שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — ניצבים וילך (2026-08-31)

נצבים-וילך
הדלקת הנרות 20.03 :פלג 18.59 :פלג ב19.56 :
מוצאי ש"ק 21.11 :ר"ת21.32 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל ש"ק - 21.04 :סוזק"ש ש"ק :מג"א - 9.45/9.27 :גר"א10.21 :
4 SEPTEMBER 2026 ב"ה ,ערב ש"ק כ"ב אלול תשפ"ו • שנה ל"א ,גליון אלף תשל"ג • דף היומי חולין קכ"ז • אבות פרק ה'-ו' • • Nr 1733
סליחות
במוצ"ש זו פ' נצבים-וילך
בס"ד ,לסדר 'כי לא תשכח מפי זרעו' ימי הרחמים והסליחות תשפ"ו ,פה אנטווערפען יצ"ו
הנני בשבח הבא בכתבים על מבצר הכוללים דחסידי באבוב בעירנו ,מיסודו של האי גברא רבה מורה ודאין
הבלתי נשכח מאתנו הרה"ג רבי משה האלברשטם זצ"ל רב ביהמ"ד דחסידי באבוב יותר ממ' שנה שטרח ועמל
להקים עולה של תורה והוראה ויסד מקום תורה חשוב זו ,וכהיום ממשיך ביתר שאת ויתר עז ,ואברכים יקרים
תיאמר ומסולאים מפז שוקדים ומתייגעים באהלה של תורה במשך כל היום ,בכולל לפנה"צ ואחה"צ בראשות הראשי
כוללים החשובים ידידנו הרה"ג אברהם גאלדמאן שליט"א וידידנו הרה"ג בן ציון גיפס שליט"א ובהכוונתם
תפלת הסליחות האברכים לומדים שמעתתא אליבא דהילכתא ומתקנין עצמן בקנייני הלכה למעשה להורות הוראה בישראל.
ועכשיו עורכין מסיבת 'חזקנו' לטובת החזקת הכוללים ,אמינא לפעלא טבא יישר ,וראוי לכל אחד ליטול
בבית הכנסת הגדול אסטען חלק בהחזקת מקום תורה חשוב זה ,ובפרט להני אברכי הכוללים שתורתם אומנתם ולומדים תורה מתוך הדחק.
על ידי החזן ובזכות זה תתברכו בברכת ותומכיה מאושר ,אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ,ונזכה לשנה טובה
מתוקה ומבורכת ,ותהיה לנו ולכל ישראל שנת גאולה וישועה שנה שיוליכנו מהרה פדוים לציון ברינה בביאת
ר' יוסף רויטענבארג נ"י גוא"צ ובנין ביהמ"ק בב"א.
בברכת כתיבה וחתימה טובה ,הכו"ח להרמת קרן התורה והכוללים
בשעה 23.15
דברי התעוררות ע"י
מרן הרב שליט"א תקיעת שופר בבית בית הכנסת הגדול
בברכת כתיבה וחתימה טובה א) הרוצה שיבואו לתקוע בשופר בראש אסטען 46
השנה אצלו (או אצלה) בבית או בבית
תפלת מנחה בערב ר"ה בשעה 20.00
מתוך לוח הקהלה
החולים ,יפנה למזכירות הקהילה -
.03.233.55.67 דרשת
שבת פ' נצבים־וילך ,כ"ג אלול.
ב) מתנדבים המוכנים לתקוע בשופר בראש
השנה אצל הנ"ל ,מתבקשים להודיע
מרן הרב שליט"א
הדלקת הנרות( 20.03 :פלג המנחה - 18.59 :פלג להנ"ל. אחר תפלת מנחה
ב)19.56 : ברכת לשנה טובה למרן הרב שליט"א
מפטירין "שוש אשיש" (ישעיה סא) עד "כל ימי להשיגה כי היצר הרע מסייע לו ,אך דבר מצוה אין בבית הכנסת הגדול
עולם"( .אין מברכין ברכת החודש לחודש תשרי) היצר הרע מניחו לעשות כל כך בזריזות וכל שכן בברכת כתיבה וחתימה טובה
אבות פרק ה'־ו'. לרדוף אחרי המצוה.
מוצאי שבת( 21.11 :לשיטת ר"ת)21.32 :
יום א' ,כ"ד אלול ,יום ראשון דסליחות.
ואם האומות רודפין אחרי ישראל להרע להם,
ואף שאינם מסורים בידם הם רודפים אחריהם מפנינים יקרים
מוצאי שבת ,תפלה כנהוג ,שמו"ע ,אתה חוננתנו, להרע להם ,מוכח שלא היו מכוונים לשם מצוה, אתם נצבים היום כלכם לפני ה' א-להיכם (כט,ט)
חצי קדיש ,ויהי נועם ואתה קדוש ,קדיש תתקבל, רק לעבירה ,דאם היו מכוונים לדבר מצוה אין להם
(ויתן לך) ,עלינו ,לדוד ה' אורי (לאומרים במעריב). "אתם נצבים היום" בגימטריא "לעמוד
לרדוף אחריהם כי אין זה מדרך המצוה. (מטה משה ,אות תשעט) לסליחות".
סליחות :בלילה או באשמורת הבוקר אומרים (אמרי שפר)
סליחות ,הש"ץ מתעטף בטלית בלי ברכה וכשיאיר
היום יברך (ונכון ליקח טלית שאולה ,ואז לא יברך ומל ה' א-להיך את לבבך וגו' (ל,ו)
כשיאיר היום) .אומרים אשרי ,חצי קדיש בניגון מי יעלה לנו השמימה (ל,יב) והנה קשה דבפרשת עקב כתיב 'ומלתם את
המקובל ,סליחות כנהוג ,ובסוף הסליחות נופלים איתא בתיקוני זוהר (תקון כב סה,ב) שמצות מילה ערלת לבבכם' (י,טז) ,דמשמע שמוטל על האדם
על פניהם (רק אחר חצות הלילה ,)1.41 -ואומרים היא חותמו של הקב"ה ,וכל מי שמשמר ברית מילה
קדיש תתקבל .אומרים סליחות בכל יום בחול עד עצמו להסיר את ערלת לבבו ,וכאן משמע
ערב יום כיפור. כאילו שומר את השם הקדוש ,כמו שנרמז בכתוב שהקב"ה יעשה זאת?
הרבה נוהגין באנטווערפען לילך על הקברות ביום
"מי יעלה לנו השמימה" ,ראשי תיבות 'מילה' וסופי וביאור הענין הוא ,דאיתא בספה"ק דאדם יש
א' דסליחות. תיבות שם 'הוי"ה' ,לרמז ששמירת הברית היא לו שני מיני יצה"ר :א .מה שנברא עמו ביחד ,ב .מה
ערב ראש השנה ,יום ו' ,כ"ט אלול (יש נוהגין שמירת שם הוי"ה .וזהו הרמז 'מילה' אותיות 'מל שנעשה ע"י מעשיו הרעים .וזהו הרמז בפסוקים
להתענות עד חצי היום .)13.39 -מקדימין לבית י"ה ,ו'מוהל' אותיות 'מל ו"ה' ,שעל ידי מצות מילה הללו' ,ומל ה' אלקיך את לבבך' דהיינו שאת היצר
הכנסת לומר סליחות "זכור ברית" (ויש אומרים זוכים להשלים שם הוי"ה. שנברא עמו ביחד אותו מסיר הקב"ה בסיעתא
בלילה) ,אומרים תחנון בסליחות אבל לא בתפלת והוסיף על זה מרן החיד"א ע"ה ב'דבש לפי' דשמיא ,ובפרשת עקב מיירי באותו היצר שהביא
שחרית .תפלה כנהוג ,שמונה־עשרה ,חצי קדיש,
אשרי ,למנצח יענך ,ובא לציון ,קדיש תתקבל ,שיר (מערכת מ"ם אות כא) שזה כוונת הכתוב (תהלים קלח,ב) לעצמו ע"י מעשיו הרעים ,ולכן מוטל עליו להסירו
של יום וכו' .אין תוקעין כל היום (כדי להבדיל בין "כי הגדלת על כל שמך אמרתך" ,כי 'אמרתך' זו (רבי יצחק מאמשינוב) ולמול את עצמו.
תקיעות רשות לתקיעות מצוה) ,התרת נדרים (יש המילה ('שש אנכי על אמרתך') ,ו'שמך' היינו שם הוי"ה,
נוהגין לעשות התרת נדרים בין כסא לעשור). והמילה שנרמזה בראשי תיבות קודמת לשם הוי"ה ונתן ה' א-להיך את כל האלות האלה על איביך
(יש מקומות שהולכין על הקברות בערב ראש שנרמז בסופי תיבות. ועל שנאיך אשר רדפוך (ל,ז)
השנה). ועוד כתב שם החיד"א בשם רבינו אפרים יש להבין תיבות "אשר רדפוך" ,דהיה לו לומר
רוחצין וטובלין ועושין שאר ההכנות ליום הדין ,כדי שבתיבות 'מי יעלה לנו השמימה' אחרי שנחסר "אשר הצירו לך" או כדומה ומדוע נקט רק "אשר
להכנס בו בקדושה וטהרה .ונזכה להכתב ולהחתם
לחיים טובים ארוכים ולשלום ,ולביאת גואל צדק מהם ראשי וסופי התיבות ישארו הגימטריא של רדפוך"?
בב"א. תק"ם שהם כמנין 'ישראל' .והוסיף החיד"א על ונראה דהנה לכאורה לא היה מקום לענוש את
הדלקת נרות שבת ויו"ט ראש השנה שנת תשפ"ז, דבריו שהוא לרמז שמצות ברית מילה היא תחילה האומות על שמצירין את ישראל כי יכולים לומר
בשעה ( 19.47פלג המנחה)18.46 : לכל דבר ,ורק לאחר שנימול יכול לזכות להיקרא שמכוונים לשם שמים לעשות שליחות הקב"ה
תחל שנה וברכותיה בשם ישראל ,ואחר שנקרא בשם ישראל יזכה בגלל שישראל אינם מקיימים את התורה .אך
מולד תשרי תשפ"ז :פרייטיק צונאכטס 8 ,אזייגער, לקבל שפע טוב משם הוי"ה ברוך הוא. ידוע שלדבר עבירה האדם מתאוה מאד ועושהו
59מינוט און 1חלק. (מילתא חדתא -רבי דוד חי אבוחצירא) בזריזות ואם אינו יכול להשיג בקלות ,רודף אחריה
1
שונה הלכות רבי נתן הכהן אדלער זצ"ל
עניני אמירת סליחות מפראנקפורט-דמיין -רבו של ה"חתם סופר" -כ"ז אלול תק"ס
נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו
זמנה גודל קדושתו מתולדותיו
• לכתחלה רצוי לומר סליחות באשמורת הבוקר בכל יום, הגאון הקדוש ר' נתן אדלר זצוק"ל ,מיום עמדו הגה"ק מוה"ר נתן אדלער זצ"ל (מפראנקפורט
בשליש האחרון של הלילה ,שהוא זמן עת רצון (ב"ח על דעתו לא הסתכל אפילו בחלון ,ומיום שנעשה דמיין) ,נולד בשנת תק"ב לאביו הגאון מוה"ר יעקב
ופרישה ריש סי' תקפא) ,ויש נוהגים לומר בכל יום בחצות בן תשע שנים לא הלך בחוצות. שמעון בנו של הגאון מוה"ר נתן אדלער זצ"ל דומ"ץ
הלילה( ,והרבה נוהגים לומר בחצות רק ביום א' דסליחות ,ויש (חתם סופר עה"ת -הקדמה) בפראנקפורט דמיין .גאון עצום ,חסיד שבכהונה,
גם שנוהגים כן בערב ר"ה וביום י"ג מדות) ,שהוא גם עת רצון אשר כל רז לא אניס ליה בתורת הנגלה והנסתר.
(מג"א או"ח סי' א סק"ד) .בשאר ימי הסליחות אומרים לפני גדלותו וענותנותו הרביץ תורה בפפד"מ ,מגדולי תלמידיו נודע הגאון
תפלת שחרית ,ומשתדלים לקום מוקדם יותר מהרגיל. הג"ר צבי בנימין אויערבאך זצ"ל המו"ל ספר בעל חתם סופר זצ"ל .אח"כ כיהן כאבד"ק רעכניץ,
הש"ץ "משנת רבי נתן" ,כותב בהקדמה: ובשנת תקמ"ב עבר לעיר באסקאוויץ ,ובשנת תקמ"ו
• צבור הרוצים לומר סליחות ואין להם ש"ץ רק מי שכבר אך כאשר הגיע (הגר"נ אדלר זצ"ל) לעשרים, חזר לעיר פפד"מ .בספרי תלמידו החתם סופר
אמר סליחות ,מותר לו להיות ש"ץ עבורם ,שמותר כבר נתמלא סביביו אורה ,ושמו הולך וגדול כשם מובאים הרבה מחידושי תורתו .נפטר כ"ז אלול
לומר סליחות כמה פעמים (שו"ת שבט הלוי ח"ה סי' סו). הגדולים אשר בארץ ,ויאספו אליו בעלי מקרא תק"ס ומנוחת כבודו בפפד"מ.
• איתא ברמ"א (סי' תקפא ס"א) שהש"ץ של סליחות יהיה בעלי תלמוד תלמידים הגונים ,אשר אור שמשם (מקח טוב ,תולדות המחברים)
גם הש"ץ בתפלת שחרית ומנחה ,שהמתחיל במצוה זרח עוד בימינו ,כמו הגאונים רבי אברהם בינג ,רבי
אומרים לו גמור ,וי"א גם בערבית שלפניו ,אכן בזמננו משה סופר ,רבי מענדל קארגוי ,ואאמ"ו (רבי אברהם נשמה קדושה
ברוב המקומות אין נוהגים כן (עי' בערוה"ש שם ס"ו). אויערבאך) זצ"ל וזולתם .והקול נשמע בכל הגלילות, הגאון רבי שלמה סופר זצ"ל אבד"ק בערגסאס
אופן האמירה כי מלא רוח חכמה ובינה בנגלה ובנסתר ,ויבואו אליו בן הגה"ק הכתב סופר זצ"ל ,כותב:
• טוב לעמוד במשך כל אמירת הסליחות ,ומי שקשה לו אנשים מקצה ארץ ויתפלאו על תורתו ועל ידיעתו שמעתי ממגיד אחד אמיתי שפעם אמר הגאון
יעמוד לכה"פ באמירת י"ג מדות (מתחלת אמירת א-ל מלך,
ואם גם זה קשה לו יעמוד רק מ'ויעבור') ,וכן יעמוד באמירת
גם בחכמת הטבע ובלשון הקודש וארמית ,ובהא קדוש ה' מה"ו חיים האלבערשטאם זצ"ל בעמ"ח
וידוי (מט"א שם סי"ח). זכינהו רבי נתן לכולהו רבנן. שו"ת "דברי חיים" לקדוש דודי הגאון מה"ו שמעון
• האוחז באמצע אמירת הסליחות והתחילו הצבור ושמעתי מאאמ"ו זצ"ל שהגידו לו ,שרבי נתן זצ"ל אבד"ק קראקא ,וכה דבריו :אין חידוש כל כך
לומר "א-ל מלך יושב" ,אם רוצה יכול לומר עמהם, הפקיר כל אשר יש לו למען לא יכשלו היוצאים שאביו ה"חתם סופר" ז"ל נתעלה לגדול וקדוש אשר
ואם רוצה להמשיך הסליחות יכול להמשיך ,וכשמגיע והבאים אל ביתו ,כי גם בלילה לא שכב ולא סגר לו דומיה תהלה ,כי רבו היה רבי נתן אדלר ,אשר עליו
הש"ץ ל'ויעבור' יאמר עם הצבור משם עד 'ורב חסד דלתות ביתו ,ולא היתה שעה בלילה חוץ מלילי שבת שמעתי ממורי הקדוש מה"ו נפתלי זצ"ל מראפשיטץ
לכל קוראיך' ,ואח"כ יחזור למקום שאוחז ,וכשגומר ויו"ט שלא מצאוהו בחוריו יושב ועוסק בתורה ,וכי ששמע מפי הרה"ק בעל "נועם אלימלך" זצ"ל שאמר,
אותה הסליחה ,ימשיך מיד לסליחה הבאה ואין צריך יהי' להם דבר קשה בין קודם בין לאחר חצות ,ויבואו כי זה רבות בשנים לא בא נשמה קדושה לעלמא הדין
לומר 'א-ל מלך' (שאמירתו היא רק הקדמה לאמירת י"ג מדות
אליו ,והודיעם קשט דברי אמת. כמו רבי נתן אדלר זולת הקדוש מהר"י בעל שם זצ"ל.
-שו"ת שבט הלוי ח"ט סי' כד) .אמנם יאמר את הפסוקים גם למדת ענותנותו אין חקר ,תמיד נחבא אל (חוט המשולש החדש ,עמ' יד)
שלפני הסליחה הבאה ,שעיקר הסליחות הם הפסוקים (המשך בעמוד ג)
שלפני כל סליחה וסליחה (מחצה"ש סי' סח) ,ולכן אין לדלג מתורת הלשכה
עליהם. נמסר ע"י הדומ"ץ הרה"ג ר' אליעזר שמעון עקשטיין שליט"א
• בסליחות כתוב שיאמרו וידוי 'אשמנו' ג' פעמים ,אך כמה הלכות של התרת נדרים הנוגעים לערב ראש השנה
ברוב המקומות נוהגים עפ"י האריז"ל לומר רק פעם (יו"ד סימן רמ"ב סעיף י"ג) ,ומפורש כן בירושלמי (סוטה פ"ח שאלה :מי שאינו יכול לבא להתיר נדרו בפני שלשה אם
אחת. ה"ח) כמו שציין שם בדעת תורה ,ודעת הרמב"ם (הל' ביאת יכול להתיר ע"י שידבר לפניהם דרך הטלפון?
נפילת אפים מקדש פ"א ה"ב) שחלב בכלל משקה המשכר (עי' בכורות תשובה :נראה דעת הפוסקים שיכולים להתיר דרך
• דעת כמה פוסקים שאין נופלים על פניהם בלילה ,ורק מ"ה ,):ועי' שו"ת תשורת ש"י (ח"א סי' שס"ו) ,מ"מ דעת הטלפון.
קרוב ליום מותר (שו"ע סי' קלא ס"ג ,מט"א סי' תקפא סי"ט). מרן השבט הלוי (בכת"י) דאין חלב של זמננו במציאות דהנה הגם דלענין שמיעת הבעל את נדר אשתו
אמנם המנהג שכשאומרים סליחות בחצות הלילה, שיוכל להפר דווקא דרך שמיעה כמ"ש הרמ"א (יו"ד זה ,וכ"ש במעורב עם קאווע או טיי או צוקער דאינו
אומרים גם נפילת אפים ,דמחצות אפשר להקל (משנ"ב סי' רל"ד סעיף כ"ה) דנו גדולי הפוסקים דצריך שמיעה בחשש זה ,ולכן בשתה מקודם חלב או קאווע או טיי
ממש ,ודנו הפוסקים אם הידיעה דרך טעלעפאן מהני ,עם חלב מותר להצטרף להתיר נדרים (ואין ללמוד מזה
סי' קלא סקי"ח). עי' קובץ הבאר (ח"א סימן פ"ו את ו') ומנחת שלמה נדרים לחתן ביום חופתו).
• כשיש ברית מילה ,יש שמדלגים על וידוי ונפילת אפים,
(ע"ב ):ובשפת אמת (יו"ד שם) ועוד ,מ"מ בזה כיון דהתרת שאלה :אם נתחייב לחבירו והוסיף באמירתו בלי נדר אם
ואומרים רק עד "הרחמים והסליחות" (קצה המטה סי' נדרים אע"ג דנימא דאינו יכול למנות שליח לומר חרטתו
צריך לקיים דבריו?
תרב סכ"ח) ,ויש שנהגו לומר את הכל (אלף המגן סי' תקפא).
ואם אומרים סליחות בחצות והברית למחרת בבוקר, לפניהם ,עי' ר"ן בנדרים (ח ):ורמב"ם (הל' שבועות פ"ו תשובה :גם כשאומר בלי נדר עליו לקיים דבריו והוי בכלל
כל היוצא מפיו יעשה. ה"ד) ושו"ע (יו"ד סי' רכ"ח סעיף ט"ז) ,מ"מ כתבו הפוסקים
לכו"ע אומרים בלילה את הכל. הנה העולם טועים וסוברים שכשאומר על התחייבות דבשעת הדחק מתירין ע"י כתב הנודר ששולח חרטתו
סליחות במנין שכתב לפני המתירין ,עי' פתחי תשובה (שם סק"ח) דרבו בלי נדר אין צריך לקיים דבריו ,והגם שהרא"ש בנדרים
• התפלות שהן בלשון תרגום ,כגון "מחי ומסי" ,אין המתירין ע"י כתב ,ועכ"פ בשעת הדחק אפשר להקל (פ"א סימן ח') וטור ושו"ע (יו"ד סי' רנ"ח סעיף י"ב) מבואר
אומרים ביחידות (מטה אפרים סי' תקפא סכ"א) ,אבל אם הגם שהנודר אינו ממש לפניהם ,וכן סגי בידיעה בלבד שאם רוצה שלא יהא נדר ע"י אמירתו יאמר בלי נדר עכ"פ
התחיל עם הצבור ויצאו ,מותר לגמור (כמש"כ המט"א שם שהנודר מתחרט על נדרו ,וכמ"ש הרא"ש בנדרים (פ"א סי' במצוה כגון שיעשה חסד עם חבירו וכדומה (עי' אהבת
סי"ז לענין קדיש). ז') ,וק"ו בזה ששומעין דברי הנודר עצמו .ולכן נראה ברור חסד פ"א נתיב החסד אות י"ח ושו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן
• התחילו הסליחות במנין עשרה ויצאו מקצתן ונשארו שעכ"פ בשעת הדחק יכול הנודר להתיר נדרו באמצעות קכ"ז) ,ובקיצור שו"ע (סי' ס"ז סעיף ד') דראוי להרגיל עצמו
הרוב (אבל אין עשרה) ,יכולים לומר הקדיש בסוף טלפון ,והשלשה יתירו לו במקומם ,וכל זה מבלי להכנס גם בדברי רשות לומר בלי נדר ,ועי' פתחי תשובה (סי' ר"ג
סק"א) בשם השל"ה ,מ"מ גם בכה"ג דאין עליו חומרת נדר בגדרם של גלי-קול הטלפון.
הסליחות (שו"ע סי' נה ס"ב ובמשנ"ב שם סק"ו ,אולם לדעת
ומוציא שפתיך תשמור ,מ"מ יש לאדם לקיים מה שאמר מן להיות יכול אם חלב או שאלה :מי ששתה קאווע
השו"ע הרב שם ס"ד יתכן שאין לומר אז את הקדיש) ,אבל לא המתירין?
מצד מדבר שקר תרחק כשמשנה בלי סיבה (עי' בבא מציעא
יאמרו "מחי ומסי" וי"ג מדות (מט"א שם). מ"ט ).ושארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ,ורק תשובה :מותר ,וכן המנהג.
מנהגי ערב ראש השנה הגם שכתב הש"ך (יו"ד סימן רכ"ח סק"ט) דמי ששתה כשיש לו סיבה לבטל ,או כגון ששכח לקיימו ,אינו עובר,
• נוהגים להתענות בערב ר"ה (שו"ע שם ס"ב) בשביל יין או שאר משקין המשכרים אסור לו להתיר נדרים עפ"י הואיל ומתחילה לא נתכוין לנדר ,וכן דעת גדולי הפוסקים,
תשובה ,ונוהגים להתענות מעלות השחר עד חצות[ ,אם סוגיית הגמרא בעירובין (ס"ד ):וכריתות (י"ג ):דאין לשיכור עי' שו"ת שבט הלוי (חלק י' סי' קנ"ו) ,ושם הביא כן בשם
שתה בטעות ג"כ ימשיך התענית עד חצות] .ובזמננו שהדורות להתיר נדרים ,וכן בשתה משקה המשכר ,וכמ"ש הרמ"א הגריש"א ,וכ"ה בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ג סי' ק"ס).
חלשים ,יכולים לסמוך על מש"כ הרבי ר' אלימלך זי"ע,
ששני דפים גמרא עם רא"ש נחשב כתענית (גדולי הוראה).
• המרגיש חולשה מותר לו לאכול ואין צריך התרת
רשימת הרבנים :הגר"ע האניג שליט"א /הגרי"ז פאללאק שליט"א /הגרא"ש עקשטיין שליט"א /הגרא"ח
שטרנבוך שליט"א /הגרא"י רייך שליט"א /הגר"ש לוריא שליט"א /הגרי"י ברייער שליט"א /הגרש"מ
מאשקאוויטש שליט"א /הגר"א פריעדמאן שליט"א /הגרחי"ל טייטלבוים שליט"א /הגרשמ"ח גרינפעלד
שליט"א /הגרב"נ פייבוש שליט"א /הגרי"י רבינוביץ שליט"א /הגר"נ געלדציילער שליט"א /הגרי"א רייזמן
לשכת הוראה
נדרים ,מכיון שאינו רוצה לבטל המנהג לגמרי (הגהות שליט"א /הגר"ד שיינברגר שליט"א /הגרש"צ אדלער שליט"א /הגרי"ד אורשנסקי שליט"א /הגר"ש בעלז שע"י הבד"ץ דקהלתנו
דגול מרבבה יו"ד סי' ריד). שליט"א /הגר"א גולדמן שליט"א /הגר"י גרינוואלד שליט"א /הגרצ"א וויזניצער שליט"א /הגרש"מ טעללער
שליט"א /הגר"ח סופר שליט"א /הגר"א קאליש שליט"א Jacob Jacobsstraat 22
• נוהגים לעשות התרת נדרים בערב ר"ה אחר תפלת
שחרית (מט"א שם סמ"ט) .ויש נוהגים לעשות זאת ביום שעות קבלת קהל ב"לשכת הוראה" שבבנין הקהלה מספר טלפון:
אמירת י"ג מדות או בערב יוה"כ. לפנה"צ / 11:15 - 10:15אחה"צ 15:00 - 14:00
• מקודם מתירים את הנדרים שעשה במשך השנה
שעברה ,ואח"כ עושים מסירת מודעה על כל מה
שעה לפני השקיעה עד השקיעה (שבוע הבא משעה )19.10 03.208.4115
"תיבת הדואר" של "לשכת הוראה" (וסימנך דיין = )4115
שיעשה בשנה הבאה ,שיהיו 'בלי נדר'.
• שלשה אנשים המתירים יכולים להיות גם קרובים למי מתרוקנת בימים א'-ה' בשעות הנ"ל משעה 8.00בבוקר
שמתירים עבורו ,וכן קרובים זה לזה ,כגון אב ובנו (שו"ע בעניני לשון הרע הנוגע לשידוכים -בטלפון 0484.222.252 עד 12.00בלילה
יו"ד סי' רכח ס"ג). בימים ג' וה' משעה 18.00עד 19.00ע"י הג"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א
2
הסוגיא בעל פה גמרא תוס' וראשונים ואח"כ ביקש
א יידיש ווארט מהם להגידו על מה נפשם לשאול הגיעה ,והשיבו כי רבי נתן אדלער (המשך)
והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' כל הקושיא אין לה התחלה לפי פירושו את הסוגיא
וכפטיש יפוצץ סלע הרחיק כל קושיא ,ופעם אחת הכלים והרחיק עצמו מכל גדולה ומעלות שעשו
א-להיך שמה (ל,א) בכהונה .הוא אמר וצוה לתלמידיו ,אל תקראוני רבי
מען דארף צולייגען הארץ ,אז אפילו ווען דער
נתקשו מאוד באיזה דברי בעל המאור בסוגיא
דגרופה וקטומה (שבת ר"פ כירה) ,אשר מאריך מאוד סתם ,אלא רבי נתן .מעולם לא שמעו ממנו לשון
אייבירשטער האט אונז פארשיקט אין גלות ,איז דאס מדברת גדולה :זה המחבר טעה וכדומה .ואם שמע
נאר "הדיחך" ,געשטופט ,נישט אוועק געווארפען ,און
בענין זה .וכאשר בא תלמידו הבחור משה סופר
לשאול באורים של כהן הגדול והוא כדרכו עשה מאחד דבר גנאי על ת"ח ,גער בו בנזיפה .ואף במקום
ווען איינער שטופט א צווייטער ,בלייבט ער נאנט צו שנצב לריב בדבר הלכה נגד חבריו ,לא ברעש וסערה
(הכתב והקבלה) אים.
ופירש הסוגיא עם הבעל המאור באריכות הכל בע"פ
ולא נשאר להם קושיא ,עמד התלמיד משתומם איך ידבר -כאשר הי' המנהג בימים האלה ,ואמרו קנאת
זכר כל האריכות של בעל המאור לאמרו בעל פה, ה' צב-אות תעשה זאת ,עי' סנהדרין כ"ד לאחד
לשון חכמים ואמר לו רבו תאמין לי שזה שנים רבות עברו שלא קראתי נועם -כי אם כטל תזל אמרתו ,רכו דבריו
מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות למדתי בעל המאור הזה. (משנת רבי נתן ,הקדמה) משמן ובנחת נשמעים.
כרצונו ,צדיק או רשע ,וכל זמן התורה כן ,כדי שיהיה וידוע שהגאון רנ"א ז"ל אמר שמיום עמדו
להם זכות בבחירתם בטוב ובעונש ברצונם ברע ,אבל על דעתו לא שכח מה שלמד ,ומטעם זה לא כתב עוצם מדרגתו
לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם טבע ,לא חידושי תורה שלו על הספר כי אמר שכל עיקר הגאון רבי יוסף נפתלי שטערן זצ"ל כותב:
יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל, שהתירו חז"ל לכתוב דברים שבע"פ הוא משום עת ארשום פה מה ששמעתי מכבוד מו"ח הרב
והיא המילה הנזכרת כאן ...וישוב האדם בזמן ההוא לעשות שהתורה נשכחת בעו"ה ,וכמו שהאריך הגאון מו"ה ר' שלמה אלכסנדרי סופר ז"ל ששמע
לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון שהיה עושה הרמב"ם בהקדמתו ,ור' נתן אומר במשנה סוף מס' כמה פעמים מפ"ק אביו מרן מו"ה שמעון סופר זי"ע
בטבעו מה שראוי לעשות ,ולא היה לו ברצונו דבר והפכו ברכות הפרו תורתך משום עת לעשות לה' ,והוא לא מקראקא ,שבטל ילדותו התחיל לכתוב תולדות
...כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ אבל יעשה שכח מה שלמד על כן לא העלה חידושי תורה שלו של אביו ,ועל רבו הגה"ק ר' נתן אדלר זי"ע כתב
בטבעו המעשה הראוי ,ולפיכך אין בהם לא זכות ולא על הספר רק סימנים נתן לעצמו בנקודות ותיבות. "מלאך ה' צבא-ות" ,ועפ"י מקרה ראה אביו החת"ס
(רמב"ן לו,ו) חובה ,כי הזכות והחובה תלויים בחפץ. ואבא מאוה"ג (ה"כתב סופר") זצ"ל הביא עמו רשימותיו ,וקרא אותו החת"ס ואמר לו:
בשנת תרכ"ה מפפד"מ הששה סדרי משנה אשר וואס האסט דוא דא געשריבען אויף מיין רבין,
כבר נהגו למד מתוכן הגאון רנ"א זצ"ל ושמה נרשמים נקודות
וכתוב בצדו וצ"ע או נקודות לבד ,ורב מובהק א'
מלאך ה' צבא-ות? עס איזט קיין מלאך זא ווייט
געקאממען (אף מלאך לא הגיע כל כך רחוק) ,עס האט
קריאת פסוק "הנסתרות" בקול רם באשכנז הדפיס (בשנת תרכ"ב) חיבור על חלק א' קיין מלאך דאצו זוכה געוועזען ,וואס מיין רבי -
כבר נהגו להגביה הקול כשקוראים בפרשתנו ממשניות לפרש כונת הגאון ז"ל בנקודותיו ושם ותחסרהו מעט מאלקים (אף מלאך לא זכה למה שזכה
הפסוק "הנסתרות לה' אלקינו וגו'" ,ומצאנו טעם הספר "משנת רבי נתן"( .חוט המשולש החדש ,עמ' טז) מורי -ותחסרהו מעט מאלקים).
לדבר זה בספר הכתב והקבלה ,שהביא קושיית ה"מגיד (דרשות חתם סופר ח"ב ,דף שעב " -שער יוסף")
מישרים" למה לא מצינו שכלל ישראל ענו על הברית גודל בקיאותו
שכרת עמם משה רבנו בערבות מואב ,כמו שענו "נעשה כבוד ידידי הגאבד"פ מו"ה מרדכי הכהן כבור סוד
ונשמע" בהר סיני? שטראסר ,סיפר בשם מורו הגה"צ באר שמואל, כך הי' דרך לימודו של הגאון רבי נתן אדלר זצ"ל,
ועל זה כתב וז"ל :ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי ששמע מרבו הכתב סופר זי"ע ,מבקיאתו הנפלאה עפ"י רוב למדו תלמידיו בחדר החיצון וכשהיה להם
מאמר פסוק זה "הנסתרות" וגו' ,הוא מאמר המקהלה שעפ"י רוב למד מורנו רבי נתן אדלר משניות ועל איזה דבר הקשה הביאו אליו ,והיה דרכו לפרש
(קאהר) ,והיא תשובת ישראל אל משה ,ובזה קיימו כל משנה ומשנה סידר משפה ולחוץ כל משא ומתן
עליהם ועל זרעם אחריהם דברי הברית הזאת [הערת של הגמ' והתוס' ראשונים ואחרונים רי"ף רמב"ם פינת כשרות ווינקעל
המערכת :ועי' באור החיים הק' שג"כ פירש שהפסוק הזה הוא וטוש"ע וכו' ואף בהיותו בדרך בק"ק פראג למד
תשובת כלל ישראל] ...וסמוכים לזה ממה שנוהגים כנ"ל ,ובשעת לימודו הרגיש מרנ"א שאחד מתלמידי הבד"ץ דקהלתנו העניק השגחה על סוגים שונים של
שהקורא בתורה בצבור ,במקרא זה הוא מגביה קולו בו חכמים השומעים רצה לעוררו על איזה ענין ויאמר נקניק ,פסטרמה ובשר מעושן מחברת Fleishman's
יותר מבמה שלפניו. הגאון בזה"ל :ידעתי מה כונתו מדוע השמטתי *
ובלקוטי מהרי"ח (בהשמטות לחלק ב') כתב וז"ל :הנה דברי המרדכי פלוני? אכן בכונה השמטתיו כי אינו הבד"ץ דקהלתנו העניק השגחה על מוצרים שונים
מהמרדכי רק איזה תלמיד טועה כתבו ואינו אליבא מחברת Turkish Delight
המנהג ,,כשמגיע הקורא לפסוק "הנסתרות" וכו' ,קורא
בקול רם ,ולפענ"ד אפשר משום דעד "הנסתרות" הוה (דרך הנשר ,אות ח) דהלכתא עכ"ל.
כמו תוכחה ,וכמ"ש התוספת במגילה דף ל"א שמהאי כוס תנחומין
טעמא מחלקין נצבים וילך כדי לסיים הקללות בנצבים עבודת תפלתו להרה"ג ר' אברהם י.ה .גולדמן שליט"א
קודם ר"ה ע"ש ,לכך אחר שסיים הקללות קורא בקול תלמידי החתם סופר דברו על דבר אריכות מרבני לשכת הוראה דקהלתנו
רם וכמו גבי תוכחה. תפלת החתם סופר ,אמר להם מה ,אני מאריך על פטירת אחיו ע"ה
בתפלתי ,דעו כי מורי ורבי ר' נתן אדלער זצ"ל המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
אכסניא של תורה בתפלת ערבית של שבת אחר שאנו תלמידיו אשר ולא תוסיפו לדאבה עוד
וענית ואמרת להגיד שאינך כפוי טובה, גם אנחנו לא היינו מקצרים ,גמרנו תפלתנו ,והלכנו הנהלת הקהלה
צריכים אנו להודות להנהלת בית המדרש
מחזיקי הדת אסטען ברכת מזל טוב חמה ולבבית להרה"ג
כוס תנחומין
על שהיו לנו לאכסניא בשעת הדחק למשך שני מוה"ר ישראל חיים שטארק שליט"א
שבועות בעת שהשלטונות מנעו מאתנו לפתוח שערי ראה"כ ש"ס בעיון דחסידי בעלזא להרה"ג ר' יוסף חיים טראב-כהן שליט"א
ישיבתנו להזמן החדש וחברי הביהמ"ד הרשו לנו ברוב רב הקהלה הספרדית בית משה
ולכל משפחתו שיחיו על פטירת אמו ע"ה
טובם להשתמש בבית המדרש והחדרים שלידו ,ועי"ז
היתה היכולת לפתוח שערי הישיבה בזמן. לרגל אירוסי הבת עב"ג שיחיו המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
תודה מיוחדת ירוו מהם ומכל צאצאיהם רוב נחת וכל טוב ולא תוסיפו לדאבה עוד
למרן הרב שליט"א מאחלת הנהלת הקהלה הנהלת הקהלה
לכל מתפללי בית המדרש
ובמיוחד להגבאי הנאמן תלמוד תורה החדש פרויקט חזק חזק
הרב ר' אברהם לארינץ שליט"א ברגשי תודה והכרת הטוב ,הננו מבקשים להביע את
שעמדו לימיננו לכל צרכינו. תודתנו העמוקה להנהלת ביה"ס בית חינוך לבנות חיזוק ותמיכה
השי"ת ישלם פעלם הטוב ותהי משכורתם שלמה ובפרט לעומד בראשה לאמהות באנטווערפען
מעם ה' בזכות החזקת תורה דרבים.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
הרב אלי' פריעד שליט"א לילדים בשידוכים
אשר ברוב טובו ,ברוחב לב ובמאור פנים ניאות לעמוד למעלה מ !!100-שידוכים בעירנו כבר
הנהלת ישיבה קטנה תורה ויראה דסאטמאר לימיננו ,ובנדיבות לבו פתח בפנינו את שעריו והושיט יצאו לפועל בזכות הפרויקט הזה!
לנו יד מסייעת ,מתוך רצון טוב ונכונות לסייע לנו
ייראוך עם שמש בתחילת דרכנו. במסגרת הפרויקט ,לכל משתתף יהיה שותף
שיתפלל עבורו -אנא שילחו את השם העברי
תפלת שחרית בימות החול כותיקין אין בפינו די מלים לבטא את גודל הכרת הטוב על
הטובה הגדולה ועל היחס החם שזכינו לו .תפילתנו של הבן/בת יחד עם השם העברי המלא של האם.
בביהמ"ד פשעווארסק היא שזכות זו תעמוד לו ,ויזכה תמיד לראות ברכה • לבנים :גב' אייז תחי' 0499-292399
בכל יום חצי שעה לפני הנץ והצלחה בכל מעשה ידיו ,מתוך בריות גופא. • לבנות :גב' ווילק תחי' 0494-343006
יום א' כ"ד אלול בשעה 6.34 והברכה אחת היא גם לכל תלמודי התורה החשובים אפשר להצטרף בכל זמן You can join any time -
סליחות בכל יום (מיום ב') בשעה 6.00 בעירנו אשר נרתמו לסייע ולעמוד לימיננו
תודתנו והערכתנו נתונות להם מעומק הלב. פרטים נוספים יימסרו בערב השידוכים
* בברכת הצלחה וברוב הוקרה ביום רביעי ה' תשרי ()16september
בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד
התחלת התפילה בשבת זו 6.15 הנהלת הת''ת "כל המתפלל בעד חברו -הוא נענה תחילה"
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק -כ"ג אלול
תקפ"ו :רבי אורי [ב"ר פנחס] "השרף" מסטרעליסק
תש"ב :הקדוש רבי יצחק מנחם [ב"ר שמואל צבי]
בר מצוה שידוכים
דאנציגער הי"ד -האדמו"ר מאלכסנדר -עקידת משה ב"ר חיים מאיר חנוך גאנץ (ווייס) נ"י אסתר ווייס נפתלי פריינד
יצחק * בת ר' שמואל נ"י בן הרב ישכר דוב שליט"א
תש"ב :הקדוש רבי משה בצלאל [ב"ר יהודה אריה לייב] שמואל אלימלך ב"ר חיים משה דמן (פרידמאן) נ"י ווייס (פלדמאן) פריינד (נויגרעשל)
אלטער הי"ד -בן השפת אמת אנטווערפען אנטווערפען
* אנטווערפען ,י"ח אלול תשפ"ו
יום א' -כ"ד אלול שלמה ב"ר יהודה ליבוש הלוי רובינפעלד (אינטראטער) נ"י
תקע"ה :רבי יוסף משה [ב"ר אלקנה] מזאלושיץ -ברית
אברם שפרה אוביץ פנחס נחום עזריאל מילר
תרל"ד :רבי יוסף [ב"ר משה] באב"ד -אב"ד טארניפאל
-מנחת חינוך
תרצ"ג :רבי ישראל מאיר [ב"ר אריה זאב] הכהן -חפץ
נולדה בת ב"ר ישראל אפרים פישל נ"י בת הרב דוד אריה שליט"א
אוביץ (כ"ץ)
לונדון
מילר (האפפמאן)
אנטווערפען
חיים למשפ' ר' יעקב משה הכהן כהן-סופר נ"י לונדון ,כ' אלול תשפ"ו
תשל"ו :רבי יחזקאל [ב"ר מרדכי זלמן] אבראמסקי -חזון *
יחזקאל למשפ' ר' יוחנן גוטפארב-רייך נ"י יעקב מנחם לפקוביץ רחל חנה טריינדל שטארק
יום ב' -כ"ה אלול: ב"ר שמואל דוד נ"י בת הרב ישראל חיים שליט"א
שטארק (קליין) לפקוביץ (גראסמאן)
ג'תתפ"א :רבי אלעזר ברבי שמעון
תקמ"א :רבי יחיאל מיכל [ב"ר יצחק] -המגיד מזלאטשוב
לוחות הקהלה לשנת תשפ"ז אנטווערפען לונדון
תרנ"ג :רבי דוד [ב"ר חיים] הלברשטאם -הרב דקשאנוב לוח הדינים והמנהגים לשנת תשפ"ז הבעל"ט אנטווערפען ,כ"א אלול תשפ"ו
תרס"א :רבי אהרן [ב"ר יעקב] אבוחצירה יצא לאור בעזה"י ,גבאי בתי המדרש יכולים
לקבלו במשרד הקהלה. פרומט קטינא אליעזר פיש
יום ג' -כ"ו אלול בן הרב אברהם יהודה שליט"א בת הרב אברהם שמעון שליט"א
תקס"ה :רבי אליהו [ב"ר יוסף] צרפתי -אליהו זוטא לוח הכיס שכל חברי הקהלה מקבלים בדואר,
לצערנו חל איחור בהדפסתו ,ובעז"ה מיד קטינא (שטויבער) פיש (טענענבוים)
תרל"ט :רבי שמואל אבא [ב"ר זעליג] מזיכלין אנטווערפען קרית יואל
תרס"ז :רבי עמרם [ב"ר יצחק יעקב] בלום -בית שערים כשיגיע ,יישלח לכל חברי הקהלה. אנטווערפען ,כ"א אלול תשפ"ו
(יצויין שלוח הכיס של שנת תשפ"ו ממשיך עד שבת בראשית
יום ד' -כ"ז אלול תשפ"ז ,וכן הלוח הגדול של שלש שנים מכיל בתוכו כל שנת תשפ"ז)
תק"ס :רבי נתן [ב"ר יעקב שמעון] הכהן אדלער -רבו של
החת"ם סופר מנייטרא תלמיד החת"ס ז"ל ,כשבאו לקבול על זה רבי נתן אדלער (המשך)
תרט"ו :רבי שלום [ב"ר אלעזר] רוקח -האדמו"ר מבעלז לפני בעל מחצית השקל ז"ל מהא דאמרינן מגילה
יום ו' ערב ר"ה -כ"ט אלול (כ"ב ע"ב) ,אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו בציבור לבית המלון ועשינו קידוש ואכלנו הרוטב וחזרנו
תרע"ו :רבי אליעזר חיים [ב"ר אברהם] דייטש מבאניאהד אא"כ הוא בטוח שיענה כיהושע בן נון ,ורק רמות לביהמ"ד ,והוא עדיין עומד לפני המלך בתפלתו.
-תבואות השדה רוחא נקטיה ליה .אמר להם בעל מחצית השקל ז"ל (ליקוטי חבר בן חיים ח"א ,עמ' לב)
תש"ע :רבי יצחק יעקב [ב"ר יחיאל יהושע] רבינוביץ - הראיתם עוד בעל עבירה שתהיה לו תאוה כזו ליפול
אדמו"ר מביאלא -אהבת יעקב (דרך הנשר ,אות מו) על פניו. כחו הגדול
ש"ק א' דר"ה -א' תשרי הגה"צ רבי שמואל עהרענפעלד ממאטרסדורף
ד'תשע"ב :הקדוש רבי אמנון ממגנצא " -ונתנה תוקף" קבלת הדין באהבה זצ"ל כותב:
תר"מ :רבי מאיר לייבוש [ב"ר יחיאל מיכל] מלבי"ם בא וראה מה שכתב קדוש זקיני חתם סופר ידוע מה שאמר ק"ז החת"ס זי"ע לתלמידיו:
תרע"ד :רבי יעקב דוד [ב"ר זאב] ווילאבסקי -הרידב"ז מיט שמות קפיצת הדרך מאכען איזט קיינע קונסט,
תרצ"ו :רבי יצחק מאיר [ב"ר אברהם יהושע העשיל] - זצ"ל בשנת תקע"ח לת"ח אחד מאוהביו ,וזה
לשונו... :והנה ביצקי מים על ידו בתחלת בואו מו"ר החסיד שבכהונה מו' נתן אדלער זצוק"ל האט
האדמו"ר מקאפיטשניץ קפיצת הדרך געהאבט אהנע עטוואס צו טוהן.
לבאסקאוויטש ולא הי' לו כי אם בן קטן ובת אחת
כמו בת י"ב שנה אהובה לו במעשיה כאמה כן ובזה פי' דוז"ק הגאון מו"ה שמעון סופר זל"ה
לתשומת לב בתה אי אפשר לספר שבחה ,ובעוה"ר מתה שם, מקראקא" ,ויעקב הלך לדרכו" בדרך העולם ,ועם
הנוסעים באוירון ומקבלים אוכל כשר ,לפעמים כל זה "ויפגעו בו מלאכי אלקים" -בלי שום פעולה
(בעיקר במחלקה ראשונה )1st class -מגישים להם ולא דמעה עינו ,והיה מצדיק הדין בשמחה גדולה
סכו"ם (בעשטעק) ממתכת. ונפלאה אשר לא ראיתי ממנו דוגמתו בתפלת מיוחדת הלך ,ועם כל זה נעשה לו נס גדול וקפצה
שמחת תורה ,אך ביום השבת פ' וירא והוא הי' רגיל (זכרון משה -הסכמות) לו הארץ.
צריכים לדעת ולהזהר שהכלים הללו אינם כשרים
ואין להשתמש בהם כלל. לעלות לכהן ולמפטיר בכל שבת וגם באותו השבת
שבתוך השבעה לא מנע מהנ"ל אז באמרו ההפטרה נפילת אפים
הקטן משה לך רד העד בהם שילכו לדרכם ולא זלגה דמעה אחת מעיניו וקבלו בידו ומיד חזר ונהפך הג"ר אברהם יהודה הכהן שווארץ זצ"ל נכד
יהתלו ולא יצחקו זה עם זו ,וירד משה והתרה בם לאחר ושוב לא נראה בו שום רמז עצבות ולא הזכיר הקול אריה ,מביא :הרב המקובל מו"ה שלמה
אבל לא שמעו לקולו ,עד שצוהו רבו שנית שיתרה (חוט המשולש החדש ,עמ' יז) שמה כלל... קארלאפסקי הלוי ז"ל הגיד לו (לאבד"ק ווערבוי)
בהם ויזהירם כי מרה תהיה להם באחרונה אם לא שבעת שלמד אצל הגאון ר' ישעי' דרעזניץ ז"ל
יתנו אוזן קשבת לדבריו ,והתלמיד עשה שליחותו, הזהרו בגחלתן בקאיעטין ,שמע שם שמורנו רבי נתן אדלר ותלמידו
אבל החתן הבטיחו שאם בוא יבוא עוד יכהו מכה ויהי בשנת תקל"ט הזדמן מעשה נורא ,הגאון החתם סופר ז"ל ,בעת למד אצלו בבאסקאוויץ,
רבה ,ומשה עלה למרום וסיפר לרבו את אשר הקדוש רבי נתן אדלר זצ"ל למד עם תלמידו בחדרו אמרו תחנון בכל יום ויום בפישוט ידים ורגלים,
הבטיחו החתן בהבטחה נאמנה ,ורבו שלחו פעם אשר על העליה ,ולמטה בשער הבית עמדו שם חתן עכ"ל ידידי נ"י.
שלישית ,והשפל הזה קיים מאמרו וברכו במתנת יד, וכלה ושחקו והתלו זה עם זו ,והמה בני עשירי העיר, וידידי הרה"ג מו"ה אנשיל ווייס אב"ד נאדיפאלו
והוא בא חזרה אל רבו בפנים זועפות ,ובשאלו רבו ודבר זה היה כקוץ מכאיב להגאון רבי נתן אדלר ז"ל נ"י סיפר לי בשם הגאון (רבי קלונימוס קלמן ווייס)
מה זאת ,השיב שקיים פסקו ,ולמראה עיניו ישפוט אשר שמעם מלמטה למעלה ,ועל כן צוה על תלמידו בעל פי שנים שאמר בשם אביו הג"מ ליב יאצעוויץ
רבו על האות והמופת בלחיו ועוד רשומו ניכר ,והיטב
חרה להגאון רנ"א ז"ל ,וצוה על התלמיד שיקח שופר
)Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק
הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur ורפואה קרובה לבא
בידו ולתקוע ולהריע ,ועשה בהם מעשה ,ולא עברו
כ"ד שעות ונענשו שניהם החתן והכלה מן השמים vrijdag 4 september zondag 6 september Sollie, Kasteelpleinstraat 24
במיתה ר"ל. Claeys, Quinten Matsijslei 11 Bek, Belgiëlei 66 woensdag 9 september
הקול נשמע העירה מהמעשה שהיה ותהום כל zaterdag 5 september maandag 7 september Eeuwfeest, Mechelsestwg. 181
Melkmarkt, Melkmarkt 33 Anfarma, Schulstraat 1 donderdag 10 september
העיר ,ויען כי שניהם היו ממשפחת עשירים גדולים Bankapotheek, Mechelsestwg. 12 dinsdag 8 september Justitia, Justitiestraat 81
רצו לענוש את הגאון רנ"א ז"ל ע"י ערכאות ,ובראות Het Eilandje, Westkaai 41
הגאון מאוה"ג רבי פנחס הורוויטץ זצ"ל בעל הפלאה ) na 22u.: Jasmijn, Luitenant Naeyaertplein 4ליל ש"ק( 4 september
שהיה אבדק"ק פפד"מ בעת ההיא כי לא טוב הדבר בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
ויתהוה על ידי זה מחלוקת גדולה ,וחשש על כבוד Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
אוהבו ורעו הגאון רנ"א ,שלח אליו כ"ד ת"ח שיקבל
עליו נידוי ר"ל ,אבל הגאון רנ"א ז"ל לא רצה לקבל, שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
ושלח אליו הגאון הפלאה ז"ל שנית שלטובתו
המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א: הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א: מרן הרב שליט"א:
מתכוין למען השקט הרעש ,ואז קבל הגאון רנ"א בימים א-ו 10:30-12:00 בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00 בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
ז"ל על עצמו על משך ששה שבועות ,ועי"ז שקט משרד הקהלה -שעות פתיחה:
לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 :
הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א: אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
03.233.55.67<5
בימים א-ו 10:15-11:15
רוח מחרחרי ריב .וכאשר עבר הזמן ובאו החכמים ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00 הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א: למזכירות הבית דין צדק
להתיר נידויו ,קרא הגאון לפניהם כל ששה פרשיות info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67 בימים א-ה 17:00-19:00 03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
שעברו עליו מספר תורה שלו. להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
(חוט המשולש החדש ,עמ' כד) להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
