gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' נצו"י · יד ‪ -‬יז אלול‬ ‫תשפ"ו · שנה כ"ו · גליון מה )אלף ש"מ(‬ ‫ידיעות ועדכונים מטעם היכלי התורה והחסידות‬ ‫לקראת ירח האיתנים בחצר הקודש‬ ‫יום א' דסליחות‪:‬‬ ‫סדרי ההיכל‪:‬‬ ‫‪ ‬אמירת הסליחות ב'היכל הגדול' בצל הקודש תחל אי"ה בשעה ‪ 5.00‬לפנות בוקר‪.‬‬ ‫‪ ‬לתשומת לב מפות המקומות יופיעו כבר ביום א' דסליחות וסדר הישיבה הוא על פי המפה בלבד כבימי ראש השנה‪.‬‬ ‫‪ ‬על מנת להקל בחיפוש המקום‪ ,‬החל ממוצאי שבת קודש‪ ,‬ניתן יהיה לשמוע את מקום הישיבה של כל אחד במוקד‬ ‫'בהיכלו' שלוחה ‪ 5˂1‬ע"פ מספר הזהות‪.‬‬ ‫‪ ‬היושבים בשורות העליונות בהיכל הגדול‪ ,‬מתבקשים לשים לב ולכבד ראשונה את זקני ונכבדי אנ"ש או אורחים אשר‬ ‫אין להם מקום‪.‬‬ ‫‪ ‬המקומות בפארנצעס מיועדים לבחורים בלבד‪ ,‬וסדר העמידה הוא ע"פ מפות המקומות שנרכשו‪.‬‬ ‫‪ ‬מי שאין לו מקום רשום מכל סיבה שהיא‪ ,‬ייעזר בהושבה ע"י הגבאים הממונים‪ .‬אין להתיישב על מקום שאינו שלכם‬ ‫וח"ו מלהיות חב לאחרינא‪.‬‬ ‫‪ ‬בהוראת הקודש – זכות רכישת מקום בהיכל הגדול‪ ,‬הוא בתנאי קודם למעשה שלא לשוח כלל בכל שעת התפילה‬ ‫מרישא ועד גמירא ולשמור על כבוד וקדושת בית ה'‬ ‫שיפורים וחידושים בסדרי ההיכל‪:‬‬ ‫‪ 2 ‬כניסות חדשות הוסדרו במיוחד עבור יושבי מתחם הגלריה במערבה של היכל‪ ,‬על מנת להקל על הכניסות והיציאות‬ ‫מהמתחם באופן ישיר‪ ,‬בקלות ובנוחות‪.‬‬ ‫‪ ‬כניסה ‪ – 1‬לבאים מצד דרום מכיוון קרית החינוך‪ ,‬מתוך מתחם ה'תה צימער' של כל ימות השנה‪.‬‬ ‫‪ ‬כניסה ‪ – 2‬לבאים מצד צפון מכיוון רחוב הרמ''א‪ ,‬המקווה וכדו' – הכניסה מתוך המתחם המגודר של הכניסה‬ ‫לפארנצעס הבחורים‪ ,‬מדלת מספר ‪.6‬‬ ‫‪ ‬שימו לב! אין גישה ישירה למתחם הגלריה מתוככי ההיכל‪.‬‬ ‫‪ ‬נא לעקוב אחר שילוט ההכוונה לדרכי הכניסה למתחם הגלריה!‬ ‫‪ ‬כמו"כ‪ ,‬מתחם נוחיות חדש לרווחת הקהל‪ ,‬נבנה בהשקעה גדולה במזרחה של היכל‪ ,‬במתחם הצמוד להיכל בצד צפון‪.‬‬ ‫המתחם מיועד ליושבי צד מזרח צפון בלבד‪ .‬לבחורים העומדים ע"ג הפארנצעס‪ ,‬הוצבו במקום חדרי נוחיות בנפרד‪,‬‬ ‫ע"מ למנוע עומס‪.‬‬ ‫תפילת שחרית ו'כוס של ברכה'‪:‬‬ ‫‪ ‬קודם אמירת הסליחות ולאחריה יוגש לקהל הגדול שתיה חמה וקרה בשפע רב‪ ,‬להשקות צמאי חסדך‪ ,‬ב''אוהל כוס‬ ‫של ברכה'' ברחבה הסמוכה להיכל הגדול‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר אמירת הסליחות יתקיימו מניינים לתפילת שחרית ב'היכל הגדול' ובהיכל הישיבה לצעירים‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר תפילת שחרית יוגש פת שחרית וכיבוד קל‪ ,‬שתיה חמה וקרה לציבור האורחים‪ ,‬בהרחבה גדולה‪ .‬הכיבוד יוגש‬ ‫בחדר האוכל שבקרית החינוך‪.‬‬ ‫ידיעות לבית יעקב‪:‬‬ ‫‪ ‬ביום א' דסליחות יהיו פתוחים עזרות הנשים לרווחת בית יעקב‪.‬‬ ‫‪ ‬מנין סליחות לבית יעקב אלו הנשים יתקיים בליל מוצש"ק בשעה ‪ 00:40‬באולם 'מרכז החסד' ברחוב רבי טרפון‪.‬‬ ‫פר' נצו"י ∙ א · תשפ"ו‬ ‫ידיעות ועדכונים מטעם היכלי התורה והחסידות‬ ‫לקראת ירח האיתנים בחצר הקודש‬ ‫ראש השנה‪:‬‬ ‫הכנסת אורחים‪:‬‬ ‫‪ ‬ניתן עדיין להירשם לאש"ל לקהל האורחים בימי ראש השנה הבעל"ט‪ ,‬עד יום שני הבעל"ט‪ ,‬כ"ה אלול‪.‬‬ ‫‪ ‬הרישום יתאפשר ‪ 24‬שעות ביממה באמצעות מוקד 'בהיכלו' ‪ ,03-570-3000‬שלוחה ‪.2‬‬ ‫‪ ‬נא להצטייד במספר הזהות האישי ובתשלום בכרטיס אשראי בלבד‪.‬‬ ‫‪ ‬לתשומת לב ‪ -‬חובה להירשם גם אם חפצים לסעודות בלבד – ללא לינה‪.‬‬ ‫‪ ‬ההרשמה לתלמידי הישיבות הקדושות מתבצעת אך ורק באמצעות הנציגים בהיכלי הישיבות כמתפרסם בכל ישיבה‪,‬‬ ‫התלמידים ישהו במאורגן יחד עם האחראי הממונה מטעם הנהלת הישיבות‪.‬‬ ‫‪ ‬בחורי החבורות הק' – יכולים להזמין במוקד הנ"ל‪.‬‬ ‫סדרי ההיכל‪:‬‬ ‫‪ ‬סדרי המקומות כפי שמופיע במפות הישיבה ביום א' דסליחות‪.‬‬ ‫‪ ‬לנוחיותכם מפות עם סדרי הישיבה תלויות מחוץ להיכל הגדול בכמה מוקדים‪.‬‬ ‫‪ ‬הושקעו מאמצים ועמל רב‪ ,‬כמו גם דמים מרובים להוספת מקומות ישיבה נוספים ובמלאכת השיבוץ‪ ,‬על מנת להביא‬ ‫לרווחת הציבור ביתר שאת‪ ,‬במידה וחלה טעות במקום אותו הזמנתם או ששמכם אינו מופיע ברשימות‪ ,‬נא פנו אל‬ ‫הרה"ח ר' שמואל צבי ארנפלד‪ ,‬מוה"ר שמואל בלך‪ ,‬מוה"ר יצחק יהושע ווינברגר‪ ,‬מוה"ר משה דב לוינשטיין‪.‬‬ ‫‪ ‬מי שאין לו מקום רשום מכל סיבה שהיא‪ ,‬ייעזר בהושבה ע"י הגבאים הממונים והסדרנים שיעמדו לרשות הקהל‪ .‬אין‬ ‫להתיישב על מקום שאינו שלכם וח"ו מלהיות חב לאחרינא‪.‬‬ ‫‪ ‬במקרה של אי התאמה בין המפה לשילוט על השולחן‪ ,‬המפה היא הקובעת‪.‬‬ ‫‪ ‬חל איסור מוחלט להוסיף כסאות לישיבה בשולחנות בהיכל הגדול ובעזרת הנשים מעבר לרשום במפות‪ ,‬או להחליף‬ ‫מקומות חלילה‪ .‬הדבר גורם לסבל עבור רוכשי המקומות ומהווה גזל‪.‬‬ ‫‪ ‬לתשומת לב‪ :‬המקומות הרשומים מיועדים עבור הרוכש בלבד ואין להעבירו לאחר‪ .‬מקום שנרכש עבור מתפלל אחר‬ ‫‪ -‬הינו בחזקת הגבאים!‬ ‫‪ ‬יש להקפיד על שקט מוחלט במתחם המבואה בכניסה להיכל הגדול‪ ,‬כדי שלא להפריע את תפילת היושבים בפתח ההיכל‪.‬‬ ‫‪ ‬סכנת נפשות! חל איסור מוחלט לעמוד )וכל שכן להוסיף כיסאות ולשבת( במעברים בכל רחבי ההיכל הגדול‪.‬‬ ‫המעברים מיועדים לכניסה ויציאה בלבד ועליהם להיות פנויים לחלוטין בכל עת‪.‬‬ ‫‪ ‬ברחבת וקרבת ההיכל הגדול הושקעו מאות אלפי שקלים לתועלת הציבור‪ ,‬הציבור היקר מתבקש להזהיר גדולים על‬ ‫הקטנים ולהישמר מכל משמר על כל הציוד יקר הערך ולהשגיח על הילדים שלא יינזקו חלילה בגוף ובממון‪.‬‬ ‫כניסות ומעברים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכניסה לקרית החינוך לגברים ‪ -‬היא אך ורק משערים‪ :‬א'‪-‬ג'‪-‬ה' ‪ -‬דרך שער ‪ 1‬של ההיכל‪ ,‬או דרך השביל החדש עד‬ ‫הכניסה החדשה בפינת מזרח דרום – סמוך לבית אבות‪.‬‬ ‫‪ ‬הכניסה למתחם הגלריה ‪ -‬כפי שפורסם‪ ,‬הינו אך ורק מצד מערב מחוץ להיכל‪ .‬יש לעקוב אחר השילוט‪ .‬אין אפשרות‬ ‫מעבר למתחם הגלריה מתוככי ההיכל‪.‬‬ ‫‪ ‬הכניסה לפארנצ'עס לבחורים ‪ -‬הינה אך ורק מכיון הכניסה האחורית ברחוב הרמ"א‪ ,‬סכנת נפשות! אין להיכנס ולעלות‬ ‫בשופו"א מתוככי ההיכל! ונשמרתם מאוד לנפשותיכם‪.‬‬ ‫‪ ‬הכניסה לעזה"נ בגלריה )וחלק השני של עזר"נ דרום( ‪ -‬משערים‪ :‬ח'‪-‬ט'‪-‬י' )רחבה המערבית של ההיכל הגדול(‪.‬‬ ‫‪ ‬הכניסה לנשים מבוגרות‪ ,‬ולמתפללות עזר"נ החדשה )בצד מזרח( ‪ -‬דרך הכניסה החדשה בצד מזרח )מזרח‪-‬דרום(‬ ‫]החל משביל הגישה החדש צמוד לחניה בצומת דברי חיים‪ ,‬עד הכניסה בשער החדר בגדר קרית החינוך[‪ .‬אין מכניסה‬ ‫זו מעבר לעזרת הנשים הגדולה‪.‬‬ ‫‪ ‬שירותים לנשים‪ ,‬בסמוך לכניסה לגלריית עזרת הנשים‪ ,‬ובבנין חדרי השיעורים הסמוך‪.‬‬ ‫אכסניות וסעודות יו"ט‪:‬‬ ‫‪ ‬מידע אכסניות‪ :‬לתועלת אנ"ש האורחים שיחי'‪ ,‬אי"ה בעת ההגעה בערב יו"ט יוכלו לקבל מידע אודות מיקום‬ ‫האכסניה‪ ,‬במוקד 'בהיכלו' בשלוחה ‪ 3<2‬החל משעות הבוקר‪ ,‬כמו"כ לכל בעיה או שאלה ניתן לפנות אל האחראי‬ ‫הר"ר חיים ישראל שולדינר הי"ו‪.‬‬ ‫‪ ‬מקומות הלינה‪ :‬בנין הת"ת‪ ,‬בתי החינוך לבנות‪ ,‬ובקרית החינוך‪ ,‬כל אחד לפי המקום המשובץ על שמו‪ .‬הבחורים‬ ‫מקבלים הודעה על מיקום האכסניות שלהם בהיכלי הישיבות הק'‪.‬‬ ‫‪ ‬לתשומת לב ‪ -‬השיבוץ )קירבת המיקום לזאל וכו'( נקבע בהתאם לגיל וכו'‬ ‫‪ ‬סעודות החג‪ :‬לאברכים ‪ -‬בהיכל הישיבה לצעירים – לפי מפות במקום | לבחורים ‪ -‬בחדר האוכל ‪ -‬לפי מפות במקום‬ ‫)אין מקום לבחורים בהיכל ישיב"ק כלל(‬ ‫‪ ‬חלוקת האוכל המוכן בערב יו"ט ‪ -‬למזמינים בלבד‪ ,‬בחדר האוכל בקרית החינוך‪ .‬יש לעקוב אחר שעות החלוקה כפי‬ ‫שיתפרסם בקו 'בהיכלו' ובהודעות למזמינים‪ .‬לאחר שעות אלו אין התחייבות לספק את ההזמנות‪ .‬במידה ויהיו‬ ‫שינויים או עדכונים תצא הודעה מסודרת למזמינים‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · ב · תשפ"ו‬ ‫כוס של ברכה‪:‬‬ ‫‪ ‬מתחמי 'כוס של ברכה' לרווחת קהל הקודש – כדלהלן‪:‬‬ ‫‪' ‬אוהל כוס של ברכה' ‪ -‬חדש ומרווח הוקם השנה במתחם הסמוך להיכל הגדול ברחבת קרית החינוך‪ .‬באוהל התוקנו‬ ‫‪ 5‬מערכות שתיה חמה מתקדמות‪ ,‬עם עשרות ברזי מים חמים‪ ,‬בהשקעת עתק מנדבת נדיבי העם‪.‬‬ ‫‪ ‬במתחם האוהל יוגש בס"ד שתיה חמה וקרה ומזונות בכל ימי ר"ה‪.‬‬ ‫‪ ‬הקידושא רבא בעת ההפסקות בימי ר"ה ‪ -‬יתקיים בחדר האוכל הממוזג‪ .‬באוהל יוגש בעת הזו רק שתיה חמה וקרה‪,‬‬ ‫למניעת עומסים במקום‪.‬‬ ‫‪ ‬כך גם הותקנה מערכת מים קרים עוצמתית ורבת תפוקה‪ ,‬במתחם המבואה להיכל הגדול‪ ,‬לרווחת הקהל הגדול בכל‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫‪ ‬שימו לב ‪ -‬והדרת פי זקן‪ :‬מיחם א' ‪ -‬מתוחם ומיועד לזקני אנ"ש‪ ,‬כמו"כ יהיה אפשרות לקבל כוסות מיוחדים להכניס‬ ‫למבוגרים שאינם יכולים לצאת עד המתחם‪.‬‬ ‫‪ ‬המתחם המיוחד לבחורים – יוקם בס"ד עם שתיה חמה וקרה משך ימי ר"ה וכן עם מזונות בעת ההפסקות בהרחבה‬ ‫גדולה‪ ,‬המתחם יוקם בצמוד לכניסה לפארנצעס‪ ,‬מצד צפון‪.‬‬ ‫‪ ‬על מנת להקל על העומס האדיר‪ ,‬הבחורים מתבקשים שלא להגיע כלל לאוהל כוס של ברכה והם יקבלו בס"ד את כל‬ ‫הצורך במתחם הייעודי להם‪.‬‬ ‫‪ ‬המעוניינים להרים נדבת ליבם הטוב ולזכות את אלפי אנ"ש להחיות בהם נפש‪ ,‬יפנו אל הר"ר משה גליק בטל' ‪.054-8440582‬‬ ‫לרווחת אנ"ש‪:‬‬ ‫‪ ‬גוי של שבת ‪ -‬לאחר אישור מו"ץ בלבד ‪ -‬ניתן להשיג אצל מוה"ר יצחק הרשקוביץ הי"ו‬ ‫‪ ‬בימי ר"ה יתקיים מנין לקריאת התורה לחיובים ובעלי שמחות במתחם המלתחה ליד כניסה ‪ 2 -‬בתיאום מראש עם‬ ‫הגבאים בלבד‪.‬‬ ‫ידיעות לבית יעקב‪:‬‬ ‫‪ ‬תקיעת שופר‪ :‬לרווחת ציבור הנשים והילדים‪ ,‬הורחבו שעות תקיעת שופר לזיכוי הרבים ברחובה של עיר ותוגברו‬ ‫משמעותית בסייעתא דשמיא‪ - .‬תקיעת שופר ביום ב' דר"ה יתקיים בס"ד כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ ‬במתחם התקיעות המרכזי – בחניה הסמוכה לצרכניית 'שערי חסד'‪ ,‬מול ביהמ"ד אוהל נחמיה‪.‬‬ ‫‪ ‬בכל שעה עגולה )למעט בשעות ‪ 13:00‬ו‪ (14:00‬כדלהלן‪.17:00 | 16:00 | 15:00 | 13:30 | 12:00 | 11:00 :‬‬ ‫‪ ‬ובשני מוקדים נוספים‪ :‬א‪ .‬ברחבת רחוב רבי טרפון ‪ | 18‬ב‪ .‬ברחבת הבניין רח' ברטנורא ‪ ,14‬בשעות‪13:30 | 12:00 :‬‬ ‫‪ ‬עפ"י מנהגנו‪ ,‬הנשים אינן מברכות על שמיעת קול שופר‪.‬‬ ‫סדרי ההיכל‪:‬‬ ‫‪ ‬אודות בעיות בעזרת הנשים ניתן לפנות אל האחראית גב' ש‪ .‬דייטש‪.‬‬ ‫‪ ‬עפ"י הוראת גבאי בית המדרש‪ ,‬אזהרה חמורה! אין להכניס בשופו"א ילדים קטנים ותינוקות לעזרת הנשים בליל א'‬ ‫דר"ה עד לאחר תחילת אמירת לדוד מזמור! האימהות מתבקשות להשגיח ע"כ בכל תוקף‪ .‬הדבר מפריע ומבלבל עד‬ ‫מאוד לכל הציבור הק'‪.‬‬ ‫‪ ‬נא ואנא שמור על השקט בעת העליה והירידה במדרגות הכניסה לעזרת הנשים‪ ,‬הרעש מפריע הן למתפללות בעזה"נ‬ ‫והן ליושבים מתחת לגלריה‪.‬‬ ‫‪ ‬במקרה של אי התאמה בין המפה לשילוט על השולחן‪ ,‬המפה היא הקובעת‪.‬‬ ‫‪ ‬חל איסור מוחלט להוסיף כסאות לישיבה מעבר לרשום במפות‪ ,‬או להחליף מקומות חלילה‪ .‬הדבר גורם לסבל עבור‬ ‫רוכשי המקומות ומהווה גזל‪.‬‬ ‫‪ ‬סכנת נפשות! חל איסור מוחלט לעמוד )וכל שכן להוסיף כיסאות ולשבת( במעברים בכל מקום שהוא‪ .‬המעברים‬ ‫מיועדים לכניסה ויציאה בלבד ועליהם להיות פנויים לחלוטין בכל עת‪.‬‬ ‫כניסות ומעברים‪:‬‬ ‫‪ ‬הכניסה לנשים – מתפללות הגלריה )מערב(‪ ,‬והחלק השני של עזר"נ דרום‪ .‬אך ורק משערים‪ :‬מרחוב הרמ"א‪ ,‬דרך‬ ‫שערים ח'‪-‬ט'‪-‬י'‪.‬‬ ‫‪ ‬הכניסה לנשים מבוגרות‪ ,‬ולמתפללות עזר"נ החדשה )בצד מזרח(‪ ,‬דרך הכניסה החדשה בצד מזרח )מזרח‪-‬דרום(‬ ‫]החל משביל הגישה החדש צמוד לחניה בצומת דברי חיים‪ ,‬עד הכניסה בשער החדר בגדר קרית החינוך[‪ .‬אין מכניסה‬ ‫זו מעבר לעזרת הנשים הגדולה‪.‬‬ ‫‪ ‬שירותים לנשים‪ ,‬בסמוך לכניסה לגלריית עזרת הנשים‪ ,‬ובבנין חדרי השיעורים הסמוך‪.‬‬ ‫כוס של ברכה‪:‬‬ ‫‪ ‬בעת ההפסקות יוגש כיבוד קל כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ ‬לנשים ובנות‪ ,‬מתפללות הגלריה ומתפללות עזר"נ הקבוע בצד דרום – בעת הקידוש בהיכל הישיבה לצעירים‪.‬‬ ‫‪ ‬לנשים מבוגרות בלבד ולמתפללות עזר"נ החדשה )בצד מזרח( – במתחם כוס של ברכה למעלה בסמוך לכניסה‪.‬‬ ‫‪ ‬לנשים צעירות‪ ,‬במתחם החדש למטה סמוך למדריגות העליה לעזר"נ‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · ג · תשפ"ו‬ ‫יום הקדוש‪:‬‬ ‫‪ ‬ניתן להזמין מקומות לינה ליום הקדוש בצל הקודש וסעודה המפסקת בעריו"כ‪ ,‬החל מיום שני ג' תשרי צום גדליה‪ ,‬ועד‬ ‫יום ועש"ק ז' תשרי במוקד 'בהיכלו' שלוחה ‪.2‬‬ ‫מכירת עליות מוקדמת‪:‬‬ ‫‪ ‬כפי שהונהג בשנים האחרונות‪ ,‬גם השנה תתקיים בעז"ה מכירה מוקדמת של העליות לראש השנה‪ ,‬יום הקדוש ושמחת‬ ‫תורה‪ ,‬בהיכל הגדול אצל כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬כדי לחסוך בזמן היקר ובטירחא דציבורא בימי ירח האיתנים‬ ‫הבעל"ט לרווחת כל הקהל‪.‬‬ ‫‪ ‬כל המעוניין לרכוש את אחד מהעליות באחד מהימים הקדושים או בכולם‪ ,‬יפנה נא בהקדם אל מוה"ר בר יוחאי שמעון‬ ‫הי"ו או מוה"ר זאב קליין הי"ו‪.‬‬ ‫‪ ‬העליות יימכרו כנהוג במכירה פומבית לכל המרבה בנדבת לבו‪ ,‬ניתן להתעדכן אצל הנ"ל בדבר הצעות הרכישה‬ ‫שהצטברו בכל זמן‪ .‬לתשומת לב‪ :‬ניתן להתאגד יחדיו חברים או בני משפחה לרכישת עליה במשותף‪.‬‬ ‫כוס של ברכה‪:‬‬ ‫‪ ‬לקראת ירח האיתנים נקראים מזכי הרבים המעוניינים לקחת חלק ברבבות אלפי הזכויות והברכות ע"י הציבור הגדול‬ ‫בליעה"ר בימי הרחמים והסליחות ובכל מהלך ירח האיתנים‪ ,‬להחיות בהם נפש כל חי‪.‬‬ ‫‪ ‬ניתן ליטול חלק ב'כוס של ברכה' זכות אלפי הברכות לע"נ קרובים או לרגל השמחה במעונכם‪ ,‬אצל הרה"ח ר' משה גליק‬ ‫הי"ו ‪ | 054-844-0582‬הר"ר יצחק יהושע ווינברגר ‪ | 053-313-9913‬הר"ר משה דב לוינשטיין ‪.053-314-4654‬‬ ‫ותשועה ברוב יועץ‪:‬‬ ‫‪ ‬בהיכלי התורה והחסידות קוראים לכל אחד ואחד מציבור אנ"ש שיש בידו רעיונות או הצעות‪ ,‬בקשות או פתרונות‬ ‫לרווחת הציבור‪ ,‬להעבירם אל משרדי המוסדות או בקול צאנז‪ ,‬על מנת שיוכלו לדון בהם ולבצע את הטוב והיעיל ביותר‬ ‫לרווחת הציבור הגדול בלעיה"ר‪.‬‬ ‫חצי שעה לאחר מכן נכנס אליו עוד אברך בפנים‬ ‫יום חמישי פר' תבוא י"ד אלול‬ ‫נפולות ואמר שמגיע לו מזל טוב שנולדה לו בת‪...‬‬ ‫אחה"צ הגיע לביקור בקו"פ המחותן כ"ק הגה"צ רבי‬ ‫שאל אותו הרב שך‪ ,‬מה קרה שאתה נראה כך‪ ...‬וענה‪,‬‬ ‫אלימלך בידרמן שליט"א מלעלוב‪ ,‬וזהו תוכן השיחה‪:‬‬ ‫יש לי שבעה בנות‪ ,‬וחיכיתי לבן זכר‪ ...‬אמר לו הרב שך‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני אומר תמיד‪ ,‬שאברכים שזוכים‬ ‫לפניך נכנס כאן אברך שמח ומאושר כולו על שנולדה‬ ‫לעשות שמחה כשנה מנישואיהם‪ ,‬בלי להמתין יותר‬ ‫לו בת ראשונה‪ ,‬ואתה שבור‪ ,‬זאת אומרת שאתה שבור‬ ‫מדי‪ ,‬והכל הולך למישרין ב"ה‪ ,‬אינם יודעים להעריך‬ ‫בגלל שיש לך שבעה בנות‪...‬‬ ‫זאת וכמה צריכים להודות לה'‪ ...‬חושבים שזה הולך‬ ‫יש עוד מה להודות כאן‪ ,‬כי הלא זהו 'בת תחילה'‪...‬‬ ‫כך מאליו‪' ,‬אוטומט'‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אם חז"ל אומרים )ב"ב קמא‪ ,‬א( 'בת‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬בני ר' שמעון אהרן אמר לי שהרבי‬ ‫תחילה סימן יפה לבנים'‪' ,‬איז דאס די בעסטע סימן'‪,‬‬ ‫שליט"א אמר לו זאת‪ ...‬אין יודעים כמה להודות‪...‬‬ ‫אין צריך יותר מזה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬על כל טובה בנפרד צריכים להודות לה'‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬הבת הנולדה היא הרי גם בת‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪' :‬לומר שאינו כפוי טובה'‪ ...‬די‬ ‫תלמיד חכם‪...‬‬ ‫היינטיגע פרשה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע היה אומר בדרך‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬פרשה של הכרת הטוב‪...‬‬ ‫צחות‪ ,‬שהוא מסופק אם כשאדם נישא ולוקח בת‬ ‫כבר נודע מהחינוך באריכות )מצוה לג ועוד( דמי שאינו‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬האם די בזה שהאב הוא עכשיו תלמיד‬ ‫לו מדת הכרת הטוב הרי שאינו בסוג וגדר בן אדם כי‬ ‫חכם‪ ,‬ואף שלא היה כל השנים כך‪ ,‬או שתיכף בלידתה‬ ‫יבוא לכפור בבורא עולם‪.‬‬ ‫כבר צריכה להיות בת תלמיד חכם‪...‬‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬מספרים שאחד נכנס אל הגאון‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪' :‬לומר שאינו כפוי טובה'‪ ...‬אני‬ ‫הרב שך זצ"ל ואמר בהתלהבות ובשמחה גדולה‪ ,‬רבי‬ ‫צריך הכרת הטוב מיוחדת לרבי שליט"א על כל מה‬ ‫נולדה לי בת‪ ...‬ואמר לו הרב שך‪ ,‬נו הרי שומעים כאלה‬ ‫שעושה ומשקיע בשביל שיהיה באמת 'בת תלמיד‬ ‫דברים‪ ...‬השיב היהודי‪ ,‬אצלי זה בת ראשונה לאחר‬ ‫חכם'‪ ...‬רואים ב"ה איך שכל כולו 'אור תורה מחייהו'‪...‬‬ ‫עשרים שנה מהחתונה‪ ...‬זהו שמחה גדולה ומיוחדת‪.‬‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · ד · תשפ"ו‬ ‫יודה לה' הטוב והמטיב לו שהוציאו מימי רעה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יש לי אולי חלק קטן בזה‪...‬‬ ‫הגרמ"מ‪ :‬הבאר מים חיים בפרשתן מאריך על כך‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬על הלשון 'לומר שאינו כפוי טובה'‬ ‫שאמירת ארמי אובד אבי הוא כהודאה על כל הצרות‬ ‫אמרו איזה צדיקים‪ ,‬שלהיות 'מכיר טובה' זהו כבר‬ ‫שהקב"ה הושיענו מאז ועד היום‪ .‬וכותב שם שכאשר‬ ‫מדרגה‪ ,‬ומבקשים שלכל הפחות לא יהיה כפוי טובה‪...‬‬ ‫האדם יוצא מן המיצר אל המרחב‪ ,‬כמו הארבעה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬על כל נשימה ונשימה שאדם נושם‬ ‫שצריכים להודות‪ ,‬צריך הוא לזכור את המרירות בעת‬ ‫צריך לקלס לבוראו )ב"ר יד‪ ,‬ט(‪ ...‬בדרך הטבע קשה‬ ‫ההודאה‪ ,‬כדי שתהיה ההודאה בשמחה ובטוב לבב‬ ‫לקיים זאת‪ ,‬זולת מי שאינו מסיח דעתו מהקב"ה‪...‬‬ ‫יותר ויותר‪.‬‬ ‫להודות על 'כל נשימה ונשימה' פשוטו כמשמעו‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מצאנו בעת לידת יוסף‪ ,‬שאמרה אמו‬ ‫האדם הרי אינו מעריך את הנשימות‪ ,‬זה נראה כבא‬ ‫רחל )בראשית ל‪ ,‬כג( אסף אלקים את חרפתי‪ ,‬וכתב רש"י‬ ‫מאליו‪ ...‬רק כשיש קושי בזה ח"ו‪ ,‬כמו שראו בקורונה‬ ‫בשם המדרש )ב"ר עג‪ ,‬ה(‪' ,‬כל זמן שאין לאשה בן‪ ,‬אין‬ ‫רח"ל‪ ,‬אזי יודעים להעריך 'כל נשימה ונשימה'‪...‬‬ ‫לה במי לתלות סרחונה‪ ,‬משיש לה בן תולה בו‪ ,‬מי‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל‬ ‫שבר כלי זה‪ ,‬בנך‪ ,‬מי אכל תאנים אלו‪ ,‬בנך'‪ .‬ויש בזה‬ ‫בהקדמה לאבן האזל )חלק ו( מביא על 'מזמור שיר‬ ‫ווארט ידוע‪ ,‬ושמעתי זאת לפני כחמישים שנה מאיזה‬ ‫חנוכת הבית לדוד' )תהלים‪ ,‬ל( דקאי על חנוכת הבית‬ ‫ליטווישע ראש ישיבה‪ ,‬שתיאר זאת כדבעי‪ ...‬שהיתכן‬ ‫]כפירש"י‪ ,‬שיאמרוהו הלוים בעת חנוכת בית‬ ‫שזה היה סיבת שמחתה של רחל אמנו‪ ,‬אחר שהיתה‬ ‫המקדש[‪ ,‬ולכאורה היה צריך המזמור לדבר על‬ ‫עקרה שנים רבות‪ ,‬והיתה מלאה צער ומכאוב‪ ,‬והיו‬ ‫חנוכת בית המקדש‪ ,‬אבל תחת זאת מודה שם לה' על‬ ‫אומרים עליה שתעלה לחלקו של עשו הרשע )רש"י‪,‬‬ ‫טובות אחרות שעשה עמו‪" ,‬ארוממך ה' כי דליתני ולא‬ ‫שם(‪ ,‬וכל השמחה שלה היא שתוכל לתלות האשמה‬ ‫שמחת אויבי לי‪ ,‬ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני‪ ,‬ה'‬ ‫בבנה שהוא שבר את הכלי ואכל את התאנים‪,‬‬ ‫העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור"‪.‬‬ ‫אתמהה‪ ...‬אלא שזהו לימוד שבשעת שמחה גדולה‬ ‫ומבאר שדוד המלך לימד אותנו דרך בהנהגת האדם‪,‬‬ ‫צריכים לזכור להודות גם על הטובות הקטנות‪ ...‬הוא‬ ‫כי מנהגו של עולם הוא שאם יהיה לאדם צער‬ ‫אמר זאת באריכות והמתיקות בדרך משל ונמשל‪...‬‬ ‫בפרנסתו ואחר כך יהיה חולה‪ ,‬לא ידאג לפרנסתו כי‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬באמרי נועם )ליקוטים( כותב בדרך‬ ‫אם לבריאותו‪ ,‬ויתפלל לה' שישלח לו רפואתו‪.‬‬ ‫צחות‪ ,‬שלכן שוברים צלחת כשגומרים שידוך‪ ,‬לרמז‬ ‫וכשנענה ונתרפא‪ ,‬שב ומתפלל לפרנסתו שלא תהיה‬ ‫שתיכף כבר מבקשים על החתן והכלה שיהיו להם‬ ‫בדוחק‪ .‬אחר כך ה' בעזרו עוד יותר עד שמגיע לחיי‬ ‫בנים‪ ,‬ויהא במי לתלות כאשר ישברו כלים בבית‪...‬‬ ‫הרחבה ונתעשר ובנה בית גדול ועושה חנוכת הבית‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬בספר שבט סופר )פרשת תבא(‬ ‫ובא להודות לה' בעד עשרו ואשר עזרו לבנות הבית‬ ‫מבאר הלשון 'לא אכלתי באוני ממני'‪' ,‬אוני' מלשון כח‬ ‫הנהדר‪ ,‬כבר שוכח ימי עניו ומצוקתו‪ ,‬וגם חוליו אשר‬ ‫כמו 'כוחי וראשית אוני'‪ ,‬והאדם מודה בזה להשי"ת‬ ‫חלה ונתרפא‪ ,‬ומביע תודתו רק בעד עושרו‪.‬‬ ‫שכל מה שיש לו אינו מכוחו ועוצם ידו‪ ,‬אלא הכל‬ ‫ולימד אותנו דוד המלך ע"ה‪ ,‬כי גם בימי עשרו‬ ‫מאת ה'‪.‬‬ ‫וגדולתו אסור לו לשכוח את ימי עניו ומצוקתו‪ ,‬ואשר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מובא כבר בקדמונים )ראה בספר נפתלי שבע‬ ‫נתרפא מחוליו‪ ,‬וגם בזמן הגדלות צריך לזכור להודות‬ ‫רצון‪ ,‬בשם המדרש( שהבאת הביכורים הוא לתקן חטא‬ ‫על כל הניסים והטובות שעשה עמו הקב"ה בימי עניו‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬ודרשו בפסוק וענית ואמרת לפני ה'‬ ‫ודוחקו ולהביע תודתו אשר הושיעו מצרותיו‪.‬‬ ‫אלקיך ארמי אובד אבי וגו'‪ ,‬ארמי זה הנחש שהיה מלא‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרי גם בפרשת ביכורים מתחילים עם‬ ‫ערמומיות‪ ,‬אובד אבי זה אדם הראשון‪ ,‬שעל ידי הסתה‬ ‫'ארמי אובד אבי'‪ ,‬שמודים לה' על כל הניסים מהעבר‪.‬‬ ‫שלו אכל מעץ הדעת וגרם לו מיתה‪ .‬וכן מובא בספר‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬מתחיל בגנות )פסחים קטז‪ ,‬א(‪...‬‬ ‫כסף נבחר בפרשתן ‪ -‬הוא ספר עתיק שנדפס כבר בשנת‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬רבינו בחיי כותב על מה שמביא‬ ‫תע"ב לאחר פטירת המחבר ‪ -‬בשם כתבי רבי יוסף‬ ‫הביכורים מתחיל עם 'ארמי אובד אבי'‪" ,‬והכוונה‬ ‫דרשן‪ ,‬בשם אביו‪ ,‬שביכורים הם תיקון לחטא אדה"ר‪.‬‬ ‫במליצת הפרשה הזאת שיתחייב האדם לתת אל לבו‬ ‫וכן כתב החיד"א בספר חומת אנך לבאר מאמר הכתוב‬ ‫בזמן מעלתו ושלותו‪ ,‬זמן הירידה והשפלות שהיה לו"‪,‬‬ ‫'מראשית כל פרי האדמה'‪ ,‬דלכאורה הרי הביכורים‬ ‫ומבאר הפסוק בקהלת )ז‪ ,‬יד( 'ביום טובה היה בטוב‬ ‫הם משבעת המינים‪ ,‬ואם כן היה לו לומר מפרי העץ‪,‬‬ ‫וביום רעה ראה'‪ ,‬שהכוונה היא 'ביום טובה ראה ביום‬ ‫ופירש שמכאן רמז שהביכורים המה לכפר על חטא‬ ‫רעה'‪ ,‬וזהו כדי שיתבונן ביתרון שיש לו ביום הטוב ואז‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · ה · תשפ"ו‬ ‫ששותים לחיים וכו'‪ ,‬ועל הענין שלא לשתות יי"ש‬ ‫אדם הראשון שבקלקולו נאמר )בראשית ג‪ ,‬יז( ארורה‬ ‫לבד אלא לטעום מידי‪.‬‬ ‫האדמה בעבורך וגו'‪ ,‬ולכן נרמז פרי האדמה‪ .‬וגם‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬שמעתי מיהודי על כ"ק האדמו"ר‬ ‫במאור ושמש )ריש פרשתן( מאריך בענין זה שמצות‬ ‫הנחל יצחק מזוטשקא זצ"ל‪ ,‬שהוא סב כאן בשמחה‪,‬‬ ‫ביכורים הוא לתיקון חטא אדה"ר‪.‬‬ ‫שכאשר שתה לחיים היה טועם חתיכה קטנה של‬ ‫ואולי יש לומר בפשטות‪ ,‬כי בחטא אדם הראשון‬ ‫מזונות בלי לברך עליה כלל‪ ,‬ונסמך על ברכת שהכל‪.‬‬ ‫מצינו שאמר )בראשית ג‪ ,‬יב( "האשה אשר נתתה עמדי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שהיה פחות מכזית‪ ,‬והיה רק טפל‪.‬‬ ‫הוא נתנה לי מן העץ ואוכל"‪ ,‬וכתב רש"י 'כאן כפר‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬ופעם אחר ששתה לחיים ראה‬ ‫בטובה'‪ .‬ונמצא שחטא אדם הראשון היה בו ענין של‬ ‫שאין שם מזונות‪ ,‬ולקח חתיכה קטנה של חלה ואכלו‪,‬‬ ‫כפיות טובה‪ ,‬ולכן התיקון הוא על ידי מצות ביכורים‬ ‫וזה היה לפלא אצל הנוכחים‪ ,‬והוא הסביר להם דכיון‬ ‫שבה האדם מלמד שאינו כפוי טובה‪...‬‬ ‫שזהו חתיכה קטנה פחות מכזית אין צריך נטילת ידים‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬ילד ראשון זהו ממש בחינה של ביכורים‪...‬‬ ‫ולא ברכה‪ ...‬והכל הוא מכיון שלא רצה לשתות לבד‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬כ"ק האדמו"ר הנתיבות שלום‬ ‫בלי טעימה‪.‬‬ ‫מסלונים זצ"ל אמר פעם לאברך‪ ,‬שהזמן הכי מאושר‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬בירושלים כשנתנו תיקון היו‬ ‫בחייו היה כשנולד לו בנו הראשון‪ ,‬וזה היה בערב ראש‬ ‫נותנים 'חלווה'‪ ...‬כך גם אצל אבי זצ"ל ואצל כל‬ ‫השנה‪ ,‬ואמר שהקב"ה זיכה אותו להבין הפשט של‬ ‫האלטע ירושליימע אידן נתנו חלווה כתיקון‪ ,‬והיו‬ ‫'רחמנו כרחם אב על בנים'‪...‬‬ ‫אומרים שזה בריא למוח‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬האבות הקדושים למעלה שמחים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬וגם כיון שברכתו שהכל מנעו עצמם‬ ‫שנמשכים הדורות‪ ...‬מרן אאדמו"ר זי"ע סיפר עובדא‬ ‫משאלת הברכה‪...‬‬ ‫דהוי אצל מרן הדברי חיים זי"ע‪ ,‬שכאשר נולד בן‬ ‫ואולי כיון שזה היה יותר בזול‪ ...‬הרי היה עניות גדולה‬ ‫להרה"ק מבארדיוב זצ"ל‪ ,‬שלח לאחיו זקה"ק מרודניק‬ ‫בירושלים‪ ,‬עניות כפשוטו‪.‬‬ ‫זי"ע שהיה אז בצאנז‪ ,‬שבשלחן הטהור בליל שבת יעמיד‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך הזכיר את שמותיו ושמות ב"ב לברכה‪.‬‬ ‫יין עבורו לרגל שמחת השלום זכר‪ .‬בליל שבת‬ ‫מרן שליט"א הזכיר עצמו לרפואה על העיניים‪.‬‬ ‫כשהעמיד היין‪ ,‬ואמר שהוא לרגל השלום זכר‪ ,‬נענה מרן‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬הרי הרבי שליט"א הוא 'עיני‬ ‫הדברי חיים ואמר‪ ,‬כעת אני מבין למה ראיתי את‬ ‫העדה'‪ ...‬עיני ה' אל יראיו‪...‬‬ ‫הרבנית בגן עדן כשהיא ששה ושמחה ולבושה עם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שנזכה לראות דברים טובים‪.‬‬ ‫השטערן טיכל‪ ,‬עכשיו זה מובן‪ ,‬שהרי יש אצלה שמחה‪...‬‬ ‫וליווהו מרן שליט"א החוצה ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬ישמחו השמים ותגל הארץ‪...‬‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬אומרים שגם כשנותנים שם לבת‬ ‫בערב הגיע מרן שליט"א להיכל הגדול לסידור‬ ‫בא אליהו הנביא‪...‬‬ ‫חופה וקידושין אצל החתן בנש"ק כמר אהרן נ"י בן‬ ‫הגרמ"מ‪ :‬הרה"ק מברעזאן זי"ע בשפת אמת )פרשת‬ ‫הרב משה פאלאק שליט"א מאלעד )בן כ"ק האדמו"ר‬ ‫בראשית( מביא זאת‪...‬‬ ‫מבערגסאז זצ"ל(‪ ,‬ע"ב הרה"ח ר' אפרים שכטר‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬ו'כל א'שר י'קרא ל'ו ה'אדם ר"ת אליהו‪.‬‬ ‫מפעיה"ק )בהג"ר יצחק שמואל שליט"א דומו"צ קרית צאנז‬ ‫אב"ד ק"צ טבריה‪ :‬ומתי הוא מגיע?‪...‬‬ ‫ומח"ס ישיב יצחק(‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי אלימלך‪ :‬מסתמא כשנותנים את השם‪ ...‬או‬ ‫כשעושים כאן לחיים עם הרבי שליט"א‪...‬‬ ‫יום שישי פר' תבוא ט"ו אלול‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אם זוכים‪ ...‬היום אנו מאמינים שאליהו‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫הנביא נמצא תמיד בתוכנו‪ ,‬בין בני ישראל‪ ,‬כי הוא‬ ‫להבחור הבר מצוה יעקב נ"י בן הר"ר אהרן מנחם‬ ‫ממתין ומצפה שיתנו לו רשות לבשר את גאולת‬ ‫וייסברגר מפעיה"ק )בן הג"ר משה טוביה שליט"א אב"ד‬ ‫ישראל‪ ...‬הוא כבר אינו מסוגל לסבול את צרות‬ ‫בודפסט ביתר‪ ,‬וחתן הג"ר אליעזר אסטרייכר שליט"א מנהל‬ ‫ישראל‪ ,‬לכן הוא מוכן ועומד כדי שיוכל לבשר תיכף‬ ‫הותיק דת"ת דרכי אבות בב"ב(‪.‬‬ ‫ומיד בלי שום שהיות‪.‬‬ ‫מרן שליט"א כבדו בלחיים ומזונות‪ ,‬ואחלו מברכות‬ ‫שב"ק פר' תבוא ט"ז אלול‬ ‫קדשו‪ :‬אחד שנוסע הרבה צריך כוחות מיוחדים‪...‬‬ ‫תפילת מנחה התפלל לפני העמוד ‪ -‬הגה"צ רבי‬ ‫שתוכלו להשפיע לכלל ישראל ויהא שם שמים‬ ‫מאיר משום שליט"א‪ .‬קבלת שבת התפלל לפני‬ ‫מתאהב על ידכם‪ ,‬מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‪,‬‬ ‫העמוד ‪ -‬הרב אלחנן אלימלך אייזנבאך מביתר‪.‬‬ ‫כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים‪ ,‬שנה טובה‬ ‫בזמירות בשוה"ט התכבדו‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫ושמחה בכלל ובפרט‪.‬‬ ‫אהרן פרידמן מפעיה"ק‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬העסקן לבית‬ ‫וכן איחל לבנו הגה"צ אב"ד ק"צ טבריה שליט"א‬ ‫צאנז הרה"ח ר' צבי נתנאל רייכמן מפעיה"ק‪ ,‬י"ה‬ ‫ונכדו הרב שמעון אהרן שליט"א‪.‬‬ ‫ריבון ‪ -‬הרה"ג ר' חיים מאיר למברגר שליט"א מב"ב‬ ‫ושוחחו על מנהגינו להקדים שהכל למזונות בעת‬ ‫פר' נצו"י · ו · תשפ"ו‬ ‫דכיון שכל סיבת התגלגלות ירידתם מצרימה היה‬ ‫)בן המחותן הגר"י שליט"א אב"ד מאקאווא בית שמש‪ ,‬וחתן‬ ‫בגלל לשון נכרים שנזכר בתורה‪ ,‬על כן נדרש מהם‬ ‫המחותן כ"ק הגר"א בידרמן שליט"א מלעלוב(‪.‬‬ ‫מבני ישראל מסירות נפש לתקן דבר זה שלא ישנו את‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬הרה"צ רבי שלום‬ ‫לשונם‪ ,‬חרף כל הקשיים שהציבו להם המצריים‪,‬‬ ‫פאלאק שליט"א מבערגסאז זידיטשויב‪ ,‬שש ברכות‬ ‫ובשכר שעמדו בזה נתקן הפגם ויצאו ממצרים‪ ,‬וכימי‬ ‫)לרגל השבע ברכות של החתן אהרן נ"י בן הרב משה פולק שליט"א‬ ‫צאתנו מארץ מצרים יראנו נפלאות‪ ,‬שגם הגאולה‬ ‫מאלעד‪ ,‬עם ב"ר אפרים שכטר מפעיה"ק‪ ,‬לחתן החבר אהרן אורי‬ ‫העתידה במהרה בימינו יהיה בזכות מה שנמנע‬ ‫פייבל נ"י ב"ר שלום יעקב בריל מב"ב‪ ,‬עם ב"ר דוב אריה ברינבוים‬ ‫עצמנו מלדבר בלשונות טמאים )וראה דברים אחדים‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬ולחתן יצחק אייזיק נ"י ב"ר יואל לזר מב"ב‪ ,‬עם ב"ר‬ ‫להחיד"א‪ ,‬דרוש ב‪ ,‬ד"ה ומה(‪.‬‬ ‫אהרן בר"ח לוינשטיין מפעיה"ק( ‪ -‬הגאון רבי יצחק שמואל‬ ‫ומכאן תוכחת מגולה לבנינו ודורותינו‪ ,‬להתחזק‬ ‫שכטר שליט"א דומו"צ קרית צאנז ומח"ס ישיב יצחק‪,‬‬ ‫מאוד לדבר רק בשפת האבות והאמהות מדור דור‪,‬‬ ‫ברכה אחריתא ‪ -‬הרב בנש"ק משה פאלאק שליט"א‬ ‫וח"ו שלא לדבר בשפת העמים‪ ,‬כי בגין חטא זה ירדו‬ ‫מאלעד )בן כ"ק האדמו"ר מבערגסאז זצ"ל(‪.‬‬ ‫יעקב ובניו למצרים ונגרם כל השעבוד‪ ,‬שומה עלינו‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן‬ ‫להקפיד לדבר אך ורק בשפת האידיש‪ ,‬ולא לעלות על‬ ‫להר"ר יקותיאל יהודה באנדא מפעיה"ק )ב"ר פנחס‬ ‫דל שפתותינו מהשפה הטמאה שבדו הפושעים‪ .‬ומה‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר אהרן פרידמן מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר יששכר‬ ‫מאוד דואב לבבי בעת שאני שומע שמדברים בשפה‬ ‫דוב אייזנבאך מפעיה"ק )בה"ר אלחנן אלימלך מביתר‪ ,‬וח"ר‬ ‫טמאה זו‪ ,‬ויש להתרחק מכך במאוד מאוד‪.‬‬ ‫צבי נתנאל רייכמן מפעיה"ק(‪ .‬ועברו הקהל לקבל פירות‪.‬‬ ‫והנה לכאו' לפי זה יש להבין מה דאיתא במדרש‬ ‫)פסיקתא פיסקא יב; ילקוט יתרו רמז רפ"ו( וכן יסד הפייטן‬ ‫במהלך השוה"ט אמר מרן שליט"א‪:‬‬ ‫)שחרית ליום א' דשבועות‪ ,‬ד"ה אז בכתב אשורית( כי 'אנכי'‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )כו‪ ,‬ה( ארמי אובד אבי וירד‬ ‫שפתח בו השי"ת במתן תורה‪ ,‬הוא לשון מצרי‪ ,‬ואם‬ ‫מצרימה וכו'‪ .‬בספר לב אריה )ריש פר' שמות; ועי' חנוכת‬ ‫חמור הדבר כ"כ שיהיה נכתב בתורה לשון אומות עד‬ ‫התורה‪ ,‬השמטות ]לפרשת תבוא[ אות רכז( הביא בשם‬ ‫שבגין כן ירדו בני ישראל למצרים‪ ,‬מעתה מפני מה‬ ‫קדמונים )עי' ספר גליא רזא‪ ,‬דף יט‪ ,‬ב( כי כל הגלות‬ ‫פתח הקב"ה במתן תורה ב'אנכי' שהוא לשון מצרי‪.‬‬ ‫מצרימה נגרם ונמשך ממה שנשתרבב לספר תורה‬ ‫וי"ל שבא להורות לנו כי אף מי שאינו ראוי רח"ל‬ ‫לשון ארמית בתיבות 'יגר שהדותא' )בראשית לא‪ ,‬מח(‬ ‫ונכשל ומדבר בלשונות טמאים‪ ,‬מכל מקום לא ידמה‬ ‫כאשר כרת יעקב ברית עם לבן הארמי ואז הקימו גל‪,‬‬ ‫כי כבר אבדה תקוותו דאינו כן‪ ,‬אלא גם אם 'אנכי'‬ ‫ואף שיעקב אבינו קראו 'גל עד' מ"מ על ידו נגרם‬ ‫שהוא מדבר בלשון מצרים‪ ,‬אעפ"כ 'אשר הוצאתיך‬ ‫שנכתב בתורה תיבות בלשון נכרים‪ ,‬ומכיון שנכנס‬ ‫מארץ מצרים'‪ ,‬ובידו עדיין לצאת ממצרים‪ ,‬ולתקן‬ ‫בתורה אלו התיבות בשפת העמים‪ ,‬זה גרם לכל‬ ‫מעשיו ולא אבדה תקוותו‪ ,‬ואף אתה קרבהו ומשכהו‬ ‫הגלות‪ ,‬וזהו שנאמר 'ארמי אובד אבי וירד מצרימה'‬ ‫לבית המדרש שיזכה לתקן דרכיו‪.‬‬ ‫שעל ידי הדיבור בלשון ארמי נגרם הירידה למצרים‪.‬‬ ‫]ואף דישנם בתורה עוד תיבות שהם בלשונות‬ ‫ובזה ביאר מאמר המגיד בהגדה של פסח וירד‬ ‫נכריים )עי' רש"י בראשית כה‪ ,‬כ(‪ ,‬כבר ביאר בזה השל"ה‬ ‫מצרימה אנוס על פי הדיבור היינו על פי אותו דיבור‬ ‫הק' )מסכת פסחים‪ ,‬מצה עשירה‪ ,‬ד"ה והענין הוא כי כל שבעים‬ ‫של לשונות נכרים‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫לשונות( שתיבות אלו הם תיבות מלשון הקודש‬ ‫ויש להוסיף דמזה ינק פרעה הרשע קליפת פ"ה‬ ‫שנתערבו בין לשונות הגויים‪ .‬או י"ל‪ ,‬דכאשר נסתבב‬ ‫ר"ע )עי' ספר הליקוטים‪ ,‬פר' שמות‪ ,‬פרק ב' ד"ה ויגדל( את‬ ‫שיכנסו לתורה התיבות יגר סהדותא וכבר ישנם‬ ‫הכח להשתעבד בהם בישראל במצרים‪ ,‬ולכן כשיצאו‬ ‫תיבות נכריות בתורה‪ ,‬שוב נגרם מזה שיכנסו לתורה‬ ‫בני ישראל ממצרים היה זה בזכות מה שלא שינו‬ ‫עוד תיבות מלשונות הגויים[‪.‬‬ ‫לשונם )ויק"ר לב‪ ,‬ה; פסיקטתא זוטרתא פרשת שמות ו‪ ,‬ו(‪,‬‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫ויתן לנו את הארץ הזאת‪ ,‬ודייקו המפו' במ"ש‬ ‫בתוה"ק והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה'‬ ‫'אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה' שהוא אך למותר‪,‬‬ ‫אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבתה בה‪,‬‬ ‫וסגי היה לומר כי תבוא אל הארץ וירשתה וגו'‪.‬‬ ‫ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר ה' אלוקיך‬ ‫גם לבאר מה שצריך להזכיר ענין לבן הארמי‬ ‫נותן לך ושמת בטנא וגו' וענית ואמרת לפני ה'‬ ‫שהיה אובד אבי‪ ,‬הרי בשביל לספר בשבחו של‬ ‫אלוקיך ארמי אובד אבי וירד מצרימה וגו'‪ ,‬ויוציאנו‬ ‫מקום שהוציאנו ממצרים לא הוצרך להתחיל במה‬ ‫ה' ממצרים ביד חזקה וגו' ויביאנו אל המקום הזה‬ ‫פר' נצו"י · ז · תשפ"ו‬ ‫שפסק )בפ"ד מביכורים ה"ז( דקנ"פ לאו כקנין הגוף‪,‬‬ ‫שעשה לבן ליעקב‪.‬‬ ‫ובמדרש )הובא בזרע ברך בפרשתן בשם הזוהר‪ ,‬והוא ופסק )בפי"א משמיטה ויובל ה"כ( דהאחין שחלקו‬ ‫בתולעת יעקב סתרי חג המצות‪ ,‬וכ"ה בנפתלי שבע רצון לקוחות הן ומחזירין זל"ז ביובל‪ ,‬ונמצא דלא‬ ‫בפרשתן( עה"פ וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד עד‬ ‫אובד אבי וגו'‪ ,‬ארמי זה הנחש שהיתה מלא יהושע בן נון‪ ,‬ולהרמב"ם לא שייך תירוצי התוס'‬ ‫ערמומיות אובד אבי זה אדם הראשון שע"י הסתה דהרי פסק להדיא לענין ביכורים דקנ"פ לאו כקנין‬ ‫שלו אכל מעץ הדעת וגרם לו מיתה‪ .‬וכעי"ז הביא הגוף דמי ולא רק לענין מכר הבן בחיי האב‪ ,‬וגם‬ ‫בכסף נבחר מכתבי מוה"ר יוסף דרשן בשם אביו פסק להדיא כר"י דהאחין שחלקו לקוחות הן‬ ‫שמצא כתוב דמצוות ביכורים ניתן לישראל לתקן ומחזירין זל"ז ביובל‪.‬‬ ‫הבאתי כמ"פ מה שתי' בזה כ"ק אאדמו"ר‬ ‫חטא אדה"ר‪ ,‬וראה עוד בחומת אנך להחיד"א‬ ‫עפימ"ש‬ ‫ּ‬ ‫שביאר מאה"כ מראשית כל פרי האדמה‪ ,‬אף זצללה"ה )שפ"ח חו"פ לשבועות דרוש מ"ד(‪,‬‬ ‫דביכורים הם משבעת המינים וא"כ היה לו לומר התוס' בב"ק )דף פ"ח ע"ב ד"ה הכי( שכתבו ג"כ‬ ‫מפרי העץ‪ ,‬אלא דרמז הכתוב דהביכורים המה לתרץ כעין תי' התוס' בגיטין שם‪ ,‬דכל הנהו דאית‬ ‫לכפר על חטא אדה"ר שבקלקולו כתיב ארורה להו דאין ברירה לא יאמרו דהאחין שחלקו מחזירין‬ ‫האדמה וזה הרמז מפרי האדמה‪ ,‬עי"ש‪) ,‬וכן זל"ז ביובל רק ר' יוחנן לחודיה‪ ,‬להכי דייק עלה דר'‬ ‫בספה"ק מאור ושמש בריש פרשתן האריך דמצות ביכורים יוחנן הוא דלא מצא ידיו ורגליו‪ ,‬אבל אנן לא ס"ל‬ ‫הוא לתיקון חטא אדה"ר(‪ ,‬ולהבין בעי שייכות הדברים שיהא תלוי חזרת יובל בכך‪ ,‬והוסיפו עוד‪ ,‬דהא ר'‬ ‫בין מצות ביכורים לחטא אדה"ר‪) ,‬ועיין שפ"ח חו"פ יוחנן גופיה מודה דבימי יהושע היו מביאין ביכורים‬ ‫אפילו אמרינן דלאו כקנין הגוף דמי‪ ,‬כדאמרינן‬ ‫לשבועות דרוש מ"ט(‪.‬‬ ‫כמו"כ יש לבאר הסמיכות לסו"פ תצא‪ ,‬זכור אלא חד בר חד עד יהושע בן נון‪ ,‬וחלוקת יהושע‬ ‫את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים נמי אמר ביש נוחלין )ב"ב דף קי"ט ע"ב( דירושה היא‬ ‫להם מאבותיהם ואפ"ה לא חזרה אותה חלוקה‬ ‫וגו'‪ ,‬לריש פרשתן והיה כי תבא אל הארץ וגו'‪.‬‬ ‫ואפ"ל בדרך דרוש‪ ,‬בהקדם סוגית הגמ' בגיטין ביובל‪ ,‬דסברא הוא כיון שחלקו ע"פ נביא ואורים‬ ‫)דף מ"ח ע"א( אמר רב יוסף אי לאו דאמר ר' יוחנן ותומים ובגזירת הכתוב לפיכך הביאו ביכורים‪,‬‬ ‫קנין פירות כקנין הגוף דמי לא מצא ידיו ורגליו והשתא בהא סברא פליגי ר' יוחנן ושאר אמוראי‪,‬‬ ‫בבית המדרש‪ ,‬דא"ר אסי א"ר יוחנן האחין שחלקו דר' יוחנן סבר דמההיא לא ילפינן דגזיה"כ היתה‪,‬‬ ‫לקוחות הן ומחזירין זל"ז ביובל‪ ,‬ואי סלקא דעתך ושאר אמוראי סברי דמהתם ילפינן בכל חלוקת‬ ‫לאו כקנין הגוף דמי לא משכחת דמייתי ביכורים ירושה דאין מחזירין ביובל אף על גב דלקוחות הן‪,‬‬ ‫אלא חד בר חד עד יהושע בן נון‪ .‬והקשו התוס' עכ"ד התוס'‪.‬‬ ‫וי"ל דהרמב"ם ס"ל ג"כ כעין דברי התוס' הללו‪,‬‬ ‫)ד"ה אי לאו( דאנן איך מצאנו ידינו ורגלינו‪ ,‬דקי"ל‬ ‫כר"ל דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי )יבמות דף אלא דלא ס"ל דילפינן מהתם דבכל חלוקה וירושה‬ ‫ל"ו ע"ב(‪ ,‬וקי"ל נמי דבדאורייתא אין ברירה ואחין אין מחזירין ביובל‪ ,‬אלא דגלי רחמנא שאף‬ ‫שחלקו לקוחות הן‪ ,‬ותירצו דדווקא התם בסוגיא שמחזירין זל"ז ביובל מ"מ יכולים להביא ביכורים‪,‬‬ ‫דיבמות בהא דהכותב לבנו מהיום ולאחר מיתה דכיון דארץ ישראל ירושה היא להם מאבותינו הא‬ ‫ומכר הבן בנכסי אביו בזה קיי"ל כר"ל דקנין פירות לא משכחת לה הבאת ביכורים גם בימי יהושע‬ ‫לאו כקנין הגוף‪ ,‬משום דאבא לגבי ברא אחולי כקו' התוס'‪ ,‬ומדחזינן שצוה הכתוב על הבאת‬ ‫מחול‪ ,‬אבל בעלמא קי"ל דכקנין הגוף דמי‪ ,‬ועוד ומקרא ביכורים‪ ,‬על כרחך גזיה"כ הוא דמביא‬ ‫י"ל דדווקא ר' יוחנן ס"ל דמחזירין זל"ז ביובל אבל וקורא בחלוקת ירושה אף שמחזירין ביובל‪ ,‬וילפינן‬ ‫שאר אמוראי ס"ל דאע"ג דכלקוחות הן אין מינה גם לדורות שהאחין שחלקו מביאין וקוראין‬ ‫מחזירין זל"ז ביובל‪ ,‬דמכר הוא דאמר רחמנא הגם שאין להם רק קנין פירות‪.‬‬ ‫וי"ל דהנך אמוראי פליגי בהא גופא אם אר"י‬ ‫דליהדר וכו' עי"ש‪ .‬והקשו המפו' על הרמב"ם‬ ‫פר' נצו"י · ח · תשפ"ו‬ ‫ירושה לנו מאבותינו‪ ,‬דר' יוחנן ס"ל דאר"י אינה א"כ כמו"כ בכל חלוקת ירושה מייתי ביכורים‪,‬‬ ‫מוחזקת מאבותינו ומה שזכו ישראל בארץ לאו ובזאת תדע שאינו מצוה הנוהגת רק בחד בר חד‬ ‫בתורת ירושה מאבותם הוי‪ ,‬ולכך אין ללמוד מדור עד יהושע בן נון‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫*‬ ‫באי הארץ לגבי כל חלוקת ירושה‪ ,‬ולכן א"ר יוסף‬ ‫וכעת נראה להוסיף בזה‪ ,‬דהנה לכאו' עדיין‬ ‫דאי לאו דס"ל לר' יוחנן דכקנין הגוף דמי לא‬ ‫משכחת דמייתי ביכורים וכו'‪ ,‬אמנם שאר אמוראי צריך לבאר דנהי נמי דאר"י מוחזקת לנו אבותינו‬ ‫ס"ל דאר"י מוחזקת מאבותינו וישראל זכו בה וקבלוה בתורת ירושה‪ ,‬מ"מ היאך שייך דנלמד‬ ‫בתורת ירושה‪ ,‬וממילא דשפיר ילפינן ממה דנצטוו מכך דבכל חלוקת ירושה מביאים ביכורים‪ ,‬הא‬ ‫ישראל על מצוות בכורים דגם יורשים מביאים אמרינן בגמ' גיטין שם דביובל ראשון שנהג לכו"ע‬ ‫מביא וקורא‪ ,‬כיון דסמכא דעתיה דבעלים שיהיו‬ ‫ביכורים‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫נמצא מזה דאי נימא דאר"י מוחזקת לנו קנויין לו לעולם‪ ,‬עי"ש‪ ,‬ומעתה הא בימי יהושע הוי‬ ‫מאבותינו‪ ,‬שפיר אפ"ל דאע"ג דקנין פירות לאו יובל ראשון ובזה לכו"ע אף שהיו כלקוחות היו‬ ‫כקנין הגוף דמי מ"מ שפיר מביאין בכורים‪ ,‬דכן הוא מביאין וקוראין‪ ,‬דביובל ראשון לוקח מביא וקורא‪,‬‬ ‫גזירת הכתוב דגם בירושה מביאים בכורים‪ ,‬שהרי וכן עורר כ"ק אאמו"ר בשפ"ח לשבועות )דרוש מ"ה‬ ‫באי הארץ זכו בתורת ירושה וכנ"ל בתוס'‪ .‬ובכן אות ב'( עי"ש‪.‬‬ ‫ואולם יתכן להוסיף בזה אמרים‪ ,‬עפמ"ש‬ ‫מתורץ שפיר פסקי הרמב"ם‪ ,‬דס"ל דהא דאמר רב‬ ‫יוסף אי לאו דקאמר ר' יוחנן קנ"פ כקנין הגוף דמי האוחה"ק בפר' בהר עה"פ ושבתה הארץ שבת‬ ‫וכו' היינו משום דס"ל לר' יוחנן דאר"י אינה לה'‪ ,‬וזל"ק‪ ,‬צריך לדעת מה היא כוונת הכתוב‬ ‫מוחזקת‪) ,‬עי"ש שהוכיח מב' דוכתי דר' יוחנן ס"ל הכי(‪ ,‬במאמר זה‪ ,‬אם על שנת השמיטה הרי הוא אומר‬ ‫וכיון דאר"י אינה מוחזקת מאבותינו משו"ה בסמוך ובשנה השביעית שבת שבתון‪ ,‬אכן נתכוון‬ ‫לדידיה ליכא למילף מבאי הארץ דגם בחלוקת ה' לומר סמוך לזכרון הנתינה להם שיור לה' בארץ‪,‬‬ ‫ירושה מביאין ביכורים‪ ,‬לכן אי לאו דאמר קנין והוא אומרו אני נותן ולא מתנה חלוטה אלא‬ ‫פירות כקנין הגוף לא מצא ידיו ורגליו בביהמ"ד‪ ,‬ושבתה הארץ שבת לה'‪ ,‬וחזר ופירש שיעור שבת‬ ‫אבל הרמב"ם לשיטתו דס"ל דאר"י מוחזקת לנו זה‪ ,‬אם חודש‪ ,‬אם שנה בכמה שנים‪ ,‬ואמר שש‬ ‫מאבותינו כמ"ש הכסף משנה )פ"א מהל' תרומות שנים ובשנה השביעית שבת וגו'‪ ,‬ומעתה אם לא‬ ‫הכ"ה‪ ,‬ועיין בפרשת דרכים דרוש ט'( א"כ שפיר ילפינן היה אומר הכתוב ושבתה וגו'‪ ,‬אלא מה שאמר‬ ‫מבאי הארץ דגם בירושה מביאין ביכורים אע"ג אחר כך ובשנה השביעית לא הייתי יודע ששייר ה'‬ ‫לעצמו שנה זו‪ ,‬אלא שנתן מתנה חלוטה לצמיתות‬ ‫דלאו כקנהג"ד ודו"ק‪ ,‬ע"כ תוד"ק ודפח"ח‪.‬‬ ‫עד"ז אמרנו מכבר לבאר מאה"כ והיה כי תבוא ולא כן הוא‪ ,‬והצצתי וראיתי כי אלקים חשבה‬ ‫אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה לטובה בסדר מעשה זה‪ ,‬כי אם היה ה' נותן הארץ‬ ‫וישבת בה וגו'‪ ,‬דהנה במצוה זו תתעורר התמיה‪ ,‬על תנאי בהבטל התנאי תתבטל המתנה‪ ,‬ובמה‬ ‫דהא קי"ל דהאחין שחלקו לקוחות הן וקי"ל דקנ"פ שעשה השיור כשישלחו יד בשיור‪ ,‬לא מפני זה‬ ‫לאו כקנין הגוף דמי‪ ,‬וא"כ לא תתקיים מצוה זו תתבטל המתנה‪ .‬אלא עליהם לפרוע כל העולה‬ ‫אלא בחד בר חד עד יהושע בן נון‪ ,‬לכך פירש בשיור‪ ,‬והעד הנאמן מה שאמה"כ אז תרצה הארץ‬ ‫הכתוב אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה את שבתותיה וגו' את אשר לא שבתה וגו'‪ ,‬ומעתה‬ ‫וישבת בה‪ ,‬להורות דקבלת הארץ היא בתורת אין ביטול למתנת הארץ עד עולם‪ ,‬עכ"ל‪ .‬נתבאר‬ ‫ירושה מאבותינו‪ ,‬וזה שרמז הבעה"ט תבוא מדב"ק דענין השמיטה הוא להורות כי בקבלת‬ ‫אותיות אבות‪ ,‬ויל"פ דרמז שהארץ ירושה לנו הארץ לא ניתנה במתנה חלוטה לגמרי כי נשאר‬ ‫מאבותינו‪ ,‬וכיון דהתחלת ביאת הארץ היתה בדין בה חלק לה' שהוא נחלתו‪.‬‬ ‫ויתכן לבאר במעלת ענין הזה‪ ,‬שניתנה הארץ‬ ‫ירושה‪ ,‬ונצטווינו להביא ביכורים‪ ,‬חזינן דכך הוא‬ ‫גזיה"כ דאע"ג דהו"ל רק קנ"פ שייך מצות ביכורים‪ ,‬בתורת שיור‪ ,‬עפי"מ שאמרנו מכבר דלפימ"ש‬ ‫פר' נצו"י · ט · תשפ"ו‬ ‫החיד"א בנחל שורק )בהפטרה בפרשתן( לבאר מ"ש כי כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה‪ ,‬רצ"ל‬ ‫אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבתה גם החלק הפנימי שאתה בלבדך רואה אותה ולא‬ ‫בה‪ ,‬דפתח בנתינה וסיים בירושה‪ ,‬ופי' עפי"ד הגמ' זולתך גם אותה לך אתננה ולזרעך עד עולם‪.‬‬ ‫מעתה לפימ"ש הרמ"א בחו"מ )סי' ר"ט סעי' ד'(‬ ‫בגיטין )דף נ"ז ע"א( דארץ ישראל ארץ צבי כתיב בה‬ ‫וכו' בזמן שיושבים עליה רווחא ובזמן שאין יושבים דהמקנה לחבירו דבר שלא בא לעולם עם דבר שבא‬ ‫עליה גמדא‪ ,‬וי"ל דהארץ שירשנו מאבותינו דהיינו לעולם י"א דדמי לקני את וחמור כמו שיתבאר לקמן‬ ‫אותו חלק כמות שהיתה בזמן אברהם אשר סו"ס ר"י‪ ,‬והיינו דשם בסו"ס ר"י פסק המחבר בקני‬ ‫כבשוה מן הכנענים אותה קבלנו בדין ירושה את וחמור שקנה מחצה‪ ,‬והסמ"ע )שם בסי' ר"ג‬ ‫מאברהם אבינו‪ ,‬אבל מה שהארץ מתרחבת וגדלה סקי"ט( עורר על סתירת הרמ"א בד"ז‪ ,‬דבסי' ר"ג‬ ‫תוספת זה הרי הוא מתנה בזכות קבלת התורה‪ ,‬כי הביא ג' דיעות בענין‪ ,‬ובסי' ר"ט בענין קנין בדבר‬ ‫ע"י לימוד תורה לשמה מתרחבת‪ ,‬ועפי"ז יתפרש שלא בא לעולם הביא רק השיטה דקנה מחצה‪,‬‬ ‫מאה"כ ברוך מרחיב גד כי שם חלקת מחוקק ספון‪ ,‬עי"ש באריכות‪ ,‬והיוצא מדבריו דלהדיעות דקני את‬ ‫דאמז"ל )ב"ר פ"ה ס"ח( ויקרא אלקים ליבשה ארץ‪ ,‬וחמור לא קנה כלום ה"ה דבקנין בדבר שבא לעולם‬ ‫למה נקרא שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה‪ ,‬עם דבר שלא בא לעולם לא קנה כלום‪ ,‬וכן הוא גם‬ ‫ר"נ בשם ר"א וכו' אמר אני אל שדי אני שאמרתי בקנין בדבר שיש בו ממש עם דבר שאין בו ממש‬ ‫לשמים וארץ די שאלמלא כן היו מותחים והולכין דלא קנה כלום‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫עפי"ז מבואר דברי המדרש דס"ל דע"פ שורת‬ ‫עד עכשיו )וכ"ה בחגיגה דף י"ב ע"א(‪ ,‬והיינו שנקרא‬ ‫ארץ כי היתה מתרחבת והולכת‪ ,‬ונתן הכתוב טעם הדין לא זכה אברהם אבינו כלל במתנת הארץ‪,‬‬ ‫על מה שהיתה הארץ מתרחבת‪ ,‬מחמת ששם חלק דכה"ג דהקנין היה גם על דבר דלא מהני בה קנין לא‬ ‫מחוקק ספון שהתורה גורמת להרחיב ולהגדיל חל הקנין כלל‪ ,‬ומ"מ השי"ת ברוב טובו וחסדו לא‬ ‫הארץ‪ ,‬ולכבוד משה רבינו שהוא עצמו תורה חזר בו כי דבר אלקינו יקום לעולם‪ ,‬עכתו"ד עי"ש‪.‬‬ ‫והנה בשו"ת רבי עקיבא אייגר )מהדו"ת סי' צ"ז‬ ‫הקבור שם נתרחבה‪ .‬מעתה מבואר דשפיר הו"ל‬ ‫אר"י ירושה ומתנה‪ ,‬דתרוייהו איתנייהו בה‪ ,‬וסי' קמ"ח( האריך לברר דאף להדיעה שהובא‬ ‫עיקרה של אר"י בירושה לנו מאבותינו‪ ,‬והתוספת ברמ"א דבמקנה דבר שלא בא לעולם אם דבר‬ ‫שמתפשטת הו"ל מתנה‪ ,‬אתו"ד יעוי"ש )וכעין זה שבא לעולם דמי לקני את וחמור‪ ,‬אין הכוונה‬ ‫כתב הגה"ק מהר"י בתפארת יהונתן פר' בהעלותך ופר' דנימא דכמו דלמ"ד קני את וחמור קנה הכל ה"נ‬ ‫לגבי דבר שלא בא לעולם דקנה הכל‪ ,‬דבאמת לא‬ ‫ואתחנן‪ ,‬ובעיון יעקב בגיטין שם(‪.‬‬ ‫ויש לבאר דבריו עפימ"ש בספר מתת י'ה )פר' דמי לקני את וחמור בענין זה‪ ,‬דבקני את וחמור קנה‬ ‫שלח( ע"ד המדרש )פט"ז‪ ,‬ס"ג( א"ל הקב"ה למשה הכל כיון דבר קנייה הוא‪ ,‬אבל לא שייך לומר דקנה‬ ‫אעפ"י שהתנתי עם האבות ליתן להם את הארץ דבר שלא בא לעולם דלאו בר קנין הוא הואיל ובא‬ ‫ומתו‪ ,‬איני חוזר בי אלא ודבר אלקינו יקום לעולם‪ ,‬בהדי דבר שבא לעולם‪ ,‬אלא דכוונת הרמ"א דקנה‬ ‫והוא תמוה דאטו יעלה על הדעת שדבר אחד עכ"פ את החלק שבא לעולם‪ ,‬כמו דקי"ל בקני את‬ ‫מדבריו ישוב לחזור בו‪ .‬ותו"ד ע"פ דברי הגמ' הנ"ל וחמור דקנה מחצה‪ ,‬עי"ש באריכות‪.‬‬ ‫ולפי"ז ה"נ בנתינת מתנת הארץ שהיה בה ב'‬ ‫בגיטין דארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא‬ ‫ובזמן שאין יושבין עליה גמדא‪ ,‬נמצא דבמתנת חלקים‪ ,‬חלק הנגלה שהוא דבר שיש בו ממש והוא‬ ‫הארץ היה בה ב' חלקים‪ ,‬חלק הנגלה חבל הארץ בר קניין‪ ,‬וחלק המתפשט שהוא דבר שאין בו ממש‬ ‫כפי גבולותיה‪ ,‬ונוסף ע"ז חלק הנעלם שרק כאשר שאינו בר קנין‪ ,‬לא זכו האבות רק בחלק הנגלה‪,‬‬ ‫בנ"י ישבו בה היתה מתרחב והולך לפי יושביה‪ ,‬דחלק זה אפשר לזכות בה‪.‬‬ ‫והנה כאשר בישר הקב"ה לאברהם שיתן לו את‬ ‫מעתה נמצא דבעיקרה של אר"י שפיר י"ל‬ ‫הארץ נתן לו את כל מהותה של אר"י הן מה שכבר‬ ‫דירושה היא לנו וא"כ הו"ל לכל אחד ואחד רק קנין‬ ‫נתגלה והן החלק הנעלם שעתיד להתרחב‪ ,‬וז"ש‬ ‫פר' נצו"י · י · תשפ"ו‬ ‫פירות כיון דהאחין שחלקו לקוחות‪ ,‬אבל במה כח זה שתוכל הארץ להתפשט ולהתרחב ואין בכך‬ ‫שזוכה האדם לפי חלקו בתורה בברכת שמים בריאה ויצירה חדשה‪ ,‬אכן כ"ז למ"ד בגמ' שם‬ ‫בחלק הארץ המתפשט בזכותו‪ ,‬דבר זה לא היתה שהעולם מאמצעיתו‪ ,‬נברא דלמ"ד )יומא נ"ד ע"ב(‬ ‫בכלל כללות קבלת הארץ לבנ"י דהרי לא חל בה מן הצדדין נברא העולם ליתא להנ"ל‪ ,‬ולכן דיקא‬ ‫קנין‪ ,‬א"כ הוא מתנה פרטית לכל או"א שתהא ר' יצחק דס"ל ביומא שם דעולם מאמצעיתו נברא‬ ‫חלקו מתפשטת ומתרחבת‪ ,‬וכמ"ש החיד"א דחלק הוא דאמר במד"ר שם דאר"י מתרחבת‬ ‫זה מקבל כל אחד ואחד מאת השי"ת לפי זכותו‪ ,‬ומתפשטת‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וכ"ק אאדמו"ר זצללה"ה )בדרוש לחנוכה נדפס‬ ‫ובזה הו"ל לאדם קנין הגוף ממש‪ ,‬יען כי חלק זה‬ ‫ניתן לו בפרטיות ולא שייך בזה חזרה כלל שהרי זה בי"ס גליון ס"ה( ביאר דהך אי עולם מאמצעיתו‬ ‫נברא או מן הצדדין נברא‪ ,‬תליא בפלוגתא דתנאי‬ ‫תליא לפי זכותו של כל אחד ואחד‪.‬‬ ‫וז"ש החיד"א דאר"י יש בה הן ירושה והן אי שמים נבראו תחילה אי הארץ נבראה )חגיגה‬ ‫מתנה‪ ,‬דעיקר הארץ בירושה לנו מאבותינו שם(‪ ,‬דהנה בגמ' שם דבשעה שברא הקב"ה את‬ ‫והתוספת שמתפשטת שזה מקבל כל אחד ואחד העולם היה מרחיב והולך כשתי פקעיות של שתי‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬שהרי כאמור אותה שייר הקב"ה לעצמו עד שגער בו הקב"ה והעמידו שנא' עמודי שמים‬ ‫לתתה לכל אחד ואחד לפי מה שראוי לו‪ ,‬חלק הזה ירופפו ויתמהו מגערתו‪ ,‬ואיתא במד"ר )בראשית‬ ‫פ"א סט"ו( ארשב"י שמים וארץ נבראו כאלפס‬ ‫הו"ל מתנה‪.‬‬ ‫מעתה י"ל ע"פ דרכו של האוחה"ק דיש במתנת וכסויה וכו'‪) ,‬וכ"ה במד"ר ויקרא סל"ו ס"א(‪ ,‬באשר‬ ‫הארץ שיור להקב"ה‪ ,‬באופן אחר‪ ,‬דחלק השיור לכך למ"ד דהארץ נברא תחילה שפיר י"ל דתחילת‬ ‫הוא חלק הארץ הפנימי שיכולה להתרחב הבריאה היה באמצע העולם והיה מרחיב והולך‬ ‫ולהתפשט שהוא ניתנת לכל אחד ואחד לפי פעלו‪ ,‬עד שהעמידה הקב"ה‪ ,‬משא"כ למ"ד דשמים נברא‬ ‫דחלק זה שייר הקב"ה לעצמו‪ ,‬וברצונו נותנה לכל תחילה א"כ מיד בתחילה הבריאה הוקף הארץ‬ ‫אחד ואחד בפרטיות לו בלבדו‪ ,‬ולא שייך בה ענין כמין כיסוי ושוב לא שייך לומר שהארץ יתרחב‬ ‫ויגדל שהרי כבר הוקף מדתה בבריאת השמים‪,‬‬ ‫הזכיה מנחלת אבות‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫וזהו דילפינן מחלוקת יהושע דכשם שבימי א"כ לדידיה בהכרח דמן הצדדין נבה"ע עי"ש‪.‬‬ ‫יהושע הביאו ביכורים אע"פ דגוף הארץ קבלוה )וכעי"ז בדרש משה פר' בראשית(‪.‬‬ ‫ובגמ' )חגיגה שם( שאל ר' ישמעאל את ר' עקיבא‬ ‫בירושה ואחין שחלקו לקוחות ואית להו רק קנין‬ ‫פירות‪ ,‬מ"מ כיון שבנוסף לכך קבלו כל אחד ואחד כשהיו מהלכין בדרך א"ל אתה שימשת את נחום‬ ‫גם מתנת הארץ מן השי"ת שלא מצד ירושה‪ ,‬אלא איש גמזו כ"ב שנים שהיה דורש כל אתין שבתורה‬ ‫מצד זכות עצמם שבה היה להם קנין הגוף ומצי את השמים ואת הארץ מה היה דורש בהן וכו' את‬ ‫להביא ביכורים‪ ,‬כמו"כ בכל חלוקת ירושה‪ ,‬כל הארץ להקדים שמים וארץ‪ ,‬ונמצא דאי דרשינן את‬ ‫אחד ואחד מקבל גם חלקו בתוספת הארץ שזהו א"כ שמים נבראו תחילה ומן הצדדין נברא העולם‪,‬‬ ‫נחלתו מהשי"ת שאינו חוזר ביובל שפיר מביאים ובספרי דרוש )דברי פנחס פר' אמור דף ל‪ .‬נטיעות אדר‬ ‫סי' כ"ד לש"ש( ביארו דהא אם דרשינן את תליא אי‬ ‫ביכורים‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫דברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬דבלשון בנ"א רגילות‬ ‫*‬ ‫ואמנם מהיכן נובע שורש הדבר שהארץ הוא לומר את ולא הוי יתורא כלל‪ ,‬לכן אי דברה‬ ‫תתגדל ותתרחב‪ ,‬הרי אין כל חדש תחת השמש תורה כלשון בנ"א לא דרשינן את‪ ,‬ורק אי לא דברה‬ ‫והאיך יתכן שבריאה חדשה נבראת בארץ‪ ,‬וצריך תורה כלשון בנ"א דרשינן את דיתורא הוא‪.‬‬ ‫הבאנו כמ"פ מה שנתחבטו הקדמונים בענין‬ ‫לומר דכח זה נברא מיד בראשית בריאת העולם‪,‬‬ ‫והיינו עפימ"ד בחגיגה )דף י"ב ע"א( דעולם אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה שנצטווה על מצוה‬ ‫באמצעיתו נברא והיתה מתרחבת והולכת‪ ,‬ונשאר קלה בלבד מפרי העץ אשר בתוך הגן לא תאכלו‪,‬‬ ‫פר' נצו"י · יא · תשפ"ו‬ ‫לגבי לישנא דקרא אבל בלשון בנ"א לכו"ע הוי"ו‬ ‫והיאך לא עמד בה‪ ,‬ואמרנו מכבר לדרוש בזכותיה‬ ‫מוסיף עי"ש‪ ,‬ועפי"ד י"ל דפלוגתת ר' יאשיה ור'‬ ‫דאדה"ר עפי"מ שדקדקו המפו' בלשון הכתוב‬ ‫יונתן אם לחלק צריך קרא תליא בכך אם דברה‬ ‫)בראשית ב‪ ,‬טז‪-‬יז( ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר‬ ‫תורה כלשון בני אדם‪ ,‬דאם דברה תורה כלשון‬ ‫מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא‬ ‫בנ"א לחלק צריך קרא דהרי בלשון בנ"א הוי"ו‬ ‫תאכל ממנו וגו'‪ ,‬דמפני מה הוצרך להקדים לצוות‬ ‫מוסיף ודברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫מכל עץ הגן אכול תאכל‪ ,‬וכי הי' מחויב לאכול‬ ‫דברה תורה כלשון בנ"א י"ל דבלישנא דקרא לחלק‬ ‫מכל עץ הגן‪ ,‬והו"ל רק להזהירו שלא יאכל מעץ‬ ‫לא צריך קרא‪.‬‬ ‫הדעת‪) ,‬ואכן לכן דרשו בגמ' )סנהדרין דף נ"ו ע"ב( האי‬ ‫מעתה א"ש דכיון דאדה"ר אכל מעצה"ד דסבר‬ ‫קרא לענין שבע מצוות ב"נ‪ ,‬ושו"ר שברבנו בחיי והובאו‬ ‫דלא נאסר לו כיון שלא אכל משאר עצי הגן‬ ‫דבריו גם בזרע ברך דהו"ל מ"ע לאדה"ר שיאכל מכל‬ ‫דלחלק צריך קרא‪ ,‬לכך כדי להמליץ עליו שהיה‬ ‫הפירות עי"ש‪ ,‬וכ"ק אאמו"ר זצללה"ה ביאר עפי"ז דברי‬ ‫מקום לטעותו ניתנה מצות ביכורים אשר הציווי‬ ‫הירושלמי סוף קידושין עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל‬ ‫לקחת משדהו דאע"ג דקנ"פ לאו כקנהג"ד וא"כ‬ ‫שראתה עינו ולא אכל(‪.‬‬ ‫לא משכחת דמייתי ביכורים אלא חד בר חד וכו'‪,‬‬ ‫וי"ל דבגין כך טעה אדה"ר וסבר דאזהרתו שלא‬ ‫מ"מ המצוה שכל אחד יביא מחלקו המיוחד‬ ‫לאכול מעצה"ד הוא דווקא באם יאכל מכל עץ הגן‪,‬‬ ‫שניתוסף לו וכו'‪ ,‬ואתיין מכך דמיד בראשית‬ ‫והיינו דהיה תנאי באזהרה זו שאסור לו לאכול גם‬ ‫הבריאה היה הארץ מתרחב והולך‪ ,‬דלא אמרינן‬ ‫משאר עצי הגן וגם מעץ הדעת‪ ,‬והכי איתפרש ליה‬ ‫דשמים נבראו תחילה דלא דרשינן את השמים‬ ‫לקרא מכל עץ הגן אכל תאכל שאם יאכל משאר‬ ‫להקדים דדברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬מעתה לפי"ז‬ ‫עצי הגן או אז ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל‬ ‫נקטינן דלחלק צריך קרא‪ ,‬ובכן יהא אמתלא על‬ ‫ממנו‪ ,‬משא"כ אם ימנע מלאכול משאר עצי הגן אז‬ ‫אדה"ר ונסלח לו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫שפיר מותר לו לאכול מעץ הדעת והבן‪ .‬ושו"ר לכ"ק‬ ‫*‬ ‫אאדמו"ר בשיעור חורש"י פר' יתרו תשד"מ )ט"ו‬ ‫והנה בשמע יעקב למהרי"י אלגאזי )פר' יתרו סוף‬ ‫בשבט( שהלך בדר"ז דאדה"ר טעה לחשוב שלא‬ ‫עמוד ש"ג( ביאר דעמלק בא להלחם עם ישראל‪,‬‬ ‫נאסר באכילת עצה"ד אא"כ יקיים הצווי מכל עץ‬ ‫בראותו שיצאו ממצרים קודם שנשלם הזמן‪ ,‬והיינו‬ ‫הגן אכול תאכל עי"ש‪ ,‬והלום מצאתי למהר"ח‬ ‫עפמ"ד ברש"י עה"פ )בראשית לו‪ ,‬ז( וילך אל ארץ‬ ‫אבועלפיה בספרו יוסף לקח פר' בראשית שכתב‬ ‫מפני יעקב אחיו‪ ,‬דבמדרש אגדה שהלך עשיו מפני‬ ‫דבסברא זו הסית הנחש את חוה‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫שט"ח של גזירת כי גר יהיה זרעך המוטל על זרעו‬ ‫אלא דדב"ז ניחא רק אי נימא דלחלק צריך קרא‬ ‫של יצחק אמר אלך לי מכאן אין לי חלק לא במתנה‬ ‫וכל היכא דלא חילקן הכתוב משמע שניהם יחדיו‪,‬‬ ‫שניתנה לו הארץ ולא בפרעון השטר עי"ש‪ ,‬לכך‬ ‫וי"ל דמ"ש ומעץ הדעת וגו' קאי אדלעיל ומוסיף‬ ‫כשראה עמלק נכדו של עשיו שיצאו קודם הזמן‪,‬‬ ‫על מ"ש מכל עץ הגן אכול תאכל‪ ,‬אבל אם לא‬ ‫דן מכך דחלק מאותו גזירה יפול גם עליו ובכן גם‬ ‫יאכל משאר עצי הגן מותר לו לאכול מעץ הדעת‪,‬‬ ‫לו מגיע חלק בארץ‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫אבל אם לחלק לא צריך קרא דהוי"ו בלבד מחלקת‪,‬‬ ‫ואולם כבר כתבו המפו' דשפיר השלימו בנ"י‬ ‫לא היה מקום לטעות דקאי אדלעיל ולפרש כנ"ל‪.‬‬ ‫חובת הגלות‪ ,‬כי חשבון שנות הגלות התחיל‬ ‫והנה החיד"א בראש דוד )פר' בחקותי עמוד שע"א‬ ‫מלידת יצחק דמשעה שנולד היה ראוי ליקרא כי‬ ‫ד"ה ובחילוק( הביא מהמהרשד"ם שכתב דבלשון‬ ‫גר יהיה זרעך )עי' רש"י בראשית טו‪ ,‬יג(‪ ,‬והוא ממדרש‬ ‫בני אדם וי"ו אינו מחלק אלא בא להוסיף‪) ,‬והוא‬ ‫שוח"ט )תהילים י"ח( א"ר שמואל לפי שהיה הקב"ה‬ ‫בשו"ת מהרשד"ם אהע"ז סי' מ"ח‪ ,‬וראה חדושי רעק"א‬ ‫מפתה את משה כל שבעת ימי הסנה שילך‬ ‫סנהדרין דף ס"ו(‪ ,‬ושם במהרשד"ם ביאר דפלוגתת‬ ‫בשליחותו וכו'‪ ,‬אמר להקב"ה רבון העולם כבר‬ ‫רבי יאשיה ורבי יונתן אם לחלק צריך קרא הוא רק‬ ‫פר' נצו"י · יב · תשפ"ו‬ ‫חשבתי מה שאמרת לאברהם אבינו בין הבתרים תורה כלשון בנ"א‪ ,‬מעתה לא דרשינן את‪ ,‬וארץ‬ ‫ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה‪ ,‬ועדיין לא נבראה תחילה והיה העולם מתרחב והולך‪ ,‬ולפי"ז‬ ‫נשלמו ולא עשו שם אלא מאתים ועשר‪ ,‬א"ל גם אר"י מתרחב לפי יושביה‪ ,‬לכך הסמיך והיה כי‬ ‫הקב"ה לא כמו שאתה מחשב לעצמך‪ ,‬שמיום תבוא וגו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'‬ ‫שנולד יצחק הקדמתי להם הקץ ודלגתי אותו וכו' דשפיר תוכלו לקיים מצות ביכורים מאותו חלק‬ ‫וכבר נשלם עי"ש‪ ,‬אלא דדב"ז ניחא רק אם אר"י שיתוסף לכל אחד ואחד וכאמור דבחלק זה יש לו‬ ‫עדיין לא היתה מוחזקת לאבותינו‪ ,‬דאז שפיר קרינן קנין הגוף בשלימות‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫*‬ ‫ביה באותו זמן כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם‪,‬‬ ‫והנה באלשיך הק' פי' דנתן הכתוב טעם שע"י‬ ‫אבל אם אר"י כבר היתה מוחזקת לאבותינו‪ ,‬ליכא‬ ‫למימר שמאותו שעה התחיל גזירת הגלות‪ ,‬דהרי ארמי אשר אובד אבי נגרם הדבר אשר וירד‬ ‫מצרימה‪ ,‬דהנה אחז"ל )שבת דף י' ע"ב( אר"ח בר‬ ‫היו בארצם שלהם וכמ"ש המפו'‪.‬‬ ‫ובמדרש )ב"ר פמ"א י'( עה"פ קום התהלך בארץ גוריא אמר רב לעולם אל ישנה אדם בין הבנים‬ ‫תני הלך בשדה בין לארכה בין לרחבה קנה עד שבשביל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר‬ ‫מקום שהלך כדברי רבי אליעזר‪ ,‬שהיה ר"א אומר משאר בניו נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו‬ ‫הילוך קנה‪ ,‬וחכ"א לא קנה עד שיהלך לארכה אבותינו למצרים‪ ,‬וכל זה נגרם ע"י שהערים לבן‬ ‫ולרחבה‪ ,‬א"ר יעקב בן זבדי טעמיה דר"א קום ונתן ליעקב את לאה תחילה ובכן נולד ראובן‬ ‫התהלך בארץ וגו'‪) ,‬וכ"ה בב"ב דף ק' ע"א( וכתב ראשון ולא יוסף ובגין כך כאשר וישראל אהב את‬ ‫ביפ"ת דפליגי בכך אם בעינן קרא לחלק‪ ,‬דאי צריך יוסף וגו' קינאו בו אחיו ומכך נתגלגל הדבר וירדו‬ ‫קרא לחלק א"כ כיון דא"ל השי"ת קום התהלך למצרים‪ ,‬משא"כ אילו היה לוקח יעקב את רחל‬ ‫בארץ לארכה ולרחבה בעינן שניהם דייקא ולא מיד והיה יוסף נולד תחילה לא היה נתעורר קנאת‬ ‫מהני כשהלך לארכה לחוד‪ ,‬אבל אי כ"א בפני אחיו עליו ולא היו יורדים למצרים‪ ,‬ונמצא שע"י‬ ‫עצמו שפיר מהני בהלך לארכה או לרחבה לחוד‪ .‬רמאותו של לבן נתגלגל הדבר לירד מצרימה‪ ,‬וז"ש‬ ‫ועפי"ז כתבו המפו' )שמע יעקב פר' בא‪ ,‬כס"נ סו"פ ארמי אובד אבי פי' לבן הארמי ]וכינהו ארמי‬ ‫חיי‪ ,‬לקט יוסף ערך אברהם אות א'‪ ,‬יושב אהלים פר' וירא‪ ,‬דייקא אתוון רמאי‪ ,‬שהיה רבן של רמאים כדאי'‬ ‫פר' בשלח( דהא אם אר"י מוחזקת לנו מאבותינו במד"ר )פע"ה ס"ה( עם לבן גרתי לבן דהוא רבהון‬ ‫תליא בפלוגתת ר' יאשיה ור' יונתן וריו"נ‪ ,‬דאי דרמאי עי"ש‪ ,‬לרמז שע"י רמאותו גרם כן[‪ ,‬ועי"ז‬ ‫שניהם כאחד במשמע וצריך קרא לחלק ולא הוי נגרם וירד מצרימה‪ ,‬שע"י שהחליף רחל בלאה‬ ‫חזקה עד שילך לארכה ולרחבה‪ ,‬א"כ כיון שלא נתעורר ריב ומדנים בין השבטים ובזאת נגרם לירד‬ ‫הלך אברהם רק לארכה לא קנה את הארץ‪ ,‬אבל מצרימה‪ ,‬עכתו"ד‪.‬‬ ‫וע"פ דרכו יתכן עוד‪ ,‬בהקדם מ"ש אאדמו"ר‬ ‫אם כאו"א בפנ"ע משמע ולא צריך קרא לחלק א"כ‬ ‫גם בהלך לארכה לחוד הוי חזקה ושפיר קנה זצללה"ה )שפ"ח לירח האיתנים דרוש ע"ו(‪ ,‬במ"ש‬ ‫המהרש"א )יומא דף כ"ח( דלכן נשא יעקב שתי‬ ‫אברהם את הארץ‪.‬‬ ‫בכך מבואר דלכך הסמיך הכתוב פר' מחיית אחיות‪ ,‬משום דרחל נתקדשה לו ראשונה בעבודת‬ ‫עמלק‪ ,‬דכאמור עמלק בא בטענה דבנ"י לא שבע שנים‪ ,‬ושוב נתקדשה גם לאה בביאה ע"י‬ ‫השלימו חובת הגלות וא"כ גם להם חלק בירושת ערמת לבן‪ ,‬ואח"כ לא הוציא אחת מהן משום דבר‬ ‫הארץ‪ ,‬ואמנם נצטוו תמחה את זכר עמלק כי שעתידה לתורה לאסור דאם היה חש לכך היתה‬ ‫נתקלל לדראון עולם כי לא צדק בטענתו‪ ,‬והיינו גם השניה נאסרת עליו מחמת אחות גרושתו‬ ‫משום דשפיר נשלם הגלות כי קיום הגזירה התחיל עכ"ד‪ ,‬ומבואר דמשו"ה נשאר יעקב עם רחל ולאה‬ ‫בלידת יצחק‪ ,‬דכבר היו בארץ לא להם‪ ,‬דלא זכה כיון שקידושי רחל חלו ברישא בשכר עבודה‬ ‫א"א בארץ דלחלק צריך קרא‪ ,‬והיינו משום דדברה דהיינו קידושי כסף‪ ,‬והעיר אאמו"ר דכ"ז ניחא רק‬ ‫פר' נצו"י · יג · תשפ"ו‬ ‫אי נימא דקידושי כסף הו"ל קידושין גמורים מה"ת‪ ,‬לא אהני ישיבת בארץ להחשב בכלל גזירת הגלות‪,‬‬ ‫אבל לשיטת רבותיו של רש"י )כתובות דף ג' ע"א( באשר לכך שוב הוזקקו לגלות מצרימה‪ ,‬ולהשלים‬ ‫דקידושי כסף מהני רק מדרבנן‪ ,‬וכבר האריכו השנים על ידי קושי השעבוד דייקא‪.‬‬ ‫וז"ש ארמי אובד אבי‪ ,‬עי"ז שלבן הארמי‬ ‫במ"ש הרמב"ם ריש הל' אישות דקידושי כסף‬ ‫מדברי סופרים‪ ,‬א"כ מה"ת עדיין לא נתקדשה הערים את יעקב אבי ליקח ב' אחיות‪ ,‬בזאת‬ ‫רחל‪ ,‬וכאשר נתקדשה לאה בביאה נאסרה עליו נתגלגל הדבר והוכרח לירד מצרימה‪ ,‬וירעו אותנו‬ ‫המצרים שהוכרחנו לסבול בקושי השעבוד ויתנו‬ ‫רחל מדין אחות אשתו‪.‬‬ ‫ובקידושין )דף ט' ע"ב( בביאה מנ"ל א"ר יוחנן עלינו עבודה קשה‪ ,‬והיינו מחמת דאז מפאת‬ ‫דאמר קרא בעולת בעל מלמד שנעשה לה בעל ע"י ערמת לבן יצא הדין דלחלק לא צריך קרא‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫עוד נקדים מ"ש בס' שמע יעקב )למהר"י אלגאזי‬ ‫בעילה וכו'‪ ,‬ופריך כעורה זו ששנה רבי ובעלה‬ ‫מלמד שנקנית בביאה‪ ,‬אי מהתם הו"א עד דמקדש פר' יתרו( דהא דנשלם זמן הגלות ע"י שסבלו בנ"י‬ ‫והדר בעיל‪ ,‬וי"ל דהא דילפינן קידושי כסף מכי יקח במצרים גם בגלות וגם בעינוי וסבל בקושי‬ ‫אתיא אליבא דמ"ד דילפינן לביאה מובעלה ולא השעבוד‪ ,‬תליא בכך דאי לחלק לא צריך קרא‬ ‫אמרינן דעד דמקדש והדר בעיל ולכן שפיר ילפינן שפיר יל"פ מ"ש כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם‬ ‫דגם קידושי כסף לחוד מהני‪ ,‬משא"כ אם לא ילפינן ועבדום ועינו אותם וגו'‪ ,‬דהיינו או שיהיו גרים‬ ‫מובעלה די"ל דעד דמקדש והדר בעיל א"כ מהאי בארץ לא להם ד' מאות שנה‪ ,‬או ועבדום ועינו‬ ‫סברא גופא גם אין לילף מינה לענין קידושי כסף‪ ,‬אותם‪ ,‬ולפי"ז אהני תוספת העינוי להשלים את‬ ‫ולכן ס"ל לרבותיו של רש"י דקידושי כסף גרידא הזמן‪ ,‬אבל אי לחלק צריך קרא ובלא"ה שניהם‬ ‫כאחד במשמע‪ ,‬בהכרח דכבר מראש נגזר עליהם‬ ‫לא מהני מה"ת‪ ,‬עי"ש בדב"ק‪.‬‬ ‫ובחי' הרשב"א שם ביאר דהנך ילפותות תליין הן גירות והן שעבוד‪ ,‬ולא היה בקושי השעבוד‬ ‫בפלוגתא דתנאי אם צריך קרא לחלק‪ ,‬דרבי יליף להשלים שנות הגלות‪ ,‬עי"ש‪) ,‬וכ"ה ביושב אהלים‬ ‫מובעלה ולא חייש להא דלמא עד דמקדש והדר ובחכמת התורה בפר' בשלח(‪.‬‬ ‫וזה שממשיך לומר ויוציאנו ה' ממצרים ביד‬ ‫בעיל‪ ,‬דס"ל דבלא יחדיו כל אחד לעצמו משמע‪,‬‬ ‫לכך ליכא הו"א דעד דמקדש והדר בעיל‪ ,‬אבל ר' חזקה וגו'‪ ,‬דהיינו נגד מדת הדין שאמרה שעדיין‬ ‫יוחנן ס"ל דמשמע שניהן כאחד וצריך קרא לחלק‪ ,‬לא נשלם גזירת השעבוד כמש"כ המפו'‪ ,‬והיינו‬ ‫משום דחס השי"ת על בנ"י לדון אותם כי קושי‬ ‫וא"כ י"ל דלמא עד דמקדש והדר בעיל‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫עפי"ז מבואר היטב‪ ,‬דעד שלא הערים לבן על השעבוד אהני להו להשלים הזמן‪ ,‬והיינו דאז נקבע‬ ‫יעקב ולא נשא יעקב ב' אחיות‪ ,‬שפיר היו יכולים כי מצד הגזירה לא היה צריך גירות ד' מאות שנה‬ ‫לישב באר"י ולמנות אותן שנים בכלל גזירת הגלות וגם עינוי‪ ,‬משום דלחלק לא צריך קרא‪ .‬מעתה כיון‬ ‫דד' מאות שנים‪ ,‬דהיה מקום לדון דהו"ל בכלל דלחלק לא צריך קרא לכך ועתה הנה הבאתי את‬ ‫ארץ לא להם דא"א לא קנה את הארץ משום ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'‪ ,‬הכוונה‬ ‫דלחלק צריך קרא‪ ,‬אבל כאשר הגיע יעקב על ככה דאע"ג דהאחין שחלקו לקוחות‪ ,‬וקנין פירות לאו‬ ‫ליקח ב' אחיות בערמת לבן והותרו לו בדיעבד כיון כקנין הגוף‪ ,‬מ"מ הנני מביא ביכורים מחלקי שניתן‬ ‫ששניהם נתקדשו לו כבר כמ"ש המהרש"א‪ ,‬והיה לי מהשי"ת‪ ,‬דכיון דלחלק לא צריך קרא‪ ,‬א"כ‬ ‫בהכרח לדון ולקבוע שכבר חל קידושי רחל בשכר בהכרח דדברה תורה כלשון בנ"א‪ ,‬וממילא דלא‬ ‫עבודה‪ ,‬ומינה דקידושי כסף מהני מה"ת‪ ,‬דאין דרשינן את‪ ,‬נמצא דארץ נבראת תחילה‪ ,‬ומינה דכן‬ ‫לומר כי יקח וגו' עד דמקדש והדר בעיל‪ ,‬דלחלק הוטבע בבריאת העולם שתוכל הארץ להתרחב‬ ‫לא צריך קרא‪ ,‬מעתה דלחלק לא צריך קרא‪ ,‬א"כ וכו'‪ ,‬ובכן שפיר יכול כ"א להביא ביכורים מחלקו‬ ‫אע"פ שהלך א"א לארכה לחוד זכה בארץ‪ ,‬וא"כ וכאמור‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פר' נצו"י · יד · תשפ"ו‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫במה שישמח‪ ,‬אבל אנשים כמונו אשר לב יודע מרת‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )דברים כו‪ ,‬יא( ושמחת בכל‬ ‫נפשו ומי יאמר זיכיתי לבי לגשת לעסוק בתורה‬ ‫הטוב אשר נתן לך ה' אלקיך ולביתך אתה והלוי‬ ‫כראוי‪ ,‬ומה רבו פשעי ומעשי אשר לא טובים‪,‬‬ ‫והגר אשר בקרבך‪ .‬ובבעה"ט ושמחת בכל הטוב‬ ‫ובאופן כזה הרי עלולים ח"ו לבוא הקליפות ולינוק‬ ‫וסמיך ליה כי תכלה לעשר‪ ,‬שבשביל המעשר‬ ‫ולקחת כל התורה שלומד עד לבלי השאיר לו‬ ‫תשמח בכל הטוב‪ ,‬כמו שדרשו )תענית דף ט' ע"א(‬ ‫מאומה‪ ,‬וא"כ לשמחה מה זו עושה‪.‬‬ ‫עשר בשביל שתתעשר‪ ,‬עכ"ל‪ .‬וצ"ב שייכות‬ ‫ויש לבאר עפ"י מש"כ הגה"ק החיד"א זלה"ה‬ ‫העניינים דמשמע מדברי בעל הטורים דשמחה‬ ‫)ראש דוד‪ ,‬פר' תשא( לבאר מ"ד בפסיקתא עה"פ‬ ‫תלויה בעושר‪ ,‬ופליאה גדולה הוא זו‪ ,‬כי הלא עינינו‬ ‫)במדבר ו‪ ,‬כד( יברכך ה' ‪ -‬בצדקה‪ ,‬וישמרך ‪ -‬שיכתוב‬ ‫הרואות הרבה בני אדם בעלי ממון רב שאין חסר‬ ‫זכויותך‪ ,‬וצריך מאמר זה שימת עין לבא על תכונתו‬ ‫להם מאומה ויש להם רוב טוב‪ ,‬ומכל מקום רחוקים‬ ‫‪.‬וביאר עפ"י הידוע מספה"ק ]והביאו הבאר‬ ‫הם מן השמחה‪ ,‬ומסתובבים הם דווים וליבם קרוע‬ ‫היטב )או"ח סי' תקע"א סק"א([ שכאשר חטא ופגם‬ ‫ושותת בקרבם בהעדר כל נקודה של שמחה‪,‬‬ ‫האדם ולא התנהג כדת וכדבעי‪ ,‬וכעבור זמן מקיים‬ ‫ומאידך ישנם הרבה בני אדם שרחוקים הם מן‬ ‫הוא מצוות והוגה בתוה"ק‪ ,‬אזי באים הקליפות נגעי‬ ‫העושר‪ ,‬ואעפ"כ מלאים הם שמחה וחדוה‪.‬‬ ‫בני אדם וגונבים וחוטפים את המצוות ולוקחים את‬ ‫עוד כתב בבעה"ט‪ ,‬הטוב עולה כ"ב‪ ,‬בשביל‬ ‫יניקת המצוה לעצמם ונשאר האדם ריקן מהמצוות‪,‬‬ ‫התורה שניתנה בכ"ב אותיות‪ ,‬ויל"ב השייכות‬ ‫ובאופן כזה לא רק שאין המצוות פורחות וסלקת‬ ‫והקשר למצות מעשר‪.‬‬ ‫לעילא‪ ,‬אלא רח"ל אף הולך למשחיתים ולמזיקים‪.‬‬ ‫והנראה לבאר‪ ,‬דהנה עיקר השמחה הוא על ידי‬ ‫ויתכן שיקיים האדם בעולם הזה משך כל שנות חייו‬ ‫התורה הק'‪ ,‬וכד"א )תהלים יט‪ ,‬ט( פיקודי ה' ישרים‬ ‫מצוות ומעשים טובים‪ ,‬ויסבור ויהיה בטוח בעצמו כי‬ ‫משמחי לב‪ ,‬שהיא מביאה שמחה אמיתית ושלימה‬ ‫מוכן לו אוצר מנוצר של זכויות בעולם העליון‪ ,‬והנה‬ ‫אצל האדם‪ .‬שכשיושב ועוסק בתורה כראוי בקדושה‬ ‫אחר מלאת ימיו ושנותיו בהגיעו לעלמא דקשוט‬ ‫ובטהרה ועושה נחת רוח ליוצרו ותורתו עולה למעלה‬ ‫הריהו נוכח לדעת כי אין בידו מאומה‪ ,‬אחר שהכל‬ ‫לראש אלקי צבא'ות‪ ,‬אזי התורה מכנסת שמחה‬ ‫ינקו וחטפו הסט"א והקליפות‪ ,‬כיון שלא עסק בתורה‬ ‫בליבו ויש לו שמחה בבוכ"ע ובתורתו‪ ,‬ויש לו תענוג‬ ‫ובמצוות כראוי וכיאות‪.‬‬ ‫ושמחה לעסוק בתורה ולקיים מצוותיה‪ ,‬ולקבל על‬ ‫אכן העצה לזה היא מצוות הצדקה‪ ,‬כי על מצוה זו‬ ‫עצמו עול מלכות שמים שלימה‪.‬‬ ‫אין להסט"א שליטה וחלק בה‪ ,‬וכפי דאיתא‬ ‫כי כל הנאה גשמית השייכות לעניני ארציות‪ ,‬הרי‬ ‫מהאריז"ל בביאור דברי חז"ל )סוטה דף כ"א‬ ‫אף שלרגע זה שעוסק בה יש לו איזה הנאה ושמחה‬ ‫ע"א( עבירה מכבה תורה ואין עבירה מכבה מצוה‪,‬‬ ‫וסיפוק בלבו‪ ,‬מכל מקום כחלוף זמן מה שוב יאב‬ ‫שכאשר מקיים האדם איזה מצוה ומעש"ט נשאר מזה‬ ‫דהכל ולא ישאר בקרבו שום שמחה מכך‪ ,‬ורק‬ ‫רושם על מצח האדם‪ ,‬אכן כאשר חלילה נכשל בדבר‬ ‫בעשיית רצון ה' בלימוד תורתו הק' ובקיום מצוותיו‬ ‫חטא נמחק הרושם של המצוה מע"ג מצחו‪ .‬לא כן‬ ‫יש בזה סגולה להביא את האדם לידי שמחה אשר‬ ‫הוא במצות הצדקה שנשארת על מצחו תמיד‪ ,‬ואף‬ ‫תשאיר רושם בקרבו לעד‪.‬‬ ‫כאשר חלילה לא יתנהג כדבעי‪ ,‬כי אין לקליפות‬ ‫אכן כל זה הוא כשהוא לומד באופן הראוי‪ ,‬והוא‬ ‫שליטה ע"ז כלל‪ .‬ונרמז במאמר הכתוב )ישעיה נד‪,‬‬ ‫מקודש ומטוהר לעסוק בתורה‪ ,‬ועוסק בה מתוך‬ ‫יד( בצדקה תכוננו רחקי מעושק כי לא תיראו‪,‬‬ ‫יראת שמים ומהרהר בתשובה קודם לימודו‪ ,‬שאז‬ ‫שע"י בצדקה תכונני שנותן האדם צדקה וגומל חסד‬ ‫תורתו עולה למעלה‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק )עי' תיקו"ז דף‬ ‫עם חברו‪ ,‬אזי רחקו מעושק‪ ,‬שלא יוכלו הקליפות‬ ‫כ"ה ע"ב( דאהבה ויראה המה תרי גדפין שעל ידם‬ ‫לעשוק ולגנוב את המצוות‪ ,‬ולא תיראו שע"י מצות‬ ‫עולה התורה ופורחת לעילא‪ ,‬ואז שפיר יש לו לאדם‬ ‫פר' נצו"י · טו · תשפ"ו‬ ‫של תורה ומעשים טובים‪ ,‬שבזכות הצדקה והמעשר‬ ‫הצדקה לא יירא ויפחד האדם כלל‪ ,‬כי אין בידי‬ ‫אשר יקיים‪ ,‬זה יגן בעדו מפני הסט"א והקליפות שלא‬ ‫המזיקים לחטוף וליקח את המצוות הימנו‪.‬‬ ‫יוכלו ליטול מצוותיו‪ ,‬ואז וודאי שיתעשר וישארו‬ ‫בזה ביאר החיד"א מאמר המדרש‪ ,‬יברכך ה'‬ ‫מצוותיו ומעשיו הטובים שעשה גנוזים ואצורים‬ ‫בצדקה רצ"ל שכאשר יתן האדם ויגמול חסד וצדקה‬ ‫בעבורו לעולם הבא‪.‬‬ ‫בממונו‪ ,‬יזכה שיהא ישמר זכויותך‪ ,‬כי כאמור בשאר‬ ‫וזה שביאר עוד בבעל הטורים הטוב עולה כ"ב‬ ‫מצוות היכולת ביד הקליפות והמזיקים לחוטפם ממנו‬ ‫ונסמך למעשר להורות על הענין הנ"ל‪ ,‬שבזכות‬ ‫כאשר אינו נוהג עצמו כדבעי‪ ,‬אכן לא כן הוא במצות‬ ‫הצדקה והמעשר יוכל לשמוח בטוב אין טוב אלא‬ ‫הצדקה שנשאר אצל האדם בתמידות‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬ולא יחשוש בלבבו שמא יבואו נגעי בני אדם‬ ‫ובזה מפרש בקדושת יום טוב )פרשת משפטים‪,‬‬ ‫ויטלו מצוותיו ותורתו‪ ,‬ואז יקויים המשך הפסוק‬ ‫עה"פ ואלה המשפטים‪ ,‬אות ד( מה שאמר דוד המלך‬ ‫אשר נתן 'לך' ה' אלוקיך‪ ,‬היינו שישאר הכל אצלו‬ ‫ע"ה עשיתי משפט )תהלים קיט‪ ,‬קכא(‪ ,‬היינו משפטי‬ ‫ולא ילך אל הטומאה‪ ,‬ובאופן כזה יהיה השמחה‬ ‫התורה‪ ,‬וצדק היינו צדקה מקודם‪ ,‬על כן בל תניחני‬ ‫בשלימות שמחה נצחית‪.‬‬ ‫לעושקי‪ ,‬לא יהיה שליטה להסט"א לעשוק ולחטוף‬ ‫ויובן בזה גם מה שדרשו חז"ל )ילקו"ש פר' ראה‪ ,‬רמז‬ ‫התורה והמצוה שלי‪ ,‬ע"כ‪ ,‬היינו שמצות צדקה לא‬ ‫תתצ"ב( ושמחת בכל הטוב‪ ,‬אין טוב אלא תורה‪ ,‬לפיכך‬ ‫רק שמגין על עצם קיום המצוה עצמה אלא אף‬ ‫משה עומד ומזהיר לישראל עשר תעשר‪ ,‬והיינו שעיקר‬ ‫למצוות הנעשים גם יחד עם מצוות הצדקה שלא‬ ‫השמחה היא רק בדברי תורה‪ ,‬ועל ידי מצות מעשר‬ ‫יוכלו הקליפות והמזיקים להתגבר על זה אלא ישארו‬ ‫וצדקה יוכלו לשמוח בטובה שעושים תורה מצוות‬ ‫ביד האדם‪.‬‬ ‫ומעשים טובים‪ ,‬שעל ידה יזכה למגן ומחסה מפני‬ ‫ונודע מאמר רביה"ק מוהרצ"א זי"ע בבני יששכר‬ ‫הקליפות והמזיקין שלא יוכלו לגשת למצוותיו ולתורתו‬ ‫)מאמרי אדר‪ ,‬מאמר ב‪ ,‬אות א( כי יש ב' מיני צדקות‪,‬‬ ‫שעמל ועסק בה בעוה"ז‪ ,‬ולפיכך משה מזהיר לישראל‬ ‫הראשון הוא כפשוטו לסייע לנצרך ולדל ולתמוך בו‬ ‫בלשון כפול עשר תעשר‪ ,‬רמז לב' עניני צדקה‪ ,‬האחד‬ ‫במתת יד‪ ,‬אך גדולה מזו הוא הצדקה ברוחניות‬ ‫הוא צדקה כפשוטו לסייע לאביון ולדל בממון‪ ,‬אכן‬ ‫שמקדיש מזמנו ונשמתו ללמוד עם אחר הצריך לכך‪,‬‬ ‫גדולה מזו הוא הצדקה ברוחניות שמוסר מזמנו‬ ‫ומוסר מזמנו כמה שעות ומתמסר לאחרים‪ ,‬אף‬ ‫ומנשמתו לקרב האחר לעבודת ה'‪ ,‬למשכו לבית‬ ‫שבזמן זה היה יכול להספיק ללמוד לעצמו יותר‬ ‫המדרש ולקרבו לתורה וליראה‪.‬‬ ‫ויותר‪ ,‬וכשלומד עם זולתו הריהו שאין ההספק גדול‬ ‫וזה שרמז בבעה"ט ושמחת בכל הטוב שזה‬ ‫כל כך‪ ,‬ודבר זה הוא הגדולה שבצדקות‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫מורה על התורה‪ ,‬דאין טוב אלא תורה‪ ,‬וסמיך ליה‬ ‫מעתה יבואר דברי בעל הטורים‪ ,‬כי בוודאי אין‬ ‫כי תכלה לעשר היינו שיקיים מצוות צדקה בטוב‬ ‫בני ישראל צריכים לעושר כפשוטו‪ ,‬כי מה הנאה יש‬ ‫הזה הוא תורה‪ ,‬ויקדיש מזמנו בשביל האחר לקרבו‬ ‫בזה‪ ,‬וכי זהו ברכה לאדם שיהיה לו כספת אצור ובו‬ ‫לתורה ולהנעים עליו דברי תורה שגם הוא ישמח‬ ‫ממון הרבה‪ ,‬אלא ברור שבשעה שבני ישראל חפצים‬ ‫בתורת ה'‪ ,‬ועל ידי כן לא יהיה לקליפות שום שליטה‬ ‫ומבקשים עושר כוונתם הוא אך ורק בכדי שיוכלו‬ ‫עליו‪ ,‬ולא יוכלו לקחת מעמנו לימוד זה שלמד עם‬ ‫לעזור ולסייע לאחרים בממונם‪ ,‬ולקיים בכך מצות‬ ‫חבירו‪ ,‬ויהיה הכל נזקף לזכותו‪ .‬וזהו אשר נתן לך ה'‪,‬‬ ‫צדקה‪ .‬ולזה רמז בעל הטורים במה שאמרה תורה‬ ‫רצ"ל שזה בודאי יהיה נשאר אצלו כי אתה והלוי‬ ‫ושמחת בכל הטוב וסמיך ליה כי תכלה לעשר‪,‬‬ ‫והגר אשר בקרבך מרמז על מי שמקרב את זולתו‬ ‫שבשביל המעשר ישמח בכל הטוב‪ ,‬כי רק בזכות‬ ‫לתורה‪ ,‬כי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי )יבמות דף‬ ‫מצוות מעשר וצדקה יהא סמוך לבו ובטוח שיוכל‬ ‫מ"ח ע"ב(‪ ,‬וכן כשמקרב בעלי תשובה ומלמדם‬ ‫לשמוח בכל התורה תורה ומצוות שקיים‪ ,‬וכמו‬ ‫ומפריש מזמנו ועושה צדקה ברוחניות‪ ,‬הרי שבאופן‬ ‫שדרשו חז"ל עשר בשביל שתתעשר‪ ,‬ואין הכוונה‬ ‫זה נשאר הכל שלו‪.‬‬ ‫לעושר גשמי שאינו שווה מאומה‪ ,‬אלא לעושר רוחני‬ ‫פר' נצו"י · טז · תשפ"ו‬ ‫)ראה ייטב פנים‪ ,‬שירת דודי‪ ,‬אות כא; ליקוטי מהרי"ח‪ ,‬חודש‬ ‫ויורמז עוד באומרו אשר נתן לך ה' אלוקיך‬ ‫אלול( דאלו"ל נוטריקון הפסוק )שמות יח‪ ,‬ז( וישאלו‬ ‫דמאחר וכל מה שיש בידו ללמוד וללמד הוא במתנת‬ ‫איש לרעהו לשלום‪ ,‬דהנה שלום מורה על תורה‬ ‫שמים מאת השי"ת‪ ,‬על כן מן הדין הוא שימסור‬ ‫)רש"י ברכות דף ח' ע"א‪ ,‬ד"ה פדה(‪ ,‬כדכתיב )תהלים קיט‪,‬‬ ‫מזמנו לזולת לקרבו לתורה‪.‬‬ ‫קסה( שלום רב לאוהבי תורתך‪ ,‬ומרמז שעיקר‬ ‫וזהו עיקר התיקון בחודש אלול‪ ,‬כדאיתא‬ ‫הצדקה צריכה שתהא במה שיקרב את זולתו לתורה‬ ‫בספה"ק )עי' מורה באצבע‪ ,‬סי' ח; אהבת שלום‪ ,‬פר' נצבים‪,‬‬ ‫ולעבודת השי"ת‪.‬‬ ‫ד"ה ומל ה'; ייטב פנים‪ ,‬שירת דודי‪ ,‬אות יא( שצריך‬ ‫גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך‪ ,‬איש את‬ ‫להרבות בו בצדקה‪ ,‬והכוונה בוודאי גם למצות‬ ‫רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק‪ ,‬ונזכה שיעלה הכל‬ ‫צדקה כפשוטו‪ ,‬אך בעיקר לגדולה שבצדקות הוא‬ ‫לריח ניחוח להשי"ת‪.‬‬ ‫הצדקה ברוחניות‪ .‬ויורמז במה שהביאו בספה"ק‬ ‫‪‬‬ ‫שלמה דוב מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר גדליה שלום ארנפלד מפעיה"ק(‪,‬‬ ‫יום שב"ק‬ ‫הבחור הבר מצוה צבי נ"י בן הר"ר ישראל אפרים פישל‬ ‫תפילת שחרית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ג ר'‬ ‫גולדשטיין מפעיה"ק )ב"ר משה מירושלים‪ ,‬וחתן נזר‬ ‫משה הלברשטאם שליט"א ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪.‬‬ ‫העסקנים הרה"ח ר' יעקב שמעון שר מפעיה"ק(‪ ,‬תוכחה ‪-‬‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר' חיים לוינשטיין‬ ‫הבעל קורא הר"ר מאיר לצטר‪ ,‬הבחור הבר מצוה יעקב‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬לוי ‪ -‬הבחור הבר מצוה מאיר נפתלי צבי‬ ‫נ"י בן הר"ר אהרן מנחם וייסברגר מפעיה"ק )בן הג"ר‬ ‫נ"י בן הרה"ג רבי אברהם לוי שליט"א רא"כ הלכות‬ ‫משה טוביה שליט"א אב"ד בודפסט ביתר‪ ,‬וחתן הג"ר אליעזר‬ ‫שבת במרכז התורה‪ ,‬שלישי ‪ -‬הרה"ג רבי שמעון אהרן‬ ‫אסטרייכר מנהל הותיק דת"ת דרכי אבות בב"ב(‪ ,‬אחרון ‪-‬‬ ‫בידרמן שליט"א ‪ -‬נכד כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬וערך הגבאי‬ ‫החתן אהרן פאלאק נ"י‪ ,‬מפטיר ומוסף ‪ -‬הרה"צ רבי‬ ‫הרה"ח ר' שלמה צבי טויב ה'מי שברך' לרגל הולדת‬ ‫שלום פאלאק שליט"א מבערגסאז זידיטשויב‪ ,‬הגבה ‪-‬‬ ‫הבת‪ ,‬ויקרא שמה בישראל טאבא תחי' )ע"ש זקנתה‬ ‫הרה"ח ר' דוב אריה בירנבוים מפעיה"ק‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר‬ ‫הרבנית מסטראפקוב ע"ה(‪ .‬אחר קריאת השם פצחו‬ ‫יקותיאל יהודה בירנבוים מברכפלד‪.‬‬ ‫הקהל בשירת קול רנה וישועה‪.‬‬ ‫רביעי ‪ -‬החתן החבר אהרן אורי פייבל בריל נ"י‪,‬‬ ‫שמחת הקידושא רבא‬ ‫חמישי ‪ -‬הרה"ח ר' יחיאל בירנבוים משיכון סקווירא‪,‬‬ ‫לאחר התפילה התיישב מרן שליט"א למעמד‬ ‫שישי ‪ -‬מרן שליט"א אחר העליה הורה מרן שליט"א‬ ‫הקידושא רבא לכבוד השמחה‪ .‬לצידי מרן שליט"א‬ ‫לערוך מי שברך לרפואת כ"ק האדמו"ר רבי ישראל בן‬ ‫ישבו נכדו בעל השמחה הרה"ג ר' שמעון אהרן שליט"א‪,‬‬ ‫לאה אסתר מויזניץ שליט"א לרפו"ש ]ונערך מי שברך‬ ‫בני כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬ורבני קרייתנו הק' שליט"א‪.‬‬ ‫וקריאת השם לרגל הולדת הבנות להר"ר יחזקאל‬ ‫מרן שליט"א קידש על היי"ש ואיחל לקהל בברכת‬ ‫בינדר מפעיה"ק )בה"ר יוסף יהודה מפעיה"ק‪ ,‬וחה"ר צבי בן‬ ‫לחיים‪ .‬לאחמ"כ בירך על ב' מזונות‪ .‬ופצחו המשוררים‬ ‫חיים מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר יעקב ישראל בן דוד מפעיה"ק‬ ‫בניגוני שמחה והודיה‪ .‬והביאו מרקחת אתרוגים‪,‬‬ ‫)בה"ר יוסף מבית שמש(‪ ,‬להר"ר מרדכי בריל מקרית צאנז‬ ‫ודגים‪ .‬ואיחל מרן שליט"א לחיים לכל הקהל‪ ,‬ולבעלי‬ ‫טבריה )בה"ר חיים מאיר מפעיה"ק‪ ,‬וחה"ר נפתלי הערץ רייכמן‬ ‫השמחות הי"ו‪.‬‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר יקותיאל יהודה הרבסט מפעיה"ק‬ ‫בעל השמחה הרה"ג ר' שמעון אהרן שליט"א נשא‬ ‫)ב"ר שלמה מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר שלמה צדוק הופמן מפעיה"ק([‪,‬‬ ‫דברים בפלפול ואגדה‪ .‬ולאחמ"כ נשא מרן שליט"א‬ ‫שביעי ‪ -‬החתן יצחק אייזיק לזר נ"י‪ ,‬הבחור הבר מצוה‬ ‫מדברות קדשו לכבוד השמחה‪ ,‬וזהו תוכנם‪:‬‬ ‫שמעון נ"י בן הר"ר אברהם צבי לוק מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשמחת הקידושא רבא‬ ‫ח' אות ג(‪ ,‬אבל לכל המנהגים ניתן השם בעת קריאת‬ ‫מנהג ישראל לקרוא שם לבת ביום השבת בשעת‬ ‫התורה‪ ,‬וטעמא בעי‪.‬‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬ויש נוהגים וכן נהגו צדיקי בית דינוב‬ ‫בתוה"ק )דברים כו‪ ,‬א‪-‬ה( והיה כי תבוא אל הארץ‬ ‫זי"ע ליתן השם גם בימות החול )ראה תפארת בנים‪,‬‬ ‫אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבתה בה וגו'‪.‬‬ ‫בסופו תשובה סי' ה' בשם הבני יששכר זי"ע; ובס' דרכי חיים‬ ‫ובסוף פר' תצא )דברים כה‪ ,‬יז‪-‬יט( זכור את אשר עשה לך‬ ‫ושלום סדר קריאה"ת‪ ,‬אות רי"ט; ועי' בספר ברית אבות סי'‬ ‫פר' נצו"י · יז · תשפ"ו‬ ‫שיכיר טובה להשי"ת שברא אותו בדרגה גבוהה יתר‬ ‫עמלק וגו' ויש לבאר הסמיכות )עי' בעל הטורים(‪.‬‬ ‫על כל חיות השדה‪ ,‬הרי שהשתמש בכח זה להסית‬ ‫בכסף נבחר )בפרשתן( הביא מכתבי מוה"ר יוסף‬ ‫ולהחטיא ולמרוד בהשי"ת‪ ,‬ותחת שיודה וישבח את‬ ‫דרשן בשם אביו שמצא כתוב דמצוות ביכורים ניתן‬ ‫הבוכ"ע שבראו במעלה יתירה וישתמש בכוחותיו‬ ‫לישראל לתקן חטא אדם הראשון‪ ,‬וכן כתבו בחומת‬ ‫לטובה‪ ,‬השיב רעה תחת טובה והסית והדיח‪.‬‬ ‫אנך להחיד"א ובספה"ק מאור ושמש )ריש פרשתן(‪.‬‬ ‫וזה היה גם הפגם של אדם הראשון‪ ,‬כאשר מצינו‬ ‫גם הביאו דאי' במדרש )זרע ברך בפרשתן בשם הזוהר‪,‬‬ ‫שלאחר שאכל מעץ הדעת שאמר )בראשית ג‪ ,‬יב(‬ ‫וכ"ה בנפתלי שבע רצון‪ ,‬ועי' תולעת יעקב סתרי חג המצות(‬ ‫ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי‬ ‫עה"פ וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי‬ ‫מן העץ ואוכל‪ ,‬ופירש רש"י כאן כפר בטובה‪ ,‬ואע"פ‬ ‫וגו'‪ ,‬ארמי זה הנחש שהיתה מלא ערמומיות ]כמו‬ ‫שהקב"ה נתן לו את כל העולם לרשותו ולא החסיר‬ ‫שנאמר )בראשית ג‪ ,‬א( והנחש היה ערום[ אובד אבי‬ ‫ממנו דבר מכל אשר נמצא‪ ,‬ואף אמר לו מכל עץ הגן‬ ‫זה אדם הראשון‪ ,‬שע"י הסתה שלו אכל מעץ הדעת‬ ‫אכול תאכל‪ ,‬מ"מ לא הכיר בטובתו של מקום אלא‬ ‫וגרם לו מיתה‪ .‬ולהבין בעי שייכות הדברים בין מצות‬ ‫אכל גם מעץ הדעת‪.‬‬ ‫ביכורים לחטא אדם הראשון‪.‬‬ ‫ענין זה היה גם יסוד וראשית רשעותו של פרעה‬ ‫במדרש תנחומא פתח הפרשה במאה"כ )דברים‬ ‫מלך מצרים‪ ,‬שהיה אף הוא מקליפת הנחש הקדמוני‬ ‫כו‪ ,‬טז( היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות וגו'‪ ,‬זש"ה‬ ‫)עי' יחזקאל כט‪ ,‬ג; ירמיה מו‪ ,‬כב(‪ ,‬וכמו שאמרו חז"ל‬ ‫)תהלים צה‪ ,‬ו( בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה'‬ ‫)משנת דרבי אליעזר‪ ,‬פרק ז‪ ,‬אות לד‪-‬לה( עה"פ )שמות א‪,‬‬ ‫עושנו‪ ,‬והלא כריעה בכלל השתחויה והשתחויה‬ ‫ח( ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף‪,‬‬ ‫בכלל כריעה ומה ת"ל נשתחוה נכרעה נברכה‪ ,‬אלא‬ ‫והלא עד היום הזה מצרים יודעין חסדו של יוסף‪,‬‬ ‫צפה משה ברוה"ק וראה שביהמ"ק עתיד ליחרב‬ ‫אלא שהיה יודע וכפר טובתו‪ ,‬ולבסוף כפר טובתו‬ ‫והבכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל שיהיו‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬הא למדת שכפיית הטובה הוקשה‬ ‫מתפללין שלשה פעמים בכל יום‪ .‬ולכאו' עדיין לא‬ ‫לכפירה בעיקר )ועי' שמו"ר א‪ ,‬ח(‪.‬‬ ‫תירץ על מה ששאל דכריעה בכלל השתחויה‪ ,‬גם‬ ‫והיינו שתחילת חטאו של פרעה היה שלא הכיר‬ ‫להבין מ"ש אלא צפה משה ברוח הקודש וכו' דאיזהו‬ ‫טובה ליוסף על כל אשר גמל עם המצריים‪ ,‬שהצילם‬ ‫ענין יש בתפילה שהוא חלף ותחת מצות ביכורים‪.‬‬ ‫מחרפת רעב כי לולי שפתר חלומו של פרעה ולולי‬ ‫ויתכן לבאר דהנה יסוד ושורש המידות הוא ענין‬ ‫עצתו הטובה היו כולם בסכנת כליה בשנות הרעב‪,‬‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬שצריך האדם להכיר טובה ולהודות‬ ‫ויוסף הצדיק בחכמתו ובתבונתו הצילם‪ ,‬ולא עוד‬ ‫למי שמיטב עמו ולא להיות כפוי טובה‪ ,‬וכפי‬ ‫אלא שבהנחייתו נתעלו להיות ממלכה חזקה ואדירה‬ ‫שהאריך בספר החינוך )מצוה ל"ג( אודות מדת כפיות‬ ‫על ידי שמכל קצוות הארצות באו מצרימה לשבור‬ ‫טובה שזו מדה רעה ומגונה בתכלית‪ ,‬ומי שאין לו‬ ‫אוכל )עי' פסחים דף קי"ט ע"א(‪.‬‬ ‫מידה זו אינו בסוג וגדר בן אדם כי יבוא לכפור‬ ‫וכאשר בא יעקב אל פרעה כתיב )בראשית מז‪ ,‬י(‬ ‫בבורא עולם‪ ,‬יעו"ש‪ .‬וכן אמרו חז"ל )תנחומא שמות‪,‬‬ ‫ויברך יעקב את פרעה‪ ,‬ופירש רש"י מהמדרש‬ ‫ח( כל הכופר בטובתו של חבירו כאילו כופר בטובתו‬ ‫)תנחומא שם(‪ ,‬ומה ברכה ברכו שיעלה נילוס לרגליו‪,‬‬ ‫של מקום‪.‬‬ ‫לפי שאין מצרים שותה מי גשמים אלא נילוס עולה‬ ‫מדה זו של כפיות טובה היא היתה אם כל חטאת‪,‬‬ ‫ומשקה‪ ,‬ומברכתו של יעקב ואילך היה פרעה בא אל‬ ‫ובכל הרשעים אשר עמדו לישראל ראינו ענין זה‪,‬‬ ‫נילוס והוא עולה לקראתו ומשקה את הארץ‪ .‬מעתה‬ ‫ובראשונה כבר מצינו זאת אצל הנחש הקדמוני‪,‬‬ ‫כמה היה מוטל על פרעה להעריך ולהוקיר את עם‬ ‫דהכתוב אומר )בראשית ג‪ ,‬א( והנחש היה ערום מכל‬ ‫בני ישראל‪ ,‬אשר על ידם נצלו מרדת שחת‪ ,‬ואדרבה‬ ‫חית השדה‪ ,‬דהיינו שהנחש נברא במעלה יתירה‬ ‫נתרוממו מכל עם ולשון‪ ,‬אך פרעה ברשעותו עשה‬ ‫מכל החיות והבהמות שבעולם‪ ,‬והיה מלא חכמה‪,‬‬ ‫עצמו כאילו לא ידע‪ ,‬וכפר בכל הטובה אשר גמלו‬ ‫עד שהיה הבריאה הנעלית ביותר זולת האדם‪ .‬ותחת‬ ‫פר' נצו"י · יח · תשפ"ו‬ ‫פגם זה שכפר בטובה שעשה יעקב עם עשיו זקינו‪.‬‬ ‫עמו‪ ,‬וזאת היתה התחלת רשעותו‪.‬‬ ‫ויתבאר בזה מש"כ בספר שפתי צדיק )פר' דברים‬ ‫במידה זו אף לקה לבן הארמי‪ ,‬כפי שמצינו שאמר‬ ‫אות כא( בשם ספר הזכות להחידושי הרי"ם זי"ע‬ ‫לו יעקב )בראשית ל‪ ,‬ל ל( כי מעט אשר היה לך לפני‬ ‫)פרשת שלח( שאם היו המרגלים מתקנים בהשליחות‬ ‫ויפרוץ לרב ויברך ה' אותך לרגלי וגו'‪ ,‬ופירשו חז"ל‬ ‫כראוי היה לקיחת הפירות בחינת ביכורים‪ ,‬וכאשר‬ ‫)ב"ר עג‪ ,‬ח( דבשביל ביאת רגלי יעקב לצל קורתו שרתה‬ ‫נכשלו אומר הכתוב )דברים א‪ ,‬כה( ויקחו מידם מפי‬ ‫אצלו הברכה‪ ,‬ואעפ"כ ביקש לבן לאבדו וכפר בטובה‪.‬‬ ‫הארץ ויורידו‪ ,‬שהיתה ירידה לקיחת הפירות שלא‬ ‫זה היה גם פגם עמלק‪ ,‬דכתבו המפו' )עיין תיוב"ע‬ ‫נתקן מה שהיה באפשרות לתקן‪ ,‬עיי"ש‪ .‬ולהאמור‬ ‫שמות י"ז‪ ,‬ח( שהשנאה שנטר עמלק לישראל היתה‬ ‫י"ל דהנה המרגלים אמרו )במדבר יג‪ ,‬לב( ארץ אוכלת‬ ‫בשביל הברכות שלקח יעקב מעשיו‪ ,‬ובאמת עיקרה‬ ‫יושביה‪ ,‬ופירש רש"י בכל מקום שעברנו מצאנום‬ ‫כפיית טובה‪ ,‬דהא עשיו הרשע בא מן השדה והוא עיף‬ ‫קוברי מתים‪ ,‬ובאמת כי הקב"ה עשה כן לטובתם‬ ‫ואמרו חז"ל )טור עה"ת בראשית כה‪ ,‬כט( שאחזו בולמוס‬ ‫כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו )עי' סוטה דף‬ ‫והיה חולה מסוכן‪ ,‬ואמר בעצמו )בראשית כה‪ ,‬לב( הנה‬ ‫ל"ה ע"א(‪ .‬נמצא דהמרגלים כפו בטובה שעשה‬ ‫אנכי הולך למות‪ ,‬וביאר בספר פענח רזא )פר' תולדות‪,‬‬ ‫עמהם השי"ת לשמרם ולהצילם‪ ,‬והם השתמשו בכך‬ ‫עה"פ והוא עייף; וראה בפירוש רזא דמאיר‪ ,‬אות מ"ה( דאם‬ ‫לרעה להוציא דבת הארץ‪ ,‬וזהו ממש היפך ענין‬ ‫לא היה אוכל מיד היה מת ולכן אמר 'הלעיטני נא'‬ ‫הביכורים שהוא הכרת הטוב‪.‬‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬ל( כלומר שפוך אותו לתוך פי פן אמות‬ ‫והנה חז"ל )מנחות דף מ"ג ע"ב( דרשו עה"פ )דברים‬ ‫לאלתר‪ .‬והצילו יעקב ובלב חפץ ורצון גמור מכר‬ ‫י‪ ,‬יב( ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך‪ ,‬אל‬ ‫בכורתו ליעקב‪ ,‬והנה אחר זה התנכל עליו להרגו וכפר‬ ‫תיקרי מה אלא מאה‪ ,‬שיש לברך מאה ברכות בכל‬ ‫בטובתו של יעקב אליו שבזכותו נשאר בחיים‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬ובדעת זקנים לבעלי התוספות )שם( כתבו וז"ל‪,‬‬ ‫על פי זה יובן שפיר דלכן ניתנה מצות ביכורים‬ ‫עוד יש להוכיח מאה ברכות מדכתיב )תהלים קכח‪ ,‬ד(‬ ‫לעורר בנו חיוב הכרת הטוב כאשר נזכור להודות‬ ‫הנה כ"י כ"ן יברך גבר במנין כ"י כ"ן יברך גבר‪ ,‬כי‬ ‫להשי"ת על כל הטובה אשר עשה עמנו תמיד‪,‬‬ ‫יברך חסר וא"ו כתיב‪ ,‬ולכך תקנו לומר מודים‬ ‫וכפרש"י עה"פ הגדתי היום לה' אלקיך כי באתי אל‬ ‫שהרי פי' משתחוים כדכתיב גבי נעמן והשתחויתי‬ ‫הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו‪ ,‬שאינך כפוי‬ ‫לה' אלוקיך‪ ,‬ותרגם יונתן ואודיתי קדם ה' אלהך‪,‬‬ ‫טובה‪ .‬ולכן קוראים פרשת מקרא ביכורים בקול רם‬ ‫ומ"מ אנו אומרים 'מודים' ולא 'משתחוים' לפי‬ ‫להודות ולשבח להקב"ה על כל החסד אשר עשה‬ ‫שעולה בגימטריא מודי"ם מאה‪ ,‬לומר שכל האומר‬ ‫)ועי' ספר החינוך‪ ,‬מצוה תרו; אלשיך הק' בפרשתן(‪ .‬ולכן‬ ‫מודים כהוגן כאלו קיים מאה ברכות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מצוה זו היא לתקן את חטא אדה"ר דהיינו על מה‬ ‫נמצינו למדין מכך דעיקר ההשתחוויה הוא ענין‬ ‫שכפר בטובתו של מקום ולא הכיר טובה על אשר‬ ‫ההודיה )וראה רש"י בראשית כד‪ ,‬נב; תוס' סוטה דף מ'‬ ‫נתן לו את כל עץ הגן‪ ,‬ולכן אנו מביאים מפרי‬ ‫ע"א בשם הירושלמי(‪ ,‬להודות להשי"ת על כל הטוב‬ ‫האדמה אשר נתן לנו ה' להודות לפניו על זה‪.‬‬ ‫אשר עשה עמנו ערב ובוקר וצהרים תמיד בכל יום‬ ‫מטעם זה מזכיר ואומר ארמי אובד אבי דהיינו‬ ‫ובכל עת‪ ,‬ומתפללים ומודים אנו שלוש פעמים ביום‬ ‫שלבן בקש לגדע ח"ו את יעקב‪ ,‬ולא הכיר לו טובה‬ ‫כדדרשו חז"ל )ברכות דף כ' ע"ב( בפסוק )תהלים נה‪ ,‬יח(‬ ‫על כל הטובה והברכה אשר קיבל בזכותו‪ ,‬ולפי‬ ‫ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה‪ ,‬ובה אנו מודים‬ ‫מדרשו איירי פסוק זה בנחש שהיה ערום‪ ,‬ודא ודא‬ ‫ומהללים על חיינו המסורים בידך‪ ,‬ועל נשמותינו‬ ‫אחת היא כי גם פגמו של הנחש היה ענין כפיות‬ ‫הפקודות לך‪ ,‬ועל נסיך שבכל יום עמנו‪ ,‬ועל‬ ‫הטובה כאמור‪ ,‬ולזה אמר וירד מצרימה וגו' וירעו‬ ‫נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים‪,‬‬ ‫אותנו המצרים וגו' היינו שזה היה גם פגם פרעה‬ ‫הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך‬ ‫מלך מצרים אשר לא הכיר טובה‪ .‬ולכן הסמיך הכתוב‬ ‫כי מעולם קוינו לך‪.‬‬ ‫פרשה זו לפרשת מחיית עמלק‪ ,‬כי גם עמלק היה לו‬ ‫פר' נצו"י · יט · תשפ"ו‬ ‫לזאת המציאו אנשי כנסת הגדולה תקנה ויסדו‬ ‫ומעתה יבואר היטב דברי המדרש תנחומא‪,‬‬ ‫לומר בכל תפלה ערב ובקר וצהרים ברכת הודאה כדי‬ ‫שהסמיך לכאן הפסוק בואו נשתחוה ונכרעה‬ ‫שיכלול אדם בהודאה אחת את כל הנשימות וחסדים‬ ‫נברכה לפני ה' עושנו‪ ,‬ותמה והלא כריעה בכלל‬ ‫ונפלאות שהוא ית' עושה עמו בכל רגע ויוצא ידי חובת‬ ‫השתחויה והשתחויה בכלל כריעה ומה ת"ל‬ ‫כולן בב"א בהודאה אחת‪ .‬ולזה יסדו לומר מודים‬ ‫נשתחוה נכרעה נברכה‪ ,‬ומתרץ אלא צפה משה‬ ‫אנחנו לך וכו' על חיינו המסורים בידך ועל נשמותינו‬ ‫ברוח הקודש וראה שביהמ"ק עתיד ליחרב‬ ‫הפקודות לך דהיינו על כל נשימה ונשימה ועל נסיך‬ ‫והבכורים עתידין ליפסק עמד והתקין לישראל‬ ‫שבכל יום ויום עמנו ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל‬ ‫שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום‪ ,‬רמז בזה‬ ‫עת ערב ובקר וצהרים וכו' ולכך תיקנו לשחות בברכה‬ ‫שלכן כפל הכתוב ואמר בואו נשתחוה ושוב‬ ‫זו כמנהג בו"ד המודה לחבירו דבר הוא שוחה ומנענע‬ ‫ונכרעה‪ ,‬יען כי יסוד ענין ההשתחוויה הוא ההודיה‬ ‫לו בראשו‪ ,‬וכדאשכחן בר' ישמעאל כשאמר ליה ברכני‬ ‫והכרה בטובה הנשפעת אליו תמיד בכל עת‪ ,‬ולכן‬ ‫נענע לו בראשו ופרש"י ז"ל כמודה בדבר‪ ,‬ולהכי בכל‬ ‫כיון שצפה משה ברוה"ק וראה שביהמ"ק עתיד‬ ‫מקום הודאה מצינו השתחואה כמ"ש אשתחוה אל‬ ‫ליחרב והבכורים שמורה על ענין הכרת הטוב עתיד‬ ‫היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך‪ ,‬ובדניאל‬ ‫ליפסק‪ ,‬לכן התקין לישראל שיהיו מתפללין‬ ‫וזימנין תלתא ביומא ברך על ברכוהי מצלא ומודא‬ ‫שלשה פעמים בכל יום‪ ,‬ויודו וישבחו להשי"ת על‬ ‫ואחז"ל במקדש על כל הודיה השתחויה‪ .‬שכל העומד‬ ‫כל הטוב והחסד אשר הפלא לעשות עמם תמיד בכל‬ ‫בקומה זקופה ככופר בדבר הוא ואין הודאתו הודאה‬ ‫עת‪ ,‬ויכירו תמיד בטובתו של מקום ושפעת חסדיו‬ ‫כדאשכחן בדתן ואבירם שכפרו בתורת משה כתיב‬ ‫הנשפעת אליהם מלעילא בכל נשימה ונשימה‪ ,‬ובכל‬ ‫בהו יצאו נצבים בקומה זקופה וכו' עי"ש מה שהאריך‬ ‫תנועה ופעולה‪ ,‬ערב ובוקר וצהרים תמיד בכל עת‬ ‫בזה בענין חטא הנחש[‪.‬‬ ‫ובכל שעה‪.‬‬ ‫בזה יש לבאר מה שהסמיך הכתוב לאחר פרשת‬ ‫]ושמחתי כאשר שוב הראוני דיסוד הדברם מבואר‬ ‫ביכורים גם פרשת וידוי מעשר‪ ,‬דשם נאמר )דברים‬ ‫בתורת חיים בב"ק )דף ט"ז ע"א( בהא דאמז"ל שדרו של‬ ‫כו‪ ,‬יג( בערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו ללוי‪,‬‬ ‫אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש והוא דלא כרע‬ ‫וברש"י זה וידוי מעשר‪ ,‬וקשה איזה וידוי יש כאן‪,‬‬ ‫במודים‪ ,‬דבתו"ד‪ ,‬ז"ל‪ :‬ונראה לפרש לפי שהוא ית'‬ ‫ובספר ליקוטי חבר בן חיים )ח"ד‪ ,‬דף ח' ד"ה ואני( מביא‬ ‫עושה חסד עם כל אדם בכל יום ובכל עת ובכל רגע‪,‬‬ ‫מה ששמע מרבו הגה"ק החתם סופר זי"ע‪ ,‬שביאר‬ ‫אלא שאין בעל הנס מכיר בניסיו‪,‬סבור עולם כמנהגו‬ ‫דיען שתחילה עד שלא חטאו במדבר היתה העבודה‬ ‫הוא נוהג ואינו מרגיש שכל פסיעה ופסיעה וכל תנועה‬ ‫בבכורים‪ ,‬ואז לא היה צורך לבער המעשר מן הבית‬ ‫ותנועה וכל נשימה ונשימה הוא ממנו ית"ש כמ"ש‬ ‫ולהביא ללוי‪ ,‬רק יכול לתת לבנו הבכור‪ ,‬ורק לאחר‬ ‫מה' מצעדי גבר כוננו‪ ,‬וכתיב אשר בידו נפש כל חי‬ ‫חטא העגל ניתנה הכהונה לכהנים והוצרכו לבער‬ ‫ורוח כל בשר איש‪ ,‬והיה מן הראוי שיודה האדם ויברך‬ ‫הקודש מן הבית לתת ללוי‪ ,‬לכן פסוק זה הוא וידוי‬ ‫בכל עת ובכל רגע על כל פסיעה ותנועה ונשימה‬ ‫כי מזכירים בזה חטא העגל‪ ,‬אתו"ד )וכבר כתב כן‬ ‫כמ"ש חכמים כל הנשמה תהלל יה על כל נשימה‬ ‫בספורנו שם‪ ,‬והובא בתוספות יו"ט מעשר שני פ"ה מ"י(‪.‬‬ ‫ונשימה חייב אדם להלל יה‪ ,‬וכל מי שאינו מעלה על‬ ‫וי"ל בחומר חטא העגל דאינו משום מה שעשו‬ ‫לבו בכל רגע שהכל מאתו ית' אלא עולם כמנהגו נוהג‬ ‫להם הפסל‪ ,‬שהרי כבר ביאר המהרש"א )סנהדרין דף‬ ‫הרי הוא ככופר בו ח"ו‪ ,‬ולפי שהוא מן הנמנע שיעמוד‬ ‫ס"ג ע"ב( במ"ד בגמ' עה"פ )שמות לב‪ ,‬ח( ויאמרו וגו'‬ ‫אדם מן הבקר ועד הערב ויתן שבח והודאה על כל‬ ‫אשר העלוך מארץ מצרים‪ ,‬שאיוו לאלהות הרבה‪,‬‬ ‫פסיעה ונשימה ותנועה וכש"כ רוב בני העולם הולכים‬ ‫שאין הכוונה שכפרו בה'‪ ,‬אלא שרצו שיהא להם‬ ‫תמיד אחרי הבלי העולם הזה באסיפת ממון וכיוצ"ב‪,‬‬ ‫מנהיג אשר יהא ממוצע בינם לבין הקב"ה יעו"ש‪.‬‬ ‫ואפילו הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה והודאה אמרו‬ ‫וכן האריכו בזה הרמב"ן )שמות לב‪ ,‬א( ועוד הרבה‬ ‫חכמים דהוי כאלו מעל וגוזל לכנסת ישראל שנאמר‬ ‫מהמפרשים )דעת זקנים לבעלי התוס'; עקידת יצחק;‬ ‫לה' הארץ וגו'‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · כ · תשפ"ו‬ ‫היא לעמוד ולסייע לבעלה בעסק התורה‪ ,‬ולזה אף‬ ‫אברבנאל; ועוד(‪ .‬נמצא דעצם העגל לא היה עון כ"כ‪,‬‬ ‫דהני נשי לאו בני תורה נינהו )קידושין דף ל"ד ע"א(‪,‬‬ ‫אלא דחומר הדבר היה מה שנאמר )שמות לב‪ ,‬ו(‬ ‫אעפ"כ חלק כחלק תאכל‪ ,‬ותקבל חלק בתורת‬ ‫וישכימו ממחרת וגו' וישב העם לאכול ושתו ויקומו‬ ‫בעלה‪ ,‬וכדאמרו חז"ל )סוטה דף כ"א ע"א( נהי דפקודי‬ ‫לצחק‪ ,‬דהרי אז הטעה אותם השטן והראה להם‬ ‫לא מפקדא באגרא דמקרין ומתניין בנייהו ונטרן להו‬ ‫משה מת ומוטל במיטה )שבת דף פ"ט ע"א(‪ ,‬ודימו כי‬ ‫לגברייהו עד דאתו מבי מדרשא מי לא פלגאן‬ ‫משה לא ישוב אליהם עוד‪ ,‬ובכן היה ראוי‬ ‫בהדייהו‪ ,‬ונוטלות מחצה על מחצה בשכרן )וראה‬ ‫שיתעוררו בבכי ואבל גדול על רועה ישראל הנאמן‬ ‫רמ"א שו"ע יו"ד‪ ,‬סי' רמ"ו סעי' ו'; ועי' אמרי יציב‪ ,‬מאמר לד‪,‬‬ ‫שנסתלק‪ ,‬כפי שהתאבלו אח"כ במיתת אהרן אשר‬ ‫עמ' תכג‪-‬תכד(‪ .‬וכמו שאמר רבי עקיבא )כתובות דף ס"ג‬ ‫בכו כל העם את פטירתו שלושים יום )במדבר כ‪,‬‬ ‫ע"א( שלי ושלכם שלה היא‪.‬‬ ‫כט(‪ ,‬ומכ"ש שהיה להם לנהוג כן בפטירת משה‬ ‫וי"ל דזהו פי' אמרם ז"ל )ב"ב דף ט"ז ע"ב( דבלידת‬ ‫רבינו אשר הוא הוא שעשה עמם בשליחות הקב"ה‬ ‫בת רבייה באה לעולם‪ ,‬היינו שעל ידה יתרבה‬ ‫כל הניסים והנפלאות בארץ חם בהכותו את מצרים‬ ‫התורה והמצוות בעולם‪ ,‬שתעמוד להיות עזר כנגד‬ ‫עשרת המכות‪ ,‬והעבירם בחרבה בתוך הים‪ ,‬ואף‬ ‫בעלה‪ ,‬שיוכל לעסוק בתורה יומם ולילה‪ ,‬ועל זה‬ ‫המן היה בזכותו‪ ,‬ותחת אשר יתפלשו בעפר מרוב‬ ‫תרבה השמחה‪.‬‬ ‫צער וכאב על המקרה הרע שאירע להם כעת‪ ,‬הנה‬ ‫נמצא דעיקר השמחה בלידת הבת היא מה‬ ‫השכימו הם למחרת לאכול ולשתות ולצחק‪ .‬כפיית‬ ‫שעתידה היא ליטול שכרה בתורת בעלה‪ ,‬ועל כן‬ ‫הטובה הזאת שהיתה בהם ששכחו מיד מעשי משה‬ ‫כאות הכרת הטובה התקינו ליתן השם דייקא בשעת‬ ‫רבינו ולא הכירו טובתו של רעיא מהימנא שעשה‬ ‫קריאת התורה‪ ,‬לרמז שיעמוד לה זכות זה אשר על ידה‬ ‫עמהם כל השנים היא שעמדה בעכרם‪ ,‬וזה היה‬ ‫יוכל בעלה לעסוק בתורה‪ ,‬והיא תהיה אשת חיל לעזר‬ ‫עיקר החטא בישראל‪.‬‬ ‫כנגדו שיוכל להתעלות מעלה מעלה‪ ,‬על כן שמחים‬ ‫ולכן לאחר פרשת הביכורים שהוא להחדיר ענין‬ ‫אנו בשעה זו בלידת הבת דייקא בזמן קריאת התורה‪.‬‬ ‫הכרת הטוב‪ ,‬הסמיך הכתוב פרשת וידוי מעשר אשר‬ ‫ובכך שמודים להקב"ה על לידת הבת אשר היא‬ ‫בו מתוודים על מעשי העגל שבעטיו סרה העבודה‬ ‫תהיה עזר כנגדו ותסייע לבעלה בכל הנצרך‪,‬‬ ‫מן הבכורים‪ ,‬וכל זה הוא מפני מה שלקו בענין זה‬ ‫מתקנים פגם אדה"ר אשר כפר בטובה ואמר 'האשה‬ ‫שלא היה להם הכרת הטוב‪.‬‬ ‫אשר נתת עמדי' ותחת שיודה להקב"ה על אשר נתן‬ ‫והנה חז"ל אמרו )סוטה דף ב' ע"א( ארבעים יום‬ ‫לו עזר כנגדו תלה האשמה בה‪ ,‬לא כן בני ישראל‬ ‫קודם יצירת הולד בת קול יוצאות ואומרת בת פלוני‬ ‫המודים ומשבחים תמיד לא'ל חי על כל הטוב אשר‬ ‫לפלוני‪ ,‬ושמעתי ממרן אאדמו"ר זי"ע כמה וכמה‬ ‫גמלנו ועל אשר עתיד להיטיב לנו‪.‬‬ ‫עובדות מופלאות אשר ראו בחוש כי הצדיקים צפו‬ ‫*‬ ‫ברוח קדשם את הזיווג של התינוקת שנולדה זה‬ ‫הנה הגה"ק החתם סופר זי"ע כתב )בפרשתן‪ ,‬ד"ה‬ ‫עתה‪ ,‬לכך פעמים לא הסכימו לתת לה שם מסויים‪,‬‬ ‫היום הזה( ביאור נפלא עה"פ בפרשתן )דברים כו‪ ,‬טו(‬ ‫ולאחר שנים בעת שהגיעו לנישואין נתברר שאם‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך‬ ‫היה ניתן להן השם שחשבו היו שמות הכלה‬ ‫ישראל‪ ,‬ופירש רש"י עשינו מה שעלינו עשה מה‬ ‫וחמותה דומים‪.‬‬ ‫שעליך‪ .‬וקשה הא נחמיה נענש על שאמר )נחמי' ה‪ ,‬יט(‬ ‫ומהא דאמרו חז"ל 'בת פלוני לפלוני'‪ ,‬משמע‬ ‫זכרה לי אלקי לטובה )סנהדרין דף צ"ג ע"ב(‪ ,‬ואיך יאמר‬ ‫דנשמת הנוקבא קודמת לנשמת הזכר‪ ,‬וטעם הדבר‬ ‫עשיתי מה שעלי עשה אתה מה שעליך השקיפה‪.‬‬ ‫כי האשה הוא מעותדת לעמוד להיות 'עזר כנגדו'‬ ‫וביאר שאומר אעפ"י שאמרת עשר בשביל‬ ‫)בראשית ב‪ ,‬יח(‪ ,‬לסייע לבעלה לעסוק בתורה‬ ‫שתתעשר ומותר לנסות הקב"ה בזה‪ ,‬כדכתיב‬ ‫ולהתעלות בתורה ויראת שמים‪ .‬ובכך יובן ענין‬ ‫)מלאכי ג‪ ,‬י( בחנוני נא בזאת )עי' תענית דף ט' ע"ב(‪ ,‬אני‬ ‫השמחה בלידת הבת‪ ,‬ששמחים אנו במה שתזכה‬ ‫פר' נצו"י · כא · תשפ"ו‬ ‫ולהביא טובה לעולם‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫לא הפרשתי מעשרותי על מנת כן‪ ,‬אלא כאשר‬ ‫והיינו דאע"פ שנחמיה נענש על שאמר זכרה לי‬ ‫ציותני לעשות רצונך אלקי חפצתי‪ ,‬ומ"מ יודע אני‬ ‫אלקי לטובה‪ ,‬ומי שמבקש מהקב"ה שיזכור את‬ ‫שאין אתה מקפח שכר אפי' שיחה נאה‪ ,‬אותו השכר‬ ‫מעשיו הטובים יכול להיענש על זה‪ ,‬מ"מ הצדיקים‬ ‫אני מוותרו לכלל ישראל‪ ,‬השקיפה ממעון וברך את‬ ‫מוסרים את נפשם ומזכירים את מעשיהם הטובים‬ ‫עמך את ישראל‪ ,‬ובשרו הקב"ה שכן יעשה ויברך‬ ‫בכדי שבכך יכריע הקב"ה את כל העולם לכף זכות‬ ‫ישראל בגללו‪ ,‬נמצא הבכורים שיביאו כל בני ישראל‬ ‫וישפיע טובה וברכה לכל העולם‪ ,‬אבל אין מחשבתם‬ ‫מכאן ואילך מפירותיו ומברכותיו הם מביאין‪ ,‬והיינו‬ ‫כלל וכלל על עצמם אלא על אחרים‪.‬‬ ‫שאמרו חז"ל )הובא ברש"י דברים כו‪ ,‬טז( בת קול‬ ‫ואף שאין ראוי לבקש שכר על קיום מצות השי"ת‬ ‫מבשרו הבאת בכורים היום תזכה להביא לשנה‬ ‫שיזכור זאת השי"ת לאדם לטובה‪ ,‬אכן כאשר מבקש‬ ‫הבאה‪ ,‬לא שהוא עצמו יביא אלא ביכורי כל ישראל‬ ‫שבזכות מעשיו יתברכו כלל ישראל‪ ,‬ע"ז שפיר ראוי‬ ‫על שמו נקראו‪ ,‬עכתוד"ק‪.‬‬ ‫הדבר‪ ,‬ואין חשש להיענש על זאת‪ ,‬ועל כן מבקשים‬ ‫ורעיון זה כתב גם בייטב לב )פר' ראה ד"ה והנראה;‬ ‫אנו מהשי"ת השקיפה ממעון קדשך מן השמים‬ ‫ייטב פנים ליום י"ג מדות ויום העשור‪ ,‬אות ג‪ ,‬ד"ה ולדרכינו;‬ ‫וברך את עמך ישראל‪ ,‬עמך מרמז על פשוטי העם‬ ‫רב טוב‪ ,‬פר' שופטים‪ ,‬ועוד( לבאר מה שדרשו חז"ל )בבא‬ ‫בבחי' עמך‪ ,‬ולא רק בחי' ישראל המורה על מדריגה‬ ‫בתרא דף ע"ח ע"ב( עה"פ )במדבר כא‪ ,‬כז( על כן יאמרו‬ ‫גדולה‪ ,‬ואף שאין אנו ראויים כלל לתגמול שכר‪ ,‬מכל‬ ‫המושלים בואו חשבון‪ ,‬על כן יאמרו המושלים‬ ‫מקום לא בעד עצמי ולמעני אנכי מבקש אלא בעד‬ ‫ביצרם בואו ונחשב חשבונו של עולם‪ ,‬הפסד מצוה‬ ‫קהלך‪ ,‬וע"ז שפיר יכולים להתפלל ולבקש‪.‬‬ ‫כנגד שכרה‪ ,‬ושכר עבירה כנגד הפסדה‪ .‬ולכאו' הלא‬ ‫עיקר השמחה הוא כאשר נשפע על ידי כן שמחה‬ ‫שנו חז"ל )אבות א‪ ,‬ג( אל תהיו כעבדים המשמשים‬ ‫אף לאחרים‪ ,‬וכפי שדרכי לפרש תמיד במאמר חז"ל‬ ‫את הרב על מנת לקבל פרס‪ ,‬והיאך יתכן לקרות‬ ‫)ב"ב דף ט"ז ע"ב( 'רבייה באה לעולם' שבלידת בת‬ ‫לאלו שעושים מכח שכר ועונש 'מושלים ביצרם'‪.‬‬ ‫נשפע ריבוי שמחות‪ ,‬וכעת זכה בעל השמחה וזיכה‬ ‫וביאר על פי מה דאמרו חז"ל )קידושין דף מ' ע"ב(‬ ‫אחרים עמו‪ ,‬וכבר ביום השבת נתווספו עוד ב'‬ ‫לעולם יראה אדם עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב‪,‬‬ ‫שמחות בלידת ב' בנות‪ ,‬והשתתפו עמנו בשמחת‬ ‫עשה מצוה אחת‪ ,‬אשריו שהכריע את עצמו ואת כל‬ ‫הקידושא רבא‪.‬‬ ‫העולם לכף זכות וכו'‪ ,‬דאמנם בוודאי שאין ראוי‬ ‫יעזור השי"ת ומשמחה זו יושפע שמחות וישועות‬ ‫לעבוד את השי"ת לטובת הנאת עצמו‪ ,‬ברם‬ ‫משמי שמים לכל אחד ואחד בכל המצטרך‪ ,‬בבני‬ ‫המושלים ביצרם אומרים באו ונחשוב חשבונו של‬ ‫ברוכי חיי ארוכי ומזוני רויחי‪ ,‬רפואות וישועות‪,‬‬ ‫עולם דייקא‪ ,‬מה שהעולם נדון אחר רובו והוא‬ ‫השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך‬ ‫מוכרע על ידי מעשה כל אחד ואחד לכף זכות או‬ ‫ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו‪ ,‬ונזכה לגאולה‬ ‫לכף חוב‪ ,‬ולכן הצדיקים מקיימים מצוות ה' בכדי‬ ‫השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫להציל את כל העולם מרע ולהכריעם לכף זכות‬ ‫‪‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫אויביך בחוסר כל‪ ,‬מאי חוסר כל שנטלה דעת מהן‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )דברים כח‪ ,‬מז‪-‬מח( תחת אשר‬ ‫ובחוסר תורה‪ .‬וצריך ביאור אומרו 'תחת אשר לא‬ ‫לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו'‪ ,‬ועבדת את‬ ‫עבדת את ה' מלובש'‪.‬‬ ‫אויביך וגו'‪ .‬ובילקוט )מלכים קפא( תחת אשר לא‬ ‫ויתכן לבאר דהנה מעיקרי קבלת עומלכות שמים‬ ‫עבדת את ה' מלובש ועבדת את אויביך בערום‪,‬‬ ‫הוא לקיים אמז"ל )שאילתות‪ ,‬פר' וישלח( אמרה תורה‬ ‫תחת אשר לא עבדת את ה' מרוב כל ועבדת את‬ ‫פר' נצו"י · כב · תשפ"ו‬ ‫המצוה לחוטפו לרשותם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫)ויקרא כב‪ ,‬לא( ושמרתם מצותי ועשיתם אותם‪ ,‬ובאו‬ ‫לפי זה יש לפרש דזהו שרמז המדרש תחת אשר‬ ‫חכמים ופרשו וחקרו ועשו סייג לתורה‪ .‬וכן אמרו‬ ‫לא עבדת את ה' מלובש היינו דאף על פי שקיימו‬ ‫חז"ל )יבמות דף כ"א ע"א( עשו משמרת למשמרת‪ .‬ולא‬ ‫את עיקר המצוות מ"מ לא הוסיפו בה הידורים‬ ‫יאמר האדם דדיי לי בקיום מה שמפורש בתורה‪,‬‬ ‫ודקדוקים להוסיף לבוש בבחי' אור המקיף‪ ,‬לכך לא‬ ‫דבהכרח להוסיף תמיד גדר וסייג כדי להרחיק עצמו‬ ‫היה להם שמירה נגד החיצונים‪ ,‬מתוך כך נפלו עד‬ ‫מן העבירה‪.‬‬ ‫שלא זכו לקיים גם את עיקרי המצוות עצמם‪ ,‬וזהו‬ ‫ענין זה לימדונו הקב"ה מיד במתן תורה‪ ,‬שאמר‬ ‫שאמר ועבדת את אויביך בחוסר כל מאי חוסר כל‬ ‫הקב"ה למשה )שמות יט‪ ,‬יב( והגבלת את העם סביב‬ ‫שנטלה דעת מהן ובחוסר תורה‪ ,‬שכיון שבתחילה‬ ‫לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו כל הנוגע‬ ‫זלזלו בהידורי המצוה לבסוף לא קיימו גם את‬ ‫בהר מות יומת‪ ,‬ושוב אח"כ הזהירו הקב"ה שנית‬ ‫המצוות עצמם‪.‬‬ ‫)פסוק כא( ויאמר ה' אל משה רד העד בעם פן יהרסו‬ ‫*‬ ‫אל ה' לראות וגו'‪ ,‬והשיב משה רבינו להשי"ת )פסוק‬ ‫ויתכן לפרש עוד‪ ,‬עפ"י מה דאמרו חז"ל )שבת דף‬ ‫כג( לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדותה‬ ‫פ"ח ע"ב( בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי‬ ‫בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו‪ ,‬ואמר לו הקב"ה‬ ‫השרת לפני הקב"ה אמרו תנה הודך על השמים וכו'‪,‬‬ ‫)פסוק כד( לך רד וגו' והכהנים והעם אל יהרסו לעלות‬ ‫עיי"ש‪ ,‬והקשו המפרשים )עי' של"ה הק'‪ ,‬מסכת שבועות‪,‬‬ ‫אל ה' פן יפרץ בם‪ ,‬ורש"י הביא מהמכילתא לך רד‬ ‫תורה אור‪ ,‬ד"ה ואני אוסיף נופך לדברים; שפע חיים חידושים‬ ‫והעד בהם שנית‪ ,‬שמזרזין את האדם קודם מעשה‬ ‫ופלפולים לירח האיתנים‪ ,‬דרוש ק' אות א'( וכי לא ידעו‬ ‫וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה‪ ,‬שהיה בזה הוראה‬ ‫המלאכים שרוב מצוות התורה אי אפשר לקיימן רק‬ ‫לבני ישראל לדורות עולם‪ ,‬שבבוא האדם לקבל על‬ ‫בעולם הזה בבעלי גוף חומרי‪ ,‬והיאך עלה על דעתם‬ ‫עצמו עול תורה בהכרח שיעשה גדרים וסייגים‪ ,‬כי‬ ‫לקבל התורה‪ .‬וביארו דסברו דאע"פ שאי אפשר‬ ‫לעולם לא יוכל לדעת היאך יתגבר עליו היצר הרע‬ ‫להם לקיים המצוות הקשורים בענינים גשמיים‪ ,‬מכל‬ ‫לפתותו לדבר עבירה‪ ,‬ואם לא יתרחק מן העבירה‬ ‫מקום הרי באמת שכל המצוות הם אורות רוחניים‬ ‫ברגע קט עלול שכלו ודעתו להתבלבל ויוכל היצר‬ ‫עליונים שעל ידי קיומם מאירים אותם האורות‬ ‫הרע להפילו ולהכשילו‪.‬‬ ‫בשמים‪ ,‬ואת אותם החלקים הרוחניים יכולים גם‬ ‫ומלבד ענין הפשוט יש בה ענין פנימי דמבואר‬ ‫המלאכים לקיים‪ ,‬ולכן רצו לקבל את התורה‪ ,‬דסברו‬ ‫בספה"ק )עץ חיים‪ ,‬שער ב‪ ,‬ענף א( שבמידות העליונות‬ ‫דסגי סכך שיקיימנו את המצוות באופן שמיימי‬ ‫ישנם אור פנימי ואור מקיף‪ ,‬ורביה"ק בבני יששכר‬ ‫להאיר בחלק הרוחני בשמים ממעל‪ .‬אבל הקב"ה לא‬ ‫)מאמרי תשרי‪ ,‬מאמר י‪ ,‬אות ז; וכן באגרא דכלה פר' בשלח‪,‬‬ ‫רצה ליתן להם את התורה כי חפץ שיתקיימו‬ ‫ד"ה מהו ויסב; ושם פר' שלח‪ ,‬ד"ה למען תזכרו( דמבואר‬ ‫המצוות דייקא באופן וצורה שתחילה יהא בהם‬ ‫בספה"ק )יונת אלם להרמ"ע מפאנו‪ ,‬פ"ז( דאור הפנימי‬ ‫לבוש גשמי‪ ,‬על ידי שיקיימו המצוות בפועל בעולם‬ ‫נתהווה מקיום עצם המצוה‪ ,‬ואור המקיף נעשה על‬ ‫הזה בצורה החומרית‪ ,‬דדבר זה שייך רק אצל בני‬ ‫ידי שמוסיף האדם על המצוה בהידורי ודקדוקי‬ ‫אדם ולא אצל המלאכים‪.‬‬ ‫המצוה‪ ,‬וע"י אור מקיף נתהוה שמירה על המצוה‬ ‫ובענין זה כתב החיד"א )דברים אחדים‪ ,‬דרוש יד‪ ,‬ד"ה‬ ‫שלא יוכלו החיצונים לשלוט על אשר עשה‪ .‬ועל זה‬ ‫רשע מה הוא אומר( לבאר מאמר חז"ל )הגדה של פסח(‬ ‫נאמר )דברים כח‪ ,‬י( וראו כל עמי הארץ כי שם ה'‬ ‫רשע מה הוא אומר מה העבודה הזאת לכם וכו'‪,‬‬ ‫נקרא 'עליך' דייקא‪ ,‬רמז על אור המקיף את האיש‬ ‫דהרשע יצא לטעון דאמאי צריך מעשה המצוות‬ ‫הישראלי‪' ,‬ויראו ממך'‪ ,‬כי החיצונים מתייראים מן‬ ‫ועבודה‪ ,‬הרי העיקר הוא כוונת ומחשבת הלב‪ ,‬כגון‬ ‫אור המקיף‪ ,‬כי אין להם מקיף כי הם בחי' בחי'‬ ‫דמצות ציצית הוא למען יזכור האדם וגו' והרי הוא‬ ‫הכתוב )בראשית ג‪ ,‬א( והנחש היה ערום‪ ,‬ולכן‬ ‫כבר זוכר‪ ,‬ומצות תפילין לזכור יחודו ית"ש ויציאת‬ ‫כשמהדר האדם במצוה ועושה אור המקיף תפול‬ ‫מצרים ואם כבר זכורים לו הדברים אינו צריך‬ ‫עליהם אימתה ופחד ואין ידיהם שולטים במעשה‬ ‫פר' נצו"י · כג · תשפ"ו‬ ‫רק למי שאין יכולת בידו קביעות המחשבה בלב בלי‬ ‫לקיימם במעשה‪ ,‬כמו"כ מצות השבת לדעת שהוא‬ ‫עשיה‪ ,‬אבל האנשים החכמים בעיניהם אשר בידם‬ ‫ית"ש ברא העולם וכו' וכבר הוא יודע‪ ,‬ואין לו צורך‬ ‫לקבוע המחשבה בלבם אינם צריכין למעשה המצוה‪.‬‬ ‫לשבות מהמלאכות‪ ,‬וזה שאומר הרשע מה העבודה‬ ‫וזהו באמת אפיקורסים גמורים‪ ,‬כי העיקר הוא‬ ‫הזאת לכם‪ ,‬רצ"ל רק 'לכם'‪ ,‬טיפשים חסרי בינת‬ ‫המעשה‪ ,‬והתורה אמרה )ויקרא יח‪ ,‬ה( אלה הדברים‬ ‫הלב‪ ,‬אבל מי שיש לו לב מבין לדעת תוכן הפנימי‬ ‫אשר יעשה אותם האדם וחי בהם‪ ,‬אלא שיעשה‬ ‫של העבודה‪ ,‬אינו צריך להתעסק ולקיים המצוות‬ ‫המעשה לאהבת השם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬על כך אומר המגיד‪ :‬ולפי שהוציא את עצמו‬ ‫וי"ל דזהו שאמר תחת אשר לא עבדת את ה'‬ ‫מן הכלל כפר בעיקר‪ ,‬שכופר בתורה‪ ,‬דורש דרשות‬ ‫מלובש היינו שהם טעו ונתדרדרו על ידי שחשבו‬ ‫של דופי‪ ,‬כי המצוות צריכין מחשבה ודיבור ומעשה‪,‬‬ ‫שאין צריך לקיים לשמור ולעשות את המצוות‬ ‫כי המצוות הם מזון לנפש‪ ,‬וכשם שהמזונות לגוף‬ ‫בפעולת הלבוש הגשמי שלהם‪ ,‬דסגי בכך שיתעמקו‬ ‫צריכין מחשבה לקנותם‪ ,‬ודיבור למצוא אותם‬ ‫בשכליות לבעומק המחשבה שעל ידי כך יאירו את‬ ‫ולקנותם‪ ,‬ומעשה להכינם ולאוכלם‪ ,‬כן המצוות מזון‬ ‫אורות הק' שיש בכל מצוה‪ ,‬ואמנם מתוך כך נתקיים‬ ‫לנפש צריכים מחשבה בלב לידע טעם המצוה כאשר‬ ‫בהם )ישעיה כט‪ ,‬כד( ואבדה חכמת חכמיו‪ ,‬דהיינו‬ ‫יוכל שאת‪ ,‬ודיבור לומר שהוא עושה לשם המצוהו‬ ‫דניטלה דעת מהן ובחוסר תורה‪ ,‬כי בלא עשיית‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬ומעשה המצוה בפרטות‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫קיום המצוות כפי שנצטווינו בלבוש הגשמי בסוף‬ ‫וכן כתב בישועות יעקב )או"ח סי' כ"ג סק"ב( דיש‬ ‫נשארו ערומים וחסרים מכל‪ ,‬כי אין שום שווי לכל‬ ‫הרבה כתות שאומרים אין חפץ לה' במעשה‪ ,‬ועיקר‬ ‫הדביקות והכוונות בלא קיום המצוות בפועל‪.‬‬ ‫הוא מחשבת ה' שיקבע בלבו‪ ,‬ועניני המעשה הוא‬ ‫‪‬‬ ‫מאיר שכטר מאנטווערפן‪.‬‬ ‫בעליות בתפילת מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬העסקן‬ ‫בזמירות בשוה"ט בעידן רעוא דרעוין התכבדו‪,‬‬ ‫הר"ר צבי אלימלך לוינשטיין מנהל מוסדוה"ק‬ ‫ברוך קל עליון ‪ -‬הרה"ח ר' שלום יעקב בריל מב"ב‪,‬‬ ‫בחיפה‪ ,‬לוי ‪ -‬הר"ר יעקב טויבער מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪-‬‬ ‫דרור יקרא ‪ -‬הרה"ח ר' שמעון צבי איידליס מנהל‬ ‫הרה"ג ר' משה דוד מוטצען שליט"א מב"ב ‪ -‬נכד כ"ק‬ ‫קהילה קדושה פעיה"ק‪ ,‬שבת היום ‪ -‬הרה"ח ר' שלום‬ ‫מרן זי"ע‪ ,‬הגבה‪ -‬הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה‬ ‫ברבר מפעיה"ק‪.‬‬ ‫וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫את זכר עמלק‪ .‬וראוי לבאר הענין במה צריכים בני‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )דברים כו‪ ,‬א( והיה כי תבוא אל‬ ‫ישראל לעשות את שלהם ולא יוכלו לסיים הדבר‬ ‫הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה‬ ‫לגמרי למחות את שמו מתחת השמים‪.‬‬ ‫וישבתה בה וגו'‪ ,‬ובבעה"ט תבו"א אותיות אבו"ת‪,‬‬ ‫עוד צריך לבאר דהנה כאשר נתבונן בכתובים‬ ‫ויל"ב הרמז בזה‪.‬‬ ‫בפרשת מלחמת עמלק נראה כי בסופו של דבר לא‬ ‫לעיל בסוף פר' תצא )דברים כה‪ ,‬יז‪-‬יט( זכור את‬ ‫עלה הדבר למחות זכר עמלק לגמרי‪ ,‬כי נמסרה‬ ‫אשר עשה לך עמלק וגו' תמחה את זכר עמלק‬ ‫המלחמה ביד בני ישראל‪ ,‬וכדכתיב )שמות יז‪ ,‬יא(‬ ‫מתחת השמים לא תשכח‪ ,‬וראוי לבאר השייכות‬ ‫והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל וגו'‪,‬‬ ‫והסמיכות‪ ,‬ועי' בבעל הטורים‪.‬‬ ‫ומשה רעיא מהימנא הוא פעל שילחמו ישראל‬ ‫אמרו חז"ל )פסיקתא רבתי‪ ,‬יג( כתוב אחד אומר‬ ‫למחות זכר עמלק מעל פני האדמה‪ ,‬ובפועל בסוף‬ ‫תמחה את זכר עמלק‪ ,‬וכתוב אחד אומר כי מחה‬ ‫הענין נאמר רק )שם פסוק יג( ויחלוש יהושע את‬ ‫אמחה את זכר עמלק‪ ,‬הא כיצד יתקיימו שני‬ ‫עמלק וגו'‪ ,‬והיינו שרק החליש כוחו ולא ביטלו ומחה‬ ‫הכתובים‪ ,‬אמר להם הקב"ה עשו את שלכם תמחה‬ ‫את שמו לגמרי מעל פני האדמה‪ ,‬ועדיין לא נתקיים‬ ‫את זכר עמלק‪ ,‬ואני אעשה את שלי כי מחה אמחה‬ ‫פר' נצו"י · כד · תשפ"ו‬ ‫ע"א( כל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם‪ ,‬גלו למדי‬ ‫'תמחה את זכר עמלק'‪ .‬ולזה נאמר תחילה )שם פסוק‬ ‫שכינה עמהם וכו'‪ ,‬ובזוה"ק )ח"א‪ ,‬דף קמ"ד ע"א( איתא‬ ‫יב( 'וידי משה כבדים' היינו שלא היה באפשרות כל‬ ‫במה שמצינו שביקש יעקב שאחר פטירתו יוליכוהו‬ ‫כך לקיים ולערוך המלחמה לבדו‪ ,‬והוכיח סופו על‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬אף דאין הדבר נכון להעלות מת מחוץ‬ ‫תחילתו שהיה כאן מלחמה כבידה וקשה מנשוא עד‬ ‫לארץ להיקבר בארץ ישראל‪' ,‬שאני יעקב דשכינה‬ ‫שהנצחון לא היה כי אם נצחון חלקי‪ .‬ובוודאי יש בזה‬ ‫אחידא ביה'‪ ,‬והיינו דיעקב הוא אחד עם השכינה‪,‬‬ ‫עניינים רמים ונשגבים גבוה מע"ג גבוה‪ ,‬אכן לפי‬ ‫ובכוחו של יעקב מתקיים אצל עם ישראל 'ועל ראשי‬ ‫פשוטו הדבר צריך תלמוד‪ ,‬מפני מה רק נחלש כח‬ ‫שכינת א'ל'‪ ,‬וגם בשנות גלותם בכל עת ובכל זמן‬ ‫עמלק ולא נתבטל לגמרי‪.‬‬ ‫ובכל מצב שנמצאים בו שכינה עמהם‪.‬‬ ‫ולהלן בפרשתן )דברים כח‪ ,‬סו( והיו חייך תלואים‬ ‫‪ -‬מעלתם וחשיבותם של ישראל מתגלה ביחס‬ ‫לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך‪,‬‬ ‫לאומות העולם ‪-‬‬ ‫ובמסורה ב"פ 'תלואים'‪ ,‬חדא הכא‪ ,‬ואידך )הושע יא‪,‬‬ ‫ויש לבאר עומק הענין בזה‪ ,‬עפ"י דברי האלשיך‬ ‫ז( ועמי תלואים למשובתי‪ ,‬וצ"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫הק' שכתב לפרש הפסוק )דברים י‪ ,‬ט( רק באבותיך‬ ‫בזוהר חדש )פרשתן דף ס' ע"א( שאל בתוכחה נזכר‬ ‫חשק ה' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם‬ ‫רזא דפורקנא איה‪ ,‬והשיב בהך קרא והיו חייך‬ ‫מכל העמים כיום הזה‪ ,‬דהנה יש שני מיני חשיבות‪,‬‬ ‫תלואים לך מנגד ופחדת יומם ולילה ולא תאמין‬ ‫יש בחינה כאשר בני ישראל במדריגה גבוהה אשר‬ ‫בחייך‪ ,‬ובספה"ק יערות דבש )ח"ב‪ ,‬דרוש י"א( האריך‬ ‫יש בהם חשיבות עצמית מצד המעלות והזכיות‪ ,‬וכך‬ ‫לבאר הענין יעו"ש‪ ,‬וצ"ב איך מרומז כאן בפסוק זה‬ ‫היו האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב שכל אחד‬ ‫סוד הגאולה‪.‬‬ ‫היה חשוב מצד עצמו‪ .‬אמנם יש לפעמים שמצד‬ ‫אמרו חז"ל )ברכות דף י"ג ע"א( כל הקורא לאברהם‬ ‫עצמם אינם זכאים וחשובים לאהבה‪ ,‬אף על פי כן‬ ‫אברם עובר בעשה וכו'‪ ,‬אלא מעתה הקורא ליעקב‬ ‫מחשיב הקב"ה את בני ישראל בהעריך אותם כלפי‬ ‫יעקב ה"נ‪ ,‬שאני התם דאהדריה קרא וכו'‪ ,‬וצ"ב‬ ‫הגויים‪ ,‬שהרי הגויים אין להם חשיבות כלל וכלל‬ ‫טעמא בעי מפני אכן אהדריה קרא לשם יעקב‪.‬‬ ‫ולעומתם בוודאי שבני ישראל זכאים וחשובים‪,‬‬ ‫‪ -‬יעקב אבינו מגין על בני ישראל בגלות ‪-‬‬ ‫והיהודי הנחות ביותר עדיין טוב הוא עשרות מונים‬ ‫לביאור הדברים נקדים מש"כ בספה"ק תפארת‬ ‫כלפי אותו הגוי‪ ,‬ומתוך התבוננות במעשה העמים‪,‬‬ ‫שלמה )פר' בחוקותי‪ ,‬עה"פ וזכרתי את בריתי וגו'; פרשת‬ ‫הרי שמתגלה יקרת נשמת האיש הישראלי אשר‬ ‫דברים‪ ,‬ד"ה השליך( לפרש הכתוב )ויקרא כו‪ ,‬מב( וזכרתי‬ ‫'ועמך כולם צדיקים'‪.‬‬ ‫את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי‬ ‫וזהו שאמר הכתוב‪ ,‬רק באבותיך חשק ה'‬ ‫אברהם אזכור וגו'‪ ,‬עפ"י מה דאיתא במדרש )ב"ר כח‪,‬‬ ‫לאהבה אותם‪ ,‬שלהם היתה חשיבות מצד עצמם‪,‬‬ ‫יג( בפסוק )איכה ב‪ ,‬א( השליך משמים ארץ תפארת‬ ‫אבל בדורות אחריהם שבחר ה' בזרעם אחריהם‬ ‫ישראל‪ ,‬שהשליך הקב"ה לארץ דמות דיוקנו של‬ ‫כבר אינו מצד מעלתם העצמית אלא ויבחר בזרעם‬ ‫יעקב שהיתה צורתו חקוקה על כסא הכבוד‪ ,‬ותיכף‬ ‫אחריהם בכם מכל העמים‪ ,‬כלומר‪ ,‬שבחר בהם‬ ‫כשיצאו ישראל לגלות השליכו עמם‪ ,‬והיה זה‬ ‫משום דלעומת העמים הרי טובים הם לאין ערוך‪,‬‬ ‫לטובתם של ישראל באותם זמנים שיהיו נעים ונדים‬ ‫עכתו"ד )ועי' כלי יקר‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫בגלות‪ ,‬שיעקב אבינו יעמוד לימינם לסמכם ולסייע‬ ‫בענין זה נודע מאמר הרה"ק מהר"ש מבעלזא‬ ‫להם לעבור את מאורעות הגלות‪ ,‬ורק בשל כך יכולים‬ ‫זי"ע )עי' מהר"י‪ ,‬ליקוטים‪ ,‬ד"ה בשעה שהיו ישראל‪ ,‬בשם‬ ‫הם להתחזק בגלות החל הזה אשר נמשך כבר קרוב‬ ‫הרה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע( ברמז אמרם ז"ל )ר"ה דף‬ ‫לב' אלפים שנה‪ .‬ולזה פתח הקב"ה הבטחתו דייקא‬ ‫כ"ג ע"ב( מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה‪,‬‬ ‫'וזכרתי את בריתי יעקב'‪ ,‬יען אשר הוא הולך להגן על‬ ‫דהכוונה שאפילו הפגום ביותר מבני ישראל המונים‬ ‫עם בני ישראל בכל עת גלותם‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫ללבנה‪ ,‬חשוב ונעלה לאין ערוך יותר מהטוב‬ ‫וביאור הדברים‪ ,‬דהנה אמרו חז"ל )מגילה דף כ"ט‬ ‫פר' נצו"י · כה · תשפ"ו‬ ‫לילודי אשה קרוצי חומר‪ .‬והקב"ה לא הסכים עמהם‪,‬‬ ‫שבאומות העולם המונים לחמה‪.‬‬ ‫וחרף כל זאת בחר בנו להיות לו לעם סגולה ונתן לנו‬ ‫על פי זה ביאר כ"ק מרן אאדמו"ר זי"ע באריכות‬ ‫את תורתו‪ ,‬ובכך נתגלה ביותר סוד זה שעל ידי כן‬ ‫נפלאה )שפע חיים רעד"ר ח"ז‪ ,‬פר' במדבר‪ ,‬מאמר ח‪ ,‬אות‬ ‫נקבע כי בני ישראל הם ראויים תמיד יותר מן הגויים‪,‬‬ ‫יב( מה דמצינו )עבודה זרה דף ב' ע"ב; ספרי‪ ,‬פרשת ברכה‪,‬‬ ‫ועל כן גם כשלא יהיו ראויים ח"ו מצד מעשיהם‪,‬‬ ‫אות ב( שקודם מתן תורה סיבב הקב"ה עם התורה‬ ‫אעפ"כ עדיין ראויים הם לקבל התורה יותר מן שאר‬ ‫אצל אומות העולם כדי להציע לפניהם את תורתו‬ ‫אומות העולם‪ ,‬אשר להם לא מיאנו המלאכים כלל‬ ‫והם מאנו לקבלה עיי"ש‪ ,‬ולכאורה זהו פליאה‬ ‫למסור התורה‪ ,‬ובכך נסתתמו טענתם‪.‬‬ ‫נשגבה היאך יתכן שהקב"ה רצה לתת לאומות‬ ‫‪ -‬גם מי שאין לו זכות מצד עצמו טוב והגון הוא‬ ‫העולם את התורה שכתוב בה דבר אל בני ישראל‪.‬‬ ‫לפי ערך הגוי ‪-‬‬ ‫ובפרט שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל‬ ‫יסוד זה איתא גם מרביה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע‬ ‫ישראל ובשביל התורה )ב"ר א‪ ,‬ד(‪ ,‬וקוב"ה ואורייתא‬ ‫בליקוטי שושנה )ד"ה שמעתי מקשים( שכתב לבאר מה‬ ‫וישראל חד )זוה"ק ח"ג‪ ,‬פר' אמור דף ע"ג ע"א(‪ ,‬ומעתה‬ ‫שאמרו חז"ל )פסחים פ"ז ע"א( אמר הקב"ה להושע‬ ‫היאך עלה על הדעת שיקבלו הגויים את התורה‪.‬‬ ‫בניך חטאו וכו' אמר לפניו רבש"ע כל העולם שלך‬ ‫ובהכרח לומר דבוודאי היה גלוי וידוע לפניו ית"ש‬ ‫הוא העבירם באומה אחרת‪ .‬ותמוה שהושע יאמר‬ ‫שאומות העולם לא ירצו לקבל התורה‪ ,‬ומה שבכל‬ ‫דיבורים כאלו‪ .‬וביאר דח"ו שיקטרג הנביא הושע על‬ ‫זאת הלך אליהם יש בזה חסד א'ל אשר אבינו אב‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא כך היתה כוונתו‪ ,‬החליפם באומה‬ ‫הרחמן ביקש להטיב לבניו רחומיו‪ ,‬והיה זה בכדי‬ ‫אחרת ותראה בכל האומות אם יש כיוצא בהן‪,‬‬ ‫להוכיח קבל עם ועדה את גודל רשעות וחציפות‬ ‫דהשפל והגרוע שבישראל הוא יותר טוב מהטובים‬ ‫הגויים שאינם חפצים לקבל את תורת ה'‪ ,‬בעוד שאצל‬ ‫שבאומות‪ ,‬ונמצא בהסתכל בהאומות אין כח‬ ‫בני ישראל אפילו היה הקב"ה מתגלה אל השפל‬ ‫למקטרג על ישראל‪ ,‬וכו"ע מודו שאין שום אומה‬ ‫והגרוע שבהם ושואלו אם הוא מוכן לקבל התורה‪,‬‬ ‫טובה מישראל עיי"ש‪ ,‬וכשרואים את רשעות‬ ‫בוודאי היה משיב שהוא מוכן ומזומן תיכף ומיד לשוב‬ ‫האומות כו"ע מודו דאף על פי שחטאו ישראל עדיין‬ ‫בתשובה שלימה ולקבל עליו עול תורה ומצוות‪.‬‬ ‫הם טובים יותר מכל האומות שבעולם‪ ,‬עכד"ק )וראה‬ ‫הקב"ה צפה מראשית אחרית וידע כי לא לעולם‬ ‫שפע חיים רעד"ר ח"ו‪ ,‬פר' בחקותי‪ ,‬מאמר ט'(‪.‬‬ ‫יהיו ישראל במדריגות גבוהות כבזמן מתן תורה‪,‬‬ ‫זהו ההבדל בין משמעות השם יעקב לשם‬ ‫וראה עד סוף כל הדורות היאך יהיו הדורות‬ ‫ישראל‪ ,‬דישראל נוטריקון ישר א'ל )פרדס רימונים‪,‬‬ ‫מתמעטים והולכים‪ ,‬ועל כן מיד קבע השי"ת שבכל‬ ‫שער כג‪ ,‬פרק י‪ ,‬ד"ה ישראל; עץ הדעת טוב‪ ,‬פרשת‬ ‫אופן ידונו את בני ישראל ביחס לאומות העולם‪,‬‬ ‫בהעלותך‪ ,‬ד"ה והנה הוא חותן(‪ ,‬ומורה על איש רם‬ ‫וכיון שבכל עת ובכל זמן כל איש מישראל הוא טוב‬ ‫מעלה‪ ,‬וגדול זכותו מצד עצמו להיות קרוב לאלוקים‪,‬‬ ‫עשרות מונים מהגוי הטוב ביותר‪ ,‬הרי שעל ידי כן‬ ‫ואילו השם יעקב הוא ע"ש מה שנאמר )בראשית כה‪,‬‬ ‫מתעורר על ישראל זכות ומליצת יושר בכל מצב‬ ‫כו( וידו אוחזת בעקב עשיו‪ ,‬רומז לאדם שכל זכותו‬ ‫שהוא‪ ,‬אתוד"ק )וראה שם‪ ,‬מאמר ט‪ ,‬אות ד; שפע חיים‬ ‫ומעלתו הוא מצד אוחזת בעקב עשו שלעומת‬ ‫ליוהכ"פ‪ ,‬דרשות י"ג מידות‪ ,‬דרוש י‪ ,‬אות ד; תורה ליל ש"ק‬ ‫הגויים בני עשיו הוא צדיק וטוב‪ ,‬אך אין לו זכות מצד‬ ‫במדבר תש"מ; רעד"ר נצבים תשל"ד; ועוד(‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬והשי"ת לא מחה לגמרי שם יעקב‪ ,‬ואהדריה‬ ‫ויש להוסיף שיש בזה גם סתימת פיות המקטרגים‪,‬‬ ‫קרא‪ ,‬למען נדע כי כל יהודי באשר הוא נחשב בפני‬ ‫דהנה אז באותה העת כאשר סיבב השי"ת וחיזר על‬ ‫הקב"ה ביותר‪ ,‬וזאת מחמת שכלפי הגוי הוא גדול‬ ‫האומות‪ ,‬הנה לא מיחו המלאכים כלום ולא פצו‬ ‫במעלה )ועי' ישועות יעקב עה"ת‪ ,‬פר' וישלח‪ ,‬ד"ה לא יעקב‬ ‫פיהם‪ ,‬ורק כשבא השי"ת אצל עם ישראל‪ ,‬אז פצו‬ ‫יאמר(‪ .‬וע"ז נאמר במתן תורה )שמות יט‪ ,‬ה( והייתם לי‬ ‫פיהם ואמרו 'תנה הודך על השמים' )תהלים ח‪ ,‬א;‬ ‫סגולה מכל העמים‪ ,‬שזהו יסוד קבלת התורה‪ ,‬דעם‬ ‫ובשבת דף פ"ט ע"א(‪ ,‬וביקשו למנוע מסירת התורה‬ ‫פר' נצו"י · כו · תשפ"ו‬ ‫בעת הזאת מקיים השי"ת מה שאמרו חז"ל )אבות‬ ‫ישראל הם מיוחדים זכים וברורים‪ ,‬גם כשאין להם‬ ‫ב‪ ,‬ה( במקום שאין אנשים השתדל להיות איש‪ ,‬והוא‬ ‫זכות מחמת עצמם‪ ,‬אלא מכל העמים‪ ,‬שכנגד‬ ‫בעצמו מעורר לבבנו בתשובה‪ ,‬וע"ד הנודע מה‬ ‫העמים נחשבים הם תמיד עם סגולה‪.‬‬ ‫שביאר הרה"ק מראפשיץ זי"ע בספה"ק זרע קודש‬ ‫ודייקא שם 'יעקב' כח זה מלווה ומגין על ישראל‬ ‫)פרשת נצבים‪ ,‬ד"ה ושב ה'( הפסוקים )דברים ל‪ ,‬ב‪-‬ג(‬ ‫בשנות גלותם‪ ,‬שגם כשיורדים מטה מטה עדיין‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך‬ ‫השם 'יעקב' עמהם ומעורר עליהם זכות שיזכו‬ ‫ורחמך‪ ,‬ותוכן דבריו הוא‪ ,‬דהנה ידוע שכל מה‬ ‫שהשי"ת ישרה שכינתו בתוכם‪ ,‬ולו רק יען אשר הם‬ ‫שהאדם עושה למטה הוא גורם כן למעלה בעולמות‬ ‫טובים וראויים יותר מכל הגויים‪.‬‬ ‫העליונים‪ ,‬דבאתערותא דלתתא איתער לעילא‬ ‫ומעתה יובן היטב סיבת הדבר שלא נתן השי"ת‬ ‫)זוה"ק פר' בראשית‪ ,‬ח"א דף ל"ה ע"א(‪ ,‬לכן כאשר אדם‬ ‫לכלות את זרע עמלק לגמרי‪ ,‬ורק החליש כוחו‪ ,‬יען‬ ‫מישראל מתעורר ושב בתשובה‪ ,‬והוא מתחרט מאד‬ ‫כי בעידן הגלות עדיין צריכים אנו לראות ולהכיר‬ ‫על עוונותיו ועל מעשיו הרעים שעשה עד עתה‪ ,‬הוא‬ ‫רשעת הגוים‪ ,‬כדי שמתוך כך יתעורר מליצה על‬ ‫גורם ומעורר באותו זמן גם תשובה וחרטה למעלה‪,‬‬ ‫ישראל כאמור‪ ,‬ורק לעתיד לבוא כשכבר יהיה‬ ‫שהקב"ה כביכול עושה תשובה ומתחרט על שברא‬ ‫התיקון השלם אז יתקיים היעוד )זכרי' יג‪ ,‬ב( ואת רוח‬ ‫את היצר הרע‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל )ברכות דף ל"ב ע"א(‬ ‫הטומאה אעביר מן הארץ‪ ,‬ויכלה וימחה שמו של‬ ‫שהקב"ה מצטער על זה ואומר ואשר הריעותי )מיכה‬ ‫עמלק‪ ,‬כי כבר לא יהיה צורך בו‪ ,‬אחר שעם בני‬ ‫ב‪ ,‬ו(‪ ,‬אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע )רש"י‪ ,‬ברכות‬ ‫ישראל יבואו כולם על תיקונם השלם‪ ,‬ולא יצטרכו‬ ‫שם‪ ,‬ד"ה דכתיב ואשר הריעותי(‪.‬‬ ‫לזכות זה‪ ,‬אלא יהיה להם זכות מצד עצמם‪.‬‬ ‫ואז כאשר הבורא כל עולמים אומר כן ומתחרט על‬ ‫ועל כן באותו מלחמה כתיב 'וידי משה כבדים'‬ ‫בריאת היצר הרע‪ ,‬מתבטל כח הרע והסטרא אחרא‬ ‫שהיה קשה לו הדבר מאוד‪ ,‬כי ראה שאין כאן רק‬ ‫ונמחה מן העולם‪ .‬וזהו שאמר הכתוב‪ ,‬ושבת עד ה'‬ ‫חולשת כח עמלק ולא ביטול גמור‪ ,‬והבין הטעם לפי‬ ‫אלקיך‪ ,‬שהתשובה שלך מעוררת תשובה אצל ה'‬ ‫שצריכים זאת המליצה ועתידים ישראל לילך לגלות‬ ‫אלקיך כביכול‪ .‬ושב ה' אלקיך‪ ,‬שכביכול גם הקב"ה‬ ‫ארוכה ומרה‪ ,‬ועל כן 'וידי שמה כבדים' כי היה הדבר‬ ‫שב ומתחרט‪ ,‬את שבותך‪ ,‬רצ"ל על ידי התשובה‬ ‫קשה בעיניו‪ ,‬יען אשר כבר רצה לקרב ולהחיש‬ ‫שלך‪ ,‬ועל ידי זה יתבטל כח הרע ויזכה האדם להיגאל‬ ‫התיקון השלם והגמור‪.‬‬ ‫מיצרו הרע ולעובדו בלבב שלם‪ ,‬עכתודה"ק‪.‬‬ ‫‪ -‬כשאין האדם מתעורר מצד עצמו מתעורר‬ ‫ועד"ז יש לומר גם לאידך גיסא‪ ,‬דמצד מדת‬ ‫רצון עליון ‪-‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬אם על ידי תשובה של בני ישראל למטה‬ ‫והנה מצינו בגמרא )סנהדרין דף צ"ז ע"ב(‪ ,‬דר'‬ ‫מתעורר תשובה כלפי מעלה‪ ,‬ק"ו בן בנו של ק"ו‬ ‫אליעזר אמר אם עושין תשובה נגאלין‪ ,‬ור' יהושע‬ ‫שכאשר יש חרטה למעלה נתעורר מזה חרטה‬ ‫אמר די לאבל שיעמוד באבלו‪ ,‬ומרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫למטה‪ ,‬ועל ידי מה שנתעורר חרטה למעלה ואמר‬ ‫האריך בקדשו )ראה שפע חיים רעד"ר ח"ד‪ ,‬פר' תשא‪,‬‬ ‫השי"ת אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע‪ ,‬הרי‬ ‫מאמר ח‪ ,‬אות ב‪-‬ג( דבאמת אלו ואלו דברי אלוקים‬ ‫שבאתערותא דלעילא זו נשפע התעוררות למטה‬ ‫חיים‪ ,‬כי אכן אליבא דאמת רק אם עושין תשובה אז‬ ‫לבני ישראל‪ ,‬ומתעוררים הם לשוב אל השי"ת‪.‬‬ ‫ראויים להגאל‪ ,‬אלא שהבוכ"ע הטוב ומטיב צופה‬ ‫‪ -‬ע"י שהשי"ת כביכול שב מתעורר כח‬ ‫ומביט עד סוף כל הדורות‪ ,‬ראה עד כמה עתידין‬ ‫התשובה למטה ‪-‬‬ ‫הדורות לירד מטה מטה‪ ,‬עד שכבר אין מי שירומם‬ ‫ואף שאין זה הסדר הראוי אשר מן הראוי היה‬ ‫לבבם לעוררם לשוב אל ה'‪ ,‬ונתקיים בנו הכתוב‬ ‫שיקדימו בני ישראל את התשובה‪ ,‬אכן כשהקב"ה‬ ‫)תהלים עד‪ ,‬ט( אותותינו לא ראינו אין עוד נביא ולא‬ ‫רואה בעני עמו ומצבם השפל מתעורר ענין חרטה‬ ‫אתנו יודע עד מה‪ ,‬ואנו בדור יתמי דיתמי ואין מי‬ ‫לפניו על בריאת יצר הרע‪ ,‬ומתוך כך גופא נשפע על‬ ‫שינהג אותנו ויוליכנו בדרך הישרה והנכונה‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · כז · תשפ"ו‬ ‫ישראל‪ ,‬שינדדו בגלות ארוכה ומרה אנה ואנה‪ ,‬ועל‬ ‫בני ישראל מלעילא התעוררות תשובה וחס ומרחם‬ ‫כן התפלל עליהם ושבתי בשלום אל בית אבי‪,‬‬ ‫עליהם‪ .‬וזהו שנחלקו ר' אליעזר ור' יהושע אם דרך‬ ‫שבכל עת יוכלו לשוב אל ה'‪ ,‬וגם אם לא יהיה להם‬ ‫התשובה הוא שעל ידי התשובה למטה יתעורר‬ ‫התעוררות מצד עצמם אעפ"כ והיה ה' לי לאלוקים‬ ‫כביכול תשובה וחרטה למעלה על בריאת יצר הרע‪,‬‬ ‫שהשי"ת בעצמו הוא יעורר עליהם מלעילא‬ ‫או להיפוך‪ ,‬שמתחילה יתעורר חרטה למעלה ועל‬ ‫התעוררות תשובה‪ ,‬ובזכות זה יזכו לישועת ה'‪.‬‬ ‫ידי זה יתעורר תשובה וחרטה למטה‪ ,‬עכד"ק מרן‬ ‫זהו שאמר הכתוב והיו חייך תלואים לך מנגד‪,‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע‪.‬‬ ‫כלומר אפי' אם יבוא המקטרג ויטען כלפיך שאין אתה‬ ‫ויורמז בכתוב בהפטרה )ישעי' ס‪ ,‬א‪-‬ב( קומי אורי כי‬ ‫ראוי לישועת ה'‪ ,‬עכ"ז יקרבך השי"ת ויתן לך שנות‬ ‫בא אורך וכבוד ה' עליך זרח‪ ,‬כי הנה החושך יכסה‬ ‫חיים‪ ,‬מחמת מנגד‪ ,‬היינו מאותם הגויים שהם נגדך‪ ,‬כי‬ ‫ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה‪,‬‬ ‫כלפיהם בוודאי ראוי כל אחד מישראל ביותר‪.‬‬ ‫כלומר דבעת ההוא כשיקויים 'הנה החושך יכסה‬ ‫וכאשר היה במצרים בשעה שטען שרו של ים מה‬ ‫ארץ'‪ ,‬שלא יהיה מי שיעורר וירומם לבבם של ישראל‪,‬‬ ‫נשתנו אלו מאלו הללו והללו עובדי עבודה זרה‬ ‫אז הקב"ה בעצמו 'כבוד ה' עליך יזרח' והוא ישפיע‬ ‫)ילקוט בשלח‪ ,‬רמז רל"ד(‪ ,‬שהשיב לו הקב"ה שוטה‬ ‫התעוררות מלמעלה גם בלי שיפעלו בני ישראל‬ ‫אתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון‪ ,‬כלומר דאין כלל‬ ‫בארץ מתחת באתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫להשוות את המצריים עם כלל ישראל‪ ,‬כי עם בני‬ ‫‪ -‬האבות הק' פעלו האתערותא דלתתא ומכח זה‬ ‫ישראל בכל מצב טובים הם בהרבה יותר מאותה‬ ‫בא אתערותא דלעילא ‪-‬‬ ‫האומה הטמאה‪ ,‬כמו כן כימי צאתך מארץ מצרים‬ ‫והנה כח זה של התעוררות האתערותא דלעילא‬ ‫אראנו נפלאות )מיכה ז‪ ,‬טו(‪ ,‬וכן יהיה באחרית הימים‬ ‫נשפע מכח האבות הק' אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬וכנודע‬ ‫שיסתתמו פיות המקטרגים בטענה זו‪ ,‬שבני ישראל‬ ‫פירושו של הרה"ק מאפטא זי"ע בספרו הק' אוהב‬ ‫הם טובים והגונים עכ"פ ביחס כלפי אומות העולם‪.‬‬ ‫ישראל )פר' וירא‪ ,‬ד"ה וה'( עה"פ )בראשית יח‪ ,‬יט( כי‬ ‫וזהו שגילו בזוה"ק בפסוק דא רזא דפורקנא‪,‬‬ ‫ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו‬ ‫שכאן טמון סוד הגאולה‪ ,‬כי דייקא 'מנגד' מאותם‬ ‫וגו'‪ ,‬שכל בני ישראל היו כלולים בנשמתו של‬ ‫גויים רשעים ורוצחים‪ ,‬מכן תצמח ישועתן של‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬יעו"ש‪ ,‬וע"ד זה גם בשאר האבות הק'‬ ‫ישראל‪ ,‬כי יתוודע לכל כמה הם זכאים וראויים‬ ‫)ועי' תפארת שלמה‪ ,‬שבת קודש‪ ,‬ד"ה אלקי הראשונים(‪,‬‬ ‫לצאת מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה‪.‬‬ ‫והמה בעבודתם ובצדקתם כבר פתחו הפתח‬ ‫ואם ישאל השואל האיך יזכו לגאולה כשבידם אין‬ ‫והקדימו כח האתערותא דלתתא‪ .‬ועל כן גם אם‬ ‫מעש ואין להם שום זכות‪ ,‬ואף גם אין מתעוררים‬ ‫השי"ת מקדים באתערותא דלעילא‪ ,‬אין זה כ"כ‬ ‫לתשובה כראוי‪ ,‬לכן אמר המסורה ועמי תלואים‬ ‫שינוי הסדר‪ ,‬שכן האתערותא דלתתא כבר התחיל‬ ‫למשובתי‪ ,‬רצ"ל שהשי"ת כביכול בעצמו שב‬ ‫אצל האבות הק'‪.‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬ומכח זה נשפע גם למטה התעוררות‬ ‫ועל כן בעת שיגיע זמן גאולתם של ישראל‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬ועל ידי כן ראוים הם ישראל לגאולה‪.‬‬ ‫יתעורר כח זה ונסתם טענת המקטרג שטוען כי על‬ ‫‪ -‬לעתיד ימחה לגמרי זרע עמלק ובזה יתעורר כח‬ ‫בני ישראל לפתוח תחילה בעבודת התשובה‪ ,‬יען‬ ‫התשובה לעילא ויזכו לגאולה ‪-‬‬ ‫אשר תשובה ניצחת אפשר להשיבם שכבר נתקיים‬ ‫והנה באור החיים הק' בפרשתן עה"פ והיה כי‬ ‫ההתעוררות מלמטה אצל האבות הק' שפעלו עבור‬ ‫תבוא וגו'‪ ,‬הביא מה שדרשו חז"ל )ב"ר מב‪ ,‬ד( אין‬ ‫זרעם אחריהם‪.‬‬ ‫והיה אלא לשון שמחה‪ ,‬להעיר שאין לשמוח אלא‬ ‫וזהו שהתפלל יעקב אבינו )בראשית כח‪ ,‬ח( אם‬ ‫בישיבת הארץ‪ ,‬ע"ד אמרו )תהלים קכו‪ ,‬ב( אז ימלא‬ ‫יהיה אלוקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי‬ ‫שחוק פינו‪ ,‬עכל"ק‪ ,‬ורצ"ל דאליבא דאמת אמרו‬ ‫הולך וגו' ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי‬ ‫חז"ל )ברכות דף ל"א ע"א( אסור לאדם למלאו פיו‬ ‫לאלוקים‪ ,‬כי ראה יעקב מה יהיה באחריתם של‬ ‫פר' נצו"י · כח · תשפ"ו‬ ‫צבי‪ ,‬פר' בשלח‪ ,‬משמיה דרביה"ק מראפשיץ זי"ע( דת'מחה‬ ‫שחוק בעולם הזה‪ ,‬כי כל עוד אנו בגלות בין העמים‬ ‫מ'חה א'מחה ראשי תיבות עולה אמ"ת‪ ,‬וזהו חותמו‬ ‫לשמחה מה זו עושה‪ ,‬ורק לעתיד כשיבוער רוח‬ ‫של הקב"ה )שבת דף נ"ה ע"א(‪ ,‬ורק אז כשהשי"ת‬ ‫הטומאה מן הארץ‪ ,‬וכבר יהיה עולם התיקון אז יש‬ ‫יפעל מלעילא למחות את עמלק‪ ,‬אז יתעורר גאולת‬ ‫מקום לשמחה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ואז יזכו ישראל לבוא אל הארץ ולזכות‬ ‫העולה מדבריו הק' דפסוק זה מרמז על זמן‬ ‫לגאולה השלימה‪.‬‬ ‫הגאולה‪ ,‬ועל זה כתב תורה וירשתה וישבת בה‪,‬‬ ‫ויורמז בצירוף שם הוי"ה המאיר בחודש תשרי‪,‬‬ ‫ומה ענין כפל לשון זה ירושה וישיבה‪ ,‬אלא דידוע‬ ‫שיוצא מסופי תיבות הפסוק )בראשית יב‪ ,‬טו( ויראו‬ ‫)בראשית טו( שהשי"ת הבטיח לישראל לכבוש עשרה‬ ‫אותה שרי פרעה‪ ,‬דסופי תיבות עולים והי"ה‪ ,‬רמז‬ ‫עממין‪ ,‬ובפועל בעת כיבוש הארץ כבשו רק ז' עממין‪,‬‬ ‫למה שנאמר והי"ה ה' לי לאלוקים‪ ,‬שהתפלל יעקב‬ ‫ועוד ג' אומות יזכו לכבוש רק בעת הגאולה‪ ,‬כאשר‬ ‫שיתחיל השי"ת להשפיע עלינו באתערותא דלעילא‬ ‫יהיה ה' אחד ושמו אחד‪ ,‬ויתגדל ויתקדש שמו‬ ‫לשוב אל השי"ת‪ ,‬ואז יקויים והי"ה ה' למלך על כל‬ ‫בעולם‪ .‬וזהו שנרמז בפסוק שרק בעת ההוא בזמן‬ ‫הארץ )זכרי' יד‪ ,‬ט(‪ ,‬ובזכות זה יזכו ישראל לגאולה‪.‬‬ ‫הגאולה כשיזכו לוירשתה וישבת בה לגמרי בכיבוש‬ ‫ודייקא בחודש זה חודש התשובה אשר מצפים‬ ‫כל עשרה עממין‪ ,‬אז יהיה זמן השמחה‪.‬‬ ‫מאתנו לשוב אל ה'‪ ,‬אך מה נעשה בדור האחרון‬ ‫ולזה רמז והיה כי תבו"א אל הארץ‪ ,‬תבו"א‬ ‫דור יתמי דיתמי שאין מי שיעורר לבבנו‪ ,‬על כן‬ ‫אותיות אבו"ת‪ ,‬כי אכן אותו הכח שיש לישראל‬ ‫מוכרחים אנו להתפלל להשי"ת שהוא יעורר לבבנו‬ ‫שמקבלים התעוררות מלעילא‪ ,‬ועל ידי כן זוכים‬ ‫וישפיע לנו אור ושפע טהרה שנוכל לשוב אליו‬ ‫לבוא לרשת את הארץ בשלימות בגאולתם‬ ‫באמת ובלבב שלם‪.‬‬ ‫השלימה‪ ,‬כל זה בא מכוחם של האבות הק' שהם‬ ‫יעזור השי"ת ויהי החודש הזה סוף וקץ לכל‬ ‫פתחו באתערותא דלתתא‪.‬‬ ‫צרותינו תחילה וראש לפדיון נפשנו‪ ,‬והשי"ת ברוב‬ ‫ועל כן הסמיך פרשה זו אחר פרשת מחיית עמלק‬ ‫רחמיו יכתוב אותנו בספרם של צדיקים גמורים‪ ,‬ויתן‬ ‫אשר צוה השי"ת למחות זרעו‪ ,‬והלשון שנאמר הוא‬ ‫לכל בני ישראל בכל מקום שהם בכל מקומות‬ ‫תמחה את זכר עמלק‪ ,‬שכל אחד צריך בכוחות עצמו‬ ‫מושבותיהם די בכל אתר ואתר כל אחד ואחד די‬ ‫לנסות את כוחו למחות את העמלק שבו‪ ,‬אך היות‬ ‫מחסורו אשר יחסר לו ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬בגוף‬ ‫והדור נמוך ושפל ואין ביד כל אחד הכח להתעורר‬ ‫ובנפש‪ ,‬וישמח לבבות הנשברות שכבר יתמלא‬ ‫מעצמו למחות עמלק שלו‪ ,‬על כן הבטיח השי"ת כי‬ ‫האורה והשמחה בכל בתי ישראל‪ ,‬ותיכף ומיד נזכה‬ ‫מחה אמחה את זכר עמלק‪ ,‬שהוא ית' יעורר הכח‬ ‫להגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫העליון למחות את זרעו‪ ,‬וידוע מספה"ק )ראה עטרת‬ ‫‪‬‬ ‫שמואל ייגר שליט"א ראש כולל ודיין בבד"צ לעניין‬ ‫מוצש"ק‬ ‫חו"מ‪ ,‬שר העסקנים הרה"ח ר' בערל שטמר הי"ו‪ ,‬ועו"ד‬ ‫בביתו נאוה קודש של מרן שליט"א התקיימה‬ ‫הרב נתן רוזנבלט הי"ו המתמחה בנושא הדיור בארה"ק‪.‬‬ ‫אסיפה מכוננת בשילוב סעודת מלווה מלכה‪ ,‬לטובת‬ ‫כולם העלו על נס את פעילות שפע חיים‬ ‫מפעל החסד הגדול 'שפע חיים ורחמים'‪.‬‬ ‫ורחמים בשלושים השנים האחרונות‪ ,‬ובפרט בעשור‬ ‫האסיפה התקיימה לאור בקשת מרן שליט"א על‬ ‫האחרון‪ ,‬שחוללה מהפך כביר בכל שכבות קהל יראי‬ ‫אף הימים העמוסים ביותר בשנה‪ ,‬ובניגוד לכך‬ ‫ה' ומהווה מודל לחיקוי במגזרים רבים‬ ‫שמעולם לא התקיימו כינוסים מעין אלו בימי‬ ‫ונוספים‪ ,‬ופעילות זו מבוססת על אדני הצוואה‬ ‫הרחמים והרצון ונטלו בה חלק נדיבים חשובים בעלי‬ ‫הקדושה של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‪ ,‬וכן הציגו‬ ‫עשייה ואנשי חזון מהשורה הראשונה בארץ ישראל‪,‬‬ ‫את מפת העתיד של שפע חיים ורחמים בעז"ה‪ ,‬כדי‬ ‫יחד עם כמה מנגידי אנ"ש‪.‬‬ ‫שיוכל להתרחב ולפעול יותר ויותר‪ .‬בעצה אחת‬ ‫לפני המשתתפים הוצגו נאומים שהוקרנו כבר קודם‬ ‫ובהדרכת הקודש הוכרז על מהלך שפרטיו יועברו‬ ‫לכן‪ ,‬שבהם בין היתר דיברו‪ :‬הגה"צ אב"ד קרית צאנז‬ ‫לציבור מיד אחרי החגים בעז"ה‪.‬‬ ‫טבריה וקהילות הצפון שליט"א‪ ,‬כמו כן הרה"ג ר'‬ ‫פר' נצו"י · כט · תשפ"ו‬ ‫הציבור לברך ולהתברך‪ ,‬ובעיצומן של ההכנות לימי‬ ‫הס הושלך בקהל בהופעתו כבוד של מרן שליט"א‬ ‫הרחמים והסליחות‪ ,‬הציע מרן שליט"א את מוצאי‬ ‫שערך שולחן לחיים‪ .‬בעת שהותו של מרן‬ ‫שבת של חודש אלול‪ ,‬כדי להזמין את המסובים למעון‬ ‫שליט"א‪ ,‬הביע הרה"ג ר' אריה ליבוש רייך שליט"א‬ ‫קדשו‪ ,‬ולהציג בפניהם את העבר ההווה והעתיד של‬ ‫מנהל מפעל החסד שפע חיים ורחמים‪ ,‬את מטרת‬ ‫שפע חיים ורחמים‪ .‬אין זה כי אם הוכחה לרגעים‬ ‫האסיפה ההיסטורית‪.‬‬ ‫הגורליים וההיסטוריים והעול הכבד הניצב לפתחו‪,‬‬ ‫אחריו דיבר הרה"ג ר' ניסן רייך שליט"א ראה"כ‬ ‫כדאגת רועה לצאנו‪.‬‬ ‫ידיעת התורה בכוללי הש"ס שבטוב טעם ודעת תיאר‬ ‫לאחר מכן פתח מרן שליט"א בדברות קודש בהן‬ ‫את הרגעים הגורליים של ערב זה‪ ,‬כאשר בעיצומו של‬ ‫הרחיב בשבח השותפים לתוכנית המהפכנית‬ ‫חודש הרחמים והסליחות‪ ,‬בעת שמרן שליט"א נע ונד‬ ‫החדשה‪ ,‬וזהו תוכן דברות הקודש‪:‬‬ ‫כל ערב עד השעות הקטנות של הלילה כדי לקבל את‬ ‫היאך נתרבו זכויותיהם של עם בני ישראל לגווניהם‪,‬‬ ‫אשים קנצין למילי שלא לעכב את קהל‬ ‫ואף אלו אשר אינם יודעים כמעט ולא התחנכו על‬ ‫הנאספים‪ ,‬ובפרט שחשיבות הענין שלשמה‬ ‫מבועי התורה והיראה‪ ,‬עכ"ז המה מכבדים ומעריכים‬ ‫התכנסו כאן כבר נודע לכל אחד‪ ,‬ושמעו כבר שמעו‬ ‫את ערכי התורה והיהדות‪ ,‬וכפי שאני רואה זאת‬ ‫של מפעל הגדול הזה‪.‬‬ ‫תמיד כאן בעירנו נתניה‪ ,‬אשר היא אינה עיר 'חרדית'‬ ‫מצינו בחז"ל )עי' שבת דף קל"ט ע"א( כי ישועתם‬ ‫ואעפ"כ חרף כל ההסתות עדיין רובא דרובא מכבדים‬ ‫של ישראל תלויה בעמוד החסד‪ ,‬ואין ישראל נגאלין‬ ‫הם את המסורת ואת לומדי התורה‪.‬‬ ‫אלא בזכות הצדקה )רמב"ם מתנות עניים י‪ ,‬א(‪ ,‬וכמו‬ ‫ואכן עדיין ישנם "בעיות" שאינן מובנות כל כך‪,‬‬ ‫שנאמר )תהלים פט ג( עולם חסד יבנה‪ ,‬וכן אמרו‬ ‫ברם יש להמליץ כי כל זה הוא רק ענין של‬ ‫)מדרש תהלים‪ ,‬פרק כ; הובא בפרשת דרכים‪ ,‬ריש דרוש י"ח(‬ ‫'פוליטיקה'‪ ,‬וכאשר רואים לפעמים שכעת לרגע זה‬ ‫בזכות צדקה שעושין אלו עם אלו אני מושיעם‪,‬‬ ‫מדמה אדם פלוני לומר כך וכך‪ ,‬אולם באותו הרגע‬ ‫שנאמר )ישעי' סג‪ ,‬א( אני מדבר בצדקה רב להושיע‪.‬‬ ‫שיתהפך הגלגל בעניני הפאליטי"ק‪ ,‬שוב יאמר ויקרא‬ ‫בדורנו אנו רואים אנו ריבוי ענין עמוד הצדקה‬ ‫בגרון אחרת‪ .‬ועכ"פ רוב בני ישראל זרע אברהם‬ ‫והחסד‪ ,‬בכל שכבות בני ישראל ובכל המגזרים‪,‬‬ ‫יצחק ויעקב חפצים הם להמשיך המסורת לכבד‬ ‫כאשר ממון רב שופכים לצדקה‪ ,‬וישנם מאות מפעלי‬ ‫מסורת התורה ושלא להתבולל חלילה בין הגויים‪,‬‬ ‫חסד ועזר‪ ,‬כמו גם צדקה ועזר לזולת וחסד בגוף‪,‬‬ ‫וכל אחד מקיים ועושה כפי מה שהוא משיג ויודע‪.‬‬ ‫שאנשים מוסרים מזמנם וכוחם לזולתם‪ .‬חסד בגוף‬ ‫וכשאנו רואים את ריבוי עמוד הצדקה והחסד‬ ‫וחסד בנשמה‪ ,‬לסייע איש לחבירו בכל המצטרך‪,‬‬ ‫בדורנו‪ ,‬שלא היה כמותו מימות עולם‪ ,‬הרי שזה‬ ‫החל מדבר פעוט כתיקון של גלגל ברכב‪ ,‬ועד סיוע‬ ‫לבדו כדאית להגן בעד כלל ישראל‪.‬‬ ‫גדול לחולה אשר צריך לנסוע למרחקים‪ ,‬ושם לדאוג‬ ‫אמנם מעלה מיוחדת יש במפעל גדול זה‪ ,‬כי‬ ‫עבורו לכל הוצאות הרפואה והשהיה וכו'‪.‬‬ ‫בשאר עניני צדקה וחסד‪ ,‬וכגון כשמסייעים ביד אדם‬ ‫וכשעומדים אנו שבועיים ימים לפני יום הדין‬ ‫לכלכל אנשי ביתו בנדבה הגונה ובסיוע שיש בו‬ ‫אשר בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון‪,‬‬ ‫ממש‪ ,‬הרי שכעבור תקופה שבוע או חודש יתם‬ ‫הרי שכדאית הוא זכות הצדקה להושיע את ישראל‪.‬‬ ‫הכסף‪ ,‬והיה כל הסיוע לפרנסת האדם לתקופה זו‬ ‫ועל זה נאמר )משלי יד‪ ,‬לד( צדקה תרומם גוי וחסד‬ ‫בלבד‪ .‬ובמפעל זה כשנותנים לזוג הצעיר להכנס‬ ‫לאומים חטאת‪ ,‬ודרשו חז"ל )ב"ב דף י' ע"ב( צדקה‬ ‫לדירה משלהם‪ ,‬הרי זה קנין עולם‪ ,‬ומצוה זו הוא‬ ‫תרומם גוי אלו ישראל‪ ,‬והיינו שגם כשלא יהיו להם‬ ‫בכלל 'מצוה לדורות'‪ ,‬כי כל התורה והמצוות אשר‬ ‫כל זכות אחר‪ ,‬ולא יהיה בהם די משקל ראוי להכריע‬ ‫יקיימו בדירה זו‪ ,‬ומה שיחנכו שם את בניהם‬ ‫את הדין‪ ,‬הרי שהצדקה תרומם ומכריעה את הכף‬ ‫אחריהם לשמור דרך ה'‪ ,‬כל זאת יזקוף זאת השי"ת‬ ‫לכף זכות‪.‬‬ ‫על חשבון הנדיבים אשר נטלו חלק בסיוע לרכישת‬ ‫רגיל על לשוני לומר‪ ,‬כי אם בדורות עברו היו‬ ‫הדירה‪ ,‬והכל יעלה לחשבון גדול ושום דבר לא ילך‬ ‫צריכים להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע להליץ יושר בעד‬ ‫אבדון‪ .‬וכל דבר טוב אשר יצא ויעלה כתוצאה מכך‬ ‫הדור‪ ,‬הרי שכהיום כל אחד ואחד יכול לראות בחוש‬ ‫פר' נצו"י · ל · תשפ"ו‬ ‫גדול זה‪ .‬ואמרו חז"ל )אבות ב‪ ,‬יט( נאמן הוא בעל‬ ‫שיש לאברך זה דירה משלו‪ ,‬ויכול לחנך את בניו ואת‬ ‫מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך‪ ,‬והקב"ה אבינו‬ ‫ביתו אחריו בשלוה ובמנוחה כראוי‪ ,‬כשבלא זה לא‬ ‫אב הרחמן הוא משלם בעין טובה‪ ,‬והוא יש לו את‬ ‫היה יכול לעשות כך‪ ,‬הרי שכל זה נזקף כאמור לזכות‬ ‫דרכיו היאך ישלם לכל אחד כפי פעלו‪.‬‬ ‫התורם ומי שסייע לדבר שיהיה הדבר אפשרי‪.‬‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫בעמדינו בסמיכות לימי הרת עולם‪ ,‬הרי שיש לנו‬ ‫הנה מהנושאים הקשים ביותר כאן בארה"ק אצל‬ ‫לשנן ולזכור מה שלמדנו משך השנים האחרונות‪ ,‬כי‬ ‫כל העדות והחוגים‪ ,‬הוא מצוקת הדיור‪ ,‬באשר‬ ‫אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים )סוטה דף מ"ט‬ ‫לצערינו כל הסגנון כאן בארץ הוא באופן שונה‬ ‫ע"א(‪ ,‬וכפי שראינו שחרף כל היכולות והטכנולוגיות‬ ‫ממקומות אחרים‪ ,‬ובעוד שלמשל באמריקה רבים הם‬ ‫הרי שבלי סייעתא דשמיא כשמן השמים לא רצו‬ ‫המתגוררים עשרות שנים בשכירות‪ ,‬ואין חסר להם‬ ‫נעשו כעיוורים הממששים באפילה ולא ראו ולא‬ ‫מאומה‪ ,‬כי אין הם צריכים להתגלגל ולהיטלטל מדירה‬ ‫ידעו‪ ,‬עד שאירע האסון הכבד מה שאירע‪ .‬ומאידך‬ ‫לדירה‪ ,‬הרי שכאן בארץ לעת עתה אינו כן‪ ,‬כי‬ ‫גיסא בכל משך הזמן הזה ראינו גם ניסים ונפלאות‬ ‫המתגורר בשכירות מעת לעת צריך הוא לשנות‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪ .‬כי אילו היו הערביים ימש"ו‬ ‫ולצאת מדירתו הישנה ולנדוד למקום אחר‪ ,‬ויש‬ ‫המקיפים אותנו מכל הרוחות מצפון ומדרום‪ ,‬ואף‬ ‫אברכים אשר בשנתיים ימים כבר עברו יותר מארבעה‬ ‫אלו המתגוררים כאן בתוכנו‪ ,‬מתאחדים יחד‪ ,‬הרי‬ ‫מקומות שהתגוררו בהם וכו'‪ ,‬ומה גם שמחירי ועלויות‬ ‫שעפ"י דרך הטבע לא היה לנו שום מוצא‪ .‬ונס עשה‬ ‫השכירות עולים מעת לעת‪ ,‬והמשפחות גדולות‪ ,‬עד‬ ‫עמנו השי"ת במה שפילג והפריד ביניהם‪ .‬כך שעם‬ ‫שהרבה יש וקורסים תחת הנטל‪.‬‬ ‫כל ההסתר פנים מחד גיסא‪ ,‬ראינו מאידך גיסא‬ ‫והאמת אגיד כי מתפעל אני מההתפתחות‬ ‫היאך שהקב"ה הוא שומר ישראל ושומר שארית‬ ‫והקיום של התכניות של מפעל החסד שפע חיים‬ ‫ישראל לעשות עמנו ניסים ונפלאות ולטובה אות‪.‬‬ ‫ורחמים‪ ,‬וכבר עבר י"א שנים מאז שהציג בפני ר'‬ ‫והנה אין אנו מתיימרים חלילה לנסות ולבאר‬ ‫ליבוש )רייך( את הרעיון‪ ,‬והנה ב"ה המיזם קיים‬ ‫ולפרש דרכי הקב"ה‪ ,‬כי כבר אמרו צדיקים לפני רבות‬ ‫ומתפתח לתפארה‪ ,‬כי כשישנו רצון חזק ועמלים על‬ ‫בשנים‪ ,‬שעל השי"ת או שאין שואלים קושיות או‬ ‫כך מתוך מסירות נפש ואמונה‪ ,‬יכולים להשיג דברים‬ ‫שאין תירוצים‪ .‬במשך הדורות ואף אחר שנות‬ ‫גדולים ביותר‪ .‬ומאז שפתח את תוכנית זו‪ ,‬כבר‬ ‫השואה היו כאלו אשר ביקשו לתרץ ולבאר העניינים‪,‬‬ ‫נרכשו יותר מאלף ומאה דירות על ידי שפע חיים‬ ‫אכן אותנו לימדו שאין שואלים קושיות ואף אין‬ ‫ורחמים‪ ,‬ונמצא פתרון למצוקת הדיור לאלף ומאה‬ ‫מנסים להבין ולבאר דרכי הנהגת הבורא ב"ה‪ .‬ומרן‬ ‫משפחות אשר מתגוררים כיום בדירות משלהם‪.‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע בשנות הזעם מלבד מה ששיכל את‬ ‫וכיון שהציבור הולך וגדל ב"ה‪ ,‬וכבר כהיום ישנו‬ ‫אשתו הרבנית ואחד עשר ילדיו‪ ,‬אף נשאר גלמוד‬ ‫רשימה גדולה וארוכה של חתנים וכלות הממתינים‬ ‫בודד מכל בני משפחתו הרחבה‪ ,‬כשמכל משפחת‬ ‫לקבל את זכותם לסיוע ברכישת הדירה‪ ,‬ועל כן יש‬ ‫בית אביו אשר מנו למעלה ממאתיים נפשות‪ ,‬נותרו‬ ‫להעמיד יסוד איתן לדבר זה שיוכלו להרחיב‬ ‫בחיים רק הוא ובן אחיו בלבד‪ ,‬ואעפ"כ מעולם לא‬ ‫המפעל‪ ,‬על ידי צירוף עוד עשירים ותומכים אשר‬ ‫התרעם ולא שאל קושיות‪ .‬ורק בביאת המשיח אז‬ ‫ינדבו ויתמכו במפעל קדוש זה‪ .‬אני כשלעצמי‬ ‫יתבהרו הדברים‪ ,‬כשמשיח יסביר ויבאר לנו כל דרכיו‬ ‫משתדל לסייע לר' ליבוש שליט"א‪ ,‬אכן העול הכבד‬ ‫ית"ש‪ .‬וכהיום אין אנו מסוגלים להבין‪ ,‬רק להאמין‬ ‫של דבר זה מונח כמובן על העסקנים המוסרים את‬ ‫ולידע שכל דבר הוא מכוון מלעילא‪ ,‬וכל דבר בכלל‬ ‫נפשם כל השנה כ"ד שעות ביממה‪ ,‬שעה שעה‪ ,‬יום‬ ‫ובפרט נעשה בחשבון מדוייק מן השמים‪.‬‬ ‫יום‪ ,‬שבוע בשבוע וחודש בחודשו‪.‬‬ ‫וכשזוכים וכף הזכות מכרעת לטובה הרי שבכך‬ ‫מזכין זכות על ידי זכאי )שבת דף ל"ב ע"א(‪,‬‬ ‫נשפע תורה חיים וחסד‪ ,‬עד שגם כשהיינו במצב‬ ‫ואשריכם ואשרי חלקכם שזכיתם ליטול חלק במפעל‬ ‫פר' נצו"י · לא · תשפ"ו‬ ‫ונחת‪ ,‬לסייע לאחרים בעין טובה ורוח נדיבה‪ ,‬איש‬ ‫ירוד ונמוך‪ ,‬הכניס הקב"ה שכל בנשיא היושב‬ ‫את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק )ישעי' מא‪ ,‬ו(‪ ,‬ויהיה‬ ‫באמריקה לעמוד בדד כנגד כל גויי הארצות ושנאת‬ ‫שם שמים מתאהב על ידינו ונזכה לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫ישראל המתגברת בכל מקום בעולם מקצה העולם‬ ‫ותתברכו כל אחד ואחד בשנה טובה ומבורכת‪,‬‬ ‫ועד קצהו‪ ,‬ועמד הוא לסייע את בני ישראל‪ ,‬ואילו‬ ‫כתיבה וחתימה טובה בספרן של צדיקים גמורים‪,‬‬ ‫כשאין זוכים הרי שדעתו משתנית‪ .‬ואנו יודעים‬ ‫ותזכו לנחת בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬שפע ברכה והצלחה‬ ‫ומאמינים כי כל דבר מתנהל על ידו ית"ש אשר הוא‬ ‫בכל מעשי ידיכם‪ ,‬וישרה השמחה בכל בתי ישראל‪.‬‬ ‫מושך בחוטים מלמעלה‪ ,‬וכל דבר שמתרחש ונעשה‬ ‫יעזור השי"ת וכבר יקויים היעוד )שם יא‪ ,‬ט( ומלאה‬ ‫הכל הוא מכוון בדקדוק על ידו ית'‪.‬‬ ‫הארץ דעה את ה'‪ ,‬שנת גאולה וישועה בגאולה‬ ‫*‬ ‫השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫יעזור השי"ת שנוכל להתאסף תמיד מתוך שמחה‬ ‫‪‬‬ ‫טבילה במקוה‪ ,‬משך כשבעים שנה דבר יום ביומו‪,‬‬ ‫לאחר מכן עברו כל המסובים‪ ,‬ומרן שליט"א בירך‬ ‫ואם לא היה מספיק לטבול לפני התפילה היה טובל‬ ‫כל אחד בחמימות ובסבר פנים יפות‪ ,‬ואף העניק‬ ‫לאחר הטבילה בשביל הלימוד‪ ,‬והוא היה ליטוואק‪...‬‬ ‫מתנה מיוחדת בשעה שבירך כל אחד בלחיים‪.‬‬ ‫כשהיה האויפריף שלי לפני ארבעים וחמש שנה‪ ,‬ואז‬ ‫שפצו את המקוה כאן בשיכון הפועל מזרחי‪ ,‬ואמר‬ ‫בתום המעמד יצא מרן שליט"א לניחום אבלים‬ ‫זקני שהוא לא יבא כי לא יכול להיות שבת בלי מקוה‪...‬‬ ‫בעיר נתניה אצל הרה"ג ר' אליעזר סורוצקין רב‬ ‫ולכבודו ארגנו את המקום לפני שבת שיוכל להיכנס‬ ‫שכונת רמת אפרים בנתניה יו"ר לב לאחים ומנכ"ל‬ ‫לטבול‪ ...‬עדיין לא השלימו את הריצוף אבל כבר יצקו‬ ‫החינוך העצמאי‪ ,‬היושב שבעה על פטירת אחיו ז"ל‪,‬‬ ‫בטון‪ ,‬והאוצרות כבר היו מוכנים‪ ,‬ומילאו מים‪ ,‬כדי‬ ‫וניחמו מרן שליט"א בדברי תנחומים‪ ,‬ונביא כאן‬ ‫שיוכל לטבול‪ ,‬והיה קר בלי חשמל וכו'‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫מתוכן השיחה‪:‬‬ ‫היה מסוגל להיות שבת בלי מקוה‪ .‬זקנתי ע"ה מחיפה‪,‬‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬לאחי ז"ל היה בטבע אהבת תורה‪ ,‬זה‬ ‫כשהייתי ילד היא היתה בת מאה ושלש‪ ,‬והיא היתה‬ ‫היה בשורש נשמתו‪ ,‬כאשר יאהב איש את בנו‪...‬‬ ‫בתו של הסבא מנובהרדוק‪ ...‬היה לה את כל העקשנות‬ ‫זקני הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל היה חתנו של‬ ‫של נובהרדוק‪...‬‬ ‫הגאון רבי אליעזר גורדון זצ"ל אב"ד טעלז‪ ,‬וראיתי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הגר"ח קנייבסקי זצ"ל ואביו הסטייפלר‬ ‫מובא שכאשר הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל חיתן את‬ ‫זצ"ל גם התמידו לילך למקוה‪...‬‬ ‫בנו הג"ר משה זצ"ל‪ ,‬הגיעו מליטא הרבה רבנים‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬הם גם היו 'נובהרדוק'‪...‬‬ ‫חשובים‪ ,‬והרב מבריסק אמר שאת הסידור קידושין‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אומרים שבביתו של החזון איש זצ"ל‬ ‫יתן לרבי אליעזר טעלזער‪ ,‬ושאלו אותו למה דווקא‬ ‫מצאו מקוה‪ ,‬שלא ידעו על זה‪...‬‬ ‫הוא‪ ,‬הרי יש עוד גאונים‪ ,‬וענה‪ ,‬הוא 'חי' עם אהבת‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬זה היה בתוך ת"ת תשב"ר והתחילו‬ ‫תורה‪ ...‬היה מקובל לומר שהשדות סביב העיירה‬ ‫לחפור‪ ,‬ומצאו את המקוה‪ .‬היום עשו תצוגה גדולה‬ ‫טעלז מריחים 'קצות'‪...‬‬ ‫מאורחות חייו של החזון איש זצ"ל‪.‬‬ ‫זה היה גם אצל אחי ז"ל‪ ,‬כל הרגעים בחיים היו‬ ‫כיום אין כבר את הדור שהיה כשאנו היינו צעירים‪...‬‬ ‫מוקדשים לתורה‪ ,‬וגם רגעים כאלו שאנשים אחרים‬ ‫זה היה 'זן מיוחד' של עמלי תורה‪...‬‬ ‫מנצלים להיות עם המשפחה וכדומה‪ ...‬היו לו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה כבר דור אחר‪...‬‬ ‫שורשים טובים‪...‬‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬מהחינוך העצמאי אני יודע כמה הם‬ ‫הבנים שלי הם ב' פעמים נכדים של מרן הדברי‬ ‫זוממים נגד החינוך לילדי ישראל‪ ,‬וב"ה שאינם‬ ‫חיים מצאנז‪...‬‬ ‫מצליחים ואין עולה בידם ]וציין את מספרי‬ ‫אנו גם נכדים של 'דברי חיים' אחר‪ ,‬כי זקני רבי זלמן‬ ‫התלמידים במוסדות החינוך שעולה משנה לשנה‬ ‫היה בנו של הגאון רבי בנציון סורוצקין זצ"ל אב"ד‬ ‫בליעה"ר‪ ,‬לעומת הציבור הכללי[‪...‬‬ ‫זכרינה‪ ,‬שהיה חתן הגאון רבי חיים שארין‪ ,‬שיש ממנו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הם אומרים פן ירבה והקב"ה אומר‬ ‫גם ספר 'דברי חיים'‪ ...‬ומקובל אצלנו שהשם 'שארין'‬ ‫כן ירבה‪...‬‬ ‫הוא כי היה מצאצאי הרה"ק רבי לייב שרה'ס זי"ע‪.‬‬ ‫רוב הציבור בארץ ישראל אינו שונא דת‪ ,‬וגם הרבה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬והיינו שאתם חוטרים מחסידים‪...‬‬ ‫אלו מהצעקנים עושים זאת בשביל אינטרסים של‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬היה לי סבא בחיפה‪ ,‬הרב סגל‪ ,‬הוא היה‬ ‫פוליטיק‪ ...‬הציונים של פעם עוד היה להם איזה‬ ‫נכד של הסבא מנובהרדוק‪ ...‬הוא מעולם לא חיסר‬ ‫פר' נצו"י · לב · תשפ"ו‬ ‫של מנחה‪ ,‬ומניחים תפילין ולובשים ציצית‪.‬‬ ‫אידיאולגיה‪ ,‬אבל היום הכל הוא פוליטיק‪.‬‬ ‫בכל שנה יש כינוס של כל הפעילים של לב לאחים‪,‬‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬הייתי אצל הגאון הגדול רבי דוב לנדאו‬ ‫ואחד החניכים שלח שאלה להגאון רבי יצחק‬ ‫שליט"א ואמרתי לו שלפי המציאות הקשה כל יום עם‬ ‫זילברשטיין שליט"א‪ ,‬אם הוא הולך לים עם ציצית‬ ‫פסקי בג"צ חדשים‪ ,‬כל יום יש צרות אחרות‪ ,‬הם עוד‬ ‫בשבת‪ ,‬האם זה חילול השם‪ ...‬או אם משחק כדורגל‬ ‫יהיו מסוגלים לעצור את המורים והמורות של חינוך‬ ‫עם ציצית בלי כיפה‪ ,‬אם זה חילול השם‪...‬‬ ‫עצמאי‪ ...‬כל יום גזירות חדשות‪ ,‬הם מנסים לפגוע‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו סימן שהוא מבולבל אבל יש לו את‬ ‫בכל מקום על מנת להכאיב לנו‪.‬‬ ‫האמונה‪ ,‬כי אם לא היה לו אמונה לא היה הולך עם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגי‪ ,‬ואמרו‬ ‫ציצית‪ ...‬הוא מאמין שיש בזה משהו שזה שומר עליו‪.‬‬ ‫צדיקים שהקליפות יהיו חצופות‪ ,‬שיעשו מה שעולה‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬פדויי השבי שחזרו מהמנהרות בעזה‪ ,‬הם‬ ‫על רוחם בעזות וחוצפה‪...‬‬ ‫מלאים באמונה נפלאה‪ ...‬ואילו שדרני התקשורת שכל‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬הם ממש מחפשים בזכוכית מגדלת מה‬ ‫התקופה דברו מהם‪ ,‬עכשיו אינם יודעים מה לומר‪...‬‬ ‫שאפשר להזיק‪ .‬מסתמא הקב"ה רוצה מאיתנו משהו‪...‬‬ ‫פעם חשבנו שלקרב יהודים צריך לשיר איתם איזה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ואין גם מי שיודע לומר מה הקב"ה רוצה‬ ‫שיר או פעילויות שונות‪ ,‬היום יודעים שהדרך הכי‬ ‫מאתנו‪ ,‬וכל אחד צריך להתחזק‪ ...‬מה שבטוח הוא‬ ‫טובה היא לשבת וללמוד איתם‪ ,‬המאור שבתורה‬ ‫שבסופו של דבר לא תשתכח תורה מישראל‪ ,‬הם יאבדו‬ ‫מחזירה למוטב‪ .‬אני יודע את זה בבירור‪ ,‬הכל טוב‬ ‫ויתבטלו ואילו לומדי התורה ימשיכו בעוז‪ .‬החינוך‬ ‫מסביב‪ ,‬אבל אם לומדים אתו בחברותא‪ ,‬הכל נתפס‬ ‫הדתי והחרדי מתרבה והולך‪ ,‬בעוד שכל האידיאולגיות‬ ‫אצלו יותר חזק‪.‬‬ ‫שלהם קורסות‪ ...‬ואלילים כרות יכרתון‪.‬‬ ‫יש לנו קבוצות שיוצאות לחיזוק‪ ,‬ביניהם גם נכדו של הרבי‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬אכן הם חוששים מאד מריבוי‬ ‫שליט"א‪ ,‬הרב משה הלברשטאם‪ ,‬שיוצאים פעם ופעמיים‬ ‫התלמידים במוסדות הדתיים והחרדים‪.‬‬ ‫בשבוע ללמוד עם אברכים בישובים סביב נתניה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ואפשר להבין את החשש שלהם‪ ...‬הם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו זכות גדולה‪ ,‬לקרב יהודים לאביהם‬ ‫חוששים ורועדים מה יהיה כאן בעוד עשרים‬ ‫שבשמים‪.‬‬ ‫ושלושים שנה‪...‬‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬גם ר' שמואל בנימין קנפלר עושה‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬אני יודע מלב לאחים‪ ,‬בתי המדרש של‬ ‫עבודה נפלאה יחד עם בחורי הישיבות‪ ,‬שהולכים‬ ‫הקירוב מלאים במתחזקים לאין שיעור‪.‬‬ ‫אליהם ועושים עמהם סעודות מלוה מלכה ושאר‬ ‫היה אצלי יהודי חסיד מאמריקה ואמר ששומע על‬ ‫פעילות קודש‪.‬‬ ‫המתחזקים כאן והאם זה אמת‪ ,‬אמרתי לו‪ ,‬בא נעשה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬גם אלו שאינם מתקרבים לגמרי‪ ,‬אבל‬ ‫ניסיון‪ ...‬ירדתי אתו לרחוב הרצל בנתניה‪ ,‬שהוא מקום‬ ‫עכ"פ כבר לא יהיו שונאי דת‪.‬‬ ‫חילוני‪ ,‬ואמרתי לו נעשה ניסיון‪ ,‬אני אגש לעשר‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬אני אביא למרן שליט"א סיפורים ממה‬ ‫אנשים ואשאל אותם אם הם רוצים לבא בערב פעם‬ ‫שהרכזים חסידי צאנז פעלו בנפשות הצעירים שהיו‬ ‫בשבוע ללמוד גמרא‪ .‬ניגשתי לעשר אנשים‪ ,‬שמונה‬ ‫רחוקים‪ ,‬וכיום הם כבר בחורי ישיבות בישיבת 'אור‬ ‫מהם נענו מיד ובקשו כתובת להיןכ לבוא‪ ,‬ושניים‬ ‫החיים'‪ ,‬והם התחילו מכלום‪.‬‬ ‫הצטדקו למה אינו מסתר להם‪...‬‬ ‫הנכד של הרבי‪ ,‬הרב משה‪ ,‬קירב אחד והביא אותו‬ ‫אחד אמר לי‪ ,‬אתה חרדי נחמד לא כמו ה'הם'‪ ...‬אמרתי‬ ‫להקפות בשמחת תורה‪ ,‬והוא היום בישיבה וגרר את‬ ‫לו‪ ,‬מי זה ה'הם' אני זה ה'הם'‪...‬‬ ‫אחיו עמו‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬רוב הציבור בארץ מכבד את לומדי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זה מוכיח לנו כמה האחריות היא גדולה‬ ‫התורה‪ ,‬עם כל ההסתות‪ .‬ואכן את הנושא שאין‬ ‫על כל נשמה‪ ,‬כשרואים מה שאפשר לעשות ולפעול‪.‬‬ ‫מתגייסים לצבא קשה להם מאוד להבין‪ ,‬כי מי שלא‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬אולי זה מה שהקב"ה רוצה מאיתנו‪.‬‬ ‫חי חיי תורה ומצוות קשה לו להבין את מה שאנו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שלא נהיה עסוקים בדברים אחרים‪...‬‬ ‫אומרים‪ .‬ואעפ"כ הם לא שונאים אותנו והם מכבדים‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬אם עסוקים בזה אין זמן לעשות‬ ‫את המסורת‪ ,‬ולולא זאת לא היינו יכולים ללכת‬ ‫דברים אחרים‪...‬‬ ‫ברחוב‪ ...‬אם אנחנו עדיין יכולים ללכת ברחוב בנתניה‬ ‫וקם מרן ואמר המקום ינחם אתכם וכו'‪.‬‬ ‫זה סימן שזה לא כך‪ .‬ונתניה היא עיר דוגמא לזה‪,‬‬ ‫שהיא עיר חילונית ולא עיר דתית‪ .‬וכן רואים זאת‬ ‫יום א' פר' נצו"י תבוא י"ז אלול‬ ‫כמעט בכל המקומות בארץ ישראל‪ .‬זהו מליצה‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫אמיתית על עם ישראל‪.‬‬ ‫להבחור הבר מצוה שמעון נתן נטע נ"י בן הרה"ג רבי‬ ‫הג"ר אליעזר‪ :‬הם מפחדים על הילדים שלהם שמא‬ ‫יחזקאל שרגא שימון שליט"א דומו"צ בית מדרשנו‬ ‫יחזרו בתשובה‪...‬‬ ‫שפע חיים בעיה"ק צפת‪ ,‬ולהבחור הבר מצוה יחזקאל‬ ‫איני יודע עד כמה מרן שליט"א יודע את התופעה‪,‬‬ ‫נ"י בן העסקן הרה"ח ר' ישראל גרין מפעיה"ק )בן הג"ר‬ ‫בתיכונים השמאלנים ישנם בכל יום עשרות מנינים‬ ‫פר' נצו"י · לג · תשפ"ו‬ ‫כן עברו לקו"פ הרב יהודה מרמורשטיין יו"ר ארגון‬ ‫יעקב קאפיל ז"ל‪ ,‬וחה"ר שמואל לנדאו ז"ל(‪.‬‬ ‫עלה‪ ,‬וכן הרב חנניה צ'ולק יו"ר ארגון עזר מציון‪,‬‬ ‫אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר‬ ‫וחתם מרן שליט"א על קול קורא למגבית קודש‬ ‫יקותיאל יהודה באנדא מפעיה"ק )ב"ר פנחס מפעיה"ק‪,‬‬ ‫לטובת הארגון‪ .‬כן עברו חברי מועצת העיר‪ ,‬הרב‬ ‫וח"ר אהרן פרידמן מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫מנחם שפירא מ"מ ראש העיר‪ ,‬הרב יהושע מנדל סגן‬ ‫ראש העיר מטעם אגודת ישראל‪ ,‬העסקן הרב אברהם‬ ‫אחר תפילת מנחה יצא מרן שליט"א לעבר העיר‬ ‫לוין והרב משה רוזנטל מנהל מחלקת החינוך בעיר‪.‬‬ ‫בני ברק‪ ,‬לקבל את קהל אנשי שלומנו הדרים בעיר‪,‬‬ ‫בנוסף ניגשו משלחת מהנהלת חבורת 'מקבלי עול‬ ‫לקראת הימים הקדושים הבעל"ט‪.‬‬ ‫תורה' לעידוד לימוד ‪ 10‬שעות ביום ברציפות‪ ,‬יחד עם‬ ‫תחילה סר לסידור חופה וקידושין אצל החתן‬ ‫מוה"ר שמואל בורד מנהל כוללי הש"ס‪ .‬חברי‬ ‫יוסף מרדכי נ"י בן להבחל"ח הרה"ח ר' יונה זאב‬ ‫המשלחת הציגו את פעולות הארגון שעומד בנשיאות‬ ‫וייסברגר ז"ל )ונכד הג"ר משה טוביה שליט"א אב"ד בודפסט‬ ‫הגאון רבי ישראל בונים בן חיה רוזא שרייבר שליט"א‬ ‫ביתר(‪ ,‬ע"ב הרב יוסף צבי פרנקל מירושלים )בן הגה"צ‬ ‫לרפו"ש גאב"ד אשדוד וראש ישיבת נתיב הדעת‪ .‬וציינו‬ ‫רבי נפתלי זצוק"ל חבר בד"ת העדה החרדית‪ ,‬וחתן הנדיב‬ ‫כי רבים וטובים מלומדי כוללי הש"ס חברים במסגרת‬ ‫הגה"ח ר' יחיאל יו"ט קראוס זצ"ל(‪.‬‬ ‫נעלה זו‪ ,‬וישנם עוד רבים המבקשים להצטרף‪.‬‬ ‫מרן שליט"א התעניין בסדרי הלימוד והתוכניות‪,‬‬ ‫אחר החופה נכנס מרן שליט"א לאולמי היכלי‬ ‫ואמר כי אף שפעמים נראה לאדם שלא יוכל ללמוד‬ ‫מלכות בב"ב‪ ,‬שם התאספו קרוב לארבע מאות ילדי‬ ‫יותר מב' שעות ברציפות‪ ,‬אכן אחר שזוכים לטעום‬ ‫החמד בני קהלתנו הק' להתכנסות קודש בצל מרן‬ ‫מצוף נועם התורה הק'‪ ,‬רואים שיכולים ומסוגלים‬ ‫שליט"א לכבוד הימים הק'‪ ,‬כפי שהתכנסו הילדים‬ ‫להרבה יותר‪ .‬ובפרט בדורינו שרואים בחוש כי עמלי‬ ‫בכל הקהילות בשנה זו‪) .‬מקום ההתכנסות אודות נדבת‬ ‫התורה זוכים לסייעתא דשמיא מיוחדת‪ ,‬כי זה‬ ‫הנדיב מנהל האולם הר"ר מרדכי שימון הי"ו(‪.‬‬ ‫לעומת זה‪ ,‬כאשר רבים קמים ומבקשים לבטל את‬ ‫ילדי החמד זימרו בהתרגשות ניגון התעוררות‬ ‫לומדי התורה מתלמודם ולהצר רגלי לומדי התורה‪,‬‬ ‫'ונתנה תוקף'‪ ,‬כשמעיני הקודש זלגו הרבה דמעות‪.‬‬ ‫הרי שלעומת כן זוכים גם עמלי התורה להצלחה‬ ‫אחר עוד כמה ניגוני התעוררות עברו מאות ילדי החן‬ ‫וסייעתא דשמיא‪ ,‬ובכלל הברכה הוא גם כל מי‬ ‫כבני מרון לפני כ"ק מרן שליט"א לקבל מיני מתיקה‬ ‫שמתעסק למען הרמת קרן התורה‪ ,‬שזוכה אף הוא‬ ‫ולהתברך בברכת השנים‪.‬‬ ‫לברכה מיוחדת מן השמים‪ .‬וחתם מרן שליט"א על‬ ‫לאחר המעמד הנשגב ניגש המנהל הרוחני הרב‬ ‫קול קורא למען חיזוק הארגון‪ ,‬והאציל מברכות‬ ‫יחזקאל שר הי"ו והציג בפני הקודש תמונות ממבנה‬ ‫קודשו להצלחה וסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫בנות צאנז בעיר שהשבוע פתחה את שעריה במבנה‬ ‫מפואר וחדש ברחוב בן זומא בעיר‪ .‬ועברו המחנכים‬ ‫תוכן השיחה בעת שנכנס לקו"פ הגאון רבי איתמר‬ ‫וראשי הת"ת לברכת הקודש‪ ,‬וביניהם המנהל הותיק‬ ‫גרבוז שליט"א ראש ישיבת אורחות תורה‪:‬‬ ‫הרה"ג ר' אליעזר אסטרייכר הי"ו‪.‬‬ ‫מרן שליט"א התעניין בשלומו וכו'‪.‬‬ ‫הגר"א גרבוז‪ :‬ב"ה‪ ,‬באתי לבקש ברכה‪...‬‬ ‫בשעה ‪ 7.30‬הגיע מרן שליט"א לבנין בית מדרשינו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרביץ תורה יכול לתת ברכה‪ ...‬הרי‬ ‫בעיר ונכנס לחדרו‪ .‬שם נכנסו עסקני קהלתנו הק'‪,‬‬ ‫התורה היא מקור הברכות‪...‬‬ ‫ובתוכם העסקן הרה"ח ר' יוסף יצחק יעקובוביץ‬ ‫הגר"א גרבוז‪ :‬הרבי שליט"א הוא גם מרביץ תורה‪,‬‬ ‫משנה לראה"ע ב"ב‪ ,‬ומנהלי הישיבה לצעירים הרה"ח‬ ‫בעיני ראיתי‪...‬‬ ‫ר' מאיר צבי בלומנטל הי"ו והר"ר משה אליעזר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אבל איני עושה מספיק‪ ...‬לא כמו‬ ‫שמעון הי"ו‪.‬‬ ‫שהייתי צריך‪ ...‬לא כמו שהיה רצון אבי‪...‬‬ ‫לאחמ"כ נכנסו כמה אלמנות מאנ"ש‪ .‬וכן נכנס גם‬ ‫הגר"א גרבוז‪ :‬הייתי בישיבת צאנז בחיפה‪...‬‬ ‫חדב"נ הגה"צ אב"ד קהלתנו הק' בב"ב שליט"א‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שמעתי‪ ,‬קבלתי 'גוטע גריסן'‪ ...‬אחד‬ ‫הבחורים גם חזר בפני על תוכן השיעור‪...‬‬ ‫לערך השעה ‪ 8.15‬נכנס מרן שליט"א לתוככי היכל‬ ‫הגר"א גרבוז‪ :‬טייערע ליכטיגע בחורים‪...‬‬ ‫בית המדרש‪ ,‬שם החלו קהל אנ"ש לעבור אצל מרן‬ ‫אני מבקש ברכה לשנה החדשה‪ ...‬צריכים סייעתא‬ ‫שליט"א‪ ,‬להיפקד בדבר ישועה ורחמים לקראת הימים‬ ‫דשמיא מיוחדת עם כל המצב כאן בארץ ישראל‪...‬‬ ‫הנוראים הבעל"ט משך קרוב לשבע שעות ברציפות‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬כולנו מקווים ומאמינים שהשנה הבאה‬ ‫ונמשכה קבלת הקהל עד השעה ‪ 2.55‬בלילה‪.‬‬ ‫כבר תהיה שנת גאולה‪ ...‬הרי למרות כל ההסתה‬ ‫בין הנכנסים מלבד רבני אנ"ש היו גם הגה"צ רבי‬ ‫והשנאה רואים כיום את הזה לעומת זה בצורה גלויה‪,‬‬ ‫עקיבא סופר שליט"א אב"ד ערלוי ב"ב‪ ,‬הגאון רבי‬ ‫וכיון שיש כל כך הרבה נסיונות וקשיים יש לעומת זה‬ ‫אברהם ישעיהו קרליץ שליט"א רב ביהמ"ד הליגמן‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · לד · תשפ"ו‬ ‫הגר"א גרבוז‪ :‬הכל נובע גם מקנאה‪...‬‬ ‫הרבה סייעתא דשמיא‪ ,‬ואף יותר מדורות קודמים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬זהו הטומאה והסט"א בעצמה‪ ...‬אבל‬ ‫ורואים ב"ה הרבה בחורים ואברכים שמתעלים‬ ‫סוף כל סוף דידן נצח בעז"ה‪.‬‬ ‫בתורה וביראת שמים‪ ...‬הכמות שיש כיום של לומדי‬ ‫הגר"א גרבוז הזכיר את אמו לרפואה וכו'‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬בוודאי לא היה כבר זה הרבה דורות‪ ...‬יש גם‬ ‫מרן שליט"א ברכו בברכת השנים לרוב‪ ,‬ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫סייעתא דשמיא מיוחדת למרביצי תורה‪ ...‬בכל מקום‬ ‫גדלים בחורים יראי שמים‪ ,‬ובהכרח שזה כח אלוקי‪ ,‬כי‬ ‫בסיום קבלת הקהל בשעה ‪ 3.05‬נכנס מרן שליט"א‬ ‫הרי סוף כל סוף ישנו ירידת הדורות‪.‬‬ ‫לתפילת ערבית בבית שני שבבית מדרשנו‪ ,‬לפני‬ ‫הגר"א גרבוז‪ :‬כמו שהרבי שליט"א אומר‪ ,‬זה לעומת זה‪...‬‬ ‫העמוד התפלל ‪ -‬הרב בנש"ק ברוך יעקובוביץ מב"ב‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מרן אאדמו"ר זי"ע היה אומר‪ ,‬שהתורה‬ ‫אחר תפילת מעריב נגש אל מרן שליט"א הר"ר‬ ‫לא תפשוט את הרגל‪ ...‬לא יעזור להם כלום‪...‬‬ ‫מרדכי רוטנברג גבאי קופת 'עזר לקהל' בב"ב‪ ,‬עם‬ ‫אני אומר תמיד‪ ,‬שכאשר אני רואה את המלחמה‬ ‫החוברת החדשה 'מקושרים' שי"ל זה עתה ע"י עזר‬ ‫הגדולה שלהם‪ ,‬שזהו מלחמת הטומאה בקדושה‪ ,‬אני‬ ‫לקהל ב"ב‪ ,‬ובו מופיעים כל אנ"ש בבני ברק‪ ,‬וכן פרטי‬ ‫מתחזק מאוד כי זה מלמד שגם התורה והיראת שמים‬ ‫עסקים של אנ"ש לטובת תושבי העיר‪ .‬והביע מרן‬ ‫שלנו חשובים מאד בשמים‪ ,‬ולכן הם נלחמים נגדנו‬ ‫שליט"א קורת רוחו‪.‬‬ ‫בכל הכוחות‪ ...‬אם המצב הרוחני שלנו לא היה שוה‬ ‫בסיום חזרו לקרית צאנז והשעה היתה ‪ 3.40‬לפנו"ב‪.‬‬ ‫כלום‪ ,‬הם לא היו נלחמים כל כך‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫לאחר ישיבות ממושכות בשיתוף ההנהלה הרוחנית כדי‬ ‫הרחיבי מקום אהלך!‬ ‫לענות על צרכי הישיבה בכלליות וצרכי כל בחור בפרטיות‪,‬‬ ‫הרחבת גבולות הקדושה בישיבתנו הק' לצעירים 'שפע חיים'‬ ‫החלו בעבודות השיפוץ והבניה‪ ,‬מיד לאחר תשעה באב‪,‬‬ ‫ביתר עילית ברוב פאר והדר‬ ‫כאשר ההנהלה הגשמית לא חוסכת הון ואון כדי להביא את‬ ‫עם התרחבות ספסלי דבי מדרשא בזמן אלול שנפתח‬ ‫החומרים הטובים ביותר והמפוארים ביותר בהשקעה אדירה‬ ‫לפני כמה שבועות בקול ריתחא דאורייתא‪ ,‬כאשר שיעור ב'‬ ‫ובמהירות שיא‪ ,‬במטרה להגיע לסיום העבודות במהירות עד‬ ‫במחזור המייסד עלו לשיעור ג' וכך נשלמו למעשה שלשת‬ ‫לתחילת זמן אלול‪.‬‬ ‫שיעורי הישיבה‪ ,‬נוצר צורך דחוף להרחיב את בנין הישיבה‬ ‫כאמור‪ ,‬היכל הישיבה הורחב משמעותית כדי שיוכלו‬ ‫ולהתאים אותו לצרכים והממדים החדשים‪.‬‬ ‫הבחורים לשקוד על תלמודם ולעלות בהר ה' מתוך הרחבה‬ ‫אי לכך יצאו בהנהלה הגשמית של הישיבה בראשות‬ ‫גדולה וישוב הדעת‪ ,‬בנוסף למערכות מיזוג יקרות שנפרסו‬ ‫המנהל המסור הרה"ח ר' מנחם מנדל שווארץ שליט"א ואתו‬ ‫בהשקעה רבה הן בהיכל הישיבה והן בחדרי השיעורים‬ ‫עמו השותף לעבודת הקודש הרה"ח ר' משה שלזינגר‬ ‫החדשים‪ .‬כמו"כ נבנו מחדש והורחבו כל חדרי הנוחיות‪ ,‬פינת‬ ‫שליט"א למבצע שיפוצים חסר תקדים‪ ,‬בהשקעה עצומה והון‬ ‫השתיה ומערכות הברזים‪ .‬שיפוץ מיוחד נעשה במטרה‬ ‫עתק של למעלה מחצי מליון ‪!₪‬‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫=================================================‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם האי גברא רבא‪,‬‬ ‫מרביץ תורה ויראה‪ ,‬מורה ודאין‪ ,‬לן בעומקה של הלכה‪ ,‬נודע לשם ולתהילה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון רבי יצחק אונסדורפר שליט"א‬ ‫רב ור"מ קהל שבילי דוד בליקווד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי הבן החתן המו"מ בתוי"ש יוסף צבי נ"י‬ ‫במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ובברכת מזל טוב לאביו‬ ‫הגאון רבי ישראל שליט"א ‪ -‬רב ור"מ בוויליאמסבורג ומח"ס שפתי ישראל‬ ‫ולחותנו הגאון רבי אהרן זילברשטיין שליט"א דומו"צ צעהלים‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬כי יזכה לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש ושובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‬ ‫פר' נצו"י · לה · תשפ"ו‬ ‫להרחיב את חדר האוכל של הישיבה בפאר והדר לרווחת‬ ‫בחורי החמד‪.‬‬ ‫יצויין‪ ,‬כי המנהלים שליט"א ירדו לרזולוציות דקות‬ ‫ומיוחדות בכל פרט ופרט בהשקעה עצומה‪ ,‬בכדי לענות על‬ ‫כל דרישות ההנהלה הרוחנית ובכדי למצות את מלוא‬ ‫המקסימום הנדרש למען ישוב הדעת והרחבת הדעת של‬ ‫תלמידי הישיבה‪.‬‬ ‫את זמן אלול בהיכל הישיבה החדש והמפואר פתח הגה"צ‬ ‫ראש הישיבה שליט"א בתפילת מנחה שעברה ברוב‬ ‫התעוררות‪ ,‬ולאחמ"כ נשא את משא 'פתיחת הזמן' לחזק‬ ‫ולאמץ לב כל הבחורים להוציא לפועל את שאיפותיהם‬ ‫הטהורות‪ ,‬לעלות ולהתעלות בהתמדת התורה ומעלות‬ ‫העבודה מתוך יגיעה ועמל‪ ,‬כאשר דימה באופן נפלא את סדר‬ ‫העבודה והתמדת התורה לבנין ביהמ"ק‪ ,‬אשר נכרכים יחד‬ ‫בבקשותינו ותפילותנו‪ .‬בדבריו אף העלה על נס את יקר‬ ‫תפארת מעלת ישיבתנו הק' בביתר עילית אשר כבר נודע‬ ‫תהילתה בהעמדת בחורים תלמידי חכמים מופלגים ובני‬ ‫עליה‪ ,‬העידית שבעידית בקרב עדת קדשנו‪.‬‬ ‫ההנהלה הרוחנית לצד הורי התלמידים וגם לרבות הבחורים‬ ‫עצמם‪ ,‬מבקשים להביע את רגשי הכרת הטוב וברכת הנהנין‬ ‫קדם מנהלי המוסדות הרה"ח ר' מנחם מנדל שווארץ שליט"א‬ ‫והרה"ח ר' משה שלזינגר שליט"א‪ ,‬ואתם עמם הר"ר שמעון‬ ‫קלוגר הי"ו מזכ"ל המוסדות‪ ,‬על סיועם בעין יפה וברוח נדיבה‬ ‫בכלל כל השנה לכל הפעילות הנרחבת הנערכת לרווחת בחורי‬ ‫הישיבה‪ ,‬ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬ובפרט על הרחבת גבולי‬ ‫הקדושה ברוב פאר והדר‪ ,‬ישאו ברכה מאת ה'!‬ ‫התרגשות בקרב אנ"ש בבני ברק‬ ‫עם פתיחת בית חינוך בנות צאנז – בית 'חיה נחמה'‬ ‫בהתרגשות רבה נפתחה השבוע בשעטו"מ בית החינוך‬ ‫לבנות 'בנות צאנז' לשמה ולזכרה של הרבנית הצדקנית מרת‬ ‫חי'ה נחמה ע"ה‪ ,‬פתיחת המוסד החדש מהווה חוליה נוספת‬ ‫ומזהירה בשרשרת הזהב של מוסדות החינוך המפוארים של‬ ‫מוסדותינו הק' בבני ברק‪.‬‬ ‫קדם לכך חודשים רבים של עבודה צוות מאומצת למצוא‬ ‫צוות מחנכות מהשורה הראשונה בשדה החינוך בעלות ניסיון רב‬ ‫אשר שמן הולך לפניהן בגידול הבנות בדרך המסורה מדור דור‪,‬‬ ‫מתוך מאור פנים‪ ,‬חמימות חסידית ומקצועיות פדגוגית עילאית‪.‬‬ ‫כך גם הושקע הון בבניית הכיתות וחדרי הספח ולאבזר‬ ‫את שטח בית החינוך החדש אשר נבנה ברוב פאר והדר‬ ‫לרווחת התלמידות‪.‬‬ ‫בתוך כך מציין מנהל המוסדות הרה"ח ר' יחזקאל רייך הי"ו‬ ‫את מסירותו של משנה לראש העיר הרב יוסף יצחק‬ ‫יעקובוביץ הי״ו אשר דאג בנאמנות לכלל הצרכים‪ ,‬ההסדרים‬ ‫והאישורים הנדרשים מול הרשויות‪ ,‬במסירות רבה למען‬ ‫ביסוסם והצלחתם של מוסדות החינוך‪.‬‬ ‫אנשי שלומנו בבני ברק משגרים ברכות לרוב כי חפץ ה׳‬ ‫ביד העוסקים במלאכת הקודש יצליח‪ ,‬וכי בית חינוך זה יוסיף‬ ‫לפרוח‪ ,‬לשגשג ולהתרחב משנה לשנה‪ ,‬לגדל דורות ישרים‬ ‫ומבורכים לתפארת בית צאנז ולרוות נחת רוח מרובה לכ״ק‬ ‫מרן אדמו״ר שליט״א‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · לו · תשפ"ו‬ ‫בשורה משמחת לתומכי מוסדותינו הק'‬ ‫בירושלים‪ :‬לקראת יום א' דסליחות –‬ ‫חלוקת תבניות "חפצי קודש" היסטוריים‬ ‫לתומכי מגבית "מעלין את ירושלים"‬ ‫התרגשות גדולה בקרב קהל תומכי וידידי‬ ‫מוסדותינו הק' בירושלים‪ ,‬עם קבלת הבשורה‬ ‫המשמחת שאי"ה לקראת יום ראשון הקרוב יום‬ ‫א' סליחות‪ ,‬יזכו התורמים המשתתפים במגבית‬ ‫"מעלין את ירושלים" לקבל את השי המיוחד –‬ ‫העתקי תבניות "חפצי הקודש" ממרנן רבוה"ק‬ ‫שיוצרו ושוחזרו במלאכת מחשבת‪.‬‬ ‫השי המיוחד‪ ,‬המהווה סמל לחיבור‬ ‫העמוק בין הקהילה למקורות הקודש‪ ,‬יחולק‬ ‫ביום ראשון הקרוב לכלל התומכים‬ ‫והמשתתפים במגבית המפוארת שנערכה‬ ‫בשנה העעל"ט לביסוס והרחבת המוסדות‬ ‫הק'‪ ,‬חלוקה זו מבטאת את הערכת המוסדות‬ ‫למסירותם של התומכים‪ ,‬העומדים לימין‬ ‫המוסדות ומאפשרים את המשך פריחתם‪.‬‬ ‫השבוע בעת קבלת הקהל בעיה"ק ירושלים‪,‬‬ ‫נכנסו לקו"פ מנהלי מוסדותינו הק' מוה"ר אשר‬ ‫מאיר בורד הי"ו ומוה"ר שמעון גוטמן הי"ו‬ ‫והציגו את תבניות חפצי הקודש ששוחזרו‬ ‫במלאכת מחשבת מעשה ידי אומן‪ ,‬מרן הביע‬ ‫את התפעלותו מהעתק המדוייק מהמקור‬ ‫ובירך את כל התורמים והמשתתפים במגבית‬ ‫"מעלין את ירושלים" בברכות קדשו לרוב‪.‬‬ ‫כמו"כ סקרו בפני מרן שליט"א את‬ ‫התפתחות והתרחבות המוסדות בכל‬ ‫המישורים וגם לרבות החידושים שנעשו‬ ‫בשנה זו‪ ,‬עם הגידול העצום החל מהישיבה‬ ‫לצעירים‪ ,‬בתלמוד תורה‪ ,‬במוסדות בתי‬ ‫החינוך בנות צאנז עם פתיחת ‪ 3‬כיתות בכמה‬ ‫מחזורים של ביה"ס וכן בסמינר החדש שפתח‬ ‫את שנת הלימודים עם ‪ 90‬בנות בליעה"ר ב‪3-‬‬ ‫כיתות כך שכהיום מתחנכים כ‪1000-‬‬ ‫תלמידים בליעה"ר בכלל מוסדות החינוך‪ ,‬מרן‬ ‫התעניין אצל המנהלים על כל פרטי‬ ‫ההתפתחות והביע קורת רוח מרובה‬ ‫מהפריחה המרשימה ובירכם להמשך סייעתא‬ ‫דשמיא בעבודת הקודש‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬תבניות חפצי הקודש יחולקו‬ ‫לתומכים הנכבדים כ"א לפי בחירתו בעת‬ ‫הצטרפותו למגבית‪ ,‬אי"ה ביום ראשון‬ ‫דסליחות בכניסה להיכל הגדול בסיום אמירת‬ ‫הסליחות‪ ,‬יחולקו באריזה מיוחדת המצורף‬ ‫לזה הסבר קצר על השתלשלות והיסטוריית‬ ‫החפץ הקדוש‪ ,‬מנהלי המוסדות מבקשים‬ ‫להודות לכל התורמים והשותפים הנכבדים‬ ‫העומדים לימין המוסדות הק'‪ ,‬שבזכותם‬ ‫הגיעו עד הלום בהחזקת ושגשוג המוסדות‬ ‫הק' לשם ולתפארת‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · לז · תשפ"ו‬ ‫וקימא זרעא די לא יפסוק ודי לא יבטול מפתגמי אורייתא‪,‬‬ ‫"שעריך הם דופקים"‬ ‫מילוי כל משאלות לבנו לטובה ולברכה‪ ,‬כתיבה וחתימה טובה‪.‬‬ ‫ושמחת ‪ -‬מגבית ירח האיתנים תשפ"ז של 'עזר לקהל'‬ ‫על פי הוראת הרבנים שליט"א‪ ,‬נקבעו הנתינות הבאות‬ ‫נמצאת בעיצומה!‬ ‫שתמורתן מקבלים מתנות כדלהלן‪ ,‬וכל המרבה הרי זה משובח‪:‬‬ ‫"וכשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה‬ ‫‪ - ₪ 360‬שנה טובה‪ :‬קויטל על ציון כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫עם שאר העניים האומללים‪ .‬אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל‬ ‫הגה"ק זי"ע בערב יום הקדוש לשנה טובה ומתוקה‪.‬‬ ‫ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי‬ ‫‪ - ₪ 620‬שנה טובה ומתוקה‪ :‬בנוסף להנ"ל ‪ -‬גם מקבלים‬ ‫נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו" – כך פוסק‬ ‫דבש מבורך מאת כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א לשנת‬ ‫הרמב"ם )הלכות שמחת יום טוב(‪ ,‬ודבריו אלה מחוללים הדים‬ ‫חיים ובריאות‪.‬‬ ‫רבים בכל בתי אנ"ש‪ ,‬להזכירם על חובת השעה בימים אלו‪.‬‬ ‫‪ - ₪ 1,200‬שנה טובה ומתוקה‪ ,‬חיים ובריאות‪ :‬בנוסף‬ ‫בארגון הצדקה והחסד הגדול של אנ"ש "עזר לקהל"‪,‬‬ ‫להנ"ל ‪' -‬נר החיים' ליום הקדוש‪ ,‬סגולת קודש מאת כ"ק מרן‬ ‫נמצאים כבר בתוך הדאגה לאחינו ובשרנו וזעקתם מהדהדת‪:‬‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫"איכה נישא לבדנו? עיני עמך בנו תלויות!"‪ .‬הגבאים זוכרים‬ ‫‪ - ₪ 3,600‬שנה טובה ומתוקה‪ ,‬חיים ובריאות‪ ,‬בספרן של‬ ‫היטב את שציווה כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪" :‬נישט מיד‬ ‫צדיקים‪ :‬בנוסף להנ"ל הדסים מהודרים ביופיים מאת כ"ק מרן‬ ‫ווערן‪ ,‬מ'זאל זען צו טוהן און טוהן און ס'וועט זיין סיעתא‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫דשמיא" ‪ -‬לא להתעייף‪ ,‬לעשות ולפעול‪ ,‬ותהיה סיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫יחד‪ ,‬בכוחה של הצדקה‪ ,‬נבקע שערי שמים ונבטיח‬ ‫בעוד ימים אחדים נעמוד לפני כסא דין‪ ,‬ואנו מעתירים‬ ‫ששמחת החג תגיע בעז"ה לכל בית של אנ"ש‪.‬‬ ‫שהקב"ה יישב על כסא רחמים‪ .‬דבר אחד ברור‪ :‬מצות הצדקה‬ ‫דרכי תרומה‪ :‬מוקד 'עזר לקהל'‪ ,1700-720-750 :‬מערכת‬ ‫מפילה חומות של קטרוגים‪ .‬האריז"ל אומר שאין עבירה‬ ‫נדרים פלוס‪ ,‬אצל הגבאים בכל קהילה וקהילה‪.‬‬ ‫מכבה צדקה‪ .‬מצות הצדקה‪ ,‬היא כזו שאם חס וחלילה‬ ‫נמצאים המקטרגים‪ ,‬בא מלאך מליץ יושר ולא נח ולא שקט‬ ‫מהפכת ההתחדשות של מכון 'דברות קודש' בעיצומה!‬ ‫עד שדואג שהנותן יזכה בדין לשנה טובה ומתוקה‪ .‬כך מבואר‬ ‫בימים אלו ימי התעוררות רחמים ורצון‪ ,‬רבים הם‬ ‫בספרי קדמונים‪.‬‬ ‫החסידים ואנשי מעשה שמתחדשים באוצרות דברות הקודש‬ ‫בעזר לקהל נותנים את ההזדמנות הזו‪ ,‬רגעים לפני יום‬ ‫של כ"ק מרן זי"ע הנשמעים בבהירות מדהימה‪ ,‬ולאחר‬ ‫הדין‪ :‬להביא את שמחת החגים בבתי אחינו ובשרנו‪ .‬לכל‬ ‫הוספת ‪ 1200‬הקלטות נדירות שנחשפו לראשונה!‬ ‫הפחות בימים‪-‬טובים נגשים להם את החלום של כל השנה‬ ‫אוצר קודש זה מופיע כשהוא מותאם לכל אחד ולכל‬ ‫לחיות קצת יותר ברווחה‪.‬‬ ‫מכשיר‪ ,‬פשוט מכניסים את כרטיס הזכרון לנייד‪ ,‬ומקשיבים‬ ‫כך בעז"ה נזכה לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬שנת ברכה וישועה‪,‬‬ ‫לדברות הקודש בדרכים‪ ,‬בבית ובכל מקום‪ ,‬באיכות שמע‬ ‫בני חיי ומזוני רוויחי‪ ,‬נחת מהצאצאים‪ ,‬בריות גופא ונהורא‬ ‫מזוקקת וברורה‪ .‬כשהכל מסודר במערכת תיקיות לפי‬ ‫מעליא‪ ,‬שידוכים טובים‪ ,‬זיווגים הגונים‪ ,‬סיעתא דשמיא‪,‬‬ ‫נושאים‪ ,‬מועדים ושנים בצירוף הקטלוג החדש והמהודר‬ ‫הצלחה‪ ,‬נשיאת חן בעיני אלקים ואדם‪ ,‬מנוחת הדעת‪ ,‬שלוות‬ ‫שי"ל לאחרונה‪.‬‬ ‫הנפש‪ ,‬ללמוד וללמד‪ ,‬לשמור ולעשות‪ ,‬הארת עיניים בתורה‪,‬‬ ‫כעת לקראת ימי הרחמים והסליחות כשהערגה והגעגוע‬ ‫דביקות הלב במצוות‪ ,‬יראת שמים‪ ,‬אהבת תורה‪ ,‬פרנסה‬ ‫לקולו בקודש של כ"ק מרן זי”ע מתגברים‪ ,‬וההבנה שמדובר‬ ‫בריווח‪ ,‬שפע רב ברוחניות ובגשמיות עד שיבלו שפתותינו‬ ‫בחוויית שמיעה אחרת לחלוטין‪ ,‬ניתן להשיג ולרכוש את‬ ‫מלומר די‪ ,‬בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות‪ ,‬זרעא חיא‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם האי גברא יקירא‪ ,‬משנתו רב ונקי‪,‬‬ ‫מורה ודאין‪ ,‬צנא מלא ספרא‪ ,‬מרביץ תורה והוראה‪ ,‬ערוגת הבושם‪ ,‬ה"ה‬ ‫הגאון רבי יצחק אהרן ישראלי שליט"א‬ ‫דומו"צ קהלתינו הק' באשדוד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת הולדת הבת תחי'‬ ‫והברכה אחת היא לסב הדגול‬ ‫השו"ב הרה"ח ר' יוסף ישראלי שליט"א ‪ -‬יוניאן סיטי‬ ‫ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכו לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח‪ ,‬ואך ששון ושמחה ישכון‬ ‫באהלם תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‬ ‫פר' נצו"י · לח · תשפ"ו‬ ‫לזוג‪ .‬אנחנו קוראים לכולם לחשוב האחד על השני ולהשקיע‬ ‫אוצרות דברות הקודש‪.‬‬ ‫מחשבה בשידוכים‪ ,‬ובכך להוסיף זכות עצומה ליום הדין"‪.‬‬ ‫ניתן יהיה להשיג בעז"ה את כל דבה"ק מרבוה"ק בדוכן‬ ‫הדיווח על השעות שמוקדשות למבצע‪ ,‬יתבצע מדי יום‬ ‫מכון דברות קודש צאנז‪ ,‬ביום א' דסליחות בהיכל הגדול‪ ,‬או‬ ‫חמישי במוקד הטלפוני של 'שמחם'‪ ,‬שם גם יתבקשו הפונים‬ ‫בטל' ‪.052-7636809‬‬ ‫לציין האם הם מטפלים באופן אישי בהצעות‪ ,‬או לחלופין –‬ ‫להעלות רעיונות להצעות שידוכים‪ .‬כך או כך‪ ,‬כל שעה מזכה‬ ‫עם זה הולכים ליום הדין!‬ ‫בכרטיס הגרלה נוסף‪.‬‬ ‫הסתיים השבוע הראשון של "מבצע תשרי" במרכז 'שמחם';‬ ‫לפרטים נוספים והצטרפות לפעילות‪ ,‬מרכז 'שמחם'‬ ‫המונים מתגייסים בכל הכוח למבצע שמקיף את כל אנ"ש‬ ‫דחסידי צאנז‪ .09-8851588 :‬את הדיווח על השעות ניתן‬ ‫עד לר"ח מרחשוון תשפ"ז הבעל"ט‬ ‫להכניס בשלוחת ההקלטות‪ ,‬שלוחה מס' ‪.6‬‬ ‫לקראת ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬עת עומד כלל ישראל‬ ‫בתפילה לזכות בדין ולשנה טובה ומבורכת‪ ,‬יצא מרכז 'שמחם'‬ ‫די הייליגע טלית‬ ‫דחסידי צאנז ביוזמה ברוכה המשלבת עשיית חסד וצבירת‬ ‫הגרלה השנתית של מוסדותינו הק' באלעד‬ ‫זכויות יקרות ערך‪ .‬תחת הכותרת "עם זה הולכים השנה ליום‬ ‫בהנהלת ישיבתנו הק' באלעד נערכים בימים אלו להשקת‬ ‫הדין"‪ ,‬משיק שמחם מבצע רחב היקף המעודד את הציבור‬ ‫הקמפיין השנתית בהגרלה הייחודית 'דעם רבי'נס טלית'‪ ,‬בה‬ ‫להקדיש זמן ומחשבה למען הקמת בתים נאמנים בישראל‪.‬‬ ‫הזוכה המאושר יקבל הטלית שכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במסגרת המבצע‪ ,‬מתבקש כל קהל הקודש להקדיש זמן‬ ‫במעמדים הנשגבים בימי סליחות ובעת הקפות שניות‬ ‫למחשבה על הצעות שידוכים‪ ,‬כאשר על כל שעה שיוקדש‬ ‫במוצאי שמח"ת‪.‬‬ ‫לנושא זה‪ ,‬ייכנסו המשתתפים להגרלה שבועית על פרסים‬ ‫הגרלה ייחודית זו נערכת זו השנה השישית לטובת‬ ‫יקרי ערך‪ .‬ההגרלה על הפעילות בפרשת נצבים וילך היא על‬ ‫החזקת ישיבתנו הק' באלעד אשר עולים ונתעלים בו למעלה‬ ‫מחזור המפורש גדול לר"ה )הגרלה זו תתקיים בעז"ה בימים‬ ‫משמונים בחורי חמד הממלאים את היכל הישיבה מבוקר ועד‬ ‫הקרובים(‪ .‬בפרשת האזינו ‪ -‬הגרלה על אבנט לבן ממשי‪.‬‬ ‫ליל ולומדים ברציפות ובהתמדה רבה‪ ,‬ושמו הטוב הולך לפניו‬ ‫בעשי"ת ‪ -‬הגרלה על אתרוג יקר בשווי ‪ .₪ 500‬בסוכות ‪-‬‬ ‫וקול התורה נשמע למרחוק מכותלי הישיבה‪.‬‬ ‫הגרלה על חמשה חומשי תורה רש"י כפשוטו‪ ,‬ובפרשת‬ ‫בתוך כך‪ ,‬מוסר לנו מנהל ישיבתנו הק' הרה"ח ר' לוי יצחק‬ ‫בראשית ‪ -‬הגרלה על אבנט שחור ממשי‪.‬‬ ‫הופמן הי"ו כי הודות להשתדלותם של מנהלי המוסדות‬ ‫בנוסף‪ ,‬צבירה של ‪ 40‬שעות פעילות תזכה את המשתתף‬ ‫הרה"ח ר' פינחס גרוס הי"ו והרה"ח ר' יחיאל חנא לנגסאם הי"ו‬ ‫בשי ייחודי ללא הגרלה! – מודעות מפורטות בעניין‬ ‫נערך אך לאחרונה שיפוץ נרחב לרווחת תלמידי הישיבה‬ ‫מתפרסמות בריכוזי אנ"ש‪.‬‬ ‫במטבח הישיבה וחדרי הנטילת ידים‪ ,‬ואף נרכש ציוד הקיפי‬ ‫מנהל מרכז 'שמחם'‪ ,‬מוה"ר ישראל חיים בלומנטל הי"ו‪,‬‬ ‫חדש למטבח הישיבה להעניק לתלמידי הישיבה דירה נאה‬ ‫פנה אל הציבור בקריאה נרגשת להטות שכם ולהתגייס‬ ‫וכלים נאים‪.‬‬ ‫למשימה‪" :‬בימים אלו‪ ,‬בהם כל אחד מחפש מליצי יושר‬ ‫מנהל ישיבתנו הק' הרה"ח ר' לוי יצחק הופמן הי"ו יוצאים‬ ‫ופרקליטים ליום הדין‪ ,‬עלינו לזכור כי הדאגה לזולת היא‬ ‫בקריאה של חיבה לאנ"ש בואו והשתתפו בעין יפה וברוח‬ ‫מהסגולות הנעלות ביותר‪ .‬פעמים רבות‪ ,‬שידוכים טובים‬ ‫נדיבה בהחזקת התורה ולומדיה‪ ,‬ואף תוכלו לזכות בחלוקא‬ ‫נולדים דווקא מתוך רעיונות של בני משפחה וחברים הקרובים‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שגורה בזה קדם ידידינו העסקן הנכבד והנעלה‪ ,‬העומד לשרת בקודש‪ ,‬רב חינא ורב חסדא‬ ‫הרה"ח ר' זאב דוב דייטש הי"ו‬ ‫בן ידידינו הנכבד‪ ,‬איש חי ורב פעלים‪ ,‬העומד לשרת בקודש‬ ‫לפני ולפנים במסירות אין קץ‪ ,‬תהלתו בקהל חסידים‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרב אברהם דייטש שליט"א‬ ‫וחתן ידידינו הרה"ח ר' נתן יונה וימר הי"ו ‪ -‬מזכ"ל ק"ק קרית צאנז‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת אירוסי הבן כמר משה נחמיה נ"י‬ ‫במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫ויה"ר מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יו"ח‪ ,‬ואך ששון ושמחה ישכון באהלו‬ ‫תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‬ ‫ההנהלה‬ ‫פר' נצו"י · לט · תשפ"ו‬ ‫יצחק אייזיק גרינשטיין )‪ .(055-6721866‬טבריה‪ :‬הר"ר יעקב‬ ‫דרבנן וטלית נאה חייג כעת ‪.054-843-1998‬‬ ‫שמריהו מרמורשטיין )‪ | (053-4143663‬הר"ר משה אלעזר‬ ‫דיקשטיין )‪(055-6766544‬‬ ‫לקראת חודש תשרי‪ :‬המונים החלו לממש את השוברים‬ ‫קרית צאנז נתניה‪ :‬הר"ר יהושע ליפשיץ )‪| (050-4107888‬‬ ‫המשמעותיים ברשת 'ברודווי' המחולקים ע"י‬ ‫הר"ר הערשל קליין )‪ | (052-7633535‬הר"ר שמואל צבי זלמנוביץ‬ ‫מרכז 'שמחם' כהוקרה לאנ"ש‬ ‫)‪ | (054-8481107‬הר"ר יעקב המרמן )‪ | (053-3136072‬הר"ר‬ ‫הבשורה הגדולה של מרכז 'שמחם' על חלוקת שוברים‬ ‫עזריאל בלומנטל )‪.(053-3173149‬‬ ‫משמעותיים ושווים ביותר למימוש ברשת ההלבשה 'ברודווי'‬ ‫נציגים בהיכלי הישיבות הקדושות‪ :‬ישיבת היכל התורה‬ ‫הגיעה בשבוע שעבר לכלל קהילות אנ"ש‪ ,‬והמונים החלו‬ ‫קרית צאנז‪ :‬הרב משה דוד שר )‪ .(052-7150417‬ישיב"ג דברי‬ ‫לממש את המבצעים המשמעותיים וחסרי התקדים על מגוון‬ ‫חיים קרית צאנז‪ :‬הרב דוב בער ישראלי )‪ .(052-7699511‬ישיב"ג‬ ‫פריטי לבוש ובעקיטשעס‪.‬‬ ‫דברי יציב חיפה‪ :‬הרב שמואל ישראלי )‪ .(053-3173137‬ישיב"ק‬ ‫מנהל מרכז שמחם מוה"ר ישראל חיים בלומנטל הי"ו‬ ‫דברי חיים קרית צאנז‪ :‬הרב אברהם אבא שמרלר )‪054-‬‬ ‫מוסר כי ההנחות הייחודיות ניתנות לאות הוקרה והערכה‬ ‫‪ .(8454178‬ישיב"ק שפע חיים בני ברק‪ :‬הרב יוסף שלמה קלוגר‬ ‫לציבור אנ"ש על התמיכה‪ ,‬השותפות והחיזוק התמידי‬ ‫)‪ .(054-8407333‬ישיב"ק שפע חיים ירושלים‪ :‬הרב יחזקאל‬ ‫לפעילות הק' של שמחם‪.‬‬ ‫ברבר )‪ .(054-8424856‬ישיב"ק שפע חיים אלעד‪ :‬הרב משה ויזל‬ ‫בשבוע האחרון כבר החלה חלוקת שוברי ההטבה בכלל ריכוזי‬ ‫)‪ .(053-3172431‬ישיב"ק שפע חיים ביתר‪ :‬הרב ירמיהו שמעון‬ ‫אנ"ש באמצעות גבאי הקהילות והנציגים בישיבות הקדושות‪.‬‬ ‫לוינשטיין )‪ .(052-7629750‬ישיב"ק טבריה‪ :‬הרב ישעיה יעקב‬ ‫מוקדי קבלת השוברים בריכוזי אנ"ש‪ :‬אלעד‪ :‬הר"ר מאיר‬ ‫לייפער )‪.(050-4109089‬‬ ‫נפתלי צבי בינדר )‪ .(053-4185747‬אשדוד‪ :‬הר"ר שלום ויינברגר‬ ‫)‪ | (053-3112009‬הר"ר שלום זילבר )‪ .(053-4130359‬ביתר עילית‪:‬‬ ‫כוס של ברכה‬ ‫שכונת הגפן‪ :‬הר"ר שמואל רייכמן )‪ .(055-6730708‬שכונת‬ ‫הוקם אוהל ה"קאווע שטיבל" הגדול הכוללים מערכות‬ ‫התמר‪ :‬הר"ר שמעון רובין )‪ .(058-3234722‬שכונת האתרוג‪:‬‬ ‫מערכות מים רותחים אדירות ממדים וכן נרכשו ‪ 5‬יחידות‬ ‫הרה''ח ר' נחמן ויינברגר )‪.(054-8462194‬‬ ‫ענק של מים קרים בכניסה להיכל הגדול‬ ‫בית שמש‪ :‬רמה ב'‪ :‬הר"ר שמעון דוב בלומנטל )‪053-‬‬ ‫לקראת ירח האיתנים הבעל"ט‪ ,‬כאשר אלפי אנ"ש נוהרים‬ ‫‪ .(4185612‬רמה ד'‪ :‬הר"ר משה אריה שימון )‪.(052-7684819‬‬ ‫בהמוניהם להסתופף בצלא דמהימנותא‪ ,‬הגיעה לשיאה‬ ‫בני ברק‪ :‬ביהמ"ד ר' יהודה הלוי‪ :‬הר"ר שמואל בלומנטל‬ ‫ההיערכות הלוגיסטית בחברת 'כוס של ברכה'‪ .‬ולאחר‬ ‫)‪ | (052-7647299‬הר"ר דוד שטיגליץ )‪ | (058-3217966‬הר"ר שלום‬ ‫שבועות ארוכים של תכנון הנדסי מדוקדק‪ ,‬סיורים לימודיים‬ ‫מאשינסקי )‪ .(052-7190942‬ביהמ"ד רב אשי‪ :‬הר"ר מנחם משה‬ ‫במרכזי והחסידות‪ ,‬התייעצויות ממושכות עם טובי המומחים‬ ‫מאשינסקי )‪ .(054-8517102‬ביהמ"ד רמת אלחנן‪ :‬הר"ר יוסף‬ ‫ועבודה מאומצת – שודרגו מערכות המים החמים והקרים‬ ‫ויספיש )‪.(052-7646437‬‬ ‫במרכז ההיערכות עומדת הקמתו של מתחם ענק חסר‬ ‫ברכפלד‪ :‬הר"ר ישעיה קליין )‪ .(058-3245699‬חיפה‪ :‬הרב‬ ‫תקדים‪' :‬אוהל כוס של ברכה' הנבנה על ידי הנהלת 'היכלי‬ ‫יעקב מילר )‪ | (050-4136758‬הר"ר יקותיאל יהודה בלומנטל‬ ‫התורה והחסידות'‪ .‬מדובר באוהל ה"קאווע שטיבל" הגדול‬ ‫)‪.(054-8531096‬‬ ‫ביותר בעולם‪ ,‬אשר תוכנן כולו מן היסוד על פי עקרונות של‬ ‫ירושלים‪ :‬ביהמ"ד הגדול‪ :‬הר"ר שמואל אהרן גולדשטיין‬ ‫תנועת המונים‪ .‬שעות רבות של מחשבה הוקדשו לכל פרט‬ ‫)‪ | (058-3207465‬הר"ר אברהם פיליפ )‪ | (054-8470779‬ביהמ"ד‬ ‫לוגיסטי‪ :‬החל מרוחב המעברים‪ ,‬דרך נגישות מקסימלית‬ ‫היכל צבי‪ :‬הר"ר יעקב יהושע קליין )‪.(052-7136855‬‬ ‫לברים ולמיחמים ונקודות המזיגה‪ ,‬כל זאת במטרה למנוע את‬ ‫פתח תקווה‪ :‬הר"ר דוד ארנברג )‪ .(053-3196442‬צפת‪ :‬הר"ר‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם האי גברא רבא‪ ,‬רב חינא ורב חסדא‪ ,‬איש חי‬ ‫ורב פעלים‪ ,‬נודע בשערים לשם ולתהלה‬ ‫הר"ר מנחם ברוך שלמה נוימאן הי"ו‬ ‫אב"י בליקווד‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת הולדת הבת תחי'‬ ‫במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ובברכת מזל טוב לאביו ידידינו הנכבד מאד נעלה הרה"ח ר' יצחק בנימין הי"ו ‪ -‬אב"י בוינה‬ ‫ולחותנו ידידינו הנכבד מאד נעלה הרה"ח ר' נחום שטיין הי"ו ‪ -‬אב"י בליקווד‬ ‫ויהא רעוא שבזכות עזרתו הנדיבה יתמשך עליו ועל ב"ב שפע חיים טובים וארוכים‪,‬‬ ‫ברכה והצלחה‪ ,‬וימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ולברכה לעלם ולעלמי עלמיא‬ ‫פר' נצו"י · מ · תשפ"ו‬ ‫מערך ענק זה מוכן ומזומן לקלוט את אלפי המסתופפים‬ ‫העומסים והדוחק הכבד שנוצרו בשנים עברו ברגעי השיא‬ ‫בצל הקודש‪ ,‬כשלצדי האוהל הענק הוצבו מאות כיסאות‬ ‫בשעת ההפסקות‪ ,‬ולאפשר להחיות עם רב בהרחבת הדעת‬ ‫ושולחנות לישיבה‬ ‫וללא המתנה בתורים‪.‬‬ ‫נרכשו ‪ 5‬יחידות ענק של מתקני מים במבואת ההיכל‬ ‫נרכשו ‪ 5‬מתקני מים רותחים ענקיים‬ ‫בשורה מרעננת ומיוחדת נרשמה במבואת ההיכל‪ ,‬שם‬ ‫גולת הכותרת הלוגיסטית נרשמת בתוך אוהל הענק‪ ,‬שם‬ ‫הושלמה זה מכבר התקנתה של מערכת מים קרים חדישה‬ ‫הוצבו ‪ 5‬מערכות מים רותחים מתקדמות ומשוכללות ביותר‪.‬‬ ‫ועוצמתית במיוחד‪.‬‬ ‫המערכות‪ ,‬המיוצרות כולן מנירוסטה מובחרת ומסיבית‪ ,‬נבנו‬ ‫מערך המים הקרים כולל‪ 5 :‬יחידות ענק תעשייתיות‪:‬‬ ‫לפי הזמנה מיוחדת לצרכי "כוס של ברכה" כדי לעמוד‬ ‫מערכות קירור מוגברות הפועלות בהספקים גבוהים‬ ‫בדרישות הקיצוניות של זמני ההפסקות‬ ‫וייעודיים לריכוזי קהל ענקיים‪ .‬תפוקה רציפה של אלפי‬ ‫כל מיחם מכיל ‪ 800‬ליטר מים רותחים‪ ,‬מה שמבטיח‬ ‫כוסות בשעה‪ :‬מענה שוטף ומיידי של מים צלולים וקרים‪,‬‬ ‫אספקה רצופה של אלפי ליטרים מים חמים בטמפרטורה‬ ‫המסוגל לספק ללא שהות אלפי כוסות בשעה להרוות‬ ‫מדויקת מסביב לשעון‪ .‬כמו"כ הותקנו בכל מיחם עשרה‬ ‫ולהחיות עם רב‪.‬‬ ‫ברזים פעילים בו‪-‬זמנית סה‪:‬כ ‪ 50‬ברזים המאפשרים הכנה‬ ‫המקנים שהותקנו על ידי חברת 'מים בריאים' כוללים פיקוד‬ ‫מקבילה של עשרות רבות של כוסות בשניות ספורות‪.‬‬ ‫ובקרה מיוחדת שנבנתה בליווי ובאישור מחלקת הכשרות של‬ ‫בצמוד למערך מיחמים המים נרכשו שולחנות נירוסטה‬ ‫העדה החרדית המאפשרת שימוש חופשי ושתיית מים קרים‬ ‫מפוארים ומרווחים‪ ,‬לאלפי הכוסות‪ ,‬הקפה התה‪ ,‬ולסוכר‬ ‫בכל שעות השבת והחג בהידור רב וללא כל חשש‪.‬‬ ‫והחלב בסידור מכובד ומושלם‪.‬‬ ‫ובשנה הרביעית פרי קודש הילולים‪ :‬ביום א' דסליחות יחתמו המונים מאנ"ש בדוכנים מיוחדים על הצטרפותם לחבורת בני חורין‬ ‫להתנזרות משימוש באימייל‪ ,‬בשנת תשפ"ז הבעל"ט‬ ‫חבורת "בני חורין" להתנזרות משימוש במייל‪ ,‬בקרב אנשי שלומנו חסידי צאנז‪ ,‬מתחדשת זו הפעם הרביעית‪ ,‬לקראת‬ ‫שנת תשפ"ז הבעל"ט‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬בשלהי שנת תשפ"ד הוכרז בברכת הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א שיום א' דסליחות הוא היום‬ ‫שבו תתחדש חבורת בני חורין המאגדת בתוכה את כל מי שמקבל על עצמו להתנזר משימוש אישי במייל – מא' דסליחות‬ ‫עד א' סליחות לשנה הבאה‪ .‬היה זה לאחר שנה תמימה )תשפ"ד( שבה כבר חברו מאות אברכים לחבורה זו‪ ,‬וביום א'‬ ‫דסליחות )של תשפ"ד( התחדשה החבורה עם עוד המונים מאנ"ש שחתמו לשנה הבאה )תשפ"ה(‪.‬‬ ‫באותה שנה הקדיש כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א דברים מיוחדים בעת דרשת הקודש אודות העניין של הקבלה הטובה‬ ‫בעניין זה‪.‬‬ ‫אשתקד‪ ,‬בשלהי שנת תשפ"ה‪ ,‬בעיצומם של ימי הסליחות‪ ,‬בעוד שזוחלים ורועדים לקראת יום הדין‪ ,‬כתב כ"ק מרן‬ ‫אדמו"ר שליט"א מכתב קודש לחזק העניין‪ ,‬ופרסומו עורר הדים רבים‪ ,‬וגרם לחיזוק ולעידוד רב‪ ,‬עד שמלבד המוני‬ ‫המצטרפים ביום א' דסליחות‪ ,‬הצטרפו עוד רבים אחרים לחבורת קודש זו‪.‬‬ ‫כעת – לאחר ‪ 3‬שנות חזקה‪ ,‬הולכים ובאים לקרת השנה הרביעית‪ .‬ביום א' דסליחות הקרוב יצטרפו עוד רבים לחבורה‬ ‫זו‪ ,‬ויחד כולם‪ ,‬ותיקים וחדשים‪ ,‬יצטרפו לחבורה זו )לשנת תשפ"ז הבעל"ט(‪.‬‬ ‫ישנם אברכים רבים שב"ה עיסוקם בתורה‪ .‬ישנם יהודים רבים שעיסוקם איננו מול מחשב‪ .‬ומה קורה אם הם נדרשים‬ ‫לשירותי אימייל? זימן להם הקב"ה משרדים מיוחדים המטפלים באימיילים‪ ,‬וכאשר השירות נעשה למי שמתנזר מאימייל‪,‬‬ ‫אזי הוא גם בחינם‪.‬‬ ‫כמה מרנין את הלב לראות את רוח הטהרה שהקב"ה הערה על הארץ‪ .‬כאשר בקהילות רבות‪ ,‬וכן גם בקהילתנו הק'‪,‬‬ ‫התאגדו אברכים מעצמם‪ ,‬והכריזו‪ :‬איננו רוצים בתיבת אימייל‪ .‬ואם יש לנו – אנחנו סוגרים אותו! זו דרישה שקמה מתוך‬ ‫הקהל‪ ,‬דרישה שמכריזה‪ :‬רצוננו לעשות רצונך‪ .‬אם איננו צריכים זאת באופן קבוע – מה לנו ולזה?‬ ‫ובכן‪ ,‬בחודש מרחשוון תשפ"ד‪ ,‬קמה חבורת "בני חורין" בחצר קדשנו‪ ,‬כאשר בכל הכוללים התארגנו אברכים שביקשו‬ ‫להיות נמנים על חבורת קודש זו‪ ,‬ומאז בכל שנה ביום א' דסליחות זה קורה‪ :‬המונים מצטרפים!‬ ‫וכמובן‪ ,‬כמסורת השנים‪ ,‬גם השנה ביום א' דסליחות הבעל"ט‪ ,‬יופץ בקרב אנ"ש טופס ההצטרפות לחבורת "בני חורין"‬ ‫והגבאים שבכל עיר ועיר יאספו את הטפסים בדוכנים המיוחדים‪ ,‬ואלה יעברו לברכה בקודש פנימה‪.‬‬ ‫יצוין כי גם השנה ניתן שירות מיוחד שכל מי שלא הצליח למלא טופס מכל סיבה שהיא‪ ,‬יוכל להצטרף לחבורת בני‬ ‫חורין באמצעות המערכת הטלפונית קול צאנז ‪ ,072-3152000‬שלוחה מס' ‪.12 ◄ 5‬‬ ‫יחד מכריזים‪ :‬במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה‪ ,‬מקבלים קבלה טובה זו לקראת ימי הרחמים והרצון‪ ,‬ובעז"ה נזכה לשנת‬ ‫גאולה וישועה‪ ,‬שנה קדושה וטהורה‪ ,‬שנה שלא ישמע שוד ושבר בגבולנו‪ ,‬אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה‪.‬‬ ‫אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלקיו‪ .‬בשנה הבאה כולנו חורין‪ .‬עבדים אנו אך ורק למלך מלכי המלכים הקב"ה‪.‬‬ ‫פר' נצו"י · מא · תשפ"ו‬