הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
פרשת נצבים וילך תשפ"ו
גליון רכג
מחוץ לשגרה!
להתכונן לתקופת החגים!
קודם לכן' :זה מה שהולך להיות עכשיו .אתה צריך לדעת עצמו פנימה ולהיות כאן ולא באיזשהו מקום אחר ,וזה מעשה
לנתק את עצמך בבחינת כל מלאכתך עשויה אריכתא!' מה שמטהר את האדם באופן נפלא! פעם בלכתו ברחוב ,ראה הרה"ק רבי אברהם אביגדור
והדרך לעשות כן למעשה היא שיאמר האדם :מגיעים נחום מסטריקוב זיע"א יהודי מוביל את אביו הישיש
עכשיו ימים-טובים נפלאים ואני יודע שיש דברים רבים תקופת החגים בכסא גלגלים ודוחף אותו במעלה הרחוב כשהוא נוטף
שמציקים לי ,כאן איזה ענין של בין אדם לחבירו ,כאן מי שנולד עם תכונה של סדר ,אצלו יום זה יום, אגלי זיעה ,ניגש אליו ואמר לו" :המלאכים טובלים בנהר
איזה ענין כספי ,כאן איזה ענין רוחני .אך נדבר אי"ה לילה זה לילה ,כשהוא אוכל ,הוא אוכל ,כשהוא שותה די-נור ,החסידים טובלים במקוה ,אבל הטבילה שאתה
אחרי הימים טובים .אני עורך חתונה עכשיו ולא רוצה הוא שותה ,ועכשיו כשמגיעים לימים כאלה ,מערערים טובל בזיעת המצוה ,הרבה יותר מוצאת חן בעיני!"
לשמוע משום דבר .הם דברים מאוד חשובים ,אבל נדבר אותו קצת .כאן הוא צריך לומר סליחות מאוחר בלילה
עליהם אחרי הימים טובים ואז נטפל בהם .אין לי עכשיו וכאן הוא צריך לומר סליחות לפנות בוקר ,והוא מרגיש הבנה למעשה
מקום בנפשי לשאת את כל אלה .עכשיו אני רוצה לטבול שמפריעים לו מלימודו ומסדר יומו ,ובכלל ,מכריחים דיבור רב איכות הוא היורד לחדרי בטן .מה מרומם
את עצמי בתשוקתי לרבש"ע – 'מלוך על כל העולם כולו אותו לעמוד זמן רב על הרגליים ולהידחף בין אנשים, את האדם? מה מטהר את האדם? הרעיון של הטבילה
בכבודך!' ועוד הוא צריך להטיף זיעה .מילא אם זה קורה בגלל במקוה על פי המבואר בראשונים הוא שהאדם יבטל את
אם מדובר באיזו בעיה רוחנית שיש לך – אדרבא! אפיית מצות ,אבל עכשיו סתם בגלל שהמזגן לא עובד עצמו לגמרי .בתוך המים אין האדם יכול לחיות .הקב”ה
תכניס אותה לפירוש המילות של התפילה ,תן לה לתת כמו שצריך או בגלל הצפיפות הגדולה?! לא נוח לו .אכן נתן כח לאדם להיטהר .להיטהר פירושו לא רק שאתה
לך את הנשמה ואת הגוון לימים טובים .וכשהאדם זוכה כן ,כשהאדם רוצה להיכנס לעולם זה של חוסר נוחות, עולה גבוה יותר ,אלא אתה גם מוחק דברים ישנים עד
לטבול את עצמו בתוך המצב מבלי לעסוק בשום דבר הוא יכול למצוא רשימה ארוכה של דברים בלתי נוחים שאין נשאר מהם זכר .איך עושים את זה? אומר הקב”ה:
אחר ,לא די שהוא נעשה מחובר למצוה ,אלא הוא זוכה לו .וזה באמת כך .כשהוא צם ביום הכיפורים ,זה בכלל 'הבה ואסביר לך .כשאתה נכנס לתוך המצוה למחצה
גם למחילה סליחה וכפרה ,כי לטבילה זו כח יש למחוק לא פשוט .הן לא תמיד קל לו להחזיק ראש ולא תמיד לשליש ולרביע ,נכון שאתה מקבל על זה שכר ,אבל אם
עוונות .הקב”ה אומר' :מוחל וסולח אני .אני מוחק עוונות קל לו לעורר את הרגשיו ,ועוד יש לפעמים שראשו דופק אתה נכנס בו כל כולך ונוטף זיעה ,אזי אתה טובל בתוך
ישנים ,אבל בשביל זה צריך לטבול במקוה!' בחזקה .וכן הזמן גורר עמו טרדות רבות ,טרדות של ערב המצוה!' הנקודה היא שכיון שהמצוה עוטפת את כולך,
יו"כ ושל ערב סוכות וכן הלאה. אתה מתבטל אליה לגמרי ,ואם אתה עושה כן ,הרי זה
אין פרה בלי אורייתא אכן באים אל האדם ומדברים אתו תחילה בסגנון של מוחק את עוונותיך הראשונים ומטהר אותך לגמרי!
הרבי מסטריקוב נוהג היה להיפגש עם הגאון רבי דוד חכמת חיים .אומרים לו כך' :תראה ,נמצאים כעת עובר אם מתבוננים ,האדם יכול לראות את זה בעצמו,
פרנקל זצ"ל .פעם נפגשו בליל שבת פרשת פרה ודנו לעשייתן ,מה התוכנית שלך? האם אתה הולך כל פעם בבחינת 'מבשרי אחזה' .הן באים עכשיו ימים כה טהורים
בשיטות הפוסקים אם קריאת פרשת פרה היא דאורייתא להתמרמר? אם התוכנית שלך היא להתמרמר על כל ומאירים ,ולאדם יש זכרונות של הרגשים שהיו לו בזמנים
או דרבנן ,אמר הרבי מסטריקוב'' :אבל זה ברור שלא מה שאינו מתנהל בדיוק כפי שאתה רגיל בסדר יומך, מיוחדים בהם ריחף טפח מעל הקרקע .אמנם היצר הרע
יתכן פרה בלי אורייתא ולא יתכן אורייתא בלי פרה''. אתה יכול להגיע לרשימה של כמה מאות ,ואם תרצה מנסה להלחם ולא תמיד ההרגשים הם כפי שהיו רוצים
התכוון לומר :לא יתכן להיטהר מבלי להשליך את עצמו בני משפחתך יעזרו לך בזה .ואז אע"פ שיהיו לך הרגשים שיהיו ,אבל במהותה של עבודת ימי ראש השנה ושל
לתוך התורה ,ולא יתכן לעסוק בתורה בלי טהרה! של קדושה ,תמיד תהיה עם רגל אחת כאן ועם הרגל עבודת יום הכיפורים ושל תפילת נעילה ביום הכיפורים,
הצדיקים הראשונים היו משליכים את עצמם לתוך השניה שם'... ושל הריקודים בשמחת תורה כאשר האדם עוזב את הכל
המצב מאז תחילת חודש אלול .החל מאז לא אכלו ורוקד עם התורה ועם נותנה בלי שום חשבונות ,היא
ולא ישנו ולא דיברו .רובנו אינם במדרגה כזו ,אבל כל טבול! פועל יוצא של כל-כך הרבה מצוות שהקב”ה נותן לנו
פעם שאתה שם לב שיצאת ,תבין מה קרה .לכל הפחות ובכן ,העצה היא שתטבול את עצמך .אנו אומרים לך בחודש זה ,כי בזה הוא מסייע לו לאדם להשליך את
ה+תבוננות
העצה לפני החגים היא שתטבול את עצמך.
אנו אומרים לך קודם לכן' :זה מה שהולך להיות עכשיו .אתה צריך לדעת לנתק את עצמך בבחינת כל מלאכתך עשויה אריכתא!'
והדרך לעשות כן למעשה היא שיאמר האדם' :מגיעים עכשיו ימים-טובים נפלאים ואני יודע שיש דברים רבים
שמציקים לי ,כאן איזה ענין של בין אדם לחבירו ,כאן איזה ענין כספי ,כאן איזה ענין רוחני .אך נדבר אי"ה
אחרי הימים טובים .הם דברים מאוד חשובים ,אבל נדבר עליהם אחרי הימים טובים ואז נטפל בהם!
אין לי עכשיו מקום בנפשי לשאת את כל אלה .עכשיו אני רוצה לטבול את עצמי בתשוקתי לרבש"ע – 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך!'
א
עשייה .תכנון .סבלנות.
הדרך הבטוחה לחזור בתשובה בימים אלו!
עשיית תשובה במשנת הצדיקים – חלק ב'
ומדברים מה צריך לתקן ,ובחצי השני היו עוסקים של כסף .הוא אינו יודע .אין לו מושג איך ישיג בחלק הראשון של עבודת התשובה במשנת
בתפילה וקוראים בתורה... את הסכום ,אבל הוא מרגיש – 'היום עשיתי משהו הצדיקים העמדנו את היסוד הנפלא שלמדנו
קחו לדוגמא מוסד המחליט ביום בהיר אחד בענין זה .אמרתי כמה מזמורי תהלים ,התפללתי לה' ממאמרו של הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זיע"א
שצריך בנין חדש .זה כבר לא בגדר שאלה ,כבר נגמרו ועשיתי כמה שיחות טלפון' .עדיין אין לו את הכסף, – 'אוהב אני את בעל הבית' המביט על שדהו
כל האפשריות ,והאפשרות היחידה שנשארה היא עדיין אינו רואה את האור בקצה המנהרה .אבל הוא בצורה עניינית ,בודק מה טעון תיקון ומחשב מה
בנין חדש' .נו ,מה הולכים לעשות בשביל זה? יישר יכול לרשום לעצמו" :היום עשיתי משהו בענין". ביכולתו לעשות ,התבוננו כיצד הקב"ה העלים
כח ,צריך בנין חדש ...הרי בשביל בנין חדש צריך כמה בדרך כלל ,כשהדבר נוגע לעזור לשני ,המוח עובד מאיתנו במכוון את דרכי הפתרון המדויקות ,כדי
מיליוני דולרים ,דבר שייקח כמה וכמה שנים' – '...נו, באופן זה .חבירו שואל אותו' :אמור לי ,לגבי הנושא שנעמוד לפניו בשברון לב בריא ,מתוך הכרה
ואם זה ייקח כמה וכמה שנים ,המפני כך לא נעשה?! שדיברנו עליו ,עשית משהו בשבילו?' והוא משיב: ברורה כי 'אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו' ,וכי
המפני כך נתייאש?! יש סדר שלם מה עושים' .הדבר 'אומר לך את האמת – כן .במקרה עשיתי .היום עשיתי רק התפילה והסיוע ממרום הם הפותחים לנו
הראשון שעושים הוא ,עורכים אסיפה ,ובאסיפה דנים בשביל זה' 'נו ,ומה יצא?'' .לא יודע ,אבל היום ...אינני פתח של ישועה!
באיזה מהלך נוקטים ,ובאים לידי החלטה! רוצה לומר לך מה בדיוק עשיתי ,כי עדיין אינני יודע ומכאן אנו באים אל החלק השני ,להעמיק
מה ייצא מזה ,אבל האמת היא שהיום התיישבתי ולהרחיב בצעדים המעשיים של עבודה זו –
סלילית כביש במיוחד כדי לעשות בשבילך!' מתוך ישוב הדעת ,ללא אשמה וייאוש ,ובאמונה
אותו דבר יכולים לראות בענין הרחבת הכבישים שלמה כי כל השתדלות קטנה יקרה וחשובה
המובילים לערי השדה .אכן הנסיעה באותם כבישים לפניו יתברך!
מעוררת בלב הרהורי תשובה נפלאים .רואים את
הפועלים עובדים כל יום בהתמדה גדולה ,ביום
ובלילה ,ואף גם בצומות השנה המותרים במלאכה. האדם פותח הבה ניגש לנקודה נוספת שאנו יכולים ללמוד
ממאמרו של הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זיע"א.
את פנקסו
הם נמצאים באותו מקום יום אחרי יום ,שבוע אחרי והוא :שמי שכבר מנסה לתקן ,עליו לדעת שהוא
שבוע ,חודש אחרי חודש ,שנה אחרי שנה ,ולאט פועל נכונה .אינך צריך לראות תוצאות תיכף ומיד!
לאט המלאכה מתקדמת .מדי פעם הם פותחים עוד כי בכל אופן אין לך את המפתח הטבעי .ולמען
נתיב ,חופרים עוד מנהרה ,סוללים עוד כביש ,ועדיין
מלאכתם אינה נגמרת .הם ממשיכים עם כל הכוח. ושואל' :מה האמת ,כל מה שאתה עושה הוא מפתח ,כי הקב"ה
רוצה מן האדם שיבוא מצדו ויעשה את הצעד שלו.
אני צריך היום
איזה מוסר השכל! כשמתחילים את המלאכה, הקב"ה אומר' :שובו אלי ואשובה אליכם' .האדם ניסה,
יודעים מראש שהיא תיקח שבע שנים .ופעמים שהם נניח שלא הצליח ,אבל הוא רשם על הדף וניסה
אף תולים מודעה ברורה' :לפי הערכה ,המלאכה בדרך אחת .לא הצליח ,אז מה? אנשים לא קולטים.
תסתיים בעוד שבע שנים'.
'מה בעוד שבע שנים?! אתה יודע בכמה פעמים
האוכלוסייה תכפול את עצמה עד אז?! אתה יודע
לעשות?' הם מחפשים את התוצאות .נחוץ מאוד להבין זאת.
הקב"ה אומר לאדם' :איני אומר לך איזו דרך תעבוד,
אבל אני מבקש ממך שתנסה לראות שהדברים
כמה אנשים יצטרכו להשתמש בכביש הזה?! בעוד יסתדרו .אם היתה לך מציאות שהתחלת ולא הצלחת,
שבע שנים הכביש שוב יהיה צר מדי!' למה לא יוכל האדם לעשות זאת גם לעצמו לגבי אין לך מושג כמה רחוק הגעת כבר!'
'בסדר ...אתה באמת צודק ,ואגלה לך סוד ,באסיפות ענין התשובה?! מי אמר לך שאתה צריך היום לראות
שנערכו לפני תחילה המלאכה ובתוכניות שעשו, את הסוף .עשית היום בשביל זה .תמשיך הלאה. לעשות!
אשר לקחו שנה שלימה ,באמת דיברו על החשש הזה, זוהי עוד נקודה שאפשר ללמוד מרשימותיהם אבל צריך לפעול .להתחיל לעשות משהו .נניח
והחליטו שנרחיב עוד יותר באופן שיהיה מספיק רחב של בעלי הבתים כפי שאמר הצדיק .האדם פותח שהאדם יודע שהוא צריך תיקון בפיו .הוא צריך
גם בעוד שבע שנים .ואז התחילו לעבוד בישוב הדעת את פנקסו ושואל' :מה אני צריך היום לעשות?' הוא להפסיק לדבר לשון הרע ורכילות ,ובכלל לדבר
מתוך ידיעה שזה עשוי להסתיים בעוד שבע שנים!' מסתכל ומגיע למסקנא – 'כך וכך אני צריך לעשות על יהודים ,או לדבר שאר דיבורים אסורים .רושם
היום' .אומר ועושה .מה יהיה הסוף? א-ל אחד בשמים הוא את הדבר בפנקסו ,ובהגיע הבוקר ,הוא פותח
כך בונים .פעמים שיושבים בפקק תנועה שנוצר
יודע .אכן אם הוא מתכוון ברצינות ואינו מרמה את ומסתכל' :מה צריך לעשות היום? הנה צריך לתקן
על-ידי העבודות שעושים בכביש ,ואומרים' :עכשיו
עצמו ,והוא יודע שאינו יכול לבד ,הוא זוכה על-ידי את ענין הדיבור!' .ומה הרבה אנשים עושים? – 'כן,
מרחיבים?! הלא זה ייקח להם עשר שנים!' בסדר,
ההתעוררות שלו ל'איתערותא דלעילא' ומסייעים לו כן ,צריך לתקן .אמת .מה עוד חדש? מה אתה חושב
אתה יכול לומר שזה ייקח להם עשר שנים ,אבל אל
מן השמים. שעלי לעשות? אתה חושב שאתהפך פתאום לצדיק
תאמר זאת בזלזול .הפרויקט ייקח להם בעזר ה' עשר
גמור?!"' וכך זה נכנס ויוצא ,והוא ממשיך הלאה.
שנים ,נו ,המפני כך יוותרו עליו?!
סבלנות לא! אינך יכול ללכת להמשך הרשימה .תעשה
תכנון נכון ועכשיו לנקודה רביעית .כשיש לו לאדם רשימה משהו .אומר לך מה אתה צריך לעשות .התיישב ,אמור
של דברים שצריך לטפל בהם ,בפרט אם מדובר כמה מזמורי תהלים .אולי תגיד גם את השיר המעלות
יסוד נפלא הוא בתשובה .כשהאדם בונה את נפשו,
בדברים גדולים ,הוא יודע שיכול לקחת לו זמן רב הראשון "הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה ,חצי
הרי הוא בונה בנין יותר גדול ומורכב מבניית בניינים
עד שיסיים לטפל בכולם .ואם הוא אחד כזה שעומד גיבור שנונים עם גחלי רתמים" .ואז תוציא את הספר
וסלילת כבישים .בכל מקום שהאדם ייגע בנפשו,
עם שתי רגליים על הקרקע ,הוא יודע מראש חפץ חיים ותתחיל ללמוד .תלמד חמש דקות ,והגם
אם רק יעשה זאת ברצינות ,ימצא קילומטרים רבים
שלענין מסוים פלוני יכול לקחת שנה או שנתיים עד שתראה שהענין לא הסתדר ,תוכל לרשום לך שעשית
שצריך לעבוד עליהם .זה נראה תיקון קטן רק לפני
שיסתדר .הוא רושם אותו בפנקסו בדף האחרון כי משהו ,ואז תוכל להמשיך הלאה לדבר הבא .בוודאי
שמתחילים .היכן שייגע .אם זה להיות אדם טוב
הוא יודע שהוא לא יסתדר כאן ועכשיו ,אך הוא זוכרו אתה יכול לעשות עוד וצריך לעשות עוד ,אבל אינך
המרחם על אחרים ,אם זה לוותר לאחרים ולבלום
ומקיים בעבורו אסיפות. צריך להשלים את עצמך עד הסוף כדי שתוכל להגיד
את פיו בעת מריבה ,אם זה ליישר את מחשבתו .בכל
מקום שרק ייגע ,יוכל ללכת וללכת עד בלי גבול ומדה. במסכת תענית מתואר יום התענית כפי הנלמד שעשית משהו בנידון!
וכל שכן כשמדובר בחלקים היותר פנימיים – בטחון מהפסוקים בספר עזרא .חצי מהיום היו מתאספים הנה מי שצריך להשיא ילד וזקוק לסכום עצום
ב
המשך מעמוד א' -מחוץ לשגרה!
הנפש ,גאות הלב .מדובר בדברים גדולים ביותר ,אלא שאי
עכשיו כשאתה בא לקיים מצוה – היכנס הבא להיטהר
בחזרה .על האדם לקלוט איך החודש הזה המתבונן ,בעצם התבוננותו נחשב כבא ליטהר .כך איתא אפשר לראותם עד שאין נכנסים פנימה ומקלפים קליפה
פועל .בכוונה הזיזו אותך מהמצוות אנשים בקדושת לוי לראש השנה .הוא מבאר שבימים האלה בהיות אחרי קליפה .נו ,ואז מה? – כל החיים עומדים בתשובה
מלומדה שלך ,כי כשהאדם אינו במקומו, ומתקנים!
שהעולם נברא מחדש ,השפע מתחיל לזרום מחדש ממעלה
יש לו בחירה .הוא יכול לבחור אחת משני
למטה ,ואם האדם עוסק אז במצוות האלוקים ובתורתו ,הוא הקב"ה אינו מצפה ממך שתתחיל ותגמור ביום אחד.
אלה :או לעזוב את הישנים ,או לעשות
נעשה כלי קיבול ,ובלשון קדשו" :כשהשפע נתקבל בעולם, הוא מצפה ממך שתבין שאתה צריך לתקן ותעשה את
הכל כדי לחזור אליהם .בחר אפוא בדרך
אזי נתקבל לכל אחד כפי כוחו ,וכפי השגת יד המקבל ,כן השלב הראשון .אתה יודע מה השלב הראשון? – האסיפה.
הראשונה ,זרום יחד עם המצב ואל תחזור
תחול השפע עליו .אם בעת שהשפע באה לשרות עליו ,הוא כך כתוב בגמרא .כך כתוב בנביא .דבר ראשון התיישב
בכוח אל הישנים!
עוסק במצות אלוקים ובתורתו ,ומחשבתו תתהלך בטוב לאסיפה .אסיפה רצינית .לא כזו שמתיישבים עם מיני
טבילה גמורה ובצדק ,אזי תתלבש ותפעול השפע ההוא ,עיי"ש". מזונות והולכים הביתה .איך אומרים? – 'תתחיל מיד עם
הבה ונתבונן :כשהאדם טובל במים, הנה הוא מדגיש בלשונו "ומחשבתו תתהלך בטוב האסיפה השניה' .באסיפה הראשונה אמרו שצריך להתאסף
רק אם כל כולו בתוך המים – הטומאה ובצדק" ,לומר שהאדם צריך לחשוב בענין התשובה ולתכנן שוב כי הפעם כל האסיפה הוקדשה לדיבורים בעלמא
מסתלקת ממנו .אבל אם ידו או ראשו מהלכים – 'מהלך פלוני אינו נראה מהלך נכון ...אולי מהלך ואכילת מזונות .ובכן ,אתה יכול להתחיל עם האסיפה
אינו בתוך המים – אינו נטהר .פשוט פלוני ...מה הקב"ה רוצה ממני?' תחשוב בישוב הדעת
השניה .באסיפה מתחילים לחשוב' :הכיוון הזה הוא מהלך?
מאוד .אף כאן ,אם האדם עושה מצוה, ומתוך רוגע נפשי .האדם נעשה כל-כך ברוגז מזה ,כי
לא! הוא בכלל לא מהלך .והכיוון הזה? '...חוזרים אל שורשי
אבל מוחו אינו נוכח – אינו נטהר ,אבל אם כל פעם שהוא חושב על דברים שעליו לתקן ,מיד הוא
מרגיש רשע ורע לב ,וכיון שכן ,הוא מפסיק את מחשבתו. הדבר!
הוא דוחף את עצמו פנימה עם מוחו – הרי
הוא נטהר .וצריך להדגיש :עצם המושג יותר מזה ,אם אינו מוצא את מהלך התיקון תיכף ומיד,
שהאדם יכול לעשות דבר במשך כמה הוא נעשה שבור ומוחו מפסיק לפרות ולרבות .כשהמוח
שעות ברציפות ...צריך לדבר על המושג
הזה עוד לפני שמגיע חודש תשרי .אנו
פורה ,סימן הוא שהקב"ה שורה שם ומסייע לו .תחשוב
על זה בקרירות ,כפי שאמרנו לעיל .תכתוב בפנקסך שצריך
"ביצעתי את תפקידי!"
מכירים את המושג של 'לימוד ברציפות'. למצוא מהלך .לא אמרנו שזה צריך לבוא אל תיקונו היום.
אנו יודעים שזה משנה את האדם לגמרי. יש דברים שאינם יכולים להסתדר ביום אחד ,אבל תחשוב מעשה
אבל אנשים אינם אוהבים לעשותו .הם על כך ותחפש מהלכים! אספר מעשה ממילי דעלמא ,אך נבין שבענין
הרבה יותר בקלות יוציאו כסף ויסעו התשובה הוא נכון פי עשר .את הסיפור שמעתי על
לקברי צדיקים מאשר ללמוד כמה שעות נקודות הכסף יהודי שניהל מוסד גדול מאוד ,והיה אחראי בין השאר
ברציפות .הלימוד ברציפות הוא דבר סיכום הנקודות הנלמדות מרשימתו של בעל הבית. על כל עניני הכספים .הלה היה נוהג בכל יום להכין
מאוד קשה .האדם לומד קצת ומיד מוחו הנקודה הראשונה :שלא יעשה את רשימתו ברגש לעצמו רשימה של דברים שהוא צריך לסדר למחרת.
כבר חושב על משהו אחר והוא כבר רוצה של אשמה וכשלון ,אשר גורם בדרך כלל להתעלמות או באחד הימים רשם לו שלמחר על הבוקר מיד ,הוא
לקום ולעשות משהו אחר .הוא לא רוצה לרמאות עצמית ,אלא יסתכל על זה בקרירות בדומה לבעל צריך דבר ראשון לדאוג לכסות את חשבון הבנק ,כי
ללמוד ברציפות ...שלוש שעות ,ארבע הבית .ובאופן זה הוא יכול להמשיך בעבודה זו כל ימות חייו. חילקו משכורות לעובדים ואין מספיק כסף בבנק,
שעות ,חמש שעות .די!!! אני כבר לא יכול.
כל יום הוא שם לב לעוד דברים הטעונים תיקון ורושם והכסף צריך להיות מופקד בבנק עד שתים עשרה
אכן זהו הפירוש שהאדם צריך לטבול. אותם בפינקסו בקרירות. בצהריים .אחרת ,ההמחאות שניתנו לעובדים יתחילו
אחרי רבע שעה של לימוד ,מתעורר
הנקודה השניה :שאין צורך לכתוב לצד כל דבר מה לחזור אחת אחרי השניה ,ולא יהיה נעים.
חלק אחד בנפש .עוד קצת התגברות,
פתרונו .אדרבה ,הקב"ה העלים את הפתרונות .עבודת ויהי למחרת ,הוא התרוצץ בכל שעות הבוקר
ועוד בעיה מתעוררת ,ועליו לטפל בה
האדם היא רק לחפש מה צריך לתקן ,ואז יתפלל להקב"ה וניסה להשיג את הכסף הדרוש לכיסוי החשבון
בה על-ידי עוד קצת לימוד ,כילד שהולך
אל רופא השיניים שאי אפשר לטפל יותר שיפתח לו צוהר של אור ויראה לו הדרך. בכל דרך אפשרית ולא הצליח .החשבון לא כוסה,
משתי שיניים בבת אחת .אי אפשר .הילד הנקודה השלישית :שכאשר האדם מתחיל לעשות, וההמחאות חזרו ,והיה ששון ושמחה.
לא מסוגל .מטפלים בשתיים וקובעים תור הקב"ה עוזר לו ,כי כך הקב"ה אומר :פתחו לי פתח כחודו אולם היהודי ,מנהל המוסד ,הוציא את פנקסו וליד
לשבוע הבא .ובכן ,מי שהולך ומתקדם ,זה של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם .ולכן כל מה שורת התפקיד הראשונה ,רשם לעצמו "ביצעתי את
עושה ממנו סדר .לכן זה כל-כך קשה .אבל שהאדם יעשה ,יזכהו בסייעתא דשמיא ,שהרי אינו יכול תפקידי!"
חוץ מלימוד ברציפות ,יש כמו"כ לעשות לדעת מה הדבר האמיתי שיעזור לו .הבאנו לזה המשל
מצוה ברציפות ,והאדם יכול להתחיל מכיסוי חשבון הבנק .תרשום שהיום עשית משהו בנידון. “הבנה למעשה
משם .כשהאדם מתפלל ברציפות .עומדים 'התפללתי ,אמרתי תהלים ,ניסיתי איזה דבר למעשה'... יסוד נפלא ביותר הוא ,וצריך להחדירו היטב
שעות ארוכות בבית הכנסת .זה יכול מצוי מאוד כשהמלוה בא לבקש את כספו מהלווה בראש .עכשיו השעה כבר שתים עשרה והדבר
להיות גם לגבי ריקוד של מצוה .בכל והלווה אומר שרוצה לפרוע ואין לו ,שהמלווה שואל אותו: כבר אינו נוגע ,והנה ממתינים לו עוד דברים הרבה
העבודות הקיימות ,לוקחים את האדם "אתה עושה משהו בשביל זה?! תמיד אתה אומר שאין לך. שצריך לסדר ,האם לא אעשה אותם בגלל שלא
ומצווים אותו לעמוד ,והוא לא רגיל בזה, השאלה היא אם אתה עושה משהו שיהיה לך .לי נראה הצלחתי בדבר הראשון?! האם אתיישב עכשיו
כי בעולם של ימינו ,הכל הולך מהר .הוא שאינך עושה כלום" .ובכן ,אילו יאמר לו הלווה" :את האמת על הארץ לקבל נזיפה ואשב דום עד השקיעה?!
ברוגז ,הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו.
אומר לך – היום השקעתי בזה שעה שלימה ולא הצלחתי", ממשיכים הלאה .יותר מכך ,אני את שלי עשיתי.
ובכן ,עליך להבין שהקושי שיהיה לך זה יניח מעט את דעתו ,כי כך הוא רואה שהוא איש רציני האם הדבר הצליח או לא? זה כבר דבר שתלוי בידי
כאשר תסתכל על השעון מדי פעם לראות ולא סתם משתמט ממנו. ה' .זהו זה! עשיתי ואני ממשיך הלאה!
כמה זמן עוד נשאר וכמה זמן אתה כבר
האדם יש לו חובות לריבונו של עולם ,האם הצליח היום אכן אם האדם חי נכון ,הוא חי באופן זה .וכאמור,
עומד ,חלק הוא מהתוכנית .מכונת
לפרוע אותם? – לא בטוח .אבל השאלה ששואלים אותו בענין התשובה הדבר נכון פי כמה וכמה .האדם
הכביסה אומרת ככה :אתה יכול לעשות
תכנית כביסה של רבע שעה ,אבל זה לא היא :האם עשית משהו בשביל זה? אם עשית משהו ,הגם עושה השתדלות .הוא בא בשברון לב ומחפש
ינקה מספיק .תכנית של שעתיים וחצי, שלא הצלחת ,סימן שאתה רציני ,סימן שאתה בהכנעה. מהלך .הוא אינו בטוח שמהלך זה יביא לו את
היא זו שמנקה. הנקודה הרביעית :שיש דברים שעלולים לקחת זמן ישועתו השלימה ,אבל זה מה שהוא עושה.
האדם צריך לטבול בתוך המצב .אם רב וצריכים לקחת זמן רב ,ומן האדם דורשים רק לערוך עשיתי משהו .הוא מוציא את פנקסו ורושם' :היום
הוא מתנגד במוחו למצב ומתרגז על החזן בשבילם אסיפות .והרחבנו נקודה זו ואמרנו שיש דברים עשיתי בשביל דבר פלוני הטעון תיקון .התיישבתי
שמושך את הזמן ,אין הוא טובל בתוך הרבה שצריך להשקיע בהם מחשבה מרובה .ועל זה ואמרתי כמה מזמורי תהלים ,וכן למדתי בענין זה
המצב .תן לעצמך להיכנס אל תוך המצב. הבאנו מה’קדושת לוי’ שעצם המחשבה על הענין כדת בספרי המוסר והחסידות כדי להתחזק בדבר!'
קשה לך? בסדר .מותר להיות לך קשה .אל מה לעשות ,הופך את האדם לכלי קיבול לקבל את השפע וזה מיסודי התשובה!
תתרגז .אמור' :זה מה שאני רוצה .אני רוצה החדש שהקב"ה שולח לעולם!
לטבול ,אחת ולתמיד .לטבול ולהיטהר!'
ג
לימוד היוצא
מידי מעשה הבנה _ -למעשה
כשהרבי התרעם
שרשם לו סיפורים נפלאים על רבינו כפי ששמעם מדודו ,וחביבות היו
לו הרשימות ביותר .פעם ביקש ממנו אחד להשאילן לו .הוא השאילן לו
על הבצל החתוך...
לא לפני שהזהירו כמה פעמים שישמור עליהן כעל בבת עינו .ולמעשה,
פלוני איבדן ולא נותן מהן זכר .ותלה זאת הגה"צ הנ"ל בברכתו של ה’דברי
חיים’ שלא יתפרסמו מופתיו!
לאור תהלוכות חייו של הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זיע"א
מעשה (נלב"ע כ"ה אלול תרנ"ד)
מסופר שפעם באה אל רבינו אשה מאחד הכפרים עם בנה שחלה וכמעט
הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זיע"א היה בנו השני של ה’דברי חיים’ מצאנז
ששבק חיים לכל חיי .רבינו האציל עליו את ברכתו ומיד התחיל מצבו
זיע"א ולא היה כל-כך מפורסם כי כל ימיו עמל על כך שלא יתפרסם .הגה"ק
להשתפר .היתה זאת אחת מהפעמים שברכתו פעלה תיכף ומיד .כשחזרה
מסאטמאר זיע"א היה אומר" :בגליציה היו אומרים שהיה הבן החשוב ביותר
אל הכפר ,כבר היה בנה בריא ושלם ומתהלך כאחד הילדים!
של ה’דברי חיים’ ,אך ברח מן הכבוד ומן השררה כמפני האש!" אחיו הגה"ק
“הבנה למעשה משינאווא זיע"א שהיה מבוגר ממנו בשנים ,היה נוסע אליו לשתי שבתות
בשנה באמרו שצריך לנסוע לצדיק הדור ,ובהיותו אצלו היה מושיט לו
ומה גדול היתה פליאתה כשראתה שאף אחד מבני הכפר אינו שואל איך קוויטל .וכן היה אחיו הגה"ק מגארליץ זיע"א בא אליו ויושב לפניו כעבדא
נעשה הנס .הן אך לפני ימים מועטים יצאה עמו והוא חולה אנוש ואיך קמיה מריה .ומפי המגיד מטריסק זיע"א נשמע אומר עליו שלא פגם מעודו
הוא מתהלך עכשיו על רגליו כאילו לא חלה מעודו. וצלם האלוקים שלו נשאר כמו שהיה בלי שום פגם.
אכן כן ,מן השמים עשו רצון צדיק לבל ידברו על מופתיו כדי שיוכל
להמשיך בעבודתו מתוך ענוה וביטול באין מפריע! מעשה
מתמיד עצום היה ולא פסיק פומיה מגירסא כוליה יומא ,עד שהיו אומרים
מעשה עליו בבדיחותא שהוא לומד עשרים וחמש שעות ביום .בן אחיו הגה"ק רבי
בספר "דרכי דוד" הביאו שפעם נסע רבינו לצרכי רפואה בעיירת מרפא, צבי הירש מרודניק זצ"ל והגה"צ רבי שמואל ענגיל מראדימישלא זצ"ל אמרו
והיתה עמו בתו מרת שרה גיטל ,זקנתו של הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסאהן עליו שהם יכולים להעיד שלא עבר עליו יום שלמד בו פחות מח"י שעות!
זצ"ל ראש ישיבת טשעבין ובעל ברכת שמעון ,ובהיותם שם ,הביאה אליו בתו אפילו לנישואי בניו ובנותיו היה מגיע רק לאחר שהכל כבר היה מוכן .עד
כמה נשים שהיו זקוקות לישועה כדי שיפעל להם בכוח ברכתו ,והכאיב לו אז היה יושב והוגה בתורה .ובנישואי נכדיו ,היה משתתף רק בחופה ובזה
הדבר מאוד .מה עשה? ניגש אל התנור ,הציץ פנימה והתחיל להתרעם בקול: יצא ידי חובתו .אחיו הגה"ק משינאווא אמר פעם ,שחוץ ממנו ,הכיר עוד
"מדוע יש כאן עדיין גחלים? הרי סיימתם כבר לבשל! מדוע את מכלים לי את שני אנשים שלמדו תורה לשמה באותו דור .וכשסיפר זאת הרה"ק רבי יעקב
כל העצים?" .וכשראה שם בצלים שנחתך ראשם ,התחיל שוב להתרעם" :אתם מפשעווארסק זיע"א ,אמר שיש לדייק מלשונו שרבינו עלה על גביהם!
מכלים לי את כל ממוני .הנה עכשיו לא נוכל לשמור את הבצלים למחר".
והוסיף עוד" :כבר זקנתי ואין לי כח לעסוק במלאכה ,ואתם אינכם מרחמים תובנה
עלי ומבזבזים את כל כספי" .הנשים שבאו אליו לבקש ישועה ,התחילו היה שגור בפיו ונמסר על-ידי נכדו הגה"צ רבי לייביש מברעזאן זצ"ל" :אם
להתלחשש ביניהם" :הלזה ייקרא צדיק?" ואבד מהם הטעם להתברך אצלו... אתה יושב בבית המדרש ולומד גמרא ושומע שני אנשים מדברים בענין צדיק
אמת ,עצור את לימודך ,קמוט את הדף שבו אתה אוחז ,וגש אליהם לשמוע
“הבנה למעשה את שיחתם!"
אחר-כך אמר לבתו" :כסבורה את לעשות לי טובה במה שאת מביאה לי
והסביר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זי"ע את גודל החידוש :רבינו הרי
נשים להתברך?! מורי ורבי רבי אשר'ל ראפשיצער כבר בירך אותי שלא
היה המתמיד הגדול ביותר מבין בניו של ה’דברי חיים’ ויחד עם כן לא אבה
יהיו לי חסידים!"
להחזיק בשרביט ההנהגה ,ועם כל זה היתה דעתו שכאשר האדם שומע עובדא
העובדא היתה רבי אשר מראפשיץ זיע"א בירכו שלא יהיו לו חסידים, מהנהגת הצדיק ,זה יכול להועיל לו כל-כך בעבודת ה' ,שכדאי לו לסגור את
באמרו לו" :יש לך לב טוב מדי ,ואם תצטרך לשאת את משא העם ,לא הגמרא בעבור כך ,כי הוא בבחינת ללמוד על מנת לעשות!
תוכל לעמוד בצרתם!" והוסיף עוד בשם מחותנו הגרב"ש שניאורסאהן שמפני כך היה סגנון דיבורו
שיקמט את הדף ,כי בוודאי הוא חייב לחזור לאחר מכן לתלמודו תיכף ומיד,
מעשה ולא להשתהות אפילו רגע אחד!
מסופר שפעם התראה רבינו בחלומו של יהודי אחד מיהודי אשכנז שהוזמן
למשפט באחת מערכאות העכו"ם ,ואמר לו" :עזוב את העורך דין שלך .הוא מעשה
שקרן ורמאי ויוריד אותך לטמיון" .בתחילה אמר היהודי" :חלומות שוא כשהגיעה שעתו להאיר את שמי עולם התורה ,הפציר בו אביו ה’דברי חיים’
ידברו" .אך באמצע המשפט ,התחיל לחשוש שמא באמת אין עורך דינו איש שייאות לקבל על שכמו את עול הרבנות בקשאנוב ,אך הוא סירב בטענה
ישר .פנה לשופטים ואמר להם" :רצוני לעזוב את עורך דיני ,וסומך אני עליכם שהוא רוצה לשבת וללמוד .הבטיח לו אביו שלושה דברים אם יקבל עליו
באשר אנשים ישרים אתם ,שתוציאו דין אמת" .הוא פיטר את עורך דינו, את עול הרבנות ,הראשון ,שאנשים ייוושעו על ידו .השני ,שהישועה תבוא רק
ובאמת יצא זכאי .לאחר מכן נודע לו שעורך דינו באמת היה רמאי ופעל כנגדו. לאחר זמן כדי שהנושעים על ידו לא יבינו שנושעו על ידו ,ולא ייהפך לאבן
שם היהודי את פעמיו לקשאנוב כדי להודות לרבינו ,וכשהגיע לשם ,נודע שואבת לרבבות בני אדם .והשלישי ,שגם כאשר ייעשה נס גלוי על ידו ,תיכף
לו שכבר הסתלק מן העולם .הציעו לו לנסוע לשינאווא ולהודות לאחיו ומיד הדבר יישכח מן הלב מהטעם הנ"ל!
משינאווא במקומו .כשסיפר את הסיפור להגה"ק משינאווא ,אמר" :הכרתי
בגדלותו של אחי ,אבל עד כדי כך ,שיעזור לאחר פטירתו ליהודי שאינו “הבנה למעשה
ממכריו ,את זאת לא ידעתי!" על כך יש לנו את עדותו של הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל שסיפר
להערות והארות בכל ענייני הגליון לקבלת הגליון למייל ,וכן לתרומות וכו' ניתן לפנות א"י 072.257.7726 -ארה"ב 718.686.8300 - קול הבינני
a60263 gmail.com למכון 'הבינני' בדוא"ל info machonhavineini.com בריטניה 0204.586.2115 -בלגיה 03.300.0223 -
ד
