ ‫כבר‬ ‫מסודר אצלו‪.‬‬ ‫יתקיים ומל את לבבך‪ ,‬יתקיים ואת לבב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בינו לבין‬ ‫דברים קשים‬‫הבטחו‪‬‬ ‫עצמולשער‬ ‫ולעשות‬ ‫הלבבות‬‫על‬ ‫דרגתו‪ .‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫השאלהאחד לפי‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫זרעך‪ .‬כל‬ ‫כמה מאמר‬ ‫וכמה‬ ‫בתחילה‬ ‫הבטחו‪‬אצלו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שנתקיים‬ ‫קונו‪ ,‬וכפי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫טוב רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בסתר‪ ,‬נפרעים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שם שמים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫המחלל‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהוא"כל‬ ‫חז"ל‬ ‫עוד יותר טוב ועוד יותר‬ ‫ממנו בגלוי"‪ ,‬עכשיו זה התהפך‪ ,‬הוא קידש‬ ‫מקודם הבאנו דוגמא במי שכל מה‬ ‫שם שמים בסתר‪ ,‬ובנו התחיל להתקרב‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לתקנה‪ ,‬כל זה אינו כשלון כזה גדול‪ .‬ברוך‬ ‫שעושה‪ ,‬אינו אלא בשביל הכבוד‪ .‬הבאנו‬ ‫השם‪ ,‬אני 'חסידישער‪-‬איד'‪ .‬לא כל‪-‬כך נורא‪.‬‬ ‫דוגמא זו‪ ,‬כי כשרוצים להביא דוגמא‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אם מישהו החליף את מגבעתו למגבעת‬ ‫מביאים דוגמא קיצונית‪ .‬ומה אם זה ככה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מסוג אחר‪ ,‬על זה השכינה בוכה‪ .‬זה צרות‬ ‫צרורות‪ .‬איזה דור קשה‪ .‬המשיח חייב להגיע‬ ‫לחצאין? הוא לומד‪ ,‬קצת הוא מתכוון לשם‬ ‫שמים וקצת הוא מתכוון לעצמו‪ .‬הוא מוסר‬ ‫ברגע זה‪.‬‬ ‫את נפשו לחינוך ילדיו‪ ,‬קצת הוא מתכוון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫להקב"ה וקצת הוא מתכוון‬ ‫העולם שאנו חיים בו‪ ,‬ואם כן‬ ‫ובטחון‬‫מדור אמונה זהו‬ ‫מה הפשט? האם זה אומר שאתהפטרון‬ ‫'שייגעץ'?‬ ‫בא אליך ומראה לך מה שכתוב‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כשאחד‬ ‫צדיקים‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫האם זה אומר שכל האחרים הם‬ ‫בדברי יחזקאל ואומר לך‪" :‬אתה יודע למה‬ ‫ורק אתה מופרך ו'שלימזל'?‬ ‫בנך שינה את מגבעתו או את צורת‬ ‫הקב"ה הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ממש לא‪ .‬אך ההסבר הוא ש‬ ‫פאותיו? אתה יודע למה? ‪ -‬כי אתה חוטא"‪,‬‬ ‫ראטההטרגדיה הגדולה ביותר‬ ‫מבין הי"ו‬ ‫שאירעה‬ ‫הוא ליפא‬‫חנני' יו"ט‬ ‫אתה‬ ‫הר"ר‬‫ביבדלחט"א אם‬ ‫פונה אליך לפי דרגתך ואומר לך‪:‬‬ ‫בגלל שהוא ה'שייגעץ' הגדול ביותר‪ ,‬ולכן‬ ‫עושה כל‪-‬כך טוב‪ ,‬למה לא תעשה עוד יותר‬ ‫'תשפ"ב לדבר אתו‬ ‫איירואיה אפשר‬ ‫נפגע– כ"ג‬ ‫אנושות‬ ‫במדברמרגיש‬ ‫)בחו"ל הוא‬ ‫בחוקותי(‬ ‫פרשתכי אתה‬ ‫הזדעזעת‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫שלישי‬ ‫טוב? אתה יו‪‬‬ ‫מעתה במשך חמש שנים‪.‬‬ ‫שהכל מתמוטט‪ ,‬הכל הולך להחרב‪ ,‬וממילא‬ ‫הגעת למסקנא שאתה ה'שייגעץ' הגדול‬ ‫אבל זה לא נכון‪ .‬זה פשוט לא נכון‪ .‬אינך‬ ‫ביותר או הנכשל הגדול ביותר‪ .‬זה לא נכון‪.‬‬ ‫ה'שייגעץ' הגדול ביותר‪ .‬אדרבא‪ ,‬הקב"ה‬ ‫הקב"ה הרבה פחות מתפעל מילד כזה או‬ ‫האד‪ ‬אדם‬ ‫יודע‬ ‫לדבר אתו‪.‬‬ ‫מועילמי תמיד –‬ ‫שאפשר א‪‬‬ ‫הבטחו‪‬רק אם‬ ‫מדבר‬ ‫אחר שנראה כפי שנראה‪ .‬הקב"ה הרי יודע‬ ‫מסוג של 'משלם אל פניו להאבידו'‪ ,‬הקב"ה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫את הסוף ומוביל את הכל לטוב‪ .‬כמה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אינו מדבר אתו‪ .‬כלום אפשר לדבר אתו על‬ ‫סיפורים יש שכאשר עומדים בתחילתם‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫תורה לשמה?! הוא לא יודע בכלל בין ימינו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫חוזרים אחרי‬ ‫נופלים‪.‬הפע‪‬‬ ‫שהשמים נעסוק‬ ‫לכבוד שבועות‬‫חושבים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כמוךדברי‪‬‬ ‫שפועל נכונה‬ ‫אדם מול‬ ‫רק נחו‪‬‬‫שהוא‬ ‫חמש שנים ושומעים מנגינות אחרות לגמרי מכפי‬ ‫לשמאלו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫ורוצה בטוב‪ ,‬הקב"ה מטלטל אותו קצת‪ ,‬כי‬‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫נכנסהא‪ ,‬כבר‬ ‫הדי‪ ‬היא‬ ‫רבש"ע‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫מודההואלךיו‪‬‬ ‫‪ -‬אני‬ ‫השבועות‬ ‫משהואזה הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לכך‪ ,‬ואחרי‬ ‫זקוקיותר‬ ‫רואה שהוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬‫הוא‬ ‫לברית האירוסין‪ .‬לא יודע איך היא הגיעה‬ ‫לך‪,‬‬ ‫יעזור‬ ‫הוא‬ ‫לבנך‪,‬‬ ‫יעזור‬ ‫הוא‬ ‫לו‪.‬‬ ‫יעזור‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ואני‬ ‫רגליה‪,‬‬ ‫על‬ ‫עד הלום‪ ,‬אבל היא קמה‬ ‫אל תדאג‪ ,‬עוד תראה הרבה נחת יהודית‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫מלא הודאה לראותה בשמחתה‪ .‬ורואים את כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מבנך‪ ,‬ובכלל‪ ,‬הסתכל ותראה כמה הקב"ה‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫האלוקים‬ ‫ואת הקב‬ ‫קרבת‬ ‫האדם אכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬‫דיננושל‬ ‫שייצא‬ ‫שברון לבו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫עוזר לך עם בנך השני שאתה רווה ממנו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬כבר אז‬ ‫ברוחניות‪,‬כל זה‬ ‫להצליח ידע את‬ ‫כלי‪ .‬הקב"ה‬ ‫שלו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫כבר עתה רוב נחת‪ .‬מה הפשט? הלא מדובר‬‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫תוך כדי‬ ‫יקרה אתך‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫גם‪ ,‬מהועלינו‬ ‫תמיד‬‫שמועילי‪ ‬וידע‬ ‫כשצעקת‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬נשמה‬ ‫הישנות שיש לך‬ ‫א‪-‬ל! כ‪‬אכןעלסימן הוא‬ ‫באותו א‪‬‬ ‫התהליך‪ .‬המצב אינו כזה כשלון כפי נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לעבוד את ה' ואתה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫ואתה‬ ‫יהודית‬ ‫שאתה חושב‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עובד את ה' ומוכן לך שכר רב לעוה"ז‬ ‫לעצמי‬ ‫לזכך‬ ‫וכשאני‬ ‫לעזור לך‬ ‫רוצה‬‫הקב"ה לי‬ ‫אני לי מי‬‫אי‪‬אבל‬ ‫א‪‬‬ ‫ולעוה"ב‪,‬‬ ‫להיפגעחובת‬ ‫בהקדמתגורם‬ ‫רבינו בעל‬ ‫למדנוהערכים‬ ‫כברבלבול‬ ‫קל לזכך אותה‪.‬‬ ‫ולאאני‬ ‫איזו נקודה עדינה‪,‬מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שאנו כל‪-‬כך‬ ‫מהסיבותשבנוגע‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫הלבבות אחת‬ ‫אכן‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫זה שאני‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬‫ככה‪:‬‬ ‫אומרים פי‬ ‫היא שאנו‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫מזועזעים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫מדברים אתך מן השמים‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪‬שאני נכשל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לשמה‪ ,‬זה‬ ‫נחו‪‬שלא‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא תורה‬ ‫לומד‬ ‫יש שהאדם שואל בתמיהה‪ :‬וכי מפני‬ ‫בראיות אסורות בתדירות כה גבוהה‪ ,‬זה‬ ‫שלא זיככתי נקודה עדינה זו‪ ,‬מגיעה לי כזו‬ ‫שלשון הרע עדיין אינה ברשימה שלי בכלל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫אינו משליך אותך‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא עובד אתך‪,‬‬ ‫סטירה מצלצלת? אך לא! לא מגיע לך‪ .‬אין‬ ‫וזה צובט‪.‬‬ ‫הפשט שמגיעה לך סטירה‪ .‬תחשוב על מי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מי שלא התעמל זמן רב ומתחיל‬ ‫שיש לו עסק גדול ובגלל זה יש לו טרדות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להתעמל‪ ,‬יכול להרגיש כאבים עזים בכל‬ ‫רבות‪ .‬האם מגיע לו שיהיו לו טרדות‬ ‫רבות? לא מגיע לו‪ ,‬אבל זו המציאות‪.‬‬ ‫השרירים‪ .‬אף כאן‪ ,‬כשהאדם מרגיש כאב‪,‬‬ ‫כשיש עסק גדול‪ ,‬ממילא יש טרדות רבות‪.‬‬ ‫משום"ושיש אצלו פינות שעוד‬ ‫אלא‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫זה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אין‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אתה‬ ‫הר"ראם‬ ‫לזכותכאן‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫זו התוצאה המתבקשת‪ .‬אף‬ ‫ובטחוןאותם‪ .‬יש לו כאן רגש שלא עיבד‪,‬‬ ‫אמונה עיבד‬ ‫מדור לו‬ ‫רוצה לעבוד את ה'‪ ,‬ולשם כךפטרון‬ ‫התחתנת‬ ‫בבטחון‪ ,‬אם בענוה או בשאר המדות‪,‬‬ ‫מדור אם‬ ‫אמונה ובטחו‪‬‬ ‫התוצאה‬‫ולשם כך הבאת ילדים לעולם‪,‬פטרו‪‬‬ ‫והקב"ה עוזר לו לעבד אותו‪ .‬וזה כדאי‪.‬‬ ‫תהיה שיזמינו לך מצבים שונים שיעזרו‬ ‫הקב"ה אומר‪ :‬לי זה כדאי‪ .‬אינני נבהל‬ ‫לך לעבוד את ה' בעוד אופנים‪ .‬יש דברים‬ ‫ז"ל הנעשה תוך כדי התהליך‪.‬‬ ‫פסחמכל‬ ‫כל‪-‬כך‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫שיתוקנו על‪-‬ידי מצבים של שלום בית‪ ,‬יש‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫הילדים‬ ‫דברים שיתוקנו על‪-‬ידי חינוך‬ ‫מפני כך אין לו להקב"ה עגמת נפש כה‬ ‫גדולה ממה שקורה בינתיים‪ ,‬ראשית‪ ,‬משום‬ ‫ועל‪-‬ידי הכשלונות‪ ,‬ויש דברים שיתוקנו‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫שנתעוררו‬ ‫ביתבמדבר‬ ‫בשלום‬ ‫חיכוכיםשלישי‬ ‫על‪-‬ידי יו‪‬‬ ‫ואנחנו בגלל‬ ‫יהיה ההסוף‪,‬‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫יודע מה‬ ‫שהוא‬ ‫פרשת‬ ‫שאיננו יודעים את הסוף‪ ,‬מתמלאים דאגה‬ ‫על‪-‬ידי חינוך הילדים‪ ,‬כי יתעוררו ויכוחים‬ ‫ורואים כבר תמונות של הגרוע מכל גרוע‪.‬‬ ‫שלמים על צורת החינוך מי מהם צודק‬ ‫שנית‪ ,‬כי הקב"ה אין לו את הרגש הטיפשי‬ ‫ובעקבות כך תתגלה חולשתו‪ ,‬אך זאת‬ ‫שיש לנו שאומר‪ :‬רציתי לשלוט במצב‬ ‫בתנאי שתהיה אמיתי עם עצמך ותסכים‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪‬יודעים‬ ‫בזיונות כיא‪‬כולם‬ ‫ועכשיו יש לי‬ ‫להודות שיש לך חולשה‪ ,‬ולא שתתרגז עוד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫מה שיש‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אצלו‪.‬‬ ‫אבל‬ ‫קיים‬ ‫להשתמש זהבו‪.‬אינו‬ ‫יותר ותאמר‪ :‬מעכשיו יש לי שני תיקים אי‪‬‬ ‫שנכשלתי ‪ .‬כל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬שהבחור‬ ‫כראוי מול‬ ‫המציאות‪ ,‬זה‬ ‫רק עצם‬ ‫לבטוח‬ ‫בבית‪ .‬כשתסכים לעבוד עם עצמך ותסכים אי‪‬‬ ‫אצלו‪ ,‬זה‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫ביקורת‪ ,‬הביטול‬ ‫שבועותלשמוע‬ ‫לכבודותסכים‬‫ליפול‬ ‫דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬‫יצרים קשים‪.‬‬ ‫עכשיו עם‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫מתמודדשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫האונים‪ ,‬הרי‬ ‫יתקנו‬ ‫חוסררוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫והענוה בנוגע‬ ‫והרגשת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫חלקא‪,‬גדול‬ ‫גופא יהיה‬ ‫עבודה מתוך נקודת התחלה רעועה‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫וזההדי‪‬‬ ‫שצריךיו‪‬‬ ‫אצלך מה‬ ‫השבועות הוא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫יש בענין זה עוד נקודה אחת ונזכירה‬ ‫שלך‪ .‬בכל האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינוהתשובה‬‫כ‪‬מעבודת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫בקצרה ממש‪ .‬ה'אור החיים' הקדוש‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫בפרשת אחרי על כמעשה ארץ מצרים‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נמצא שאף הצדיקים הגדולים ביותר‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫האדם בתוך‬‫את של‬ ‫הרוחנית‬ ‫הקב"ה מכניס‬‫ההצלחה‬ ‫מבאר ש‬ ‫לפי ערכם‪ ,‬דיברו אתם מן השמים באופן כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫היה מחושב‬ ‫כלי‪‬‬‫שמים‪ ,‬וזה‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחבגזירת‬ ‫כלי‪‬וזה היה‬ ‫זה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחעצמו‬ ‫מוצא את‬ ‫שהאדםאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫עמוקה‪ ,‬כך‬ ‫ביצה‬ ‫מה‬ ‫ועלינוגופאללמוד‬ ‫השלימות‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬ימי תמיד‪,‬‬ ‫בראשית‪ ,‬וזה‬ ‫מששת‬ ‫ושאף את‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬‫שחטא‬ ‫אחריעלשכבר‬ ‫הישנות‬ ‫כרחו כ‪‬‬ ‫בעל‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫בהירות‪ .‬אומר לו‪ :‬מצוין‪,‬‬ ‫ואז הקב"ה‬ ‫הטמא‪,‬‬ ‫האויר‬ ‫להשתמש‬ ‫וכל ימיהם היו‬ ‫אתם אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדתדיברו‬ ‫לפי ערך‬ ‫התורה‬ ‫אך‬ ‫בתשובה‪ .‬כשהאחים הקדושים‪ ,‬הרבי ר' כדי לקבל יותר‬ ‫עכשיו תתחיל לעבוד אותי מכאן‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אלימלך והרבי ר' זושא זיע"א אמרו שחטאו‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אנילבני ישראל כשהם‬ ‫מגיע‬ ‫זה לא שהקב"המה‬ ‫דיברו שקר‪.‬‬ ‫בהקדמתהם לא‬‫שקר? לא‪,‬‬ ‫למדנו‬ ‫כברדיברו‬ ‫האם‬ ‫במצב המרומם והנעלה ביותר ואומר להם‪:‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫וכשמשה רבינו‬ ‫שבנוגע‬‫שחטא‪,‬‬‫הבטחו‪‬‬‫לשער אמר‬ ‫הלבבות המלך‬ ‫וכשדוד‬ ‫היא‪ :‬לכם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה ויהיה‬‫התורה‬‫שצרי‪‬אתלדו‪‬‬ ‫אתן לכם‬ ‫השאלה‬‫"הבה‬ ‫כמה לצדיק‬ ‫וכמה‬ ‫יש לו‬‫ערך פי‬ ‫לפינחו‪‬‬ ‫שחטא‪ ...‬אכן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אמרעבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬הראשון‬ ‫רוצה‬ ‫בא הבחור‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪ ‬ואז‬ ‫כל‪-‬כך נפלא"‪,‬‬ ‫מראה לו את‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע והקב"ה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מן הדקה‪,‬‬ ‫נחו‪‬‬‫בדקה‬ ‫פגם‬ ‫משהוא‬ ‫ואומר לו‪ :‬רבונו של עולם! קרה משהו‬ ‫הפגם ומודיע לו על כך‪ .‬אינך שונה‬ ‫נורא‪ .‬והקב"ה אומר לו‪ :‬לאאאא! באמת?!‬ ‫מהצדיקים הגדולים ביותר בענין זה‪ .‬הקב"ה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יהודי משליך אותו בבת אחת למצב מוזר‬ ‫רציתי שבכל עת יהיו בגדיך לבנים‪ .‬אתה‬ ‫שכבר חצי שבור ואומר לו‪ :‬תקן‪.‬‬ ‫הראשון שחטא‪ .‬החרבת את העולם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אתם מכירים את המושג שלוקחים‬ ‫לא! הקב"ה לא נתן את התורה באופן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מנכ"ל חדש למוסד‪ ,‬ובמוסד יש כבר חובות‬ ‫זה‪ .‬להיפך‪ ,‬הוא הוריד את בני ישראל‬ ‫גדולים ואנשים רבים שבאים עם הרים של‬ ‫למצרים‪ ,‬למקום של עריות‪ ,‬והם נשמו‬ ‫הי"ומתחיל מנקודת פתיחה‬ ‫שהוא‬ ‫טענות‪ ,‬כך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫בדמם את‬ ‫וספגו‬ ‫לריאותיהם את האוירלזכות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫מאוד‪ .‬תמיד זה ככה‪ ,‬עכ"פ ברוב‬ ‫ובטחון‬ ‫גרועה‬ ‫הטומאה‪ ,‬והיתה להם שייכות לעניני‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ומה עושה בעל הגאוה? הוא הולך‬ ‫המקרים‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫וכבר היה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫טומאה‪ ,‬והענין כבר היה מסובך‪,‬פטרו‪‬‬ ‫לכל מקום שנותנים לו במה‪ ,‬ומתלונן‪ :‬כן‪,‬‬ ‫להם קשה להתנתק כי כבר היו מורגלים‬ ‫נתנו לי מקום כזה מבולגן‪ .‬אכן‪ ,‬הכאב בלב‬ ‫בדבר‪ ,‬ואז לקח אותם ואמר להם‪ :‬כעת אתן‬ ‫השאלה היא האם זה מה שאתה הולך‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫קיים‪,‬‬ ‫לכם את התורה‪.‬‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפא‬ ‫לכולם‪.‬‬ ‫לספר‬‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫וכך הקב"ה מתנהג עם האדם בהרבה‬ ‫תבין שהמצב מסובך ואז דבר עם‬ ‫מן המקרים‪ .‬הוא מכניס אותו למצב שאין‬ ‫שהמצב מסובך‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫להבין‬ ‫בחוקותי(כן‪ –,‬כ"ג‬ ‫מותר לך‬ ‫)בחו"ל הקב"ה‪.‬‬ ‫במדבר אותו‬ ‫הוא מצוה‬‫פרשת‬‫שלישיואז‬ ‫לו בו שוםיו‪‬שליטה‪,‬‬ ‫אבל אז תחשוב מה אתה יכול לעשות בתוך‬ ‫לעבוד‪ .‬פעמים שמדובר בתכונת נפש קשה‪,‬‬ ‫הנתונים הקיימים‪ .‬הקב"ה הכניס אותך‬ ‫פעמים שהילד נחשף לדברים אסורים‪,‬‬ ‫במצב שנראה כבר כפי שנראה ונתן לך‬ ‫פעמים שמדובר במדות קשות‪ ,‬פעמים‬ ‫תפקיד לתקן כפי יכולתך‪ .‬כל פעם‬ ‫שמדובר באנשים קרובים שהתנהגו אליו‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪ ‬עומד‬ ‫תמיד א‪‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬הוא‬ ‫מועיל לחזור‬ ‫בצורה מתעללת‪ ,‬ופעמים שמדובר בהרגלים הבטחו‪‬‬ ‫כשהאדם רוצה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫כמה זה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫רואה‬‫יותר‬ ‫אבלהוא‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שבורה‪ ,‬כי‬ ‫בפני שוקת‬ ‫פסולים מגיל ילדות וכאשר מגיעה אליו אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫באה תמיד‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולכן‪ ,‬כך‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫הכיוונים‪ .‬אך‬ ‫מורכב מכל‬ ‫הדעת‪ ,‬הוא כבר נמצא בתוכם ואינו יודע אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫כיצד להחלץ מהם‪ .‬כך ניתנה התורה באופן מכפי‬ ‫התשובה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫רשמי‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫המלאכים אומרים‪ :‬תנה הודך על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כלום אב‬‫משהוא‬‫יותר להם‪:‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫רבינו עונה‬ ‫להצליח ומשה‬ ‫השמים‪,‬‬ ‫לכך נבחרת‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ביניכם?‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫ומתן יש‬ ‫בגשמיות‪.‬משא‬ ‫להצליחלכם? כלום‬ ‫ואם יש‬ ‫אכן ידיעה זו משמשת הן כתביעה‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בעוה"ז‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫נסיונות‬ ‫שישבלי‬ ‫הצלחה לא רק‬ ‫ברוחניות‬ ‫התשובה הוא‬ ‫לומר שאין שום תירוץ‪ ,‬והן כחיזוק‪ .‬היא כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כשאנו כבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫לעולם של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה באים‬ ‫אלא גם שאנו‬ ‫יכולה לשמש לשניהם בבת אחת‪ ,‬כי היא כל‬ ‫בתוך הנסיונות‪ .‬כשאומרים כלום אב ואם‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אמיתית‪ .‬האמת אף פעם אינה פוגעת מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫יש לכם‪ ,‬יש לכם מושג כמה כאב כרוך בזה?‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אחד‬ ‫ועלינו‬ ‫חיזוק‪ .‬זהו‬ ‫ונותנת‬‫תמיד‪,‬‬ ‫תובעת‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ותמיד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אתה יודע עם מה התמודדתי? אתה יודע‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫כשהאדם אינו במצב‬ ‫מלמדתהאמת‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫מהסימנים של‬ ‫האם המלאך מבין‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫קיבלתי?‬‫סטירותיותר‬ ‫כמה לקבל‬ ‫של רצון לשמוע את האמת‪ ,‬אז הוא מרגיש כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫בכלל במה מדובר? אכן אנחנו באים בתוך‬ ‫פגיעה‪ .‬אך לא‪ ,‬מן השמים זה התנהל כך‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אנו צריכים להזדכך‬ ‫ועכשיואני‬ ‫כל העסק הזה מה‬ ‫בעלואף לא‬ ‫להאשיםרבינו‬ ‫אחרים‬ ‫למדנולאבהקדמת‬‫כבר אינה‬ ‫העצה‬ ‫וליפול ולנסות שוב ולטעות‪ .‬ככה נראית‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהשמים זה‬ ‫אלא הבטחו‪‬‬ ‫להאמין שמן‬ ‫להתייאש‪,‬לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬סוטר‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהקב"ה‬ ‫אומר בה‬ ‫שצרי‪‬זה לדו‪‬‬ ‫השאלה אך אין‬ ‫עבודת ה'‪.‬‬ ‫שאין כאן‬ ‫וכמה‬ ‫גדולכמה‬ ‫הבטחו‪‬חיזוק‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כך‪ ,‬ה'והרי זה‬ ‫התנהל‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫מאחרים‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫שאתה גרוע‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אומרלהיות‬ ‫צרי‪‬ואין זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לך‪,‬‬ ‫זולתו ולא את‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לא את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להאשים‪,‬‬ ‫בנוגע‬ ‫מי נחו‪‬‬ ‫את‬ ‫משהוא‬ ‫טיפשות היא לחשוב שאתה גרוע מאחרים‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬זה בדיוק מה שהקב"ה רצה‪ .‬הוא‬ ‫כל אחד מדברים אתו לפי מדרגתו‪ ,‬ולכן‬ ‫רצה להכניס אותי למצב כזה‪ .‬הקב"ה לוקח‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫גם שיש גם הצלחות כבירות‪ .‬פקח את עיניך‬ ‫היו צדיקים שהתמודדו עם ילדים שירדו‬ ‫ותראה‪ .‬והמקומות האלה שאינם נראים‬ ‫מהדרך‪ .‬ובוודאי זה בגזירת שמים‪ ,‬ובוודאי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כהצלחות‪ ,‬הם אותם מקומות שבהם הקב"ה‬ ‫זה קשור לסוג הנשמות‪ ,‬כי כך הנשמות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אומר לך‪ :‬בוא נתקן מה שעדיין לא תוקן‪.‬‬ ‫בנויות באופן שאחת תבנה את השניה‪ .‬מה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אור החיים פרשת נצבים‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כ"בובטחון‬ ‫אלול תש"פ‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫נצו"י‬ ‫ערש"קפטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫ברית הערבות ותועלתה לכל אחד מישראל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫את בני ישראל( מה שגמר אומר הנסתרות‬ ‫לעברך בברית ה' אלוקיך‬ ‫לה' אלוקינו והנגלות לנו וגו'‪ ,‬הרי שעל‬ ‫אלקיכם‬ ‫לפני ה' ֱ ֵֹ ֶ‬ ‫כּלּכם ִ ְ ֵ‬ ‫נצּבים ַהיּוֹם ‪ֶ ְ ‬‬‫אתּם ִ ָ ִ‬ ‫ַ ֶ‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫הוצרך להודיע‬ ‫הכתובה)כי לכן‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מדבר‬ ‫)בחו"ל הערבות‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫ושׁטריכם ֹכּל ִאישׁ‬ ‫זקניכם ְ ֹ ְ ֵ ֶ‬ ‫יכם ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫שׁבט ֶ‬ ‫ראשׁיכם ִ ְ ֵ‬ ‫ָ ֵ ֶ‬ ‫שאין אדם נענש על מסתרי חבירו‪ ,‬כי אם על‬ ‫בּקרב‬‫אשׁר ְ ֶ ֶ‬ ‫וגר‪ֶ ֲ ‬‬ ‫נשׁיכם ְ ֵ ְ‬ ‫טפּכם ְ ֵ ֶ‬‫ִישׂראל‪ֶ ְ ַ ,‬‬ ‫ְ ָ ֵ‬ ‫הגלויות‪ ,‬וכמו שפירש רש"י‪ :‬ואם תאמרו מה בידינו‬ ‫לעבר‪‬‬ ‫מימי‪ְ ְ ָ ְ ,‬‬ ‫שׁאב ֵ ֶ‬ ‫עצי‪ַ ‬עד ֹ ֵ‬ ‫מחטב ֵ ֶ‬ ‫מחני‪ֵ ֹ ֵ ‬‬‫ַ ֲ ֶ‬ ‫לעשות? אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד‬ ‫אלקי‪ ‬וגו'‪ .‬שואל האוה"ח הק'‪:‬‬ ‫בּברית ה' ֱ ֶֹ‬ ‫ִ ְִ‬ ‫וכו' והלא אין אדם יודע טמונותיו של חבירו! אין‬ ‫תמיד –‬ ‫צריך לדעת כוונת מאמר זה‪ .‬עוד למה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬אלוקינו‬ ‫הנסתרות‪,‬א‪‬‬ ‫שהן לה'‬ ‫מועיל על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מעניש אתכם‬ ‫אני‬ ‫ולא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫טפכם וגו'‬ ‫לעניני‪‬‬‫בנוגעוגו'‬ ‫ראשיכם‬ ‫נחיצות לפרט‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוצרך‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬ולבנינו‬ ‫אבל יותר‬ ‫הנגלות‪ ,‬לנו‬ ‫יחיד‪,‬אבל‬ ‫מאותו בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫והוא יפרע‬ ‫הספיק לומר בדרך כלל כולכם‪ .‬עוד צריך‬ ‫דברי‪‬בהם‪ ,‬יענשו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נעשה דין‬ ‫ואם לא‬ ‫מול‬ ‫מקרבנו‪,‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבער הרע‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫הלא בסמוך‬ ‫בסוגיית‬ ‫הזה‪,‬הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫הברית‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודטעם‬ ‫לדעת‬ ‫שאמר בסוף‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הברית‬ ‫זה מול‬ ‫מכפיהרבים(‪,‬‬ ‫שהואואיןנחו‪‬‬ ‫את‬ ‫)פרשת כי תבוא( אמר 'אלה דברי הברית'‪,‬‬ ‫פרשת תבוא כי אותו ברית הוא על עצמן‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ואם רצה לכלול גם האמור בפרשה זו‬ ‫וזה )הברית האמור כאן( שיתחייב כל אחד על‬ ‫על‬ ‫הדברים‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬להקדים‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫היה לו‬ ‫הברית‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫בכלל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא אחד‪.‬‬ ‫יותר שביד כל‬ ‫ברוחניותהיכולת‬ ‫העברי כפי‬ ‫להצליח‬ ‫אחיהוּ‬‫ָ ִ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשדבריבכל‬ ‫הברית‪.‬‬ ‫על הכל אלה‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬ויאמר‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫נצבים'‬ ‫בלי 'אתם‬ ‫לבטוח‬ ‫מאמר‬ ‫באנו להבין‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללומעתה‬ ‫הצלחה‬ ‫מבאר האוה"ח הק'‪ :‬ונראה כי כוונת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫)רות ב‪ ,‬ה(‬ ‫האד‪‬‬ ‫אומרושל‬ ‫ההצלחה על דרך‬ ‫הרוחנית‬ ‫שהכוונה הוא‬ ‫כל‬ ‫משה בברית זה הוא להכניסם בערבות זה‬ ‫הניצב על הקוצרים‪ ,‬לשון מינוי )כלומר‪ ,‬אתם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬בעד חברו‬‫ברוחניות‪ ,‬אחד‬ ‫שישתדל כל‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬זה כדי‬ ‫על‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מתמנים בזה לתפקיד מיוחד לדאוג זה על זה(‪,‬‬ ‫מה‬ ‫בעד זה‬‫ללמוד‬ ‫תמיד‪,‬ויהיוועלינו‬ ‫נתפסים זה‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫יעבור פי ה'‬ ‫לבל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ואומרו כולכם‪ ,‬פירוש כולם יש עליהם עול‬ ‫להשתמש‬ ‫בעוון אי‪‬‬ ‫חבירו‪ ,‬וכבר יתכן‬ ‫נתפסאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה שהאחד‬ ‫)היינו‬ ‫שהוא‪ ,‬על דרך אומרם‬ ‫בהירות‪.‬‬‫יותרמה‬ ‫לקבל‬ ‫אחד לפי‬ ‫כדי כל‬ ‫זה‪,‬‬ ‫שיסבול אלה‪.‬‬ ‫האחד יסורים לא מפני שחטא‪ ,‬אלא מפני‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ז"ל במסכת שבת )נד‪ ,‬ב( כל מי שיש בידו‬ ‫שחבירו חטא ולא מיחה בו‪ .‬והדברים נפלאים‪ ,‬כי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫נתפס על כל העולם‬ ‫למחות בכל העולם‪,‬‬ ‫באין עליו‬ ‫יסורין‬ ‫הרואה‬ ‫למדנו בברכות‬ ‫הנהכבר‬ ‫חז"ל אמרו‬ ‫מה אני‬ ‫כולו‪ ,‬וכל מי שיש בידו למחות באנשי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעיתלה בביטול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולא מצא ‪-‬‬ ‫יפשפש לשער‬ ‫במעשיו‪ ,‬פשפש‬ ‫הלבבות‬ ‫‪-‬‬ ‫היא‪ :‬שיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עירו‪,‬בהוכל מי‬ ‫אנשילדו‪‬‬ ‫נתפס על‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫עירו‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמה לביטול‬ ‫יעבורפיהאדם‬ ‫בטרםנחו‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫האמור‪,‬‬ ‫של‬ ‫תורה‪ .‬ולפי‬ ‫כשהאד‪ ‬אנשי‬ ‫רוצה‬ ‫ביתו‪ ,‬נתפס על‬ ‫בבנילהיות‬ ‫צרי‪ ‬למחות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בידו‬ ‫למחות באחרים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שמא היה לו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לבדוק‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואיצטרך‬ ‫נחו‪‬‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫ביתו‪ ,‬והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר‬ ‫שחטאו ולא מיחה‪ ,‬כי גם על זה סובל האדם‬ ‫ראשיכם וגו' שכל אחד יתחייב כפי מה‬ ‫יסורים(‪ ,‬והעד הנאמן )שלצורך זה אסף משה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫שכל מעשה ה' אינו אלא לטובתינו‬ ‫שיש בידו‪ .‬ראשיכם הם הגדולים שבכולן‪,‬‬ ‫להקימנו‪.‬‬ ‫שיכולין למחות בכל ישראל‪ ,‬אלו יתחייבו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫על הכל‪ .‬שבטיכם‪ ,‬כל שבט ושבט יתחייב‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אכן יש שאיננו קולטים איזה רווח עצום‬ ‫יש לנו מזה שאנו 'כלל' ולא יחידים‪ .‬הלא‬ ‫על שבטו‪ .‬זקניכם ושוטריכם‪ ,‬כל זקן‬ ‫יתחייב על משפחתו‪ .‬כל איש ישראל‪ ,‬הם‬ ‫תראה שיש יתרון גדול לתפילת ציבור על‬ ‫ההמון‪ ,‬כל אחד יתחייב על בני ביתו‪ .‬לזה‬ ‫ועל תפילה זו נאמר )איוב‬ ‫הי"ו‬‫היחיד‪,‬‬ ‫פיגאתפילת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬פני‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫]נשיכם‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫טפכם‬ ‫הפסיק הכתוב כאן וסידר‬ ‫ימאס‪ ,‬כדאיתא‬‫ולא ִ ְ ָ‬ ‫כּבּיר ְ ֹ‬‫ובטחון ֵא‪-‬ל ַ ִ‬ ‫אמונה ה(‪ֶ :‬הן‬ ‫לו‪,‬‬ ‫מדור‬ ‫אחרים‬ ‫פטרון‬ ‫וגרך[ וגו' בפני עצמם‪ ,‬כי אלו‬ ‫ברכות )ח‪ ,‬א(‪ .‬כך יש לכל אחד‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מסכת‬ ‫אמונה‬ ‫מדור ב‬‫פטרו‪‬בפסוק‬ ‫נתפסים עליהם‪ ,‬שהם הרשומים‬ ‫תועלת גדולה ועצומה בכל עת במה‬ ‫שלפניו‪ ,‬כל אחד כפי מה שהוא‪ ,‬ואין הם‬ ‫שהאומה הישראלית מתקיימת כעם סגולה‪,‬‬ ‫נתפסים על אחרים‪ ,‬שהטף אינם בני דעה‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫וכדי שבאמת תמשיך להתקיים‪ ,‬עשאנו‬ ‫והנשים כמו כן‪ ,‬והגרים גם כן אין להם‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫הקב"ה ערבים זה לזה‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫שדרשו"רז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫להשתרר על ישראל‪ ,‬וכמו‬ ‫)יבמות מה‪ ,‬ב( בפסוק )לעיל יז‪ ,‬טו( שום תשים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫סגולה‬ ‫לעם‬ ‫לו‬ ‫להיות‬ ‫עליך‪ ,‬לא‬ ‫במדבר‬‫פרשת שם‬ ‫שלישי שאתה‬ ‫יו‪‬משימות‬ ‫עליך וגו' כל‬ ‫לקרב יותר אל השכל‪ :‬בחור הלומד‬ ‫יהיה אלא מקרב אחיך ולא גרים‪ ,‬אבל‬ ‫בישיבה‪ ,‬תועלת גדולה תהיה לו כשהישיבה‬ ‫ישראל חיבין עליהם‪ ,‬כאומרם ז"ל )נדה יג‪,‬‬ ‫תהיה ישיבה מצוינת‪ .‬האוירה בישיבה תהיה‬ ‫ב( קשים גרים לישראל כספחת‪ ,‬ופירשוהו‬ ‫רוחנית‪ ,‬הוא ימצא חברים מצוינים ללימוד‬ ‫לפי שאינם מלמדים אותם ככל הצורך‪ ,‬הא‬ ‫יודע‬ ‫כשהאדם‬‫תמיד –כמוא‪ ‬כןהאד‪‬‬ ‫מועיל הלאה‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בחברותא‪ ,‬וכן‬ ‫למדת שנתפסים עליהם‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬לדעת‬ ‫יותר מאוד‬ ‫אבלחשוב‬ ‫בקהילה‪...‬בו‪.‬‬ ‫והדבר‬ ‫נמצאלהשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫למען הקים אותך היום לו לעם‬ ‫דברי‪ ‬בחורים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫קהילה יש‬‫בכל מול‬ ‫הנהכראוי‬ ‫זאת‪ ,‬כי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצריכים תיקון‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫את‪‬‬‫הקים ֹ ְ‬ ‫הפע‪ִ ‬‬ ‫"למען ָ‬ ‫נעסוק ַ ַ‬ ‫הפסוק ְ‬ ‫שבועות‬‫ולהלן על‬‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברים דברי‪‬‬ ‫ויש מול‬ ‫לסיוענחו‪‬‬ ‫שזקוקיםשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫והאדם רוצה להתחמק באמרו‪" :‬יש לי‬ ‫חג‬ ‫כּאשׁר‬‫הרי ֲ ֶ‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לאלקים ַ‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעוהוּא ִ ְ ֶ‬ ‫יהיה ְלּ‪ִֹ ֵ ‬‬ ‫לעם ְ‬‫הבטחו‪‬לוֹ ְ ָ‬ ‫ַהיּוֹם‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לרוחניות ְא‪ָ ָ ,‬‬ ‫לאברהם‬ ‫לאבתי‪ַ ְ ‬‬‫הדי‪ֶ ֹ ֲ ַ ‬‬ ‫נשׁבּע‬ ‫יו‪ַ ְ ‬‬ ‫וכאשׁר ִ‬ ‫השבועות ְ ַ ֲ ֶ‬ ‫ִדּבּר ָל‪‬‬ ‫ֶ‬ ‫מספיק לתקן את עצמי ואיני יכול להיות‬ ‫על‬ ‫הוא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לבנו של‬ ‫יותר לדאוג‬ ‫ברוחניות‬ ‫איני יכול‬ ‫להצליחהציבורי‪,‬‬ ‫העסקן‬ ‫האוה"ח הק' הוספה‬ ‫וּליעקב"‪ ,‬כתב‬ ‫עלינו ַ ֲ ֹ‬ ‫ליצחק ְ‬ ‫כ‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫ְ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ולזה‬ ‫של ג‪‬אלמוני‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ביתו מה‬ ‫להצליחולשלום‬ ‫פלוני‪,‬‬ ‫נפלאה‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ירצה לתת טעם לברית‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אוה"ח‬‫לבטוח‬ ‫התפילה"‪.‬בליאומר ה‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫באמצע‬ ‫כלל‬ ‫שמדבר‬ ‫הערבות‪ ,‬שלא יאמר אדם למה יעשה ה'‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של השכינה‪,‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫על צער‬ ‫ההצלחה שנחשוב‬ ‫הרוחנית‬ ‫הק'‪ :‬עוד לפני‬‫כל‬ ‫כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬חובותיי וכל‬ ‫כל‪-‬כך‪ ,‬בקיום‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫אני טרוד‬ ‫הזולת )הרי‬‫כלי‪‬‬ ‫כאן יש‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מזה‪ .‬אם‬ ‫לבטוח‬ ‫תסבולאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫בעצמך‬‫אתה על‬ ‫מיוסדת‬‫הרי‬ ‫מי שמדבר באמצע התפילה‪ ,‬התפילה‬ ‫מה‬ ‫ללמודבמעט‪,‬‬ ‫שאצליח בזה ולו‬ ‫ומייחל ועלינו‬‫מקווהתמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ימי אני‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫נעשית תפילה יותר חלשה‪ .‬אם יהיו כאן‬ ‫להשתמש‬ ‫גם על אחרים?!(‪,‬‬ ‫אחריותאי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫מטילים עלי‬ ‫התורהעכשיו‬ ‫והנה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כי אלוקים חשבה לטובה למען‬ ‫בכלי‪‬אמר‬ ‫לזה‬ ‫אנשים שאינם מצליחים בחינוך בניהם‪,‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫יתחברו‬ ‫הקים אותך לו לעם‪ ,‬פירוש שזולת זה יהיו‬ ‫כאשר לעצמי‬ ‫מזהוכשאני‬ ‫יסבלו‬ ‫מי לי‬ ‫הילדיםאי‪‬שלך‬ ‫אני לי‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫תהיינה לך צרות‬‫בעצמךאני‬ ‫מה‬ ‫עמהם‪ .‬אתה‬ ‫בעל יפשע‬‫רבינוהיום‬ ‫חוזריםבהקדמת‬ ‫לאחוריהם‪,‬‬ ‫ישראל למדנו‬ ‫כבר‬ ‫קשות בגלל זה‪...‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫והיו נשמטים‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בחמורה‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫ולמחר‬ ‫הלבבות‬ ‫בקלה‬ ‫אחד‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהשיפשע‬ ‫וכמה‬ ‫מעטפיעד‬‫מעט נחו‪‬‬ ‫הקדושה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מעדת‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫חשוב הוא‬ ‫רוצה‬ ‫להבין כמה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הוא להיות‬ ‫אך משל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ובמה שעשאם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע ה'‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מהיות עם‬ ‫ישראל נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שכלל ישראל ייחשב כעם סגולה‪ .‬העומק‬ ‫ערבים‪ ,‬יתנו לב לעובר עבירה אחת קלה‬ ‫של קרבת האלוקים שהאדם יכול להגיע‬ ‫כבחמורה‪ ,‬ויתקיימו לעם סגולה‪ .‬הא למדת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫משה רבינו‪ ,‬כי כל פעם שראה דבר בלתי‬ ‫אליו‪ ,‬תלוי במידת חשיבותו של ישראל‬ ‫הגון אצל בני ישראל‪ ,‬תולה היה הדבר‬ ‫כעם סגולה‪ ,‬ולכן אם רוצה אדם להצליח‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעצמו לאמור אני הוא הגורם‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫ברוחניות שלך‪ ,‬הוא צריך לדאוג גם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫"מחני נא מספרך"‪ ,‬כי אין הדבר תלוי אלא‬ ‫בי‪ .‬השיב לו הקב"ה‪" :‬מי אשר חטא לי‬ ‫לרוחניות של הזולת‪ .‬והרי זה דומה למה‬ ‫שאמרו חז"ל )ב"ק צב‪ ,‬א( "כל המבקש רחמים‬ ‫אמחנו מספרי"‪ .‬נתכוון לומר לו‪ :‬אני יודע‬ ‫על חבירו והוא צריך לאותו דבר‪ ,‬הוא נענה‬ ‫הי"ואין הדבר מוכרח תמיד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהוא החייב‪,‬‬ ‫ומשפחתו כי‬ ‫ב‪ ‬מי‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שלו‬ ‫הר"ר‬ ‫הרוחניות‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫תחילה"‪ .‬האדם צריך בשביל‬ ‫ובטחון בגרימת הצדיק‪ .‬אך עכ"פ הצדיק‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שיהיה זה‬ ‫פטרוןיעבוד‬ ‫שגם זולתו יצליח ברוחניותו‪ ,‬כי אז לא‬ ‫תמידובטחו‪‬‬ ‫חושב באופן זה‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מהכלל‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫את ה' ביחידות‪ ,‬אלא יהיה חלק‬ ‫ויזכה לסייעתא דשמיא‪ .‬כן היו צדיקים‬ ‫קשוט עצמך תחילה‬ ‫שאמרו "אז מטוהט פאר יענעם טוהט מען‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הק' נתן לנו בזה הבנה‬ ‫הבעש"ט‬ ‫פאר זיך" ]כשהאדם עושה בשביל אחרים‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט הנה‬ ‫ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫המתבאר‬ ‫הוא עושה בשביל עצמו[‪ ,‬ולפי‬ ‫נפלאה בענין הערבות‪ .‬בעצם אנו כולנו‬ ‫אחד‪ ,‬ולכן כשהאדם שואל בענין הערבות ‪-‬‬ ‫הדבר אמור גם לענין רוחניות‪ ,‬כשהאדם‬ ‫לדאוגה'תשפ"ב‬ ‫לפרשיותיהם של‬ ‫אני – יכול‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫)בחו"ל "איך‬ ‫פרשת פועל‬ ‫במדבר‬ ‫זולתו‪ ,‬הוא‬ ‫לרוחניות של‬ ‫שלישי‬ ‫יו‪‬‬ ‫דואג‬ ‫אחרים? בקושי אני מסתדר עם הפרשיות‬ ‫הצדיק בביתו ומצודתו פרוסה על‬ ‫שלי!"‪ ,‬עליו לדעת שהוא יכול לעזור‬ ‫לאחרים על‪-‬ידי תיקון נגעי עצמו‪ .‬אמנם‬ ‫העם‬ ‫הדבר תלוי כיצד יעשה זאת‪ .‬אם יאמר איני‬ ‫הנה הבעש"ט הק' )פרשת נשא( אמר יסוד‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬ליהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫כוח לזה‪,‬‬ ‫כי אין‬ ‫רוצה לחשוב על זולתי‬ ‫גדול בענין זה‪ .‬כל התעוררות שיש לו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬אזי אין‬ ‫יותרעצמי‪,‬‬ ‫אבל את‬ ‫בו‪ .‬לתקן‬‫להשתמשרוצה‬ ‫ובתחילה אני‬‫אי‪‬‬ ‫לאדם להתקרב אל הקדושה‪ ,‬היא שפע‬ ‫זולתו‪ .‬אבל אם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולעלדברי‪‬‬ ‫ישפיע‬ ‫מוכרח שזה‬ ‫כראוי‬ ‫הדברלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שירד מלמעלה על כלל האומה הישראלית‪,‬‬ ‫אצל האחרים‬ ‫תיקון‬ ‫הטעונים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫הדברים נחו‪‬‬ ‫מכפי שהוא‬‫יראה‬ ‫וכשרואה אדם שיש לו הרהור תשובה‪ ,‬יש‬ ‫כדברים השייכים אליו‪ ,‬ולמשל‪ ,‬כשיראה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫קיבלהריאותו‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מישראל‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫להביןבנוגע‬ ‫שכל אחד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לו‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫אנשים מדברים באמצע התפילה‪ ,‬יבין שזה‬ ‫הרבה‬ ‫הדי‪ ‬על ידו‬‫מתלהב‬‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫שהצדיק‬ ‫אלא‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫דבר שהוא עצמו סובל ממנו‪ ,‬אזי יתכן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל כהתעוררות‬ ‫להשתמש‬ ‫מרגישו רק‬ ‫עלינו הבינוני‬ ‫כ‪‬להשי"ת‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫התפילה‪ ,‬עד‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫כל‪-‬כךמה‬ ‫בענין‬ ‫להתקדם‬ ‫להצליח‬ ‫שיוכל‬ ‫אך מעט‪.‬‬ ‫לעוררמרגישו‬ ‫כדיוהרשע‬ ‫בתשובה‪,‬‬ ‫לחזור‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫להפסיק‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫האחרים‬ ‫הצלחה תשפיע על‬ ‫כלל‬ ‫שהתקדמותו‬ ‫עבירה‪ ,‬זה‬ ‫לנו‬ ‫הרהור"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬‫לאדם‬ ‫דיננוכשיש‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫להיפך‪,‬‬ ‫וכן‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫הוא של‬ ‫יאמר לעצמו‪:‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחההתפילה‪.‬‬ ‫לדבר באמצע‬ ‫כל‬ ‫נובע משפע שהגיע מהסטרא אחרא‪ ,‬ואף זה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח קיים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬מכשול זה‬ ‫ידיעתוהיה‬ ‫בסדר‪ ,‬לא‬ ‫הייתיעל‬ ‫אילו‬ ‫מיוסדת‬ ‫הגיע לכל אחד‪ ,‬אלא שהרשע עושה עמו‬ ‫המכשול"‪.‬‬ ‫הישנותיתוקן‬ ‫להשתפר ואז‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫א‪‬אניכ‪ ‬על‬‫נחזורצריך‬ ‫כאן‪.‬‬ ‫דבר עבירה‪ ,‬הבינוני עושה עמו משא ומתן‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫לקרבת אלוקים‪,‬‬ ‫ומהפכו אי‪‬‬ ‫אתו אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫והצדיק נלחם‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אחרים יכול להיעשות‬ ‫יותראצל‬ ‫לקבל‬ ‫התיקון‬ ‫כדיאכן‬ ‫שהצדיק עושה כן‪ ,‬מתבטל כח‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וכיון‬ ‫בכמה אופנים‪ ,‬כגון להתפלל בעד האחרים‬ ‫ההרהור אצל הרשעים‪ ,‬כי הכל אחד‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אניהזאת‪ ,‬או להדפיס‬ ‫ההתנהגות‬ ‫מה‬ ‫שיפסיקו עם‬ ‫גיליונות בבית הכנסת שהללו יקראו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שמהאי טעמא‬‫הק'שבנוגע‬‫הבטחו‪‬‬ ‫אמר לשער‬ ‫הבעש"ט‬ ‫הלבבות‬ ‫בענין זה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בזוה"ק‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫שכתובלדו‪‬‬ ‫השאלהמהשצרי‪‬‬‫מעצמם‬ ‫כמההצדיק‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫פי על‬ ‫תביעה‬ ‫הבטחו‪‬ישנחו‪‬‬ ‫כשהרשעים ה'חוטאים‬ ‫של עבודת‬ ‫הבעש"ט‬ ‫רוצה‬ ‫בתשובה‪ .‬אבל‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫לחזור להיות‬ ‫ויתעוררוהבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬כדבעי‪ ,‬היה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאת הרע‬ ‫נחו‪ ‬מהפך‬ ‫אילו היה‬ ‫כי‬ ‫משהוא‬ ‫הק' לימדנו שיש בחינה שהאדם מתקן רק‬ ‫מבטל אותו בשורשו ואף אחד לא היה יכול‬ ‫את עצמו בהבינו שאם הוא רואה עוולה‬ ‫להיכשל על ידו‪ .‬וזו היתה ענוותנותו של‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫מצוותי‪ .‬ובלשון ה'חזון איש'‪" :‬מי יתן‬ ‫אצל אחרים‪ ,‬הוא צריך להשתפר בענין זה‪,‬‬ ‫שיהיה בין צדיקי הדור משתדלים לקרב‬ ‫וכשהוא ישתפר כדבעי‪ ,‬זה ישפיע גם על‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לב כל העם לעבודתו יתברך‪ .‬אבל המקום‬ ‫האחרים‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדורתוקף אצל‬ ‫ברוך הוא אינו נותן בלבם את הקירוב‪,‬‬ ‫דאם כן לא יתייחס הדבר אל ברואיו"‪.‬‬ ‫אמנם כן‪ ,‬יש לדבר זה יותר‬ ‫ראש ומנהיג וכן אצל אב לבנים‪ ,‬כי כשהללו‬ ‫יטען"והאדם שאינו עשוי לכך‬ ‫פיגאאולם אם‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הר"ר השפעה‬ ‫לזכות יותר‬ ‫מתקנים את עצמם‪ ,‬יש לזה‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫בערים ובשדות לקרב יהודים לאבינו‬ ‫לנסוע‬ ‫ובטחון‬ ‫על התלויים בהם‪ .‬וכן כתב הרמב"ן על‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬על זה כתב ה'חזון איש' שיש עוד‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שבשמים‪,‬‬ ‫הפסוק "שורש פורה ראש ולענה"פטרו‪‬‬ ‫שיש לאב‬ ‫עצה לכך‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬אמנם אם יש מתפלל‬ ‫השפעה על בניו‪ ,‬וכשיתקן את עצמו‪ ,‬יהיו‬ ‫לפניו יתברך על הקירוב ותפילתו נשמעת‪,‬‬ ‫בניו יותר מתוקנים‪.‬‬ ‫הקירוב שעושה הקב"ה לברואיו‪,‬‬ ‫מתייחס ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫מי יתן והיה לבבם זה‬ ‫ראטה תפילת נברא‪.‬‬ ‫הי"ועל‪-‬ידי‬ ‫כיון ליפא‬ ‫שנעשה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫בהשמטות ה'חזון איש' )סוף או"ח( כתב‬ ‫יסוד יקר מאוד‪ .‬בפרשת ואתחנן נאמר‪:‬‬ ‫אתה‬ ‫לומר תן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫להםאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫היהכ"ג‬ ‫וישמע ה' את קול דבריכם בדברכם אלי‪,‬‬ ‫מסיים ה'חזון איש' שזהו שאמרו במסכת‬ ‫ויאמר ה' אלי שמעתי את קול דברי העם‬ ‫עבודה זרה )ה‪ ,‬א(‪ :‬בשעה שאמר הקב"ה‬ ‫הזה אשר דברו אליך‪ ,‬היטיבו כל אשר דיברו‪,‬‬ ‫לישראל‪ :‬מי יתן והיה לבבם זה להם‪ ,‬היה‬ ‫מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי‬ ‫להם לומר‪ :‬תן אתה‪ .‬פירוש‪ ,‬אילו היו‬ ‫ולשמור את כל מצוותי כל הימים למען‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫אומרים תן אתה‪ ,‬היינו שהיו מתפללים זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫תמוה‪,‬‬ ‫לכאורהרוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬‫לעולם‪.‬‬ ‫בנוגע‬ ‫ולבניהם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצותלהם‬ ‫ייטב‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בלבבם‪ ,‬היה‬ ‫אבליראה‬ ‫שהקב"הבו‪.‬יתן‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬זה‬ ‫על‬ ‫מה זה שאמר "מי יתן"‪ ,‬ואם יחפוץ יכין את‬ ‫היה‬ ‫הדבר‬ ‫כי‬ ‫להם‪,‬‬ ‫ליתן‬ ‫יכול‬ ‫הקב"ה‬ ‫לבבם לכך‪ ,‬ומי ימנע בעדו? התשובה היא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬אמרו‪ ,‬לא‬‫מול שלא‬ ‫נחו‪ ‬וכיון‬‫לנבראים‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מתייחסשהוא‬ ‫שהקב"ה רוצה להשאיר את הבחירה בידם מכפי‬ ‫יכול היה ליתן להם‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫שמים‪ .‬לכן הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כי הכל בידי שמים חוץ מיראת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‬ ‫על‬ ‫‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואבברית‬ ‫הקב"ה יותר‬ ‫הכניסנו‬ ‫אמר‪ :‬הלוואי שיבחרו בטוב‪ .‬אך לפי זה קשה להצליח‬ ‫לסיכום‪,‬ברוחניות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כבר צוה אותם‬ ‫להשתמשוהריבכל‬ ‫כ‪‬מה עלינו‬ ‫הוצרך לומר זאת?‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬האחד‬ ‫אותנו‪ .‬מה‬ ‫לעזורג‪‬ולסייע‬ ‫בגשמיות‬‫להצליח וצוה‬ ‫הערבות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬יש צורך‬ ‫לעורר‬ ‫כולה‪ ,‬ומה‬ ‫שניתנו אתלנוכלכדי‬ ‫התורה‬ ‫לקיים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יכלתו‪,‬‬ ‫אחד לפי‬ ‫לבטוח‬ ‫כל בלי‬ ‫הצלחה רוחניות‬ ‫ברוחניות‬ ‫לשני בעניני‬ ‫כלל‬ ‫וגו'? נת‪ ‬לנו‬ ‫הקב"ה‬‫לבבם‬‫והיהאכ‪‬‬ ‫דיננומי יתן‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שייצא להם‬ ‫לומר‬ ‫עצמו‬ ‫האדם‬ ‫ואף‬ ‫‪.‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬‫השפעתו‬ ‫וכוח‬ ‫מעמדו‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מבאר ה'חזון איש' שהקב"ה התכוון מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ירוויח מזה‪ ,‬כי ככל שיהיה לו עוד אחד‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מישראל שעובד את ה'‪ ,‬יהיו הוא עצמו יותר‬ ‫מה‬ ‫ללמודשמים‪,‬‬ ‫רצוניועלינו‬ ‫שתהיו יראי‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫להם כך‪:‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫לומר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫שלם‪ .‬כשיראה אם כן האדם שיש לו הרהור‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫אתכם כן‪ ,‬כי אני‬ ‫מלמדת לעשות‬ ‫התורהאיני יכול‬‫אבל‬ ‫בהירות‪.‬כשיראה שיש לו‬‫אותו‪ ,‬וכן‬ ‫ינצליותר‬ ‫לקבל‬ ‫רוצה להשאיר את הבחירה בידכם‪ ,‬אבל כדי‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫נסיון‪ ,‬ינצל אותו להפכו לקרבת אלוקים‪,‬‬ ‫עצה יש לי והוא שהאחד יכריח את השני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫למדנוכיבהקדמת‬ ‫עמו‪ ,‬וכאמור‪ ,‬האדם‬ ‫אחרים אני‬ ‫וכך יתחזקו גם מה‬ ‫על‪-‬ידי בעלי‬ ‫כשהכרח בא‬ ‫כבראותי‪,‬‬‫לירא‬ ‫יכול להחזיר אחרים בתשובה גם על‪-‬ידי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעזהו שאמר‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫את כוונתי‪.‬‬ ‫לשערסותר‬ ‫הלבבות אין זה‬ ‫בחירה‪,‬‬ ‫היא‪:‬מצפה‬ ‫אי‪‬‬ ‫והקב"ה‬ ‫פעולות‪,‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫ועל‪-‬ידי‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫תפילה‬ ‫השאלה‬ ‫כמהאותי ‪-‬‬ ‫וכמה‬ ‫ליראה‬ ‫זה להם‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫והיהה' לבבם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מי יתן‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫לבבם זה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותיתן והיה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫כאמרו‪ :‬מי‬ ‫ומחכה לכך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וצדיקי הדור‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫ראשיהם‪ ,‬גדולי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שיבואו בנוגע‬ ‫מי יתן‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫להם ליראה אותי וגו'‪.‬‬ ‫ויכריחום לירא אותי ולשמור את כל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫אלול תשפ"ג‬ ‫אמונה‬ ‫כ"א‬ ‫מדור‬ ‫נצו"י‬ ‫ליל שישיפטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫תשובה ‪ -‬עושים עכשיו מה שיכולים‬ ‫דשמיא‬ ‫לסייעתאפסח ז"ל‬ ‫וזוכים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫של ישראל‪ .‬הם יכולים רק לגזור עליהם‬ ‫עצה של אדם גדול‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫גזירות טכניות שלא לפעול בדרכים‬ ‫שנינו במסכת תענית )ח‪ ,‬ב(‪" :‬בימי רבי‬ ‫המקובלות‪ ,‬ואם הם עושים כן‪ ,‬בני ישראל‬ ‫זירא גזור שמדא‪ ,‬וגזור דלא למיתב‬ ‫נכנסים למצב של אונס‪ ,‬וכיון שהם במצב‬ ‫בתעניתא )הגויים קלטו את הענין‪ .‬הם הבינו‬ ‫של אונס‪ ,‬לא הפסידו מאומה‪ ,‬כי אדרבא‪,‬‬ ‫שכאשר הם גוזרים גזירה‪ ,‬בני ישראל יושבים‬ ‫הכתוב מעלה עליהם כאילו עשו כל מה‬ ‫האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫מתקרבים א‪‬‬ ‫בתענית ומתקרבים לה' והיא מתבטלת‪ .‬לכן גזרו‬ ‫אל ה'‪.‬‬ ‫שצריך‪ ,‬והרי הם‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫גזירה ובנוסף לזה גזרו שלא ישבו בתענית(‪ .‬אמר אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪‬את לבך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אשר נתת‬ ‫לבטוחהראשון‬ ‫כראוי מול‬ ‫להו רבי זירא‪ :‬נקבליה עילוון‪ ,‬ולכי בטיל אי‪‬‬ ‫מן היום‬ ‫בסוגיית‬ ‫עצמנו תענית‪,‬‬‫נעסוק עלהפע‪‬‬ ‫שבועות )נקבל‬ ‫לכבוד‪ -‬ליתביה‬‫שמדא‬ ‫"אמרי ליה‪:‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול שם‪:‬‬ ‫הש"ס‬‫נחו‪‬‬‫שהואדברי‬‫והמשך‬ ‫מכפי‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫התענית("‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫נקיים את‬ ‫וכשתיבטלבנוגע‬ ‫הגזירה‪ ,‬אז‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דכתיבהאד‪‬‬ ‫)דניאל י‪ ,‬יב(‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להו‪:‬שהרי‬ ‫הא? אמר‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לך לכ‪‬‬ ‫מנא‬ ‫הסיבה‬ ‫ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫למעשה יש כאן עצה של אדם גדול‪ .‬הוי להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הראשון אשר נתת את לבך להבין‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫אומר‪ :‬עצות פרקטיות יכולים ליתן גם להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ולהתענות לפני אלוקיך נשמעו דבריך"‪.‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫אנשים שיש להם חכמת חיים‪ ,‬אך כדי ליתן כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מחליט בלבו‬ ‫האד‪‬‬ ‫האדם של‬ ‫ההצלחהשכאשר‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל היסוד הוא‬ ‫עצות של תורה‪ ,‬בשביל זה צריך להיות בטל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫אל התורה‪ .‬רבי זירא אמר כך‪ :‬הן תמיד מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לעבוד את ה' והוא מתבטל אליו ונכנע‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לפניו‪ ,‬אף שזה לא בא עדיין לי ביטוי‬ ‫מה‬ ‫ללמוד דבר‬ ‫ועלינואין שום‬ ‫תמיד‪,‬אל ה'‪.‬‬ ‫להתקרב‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫אפשר‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫למעשה בגלל סיבות טכניות‪ ,‬הוא מתקרב‬ ‫להשתמש‬ ‫שלמה מקארלין‬ ‫רבי אי‪‬‬‫אותנו‬‫הרה"ק‬‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫שמעכב לכך‪.‬‬ ‫שהוא מתקרב אליו‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרוכיון‬ ‫לקבל לה'‪,‬‬ ‫זיע"א פירש מאמר חז"ל שלא יהא לבך כדי‬ ‫על‪-‬ידי כן‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫התפילות מתקבלות והגזירות מתבטלות‪.‬‬ ‫חלוק על המקום ‪ -‬שבכל מקום ובכל מצב‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫להדיא‪,‬אניוהרבה מהצדיקים‬ ‫כך הוא בגמרא מה‬ ‫בעלאת ה'‪.‬‬ ‫יכול רבינו‬ ‫לעבוד בו‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו אתה‬ ‫כבר נמצא‪,‬‬ ‫שאתה‬ ‫מביאים יסוד זה אשר נחוץ מאוד למי‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע להתענות‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גזירה ואסרו‬ ‫אם לשער‬ ‫הגויים גזרו‬ ‫הלבבות‬ ‫ולכן‬ ‫היא‪ :‬צריך‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה שהוא‬‫לדו‪‬מבין‬ ‫שצרי‪‬האדם‬ ‫להשתפר‪.‬‬ ‫שרוצה‬ ‫השאלה‬ ‫כמהאל ה'‪,‬‬ ‫וכמה‬ ‫להתקרב‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫אפשר‬ ‫ה' שאי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אומר‬ ‫אין זה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬האדם‬ ‫רוצה‬ ‫להיותבדרך כלל‬ ‫בתשובה‪ ,‬אבל‬ ‫לחזור הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬אל ה'‪ ,‬הלא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעמתקרבים‬‫נחו‪ ‬ישראל‬ ‫משהואאם בני‬ ‫ובכן‪,‬‬ ‫מתבייש לקבל קבלות‪ ,‬כי כבר קיבל קבלות‬ ‫הם יכולים בזה לבטל את הגזירה‪ .‬הגויים‬ ‫הרבה ולא יצאו לפועל‪ .‬אך יש בחינה‬ ‫אינם יכולים לגזול את הקב"ה מלבבותיהם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫בדיוק כפי שאני רוצה‪ ,‬אבל אני מבין‬ ‫שהאדם מביא את עצמו לידי הכנעה בעצם‬ ‫שהתכלית הנרצה תצא רק אם אתאים את‬ ‫זה שהוא רושם לעצמו קבלה וקובע לה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עצמי לגישת חברי בלימוד ולתכונות נפשו‪.‬‬ ‫סדר במוחו ובלבו ומדבר עליה בפיו וקורא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וכמו"כ פעולת חיפוש החברותא היא‬ ‫פעולה של ביטול‪ .‬הוא לא יודע אם הוא‬ ‫עליה בספר ומתפלל עבורה לסייעתא‬ ‫דשמיא‪ .‬יתכן שלענין מעשה עדיין אינו‬ ‫הולך למצוא‪ ,‬אבל הוא מתפלל על זה‬ ‫יכול לקיים את הקבלה‪ ,‬אבל בעצם זה‬ ‫מקום"ו אולי ימצא‪ .‬זה דורש‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ומריח בכל‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בזה‬ ‫הר"ר יש‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫שכבר עשה את השלבלזכות‬ ‫הראשון‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫הרבה ביטול‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ממנו‬ ‫פטרון הוא‬ ‫הכנעה לרבש"ע‪ ,‬ועל‪-‬ידי הכנעה זו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫לסייעתא‬ ‫מתקרב אל ה'‪ ,‬וממילא הוא זוכה‬ ‫קניית שעון מעורר ‪ -‬פעולה של‬ ‫דשמיא להצליח‪.‬‬ ‫ביטול‬ ‫מן הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫רחוק‬ ‫בדרך כלל האדם מרגיש שהוא‬ ‫ראטהשל אדם המבטל את‬ ‫דוגמא הי"ו‬ ‫נוספת‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫את הר"ר‬ ‫הקבלה‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ההצלחה ולכן אינו רוצה לקבל‬ ‫עצמו‪ :‬מי שנכנס לחנות וקונה לעצמו שעון‬ ‫ולפי האמת זה פועל הפוך‪ .‬אם תקבל את‬ ‫'תשפ"באולי יש לך‬ ‫המוכר ‪-‬‬ ‫כ"גאצל‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫ומברר‬ ‫לך את‬ ‫)בחו"ל מעורר‪,‬‬ ‫שיפתח‬ ‫במדבר‬ ‫וזה מה‬ ‫פרשת‬ ‫תתקרב‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫הקבלה ‪ -‬יו‪‬‬ ‫שעון מסוג כזה‪ ,‬אולי יש לך מסוג אחר‪,‬‬ ‫הדלת להתקרב‪ .‬עכשיו אתה באמת רחוק‬ ‫לימות החול ולשבת‪ ,‬שעון שיעורר רק אותי‬ ‫בגלל העבירות שעשית שטמטמו את לבך‪,‬‬ ‫ולא את בני הבית‪ ...‬פעולה של ביטול היא‬ ‫אבל אחרי שתעשה מה שנדרש ממך‪ ,‬תחזור‬ ‫זו‪ .‬זה הרי עולה לו כסף והוא אף תורם‬ ‫ותתקרב וממילא תהיה לך סייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪‬לכך‪.‬‬ ‫מזמנו‬ ‫של ביטול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעפעולה‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫חברותא ‪-‬‬ ‫קביעתהבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫במוח‪ .‬אתה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עובר לך‬ ‫דברי‪‬‬ ‫להבין מה‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬עליך‬ ‫לבטוח‬ ‫האדם בדרך משל קובע לעצמו חברותא‬ ‫אומר לעצמך‪ :‬זה לא יכול להמשיך כך‪ .‬אני‬ ‫בסוגיית‬ ‫הן כל ילד‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫ביום‪...‬‬ ‫מסוימת‬‫שבועות‬ ‫לכבודבשעה‬‫ללמוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חייב לעשות משהו למעשה כדי להשתנות‪.‬‬ ‫הרישזה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫לדברי‪‬דשמיא‬‫בנוגעסייעתא‬‫הבטחו‪‬לכמה‬ ‫יודע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬מעורר‪,‬‬ ‫הרי שעון‬ ‫הולך‪ ,‬ש‬ ‫פשוטה‬ ‫מפנילכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לקנות‬ ‫שאתה‬ ‫לא‬ ‫להיות‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫משבוע‪ .‬לא צריך‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫יותר‬ ‫מעמדהוא‬ ‫יחזיק‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בכלל לא‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫מהיום‪.‬‬ ‫מלאך‬ ‫ברוחניות‬ ‫הולך להיות‬‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫בכלפרטים מסביב‬ ‫להשתמשמיליון‬ ‫עלינו בשביל זה‪.‬‬ ‫כ‪‬מדי חכם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬קורה‬ ‫הולךמה ג‪‬‬ ‫לקנות שעון‪,‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫בגלל שאתה‬‫להצליח‬ ‫אבל‬ ‫צריכים להסתדר כדי שהחברותא תחזיק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחלהבין‬ ‫בלי לבך‬ ‫ברוחניות את‬ ‫הצלחהאתה נותן‬‫כלל משהו‪.‬‬ ‫לך‬ ‫מעמד‪ ...‬אך עם כל זה קביעת הלימוד‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫השינוי‪.‬שלבכל דבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫כאן נוצר‬ ‫הרוחנית‬ ‫ולהתענות‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫בחברותא היא בוודאי פעולה של ביטול‬ ‫שהאדם לקוי בו‪ ,‬כיון שהוא מחשב במוחו‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬שאינו יכול‬ ‫מראה‪ ,‬בכך‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫שהרי הוא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫והכנעה‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫איזה ספר מדבר על הענין וקונה אותו‬ ‫מה‬ ‫אחד כדי‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו לעוד‬ ‫ושהוא צריך‬‫שמועילי‪‬עצמותמיד‪,‬‬ ‫בכוחות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ומתיישב ללמוד בו באופן קבוע‪ ,‬הרי הוא‬ ‫להשתמש‬ ‫צריך להתאים‬ ‫אותנוהואאי‪‬‬ ‫להצליח מלמדת‬ ‫בלימודו‪ ,‬וכן‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬כחודו של מחט‪,‬‬ ‫לי פתח‬‫פתחויותר‬ ‫מקייםלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬לחבירו‪ ,‬וכל שכן אם הוא הולך‬ ‫עצמו‬ ‫את‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫והסיבה היא‪ ,‬כי אינך יודע איך תצליח‪ ,‬אבל‬ ‫להיות הצד המקבל של החברותא‪ ,‬כי אז‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניבישיבה קטנה‪ .‬זו‬ ‫בחור‬ ‫אתה מתנהג כמו מה‬ ‫בעל שהוא‬‫רבינו ואף‬ ‫בהקדמת ביטול‪,‬‬ ‫בזה משום‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫בוודאי יש‬ ‫הנקודה‪ .‬אתה קם עם כל החיות והביטול‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעבזה גם כן‬ ‫המשפיע‪ ,‬יש‬‫הצדהבטחו‪‬‬ ‫לשער‬‫להיות‬‫הלבבות‬ ‫הולך‬ ‫האדם‪ :‬לידי‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫ומביא את‬ ‫השאלהשווה זהב‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫דבר כזה‬ ‫כמה צריך‬ ‫וכמה‬ ‫סוף הוא‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫סוף כל‬ ‫הבטחו‪‬‬‫ה'‪ ,‬כי‬ ‫ביטול‬ ‫עבודת‬‫משום‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬החומר‬ ‫רוצה‬ ‫שמדכא קצת את‬ ‫מה להיות‬ ‫ביטול‪ .‬כן‪ .‬זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬את עצמו‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫כדי להתאים‬ ‫נחו‪‬עצמו‬ ‫בנוגע‬ ‫לצמצם את‬ ‫משהוא‬ ‫וזה מה שגורם לכך שהקב"ה יקרב את‬ ‫לחבירו‪ .‬אדם מן הישוב הבוחר לעצמו‬ ‫האדם אליו‪.‬‬ ‫חברותא אומר‪ :‬ידוע לי שלא אוכל ללמוד‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שלפני שהוא הולך לשפוך צקון שיחו לפני‬ ‫אמנם זה לא מביא סייעתא דשמיא לכך‬ ‫ה'‪ ,‬הוא צריך לעשות איזו פעולה של‬ ‫שבעים השנים הבאות‪ ,‬אבל זה מביא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שבירת החומר וזה מה שיפתח לו את‬ ‫סייעתא דשמיא לעוד קצת זמן‪ .‬הן כל יום‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדלת‪ .‬פעם זה לעשות טובה ליהודי‪ ...‬אצל‬ ‫חסידים ידעו שאפשר לתת כוס קפה‬ ‫הוא חשבון חדש‪ ,‬וכל יום צריך לשבור את‬ ‫החומר מחדש‪ ,‬כי כל יום יצרו של אדם‬ ‫למישהו אחר‪.‬‬ ‫מתגבר עליו‪ ,‬אבל העשיה הראשונה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫פעולה‬ ‫לזכות היא‬ ‫לזכות‬ ‫שהאדם מתחיל לעשות‪,‬‬ ‫ואהבת לרעך כמוך בדיבור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון‬ ‫האלוקים הזו‬ ‫נפלאה של ביטול‪ ,‬ואת קרבת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪‬האדם‬ ‫אי אפשר לקחת מן האדם‪ .‬ואם אין‬ ‫הצדיק המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל‬ ‫נקלע פעם לאנטוורפן וראה את הרה"ק רבי‬ ‫יכול לעשות בעשיה‪ ,‬הלא הוא יכול לעשות‬ ‫מפשעווארסק זיע"א‪ ,‬ועדיין לא ידע‬ ‫יעקב‬ ‫במחשבה‪ .‬זהו יסוד דברי חז"ל‪ .‬אף פעם‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫מעשיו‪ ,‬רק ראה עליו שהוא‬ ‫ליפאומה‬ ‫יו"ט הוא‬ ‫חנני' מי‬‫אינך מופקע‪ .‬איזו גזירה שלא תהיה‪ ,‬באיזה‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫הר"רדבר‬ ‫ביבדלחט"אאיזה‬ ‫מצב שלא תהיה‪ ,‬תמיד יש לך‬ ‫אברך חסיד וירא שמים‪ .‬קודם התפילה‪,‬‬ ‫ניגש אליו האדמו"ר והחל לדבר עמו על דא‬ ‫שאתה יכול לעשות אשר בו אתה מוציא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫דניאל והוכיחו‪:‬‬ ‫אייר הרבי‬ ‫כ"ג אותו‬‫הא‪– (.‬עצר‬ ‫בחוקותי‬ ‫אל ה'‪,‬‬ ‫)בחו"ל ועל‬ ‫במדבר‬ ‫ומתקרב‬ ‫מנוחיותך פרשת‬ ‫את עצמךיו‪ ‬שלישי‬ ‫תלמידי הבעש"ט אמרו כי המדבר קודם‬ ‫וקרבה זו מביאה לידי קבלת התפילות‬ ‫התפילה‪ ,‬דוחה את היראה בידיים‪.‬‬ ‫וסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫האדמו"ר העלה חיוך על פניו ולא הגיב‪,‬‬ ‫צדקה וחסד קודם התפילה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬בשם‬ ‫א‪ ‬איתא‬ ‫תמיד –‬ ‫ואמר‪:‬‬ ‫מועיל פתח‬ ‫לאחר מכן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אך‬ ‫הנה חז"ל מביאים שיש ענין גדול ליתן‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬לקיים‬ ‫יותר צריך‬ ‫שקודםאבל‬ ‫התפילה‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫האריז"ל הק'‬ ‫פרוטה לצדקה קודם התפילה‪ ,‬ומובא בשם‬ ‫עוד איתא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כמוך‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לרעךמול‬‫ואהבתכראוי‬ ‫מצותלבטוח‬‫אי‪‬‬ ‫האר"י ז"ל בטעם שיש לקיים דווקא מצות‬ ‫דברי‪ ‬מצוה בין‬ ‫מוללקיים כל‬‫נחו‪‬שיש‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הקדושים‬ ‫במכפי‬ ‫ספריםשהוא‬ ‫צדקה‪ ,‬כי בכל מצוה שהאדם עושה‪ ,‬נעשה‬ ‫בדיבור בין במעשה ובין במחשבה‪ .‬והנה‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫כשעושה‬ ‫ונמחק ממנו‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫מצחו‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬על‬ ‫רושם‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫להעלות במחשבה אהבת ישראל‪ ,‬לא דבר‬ ‫רושםא‪,‬חדש‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪ ‬עליו‬ ‫יו‪‬נעשה‬‫הואשאז‬ ‫השבועות‬ ‫חדשה‪,‬‬ ‫מצוה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא"צו ליב‬ ‫יותר הבריות‬ ‫ברוחניות‬ ‫ששגור בפי‬ ‫להצליח‬ ‫הוא‪ ,‬וכפי‬ ‫קשה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מהרושם של מצות‬‫להשתמש בכל‬ ‫עלינוהחדשה‪ ,‬חוץ‬ ‫כ‪‬מהמצוה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬געלט"‬ ‫קאסטמה ג‪‬‬ ‫נישט קייך‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫און צוזאגן‬ ‫האבן‬ ‫רחמי‪ ‬שעשה‬ ‫גם לאחר‬ ‫מסתלק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫שאינו כדי‬ ‫צדקה‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח אם‬ ‫עולה בלי‬ ‫כסף(‪ ,‬ולכן‬ ‫ברוחניות‬ ‫)לאהובהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬נותן‬ ‫האדם‬ ‫שכאשר‬ ‫ולהבטיח לא‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫ונמצא אכ‪‬‬ ‫חדשה‪,‬לטובה‪.‬‬ ‫מצוה‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫שלחייב אני‬ ‫האד‪‬‬ ‫בשלמות‪,‬‬ ‫ההצלחהמצוה זו‬ ‫הרוחנית‬ ‫ברצוני לקיים‬ ‫כל‬ ‫צדקה קודם התפילה‪ ,‬הוא מתפלל ועדיין‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחקודם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫רואה יהודי‬ ‫כשאני אי‪‬‬ ‫בדיבור‪.‬ידיעתו‬ ‫לקיימה‬ ‫מיוסדת על‬ ‫רושם מצות הצדקה על מצחו‪ .‬ה'בני‬ ‫התפילה ואני פונה אליו ומסביר לו פנים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד רש"י‬ ‫ועלינו שכתב‬ ‫בענין מה‬ ‫תמיד‪,‬‬‫שמועילי‪ ‬מביא‬ ‫יששכר'‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫ומחליף עמו כמה מלים ואח"כ אני מגיש לו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שזהו דווקא‬ ‫אותנו‬ ‫התפילה‪,‬‬ ‫מלמדתקודם‬ ‫התורה‬ ‫שאסור ללמוד‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כוס קפה‪ ,‬הריני מקיים מצות ואהבת לרעך‬ ‫לומד לעצמו‪ ,‬אבל אם הוא לומד‬ ‫הואאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫אם‬ ‫לעצמי‬ ‫במעשה‪.‬‬ ‫וכשאני‬ ‫בדיבורליוגם‬ ‫גם לי מי‬‫כראויאני‬ ‫כמוך‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫עם זולתו‪ ,‬הרי הוא מקיים מצות צדקה‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫באמצעות לימודו ואם כן הוא מותר קודם‬ ‫מה אני‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬קודם התפילה צריך לפתוח‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דרש"י‪.‬‬ ‫אליבא‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫התפילה אף‬ ‫היא‪:‬תן לי‬ ‫אי‪‬‬ ‫הדלת? ‪-‬‬ ‫את בה‬ ‫פותחיםלדו‪‬‬ ‫השאלה איך‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫את הדלת‪.‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬מילת‬ ‫רוצה‬ ‫אמרתי ליהודי‬ ‫הבטחו‪‬קשה‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫לעשות משהו‬ ‫הצדקה קודם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע נתינת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬ענין‬ ‫אך‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫חיזוק? הפלא ופלא‪ ,‬עכשיו אני יכול ללכת‬ ‫התפילה יש לה הבנה שאפשר להשתמש‬ ‫להתפלל‪ .‬אכן כל אחד צריך לדעת את‬ ‫בה תמיד ולאו דוקא בצורה זו‪ .‬האדם יודע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫נתת את לבך להבין ולהתענות‪ .‬אתה כבר‬ ‫מדרגתו‪ .‬הן לפעמים אדם גדול יכול לעשות‬ ‫קרוב‪ .‬אתה כבר יכול להניע את שפתותיך‬ ‫דברים שאדם פשוט אם יעשהו‪ ,‬יסטה מהקו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ולהתפלל ותפילתך תתקבל‪.‬‬ ‫הישר‪ .‬אבל נקודת הדבר היא שהאדם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫צריך אפוא האדם להבין מכל זה שאין‬ ‫עושה משהו ששובר את החומר שלו‪.‬‬ ‫לפעמים מדובר בדבר קטן הכמות‪ ,‬כגון‬ ‫שום מצב בו הוא מעוכב מלקיים את‬ ‫ליתן פרוטה לעני או חיזוק ליהודי‪ ,‬או‬ ‫בעבודת היה'‪",‬ו כי אין צריך שיתקיימו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫תכניתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫פירושה‬ ‫לחפש חברותא‪ .‬כל לזכות‬ ‫פעולה כזו‬ ‫לזכות‬ ‫תנאים כדי שיוכל לקיים את‬ ‫עשרה‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מחפש‬ ‫פטרון‬ ‫שהוא יוצא מנוחיותו‪ .‬האדם הרי‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫תכניתו‪.‬‬ ‫פטרו‪‬ונעים‪,‬‬ ‫תמיד לעשות לעצמו כמו שיותר נוח‬ ‫וכאן הוא אומר לעצמו‪ :‬הבה ואעשה משהו‬ ‫לא ממתינים ליומא אחרא‬ ‫קשה כדי לצאת מעצמי‪ .‬כשהאדם עושה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אכן בדרך כלל מי שמכין לעצמו תכנית‬ ‫משהו שקשה לו לעשות‪ ,‬זה מותיר בו‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫וממילא‬ ‫רושם שנשאר לאורך זמן‪,‬‬ ‫סדורה‪ ,‬אומר כך‪ :‬נראה לי שבעוד כמה‬ ‫שבועות אוכל להתחיל ללמוד בחברותא‬ ‫תפילותיו מתקבלות‪.‬‬ ‫'תשפ"ב זה בלתי‬ ‫פעם‪ ,‬עכשיו‬ ‫עודאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫פלוני‪ ...‬כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל עם‬ ‫אפשרי שהרי הוא נמצא עכשיו בחוץ לארץ‪,‬‬ ‫ודבר זה נכון במיוחד כאשר האדם עוסק‬ ‫או כי אצלי בבית המצב לא מאפשר לי‬ ‫וחושב מחשבות כיצד לתקן את עצמו‪ .‬הוא‬ ‫לצאת לבית המדרש‪ ,‬אבל אני מקווה‬ ‫יודע שזו דרך ארוכה‪ ,‬אבל עצם ההתחלה‬ ‫שבעוד כמה שבועות זה יסתדר ואוכל‬ ‫מראה על מוכנות לשינוי‪ .‬הוא יודע שיתכן‬ ‫בידיים‪ ...‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬‫–‬ ‫עצמי תמיד‬ ‫הבטחו‪‬אתמועיל‬ ‫לקחת‬ ‫שיהיו לו בזיונות‪ ,‬אבל הוא מתחיל‪ .‬וזה מה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫שגורם שיתקבלו תפילות וזה גורר אצלו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דברי‪ ‬הנעוצה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוחלטת‬ ‫לבטוח בטעות‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬מדובר‬ ‫הצלחות בזו אחר זו‪.‬‬ ‫בהסתכלות ילדותית‪ ,‬כאילו זה ענין של‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שחור לבן ‪ -‬זה יקח כך וכך זמן ואז אעשה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הסכמה לשינוי התכנית‬ ‫כך וכך‪ ...‬כאילו מדובר במשלוח שמזמינים‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫אותו והוא מגיע תוך עשרה ימי עסקים‪...‬‬ ‫להצליח‬ ‫תכנן לנסוע עם‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שהאדם בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינועוד יש‬ ‫כ‪ ‬והנה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫באותו רגע‬ ‫בגשמיות‪.‬זהמהעובד‬ ‫להצליחעובד ככה‪.‬‬ ‫זה לא‬ ‫העבודת ה' שלו לימין ונקלע למצב‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחתורה‪:‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי אמרה‬ ‫ברוחניות לכן‬ ‫הצלחה על עצמו‪.‬‬ ‫שהוא מקבל‬ ‫המחייבו להפנות את עצמו לצד אחר‪ .‬כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של היא ולא‬ ‫האד‪‬‬ ‫בשמים‬ ‫ההצלחה ממך‪ ,‬לא‬ ‫הרוחנית‬ ‫לא רחוקה היא‬ ‫למשל‪ ,‬הוא רצה לשבת וללמוד ונזדמנה לו כל‬ ‫מעבר לים היא‪ .‬שום דבר אינו רחוק ממך‪.‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מצוה שאי אפשר לה להיעשות על‪-‬ידי מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וזה מה שאמר להם רבי זירא‪ :‬אם הגויים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫כל נדרי‬ ‫לתפילת‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪ ,‬ללכת‬ ‫שמועילי‪‬הוא רצה‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫גזרו שלא להתענות‪ ,‬מוכרח הדבר מצד‬ ‫להשתמש‬ ‫תינוק והוצרך‬ ‫אותנושלאי‪‬‬ ‫קול בכי‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫ובדרך שמע‬ ‫בהירות‪ .‬ה' שלא על‪-‬ידי‬ ‫להתקרב אל‬ ‫שנוכליותר‬ ‫עצמולקבל‬ ‫להיכנס להרגיעו‪ .‬אצל הנשים זה הרי מצוי כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫תענית‪ .‬כך הוא החשבון‪ .‬אם אינך יכול‬ ‫ביותר‪ ,‬בפרט בימים הנוראים‪ .‬היא רצתה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫לך‪ :‬עכשיו תתקרב‬ ‫אומראני‬‫להתענות‪ ,‬השי"ת מה‬ ‫ובסוף היא‬ ‫להתפלל‬ ‫למדנוהכנסת‬ ‫כבר לבית‬ ‫ללכת‬ ‫אלי בלי תענית‪ .‬האדם יודע שהוא צריך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫בילדים‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לטפל‬ ‫לשערצריכה‬ ‫הלבבותשהיא‬ ‫רואה‬ ‫אצלו‪ :,‬אבל‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪‬תיקון‬‫שטעון‬ ‫השאלה הדבר‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫לתקן את‬ ‫כמה נקודת‬ ‫וכמה‬ ‫הזה‪,‬פי זהו‬ ‫הביטולנחו‪‬‬ ‫רבות הבטחו‪‬‬ ‫פעמים‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬עכשיו‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫הקטן שאעשה‬ ‫הדברלהיות‬ ‫צרי‪‬אומר‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הוא‬ ‫אנו מדברים‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫]ה'קוועטש'[ עליה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫העבודה נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא‬ ‫זה מה שיתן לי את הסייעתא דשמיא‬ ‫הפעולה שהאדם עושה להתבטל לתכניתו‬ ‫לתקנו‪.‬‬ ‫של השי"ת‪ ,‬היא זו שפותחת לו את הדלת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫תשפ"ושבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר (בחו״ל)‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫איסתייעא ואיסתייעא מילתא‬ ‫הא לך שלהמתין למחר וליומא אחרא ‪-‬‬ ‫האדם מרגיש מאוד שבור‪ .‬היתה לו‬ ‫זה טעות‪ .‬הק"ש שעל המיטה של היום‪ ,‬זוהי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תכנית לעבוד את ה' בדרך אחת‪ ,‬ולמעשה‬ ‫שתביא לך מחר את החברותא‪ .‬הדבר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הוא צריך לעבדו בדרך אחרת‪ .‬הוא נאנח‬ ‫שאתה יכול לקיים עכשיו‪ ,‬זהו מצוותך‪.‬‬ ‫כפי שאמרו חז"ל לגבי מצות צדקה ‪ -‬עניי‬ ‫ואומר לעצמו בקול חלוש ולא יסף‪ :‬לא‬ ‫עירך קודמין‪ .‬מדוע הם קודמים? כי הם הם‬ ‫איסתייעא מילתא‪ .‬בוודאי איסתייעא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הביא‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫הוא‬ ‫לזכותהן‬ ‫לזכות‬ ‫העניים שהקב"ה זימן לך‪.‬‬ ‫מילתא‪ .‬השי"ת רק רצה לראות אם אתה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מחפש‬ ‫פטרון‬ ‫אותם עד אליך‪ ,‬מדוע אפוא אתה‬ ‫עובד אותו או עובד את עצמך‪ .‬אם את‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫במרחקים? כך הוא לגבי כל פטרו‪‬‬ ‫העשיות של‬ ‫עובד אותו‪ ,‬למה לך להתאונן? העבד אינו‬ ‫עבודת ה' המזומנות לאדם‪ .‬האדם אומר‬ ‫אומר לאדונו‪ :‬מה אתה מבקש ממני להכין‬ ‫ז"ל אני מעדיף להכין לך כוס קפה‪.‬‬‫פסח תה‪,‬‬ ‫לך כוס‬ ‫במוחו‪ :‬כל אלה שמזומנים לפני‪ ,‬אינני עובד‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫עכשיו עליהם‪ .‬הוא אומר לכל הבאים אליו‪:‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫אכן אם יתבונן אדם בסדר יומו‪ ,‬יראה‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"ראולי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בדרך‪.‬‬ ‫הסתלקו מכאן ואל תעמדו לי‬ ‫שתוכניותיו משתנות בכל עת‪ ,‬אם הרבה‬ ‫בשנה אחרת אעבוד על בין אדם לחבירו‪.‬‬ ‫השי"ת רוצה‬ ‫היאהכנ"ל‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מעט‪ – .‬כ"ג‬ ‫והסיבהאייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫ובכן‪ ,‬דע‬ ‫)בחו"ל אם‬ ‫במדבר‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫פרשת‬‫דברים‬ ‫עובד על‬ ‫שלישי‬ ‫כעת אני יו‪‬‬ ‫לראות אם האדם רוצה לעבוד אותו או את‬ ‫לך שהמצוות האלה שהזדמנו לך‪ ,‬הן הן‬ ‫עצמו‪ .‬פשוט מאוד‪ .‬אך כשהאדם קולט‬ ‫עניי עירך‪ ,‬ואם אותן תקיים ‪ -‬תוכל‬ ‫זאת‪ ,‬הרי הוא פותח פתח כחודו של מחט‪,‬‬ ‫להתקרב אל ה'‪ ,‬ואם לאו ‪ -‬תמשיך לממש‬ ‫וממילא נפתחים לו שערי סייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫כעיוור באפילה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬