gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך תשפ"ו‬ ‫"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם"‬ ‫בראש השנה שנקרא "היום" צריך לתקן היצר של‬ ‫"היום אומר לו עשה כך‪ ,‬ולמחר אומר לו עשה כך"‬ ‫וכן בפרשה ראשונה של קריאת שמע כתוב‬ ‫בקודש‪ ,‬כי פסוק זה "אתם נצבים היום כולכם לפני‬ ‫לקראת שבת קודש הבאה עלינו לטובה שהיא‬ ‫(דברים ו‪-‬ו)‪" :‬והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך‬ ‫ה' אלקיכם" הוא רמז על ראש השנה שנקרא "היום"‪,‬‬ ‫השבת האחרונה בשנה זו‪ ,‬דבר בעתו מה טוב לקשר‬ ‫'היום' על לבבך"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬אשר אנכי מצוך‬ ‫כמבואר בזוהר הקדוש (פרשת בא לב‪ ):‬על הכתוב (איוב‬ ‫את הקריאה בשתי הפרשיות נצבים‪-‬וילך‪ ,‬עם‬ ‫היום‪ ,‬לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה [גזירת‬ ‫א‪-‬ו)‪" :‬ויהי היום ויבואו בני האלהים להתייצב על ה'‬ ‫ההכנה לקראת ראש השנה החדשה הבאה עלינו‬ ‫המלך] שאין אדם סופנה‪ ,‬אלא כחדשה שהכל רצין‬ ‫ויבוא גם השטן בתוכם‪ ,‬ויהי היום‪ ,‬דא ראש השנה‪,‬‬ ‫לטובה‪ ,‬שנת ה' אלפים ושבע מאות ושמונים ושבע‬ ‫לקראתה"‪ .‬וכן בפרשה שניה של קריאת שמע כתוב‬ ‫דקוב"ה קאים למידן עלמא"‪ .‬פירוש‪" ,‬ויהי היום" זה‬ ‫לבריאת העולם‪ ,‬על פי מה שנשים לב להתבונן במה‬ ‫(שם יא‪-‬יג)‪" :‬והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי אשר‬ ‫ראש השנה‪ ,‬שהקב"ה עומד בו לדון את העולם‪.‬‬ ‫שבחר משה רבינו נותן התורה‪ ,‬להזכיר בפתיחה‬ ‫אנכי מצוה אתכם היום"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬שיהיו עליכם‬ ‫לשתי הפרשיות הללו נצבים‪-‬וילך מילת "היום"‪.‬‬ ‫וזהו פירוש הכתוב "אתם נצבים היום" בראש‬ ‫חדשים כאילו שמעתם בו ביום"‪.‬‬ ‫השנה "כולכם לפני ה' אלקיכם"‪ ,‬כי כל באי עולם‬ ‫בפרשת נצבים פתח משה רבינו (דברים כט‪-‬ט)‪:‬‬ ‫תשובת מלך המשיח לרבי יהושע בן לוי‬ ‫עוברים לפניו כבני מרון‪" ,‬ראשיכם שבטיכם זקניכם‬ ‫"אתם נצבים 'היום' כולכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם‬ ‫שיבוא "היום" ולא פירש "אם בקולו תשמעו"‬ ‫ושוטריכם כל איש ישראל"‪ .‬ויש המוסיפים כי‬ ‫שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל"‪ .‬וכן‬ ‫התורה רמזה בכך‪ ,‬כי כדי לצאת זכאים בדין צריך‬ ‫בהמשך הפסוקים הרבה להזכיר מילת "היום"‪( ,‬שם‬ ‫כדרכה של תורה הנדרשת בשבעים פנים‪,‬‬ ‫שתשרור האחדות בישראל בבחינת "כולכם לפני ה'‬ ‫יא)‪" :‬לעברך בברית ה' אלקיך ובאלתו אשר ה' אלקיך‬ ‫חשבתי דרכי לבאר בדרך עבודה הטעם שראש‬ ‫אלקיכם"‪ ,‬כי האחדות היא סגולה נפלאה להמתיק‬ ‫כורת עמך 'היום'"‪( .‬שם יב)‪" :‬למען הקים אותך 'היום'‬ ‫השנה נקרא בתואר "היום"‪ ,‬על פי מה ששנינו‬ ‫כל הדינים‪ ,‬כמו שדרשו במדרש (ב"ר לח‪-‬ו)‪" :‬רבי‬ ‫לו לעם"‪( .‬שם יד)‪" :‬כי את אשר ישנו פה עמנו עומד‬ ‫בגמרא (שבת קנג‪" :).‬תנן התם רבי אליעזר אומר‬ ‫אומר גדול השלום‪ ,‬שאפילו ישראל עובדים עבודת‬ ‫'היום' לפני ה' אלקינו ואת אשר איננו פה עמנו 'היום'"‪.‬‬ ‫שוב יום אחד לפני מיתתך‪ .‬שאלו תלמידיו את רבי‬ ‫כוכבים ושלום ביניהם‪ ,‬אמר המקום כביכול איני‬ ‫(שם יז)‪" :‬פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט‬ ‫אליעזר וכי אדם יודע איזהו יום ימות‪ ,‬אמר להן וכל‬ ‫יכול לשלוט בהן כיון ששלום ביניהם"‪.‬‬ ‫אשר לבבו פונה 'היום' מעם ה' אלקינו"‪.‬‬ ‫שכן ישוב היום שמא ימות למחר‪ ,‬ונמצא כל ימיו‬ ‫בתשובה"‪ .‬ודקדק ב"עיון יעקב" ועוד מפרשים‪,‬‬ ‫אלא שעתה ראוי להתבונן‪ ,‬מהו הענין שהקב"ה‬ ‫וכן בפרשת וילך פתח משה רבינו (שם לא‪-‬א)‪:‬‬ ‫מה ראה רבי אליעזר לומר "ישוב היום שמא ימות‬ ‫מכנה את ראש השנה בתואר "היום"‪ ,‬ומהו הלקח שאנו‬ ‫"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל‪,‬‬ ‫למחר"‪ ,‬ולא אמר "ישוב היום שמא ימות היום"‪.‬‬ ‫צריכים ללמוד מזה לעבוד את ה' בראש השנה‪ .‬בשנים‬ ‫ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי 'היום' לא‬ ‫שעברו הרחבנו לבאר הענין בזה‪ ,‬כי בראש השנה‬ ‫אוכל עוד לצאת ולבוא"‪ .‬וכבר עמדו על כך חכמינו‬ ‫ונראה לבאר כוונתו העמוקה של רבי אליעזר‪,‬‬ ‫צריך כל אחד לשוב בתשובה לתקן מה שלא קיימנו‬ ‫ז"ל בגמרא (ראש השנה יא‪" :).‬ויאמר אליהם בן מאה‬ ‫בהקדם לבאר מאמר פלא בענין מלך המשיח‬ ‫במשך השנה כראוי את הבחינה של "היום"‪ ,‬שכל יום‬ ‫ועשרים שנה אנכי היום‪ ,‬שאין תלמוד לומר היום‪,‬‬ ‫בגמרא (סנהדרין צח‪:).‬‬ ‫יהיה בעינינו חדשים כאילו היום ניתנה התורה‪ ,‬כמו‬ ‫ומה תלמוד לומר היום‪ ,‬היום מלאו ימי ושנותי‪,‬‬ ‫"רבי יהושע בן לוי אשכח [מצאו] לאליהו [הנביא]‬ ‫שאנו למדים ממה שכתוב במתן תורה (שמות יט‪-‬א)‪:‬‬ ‫ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים‬ ‫דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי‬ ‫"בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום‬ ‫מיום ליום מחודש לחודש‪ ,‬שנאמר (שמות כג‪-‬כו)‬ ‫[שהיה עומד על פתח המערה של רבי שמעון בן‬ ‫הזה באו מדבר סיני"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬ביום הזה‪ ,‬לא היה‬ ‫את מספר ימיך אמלא"‪ .‬אולם עדיין צריך ביאור‬ ‫יוחאי]‪ ...‬אמר ליה [רבי יהושע בן לוי לאליהו] אימת‬ ‫צריך לכתוב אלא ביום ההוא‪ ,‬מהו ביום הזה‪ ,‬שיהו‬ ‫איזו תועלת רצה משה רבינו להרוויח במה שגילה‬ ‫אתי משיח [מתי יבוא המשיח]‪ ,‬אמר ליה [אליהו] זיל‬ ‫דברי תורה חדשים עליך כאילו היום ניתנו"‪.‬‬ ‫לישראל שהוא בן מאה ועשרים שנה "היום"‪ ,‬שהיום‬ ‫שייליה לדידיה [לך שאל את המשיח עצמו‪ .‬שאל רבי‬ ‫מלאו ימיו ושנותיו‪.‬‬ ‫וכן כתוב בפרשת כי תבוא (דברים כו‪-‬טז)‪" :‬היום‬ ‫יהושע בן לוי את אליהו]‪ ,‬והיכא יתיב [והיכן יושב‬ ‫הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת‬ ‫המשיח‪ .‬השיב לו אליהו] אפיתחא דקרתא [בשער‬ ‫המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל‬ ‫"ויהי היום דא ראש השנה‬ ‫העיר רומי‪ .‬חזר ושאל]‪ ,‬ומאי סימניה [מהו הסימן‬ ‫נפשך"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬היום הזה‪ ,‬בכל יום יהיו בעיניך‬ ‫דקוב"ה קאים למידן עלמא"‬ ‫שאוכל להכירו‪ .‬השיבו אליהו]‪ ,‬יתיב ביני עניי סובלי‬ ‫פתח דברינו יאיר במה שמבואר בספרי החסידות‬ ‫חדשים כאילו בו ביום נצטווית עליהם"‪ .‬וכן כתוב‬ ‫חלאים [הוא יושב בין עניים הסובלים חלאים]‪...‬‬ ‫עוד (שם כז‪-‬ט)‪" :‬הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית‬ ‫["תולדות יעקב יוסף"‪" ,‬מאור עינים"‪" ,‬מאור ושמש"‬ ‫אזל לגביה [הלך רבי יהושע בן לוי למשיח]‪,‬‬ ‫לעם לה' אלקיך"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬בכל יום יהיו בעיניך‬ ‫"זרע קודש"‪" ,‬ישמח משה"‪" ,‬אור המאיר"‪" ,‬ערבי‬ ‫אמר ליה שלום עליך רבי ומורי‪ ,‬אמר ליה [משיח]‬ ‫כאילו היום באת עמו בברית"‪.‬‬ ‫נחל"‪" ,‬תפארת שלמה"] כל אחד על פי דרכו‬ ‫ו"פשת ךליו‪-‬םיבצנ תשרפ | א‬ ‫שלום עליך בר ליואי [בן לוי]‪ .‬אמר ליה [רבי‬ ‫גמרא‪" :‬כך אומנתו של יצר הרע‪ ,‬היום אומר לו עשה כך‬ ‫יהושע בן לוי] לאימת אתי מר [מתי בא אדוני‬ ‫ולמחר אומר לו עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו עבוד עבודה זרה"‬ ‫לגאול את ישראל]‪ ,‬אמר ליה [משיח] היום‪ .‬אתא‬ ‫לגבי אליהו [הלך רבי יהושע בן לוי לאליהו]‪ ...‬אמר‬ ‫הגה"ק רבי שם קלינגבערג זצ"ל‪" :‬וקדשתם היום ומחר"‪,‬‬ ‫ליה שקורי קא שקר בי [משיח שיקר בי]‪ ,‬דאמר לי‬ ‫להתקדש בבחינת "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך"‬ ‫היום אתינא [היום אני בא לגאול את ישראל] ולא‬ ‫אתא [ולא בא]‪ ,‬אמר ליה [אליהו] הכי אמר לך [כך‬ ‫התכוון משיח לומר לך‪ ,‬שיבוא (תהלים צה‪-‬ז)] היום‬ ‫ראש השנה נקרא "היום" כדי לרמז בכך שצריך לתקן בו‬ ‫אם בקולו תשמעו"‪.‬‬ ‫הפגם בפיתוי הראשון של היצר הרע "היום אומר לו כך"‬ ‫אולם ראוי להתבונן מה ראה מלך המשיח על‬ ‫ככה‪ ,‬שהשיב לרבי יהושע בן לוי שיבוא "היום"‪,‬‬ ‫היהודי הקדוש‪ :‬שופ"ר נוטריקון ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה‬ ‫אשר תשובה זו גרמה לו לטעות שיבוא היום‬ ‫כי הוא מנקה את שורש הרע של ג' פיתויי היצר הרע‬ ‫פשוטו כמשמעו‪ ,‬עד שביאר לו אליהו הנביא מבשר‬ ‫הגאולה שמשיח התכוון לומר שיבוא "היום אם‬ ‫ראש השנה נקרא "היום" שצריך לשוב‬ ‫נכונים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני‬ ‫בקולו תשמעו"‪ ,‬הלא משיח עצמו היה יכול לומר‬ ‫על הפיתוי של "היום אומר לו עשה כך"‬ ‫כל העם על הר סיני"‪.‬‬ ‫בפירוש שיבוא "היום אם בקולו תשמעו"‪.‬‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שראש‬ ‫וביאר בדברי קדשו שהקב"ה רמז למשה רבינו‬ ‫באומרו "וקדשתם היום ומחר"‪ ,‬שיקדש את ישראל‬ ‫מלך המשיח רמז שיבוא כשיתקדשו ישראל‬ ‫השנה נקרא "היום"‪ ,‬ללמדנו כי בראש השנה‬ ‫לא רק בדברים החמורים המפורשים בתורה‪ ,‬אלא‬ ‫כנגד היצר הרע של "היום אומר לו עשה כך"‬ ‫שהוא ראשית השנה והיום הראשון של עשרת ימי‬ ‫התשובה‪ ,‬צריך האדם לשוב בתשובה על ראשית‬ ‫גם בדברים קלים שהם בבחינת "היום ומחר"‪,‬‬ ‫רחש לבי דבר טוב לברר מקחו של צדיק‬ ‫שהיצר הרע מפתה את האדם‪" :‬היום אומר לו עשה‬ ‫מלך המשיח שיבוא במהרה‪ ,‬שבכוונה תחילה לא‬ ‫ושורש כל החטאים‪ ,‬לא רק על מה שחטא בפועל‬ ‫כך ולמחר אומר לו עשה כך"‪ ,‬ועל ידי זה מובטח‬ ‫השיב לרבי יהושע בן לוי שיבוא "היום אם בקולו‬ ‫בפיתוי השלישי של היצר הרע בבחינת "עד שאומר‬ ‫להם שלא יבואו לעבור על עבירות חמורות‪ ,‬אלו‬ ‫תשמעו"‪ ,‬כי בזה אין כל כך חידוש‪ ,‬שהרי ברור‬ ‫לו עבוד עבודה זרה"‪ ,‬אלא גם על מה שנכשל בפיתוי‬ ‫דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫שאם יקיימו ישראל את כל התורה יזכו לצאת מן‬ ‫הראשון על איסורים שהם קלים בעיניו בבחינת‬ ‫"היום אומר לו עשה כך"‪.‬‬ ‫ויש להוסיף כי זהו שאמר הקב"ה למשה רבינו‪:‬‬ ‫הגלות‪ ,‬לכן אמר בכוונה תחילה שיבוא "היום"‪ ,‬כדי‬ ‫"והיו נכונים ליום השלישי"‪ ,‬כי אחרי שיתקדשו בב'‬ ‫שישכיל להבין שיש לו כוונה מיוחדת‪ ,‬שיעבדו‬ ‫ונראה להביא סימוכין לביאור זה‪ ,‬על פי מה‬ ‫ישראל את ה' בבחינת "היום" שכלול בתוך הפסוק‬ ‫פיתויים של היצר "היום ומחר"‪ ,‬ועל ידי זה ינצלו‬ ‫שנקדים לפרש מקור הכתובים שמשם אנו למדים‬ ‫"היום אם בקולו תשמעו"‪.‬‬ ‫מהפיתוי השלישי של היצר הרע ביום השלישי‬ ‫שראש השנה נקרא "היום" (איוב א‪-‬ו)‪" :‬ויהי היום‬ ‫שאומר לאדם "לך ועבוד עבודה זרה"‪ ,‬יזכו מדה‬ ‫והנה כדי שנשכיל להבין כוונתו נקדים מה‬ ‫ויבואו בני האלהים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן‬ ‫כנגד מדה להיפך העבודה זרה‪" ,‬כי ביום השלישי‬ ‫ששנינו בגמרא (שבת קה‪" :):‬המקרע בגדיו בחמתו‪,‬‬ ‫בתוכם"‪ .‬ופירש בזוהר הקדוש הנ"ל‪" :‬ויהי היום‪ ,‬דא‬ ‫ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני"‪ ,‬שיתגלה הקב"ה‬ ‫והמשבר כליו בחמתו‪ ,‬והמפזר מעותיו בחמתו‪ ,‬יהא‬ ‫ראש השנה‪ ,‬דקוב"ה קאים למידן עלמא"‪.‬‬ ‫לפני ישראל במלוא הודו והדרו‪.‬‬ ‫בעיניך כעובד עבודה זרה‪ ,‬שכך אומנתו של יצר הרע‪,‬‬ ‫והנה בהמשך הכתובים נאמר (שם ז)‪" :‬ויאמר ה'‬ ‫היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך‪ ,‬עד‬ ‫יומתק לפרש בזה דברי הנביא (הושע ו‪-‬א)‪ְ" :‬ל ְכּו‬ ‫אל השטן מאין תבוא‪ ,‬ויען השטן את ה' ויאמר משוט‬ ‫שאומר לו עבוד עבודה זרה והולך ועובד"‪.‬‬ ‫ְוְָנ ָׁשּוָבָה ֶאֶל ה'‪ְ ...‬יְ ַַחֵּיֵנּו ִִמֹּיֹ ָָמִיִם ַּבַּיֹום ַַהְּׁשְִל ִיִׁשִי ְיְִקִיֵמֵנּו‬ ‫בארץ ומהתהלך בה"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬כן דרכי לשוט‬ ‫ְוְִנ ִ ְְחֶיֶה ְלְָפָָנ ָיו"‪ .‬פירוש‪ ,‬הבה נשובה אל ה' שלא‬ ‫נמצינו למדים מזה יסוד גדול בדרכו של היצר‬ ‫ולראות רעים וטובים"‪ .‬וצריך ביאור להבין מה שהשיב‬ ‫ללכת אחר עצת היצר על ידי שנתפלל לה'‪" :‬יחיינו‬ ‫המשתוקק להפיל את האדם ברשתו‪ ,‬כי ביודעו‬ ‫השטן בכפל לשון "משוט בארץ ומהתהלך בה"‪ .‬ופירש‬ ‫מיומיים"‪ ,‬שיחיה אותנו שלא להיות בבחינת‬ ‫שהאדם לא ישמע בקולו לעבור מיד על עבירות‬ ‫הגר"א מווילנא ב"אדרת אליהו" הכוונה בזה‪:‬‬ ‫(ברכות יח‪" :):‬רשעים שבחייהן קרויין מתים"‪,‬‬ ‫חמורות‪ ,‬לכן הוא מתחכם לפתותו תחילה לזלזל‬ ‫"על דרך שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (בבא‬ ‫באותם יומיים שהיצר הרע מפיל את האדם ברשתו‬ ‫במצוות קלות‪ ,‬בבחינת "היום אומר לו עשה כך‬ ‫בתרא טז‪ ).‬הוא השטן‪ ,‬הוא היצר הרע‪ ,‬הוא מלאך‬ ‫בבחינת "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו‬ ‫ולמחר אומר לו עשה כך"‪ ,‬ומכיון שעבירה גוררת‬ ‫המות‪ ,‬יורד ומתעה‪ ,‬עולה ומקטרג‪ .‬וזהו משוט‬ ‫עשה כך"‪ ,‬ועל ידי זה נזכה "ביום השלישי יקימנו‬ ‫עבירה הוא מביאו אט אט לעבור ח"ו על כל‬ ‫בארץ‪ ,‬רצה לומר ששט בעולם וראה את מעשי בני‬ ‫ונחיה לפניו"‪ ,‬שלא ניכשל ביום השלישי כשיאמר‬ ‫העבירות החמורות‪ .‬וזהו ששנינו במשנה (אבות פ"ד‬ ‫אדם‪ ,‬ואחר כך נעשה הולך‪ ,‬כמאמר (שמואל ב יב‪-‬ד)‪:‬‬ ‫לנו לעבוד עבודה זרה‪.‬‬ ‫מ"ב)‪" :‬בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה‪,‬‬ ‫ויבוא ֵֵהֶל ֶך כו'‪ ,‬ועולה ומשטין‪ ,‬וזהו ומהתהלך בה‪,‬‬ ‫מעתה יאירו עינינו וישמח לבנו להבין חכמתו‬ ‫ובורח מן העבירה‪ ,‬שמצוה גוררת מצוה ועבירה‬ ‫היינו שעלה להסטין אחר שנעשה הולך"‪.‬‬ ‫גוררת עבירה"‪.‬‬ ‫הגדולה של מלך המשיח‪ ,‬שענה לרבי יהושע בן לוי‬ ‫שיבוא "היום"‪ ,‬ולא הוסיף שיבוא "היום אם בקולו‬ ‫מה נפלא פירושו הנשגב של הגה"ק רבי שם‬ ‫ג' בחינות היצר הרע‪ :‬הלך‪ ,‬אורח‪ ,‬איש‪,‬‬ ‫תשמעו"‪ ,‬כי רצה לרמז לו בכך שיבוא במהרה‬ ‫קלינגבערג אבדק"ק זאלאשיץ זצ"ל הי"ד בספר‬ ‫כנגד ג' פיתויים שלו החל מהיום ומחר‬ ‫לגאול את ישראל‪ ,‬אם יקפידו להתגבר על היצר‬ ‫"אהלי שם" (פרשת יתרו)‪ ,‬שמפרש מקרא שכתוב‬ ‫נרחיב לבאר דברי הגר"א על פי מה ששנינו‬ ‫הרע בעודו בתחילת הפיתוי על דברים קלים‪,‬‬ ‫במתן תורה (שמות יט‪-‬י)‪" :‬ויאמר ה' אל משה לך אל‬ ‫בגמרא (סוכה נב‪ ):‬על דרכו של היצר הרע להפיל‬ ‫כשהוא עדיין בבחינת "היום אומר לו עשה כך"‪.‬‬ ‫העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם‪ ,‬והיו‬ ‫ו"פשת ךליו‪-‬םיבצנ תשרפ | ב‬ ‫שופ"ר נוטריקון ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה‬ ‫"שברים" שרומז על הפגם של החטאים ששובר את האדם‬ ‫כי הוא מטהר את האדם משורש העוונות‬ ‫כלול מג' קולות כנגד ג' פיתויים של היצר הרע‬ ‫ועתה בא וראה כי על פי האמור ירווח לנו‬ ‫להבין מה שאמר היהודי הקדוש רבי יעקב יצחק‬ ‫משה רבינו אמר‪" :‬בן מאה ועשרים שנה אנכי היום"‪,‬‬ ‫מפרשיסחא זי"ע‪ ,‬לבאר הטעם שצוונו הקב"ה‬ ‫כל ימי חיי נלחמתי עם היצר של "היום אומר לו עשה כך"‬ ‫לתקוע בשופר בראש השנה‪ ,‬על פי מה שכתוב‬ ‫בפרשתנו פרשת נצבים בדברי התוכחה שאמר‬ ‫משה רבינו לישראל (דברים כט‪-‬יז)‪" :‬פן יש בכם‬ ‫ז' פעמים "היום" בימים הנוראים בתפלה "היום תאמצנו"‪,‬‬ ‫איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו‬ ‫כנגד ז' שמות היצר הרע שהם ז' כוחות הטומאה של "היום"‬ ‫פונה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבוד את אלהי‬ ‫הגוים ההם‪ ,‬פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה"‪.‬‬ ‫משיח שאמר לרבי יהושע בן לוי שיבוא "היום"‪,‬‬ ‫לפי זה מבאר היהודי הקדוש כי שופ"ר נוטריקון‬ ‫התכוון שאם יתגברו על היצר "היום אומר לו עשה כך"‬ ‫ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה‪ ,‬לרמז בכך שיש בכוח‬ ‫השופר לנקות ולטהר את האדם משרשי העוונות‬ ‫וכשהיצר הרע רואה שהצליח‪ ,‬הוא נעשה "אורח"‬ ‫את האדם ברשתו‪" :‬אמר רבא בתחילה קראו הלך‪,‬‬ ‫הטמונים בקרבו‪.‬‬ ‫כנגד הפיתוי השני "ולמחר אומר לו עשה כך"‪ ,‬איסור‬ ‫ולבסוף קראו אורח‪ ,‬ולבסוף קראו איש"‪ .‬והביא‬ ‫חמור יותר‪ ,‬וכאשר הוא רואה שהצליח גם בכך‪ ,‬הוא‬ ‫ראיה לכך ממה שהזכיר נתן הנביא ג' תארים הללו‪,‬‬ ‫ומקור הדבר ב"ישמח ישראל" (פרשיות נצבים‪-‬‬ ‫מגביר את חוצפתו לשלב הג' להיות בבחינת "איש"‪,‬‬ ‫במשל שאמר לדוד המלך על היצר הרע שמתחכם‬ ‫וילך)‪" :‬פן יש בכם ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה‪ .‬היהודי‬ ‫שהוא כנגד הפיתוי השלישי לעבירות החמורות "עד‬ ‫לגזול את כבשת הרש (שמואל ב יב‪-‬ד)‪ַ" :‬וַָּיָֹבֹא ֵֵהֶל ְֶך‬ ‫הקדוש מפרשיסחא זצללה"ה אמר שהראשי תיבות‬ ‫ְלְִאִיׁש ֶֶה ָָעִׁשִיר ַוַַּיַ ְְחֹמֹל ָל ַָקַ ַחַת ִִמֹּצֹאנֹו ּו ִִמְּבְָקָ רֹו ַלֲַעֲׂשֹות‬ ‫שאומר לו עבוד עבודה זרה"‪.‬‬ ‫הוא שופ"ר‪ ,‬רצונו לומר שהשופר מוציא ומנקה‬ ‫ָלָֹאֵֹר ַַח ַַהָּבָא לֹו ַוִַּיִַּקַ ח ֶאֶת ִּכְִבְַׂשַת ָָהִאִיׁש ָהָָרׁש ַוַַּיַ ֲֲעֶׂשֶ ָָה‬ ‫ומטהר שורש פורה ראש ולענה מהמוח‪ ,‬וכתרגומו‬ ‫מעתה יש לנו סימוכין שראש השנה נקרא "היום"‪,‬‬ ‫ָלִָאִיׁש ַַהָּבָא ֵֵאָל ָיו"‪.‬‬ ‫דילמא אית בכון גבר מהרהר חטאין‪ ,‬והשופר מבטל‬ ‫כדי ללמדנו שצריך לשוב בתשובה על שנפלנו ח"ו‬ ‫כל המחשבות זרות והרהורים רעים וחטאים שהיו‬ ‫בפיתוי הראשון של היצר הרע "היום אומר לו עשה‬ ‫ופירש רש"י‪" :‬הלך‪ ,‬עובר דרך עליו ואינו‬ ‫לו עד עתה"‪.‬‬ ‫כך"‪ ,‬שהרי על כך נאמר‪" :‬ויהי היום [דא ראש השנה]‬ ‫מתאכסן עמו‪ .‬אורח‪ ,‬אכסנאי‪ .‬איש‪ ,‬בעל הבית"‪.‬‬ ‫ויבואו בני האלהים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן‬ ‫נמצינו למדים מזה כי כך דרכו של היצר הרע שפועל‬ ‫וכן הביא אחיו של ה"ישמח ישראל" ב"תפארת‬ ‫בתוכם‪ ,‬ויאמר ה' אל השטן מאין תבוא‪ ,‬ויען השטן את‬ ‫בערמה בג' בחינות‪ ,‬כי מתחילה הוא רק בבחינת‬ ‫שמואל" (פרשת כי תבוא אות ב)‪" :‬כמו שאמר בקדשו‬ ‫ה' ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה"‪ ,‬שהוא מפיל‬ ‫"הלך"‪ ,‬שהולך ונכנס בלבו של אדם כדי לקנות שם‬ ‫היהודי הקדוש מפרשיסחא זצללה"ה‪ ,‬שאותיות‬ ‫את האדם ברשתו על ידי שהוא בבחינת "הלך"‪ ,‬הרי‬ ‫דריסת רגל ויוצא מיד‪ ,‬אחר כך הוא מתגבר להיות‬ ‫שופ"ר הוא ראשי תיבות ש'ורש פ'ורה ר'אש ו'לענה‪,‬‬ ‫לנו דברים ברורים כי בראש השנה מקטרג השטן על‬ ‫"אורח" אצל האדם‪ ,‬עד שמתגבר בחוצפתו להיות‬ ‫השופר מנקה את המוח מכל שמץ‪ ,‬וממילא יוכל‬ ‫כך ששוטט בארץ "ומהתהלך בה"‪ ,‬שהצליח להיות‬ ‫בעל הבית השולט בבית בבחינת "איש"‪.‬‬ ‫להיות נשפע עליו אור תשובה וטהרה‪ .‬וזהו שנקרא‬ ‫בבחינת "הלך" שהוא ראשית הפיתוי של "היום אומר‬ ‫מה נפלא הוא הרמז של הרה"ק מהרי"א‬ ‫שופר שמשפר אותו‪ ,‬כלשון חז"ל (סוטה יא‪[ ):‬שפרה]‬ ‫לו עשה כך"‪.‬‬ ‫מקאמארנא זי"ע ב"נתיב מצותיך" (שביל התורה‬ ‫שמשפרת את הולד‪ ,‬שנעשה כקטן שנולד"‪.‬‬ ‫יומתק לבאר בזה הטעם שתיקנו חכמינו ז"ל ב'‬ ‫נתיב א אות י)‪ ,‬כי ג' תארים הללו כפי שכתובים‬ ‫לפי האמור נראה לפרש כוונתו בזה‪ ,‬כי בראש‬ ‫ימים של ראש השנה‪ ,‬על פי מה שהתנבא הנביא‬ ‫חסרים אות ו' הל"ך אר"ח אי"ש בגימטריא יצ"ר‬ ‫השנה שנקרא "היום" צריך כל אחד מישראל לתקן‬ ‫על הגאולה העתידה (ישעיה נד‪-‬יב)‪ְ" :‬וְַׂשַ ְְמִּתִי ַּכ ַ ְְדֹכֹד‬ ‫הר"ע‪ ,‬אשר כפי המבואר פועל בג' דרכים אלו‬ ‫לא רק הפגם של העוונות עצמם‪ ,‬אלא גם השורש‬ ‫ִׁשִ ְְמֹׁשַֹתִַיְִך"‪ .‬והרמז בזה כי לעתיד לבוא יקח הקב"ה‬ ‫להפיל את האדם ברשתו‪.‬‬ ‫של העוונות שהיצר הרע פותח בו בבחינת "היום‬ ‫את האור הגדול של המצוות הקלות שקיימו ישראל‬ ‫הנה כי כן ירווח לנו להבין הפירוש הנפלא‬ ‫אומר לו עשה כך"‪ ,‬שאם לא מתגברים עליו מיד הוא‬ ‫בבחינת "וקדשתם היום ומחר"‪ ,‬ולא נמשכו אחר‬ ‫של הגר"א בפסוק‪" :‬ויאמר ה' אל השטן מאין‬ ‫ממשיך בפיתויו‪ ,‬בבחינת "ולמחר אומר לו עשה כך‪,‬‬ ‫הפיתוי של היצר "היום אומר לו עשה כך ולמחר‬ ‫תבוא"‪ ,‬רמז לו הקב"ה בשאלתו מנין כוחו להפיל‬ ‫עד שאומר לו עבוד עבודה זרה"‪.‬‬ ‫אומר לו עשה כך"‪.‬‬ ‫את האדם ברשתו‪" ,‬ויען השטן את ה' ויאמר‬ ‫וזהו פירוש הכתוב‪" :‬פן יש בכם איש או אשה‬ ‫והנה ביום אחד יש כ"ד שעות ובשני ימים יש‬ ‫משוט בארץ ומהתהלך בה"‪ .‬פירוש‪" ,‬משוט‬ ‫או משפחה או שבט אשר לבבו פונה 'היום' מעם ה'‬ ‫פעמיים כ"ד שעות‪ .‬וזהו הפירוש "ושמתי כד‪-‬כד‬ ‫בארץ"‪ ,‬בתחילה שוטטתי בארץ למצוא בני אדם‬ ‫אלקינו"‪ ,‬שלא נלחמו עם הפיתוי של היצר "היום‬ ‫שמשותיך"‪ ,‬שיחיש הקב"ה את הגאולה בזכות‬ ‫להחטיאם‪" ,‬ומהתהלך בה"‪ ,‬כשמצאתי אותם הייתי‬ ‫אומר לו עשה כך"‪ ,‬ועל ידי זה התדרדרו "ללכת‬ ‫שנתקדשו ישראל כ"ד כ"ד שעות של "היום ומחר"‪.‬‬ ‫אצלם תחילה בבחינת "הלך"‪ ,‬ועל ידי זה הצלחתי‬ ‫לעבוד את אלהי הגוים ההם"‪ ,‬לעבוד עבודה זרה‪,‬‬ ‫לכן תיקנו חכמינו ז"ל ב' ימים של ראש השנה‪ ,‬כי‬ ‫להחטיאם גם בבחינת "אורח" ובבחינת "איש"‪.‬‬ ‫ידעו נאמנה כי ענין זה נובע "פן יש בכם שורש‬ ‫היות שראש השנה נקרא "היום" כדי לתקן בו הפיתוי‬ ‫לפי דרכנו יש להוסיף תבלין כי ג' מדרגות אלו‬ ‫פורה ראש ולענה"‪ ,‬שורש הדבר היה שנכשל‬ ‫הראשון "היום אומר לו עשה כך"‪ ,‬לכן הוסיפו עוד‬ ‫הלך‪ ,‬אורח‪ ,‬איש‪ ,‬מקבילות הלולאות לג' הפיתויים‬ ‫האדם בעבירות הקלות‪" ,‬היום אומר לו עשה כך‪,‬‬ ‫יום ראש השנה למחרתו כדי לתקן בו הפיתוי השני‬ ‫של היצר להפיל את האדם ברשתו‪ ,‬כי "הלך" הוא‬ ‫ולמחר אומר לו עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו עבוד‬ ‫"ולמחר אומר לו עשה כך"‪ ,‬ובזכות זה נזכה לגאולה‬ ‫כנגד הפיתוי הראשון "היום אומר לו עשה כך"‪,‬‬ ‫עבודה זרה"‪.‬‬ ‫העתידה בבחינת "ושמתי כדכד שמשותיך"‪.‬‬ ‫להכשיל את האדם באיסור שהוא קל בעיניו‪,‬‬ ‫ו"פשת ךליו‪-‬םיבצנ תשרפ | ג‬ ‫בפסוק (דברים ד‪-‬ד)‪" :‬ואתם הדבקים בה' אלקיכם‬ ‫ג' קולות של השברים‬ ‫ביאור קולות השופר‪:‬‬ ‫חיים כולכם היום"‪ ,‬והנה הוא נוסח התפלה‪" :‬היום‬ ‫כנגד ג' פיתויי היצר של היום ומחר‬ ‫תקיעה שברים תרועה תקיעה‬ ‫תאמצנו‪ .‬היום תברכנו‪ .‬היום תגדלנו‪ .‬היום תדרשנו‬ ‫לטובה‪ .‬היום תשמע שוועתנו‪ .‬היום תקבל ברחמים‬ ‫לפי האמור יש להוסיף פרפרת נאה‪ ,‬כי מטעם‬ ‫הבה נמשיך במסע הקודש לבאר בזה מה‬ ‫זה הקול של "שברים" שהוא רמז על הפגם של‬ ‫שכתב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ג הלכה ד)‪" :‬אף‬ ‫וברצון את תפלתנו‪ .‬היום תתמכנו בימין צדקך"‪.‬‬ ‫העוונות כלול מג' קולות‪ ,‬כדי לרמז בכך על ג'‬ ‫על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב‪,‬‬ ‫לפי האמור נראה לבאר הענין בזה על פי מה‬ ‫קולות של היצר הרע שמדבר אל האדם כדי להפילו‬ ‫רמז יש בו‪ ,‬כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים‬ ‫ששנינו בגמרא (סוכה נב‪" :).‬שבעה שמות יש לו ליצר‬ ‫ברשתו‪" ,‬היום אומר לו עשה כך‪ ,‬ולמחר אומר לו‬ ‫הקיצו מתרדמתכם‪ ,‬וחפשו במעשיכם וחזרו‬ ‫הרע"‪ .‬ופירש המהרש"א (שם) הכוונה בזה שיש ליצר‬ ‫עשה כך‪ ,‬עד שאומר לו עבוד עבודה זרה"‪ ,‬ולכן על ג'‬ ‫בתשובה וזכרו בוראכם"‪ .‬נקדים מה שכתב השל"ה‬ ‫הרע שבעה כוחות רעים המכוונים כנגד שבעת ימי‬ ‫הקולות של היצר הרע הכלולים בקול של "שברים"‪,‬‬ ‫הקדוש (מסכת ראש השנה תורה אור אות ג) רמז נפלא‬ ‫בראשית‪ ,‬ובלשון קדשו‪" :‬שבעה שמות יש לו ליצר‬ ‫אנו שבים בתשובה בקול של "תרועה" ובזכות זה‬ ‫על משמעות הקולות של השופר "תקיעה‪ ,‬שברים‪,‬‬ ‫הרע‪ .‬מבואר כי המעשים של האדם‪ ,‬הן לטוב הן‬ ‫אנו חוזרים לתיקון הראשון של "תקיעה"‪.‬‬ ‫תרועה‪ ,‬תקיעה"‪.‬‬ ‫לרע‪ ,‬מסוגלים לפי הבריאה של ז' ימי בראשית‪ ...‬ולפי‬ ‫הנה כי כן זהו שאמר משה רבינו לישראל‪" :‬אתם‬ ‫הקול הראשון "תקיעה" שהוא קול חלק‬ ‫מעשה הרע יבוא העונש‪ ,‬כאמור (ויקרא כו‪-‬כח) ויסרתי‬ ‫נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם"‪ ,‬ללמדנו כי בראש‬ ‫בלי שום הפסקות‪ ,‬הוא רמז על לידתו של אדם‬ ‫אתכם [אף אני] שבע על חטאותיכם"‪ .‬ויש לבאר‬ ‫השנה שנקרא "היום" צריך כל אחד מישראל‪ ,‬לתקן‬ ‫בעולם הזה כאשר הנפש היא עדיין נקיה וטהורה‬ ‫בזה גם כן מאמר הגמרא (קידושין ל‪" :):‬יצרו של אדם‬ ‫את שורש כל העוונות בבחינת "היום אומר לו עשה‬ ‫בלי שום פגם‪ .‬אולם אחר כך כשהוא חוטא ח"ו‬ ‫מתחדש עליו בכל יום"‪ .‬כי היצר הרע מתחדש בכל‬ ‫כך"‪ .‬ועל כך מזהיר משה רבינו את ישראל בהמשך‬ ‫הרי הוא משתנה בבחינת קולות "שברים"‪ ,‬אשר‬ ‫יום משבעת ימי השבוע בז' הכוחות הרעים שלו‪.‬‬ ‫הפרשה‪" :‬פן יש בכם איש או אשה או משפחה או‬ ‫כפי המבואר בגמרא (ר"ה לג‪ ):‬הוא קול של "גנוחי‬ ‫והנה לפי האמור נשכיל להבין כי בכל ז' כוחות‬ ‫שבט אשר לבבו פונה 'היום' מעם ה' אלקינו"‪ ,‬שלא‬ ‫גנח"‪ ,‬כאדם שמתאנח על כאבים שיש לו בגוף‪ ,‬כך‬ ‫הטומאה שלו‪ ,‬משתדל היצר הרע להפיל את האדם‬ ‫נלחמו עם היצר של "היום אומר לו עשה כך"‪ ,‬ועל‬ ‫מקבלת הנפש "שברים" בהיותה חולה ופגומה על‬ ‫ברשתו על ידי שפותח בפיתוי הראשון "היום אומר לו‬ ‫ידי זה התדרדרו "ללכת לעבוד את אלהי הגוים ההם"‪,‬‬ ‫ידי החטאים והעוונות‪.‬‬ ‫עשה כך"‪ ,‬לכן כדי לבטל ז' כוחות אלו תיקנו להתפלל‬ ‫לעבוד עבודה זרה‪ ,‬כי ענין זה נובע "פן יש בכם שורש‬ ‫והעצה על כך היא להשמיע קול "תרועה"‪ ,‬שלפי‬ ‫ז' פעמים "היום" ‪" -‬היום תאמצנו‪ ,‬היום תברכנו‪ ,‬היום‬ ‫פורה ראש ולענה"‪ ,‬שהכל התחיל בשורש פורה ראש‬ ‫המבואר בגמרא (שם) היא קול של "ילולי יליל"‪,‬‬ ‫תגדלנו" וכו'‪ ,‬שנזכה להתגבר על ז' כוחות היצר‬ ‫ולענה של עבירות קלות‪.‬‬ ‫כאדם הבוכה ומשמיע קולות קצרים זה אחר זה‪,‬‬ ‫בעודם בפיתוי הראשון בבחינת "היום"‪.‬‬ ‫דהיינו שיעשה תשובה שלימה ויוריד נחלי דמעות‬ ‫בדרך המלך נלך לבאר בזה מה שאמר משה‬ ‫על פי האמור יומתק להבין גם כן הטעם‬ ‫רבינו לישראל בפרשת וילך‪" :‬בן מאה ועשרים שנה‬ ‫על אשר מרד בה'‪ ,‬ועל ידי זה יזכה לתקן את נפשו‬ ‫שתיקנו להתפלל ז' פעמים "היום" כנגד ז' תיבות‬ ‫אנכי היום"‪ .‬ודרשו בגמרא "היום מלאו ימי ושנותי"‪,‬‬ ‫כפי שהיתה בראשונה בלי שום פגם‪ ,‬אשר על כך‬ ‫בפסוק "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם‬ ‫כי בכך רצה משה רבינו לומר דברי תוכחה לישראל‪,‬‬ ‫רומז הקול האחרון של "תקיעה" שהוא קול חלק‪,‬‬ ‫היום"‪ ,‬כי בפסוק זה רמזה לנו התורה הקדושה‬ ‫שילמדו ממנו שכל ימי חייו נלחם עם היצר הרע של‬ ‫כי בזכות התשובה חוזרת הנפש לקדמותה נקיה‬ ‫"ואתם הדבקים בה' אלקיכם"‪ ,‬אם אתם רוצים‬ ‫"היום"‪ ,‬להתגבר עליו בפיתוי הראשון "היום אומר‬ ‫וטהורה בלי שום פגם‪.‬‬ ‫להיות דבוקים בה'‪ ,‬העצה על כך היא "חיים כולכם‬ ‫לו עשה כך"‪ .‬נמצא שכל מאה ועשרים שנה שלו היו‬ ‫הנה כי כן כאשר נצרף את דברי הרמב"ם עם‬ ‫היום"‪ ,‬שלא תשמעו בעצת היצר גם בתחילת דרכו‬ ‫מלאות בבחינת "היום"‪.‬‬ ‫דברי השל"ה הקדוש‪ ,‬נשכיל להבין מהי עבודת‬ ‫בפיתוי הראשון‪ ,‬אפילו כשהוא מפתה רק לדברים‬ ‫הקודש המוטלת עלינו בשעה שאנו שומעים‬ ‫קלים בבחינת "היום אומר לו עשה כך"‪ ,‬ובזכות‬ ‫ז' פעמים "היום" בתפלת "היום תאמצנו"‬ ‫את הקולות הללו מבעל התוקע בראש השנה‪,‬‬ ‫זה יקיים מלך המשיח את הבטחתו שיבוא "היום"‪,‬‬ ‫כנגד ז' שמות של היצר הרע שהם ז' כוחות שלו‬ ‫לחדד את השמיעה הרוחנית של הנשמה לשמוע‬ ‫ויתקיים בנו מקרא שכתוב (ישעיה כז‪-‬יג)‪" :‬והיה ביום‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים לבאר לפי זה מנהגנו‪,‬‬ ‫את קול השופר המתחנן אלינו בדברי קדשו של‬ ‫ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור‬ ‫שמקורו מדברי אחד מבעלי התוספות רבי אלעזר‬ ‫הרמב"ם‪" :‬עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו‬ ‫והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לה' בהר הקודש‬ ‫רוקח‪ ,‬לומר בסיום תפלות מוספים לראש השנה‬ ‫מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה‬ ‫בירושלים" במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫ויום הכיפורים ז' פעמים "היום" כנגד ז' תיבות שיש‬ ‫וזכרו בוראכם"‪.‬‬ ‫רפואה שלמה לאשה החשובה‬ ‫לעילוי נשמת מרת רחל דינה בת יצחק ליבוביץ‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם‬ ‫מרת חיה יהודית בת קילה‬ ‫"אוד מוצל מאש מקעריץ עד ויניפג"‬ ‫האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫בתוך שאר חולי ישראל‬ ‫נלב"ע כ"ג אלול תשע"א‬ ‫להורדת המאמרים ‪shvilei.com‬‬ ‫לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ |דד‬ ‫ו"פשת ךליו‪-‬םיבצנ‬ ‫תשע"ב |‬