יחידתי · YECHIDUSI — ניצבים וילך (2026-08-31)

לשבוע הבעל"ט
(שלח) ספה"ק מאור עינים
מד"ה יום
וזהו סתור שסתר מעשיו ראשון
ויהס כלב את העם שני
ונודע שהשבירה היה שלישי
השבוע בקו שעל כן אמרו וכל העם רביעי
אני לדודי ועלי תשוקתו ועל כן אמרו ארץ
חמישי
ש יעורים בו ערים בע נין עד סוף הפרשה
הכנה להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית
ניתן להירשם ב'קול דודי' 03.5.100.200שלוחה 33
השנה לראש
המשפיעים החשובים
שליט"א
בהיכל המ רכזי שלוח ה 1
מפי
פרשת נצבים וילך תשפ"ו /גליון תכ"א
וכן בשלוח ה 30
פטרון הגליון לפרשת נצבים וילך
מוקדש על ידי ידידנו החשוב
שליט"א בריח התיכון ראובן אייזןהרה"ח ר'
עבודת הפרשה מספרי החסידות -בשפת המעשה דיבורי חסידות
לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט
בזכות הבעש"ט הק' ירווה ממנה רוב נחת דקדושה מי השופט?
נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רוח אפנו אמנם הפחד הוא עצום ואיום ,אבל רק עד לאותו רגע שבו קלטנו שאנחנו
נתונים בידיו של אב הרחמים .הפחד אכן צריך להביא אותנו לדבר זה:
להיכנס פנימה ,להתייצב לפני ה’
כשהאדם שב כפי יכלתו,
וספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניו .בא הכתוב לחזקינו, “תן לי להיכנס אל המנהל” ,התחנן האברך.
ה' יתברך משלים בעדו כי אמנם ‘אתם נצבים היום כולכם’ ,ביום הדין ראש השנה “מה השטות הזאת? מה אתה הולך להרוויח מזה? המנהל
להביאו לתיקונו בשלימות למשפט ,והפחד גדול כי לא יצדק לפניך כל חי ,אבל מכל
מקום הלא המשפט הוא ‘לפני ה’ אלקיכם’ שהוא קל רחום
הציב כללים ברורים ,מי כן מקבל את החלוקה ומי לא
מקבל את החלוקה .יש לך 5ילדים? אין .אתה יושב ולומד
בעמדנו באחרית השנה ,שכל אחד עומד להתייצב לפני ה’ לדין וחנון ,והגם כי עוברים לפניו ‘ראשיכם שבטיכם זקניכם בכולל? לא .אז מה אתה רוצה .החלוקה הזאת לא מיועדת
ביום ראש השנה ,כמו שכתוב “ויהי היום ויבואו בני אלקים ושוטריכם’ ,בזה אחר זה ,וכל אחד נידון כפי ערכו ומדריגותו, בשבילך .העסקן הזה יש לו תקן ברור למי הוא מחלק
להתיצב על ה’ ויבוא גם השטן בתוכם” (איוב א ,ו) ,ובזוה”ק דרומז מכל מקום המשפט הוא לפני ה’ אלקיכם בעל הרחמים החפץ תמיכות .אני מצטער ,אבל אולי תנסה את מזלך אצל
על יום ראש השנה. להצדיקנו במשפט ולכתבנו בספר החיים” (וראה שם שרביה”ק ארגונים אחרים שיכניסו לך את החג”.
וכשנזכרים אנו מה שעוינו ופשענו משך כל השנה ,נופל בליבנו זי”ע מביא מספה”ק ‘ישמח משה’ שהקב”ה הוא גם יודע יצרנו ,ויודע
פחד ,האיך נוכל לתקן כל מה שעוינו ופשענו כי רבים הם ,ולב “שמעתי ,אבל אני רוצה לראות את המנהל .אני רוצה
כמה קשה לנו מלחמת היצר ,וגסות החומריות ,ועול הפרנסה ,וממילא
מי לא יפחד על פגם הידוע ,אשר גורם יניקה להקליפות וכוחות לדבר עם העסקן עצמו .אתה יכול להרשות לי להיכנס
אינו מדקדק עם עטופי חומר ומלובשי יצר).
להסטרא אחרא ,וקשה התיקון כמבואר בזוה”ק ,וחס ושלום אליו לדקה אחת בלבד?” ,האברך התעקש.
עלול ליפול עלינו יאוש האם אבדה תקוותינו ח”ו.
להיכנס פנימה הפקיד התרגז והתחיל לצעוק עליו“ ,למה להיכנס? סתם
אבל יש לדעת המבואר בספה”ק שהקב”ה אינו דורש מן אדם לבטל את הזמן שלו? אתה לא רואה את התור .אם היה לך
אלא מה שבידו ובכוחו לעשות באשר הוא שם ,והשאר ה’ יגמור לב מי לא יירא מפחד ה’ והדר גאונו .יום הדין מטיל פחד איזשוהי סיבה ,הייתי שומע ,אבל שנינו יודעים שאין לך.
בעדו ,כמו שאמרו חז”ל (פסיקתא רבתי מ”ד) משל לבן מלך שהיה נורא על כל בר ישראל .אם זכה ונכנס לבתי גוואי ,והוא חי אתה לא עומד בכללים ,אין לך סיכויים לקבל ,ואתה סתם
רחוק מאביו מהלך מאה יום ,שלח אביו ואמר לו ַהלֵ ך מה שאתה חיי נשמה ,יש לו פחד נורא על התחדשות מלכות שמים, רוצה להטריד אותו”.
יכול לפי כוחך ,ואני בא אצלך בשאר הדרך ,כך אמר הקב”ה כמה הוא יצליח להמליך עליו שוב את מלכו .אם לא זכה,
“שובו אלי -ואשובה עליכם”. הצעקות גבהו זה על גבי זה ,ותוך כדי ההתקוטטות הצליח
יש לו פחד נורא על בני חיי ומזוני .כך או כך הפחד הוא
האברך לפרוץ את המחיצה ולהשתחל פנימה ,לחדר
עצום ,משום שלב יודע מרת נפשו ,וגם אם יהיה זה הצדיק
העסקן .כיון שניתנה הרשות ,פתח אליו האברך את לבו,
ומאריך בזה ב’סידורו של שבת’ (ח”א שורש השישי ענף ב’) בשם הגדול ביותר -מי יצדק לפניו יתברך בדין?
הציג את מצבו ,שפך את דמעותיו ,וראה זה פלא ,תוך חצי
ה’חובת הלבבות’ (שער התשובה) שאם יעשה האדם המוטל עליו מהי העצה אפוא? איך באמת מתחזקים? התשובה היא:
לשוב בתשובה ,אז השי”ת ישלים בעדו אפילו בדברים שאינו דקה היו בידיו תלושי חלוקה עוד יותר מכל אלו שעמדו
אתם ניצבים לפני ה’ אלקיכם! אם היינו עומדים בפני בכל התקנים...
יכול לבד .כגון שגזל והנגזל מעבר לים הוא ,או שנתהווה
מציאות מהחטא ,אף על פי כן אם ישוב ,אז יזמין כבר השי”ת בית דין של מלאכי מעלה ,זה היה נורא .הם אכן מנהלים
שהנגזל ימחול לו ,ומה שנתהווה מהחטא יתאבד ,וגם בפגמים דין קשוח לפני הכללים .אבל כשנזכרים בפני מי נערך בעל הרחמים
שנפגם מלמעלה הקב”ה ישלים בעדו. המשפט ,בפני אבינו אב הרחמן ,בעל הרחמים .אם כן -יש
לנו להיות רגועים .לא מיבעיא עסקן בשר ודם ,שבדרך פרשתנו יפה נדרשת בכל הספרים הקדושים על ראש
וזהו שאמר הכתוב (בפרשתן) כי המצווה הזאת שמוסב על מצוות השנה .הפסוק אומר “אתם נצבים היום כולכם לפני ה’
התשובה דלעיל מיניה ,לא רחוקה היא ולא בשמים היא ולא כלל למרות שקבע במו אצבעותיו תקן ברור וקשוח ,אף
על פי כן כשרחמיו נכמרים כל הכללים מתבטלים והוא אלקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש
מעבר לים היא ,דהיינו שאם התיקון הוא רחוק או מעבר לים
או פגם למעלה שאין יכול בכוחותיו לתקנו ,ידע כי קרוב אליך מחלק במידת הרחמים -כל שכן וכל שכן אבינו שבשמים, ישראל’ ,ו’היום’ עולה על ראש השנה .השאלה הנשאלת
הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו ,כי ע”י ששב כפי יכלתו - שהוא אבינו ,שהוא קל רחום וחנון ,ושהוא תכלית הטוב, היא :מה פשר ההתייצבות לפני ה’?
השי”ת ישלים בעדו ,עכתו”ד. ושהוא יודע יצרנו ,ושהוא מרבה לסלוח ,הרי כשאנו מפרש רביה”ק זי”ע בספה”ק ‘דברי אמונה’ “כי הנה
עומדים לפניו ומתעוררים רחמיו אנו בטוחים לגמרי. בהתקרב יום הדין ,לב מי לא יחרד מאימת הדין ,וגם אחר
ומלבד החרטה והשברון לב על שחטא ,שיש להיות לאדם הדברים האלו משיבים את הנפש .אמנם הפחד הוא עצום שכבר עסק האדם בתשובה כפי יכולתו ,מכל מקום הרי גדול
בתשובתו ,מכל מקום עיקר התשובה הוא ההכנעה והביטול לפני ואיום ,אבל רק עד לאותו רגע שבו קלטנו שאנחנו נתונים יום הדין ומי יצדק לפניו בדין ,וכל אדם מישראל מלא פחד
ה’ ,כמו שאומרים לך ה’ הצדקה ולנו בושת הפנים מה נתאונן בידיו של אב הרחמים .הפחד אכן צריך להביא אותנו מאימת הדין .אולם אנו מתנחמים בזכרנו כי אבינו אב הרחמן
ומה נאמר וכו’ ,כדלים וכרשים דפקנו דלתיך‘ ,רחום וחנון’ לדבר זה :להיכנס פנימה ,להתייצב לפני ה’ ,ולקלוט שאנו הוא השופט ,הוא הדיין ,ואנו סמוכים כי גם אם אין אנו ראויים
שאנחנו זוכים רק בחנינה וברחמי ה’ ואין לנו זכות מעצמינו. ידין אותנו במדת הרחמים ,ויעמוד מכסא דין וישב על כסא
בידיו של השי”ת .בידיו כבר אין ממה לפחד .בהיכלו יש
וזהו שכתוב ושבת עד ה’ אלקיך שכשבר ישראל שב אל ה’ ,מיד רק יראת רוממות פנימית מעוצם גדולת אין סוף .הפחד רחמים ,כי הוא מלך רחום וחנון המרבה לסלוח ,ומנהיג את
נתקיים ושב ה’ אלקיך את שבותך ,ואם יהיה נידחך בקצה השמים החיצוני גורם לנו להיכנס פנימה ,לזכור לפני מי אנחנו העולם כולו במדת הרחמים.
משם יקבצך ומשם יקחך. “ומעתה נבוא לביאור הכתוב ,דהנה כבר הבאנו לעיל דהכתוב
עומדים בדין ,ולדעת שבהיכלו אנחנו בטוחים לגמרי .כי
מקור :רעוא דרעוין נצבים וילך סליחות תשע”ז; הדעה והדיבור שנ”ה
בשם קדשו בטחנו. רומז על ראש השנה ,שכולם נצבים למשפט לפני הקב”ה
א אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש .לתרומות לזיכוי הרבים 05041-31519
הדרכה לימי הבחרות -בחדר המשפיע א חסיד'ישער בחור
כיצד נפעל שההמלכה של ראש השנה תשפיע על כל
מה הביטוי בפועל של ההמלכה בתוך החיים?
הזה בלי לראות את הקב"ה שם ,האם הוא כועס ומתרעם על פלוני
השנה?
אברהם יצחק :זה לכאורה פשוט מאד ,מה החידוש בזה? הרי פשוט
המלכה פנימית
משפיע :שלום וברכה אברהם יצחק .איך ההכנות ליום הקדוש של
ופלוני או אפילו על עצמו ,או שהוא זוכר שאין מקרה בעולם ,וזוכר שלהמליך את הקב"ה פירושו להכיר שכל העולם וכל המציאות ראש השנה? הרי כבר עומדים ממש סמוך ונראה לימים הנוראים
שכל הבריאה כולה וכל המצבים והמקרים בפרטי פרטים נבראו כולם שייכת להקב"ה ...מה כוונת המשפיע שיש מציאות שהאדם ממליך הקדושים.
ברצונו יתברך לגלות מלכותו ולעשות רצונו. את הקב"ה באופן מנותק מן העולם ואינו מרומם את העולם עצמו? אברהם יצחק :ברוך השם .מנסים להתכונן כמה שאפשר .הרי כבר
אברהם יצחק :זאת אומרת שמותר לעשות השתדלות ,אבל לאחר משפיע :זה נראה אולי מאוד פשוט ,אבל זה לא פשוט בכלל... דיברנו כמה יסודות וענינים חזקים מאוד על עבודת הימים האלו,
מעשה צריך לזוכר שהכל מהקב"ה והכל מכוון בכוונה תחילה הדיבורים והמילים מתייחסים אמנם אל העולם עצמו והם מדברים ובסך הכל צריך לקיים את מה שדיברנו...
מהקב"ה. אמנם שכל העולם וכל המציאות שייכת להקב"ה ,אבל האדם עצמו משפיע :טוב מאוד .האמת היא אבל ,שעצם זה שמדברים על תכלית
משפיע :לא רק לאחר מעשה ,אלא גם לפני זה ,בעת שעושה את עדיין לא קולט את זה .האדם עצמו מסוגל לחשוב אמנם את כל הימים האלו ,וחושבים על היעד שאנו רוצים להגיע בימים האלו,
ההשתדלות והתכנונים שלו ,הוא צריך לזכור ולחשוב שהכל ביד המחשבות האלו ,והוא מסכים לזה ואפילו רוצה את זה ,אבל את כל ומשקיעים מחשבות ורצונות להמליך את הקב"ה ולהשתוקק ליצור
השי"ת ,ורק הוא יודע מה טוב בשבילו ,ומה שרק יהיה ויקרה יהיה זה הוא חושב רק כאשר הוא מתנתק מהעולם ,הוא חושב את זה קשר חדש עם הקב"ה ,זה עצמו גם עשיה ,זה עצמו הוא הקיום
ברצונו יתברך בלי שום טעות ומקרה ,וההשתדלות הזאת עצמה גם רק כשהוא ברגעים נעלים ומרוממים שבהם הוא פשוט שוכח לרגע למעשה! כי המחשבות והרצונות האלו משנים את האדם! הם חוקקים
היא נעשית כי כך רצונו יתברך ממנו שיעשה וישתדל את שביכלתו מכל העולם ,אבל רגע אחר כך כאשר הוא 'נוחת' בעולם ,כאשר הוא באדם מה היא תכליתו בעולמו ומה היא תכלית עבודתו ותכלית
לעשות. נפגש אם איזה מקרה או מצב מסוים ,הוא לא קולט בכלל שעל המצב הזמנים הקדושים.
והמקרה הזה דיברו כל הזמן .הוא שוכח לגמרי שבדיוק על המציאות
אברהם יצחק :אני שומע .זה נקודה חשובה מאוד ,כי דווקא בימים אברהם יצחק :נכון .אני אכן מרגיש שככל שאני חושב יותר על מה
והמקרה הזה דיברו כל הזמן שכל אלו נועדו ונבראו רק בשביל לגלות
הקדושים האלו יכול להמצא כל מיני מקרים כאלו וכדומה להם. שדיברנו ,וככל שאני משקיע יותר רצון ליצור קשר אמיתי ופנימי עם
מלכותו יתברך ואין להם שום מציאות עצמית .הוא לא תופס שבדיוק
הקב"ה ,אני מרגיש יותר התרוממות ומרגיש שהתפלות וכל הסדר
משפיע :נכון מאוד ,ולפעמים גם מקרים הפוכים לגמרי יכולים להיות כאן ממליכים את הקב"ה! בדיוק על זה דיברנו וחשבנו ורצינו!
היום נעשים ביותר רוממות ו'העכערקייט'.
דוגמא למציאות שבה האדם שוכח להמליך את הקב"ה בתוך העולם. אברהם יצחק :אולי ינקוט המשפיע איזה דוגמא ומשל?
כי לפעמים כאשר האדם דווקא כן הצליח ,והמקום שלו הוא בדיוק משפיע :נכון מאוד .אבל עדיין לדעתי יש מקום לנסות למצוא גם כל
משפיע :המשלים רבים עד למאוד מכל מיני מצבים וכיוונים .קח מיני נקודות למעשה ששם יתבטא נקודות המלכות אצלנו.
המקום הטוב והנוח ביותר ,והתפלות הצליחו לו ממש כפי שתכנן
לדוגמא בחור שעומד בעת תפלת ראש השנה עצמה ,וכל מחשבותיו
ואפילו יותר מזה ,גם במקרים כאלו יכול האדם לשכוח מהקב"ה
ורצונותיו סובבים סביב מלכותו יתברך ותכלית הבריאה כולה,
ולהתייחס למציאות הזאת כמציאות נפרדת .כי הוא יכול לפעמים
לתלות את ההצלחה שלו בהשתדלות שעשה ,הוא יכול לחשוב
ופתאום מפריע לו שכינו העומד לצידו ,או שהמזגן נושב עליו מדי
חזק או לפעמים מדי חלש ,הוא יכול להתחיל לחשוב למה חבירו
להמליך בתוך העולם
שהצליח להתפלל ולערוך את עבודת היום כראוי בזכות ההכנות אברהם יצחק :מה פירוש? מה הכוונה שצריכים לבטא את המלכות
מפריע לו ,למה הוא לא מתחשב בו ,למה לא סידרו הגבאים את
הרבות שעשה ,והכל בגלל שתכנן את עצמו כראוי ,וכדומה עוד אצלנו?
המזגנים באופן יותר טוב ,ובכלל למה קיבל את המקום הזה...
הרבה מחשבות ,שהמכנה המשותף לכל אלו הוא שאינו זוכר בכלל
ובד בבד מתעוררים בקרבו גם הרגשות שונות ,הרגשות של כעס משפיע :פשוט מאוד .המחשבות והרצונות טובים אמנם מאוד מאוד,
שהכל מהקב"ה וחיותו הנשפעת בכל רגע ורגע.
והקפדות ,הרגשות של צער ועגמת נפש מחוסר הנוחות שהוא נקלע והם אכן מרוממים את האדם ועבודתו ,אבל לפעמים זה יכול להשאר
וכל זה יכול להיות באותו רגעים ממש שהוא חושב ועסוק במחשבות אליו ,ועוד כל מיני הרגשות ומחשבות שונות. רק ב'אור מקיף' ואינו נכנס ב'אור פנימי'.
של מלכות ותכלית הבריאה ...וזה אומר שהמחשבות האלו היו אצלו
כל המצב הזה נקרא שהאדם מצא את עצמו ב'עולם' ,הוא מצא את אברהם יצחק :מה כוונת המשפיע? איך נכנס לכאן אור מקיף ואור
רק באופן מקיף ,והוא שכח להמליך את הקב"ה בתוך העולם עצמו!
עצמו באיזה מצב או מקרה ,ושכח להמליך שם את הקב"ה! הוא פנימי?
שכח שהמקרה 'הזה' עצמו מכוון ומתוכנן מבורא העולם ,כל המקרה משפיע :אור מקיף פירושו שהוא אכן 'אור' ,הוא אכן מאיר על האדם
וכל המצב הזה נעשה ברצונו יתברך לבדו ,וכל אלו יש להם תכלית
עבודת המלכות ומטרה אחת -לגלות מלכותו יתברך!
ואפילו מרומם אותו ,אבל הוא עדיין נשאר ב'מקיף' ,הוא עדיין רק
מקיף וסובב סביב האדם ואינו נכנס לתוך תוכו לשנות אותו ולהפוך
אברהם יצחק :או אה! הפוכות ,זה כבר ממש מפחיד ...אדם יכול זאת אומרת ,שעל אף שממש עכשיו היו מחשבותיו ורצונותיו אותו לעובד השם למעשה .כי עיקר העבודה היא שה'אור' ייכנס
להיות כל כך מנותק? תוך כדי המחשבות על מלכות הוא יכול לחשוב עסוקים איך להמליך את הקב"ה ואיך שכל הבריאה כולה נבראה רק בפנימיות האדם ,ייכנס לתוך תוכו ,ישנה את כל המציאות שלו .ולכן
מחשבות מזה? בשביל זה ,אבל המחשבות היו באופן מופשט מן העולם ,הוא חשב צריכים לשים לב אחרי שמשקיעים מחשבות ורצונות טובים ,לחפש
משפיע :נכון ,כי זה בדיוק העבודה שלנו .זה נקרא להמליך את הקב"ה ועסק בזה רק בצורה מנותקת מן העולם ,ולכן נשארו כל אלו בצורה איזה נקודה שיכולים להשתמש בה למעשה ,ועל ידי זה נכנסים
בתוך העולם .ולכן צריך אמנם להשקיע מחשבות ורצונות להדבק 'מקיפה' סביבו .ולכן יש לשים לב להכניס ולחבר את כל המחשבות המחשבות והרצונות לפנימיות האדם.
להקב"ה וליצור קשר חדש עם הקב"ה ,אבל לזכור כל הזמן שהתכלית והרצונות בתוך העולם עצמו ,בכדי להמליך את הקב"ה בתוך העולם אברהם יצחק :לא כל כך הבנתי .אני דווקא כן מרגיש שהמחשבות
היא למצוא את הקב"ה בתוך העולם עצמו ,ולהתייחס אל כל העולם ולרומם את העולם עצמו להקב"ה. והרצונות רוממו אותי ושינו את העבודה שלי ,אבל נראה לי שאם
כולו באופן של גילוי מלכותו יתברך ולא באופן של פירוד. אברהם יצחק :איך אפשר במשל הזה להמליך את הקב"ה בתוך המצב אשמע מהמשפיע איזה דוגמא מה נקרא עבודה למעשה ,אוכל להבין
והעבודה הזאת מקיפה את האדם בכל עת ובכל זמן ,כי גם בשעה עצמו? מה אני צריך לחשוב כאשר שכיני לצידי מפריע לי בעת מה הכוונה שה'אור' נכנס יותר למעשה.
שאוכל את הסעודה ,בין אם האוכל ערב לחיכו ובין אם לא ,הוא צריך התפלה או שהמזגן בכלל לא מגיע למקום שלי וכל כך חם לי? איך משפיע :טוב מאוד .אסביר לך אם כן מה כוונתי .המחשבות והרצונות
לזכור ולחשוב שהכל נעשה מהקב"ה עצמו ,זה שהוא נהיה שבע אחר מתגלה מלכות שמים במצב כזה? של האדם יכולים להיות לפעמים מנותקים מהמציאות שלו .האדם
האכילה הוא מכוחו ורצונו של הקב"ה לבדו ,ושעצם הצורך שלנו יכול לפעמים להתרומם ולהתעלות במחשבות והרגשות קדושות,
לאכול ,עצם הכח להרגיש את טעם המאכלים ,ועצם טעם המאכלים אבל הוא למעשה כרגע מנותק מהמציאות שלו בעולם ,ולכן על אף
עצמם ,הכל נברא ונוצר מכוחו יתברך לבד ,והכל נוצר רק בשביל הוא לבדו עשה שכאשר מגיעים ימים קדושים ונעלים הוא מתרומם ומתעלה ומרגיש
לגלות מלכותו יתברך בעולם .הבריאה כולה נבראה רק לשמש את קרבת השם והרגשות קדושות ,כאשר יסתיימו הימים האלו והוא
משפיע :מלכות שמים מתגלה קודם כל כאשר האדם מכיר וזוכר
המטרה הזאת! אין לה שום תכלית לעצמה! זה נקרא עבודת המלכות, יחזור לשגרת חייו וסדר יומו הרגיל ,לא ישתנה אצלו כלום.
שהכל נעשה ברצונו יתברך לבדו .הוא זוכר וחושב על זה שהקב"ה
זה נקרא להמליך את הקב"ה. ולדוגמא ,קל מאוד להתנתק מהעולם ,לשכוח מכל עניני העולם -
בעצמו הוא זה שסידר לו את המקום הזה ,והוא זה שתכנן בדיוק ליד
אברהם יצחק :ברור .עכשיו מובן מאוד. מי יישב ,והוא זה שנטע בו ובשכינו שלצידו את התכונות והאופנים בפרט בימים הקדושים -ולהכנס למצב מרומם ונעלה ,ולחשוב על
משפיע :אני רוצה שתבין שהעבודה הזאת מקיפה את כל החיים שלנו, שבו הוא מתפלל ,שום דבר לא נעשה מאליו .הוא קולט שאם הקב"ה זה שהקב"ה הוא מלך העולם ואין בלתו ,וכל הבריאה היא אפס ואין,
כי במשך ימי חיינו אנו עושים ועסוקים בהרבה דברים בעולם ,אבל בעצמו זימן ותכנן את המקרה הזה ,זאת אומרת שמהמקרה הזה דווקא וכל הבריאה נועדה ונבראה רק בשביל לגלות מלכותו יתברך ,ואנו
אנו לא שמים לב שהם נועדו בשביל לגלות את הקב"ה! קח לדוגמא צריך לצאת נחת רוח לפניו יתברך ,מזה עצמו שהוא מכניס בקרבו מוכנים לקבל מלכותו בשלימות ובמסירות נפש ,קל מאוד לחשוב
את המושג של נגינה ,אדם יכול להסתכל על עניין הנגינה כמציאות את האמונה הברורה ,הוא לא כועס ולא מקפיד ,הוא לא מתרעם ולא את כל זה ,ובפרט כאשר שורה באויר הרגשת פחד יום הדין והלבבות
לעצמה ,הוא אוהב ניגונים ,הוא מבין בזה ,הוא מתחבר לזה ,והוא מתעצב ,מזה עצמו מתגלה מלכותו יתברך ,כי יש כאן אדם שנמצא מלאים עם הרגשי קודש וטהרה .אבל זאת לא המטרה! המטרה היא
אפילו דואג שהם יהיו תואמים לפי רוח התורה והחסידות ,אבל הוא בתוך העולם ,הוא נמצא בתוך מקרה ומצב שנראה לעינים כמקרה לא לברוח מהעולם ,המטרה היא למצוא את הקב"ה בתוך העולם!
לא זוכר בכלל שכל זה יש לו מטרה! הוא מתייחס לזה כמציאות גשמי הנובע מההתנהגות של כל מיני אנשים ,והוא מגלה ומכריז המטרה היא לרומם את העולם עצמו! המטרה היא להמליך את הקב"ה
לעצמה! הוא שוכח שכל בריאת הניגונים היא רק לגלות מלכותו בתוך לבו ומחשבתו שזה לא נכון! ושבאמת הכל תלוי אך ורק ברצונו בתוך העולם עצמו!
יתברך ,ושמיעות הניגונים היא רק בכדי לקרב אותו אל הקב"ה, יתברך ,והכל נעשה בהשגחה פרטית ומכוונת ,ולא היה שום מציאות אברהם יצחק :מה הכוונה למצוא את הקב"ה בתוך העולם? מה פירוש
לעבוד את השי"ת מתוך שמחה מתוך מנוחת הדעת והנפש וכדומה יותר טובה להתפלל או לערוך את עבודת היום אילו היה יושב במקום לרומם את העולם עצמו?
לזה. אחר או ליד מישהו אחר.
כך גם בכל עניני החברה והחברים שסביבו ,וכך גם בכל הצרכים כאשר הוא מתייחס למקרה והמצב הזה בצורה הזאת ,הוא מגלה
ומילוי הצרכים בכל הצורות שלהם ,וכך גם כל ההרגשות ומצבי וממליך את הקב"ה בתוך העולם עצמו! הוא מרומם ומגביה את המצב בדיוק על זה דיברו...
הרוח העוברים על האדם ,וכל התכונות המדות והיצרים שבאדם, הזה למלכותו יתברך!
משפיע :יש בזה הרבה מאוד פרטים ,זה מקיף את כל ההתנהגות שלנו
הכל הם כלים ואופנים לגלות כבוד מלכותו בעולם .ותחילת הכל אברהם יצחק :אז אסור לאדם לנסות לשנות מקום או לבקש מהגבאי ואת כל הצורה שבה אנו מסתכלים ומתייחסים אל העולם .למצוא
הוא כאשר האדם קולט שאין לכל אלו מציאות נפרדת לעצמם ,והכל שיסדר את המזגן? זה בעיה לחפש מקום טוב? זה סותר את ההמלכה? את הקב"ה בתוך העולם פירושו ,שאפילו כאשר אנו נמצאים בתוך
נעשה מרצונו יתברך לבד ,ומלכותו בכל משלה ,בכל מקרה בכל משפיע :ממש לא .האדם יכול ואפילו צריך לעשות את ההשתדלות העולם ועסוקים בעניני העולם ,אנו זוכרים את המטרה של העולם
תנועה בכל מחשבה בכל תכונה בכל מדה ובכל מצב ,הכל כאשר לכל שלו שיוכל להתפלל כראוי ולערוך את עבודת היום ביישוב הדעת. וזוכרים מי מחיה את העולם .אנו זוכרים שאין לעולם שום מציאות
נועד לגלות מלכותו יתברך! זה העבודה שלנו בראש השנה להמליך אבל אנו מדברים אחרי שזה כבר קרה ,אנו מדברים על השעות האלו וקיום כשלעצמו ,וכל מציאותו וכל המציאות של כל נברא פרטי וכל
את הקב"ה לכל השנה ,לחקוק בלבנו ובבריאה כולה שכל הבריאה שעדיין זה לא היה מסודר ,אנו מדברים על ההפרעות וחוסר הנוחות המציאות של מצב ומקרה שאנו נקלעים אליו ,הכל נובע מרצון פרטי
אין לה מציאות לעצמה והכל נועד בשביל לגלות מלכותו יתברך. שהיו לו עד עתה ,ההתייחסות שלו אל המציאות הזאת שכבר היתה ומיוחד של הקב"ה ,והכל נועד אך ורק בשביל לגלות את מציאות
אברהם יצחק :נפלא עד למאוד .יישר כח גדול .עתה ברור מאוד חלק וכבר נקלע אליה היא עבודת המלכות! שם הוא עיקר המבחן איך השי"ת בעולם ולעשות לו נחת רוח .זה נקרא למצוא את הקב"ה בתוך
הלמעשה ,ונקווה להשי"ת שנזכה להמליכו כראוי כרצונו יתברך. הוא מתייחס אליה ,האם בצורה של פירוד ,האם רואה את המקרה העולם ולהמליך את הקב"ה בתוך העולם ולרומם את העולם עצמו.
ב
המדור מוקדש ע"י ידידינו פע"ח הרה"צ יהודה קאהן שליט"א מחיה נפשות לרגל הולדת בנו למז"ט יה"ר שירווה ממנו רוב נחת מערכי דעת ולב ביסודות החסידות להתבונן
היה הוה ויהיה (-הוי"ה) בקול שופר
למה מלכיות זכרונות שופרות צריכים לבוא מה הפנימיות של תקיעות דמיושב ותקיעות דמעומד?
איך השטן שהוא מלאך מדמה שהשופר של ראש השנה הוא שופר שלעתיד? עם תקיעת שופר?
וההשגחה שהשי”ת משגיח עלינו בכל עת ובכל רגע ,ואנו עצמינו לטובה ,כי גם “זכרונות” הוא ‘עבודה’ התלוי בנו ובהזדכותנו ,כי אמרו חז"ל (ר"ה טז' ).למה תוקעין ומריעין כשהן יושבין ,ותוקעין
וכל מעשינו נזכרים למעלה ,ושוב השופר מזכיר את העתיד ,את הנה ידוע מהראשונים שעל הצדיקים והחסידים יש השגחה יתירה, ומריעין כשהן עומדין? כדי לערבב השטן’ ,וכן נקבע אצל כלל ישראל
הגאולה וקבוץ נדחי ישראל ותחיית המתים (ענין ט’ וי’ לרס”ג) .וזהו סוד שכביכול השי”ת משגיח עליהם הרבה יותר משאר בני אדם ,ועומק שמצוות תקיעת שופר מקיימים פעמיים באהבה ,האחד שמברכים
הכתוב “הוי”ה בקול שופר” ,שע”י קול השופר מאיר לן הארת שם הביאור בזה הוא על פי יסוד פנימי המבואר בספה”ק שזכירה בא ותוקעים תקיעות דמיושב לאחר קריאת התורה קודם תפילת מוסף,
הוי”ה הקדוש שהוא היה הוה ויהיה בפעם אחת( .והכתוב מקדים “עלה בכח ההתאחדות של שני הצדדים הזוכרים זה את זה ,וכדאיתא ושוב חוזרים ותוקעים על סדר שלוש הברכות של מלכויות זכרונות
אלקים בתרועה” -כי גילוי שם הוי”ה בוא יבוא בהקדים קול התרועה המשבר ומכניע בספר “עמוד העבודה” להרה”ק ר’ ברוך מקאסוב זי”ע שרואים בחוש ושופרות ,שבאמצע תפילת העמידה דמוסף ,ומדברי חז”ל אנו רואים
את החומר ,ודוחה את המוחין דקטנות דשם אלקים ,ובזה שם אלקים עולה ומתעלה שכשאחד זוכר מחבירו אזי גם חבירו נזכר הימנו ,ולעומת זה מצינו שכל זה עושים בכדי לערבב את השטן.
בשורשו ,ומאיר ומתגלה לן מוחין דגדלות דשם הוי”ה). ש’חזקה על המת שמשתכח מהלב’ ,כי מאחר שהמת שכח מבני ומשמע מזה שהענין לערבב את השטן על ידי תקיעת שופר הוא ענין
והנה אמרו חז”ל (בבא בתרא טז' ).הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך העולם שוב גם בני העולם אינם יכולים לזכור ממנו .וכמו כן כביכול יסודי במצוות תקיעת שופר ,ואין זה רק איזה מין סגולה וכדומה,
המות' ,אמנם בשלושת סדרים אלו של מלכיות זכרונות ושופרות הזכירה שנזכר לטובה לפניו יתברך תלוי בזכירתנו אנו את השי”ת, שהרי משום כך תקנו חכמים לכפול ולקיים מצוות תקיעת שופר
מכניעים את השטן בכל בחינותיו ,כי על ידי קול השופר של ‘מלכיות’ ולכן מזכירים בתוך נוסח ברכת זכרונות “אשרי איש שלא ישכחך”, שני פעמים.
אנו מקבלים עצמנו עול מלכות שמים ,ובזה אנו מכניעים ומבטלים כי הא תלוי בהא.
והנה בטעם הדבר אמאי על ידי תקיעת השופר מתערבב השטן,
יצר הרע מקרבנו ,ושוב על ידי קול השופר של ‘זכרונות’ אנו מעוררים וכמו שאמר הכתוב (שמות כ ,כא) “בכל מקום אשר אזכיר את שמי ביאר רש”י ז”ל שהוא שע”י שחוזרים ותוקעים הרי יש בזה משום
רוחניותנו ,ואנו זוכרים ונזכרים לטובה אצל השי”ת ,והשטן מתבהל אבוא אליך וברכתיך’ ,ואמר ‘אזכיר’ ולא ‘אשר יזכירו את שמי’, חביבות המצוה ,וכשהשטן 'שומע איך שישראל מחבבין את המצות
ונכנע ואינו יכול לקטרג ,ושוב ב’שופרות’ -אנו פותחים ב’אתה כי הרי כאשר האדם זוכר את השי”ת הוא מכח זכירת השי”ת בו, מסתתמין דבריו' ,ויש להבין בדבריו איזה חביבות מצוה יש בזה
נגלית’ ,כי בו מאיר ומתעורר בנו הארה משלמות התיקון והזיכוך שמבלעדי זה אי אפשר ,כי זכירה בהכרח שיבוא משני הצדדים שמקיימים את המצוה פעמיים ,כשגם בפעם הראשונה כבר היה יכול
שזכינו בשעת מתן תורה ,עד שזכינו ל’חרות על הלוחות’ -חירות יחד ,ומעתה כיון שזכירת והזכרת האדם שם השם הוא מכח זכירת לקיימו בשלמות בכל דקדוקיה ובכל הידוריה?
ממלאך המוות ,וכמו שיהא לעתיד לבוא במהרה בימינו. השי”ת ,נמצא שבעצם השי”ת הוא המזכיר את שמו ,ושפיר אמר
והתוספות הביאו את דברי הערוך (ערך ערב א') בשם הירושלמי,
ולכן השטן נבהל בשמעו קול השופר ,שבו בעצם נמצא וטמון מפלתו הכתוב “אזכיר את שמי” .וזה מה שמצינו מדרש המובא בכתבי שהטעם שהשטן מתבהל ,כי לעתיד לבא ישחטו את מלאך המוות
בכל בחינותיו ,ולא עוד אלא שמדמה שהוא השופר שלעתיד ,כי האריז”ל‘ ,מי התוקע? הקב”ה הוא התוקע ,שנאמר וה’ אלקים בשופר ויתבטל מן העולם ,וכמו שנאמר (ישעיה כה ,ח) 'ובלע המות לנצח',
הרי השופר הוא בסוד שם הוי”ה ,הכולל את העבר וההווה והעתיד יתקע’ ,שלא רק על לעתיד נאמר ,אלא גם תקיעות ראש השנה שהוא וקול השופר הוא אשר יבשר שהגיע זמן העתיד וכמו שנאמר (שם
כאחד ,וממילא בו כבר נמצא וכלול כח השופר גדול שלעתיד לבוא, לזכרון ,הרי זכרון אחד עולה לכאן ולכאן ,וכאילו השי”ת עצמו תוקע כז ,יג) 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול' ,לכן 'כד שמע שטן קול
וגם הזיכוך והארת הנשמה שנזכה לעתיד לבוא ,שבהם נוכל לגבור וזוכר .וזה גם סוד אמרם ז”ל ‘שופר דלזכרון קאתי כלפנים’ ,כי כח שופר זמנא חדא ,בהיל ולא בהיל ,וכד תנינן ליה ,אמר :ודאי ההוא
לגמרי על השטן וכל כוחות הרע ,לכן השטן מדמה בשופר שהוא הזכרון מחבר ומייחד ,עד שהאדם עצמו נמצא כביכול לפני ולפנים שופרא דתקע שופר הגדול ,מטא זמניה להתבלע ,ומרתיע ומתערבב,
שופר שלעתיד כי כן הוא באמת. במחשבת השי”ת עצמו. ולית ליה פנאי למעבד קטיגוריא' ( -כאשר שומע השטן את קול השופר
והנה אין לך דבר המשכיח מהאדם את האמת ואמיתיות אלוקותו פעם אחת ,הרי הוא נבהל ואינו נבהל ,שמתחיל לחשוש אולי זהו השופר המבשר
ד כמו חומר האדם ,לכן דווקא על ידי קול השופר המעורר את נפשיותו
ורוחניותו ,יוכל האדם לזכור את השי”ת ולהיזכר לפניו יתברך
לטובה.
על הגאולה ,ובא זמן ביטולו מן העולם .אבל כאשר שוב שומע שחוזרים ותוקעים
תקיעות דמעומד ,הרי הוא אומר שזה וודאי שופר הגדול המבשר על הגאולה ,וכבר
מגיע זמנו להישחט ולהתבטל מן העולם ,והוא נרתע ומתבהל לגמרי ,ומתערבב ,ושוב
פעמיים באהבה אינו פנוי לקטרג).
אמנם מתחילה הוא בהיל ולא בהיל ,כי הנה שונה מצוות תקיעת
שופר משאר מצוות ש(עכ”פ מדברי קבלה) מעכב בו הכוונה והתעוררות
הלב ,כדאיתא בזוה”ק( ,והארכנו בזה במאמר הקודם ,ונרמז בקראי “אשרי העם
ג וכבר עמדו בזה המפרשים ,שכל דברי הירושלמי נראים כמין מדרש
פליאה ,הרי השטן הוא מלאך ,וכי במלאך שייך חששות ודמיונות?
יודעי תרועה” -שאין מספיק בעצם מעשה התרועה ,אלא צריך שיהא ‘יודעי תרועה’,
עבר הווה ועתיד וכי למה ידמה את קול שופר של מצוה דראש השנה לקול השופר
שלעתיד? גם למה כאשר כופלים ותוקעים הרי זה נקבע אצלו
וכנדרש בזוה”ק ‘יודעי רזא דתרועה’ ,ובמדרש איתא ‘שיודעים לפתות את בוראם ובאמת כח הזכרון עצמו הוא כח רוחני ,כח אלוקי ,כי לעומת החומר
בוודאות שזה קול שופר הגדול שלעתיד לבוא ,ומה נשתנה בקול
בתרועה’) ,לכן הרמב”ם הביא בהלכותיו בספר “משנה תורה” את העולמי שהוא כלה ונפסד ,ואין בו שום נצחיות ,הרי לעומת זה כח
השני יותר מבקול הראשון? (ובדרך צחות יש שהקשו על השטן ,וכי אינו
רמזי השופר ,וכמו שכתב ‘אע”פ שתקיעת שופר גזירת הכתוב רמז הזכרון הוא כח נצחי ,כי גם מה שכבר עבר נשאר קיים במחשבת
זוכר משנים שעברו ,שמדובר משופר של ראש השנה ולא משופר שלעתיד לבוא?).
יש בו עורו ישנים משינתכם’ ,כי הכוונה והרמז הוא חלק מהמצווה האדם בעל הזכרון( ,ובפרט לדברי הבעש”ט שהיכן שמחשבתו של אדם נמצא
א
עצמו ,שכוונת התורה לא להסתפק בגוף קיום מעשה המצווה של שם הוא עיקר מציאותו ,נמצא שבמה שהאדם זוכר הרי הוא עדיין נמצא שם ,ולא
תקיעת שופר ,אלא שגם נעורר את נפשנו ופנימיותנו על ידי קול עבר הימנו).
השופר ,ונגלה את אור נשמתנו ,שבזה נכניע את יצרנו אשר הוא ואם כן הזַ כְ ָרן אינו תחת גדר עוה”ז שהוא עולם עובר ,אלא הוא
השטן המקטרג עלינו. בעולם של נצחיות ,ולא עוד אלא שבזכרונות אפשר להעלות על ובמה? בשופר!
ומעתה יש לומר כיון שהכוונה והתעוררות הלב מעכב בתקיעת לב גם את העתיד ,נמצא שכח הזכרון כולל העבר וההווה והעתיד, ולביאור הענין נקדים ונתבונן במה שאמרו חז”ל (ר”ה טז‘ ).אמר
שופר ,לכן תקנו חכמים לכפול ולתקוע פעמיים ,בכדי שנכוון כי אכן כח הזכרון הוא הארה אלוקי המאיר על האדם ,והוא בסוד הקדוש ברוך הוא :אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות
דעתינו יפה אל המצווה ופנימיותה המתעורר על ידיה ,כי מצוה זו בא הארת שם הוי”ה ,שהוא בחינת ‘היה הוה ויהיה’ בפעם אחת( ,ואכן ושופרות ,מלכיות -כדי שתמליכוני עליכם ,זכרונות -כדי שיעלה
בכפילה; גם עצם מעשה המצוה בגזירת מלך ,וגם כוונתה ופנימיותה איתא מהאריז”ל שהדוחה מעצמו כל בחינת מוחין דקטנות ,שהם בסוד שם אלקים, זכרוניכם לפני לטובה ,ובמה בשופר' .והיינו שהכח להמליך את
להעיר נפשנו ולהתעורר מתרדמתנו ולהכניע חומריותנו. ויזכה לסוד מוחין דגדלות שהם בסוד שם הוי”ה ,יזכור ולא ישכח שום דבר), הקב"ה עלינו ולהיזכר לפניו לטובה הוא בכח תקיעת השופר ,ולכן
ולכן קול השופר המעורר כח הזכירה הוא למעלה מגדר גבול הזמן צריך לתקוע בשופר בכל אחד מהם.
וזה מה שכתב רש”י כאשר רואה את ישראל מחבבים את המצוות,
שהוא כאשר אנו שונים את המצוה ומקיימים אותם עם פנימיות ומאיר בו בחינת הנצח ,ומתאחדים בו העבר וההווה והעתיד ,שקול וצריך להבין למה דווקא על ידי תקיעת שופר נמליכו ונזכר לפניו
כוונתם ,שאז המצוות מאירים בנו ,ואנו מרגישים טעם וחביבות השופר מזכיר את העבר המפואר של כלל ישראל ,ומגלה את עומק לטובה ,אמנם הביאור בזה כי הנה החומריות והגשמיות שממנו
עצומה בהם ,והוא כאשר אנו זוכים לקול השופר ולרמזיה ,המעורר ההווה ,ומבשר ומטעים אותנו מהטוב שלעתיד לבוא ,וכמו שמצינו מורכב האדם ,מונעים אותו מלקבל על עצמו עול מלכות שמים,
את נפשנו רוחנו ונשמותינו לגבור על החומר ,ולקיים כל המצוות במדרשי חז”ל (ובעשרת טעמי ועניני רבי סעדיה גאון) שקול השופר מזכיר כי משכיחים ממנו את האמת ,ומשקיעים אותו בהבלי העולם ,עד
באהבה וחביבות עד אין קץ ,ובזה מתבטל הרע מאתנו. לנו זכירות המקיפים את כל ימות העולם של כלל ישראל. ששוגה כל ימיו ושנותיו בהבל וריק אשר לא יועילו ולא יצילו ,וכח
מתחיל מהעבר המפואר -שע”י קול השופר מתעוררים אבותינו החומר גדול כל כך עד שגם שכליות ודברי מוסר לא בהכרח יועילו,
ואכן דווקא כאשר חוזרים ותוקעים ומריעים ,ומתעורר היטב (וכמו שהבאנו במאמר הקודם מדברי ספר החינוך) ,ורק כאשר תתעורר נפשו
פנימיות נפשנו ,אז אנו תוקעים ומריעים על סדר הברכות דמלכיות הקדושים אברהם יצחק יעקב (כדאיתא בזוה”ק) ,ונזכר עקידת יצחק
שעדיין כאילו אפרו צבור על המזבח (כדאיתא בגמ’ ר”ה טז ,).ומתעורר בקרבו על ידי קול הפשוט החודר בעומק הנפש ,היא תנער אותו
זכרונות שופרות ,כי אז יש ביכולתנו להמליך מלך עלינו ולהיזכר מעפרורותו וישנוניותו עדי יוכל להתגבר על יצרו וחומריותו ,ויקבל
לפניו יתברך לטובה .ואז הוא שלמות ערבוב השטן ,כאשר עוררנו הארת מעמד הר סיני ומתן תורה (ענין ג’ לרס”ג) ,שעדיין (דברים ה יט)
“קול גדול ולא יסף” -ולא פסק ,כי קולו חזק וקיים לעולם (רש”י), על עצמו עול מלכות שמים.
בכח קול השופר את נפשינו רוחנו ונשמתינו ,וקדושת המצוה מאיר
ונביאת הנביאים מתעוררים ונזכרים (ענין ד’ לרס”ג) ,וזוכרים את בית וזה מה שמצינו שכאשר ממליכים מלך תוקעים בשופר( ,וכמו שהביא
ומתגלה בנו ,ואנו זוכים על ידיה לזיכוך עצום עד שאין שטן ואין פגע
המקדש (ענין ג’ לרס”ג) וכאילו אנו נמצאים בקודש הקדשים לפני רבי סעדיה גאון בטעם הראשון מעשרה הטעמים על תקיעת שופר) ,כי הכתוב
רע ,ובלע המוות לנצח שהשטן פורש לגמרי מאתנו.
ולפנים (וכמו שאמרו חז”ל ‘שופר דלכרון קאתי כלפנים דמי’) ,וכן השופר אומר "שום תשים עליך מלך" ,ודרשינן שתהא אימתו עליך ,שכל
מעובד מתוך שיעורו הקבוע של המשפיע הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א ,ניתן להאזין
לשיעורי הכנה לימים נוראים ב'קול דודי' 035.100.200שלוחה 1או בשלוחה 30 מזכיר את ההווה שהוא הדין המתעורר למעלה בזה ראש השנה, ענין המלכות הוא כאשר יראו העם מהמלך וייכנעו לפניו ,ובזה יוכל
לנהלם ולנהגם לטובתם ותועלתם ,וטבע חומר האדם שמונע אותו
רשפיה /כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות
מהכנעה וביטול ,לכן רק על ידי קול התקיעה המעורר ומרעיד את
נפשות העם יתעורר אימת המלך עליהם ,וייכנעו ויתבטלו לפניו.
המקושר באהבה לצדיק בביטול והכנעה גמורה ,אזי אין מחשבתו מבלבל ב
את הצדיק ,רק מי שאינו בטל מפריע במחשבותיו את הצדיק. אשרי איש שלא ישכחך
הרה"ק מקאמארנא זי"ע ('נתיב מצותיך' שביל א' אות ט"ו)
וכמו כן דווקא על ידי קול השופר יעלה זכרונינו לפניו יתברך
ג להערות והארות ,וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה 0
סיפורים בצלם של הבעש"ט ותלמידיו דאס חסיד'ישע לעבן
הקדוש ותלמידיו הקדושים ,אך ממה כאשר בעלי העגלה של לובלין התעטפו הם התכוונו לכך ברצינות.
בערב ראש השנה ב’קיטל’ לבן ,כדי להדמות אי אפשר לדעת עד כמה היה להם השגה שקורה בעולם הם בוודאי שכחו לגמרי. העבודה שהשי"ת
למלאכים המופשטים מחיזו דהאי עלמא ,במה שקורה שם ,במחיצתו של החוזה הם ישבו שם ,שורה שלימה של בעלי עגלה מזמין
אנה אבקשך
פשוטים ,עם מחזורים וספרי תהלים רטובים
מדמעות התעוררות הנשפכות מהם כמעיין,
כשאפילו ההכרזה של הגבאי על ההפסקה שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת
לפני התקיעות ,חלפה ליד אזניהם מבחוץ;
מה להם הפסקה ומי להם ,אחת לשנה
שהם נמצאים בגן עדן העליון והם ייצאו
מהי עבודת הסליחות?
עד כמה הוא אבוד וצריך רחמיו יתברך ,פסוקים ופיוטים .והנה שורש המנהג הוא
להפסקה?!
דווקא הפסוקים ,כי שפע וגילוי מלמעלה איך פגם בקשר עם הקל הגדול והנורא,
שאלה:
ואז הבחין הצדיק הרה”ק ר’ דוד’ל לעלוב’ער צריך לבוא על ידי פסוקי התורה הקדושה, שאין לו שום דרך להחזיר זאת בלתי רחמיו רצוני לדעת מהי עבודת בקשות
זי”ע בבעלי עגלה המתענגים על ה’ ,ומשהו אשר הם הם גילוי אורו יתברך .אך מוסיפים וחסדיו יתברך .ושנית ,כי השפעת הרחמים הסליחות מיום ראשון הבעל”ט ועד
צרם לו ‘אם בעלי העגלה נמצאים במצב אנו גם פיוטים לרוב ,הקשורים אל הפסוקים, היא מגדלותו ורוממותו יתברך אשר לית יום הכיפורים ,אשר השנה אנו זוכים
כזה ,בוודאי השאירו את הסוסים שלהם כי בפיוטים אלו אנו מתחברים ברגשי מחשבה תפיסא ביה ,ומגודל טובו וחסדו לעסוק בה כמעט שלשה שבועות?
רעבים בחוץ מהבוקר’ הבין מיד ,וייצא לבנו אנו אל הנאמר בתוך הפסוקים ,ובכך להשפיע לשפלי אנוש כמונו ,ולכן כדי לזכות וגם מהו פשר המזמורים והפסוקים
הרה”ק ר’ דוד’ל אל הסוסים שחנו לפני מתחברים אל המשכת אורו יתברך ורחמיו לרחמים רבים ,צריך להכיר בגדלותו. והפיוטים השונים והעבודה בהם?
ביהמ”ד ,והחל להעמיס לפני הסוסים ערמות וחסדיו העליונים. וזהו ענין אמירת י”ג מידות של רחמים ,אשר
שחת ,להשביע רעבונם. ויש לציין כי צדיקים הפליגו מאוד בעבודה
זו של בקשת רחמים ,ומובא שהבעש”ט
הן גילוי אור גדלות ורוממות השי”ת ,והן
מעוררות רחמיו יתברך ,כמו שאמר הקב”ה
תשובה:
כה עסק הרה”ק ר’ דוד’ל לבדו שעה ארוכה הגדרת העבודה בקצרה היא :לבקש רחמים,
הק’ אמר על עצמו שאם היה עוד מישהו למשה על י”ג מידות “כל זמן שישראל
בעבודת הדביקות ב’ורחמיו על כל מעשיו’ כדי לעורר רחמיו יתברך.
שמעתיר בסליחות כמוהו ,כבר היתה באה חוטאים עשה לפני כסדר הזה ואני מוחל
בהאכלת הסוסים ,עד שסיים ,ורק אז נכנס
הגאולה השלימה .וכן ראו התעוררות רבה להם”. וביאור הדברים :כאשר רח”ל יהודי חוטא,
החוזה הקדוש לביהמ”ד לתקיעות הקדושות. הוא מתרחק בכך מהשי”ת ,הוא פוגם בקשר
בעבודה זו בצל הצדיקים הקדושים זי”ע ועל פי זה נבין את סדר הסליחות כפי שמבואר
אחרי תפילת מוסף ,נענה החוזה הקדוש ויבדלחט”א בכל דור ודור .ועל כן נהגו בפוסקים ,שנחלק לשלשה :שבחו של מקום שלו עם השי”ת .איך ייתכן שביום אחד
ואמר“ :האכלת הסוסים של ר’ דוד’ל היא חסידים לדורותיהם להיות בצל הצדיקים – ב’אשרי’ והפסוקים שלאחר מכן ,בקשת יחליט שהוא שב בתשובה ,והקשר יחזור
שהמתיקה את כל הגזירות ,ופעלה לנו שנה בעת הזאת רחמים – בי”ג מידות של רחמים והפסוקים מאליו?! הרי בעצמו קלקל את הקשר רח”ל.
טובה ומתוקה”. ולאחר מכן מסיימים בנפילת אפים ,שצורתה והפיוטים שסביבם ,ומסתיים בנפילת התשובה היא שאכן ,מצד ההגיון אין מקום
היא להתנפל על ה’ ,להשליך עצמנו עליו, אפים .ובאמת הרי זה ממש כענין התפילה, לסליחה ומחילה ,אך מצד רוב רחמיו וחסדיו
להיתלות לגמרי בו – זיך ארויף ווארפן אויפן המתחילה בשבחו של מקום בפסוקי דזמרה, יתברך ,הוא מתקן את הפגמים שאנו פגמנו
סיפור זה היה שגור על פיהם של חסידים ממשיכה בבקשת רחמים בשמונה עשרה, וקלקלנו ,ומוחה פשעינו ,כלשון הכתוב
אויבערשטן .שזוהי שלימות בקשת רחמים
בימים אלו ,ולא בגלל חלק הסוד שבו והמשכת אור י”ג מידות של רחמים. ומסתיימת בנפילת אפים. “כרוב רחמיך מחה פשעי” – כי רק על ידי
-שבזה אין לנו כל השגה בעבודותיהם והביאור בזה ,כי שבחו של מקום הוא ההכרה התעוררות רחמים רבים מלמעלה זוכים אנו
והנה עד עתה נתבאר שעבודה זו היא ‘יום
הקדושות של הצדיקים בהמתקת הדינים בגדלות השי”ת ,וכפי הכלל בפנימיות לסליחה וחידוש הקשר והאהבה כמאז.
כיפור’דיגע עבודה’ -עבודה של המשכת
-אלא בגלל חלק הפשט שבו ,שמלמד התורה ,הרי שהכרה זו בגדלות השי”ת ומהו העומק של ‘רחמים רבים’? זהו שפע
רחמים רבים וסליחה ומחילה ,ששייכת
אותנו מהי עבודת ראש השנה; שאינה אלא אמנם גם לחודש אלול .אך בספה”ק מבואר מלמטה גם מעוררת למעלה גילוי אור גדלות בלתי גבול .שפע שהשי”ת משפיע מעל
להתבטל לרצון ה’ ,בכל סוג עבודה שהשי”ת גם בחינה שבה עבודת הסליחות היא ‘ראש השי”ת (כמשל המבואר בספה”ק ,שכמו שמשבחים לסדרי ומהלכי ההנהגה שקבע בבריאה ,ולכן
מזמין לנו ביום זה ,גם אם יהא זה האכלת השנה’דיגע עבודה’ -עבודה של המלכת את החכם בחכמתו והנדיב בנדבת לבו ,הרי שמעוררים זה שפע שבא אך ורק מצדו יתברך ,שהוא
סוסים ,שדווקא הביטול הזה הוא שפועל את השי”ת ,לעורר רצונו למלוך עלינו ולחדש בו לגלות את מידתו ביתר שאת ,כך בנמשל למעלה, מעל כל גבול .כי אם לשפוט לפי מהלכי
כל ההמתקה. עולמו בשנה הבעל”ט ,וכפי שמבואר על ידי ההכרה בגדלות השי”ת למטה – מעוררים הבריאה ,הרי אין הגיון בסליחות ,אך אכן,
בראשונים שענין הסליחות הוא הקדמת גילוי אור זה מלמעלה) .וכמבואר ב’קדושת לוי’ השי”ת מרחם עלינו אף כשאין אנו ראויים
בדברי חז”ל “לעולם יספר בשבחו של מקום על פי מהלכי הבריאה“ .וחנותי את אשר
ברכת מזל טוב התחנונים לקראת ראש השנה.
ואחר כך יתפלל” ,שעל ידי כן מעורר השפע אחון” – “אף על פי שאינו הגון ואינו כדאי”.
שלוחה בזה לידידנו החשוב
והענין מבואר ב’תפארת שלמה’ ,בביאור
הרה"ח ר' נפתלי הירצקא ברי"ש שטיינבערגער שליט"א מלמעלה. ועצם זה שהשי”ת מרחם עליך ברוב רחמיו
מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר הטעם למה מתחילים באמירת הסליחות
· תומך חיים · וכמובן שבד בבד ,הרי שהפסוקים הנאמרים האין-סופיים ,זה עצמו כבר מחזיר את הקשר
לרגל הולדת בתו למזל טוב ביום ראשון – מוצאי שבת ,כי שבת קודש
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה שם עוסקים גם בשפלותנו ,כי כאמור ,האדם כמקדם ,וזוהי סליחה.
היא השורש של כל הבריאה (המתחדשת בראש
מכיר בעת הזאת עד כמה הוא מוכרח להגיע ואיך האדם יכול לעורר רחמים רבים? כשהאדם
השנה – יום בריאת האדם) ,ובה מתעורר כל
ברכת מזל טוב הרצון בכלל ישראל ובבריאת כל העולמות.
לרחמי השי”ת ותלויים אנו בו וברחמיו מרגיש שלא מגיע לו כלום ,והוא חסר אונים,
שלוחה בזה לידידנו החשוב
יתברך.
הרה"ח ר' עקיבא ווייזער שליט"א על כן באים לעורר אז ,ביום ראשון, ואם השי”ת לא ירחם עליו הוא אבוד ,והוא
מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר תלוי לגמרי בהשי”ת ,ומפיל את עצמו לגמרי
· תומך חיים · שאז מתחילה הבריאה ,לעורר את הרצון לאחר מכן אנו ממשיכים בבקשת רחמים,
לרגל הולדת בתו למזל טוב העליון בנו ,וזאת על ידי הסליחות ובקשת שעיקרה הוא אמירת י”ג מידות של רחמים, על השי”ת ,ומאמין ומקווה שהשי”ת ירחם
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה
הרחמים ,אשר יסודתם של י”ג מידות של שכאמור הבטיח השי”ת שכאשר יעשו לפניו עליו – אז מעורר עליו השי”ת רחמיו הרבים,
כסדר זה ימחול לחטאינו ,וכאמור שרק מצד וסולח ומוחל ומחדש ימים מקדם.
ברכת מזל טוב רחמים בהררי קודש בשורש הרצון .ועל ידי
רחמיו הרבים אנו זוכים לסליחה ומחילה
שלוחה בזה לידידנו החשוב התעוררות הרצון בנו ,למלוך עלינו ולחדש אך בדיוק לכן יש תנאי קודם לעורר רחמים
הרה"ח ר' שניאור זלמן העלער שליט"א הבריאה בשביל ישראל ,מתקיימת בזה גם וחידוש המשכת אורו יתברך עלינו. רבים ,והוא :להכיר בגדלותו ורוממותו יתברך.
מחשובי תומכינו הנכבדים
לרגל הולדת בתו למזל טוב עבודת ראש השנה. ומסביב לי”ג מידות של רחמים אומרים וזאת משתי סיבות :קודם כל כדי לדעת
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנה רוב נחת דקדושה
ברכת מזל טוב ברכת מזל טוב כוס תנחומין
שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט
ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט שלוחה בזה לידידנו הנכבד ,המוכתר במעלות רמות ,איש אשר רוח בו ,הפצת אור מרן הבעש"ט
הרה"ח ר' אברהם יצחק ברמ"מ סאמעט
ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו ותלמידיו הק' זי"ע קרוב ללבו
שליט"א
מסור בלו"נ למפעלות 'קול דודי' מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
שליט"א הרה"ח ר' מאיר צבי היימליך שליט"א הרה"ח ר' יהודה צבי ווייזער
מחשובי תומכינו החשובים ,ומבוני משרדי מעפלות החסידות 'קול דודי'
• בריח התיכון • מסור בלו"נ למפעלות 'קול דודי' מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר
• בריח התיכון • היושב בעמק הבכה על פטירת אמו החשובה
לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט
לרגל השמחה במעונו בהולדת בתו למז"ט
ע"ה מרת רייזל בת"ר עקיבא
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח, המקום ינחם אותך ואת כל המשפחה הכבודה ,ובמהרה נזכה לראות בנחמתן של ציון וירושלים,
בבריות גופא ונהורא מעליא בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות רוב נחת דקדושה ממנה ומכל יוצ"ח,
בבריות גופא ונהורא מעליא ולא ישמע שוב ושבר בגבולינו ובגבולות עמך בית ישראל
מפעלות קול דודי מפעלות קול דודי
מפעלות קול דודי
הקידושא רבה בהיכל 'כולל ברסלב' שבטי ישראל 48
ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' 035.100.200שלוחה | 4 > 12אחראי ראשי של מערכת ההפצה 02-5359903 :שלוחה 2 ד
יתברך השם בעזרת
ֶנ ֶפ ׁש ִּכי ֶנ ֱא ָנ ָחה? ָּבא ׁ ַש ָּבת!
ש++בת חיי שרה ,תש+פ"ז
שבת עילאית ונכספת
עם משפיעי קול דודי
השבת שתשאיר רושם
וחקיקה בנשמתכם לעולמים
050.413.1519 לפרטים
ולהרשמה:
ֵמ'אַ ׁ ְשֵרי'
בסיעתא דשמיא
וְ ַעד 'אַ ָּתה
הָ ְראֵ תָ '
עם הבנה והארה פנימית
קל
בכללמנשיאה
בא קום ,בדרכים,
כס
על ניות ,בתפילות,
הפארענטשעס,
וביני לביני
הסט שיאיר לך את ימי
הרחמים ,המלכות והיחוד
נמ_+ליכו וניח+דו
מתוך מאמרי העלון המלהיב 'יחידתי'
ארבע חוברות בפורמט כיס
אלול • ראש השנה • יום
כיפור • סוכות ושמחת תורה
להשיג בחנויות
ובמוקדים הקבועים
להזמנת מוקד ולכמויות02-535-9903 :
שלוחה 4משעה 7בערב
אגף הוצאה לאור
