gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המאיר · HAMEIR — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: המאיר · HAMEIR

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

המאיר · HAMEIR — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת‬ ‫בה"י‬ ‫נצבים‬ ‫שנה ה’‬ ‫גליון‬ ‫וילך‬ ‫תשפ”ו‬ ‫רמ"ד‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫הקב”ה משפיע כל טוב לישראל בכדי שלא יפסל הספר תורה‬ ‫ישראל’ שהם מושרשים ואחוזים בתורה הקדושה‪ ,‬כי אז אכן יהיו בה‬ ‫שמות מן התורה‬ ‫בפרשתן (דברים לא יח)‪‘ :‬ואנכי הסתר אסתיר פני וגו’‪ ,‬ובמסכת חולין ששים ריבוא אותיות כמנין נשמות בני ישראל‪.‬‬ ‫תירוץ שלישי מצאנו בספר ‘ישמח משה’ (פרשת כי תשא) שהביא בשם‬ ‫(קלט‪ ):‬הביאו פסוק זה לדרשה‪‘ :‬משה מן התורה מנין‪( ,‬בראשית ו ג) ‘בשגם‬ ‫הוא בשר’‪ ,‬המן מן התורה מנין‪( ,‬שם ג יא) ‘המן העץ’‪ ,‬אסתר מן התורה ספר ‘זבח השלמים’ (בהעלותך) שבכל תיבה מן התורה ישנם סודות‬ ‫מנין‪‘ ,‬ואנכי הסתר אסתיר’‪ ,‬מרדכי מן התורה מנין‪ ,‬דכתיב (שמות ל כג) ‘מר ורמזים וסתרי תורה‪ ,‬וכשמצרפים את הגלוי עם הנסתר נגיע לחשבון‬ ‫ששים ריבוא‪.‬‬ ‫דרור’‪ ,‬ומתרגמינן ‘מירא דכיא’‪ ,‬ע”כ לשון הגמרא‪.‬‬ ‫באופן רביעי נוכל לתרץ‪ ,‬שכן ידוע שאחת מן הדרכים שהתורה‬ ‫נדרשת בהן היא על פי ראשי תיבות ונוטריקון‪ ,‬כדאמרינן בגמרא (שבת‬ ‫חשבון הששים ריבוא אותיות שבתורה‬ ‫ולבאר זה נפתח ברמז הידוע המובא בקדמונים שתיבת ‘ישראל’ קה‪‘ ).‬מנין ללשון נוטריקון מן התורה’ והביאו שם כמה דרשות‪‘ ,‬כי אב‬ ‫נוטריקון ‘יש שישים ריבוא אותיות לתורה’‪ ,‬דכל אחד ואחד מישראל המון גוים נתתיך’ (בראשית יז ה) נוטריקון א’ב‪ ,‬ב’חור‪ ,‬ח’ביב‪ ,‬מ’לך‪ ,‬ו’תיק‪,‬‬ ‫נ’אמן‪ ,‬וכן מלת ‘אנכי’ (שמות כ ב) נוטריקון‬ ‫יש לו שורש ואחיזה באות אחד מן התורה‬ ‫א’נא נ’פשי כ’תיבת י’הבית‪ ,‬ועוד ועוד‪,‬‬ ‫ומצוה פרטית שמשם הוא יונק את חיותו‪.‬‬ ‫עיי”ש‪ .‬הרי שהתורה כותבת תיבה אחת‬ ‫טעה בברכה בגלל‬ ‫וכבר הקשה הפני יהושע (קידושין ל‪).‬‬ ‫ודרשינן מינה כמה תיבות‪ ,‬ואם כן שפיר‬ ‫זלזול בכבוד התורה‬ ‫ששיער בדעתו לפי פסוקי התורה שלא‬ ‫אפשר להגיע לשישים ריבוא אותיות‬ ‫מסופר על הגאון בעל חזון איש ז”ל שהשתתף‬ ‫יתכן שיגיע מספר האותיות אלא לערך‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫בשמחת חתן וכלה ובאמצע שמע שעוברת‬ ‫מחצית מששים ריבוא‪ ,‬וכן הביא מספר‬ ‫תהלוכת הכנסת ספר תורה‪ ,‬והוא ירד להשתתף‬ ‫חסד לאברהם שמנין האותיות הוא שלושים‬ ‫ארבעה אופנים שבהם‬ ‫בתהלוכה לכבוד התורה‪ ,‬ושם בסעודה היה תלמיד‬ ‫ואחד ריבוא‪ ,‬ואם כן נפל פיתא בבירא‪.‬‬ ‫מרומזים ישראל בתורה‬ ‫חכם אחר‪ ,‬והוא סבר שאין לעזוב את הסעודה‬ ‫ותירץ הפני יהושע‪ ,‬דכיון שהתרגום‬ ‫ונשאר שם על אף שהחזון איש ירד‪ ,‬לאחר ברכת‬ ‫אחר הדברים האלה נבוא לבאר כמין‬ ‫נמסר גם כן מסיני‪ ,‬אם כן צריך לחשב גם‬ ‫המזון כיבדו את אותו תלמיד חכם בברכת ‘אשר‬ ‫חומר את הגמרא בחולין הנ”ל‪ ,‬דהנה כבר‬ ‫יצר את האדם בצלמו’‪ ,‬אך הלה התבלבל ואמר‬ ‫את המקרא וגם את התרגום‪ ,‬ושפיר יעלה‬ ‫תמהו רבים על מה שבקשו למצוא שמות‬ ‫‘אשר יצר את האדם בחכמה וכו’‪ ,‬המסובים העירו‬ ‫מספר האותיות לששים ריבוא‪.‬‬ ‫הללו בתורה ולא מצאו אלא רמזים דקים‬ ‫לו שטעה והוא התחיל את הברכה בשנית אך שוב‬ ‫שבתורה‬ ‫אות‬ ‫עוד תירץ באופן אחר‪ ,‬דכל‬ ‫ודחוקים כאלו‪ ,‬ובפרט משה רבינו שנזכר‬ ‫טעה באותו טעות‪ ,‬וכולם הבינו שזה בא לו כעונש‬ ‫הקדושה יש לה שתי בחינות קדושות‪ ,‬קרי‬ ‫מאות פעמים בתורה ועם כל זה לא‬ ‫על שזלזל בכבוד התורה ובכבודו של החזון איש‪.‬‬ ‫וכתיב‪ ,‬וכמו דקיימא לן שיש אם למקרא‬ ‫מצאו לו רמז אלא בתיבת ‘בשגם’ שעולה‬ ‫עכ”ד‪.‬‬ ‫ויש אם למסורת‪ .‬ולכן צריך לחשבם בנפרד‪.‬‬ ‫בגימטריא כמוהו‪ ,‬והוא פלאי‪.‬‬ ‫ואפשר להמליץ על זה את דברי חז”ל (ברכות מב‪).‬‬ ‫ועל פי זה פירש זקיני הגה”צ רבי חיים‬ ‫אכן‪ ,‬לדברינו נבין אל נכון את דברי‬ ‫‘תיכף לתלמיד חכם ברכה’‪ ,‬דהיינו שאם מכבדים‬ ‫צוקער זצ”ל בספרו ‘טל חיים’‪ ,‬את הכתוב‬ ‫הגמרא‪ ,‬כי הנה חז”ל הקדושים בקשו‬ ‫את התלמיד חכם ונוהגים כפי שפסק‪ ,‬יכולים לברך‬ ‫בפרשתן ‘ועתה כתבו לכם את השירה‬ ‫להוכיח שכל אחד ואחד מישראל יש לו‬ ‫ברכה כדבעי‪.‬‬ ‫הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם’‬ ‫ויש לפרש בזה את הפסוק בפרשתן (דברים לא יט)‬ ‫שורש ואות נפרד בתורה הקדושה‪ ,‬ואף על‬ ‫(דברים לא יט)‪‘ ,‬כתבו’ היינו הכתיב של התורה‬ ‫‘ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני‬ ‫פי שלפום ריהטא לא מצינו אלא שלשים‬ ‫כפי שהיא כתובה בספר‪ ,‬ואילו ‘שימה‬ ‫ישראל שימה בפיהם’‪ ,‬דהיינו שעל ידי שתכתבו‬ ‫ריבוא אותיות בתורה‪ ,‬ונשמות ישראל הלא‬ ‫לכם את השירה הזאת ותכבדו אותה‪ ,‬תהיה השירה‬ ‫בעל‬ ‫בפיהם’ היינו הקרי‪ ,‬כפי שנמסרה לנו‬ ‫הם שישים ריבוא‪ ,‬צריך לכוון את החשבון‬ ‫דהיינו הברכות ‘שימה בפיכם’ ושגורה על לשונכם‪.‬‬ ‫ואמר‬ ‫פה לדעת איך לקרוא את התיבות‪,‬‬ ‫לפי אחד מארבעת הדרכים שנזכרו לעיל‪,‬‬ ‫הפסוק שצריך לצרף את הקרי ואת הכתיב‬ ‫ולזה מביאה הגמרא ארבעה אנשים שכל‬ ‫‘למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני‬ ‫א‬ ‫˛מאמר המאיר˚‬ ‫אומרים בעשרת ימי תשובה‪:‬‬ ‫אחד מהם נרמז בתורה באופן‬ ‫‘בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה‬ ‫פיוס החייט עם הבורא יתברך‬ ‫שונה‪‘ :‬משה מן התורה מנין –‬ ‫טובה וגזרות טובות ישועות‬ ‫פעם אחת במוצאי שבת סליחות צוה הרה”ק השר שלום מבעלזא‬ ‫בשגם הוא בשר’‪ ,‬דתיבת בשג”ם‪,‬‬ ‫זי”ע להכין את המרכבה והוא יצא ונסע עד לקצה העיר‪ ,‬שם עצר ליד‬ ‫ונחמות נזכר ונכתב לפניך אנחנו‬ ‫ביתו של החייט‪ ,‬יהודי פשוט שלא קרא ולא שנה‪ ,‬ורוב ימיו העביר‬ ‫לבד ממה שהוא בגימטריא‬ ‫וכל עמך בית ישראל לחיים‬ ‫בחצרות הפריצים לתפור להם מחלצות כפי דרישתם‪ ,‬השר שלום ירד‬ ‫‘משה’ עוד יש בו נוטריקון ‘שכינה‬ ‫טובים ולשלום’‪ .‬דהנה כבר עמד‬ ‫מן המרכבה והתקרב בשתיקה אל החלון‪ ,‬אף המשמש הסתכל מאחוריו‬ ‫מדברת מתוך גרונו’‪ ,‬הרי לנו שיש‬ ‫פעם סניגורן של ישראל הרה”ק‬ ‫לתוך הבית ועיניו ראו מחזה מפליא‪ :‬החייט מסדר שתי כוסות גדולים‬ ‫הרמוזים בתורה בדרך נוטריקון‪.‬‬ ‫על השולחן ומוזג לתוכן משקה לרוב‪ ,‬אחר כך הושיט את ידו לחלל‬ ‫רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי”ע‬ ‫החדר כמי שמברך ‘לחיים’ לחבירו‪ ,‬מלמל כמה מילים‪ ,‬ושתה את אחת‬ ‫‘המן מן התורה מנין – המן‬ ‫ואמר‪ ,‬שמעיקר הדין אין הקב”ה‬ ‫הכוסות‪ ,‬לאחר מכן הקיף את השולחן ועמד מעברו השני‪ ,‬שב והושיט‬ ‫העץ’‪ ,‬דאף על פי שלפי הקרי אין‬ ‫יכול להעניש ולהאביד אף נשמה‬ ‫את ידו בברכת ‘לחיים’‪ ,‬אמר כמה מילים למישהו בלתי נראה‪ ,‬ואחר כך‬ ‫כאן שום רמז להמן‪ ,‬מכל מקום‬ ‫שתה גם את הכוס השני כשעל פניו ניכרת שמחה גדולה‪ ,‬וכשנסתיים‬ ‫אחת מבני ישראל‪ ,‬שהרי כל‬ ‫נרמז שמו בכתיב של התיבה‪.‬‬ ‫המחזה חזר השר שלום מבעלזא על עקיבו וחזר לביתו בלא אומר‬ ‫נשמה מכוונת כנגד אות אחת‬ ‫ודברים‪ ,‬המשמש היה מלא תמיהה עצומה לפשר הענין‪ ,‬אך הוא לא‬ ‫ומכאן שיש לחשב את הקרי‬ ‫בתורה‪ ,‬וקיימא לן ספר תורה‬ ‫העיז לשאול את רבו על כך‪ ,‬לאחר הסליחות הבחין המשמש בחייט‬ ‫בנפרד והכתיב בנפרד‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫שחסר בו אות אחת פסול‪.‬‬ ‫שעומד בירכתי בית המדרש‪ ,‬ניגש אליו המשמש וביקש ממנו שיבאר‬ ‫נגיע לחשבון של ששים ריבוא‪.‬‬ ‫לו את פשר מעשיו‪ ,‬נאנח החייט ואמר לו‪ :‬הן ידוע לך שאני עושה‬ ‫מעתה יש לפרש הכי‪ ,‬שכאשר‬ ‫עסקים עם הפריצים ותופר להם את בגדיהם‪ ,‬שנים רבות התפרנסתי‬ ‫‘אסתר מן התורה מנין – ואנכי‬ ‫אנו באים לבקש מהקב”ה שנה‬ ‫ברווח מזה ופי היה מלא שבח ותהילה לבורא עולם‪ ,‬והנה בתחילת‬ ‫הסתר אסתיר’‪ ,‬רמז בזה על‬ ‫טובה ומתוקה אנו פותחים‬ ‫שנה זו אירע שאחד הפריצים שעבדתי עמו מזה שנים עזב אותי ועבר‬ ‫הדרך השלישי שאמרנו‪ ,‬שבכל‬ ‫לחייט אחר‪ ,‬וכתוצאה מכך נפגעה פרנסתי‪ ,‬כעסתי מאד על הבורא‬ ‫בטענה‪‘ :‬בספר חיים’‪ ,‬כולנו‬ ‫שכך עשה לי ואמרתי לו‪‘ :‬אם אתה ממעט את פרנסתי אף אני אפסיק‬ ‫אות ואות גנוזים סודות עמוקים‬ ‫אחוזים ומושרשים בספר החיים‬ ‫באמירת ה’חק’‪ ,‬לאחר תקופה עזב אותי עוד פריץ וכתשובה על כך‬ ‫ונשגבים‪ ,‬וכאשר נצרף את‬ ‫בתורה הקדושה‪ ,‬ולכל אחד‬ ‫הפסקתי להתפלל שחרית‪ ,‬וכשעזב אותי הפריץ השלישי הפסקתי‬ ‫הנגלה והנסתר ביחד יעלה המנין‬ ‫מאתנו אות מיוחד המכוון כנגדו‪,‬‬ ‫לברך ברכת המזון‪ ,‬וכך נמשך הדבר כשאני הולך מדחי אל דחי וגם‬ ‫לשישים ריבוא‪.‬‬ ‫פרנסתי מתמעטת והולכת‪ ,‬עכשיו בחודש אלול עשיתי חשבון הנפש‬ ‫ואם כן אנו מבקשים שתשפיע‬ ‫וראיתי שהפסדתי את שני העולמות‪ ,‬גם איבדתי את פרנסתי וגם איני‬ ‫‘מרדכי מן התורה מנין – שנאמר‬ ‫עלינו ‘ברכה ושלום ופרנסה טובה‬ ‫שומר תורה ומצוות‪ ,‬פניתי אל הבורא יתברך שמו ואמרתי לו‪‘ :‬הבה‬ ‫‘מר דרור’‪ ,‬ומתרגמינן ‘מירא דכיא’‪,‬‬ ‫וגזירות טובות ישועות ונחמות’‬ ‫נתפייס זה עם זה‪ ,‬מעתה אחזור לשמור תורה ומצוות כדבעי‪ ,‬ואילו‬ ‫רמז בזה על האופן הרביעי שבו‬ ‫בכדי שלא יהיה פסול ח”ו בתורה‬ ‫אתה תחזיר לי את פרנסתי כמקדם’‪ ,‬והנה הדרך הוא כששני רעים‬ ‫מתפייסים ביניהם עושים יחדיו ‘לחיים’‪ ,‬עשיתי כן איפוא גם אני‪,‬‬ ‫יש להשלים החשבון לשישים‬ ‫הקדושה‪ ,‬ואם יטען המקטרג‬ ‫מזגתי שתי כוסות אחד לי ואחד לרבונו של עולם‪ ,‬שתיתי כוס אחד‬ ‫ריבוא‪ ,‬והוא על ידי שנצרף יחד‬ ‫שאין זה כך כי אין שישים ריבוא‬ ‫ואמרתי ‘לחיים! לחיים בורא עולם! מעכשיו נחיה בשלום‪ ,‬אני מקבל‬ ‫עם המקרא את התרגום‪ ,‬וכמו‬ ‫אותיות בתורה‪ ,‬נאמר אנו ‘נזכר‬ ‫עלי לחזור ולקיים את המצוות‪ ,‬ואתה תפרנס אותי בהרחבה‪ ,‬אחר כך‬ ‫דחזינן אצל מרדכי הצדיק ששמו‬ ‫לקחתי את הכוס השני ואמרתי לו‪‘ :‬רבונו של עולם‪ ,‬הלא אתה אינך‬ ‫ונכתב לפניך’‪ ,‬שיש קרי וכתיב‬ ‫מרומז באותיות התרגום‪ .‬לכך‬ ‫שותה‪ ,‬אשתה אני את הכוס במקומך’‪ ,‬כך התפייסתי עם הבורא ית”ש’‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬ובצירוף שניהם עולה‬ ‫נכנס המשמש אל השר שלום וסיפר לו מה ששמע מפי החייט‬ ‫הביאה הגמרא דווקא ארבעה‬ ‫החשבון לשישים ריבוא באופן‬ ‫התמים‪ ,‬נענה השר שלום ואמר לו‪‘ :‬כל הפמליא של מעלה ירדו ובאו‬ ‫שמות הללו‪.‬‬ ‫ש’אנחנו וכל עמך בית ישראל’‬ ‫לראות איך שיהודי מתפייס עם קונו‪ ,‬חשקתי איפוא גם אני לראות את‬ ‫מכוונים כנגד אותיות התורה‬ ‫מה שכל צבא מעלה רוצים לראותו’‪.‬‬ ‫השפעות טובות‬ ‫הקדושה‪ ,‬וממילא אנו מבקשים‬ ‫ויש לרמז זה בפסוק (ישעיה נז יט)‪‘ :‬שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה’‬ ‫בזכות התורה‬ ‫ורפאתיו’‪ ,‬דהיינו שהשר שלום הלך למרחוק לראות היאך הרחוק חוזר‬ ‫שתחתמנו לאלתר ‘לחיים טובים‬ ‫ונעשה קרוב לבוראו‪ ,‬והבורא יתברך אומר לעומתו ‘רפאתיו’‪.‬‬ ‫על פי האמור נוכל לחדש ביאור‬ ‫ולשלום’‪.‬‬ ‫נפלא בנוסח התפילה שאנו‬ ‫ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון‪ ,‬ניתן לפנות ‪gilyonhamier@gmail.com‬‬ ‫דפוס‬ ‫עריכה‬ ‫והוצאה לאור‬ ‫מיוחד‬ ‫ל‬ ‫גליון זה ועוד ספרים וגליונות‬ ‫עת הצורך‬ ‫דפוס מלכות בארה"ק‬ ‫דפסה של‬ ‫ה‬ ‫חדש!!!‬ ‫רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי‬ ‫עוסק כבר מזה שנים‬ ‫‪ 2‬ימים‬ ‫הדפסת‬ ‫מלכות הוצאה לאור בארה"ק‬ ‫ספרים גם‬ ‫בהדפסת ספרים באיכות‬ ‫צוות אברכים תלמידי חכמים‬ ‫בכמות‬ ‫ובמהירות הנדרשת‬ ‫קטנה‬ ‫שידם רב להם‬ ‫עימוד ‪ -‬גראפיק ‪ -‬הדפסה ‪ -‬שופינג‬ ‫במכמני התורה והחסידות‬ ‫@ ב‬ ‫‪ma0733834811@gmail.com‬‬ ‫✆ ‪347-584-8866‬‬