מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
שנה כ"ז גליון מ"ז )אלף שנ"ג( פרשת נצו"י
כ"ג אלול תשפ"ו לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען8:05 : לונדון= 7:25 : מאנסי -קרית יואל= 7:09 : הדלקה"נ :ברוקלין= 7:08 :
אנטווערפען9:31 : לונדון= 8:51 : מאנסי -קרית יואל= 8:35 : מוצשב"ק :ברוקלין= 8:34 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
כרת עמך היום נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
בענין שלא להתייאש ח"ו מלעשות תשובה קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שמ"ח[ /מ"ב
רב חסדא )כג(:
לעברך בברית ה' אלקיך )פרשתן ,כ"ט י"א( .שמעתי מכקזמו"ר מהר"ש ענגיל זצ"ל ,שהי' פעם בצאנז בשבת פרשת נצבים בכבוד רבותיו:
לפני סליחות זכור ברית של ערב ראש השנה ,ואא"ז הרה"ק מצאנז זי"ע אמר תורה בסעודה שלישית יותר משני
שעות ,ענינים נשגבים שאף החסידים הזקנים לא השיגום מרוב עמקותם ,והבין רק מה שמדבר מעולמות העליונים, מאוד היה נזהר בכבוד רבותיו ,ולא הורה שום הוראה במקום
אבל מתוך הדברים קלט שאמר עה"פ לעברך בברית ה"א וכו' אשר אנכי כרת' עמך' היום' ,שסופי ג' תיבות אלו הם רבו ,אף מילתא דפשיטא מאוד )פח( .והיה אומר :כל החולק על רבו
)כל הכתוב לחיים צאנז בהוספות( כתם ,לרמז שאפילו אם ח"ו יש כתם בישראל ,אעפ"כ כורת ה"א עמנו ברית. כאילו חולק על השכינה ,שנאמר )במדבר כ"ו ט'( בהצותם על ה' )פט(.
הרה"ק מצאנז היה רגיל לצעוק בסעודה שלישית בחודש אלול :הרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע היה רגיל לצעוק :זושא, פרשתן:
זושא ,מתי תעשה תשובה ,והשיב לעצמו מעתה אתחיל לעשות תשובה ,וחזר והיה שואל לעצמו ,זושא ,זושא ,הלא אמר רב חסדא :אין התורה נקנית אלא בסימנין) ,פרש"י :סימני
גם אתמול אמרת כך שמעתה אתחיל לעשות תשובה ולא עשית ,ושוב השיב ,אבל מעתה באמת אעשה תשובה .ופ"א השמועות זו אחר זו וסימני חכמים כדרך שיש בהש"ס ,ותשים
שמעתי ממנו שאמר ,אבל הרבי ר' זושא היה יודע כמה פעמים להגיד זאת ,והכפיל דבריו כמה פעמים) .דרכי חיים אות י"ג( גירסא דסמניה בפיהם( שנאמר )דברים ל"א( :שימה בפיהם ,אל תקרי
שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך )הושע י"ד ב'( .אפי' הגיעו העוונות עד ה' אלקיך ,בכ"ז שובה ישראל ,כי שימה אלא סימנה .שמעה רב תחליפא ממערבא אזל אמרה קמיה
כשלת בעונך ,כל העוונות הם רק כשלון ,כי שורש נשמת ישראל חצובה מתחת כסא הכבוד ,ונמשכת רק להטוב, דר' אבהו ,אמר :אתון מהתם מתניתו לה ,אנן מהכא מתנינן לה,
והרע רק מצד פתוי היצה"ר ,ואח"כ מפילו ביאוש ,כי לא תועיל לו תשובה ,כי גדול עוונו מנשוא ,וביחוד אם פגם
בחטאים כאלו שמובא בספה"ק שאין מועיל תשובה עליהם ,וגם ע"ז נאמר שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך, הציבי לך ציונים שימי לך וגו' ,עשו ציונים לתורה ,ומאי משמע דהאי
)בית אברהם סלאנים ,לשבת שובה( ואין ח"ו להתיאש ,כי הם רק כשלונות ,וידו פשוטה לקבל שבים הרוצים באמת. ציון לישנא דסימנא הוא ,דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון )צ(.
פעם הגיע הרה"ק רבי יוסף ]בן הרה"ק רבי דוד[ מקשאנוב מבית חותנו ]הרה"ק רבי מענדל מגלאגוב[ לבית זקינו וז"ל השל"ה )צא( :וראיתי הרבה בני אדם כשיש סימן בגמרא אין
הוא רבינו מצאנז ,עודנו עומד בחדר החיצון הגיד להנוכחים דברי תורה ששמע מחמיו ,יצא רבינו לחדר החיצון ,קרא לומדים הסימן ואין קורין אותו ,וחלילה לעשות כן .ואני חושב כי
לו ושאל אותו מה הוא מדבר ,ענה :שאומר דברי תורה בשם חותנו ,אמר רבינו :הארך וואס איז תורה ,אש ,א 'סודות גדולים' מרומזים בסימנים ,נוסף על הפשוטו מה שמורה
פייער ,תמיד ,שטענדיג ,תוקד ,זאל פלאקערן ,על המזבח ,אויפ'ן הארץ ,לא תכבה ,עס זאל נישט פארלאשן ווערן, הסימן.
)י"ג אורות ח"א דף ר"ג( והוסיף ,אפילו מיד אחר עבירה חמורה )כלומר לבל להתייאש(. פח .מס' עירובין דף ס"ד ע"ב .פט .מס' סנהדרין דף ק"י ע"א .צ .מס' עירובין
זכיתי ,כשהיה ]הרה"צ ר' לייזע זצ"ל מחסידי סלאנים[ לעת זקנותו בהיותו חלוש ,ביקש ממני שאתלווה עמו לביתו דף נ"ד ע"ב .ובס' בן יהוידע הובא דבר נפלא ע"ז וז"ל :אין התורה נקנית אלא
בחזרו מהביהכנ"ס .היה נשען עלי ובלכתנו יחד היה מספר לי הרבה סיפורים מהרה"ק מקאברין וכך מהיסוה"ע זי"ע. בסימנין .נ"ל בס"ד דלעיל )דף כ"א ע"ב( אמר רבא כל הלוהג בהם טועם טעם
לעיתים הייתי בא לביתו וקבלני בסבר פנים יפות ]וכו'[ .באחד הפעמים קרא לי בערב ראש השנה לאחר תפלת בשר ,והכונה שיש לתורה דין בשר ,דקי"ל אם נתעלם מן העין נאסר ,אך הוטל
שחרית ,כשהוא עומד ליד ארון הספרים מצחו נשען על ידו ,ושאל אותי :ישראל שמעון ,ווי גייט מען צו צום נייעם בו סימן ,דהיינו שתי חותמות לא יאסר ,וכן התורה אם תתעלם מעין שכלו של
יאהר ,כמובן שלא עניתי לו דבר ,וכך התבונן משך כמה מינוט ,ואח"כ נענה אלי :דו ווייסט וואס מען זאגט ,מען אדם תשכח ממנו ,ובאמת מוכרח שתתעלם איזה שעה בעת שעוסק במלאכתו,
זאגט דעם פסוק ה' צבקות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה .קום לאמיר גיין .היינו שצריכים להתחזק בזה שה' עמנו כי הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם ,לכך צריך לעשות לה סימנים כדי שלא
ואל לנו להתייאש חלילה ]לימים ראיתי כי בתלמוד ירושלמי ברכות )פ"ה ה"א( איתא ,רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן תשתכח .ולז"א אין התורה נקנית אלא בסימנין לשון רבים ,דהיינו סימן בתוך
)מזקנים אתבונן ח"ב( ]אמרו[ .לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך ,ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה[. סימן ,כי סימן המובהק הוא שיהיה כפול ,כאשר תמצא באותיות סימן שיש
בחנוכה פי' הרה"ק מצאנז זצ"ל את הגמ' )שבת כ"א ע"א( כבתה זקוק לה ,דהיינו אם אדם בישראל מרגיש בעצמו במילואם עוד סימן ,כי מלוי אות סמך הוא מספר ס' ,ומלוי יו"ד הוא ג"כ עשר.
שעשה הרבה חטאים ,יכול חלילה עי"ז להתייאש מלעשות תשובה ,על זה אמרו חז"ל שאפילו כבתה ,שנראה לו ומלוי נו"ן הוא ג"כ נו"ן ,ומלוי מ"ם ג"כ מ"ם ,ולכן אומרים סימן בתוך סימן,
שכבתה נרו ,מיראת ה' ,זקוק לה ,צריך להדליקו מחדש ,ולא יתייאש מתורה ומצות ,כי עי"ז יהיה בכוחו לתקן הכל. סימן מובהק ,דוגמת חותם בתוך חותם האמור בדין הבשר .ולז"א משה קבל
)חמדה גנוזה ח"א ,אות צ"ז( תורה מסיני ,ולא אמר בסיני ,אלא מסיני ,כי בתיבת מסינ"י יש צירוף אותיות
סימ"ן ,שגם הוא קבל התורה ע"י סימנים .ולכן א"ל שימה בפיהם ,ב' פיהם ,כי
הרה"ק מליסקא זי"ע היה פעם בראש השנה אצל הרה"ק מו"ה צבי הירש מרימינוב זי"ע ,ואמר הרה"ק זצ"ל בליל
ב"פ פ' עולה מספר סימ"ן .צא .תורה שבע"פ ערך סימנים.
ראש השנה קודם הקידוש :העולם סוברים תשובה הוא ווער ווייס וואס? תשובה איזט נור מאן זאלל אויף זיך מקבל
זיין מעהר ניכט צו טוהן וואס מאן האט ביז יעצט געטוהן .ואמר אא"ז ]מליסקא[ שנדמה לו כאילו נטלו מעל ראשו לרבים השואלים:
)דרכי הישר והטוב דף י"ג ע"א( הר גדול. מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי יוסף באב"ד זצ"ל
בעל מנחת חינוך מטארנאפאל
ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
כ"ד אלול שנת תרל"ד לפ"ק
עס איז געווען א איד פון פוילן ,וואס איז אמאל געקומען פון דערווייטנס צום בית דין הגה"ק רבי יוסף באב"ד זצ"ל מטארנאפאל בעל מנחת חינוך איז געבוירן שנת תקס"ב לפ"ק צו זיין
שטוב פון מנחת חינוך ,און ער האט געפרעגט אויב ער קען אריינגיין צום מנחת חינוך ,ווען טאטע רבי משה באב"ד זצ"ל אבד"ק פשעווארסק יצ"ו ,אייניקעל פון הגאון רבי יהושע העשיל
ער איז אריינגעגאנגען ,האט ער תיכף גע'חלש'ט .מען האט אים פרובירט צו דערמינטערן, באב"ד אבד"ק טארנאפאל יצ"ו ,ער איז געווען א איידעם ביי רבי ארי' ליבוש מטארניגראד זצ"ל
און עס איז אים בעסער געווארן ,און ער איז געווארן געזונט ,האט מען אים געפרעגט ,וואס טאטע פון הרה"ק מצאנז זצ"ל .שנת תרי"ז לפ"ק איז ער געווארן רב אויף זיין זיידע'ס פלאץ אין
איז געשען ,האט ער געענטפערט אז ער איז געווען א גרויסער עושר ,און ער האט זיך געפירט שטאט טארנאפאל יצ"ו ,ער האט פארפאסט דעם באקאנטן ספר מנחת חינוך ,וואס מיט די ברכה
ווי אן ערליכער איד ,ביז זיין ערשטע פרוי איז געשטארבן ,און ער האט חתונה געהאט פון זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל איז דאס פארשפרייט אין אלע אידישע שטובער איבער די
נאכאמאל ,און זי האט אים אפגעקערט פונעם ריכטיגן וועג ,ביז ער איז רח"ל געווארן א וועלט .ער איז נסתלק געווארן אין טאג וואס ער איז געבוירן כ"ד אלול שנת תרל"ד לפ"ק ,זיין
פושע ישראל ,און ביי אים אין שטוב האט מען געקאכט נבילות וטריפות ,און ער האט אויך הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט טארנאפאל יצ"ו.
זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל שרייבט :מיין באליבטער שוואגער ,מיין זעל פרייט זיך נישט צוגעלאזט קיין שום איד זאל קומען צו אים בעטן צדקה.
איין טאג האט ער זיך אראפגעלייגט כאפן א דרימל ,און ער האט גע'חלומ'ט אז ער איז ווען איך געדענק ווען מיר האבן צוזאמען געלערנט ,און אין דעם אייבערשטנ'ס תורה האט
אויפגעפלאמט אונזער הארץ מיט פלפולים וכו' ,און אונזער נפש איז געווען איבערגעפילט געשטארבן ,און מען האט אים געברענגט צום בית דין של מעלה ,מען האט אים געוויזן אלע
מיט פרייד ,ביז איר זענט אויסגעקריצט אויף דער וואנט מיט רוב שמחה ,אזוי ווי א שמחה זיינע שלעכטע מעשים ,און בית דין של מעלה האט אים דן געווען מיט שרעקליכע דינים אים
צו געבן גיהנם און אנדערע ביטערע עונשים רח"ל ,פאר מען האט ארויסגעגעבן דעם פסק איז אין די יונגע יארן) .ילקוט אגרות קודש ,מכתב ע"ג(
געקומען דער מנחת חינוך און ער האט געזאגט ,לאזט אים אפ ,לאזט אים נאך לעבן ,ווייל *
דער מנחת חינוך פלעגט קודם פארן צו איינעם פון די צדיקי הדור ,אבער נאך וואס אמאל איך ווייס ער וועט נאך תשובה טון .און מ'האט אים געזאגט אז דער אלטער איד איז דער
זענען געקומען צו אים צוויי אייניקלעך פון דעם רבי'ן פאר א דין תורה צוליב געשעפטן וואס טארנאפאלער רב ,און ער האט זיך אויפגעוועקט ,און ער האט טאקע מקבל געווען צו טון
זיי האבן געהאט אויף פעלדער ,און דער מנחת חינוך האט נישט געקענט גלייבן וואס ער ריכטיגע תשובה ,ער האט צעבראכן אלע זיינע כלים ,און ער האט געקויפט נייע ,און זיך
האט געהערט אז זיי טוען זיך באשעפטיגן מיט די זאכן ,האט ער זיך אנגערופן מיט גרויס אנגעפאנגען פירן ווי אן ערליכער איד .נאכדעם איז ער געפארן זען דעם טארנאפאלער רב
וואונדער :וואס ,אין דעם זענט עטס עוסק ]און נישט אין תורה ועבודת ה'[ ,און ער האט וואס האט ממליץ טוב געווען פאר אים ביים בית דין של מעלה .אזוי ווי ער איז
אויפגעהערט צו פארן צו דעם רבי'ן .און ער איז געקומען נאכדעם צו זיין שוואגער הרה"ק אריינגעקומען אין זיין צימער און ער האט געזען די הייליגע צורה ,האט ער געזען אז דאס
מצאנז זצ"ל ,און האט זיך אפגערעדט אז די חסידים פון דעם רבי'ן האבן פארברענט פילע איז טאקע די צורה וואס ער האט געזען ביים בית דין של מעלה .און פון גרויס צומישעניש
האט ער גע'חלש'ט) .אלף כתב אות תל"ח( פון זיינע כתבים ,ווייל ער האט אויפגעהערט צו פארן צו אים.
* האט אים דער צאנזער רב געפרעגט אויב עס איז נאך געבליבן עפעס פון זיינע כתבים וואס
הגאון הגדול רבי מאיר אריק זצ"ל האט געהערט פון זיין רבי'ן הגאון ר' יעקעלע זענען נישט פארברענט געווארן .האט ער אים געענטפערט אז ער האט א חיבור מיט הגהות
אויפן ספר החינוך .האט אים הרה"ק מצאנז געזאגט ער זאל דרוקן דעם חיבור ,און האט רימליווער זצ"ל ,אז ער איז אמאל געפארן אויף א דין תורה קיין טארנאפאל צוזאמען מיט'ן
אים אנגעוואונטשן אז דער ספר וועט נישט פעלן אין קיין שום אידישע שטוב ,און דאס איז מנחת חינוך ]רבי מאיר אריק האט זיך שטענדיג אפגערעדט פארוואס ער איז נישט געפארן מיט זיין
רבי'ן צו קענען דעם מנחת חינוך[ .און ווען ער איז צוריקגעקומען ,האט אים ר' יעקעלע דער פארכטיגער חיבור מנחת חינוך) .זרעא קדישא לינסק ,דף תכ"ה(
רימליווער געזאגט :איך ווייס נישט ,איך זעה נישט דעם טארנאפאלער רב )ער האט אים נישט *
רבי צבי הירש מרודניק זצ"ל האט דערציילט ,אז ווען דער מנחת חינוך האט געגעסן ארויס געוויזן דעמאלטס זיין גרויסקייט( ,אבער שפעטער ,ווען עס איז ארויסגעקומען דער ספר
קעסט ביי זיין שווער רבי לייבוש מטארניגראד זצ"ל ]טאטע פון הרה"ק מצאנז זצ"ל[ ,האט מנחת חינוך ,איז ער ארויסגעגאנגען פון די כלים פון התפעלות ,און ער האט זיך אנגערופן:
ער געלערנט צוזאמען בחברותא מיט זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל .און דער צאנזער רב אזויפיל תורה ,און ער האט זיך געקענט איינהאלטן.
הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל האט געזאגט :פון אלע ספרים וואס איך לערן קומט מיר האט געזאגט פאר זיין שוואגער אז עס איז נישט גוט אז זיי זאלן לערנען צוזאמען אזוי ווי
חברים ,ווייל אזוי וועט זיך טרעפן ויכוחים צווישן זיי ,דער וועט זאגן אזוי ,און דער וועט קאפ וויי ,אבער פון ספר מנחת חינוך ווער איך זאט) .שיח זקנים ח"א דף של"ח(
* זאגן אזוי ,דערפאר זאל איינער אויפנעמען דעם צווייטן אלס א רבי ,און דורך דעם וועט מען
הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זצ"ל פלעגט דערציילן יעדן מוצאי שבת ווען ער האט נישט קענען ריכטיג לערנען .און דער צאנזער רב האט אויפגענומען דעם מנחת חינוך פאר זיין
רבי'ן ,ער איז געווען זיין תלמיד ,און ער האט אים באמת געהאלטן פאר זיין רבי'ן ,און ער געהאט צו דערציילן א מעשה פון בעל שם טוב הק' זצ"ל ,אז הרה"ק מרוזין זצ"ל איז אמאל
געקומען צום שטאט טארניפאל ,דער מנחת חינוך איז געזעסן דעמאלטס און געלערנט מיט האט געלערנט זייער אסאך פון אים) .חמדה גנוזה ח"ב דף ל"א(
זיינע תלמידים און איז געווען זייער שטארק פארטיפט אין א שווערן תוספות ,און ווען ער *
מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל האט דערציילט ,אמאל אויף די עלטער האט דער מנחת האט געהערט אז דער הייליגער רוזינער איז געקומען אין שטאט ,האט ער געזאגט פאר זיינע
חינוך געשיקט פרעגן פון זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל ,אויב ער געדענקט נאך אז אין תלמידים ,לאמיר יעצט מקצר זיין מיט'ן תוספות ,און לאמיר עס שנעל לערנען ,כדי צו
זייערע יונגע יארן ווען זיי האבן געלערנט אינאיינעם ,האבן זיי געלערנט תורה לשמה .האט קענען גיין מקבל פנים זיין דעם צדיק ,ער האט טאקע אזוי געטון .און דעמאלטס זענען
דער צאנזער רב געענטפערט ,תורה לשמה געדענק איך נישט אז מיר האבן געלערנט ,אבער אריינגעקומען צו אים אין שטוב דער ראש הקהל פון שטאט מיט אנדערע חשוב'ע פון די
דאס געדענק איך ,אז ווען מיר האבן געלערנט אין די גמרא אמר אביי ,האט אביי געזאגט .קהלה וואס האבן זיך געדארפט דורכרעדן מיט אים א וויכטיגע ענין ,און ווען מען האט
געענדיגט האט זיך שוין געהאט פארשלעפט די צייט ,און דער רוזינער איז שוין געהאט )מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(
אוועקגעפארן פון שטאט ,דער מנחת חינוך איז געוואויר געווארן פון דעם ,און ער האט *
געהאט פון דעם גרויסע צער.
תתמז( סיפר לי ש"ב כ"ק מרן אדמו"ר בעל
א טאג שפעטער איז הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זצ"ל געקומען קיין טארניפאל ,און
עקידת יצחק זי"ע הי"ד ]יודה"ל כ"ג אלול[ ,שסיפר לו ער איז געגאנגען באזוכן דעם מנחת חינוך ,האט ער געזען אז דער מנחת חינוך זעט אויס
זייער פארדאגה'ט און פארצער'ט .האט אים רבי מאיר פרעמישלאנער געזאגט אז ער האט א
אביו דודי כ"ק מרן אדמו"ר בעל תפארת שמואל הארבן רמב"ם ,און דער מנחת חינוך האט אים געזאגט א תירוץ ,און רבי מאיר
זי"ע ,שבהיותו עלם קטן לקח אותו אביו ]הרה"ק רבי פרעמישלאנער האט אראפגעלייגט דעם קאפ אויפ'ן ארעם אויף עטליכע מינוט ,און ער האט
געזאגט אז ער האט זייער גוט פארענטפערט ,און אויך אין הימל איז מען מסכים צו דעם
יחיאל מאלכסנדר זי"ע[ על ידיו הקדושים ,ואמר לו תירוץ .אבער ער האט נאך א קשיא אויפ'ן רמב"ם ,און דער מנחת חינוך האט אים דאס
אויך פארענטפערט ,אזוי איז געווען עטליכע מאל ,און יעדע מאל האט רבי מאיר
בזה"ל :שמואל ,גלייב מיר ,איך האב קיין שום
פרעמישלאנער אראפגעלייגט די קאפ און געזאגט ,אין הימל איז מען מסכים אויף אלע
התחזקות נאר וואס איך שיק געלט קיין ארץ תירוצים פון מנחת חינוך אז דאס איז אמת.
און ער האט אים געפרעגט פארוואס ער זעט אויס אזוי פארצער'ט ,האט ער אים
געענטפערט ,ווייל ער האט נעכטן געהאט א געלעגנהייט צו מקבל פנים זיין דעם הייליגן ישראל ,אויף קופת ר' מאיר בעל הנס.
ידוע לכל עד כמה מסר עצמו אותו צדיק חו"ז רוזינער וואס איז געווען דארט אין שטאט ,און ער האט אים אבער למעשה נישט באגעגענט.
האט רבי מאיר פרעמישלאנער אים געזאגט :איך וועל שרייבן פאר'ן רוזינער א בריוו אים צו
אדמו"ר הזקן ]מאלכסנדר[ זי"ע כמה פעמים ,שלא פארענטפערן ,און ער האט אים געשריבן אינעם בריוו אזוי :די געזעץ איז ,אז ווען עס פארט
דורך אין די גאס א וואגן וואס געהערט פאר די קעניגרייך ,דארפן אלע וועגענער וואס גייען
הניח לעצמו ארוחת לילה ,ושלח מכספו
דעמאלטס אין די גאס ,זיך רוקן אויף די זייט ,כדי צו מאכן פלאץ פאר די וואגן פונעם
קייסער .אויסער אויב עס גייט דארט דורך א שווערע אנגעלאדענטע וואגן ,דארף זיך דאס )אורות רבותינו אלכסנדר ,דף י"ז אות ג'( לארה"ק ת"ו.
נישט רוקן פאר די קעניגליכע וואגן .און ער האט אויסגעפירט :דער מנחת חינוך איז א וואגן
אנגעפילט מיט תורה לשמה ,און ער דארף זיך נישט אוועקרוקן פאר די קעניגליכע וואגן,
וירבה יפרוק, בצדקה חטאיו עושר, אלקים אשר חנן לו
בימים אלו בצדקה) .מורה באצבע להחיד"א ,סי' ח' אות רמ"ג -רמ"ח( דער הייליגער רוזינער ,און ער זאל נישט האבן א הקפדה אויף אים .און דער הייליגער
רוזינער האט זיך טאקע דורך דעם איבערגעבעטן) .אלף כתב אות תל"ז(
*
שטיצט אין די טעג "כולל שומרי החומות"
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו לצדקת רבי מאיר בעל הנס
פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז
מאמר
תרס"ט
מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש
עניני זמירות בסעודה שלישית )ג(
ט( וממשיכין לומר בני היכלא דכסיפין וכו' ,המראה על גודל קדושת הזמן ,וכסיפת בני ישראל לראות הדר כבודו ית' בעת שמחה זו אצל הקב"ה )יז(.
מקור הברכה
במשל שמחת המלך ביום שימת כתר מלכות בראשו ,ואנחנו עם בני ישראל המתקבצין ליום )יז( בס' סידורו של שבת )ח"ב דרוש הראשון ,ענין השלחן ,דף פ"ג( כ' ,ואפרש ענין השיר
שמחתו יש בינינו אלו השלשה כתות הנזכרים. והשבח של בני היכלא דכסיפין שאנו מזמרין בסעודה שלישית של שבת קודש ,שסיימנו בו
כת האחת המה פחותי ערך המון עם בני ישראל ,אשר מעט מזעיר מרגישים בנפשם בכלות החלק הראשון ,ונפרש כל הזמר בעזר הא-ל ,ונאמר אשר הוא על דרך הדמיון ,יופי
בשמחת הש"י ,וכל הרגשתם אינה כי אם שעל ידיה יתאוה לאכול ולשתות בשבת ,ואין נפשו החתן בעת חופתו כשהוא מתלבש בבגדיו היקרים היפים ונאים למאוד בכל לבושי תקוני
קצה עליו ,כאשר כתבנו בחלק הראשון )שורש החמישי ענף ג'( ,ועתה כשמתאספין יחד נדמו לאלו החופה ,וגודל החן והפאר נמשך אז על פני החתן עד בלי שיעור וערך ,כחתן יכהן פאר ,ואז
הבאים לאכול לחם לפני המלך ולעשות רצונו בזה ,במה שידוע שעתה העת ששמחה גדולה אף הבני בית כולם ,אביו ואמו ואחיו ואחיותיו וכל משרתי הבית ,כולם רצים ודוחפים עצמם
וחדוה עמוסה לפני מלכנו ובוראנו ב"ה וב"ש הנכבד והנורא עד אין קץ וסוף ,ומתעטר בכל לראות ולהביט ביקר זיו קלסתר פניו ,ורוב הדרת תפארתו והבהקת חן פני כבודו ,הגם שהם
מיני עטרין וכתרים נוראים ונפלאים ,ורעותא דיליה משתכח ,להיות שמח עתה על ידי רוב עם מכירים אותו בטיב מאז ומנעוריו נתגדל עמהם ,אף על פי כן מתאוים ורצים לראותו בעת
הדרת מלך ,ונחת רוח לפניו ,במה שאנו מתאספין ומתקבצין להרבות השמחה והחדוה עתה חתונתו ,וכל שכן דכל שכן חתן המלך המתלבש בעת החופה בבגדי כבודו ,ולבושי יקר
בעת רעותא דמלכא ,והעת רצון מתרבה על ידי זה שאנחנו עם בני ישראל באין לישב לפניו הראוין לבן המלך ,ומתעטר בכל מיני כתרים היקרים ועטרות פז המאירין ומבהיקין עד אין
בפנים של שמחה ,ובתענוג ונחת ,ואלו שלא באו אלא לדבר זה די להם גם בזה המעט, ערך ,וזיו אורם וגודל יפיים נמשך על פני החתן ,עד שמכל אור ואור נתמלא זיו הדרת פניו,
ולזכות גדול יחשב להם במה שעושין רצון מלך מלכי המלכים הקב"ה בזה ,ונהנין מסעודת באור פני מלך חיים ,וכולם עולין ודוחקין עצמן מאוד להיות זוכים לקבל פניו ,ולראות ביקר
המלך ,ומקבלין השפעתו ,ובעין יפה נותן להם המלך הקדוש גודל טובו ורוב חסדו כנזכר הדרת זיו כבודו ,כמאמר הקרא צאינה וראינת בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו
לעיל במשל. ביום חתונתו וביום שמחת לבו ,כלומר אף בנות ציון הגדילים בהיכל המלך ,ומכירים במלך
כת השניה המה אשר מרגישין בנפשם בשמחה עצמיית ,ומתעוררים בעצמם בשמחה שלמה מנעוריהם ,כולם יצאו וירצו לראותו בעת חתונתו ושמחת לבו ,כשמתעטר בעטרה
וחדוה גדולה ,כי נפשותיהם קרובים אל אור מאציל העליון ,והשמחה נוגעת בלבבם ,ומחמת שעטרה לו אמו לקבל אז אור פני מלך ,ולהביט ביפה תפארתו.
התעוררות השמחה בלבם ,מתחילין לזמר ולשיר לפניו בשירות ותשבחות ברוב טוב ונחת, וכענין הזה כן הוא בקדושת שבת קודש ,בעת סעודה השלישית ,שאז מתעטר המלך
והכל עבור שגדולת המלך חביב עליהם עד מאוד ,כדרך קרובי המלך הנזכרים ,ולעומתם הקדוש ז"א בכל מיני עטרות ,ועולה ומתנשא עד מקום גבוה למאוד ,מקום שאין הפה יכול
יתרבה ויתגדל ויתרומם רעותא וחדות המלך ,מלך מלכי המלכים הקב"ה בהעדפה יתירה לדבר והלב לחשוב בו ,כי הוא נורא ונשגב ,ואז גם בני היכלא עצמם ,אף שהם הם תמיד
ברעוא דרעוין .וזה פירוש רעוא דרעוין אשתכח ,שבעת הלז רצון הקב"ה שיתרבה ביותר בהיכל המלך ,ומכירים במלכם ,ויודעים אותו מאז ,מתאוין ונכספין וחושקים לראות ולהביא
השמחה על ידי פעולת ישראל שלמטה ,וזה רעוא דרעוין אשתכח ,שרצונו ורעותו להיות בזיו תוארו ויופי מראהו .וזה שאמר בני היכלא דכסיפין למחזי וכו' ,פירוש גם הבני היכלא
חדוה ורעוא משתכח ,ומתעורר ומתרבה למעלה על ידי רעוא ושמחת ישראל שלמטה ,וכן נכספין ומתאוין למחזי הזיו והזוהר של המלך הקדוש ז"א ,בעת שמתעטר ומתקשט בקשוטיו
הוא באמת עתה כך ,שנתעורר השמחה הגדולה ורעוא על ידי בחינת כת הזו. וכתר המלכות על ראשו ליום שמחתו ]וכו'[.
הכת השלישית הוא שנתגדל השמחה בלבבם כל כך ,שלא לבד ששמחתם בזה שזוכים כי הנה דרך המלך בעת שעושה יום משתה ושמחה לחופת בנו ,רצונו למאוד שיתקבצו כל
לעורר חדוה ושמחה ולהתעורר רעותא דמלכא ,אלא אף עצומו של יום בעצמו גדול וחשוב עמו וכל בני מדינתו הקרובים והרחוקים ,ויבואו כולם לשמוח בשמחתו ,ובהקבץ עמים יחד
בעיניהם למאוד ,לומר הנה זה יום שקוינהו מצאנו ראינו ,והיום בעצמו משמח אותם עד והולכים לראות בעת שמוליך בנו לתוך חופתו ,והכל הולכים לגדל כבודו ,בכדי להיות עטרת
מאוד ,בבחינת זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו ,והוא דוגמת הקרובים מאוד אל המלך, תפארת ברוב עם הדרת מלך ,אז המלך אבי החתן בראותו את קיבוץ האנשים האלה ,קורא
כמו אחיו ומשפחתו הקרובים אליו ,שיום טוב שלהם הוא יום גילה יום רנה יום דיצה וחדוה, חוא אליהם ומבקש מהם ,אחי ורעי בואו נא לשמחת סעודתי שאעשה היום ,ובכם אני משמח
על שזכו ליום זה ,ומהותם נשתנה למעליותא ,להיות נקראים אוהבי וקרובי המלך ,והשמחה את עצמי להתעלס באהבים אתכם .ובהבאים אליו על הסעודה יש ארבעה כתות בני אדם:
בעצמה מתגדל במקור לבבם עם היום הזה למאוד ,עד אשר יבואו לביטול המציאות, כת האחת הם הבאים למלא רצון המלך שרצונו בזה ,ונחת רוח וחדוה ותענוג לפניו ,במה
וגשמיותם נפסק מכל וכל ,כי אור השמחה ההוא בוער בלבבם כרשפי אש ,ואינם מרגישין שמשפיע טובה ונותן ומרבה לכל איש ואיש כרצונו כיד המלך ,ובזה נתגדל ונתרבה שמחה
כלל אם הם בגוף הגשמי או לא ,והכל מחמת שנתעלה אורם ,במה שנשתנה להם יום זה בלבב המלך והחתן ,ואם החתן היא מטרוניתא דמלכא ,כשרבת עם אוכלין ושותין לפניו ,ועל
מיומים ,להיות נעשין אוהבי וקרובי המלך ]וכו'[. כן הם באים ,כדי שישמחו בהם למלאות רצונם בזה.
ושלש בחינות אלו מרומזות בזמר של בני היכלא שאנו מזמרין בסעודה זו .ותחילה אמר כת השניה הם קרובי החתן והכלה ,אשר המה שמחים בלבבם בעצמן ,ומחמת רוב השמחה
בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין ,כלומר שנכספין ומתאוין לראות בזיו הזוהר של שבלבם עושין מיני שמחה לפני החתן ,ומתחילין לזמר ולרקד בפני החתן והכלה ,והגה
המלך ז"א בעת הזאת כמו שכתבתי למעלה .ואחר שמתאספין אליו כל בני היכלא לבוא מפיהם יצא לפאר ולרומם ולשבח בשבח החתן והכלה ,ועל ידי זה מעוררים יותר חדוה
לשמחת המלך ,ולראות בעטרה שעטרה לו אמו ,אז המלך ,מלך מלכי המלכים הקב"ה ,קורא ושמחה בבית החתונה ,ונכנס ונתרבה יותר שמחה בלב אבי החתן ואמו ,במה שהם רואים
אליהם ואומר להם ,יהון הכא בהאי תכא דביה מלכא בגילופין ,כלומר כולכם תבואו ותהיו שאלו הקרובים משמחין עצמם בשמחה יתירה בשמחת עצמן מחדות לבם.
מיושבי שולחני ,ליהנות משולחן המלך ,מאחר שעתה מלכא בגילופין ,שגם המלך עצמו כת השלישית הם ריעים האהובין ביותר ,כמו אחי החתן ואחיותיו וכל המשפחה המקורבין
נרשם ונחקק להזדמן שם על הסעודה ,לכן באזהרה שתבואו כולכם לשמוח בשמחתי ,בכדי ביותר ,הנה רוב השמחה שלהם הוא ,וגילה ורנה וחדוה ושמחה נשמע בבתיהם ביום הזה ,אף
שיהא ישיבתי ברוב עם הדרת מלך ,וזה היא התכללות לכל עם בני ישראל הקרובים כשאינם כלל לפני החתן ,וקול ישמע בביתם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה,
והרחוקים אף להפחות שבפחותי עם ישראל מבחינה כת השלישית ,כי על כולנו מוטל מורא ותגדל שמחתן שמחה עצמיות במאוד מאוד.
וכבוד מלכנו לכבדו לאשר רצונו ,ובפרט לכבדו במה שמקבלין טובתו. כת הרביעית הם המלך והמטרוניתא בעצמם ,אבי החתן ואמו ,הנה רוב שמחתם ועוצם
ואחר כך אמר צבו לחדא בהאי ועדא ,פירוש שתהיה רצונכם להרבות שמחה וחדוה לפניו, חדותם וגודל רינתם אין לשער ולכתוב בספר ,כי גדלה שמחתם בלי שיעור ,בעת שזכו לראות
כדרך בחינת כת השניה ,שמצד קורבתם קורבת לבם אל מלך עולמים ב"ה וב"ש מנשאים את ביום שקוינהו להיות בניהם נכנס לחופה.
קולם ברנה וחדוה בנעים זמירות כדרך שמלאכי השרת עושין ,ולפתוח פיהם בשירה וזמרה, ועל ידי משל הזה יובן עוד משל אחר דומה לזה ,והוא שמחת המלך שעושה משתה לכל
וגורמין שהמלך מתרבה בשמחתו על ידם ,וחלק להם בשמחת המלך ,וזה צבו ,פירוש שתרצו שריו ועבדיו בעת שעלה למלוכה ,וכל בני המדינה קבלו אותו למלך עליהם ,ונתנו כתר
אתם לחדא ,לעורר חדוה ושמחה ,בהאי ועדא ,פירוש עם זה האסיפה שלכם תרצו שתתעורר מלכות בראשו ,הנה שמחת המלך עצמו ודאי שאין להאמר ואין להספר ,ואין רעיון ומחשבת
על ידיה חדוה ושמחה למעלה ,והוא על ידי שתתעוררו למטה בגילה ורנה ובשירות ותשבחות אדם יוכל לתופסו ,ואך באנשים הבאים על חסעודה והשמחה ,יש בהם עוד אלו השלש מדות
כנאמר ,בבחינת רעוא דרעוין ,ושמחת ודרגת כת השניה הלז עודם בדרגת המלאכים לבד ולא הנזכרים .ויש מהם אשר באים לקבל פני המלך המאיר ומבהיק לאין קץ בעת ההוא מרוב
יותר מבחינתם ככת השלישית ,על כן אמר בגו עירין וכל גדפין ,שבחינה זו הוא גם בגו עירין חשמחה והכתרים והעטרות ולבושי יקר שהולך בהם אז ,ולמלאות רצון המלך בזה ,כי מגודל
קדישין וכנפי החיות. החדוה רצונו במאוד שיתעדנו מתפנוקי מעדני המלך ,כי זה הוא כבודו במה שהם יושבין
ואחר כך אמר המשורר ,אשר עוד המלך הקדוש מכריז ומדבר לישראל ,חדו השתא וכו', לפניו ,ומטיבין לעצמן ,ומרבין להראות פנים של חדוה ושמחה ,כי מראים בזה שניחא להם
כלומר הנה יש עוד בחינה השלישית גבוה מעל גבוה אשר הוא רק לישראל לבד ,וזה חדו בשמחת וגדולת המלך ,ורצונם שיתגדל שמחתו ,ועל כן עיקר ביאתם ומאכלם ושמחתם הכל
אתם בעצמכם אתם לבד אף לא מלאכי השרת בכללכם ,ושמחה כפולה יש לכם לשמוח ,וזה למלאות רצון המלך שרצונו בזה כאמור.
השתא ,בהאי שעתא ,ולכאורה שניהם אחד ,ועל מה כפל לאומרו ,אכן יאמר שעליכם לשמוח ויש מקרובי המלך שמרגישין שמחה עצמיית בלבם ,ופותחין בדברי שירה וזמרה לשבח
השמחה כפולה עבור מה שמאיר עליכם בהאי שעתא קדישא ,הוא בחינת נחלת יעקב אביכם, ולפאר את המלך מתוך תכונת לבבם ,ועל ידי זה המה מעוררין יותר שמחה וחדוה ונחת רוח
נחלה בלא מצרים ,שתצא מכל בחינות מיצר וגבול ,וכל כך תאיר בכם הארה והתלהבות אל המלך .ויש אלו הקרובים ביותר ,כמו אחי המלך וכל משפחתו הנצמדים אליו באהבה ,הם
הקדושה להיותכם מתהפכים לגוון אחר ,בביטול המציאות והרחקות הגשמיות ,ונתהוה עושין ומרבין שמחתן אף בבתיהם שלא בפני המלך מרוב החדוה וגילה ורנה שמרגישין
במהות עצמותיכם אור חדש ,אור הגנוז המאיר ובא ממקור עליון מקור הרחמים השוטים בעצמם בעת ההוא ,ותגדל שמחת עצמם שנתחדש להם לעצמותם אור חדש ,שנעשו שושביני
אשר אין בהם שום תערובות דין כלל וכלל ,וזה דביה רעוא ולית זעפין ,כלומר כי עתה הוא וקרובי המלך.
העת שאין בעולם כי אם בחינת השמחה השלימה והחדוה העמוסה לאין קץ ,כי כבר נתבטלו וכן הוא ממש בעם בני ישראל בעת התקבצותם יחד בעת הסעודה השלישית של שבת
כל בחינות המסכים המבדילים ,המונעים רבות אור השמחה והתענוג הגדול בבחינת ביטול קודש ,והמה נקראים בני היכלא דמלכא ,ומתקבצין ובאין לכבוד עטרתא דמלכא ,והמלך
המציאות ,הכא מבחינת דין וקימוץ ,כי לא בזה חלק יעקב שהוא נחלה כלא מצרים ,ולית הקדוש ז"א נתעטר ונתפאר בפאר המלוכה וברוב כבודו הגדול ,לענד עטרה על ראשו,
זעפין לא מהם ולא מקצתם ,לכן חדו עתה ביתר שאת מן השמחה הנאמר לפניו ,שהוא בגו להשים כתר מלוכה עליו ,ורעוא דרעוין אשתכח ,הוא שמחת מלך מלכי המלכים הקב"ה
עירין וכל גדפין ,רק שמחת למעלה מן הטבע ,אשר שם לית בחינת זעפין המעכבין ומקמצין עצמו ,אשר אין די באר לפרש ענין השמחה וערך השמחה הלזו ,ואין רעיון אדם יכול
את הופיעת האור כלל וכלל. לתופסו ,ורק לשמע אוזן להשמיע את אוזן הגשמי שנוכל קצת להשיג דמיונו ,מוכרח להמשילו
פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל
ד' .תרנז .ד' חלקי שלחן ערוך /דף ליום סיפורי צדיקים שנשמעו מאת מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנג[
הארבע חלקי שולחן ערוך מאת רבינו מרן יוסף קארו זצ"ל ורבינו מרן משה איסרליש זצ"ל הרמ"א
מסודר בכרך אחד ללימוד דף ליום ,למען יוכלו ללמוד ולסיים את כל השלחן ערוך מידי חודש אלף תשצב .אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד הי' בימי בחרותו אצל הרה"ק רבי
בחדשו כתקנת המחבר ,ומדי שנה בשנה ,ולהקל על הלומדים לשאתם בחיקם ולהגות בו בכל שעה, ישכר דוב מבעלזא זצ"ל בעיר ראצפערט יצ"ו בשב"ק שקודם א' סליחות ,ואז אמר הרה"ק בדברות
בכל עת ,ובכל מקום ,בחלוקת שנתית ובחלוקה חודשית ,נדפס במהדורה מפוארת מאירת עינים, קדשו בסעודה שלישית על הפיוט במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה וכו' ,עפ"י דאיתא בשו"ע )סי'
בהגהה מדויקת ומתוקנת ,נוספו אלפי מ"מ וציונים ,נפתחו ר"ת וקיצורים ,ונוספו סימני פיסוק וניקוד.
)תשמ"ב עמודים( תקפ"א סעי' א'( נוהגין לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים ]וכו'[ .הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן,
ד' .תרנח .דגל מחנה אפרים /המפואר אלא מראש חודש אלול ואילך מתחילין לתקוע ]וכו'[ ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון
הספר הק' המפורסם דגל מחנה אפרים חידו"ת ואמרות קודש על התורה ושאר ענינים וליקוטים, שלפני ר"ה ,ואם חל ראש השנה ביום שני או שלישי אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו .ועיי'
מאת הרב הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב זצ"ל ,נדפס במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות במג"א )ס"ק ג'( כדי שיוכלו להתענות ד' ימים לפני ראש השנה .ואיתא בטו"ז )ס"ק ב'( בשם הלבוש
רש"י מאירת עינים ,הדגשות הפסוקים בתוך המאמרים להקל על הלומד להבין על מה נסובים
הדברים ,להבין עי"ז דבריו הק' בביאור הפסוקים .בהגהה מדויקת ומתוקנת ,נוספו רבבות מ"מ וציונים, ולמה ביום ראשון ,אם יש יותר מד' ימים עד ראש השנה ,הטעם שיהי' יום מסויים להתחלה ,תקנו
נפתחו ר"ת וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,ונוספו סימני פיסוק וניקוד .עם פרקי תולדות ביום ראשון בכל פעם ע"כ .והקשה הרה"ק מבעלזא ,והאם להתחיל ביום מסויים צריכין להתחיל
מהרה"ק המחבר זצ"ל ,עם מפתחות מפורטים) .תרי"ד עמודים( מיום ראשון ,הלא יכולין מעיקרא לקבוע שד' ימים לפני ראש השנה מתחילין לומר סליחות ,ואז יהי'
ד' .תרנט .פרי הארץ /המפואר המספר של ד' ימים כיום מסויים.
הספר הק' המפורסם פרי הארץ חידו"ת ואמרות קודש על התורה ושאר ענינים ,מאת הרב הקדוש
רבי מנחם מענדל מוויטעפסק זצ"ל ,עם אגרות הקודש אשר כתב במשך השנים ,ומכתבי קודש מהרב והמשיך הרה"ק לומר בלשו"ק :מען שטייט אויף צו סליחות ,מיט וואספארא פנים שטעלט מען
הקדוש רבי אברהם מקאליסק זצ"ל ,נדפס במהדורה חדשה ומפוארת ,באותיות רש"י מאירת עינים, זיך זאגן סליחות ,הלא עשו בכל השנה דברים אסורים ,ואח"כ עומדין לפני השי"ת לומר סליחות,
הדגשות הפסוקים בתוך המאמרים להקל על הלומד להבין על מה נסובים הדברים ,להבין עי"ז דבריו א"כ מיט וואספארא פנים שטעלט מען זיך זאגן סליחות ,רק דאיתא )שבת קי"ח ע"ב( כל המשמר שבת
הק' בביאור הפסוקים .בהגהה מדויקת ומתוקנת ,נוספו רבבות מ"מ וציונים ,נפתחו ר"ת וקיצורים,
הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,ונוספו סימני פיסוק וניקוד .עם פרקי תולדות מהרה"ק המחבר זצ"ל, כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו ,והטו"ז מקשה )או"ח סי' רמ"ב( וז"ל ,איכא
עם מפתחות מפורטים) .תק"ז עמודים( למידק ,אי לא עשה תשובה שבת מאי מהני ,ואי עשה תשובה שבת למה לי .ונראה דמיירי שעשה
ד' .תרס .תלמוד בבלי המבואר /מתיבתא ,מס' נזיר ,ב"כ תשובה ,אלא דתשובה לא מהני שיהא מוחלין לו ,כדאיתא בפרק יוה"כ )יומא פ"ו ע"א( עבר על
גמ' מסכת נזיר מן תלמוד בבלי ,נערך ונסדר מחדש ,באותיות מאירות עינים ,עם כל המפרשים על כריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין ,וקמ"ל כאן דאם בעשותו תשובה שומר
הדף ,בצירוף ליקוטי רש"י ,והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף .ועליו מהדורת 'מתיבתא' - שבת כהלכתו ,מהני תשובה שיהא נמחל לו ע"כ.
הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד ,תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון
הגמ' ,בסגנון קצר וצח ,מבוסס על דברי רש"י והראשונים ,בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת היוצא לנו מדבריו ,דבמשך השבוע אם עשה תשובה ,מי יאמר שעשה תשובה כהוגן ,הלא עבר
הגמרא ,כאשר הלומד יחזה מישרים ,עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך עבירות שצריך עליו יסורין ומיתה רח"ל ,רק כאשר שבת בשבת כהלכתו ,ונמחלין לו אז העוונות,
ביאור יותר ,למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך .עם אזי יכולין לבקש מהשי"ת שימחול לו ,מאחר ששב בתשובה ששמר את השבת כהלכתו .אמר
שינון התלמוד ,הכולל סיכומים לשינון הסוגיות ,כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות .י"ל ברוב פאר והדר
בב' כרכים מפוארים. הרה"ק :אומרים בסליחות באלו פנים נשפוך שיחים ,רק אנו באים בבשת פנים ,בשת אותיות שבת,
אם יוצאים מהשבת ,ושמרו אותו כהלכתו ,ומוחלין לו על כל עונותיו ,כן עומדין עצמן לומר
ד' .תרסא .אוצר מקורות וטעמים /אלול -ראש השנה
ילקוט נפלא מפי ספרים וסופרים מפיהם ומפי כתבם טעמי ומקורות מנהגי ישראל קדושים ,ערוכים סליחות .וסיים וזה הפי' במוצאי מנוחה ,מאחר שיוצאים כעת מן השבת ,על כן קדמנוך תחילה,
בטוב טעם ודעת דבר דיבור על אופנו ומיועד ושוה לכל נפש ,בעה"ב ואברכים תשב"ר ובחורים, אומרים סליחות ביום ראשון ,מפני שתיכף לאחר השבת יש לנו כבר פנים לבקש מהשי"ת) .מאאמו"ר
להשכילם ולהבינם במנהגי ישראל אשר תורה המה וללמוד הם צריכים ,מסודר בפאר והדר על חדשי הגה"צ זצ"ל הי"ד(
השנה .בכרך הזה מופיע על חודש אלול וימי ראש השנה ,הכולל בתוכו כל עניני חודש אלול ,וימי
הרחמים והסליחות ,וכל עניני ראש השנה מבואו ועד צאתו ,הכולל התפלות ותקיעת שופר והמסתעף, אלף תשצג .מקדמת דנא הי' נהוג לעמוד ביום ראשון באשמורת הבוקר לומר סליחות כדאיתא
נכתב באופן צח וקל ובלשון אידיש המדוברת ,מעשי ידי הרה"ג ר' שמואל משה הלוי פריעדמאן בשו"ע ,ולא הי' מי שאיחר בזה ,זולת באופן יוצא מן הכלל באונס ,והיות שלדאבונינו לא דיברו מזה
שליט"א ,בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .תשפ"ז עמודים(
בפירוש להבנים כמו שדיברו 'אינדערהיים' ,שהיו רגילים לדבר ולעורר להבנים שעוד מעט יעמדו
ד' .תרסב .דער וועג צום שלימות /אידיש לסליחות באשמורת הבוקר ,והי' נכנס בלב הבנים הענין הגדול בזה ,ועל כן נתרשל הענין אצל כמה
א זאמלונג פון פערל ווערטער און מוסר געדאנקען פון די ספםרים הקדושים ,וועלכע טוען אונז
ערקלערן וואס עס איז אונזער אויפגאבע אלס איד ,סיי במחשבה סיי בדיבור ,און סיי במעשה, אנשים ,ורואין לדאבון הלב כמה וכמה אנשים אשר אומרים הסליחות ליום ראשון קודם הצהרים
ענהאלט אין זיך הערליכע ארטיקלען ,געקליבענע געדאנקען ,אמת'ע מעשיות ,טייערע מוסר רייד, כאשר היום גדול ,במילא אחד או שנים מצוי באונס ,אולם כ"כ מנינים ,זהו אינו דבר נכון וראוי,
תוכנ'דיגע ווערטלעך ,שיינע משלים ,ארויסגענומען פון מדרשי חז"ל און ספרי מוסר וחסידות ,אין א וצריכין לדבר מזה ולעורר לעמוד לסליחות באשמורת הבוקר כמקדמת דנא.
לייכטע גרינגע אידיש ,געאייגענט פאר יעדן איד און יעדן עלטער ,איבעהויפט פאר מחנכים וועלכע
ווילן מעורר זיין די תלמידים איבער א געוויסע מדה .מהדורה חדשה ומתוקנת ,שנת תשפ"ו לפ"ק, אלף תשצד .הגה"ק רבי נתן אדלער זצ"ל אבד"ק פראנקפורט יצ"ו ]יודה"ל כ"ז אלול[ הגם שהי'
ברוקלין יצ"ו 612) .עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324 נודע ברוב גאונותו בתורה עד להפליא ,לא השאיר אחריו כתבים וחידושים בכתב יד קדשו ,וטעמו
ד' .תרסג .יפה נוף /יום הקדוש ,ב' ברכים ונימוקו עמו למה לא כתב את חידושיו ,מכיון דההיתר לכתוב חידושי תורה הוא אך ורק מפני שעת
ספר יקר ונחמד על עשרת ימי תשובה ויום הקדוש ,אשר בו יבוארו מקור וטעמי ההלכות והמנהגים,
ע"פ תורת הנגלה ,ועל פי דרכי החסידות והמוסר ,להכניס עריבות וטעמי המצות ,ולהלהיב הלבבות לעשות לה' הפרו תורתיך ,שלא ישכח התורה ,והיות שאיני שוכח שום דבר מלימודי ,אסור לי
לעבודתו ית"ש בקיומם ,עם אמרות טהורות נחמדים ומתוקים מדברי הספה"ק בביאורי נוסח התפלה לכתוב.
והפיוטים ,עם המדורים נפלאות הנוף -בצל הנוף ,הכולל דברים נפלאים ומחודשים על עניני עשרת אלף תשצה /בהיכל קדשו .מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל הי' נוהג לומר בשב"ק לפני סליחות
ימי תשובה ,יום הקדוש ,ליל כל נדרי ,תפלות היום ,וסדר העבודה בכל פרטיה והמסתעף ,כל אלה
נערך וי"ל בטוטו"ד עם מפתחות מפורטים בב' כרכים מפוארים ,ע"י הרה"ג ר' יואל הכהן פריעד בסעודה שלישית בסוף דברות קדשו דברי התעוררות לאמירת סליחות ,ואמר :השי"ת יעזור שנאמר
שליט"א מחבר ספרים המפורסמים יפה נוף ,בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .ח"א :תר"י עמודים, אמת'ע דיבורים להשי"ת ,ויהי' פיו ולבו שוים ,ועל זה דארף מען האבן מסירת נפש כל ימיו,
ח"ב :תר"י עמודים( הפצה ראשית :שירה /מישור
שאמת'ע דיבורים הכוונה ,שכאשר אומרים התחינות והסליחות יהי' באמת כוונת פיו ולבו שוים.
ד' .תרסד .מעין גנים /שיר השירים ,סקאליע
חיבור על דרך פרד"ס על מגילת שיר השירים מאת כ"ק אדמו"ר רבי דוד יצחק אייזיק מסקאליע זצ"ל, הבהרה וגילוי דעת!
בנוי ומיוסד על פי כתבי רבותינו הגאוה"ק מדור דור זצ"ל ,כמה אופנים על פסוקי ושירי קודש אלו, היות שתלי"ת זה כמה שנים לטובה אשר אנו מעתיקים סיפורים ועובדות מקדושי וגאוני
אשר הי' טמיר ונעלם בין אלפי כתביו הק' ,וכעת יצא לאור עולם ליהנות בהם בני אדם ,ברוב פאר
והדר ,באותיות מאירות עינים ,עם מראי מקומות ,והדגשות מילים בתוך הכתבים להקל על הלומד, ארץ זי"ע אשר זכינו לשמוע במשך השנים מאת מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל שכידוע הי'
עם הערות והארות מחכימות להאיר הדברים ,עם מפתחות הענינים מפורט .ע"י מכון באר יצחק ממעתיקי השמועה האחרונים למסור אותם לדורות הבאים .ורבים אומרים מי יראנו טוב
דחסידי סקאליע ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו) .שס"ג עמודים( הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
שיהי' נקבצים בספר אחד דבר דבור על אופנו ,הננו להודיע בזה שבעזהי"ת כאשר יגיע הזמן
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת הנכון להוציאם לאור נעשה כן ,אולם לעת הזאת הסיפורים המה בבחינת מים שאין להם
בימים הקרובים יופיע בעז"ה הספר החדש סוף ,ועוד לא נעתקו ונלקטו כל הסיפורים שהשמיע במשך השנים ,ואנו מקוים להוציא לאור
דבוק ביוצרו דבר נאה ומתוקן כיד ה' הטובה עלינו בזכות הצדיקים מוסדי דור דור בשעה טובה ומוצלחת.
אולם לעת הזאת הננו בזה להבהיר שכל הזכיות של הסיפורים המה שמורות אך ורק
הכולל עובדות וסיפורים מעבודת הקודש להמו"ל ,כמובן לכל בר דעת ,וכאשר כתב לנו הגה"צ זצ"ל בעצמו וז"ל :ראוי ונכון שמי
של מרן הרה"ק מצאנז זי"ע במשך חודש אלול ותשרי שיגע בו ישתו ,ומאספיו יאכלהו בחצרות קדשי ,וזר לא יקרב בגבולך להשיגך,
אחר שהוא לך בחזקה ,והאדם אוסר את שלו .והננו אוסרים לכל המעתיקים ומוציאי
י"ל ע"י מערכת עבודת הצדיקים
לאור באיסור גמור וחמור להעתיק ולהדפיס עובדות וסיפורים ממרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס: שהופיע במשך השנים בגליונינו ובספרינו שי"ל כבר ,בלי רשות מהמו"ל ,בכל אופן וצורה
nanash@yeshivanet.com שיהי' ,כדי שלא יהי' לנו הפסד בעתיד כמובן ,ולהשומעים בודאי תבא אליהם ברכת טוב.
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז
