gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

יחידתי · YECHIDUSI — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(שלח)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫וזהו סתור שסתר מעשיו‬ ‫ראשון‬ ‫ויהס כלב את העם‬ ‫שני‬ ‫ונודע שהשבירה היה‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫שעל כן אמרו וכל העם‬ ‫רביעי‬ ‫אני לדודי ועלי תשוקתו‬ ‫ועל כן אמרו ארץ‬ ‫חמישי‬ ‫ש יעורים בו ערים בע נין‬ ‫עד סוף הפרשה‬ ‫הכנה‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫השנה‬ ‫לראש‬ ‫המשפיעים החשובים‬ ‫שליט"א‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫מפי‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו ‪ /‬גליון תכ"א‬ ‫וכן בשלוח ה ‪30‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת נצבים וילך‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫שליט"א בריח התיכון‬ ‫ראובן אייזן‬‫הרה"ח ר'‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫בזכות הבעש"ט הק' ירווה ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫מי השופט?‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫אמנם הפחד הוא עצום ואיום‪ ,‬אבל רק עד לאותו רגע שבו קלטנו שאנחנו‬ ‫נתונים בידיו של אב הרחמים‪ .‬הפחד אכן צריך להביא אותנו לדבר זה‪:‬‬ ‫להיכנס פנימה‪ ,‬להתייצב לפני ה’‬ ‫כשהאדם שב כפי יכלתו‪,‬‬ ‫וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו‪ .‬בא הכתוב לחזקינו‪,‬‬ ‫“תן לי להיכנס אל המנהל”‪ ,‬התחנן האברך‪.‬‬ ‫ה' יתברך משלים בעדו‬ ‫כי אמנם ‘אתם נצבים היום כולכם’‪ ,‬ביום הדין ראש השנה‬ ‫“מה השטות הזאת? מה אתה הולך להרוויח מזה? המנהל‬ ‫להביאו לתיקונו בשלימות‬ ‫למשפט‪ ,‬והפחד גדול כי לא יצדק לפניך כל חי‪ ,‬אבל מכל‬ ‫מקום הלא המשפט הוא ‘לפני ה’ אלקיכם’ שהוא קל רחום‬ ‫הציב כללים ברורים‪ ,‬מי כן מקבל את החלוקה ומי לא‬ ‫מקבל את החלוקה‪ .‬יש לך ‪ 5‬ילדים? אין‪ .‬אתה יושב ולומד‬ ‫בעמדנו באחרית השנה‪ ,‬שכל אחד עומד להתייצב לפני ה’ לדין‬ ‫וחנון‪ ,‬והגם כי עוברים לפניו ‘ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫בכולל? לא‪ .‬אז מה אתה רוצה‪ .‬החלוקה הזאת לא מיועדת‬ ‫ביום ראש השנה‪ ,‬כמו שכתוב “ויהי היום ויבואו בני אלקים‬ ‫ושוטריכם’‪ ,‬בזה אחר זה‪ ,‬וכל אחד נידון כפי ערכו ומדריגותו‪,‬‬ ‫בשבילך‪ .‬העסקן הזה יש לו תקן ברור למי הוא מחלק‬ ‫להתיצב על ה’ ויבוא גם השטן בתוכם” (איוב א‪ ,‬ו)‪ ,‬ובזוה”ק דרומז‬ ‫מכל מקום המשפט הוא לפני ה’ אלקיכם בעל הרחמים החפץ‬ ‫תמיכות‪ .‬אני מצטער‪ ,‬אבל אולי תנסה את מזלך אצל‬ ‫על יום ראש השנה‪.‬‬ ‫להצדיקנו במשפט ולכתבנו בספר החיים” (וראה שם שרביה”ק‬ ‫ארגונים אחרים שיכניסו לך את החג”‪.‬‬ ‫וכשנזכרים אנו מה שעוינו ופשענו משך כל השנה‪ ,‬נופל בליבנו‬ ‫זי”ע מביא מספה”ק ‘ישמח משה’ שהקב”ה הוא גם יודע יצרנו‪ ,‬ויודע‬ ‫פחד‪ ,‬האיך נוכל לתקן כל מה שעוינו ופשענו כי רבים הם‪ ,‬ולב‬ ‫“שמעתי‪ ,‬אבל אני רוצה לראות את המנהל‪ .‬אני רוצה‬ ‫כמה קשה לנו מלחמת היצר‪ ,‬וגסות החומריות‪ ,‬ועול הפרנסה‪ ,‬וממילא‬ ‫מי לא יפחד על פגם הידוע‪ ,‬אשר גורם יניקה להקליפות וכוחות‬ ‫לדבר עם העסקן עצמו‪ .‬אתה יכול להרשות לי להיכנס‬ ‫אינו מדקדק עם עטופי חומר ומלובשי יצר)‪.‬‬ ‫להסטרא אחרא‪ ,‬וקשה התיקון כמבואר בזוה”ק‪ ,‬וחס ושלום‬ ‫אליו לדקה אחת בלבד?”‪ ,‬האברך התעקש‪.‬‬ ‫עלול ליפול עלינו יאוש האם אבדה תקוותינו ח”ו‪.‬‬ ‫להיכנס פנימה‬ ‫הפקיד התרגז והתחיל לצעוק עליו‪“ ,‬למה להיכנס? סתם‬ ‫אבל יש לדעת המבואר בספה”ק שהקב”ה אינו דורש מן אדם‬ ‫לבטל את הזמן שלו? אתה לא רואה את התור‪ .‬אם היה לך‬ ‫אלא מה שבידו ובכוחו לעשות באשר הוא שם‪ ,‬והשאר ה’ יגמור‬ ‫לב מי לא יירא מפחד ה’ והדר גאונו‪ .‬יום הדין מטיל פחד‬ ‫איזשוהי סיבה‪ ,‬הייתי שומע‪ ,‬אבל שנינו יודעים שאין לך‪.‬‬ ‫בעדו‪ ,‬כמו שאמרו חז”ל (פסיקתא רבתי מ”ד) משל לבן מלך שהיה‬ ‫נורא על כל בר ישראל‪ .‬אם זכה ונכנס לבתי גוואי‪ ,‬והוא חי‬ ‫אתה לא עומד בכללים‪ ,‬אין לך סיכויים לקבל‪ ,‬ואתה סתם‬ ‫רחוק מאביו מהלך מאה יום‪ ,‬שלח אביו ואמר לו ַהלֵ ך מה שאתה‬ ‫חיי נשמה‪ ,‬יש לו פחד נורא על התחדשות מלכות שמים‪,‬‬ ‫רוצה להטריד אותו”‪.‬‬ ‫יכול לפי כוחך‪ ,‬ואני בא אצלך בשאר הדרך‪ ,‬כך אמר הקב”ה‬ ‫כמה הוא יצליח להמליך עליו שוב את מלכו‪ .‬אם לא זכה‪,‬‬ ‫“שובו אלי ‪ -‬ואשובה עליכם”‪.‬‬ ‫הצעקות גבהו זה על גבי זה‪ ,‬ותוך כדי ההתקוטטות הצליח‬ ‫יש לו פחד נורא על בני חיי ומזוני‪ .‬כך או כך הפחד הוא‬ ‫האברך לפרוץ את המחיצה ולהשתחל פנימה‪ ,‬לחדר‬ ‫עצום‪ ,‬משום שלב יודע מרת נפשו‪ ,‬וגם אם יהיה זה הצדיק‬ ‫העסקן‪ .‬כיון שניתנה הרשות‪ ,‬פתח אליו האברך את לבו‪,‬‬ ‫ומאריך בזה ב’סידורו של שבת’ (ח”א שורש השישי ענף ב’) בשם‬ ‫הגדול ביותר ‪ -‬מי יצדק לפניו יתברך בדין?‬ ‫הציג את מצבו‪ ,‬שפך את דמעותיו‪ ,‬וראה זה פלא‪ ,‬תוך חצי‬ ‫ה’חובת הלבבות’ (שער התשובה) שאם יעשה האדם המוטל עליו‬ ‫מהי העצה אפוא? איך באמת מתחזקים? התשובה היא‪:‬‬ ‫לשוב בתשובה‪ ,‬אז השי”ת ישלים בעדו אפילו בדברים שאינו‬ ‫דקה היו בידיו תלושי חלוקה עוד יותר מכל אלו שעמדו‬ ‫אתם ניצבים לפני ה’ אלקיכם! אם היינו עומדים בפני‬ ‫בכל התקנים‪...‬‬ ‫יכול לבד‪ .‬כגון שגזל והנגזל מעבר לים הוא‪ ,‬או שנתהווה‬ ‫מציאות מהחטא‪ ,‬אף על פי כן אם ישוב‪ ,‬אז יזמין כבר השי”ת‬ ‫בית דין של מלאכי מעלה‪ ,‬זה היה נורא‪ .‬הם אכן מנהלים‬ ‫שהנגזל ימחול לו‪ ,‬ומה שנתהווה מהחטא יתאבד‪ ,‬וגם בפגמים‬ ‫דין קשוח לפני הכללים‪ .‬אבל כשנזכרים בפני מי נערך‬ ‫בעל הרחמים‬ ‫שנפגם מלמעלה הקב”ה ישלים בעדו‪.‬‬ ‫המשפט‪ ,‬בפני אבינו אב הרחמן‪ ,‬בעל הרחמים‪ .‬אם כן ‪ -‬יש‬ ‫לנו להיות רגועים‪ .‬לא מיבעיא עסקן בשר ודם‪ ,‬שבדרך‬ ‫פרשתנו יפה נדרשת בכל הספרים הקדושים על ראש‬ ‫וזהו שאמר הכתוב (בפרשתן) כי המצווה הזאת שמוסב על מצוות‬ ‫השנה‪ .‬הפסוק אומר “אתם נצבים היום כולכם לפני ה’‬ ‫התשובה דלעיל מיניה‪ ,‬לא רחוקה היא ולא בשמים היא ולא‬ ‫כלל למרות שקבע במו אצבעותיו תקן ברור וקשוח‪ ,‬אף‬ ‫על פי כן כשרחמיו נכמרים כל הכללים מתבטלים והוא‬ ‫אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש‬ ‫מעבר לים היא‪ ,‬דהיינו שאם התיקון הוא רחוק או מעבר לים‬ ‫או פגם למעלה שאין יכול בכוחותיו לתקנו‪ ,‬ידע כי קרוב אליך‬ ‫מחלק במידת הרחמים ‪ -‬כל שכן וכל שכן אבינו שבשמים‪,‬‬ ‫ישראל’‪ ,‬ו’היום’ עולה על ראש השנה‪ .‬השאלה הנשאלת‬ ‫הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו‪ ,‬כי ע”י ששב כפי יכלתו ‪-‬‬ ‫שהוא אבינו‪ ,‬שהוא קל רחום וחנון‪ ,‬ושהוא תכלית הטוב‪,‬‬ ‫היא‪ :‬מה פשר ההתייצבות לפני ה’?‬ ‫השי”ת ישלים בעדו‪ ,‬עכתו”ד‪.‬‬ ‫ושהוא יודע יצרנו‪ ,‬ושהוא מרבה לסלוח‪ ,‬הרי כשאנו‬ ‫מפרש רביה”ק זי”ע בספה”ק ‘דברי אמונה’ “כי הנה‬ ‫עומדים לפניו ומתעוררים רחמיו אנו בטוחים לגמרי‪.‬‬ ‫בהתקרב יום הדין‪ ,‬לב מי לא יחרד מאימת הדין‪ ,‬וגם אחר‬ ‫ומלבד החרטה והשברון לב על שחטא‪ ,‬שיש להיות לאדם‬ ‫הדברים האלו משיבים את הנפש‪ .‬אמנם הפחד הוא עצום‬ ‫שכבר עסק האדם בתשובה כפי יכולתו‪ ,‬מכל מקום הרי גדול‬ ‫בתשובתו‪ ,‬מכל מקום עיקר התשובה הוא ההכנעה והביטול לפני‬ ‫ואיום‪ ,‬אבל רק עד לאותו רגע שבו קלטנו שאנחנו נתונים‬ ‫יום הדין ומי יצדק לפניו בדין‪ ,‬וכל אדם מישראל מלא פחד‬ ‫ה’‪ ,‬כמו שאומרים לך ה’ הצדקה ולנו בושת הפנים מה נתאונן‬ ‫בידיו של אב הרחמים‪ .‬הפחד אכן צריך להביא אותנו‬ ‫מאימת הדין‪ .‬אולם אנו מתנחמים בזכרנו כי אבינו אב הרחמן‬ ‫ומה נאמר וכו’‪ ,‬כדלים וכרשים דפקנו דלתיך‪‘ ,‬רחום וחנון’‬ ‫לדבר זה‪ :‬להיכנס פנימה‪ ,‬להתייצב לפני ה’‪ ,‬ולקלוט שאנו‬ ‫הוא השופט‪ ,‬הוא הדיין‪ ,‬ואנו סמוכים כי גם אם אין אנו ראויים‬ ‫שאנחנו זוכים רק בחנינה וברחמי ה’ ואין לנו זכות מעצמינו‪.‬‬ ‫ידין אותנו במדת הרחמים‪ ,‬ויעמוד מכסא דין וישב על כסא‬ ‫בידיו של השי”ת‪ .‬בידיו כבר אין ממה לפחד‪ .‬בהיכלו יש‬ ‫וזהו שכתוב ושבת עד ה’ אלקיך שכשבר ישראל שב אל ה’‪ ,‬מיד‬ ‫רק יראת רוממות פנימית מעוצם גדולת אין סוף‪ .‬הפחד‬ ‫רחמים‪ ,‬כי הוא מלך רחום וחנון המרבה לסלוח‪ ,‬ומנהיג את‬ ‫נתקיים ושב ה’ אלקיך את שבותך‪ ,‬ואם יהיה נידחך בקצה השמים‬ ‫החיצוני גורם לנו להיכנס פנימה‪ ,‬לזכור לפני מי אנחנו‬ ‫העולם כולו במדת הרחמים‪.‬‬ ‫משם יקבצך ומשם יקחך‪.‬‬ ‫“ומעתה נבוא לביאור הכתוב‪ ,‬דהנה כבר הבאנו לעיל דהכתוב‬ ‫עומדים בדין‪ ,‬ולדעת שבהיכלו אנחנו בטוחים לגמרי‪ .‬כי‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דרעוין נצבים וילך סליחות תשע”ז; הדעה והדיבור שנ”ה‬ ‫בשם קדשו בטחנו‪.‬‬ ‫רומז על ראש השנה‪ ,‬שכולם נצבים למשפט לפני הקב”ה‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫כיצד נפעל שההמלכה של ראש השנה תשפיע על כל‬ ‫מה הביטוי בפועל של ההמלכה בתוך החיים?‬ ‫הזה בלי לראות את הקב"ה שם‪ ,‬האם הוא כועס ומתרעם על פלוני‬ ‫השנה?‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זה לכאורה פשוט מאד‪ ,‬מה החידוש בזה? הרי פשוט‬ ‫המלכה פנימית‬ ‫משפיע‪ :‬שלום וברכה אברהם יצחק‪ .‬איך ההכנות ליום הקדוש של‬ ‫ופלוני או אפילו על עצמו‪ ,‬או שהוא זוכר שאין מקרה בעולם‪ ,‬וזוכר‬ ‫שלהמליך את הקב"ה פירושו להכיר שכל העולם וכל המציאות‬ ‫ראש השנה? הרי כבר עומדים ממש סמוך ונראה לימים הנוראים‬ ‫שכל הבריאה כולה וכל המצבים והמקרים בפרטי פרטים נבראו כולם‬ ‫שייכת להקב"ה‪ ...‬מה כוונת המשפיע שיש מציאות שהאדם ממליך‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫ברצונו יתברך לגלות מלכותו ולעשות רצונו‪.‬‬ ‫את הקב"ה באופן מנותק מן העולם ואינו מרומם את העולם עצמו?‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברוך השם‪ .‬מנסים להתכונן כמה שאפשר‪ .‬הרי כבר‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬זאת אומרת שמותר לעשות השתדלות‪ ,‬אבל לאחר‬ ‫משפיע‪ :‬זה נראה אולי מאוד פשוט‪ ,‬אבל זה לא פשוט בכלל‪...‬‬ ‫דיברנו כמה יסודות וענינים חזקים מאוד על עבודת הימים האלו‪,‬‬ ‫מעשה צריך לזוכר שהכל מהקב"ה והכל מכוון בכוונה תחילה‬ ‫הדיבורים והמילים מתייחסים אמנם אל העולם עצמו והם מדברים‬ ‫ובסך הכל צריך לקיים את מה שדיברנו‪...‬‬ ‫מהקב"ה‪.‬‬ ‫אמנם שכל העולם וכל המציאות שייכת להקב"ה‪ ,‬אבל האדם עצמו‬ ‫משפיע‪ :‬טוב מאוד‪ .‬האמת היא אבל‪ ,‬שעצם זה שמדברים על תכלית‬ ‫משפיע‪ :‬לא רק לאחר מעשה‪ ,‬אלא גם לפני זה‪ ,‬בעת שעושה את‬ ‫עדיין לא קולט את זה‪ .‬האדם עצמו מסוגל לחשוב אמנם את כל‬ ‫הימים האלו‪ ,‬וחושבים על היעד שאנו רוצים להגיע בימים האלו‪,‬‬ ‫ההשתדלות והתכנונים שלו‪ ,‬הוא צריך לזכור ולחשוב שהכל ביד‬ ‫המחשבות האלו‪ ,‬והוא מסכים לזה ואפילו רוצה את זה‪ ,‬אבל את כל‬ ‫ומשקיעים מחשבות ורצונות להמליך את הקב"ה ולהשתוקק ליצור‬ ‫השי"ת‪ ,‬ורק הוא יודע מה טוב בשבילו‪ ,‬ומה שרק יהיה ויקרה יהיה‬ ‫זה הוא חושב רק כאשר הוא מתנתק מהעולם‪ ,‬הוא חושב את זה‬ ‫קשר חדש עם הקב"ה‪ ,‬זה עצמו גם עשיה‪ ,‬זה עצמו הוא הקיום‬ ‫ברצונו יתברך בלי שום טעות ומקרה‪ ,‬וההשתדלות הזאת עצמה גם‬ ‫רק כשהוא ברגעים נעלים ומרוממים שבהם הוא פשוט שוכח לרגע‬ ‫למעשה! כי המחשבות והרצונות האלו משנים את האדם! הם חוקקים‬ ‫היא נעשית כי כך רצונו יתברך ממנו שיעשה וישתדל את שביכלתו‬ ‫מכל העולם‪ ,‬אבל רגע אחר כך כאשר הוא 'נוחת' בעולם‪ ,‬כאשר הוא‬ ‫באדם מה היא תכליתו בעולמו ומה היא תכלית עבודתו ותכלית‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫נפגש אם איזה מקרה או מצב מסוים‪ ,‬הוא לא קולט בכלל שעל המצב‬ ‫הזמנים הקדושים‪.‬‬ ‫והמקרה הזה דיברו כל הזמן‪ .‬הוא שוכח לגמרי שבדיוק על המציאות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני שומע‪ .‬זה נקודה חשובה מאוד‪ ,‬כי דווקא בימים‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נכון‪ .‬אני אכן מרגיש שככל שאני חושב יותר על מה‬ ‫והמקרה הזה דיברו כל הזמן שכל אלו נועדו ונבראו רק בשביל לגלות‬ ‫הקדושים האלו יכול להמצא כל מיני מקרים כאלו וכדומה להם‪.‬‬ ‫שדיברנו‪ ,‬וככל שאני משקיע יותר רצון ליצור קשר אמיתי ופנימי עם‬ ‫מלכותו יתברך ואין להם שום מציאות עצמית‪ .‬הוא לא תופס שבדיוק‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אני מרגיש יותר התרוממות ומרגיש שהתפלות וכל הסדר‬ ‫משפיע‪ :‬נכון מאוד‪ ,‬ולפעמים גם מקרים הפוכים לגמרי יכולים להיות‬ ‫כאן ממליכים את הקב"ה! בדיוק על זה דיברנו וחשבנו ורצינו!‬ ‫היום נעשים ביותר רוממות ו'העכערקייט'‪.‬‬ ‫דוגמא למציאות שבה האדם שוכח להמליך את הקב"ה בתוך העולם‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אולי ינקוט המשפיע איזה דוגמא ומשל?‬ ‫כי לפעמים כאשר האדם דווקא כן הצליח‪ ,‬והמקום שלו הוא בדיוק‬ ‫משפיע‪ :‬נכון מאוד‪ .‬אבל עדיין לדעתי יש מקום לנסות למצוא גם כל‬ ‫משפיע‪ :‬המשלים רבים עד למאוד מכל מיני מצבים וכיוונים‪ .‬קח‬ ‫מיני נקודות למעשה ששם יתבטא נקודות המלכות אצלנו‪.‬‬ ‫המקום הטוב והנוח ביותר‪ ,‬והתפלות הצליחו לו ממש כפי שתכנן‬ ‫לדוגמא בחור שעומד בעת תפלת ראש השנה עצמה‪ ,‬וכל מחשבותיו‬ ‫ואפילו יותר מזה‪ ,‬גם במקרים כאלו יכול האדם לשכוח מהקב"ה‬ ‫ורצונותיו סובבים סביב מלכותו יתברך ותכלית הבריאה כולה‪,‬‬ ‫ולהתייחס למציאות הזאת כמציאות נפרדת‪ .‬כי הוא יכול לפעמים‬ ‫לתלות את ההצלחה שלו בהשתדלות שעשה‪ ,‬הוא יכול לחשוב‬ ‫ופתאום מפריע לו שכינו העומד לצידו‪ ,‬או שהמזגן נושב עליו מדי‬ ‫חזק או לפעמים מדי חלש‪ ,‬הוא יכול להתחיל לחשוב למה חבירו‬ ‫להמליך בתוך העולם‬ ‫שהצליח להתפלל ולערוך את עבודת היום כראוי בזכות ההכנות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מה פירוש? מה הכוונה שצריכים לבטא את המלכות‬ ‫מפריע לו‪ ,‬למה הוא לא מתחשב בו‪ ,‬למה לא סידרו הגבאים את‬ ‫הרבות שעשה‪ ,‬והכל בגלל שתכנן את עצמו כראוי‪ ,‬וכדומה עוד‬ ‫אצלנו?‬ ‫המזגנים באופן יותר טוב‪ ,‬ובכלל למה קיבל את המקום הזה‪...‬‬ ‫הרבה מחשבות‪ ,‬שהמכנה המשותף לכל אלו הוא שאינו זוכר בכלל‬ ‫ובד בבד מתעוררים בקרבו גם הרגשות שונות‪ ,‬הרגשות של כעס‬ ‫משפיע‪ :‬פשוט מאוד‪ .‬המחשבות והרצונות טובים אמנם מאוד מאוד‪,‬‬ ‫שהכל מהקב"ה וחיותו הנשפעת בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫והקפדות‪ ,‬הרגשות של צער ועגמת נפש מחוסר הנוחות שהוא נקלע‬ ‫והם אכן מרוממים את האדם ועבודתו‪ ,‬אבל לפעמים זה יכול להשאר‬ ‫וכל זה יכול להיות באותו רגעים ממש שהוא חושב ועסוק במחשבות‬ ‫אליו‪ ,‬ועוד כל מיני הרגשות ומחשבות שונות‪.‬‬ ‫רק ב'אור מקיף' ואינו נכנס ב'אור פנימי'‪.‬‬ ‫של מלכות ותכלית הבריאה‪ ...‬וזה אומר שהמחשבות האלו היו אצלו‬ ‫כל המצב הזה נקרא שהאדם מצא את עצמו ב'עולם'‪ ,‬הוא מצא את‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מה כוונת המשפיע? איך נכנס לכאן אור מקיף ואור‬ ‫רק באופן מקיף‪ ,‬והוא שכח להמליך את הקב"ה בתוך העולם עצמו!‬ ‫עצמו באיזה מצב או מקרה‪ ,‬ושכח להמליך שם את הקב"ה! הוא‬ ‫פנימי?‬ ‫שכח שהמקרה 'הזה' עצמו מכוון ומתוכנן מבורא העולם‪ ,‬כל המקרה‬ ‫משפיע‪ :‬אור מקיף פירושו שהוא אכן 'אור'‪ ,‬הוא אכן מאיר על האדם‬ ‫וכל המצב הזה נעשה ברצונו יתברך לבדו‪ ,‬וכל אלו יש להם תכלית‬ ‫עבודת המלכות‬ ‫ומטרה אחת ‪ -‬לגלות מלכותו יתברך!‬ ‫ואפילו מרומם אותו‪ ,‬אבל הוא עדיין נשאר ב'מקיף'‪ ,‬הוא עדיין רק‬ ‫מקיף וסובב סביב האדם ואינו נכנס לתוך תוכו לשנות אותו ולהפוך‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬או אה! הפוכות‪ ,‬זה כבר ממש מפחיד‪ ...‬אדם יכול‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬שעל אף שממש עכשיו היו מחשבותיו ורצונותיו‬ ‫אותו לעובד השם למעשה‪ .‬כי עיקר העבודה היא שה'אור' ייכנס‬ ‫להיות כל כך מנותק? תוך כדי המחשבות על מלכות הוא יכול לחשוב‬ ‫עסוקים איך להמליך את הקב"ה ואיך שכל הבריאה כולה נבראה רק‬ ‫בפנימיות האדם‪ ,‬ייכנס לתוך תוכו‪ ,‬ישנה את כל המציאות שלו‪ .‬ולכן‬ ‫מחשבות מזה?‬ ‫בשביל זה‪ ,‬אבל המחשבות היו באופן מופשט מן העולם‪ ,‬הוא חשב‬ ‫צריכים לשים לב אחרי שמשקיעים מחשבות ורצונות טובים‪ ,‬לחפש‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ ,‬כי זה בדיוק העבודה שלנו‪ .‬זה נקרא להמליך את הקב"ה‬ ‫ועסק בזה רק בצורה מנותקת מן העולם‪ ,‬ולכן נשארו כל אלו בצורה‬ ‫איזה נקודה שיכולים להשתמש בה למעשה‪ ,‬ועל ידי זה נכנסים‬ ‫בתוך העולם‪ .‬ולכן צריך אמנם להשקיע מחשבות ורצונות להדבק‬ ‫'מקיפה' סביבו‪ .‬ולכן יש לשים לב להכניס ולחבר את כל המחשבות‬ ‫המחשבות והרצונות לפנימיות האדם‪.‬‬ ‫להקב"ה וליצור קשר חדש עם הקב"ה‪ ,‬אבל לזכור כל הזמן שהתכלית‬ ‫והרצונות בתוך העולם עצמו‪ ,‬בכדי להמליך את הקב"ה בתוך העולם‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬לא כל כך הבנתי‪ .‬אני דווקא כן מרגיש שהמחשבות‬ ‫היא למצוא את הקב"ה בתוך העולם עצמו‪ ,‬ולהתייחס אל כל העולם‬ ‫ולרומם את העולם עצמו להקב"ה‪.‬‬ ‫והרצונות רוממו אותי ושינו את העבודה שלי‪ ,‬אבל נראה לי שאם‬ ‫כולו באופן של גילוי מלכותו יתברך ולא באופן של פירוד‪.‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬איך אפשר במשל הזה להמליך את הקב"ה בתוך המצב‬ ‫אשמע מהמשפיע איזה דוגמא מה נקרא עבודה למעשה‪ ,‬אוכל להבין‬ ‫והעבודה הזאת מקיפה את האדם בכל עת ובכל זמן‪ ,‬כי גם בשעה‬ ‫עצמו? מה אני צריך לחשוב כאשר שכיני לצידי מפריע לי בעת‬ ‫מה הכוונה שה'אור' נכנס יותר למעשה‪.‬‬ ‫שאוכל את הסעודה‪ ,‬בין אם האוכל ערב לחיכו ובין אם לא‪ ,‬הוא צריך‬ ‫התפלה או שהמזגן בכלל לא מגיע למקום שלי וכל כך חם לי? איך‬ ‫משפיע‪ :‬טוב מאוד‪ .‬אסביר לך אם כן מה כוונתי‪ .‬המחשבות והרצונות‬ ‫לזכור ולחשוב שהכל נעשה מהקב"ה עצמו‪ ,‬זה שהוא נהיה שבע אחר‬ ‫מתגלה מלכות שמים במצב כזה?‬ ‫של האדם יכולים להיות לפעמים מנותקים מהמציאות שלו‪ .‬האדם‬ ‫האכילה הוא מכוחו ורצונו של הקב"ה לבדו‪ ,‬ושעצם הצורך שלנו‬ ‫יכול לפעמים להתרומם ולהתעלות במחשבות והרגשות קדושות‪,‬‬ ‫לאכול‪ ,‬עצם הכח להרגיש את טעם המאכלים‪ ,‬ועצם טעם המאכלים‬ ‫אבל הוא למעשה כרגע מנותק מהמציאות שלו בעולם‪ ,‬ולכן על אף‬ ‫עצמם‪ ,‬הכל נברא ונוצר מכוחו יתברך לבד‪ ,‬והכל נוצר רק בשביל‬ ‫הוא לבדו עשה‬ ‫שכאשר מגיעים ימים קדושים ונעלים הוא מתרומם ומתעלה ומרגיש‬ ‫לגלות מלכותו יתברך בעולם‪ .‬הבריאה כולה נבראה רק לשמש את‬ ‫קרבת השם והרגשות קדושות‪ ,‬כאשר יסתיימו הימים האלו והוא‬ ‫משפיע‪ :‬מלכות שמים מתגלה קודם כל כאשר האדם מכיר וזוכר‬ ‫המטרה הזאת! אין לה שום תכלית לעצמה! זה נקרא עבודת המלכות‪,‬‬ ‫יחזור לשגרת חייו וסדר יומו הרגיל‪ ,‬לא ישתנה אצלו כלום‪.‬‬ ‫שהכל נעשה ברצונו יתברך לבדו‪ .‬הוא זוכר וחושב על זה שהקב"ה‬ ‫זה נקרא להמליך את הקב"ה‪.‬‬ ‫ולדוגמא‪ ,‬קל מאוד להתנתק מהעולם‪ ,‬לשכוח מכל עניני העולם ‪-‬‬ ‫בעצמו הוא זה שסידר לו את המקום הזה‪ ,‬והוא זה שתכנן בדיוק ליד‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברור‪ .‬עכשיו מובן מאוד‪.‬‬ ‫מי יישב‪ ,‬והוא זה שנטע בו ובשכינו שלצידו את התכונות והאופנים‬ ‫בפרט בימים הקדושים ‪ -‬ולהכנס למצב מרומם ונעלה‪ ,‬ולחשוב על‬ ‫משפיע‪ :‬אני רוצה שתבין שהעבודה הזאת מקיפה את כל החיים שלנו‪,‬‬ ‫שבו הוא מתפלל‪ ,‬שום דבר לא נעשה מאליו‪ .‬הוא קולט שאם הקב"ה‬ ‫זה שהקב"ה הוא מלך העולם ואין בלתו‪ ,‬וכל הבריאה היא אפס ואין‪,‬‬ ‫כי במשך ימי חיינו אנו עושים ועסוקים בהרבה דברים בעולם‪ ,‬אבל‬ ‫בעצמו זימן ותכנן את המקרה הזה‪ ,‬זאת אומרת שמהמקרה הזה דווקא‬ ‫וכל הבריאה נועדה ונבראה רק בשביל לגלות מלכותו יתברך‪ ,‬ואנו‬ ‫אנו לא שמים לב שהם נועדו בשביל לגלות את הקב"ה! קח לדוגמא‬ ‫צריך לצאת נחת רוח לפניו יתברך‪ ,‬מזה עצמו שהוא מכניס בקרבו‬ ‫מוכנים לקבל מלכותו בשלימות ובמסירות נפש‪ ,‬קל מאוד לחשוב‬ ‫את המושג של נגינה‪ ,‬אדם יכול להסתכל על עניין הנגינה כמציאות‬ ‫את האמונה הברורה‪ ,‬הוא לא כועס ולא מקפיד‪ ,‬הוא לא מתרעם ולא‬ ‫את כל זה‪ ,‬ובפרט כאשר שורה באויר הרגשת פחד יום הדין והלבבות‬ ‫לעצמה‪ ,‬הוא אוהב ניגונים‪ ,‬הוא מבין בזה‪ ,‬הוא מתחבר לזה‪ ,‬והוא‬ ‫מתעצב‪ ,‬מזה עצמו מתגלה מלכותו יתברך‪ ,‬כי יש כאן אדם שנמצא‬ ‫מלאים עם הרגשי קודש וטהרה‪ .‬אבל זאת לא המטרה! המטרה היא‬ ‫אפילו דואג שהם יהיו תואמים לפי רוח התורה והחסידות‪ ,‬אבל הוא‬ ‫בתוך העולם‪ ,‬הוא נמצא בתוך מקרה ומצב שנראה לעינים כמקרה‬ ‫לא לברוח מהעולם‪ ,‬המטרה היא למצוא את הקב"ה בתוך העולם!‬ ‫לא זוכר בכלל שכל זה יש לו מטרה! הוא מתייחס לזה כמציאות‬ ‫גשמי הנובע מההתנהגות של כל מיני אנשים‪ ,‬והוא מגלה ומכריז‬ ‫המטרה היא לרומם את העולם עצמו! המטרה היא להמליך את הקב"ה‬ ‫לעצמה! הוא שוכח שכל בריאת הניגונים היא רק לגלות מלכותו‬ ‫בתוך לבו ומחשבתו שזה לא נכון! ושבאמת הכל תלוי אך ורק ברצונו‬ ‫בתוך העולם עצמו!‬ ‫יתברך‪ ,‬ושמיעות הניגונים היא רק בכדי לקרב אותו אל הקב"ה‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬והכל נעשה בהשגחה פרטית ומכוונת‪ ,‬ולא היה שום מציאות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מה הכוונה למצוא את הקב"ה בתוך העולם? מה פירוש‬ ‫לעבוד את השי"ת מתוך שמחה מתוך מנוחת הדעת והנפש וכדומה‬ ‫יותר טובה להתפלל או לערוך את עבודת היום אילו היה יושב במקום‬ ‫לרומם את העולם עצמו?‬ ‫לזה‪.‬‬ ‫אחר או ליד מישהו אחר‪.‬‬ ‫כך גם בכל עניני החברה והחברים שסביבו‪ ,‬וכך גם בכל הצרכים‬ ‫כאשר הוא מתייחס למקרה והמצב הזה בצורה הזאת‪ ,‬הוא מגלה‬ ‫ומילוי הצרכים בכל הצורות שלהם‪ ,‬וכך גם כל ההרגשות ומצבי‬ ‫וממליך את הקב"ה בתוך העולם עצמו! הוא מרומם ומגביה את המצב‬ ‫בדיוק על זה דיברו‪...‬‬ ‫הרוח העוברים על האדם‪ ,‬וכל התכונות המדות והיצרים שבאדם‪,‬‬ ‫הזה למלכותו יתברך!‬ ‫משפיע‪ :‬יש בזה הרבה מאוד פרטים‪ ,‬זה מקיף את כל ההתנהגות שלנו‬ ‫הכל הם כלים ואופנים לגלות כבוד מלכותו בעולם‪ .‬ותחילת הכל‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אז אסור לאדם לנסות לשנות מקום או לבקש מהגבאי‬ ‫ואת כל הצורה שבה אנו מסתכלים ומתייחסים אל העולם‪ .‬למצוא‬ ‫הוא כאשר האדם קולט שאין לכל אלו מציאות נפרדת לעצמם‪ ,‬והכל‬ ‫שיסדר את המזגן? זה בעיה לחפש מקום טוב? זה סותר את ההמלכה?‬ ‫את הקב"ה בתוך העולם פירושו‪ ,‬שאפילו כאשר אנו נמצאים בתוך‬ ‫נעשה מרצונו יתברך לבד‪ ,‬ומלכותו בכל משלה‪ ,‬בכל מקרה בכל‬ ‫משפיע‪ :‬ממש לא‪ .‬האדם יכול ואפילו צריך לעשות את ההשתדלות‬ ‫העולם ועסוקים בעניני העולם‪ ,‬אנו זוכרים את המטרה של העולם‬ ‫תנועה בכל מחשבה בכל תכונה בכל מדה ובכל מצב‪ ,‬הכל כאשר לכל‬ ‫שלו שיוכל להתפלל כראוי ולערוך את עבודת היום ביישוב הדעת‪.‬‬ ‫וזוכרים מי מחיה את העולם‪ .‬אנו זוכרים שאין לעולם שום מציאות‬ ‫נועד לגלות מלכותו יתברך! זה העבודה שלנו בראש השנה להמליך‬ ‫אבל אנו מדברים אחרי שזה כבר קרה‪ ,‬אנו מדברים על השעות האלו‬ ‫וקיום כשלעצמו‪ ,‬וכל מציאותו וכל המציאות של כל נברא פרטי וכל‬ ‫את הקב"ה לכל השנה‪ ,‬לחקוק בלבנו ובבריאה כולה שכל הבריאה‬ ‫שעדיין זה לא היה מסודר‪ ,‬אנו מדברים על ההפרעות וחוסר הנוחות‬ ‫המציאות של מצב ומקרה שאנו נקלעים אליו‪ ,‬הכל נובע מרצון פרטי‬ ‫אין לה מציאות לעצמה והכל נועד בשביל לגלות מלכותו יתברך‪.‬‬ ‫שהיו לו עד עתה‪ ,‬ההתייחסות שלו אל המציאות הזאת שכבר היתה‬ ‫ומיוחד של הקב"ה‪ ,‬והכל נועד אך ורק בשביל לגלות את מציאות‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נפלא עד למאוד‪ .‬יישר כח גדול‪ .‬עתה ברור מאוד חלק‬ ‫וכבר נקלע אליה היא עבודת המלכות! שם הוא עיקר המבחן איך‬ ‫השי"ת בעולם ולעשות לו נחת רוח‪ .‬זה נקרא למצוא את הקב"ה בתוך‬ ‫הלמעשה‪ ,‬ונקווה להשי"ת שנזכה להמליכו כראוי כרצונו יתברך‪.‬‬ ‫הוא מתייחס אליה‪ ,‬האם בצורה של פירוד‪ ,‬האם רואה את המקרה‬ ‫העולם ולהמליך את הקב"ה בתוך העולם ולרומם את העולם עצמו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫המדור מוקדש ע"י ידידינו פע"ח הרה"צ יהודה קאהן שליט"א מחיה נפשות לרגל הולדת בנו למז"ט יה"ר שירווה ממנו רוב נחת‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫היה הוה ויהיה (‪-‬הוי"ה) בקול שופר‬ ‫למה מלכיות זכרונות שופרות צריכים לבוא‬ ‫מה הפנימיות של תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד?‬ ‫איך השטן שהוא מלאך מדמה שהשופר של ראש השנה הוא שופר שלעתיד?‬ ‫עם תקיעת שופר?‬ ‫וההשגחה שהשי”ת משגיח עלינו בכל עת ובכל רגע‪ ,‬ואנו עצמינו‬ ‫לטובה‪ ,‬כי גם “זכרונות” הוא ‘עבודה’ התלוי בנו ובהזדכותנו‪ ,‬כי‬ ‫אמרו חז"ל (ר"ה טז‪' ).‬למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין‪ ,‬ותוקעין‬ ‫וכל מעשינו נזכרים למעלה‪ ,‬ושוב השופר מזכיר את העתיד‪ ,‬את‬ ‫הנה ידוע מהראשונים שעל הצדיקים והחסידים יש השגחה יתירה‪,‬‬ ‫ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן’‪ ,‬וכן נקבע אצל כלל ישראל‬ ‫הגאולה וקבוץ נדחי ישראל ותחיית המתים (ענין ט’ וי’ לרס”ג)‪ .‬וזהו סוד‬ ‫שכביכול השי”ת משגיח עליהם הרבה יותר משאר בני אדם‪ ,‬ועומק‬ ‫שמצוות תקיעת שופר מקיימים פעמיים באהבה‪ ,‬האחד שמברכים‬ ‫הכתוב “הוי”ה בקול שופר”‪ ,‬שע”י קול השופר מאיר לן הארת שם‬ ‫הביאור בזה הוא על פי יסוד פנימי המבואר בספה”ק שזכירה בא‬ ‫ותוקעים תקיעות דמיושב לאחר קריאת התורה קודם תפילת מוסף‪,‬‬ ‫הוי”ה הקדוש שהוא היה הוה ויהיה בפעם אחת‪( .‬והכתוב מקדים “עלה‬ ‫בכח ההתאחדות של שני הצדדים הזוכרים זה את זה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫ושוב חוזרים ותוקעים על סדר שלוש הברכות של מלכויות זכרונות‬ ‫אלקים בתרועה” ‪ -‬כי גילוי שם הוי”ה בוא יבוא בהקדים קול התרועה המשבר ומכניע‬ ‫בספר “עמוד העבודה” להרה”ק ר’ ברוך מקאסוב זי”ע שרואים בחוש‬ ‫ושופרות‪ ,‬שבאמצע תפילת העמידה דמוסף‪ ,‬ומדברי חז”ל אנו רואים‬ ‫את החומר‪ ,‬ודוחה את המוחין דקטנות דשם אלקים‪ ,‬ובזה שם אלקים עולה ומתעלה‬ ‫שכשאחד זוכר מחבירו אזי גם חבירו נזכר הימנו‪ ,‬ולעומת זה מצינו‬ ‫שכל זה עושים בכדי לערבב את השטן‪.‬‬ ‫בשורשו‪ ,‬ומאיר ומתגלה לן מוחין דגדלות דשם הוי”ה)‪.‬‬ ‫ש’חזקה על המת שמשתכח מהלב’‪ ,‬כי מאחר שהמת שכח מבני‬ ‫ומשמע מזה שהענין לערבב את השטן על ידי תקיעת שופר הוא ענין‬ ‫והנה אמרו חז”ל (בבא בתרא טז‪' ).‬הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך‬ ‫העולם שוב גם בני העולם אינם יכולים לזכור ממנו‪ .‬וכמו כן כביכול‬ ‫יסודי במצוות תקיעת שופר‪ ,‬ואין זה רק איזה מין סגולה וכדומה‪,‬‬ ‫המות'‪ ,‬אמנם בשלושת סדרים אלו של מלכיות זכרונות ושופרות‬ ‫הזכירה שנזכר לטובה לפניו יתברך תלוי בזכירתנו אנו את השי”ת‪,‬‬ ‫שהרי משום כך תקנו חכמים לכפול ולקיים מצוות תקיעת שופר‬ ‫מכניעים את השטן בכל בחינותיו‪ ,‬כי על ידי קול השופר של ‘מלכיות’‬ ‫ולכן מזכירים בתוך נוסח ברכת זכרונות “אשרי איש שלא ישכחך”‪,‬‬ ‫שני פעמים‪.‬‬ ‫אנו מקבלים עצמנו עול מלכות שמים‪ ,‬ובזה אנו מכניעים ומבטלים‬ ‫כי הא תלוי בהא‪.‬‬ ‫והנה בטעם הדבר אמאי על ידי תקיעת השופר מתערבב השטן‪,‬‬ ‫יצר הרע מקרבנו‪ ,‬ושוב על ידי קול השופר של ‘זכרונות’ אנו מעוררים‬ ‫וכמו שאמר הכתוב (שמות כ‪ ,‬כא) “בכל מקום אשר אזכיר את שמי‬ ‫ביאר רש”י ז”ל שהוא שע”י שחוזרים ותוקעים הרי יש בזה משום‬ ‫רוחניותנו‪ ,‬ואנו זוכרים ונזכרים לטובה אצל השי”ת‪ ,‬והשטן מתבהל‬ ‫אבוא אליך וברכתיך’‪ ,‬ואמר ‘אזכיר’ ולא ‘אשר יזכירו את שמי’‪,‬‬ ‫חביבות המצוה‪ ,‬וכשהשטן 'שומע איך שישראל מחבבין את המצות‬ ‫ונכנע ואינו יכול לקטרג‪ ,‬ושוב ב’שופרות’ ‪ -‬אנו פותחים ב’אתה‬ ‫כי הרי כאשר האדם זוכר את השי”ת הוא מכח זכירת השי”ת בו‪,‬‬ ‫מסתתמין דבריו'‪ ,‬ויש להבין בדבריו איזה חביבות מצוה יש בזה‬ ‫נגלית’‪ ,‬כי בו מאיר ומתעורר בנו הארה משלמות התיקון והזיכוך‬ ‫שמבלעדי זה אי אפשר‪ ,‬כי זכירה בהכרח שיבוא משני הצדדים‬ ‫שמקיימים את המצוה פעמיים‪ ,‬כשגם בפעם הראשונה כבר היה יכול‬ ‫שזכינו בשעת מתן תורה‪ ,‬עד שזכינו ל’חרות על הלוחות’ ‪ -‬חירות‬ ‫יחד‪ ,‬ומעתה כיון שזכירת והזכרת האדם שם השם הוא מכח זכירת‬ ‫לקיימו בשלמות בכל דקדוקיה ובכל הידוריה?‬ ‫ממלאך המוות‪ ,‬וכמו שיהא לעתיד לבוא במהרה בימינו‪.‬‬ ‫השי”ת‪ ,‬נמצא שבעצם השי”ת הוא המזכיר את שמו‪ ,‬ושפיר אמר‬ ‫והתוספות הביאו את דברי הערוך (ערך ערב א') בשם הירושלמי‪,‬‬ ‫ולכן השטן נבהל בשמעו קול השופר‪ ,‬שבו בעצם נמצא וטמון מפלתו‬ ‫הכתוב “אזכיר את שמי”‪ .‬וזה מה שמצינו מדרש המובא בכתבי‬ ‫שהטעם שהשטן מתבהל‪ ,‬כי לעתיד לבא ישחטו את מלאך המוות‬ ‫בכל בחינותיו‪ ,‬ולא עוד אלא שמדמה שהוא השופר שלעתיד‪ ,‬כי‬ ‫האריז”ל‪‘ ,‬מי התוקע? הקב”ה הוא התוקע‪ ,‬שנאמר וה’ אלקים בשופר‬ ‫ויתבטל מן העולם‪ ,‬וכמו שנאמר (ישעיה כה‪ ,‬ח) 'ובלע המות לנצח'‪,‬‬ ‫הרי השופר הוא בסוד שם הוי”ה‪ ,‬הכולל את העבר וההווה והעתיד‬ ‫יתקע’‪ ,‬שלא רק על לעתיד נאמר‪ ,‬אלא גם תקיעות ראש השנה שהוא‬ ‫וקול השופר הוא אשר יבשר שהגיע זמן העתיד וכמו שנאמר (שם‬ ‫כאחד‪ ,‬וממילא בו כבר נמצא וכלול כח השופר גדול שלעתיד לבוא‪,‬‬ ‫לזכרון‪ ,‬הרי זכרון אחד עולה לכאן ולכאן‪ ,‬וכאילו השי”ת עצמו תוקע‬ ‫כז‪ ,‬יג) 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול'‪ ,‬לכן 'כד שמע שטן קול‬ ‫וגם הזיכוך והארת הנשמה שנזכה לעתיד לבוא‪ ,‬שבהם נוכל לגבור‬ ‫וזוכר‪ .‬וזה גם סוד אמרם ז”ל ‘שופר דלזכרון קאתי כלפנים’‪ ,‬כי כח‬ ‫שופר זמנא חדא‪ ,‬בהיל ולא בהיל‪ ,‬וכד תנינן ליה‪ ,‬אמר‪ :‬ודאי ההוא‬ ‫לגמרי על השטן וכל כוחות הרע‪ ,‬לכן השטן מדמה בשופר שהוא‬ ‫הזכרון מחבר ומייחד‪ ,‬עד שהאדם עצמו נמצא כביכול לפני ולפנים‬ ‫שופרא דתקע שופר הגדול‪ ,‬מטא זמניה להתבלע‪ ,‬ומרתיע ומתערבב‪,‬‬ ‫שופר שלעתיד כי כן הוא באמת‪.‬‬ ‫במחשבת השי”ת עצמו‪.‬‬ ‫ולית ליה פנאי למעבד קטיגוריא' (‪ -‬כאשר שומע השטן את קול השופר‬ ‫והנה אין לך דבר המשכיח מהאדם את האמת ואמיתיות אלוקותו‬ ‫פעם אחת‪ ,‬הרי הוא נבהל ואינו נבהל‪ ,‬שמתחיל לחשוש אולי זהו השופר המבשר‬ ‫ד‬ ‫כמו חומר האדם‪ ,‬לכן דווקא על ידי קול השופר המעורר את נפשיותו‬ ‫ורוחניותו‪ ,‬יוכל האדם לזכור את השי”ת ולהיזכר לפניו יתברך‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫על הגאולה‪ ,‬ובא זמן ביטולו מן העולם‪ .‬אבל כאשר שוב שומע שחוזרים ותוקעים‬ ‫תקיעות דמעומד‪ ,‬הרי הוא אומר שזה וודאי שופר הגדול המבשר על הגאולה‪ ,‬וכבר‬ ‫מגיע זמנו להישחט ולהתבטל מן העולם‪ ,‬והוא נרתע ומתבהל לגמרי‪ ,‬ומתערבב‪ ,‬ושוב‬ ‫פעמיים באהבה‬ ‫אינו פנוי לקטרג)‪.‬‬ ‫אמנם מתחילה הוא בהיל ולא בהיל‪ ,‬כי הנה שונה מצוות תקיעת‬ ‫שופר משאר מצוות ש(עכ”פ מדברי קבלה) מעכב בו הכוונה והתעוררות‬ ‫הלב‪ ,‬כדאיתא בזוה”ק‪( ,‬והארכנו בזה במאמר הקודם‪ ,‬ונרמז בקראי “אשרי העם‬ ‫ג‬ ‫וכבר עמדו בזה המפרשים‪ ,‬שכל דברי הירושלמי נראים כמין מדרש‬ ‫פליאה‪ ,‬הרי השטן הוא מלאך‪ ,‬וכי במלאך שייך חששות ודמיונות?‬ ‫יודעי תרועה” ‪ -‬שאין מספיק בעצם מעשה התרועה‪ ,‬אלא צריך שיהא ‘יודעי תרועה’‪,‬‬ ‫עבר הווה ועתיד‬ ‫וכי למה ידמה את קול שופר של מצוה דראש השנה לקול השופר‬ ‫שלעתיד? גם למה כאשר כופלים ותוקעים הרי זה נקבע אצלו‬ ‫וכנדרש בזוה”ק ‘יודעי רזא דתרועה’‪ ,‬ובמדרש איתא ‘שיודעים לפתות את בוראם‬ ‫ובאמת כח הזכרון עצמו הוא כח רוחני‪ ,‬כח אלוקי‪ ,‬כי לעומת החומר‬ ‫בוודאות שזה קול שופר הגדול שלעתיד לבוא‪ ,‬ומה נשתנה בקול‬ ‫בתרועה’)‪ ,‬לכן הרמב”ם הביא בהלכותיו בספר “משנה תורה” את‬ ‫העולמי שהוא כלה ונפסד‪ ,‬ואין בו שום נצחיות‪ ,‬הרי לעומת זה כח‬ ‫השני יותר מבקול הראשון? (ובדרך צחות יש שהקשו על השטן‪ ,‬וכי אינו‬ ‫רמזי השופר‪ ,‬וכמו שכתב ‘אע”פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב רמז‬ ‫הזכרון הוא כח נצחי‪ ,‬כי גם מה שכבר עבר נשאר קיים במחשבת‬ ‫זוכר משנים שעברו‪ ,‬שמדובר משופר של ראש השנה ולא משופר שלעתיד לבוא?)‪.‬‬ ‫יש בו עורו ישנים משינתכם’‪ ,‬כי הכוונה והרמז הוא חלק מהמצווה‬ ‫האדם בעל הזכרון‪( ,‬ובפרט לדברי הבעש”ט שהיכן שמחשבתו של אדם נמצא‬ ‫א‬ ‫עצמו‪ ,‬שכוונת התורה לא להסתפק בגוף קיום מעשה המצווה של‬ ‫שם הוא עיקר מציאותו‪ ,‬נמצא שבמה שהאדם זוכר הרי הוא עדיין נמצא שם‪ ,‬ולא‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬אלא שגם נעורר את נפשנו ופנימיותנו על ידי קול‬ ‫עבר הימנו)‪.‬‬ ‫השופר‪ ,‬ונגלה את אור נשמתנו‪ ,‬שבזה נכניע את יצרנו אשר הוא‬ ‫ואם כן הזַ כְ ָרן אינו תחת גדר עוה”ז שהוא עולם עובר‪ ,‬אלא הוא‬ ‫השטן המקטרג עלינו‪.‬‬ ‫בעולם של נצחיות‪ ,‬ולא עוד אלא שבזכרונות אפשר להעלות על‬ ‫ובמה? בשופר!‬ ‫ומעתה יש לומר כיון שהכוונה והתעוררות הלב מעכב בתקיעת‬ ‫לב גם את העתיד‪ ,‬נמצא שכח הזכרון כולל העבר וההווה והעתיד‪,‬‬ ‫ולביאור הענין נקדים ונתבונן במה שאמרו חז”ל (ר”ה טז‪‘ ).‬אמר‬ ‫שופר‪ ,‬לכן תקנו חכמים לכפול ולתקוע פעמיים‪ ,‬בכדי שנכוון‬ ‫כי אכן כח הזכרון הוא הארה אלוקי המאיר על האדם‪ ,‬והוא בסוד‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ :‬אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות‬ ‫דעתינו יפה אל המצווה ופנימיותה המתעורר על ידיה‪ ,‬כי מצוה זו בא‬ ‫הארת שם הוי”ה‪ ,‬שהוא בחינת ‘היה הוה ויהיה’ בפעם אחת‪( ,‬ואכן‬ ‫ושופרות‪ ,‬מלכיות ‪ -‬כדי שתמליכוני עליכם‪ ,‬זכרונות ‪ -‬כדי שיעלה‬ ‫בכפילה; גם עצם מעשה המצוה בגזירת מלך‪ ,‬וגם כוונתה ופנימיותה‬ ‫איתא מהאריז”ל שהדוחה מעצמו כל בחינת מוחין דקטנות‪ ,‬שהם בסוד שם אלקים‪,‬‬ ‫זכרוניכם לפני לטובה‪ ,‬ובמה בשופר'‪ .‬והיינו שהכח להמליך את‬ ‫להעיר נפשנו ולהתעורר מתרדמתנו ולהכניע חומריותנו‪.‬‬ ‫ויזכה לסוד מוחין דגדלות שהם בסוד שם הוי”ה‪ ,‬יזכור ולא ישכח שום דבר)‪,‬‬ ‫הקב"ה עלינו ולהיזכר לפניו לטובה הוא בכח תקיעת השופר‪ ,‬ולכן‬ ‫ולכן קול השופר המעורר כח הזכירה הוא למעלה מגדר גבול הזמן‬ ‫צריך לתקוע בשופר בכל אחד מהם‪.‬‬ ‫וזה מה שכתב רש”י כאשר רואה את ישראל מחבבים את המצוות‪,‬‬ ‫שהוא כאשר אנו שונים את המצוה ומקיימים אותם עם פנימיות‬ ‫ומאיר בו בחינת הנצח‪ ,‬ומתאחדים בו העבר וההווה והעתיד‪ ,‬שקול‬ ‫וצריך להבין למה דווקא על ידי תקיעת שופר נמליכו ונזכר לפניו‬ ‫כוונתם‪ ,‬שאז המצוות מאירים בנו‪ ,‬ואנו מרגישים טעם וחביבות‬ ‫השופר מזכיר את העבר המפואר של כלל ישראל‪ ,‬ומגלה את עומק‬ ‫לטובה‪ ,‬אמנם הביאור בזה כי הנה החומריות והגשמיות שממנו‬ ‫עצומה בהם‪ ,‬והוא כאשר אנו זוכים לקול השופר ולרמזיה‪ ,‬המעורר‬ ‫ההווה‪ ,‬ומבשר ומטעים אותנו מהטוב שלעתיד לבוא‪ ,‬וכמו שמצינו‬ ‫מורכב האדם‪ ,‬מונעים אותו מלקבל על עצמו עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫את נפשנו רוחנו ונשמותינו לגבור על החומר‪ ,‬ולקיים כל המצוות‬ ‫במדרשי חז”ל (ובעשרת טעמי ועניני רבי סעדיה גאון) שקול השופר מזכיר‬ ‫כי משכיחים ממנו את האמת‪ ,‬ומשקיעים אותו בהבלי העולם‪ ,‬עד‬ ‫באהבה וחביבות עד אין קץ‪ ,‬ובזה מתבטל הרע מאתנו‪.‬‬ ‫לנו זכירות המקיפים את כל ימות העולם של כלל ישראל‪.‬‬ ‫ששוגה כל ימיו ושנותיו בהבל וריק אשר לא יועילו ולא יצילו‪ ,‬וכח‬ ‫מתחיל מהעבר המפואר ‪ -‬שע”י קול השופר מתעוררים אבותינו‬ ‫החומר גדול כל כך עד שגם שכליות ודברי מוסר לא בהכרח יועילו‪,‬‬ ‫ואכן דווקא כאשר חוזרים ותוקעים ומריעים‪ ,‬ומתעורר היטב‬ ‫(וכמו שהבאנו במאמר הקודם מדברי ספר החינוך)‪ ,‬ורק כאשר תתעורר נפשו‬ ‫פנימיות נפשנו‪ ,‬אז אנו תוקעים ומריעים על סדר הברכות דמלכיות‬ ‫הקדושים אברהם יצחק יעקב (כדאיתא בזוה”ק)‪ ,‬ונזכר עקידת יצחק‬ ‫שעדיין כאילו אפרו צבור על המזבח (כדאיתא בגמ’ ר”ה טז‪ ,).‬ומתעורר‬ ‫בקרבו על ידי קול הפשוט החודר בעומק הנפש‪ ,‬היא תנער אותו‬ ‫זכרונות שופרות‪ ,‬כי אז יש ביכולתנו להמליך מלך עלינו ולהיזכר‬ ‫מעפרורותו וישנוניותו עדי יוכל להתגבר על יצרו וחומריותו‪ ,‬ויקבל‬ ‫לפניו יתברך לטובה‪ .‬ואז הוא שלמות ערבוב השטן‪ ,‬כאשר עוררנו‬ ‫הארת מעמד הר סיני ומתן תורה (ענין ג’ לרס”ג)‪ ,‬שעדיין (דברים ה יט)‬ ‫“קול גדול ולא יסף” ‪ -‬ולא פסק‪ ,‬כי קולו חזק וקיים לעולם (רש”י)‪,‬‬ ‫על עצמו עול מלכות שמים‪.‬‬ ‫בכח קול השופר את נפשינו רוחנו ונשמתינו‪ ,‬וקדושת המצוה מאיר‬ ‫ונביאת הנביאים מתעוררים ונזכרים (ענין ד’ לרס”ג)‪ ,‬וזוכרים את בית‬ ‫וזה מה שמצינו שכאשר ממליכים מלך תוקעים בשופר‪( ,‬וכמו שהביא‬ ‫ומתגלה בנו‪ ,‬ואנו זוכים על ידיה לזיכוך עצום עד שאין שטן ואין פגע‬ ‫המקדש (ענין ג’ לרס”ג) וכאילו אנו נמצאים בקודש הקדשים לפני‬ ‫רבי סעדיה גאון בטעם הראשון מעשרה הטעמים על תקיעת שופר)‪ ,‬כי הכתוב‬ ‫רע‪ ,‬ובלע המוות לנצח שהשטן פורש לגמרי מאתנו‪.‬‬ ‫ולפנים (וכמו שאמרו חז”ל ‘שופר דלכרון קאתי כלפנים דמי’)‪ ,‬וכן השופר‬ ‫אומר "שום תשים עליך מלך"‪ ,‬ודרשינן שתהא אימתו עליך‪ ,‬שכל‬ ‫מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‪ ,‬ניתן להאזין‬ ‫לשיעורי הכנה לימים נוראים ב'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ 1‬או בשלוחה ‪30‬‬ ‫מזכיר את ההווה שהוא הדין המתעורר למעלה בזה ראש השנה‪,‬‬ ‫ענין המלכות הוא כאשר יראו העם מהמלך וייכנעו לפניו‪ ,‬ובזה יוכל‬ ‫לנהלם ולנהגם לטובתם ותועלתם‪ ,‬וטבע חומר האדם שמונע אותו‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫מהכנעה וביטול‪ ,‬לכן רק על ידי קול התקיעה המעורר ומרעיד את‬ ‫נפשות העם יתעורר אימת המלך עליהם‪ ,‬וייכנעו ויתבטלו לפניו‪.‬‬ ‫המקושר באהבה לצדיק בביטול והכנעה גמורה‪ ,‬אזי אין מחשבתו מבלבל‬ ‫ב‬ ‫את הצדיק‪ ,‬רק מי שאינו בטל מפריע במחשבותיו את הצדיק‪.‬‬ ‫אשרי איש שלא ישכחך‬ ‫הרה"ק מקאמארנא זי"ע ('נתיב מצותיך' שביל א' אות ט"ו)‬ ‫וכמו כן דווקא על ידי קול השופר יעלה זכרונינו לפניו יתברך‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫סיפורים בצלם של הבעש"ט ותלמידיו‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫הקדוש ותלמידיו הקדושים‪ ,‬אך ממה‬ ‫כאשר בעלי העגלה של לובלין התעטפו הם התכוונו לכך ברצינות‪.‬‬ ‫בערב ראש השנה ב’קיטל’ לבן‪ ,‬כדי להדמות אי אפשר לדעת עד כמה היה להם השגה שקורה בעולם הם בוודאי שכחו לגמרי‪.‬‬ ‫העבודה שהשי"ת‬ ‫למלאכים המופשטים מחיזו דהאי עלמא‪ ,‬במה שקורה שם‪ ,‬במחיצתו של החוזה הם ישבו שם‪ ,‬שורה שלימה של בעלי עגלה‬ ‫מזמין‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫פשוטים‪ ,‬עם מחזורים וספרי תהלים רטובים‬ ‫מדמעות התעוררות הנשפכות מהם כמעיין‪,‬‬ ‫כשאפילו ההכרזה של הגבאי על ההפסקה‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫לפני התקיעות‪ ,‬חלפה ליד אזניהם מבחוץ;‬ ‫מה להם הפסקה ומי להם‪ ,‬אחת לשנה‬ ‫שהם נמצאים בגן עדן העליון והם ייצאו‬ ‫מהי עבודת הסליחות?‬ ‫עד כמה הוא אבוד וצריך רחמיו יתברך‪ ,‬פסוקים ופיוטים‪ .‬והנה שורש המנהג הוא‬ ‫להפסקה?!‬ ‫דווקא הפסוקים‪ ,‬כי שפע וגילוי מלמעלה‬ ‫איך פגם בקשר עם הקל הגדול והנורא‪,‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ואז הבחין הצדיק הרה”ק ר’ דוד’ל לעלוב’ער‬ ‫צריך לבוא על ידי פסוקי התורה הקדושה‪,‬‬ ‫שאין לו שום דרך להחזיר זאת בלתי רחמיו‬ ‫רצוני לדעת מהי עבודת בקשות‬ ‫זי”ע בבעלי עגלה המתענגים על ה’‪ ,‬ומשהו‬ ‫אשר הם הם גילוי אורו יתברך‪ .‬אך מוסיפים‬ ‫וחסדיו יתברך‪ .‬ושנית‪ ,‬כי השפעת הרחמים‬ ‫הסליחות מיום ראשון הבעל”ט ועד‬ ‫צרם לו ‘אם בעלי העגלה נמצאים במצב‬ ‫אנו גם פיוטים לרוב‪ ,‬הקשורים אל הפסוקים‪,‬‬ ‫היא מגדלותו ורוממותו יתברך אשר לית‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬אשר השנה אנו זוכים‬ ‫כזה‪ ,‬בוודאי השאירו את הסוסים שלהם‬ ‫כי בפיוטים אלו אנו מתחברים ברגשי‬ ‫מחשבה תפיסא ביה‪ ,‬ומגודל טובו וחסדו‬ ‫לעסוק בה כמעט שלשה שבועות?‬ ‫רעבים בחוץ מהבוקר’ הבין מיד‪ ,‬וייצא‬ ‫לבנו אנו אל הנאמר בתוך הפסוקים‪ ,‬ובכך‬ ‫להשפיע לשפלי אנוש כמונו‪ ,‬ולכן כדי לזכות‬ ‫וגם מהו פשר המזמורים והפסוקים‬ ‫הרה”ק ר’ דוד’ל אל הסוסים שחנו לפני‬ ‫מתחברים אל המשכת אורו יתברך ורחמיו‬ ‫לרחמים רבים‪ ,‬צריך להכיר בגדלותו‪.‬‬ ‫והפיוטים השונים והעבודה בהם?‬ ‫ביהמ”ד‪ ,‬והחל להעמיס לפני הסוסים ערמות‬ ‫וחסדיו העליונים‪.‬‬ ‫וזהו ענין אמירת י”ג מידות של רחמים‪ ,‬אשר‬ ‫שחת‪ ,‬להשביע רעבונם‪.‬‬ ‫ויש לציין כי צדיקים הפליגו מאוד בעבודה‬ ‫זו של בקשת רחמים‪ ,‬ומובא שהבעש”ט‬ ‫הן גילוי אור גדלות ורוממות השי”ת‪ ,‬והן‬ ‫מעוררות רחמיו יתברך‪ ,‬כמו שאמר הקב”ה‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כה עסק הרה”ק ר’ דוד’ל לבדו שעה ארוכה‬ ‫הגדרת העבודה בקצרה היא‪ :‬לבקש רחמים‪,‬‬ ‫הק’ אמר על עצמו שאם היה עוד מישהו‬ ‫למשה על י”ג מידות “כל זמן שישראל‬ ‫בעבודת הדביקות ב’ורחמיו על כל מעשיו’‬ ‫כדי לעורר רחמיו יתברך‪.‬‬ ‫שמעתיר בסליחות כמוהו‪ ,‬כבר היתה באה‬ ‫חוטאים עשה לפני כסדר הזה ואני מוחל‬ ‫בהאכלת הסוסים‪ ,‬עד שסיים‪ ,‬ורק אז נכנס‬ ‫הגאולה השלימה‪ .‬וכן ראו התעוררות רבה‬ ‫להם”‪.‬‬ ‫וביאור הדברים‪ :‬כאשר רח”ל יהודי חוטא‪,‬‬ ‫החוזה הקדוש לביהמ”ד לתקיעות הקדושות‪.‬‬ ‫הוא מתרחק בכך מהשי”ת‪ ,‬הוא פוגם בקשר‬ ‫בעבודה זו בצל הצדיקים הקדושים זי”ע‬ ‫ועל פי זה נבין את סדר הסליחות כפי שמבואר‬ ‫אחרי תפילת מוסף‪ ,‬נענה החוזה הקדוש‬ ‫ויבדלחט”א בכל דור ודור‪ .‬ועל כן נהגו‬ ‫בפוסקים‪ ,‬שנחלק לשלשה‪ :‬שבחו של מקום‬ ‫שלו עם השי”ת‪ .‬איך ייתכן שביום אחד‬ ‫ואמר‪“ :‬האכלת הסוסים של ר’ דוד’ל היא‬ ‫חסידים לדורותיהם להיות בצל הצדיקים‬ ‫– ב’אשרי’ והפסוקים שלאחר מכן‪ ,‬בקשת‬ ‫יחליט שהוא שב בתשובה‪ ,‬והקשר יחזור‬ ‫שהמתיקה את כל הגזירות‪ ,‬ופעלה לנו שנה‬ ‫בעת הזאת‬ ‫רחמים – בי”ג מידות של רחמים והפסוקים‬ ‫מאליו?! הרי בעצמו קלקל את הקשר רח”ל‪.‬‬ ‫טובה ומתוקה”‪.‬‬ ‫ולאחר מכן מסיימים בנפילת אפים‪ ,‬שצורתה‬ ‫והפיוטים שסביבם‪ ,‬ומסתיים בנפילת‬ ‫התשובה היא שאכן‪ ,‬מצד ההגיון אין מקום‬ ‫היא להתנפל על ה’‪ ,‬להשליך עצמנו עליו‪,‬‬ ‫אפים‪ .‬ובאמת הרי זה ממש כענין התפילה‪,‬‬ ‫לסליחה ומחילה‪ ,‬אך מצד רוב רחמיו וחסדיו‬ ‫להיתלות לגמרי בו – זיך ארויף ווארפן אויפן‬ ‫המתחילה בשבחו של מקום בפסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫יתברך‪ ,‬הוא מתקן את הפגמים שאנו פגמנו‬ ‫סיפור זה היה שגור על פיהם של חסידים‬ ‫ממשיכה בבקשת רחמים בשמונה עשרה‪,‬‬ ‫וקלקלנו‪ ,‬ומוחה פשעינו‪ ,‬כלשון הכתוב‬ ‫אויבערשטן‪ .‬שזוהי שלימות בקשת רחמים‬ ‫בימים אלו‪ ,‬ולא בגלל חלק הסוד שבו‬ ‫והמשכת אור י”ג מידות של רחמים‪.‬‬ ‫ומסתיימת בנפילת אפים‪.‬‬ ‫“כרוב רחמיך מחה פשעי” – כי רק על ידי‬ ‫‪ -‬שבזה אין לנו כל השגה בעבודותיהם‬ ‫והביאור בזה‪ ,‬כי שבחו של מקום הוא ההכרה‬ ‫התעוררות רחמים רבים מלמעלה זוכים אנו‬ ‫והנה עד עתה נתבאר שעבודה זו היא ‘יום‬ ‫הקדושות של הצדיקים בהמתקת הדינים‬ ‫בגדלות השי”ת‪ ,‬וכפי הכלל בפנימיות‬ ‫לסליחה וחידוש הקשר והאהבה כמאז‪.‬‬ ‫כיפור’דיגע עבודה’ ‪ -‬עבודה של המשכת‬ ‫‪ -‬אלא בגלל חלק הפשט שבו‪ ,‬שמלמד‬ ‫התורה‪ ,‬הרי שהכרה זו בגדלות השי”ת‬ ‫ומהו העומק של ‘רחמים רבים’? זהו שפע‬ ‫רחמים רבים וסליחה ומחילה‪ ,‬ששייכת‬ ‫אותנו מהי עבודת ראש השנה; שאינה אלא‬ ‫אמנם גם לחודש אלול‪ .‬אך בספה”ק מבואר‬ ‫מלמטה גם מעוררת למעלה גילוי אור גדלות‬ ‫בלתי גבול‪ .‬שפע שהשי”ת משפיע מעל‬ ‫להתבטל לרצון ה’‪ ,‬בכל סוג עבודה שהשי”ת‬ ‫גם בחינה שבה עבודת הסליחות היא ‘ראש‬ ‫השי”ת (כמשל המבואר בספה”ק‪ ,‬שכמו שמשבחים‬ ‫לסדרי ומהלכי ההנהגה שקבע בבריאה‪ ,‬ולכן‬ ‫מזמין לנו ביום זה‪ ,‬גם אם יהא זה האכלת‬ ‫השנה’דיגע עבודה’ ‪ -‬עבודה של המלכת‬ ‫את החכם בחכמתו והנדיב בנדבת לבו‪ ,‬הרי שמעוררים‬ ‫זה שפע שבא אך ורק מצדו יתברך‪ ,‬שהוא‬ ‫סוסים‪ ,‬שדווקא הביטול הזה הוא שפועל את‬ ‫השי”ת‪ ,‬לעורר רצונו למלוך עלינו ולחדש‬ ‫בו לגלות את מידתו ביתר שאת‪ ,‬כך בנמשל למעלה‪,‬‬ ‫מעל כל גבול‪ .‬כי אם לשפוט לפי מהלכי‬ ‫כל ההמתקה‪.‬‬ ‫עולמו בשנה הבעל”ט‪ ,‬וכפי שמבואר‬ ‫על ידי ההכרה בגדלות השי”ת למטה – מעוררים‬ ‫הבריאה‪ ,‬הרי אין הגיון בסליחות‪ ,‬אך אכן‪,‬‬ ‫בראשונים שענין הסליחות הוא הקדמת‬ ‫גילוי אור זה מלמעלה)‪ .‬וכמבואר ב’קדושת לוי’‬ ‫השי”ת מרחם עלינו אף כשאין אנו ראויים‬ ‫בדברי חז”ל “לעולם יספר בשבחו של מקום‬ ‫על פי מהלכי הבריאה‪“ .‬וחנותי את אשר‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫התחנונים לקראת ראש השנה‪.‬‬ ‫ואחר כך יתפלל”‪ ,‬שעל ידי כן מעורר השפע‬ ‫אחון” – “אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי”‪.‬‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫והענין מבואר ב’תפארת שלמה’‪ ,‬בביאור‬ ‫הרה"ח ר' נפתלי הירצקא ברי"ש שטיינבערגער שליט"א‬ ‫מלמעלה‪.‬‬ ‫ועצם זה שהשי”ת מרחם עליך ברוב רחמיו‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫הטעם למה מתחילים באמירת הסליחות‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫וכמובן שבד בבד‪ ,‬הרי שהפסוקים הנאמרים‬ ‫האין‪-‬סופיים‪ ,‬זה עצמו כבר מחזיר את הקשר‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫ביום ראשון – מוצאי שבת‪ ,‬כי שבת קודש‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫שם עוסקים גם בשפלותנו‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬האדם‬ ‫כמקדם‪ ,‬וזוהי סליחה‪.‬‬ ‫היא השורש של כל הבריאה (המתחדשת בראש‬ ‫מכיר בעת הזאת עד כמה הוא מוכרח להגיע‬ ‫ואיך האדם יכול לעורר רחמים רבים? כשהאדם‬ ‫השנה – יום בריאת האדם)‪ ,‬ובה מתעורר כל‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫הרצון בכלל ישראל ובבריאת כל העולמות‪.‬‬ ‫לרחמי השי”ת ותלויים אנו בו וברחמיו‬ ‫מרגיש שלא מגיע לו כלום‪ ,‬והוא חסר אונים‪,‬‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫יתברך‪.‬‬ ‫הרה"ח ר' עקיבא ווייזער שליט"א‬ ‫על כן באים לעורר אז‪ ,‬ביום ראשון‪,‬‬ ‫ואם השי”ת לא ירחם עליו הוא אבוד‪ ,‬והוא‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫תלוי לגמרי בהשי”ת‪ ,‬ומפיל את עצמו לגמרי‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫שאז מתחילה הבריאה‪ ,‬לעורר את הרצון‬ ‫לאחר מכן אנו ממשיכים בבקשת רחמים‪,‬‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫העליון בנו‪ ,‬וזאת על ידי הסליחות ובקשת‬ ‫שעיקרה הוא אמירת י”ג מידות של רחמים‪,‬‬ ‫על השי”ת‪ ,‬ומאמין ומקווה שהשי”ת ירחם‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫הרחמים‪ ,‬אשר יסודתם של י”ג מידות של‬ ‫שכאמור הבטיח השי”ת שכאשר יעשו לפניו‬ ‫עליו – אז מעורר עליו השי”ת רחמיו הרבים‪,‬‬ ‫כסדר זה ימחול לחטאינו‪ ,‬וכאמור שרק מצד‬ ‫וסולח ומוחל ומחדש ימים מקדם‪.‬‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫רחמים בהררי קודש בשורש הרצון‪ .‬ועל ידי‬ ‫רחמיו הרבים אנו זוכים לסליחה ומחילה‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫התעוררות הרצון בנו‪ ,‬למלוך עלינו ולחדש‬ ‫אך בדיוק לכן יש תנאי קודם לעורר רחמים‬ ‫הרה"ח ר' שניאור זלמן העלער שליט"א‬ ‫הבריאה בשביל ישראל‪ ,‬מתקיימת בזה גם‬ ‫וחידוש המשכת אורו יתברך עלינו‪.‬‬ ‫רבים‪ ,‬והוא‪ :‬להכיר בגדלותו ורוממותו יתברך‪.‬‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫עבודת ראש השנה‪.‬‬ ‫ומסביב לי”ג מידות של רחמים אומרים‬ ‫וזאת משתי סיבות‪ :‬קודם כל כדי לדעת‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫כוס תנחומין‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫שלוחה בזה לידידנו הנכבד‪ ,‬המוכתר במעלות רמות‪ ,‬איש אשר רוח בו‪ ,‬הפצת אור מרן הבעש"ט‬ ‫הרה"ח ר' אברהם יצחק ברמ"מ סאמעט‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו‬ ‫שליט"א‬ ‫מסור בלו"נ למפעלות 'קול דודי' מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' מאיר צבי היימליך‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יהודה צבי ווייזער‬ ‫מחשובי תומכינו החשובים‪ ,‬ומבוני משרדי מעפלות החסידות 'קול דודי'‬ ‫• בריח התיכון •‬ ‫מסור בלו"נ למפעלות 'קול דודי' מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫• בריח התיכון •‬ ‫היושב בעמק הבכה על פטירת אמו החשובה‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט‬ ‫ע"ה‬ ‫מרת רייזל בת"ר עקיבא‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫המקום ינחם אותך ואת כל המשפחה הכבודה‪ ,‬ובמהרה נזכה לראות בנחמתן של ציון וירושלים‪,‬‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח‪,‬‬ ‫בבריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫ולא ישמע שוב ושבר בגבולינו ובגבולות עמך בית ישראל‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫מפעלות קול דודי‬ ‫הקידושא רבה בהיכל 'כולל ברסלב' שבטי ישראל ‪48‬‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫בעזרת‬ ‫ֶנ ֶפ ׁש ִּכי ֶנ ֱא ָנ ָחה? ָּבא ׁ ַש ָּבת!‬ ‫ש‪++‬בת חיי שרה‪ ,‬תש‪+‬פ"ז‬ ‫שבת עילאית ונכספת‬ ‫עם משפיעי קול דודי‬ ‫השבת שתשאיר רושם‬ ‫וחקיקה בנשמתכם לעולמים‬ ‫‪050.413.1519‬‬ ‫לפרטים‬ ‫ולהרשמה‪:‬‬ ‫ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי'‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫וְ ַעד 'אַ ָּתה‬ ‫הָ ְראֵ תָ '‬ ‫עם הבנה והארה פנימית‬ ‫קל‬ ‫בכללמנשיאה‬ ‫בא קום‪ ,‬בדרכים‪,‬‬ ‫כס‬ ‫על ניות‪ ,‬בתפילות‪,‬‬ ‫הפארענטשעס‪,‬‬ ‫וביני לביני‬ ‫הסט שיאיר לך את ימי‬ ‫הרחמים‪ ,‬המלכות והיחוד‬ ‫נמ_‪+‬ליכו וניח‪+‬דו‬ ‫מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'‬ ‫ארבע חוברות בפורמט כיס‬ ‫אלול • ראש השנה • יום‬ ‫כיפור • סוכות ושמחת תורה‬ ‫להשיג בחנויות‬ ‫ובמוקדים הקבועים‬ ‫להזמנת מוקד ולכמויות‪02-535-9903 :‬‬ ‫שלוחה ‪ 4‬משעה ‪ 7‬בערב‬ ‫אגף הוצאה לאור‬