gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נ"י _לונדון‬ ‫ב"ב חיפה‬ ‫י‪-‬ם‬ ‫בה"י‬ ‫‪7:25‬‬ ‫‪8:29‬‬ ‫‪7:05‬‬ ‫‪8:02‬‬ ‫‪6:32‬‬ ‫‪7:36‬‬ ‫‪6:39‬‬ ‫‪7:36‬‬ ‫הדה"נ‪6:23 :‬‬ ‫מוצ"ש‪7:34 :‬‬ ‫פרשת נצבים וי_לך‬ ‫ר"ת‪8:14 :‬‬ ‫תשפ"ו‬ ‫ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו‬ ‫‪8:51‬‬ ‫‪8:33‬‬ ‫‪8:13‬‬ ‫‪8:11‬‬ ‫הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א‬ ‫ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר‬ ‫ַא ֶּתם נִּצָ בִ ים‬ ‫רזא דאחד‬ ‫הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו‬ ‫(דברים כט‪ ,‬ט)‬ ‫ברוק_לין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫'אתם נצבים' ומשכך 'וילך‬ ‫שיחות ודרשות‬ ‫משה'‬ ‫מצות התשובה 'קרוב אליך הדבר‬ ‫פעם שאל הרה"ק ה'אמרי אמת' מגור זצ"ל‬ ‫את בנו אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל בילדותו‪,‬‬ ‫מאד' ‪ -‬בהסבת דרכו לטובה‬ ‫רק כאשר עומדים התלמידים כולם מאחוריו‬ ‫איך יתכן שנצבים־וילך יהיו מחוברים‪ ,‬והרי‬ ‫משמעותם הפוכה‪ .‬הוא מותיב לה והוא מפרק‬ ‫שבת שלפניו ושלאחריו‬ ‫ברעותא דליבא הוא מצליח להתעלות בתפילתו‬ ‫לה‪ ,‬כי אכן אם אתם נצבים‪ ,‬וילך משה‪.‬‬ ‫נמצאים אנו בעת רעוא דרעוין בשבת האחרונה בשנה‪ ,‬ואמרו‬ ‫ולהגיע למקום שצריך‪ .‬לא כן כשהם פורשים‬ ‫הסבירו החסידים את עומק דבריו‪ ,‬כי אכן‬ ‫צדיקים כי השבת האחרונה שבשנה יש בה כח לתקן את כל שבתות‬ ‫והולכים להם לצרכיהם‪ ,‬שאז גם הוא אינו יכול‬ ‫שייכו אהדדי‪ .‬שכן כוחו של הרבי להתהלך‬ ‫השנה כולן‪ ,‬והמליצו עליה את מאמר חז"ל (ברכות יב‪' ).‬הכל הולך אחר‬ ‫להגיע למקום מבוקשו‪.‬‬ ‫ולפעול נשגבות‪ ,‬נובע מעמידתם של תלמידיו‪.‬‬ ‫החיתום' (עי' שם משמואל תער"ב; ישמח ישראל בפרשתנו)‪.‬‬ ‫זהו ביאור 'נצבים וילך'‪ ,‬הרי קמן שהליכת‬ ‫והסמיך על כך ה'בית ישראל' זצ"ל (עי' ליקוטי יהודה‪,‬‬ ‫עוד איתא בדרך רמז‪ ,‬בענין מאמרם ז"ל (שבת קיח‪' ).‬אלמלא משמרין‬ ‫הצדיק במדרגותיו אכן תלויה בהתייצבות‬ ‫כאן) את הסיפור הידוע אודות ה'בעל שם טוב'‬ ‫ישראל שתי שבתות כהלכתן ‪ -‬מיד נגאלין'‪ ,‬כי מכוון ועולה על‬ ‫התלמידים ועמידתם‪.‬‬ ‫זי"ע שהיה רגיל לעמוד בתפילה זמן ממושך‬ ‫שתי שבתות אלו ‪ -‬השבת האחרונה בשנה‪ ,‬לפני בוא יום הדין ראש‬ ‫ביותר‪ ,‬ותלמידיו עמדו בסמוך לו‪ ,‬ממתינים‬ ‫השנה‪ ,‬הכוללת את כל שבתות השנה שעברה‪ .‬וכן השבת הראשונה‬ ‫שיסיים‪ .‬באחד הימים היו התלמידים חלשים‪,‬‬ ‫שבתחילת השנה החדשה‪ ,‬שיש בה כח מופלא לתת חיות לכל שבתות‬ ‫(דברים כט‪ ,‬ט)‬ ‫ַא ֶּתם נִּצָ בִ ים הַ ּיֹום ּכֻ ּלְ כֶ ם‬ ‫ורצו לטעום דבר מה להחיות את נפשם‪ .‬סברו‬ ‫השנה הבאה עלינו לטובה (עי' בית ישראל‪ ,‬שבת תשובה פר' וילך תשט"ו)‪.‬‬ ‫מדרש אגדה למה נסמכה פרשת אתם נצבים‬ ‫כי מאחר שבין כה ממתינים הם זמן רב כל‬ ‫וכך היה אומר כ"ק אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל (פר' נצבים תשנ"ד ס"ג מ"ב) כי‬ ‫לקללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים‪,‬‬ ‫כך‪ ,‬שמא ינצלו הפסקה זו שבין תפילת לחש‬ ‫יום ראש השנה נקרא בתורה (ויקרא כג‪ ,‬כד) 'זכרון תרועה'‪ ,‬ו'יום תרועה'‬ ‫חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו‬ ‫לחזרת הש"ץ‪ ,‬לצאת לכמה רגעים להשיב את‬ ‫(במדבר כט‪ ,‬א)‪ .‬והנה בגמרא (ר"ה לג‪ ):‬יליף בכל התקיעות שיש 'פשוטה לפניה‬ ‫מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה לפייסם אתם‬ ‫נפשם במיני תרגימא‪ .‬תכננו את שובם מעט‬ ‫ופשוטה לאחריה ותרועה באמצע'‪ ,‬נמצא אם כן שיום ראש השנה‬ ‫נצבים היום‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא עשה‬ ‫לפני הזמן הרגיל המשוער בו מסיים רבם את‬ ‫גופא הוא בבחינת 'שברים תרועה' ‪ -‬שלבו של האדם נשבר בקרבו‬ ‫אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו (פס' יב)‬ ‫תפילתו‪ ,‬וחזרו לבית המדרש‪ .‬כיון שנכנסו‪,‬‬ ‫לתקן מעשיו וליישרם‪ .‬ואילו השבתות שלפניו ושלאחריו‪ ,‬הן בבחינת‬ ‫מצאו לתדהמתם שרבם כבר סיים את תפילתו‬ ‫'תקיעה פשוטה' שלפניו ושלאחריו‪.‬‬ ‫ניצבים וקיימים בלא פגע‬ ‫זה מכבר‪ ,‬ועומד וממתין הוא לשובם‪.‬‬ ‫אצל הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזמין זצ"ל‬ ‫לשאלתם הסביר רבם במשל לחבורת אנשים‬ ‫ואפשר לומר למה נקראת תקיעה 'פשוטה'‪ ,‬כי רמז יש בה לשערי‬ ‫היה מצוי שדיבר קשות אל הבאים לפניו‪,‬‬ ‫שהבחינו בציפור ססגונית ונדירה העומדת ברום‬ ‫תשובה הפתוחים לכל‪ ,‬שהקב"ה ידו פשוטה לקבל שבים‪ .‬וענין זה‬ ‫כבר מתחיל בשבת זו הרומזת על התקיעה הפשוטה‪ .‬והוא על דרך‬ ‫בקללו אותם בקללות נמרצות‪ ,‬אך מתוך כך‬ ‫האילן‪ ,‬ורצו להגיע אליה ולתופסה‪ .‬אך היות‬ ‫דברי התוספות (מגילה לא‪' ):‬שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת‬ ‫המתיק דינם וכך נושעו אצלו רבים‪ .‬מעשה‬ ‫ושכנה הציפור במקום גבוה בצמרת האילן‪,‬‬ ‫קודם ראש השנה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל‪ ,‬שלא‬ ‫באחד מחסידי ראדזמין שלא היה ביכולתו‬ ‫לא היו יכולים להתקרב אליה‪ .‬מה עשו‪ ,‬נעמדו‬ ‫להסמיך הקללות לראש השנה'‪ .‬כלומר בשבת זו כבר מתקיימת 'תחל‬ ‫לנסוע לרבו לראדזמין וביקש מאת גיסו שיסע‬ ‫האחד על כתפי חברו‪ ,‬עד שהאיש שבראש‬ ‫שנה וברכותיה'‪ ,‬שהרי כל ימות השבוע וכל אשר יארע בהם‪ ,‬כבר‬ ‫במקומו לראדזמין‪ .‬נעתר הלה ונסע‪ .‬כיון‬ ‫יגיע אל הציפור הנכספת‪ .‬כיון שגבהו הקומות‪,‬‬ ‫כלולים ועומדים ומתחילים בשבת שלפניהם‪ ,‬דמינה מתברכין כל‬ ‫שנכנס‪ ,‬החל הרבי להמטיר על ראשו קללות‬ ‫והתקרבו אל הציפור‪ ,‬אבדה הסבלנות של האיש‬ ‫שיתא יומין (זוה"ק יתרו‪ ,‬ח"ב פח‪.).‬‬ ‫ונאצות‪ .‬התנצל הלה ואמר‪ :‬רבי‪ ,‬אני אינני נמנה‬ ‫אשר בקרקע‪ ,‬ואמר לעצמו‪ ,‬מה לי עומד וממתין‬ ‫על עדתכם‪ ,‬לכן בבקשה מכם אל תברוכני ואל‬ ‫כאן באפס מעשה‪ ,‬מוטב כי בינתיים אלך‬ ‫וכפי שהטעים הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל את הדברים‬ ‫לעניינַ י עד אשר תיתפס הציפור‪ .‬כמובן שמיד‬ ‫תקלולני‪ .‬נתחייך הרבי וקרא למשמשו‪ ,‬ושאלו‪:‬‬ ‫(פרי צדיק פר' כי תבוא)‪' :‬דשבת הוא כללא דכל ברכאן‪ ,‬וכל הקדושה שתבוא‬ ‫שסר ממקומו נפלו כל העומדים מעליו‪ ,‬בלא‬ ‫אמור נא לאיש הזה האם קיללתיך אי פעם‪.‬‬ ‫בשבוע שאחריו כלולה בשבת הקודמת‪ ,‬כמו שאמרו 'וקדשתו מכל‬ ‫שהצליחו להשיג את מבוקשם‪.‬‬ ‫'בוודאי'‪ ,‬ענה הגבאי ללא שהייה‪' ,‬יומם ולילה‬ ‫הזמנים' וכו' ובשבת שקודם ראש השנה כבר כלול בו קדושת ראש‬ ‫הרבי מקללני'‪' .‬נו'‪ ,‬ממשיך הרבי ושואל‪' ,‬וכי‬ ‫כך גם בענין התפילה‪ ,‬ביאר ה'בעל שם טוב'‪,‬‬ ‫השנה ואז כבר תחל השנה וברכותיה‪ .‬לכן קוראים בשבת שקודם‬ ‫שבת האחרונה פרשת קללות שבמשנה תורה ואז תהיה תכלה שנה‬ ‫וקללותיה‪ ,‬ובשבת הבאה שהוא קודם ראש השנה יהיה תחל שנה‬ ‫וברכותיה'‪.‬‬ ‫'זה היום תחילת מעשיך'‬ ‫על אחת כמה וכמה עתה‪ ,‬בעידן דרעוא דרעוין אשתכח (זוה"ק ח"ב פח‪,):‬‬ ‫וכמאמר המובא בספרי חכמי האמת ותלמידי הבעל שם טוב (זרע קודש פר'‬ ‫חוקת בשם הרה"ק מרימנוב; בנ"י מאמרי שבתות ריש מאמר ח בשמו; מאור ושמש‪ ,‬מאמרים מלוקטים‪ ,‬רמזי שלש סעודות‪,‬‬ ‫בדיבור הראשון; ועי' קדושת לוי‪ ,‬אבות ד"ה רעוא)‪ ,‬וכ"ק אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל הזכירו‬ ‫(בדברי קדשו בסעודת שב"ק פר' ראה תש"מ‪ ,‬במושב מירון עם תלמידי ישיבת 'בית ישראל' אשדוד) בשם הרה"ק‬ ‫הרבי ר' בער המגיד ממעזריטש זצ"ל [והיה מוסיף כי לולא המגיד שאמר כן‬ ‫לא היינו רשאים לדבר בזה]‪ ,‬כי לכך נקראת העת הזאת 'רעוא דרעוין'‪ ,‬כיון‬ ‫שתחילת הבריאה היתה ביום ראשון של ששת ימי המעשה‪ ,‬שאצלנו‬ ‫הוא אחר יציאת השבת‪ ,‬נמצא שבחינת הרצון לבריאת העולם הוא‬ ‫בעת שקודמת לבריאתו‪ ,‬טרם שיתחילו ימי המעשה‪ ,‬והוא זמן סעודה‬ ‫שלישית‪ ,‬בסמוך ליציאת השבת‪ ,‬ולכן אותו הזמן הוא 'רעוא דרעוין'‪.‬‬ ‫ואם כן‪ ,‬הרי שיש התעוררות גדולה של רצון העליון בשעה זו‪,‬‬ ‫ובפרט בימים הללו ממש שבהם נברא העולם‪ ,‬ודאי דבר זה משפיע‬ ‫על כל לב יהודי להתעורר לתשובה שלמה‪ ,‬לסלול בלבו נתיבות של‬ ‫אהבת ה' ויראת ה'‪ ,‬ולעורר בקרבו רצון טוב להתקרב לבורא כל‬ ‫עולמים ולעשות רצונו בלבב שלם‪.‬‬ ‫אם יש איש או אשה אשר לבבם פונה מעם ה'‪ ,‬אין‬ ‫מפרש הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא זצ"ל (תולדות אדם)‬ ‫נגרם לך היזק אי פעם'‪ .‬הלה‪ ,‬שהיה גבוה קומה ורחב‬ ‫זה נחשב כאילו הפרט הפסול נמצא ביניכם ואתם‬ ‫כי הענשת החוטאים נחשבת כביכול לטורח לפניו‪,‬‬ ‫גרם‪ ,‬השיב בבת שחוק ואמר‪ :‬הרי גלוי לכל איך אני‬ ‫עצמכם כשרים‪ ,‬אלא הפסול נמצא אף בכם עצמכם‪.‬‬ ‫והרי זה כמו שאמרו חז"ל (שמו"ר יג‪ ,‬א) על הפסוק (ישעיה מ‪,‬‬ ‫נראה‪ ,‬וברוך ה' לא חסר אצלי מאומה‪( ...‬ליקוטי אבי"ב‪ ,‬עמ' קע)‬ ‫אף אם רק יהודי אחד לקוי‪ ,‬נחשב הדבר כפגם בכל‬ ‫כח) 'אלוקי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא‬ ‫זהו ביאור דברי רש"י‪ ,‬דאחר שהוריקו פניהם‬ ‫כלל ישראל‪.‬‬ ‫ייגע'‪' ,‬במה אני ייגע‪ ,‬במי שהוא מכעיס לפני בדברים‬ ‫של ישראל מהקללות‪ ,‬אמר להם משה רבינו‪ ,‬אל‬ ‫בטלים'‪ .‬זהו הטורח‪ ,‬כאשר כביכול מטריח מדת שמים‬ ‫תתייראו‪ ,‬והרי הנה אתם נצבים היום כולכם‪ .‬הקללות‬ ‫להענישו בגין חטאיו והבליו‪.‬‬ ‫(דברים כט‪ ,‬יח)‬ ‫לְ ַמ ַען סְ פֹות הָ ָרוָ ה ֶאת הַ ּצְ ֵמ ָאה‬ ‫הללו אינן אלא מציבות אתכם ומעמידות אתכם‬ ‫לפניו‪ ,‬חיים וקיימים ללא כל פגע‪.‬‬ ‫'הרוה'‪ ,‬שוגג שהוא עושה כאדם שיכור שהוא עושה שלא‬ ‫ּפֶ ן יֵ ׁש ּבָ כֶ ם ִאיׁש אֹו ִא ָּׁשה אֹו ִמ ְׁשּפָ ָחה‬ ‫מדעת‪' .‬צמאה'‪ ,‬שהוא עושה מדעת ובתאוה‬ ‫עבירה גוררת עבירה‬ ‫אֹו ֵׁשבֶ ט ֲא ֶׁשר לְ בָ בֹו פֹנֶה הַ ּיֹום ֵמ ִעם ה'‬ ‫(דברים כט‪ ,‬יב)‬ ‫לְ ַמ ַען הָ קִ ים א ְֹתָך הַ ּיֹום לֹו לְ ָעם‬ ‫הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצ"ל היה אומר‬ ‫ֱא‪ֹ-‬להֵ ינּו (דברים כט‪ ,‬יז)‬ ‫כל כך הוא נכנס לטרוח‪ ,‬למען קיים אותך לפניו לעם‬ ‫שלפעמים אחרי שאדם משקר‪ ,‬הוא נאלץ להוציא‬ ‫מפיו עוד הרבה שקרים אחרים כדי לתרץ וליישב‬ ‫כלל התלוי בפרט‬ ‫טורח כלפי מעלה‬ ‫את השקר הראשון‪ .‬הוסיף הרה"ק משאץ זצ"ל (אור גנוז‪,‬‬ ‫דייק אבי אבא ה'אמרי אמת' זצ"ל (תרס"ז ד"ה אתם)‪,‬‬ ‫יש להבין איזה 'טורח' יש כאן‪ ,‬ומה נחשב כטורח‬ ‫ד)‪ ,‬שכן הוא גם בכמה מיני חטאים ותאוות‪ ,‬שעבירה‬ ‫שלא אמר 'פן יש ביניכם'‪ ,‬אלא 'פן יש בכם'‪ .‬כי‬ ‫כלפי מעלה בכריתת הברית עם ישראל‪.‬‬ ‫רזא דאחד ‪ -‬המשך מעמוד א‬ ‫את הפסוק (תהלים קג‪ ,‬יב) 'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את‬ ‫הקב"ה יושב ומצפה לשבים‬ ‫פשעינו'‪ .‬שהמרחק בין מזרח למערב הוא סיבוב אחד בלבד‪,‬‬ ‫ענין מצות התשובה נדרש בפרשתנו בפסוק (ל‪ ,‬יא) 'כי המצוה הזאת‬ ‫שכאשר האדם העומד למזרח ומיסב פניו למערב – כבר הולך הוא לצד מערב‪,‬‬ ‫אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא'‪ .‬ופשטות הפסוק כפי‬ ‫בסיבוב פניו לבד‪ .‬הכא נמי לגבי 'פשעינו' ‪ -‬בסיבוב אחד שמסובב האדם עצמו‬ ‫שפירש רש"י ושאר מפרשים (עי' רבינו בחיי; ועוד) הכוונה לכל אחת ממצוות התורה‪ .‬אבל‬ ‫לדרך התשובה ומחליט להפוך עצמו מ'דרך ירידה' ל'דרך עליה'‪ ,‬מרגע זה ואילך‬ ‫הרמב"ן (וכן דעת הספורנו‪ ,‬והרחיב הכלי יקר לפרשו) סבירא ליה דקאי על המצוה הנזכרת לעיל והיא‬ ‫מיד נעשה בעל תשובה‪.‬‬ ‫מצות התשובה‪ ,‬והתורה אומרת לו לאדם בבואו לשוב בתשובה‪ ,‬שלא ירך לבבו‬ ‫וכמטבע הלשון שהיה שגור בענין זה בפיו של הכהן הגדול ה'חפץ חיים' זצ"ל‬ ‫לומר שהתשובה רחוקה היא‪ ,‬אלא יזכור כי קרובה המצוה אליו מאוד‪.‬‬ ‫[נלב"ע כ"ד באלול ה'תרצ"ג] (מאיר עיני ישראל ח"ד עמוד ‪' )393‬תשובה איז נישט קיין בער‪ ,‬נאר איין‬ ‫כמה נאים הדברים שכתב בזה הרה"ק רבי משה נתן נטע ממאקאווא זצ"ל‬ ‫קער' [ה'תשובה' אינה 'מפחידה' כמו דב‪ ,‬היא בסך הכל סיבוב אחד]‪...‬‬ ‫בספרו 'עטרת משה' (פר' נצבים) וביאר בטוב טעם בכמה אנפין‪ .‬ובין דבריו כתב‪ ,‬כי‬ ‫לכך אמרה תורה 'ולא רחוקה היא'‪ ,‬לחזק את האדם כי אף שהתורה והמעשים‬ ‫ולכך אומר הכתוב על התשובה (לעיל פס' יד) 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫הטובים מתרחקים מן האדם אם אינו מחזיק בהם כראוי‪ ,‬כדאיתא בירושלמי‬ ‫לעשותו'‪ .‬כי אם אין צריך אלא 'קער' אחד‪ ,‬אין כאן מלאכה רחוקה ומופלאה ממך‪.‬‬ ‫(ברכות פ"ט ה"ה) 'אמר רבי שמעון בן לקיש‪ ,‬במגילת חסידים מצאו כתיב‪' ,‬יום תעזביני‬ ‫יומיים אעזבך''‪ .‬ומשלו שם משל‪' ,‬לשנים שיצאו‪ ,‬אחד מטבריא ואחד מציפורין‬ ‫וכיון שבמצות התשובה עסקינן‪ ,‬לכך בא הכתוב והוסיף והדגיש 'כי קרוב אליך‬ ‫ופגעו זה בזה בחדא משכנא‪ ,‬לא הספיקו לפרוש זה מזה עד שהלך זה מיל וזה‬ ‫הדבר מאוד'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הקב"ה קרוב הוא לכל קוראיו לקבל כל אחד בתשובה‪.‬‬ ‫מיל‪ ,‬נמצאו רחוקין זה מזה שני מילין'‪ .‬הרי שהתורה והמצוות נהיות רחוקות‬ ‫ומעתה אל יאמר האדם הלא כבר הרחקתי לכת‪ ,‬אין זה נכון‪ ,‬אלא 'לא רחוקה‬ ‫מהאדם אם אינו מקיימן‪.‬‬ ‫היא'‪ .‬ועל אחת כמה וכמה בימי התשובה הללו שעליהם הנביא צווח ואומר (ישעיהו‬ ‫נה‪ ,‬ו) 'דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב'‪ ,‬ודרשו חז"ל (ר"ה יח‪ ).‬דקאי על עשרת‬ ‫ברם‪ ,‬כל זה אמור לגבי קיום התורה ושאר מצוות‪ .‬אך מצות תשובה לא נכללת‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬מראש השנה עד ליום הכיפורים‪ ,‬שאפילו יחיד המתפלל‪ ,‬תפילתו‬ ‫בתרי"ג מצוות [כוונתו לשיטת הרמב"ם שרק מצות וידוי נכללת בתרי"ג המצוות ולא עצם‬ ‫נענית מיד (עי' מהרש"א יבמות מט‪.):‬‬ ‫התשובה‪ ,‬דלא כשיטת הרמב"ן]‪ ,‬ועליה נאמר 'לא נפלאת היא ולא רחוקה היא'‪ ,‬כי‬ ‫איננה מתרחקת מן האדם אלא עומדת בפתח וממתנת לו בכל עת שישוב‪ .‬שכן‬ ‫ה'שאלה' של ה'תשובה'‬ ‫אנו אומרים על הקב"ה (בתפילת נעילה) 'אתה נותן יד לפושעים'‪ ,‬והוא ממתין ומצפה‬ ‫שאלני אדם‪ ,‬מהי הלשון 'תשובה'‪ ,‬על מצות החרטה‪ ,‬מהי ה'שאלה' שיש להשיב‬ ‫תמיד על בניו רחומיו שישובו אליו בתשובה‪.‬‬ ‫עליה‪ .‬השבתי לו שהשאלה תלויה ועומדת בחללו של עולם‪ ,‬כאדם האומר לחברו‬ ‫וכפי שכתב בתנא דבי אליהו (רבה פל"א) 'מעיד אני עלי שמים וארץ‪ ,‬שהקב"ה יושב‬ ‫בתמיהה רבתי‪' ,‬נו?!'‪ ...‬וכשאלה הראשונה שנשאלה אל חללו של עולם‪ ,‬כאשר‬ ‫ומצפה להן לישראל‪ ,‬יותר ממה שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה – שיעשו תשובה‪,‬‬ ‫'א ֶ ּי ָּכה?!'‪.‬‬ ‫שאל הקב"ה לאדם ַ‬ ‫כדי שיגאל אותם ויבנה להם בית המקדש שלא יחרב לעולם'‪.‬‬ ‫ול'שאלה' זו צריך להגיב ב'תשובה' דייקא ולא ב'תירוץ'‪ .‬כי 'תירוץ' לא יועיל‪,‬‬ ‫'כרחוק מזרח ממערב'‬ ‫תירוצים יש למכביר ואינם מקדמים את האדם במאומה‪ ,‬וכמאמר העולם להמליץ‬ ‫ויותר מכך פירש הרה"ק רבי יצחק מווארקא זצ"ל על הפסוק בפרשה (ל‪ ,‬יט) 'העידותי‬ ‫על הפסוק (תהלים נ‪ ,‬יח) 'אם ראית גנב ותרץ עמו'‪ ,‬כי אין סוף לתירוצים שיש לכל‬ ‫בכם היום וגו'‪ ,‬החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה‪ ,‬ובחרת בחיים' וגו'‪.‬‬ ‫'גנב' ומעוול באמתחתו‪ ,‬אלא צריך תשובה טובה לשאלה זו‪ .‬וה'תשובה' היא מה‬ ‫ואמר בזה‪ ,‬כי אדם ההולך בדרך ותעה בפרשת דרכים‪ ,‬ובמקום ללכת לימין פנה‬ ‫שהאדם משיב‪ ,‬הנני – כאן אני‪ ,‬כעבדא קמיה מרא‪ ,‬לעשות מכאן ואילך רצונו‪.‬‬ ‫לשמאל והלך בדרך השגויה והמוטעית למשך פרק זמן‪ ,‬הרי שברגע שתפס את‬ ‫טעותו‪ ,‬כעת עליו לעמול בכפליים‪ ,‬גם לשוב את כל הדרך הלא נכונה שהלך‬ ‫'פשוטה לפניה' – תשובה פשוטה‬ ‫עד שיגיע שוב לפרשת הדרכים‪ ,‬ומשם עליו להתחיל לעשות את הדרך הנכונה‪.‬‬ ‫ומעתה בוא נבוא ברינה‪ ,‬שכן שבת זו האחרונה בשנה‪ ,‬היא בבחינת 'פשוטה‬ ‫ברם‪ ,‬מי שרוצה לשוב בדרך התשובה ותיקון המעשים‪ ,‬העניק לו הקב"ה ברוב‬ ‫לפניה'‪ ,‬כאמור‪ ,‬ורמז נכון יש לנו לפתוח ולהתחיל לעשות תשובה בפשטות‪ ,‬וכשמה‬ ‫רחמיו מן הטובות שבחסדיו‪ ,‬שברגע שהאדם מהרהר בתשובה ורוצה לשוב‪ ,‬הקב"ה‬ ‫כן היא ‪ -‬בדרגה היסודית ביותר – להסב פנינו ממערב למזרח‪ ,‬לחזור אל דרך‬ ‫הרוצה בתשובה מיד מכין לפניו פרשת דרכים וכאילו לא הלך בדרך רשעים‬ ‫המלך‪ .‬ואחר כך כאשר מתקרבים יותר‪ ,‬עושים תשובה ביתר שאת ובעומק חדש‪.‬‬ ‫ובעצת חוטאים‪ ,‬אלא מיד יכול להתחיל ללכת בדרך הטובה‪ .‬ובכך נמנעת ממנו‬ ‫וכדברי רבי לוי בגמרא (יומא פו‪' ).‬גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד'‪ ,‬ופירשו‬ ‫ההליכה הכפולה‪ ,‬כי אמנם צריך הוא להתחיל בצעידה בדרך הטובה‪ ,‬אך אינו‬ ‫בספרים הקדושים (עי' ספר החיים‪ ,‬יומא שם; שפת אמת‪ ,‬שבת תשובה תר"מ) שאין לה סוף וגבול‪' ,‬עד כסא‬ ‫צריך לשוב אחורנית עד לפרשת הדרכים‪.‬‬ ‫הכבוד' ממש‪ ,‬שתמיד אפשר להעפיל לדרגת תשובה גדולה וגבוהה יותר מהראשונה‪.‬‬ ‫זה שאמר הנביא (ישעיהו נה‪ ,‬ז) 'יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה'‬ ‫העולה מכל זה‪ ,‬כי בשבת זו‪ ,‬וביותר בעידן רעוא דרעוין‪ ,‬הזמן גרמא לבקש‬ ‫וירחמהו' וגו'‪ .‬שעל האדם מוטל רק לעזוב את דרכו‪ ,‬ומיד ‪ -‬הפלא ופלא‪ ,‬עומדות‬ ‫ולהתפלל ולשאוף לעלות מעלה נוספת במעלות התשובה עד שנזכה לתשובה‬ ‫רגליו על הדרך הנכונה‪ .‬וזו הוראת התורה 'ובחרת בחיים'‪ ,‬מיד כשהוא בוחר‬ ‫עילאה כזו 'שמגעת עד כסא הכבוד'‪ .‬ויהי רצון שנזכה לשוב אליו בלבב שלם‬ ‫בטוב הרי הוא מוצא את דרך החיים פתוחה וסלולה לפניו‪.‬‬ ‫ולהאמין 'כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫כעין זה כבר מובא בשם היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל‬ ‫לעשותו'‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫(תפארת היהודי‪ ,‬תפארת בנים ח"ת וסיפורים אות טו) וכן פירש ה'חתם סופר'‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫זצ"ל (מובא בספר ברית עולם דף כח; ובספר מעגלי צדק פר' בלק) ועוד צדיקים‪,‬‬ ‫האשה החשובה מרת רחל כהן ע"ה‬ ‫(מעובד מתוך שיחת ס"ג פר' נצו"י ה'תשפ"ד)‬ ‫‬ ‫ב"ר יבלחט"א הרה"ח ר' שמואל ראובן רוטנשטיין שליט"א‬ ‫נלב"ע כ"ג באלול תשע"ט‬ ‫הונצח ע"י בני משפחתה לאוי"ט‬ ‫ב‬ ‫פרק אחד‬ ‫משיעורי פרקי‪-‬אבות‬ ‫היכן שנמצא האדם‪ ,‬יכול בשעתא חדא וברגעא‬ ‫גוררת עבירה‪ ,‬ומסתבך והולך בעבותות החטאים‪.‬‬ ‫חדא לשוב בתשובה שלמה‪ ,‬וממקומו מתקן את‬ ‫'צמאה'‪ ,‬כי‬ ‫ופירש שלכן נקראות העבירות בלשון ֵ‬ ‫ֶׁשּכָ ל הַ ּדֹורֹות הָ יּו ַמכְ ִעיסִ ין ּובָ ִאין ַעד ֶׁשּבָ א‬ ‫כל הפגמים שנגרמו מעוונותיו‪.‬‬ ‫כמו אדם צמא השותה מים מלוחים‪ ,‬שהרי זה רק‬ ‫מגביר את צמאונו ולא הועיל מאומה‪ ,‬ונמצא כוס‬ ‫ַאבְ ָרהָ ם וְ קִ ּבֵ ל ְׂשכַ ר ּכֻ ּלָ ם (ה‪ ,‬ב)‬ ‫ראשונה גוררת אחריה צורך בשתיית עוד ועוד‬ ‫(דברים ל‪ ,‬יד)‬ ‫י־קר֥וֹב ֵאלֶ ֛יָך‬ ‫ּכִ ֽ ָ‬ ‫כוסות‪ ,‬כן העבירה גוררת אחריה צורך לעבור‬ ‫סוף סוף קצת נחת‬ ‫עוד ועוד עבירות‪ .‬הוא חושב שהוא משתיק‬ ‫קרוב ה' לנשברי לב‬ ‫צמאונו בזה שחוטא ומוותר ליצרו‪ ,‬אך האמת‬ ‫מסופר על הגה"ק רבי יחיאל ממוש זצ"ל [מתלמידי הרה"ק רבי מרדכי‬ ‫אמר הרה"ק רבי אהרן מקוידינוב זצ"ל [נלב"ע‬ ‫אינה כן‪ ,‬ואין תאוותו אלא מתגברת יותר ויותר‪.‬‬ ‫מלכוביץ זצ"ל]‪ ,‬שבכל שנה בהגיע פרשת וירא היה מתמלא שמחה‬ ‫כ"ו באלול תרנ"ז] (עי' שיח אבות) טעם המקרא כאן הוא‬ ‫גדולה‪ ,‬באומרו‪ ,‬הנה כל הפרשיות עד כאן היו מלאות בעגמת‬ ‫'תביר'‪ ,‬לרמז שקרוב ה' לנשברי לב (תהלים לד‪ ,‬יט)‪.‬‬ ‫נפש‪ ,‬בחטאים ובעונשים‪ .‬אך כעת‪ ,‬ב"ה יש לו להקב"ה כבר מעט‬ ‫נחת מעולמו‪ .‬יש כבר אברהם אבינו‪ ,‬ויש מי שמיטיב דרכיו‪.‬‬ ‫הַ ּנִ סְ ָּתר ֹת לַ ה' ֱא‪ֹ-‬להֵ ינּו וְ הַ ּנִגְ ֹלת‬ ‫וַ ּיֵלֶ ְך מ ׁש ֶֹ�ה וַ יְ ַדּבֵ ר ֶאת הַ ְּדבָ ִרים‬ ‫לָ נּו ּולְ בָ נֵינּו ַעד עֹולָ ם (דברים כט‪ ,‬כח)‬ ‫הּומה וְ ֶׁשל ּבַ ּצ ֶֹרת‬ ‫ּגָ ְמרּו ֶׁשֹּלא לְ ַע ֵּׂשר ָר ָעב ֶׁשל ְמ ָ‬ ‫ׂש ָר ֵאל (דברים לא‪ ,‬א)‬ ‫הָ ֵאּלֶ ה ֶאל ּכָ ל יִ ְ‬ ‫התלהבות חיצונית למען הדורות הבאים‬ ‫ּבָ ָאה‪ ,‬וְ ֶׁשֹּלא לִ ּטֹל ֶאת הַ חַ ּלָ ה ָר ָעב ֶׁשל ּכְ לָ יָ ה‬ ‫פירש ה'מאור ושמש' (ד"ה וזה גם כן‪ .‬ועי' לקו"ת להאריז"ל כאן)‪,‬‬ ‫הליכה במסירות נפש‬ ‫כי אליבא דאמת היה נכון לעבוד את ה' בהסתר‬ ‫בָ ָאה (ה‪ ,‬ח)‬ ‫הרי נטה משה אוהל מחוץ למחנה‪' ,‬והיה כל‬ ‫בלתי לה' לבדו מתוך יראה פנימית גדולה ועוצם‬ ‫מבקש ה' יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה'‬ ‫אהבת ה'‪ .‬אכן‪ ,‬מפני מה נעשה קיום התורה‬ ‫מגורת רשע היא תבואנו‬ ‫(שמות לג‪ ,‬ז)‪ ,‬ולמה כאן הלך משה אל כל ישראל לומר‬ ‫והמצוות באתגליא‪' ,‬לנו ולבנינו'‪ ,‬כדי שיראו‬ ‫כיון שקימץ ידיו מלהפריש תרומות ומעשרות‪ ,‬כי חשש שלא‬ ‫את דבר ה' ומצוותיו‪.‬‬ ‫וילמדו הדורות הבאים ללכת בדרכינו‪.‬‬ ‫יהא לו במה להתקיים באחרית הימים‪ ,‬כשיזכה לאריכות ימים‪,‬‬ ‫כתב בספר 'דבש וחלב'‪ ,‬כי אכן מכוון הוא‬ ‫לכן משמרים אותו מחשש זה‪ ,‬ודבר בא וקוטלו בדמי ימיו‪...‬‬ ‫כדי שלא יישאר חסר‪.‬‬ ‫הדבר‪ .‬שכן ידעו ישראל שעתיד משה רבינו‬ ‫ֹ‬ ‫ָּומל ה' ֱא‪ֹ-‬להֶ יָך ֶאת לְ בָ בְ ָך‬ ‫להנחיל להם תורה עד ַהשלימו לתרי"ג מצוות‪,‬‬ ‫מעשה היה אצל בעל ה'הפלאה' שזימן לפונדק אחד עשיר‬ ‫ועדיין לא שנה להם מצות הקהל ומצות כתיבת‬ ‫זַר ֶעָך (דברים ל‪ ,‬ו)‬ ‫וְ ֶאת לְ בַ ב ְ‬ ‫קמצן שחשש מזקנותו פן ישאר בחוסר כל‪ ,‬ונדיב פזרן שחשש‬ ‫ספר תורה‪ .‬משום כן ומדבקותם בו נמנעו מללכת‬ ‫שימות בקוצר ימים ולא יספיק לעשות צדקה כראוי בממונו‪,‬‬ ‫אליו לשמוע תורה מפיו‪ ,‬שבכך אולי יוכלו לעכב‬ ‫עבירות של 'כאילו'‬ ‫ואמר להם‪ :‬השם יתברך יציל כל אחד מחששו‪ .‬כלומר‪ ,‬שזה‬ ‫את הסתלקותו מהאי עלמא‪ .‬שהרי טרם השלים‬ ‫הרה"ק ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל היה אומר‬ ‫שליחותו‪ .‬אולם לא כן משה רבינו‪ ,‬שבכל ביתו‬ ‫בשם צדיקים (עי' שפתי קדושים‪ ,‬תזריע‪ ,‬בשם הרה"ק רמ"מ מלינסק זצ"ל;‬ ‫הפזרן לצדקה יאריך ימים ויעסוק בצדקה‪ ,‬וזה לא יאריך ימים‬ ‫ולא ידאג לפרנסתו‪.‬‬ ‫נאמן הוא‪ ,‬והלך במסירות נפש אל כל ישראל‬ ‫ועוד) על האי קרא‪ ,‬שהרי קיימא לן (שבת קלז‪ ):‬מל‬ ‫ללמדם את שתי המצוות האחרונות‪ .‬וכן הוא‬ ‫ולא פרע כאילו לא מל‪ .‬ויש לפרש את הדברים‬ ‫בזה הביא ב'לקוטי בתר לקוטי'‪ ,‬פירוש הפסוק 'אראה מה‬ ‫בתרגום יונתן שתירגם 'וילך משה' – 'ואזל משה‬ ‫'מל ולא פרע כאילו'‪ ,‬היינו מי שמל את ערלת‬ ‫אחריתם' (דברים לב‪ ,‬כ)‪ ,‬כלומר‪ ,‬אם יפעל אצלם יום האחרון שלהם‬ ‫למשכן בית אולפנא'‪.‬‬ ‫הלב‪ ,‬אבל לא כלל בזה את כל ה'כאילו'‪ ,‬היינו‬ ‫ופחדם ממנו‪.‬‬ ‫מה שאמרו חז"ל באותם חטאים הנחשבים 'כאילו‬ ‫עובד עבודה זרה' (עי' שבת קה‪ ;:‬סוטה ד‪ ;:‬ב"ב י‪ ;:‬ועוד)‪' ,‬כאילו‬ ‫חֹורב (ו‪ ,‬ב)‬ ‫ּבְ כָ ל יֹום וָ יֹום ּבַ ת קֹול יֹוצֵ את ֵמהַ ר ֵ‬ ‫(דברים לא‪ ,‬ז)‬ ‫לְ ֵעינֵי כָ ל יִ ְׂש ָר ֵאל ֲחזַק וֶ ֱא ָמץ‬ ‫שופך דמים' (ב"מ נח‪ ;:‬סוטה מו‪ ;:‬נדה יג‪ ;.‬ועוד)‪' ,‬כאילו כפר‬ ‫בעיקר' (סוטה שם; ערכין טו‪ ):‬וכיוצא בהם‪ ,‬הרי זה 'לא‬ ‫ענוה וגם תקיפות‬ ‫מל'‪ .‬כי גם את אלו צריך לכלול במילת ערלת‬ ‫שמיעת הבת־קול‬ ‫פירש הרה"ק ה'אמרי ברוך' זצ"ל‪ ,‬וכן הוא‬ ‫הלב‪ ,‬ולא יחשוב שהם דברים של מה בכך‪ .‬מלבד‬ ‫ב'משך חכמה'‪ ,‬שעל המנהיג להשתמש בשתי‬ ‫התשובה על גופי עבירות יותר ויותר יש לשוב‬ ‫איתא בשם ה'בעל שם טוב' הקדוש זי"ע שתמה‪ ,‬ממה נפשך‪,‬‬ ‫בחינות‪ .‬בנוגע לעצמו עליו להיות עניו ושפל‬ ‫ולעקור כל שורש פורה ראש ולענה של התנהגות‬ ‫אותם בני אדם שאליהם מיועדת הבת־קול‪ ,‬אלו שאינם עוסקים‬ ‫ברך‪ ,‬אך בכל הקשור להנהגת העם עליו לנהוג‬ ‫שאינה נכונה‪ ,‬של אותן מדות פסולות שעליהן‬ ‫בתורה‪ ,‬הרי אינם זוכים לשומעה‪ .‬ואילו הצדיקים השומעים‬ ‫בתקיפות‪ .‬זהו שהזהיר כאן את יהושע שרק‬ ‫אמרו חז"ל 'כאילו' כך וכך‪.‬‬ ‫כרוזי שמים‪ ,‬לא אליהם היא מיועדת‪ .‬שהרי הם עוסקים בתורה‬ ‫לעיני כל ישראל עליך להיות 'חזק ואמץ'‪ ,‬אבל‬ ‫יומם ולילה‪ .‬אם כן עבור מי ועבור מה יוצאת בת קול זו בכל‬ ‫בתוכך היה עניו ושפל‪.‬‬ ‫יום ויום‪ .‬אין זה אלא‪ ,‬הרהורי תשובה שמתעוררים באדם דבר‬ ‫יום ביומו‪ ,‬תוצאה הם של אותה בת קול‪ ,‬שנפשו חשה בה‬ ‫וכמו שמצאנו בספרים (רגלי מבשר‪ ,‬תצוה דרוש א) לפרש את‬ ‫ּכִ י ַה ִּמצְ וָ ה ַהּז ֹאת ‪ֹ ...‬לא בַ ָּׁש ַמיִ ם‬ ‫ושומעת את הדהודיה‪ ,‬ואף שבאוזנו איננו שומע את דבריה‪.‬‬ ‫מאמרם ז"ל (יומא כב‪ ):‬דוד בשתים ועלתה לו‪ ,‬דהיינו‬ ‫שאחז בשתי המדות הללו‪ ,‬גבהות כלפי העם‪,‬‬ ‫הִ וא ‪ ...‬וְ ֹלא ֵמ ֵעבֶ ר לַ ּיָ ם הִ וא ‪ּ ...‬כִ י‬ ‫ָקרֹוב ֵאלֶ יָך הַ ָּדבָ ר ְמאֹד (דברים ל‪ ,‬יא–יד)‬ ‫ואמר הרה"ק ה'דברי שמואל' מסלונים‪ ,‬שכיון שהקב"ה מקיים את‬ ‫ושפלות כלפי עצמו‪ .‬מה שאין כן שאול באחת‪,‬‬ ‫כל המצוות‪ ,‬הרי שוודאי מקיים הוא את מה שאמרו חז"ל (יבמות‬ ‫שהיה רק קטן בעיניו‪ ,‬לכן לא עלתה לו (עי' יומא שם)‪.‬‬ ‫סה‪' ):‬כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע כך מצוה על אדם‬ ‫מתקן כאן מה שפגם שם‬ ‫שלא לומר דבר שאינו נשמע'‪ ,‬כך שמי שאינו אמור להישמע‬ ‫פירש הרמב"ן‪ ,‬מהו 'המצוה הזאת'‪ ,‬אין זה‬ ‫לבת קול זו ולהתעורר הימנה‪ ,‬ודאי לא ישמיעו אותה באזניו‪...‬‬ ‫וְ לָ ְמדּו לְ יִ ְר ָאה ֶאת ה' ֱא‪ֹ-‬להֵ יכֶ ם‬ ‫אלא על מצות תשובה דאיירי בה לעיל מיניה‬ ‫(פס' י) באומרו 'ושבת עד ה' אלוקיך ‪ ...‬כי תשוב‬ ‫ּכָ ל הַ ּיָ ִמים (דברים לא‪ ,‬יג)‬ ‫אל ה' אלוקיך' (פס' א–ג)‪.‬‬ ‫אֹוהֵ ב ֶאת הַ ּתֹוכָ חֹות (ו‪ ,‬ו)‬ ‫לימוד תמידי ליראה‬ ‫על פי דרכו ביאר בזה רבי חיים מוואלוז'ין זצ"ל‬ ‫למי מכוונת התוכחה‬ ‫וכי תעלה על דעתך שהיראה היא מצות עשה‬ ‫(דרשת מהר"ח) כמין חומר‪ ,‬מה ענין תשובה בשמים‬ ‫או מעבר לים‪ .‬אלא לפי שידוע שכאשר האדם‬ ‫מסופר על המהר"ם טיקטין זצ"ל‪ ,‬פעם כשבא אחד המוכיחים‬ ‫שהזמן גרמא ואינה נוהגת בכל עת‪ ,‬ומה הוצרך‬ ‫חוטא הרי זה פוגם בשמים (עי' אבות ד‪ ,‬יא)‪ ,‬ובקלקולו‬ ‫לדרוש בטיקטין ולעורר את העם לתשובה כנהוג באותם הימים‪,‬‬ ‫לומר 'ליראה ‪ ...‬כל הימים'‪.‬‬ ‫הוא משפיע לרעה עד קצה העולם (עי' קידושין מ‪.):‬‬ ‫ישב אף הוא בין בני העיר לשמוע את דבריו‪ .‬היה המוכיח‬ ‫אמר הסבא מקלם זצ"ל (חכמה ומוסר‪ ,‬ח"א מאמר קיג ד"ה‬ ‫אם כן בשעה שמבקש לשוב בתשובה ולתקן את‬ ‫עומד ומייסר את העם ומעוררם לשוב בתשובה על מעשיהם‬ ‫ואל יתעקש)‪ ,‬כי 'כל הימים' עולה על 'ולמדו'‪ .‬כל ימי‬ ‫אשר פגם‪ ,‬שורת הדין נותנת שיצטרך לעלות‬ ‫הנלוזים‪ ,‬והמהר"ם יושב במקומו‪ ,‬בוכה ומתייפח בבכי חרישי‪.‬‬ ‫חייו צריך האדם ללמוד ליראה את ה'‪.‬‬ ‫לשמים ולתקן את אשר פגם ועיוות‪ ,‬וכן היה‬ ‫כאשר סיים המוכיח את דבריו וירד‪ ,‬בא אליו המהר"ם כשפניו‬ ‫וכעין שאמר הרה"ק מקוצק זצ"ל (אמת ואמונה‪ ,‬קלח)‬ ‫עליו לנדוד ולסבוב בכל העולם כולו לתקן את‬ ‫דומעות ושאלו‪ :‬מפני מה לא בא מר להוכיחני תחילה ביחידות‬ ‫[וכן איתא מהסבא מקלם (שם‪ ,‬מאמר קל ד"ה ואמר; מאמר קמז; מאמר‬ ‫מה שקלקל‪ .‬על כך אמר הפסוק‪ ,‬לא כי‪ ,‬אלא‬ ‫בינו לביני‪ ,‬ולמה זה ראית לביישני כך ברבים‪...‬‬ ‫קצ ד"ה והוא)] על הפסוק (משלי כב‪ ,‬ו) 'חנוך לנער על פי‬ ‫'קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו'‪.‬‬ ‫ג‬ ‫נציבי מכון ‘אור חדש'‬ ‫אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך‬ ‫ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות‬ ‫א_לה יעמ‪+‬דו ע_ל הב‪+‬רכה‬ ‫הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫עוד האדם חי יש לו נסיונות‪ .‬רק זאת שייך לברך‪ ,‬שבעת‬ ‫דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה'‪ ,‬כי 'ממנה' לא קאי על‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הנסיון תדע שזה נסיון‪ ,‬כי אז תוכל להתאמץ ולהתגבר‪.‬‬ ‫'דרכו'‪ ,‬כפשוטו של מקרא‪ ,‬אלא על 'חנוך'‪ .‬שגם לעת‬ ‫הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו‬ ‫זקנותו מוטל על האדם לחנך עצמו תמיד עוד ועוד‪ .‬וזה‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫החינוך האמיתי והנכון‪ ,‬שמקנה לנער את תכונת החינוך‪,‬‬ ‫הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫וְ ָאנֹכִ י הַ סְ ֵּתר ַאסְ ִּתיר ּפָ נַי ּבַ ּיֹום הַ הּוא ַעל‬ ‫שיוכל להמשיך ולחנך עצמו כל ימיו ללא הרף‪.‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ּכָ ל הָ ָר ָעה ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה ּכִ י פָ נָה ֶאל ֱאֹלהִ ים‬ ‫מונסי ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ֲאחֵ ִרים (דברים לא‪ ,‬יח)‬ ‫(דברים לא‪ ,‬יח)‬ ‫וְ ָאנֹכִ י הַ סְ ֵּתר ַאסְ ִּתיר ּפָ נַי ּבַ ּיֹום הַ הּוא‬ ‫הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הסתרת פנים מהרעה‬ ‫הסתרה שבתוך הסתרה‬ ‫הקשו המפרשים‪ ,‬והרי הפסוק הזה מדבר אחרי שכבר‬ ‫מעשה ושלח הרה"ק מווארקא זצ"ל שליח אל הרה"ק‬ ‫הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫שבו בתשובה שלימה‪ ,‬כאומרו לפני כן 'ואמר ביום ההוא‬ ‫מקוזמיר זצ"ל‪ ,‬עם שליחות סודית בענייני הכלל‪ .‬השליח‬ ‫הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה'‪ .‬אם‬ ‫עשה שליחותו‪ ,‬בא לפני הרבי בקוזמיר‪ ,‬ושטח בפניו את‬ ‫משפחת ברין הנכבדה שיחיו‬ ‫דברי רבו האמורים‪ .‬בגמר השיחה‪ ,‬כשנפרד השליח מהרבי‬ ‫ירושלים – ישראל‬ ‫כן למה מגיע להם שוב הסתר פנים‪.‬‬ ‫מקוזמיר‪ ,‬יצא הרבי אחריו‪ ,‬וביקשו‪ :‬אמור לרבי מווארקא‬ ‫מובא ב'בינה לעתים' (עת תשובת השנה‪ ,‬דרוש ט)‪ ,‬כי אכן הכוונה‬ ‫הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫'סוד סוד'‪ .‬לתמיהת השומעים על כוונתו‪ ,‬ביאר שאם ידעו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫להיפך‪ .‬כי כשישובו בתשובה 'אנכי הסתר אסתיר פני‬ ‫שיש כאן סוד‪ ,‬הרי שוב אין כאן סוד‪ .‬לכן הצעתי לו‬ ‫על כל הרעה'‪ ,‬היינו שאעלים עיני מן הרעות שעשו‪ ,‬ולא‬ ‫הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫שישתדל שגם את עצם העובדא שיש כאן סוד‪ ,‬גם את זה‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אעניש אותם יותר‪ .‬ואף אם אין תשובתם מושלמת‪ ,‬כי‬ ‫ישמור בסוד‪ .‬זה נקרא סוד אמיתי! על משקל זה מפרש‬ ‫תשובה מאוחרת היא‪ ,‬שרק מחמת הצרות הרבות נזכרו‬ ‫הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫נכדו הרה"ק ה'ישא ברכה' ממודז'יץ זצ"ל (ישא ברכה) האי קרא‪,‬‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬אסתיר ואעלים פני על כל‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫'ואנכי הסתר אסתיר'‪ ,‬כפל את ההסתרה‪ ,‬לפי שאם יודעים‬ ‫הרעה אשר עשו‪ ,‬ואקבלם בתשובה ברוב רחמי עליהם‪.‬‬ ‫שיש כאן הסתר שוב אין זה הסתר‪...‬‬ ‫הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫פלעטבוש ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הקב"ה שוכן בקרבנו תמיד‬ ‫כך מעשה היה בחסיד אחד שביקש מרבו ברכה שלא‬ ‫ואילו הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא זצ"ל (עי' שפת אמת‪ ,‬שבת‬ ‫יהיו לו נסיונות‪ .‬השיבו רבו‪ ,‬זאת לא אוכל להבטיחך‪ ,‬כי כל‬ ‫הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫שובה תרל"ד‪ ,‬ד"ה אא"ז‪ ,‬בשם החידושי הרי"מ בשם הרר"ב) ביאר את הדבר‬ ‫לחיובא‪ .‬כי אין שום הצדקה שיאמר יהודי 'על כי‬ ‫הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫אין אלוקי בקרבי'‪ ,‬גם כאשר אופפות אותו צרות‬ ‫הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו‬ ‫רבות ורעות‪ .‬כי גם כשחוטאים‪ ,‬אין ה' מש מתוכם‪.‬‬ ‫ואם הם בכל זאת סבורים כך‪ ,‬לכן אסתיר פני‪ ,‬כי‬ ‫חזק חזק ונתחזק‬ ‫טומס ריבר – ניו ג'רזי‬ ‫זה האות שלא שבו בתשובה אמיתית‪.‬‬ ‫הושלמה הסדרה!‬ ‫לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל‬ ‫נלב"ע ג' בסיון תשפ"א‬ ‫הצצה לאחור‬ ‫בשורה נפלאה‬ ‫עוד יש לומר (ועי' שם משמואל תרע"ב‪ ,‬בשם אביו האבני נזר) כי‬ ‫לכל עמלי תורה ושוחריה‬ ‫הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו‬ ‫בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫אכן כבר שבו בתשובה‪ ,‬אך בכל זאת יש לפעמים‬ ‫ׁ‬ ‫הושלמה הסדרה המבוקשת‬ ‫הרגשת החמצה שמא מצד מה 'היה ָשם טוב יותר'‪,‬‬ ‫של הספר הנפלא‪ ,‬מתוק מדבש‬ ‫הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ונופת צופים‪ ,‬בדברי תורה ערבים‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫בימי החטא‪ .‬שאחרי שהיהודי שב בתשובה שלמה‪,‬‬ ‫הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫עדיין 'פנה אל אלהים אחרים'‪ .‬הוא מעיף מבט מדי‬ ‫פעם לראות את העבודה זרה שהניח מאחורי גבו‪,‬‬ ‫חדא‬ ‫פ_לפ_לתא‬ ‫ירושלים ‪ -‬ישראל‬ ‫ועל אותה הבטה מאחריו מגיע לו עונש‪[ .‬כאותו אחד‬ ‫הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו‬ ‫שבא להתאונן בפני רבו כי אינו מצליח לעמוד בנסיונות הקשים‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫שפורש היצר הרע רשת לרגליו‪' .‬יעשה נא הרבי ויטול ממני‬ ‫שיעורים על סדר פרשיות התורה והמועדים‪,‬‬ ‫את המוות הזה' – ביקש החסיד – 'ששוב לא יהיה לי שום יצר‬ ‫בעיון ופלפול‪ ,‬מאוצרותיהם של גדולי הדורות‪,‬‬ ‫הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו‬ ‫ראשי ישיבות ורבותינו הקדושים‪,‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרע‪ ,‬ולבי ילך מעצמו לעשות רק טוב'‪ .‬שאלו הרבי‪ :‬כלום בטוח‬ ‫מוגשים ביד אמן‬ ‫אתה שזהו רצונך‪ ,‬שאקח ממך את יצרך? קח בחשבון שמרגע‬ ‫מפי הגאון החסיד פה מפיק מרגליות‬ ‫הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו‬ ‫זה ואילך שוב לא תרגיש שום טעם והנאה גשמית יותר בעולם‪.‬‬ ‫לייקווד – ניו ג'רזי‬ ‫רבי דניאל חיים אלתר שליט"א‬ ‫חשב השואל ואמר‪ ,‬אם כך הם פני הדברים‪ ,‬עלי להתיישב שנית‬ ‫ראש ישיבת פני מנחם ‪ -‬ירושלים תובב"א‬ ‫בדבר‪ .‬כי אף כשכבר גמלה בלבו ההחלטה לעזוב את החטא‪,‬‬ ‫הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו‬ ‫בעריכה מיוחדת‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫עדיין 'פנה אל אלהים אחרים'‪ ,‬להציץ אל פיתויי היצר‪ ,‬ואינו‬ ‫ובשפה השווה לכל נפש‬ ‫מוכן לוותר לגמרי על מנעמי העולם‪]...‬‬ ‫מבית 'ניצוץ אחד' שע"י מכון 'אור חדש'‬ ‫הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו‬ ‫מתאים במיוחד לשעה של קורת רוח‬ ‫לייקווד ‪ -‬ניו ג'רזי‬ ‫אשר תתן בביתך אויר פסגות‬ ‫הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו‬ ‫מֹותי ּכִ י הַ ְׁשחֵ ת‬ ‫ּכִ י יָ ַד ְע ִּתי ַא ֲח ֵרי ִ‬ ‫ותאהיב את נועם מתיקות התורה על ילדיך‬ ‫וויליאמסבורג ‪ -‬ניו יורק‬ ‫הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו‬ ‫ׁש ִחתּון (דברים לא‪ ,‬כט)‬ ‫ַּת ְ‬ ‫עונג שבת וחג אמיתי‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫בהוצאות מכון 'אור חדש'‬ ‫והלוא כל ימות יהושע לא השחיתו‬ ‫ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות‬ ‫לבירורים ופרטים נוספים‪office@orchadash.co.il :‬‬ ‫הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫אחרי ‪ -‬מופלג‬ ‫ארצות הברית‪:‬‬ ‫בכל חנויות הספרים המובחרות‬ ‫בני ברק‪:‬‬ ‫•סאטמר•ספרים•סטור‪•,‬קדושת•יום•טוב•‪7‬‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫•גירסא•ספרים‪•,‬חפץ•חיים•‪13‬‬ ‫‪N. GREENFELD INC‬‬ ‫•ספרייתי•‪•-‬האחים•גיטלר‪•,‬שלמה•המלך•‪2‬‬ ‫החזקוני תירץ את קושיית רש"י באופן פשוט‪.‬‬ ‫הוצאה לאור והפצת ספרי קודש‬ ‫•אוריתא‪•,‬שד'•ירושלים•‪10‬‬ ‫•ביהמ"ד•פני•מנחם‪•,‬יוסף•זיו•‪3‬‬ ‫•ספרים•וינקל‪•,‬עלי•הכהן•‪15‬‬ ‫הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪TH•STREET•BROOKLYN,•NY•11218•39•1366‬‬ ‫•מרכז•הספרים‪•,‬הרב•שך•‪2‬‬ ‫•ספרי•הישיבה‪•,‬בית•ישראל•‪1‬‬ ‫לונדון ‪ -‬אנגליה‬ ‫דהא קיימא לן (בר"ר מד‪ ,‬ה) שכל מקום שנאמר 'אחר' ‪-‬‬ ‫‪•TEL.•718.633.8103•FAX.•718.438.2846‬‬ ‫•אלתר•ספרים‪•,‬הרב•לנדא•‪1‬‬ ‫•פאר‪•,‬צייטלין•‪20‬‬ ‫•ביהמ"ד•ארי•שבחבורה‪•,‬הארגמן•‪4‬‬ ‫‪4382846@GMAIL.COM‬‬ ‫•ולדמן•ספרים‪•,‬ביהמ"ד•הגדול•בעלזא‬ ‫סמוך‪' ,‬אחרי' ‪ -‬מופלג‪ .‬לכן דייק משה רבינו ואמר‬ ‫ביתר‪:‬‬ ‫•למדן•‪•-‬בית•הספרים‪•,‬כהנמן•‪•64‬ב'‬ ‫•ספרי•קודש•ויזניץ•‪•-‬גבעת•פינחס‬ ‫•אברמוביץ•ספרים‪•,‬מאה•שערים•‪13‬‬ ‫•ספרי•עין•יעקב‪•,‬עין•יעקב•‪31‬‬ ‫הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו‬ ‫'אחרי מותי'‪ ,‬כי לא תיכף אחר מיתתו זמן מופלג‬ ‫•קודש‬ ‫•בילר•ספרים‬ ‫בית שמש‪:‬‬ ‫•רמה•ד•‪•-‬ספרים•ווינקל‬ ‫•שנקיס•פתח•תקוה•‪16‬‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫קרית ספר‪:‬‬ ‫אשדוד‪:‬‬ ‫נתניה‪:‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬והיינו אחר מות יהושע‪.‬‬ ‫•‪055-653-1344‬‬ ‫•הרה"ח•ישראל•מנדלסון•הי"ו••‪052-762-4016‬‬ ‫•ספרים•טובים•‪•-‬ביהמ"ד•קרית•צאנז‬ ‫הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו‬ ‫ברוקלין ‪ -‬ניו יורק‬ ‫ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א‬ ‫בט_לפון‪073-321-1945 :‬‬ ‫משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו‬ ‫שיקגו ‪ -‬אילינוי‬ ‫ובארה"ב בט_לפון‪1917-456-8021 :‬‬ ‫‪ 1>2‬דף היומי בב_לי אידיש‬ ‫* _לשידור חי‬ ‫הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו‬ ‫‪ 2>2‬שיעורי ירוש_למי אידיש ‪ 3>2‬חומש רש״י אידיש‬ ‫ציריך ‪ -‬שווייץ‬ ‫‪ 5>2‬דרשות באידיש‬ ‫‪ 4>2‬שפת אמת אידיש‬ ‫‪ 3>1‬שפת אמת _לה״ק‬ ‫‪ 1>1‬דף היומי בב_לי _לה״ק‬ ‫‪ 5>1‬דרשות ב_לה״ק‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬י‪+‬צחק ‪0527-130-217‬‬ ‫© כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים‪_ .‬לקב_לת הג_ליונות‪ ,‬הערות‪ ,‬תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_ל‪shiurey.r.d@gmail.com :‬‬