gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ז גליון מ"ז )אלף שנ"ג( פרשת נצו"י‬ ‫כ"ג אלול תשפ"ו לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫אנטווערפען‪8:05 :‬‬ ‫לונדון‪= 7:25 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 7:09 :‬‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪= 7:08 :‬‬ ‫אנטווערפען‪9:31 :‬‬ ‫לונדון‪= 8:51 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 8:35 :‬‬ ‫מוצשב"ק‪ :‬ברוקלין‪= 8:34 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫כרת עמך היום‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫בענין שלא להתייאש ח"ו מלעשות תשובה‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שמ"ח[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫רב חסדא )כג(‪:‬‬ ‫לעברך בברית ה' אלקיך )פרשתן‪ ,‬כ"ט י"א(‪ .‬שמעתי מכקזמו"ר מהר"ש ענגיל זצ"ל‪ ,‬שהי' פעם בצאנז בשבת פרשת נצבים‬ ‫בכבוד רבותיו‪:‬‬ ‫לפני סליחות זכור ברית של ערב ראש השנה‪ ,‬ואא"ז הרה"ק מצאנז זי"ע אמר תורה בסעודה שלישית יותר משני‬ ‫שעות‪ ,‬ענינים נשגבים שאף החסידים הזקנים לא השיגום מרוב עמקותם‪ ,‬והבין רק מה שמדבר מעולמות העליונים‪,‬‬ ‫מאוד היה נזהר בכבוד רבותיו‪ ,‬ולא הורה שום הוראה במקום‬ ‫אבל מתוך הדברים קלט שאמר עה"פ לעברך בברית ה"א וכו' אשר אנכי כרת' עמך' היום'‪ ,‬שסופי ג' תיבות אלו הם‬ ‫רבו‪ ,‬אף מילתא דפשיטא מאוד )פח(‪ .‬והיה אומר‪ :‬כל החולק על רבו‬ ‫)כל הכתוב לחיים צאנז בהוספות(‬ ‫כתם‪ ,‬לרמז שאפילו אם ח"ו יש כתם בישראל‪ ,‬אעפ"כ כורת ה"א עמנו ברית‪.‬‬ ‫כאילו חולק על השכינה‪ ,‬שנאמר )במדבר כ"ו ט'( בהצותם על ה' )פט(‪.‬‬ ‫הרה"ק מצאנז היה רגיל לצעוק בסעודה שלישית בחודש אלול‪ :‬הרה"ק הרבי ר' זושא זי"ע היה רגיל לצעוק‪ :‬זושא‪,‬‬ ‫פרשתן‪:‬‬ ‫זושא‪ ,‬מתי תעשה תשובה‪ ,‬והשיב לעצמו מעתה אתחיל לעשות תשובה‪ ,‬וחזר והיה שואל לעצמו‪ ,‬זושא‪ ,‬זושא‪ ,‬הלא‬ ‫אמר רב חסדא‪ :‬אין התורה נקנית אלא בסימנין‪) ,‬פרש"י‪ :‬סימני‬ ‫גם אתמול אמרת כך שמעתה אתחיל לעשות תשובה ולא עשית‪ ,‬ושוב השיב‪ ,‬אבל מעתה באמת אעשה תשובה‪ .‬ופ"א‬ ‫השמועות זו אחר זו וסימני חכמים כדרך שיש בהש"ס‪ ,‬ותשים‬ ‫שמעתי ממנו שאמר‪ ,‬אבל הרבי ר' זושא היה יודע כמה פעמים להגיד זאת‪ ,‬והכפיל דבריו כמה פעמים‪) .‬דרכי חיים אות י"ג(‬ ‫גירסא דסמניה בפיהם( שנאמר )דברים ל"א(‪ :‬שימה בפיהם‪ ,‬אל תקרי‬ ‫שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך )הושע י"ד ב'(‪ .‬אפי' הגיעו העוונות עד ה' אלקיך‪ ,‬בכ"ז שובה ישראל‪ ,‬כי‬ ‫שימה אלא סימנה‪ .‬שמעה רב תחליפא ממערבא אזל אמרה קמיה‬ ‫כשלת בעונך‪ ,‬כל העוונות הם רק כשלון‪ ,‬כי שורש נשמת ישראל חצובה מתחת כסא הכבוד‪ ,‬ונמשכת רק להטוב‪,‬‬ ‫דר' אבהו‪ ,‬אמר‪ :‬אתון מהתם מתניתו לה‪ ,‬אנן מהכא מתנינן לה‪,‬‬ ‫והרע רק מצד פתוי היצה"ר‪ ,‬ואח"כ מפילו ביאוש‪ ,‬כי לא תועיל לו תשובה‪ ,‬כי גדול עוונו מנשוא‪ ,‬וביחוד אם פגם‬ ‫בחטאים כאלו שמובא בספה"ק שאין מועיל תשובה עליהם‪ ,‬וגם ע"ז נאמר שובה ישראל עד ה"א כי כשלת בעונך‪,‬‬ ‫הציבי לך ציונים שימי לך וגו'‪ ,‬עשו ציונים לתורה‪ ,‬ומאי משמע דהאי‬ ‫)בית אברהם סלאנים‪ ,‬לשבת שובה(‬ ‫ואין ח"ו להתיאש‪ ,‬כי הם רק כשלונות‪ ,‬וידו פשוטה לקבל שבים הרוצים באמת‪.‬‬ ‫ציון לישנא דסימנא הוא‪ ,‬דכתיב וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון )צ(‪.‬‬ ‫פעם הגיע הרה"ק רבי יוסף ]בן הרה"ק רבי דוד[ מקשאנוב מבית חותנו ]הרה"ק רבי מענדל מגלאגוב[ לבית זקינו‬ ‫וז"ל השל"ה )צא(‪ :‬וראיתי הרבה בני אדם כשיש סימן בגמרא אין‬ ‫הוא רבינו מצאנז‪ ,‬עודנו עומד בחדר החיצון הגיד להנוכחים דברי תורה ששמע מחמיו‪ ,‬יצא רבינו לחדר החיצון‪ ,‬קרא‬ ‫לומדים הסימן ואין קורין אותו‪ ,‬וחלילה לעשות כן‪ .‬ואני חושב כי‬ ‫לו ושאל אותו מה הוא מדבר‪ ,‬ענה‪ :‬שאומר דברי תורה בשם חותנו‪ ,‬אמר רבינו‪ :‬הארך וואס איז תורה‪ ,‬אש‪ ,‬א‬ ‫'סודות גדולים' מרומזים בסימנים‪ ,‬נוסף על הפשוטו מה שמורה‬ ‫פייער‪ ,‬תמיד‪ ,‬שטענדיג‪ ,‬תוקד‪ ,‬זאל פלאקערן‪ ,‬על המזבח‪ ,‬אויפ'ן הארץ‪ ,‬לא תכבה‪ ,‬עס זאל נישט פארלאשן ווערן‪,‬‬ ‫הסימן‪.‬‬ ‫)י"ג אורות ח"א דף ר"ג(‬ ‫והוסיף‪ ,‬אפילו מיד אחר עבירה חמורה )כלומר לבל להתייאש(‪.‬‬ ‫פח‪ .‬מס' עירובין דף ס"ד ע"ב‪ .‬פט‪ .‬מס' סנהדרין דף ק"י ע"א‪ .‬צ‪ .‬מס' עירובין‬ ‫זכיתי‪ ,‬כשהיה ]הרה"צ ר' לייזע זצ"ל מחסידי סלאנים[ לעת זקנותו בהיותו חלוש‪ ,‬ביקש ממני שאתלווה עמו לביתו‬ ‫דף נ"ד ע"ב‪ .‬ובס' בן יהוידע הובא דבר נפלא ע"ז וז"ל‪ :‬אין התורה נקנית אלא‬ ‫בחזרו מהביהכנ"ס‪ .‬היה נשען עלי ובלכתנו יחד היה מספר לי הרבה סיפורים מהרה"ק מקאברין וכך מהיסוה"ע זי"ע‪.‬‬ ‫בסימנין‪ .‬נ"ל בס"ד דלעיל )דף כ"א ע"ב( אמר רבא כל הלוהג בהם טועם טעם‬ ‫לעיתים הייתי בא לביתו וקבלני בסבר פנים יפות ]וכו'[‪ .‬באחד הפעמים קרא לי בערב ראש השנה לאחר תפלת‬ ‫בשר‪ ,‬והכונה שיש לתורה דין בשר‪ ,‬דקי"ל אם נתעלם מן העין נאסר‪ ,‬אך הוטל‬ ‫שחרית‪ ,‬כשהוא עומד ליד ארון הספרים מצחו נשען על ידו‪ ,‬ושאל אותי‪ :‬ישראל שמעון‪ ,‬ווי גייט מען צו צום נייעם‬ ‫בו סימן‪ ,‬דהיינו שתי חותמות לא יאסר‪ ,‬וכן התורה אם תתעלם מעין שכלו של‬ ‫יאהר‪ ,‬כמובן שלא עניתי לו דבר‪ ,‬וכך התבונן משך כמה מינוט‪ ,‬ואח"כ נענה אלי‪ :‬דו ווייסט וואס מען זאגט‪ ,‬מען‬ ‫אדם תשכח ממנו‪ ,‬ובאמת מוכרח שתתעלם איזה שעה בעת שעוסק במלאכתו‪,‬‬ ‫זאגט דעם פסוק ה' צבקות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה‪ .‬קום לאמיר גיין‪ .‬היינו שצריכים להתחזק בזה שה' עמנו‬ ‫כי הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם‪ ,‬לכך צריך לעשות לה סימנים כדי שלא‬ ‫ואל לנו להתייאש חלילה ]לימים ראיתי כי בתלמוד ירושלמי ברכות )פ"ה ה"א( איתא‪ ,‬רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן‬ ‫תשתכח‪ .‬ולז"א אין התורה נקנית אלא בסימנין לשון רבים‪ ,‬דהיינו סימן בתוך‬ ‫)מזקנים אתבונן ח"ב(‬ ‫]אמרו[‪ .‬לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך‪ ,‬ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה[‪.‬‬ ‫סימן‪ ,‬כי סימן המובהק הוא שיהיה כפול‪ ,‬כאשר תמצא באותיות סימן שיש‬ ‫בחנוכה פי' הרה"ק מצאנז זצ"ל את הגמ' )שבת כ"א ע"א( כבתה זקוק לה‪ ,‬דהיינו אם אדם בישראל מרגיש בעצמו‬ ‫במילואם עוד סימן‪ ,‬כי מלוי אות סמך הוא מספר ס'‪ ,‬ומלוי יו"ד הוא ג"כ עשר‪.‬‬ ‫שעשה הרבה חטאים‪ ,‬יכול חלילה עי"ז להתייאש מלעשות תשובה‪ ,‬על זה אמרו חז"ל שאפילו כבתה‪ ,‬שנראה לו‬ ‫ומלוי נו"ן הוא ג"כ נו"ן‪ ,‬ומלוי מ"ם ג"כ מ"ם‪ ,‬ולכן אומרים סימן בתוך סימן‪,‬‬ ‫שכבתה נרו‪ ,‬מיראת ה'‪ ,‬זקוק לה‪ ,‬צריך להדליקו מחדש‪ ,‬ולא יתייאש מתורה ומצות‪ ,‬כי עי"ז יהיה בכוחו לתקן הכל‪.‬‬ ‫סימן מובהק‪ ,‬דוגמת חותם בתוך חותם האמור בדין הבשר‪ .‬ולז"א משה קבל‬ ‫)חמדה גנוזה ח"א‪ ,‬אות צ"ז(‬ ‫תורה מסיני‪ ,‬ולא אמר בסיני‪ ,‬אלא מסיני‪ ,‬כי בתיבת מסינ"י יש צירוף אותיות‬ ‫סימ"ן‪ ,‬שגם הוא קבל התורה ע"י סימנים‪ .‬ולכן א"ל שימה בפיהם‪ ,‬ב' פיהם‪ ,‬כי‬ ‫הרה"ק מליסקא זי"ע היה פעם בראש השנה אצל הרה"ק מו"ה צבי הירש מרימינוב זי"ע‪ ,‬ואמר הרה"ק זצ"ל בליל‬ ‫ב"פ פ' עולה מספר סימ"ן‪ .‬צא‪ .‬תורה שבע"פ ערך סימנים‪.‬‬ ‫ראש השנה קודם הקידוש‪ :‬העולם סוברים תשובה הוא ווער ווייס וואס? תשובה איזט נור מאן זאלל אויף זיך מקבל‬ ‫זיין מעהר ניכט צו טוהן וואס מאן האט ביז יעצט געטוהן‪ .‬ואמר אא"ז ]מליסקא[ שנדמה לו כאילו נטלו מעל ראשו‬ ‫לרבים השואלים‪:‬‬ ‫)דרכי הישר והטוב דף י"ג ע"א(‬ ‫הר גדול‪.‬‬ ‫מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי יוסף באב"ד זצ"ל‬ ‫בעל מנחת חינוך מטארנאפאל‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫כ"ד אלול שנת תרל"ד לפ"ק‬ ‫עס איז געווען א איד פון פוילן‪ ,‬וואס איז אמאל געקומען פון דערווייטנס צום בית דין‬ ‫הגה"ק רבי יוסף באב"ד זצ"ל מטארנאפאל בעל מנחת חינוך איז געבוירן שנת תקס"ב לפ"ק צו זיין‬ ‫שטוב פון מנחת חינוך‪ ,‬און ער האט געפרעגט אויב ער קען אריינגיין צום מנחת חינוך‪ ,‬ווען‬ ‫טאטע רבי משה באב"ד זצ"ל אבד"ק פשעווארסק יצ"ו‪ ,‬אייניקעל פון הגאון רבי יהושע העשיל‬ ‫ער איז אריינגעגאנגען‪ ,‬האט ער תיכף גע'חלש'ט‪ .‬מען האט אים פרובירט צו דערמינטערן‪,‬‬ ‫באב"ד אבד"ק טארנאפאל יצ"ו‪ ,‬ער איז געווען א איידעם ביי רבי ארי' ליבוש מטארניגראד זצ"ל‬ ‫און עס איז אים בעסער געווארן‪ ,‬און ער איז געווארן געזונט‪ ,‬האט מען אים געפרעגט‪ ,‬וואס‬ ‫טאטע פון הרה"ק מצאנז זצ"ל‪ .‬שנת תרי"ז לפ"ק איז ער געווארן רב אויף זיין זיידע'ס פלאץ אין‬ ‫איז געשען‪ ,‬האט ער געענטפערט אז ער איז געווען א גרויסער עושר‪ ,‬און ער האט זיך געפירט‬ ‫שטאט טארנאפאל יצ"ו‪ ,‬ער האט פארפאסט דעם באקאנטן ספר מנחת חינוך‪ ,‬וואס מיט די ברכה‬ ‫ווי אן ערליכער איד‪ ,‬ביז זיין ערשטע פרוי איז געשטארבן‪ ,‬און ער האט חתונה געהאט‬ ‫פון זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל איז דאס פארשפרייט אין אלע אידישע שטובער איבער די‬ ‫נאכאמאל‪ ,‬און זי האט אים אפגעקערט פונעם ריכטיגן וועג‪ ,‬ביז ער איז רח"ל געווארן א‬ ‫וועלט‪ .‬ער איז נסתלק געווארן אין טאג וואס ער איז געבוירן כ"ד אלול שנת תרל"ד לפ"ק‪ ,‬זיין‬ ‫פושע ישראל‪ ,‬און ביי אים אין שטוב האט מען געקאכט נבילות וטריפות‪ ,‬און ער האט אויך‬ ‫הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט טארנאפאל יצ"ו‪.‬‬ ‫זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל שרייבט‪ :‬מיין באליבטער שוואגער‪ ,‬מיין זעל פרייט זיך נישט צוגעלאזט קיין שום איד זאל קומען צו אים בעטן צדקה‪.‬‬ ‫איין טאג האט ער זיך אראפגעלייגט כאפן א דרימל‪ ,‬און ער האט גע'חלומ'ט אז ער איז‬ ‫ווען איך געדענק ווען מיר האבן צוזאמען געלערנט‪ ,‬און אין דעם אייבערשטנ'ס תורה האט‬ ‫אויפגעפלאמט אונזער הארץ מיט פלפולים וכו'‪ ,‬און אונזער נפש איז געווען איבערגעפילט געשטארבן‪ ,‬און מען האט אים געברענגט צום בית דין של מעלה‪ ,‬מען האט אים געוויזן אלע‬ ‫מיט פרייד‪ ,‬ביז איר זענט אויסגעקריצט אויף דער וואנט מיט רוב שמחה‪ ,‬אזוי ווי א שמחה זיינע שלעכטע מעשים‪ ,‬און בית דין של מעלה האט אים דן געווען מיט שרעקליכע דינים אים‬ ‫צו געבן גיהנם און אנדערע ביטערע עונשים רח"ל‪ ,‬פאר מען האט ארויסגעגעבן דעם פסק איז‬ ‫אין די יונגע יארן‪) .‬ילקוט אגרות קודש‪ ,‬מכתב ע"ג(‬ ‫געקומען דער מנחת חינוך און ער האט געזאגט‪ ,‬לאזט אים אפ‪ ,‬לאזט אים נאך לעבן‪ ,‬ווייל‬ ‫*‬ ‫דער מנחת חינוך פלעגט קודם פארן צו איינעם פון די צדיקי הדור‪ ,‬אבער נאך וואס אמאל איך ווייס ער וועט נאך תשובה טון‪ .‬און מ'האט אים געזאגט אז דער אלטער איד איז דער‬ ‫זענען געקומען צו אים צוויי אייניקלעך פון דעם רבי'ן פאר א דין תורה צוליב געשעפטן וואס טארנאפאלער רב‪ ,‬און ער האט זיך אויפגעוועקט‪ ,‬און ער האט טאקע מקבל געווען צו טון‬ ‫זיי האבן געהאט אויף פעלדער‪ ,‬און דער מנחת חינוך האט נישט געקענט גלייבן וואס ער ריכטיגע תשובה‪ ,‬ער האט צעבראכן אלע זיינע כלים‪ ,‬און ער האט געקויפט נייע‪ ,‬און זיך‬ ‫האט געהערט אז זיי טוען זיך באשעפטיגן מיט די זאכן‪ ,‬האט ער זיך אנגערופן מיט גרויס אנגעפאנגען פירן ווי אן ערליכער איד‪ .‬נאכדעם איז ער געפארן זען דעם טארנאפאלער רב‬ ‫וואונדער‪ :‬וואס‪ ,‬אין דעם זענט עטס עוסק ]און נישט אין תורה ועבודת ה'[‪ ,‬און ער האט וואס האט ממליץ טוב געווען פאר אים ביים בית דין של מעלה‪ .‬אזוי ווי ער איז‬ ‫אויפגעהערט צו פארן צו דעם רבי'ן‪ .‬און ער איז געקומען נאכדעם צו זיין שוואגער הרה"ק אריינגעקומען אין זיין צימער און ער האט געזען די הייליגע צורה‪ ,‬האט ער געזען אז דאס‬ ‫מצאנז זצ"ל‪ ,‬און האט זיך אפגערעדט אז די חסידים פון דעם רבי'ן האבן פארברענט פילע איז טאקע די צורה וואס ער האט געזען ביים בית דין של מעלה‪ .‬און פון גרויס צומישעניש‬ ‫האט ער גע'חלש'ט‪) .‬אלף כתב אות תל"ח(‬ ‫פון זיינע כתבים‪ ,‬ווייל ער האט אויפגעהערט צו פארן צו אים‪.‬‬ ‫*‬ ‫האט אים דער צאנזער רב געפרעגט אויב עס איז נאך געבליבן עפעס פון זיינע כתבים וואס‬ ‫הגאון הגדול רבי מאיר אריק זצ"ל האט געהערט פון זיין רבי'ן הגאון ר' יעקעלע‬ ‫זענען נישט פארברענט געווארן‪ .‬האט ער אים געענטפערט אז ער האט א חיבור מיט הגהות‬ ‫אויפן ספר החינוך‪ .‬האט אים הרה"ק מצאנז געזאגט ער זאל דרוקן דעם חיבור‪ ,‬און האט רימליווער זצ"ל‪ ,‬אז ער איז אמאל געפארן אויף א דין תורה קיין טארנאפאל צוזאמען מיט'ן‬ ‫אים אנגעוואונטשן אז דער ספר וועט נישט פעלן אין קיין שום אידישע שטוב‪ ,‬און דאס איז מנחת חינוך ]רבי מאיר אריק האט זיך שטענדיג אפגערעדט פארוואס ער איז נישט געפארן מיט זיין‬ ‫רבי'ן צו קענען דעם מנחת חינוך[‪ .‬און ווען ער איז צוריקגעקומען‪ ,‬האט אים ר' יעקעלע‬ ‫דער פארכטיגער חיבור מנחת חינוך‪) .‬זרעא קדישא לינסק‪ ,‬דף תכ"ה(‬ ‫רימליווער געזאגט‪ :‬איך ווייס נישט‪ ,‬איך זעה נישט דעם טארנאפאלער רב )ער האט אים נישט‬ ‫*‬ ‫רבי צבי הירש מרודניק זצ"ל האט דערציילט‪ ,‬אז ווען דער מנחת חינוך האט געגעסן ארויס געוויזן דעמאלטס זיין גרויסקייט(‪ ,‬אבער שפעטער‪ ,‬ווען עס איז ארויסגעקומען דער ספר‬ ‫קעסט ביי זיין שווער רבי לייבוש מטארניגראד זצ"ל ]טאטע פון הרה"ק מצאנז זצ"ל[‪ ,‬האט מנחת חינוך‪ ,‬איז ער ארויסגעגאנגען פון די כלים פון התפעלות‪ ,‬און ער האט זיך אנגערופן‪:‬‬ ‫ער געלערנט צוזאמען בחברותא מיט זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל‪ .‬און דער צאנזער רב אזויפיל תורה‪ ,‬און ער האט זיך געקענט איינהאלטן‪.‬‬ ‫הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל האט געזאגט‪ :‬פון אלע ספרים וואס איך לערן קומט מיר‬ ‫האט געזאגט פאר זיין שוואגער אז עס איז נישט גוט אז זיי זאלן לערנען צוזאמען אזוי ווי‬ ‫חברים‪ ,‬ווייל אזוי וועט זיך טרעפן ויכוחים צווישן זיי‪ ,‬דער וועט זאגן אזוי‪ ,‬און דער וועט קאפ וויי‪ ,‬אבער פון ספר מנחת חינוך ווער איך זאט‪) .‬שיח זקנים ח"א דף של"ח(‬ ‫*‬ ‫זאגן אזוי‪ ,‬דערפאר זאל איינער אויפנעמען דעם צווייטן אלס א רבי‪ ,‬און דורך דעם וועט מען‬ ‫הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זצ"ל פלעגט דערציילן יעדן מוצאי שבת ווען ער האט נישט‬ ‫קענען ריכטיג לערנען‪ .‬און דער צאנזער רב האט אויפגענומען דעם מנחת חינוך פאר זיין‬ ‫רבי'ן‪ ,‬ער איז געווען זיין תלמיד‪ ,‬און ער האט אים באמת געהאלטן פאר זיין רבי'ן‪ ,‬און ער געהאט צו דערציילן א מעשה פון בעל שם טוב הק' זצ"ל‪ ,‬אז הרה"ק מרוזין זצ"ל איז אמאל‬ ‫געקומען צום שטאט טארניפאל‪ ,‬דער מנחת חינוך איז געזעסן דעמאלטס און געלערנט מיט‬ ‫האט געלערנט זייער אסאך פון אים‪) .‬חמדה גנוזה ח"ב דף ל"א(‬ ‫זיינע תלמידים און איז געווען זייער שטארק פארטיפט אין א שווערן תוספות‪ ,‬און ווען ער‬ ‫*‬ ‫מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל האט דערציילט‪ ,‬אמאל אויף די עלטער האט דער מנחת האט געהערט אז דער הייליגער רוזינער איז געקומען אין שטאט‪ ,‬האט ער געזאגט פאר זיינע‬ ‫חינוך געשיקט פרעגן פון זיין שוואגער הרה"ק מצאנז זצ"ל‪ ,‬אויב ער געדענקט נאך אז אין תלמידים‪ ,‬לאמיר יעצט מקצר זיין מיט'ן תוספות‪ ,‬און לאמיר עס שנעל לערנען‪ ,‬כדי צו‬ ‫זייערע יונגע יארן ווען זיי האבן געלערנט אינאיינעם‪ ,‬האבן זיי געלערנט תורה לשמה‪ .‬האט קענען גיין מקבל פנים זיין דעם צדיק‪ ,‬ער האט טאקע אזוי געטון‪ .‬און דעמאלטס זענען‬ ‫דער צאנזער רב געענטפערט‪ ,‬תורה לשמה געדענק איך נישט אז מיר האבן געלערנט‪ ,‬אבער אריינגעקומען צו אים אין שטוב דער ראש הקהל פון שטאט מיט אנדערע חשוב'ע פון די‬ ‫דאס געדענק איך‪ ,‬אז ווען מיר האבן געלערנט אין די גמרא אמר אביי‪ ,‬האט אביי געזאגט‪ .‬קהלה וואס האבן זיך געדארפט דורכרעדן מיט אים א וויכטיגע ענין‪ ,‬און ווען מען האט‬ ‫געענדיגט האט זיך שוין געהאט פארשלעפט די צייט‪ ,‬און דער רוזינער איז שוין געהאט‬ ‫)מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל(‬ ‫אוועקגעפארן פון שטאט‪ ,‬דער מנחת חינוך איז געוואויר געווארן פון דעם‪ ,‬און ער האט‬ ‫*‬ ‫געהאט פון דעם גרויסע צער‪.‬‬ ‫תתמז( סיפר לי ש"ב כ"ק מרן אדמו"ר בעל‬ ‫א טאג שפעטער איז הרה"ק רבי מאיר מפרעמישלאן זצ"ל געקומען קיין טארניפאל‪ ,‬און‬ ‫עקידת יצחק זי"ע הי"ד ]יודה"ל כ"ג אלול[‪ ,‬שסיפר לו ער איז געגאנגען באזוכן דעם מנחת חינוך‪ ,‬האט ער געזען אז דער מנחת חינוך זעט אויס‬ ‫זייער פארדאגה'ט און פארצער'ט‪ .‬האט אים רבי מאיר פרעמישלאנער געזאגט אז ער האט א‬ ‫אביו דודי כ"ק מרן אדמו"ר בעל תפארת שמואל הארבן רמב"ם‪ ,‬און דער מנחת חינוך האט אים געזאגט א תירוץ‪ ,‬און רבי מאיר‬ ‫זי"ע‪ ,‬שבהיותו עלם קטן לקח אותו אביו ]הרה"ק רבי פרעמישלאנער האט אראפגעלייגט דעם קאפ אויפ'ן ארעם אויף עטליכע מינוט‪ ,‬און ער האט‬ ‫געזאגט אז ער האט זייער גוט פארענטפערט‪ ,‬און אויך אין הימל איז מען מסכים צו דעם‬ ‫יחיאל מאלכסנדר זי"ע[ על ידיו הקדושים‪ ,‬ואמר לו תירוץ‪ .‬אבער ער האט נאך א קשיא אויפ'ן רמב"ם‪ ,‬און דער מנחת חינוך האט אים דאס‬ ‫אויך פארענטפערט‪ ,‬אזוי איז געווען עטליכע מאל‪ ,‬און יעדע מאל האט רבי מאיר‬ ‫בזה"ל‪ :‬שמואל‪ ,‬גלייב מיר‪ ,‬איך האב קיין שום‬ ‫פרעמישלאנער אראפגעלייגט די קאפ און געזאגט‪ ,‬אין הימל איז מען מסכים אויף אלע‬ ‫התחזקות נאר וואס איך שיק געלט קיין ארץ תירוצים פון מנחת חינוך אז דאס איז אמת‪.‬‬ ‫און ער האט אים געפרעגט פארוואס ער זעט אויס אזוי פארצער'ט‪ ,‬האט ער אים‬ ‫געענטפערט‪ ,‬ווייל ער האט נעכטן געהאט א געלעגנהייט צו מקבל פנים זיין דעם הייליגן‬ ‫ישראל‪ ,‬אויף קופת ר' מאיר בעל הנס‪.‬‬ ‫ידוע לכל עד כמה מסר עצמו אותו צדיק חו"ז רוזינער וואס איז געווען דארט אין שטאט‪ ,‬און ער האט אים אבער למעשה נישט באגעגענט‪.‬‬ ‫האט רבי מאיר פרעמישלאנער אים געזאגט‪ :‬איך וועל שרייבן פאר'ן רוזינער א בריוו אים צו‬ ‫אדמו"ר הזקן ]מאלכסנדר[ זי"ע כמה פעמים‪ ,‬שלא פארענטפערן‪ ,‬און ער האט אים געשריבן אינעם בריוו אזוי‪ :‬די געזעץ איז‪ ,‬אז ווען עס פארט‬ ‫דורך אין די גאס א וואגן וואס געהערט פאר די קעניגרייך‪ ,‬דארפן אלע וועגענער וואס גייען‬ ‫הניח לעצמו ארוחת לילה‪ ,‬ושלח מכספו‬ ‫דעמאלטס אין די גאס‪ ,‬זיך רוקן אויף די זייט‪ ,‬כדי צו מאכן פלאץ פאר די וואגן פונעם‬ ‫קייסער‪ .‬אויסער אויב עס גייט דארט דורך א שווערע אנגעלאדענטע וואגן‪ ,‬דארף זיך דאס‬ ‫)אורות רבותינו אלכסנדר‪ ,‬דף י"ז אות ג'(‬ ‫לארה"ק ת"ו‪.‬‬ ‫נישט רוקן פאר די קעניגליכע וואגן‪ .‬און ער האט אויסגעפירט‪ :‬דער מנחת חינוך איז א וואגן‬ ‫אנגעפילט מיט תורה לשמה‪ ,‬און ער דארף זיך נישט אוועקרוקן פאר די קעניגליכע וואגן‪,‬‬ ‫וירבה‬ ‫יפרוק‪,‬‬ ‫בצדקה‬ ‫חטאיו‬ ‫עושר‪,‬‬ ‫אלקים‬ ‫אשר חנן לו‬ ‫בימים אלו בצדקה‪) .‬מורה באצבע להחיד"א‪ ,‬סי' ח' אות רמ"ג ‪ -‬רמ"ח( דער הייליגער רוזינער‪ ,‬און ער זאל נישט האבן א הקפדה אויף אים‪ .‬און דער הייליגער‬ ‫רוזינער האט זיך טאקע דורך דעם איבערגעבעטן‪) .‬אלף כתב אות תל"ז(‬ ‫*‬ ‫שטיצט אין די טעג "כולל שומרי החומות"‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫לצדקת רבי מאיר בעל הנס‬ ‫פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז‬ ‫מאמר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרס"ט‬ ‫‪‬‬ ‫מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניני זמירות בסעודה שלישית )ג(‬ ‫ט( וממשיכין לומר בני היכלא דכסיפין וכו'‪ ,‬המראה על גודל קדושת הזמן‪ ,‬וכסיפת בני ישראל לראות הדר כבודו ית' בעת שמחה זו אצל הקב"ה )יז(‪.‬‬ ‫מקור הברכה‬ ‫במשל שמחת המלך ביום שימת כתר מלכות בראשו‪ ,‬ואנחנו עם בני ישראל המתקבצין ליום‬ ‫)יז( בס' סידורו של שבת )ח"ב דרוש הראשון‪ ,‬ענין השלחן‪ ,‬דף פ"ג( כ'‪ ,‬ואפרש ענין השיר‬ ‫שמחתו יש בינינו אלו השלשה כתות הנזכרים‪.‬‬ ‫והשבח של בני היכלא דכסיפין שאנו מזמרין בסעודה שלישית של שבת קודש‪ ,‬שסיימנו בו‬ ‫כת האחת המה פחותי ערך המון עם בני ישראל‪ ,‬אשר מעט מזעיר מרגישים בנפשם‬ ‫בכלות החלק הראשון‪ ,‬ונפרש כל הזמר בעזר הא‪-‬ל‪ ,‬ונאמר אשר הוא על דרך הדמיון‪ ,‬יופי‬ ‫בשמחת הש"י‪ ,‬וכל הרגשתם אינה כי אם שעל ידיה יתאוה לאכול ולשתות בשבת‪ ,‬ואין נפשו‬ ‫החתן בעת חופתו כשהוא מתלבש בבגדיו היקרים היפים ונאים למאוד בכל לבושי תקוני‬ ‫קצה עליו‪ ,‬כאשר כתבנו בחלק הראשון )שורש החמישי ענף ג'(‪ ,‬ועתה כשמתאספין יחד נדמו לאלו‬ ‫החופה‪ ,‬וגודל החן והפאר נמשך אז על פני החתן עד בלי שיעור וערך‪ ,‬כחתן יכהן פאר‪ ,‬ואז‬ ‫הבאים לאכול לחם לפני המלך ולעשות רצונו בזה‪ ,‬במה שידוע שעתה העת ששמחה גדולה‬ ‫אף הבני בית כולם‪ ,‬אביו ואמו ואחיו ואחיותיו וכל משרתי הבית‪ ,‬כולם רצים ודוחפים עצמם‬ ‫וחדוה עמוסה לפני מלכנו ובוראנו ב"ה וב"ש הנכבד והנורא עד אין קץ וסוף‪ ,‬ומתעטר בכל‬ ‫לראות ולהביט ביקר זיו קלסתר פניו‪ ,‬ורוב הדרת תפארתו והבהקת חן פני כבודו‪ ,‬הגם שהם‬ ‫מיני עטרין וכתרים נוראים ונפלאים‪ ,‬ורעותא דיליה משתכח‪ ,‬להיות שמח עתה על ידי רוב עם‬ ‫מכירים אותו בטיב מאז ומנעוריו נתגדל עמהם‪ ,‬אף על פי כן מתאוים ורצים לראותו בעת‬ ‫הדרת מלך‪ ,‬ונחת רוח לפניו‪ ,‬במה שאנו מתאספין ומתקבצין להרבות השמחה והחדוה עתה‬ ‫חתונתו‪ ,‬וכל שכן דכל שכן חתן המלך המתלבש בעת החופה בבגדי כבודו‪ ,‬ולבושי יקר‬ ‫בעת רעותא דמלכא‪ ,‬והעת רצון מתרבה על ידי זה שאנחנו עם בני ישראל באין לישב לפניו‬ ‫הראוין לבן המלך‪ ,‬ומתעטר בכל מיני כתרים היקרים ועטרות פז המאירין ומבהיקין עד אין‬ ‫בפנים של שמחה‪ ,‬ובתענוג ונחת‪ ,‬ואלו שלא באו אלא לדבר זה די להם גם בזה המעט‪,‬‬ ‫ערך‪ ,‬וזיו אורם וגודל יפיים נמשך על פני החתן‪ ,‬עד שמכל אור ואור נתמלא זיו הדרת פניו‪,‬‬ ‫ולזכות גדול יחשב להם במה שעושין רצון מלך מלכי המלכים הקב"ה בזה‪ ,‬ונהנין מסעודת‬ ‫באור פני מלך חיים‪ ,‬וכולם עולין ודוחקין עצמן מאוד להיות זוכים לקבל פניו‪ ,‬ולראות ביקר‬ ‫המלך‪ ,‬ומקבלין השפעתו‪ ,‬ובעין יפה נותן להם המלך הקדוש גודל טובו ורוב חסדו כנזכר‬ ‫הדרת זיו כבודו‪ ,‬כמאמר הקרא צאינה וראינת בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו‬ ‫לעיל במשל‪.‬‬ ‫ביום חתונתו וביום שמחת לבו‪ ,‬כלומר אף בנות ציון הגדילים בהיכל המלך‪ ,‬ומכירים במלך‬ ‫כת השניה המה אשר מרגישין בנפשם בשמחה עצמיית‪ ,‬ומתעוררים בעצמם בשמחה‬ ‫שלמה מנעוריהם‪ ,‬כולם יצאו וירצו לראותו בעת חתונתו ושמחת לבו‪ ,‬כשמתעטר בעטרה‬ ‫וחדוה גדולה‪ ,‬כי נפשותיהם קרובים אל אור מאציל העליון‪ ,‬והשמחה נוגעת בלבבם‪ ,‬ומחמת‬ ‫שעטרה לו אמו לקבל אז אור פני מלך‪ ,‬ולהביט ביפה תפארתו‪.‬‬ ‫התעוררות השמחה בלבם‪ ,‬מתחילין לזמר ולשיר לפניו בשירות ותשבחות ברוב טוב ונחת‪,‬‬ ‫וכענין הזה כן הוא בקדושת שבת קודש‪ ,‬בעת סעודה השלישית‪ ,‬שאז מתעטר המלך‬ ‫והכל עבור שגדולת המלך חביב עליהם עד מאוד‪ ,‬כדרך קרובי המלך הנזכרים‪ ,‬ולעומתם‬ ‫הקדוש ז"א בכל מיני עטרות‪ ,‬ועולה ומתנשא עד מקום גבוה למאוד‪ ,‬מקום שאין הפה יכול‬ ‫יתרבה ויתגדל ויתרומם רעותא וחדות המלך‪ ,‬מלך מלכי המלכים הקב"ה בהעדפה יתירה‬ ‫לדבר והלב לחשוב בו‪ ,‬כי הוא נורא ונשגב‪ ,‬ואז גם בני היכלא עצמם‪ ,‬אף שהם הם תמיד‬ ‫ברעוא דרעוין‪ .‬וזה פירוש רעוא דרעוין אשתכח‪ ,‬שבעת הלז רצון הקב"ה שיתרבה ביותר‬ ‫בהיכל המלך‪ ,‬ומכירים במלכם‪ ,‬ויודעים אותו מאז‪ ,‬מתאוין ונכספין וחושקים לראות ולהביא‬ ‫השמחה על ידי פעולת ישראל שלמטה‪ ,‬וזה רעוא דרעוין אשתכח‪ ,‬שרצונו ורעותו להיות‬ ‫בזיו תוארו ויופי מראהו‪ .‬וזה שאמר בני היכלא דכסיפין למחזי וכו'‪ ,‬פירוש גם הבני היכלא‬ ‫חדוה ורעוא משתכח‪ ,‬ומתעורר ומתרבה למעלה על ידי רעוא ושמחת ישראל שלמטה‪ ,‬וכן‬ ‫נכספין ומתאוין למחזי הזיו והזוהר של המלך הקדוש ז"א‪ ,‬בעת שמתעטר ומתקשט בקשוטיו‬ ‫הוא באמת עתה כך‪ ,‬שנתעורר השמחה הגדולה ורעוא על ידי בחינת כת הזו‪.‬‬ ‫וכתר המלכות על ראשו ליום שמחתו ]וכו'[‪.‬‬ ‫הכת השלישית הוא שנתגדל השמחה בלבבם כל כך‪ ,‬שלא לבד ששמחתם בזה שזוכים‬ ‫כי הנה דרך המלך בעת שעושה יום משתה ושמחה לחופת בנו‪ ,‬רצונו למאוד שיתקבצו כל‬ ‫לעורר חדוה ושמחה ולהתעורר רעותא דמלכא‪ ,‬אלא אף עצומו של יום בעצמו גדול וחשוב‬ ‫עמו וכל בני מדינתו הקרובים והרחוקים‪ ,‬ויבואו כולם לשמוח בשמחתו‪ ,‬ובהקבץ עמים יחד‬ ‫בעיניהם למאוד‪ ,‬לומר הנה זה יום שקוינהו מצאנו ראינו‪ ,‬והיום בעצמו משמח אותם עד‬ ‫והולכים לראות בעת שמוליך בנו לתוך חופתו‪ ,‬והכל הולכים לגדל כבודו‪ ,‬בכדי להיות עטרת‬ ‫מאוד‪ ,‬בבחינת זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו‪ ,‬והוא דוגמת הקרובים מאוד אל המלך‪,‬‬ ‫תפארת ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬אז המלך אבי החתן בראותו את קיבוץ האנשים האלה‪ ,‬קורא‬ ‫כמו אחיו ומשפחתו הקרובים אליו‪ ,‬שיום טוב שלהם הוא יום גילה יום רנה יום דיצה וחדוה‪,‬‬ ‫חוא אליהם ומבקש מהם‪ ,‬אחי ורעי בואו נא לשמחת סעודתי שאעשה היום‪ ,‬ובכם אני משמח‬ ‫על שזכו ליום זה‪ ,‬ומהותם נשתנה למעליותא‪ ,‬להיות נקראים אוהבי וקרובי המלך‪ ,‬והשמחה‬ ‫את עצמי להתעלס באהבים אתכם‪ .‬ובהבאים אליו על הסעודה יש ארבעה כתות בני אדם‪:‬‬ ‫בעצמה מתגדל במקור לבבם עם היום הזה למאוד‪ ,‬עד אשר יבואו לביטול המציאות‪,‬‬ ‫כת האחת הם הבאים למלא רצון המלך שרצונו בזה‪ ,‬ונחת רוח וחדוה ותענוג לפניו‪ ,‬במה‬ ‫וגשמיותם נפסק מכל וכל‪ ,‬כי אור השמחה ההוא בוער בלבבם כרשפי אש‪ ,‬ואינם מרגישין‬ ‫שמשפיע טובה ונותן ומרבה לכל איש ואיש כרצונו כיד המלך‪ ,‬ובזה נתגדל ונתרבה שמחה‬ ‫כלל אם הם בגוף הגשמי או לא‪ ,‬והכל מחמת שנתעלה אורם‪ ,‬במה שנשתנה להם יום זה‬ ‫בלבב המלך והחתן‪ ,‬ואם החתן היא מטרוניתא דמלכא‪ ,‬כשרבת עם אוכלין ושותין לפניו‪ ,‬ועל‬ ‫מיומים‪ ,‬להיות נעשין אוהבי וקרובי המלך ]וכו'[‪.‬‬ ‫כן הם באים‪ ,‬כדי שישמחו בהם למלאות רצונם בזה‪.‬‬ ‫ושלש בחינות אלו מרומזות בזמר של בני היכלא שאנו מזמרין בסעודה זו‪ .‬ותחילה אמר‬ ‫כת השניה הם קרובי החתן והכלה‪ ,‬אשר המה שמחים בלבבם בעצמן‪ ,‬ומחמת רוב השמחה‬ ‫בני היכלא דכסיפין למחזי זיו דזעיר אנפין‪ ,‬כלומר שנכספין ומתאוין לראות בזיו הזוהר של‬ ‫שבלבם עושין מיני שמחה לפני החתן‪ ,‬ומתחילין לזמר ולרקד בפני החתן והכלה‪ ,‬והגה‬ ‫המלך ז"א בעת הזאת כמו שכתבתי למעלה‪ .‬ואחר שמתאספין אליו כל בני היכלא לבוא‬ ‫מפיהם יצא לפאר ולרומם ולשבח בשבח החתן והכלה‪ ,‬ועל ידי זה מעוררים יותר חדוה‬ ‫לשמחת המלך‪ ,‬ולראות בעטרה שעטרה לו אמו‪ ,‬אז המלך‪ ,‬מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ ,‬קורא‬ ‫ושמחה בבית החתונה‪ ,‬ונכנס ונתרבה יותר שמחה בלב אבי החתן ואמו‪ ,‬במה שהם רואים‬ ‫אליהם ואומר להם‪ ,‬יהון הכא בהאי תכא דביה מלכא בגילופין‪ ,‬כלומר כולכם תבואו ותהיו‬ ‫שאלו הקרובים משמחין עצמם בשמחה יתירה בשמחת עצמן מחדות לבם‪.‬‬ ‫מיושבי שולחני‪ ,‬ליהנות משולחן המלך‪ ,‬מאחר שעתה מלכא בגילופין‪ ,‬שגם המלך עצמו‬ ‫כת השלישית הם ריעים האהובין ביותר‪ ,‬כמו אחי החתן ואחיותיו וכל המשפחה המקורבין‬ ‫נרשם ונחקק להזדמן שם על הסעודה‪ ,‬לכן באזהרה שתבואו כולכם לשמוח בשמחתי‪ ,‬בכדי‬ ‫ביותר‪ ,‬הנה רוב השמחה שלהם הוא‪ ,‬וגילה ורנה וחדוה ושמחה נשמע בבתיהם ביום הזה‪ ,‬אף‬ ‫שיהא ישיבתי ברוב עם הדרת מלך‪ ,‬וזה היא התכללות לכל עם בני ישראל הקרובים‬ ‫כשאינם כלל לפני החתן‪ ,‬וקול ישמע בביתם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה‪,‬‬ ‫והרחוקים אף להפחות שבפחותי עם ישראל מבחינה כת השלישית‪ ,‬כי על כולנו מוטל מורא‬ ‫ותגדל שמחתן שמחה עצמיות במאוד מאוד‪.‬‬ ‫וכבוד מלכנו לכבדו לאשר רצונו‪ ,‬ובפרט לכבדו במה שמקבלין טובתו‪.‬‬ ‫כת הרביעית הם המלך והמטרוניתא בעצמם‪ ,‬אבי החתן ואמו‪ ,‬הנה רוב שמחתם ועוצם‬ ‫ואחר כך אמר צבו לחדא בהאי ועדא‪ ,‬פירוש שתהיה רצונכם להרבות שמחה וחדוה לפניו‪,‬‬ ‫חדותם וגודל רינתם אין לשער ולכתוב בספר‪ ,‬כי גדלה שמחתם בלי שיעור‪ ,‬בעת שזכו לראות‬ ‫כדרך בחינת כת השניה‪ ,‬שמצד קורבתם קורבת לבם אל מלך עולמים ב"ה וב"ש מנשאים את‬ ‫ביום שקוינהו להיות בניהם נכנס לחופה‪.‬‬ ‫קולם ברנה וחדוה בנעים זמירות כדרך שמלאכי השרת עושין‪ ,‬ולפתוח פיהם בשירה וזמרה‪,‬‬ ‫ועל ידי משל הזה יובן עוד משל אחר דומה לזה‪ ,‬והוא שמחת המלך שעושה משתה לכל‬ ‫וגורמין שהמלך מתרבה בשמחתו על ידם‪ ,‬וחלק להם בשמחת המלך‪ ,‬וזה צבו‪ ,‬פירוש שתרצו‬ ‫שריו ועבדיו בעת שעלה למלוכה‪ ,‬וכל בני המדינה קבלו אותו למלך עליהם‪ ,‬ונתנו כתר‬ ‫אתם לחדא‪ ,‬לעורר חדוה ושמחה‪ ,‬בהאי ועדא‪ ,‬פירוש עם זה האסיפה שלכם תרצו שתתעורר‬ ‫מלכות בראשו‪ ,‬הנה שמחת המלך עצמו ודאי שאין להאמר ואין להספר‪ ,‬ואין רעיון ומחשבת‬ ‫על ידיה חדוה ושמחה למעלה‪ ,‬והוא על ידי שתתעוררו למטה בגילה ורנה ובשירות ותשבחות‬ ‫אדם יוכל לתופסו‪ ,‬ואך באנשים הבאים על חסעודה והשמחה‪ ,‬יש בהם עוד אלו השלש מדות‬ ‫כנאמר‪ ,‬בבחינת רעוא דרעוין‪ ,‬ושמחת ודרגת כת השניה הלז עודם בדרגת המלאכים לבד ולא‬ ‫הנזכרים‪ .‬ויש מהם אשר באים לקבל פני המלך המאיר ומבהיק לאין קץ בעת ההוא מרוב‬ ‫יותר מבחינתם ככת השלישית‪ ,‬על כן אמר בגו עירין וכל גדפין‪ ,‬שבחינה זו הוא גם בגו עירין‬ ‫חשמחה והכתרים והעטרות ולבושי יקר שהולך בהם אז‪ ,‬ולמלאות רצון המלך בזה‪ ,‬כי מגודל‬ ‫קדישין וכנפי החיות‪.‬‬ ‫החדוה רצונו במאוד שיתעדנו מתפנוקי מעדני המלך‪ ,‬כי זה הוא כבודו במה שהם יושבין‬ ‫ואחר כך אמר המשורר‪ ,‬אשר עוד המלך הקדוש מכריז ומדבר לישראל‪ ,‬חדו השתא וכו'‪,‬‬ ‫לפניו‪ ,‬ומטיבין לעצמן‪ ,‬ומרבין להראות פנים של חדוה ושמחה‪ ,‬כי מראים בזה שניחא להם‬ ‫כלומר הנה יש עוד בחינה השלישית גבוה מעל גבוה אשר הוא רק לישראל לבד‪ ,‬וזה חדו‬ ‫בשמחת וגדולת המלך‪ ,‬ורצונם שיתגדל שמחתו‪ ,‬ועל כן עיקר ביאתם ומאכלם ושמחתם הכל‬ ‫אתם בעצמכם אתם לבד אף לא מלאכי השרת בכללכם‪ ,‬ושמחה כפולה יש לכם לשמוח‪ ,‬וזה‬ ‫למלאות רצון המלך שרצונו בזה כאמור‪.‬‬ ‫השתא‪ ,‬בהאי שעתא‪ ,‬ולכאורה שניהם אחד‪ ,‬ועל מה כפל לאומרו‪ ,‬אכן יאמר שעליכם לשמוח‬ ‫ויש מקרובי המלך שמרגישין שמחה עצמיית בלבם‪ ,‬ופותחין בדברי שירה וזמרה לשבח‬ ‫השמחה כפולה עבור מה שמאיר עליכם בהאי שעתא קדישא‪ ,‬הוא בחינת נחלת יעקב אביכם‪,‬‬ ‫ולפאר את המלך מתוך תכונת לבבם‪ ,‬ועל ידי זה המה מעוררין יותר שמחה וחדוה ונחת רוח‬ ‫נחלה בלא מצרים‪ ,‬שתצא מכל בחינות מיצר וגבול‪ ,‬וכל כך תאיר בכם הארה והתלהבות‬ ‫אל המלך‪ .‬ויש אלו הקרובים ביותר‪ ,‬כמו אחי המלך וכל משפחתו הנצמדים אליו באהבה‪ ,‬הם‬ ‫הקדושה להיותכם מתהפכים לגוון אחר‪ ,‬בביטול המציאות והרחקות הגשמיות‪ ,‬ונתהוה‬ ‫עושין ומרבין שמחתן אף בבתיהם שלא בפני המלך מרוב החדוה וגילה ורנה שמרגישין‬ ‫במהות עצמותיכם אור חדש‪ ,‬אור הגנוז המאיר ובא ממקור עליון מקור הרחמים השוטים‬ ‫בעצמם בעת ההוא‪ ,‬ותגדל שמחת עצמם שנתחדש להם לעצמותם אור חדש‪ ,‬שנעשו שושביני‬ ‫אשר אין בהם שום תערובות דין כלל וכלל‪ ,‬וזה דביה רעוא ולית זעפין‪ ,‬כלומר כי עתה הוא‬ ‫וקרובי המלך‪.‬‬ ‫העת שאין בעולם כי אם בחינת השמחה השלימה והחדוה העמוסה לאין קץ‪ ,‬כי כבר נתבטלו‬ ‫וכן הוא ממש בעם בני ישראל בעת התקבצותם יחד בעת הסעודה השלישית של שבת‬ ‫כל בחינות המסכים המבדילים‪ ,‬המונעים רבות אור השמחה והתענוג הגדול בבחינת ביטול‬ ‫קודש‪ ,‬והמה נקראים בני היכלא דמלכא‪ ,‬ומתקבצין ובאין לכבוד עטרתא דמלכא‪ ,‬והמלך‬ ‫המציאות‪ ,‬הכא מבחינת דין וקימוץ‪ ,‬כי לא בזה חלק יעקב שהוא נחלה כלא מצרים‪ ,‬ולית‬ ‫הקדוש ז"א נתעטר ונתפאר בפאר המלוכה וברוב כבודו הגדול‪ ,‬לענד עטרה על ראשו‪,‬‬ ‫זעפין לא מהם ולא מקצתם‪ ,‬לכן חדו עתה ביתר שאת מן השמחה הנאמר לפניו‪ ,‬שהוא בגו‬ ‫להשים כתר מלוכה עליו‪ ,‬ורעוא דרעוין אשתכח‪ ,‬הוא שמחת מלך מלכי המלכים הקב"ה‬ ‫עירין וכל גדפין‪ ,‬רק שמחת למעלה מן הטבע‪ ,‬אשר שם לית בחינת זעפין המעכבין ומקמצין‬ ‫עצמו‪ ,‬אשר אין די באר לפרש ענין השמחה וערך השמחה הלזו‪ ,‬ואין רעיון אדם יכול‬ ‫את הופיעת האור כלל וכלל‪.‬‬ ‫לתופסו‪ ,‬ורק לשמע אוזן להשמיע את אוזן הגשמי שנוכל קצת להשיג דמיונו‪ ,‬מוכרח להמשילו‬ ‫פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫‪‬‬ ‫ד'‪ .‬תרנז‪ .‬ד' חלקי שלחן ערוך ‪ /‬דף ליום‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנג[‬ ‫הארבע חלקי שולחן ערוך מאת רבינו מרן יוסף קארו זצ"ל ורבינו מרן משה איסרליש זצ"ל הרמ"א‬ ‫מסודר בכרך אחד ללימוד דף ליום‪ ,‬למען יוכלו ללמוד ולסיים את כל השלחן ערוך מידי חודש‬ ‫אלף תשצב‪ .‬אאמו"ר הגה"צ דומ"ץ דק"ק האלאש זצ"ל הי"ד הי' בימי בחרותו אצל הרה"ק רבי‬ ‫בחדשו כתקנת המחבר‪ ,‬ומדי שנה בשנה‪ ,‬ולהקל על הלומדים לשאתם בחיקם ולהגות בו בכל שעה‪,‬‬ ‫ישכר דוב מבעלזא זצ"ל בעיר ראצפערט יצ"ו בשב"ק שקודם א' סליחות‪ ,‬ואז אמר הרה"ק בדברות‬ ‫בכל עת‪ ,‬ובכל מקום‪ ,‬בחלוקת שנתית ובחלוקה חודשית‪ ,‬נדפס במהדורה מפוארת מאירת עינים‪,‬‬ ‫קדשו בסעודה שלישית על הפיוט במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה וכו'‪ ,‬עפ"י דאיתא בשו"ע )סי'‬ ‫בהגהה מדויקת ומתוקנת‪ ,‬נוספו אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬נפתחו ר"ת וקיצורים‪ ,‬ונוספו סימני פיסוק וניקוד‪.‬‬ ‫)תשמ"ב עמודים(‬ ‫תקפ"א סעי' א'( נוהגין לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים ]וכו'[‪ .‬הגה ומנהג בני אשכנז אינו כן‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תרנח‪ .‬דגל מחנה אפרים ‪ /‬המפואר‬ ‫אלא מראש חודש אלול ואילך מתחילין לתקוע ]וכו'[ ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון‬ ‫הספר הק' המפורסם דגל מחנה אפרים חידו"ת ואמרות קודש על התורה ושאר ענינים וליקוטים‪,‬‬ ‫שלפני ר"ה‪ ,‬ואם חל ראש השנה ביום שני או שלישי אז מתחילין מיום ראשון שבוע שלפניו‪ .‬ועיי'‬ ‫מאת הרב הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב זצ"ל‪ ,‬נדפס במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬באותיות‬ ‫במג"א )ס"ק ג'( כדי שיוכלו להתענות ד' ימים לפני ראש השנה‪ .‬ואיתא בטו"ז )ס"ק ב'( בשם הלבוש‬ ‫רש"י מאירת עינים‪ ,‬הדגשות הפסוקים בתוך המאמרים להקל על הלומד להבין על מה נסובים‬ ‫הדברים‪ ,‬להבין עי"ז דבריו הק' בביאור הפסוקים‪ .‬בהגהה מדויקת ומתוקנת‪ ,‬נוספו רבבות מ"מ וציונים‪,‬‬ ‫ולמה ביום ראשון‪ ,‬אם יש יותר מד' ימים עד ראש השנה‪ ,‬הטעם שיהי' יום מסויים להתחלה‪ ,‬תקנו‬ ‫נפתחו ר"ת וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬ונוספו סימני פיסוק וניקוד‪ .‬עם פרקי תולדות‬ ‫ביום ראשון בכל פעם ע"כ‪ .‬והקשה הרה"ק מבעלזא‪ ,‬והאם להתחיל ביום מסויים צריכין להתחיל‬ ‫מהרה"ק המחבר זצ"ל‪ ,‬עם מפתחות מפורטים‪) .‬תרי"ד עמודים(‬ ‫מיום ראשון‪ ,‬הלא יכולין מעיקרא לקבוע שד' ימים לפני ראש השנה מתחילין לומר סליחות‪ ,‬ואז יהי'‬ ‫ד'‪ .‬תרנט‪ .‬פרי הארץ ‪ /‬המפואר‬ ‫המספר של ד' ימים כיום מסויים‪.‬‬ ‫הספר הק' המפורסם פרי הארץ חידו"ת ואמרות קודש על התורה ושאר ענינים‪ ,‬מאת הרב הקדוש‬ ‫רבי מנחם מענדל מוויטעפסק זצ"ל‪ ,‬עם אגרות הקודש אשר כתב במשך השנים‪ ,‬ומכתבי קודש מהרב‬ ‫והמשיך הרה"ק לומר בלשו"ק‪ :‬מען שטייט אויף צו סליחות‪ ,‬מיט וואספארא פנים שטעלט מען‬ ‫הקדוש רבי אברהם מקאליסק זצ"ל‪ ,‬נדפס במהדורה חדשה ומפוארת‪ ,‬באותיות רש"י מאירת עינים‪,‬‬ ‫זיך זאגן סליחות‪ ,‬הלא עשו בכל השנה דברים אסורים‪ ,‬ואח"כ עומדין לפני השי"ת לומר סליחות‪,‬‬ ‫הדגשות הפסוקים בתוך המאמרים להקל על הלומד להבין על מה נסובים הדברים‪ ,‬להבין עי"ז דבריו‬ ‫א"כ מיט וואספארא פנים שטעלט מען זיך זאגן סליחות‪ ,‬רק דאיתא )שבת קי"ח ע"ב( כל המשמר שבת‬ ‫הק' בביאור הפסוקים‪ .‬בהגהה מדויקת ומתוקנת‪ ,‬נוספו רבבות מ"מ וציונים‪ ,‬נפתחו ר"ת וקיצורים‪,‬‬ ‫הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬ונוספו סימני פיסוק וניקוד‪ .‬עם פרקי תולדות מהרה"ק המחבר זצ"ל‪,‬‬ ‫כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו‪ ,‬והטו"ז מקשה )או"ח סי' רמ"ב( וז"ל‪ ,‬איכא‬ ‫עם מפתחות מפורטים‪) .‬תק"ז עמודים(‬ ‫למידק‪ ,‬אי לא עשה תשובה שבת מאי מהני‪ ,‬ואי עשה תשובה שבת למה לי‪ .‬ונראה דמיירי שעשה‬ ‫ד'‪ .‬תרס‪ .‬תלמוד בבלי המבואר ‪ /‬מתיבתא‪ ,‬מס' נזיר‪ ,‬ב"כ‬ ‫תשובה‪ ,‬אלא דתשובה לא מהני שיהא מוחלין לו‪ ,‬כדאיתא בפרק יוה"כ )יומא פ"ו ע"א( עבר על‬ ‫גמ' מסכת נזיר מן תלמוד בבלי‪ ,‬נערך ונסדר מחדש‪ ,‬באותיות מאירות עינים‪ ,‬עם כל המפרשים על‬ ‫כריתות ומיתות בי"ד תשובה ויוה"כ תולין ויסורים ממרקין‪ ,‬וקמ"ל כאן דאם בעשותו תשובה שומר‬ ‫הדף‪ ,‬בצירוף ליקוטי רש"י‪ ,‬והוגהו והורחבו כל המפרשים והגהות על הדף‪ .‬ועליו מהדורת 'מתיבתא' ‪-‬‬ ‫שבת כהלכתו‪ ,‬מהני תשובה שיהא נמחל לו ע"כ‪.‬‬ ‫הכולל ביאור הקל על דברי הגמ' במקום הטעון סעד ועזר ללומד‪ ,‬תוך שזירת מהלך הסוגיא בלשון‬ ‫הגמ'‪ ,‬בסגנון קצר וצח‪ ,‬מבוסס על דברי רש"י והראשונים‪ ,‬בביאור זה יכול הלומד להסתייע בהבנת‬ ‫היוצא לנו מדבריו‪ ,‬דבמשך השבוע אם עשה תשובה‪ ,‬מי יאמר שעשה תשובה כהוגן‪ ,‬הלא עבר‬ ‫הגמרא‪ ,‬כאשר הלומד יחזה מישרים‪ ,‬עם הערות וציונים מספרי הראשונים והאחרונים במקום הצריך‬ ‫עבירות שצריך עליו יסורין ומיתה רח"ל‪ ,‬רק כאשר שבת בשבת כהלכתו‪ ,‬ונמחלין לו אז העוונות‪,‬‬ ‫ביאור יותר‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו וימצא קושיותיו וספיקותיו על הדף להבהיר לו באורך הדרך‪ .‬עם‬ ‫אזי יכולין לבקש מהשי"ת שימחול לו‪ ,‬מאחר ששב בתשובה ששמר את השבת כהלכתו‪ .‬אמר‬ ‫שינון התלמוד‪ ,‬הכולל סיכומים לשינון הסוגיות‪ ,‬כולל תמצית פירוש רש"י ותוספות‪ .‬י"ל ברוב פאר והדר‬ ‫בב' כרכים מפוארים‪.‬‬ ‫הרה"ק‪ :‬אומרים בסליחות באלו פנים נשפוך שיחים‪ ,‬רק אנו באים בבשת פנים‪ ,‬בשת אותיות שבת‪,‬‬ ‫אם יוצאים מהשבת‪ ,‬ושמרו אותו כהלכתו‪ ,‬ומוחלין לו על כל עונותיו‪ ,‬כן עומדין עצמן לומר‬ ‫ד'‪ .‬תרסא‪ .‬אוצר מקורות וטעמים ‪ /‬אלול ‪ -‬ראש השנה‬ ‫ילקוט נפלא מפי ספרים וסופרים מפיהם ומפי כתבם טעמי ומקורות מנהגי ישראל קדושים‪ ,‬ערוכים‬ ‫סליחות‪ .‬וסיים וזה הפי' במוצאי מנוחה‪ ,‬מאחר שיוצאים כעת מן השבת‪ ,‬על כן קדמנוך תחילה‪,‬‬ ‫בטוב טעם ודעת דבר דיבור על אופנו ומיועד ושוה לכל נפש‪ ,‬בעה"ב ואברכים תשב"ר ובחורים‪,‬‬ ‫אומרים סליחות ביום ראשון‪ ,‬מפני שתיכף לאחר השבת יש לנו כבר פנים לבקש מהשי"ת‪) .‬מאאמו"ר‬ ‫להשכילם ולהבינם במנהגי ישראל אשר תורה המה וללמוד הם צריכים‪ ,‬מסודר בפאר והדר על חדשי‬ ‫הגה"צ זצ"ל הי"ד(‬ ‫השנה‪ .‬בכרך הזה מופיע על חודש אלול וימי ראש השנה‪ ,‬הכולל בתוכו כל עניני חודש אלול‪ ,‬וימי‬ ‫הרחמים והסליחות‪ ,‬וכל עניני ראש השנה מבואו ועד צאתו‪ ,‬הכולל התפלות ותקיעת שופר והמסתעף‪,‬‬ ‫אלף תשצג‪ .‬מקדמת דנא הי' נהוג לעמוד ביום ראשון באשמורת הבוקר לומר סליחות כדאיתא‬ ‫נכתב באופן צח וקל ובלשון אידיש המדוברת‪ ,‬מעשי ידי הרה"ג ר' שמואל משה הלוי פריעדמאן‬ ‫בשו"ע‪ ,‬ולא הי' מי שאיחר בזה‪ ,‬זולת באופן יוצא מן הכלל באונס‪ ,‬והיות שלדאבונינו לא דיברו מזה‬ ‫שליט"א‪ ,‬בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬תשפ"ז עמודים(‬ ‫בפירוש להבנים כמו שדיברו 'אינדערהיים'‪ ,‬שהיו רגילים לדבר ולעורר להבנים שעוד מעט יעמדו‬ ‫ד'‪ .‬תרסב‪ .‬דער וועג צום שלימות ‪ /‬אידיש‬ ‫לסליחות באשמורת הבוקר‪ ,‬והי' נכנס בלב הבנים הענין הגדול בזה‪ ,‬ועל כן נתרשל הענין אצל כמה‬ ‫א זאמלונג פון פערל ווערטער און מוסר געדאנקען פון די ספםרים הקדושים‪ ,‬וועלכע טוען אונז‬ ‫ערקלערן וואס עס איז אונזער אויפגאבע אלס איד‪ ,‬סיי במחשבה סיי בדיבור‪ ,‬און סיי במעשה‪,‬‬ ‫אנשים‪ ,‬ורואין לדאבון הלב כמה וכמה אנשים אשר אומרים הסליחות ליום ראשון קודם הצהרים‬ ‫ענהאלט אין זיך הערליכע ארטיקלען‪ ,‬געקליבענע געדאנקען‪ ,‬אמת'ע מעשיות‪ ,‬טייערע מוסר רייד‪,‬‬ ‫כאשר היום גדול‪ ,‬במילא אחד או שנים מצוי באונס‪ ,‬אולם כ"כ מנינים‪ ,‬זהו אינו דבר נכון וראוי‪,‬‬ ‫תוכנ'דיגע ווערטלעך‪ ,‬שיינע משלים‪ ,‬ארויסגענומען פון מדרשי חז"ל און ספרי מוסר וחסידות‪ ,‬אין א‬ ‫וצריכין לדבר מזה ולעורר לעמוד לסליחות באשמורת הבוקר כמקדמת דנא‪.‬‬ ‫לייכטע גרינגע אידיש‪ ,‬געאייגענט פאר יעדן איד און יעדן עלטער‪ ,‬איבעהויפט פאר מחנכים וועלכע‬ ‫ווילן מעורר זיין די תלמידים איבער א געוויסע מדה‪ .‬מהדורה חדשה ומתוקנת‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪,‬‬ ‫אלף תשצד‪ .‬הגה"ק רבי נתן אדלער זצ"ל אבד"ק פראנקפורט יצ"ו ]יודה"ל כ"ז אלול[ הגם שהי'‬ ‫ברוקלין יצ"ו‪ 612) .‬עמודים( הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫נודע ברוב גאונותו בתורה עד להפליא‪ ,‬לא השאיר אחריו כתבים וחידושים בכתב יד קדשו‪ ,‬וטעמו‬ ‫ד'‪ .‬תרסג‪ .‬יפה נוף ‪ /‬יום הקדוש‪ ,‬ב' ברכים‬ ‫ונימוקו עמו למה לא כתב את חידושיו‪ ,‬מכיון דההיתר לכתוב חידושי תורה הוא אך ורק מפני שעת‬ ‫ספר יקר ונחמד על עשרת ימי תשובה ויום הקדוש‪ ,‬אשר בו יבוארו מקור וטעמי ההלכות והמנהגים‪,‬‬ ‫ע"פ תורת הנגלה‪ ,‬ועל פי דרכי החסידות והמוסר‪ ,‬להכניס עריבות וטעמי המצות‪ ,‬ולהלהיב הלבבות‬ ‫לעשות לה' הפרו תורתיך‪ ,‬שלא ישכח התורה‪ ,‬והיות שאיני שוכח שום דבר מלימודי‪ ,‬אסור לי‬ ‫לעבודתו ית"ש בקיומם‪ ,‬עם אמרות טהורות נחמדים ומתוקים מדברי הספה"ק בביאורי נוסח התפלה‬ ‫לכתוב‪.‬‬ ‫והפיוטים‪ ,‬עם המדורים נפלאות הנוף ‪ -‬בצל הנוף‪ ,‬הכולל דברים נפלאים ומחודשים על עניני עשרת‬ ‫אלף תשצה ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל הי' נוהג לומר בשב"ק לפני סליחות‬ ‫ימי תשובה‪ ,‬יום הקדוש‪ ,‬ליל כל נדרי‪ ,‬תפלות היום‪ ,‬וסדר העבודה בכל פרטיה והמסתעף‪ ,‬כל אלה‬ ‫נערך וי"ל בטוטו"ד עם מפתחות מפורטים בב' כרכים מפוארים‪ ,‬ע"י הרה"ג ר' יואל הכהן פריעד‬ ‫בסעודה שלישית בסוף דברות קדשו דברי התעוררות לאמירת סליחות‪ ,‬ואמר‪ :‬השי"ת יעזור שנאמר‬ ‫שליט"א מחבר ספרים המפורסמים יפה נוף‪ ,‬בפרוס שנת תשפ"ז לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬ח"א‪ :‬תר"י עמודים‪,‬‬ ‫אמת'ע דיבורים להשי"ת‪ ,‬ויהי' פיו ולבו שוים‪ ,‬ועל זה דארף מען האבן מסירת נפש כל ימיו‪,‬‬ ‫ח"ב‪ :‬תר"י עמודים( הפצה ראשית‪ :‬שירה ‪ /‬מישור‬ ‫שאמת'ע דיבורים הכוונה‪ ,‬שכאשר אומרים התחינות והסליחות יהי' באמת כוונת פיו ולבו שוים‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תרסד‪ .‬מעין גנים ‪ /‬שיר השירים‪ ,‬סקאליע‬ ‫חיבור על דרך פרד"ס על מגילת שיר השירים מאת כ"ק אדמו"ר רבי דוד יצחק אייזיק מסקאליע זצ"ל‪,‬‬ ‫הבהרה וגילוי דעת!‬ ‫בנוי ומיוסד על פי כתבי רבותינו הגאוה"ק מדור דור זצ"ל‪ ,‬כמה אופנים על פסוקי ושירי קודש אלו‪,‬‬ ‫היות שתלי"ת זה כמה שנים לטובה אשר אנו מעתיקים סיפורים ועובדות מקדושי וגאוני‬ ‫אשר הי' טמיר ונעלם בין אלפי כתביו הק'‪ ,‬וכעת יצא לאור עולם ליהנות בהם בני אדם‪ ,‬ברוב פאר‬ ‫והדר‪ ,‬באותיות מאירות עינים‪ ,‬עם מראי מקומות‪ ,‬והדגשות מילים בתוך הכתבים להקל על הלומד‪,‬‬ ‫ארץ זי"ע אשר זכינו לשמוע במשך השנים מאת מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל שכידוע הי'‬ ‫עם הערות והארות מחכימות להאיר הדברים‪ ,‬עם מפתחות הענינים מפורט‪ .‬ע"י מכון באר יצחק‬ ‫ממעתיקי השמועה האחרונים למסור אותם לדורות הבאים‪ .‬ורבים אומרים מי יראנו טוב‬ ‫דחסידי סקאליע‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪) .‬שס"ג עמודים( הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫שיהי' נקבצים בספר אחד דבר דבור על אופנו‪ ,‬הננו להודיע בזה שבעזהי"ת כאשר יגיע הזמן‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫הנכון להוציאם לאור נעשה כן‪ ,‬אולם לעת הזאת הסיפורים המה בבחינת מים שאין להם‬ ‫בימים הקרובים יופיע בעז"ה הספר החדש‬ ‫סוף‪ ,‬ועוד לא נעתקו ונלקטו כל הסיפורים שהשמיע במשך השנים‪ ,‬ואנו מקוים להוציא לאור‬ ‫דבוק ביוצרו‬ ‫דבר נאה ומתוקן כיד ה' הטובה עלינו בזכות הצדיקים מוסדי דור דור בשעה טובה ומוצלחת‪.‬‬ ‫אולם לעת הזאת הננו בזה להבהיר שכל הזכיות של הסיפורים המה שמורות אך ורק‬ ‫הכולל עובדות וסיפורים מעבודת הקודש‬ ‫להמו"ל‪ ,‬כמובן לכל בר דעת‪ ,‬וכאשר כתב לנו הגה"צ זצ"ל בעצמו וז"ל‪ :‬ראוי ונכון שמי‬ ‫של מרן הרה"ק מצאנז זי"ע במשך חודש אלול ותשרי‬ ‫שיגע בו ישתו‪ ,‬ומאספיו יאכלהו בחצרות קדשי‪ ,‬וזר לא יקרב בגבולך להשיגך‪,‬‬ ‫אחר שהוא לך בחזקה‪ ,‬והאדם אוסר את שלו‪ .‬והננו אוסרים לכל המעתיקים ומוציאי‬ ‫י"ל ע"י מערכת עבודת הצדיקים‬ ‫לאור באיסור גמור וחמור להעתיק ולהדפיס עובדות וסיפורים ממרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל‬ ‫מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס‪:‬‬ ‫שהופיע במשך השנים בגליונינו ובספרינו שי"ל כבר‪ ,‬בלי רשות מהמו"ל‪ ,‬בכל אופן וצורה‬ ‫‪nanash@yeshivanet.com‬‬ ‫שיהי'‪ ,‬כדי שלא יהי' לנו הפסד בעתיד כמובן‪ ,‬ולהשומעים בודאי תבא אליהם ברכת טוב‪.‬‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪,‬‬ ‫אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת נצו"י תשפ"ו לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ז גליון מ"ז‬