gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫גליון רכג‬ ‫מחוץ לשגרה!‬ ‫להתכונן לתקופת החגים!‬ ‫קודם לכן‪' :‬זה מה שהולך להיות עכשיו‪ .‬אתה צריך לדעת‬ ‫עצמו פנימה ולהיות כאן ולא באיזשהו מקום אחר‪ ,‬וזה‬ ‫מעשה‬ ‫לנתק את עצמך בבחינת כל מלאכתך עשויה אריכתא!'‬ ‫מה שמטהר את האדם באופן נפלא!‬ ‫פעם בלכתו ברחוב‪ ,‬ראה הרה"ק רבי אברהם אביגדור‬ ‫והדרך לעשות כן למעשה היא שיאמר האדם‪ :‬מגיעים‬ ‫נחום מסטריקוב זיע"א יהודי מוביל את אביו הישיש‬ ‫עכשיו ימים‪-‬טובים נפלאים ואני יודע שיש דברים רבים‬ ‫תקופת החגים‬ ‫בכסא גלגלים ודוחף אותו במעלה הרחוב כשהוא נוטף‬ ‫שמציקים לי‪ ,‬כאן איזה ענין של בין אדם לחבירו‪ ,‬כאן‬ ‫מי שנולד עם תכונה של סדר‪ ,‬אצלו יום זה יום‪,‬‬ ‫אגלי זיעה‪ ,‬ניגש אליו ואמר לו‪" :‬המלאכים טובלים בנהר‬ ‫איזה ענין כספי‪ ,‬כאן איזה ענין רוחני‪ .‬אך נדבר אי"ה‬ ‫לילה זה לילה‪ ,‬כשהוא אוכל‪ ,‬הוא אוכל‪ ,‬כשהוא שותה‬ ‫די‪-‬נור‪ ,‬החסידים טובלים במקוה‪ ,‬אבל הטבילה שאתה‬ ‫אחרי הימים טובים‪ .‬אני עורך חתונה עכשיו ולא רוצה‬ ‫הוא שותה‪ ,‬ועכשיו כשמגיעים לימים כאלה‪ ,‬מערערים‬ ‫טובל בזיעת המצוה‪ ,‬הרבה יותר מוצאת חן בעיני!"‬ ‫לשמוע משום דבר‪ .‬הם דברים מאוד חשובים‪ ,‬אבל נדבר‬ ‫אותו קצת‪ .‬כאן הוא צריך לומר סליחות מאוחר בלילה‬ ‫עליהם אחרי הימים טובים ואז נטפל בהם‪ .‬אין לי עכשיו‬ ‫וכאן הוא צריך לומר סליחות לפנות בוקר‪ ,‬והוא מרגיש‬ ‫הבנה למעשה‬ ‫מקום בנפשי לשאת את כל אלה‪ .‬עכשיו אני רוצה לטבול‬ ‫שמפריעים לו מלימודו ומסדר יומו‪ ,‬ובכלל‪ ,‬מכריחים‬ ‫דיבור רב איכות הוא היורד לחדרי בטן‪ .‬מה מרומם‬ ‫את עצמי בתשוקתי לרבש"ע – 'מלוך על כל העולם כולו‬ ‫אותו לעמוד זמן רב על הרגליים ולהידחף בין אנשים‪,‬‬ ‫את האדם? מה מטהר את האדם? הרעיון של הטבילה‬ ‫בכבודך!'‬ ‫ועוד הוא צריך להטיף זיעה‪ .‬מילא אם זה קורה בגלל‬ ‫במקוה על פי המבואר בראשונים הוא שהאדם יבטל את‬ ‫אם מדובר באיזו בעיה רוחנית שיש לך – אדרבא!‬ ‫אפיית מצות‪ ,‬אבל עכשיו סתם בגלל שהמזגן לא עובד‬ ‫עצמו לגמרי‪ .‬בתוך המים אין האדם יכול לחיות‪ .‬הקב”ה‬ ‫תכניס אותה לפירוש המילות של התפילה‪ ,‬תן לה לתת‬ ‫כמו שצריך או בגלל הצפיפות הגדולה?! לא נוח לו‪ .‬אכן‬ ‫נתן כח לאדם להיטהר‪ .‬להיטהר פירושו לא רק שאתה‬ ‫לך את הנשמה ואת הגוון לימים טובים‪ .‬וכשהאדם זוכה‬ ‫כן‪ ,‬כשהאדם רוצה להיכנס לעולם זה של חוסר נוחות‪,‬‬ ‫עולה גבוה יותר‪ ,‬אלא אתה גם מוחק דברים ישנים עד‬ ‫לטבול את עצמו בתוך המצב מבלי לעסוק בשום דבר‬ ‫הוא יכול למצוא רשימה ארוכה של דברים בלתי נוחים‬ ‫שאין נשאר מהם זכר‪ .‬איך עושים את זה? אומר הקב”ה‪:‬‬ ‫אחר‪ ,‬לא די שהוא נעשה מחובר למצוה‪ ,‬אלא הוא זוכה‬ ‫לו‪ .‬וזה באמת כך‪ .‬כשהוא צם ביום הכיפורים‪ ,‬זה בכלל‬ ‫'הבה ואסביר לך‪ .‬כשאתה נכנס לתוך המצוה למחצה‬ ‫גם למחילה סליחה וכפרה‪ ,‬כי לטבילה זו כח יש למחוק‬ ‫לא פשוט‪ .‬הן לא תמיד קל לו להחזיק ראש ולא תמיד‬ ‫לשליש ולרביע‪ ,‬נכון שאתה מקבל על זה שכר‪ ,‬אבל אם‬ ‫עוונות‪ .‬הקב”ה אומר‪' :‬מוחל וסולח אני‪ .‬אני מוחק עוונות‬ ‫קל לו לעורר את הרגשיו‪ ,‬ועוד יש לפעמים שראשו דופק‬ ‫אתה נכנס בו כל כולך ונוטף זיעה‪ ,‬אזי אתה טובל בתוך‬ ‫ישנים‪ ,‬אבל בשביל זה צריך לטבול במקוה!'‬ ‫בחזקה‪ .‬וכן הזמן גורר עמו טרדות רבות‪ ,‬טרדות של ערב‬ ‫המצוה!' הנקודה היא שכיון שהמצוה עוטפת את כולך‪,‬‬ ‫יו"כ ושל ערב סוכות וכן הלאה‪.‬‬ ‫אתה מתבטל אליה לגמרי‪ ,‬ואם אתה עושה כן‪ ,‬הרי זה‬ ‫אין פרה בלי אורייתא‬ ‫אכן באים אל האדם ומדברים אתו תחילה בסגנון של‬ ‫מוחק את עוונותיך הראשונים ומטהר אותך לגמרי!‬ ‫הרבי מסטריקוב נוהג היה להיפגש עם הגאון רבי דוד‬ ‫חכמת חיים‪ .‬אומרים לו כך‪' :‬תראה‪ ,‬נמצאים כעת עובר‬ ‫אם מתבוננים‪ ,‬האדם יכול לראות את זה בעצמו‪,‬‬ ‫פרנקל זצ"ל‪ .‬פעם נפגשו בליל שבת פרשת פרה ודנו‬ ‫לעשייתן‪ ,‬מה התוכנית שלך? האם אתה הולך כל פעם‬ ‫בבחינת 'מבשרי אחזה'‪ .‬הן באים עכשיו ימים כה טהורים‬ ‫בשיטות הפוסקים אם קריאת פרשת פרה היא דאורייתא‬ ‫להתמרמר? אם התוכנית שלך היא להתמרמר על כל‬ ‫ומאירים‪ ,‬ולאדם יש זכרונות של הרגשים שהיו לו בזמנים‬ ‫או דרבנן‪ ,‬אמר הרבי מסטריקוב‪'' :‬אבל זה ברור שלא‬ ‫מה שאינו מתנהל בדיוק כפי שאתה רגיל בסדר יומך‪,‬‬ ‫מיוחדים בהם ריחף טפח מעל הקרקע‪ .‬אמנם היצר הרע‬ ‫יתכן פרה בלי אורייתא ולא יתכן אורייתא בלי פרה''‪.‬‬ ‫אתה יכול להגיע לרשימה של כמה מאות‪ ,‬ואם תרצה‬ ‫מנסה להלחם ולא תמיד ההרגשים הם כפי שהיו רוצים‬ ‫התכוון לומר‪ :‬לא יתכן להיטהר מבלי להשליך את עצמו‬ ‫בני משפחתך יעזרו לך בזה‪ .‬ואז אע"פ שיהיו לך הרגשים‬ ‫שיהיו‪ ,‬אבל במהותה של עבודת ימי ראש השנה ושל‬ ‫לתוך התורה‪ ,‬ולא יתכן לעסוק בתורה בלי טהרה!‬ ‫של קדושה‪ ,‬תמיד תהיה עם רגל אחת כאן ועם הרגל‬ ‫עבודת יום הכיפורים ושל תפילת נעילה ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫הצדיקים הראשונים היו משליכים את עצמם לתוך‬ ‫השניה שם‪'...‬‬ ‫ושל הריקודים בשמחת תורה כאשר האדם עוזב את הכל‬ ‫המצב מאז תחילת חודש אלול‪ .‬החל מאז לא אכלו‬ ‫ורוקד עם התורה ועם נותנה בלי שום חשבונות‪ ,‬היא‬ ‫ולא ישנו ולא דיברו‪ .‬רובנו אינם במדרגה כזו‪ ,‬אבל כל‬ ‫טבול!‬ ‫פועל יוצא של כל‪-‬כך הרבה מצוות שהקב”ה נותן לנו‬ ‫פעם שאתה שם לב שיצאת‪ ,‬תבין מה קרה‪ .‬לכל הפחות‬ ‫ובכן‪ ,‬העצה היא שתטבול את עצמך‪ .‬אנו אומרים לך‬ ‫בחודש זה‪ ,‬כי בזה הוא מסייע לו לאדם להשליך את‬ ‫ה‪+‬תבוננות‬ ‫העצה לפני החגים היא שתטבול את עצמך‪.‬‬ ‫אנו אומרים לך קודם לכן‪' :‬זה מה שהולך להיות עכשיו‪ .‬אתה צריך לדעת לנתק את עצמך בבחינת כל מלאכתך עשויה אריכתא!'‬ ‫והדרך לעשות כן למעשה היא שיאמר האדם‪' :‬מגיעים עכשיו ימים‪-‬טובים נפלאים ואני יודע שיש דברים רבים‬ ‫שמציקים לי‪ ,‬כאן איזה ענין של בין אדם לחבירו‪ ,‬כאן איזה ענין כספי‪ ,‬כאן איזה ענין רוחני‪ .‬אך נדבר אי"ה‬ ‫אחרי הימים טובים‪ .‬הם דברים מאוד חשובים‪ ,‬אבל נדבר עליהם אחרי הימים טובים ואז נטפל בהם!‬ ‫אין לי עכשיו מקום בנפשי לשאת את כל אלה‪ .‬עכשיו אני רוצה לטבול את עצמי בתשוקתי לרבש"ע – 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך!'‬ ‫א‬ ‫עשייה‪ .‬תכנון‪ .‬סבלנות‪.‬‬ ‫הדרך הבטוחה לחזור בתשובה בימים אלו!‬ ‫עשיית תשובה במשנת הצדיקים – חלק ב'‬ ‫ומדברים מה צריך לתקן‪ ,‬ובחצי השני היו עוסקים‬ ‫של כסף‪ .‬הוא אינו יודע‪ .‬אין לו מושג איך ישיג‬ ‫בחלק הראשון של עבודת התשובה במשנת‬ ‫בתפילה וקוראים בתורה‪...‬‬ ‫את הסכום‪ ,‬אבל הוא מרגיש – 'היום עשיתי משהו‬ ‫הצדיקים העמדנו את היסוד הנפלא שלמדנו‬ ‫קחו לדוגמא מוסד המחליט ביום בהיר אחד‬ ‫בענין זה‪ .‬אמרתי כמה מזמורי תהלים‪ ,‬התפללתי לה'‬ ‫ממאמרו של הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זיע"א‬ ‫שצריך בנין חדש‪ .‬זה כבר לא בגדר שאלה‪ ,‬כבר נגמרו‬ ‫ועשיתי כמה שיחות טלפון'‪ .‬עדיין אין לו את הכסף‪,‬‬ ‫– 'אוהב אני את בעל הבית' המביט על שדהו‬ ‫כל האפשריות‪ ,‬והאפשרות היחידה שנשארה היא‬ ‫עדיין אינו רואה את האור בקצה המנהרה‪ .‬אבל הוא‬ ‫בצורה עניינית‪ ,‬בודק מה טעון תיקון ומחשב מה‬ ‫בנין חדש‪' .‬נו‪ ,‬מה הולכים לעשות בשביל זה? יישר‬ ‫יכול לרשום לעצמו‪" :‬היום עשיתי משהו בענין"‪.‬‬ ‫ביכולתו לעשות‪ ,‬התבוננו כיצד הקב"ה העלים‬ ‫כח‪ ,‬צריך בנין חדש‪ ...‬הרי בשביל בנין חדש צריך כמה‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬כשהדבר נוגע לעזור לשני‪ ,‬המוח עובד‬ ‫מאיתנו במכוון את דרכי הפתרון המדויקות‪ ,‬כדי‬ ‫מיליוני דולרים‪ ,‬דבר שייקח כמה וכמה שנים‪' – '...‬נו‪,‬‬ ‫באופן זה‪ .‬חבירו שואל אותו‪' :‬אמור לי‪ ,‬לגבי הנושא‬ ‫שנעמוד לפניו בשברון לב בריא‪ ,‬מתוך הכרה‬ ‫ואם זה ייקח כמה וכמה שנים‪ ,‬המפני כך לא נעשה?!‬ ‫שדיברנו עליו‪ ,‬עשית משהו בשבילו?' והוא משיב‪:‬‬ ‫ברורה כי 'אלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו'‪ ,‬וכי‬ ‫המפני כך נתייאש?! יש סדר שלם מה עושים'‪ .‬הדבר‬ ‫'אומר לך את האמת – כן‪ .‬במקרה עשיתי‪ .‬היום עשיתי‬ ‫רק התפילה והסיוע ממרום הם הפותחים לנו‬ ‫הראשון שעושים הוא‪ ,‬עורכים אסיפה‪ ,‬ובאסיפה דנים‬ ‫בשביל זה' 'נו‪ ,‬ומה יצא?'‪' .‬לא יודע‪ ,‬אבל היום‪ ...‬אינני‬ ‫פתח של ישועה!‬ ‫באיזה מהלך נוקטים‪ ,‬ובאים לידי החלטה!‬ ‫רוצה לומר לך מה בדיוק עשיתי‪ ,‬כי עדיין אינני יודע‬ ‫ומכאן אנו באים אל החלק השני‪ ,‬להעמיק‬ ‫מה ייצא מזה‪ ,‬אבל האמת היא שהיום התיישבתי‬ ‫ולהרחיב בצעדים המעשיים של עבודה זו –‬ ‫סלילית כביש‬ ‫במיוחד כדי לעשות בשבילך!'‬ ‫מתוך ישוב הדעת‪ ,‬ללא אשמה וייאוש‪ ,‬ובאמונה‬ ‫אותו דבר יכולים לראות בענין הרחבת הכבישים‬ ‫שלמה כי כל השתדלות קטנה יקרה וחשובה‬ ‫המובילים לערי השדה‪ .‬אכן הנסיעה באותם כבישים‬ ‫לפניו יתברך!‬ ‫מעוררת בלב הרהורי תשובה נפלאים‪ .‬רואים את‬ ‫הפועלים עובדים כל יום בהתמדה גדולה‪ ,‬ביום‬ ‫ובלילה‪ ,‬ואף גם בצומות השנה המותרים במלאכה‪.‬‬ ‫האדם פותח‬ ‫הבה ניגש לנקודה נוספת שאנו יכולים ללמוד‬ ‫ממאמרו של הרה"ק רבי ישראל מסטאלין זיע"א‪.‬‬ ‫את פנקסו‬ ‫הם נמצאים באותו מקום יום אחרי יום‪ ,‬שבוע אחרי‬ ‫והוא‪ :‬שמי שכבר מנסה לתקן‪ ,‬עליו לדעת שהוא‬ ‫שבוע‪ ,‬חודש אחרי חודש‪ ,‬שנה אחרי שנה‪ ,‬ולאט‬ ‫פועל נכונה‪ .‬אינך צריך לראות תוצאות תיכף ומיד!‬ ‫לאט המלאכה מתקדמת‪ .‬מדי פעם הם פותחים עוד‬ ‫כי בכל אופן אין לך את המפתח הטבעי‪ .‬ולמען‬ ‫נתיב‪ ,‬חופרים עוד מנהרה‪ ,‬סוללים עוד כביש‪ ,‬ועדיין‬ ‫מלאכתם אינה נגמרת‪ .‬הם ממשיכים עם כל הכוח‪.‬‬ ‫ושואל‪' :‬מה‬ ‫האמת‪ ,‬כל מה שאתה עושה הוא מפתח‪ ,‬כי הקב"ה‬ ‫רוצה מן האדם שיבוא מצדו ויעשה את הצעד שלו‪.‬‬ ‫אני צריך היום‬ ‫איזה מוסר השכל! כשמתחילים את המלאכה‪,‬‬ ‫הקב"ה אומר‪' :‬שובו אלי ואשובה אליכם'‪ .‬האדם ניסה‪,‬‬ ‫יודעים מראש שהיא תיקח שבע שנים‪ .‬ופעמים שהם‬ ‫נניח שלא הצליח‪ ,‬אבל הוא רשם על הדף וניסה‬ ‫אף תולים מודעה ברורה‪' :‬לפי הערכה‪ ,‬המלאכה‬ ‫בדרך אחת‪ .‬לא הצליח‪ ,‬אז מה? אנשים לא קולטים‪.‬‬ ‫תסתיים בעוד שבע שנים'‪.‬‬ ‫'מה בעוד שבע שנים?! אתה יודע בכמה פעמים‬ ‫האוכלוסייה תכפול את עצמה עד אז?! אתה יודע‬ ‫לעשות?'‬ ‫הם מחפשים את התוצאות‪ .‬נחוץ מאוד להבין זאת‪.‬‬ ‫הקב"ה אומר לאדם‪' :‬איני אומר לך איזו דרך תעבוד‪,‬‬ ‫אבל אני מבקש ממך שתנסה לראות שהדברים‬ ‫כמה אנשים יצטרכו להשתמש בכביש הזה?! בעוד‬ ‫יסתדרו‪ .‬אם היתה לך מציאות שהתחלת ולא הצלחת‪,‬‬ ‫שבע שנים הכביש שוב יהיה צר מדי!'‬ ‫למה לא יוכל האדם לעשות זאת גם לעצמו לגבי‬ ‫אין לך מושג כמה רחוק הגעת כבר!'‬ ‫'בסדר‪ ...‬אתה באמת צודק‪ ,‬ואגלה לך סוד‪ ,‬באסיפות‬ ‫ענין התשובה?! מי אמר לך שאתה צריך היום לראות‬ ‫שנערכו לפני תחילה המלאכה ובתוכניות שעשו‪,‬‬ ‫את הסוף‪ .‬עשית היום בשביל זה‪ .‬תמשיך הלאה‪.‬‬ ‫לעשות!‬ ‫אשר לקחו שנה שלימה‪ ,‬באמת דיברו על החשש הזה‪,‬‬ ‫זוהי עוד נקודה שאפשר ללמוד מרשימותיהם‬ ‫אבל צריך לפעול‪ .‬להתחיל לעשות משהו‪ .‬נניח‬ ‫והחליטו שנרחיב עוד יותר באופן שיהיה מספיק רחב‬ ‫של בעלי הבתים כפי שאמר הצדיק‪ .‬האדם פותח‬ ‫שהאדם יודע שהוא צריך תיקון בפיו‪ .‬הוא צריך‬ ‫גם בעוד שבע שנים‪ .‬ואז התחילו לעבוד בישוב הדעת‬ ‫את פנקסו ושואל‪' :‬מה אני צריך היום לעשות?' הוא‬ ‫להפסיק לדבר לשון הרע ורכילות‪ ,‬ובכלל לדבר‬ ‫מתוך ידיעה שזה עשוי להסתיים בעוד שבע שנים!'‬ ‫מסתכל ומגיע למסקנא – 'כך וכך אני צריך לעשות‬ ‫על יהודים‪ ,‬או לדבר שאר דיבורים אסורים‪ .‬רושם‬ ‫היום'‪ .‬אומר ועושה‪ .‬מה יהיה הסוף? א‪-‬ל אחד בשמים‬ ‫הוא את הדבר בפנקסו‪ ,‬ובהגיע הבוקר‪ ,‬הוא פותח‬ ‫כך בונים‪ .‬פעמים שיושבים בפקק תנועה שנוצר‬ ‫יודע‪ .‬אכן אם הוא מתכוון ברצינות ואינו מרמה את‬ ‫ומסתכל‪' :‬מה צריך לעשות היום? הנה צריך לתקן‬ ‫על‪-‬ידי העבודות שעושים בכביש‪ ,‬ואומרים‪' :‬עכשיו‬ ‫עצמו‪ ,‬והוא יודע שאינו יכול לבד‪ ,‬הוא זוכה על‪-‬ידי‬ ‫את ענין הדיבור!'‪ .‬ומה הרבה אנשים עושים? – 'כן‪,‬‬ ‫מרחיבים?! הלא זה ייקח להם עשר שנים!' בסדר‪,‬‬ ‫ההתעוררות שלו ל'איתערותא דלעילא' ומסייעים לו‬ ‫כן‪ ,‬צריך לתקן‪ .‬אמת‪ .‬מה עוד חדש? מה אתה חושב‬ ‫אתה יכול לומר שזה ייקח להם עשר שנים‪ ,‬אבל אל‬ ‫מן השמים‪.‬‬ ‫שעלי לעשות? אתה חושב שאתהפך פתאום לצדיק‬ ‫תאמר זאת בזלזול‪ .‬הפרויקט ייקח להם בעזר ה' עשר‬ ‫גמור?!"' וכך זה נכנס ויוצא‪ ,‬והוא ממשיך הלאה‪.‬‬ ‫שנים‪ ,‬נו‪ ,‬המפני כך יוותרו עליו?!‬ ‫סבלנות‬ ‫לא! אינך יכול ללכת להמשך הרשימה‪ .‬תעשה‬ ‫תכנון נכון‬ ‫ועכשיו לנקודה רביעית‪ .‬כשיש לו לאדם רשימה‬ ‫משהו‪ .‬אומר לך מה אתה צריך לעשות‪ .‬התיישב‪ ,‬אמור‬ ‫של דברים שצריך לטפל בהם‪ ,‬בפרט אם מדובר‬ ‫כמה מזמורי תהלים‪ .‬אולי תגיד גם את השיר המעלות‬ ‫יסוד נפלא הוא בתשובה‪ .‬כשהאדם בונה את נפשו‪,‬‬ ‫בדברים גדולים‪ ,‬הוא יודע שיכול לקחת לו זמן רב‬ ‫הראשון "הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה‪ ,‬חצי‬ ‫הרי הוא בונה בנין יותר גדול ומורכב מבניית בניינים‬ ‫עד שיסיים לטפל בכולם‪ .‬ואם הוא אחד כזה שעומד‬ ‫גיבור שנונים עם גחלי רתמים"‪ .‬ואז תוציא את הספר‬ ‫וסלילת כבישים‪ .‬בכל מקום שהאדם ייגע בנפשו‪,‬‬ ‫עם שתי רגליים על הקרקע‪ ,‬הוא יודע מראש‬ ‫חפץ חיים ותתחיל ללמוד‪ .‬תלמד חמש דקות‪ ,‬והגם‬ ‫אם רק יעשה זאת ברצינות‪ ,‬ימצא קילומטרים רבים‬ ‫שלענין מסוים פלוני יכול לקחת שנה או שנתיים עד‬ ‫שתראה שהענין לא הסתדר‪ ,‬תוכל לרשום לך שעשית‬ ‫שצריך לעבוד עליהם‪ .‬זה נראה תיקון קטן רק לפני‬ ‫שיסתדר‪ .‬הוא רושם אותו בפנקסו בדף האחרון כי‬ ‫משהו‪ ,‬ואז תוכל להמשיך הלאה לדבר הבא‪ .‬בוודאי‬ ‫שמתחילים‪ .‬היכן שייגע‪ .‬אם זה להיות אדם טוב‬ ‫הוא יודע שהוא לא יסתדר כאן ועכשיו‪ ,‬אך הוא זוכרו‬ ‫אתה יכול לעשות עוד וצריך לעשות עוד‪ ,‬אבל אינך‬ ‫המרחם על אחרים‪ ,‬אם זה לוותר לאחרים ולבלום‬ ‫ומקיים בעבורו אסיפות‪.‬‬ ‫צריך להשלים את עצמך עד הסוף כדי שתוכל להגיד‬ ‫את פיו בעת מריבה‪ ,‬אם זה ליישר את מחשבתו‪ .‬בכל‬ ‫מקום שרק ייגע‪ ,‬יוכל ללכת וללכת עד בלי גבול ומדה‪.‬‬ ‫במסכת תענית מתואר יום התענית כפי הנלמד‬ ‫שעשית משהו בנידון!‬ ‫וכל שכן כשמדובר בחלקים היותר פנימיים – בטחון‬ ‫מהפסוקים בספר עזרא‪ .‬חצי מהיום היו מתאספים‬ ‫הנה מי שצריך להשיא ילד וזקוק לסכום עצום‬ ‫ב‬ ‫המשך מעמוד א' ‪ -‬מחוץ לשגרה!‬ ‫הנפש‪ ,‬גאות הלב‪ .‬מדובר בדברים גדולים ביותר‪ ,‬אלא שאי‬ ‫עכשיו כשאתה בא לקיים מצוה – היכנס‬ ‫הבא להיטהר‬ ‫בחזרה‪ .‬על האדם לקלוט איך החודש הזה‬ ‫המתבונן‪ ,‬בעצם התבוננותו נחשב כבא ליטהר‪ .‬כך איתא‬ ‫אפשר לראותם עד שאין נכנסים פנימה ומקלפים קליפה‬ ‫פועל‪ .‬בכוונה הזיזו אותך מהמצוות אנשים‬ ‫בקדושת לוי לראש השנה‪ .‬הוא מבאר שבימים האלה בהיות‬ ‫אחרי קליפה‪ .‬נו‪ ,‬ואז מה? – כל החיים עומדים בתשובה‬ ‫מלומדה שלך‪ ,‬כי כשהאדם אינו במקומו‪,‬‬ ‫ומתקנים!‬ ‫שהעולם נברא מחדש‪ ,‬השפע מתחיל לזרום מחדש ממעלה‬ ‫יש לו בחירה‪ .‬הוא יכול לבחור אחת משני‬ ‫למטה‪ ,‬ואם האדם עוסק אז במצוות האלוקים ובתורתו‪ ,‬הוא‬ ‫הקב"ה אינו מצפה ממך שתתחיל ותגמור ביום אחד‪.‬‬ ‫אלה‪ :‬או לעזוב את הישנים‪ ,‬או לעשות‬ ‫נעשה כלי קיבול‪ ,‬ובלשון קדשו‪" :‬כשהשפע נתקבל בעולם‪,‬‬ ‫הוא מצפה ממך שתבין שאתה צריך לתקן ותעשה את‬ ‫הכל כדי לחזור אליהם‪ .‬בחר אפוא בדרך‬ ‫אזי נתקבל לכל אחד כפי כוחו‪ ,‬וכפי השגת יד המקבל‪ ,‬כן‬ ‫השלב הראשון‪ .‬אתה יודע מה השלב הראשון? – האסיפה‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬זרום יחד עם המצב ואל תחזור‬ ‫תחול השפע עליו‪ .‬אם בעת שהשפע באה לשרות עליו‪ ,‬הוא‬ ‫כך כתוב בגמרא‪ .‬כך כתוב בנביא‪ .‬דבר ראשון התיישב‬ ‫בכוח אל הישנים!‬ ‫עוסק במצות אלוקים ובתורתו‪ ,‬ומחשבתו תתהלך בטוב‬ ‫לאסיפה‪ .‬אסיפה רצינית‪ .‬לא כזו שמתיישבים עם מיני‬ ‫טבילה גמורה‬ ‫ובצדק‪ ,‬אזי תתלבש ותפעול השפע ההוא‪ ,‬עיי"ש"‪.‬‬ ‫מזונות והולכים הביתה‪ .‬איך אומרים? – 'תתחיל מיד עם‬ ‫הבה ונתבונן‪ :‬כשהאדם טובל במים‪,‬‬ ‫הנה הוא מדגיש בלשונו "ומחשבתו תתהלך בטוב‬ ‫האסיפה השניה'‪ .‬באסיפה הראשונה אמרו שצריך להתאסף‬ ‫רק אם כל כולו בתוך המים – הטומאה‬ ‫ובצדק"‪ ,‬לומר שהאדם צריך לחשוב בענין התשובה ולתכנן‬ ‫שוב כי הפעם כל האסיפה הוקדשה לדיבורים בעלמא‬ ‫מסתלקת ממנו‪ .‬אבל אם ידו או ראשו‬ ‫מהלכים – 'מהלך פלוני אינו נראה מהלך נכון‪ ...‬אולי מהלך‬ ‫ואכילת מזונות‪ .‬ובכן‪ ,‬אתה יכול להתחיל עם האסיפה‬ ‫אינו בתוך המים – אינו נטהר‪ .‬פשוט‬ ‫פלוני‪ ...‬מה הקב"ה רוצה ממני?' תחשוב בישוב הדעת‬ ‫השניה‪ .‬באסיפה מתחילים לחשוב‪' :‬הכיוון הזה הוא מהלך?‬ ‫מאוד‪ .‬אף כאן‪ ,‬אם האדם עושה מצוה‪,‬‬ ‫ומתוך רוגע נפשי‪ .‬האדם נעשה כל‪-‬כך ברוגז מזה‪ ,‬כי‬ ‫לא! הוא בכלל לא מהלך‪ .‬והכיוון הזה?‪ '...‬חוזרים אל שורשי‬ ‫אבל מוחו אינו נוכח – אינו נטהר‪ ,‬אבל אם‬ ‫כל פעם שהוא חושב על דברים שעליו לתקן‪ ,‬מיד הוא‬ ‫מרגיש רשע ורע לב‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬הוא מפסיק את מחשבתו‪.‬‬ ‫הדבר!‬ ‫הוא דוחף את עצמו פנימה עם מוחו – הרי‬ ‫הוא נטהר‪ .‬וצריך להדגיש‪ :‬עצם המושג‬ ‫יותר מזה‪ ,‬אם אינו מוצא את מהלך התיקון תיכף ומיד‪,‬‬ ‫שהאדם יכול לעשות דבר במשך כמה‬ ‫הוא נעשה שבור ומוחו מפסיק לפרות ולרבות‪ .‬כשהמוח‬ ‫שעות ברציפות‪ ...‬צריך לדבר על המושג‬ ‫הזה עוד לפני שמגיע חודש תשרי‪ .‬אנו‬ ‫פורה‪ ,‬סימן הוא שהקב"ה שורה שם ומסייע לו‪ .‬תחשוב‬ ‫על זה בקרירות‪ ,‬כפי שאמרנו לעיל‪ .‬תכתוב בפנקסך שצריך‬ ‫"ביצעתי את תפקידי!"‬ ‫מכירים את המושג של 'לימוד ברציפות'‪.‬‬ ‫למצוא מהלך‪ .‬לא אמרנו שזה צריך לבוא אל תיקונו היום‪.‬‬ ‫אנו יודעים שזה משנה את האדם לגמרי‪.‬‬ ‫יש דברים שאינם יכולים להסתדר ביום אחד‪ ,‬אבל תחשוב‬ ‫מעשה‬ ‫אבל אנשים אינם אוהבים לעשותו‪ .‬הם‬ ‫על כך ותחפש מהלכים!‬ ‫אספר מעשה ממילי דעלמא‪ ,‬אך נבין שבענין‬ ‫הרבה יותר בקלות יוציאו כסף ויסעו‬ ‫התשובה הוא נכון פי עשר‪ .‬את הסיפור שמעתי על‬ ‫לקברי צדיקים מאשר ללמוד כמה שעות‬ ‫נקודות הכסף‬ ‫יהודי שניהל מוסד גדול מאוד‪ ,‬והיה אחראי בין השאר‬ ‫ברציפות‪ .‬הלימוד ברציפות הוא דבר‬ ‫סיכום הנקודות הנלמדות מרשימתו של בעל הבית‪.‬‬ ‫על כל עניני הכספים‪ .‬הלה היה נוהג בכל יום להכין‬ ‫מאוד קשה‪ .‬האדם לומד קצת ומיד מוחו‬ ‫הנקודה הראשונה‪ :‬שלא יעשה את רשימתו ברגש‬ ‫לעצמו רשימה של דברים שהוא צריך לסדר למחרת‪.‬‬ ‫כבר חושב על משהו אחר והוא כבר רוצה‬ ‫של אשמה וכשלון‪ ,‬אשר גורם בדרך כלל להתעלמות או‬ ‫באחד הימים רשם לו שלמחר על הבוקר מיד‪ ,‬הוא‬ ‫לקום ולעשות משהו אחר‪ .‬הוא לא רוצה‬ ‫לרמאות עצמית‪ ,‬אלא יסתכל על זה בקרירות בדומה לבעל‬ ‫צריך דבר ראשון לדאוג לכסות את חשבון הבנק‪ ,‬כי‬ ‫ללמוד ברציפות ‪...‬שלוש שעות‪ ,‬ארבע‬ ‫הבית‪ .‬ובאופן זה הוא יכול להמשיך בעבודה זו כל ימות חייו‪.‬‬ ‫חילקו משכורות לעובדים ואין מספיק כסף בבנק‪,‬‬ ‫שעות‪ ,‬חמש שעות‪ .‬די!!! אני כבר לא יכול‪.‬‬ ‫כל יום הוא שם לב לעוד דברים הטעונים תיקון ורושם‬ ‫והכסף צריך להיות מופקד בבנק עד שתים עשרה‬ ‫אכן זהו הפירוש שהאדם צריך לטבול‪.‬‬ ‫אותם בפינקסו בקרירות‪.‬‬ ‫בצהריים‪ .‬אחרת‪ ,‬ההמחאות שניתנו לעובדים יתחילו‬ ‫אחרי רבע שעה של לימוד‪ ,‬מתעורר‬ ‫הנקודה השניה‪ :‬שאין צורך לכתוב לצד כל דבר מה‬ ‫לחזור אחת אחרי השניה‪ ,‬ולא יהיה נעים‪.‬‬ ‫חלק אחד בנפש‪ .‬עוד קצת התגברות‪,‬‬ ‫פתרונו‪ .‬אדרבה‪ ,‬הקב"ה העלים את הפתרונות‪ .‬עבודת‬ ‫ויהי למחרת‪ ,‬הוא התרוצץ בכל שעות הבוקר‬ ‫ועוד בעיה מתעוררת‪ ,‬ועליו לטפל בה‬ ‫האדם היא רק לחפש מה צריך לתקן‪ ,‬ואז יתפלל להקב"ה‬ ‫וניסה להשיג את הכסף הדרוש לכיסוי החשבון‬ ‫בה על‪-‬ידי עוד קצת לימוד‪ ,‬כילד שהולך‬ ‫אל רופא השיניים שאי אפשר לטפל יותר‬ ‫שיפתח לו צוהר של אור ויראה לו הדרך‪.‬‬ ‫בכל דרך אפשרית ולא הצליח‪ .‬החשבון לא כוסה‪,‬‬ ‫משתי שיניים בבת אחת‪ .‬אי אפשר‪ .‬הילד‬ ‫הנקודה השלישית‪ :‬שכאשר האדם מתחיל לעשות‪,‬‬ ‫וההמחאות חזרו‪ ,‬והיה ששון ושמחה‪.‬‬ ‫לא מסוגל‪ .‬מטפלים בשתיים וקובעים תור‬ ‫הקב"ה עוזר לו‪ ,‬כי כך הקב"ה אומר‪ :‬פתחו לי פתח כחודו‬ ‫אולם היהודי‪ ,‬מנהל המוסד‪ ,‬הוציא את פנקסו וליד‬ ‫לשבוע הבא‪ .‬ובכן‪ ,‬מי שהולך ומתקדם‪ ,‬זה‬ ‫של מחט ואפתח לכם פתח כפתחו של אולם‪ .‬ולכן כל מה‬ ‫שורת התפקיד הראשונה‪ ,‬רשם לעצמו "ביצעתי את‬ ‫עושה ממנו סדר‪ .‬לכן זה כל‪-‬כך קשה‪ .‬אבל‬ ‫שהאדם יעשה‪ ,‬יזכהו בסייעתא דשמיא‪ ,‬שהרי אינו יכול‬ ‫תפקידי!"‬ ‫חוץ מלימוד ברציפות‪ ,‬יש כמו"כ לעשות‬ ‫לדעת מה הדבר האמיתי שיעזור לו‪ .‬הבאנו לזה המשל‬ ‫מצוה ברציפות‪ ,‬והאדם יכול להתחיל‬ ‫מכיסוי חשבון הבנק‪ .‬תרשום שהיום עשית משהו בנידון‪.‬‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫משם‪ .‬כשהאדם מתפלל ברציפות‪ .‬עומדים‬ ‫'התפללתי‪ ,‬אמרתי תהלים‪ ,‬ניסיתי איזה דבר למעשה‪'...‬‬ ‫יסוד נפלא ביותר הוא‪ ,‬וצריך להחדירו היטב‬ ‫שעות ארוכות בבית הכנסת‪ .‬זה יכול‬ ‫מצוי מאוד כשהמלוה בא לבקש את כספו מהלווה‬ ‫בראש‪ .‬עכשיו השעה כבר שתים עשרה והדבר‬ ‫להיות גם לגבי ריקוד של מצוה‪ .‬בכל‬ ‫והלווה אומר שרוצה לפרוע ואין לו‪ ,‬שהמלווה שואל אותו‪:‬‬ ‫כבר אינו נוגע‪ ,‬והנה ממתינים לו עוד דברים הרבה‬ ‫העבודות הקיימות‪ ,‬לוקחים את האדם‬ ‫"אתה עושה משהו בשביל זה?! תמיד אתה אומר שאין לך‪.‬‬ ‫שצריך לסדר‪ ,‬האם לא אעשה אותם בגלל שלא‬ ‫ומצווים אותו לעמוד‪ ,‬והוא לא רגיל בזה‪,‬‬ ‫השאלה היא אם אתה עושה משהו שיהיה לך‪ .‬לי נראה‬ ‫הצלחתי בדבר הראשון?! האם אתיישב עכשיו‬ ‫כי בעולם של ימינו‪ ,‬הכל הולך מהר‪ .‬הוא‬ ‫שאינך עושה כלום"‪ .‬ובכן‪ ,‬אילו יאמר לו הלווה‪" :‬את האמת‬ ‫על הארץ לקבל נזיפה ואשב דום עד השקיעה?!‬ ‫ברוגז‪ ,‬הוא לא יודע מה לעשות עם עצמו‪.‬‬ ‫אומר לך – היום השקעתי בזה שעה שלימה ולא הצלחתי"‪,‬‬ ‫ממשיכים הלאה‪ .‬יותר מכך‪ ,‬אני את שלי עשיתי‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬עליך להבין שהקושי שיהיה לך‬ ‫זה יניח מעט את דעתו‪ ,‬כי כך הוא רואה שהוא איש רציני‬ ‫האם הדבר הצליח או לא? זה כבר דבר שתלוי בידי‬ ‫כאשר תסתכל על השעון מדי פעם לראות‬ ‫ולא סתם משתמט ממנו‪.‬‬ ‫ה'‪ .‬זהו זה! עשיתי ואני ממשיך הלאה!‬ ‫כמה זמן עוד נשאר וכמה זמן אתה כבר‬ ‫האדם יש לו חובות לריבונו של עולם‪ ,‬האם הצליח היום‬ ‫אכן אם האדם חי נכון‪ ,‬הוא חי באופן זה‪ .‬וכאמור‪,‬‬ ‫עומד‪ ,‬חלק הוא מהתוכנית‪ .‬מכונת‬ ‫לפרוע אותם? – לא בטוח‪ .‬אבל השאלה ששואלים אותו‬ ‫בענין התשובה הדבר נכון פי כמה וכמה‪ .‬האדם‬ ‫הכביסה אומרת ככה‪ :‬אתה יכול לעשות‬ ‫תכנית כביסה של רבע שעה‪ ,‬אבל זה לא‬ ‫היא‪ :‬האם עשית משהו בשביל זה? אם עשית משהו‪ ,‬הגם‬ ‫עושה השתדלות‪ .‬הוא בא בשברון לב ומחפש‬ ‫ינקה מספיק‪ .‬תכנית של שעתיים וחצי‪,‬‬ ‫שלא הצלחת‪ ,‬סימן שאתה רציני‪ ,‬סימן שאתה בהכנעה‪.‬‬ ‫מהלך‪ .‬הוא אינו בטוח שמהלך זה יביא לו את‬ ‫היא זו שמנקה‪.‬‬ ‫הנקודה הרביעית‪ :‬שיש דברים שעלולים לקחת זמן‬ ‫ישועתו השלימה‪ ,‬אבל זה מה שהוא עושה‪.‬‬ ‫האדם צריך לטבול בתוך המצב‪ .‬אם‬ ‫רב וצריכים לקחת זמן רב‪ ,‬ומן האדם דורשים רק לערוך‬ ‫עשיתי משהו‪ .‬הוא מוציא את פנקסו ורושם‪' :‬היום‬ ‫הוא מתנגד במוחו למצב ומתרגז על החזן‬ ‫בשבילם אסיפות‪ .‬והרחבנו נקודה זו ואמרנו שיש דברים‬ ‫עשיתי בשביל דבר פלוני הטעון תיקון‪ .‬התיישבתי‬ ‫שמושך את הזמן‪ ,‬אין הוא טובל בתוך‬ ‫הרבה שצריך להשקיע בהם מחשבה מרובה‪ .‬ועל זה‬ ‫ואמרתי כמה מזמורי תהלים‪ ,‬וכן למדתי בענין זה‬ ‫המצב‪ .‬תן לעצמך להיכנס אל תוך המצב‪.‬‬ ‫הבאנו מה’קדושת לוי’ שעצם המחשבה על הענין כדת‬ ‫בספרי המוסר והחסידות כדי להתחזק בדבר!'‬ ‫קשה לך? בסדר‪ .‬מותר להיות לך קשה‪ .‬אל‬ ‫מה לעשות‪ ,‬הופך את האדם לכלי קיבול לקבל את השפע‬ ‫וזה מיסודי התשובה!‬ ‫תתרגז‪ .‬אמור‪' :‬זה מה שאני רוצה‪ .‬אני רוצה‬ ‫החדש שהקב"ה שולח לעולם!‬ ‫לטבול‪ ,‬אחת ולתמיד‪ .‬לטבול ולהיטהר!'‬ ‫ג‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫כשהרבי התרעם‬ ‫שרשם לו סיפורים נפלאים על רבינו כפי ששמעם מדודו‪ ,‬וחביבות היו‬ ‫לו הרשימות ביותר‪ .‬פעם ביקש ממנו אחד להשאילן לו‪ .‬הוא השאילן לו‬ ‫על הבצל החתוך‪...‬‬ ‫לא לפני שהזהירו כמה פעמים שישמור עליהן כעל בבת עינו‪ .‬ולמעשה‪,‬‬ ‫פלוני איבדן ולא נותן מהן זכר‪ .‬ותלה זאת הגה"צ הנ"ל בברכתו של ה’דברי‬ ‫חיים’ שלא יתפרסמו מופתיו!‬ ‫לאור תהלוכות חייו של הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זיע"א‬ ‫מעשה‬ ‫(נלב"ע כ"ה אלול תרנ"ד)‬ ‫מסופר שפעם באה אל רבינו אשה מאחד הכפרים עם בנה שחלה וכמעט‬ ‫הרה"ק רבי דוד מקשאנוב זיע"א היה בנו השני של ה’דברי חיים’ מצאנז‬ ‫ששבק חיים לכל חיי‪ .‬רבינו האציל עליו את ברכתו ומיד התחיל מצבו‬ ‫זיע"א ולא היה כל‪-‬כך מפורסם כי כל ימיו עמל על כך שלא יתפרסם‪ .‬הגה"ק‬ ‫להשתפר‪ .‬היתה זאת אחת מהפעמים שברכתו פעלה תיכף ומיד‪ .‬כשחזרה‬ ‫מסאטמאר זיע"א היה אומר‪" :‬בגליציה היו אומרים שהיה הבן החשוב ביותר‬ ‫אל הכפר‪ ,‬כבר היה בנה בריא ושלם ומתהלך כאחד הילדים!‬ ‫של ה’דברי חיים’‪ ,‬אך ברח מן הכבוד ומן השררה כמפני האש!" אחיו הגה"ק‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫משינאווא זיע"א שהיה מבוגר ממנו בשנים‪ ,‬היה נוסע אליו לשתי שבתות‬ ‫בשנה באמרו שצריך לנסוע לצדיק הדור‪ ,‬ובהיותו אצלו היה מושיט לו‬ ‫ומה גדול היתה פליאתה כשראתה שאף אחד מבני הכפר אינו שואל איך‬ ‫קוויטל‪ .‬וכן היה אחיו הגה"ק מגארליץ זיע"א בא אליו ויושב לפניו כעבדא‬ ‫נעשה הנס‪ .‬הן אך לפני ימים מועטים יצאה עמו והוא חולה אנוש ואיך‬ ‫קמיה מריה‪ .‬ומפי המגיד מטריסק זיע"א נשמע אומר עליו שלא פגם מעודו‬ ‫הוא מתהלך עכשיו על רגליו כאילו לא חלה מעודו‪.‬‬ ‫וצלם האלוקים שלו נשאר כמו שהיה בלי שום פגם‪.‬‬ ‫אכן כן‪ ,‬מן השמים עשו רצון צדיק לבל ידברו על מופתיו כדי שיוכל‬ ‫להמשיך בעבודתו מתוך ענוה וביטול באין מפריע!‬ ‫מעשה‬ ‫מתמיד עצום היה ולא פסיק פומיה מגירסא כוליה יומא‪ ,‬עד שהיו אומרים‬ ‫מעשה‬ ‫עליו בבדיחותא שהוא לומד עשרים וחמש שעות ביום‪ .‬בן אחיו הגה"ק רבי‬ ‫בספר "דרכי דוד" הביאו שפעם נסע רבינו לצרכי רפואה בעיירת מרפא‪,‬‬ ‫צבי הירש מרודניק זצ"ל והגה"צ רבי שמואל ענגיל מראדימישלא זצ"ל אמרו‬ ‫והיתה עמו בתו מרת שרה גיטל‪ ,‬זקנתו של הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסאהן‬ ‫עליו שהם יכולים להעיד שלא עבר עליו יום שלמד בו פחות מח"י שעות!‬ ‫זצ"ל ראש ישיבת טשעבין ובעל ברכת שמעון‪ ,‬ובהיותם שם‪ ,‬הביאה אליו בתו‬ ‫אפילו לנישואי בניו ובנותיו היה מגיע רק לאחר שהכל כבר היה מוכן‪ .‬עד‬ ‫כמה נשים שהיו זקוקות לישועה כדי שיפעל להם בכוח ברכתו‪ ,‬והכאיב לו‬ ‫אז היה יושב והוגה בתורה‪ .‬ובנישואי נכדיו‪ ,‬היה משתתף רק בחופה ובזה‬ ‫הדבר מאוד‪ .‬מה עשה? ניגש אל התנור‪ ,‬הציץ פנימה והתחיל להתרעם בקול‪:‬‬ ‫יצא ידי חובתו‪ .‬אחיו הגה"ק משינאווא אמר פעם‪ ,‬שחוץ ממנו‪ ,‬הכיר עוד‬ ‫"מדוע יש כאן עדיין גחלים? הרי סיימתם כבר לבשל! מדוע את מכלים לי את‬ ‫שני אנשים שלמדו תורה לשמה באותו דור‪ .‬וכשסיפר זאת הרה"ק רבי יעקב‬ ‫כל העצים?"‪ .‬וכשראה שם בצלים שנחתך ראשם‪ ,‬התחיל שוב להתרעם‪" :‬אתם‬ ‫מפשעווארסק זיע"א‪ ,‬אמר שיש לדייק מלשונו שרבינו עלה על גביהם!‬ ‫מכלים לי את כל ממוני‪ .‬הנה עכשיו לא נוכל לשמור את הבצלים למחר"‪.‬‬ ‫והוסיף עוד‪" :‬כבר זקנתי ואין לי כח לעסוק במלאכה‪ ,‬ואתם אינכם מרחמים‬ ‫תובנה‬ ‫עלי ומבזבזים את כל כספי"‪ .‬הנשים שבאו אליו לבקש ישועה‪ ,‬התחילו‬ ‫היה שגור בפיו ונמסר על‪-‬ידי נכדו הגה"צ רבי לייביש מברעזאן זצ"ל‪" :‬אם‬ ‫להתלחשש ביניהם‪" :‬הלזה ייקרא צדיק?" ואבד מהם הטעם להתברך אצלו‪...‬‬ ‫אתה יושב בבית המדרש ולומד גמרא ושומע שני אנשים מדברים בענין צדיק‬ ‫אמת‪ ,‬עצור את לימודך‪ ,‬קמוט את הדף שבו אתה אוחז‪ ,‬וגש אליהם לשמוע‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫את שיחתם!"‬ ‫אחר‪-‬כך אמר לבתו‪" :‬כסבורה את לעשות לי טובה במה שאת מביאה לי‬ ‫והסביר הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זי"ע את גודל החידוש‪ :‬רבינו הרי‬ ‫נשים להתברך?! מורי ורבי רבי אשר'ל ראפשיצער כבר בירך אותי שלא‬ ‫היה המתמיד הגדול ביותר מבין בניו של ה’דברי חיים’ ויחד עם כן לא אבה‬ ‫יהיו לי חסידים!"‬ ‫להחזיק בשרביט ההנהגה‪ ,‬ועם כל זה היתה דעתו שכאשר האדם שומע עובדא‬ ‫העובדא היתה רבי אשר מראפשיץ זיע"א בירכו שלא יהיו לו חסידים‪,‬‬ ‫מהנהגת הצדיק‪ ,‬זה יכול להועיל לו כל‪-‬כך בעבודת ה'‪ ,‬שכדאי לו לסגור את‬ ‫באמרו לו‪" :‬יש לך לב טוב מדי‪ ,‬ואם תצטרך לשאת את משא העם‪ ,‬לא‬ ‫הגמרא בעבור כך‪ ,‬כי הוא בבחינת ללמוד על מנת לעשות!‬ ‫תוכל לעמוד בצרתם!"‬ ‫והוסיף עוד בשם מחותנו הגרב"ש שניאורסאהן שמפני כך היה סגנון דיבורו‬ ‫שיקמט את הדף‪ ,‬כי בוודאי הוא חייב לחזור לאחר מכן לתלמודו תיכף ומיד‪,‬‬ ‫מעשה‬ ‫ולא להשתהות אפילו רגע אחד!‬ ‫מסופר שפעם התראה רבינו בחלומו של יהודי אחד מיהודי אשכנז שהוזמן‬ ‫למשפט באחת מערכאות העכו"ם‪ ,‬ואמר לו‪" :‬עזוב את העורך דין שלך‪ .‬הוא‬ ‫מעשה‬ ‫שקרן ורמאי ויוריד אותך לטמיון"‪ .‬בתחילה אמר היהודי‪" :‬חלומות שוא‬ ‫כשהגיעה שעתו להאיר את שמי עולם התורה‪ ,‬הפציר בו אביו ה’דברי חיים’‬ ‫ידברו"‪ .‬אך באמצע המשפט‪ ,‬התחיל לחשוש שמא באמת אין עורך דינו איש‬ ‫שייאות לקבל על שכמו את עול הרבנות בקשאנוב‪ ,‬אך הוא סירב בטענה‬ ‫ישר‪ .‬פנה לשופטים ואמר להם‪" :‬רצוני לעזוב את עורך דיני‪ ,‬וסומך אני עליכם‬ ‫שהוא רוצה לשבת וללמוד‪ .‬הבטיח לו אביו שלושה דברים אם יקבל עליו‬ ‫באשר אנשים ישרים אתם‪ ,‬שתוציאו דין אמת"‪ .‬הוא פיטר את עורך דינו‪,‬‬ ‫את עול הרבנות‪ ,‬הראשון‪ ,‬שאנשים ייוושעו על ידו‪ .‬השני‪ ,‬שהישועה תבוא רק‬ ‫ובאמת יצא זכאי‪ .‬לאחר מכן נודע לו שעורך דינו באמת היה רמאי ופעל כנגדו‪.‬‬ ‫לאחר זמן כדי שהנושעים על ידו לא יבינו שנושעו על ידו‪ ,‬ולא ייהפך לאבן‬ ‫שם היהודי את פעמיו לקשאנוב כדי להודות לרבינו‪ ,‬וכשהגיע לשם‪ ,‬נודע‬ ‫שואבת לרבבות בני אדם‪ .‬והשלישי‪ ,‬שגם כאשר ייעשה נס גלוי על ידו‪ ,‬תיכף‬ ‫לו שכבר הסתלק מן העולם‪ .‬הציעו לו לנסוע לשינאווא ולהודות לאחיו‬ ‫ומיד הדבר יישכח מן הלב מהטעם הנ"ל!‬ ‫משינאווא במקומו‪ .‬כשסיפר את הסיפור להגה"ק משינאווא‪ ,‬אמר‪" :‬הכרתי‬ ‫בגדלותו של אחי‪ ,‬אבל עד כדי כך‪ ,‬שיעזור לאחר פטירתו ליהודי שאינו‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫ממכריו‪ ,‬את זאת לא ידעתי!"‬ ‫על כך יש לנו את עדותו של הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל שסיפר‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪ ,‬וכן לתרומות וכו' ניתן לפנות‬ ‫א"י ‪ 072.257.7726 -‬ארה"ב ‪718.686.8300 -‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫‪a60263 gmail.com‬‬ ‫למכון 'הבינני' בדוא"ל ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫בריטניה ‪ 0204.586.2115 -‬בלגיה ‪03.300.0223 -‬‬ ‫ד‬