דבר אמת · DVAR EMES — ניצבים וילך (2026-08-31)

שיעור
חסידות
על הפרשה
שיעור בספה"ק דברות שלמה
[תלמידו וכותב תורותיו של המגיד ממעזריטש זי"ע]
מפי הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
• פרשת נצבים •
כמה אופני התעוררות לראש השנה
בכתוב "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם" :
א" .נצב מלך" -על ידי קבלת מלכותו בנ"י עצמם מלכים
ובו מתבאר סוד הנסירה ,וביאור המגיד ממעזריטש בעבודת האדם
ב .במשפט שלנו כביכול גם השי"ת נשפט
ג" .אתם נצבים" בדין באקראי בעלמא ,משא"כ אומות העולם מתעכבים בדין
ד" .אתם נצבים" בדין ,האדם מעיד על עצמו את כל מעשיו
ה" .אתם נצבים" כל העולמות עומדין על ישראל ומתנענעין על ידיהם,
[ויתבאר איך בקשתנו על הגאולה תתקבל אף שלא נתקבלה כל הדורות הקודמים]
שיעור הכנה לסליחות (עמוד כ"ה)
"שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה"
____
השיעור השבועי בחסידות על הפרשה יתקיים
ביום ראשון א' דסליחות בשעה 5:00אחה"צ
בביהח"ס זכרון אברהם בארא פארק 1401 55th street
שיעורים אלו בספרי חסידות על הפרשה נמסרים מידי מוצש"ק
בישיבה גדולה פני מנחם י-ם עיה"ק ,ונערכים מיד ע"מ להוציאם לאור עולם לקראת ש"ק
[בשל המהירות הנדרשת ייתכנו שגיאות כתיב ו/או בהשגת הכוונה אל נכון,
ואיתנו תלון משוגותינו ואי"ה חזון למועד ייערכו הדברים כדת וכדין]
חכם לב ייקח מצוות לקבלת האיימיל השבועי בדוא''ל
בקריאה של חיבה נקרא לנהנים עצה עם כלל השיעורים שנמסרים מדי שבוע:
ותושיה ,ליתן יד ושותפות בהוצאות שיחות לפרשת שבוע | סדרות השיעורים
מלאכת העריכה הכתיבה וההפצה | שיעורי הכנה לקראת מועדים | גליונות
השבוע בספה"ק :תורת המגיד ,פרי הארץ,
של שיעורים נכבדים אלו למען תרבה
אור המאיר
הדעת עדי יקויים אימתי קאתי מר
ולכל שאלה /הערה על השיעורים ולענייני
לכשיפוצו מעיינותיך חוצה
הפצה
לפרטים ולהקדשה בגליון השבועי ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח רא''מ
ניתן לפנות למייל המערכת אלתר שליט"א בחסידות ודרכי העבודה,
tam522511@gmail.com ניתן לשלוח לכתובת המערכת
או בפקס 077-3181588 - מכון 'תורת א"ם'
או להשאיר הודעה בקו דברי אמת tam522511@gmail.com
ואמונה בשלוחה 10 או בפקס 077-3181588 -
וכן ניתן להשיג את הספרים:
שיעורים בספה"ק פרי הארץ | אמצא מקום לה' -שערים לפנימיות התפילה |
מלכות הוי"ה | ושאר ספרים אצל המכון בפרטים הנ"ל
ניתן לשמוע את השיעורים השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה בשלוחה 3
ארץ ישראל ( *5265 -או )02-5011430
ארה"ב 518-329-9186
אירופה 44-3303-9004-84
בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר שיעורי הרב שליט"א בספרי:
תורת המגיד | פרי הארץ | תומר דבורה | תניא -שער היחוד והאמונה | דעת תבונות |
שפת אמת | דרך ה',
ושיעורים נוספים למועדים ,ובמגוון נושאים וענייני השעה
עימוד ועיצוב" :ואנוהו" 05331.05646
א תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
כמה אופני התעוררות לראש השנה בכתוב "אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
אלקיכם" . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . :ג
כל נשמות ישראל היו כלולים במשה ,ולכן היו כלולים גם ב'יום הדין הגדול' של משה
רבינו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
הטעם שגזירת כליה של חטא העגל וגזירת משה רבינו שלא להיכנס בארץ ישראל היו תלויים
זה בזה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ד
"אתם נצבים היום" נקרא קודם ראש השנה ,שהוא גם כן יום הדין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
"אתם נצבים היום" מלשון "נצב מלך" ,שע"י קבלת עול מלכותו נעשים בני ישראל בבחינת
מלכים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
הקדמה כללית לסוד הנסירה שבראש השנה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
כשהמלך בכעס על אחד הוא עמו אחור באחור ,ועל ידי שמוחל לו נעשה עמו פנים
בפנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ז
מלך אמיתי נותן ולא מקבל וכעסו לתועלת העם בלבד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
בחינת 'פנים בפנים' ו'אחור באחור' ברב ותלמיד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
החכם מבין שכעס המלך היה לתועלתו ובונה את עצמו בכך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ט
ביאור 'ענין הנסירה ליתן לה כל הדינין וישאר הוא כולו רחמים' בדרך העבודה . . . . . . . . . . . . . .ט
"אתם נצבים" מביא ל"לפני ה' אלקיכם" -פנים בפנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
ה' יתברך שוכן עמנו באחדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .י
"אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק לפניך כל חי" -כשדנין אותנו דנין כביכול אף את
הקב"ה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
"אתם נצבים" באקראי בעלמא ,משא"כ אומות עולם מתעכבים בדין . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
ביאור 'ואם כעבדים עינינו לך תלויות' -ע"פ דברי הגמרא שתינוק המביט באמו היא מוכרחת
להאכילו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
האדם עצמו מעיד על כל מה שעשה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
בני ישראל נקראים 'רגלין' כי עליהם עומדין כל העולמות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
כל דור מודבק בדור שלפניו ונקרא בחינת רגל של הדור שלפניו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טו
תוכ ן הﬠנינים ב
איך עולה על דור יתום וקטן הזה לבקש על הגאולה אחרי אשר תנאים ואמוראים לא הביאו
הגאולה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יז
כל העולמות ,ואף עולם הזה ,בדמות אדם ישר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יח
כל הדורות בדמות אדם ישר ,אדם הראשון בחי' ראש ,והאבות בחי' זרועות וגוף . . . . . . . . . . . .יח
אף שבראש יש שכל וחיות גדול אבל רק הרגלים מוליכים את כל האיברים ואף את
הראש . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יט
ביאור זכות אבות תמה ברית אבות לא תמה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
ענין התכללות והתקשרות המידות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
שלימות המשפיע נשלמת בקבלת המקבלים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
שלימות המקבל בהשפיעו למקבליו משלימה עוד יותר את המשפיע שלו . . . . . . . . . . . . . . . . . .כא
שלימות האבות ואדם הראשון נשלמת על ידי עבודת דורנו עקבתא דמשיחא . . . . . . . . . . . . . .כב
ביאור טענת גדעון 'אם צדיקים היו אבותינו יעשה לנו בזכותם' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כב
"חוטב עיציך ושואב מימיך" -בחינת ראש ורגלים . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כג
שיעור הכנה לסליחות " -שנתעטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר
תפלה" . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
רמז מנהג בני אשכנז לומר סליחות רק בסוף חודש אלול . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כה
לימוד הזכות שבקביעת הסליחות לעולם ביום א' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז
ביאור ענין שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה למשה רבינו סדר אמירת י"ג מדות . . . . . .כז
טעם פנימי במנהג שליח הציבור להתעטף בסליחות בטלית שאולה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כט
מחלוקת הקדמונים אם י"ג מדות אינן חוזרות ריקם באמירה או במעשה . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לא
חשיבות הפסוקים שאומרים בתחילת הסליחות ,וטעם אמירת קדיש תתקבל אחר
הסליחות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .לב
ג פ רשת נצבים
שיﬠור בספ ר דברת שלמה
פ רשת נצבים
$כמה אופני התﬠוררות לראש השנה בכתוב "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם"$ :
א" .נצב מלך" -ﬠל ידי קבלת מלכותו בנ"י ﬠצמם מלכים
ובו מתבאר סוד הנסירה ,וביאור המגיד ממﬠזריטש בﬠבודת האדם
ב .במשפט שלנו כביכול גם השי"ת נשפט
ג" .אתם נצבים" בדין באקראי בﬠלמא ,משא"כ אומות הﬠולם מתﬠכבים בדין
ד" .אתם נצבים" בדין ,האדם מﬠיד ﬠל ﬠצמו את כל מﬠשיו
ה" .אתם נצבים" כל הﬠולמות ﬠומדין ﬠל ישראל ומתנﬠנﬠין ﬠל ידיהם] ,ויתבאר
איך בקשתנו ﬠל הגאולה תתקבל אף שלא נתקבלה כל הדורות הקודמים[
הגדול' )תנחומא פקודי ג ,ועוד( .והנה כל נשמות "אתם נצבים הי ום כולכם לפני ה' אלקיכם"
כי ישראל הי ו כלולים במשה, כו' )דברים כט ,ט( .צריך להבין תיבת
איתפשטותא דמשה בכל דרא ובכל "נצבים" ,מהי משמעות התייצבות
נפשא ,ומשה רבינו היה הדעת של כלל והעמדה זו ,כמו שהקשו המפרשים.
ישראל ,שכל סוגי הידיעות הרוחניות
שיש לנו ,הן בתורה הן בלדעת את ה',
הכל בא מבחינת הדעת של משה רבינו, כל נשמות ישראל היו כלולים במשה,
וממילא הי ו גם הם כלולים בי ום הדין ולכן היו כלולים גם ב'יום הדין הגדול'
הגדול ,וזהו שנאמר )דברים שם פסוק יא( "לעברך של משה רבינו
בברית ד' ובאלתו" כו' ,שכל בני ישראל ונראה ,לפי שהיה זה בעת פטירת משה,
ד' בברית לעבור והתייצבו נעמדו ונודע שי ום הפטירה נקרא 'יום
ובאלתו ,ביום הדין הגדול של משה הדין הגדול' ,שכל אחד אחר הילוכו
רבינו ,כי מאחר שכל נשמות ישראל מהעולם בא לדין הנקרא 'יום הדין
שיﬠור בספ ר דברת שלמה ד
לאחוז את החבל בשני ראשין ,אמר לו, כלולים במשה רבינו ,אז כל כלל ישראל
אם "אעברה נא אתה" מבקש לקיים - היו כלולים גם ביום הדין הגדול של
בטל "סלח נא" ,ואם "סלח נא" אתה משה רבינו.
מבקש לקיים -בטל "אעברה נא" .אמר
רבי יהושע בן לוי ,כיון ששמע משה הטעם שגזירת כליה של חטא העגל
רבינו כך ,אמר לפניו רבונו של עולם וגזירת משה רבינו שלא להיכנס בארץ
ימות משה ומאה כיוצא בו ,ולא תנזק ישראל היו תלויים זה בזה
צפורנו של אחד מהם'. במדרש בפרשת כי תבוא )דב"ר ז י( כתוב
ולכאורה
'שני דברים גזר הקדוש ברוך הוא,
אין מובן מה השייכות בין
אחד על ישראל ואחד על משה ,אחד על
גזירת הקב"ה על ישראל על
ישראל -בשעה שעשו אותו מעשה ]חטא
חטאם ,לגזירתו על משה רבינו שלא
העגל[ ,מנין ,שנאמר )דברים ט יד( "הרף
יכנס לארץ ישראל ,ולמה תלויים זה בזה.
ממני ואשמידם" ,ואחד על משה -בשעה
ובוודאי שאין זה כפשוטו ,שהקב"ה אמר
שביקש משה ליכנס לארץ ישראל ,אמר
למשה רבינו שניתן לנצח אותו כביכול
לו הקדוש ברוך הוא )שם ג כז( "לא תעבור
רק פעם אחת ולא שני פעמים.
את הירדן הזה" .ומשה ביקש מן הקדוש
וי"ל על פי הנ"ל ,שעל ידי חטא העגל ברוך הוא לבטל את שתיהן ,אמר לפניו,
נגזר רח"ל גזירת כליה על כלל רבש"ע "סלח נא לעון העם הזה כגודל
ישראל ,ואמר הקב"ה למשה רבינו )שמות חסדך" )במדבר יד יט( ,ובטלה של הקדוש
לב י( "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ברוך הוא ונתקיימה של משה ,מניין,
ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול" ,ודבר ה' שנאמר )שם פסוק כ( "סלחתי כדברך" .כיון
של "ואעשה אותך לגוי גדול" נפעל מיד, שבא ליכנס לארץ ישראל התחיל אומר
כי הוא אמר ויהי .אזי משה רבינו הכניס )דברים ג כה( "אעברה נא ואראה את הארץ
ונתן את בחינת הדעת שלו בתוך כל כלל הטובה" ,אמר לו הקדוש ברוך הוא,
ישראל ,ועל ידי זה חל דבר ה' של משה ,כבר בטלת את שלי וקיימתי את
"ואעשה אותך לגוי גדול" על כל כלל שלך ,אני אמרתי "ואשמידם" ואת אמרת
ישראל ,ועל ידי זה נצלו מגזירת הכליה. "סלח נא" ונתקיים שלך ,ואף עכשיו
אלא ,שאף על פי כן לא חזרו ישראל מבקש אני לקיים את שלי ולבטל את
לדעת הגדולה שהיה להם קודם חטא שלך ,אמר לו הקדוש ברוך הוא ,משה
העגל ,נשאר להם איזשהו פגם מחטא אין אתה יודע מה לעשות ,אתה רוצה
ה פ רשת נצבים
השנה הנקרא היום בכמה וכמה מקומות, העגל ,ככתוב )שמות לב לד( "וביום פקדי
'הי ום הרת עולם' ,ועוד .ומקור הדברים ופקדתי" ,אלא שקיבלו דעת רוחנית
הוא כבר מדברי הזוהר )ע' זוהר ח"ג רלא.(. שיוכל כל אחד על ידי עבודתו ויגיעתו
]וסיפר לי אחד שבצעירותו היה בטוח להשיב את בחינת הדעת שלו למקום
שזה הפירוש הפשוט בפסוק ,אחר שראה הרוחני שהייתה קודם החטא.
והנה,
זאת כל כך הרבה בספרי חסידות ,ורק
משה רבינו לא היה חסר לו
כשבגר יותר הבין שישנו פירוש הפשוט
מאומה מלבד להיכנס לארץ
בפסוק זה ,שהוא ז' באדר יום פטירת
ישראל ,ואילו היה נכנס לארץ ישראל
משה רבינו.[..
היה בא לתכלית השלימות שלו ,אזי אמר
רבינו שהשייכות בין הפסוק ומבאר לו הקב"ה אם אתה תכנס לארץ ישראל
"אתם נצבים היום כולכם" ותבוא לשלימות שלך ,לא יוכלו בני
ל'היום הרת עולם' הוא לא רק מעין ישראל לקבל בחינת דעת זו ,ושוב לא
גזירה שווה ,אלא יש ביניהם שייכות יהיו חלק מ"גוי גדול" של משה רבינו,
עמוקה ,כי אותה נקודה שהיה ביום ושוב יהיה עליהם גזירת כליה ח"ו ,ורק
פטירת משה רבינו ישנו בכל ראש השנה על ידי שמשה רבינו לא יכנס לארץ
שבכל שנה ושנה ,כשם שבפטירת משה ישראל ולא יבוא לתכלית שלימותו יוכל
רבינו היה 'יום הדין הגדול' על כל להיות לכלל ישראל איזשהו שייכות
נשמות ישראל ,כי היו כלולים בו ,כמו כן ונגיעה בבחינת דעתו .על כך השיב משה
בכל שנה ושנה ביום ראש השנה יש יום רבינו 'ימות משה ומאה כיוצא בו ,ולא
הדין כללי על כל השנה ביום ראש תנזק צפורנו של אחד מהם'.
היום נצבים "אתם והפסוק השנה,
כולכם" מתפרש בכל שנה על יום הדין
השנתי של שנה זו. "אתם נצבים היום" נקרא קודם ראש
השנה ,שהוא גם כן יום הדין
"אתם נצבים היום" מלשון "נצב מלך", ולכן פרשה זה תמיד קודם ראש השנה
שע"י קבלת עול מלכותו נעשים בני )מגילה לא :תוד"ה קללות( ,שהוא גם כן
ישראל בבחינת מלכים י ום הדין.
והנה מחמת אימת הדין הגדול ,בודאי בספרי חסידות רבים מאד כתבו ש"אתם
ישראל הקדושים חוזרים בתשובה נצבים היום כולכם" היינו ראש
שיﬠור בספ ר דברת שלמה ו
הקדמה כללית לסוד הנסירה שלימה ,ומקבלים עליהם עול מלכות שמים
שבראש השנה שלימה ,בימים אלו בני ישראל חוזרים
בשביל
בתשובה ומקבלים עליהם עול מלכות
להבין את דברי רבינו להלן, שמים בשלימות .ונודע כי 'עבד מלך מלך',
סוד שישנו מקודם נקדים כמו שכתב רש"י )בראשית טו יח ,דברים א ז מספרי
הנסירה השייך לראש השנה ,ויסודו שם( על כך שנהר פרת נקרא )שם ושם( "הנהר
בכתבי האריז"ל )פרע"ח שער ר"ה א ,ועוד(, הגדול"' ,לפי שהוא דבוק לארץ ישראל
וספרי החסידות בונים הרבה יסודות על קוראהו גדול וכו' ,משל הדיוט עבד מלך
סוד זה ,שבראש השנה שבראשית מלך ,הדבק לשחוור וישתחוו לך' ,וזהו
הבריאה ,ברא הקב"ה את אדם וחוה שנאמר "אתם נצבים הי ום" ,רצונו לומר
בדיו )בראשית ה ב( "זכר ונקבה בראם" שאתם הי ום בחינת מלכים ,הנקרא נצב,
פרצופין המחוברים יחד באופן של כמו שכתוב )מלכים א' כב מח( "נצב מלך".
יח ,(.והיינו שהיו )עירובין אחור וקדם
מחוברין 'אחור באחור' ,שהיו מחוברים אחד מישראל המתחבר לקב"ה כל
בגבם ופני כל אחד היה לצד אחר )ע"פ ודבוק בו הוא בבחינת מלך ,ואכן
רש"י שם( ,שלא היו יכולים להביט זה בזה, לעתיד לבוא בו יתקיים הכתוב )זכריה יד ט(
ולאחר מכן "ויפל ה' אלקים תרדמה על "והיה ה' למלך על כל הארץ" ,אזי כל
האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו וגו' בני ישראל יהיו מלכים ,שיתקיים הכתוב
ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן )שם ח כג( "אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל
האדם לאשה" )בראשית כ כא-כב( ,ועל ידי לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי,
נסירה זו שחלקם לשני גופים ,באו לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים
ליחוד פנים בפנים. עמכם" ,ולמדו חז"ל )שבת לב (:מפסוק זה
שישמשו לכל אחד מישראל ]הזהיר
תחילה ברא ה' מתחילה את ובכוונה בציצית[ 'שני אלפים ושמונה מאות
האדם וחוה יחד ורק לאחר מכן עבדים' ,כי לעתיד לבוא בו 'יכירו וידעו
הפיל תרדמה ונסר את האשה והביאם כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך' וכו',
לבחי' יחוד פנים בפנים ,כי כן הוא הסדר הכרתם וידיעתם באלוקות תהיה רק על
בהשפעות הרוחניות ,וברוחניות בכל ידי בני ישראל ,שבני ישראל הם 'עבד
שנה ושנה בתחילת השנה יש שוב כל מלך מלך' ,ועל ידם מתבטאת בכל
ובבחינת קוב"ה בבחינת זה סדר העולם מלכותו של הקב"ה,
ז פ רשת נצבים
וכתוב בכתבי האריז"ל )פרע"ח שם( ,וז"ל: שכינתיה ,שאף שאינו גוף ואין לו דמות
'הדברים חוזרים בזמנם בכל הגוף ,ישנו בחינת הנסירה ברוחניות.
השנה למציאת הראשון וכו' ,והנה דהנה השכינה הוא גילוי ה' המתגלה
הדבר וחזר העולם, נברא בתשרי אלינו' ,שכינה בתחתונים' ,ואילו בחינת
לקדמותו ,לכן צריך הנסירה .וענין קוב"ה הוא קדוש ומובדל ,שאינו מתגלה
הנסירה הוא ,ליתן לה כל הדינין ,וישאר בעולם .ובכל מצוה ומצוה נעשה 'יחוד
הוא כולו רחמים וכו' .והנה הנסירה קוב"ה ושכינתיה' ,שנעשה חיבור בין
נעשית באלו עשרה ימים ,בכל יום ננסר החלק הנעלם לחלק הגלוי ,ונוסף תוספת
מדה אחת וכו' עד יום הכיפורים' ,עכ"ל. קדושה בעולם ,דהיינו שמתגלה עוד
ועד תקיעת שופר לא נעשתה הנסירה גילוי של ה' שלא התגלה עד כה
והוא זמן דינים ,ומחמת זה כתב המגן בבריאה .ובכל שנה יורד ומתגלה כביכול
)סי' תקפ"ט סק"ד ממ"צ בשם המהרי"ל( אברהם בחינה חדשה של גילוי ה' השייך לאותו
שלא לתקוע בג' שעות ראשונות ביחיד הנ"ל, סדר כל בו ונעשה השנה,
ידי ועל דינא', דמיפקד 'משום שבתחילת ראש השנה כביכול בחינת
ההתעוררות שנעשית על ידי תקיעת קוב"ה ובחינת שכינתיה באופן של 'דיו
שופר מתחיל תהליך הנסירה הנשלם שבחינת יחד', הדבוקים פרצופין
ביום הכיפורים ,ומשם ואילך הוא בחינת המשפיע ובחינת המקבל דבוקים יחד,
"ויבן ה' אלקים את הצלע" ,תהליך של והוא בבחינת 'אחור באחור' ,שכביכול
בנין עוד ועוד ,עד בוא שמיני עצרת בו אינו יכול להיות יחוד ביניהם ,ועל ידי
נעשה הייחוד השלם ,וזה השמחה הנסירה ביניהם "נפרדים" זה מזה ונעשה
הגדולה שבו ,ותחילתו בימי הסוכות ביניהם 'יחוד פנים בפנים' .ותהליך
ושלימותו בשמיני עצרת. הנסירה נעשה בעשרה ימים שמראש
השנה עד יום הכיפורים.
שיוכל להיות בחינת הנסירה, ובכדי
כשהמלך בכעס על אחד הוא עמו "בחינת "ויקח אחת מצלעותיו"
אחור באחור ,ועל ידי שמוחל לו וגו' ,נצרך להיות מקודם "תרדמה",
נעשה עמו פנים בפנים שלצורך הנסירה נצרך תרדימה .ותקיעת
ועל ידי זה הוא בחינת נסירה ,כמו ישנים 'עורו בחינת שהוא שופר
ששמעתי ממורי המגיד ממעזריטש משנתכם' ,היא נועדה לעורר מאותו
זללה"ה משל וביאור על ענין הנסירה, בחינת תרדימה העליונה.
שיﬠור בספ ר דברת שלמה ח
שהאמוראים היו עושים פעולות הנראות שכשהמלך הוא בכעס על אחד ,אז הוא
ככעס בכדי להטיל אימה על בני ביתם עמו 'אחור באחור' .אמנם כשאיש הזה
)שבת קה ,(:שיתנהגו עמו כראוי. מקבל עלי ו עול מלכותו ויראתו ,ומבקש
ממנו מאד בהכנעה גדולה מחילה ,אז הוא
וכאשר המלך כועס על אחד ,אף שהוא
מוחל לו ,ונעשה עמו 'פנים בפנים' ,אם כן
עושה זאת לתועלת' ,אז הוא
הכעס שלו שהיה למלך היכן הלך ,שהיה
מבדיל כסותו] ,תיבה זו צריכה ביאור ,ויש
עמו אחור באחור' ,כשם שבגשמיות
גורסים ככותל ,ויתכן שצריך לגרוס כעסו]
אדם המפנה גבו לאחר הם 'אחור
בינם היכן הלך ,אלא שינסר ]יש גורסים:
באחור' ,כמו כן ברוחניות אף כאשר
שנים יושבים זה מול פני זה ,אולם אם
שננסר] ממנו ,ונופל יראתו ופחד על האיש
אף אחד מהם לא רוצה לראות את השני
הזה על ידי חכמה ובינה של האיש הזה,
אלא שיושבים כך בלית ברירה ,הרי זה
והמשכיל יבין .עד כאן דברי פי חכם חן,
ברוחניות 'אחור באחור'.
והובא בספר ליקוטי אמרים.
בחינת 'פנים בפנים' ו'אחור באחור'
ברב ותלמיד מלך אמיתי נותן ולא מקבל וכעסו
לתועלת העם בלבד
במשפיע ומקבל ,שכאשר מגיד וי ובן
שיעורו את מוסר שיעור משל זה צריך להקדים שמלך להבין
לתלמידים רק מחמת שצריך פרנסה אמיתי אינו כועס סתם כך,
והתלמידים נכנסים לשמוע את דברו רק הכועס מחמת יצרים הוא איננו מלך אלא
מחמת שהוריהם שלחו אותם לישיבה איש פשוט ,שכעס כזה נובע מקטנות
ומה יעשו ,הרי זה בבחינת 'אחור באחור' ואינטרסים ,ומלך אמיתי אינו דואג
אף כאשר המגיד שיעור והתלמידים לעצמו אלא רק לעבדיו ולעמו ,כמבואר
נכנסים לשיעור ויושבים בגשמיות פנים בגמרא )נדרים כד (.שהרוצה ליהנות מחבירו
בפנים .ורק כאשר המגיד שיעור רוצה בלי שיהנה ממנו טוען עליו 'לאו מלכא
למסור את דבריו לתלמידים מחמת חפצו אנא דמהנינא לך ואת לא מהנית לי',
בהם ,והתלמידים אף הם ששים ושמחים 'שדרך מלך ליתן ולא ליקח' )ר' אברהם מן
למוצא פיו ,או אז הם בבחינת 'פנים ההר שם( ,וממילא אינו כועס עבור עצמו
בפנים' אף ברוחניות .ולכן כאשר המלך כלל אלא רק עבור העם ,ועל דרך מה
ט פ רשת נצבים
לבניית עצמו ,נבנה הוא בכך .על דרך זה כועס על אחד ,שכעס הוא דין והיפך
כאשר המלך כועס על אחד מעבדיו או הרצון' ,הוא עמו אחור באחור'.
אוהביו ,הוא עבור שיקבלו על עצמם את
דיניו ,את חוקי המלוכה ,ויבנו את עצמם
על ידי זה. החכם מבין שכעס המלך היה
לתועלתו ובונה את עצמו בכך
מובן מכל הנ"ל ,שמצב 'אחור נמצא אם אותו אחד חכם ונבון ,מבין אולם
באחור' הוא תועלתי מאד ,והוא
הוא שכעס המלך לא נועד סתם
זה הגורם בסופו של דבר לקבלת הדינים.
כך לצורך הריחוק חלילה ,אלא הוא נועד
וזהו ענין 'אמרו לפני מלכויות כדי
בכדי לעוררו להתנהג יותר טוב .וכאשר
שתמליכוני עליכם' )ר"ה טז ,(:שאנו צריכים
מתבונן אותו אדם בתכלית כעס המלך,
להחיל על עצמנו את מלכותו יתברך,
אזי הוא לוקח את דיני הכעס לעצמו,
לקחת את חוקי וכללי המלכות על
ולדוגמא אם אותו אדם עבר על חוקי
עצמנו ,ובכך לבנות את עצמנו ,וכפי
המלך ,וזאת מחמת שלא לקח את דיני
שהאדם מקבל על עצמו עול מלכות
וחוקי המלך על עצמו אלא התייחס
שמים בראש השנה ,בונה את עצמו
אליהם בהפקירות ,כאשר עושה תשובה
בראש השנה בחוקי ודיני מלכותו יתברך.
ומקבל על עצמו להתנהג בחוקי ודיני
המלך ,שלוקח את הדינים על עצמו ,אזי
ביאור 'ענין הנסירה ליתן לה כל
דינים אלו בונים אותו.
הדינין וישאר הוא כולו רחמים' וי ובן על דרך משל מאב ובנו הקטן ,ילד
בדרך העבודה קטן המשחק עם גפרורים ,מראה
חסידות ביארו בהרבה אופנים ובספרי לו אביו פנים כועסות בשביל שיבין שלא
הנסירה, ענין את ומשלים לשחק בכך ,אם הילד חכם ומבין לקחת
מהשפעת רב ותלמיד )ע' שיעור אלול תשפ"ג(, את "דיני האב" לתשומת לבו ,להפסיק
ועוד ,וכולם אמת ,כי נקודת הנסירה לשחק בגפרורים ,אזי הוא בונה את עצמו
נמצאת בכל הדברים שבבריאה ,ולכן בהכנסת דינים אלו לתוך עצמותו ,ואזי
ניתן למצוא את ענין הנסירה בכמה הדין נהפך להיות בניינו .ועל דרך זה
אופנים וגוונים .ובמשל זה בא המגיד כאשר האב מגביל את בנו שלא לילך
האריז"ל בכתבי הכתוב את לבאר בכביש רק במדרכה ,אם לוקח זאת
שיﬠור בספ ר דברת שלמה י
לבנות את עצמו עם הדינים כראוי ,וכפי שהובאו לעיל 'וענין הנסירה הוא ליתן
שהאדם בונה אצל עצמו את מלכותו לה כל הדינין וישאר הוא כולו רחמים',
יתברך כראוי ,יכול להיות לו יחוד פנים על דרך העבודה ,שבשעת הנסירה ,הוא
בפנים עמו יתברך יותר חזק ויותר גדול. הזמן שהאדם מקבל על עצמו את הדינים
ונבנה על ידי כך.
"אתם נצבים" מביא ל"לפני ה' ושייכותו לנסירה ,גם יובן על פי הנ"ל,
אלקיכם" -פנים בפנים שכל עוד שהילד הקטן לא
וזהו שכתוב "אתם נצבים לפני ד' הפנים לעצמו לא לשחק בגפרורים האב
אלקיכם" ,רצונו לומר שנעשה פנים צריך להחביא אותם גבוה הרחק מהישג
בפנים ,כנ"ל .שעל ידי שבני ישראל ידיו ,וכמו כן כל עוד שרץ לכביש האב
חוזרים בתשובה ומקבלים על עצמם עול אינו יכול לשחרר אותו וכל פעם שהולך
מלכות שמים בשלימות ,ומקבלים על עמו ברחוב אוחז את ידו בתוך ידו ,שזהו
עצמם את הדינים ,שזהו 'סוד הנסירה', בחינת 'דבוקים זה בזה' .אולם כאשר
זוכים הם להיות 'פנים בפנים' עמו מפנים ומקבל לעצמו את הדינים ,יכול
יתברך .ונראה שכוונת רבינו לבאר את האב "לנסר" את הבן הקטן ממנו ,כי
תיבות "אתם נצבים" ,שעל ידי שבני יכול האב לתת לילד הקטן להניח לבד
ישראל יהיו בחינת "נצב מלך" ,שיקבלו את קופסת הגפרורים על השולחן ,ויכול
את דיני המלכות עליהם ויבנו על ידי כך האב לשלוח אותו לקנות דבר מה מבלי
להיות נצבים ועומדים ,על ידי זה יזכו לחשוש שיבוא לידי סכנה .וזהו עומק
להיות אלקיכם" ד' ל"לפני לבוא משלו של המגיד ממעזריטש הנ"ל.
מחוברים עמו יתברך בלי כעס ,אלא יזכו
לבחינת 'אמרו לפני מלכויות' -להיות סוד מה שתקיעת שופר 'חכמה וזהו
פנים בפנים עמו יתברך. ואינה מלאכה' )ר"ה כט ,(:כי תקיעת
שופר עניינה שהאדם יבנה את עצמו על
ידי הדינים ,שנעשה על ידי חכמה ובינה.
ותהליך הנסירה הוא כל עשרת ימי
ה' יתברך שוכן עמנו באחדות תשובה ,ולכן בעשרת ימים אלו צריך
עוד יש לומר ביאור תיבות "לפני ד'" ,כמו האדם להקפיד גם על דברים שאין
שאמר דוד המלך עלי ו השלום )תהילים מקפידים כל השנה )ע' או"ח סי' תרג( ,בכדי
יא פ רשת נצבים
להסטין עלינו -כי ון שהוא מסטין עליך גם יז ,ב( "מלפניך משפטי יצא" .ועיין בפרשת
כן .עד כאן דברי פי חכם חן: כי תשא במגלת אסתר )א ,יג( על פסוק
"ויאמר המלך לחכמים" כו' באריכות מה
כאשר דנים את כלל ישראל כביכול דנים
שכתבנו שם .וזהו שאמר "אלקיכם" כו',
רצונו לומר ,שהוא יתברך שוכן עמנו
גם את ה' ,כי על כל אחד
באחדות ,כמו שכתוב בזוהר הקדוש
מישראל נאמר 'אורייתא וקוב"ה וישראל
'אורייתא וקוב"ה וישראל כולא חד' ,וכמו
חד הוא' ,ואם כן הדיון על כלל ישראל
הוא דיון כביכול אף כלפי מעלה ,וזוהי
שכתוב בגמרא )תענית יא' (:-.לעולם ימוד
טענה על המלאך המסטין איך הוא מעיז
אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו,
לבוא ולהסטין על ה' .והאמת היא שניתן
"בקרבך קדוש"', )הושע יא ,ט( שנאמר
להבין זאת אף בפשטות ,כי בכל דין
שהקב"ה נמצא כביכול בתוך כל נפש
העולה על כלל ישראל מונח איזושהי
ונפש מישראל ,ובני ישראל נקראים
טענה על ה' ,על בחירתו בכלל ישראל
איברי השכינה.
ועל השראתו את שכינתו בתוכנו.
אחד אנו צריכים לקחת זאת ומצד
לתשומת לבנו ,שכאשר יש טענה "אל תבוא במשפט עמנו כי לא יצדק
עלינו זוהי טענה גם על ה'" ,אל תבוא לפניך כל חי" -כשדנין אותנו דנין
במשפט עמנו" ,כאשר יש משפט עלינו כביכול אף את הקב"ה
כמו ששמעתי ממורי המגיד ממעזריטש
ה' נשפט כביכול יחד עמנו ,וצריך לקחת
זללה"ה על פסוק )תפלת נעילה ע"פ תהלים
על כך את האחריות .אולם מאידך גיסא,
קמג ,ב( "אל תבוא במשפט עמנו" ,רצונו
זוהי טענה על המלאך המסטין ,איך הוא
לומר ,שאנו אומרים להקב"ה שלא יבוא
מעז להסטין על ה' ,ובכך מונח לימוד
הוא גם כן "עמנו" במשפט ,כי כשדנין
זכות על כלל ישראל .וזהו ביאור הכתוב
אותנו -כביכול גם הוא נידון עמנו ,וזהו
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה'
שכתוב )שם( "כי לא יצדק לפניך כל חי",
אלקיכם" ,שבמשפט של בני ישראל
רצונו לומר ,שאנו אומרים להקב"ה איך
בראש השנה נצב כביכול אף ה' אלקינו
יצדק לפניך המלאך המסטין ,כי המלאך
יחד עמנו.
ונראה שאין זה לימוד זכות בלבד ,אלא נקרא "כל חי" כשהוא בלא גוף ,כי כל כולו
מונח בכך אף אופן עבודה ,שאנו חי ,שהוא בלי גוף ,ואיך ערב אל לבו
שיﬠור בספ ר דברת שלמה יב
ישראל נכנסים בתחילת הדין שהדין צריכים לחיות בראש יותר את נקודה זו,
מועט' ,מקמיה דליפוש חרון אף' ,ולאחר שאנו חלק אלוק ממעל ,שה' יתברך
מכן נכנסים אומות העולם באופן שכבר 'שוכן עמנו באחדות' ,ו'כאילו קדוש
הדין מרובה .וכאשר הדין מועט הינו שרוי בתוך מעיו' ,וככל שחיים נקודה זו
קצר יותר מאשר הדין מרובה. יותר ,שכל חיותנו רק מאת ה' ואין לנו
ועומק הרעיון שבזה ,יובן על פי משל כלל שום מציאות עצמית יש יותר לימוד
]ויתכן שכבר כתוב משל זה זכות עלינו ,שאין אפשרות למסטין
בספרי קודש[ ,שכאשר צריכים להעמיד לקטרג ,כי איננו יכול לקטרג על כוחו
חוטאים למשפט ,אם בן המלך השתובב של ה'.
גם כן ,צריכים בין הנשפטים אף לשפוט
אותו ,ואף שהמלך אינו רוצה להעמיד
את בנו כלל במשפט ,מכל מקום בשביל
"אתם נצבים" באקראי בעלמא ,משא"כ
צורת המשפט צריכים להכניס אף אותו,
אומות עולם מתעכבים בדין
עוד יש לומר" ,אתם נצבים" כו' ,כמו
אבל כניסתו למשפט היא לא התכלית
שכתוב )ישעיה ג ,יג( "נצב לריב ד'
והיעד ,אלא זה רק באקראי בעלמא .כמו
ועומד לדין עמים"" ,נצב לריב ד'" -
כן בראש השנה 'היום הרת עולם היום
שהוא באקראי בעלמא" ,ועומד" לשון
יעמיד במשפט כל יצורי עולמים' ,זה
עכבה "לדין עמים" ,כן גם כאן "אתם
היום של העמדת אומות העולם למשפט,
נצבים" -באקראי בעלמא.
אלא שמחמת כן נצרך אף לדון את בן
המלך ,אבל זה רק באקראי בעלמא,
נצבים בדין בלבד .וכמה שהאדם זוכר בקצרה ובאקראי לעומת עומד נצב
יותר שהוא בנו אהובו של הקב"ה אזי שהוא באריכות ובהתעכבות ,וכלל
דינו קצר ובאקראי יותר. ישראל רק נצבים בדין ,בקצרה ובאקראי,
בדין נידונים העולם אומות ואילו
ביאור 'ואם כעבדים עינינו לך תלויות' באריכות ובעכבה.
-ע"פ דברי הגמרא שתינוק המביט לומר שדבר זה כבר רמוז בדברי ויש
באמו היא מוכרחת להאכילו 'שישראל )ר"ה ח :וברש"י( הגמרא
כתוב בגמרא )כתובות ס (.שממתי שהתינוק נכנסין תחילה לדין וכו' מקמי דליפוש
מתחיל להכיר את אמו ,אי אפשר חרון אף -בשביל עונות הציבור' ,שכלל
יג פ רשת נצבים
ישראל לה' יחס של אם ובן ,בבחינת לתתו לאם אחרת להאכילו ,כי אינו
"כגמול עלי אמו" )תהלים קלא ,ב( ,וכביכול מסכים להחליף את אמו בשום אשה
לקחתנו בנו, להביט ה' "מוכרח" אחרת ,ולכן כופים את אמו להאכילו.
ולקרבנו בקרבה יתירה' ,עד שתחננו ומספרת הגמרא ,שהיה אמא אחת שלא
ותוציא כאור משפטנו' ,שכל הדין יהיה הסכימה להאכיל את בנה ,אמר שמואל
באקראי בלבד. לרב דימי בר יוסף לך ותבדוק האם בנה
התינוק מכיר בה ,הלך רב דימי בר יוסף
והושיבה בשורה של נשים ,ונטל את
התינוק והעבירו ביניהן ,כאשר בא
האדם עצמו מעיד על כל מה שעשה התינוק לידי אמו ,היה מביט בפניה ,אזי
יש לומר ,כמו שאמרו חז"ל )כלה רבתי עוד כבשה אמו עיניה ממנו ,אמר לה רב
פ"ג ה"א( 'עונותי ו של אדם חקוקים לו דימי בר יוסף ,שתזקוף את עיניה ותשא
על עצמותי ו' ,כתוב )יחזקאל לב ,כז( "ותהי את בנה.
עוונותם על עצמותם" ודרשו מכך חז"ל
ש'עונותיו של אדם חקוקים לו על ובזה ניתן לבאר את מה שאנו מבקשים
עצמותיו )א(' ,ומבאר רבינו עומק ענין זה אם כבנים 'אם השנה בראש
-והוא מעיד על עצמו כל מה שעשה ,וכמו כעבדים ,אם כבנים רחמנו כרחם אב על
שאמרו חז"ל )חגיגה טז (.ש'אבריו של אדם בנים ,ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד
אדם מעידין בו' ,כשם שבגשמיות שתחננו'' ,אם כבנים' -היינו אם הקב"ה
שנחתך לו אצבע רח"ל כולם רואים את מתייחס לבני ישראל מצדו בסוג הקרבה
זאת ,כמו כן ברמ"ח אברים ושס"ה גידים של אב ובן ,אזי 'רחמנו כרחם אב על
הרוחניים ,רמ"ח מצוות עשה כנגד בנים' ,אבל 'אם כעבדים' ,אם מצד ה'
איבריו של אדם )מכות כג (:ושס"ה לא יחס הקרבה בינו לבני ישראל הוא רק של
תעשה כנגד שס"ה גידים )זוהר ח"א קע,(: מלך ועבד ,אין בני ישראל מסתפקים
וכאשר חיסר האדם אחד מהם בבואו בכך ,אלא 'עינינו לך תלויות' ,איננו
לעולם העליון רואים שחסר לו אחד מסירים את עינינו מה' ,ואזי יש בין בני
א .ובגמרא )תענית ל (:תניא 'כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב עליו הכתוב אומר "ותהי
עוונותם על עצמותם" ,ובירושלמי )בב"ב פ"ח ה"ו( הביאו פסוק זה על 'הכותב נכסיו
לאחרים והניח את בניו עליו' ,וצריך תלמוד למה הביאו פסוק זה דייקא על דברים אלו ,ואכ"מ.
שיﬠור בספ ר דברת שלמה יד
שעל ידי שהאדם יודע ש"אתם והיינו, מהאיברים או הגידים ,ואין צריך כלל
נצבים היום" ,שהוא הולך להיות אחר שיעיד על כך ,וכשם שלטובה 'כל
נצב בדין וחקוק בעצמותיו אבריו וגידיו אבר ואבר צווח על האדם ואומר עשה בי
כל מעשיו ,על ידי זה הוא שב בתשובה מצוה' )תנחומא ]בובר[ כי תצא ב( ,כמו כן להיפך
וזוכה לבוא ל"לפני ה' אלקיכם". כאשר התנהג שלא כראוי נראה זאת
ועצה יעוצה בכך ,שהאדם יעשה חשבון
באיבריו ועצמותיו.
נפשו וישוב בתשובה ,בעברו על והעדים מחוייבים לעמוד ,כמו שלומדים
רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ,שיבדוק כל בגמרא )שבועות ל (:מהכתוב )דברים
איבר ואיבר כל גיד וגיד מה נעשה עמו, יט ,יז( "ועמדו שני האנשים" שהעדים
האם עבד את ה' כראוי או לא ,כך מעידים בעמידה ,וזהו שכתוב "אתם
שהעדים שהוא מביא על עצמו יעידו נצבים" כו' ,רצונו לומר ,להעיד על עצמכם
לטובתו ולא חלילה להיפך. על כל מעשיכם ,האדם מעיד על עצמו
בראש השנה על כל מעשיו ,בעצם
עמידתו ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו
חקוק כל מעשיו.
בני ישראל נקראים 'רגלין' כי עליהם
עומדין כל העולמות וכי ון שאדם י ודע מזה ,בוודאי הוא מתחרט
עוד יש לומר "אתם נצבים" כו' ,שבני מאוד ,ומסיר מעלי ו הבגדים הצואים
ישראל נקראים תרין ירכין ורגלין - -שהם העונות שנתלכלך ונכנס לתוכם
שעליהם עומדין כל העולמות ,העולמות בעת עשותם ,כמו שאמרו חז"ל )תנחומא יתרו
כולם מושפעים מכלל ישראל ,ככתוב א( על פסוק )קהלת ח ,י( "ובכן ראיתי רשעים
ש'אין מלאכי השרת )חולין צא(: בגמרא קבורים ובאו" ,כתוב במדרש 'וכי יש
אומרים שירה למעלה עד שיאמרו רשעים קבורים באים ומהלכים ,רבי
ישראל למטה' ,וכל הסיבה שברא ה' סימון אומר ,אלו הרשעים שהן מתים
את כל העולמות הוא רק מחמת שבחר וכקבורין בחייהן' ,וי וצאים מתוכם על ידי
בבני ישראל ,על כלל ישראל עומדים התשובה וחרטה ,ועומד לפני הבורא ברוך
כל העולמות ,ולכן נקראים הם בשם הוא נקי וטהור ,כמו שכתוב )מלכים א' יז ,א
'תרין ירכין ורגלין -שעליהם עומדין ובכ"מ( "חי ה' אשר עמדתי לפני ו" ,וזהו
כל העולמות'. שכתוב "כולכם לפני ד'" כו':
טו פ רשת נצבים
ישראל ,אלא -וכן דור אחר דור מודבק והם נקראים צדיקי יסודי עולם ,שכל כלל
ומושרש בדור שלפני ו ,כל דור של בני ישראל נקראים צדיקים" ,ועמך
ישראל אינו דור חדש ונפרד מבלי כולם צדיקים" )ישעיה ס ,כא( ,ובדיבורים
שייכות לדורות שלפניו ,אלא כל דור ובמעשיהם הטובים מנענעים ומעלים כל
מחובר ומדובק לדורות שלפניו ,יש העולמות שעליהם לשורשם ,כלל ישראל
בעבודתנו ואנו הדורות, המשכיות בעבודתם מרימים את כל העולמות
ממשיכים את עבודת הדור הקודם שהם ומשיבים אותם למקורם ,כי העולמות
המשיכו את עבודת הדור שלפניהם וכו' והמדרגות מדובקים ומשורשים בהם ,ועל
וכו' ,וכל דור מוסיף עוד על עבודת הדור דרך הכתוב בזוהר שכל העולמות היו
הקודם ,ככתוב )תהילים קמה ,ד( "דור לדור כלולים באדם הראשון ,ורמוז בדברי
ישבח מעשיך" ,וככתוב בספרי קודש על 'אדם הראשון מכל )סנהדרין לח(. חז"ל
הכתוב )בראשית ג ,יח( "וקוץ ודרדר תצמיח העולם כולו הוצבר עפרו' ,ובפשטות
לך" ,ודרדר מלשון דר דר ,שבכל דור הוא בשביל 'שכל מקום שימות שם תהא
מוסיפים עוד בתיקון חטא אדם הראשון, )רש"י בראשית ב ,ז מתנחומא קולטתו לקבורה'
על תיקוני הדורות הקודמים. פקודי ג( ,אולם עומק הענין בזה הוא
ונקרא לבחינה שלפני ו בחינת רגל ,ורמוז
שהאדם באמת מורכב מן הכל ,לא רק
מכל חלק וחלק מכל העולם הגשמי ,אלא
בלשון חז"ל )ע' עירובין ע' (:ברא מכל העולמות כולם ,ובעוד שגוף האדם
כרעא דאבוה' ,שכשם שבפרטיות כל בן נברא מעולם הזה בנשמתו יש חלקים של
הוא בחינת רגל של אביו ,כמו כן כל העולמות העליונים ,נפש רוח נשמה
בכללות הדורות ,כל דור הוא בחינת רגל חיה ויחידה כל אחד מהם שייך לעולם
של הדור הקודם אליו .ואין נקראים כן אחר מעולמות העליונים ,ולכן בני
מחמת שהם הסוף של הדור הקודם ,אלא ישראל בדיבוריהם ובמעשיהם מנענעים
כמו שביאר רבינו בענין הרגל ,שהוא את כל העולמות כולם.
מעמיד מה שמעליו ,וכמו כן הבן מעמיד
את אביו והדור הזה מעמיד את הדור
הקודם .וזהו ענין מה ש'ברא מזכי אבא, כל דור מודבק בדור שלפניו ונקרא
אבא לא מזכי ברא' )סנהדרין קד ,(.שהבן בחינת רגל של הדור שלפניו
מחמת שהוא רגלי אביו מזכה את אביו רבינו ,שלא רק כל בחינת ומוסיף
בעשותו מצוות ,כשם שהרגלים מוליכים בבני מדובקים העולמות
שיﬠור בספ ר דברת שלמה טז
אוהל ומקנה ,ושם אחיו יובל ,הוא היה את כל האדם ,אולם האב אינו מזכה את
אבי כל תופש כינור ועוגב וגו' תובל קין בנו ,שהגם שהוא הגוף ובנו רק רגליו,
לוטש כל חורש נחושת וברזל" )בראשית ד, מתנענעות אין הגוף בנענוע אולם
כ-כב( ,וכן במשך כל הדורות כולם נבנו הרגליים ,וכוח ההולכה יש רק לרגליים
עד דברים, ועוד עוד והתפתחו להולכת הגוף ,אבל אין לגוף כוח להוליך
שהתפתחות העולם הגשמי נראה כפי הדורות בדורות, כן וכמו הרגלים.
שהוא נראה היום ,אין זה שדורנו התחיל האחרונים מוליכים את הדורות הקודמים
מעצמו כל מיני דברים ,אלא הוא חוליה אליהם ,וצריך לדעת שכל דור השפעתו
בהמשך שרשרת הדורות .וכמו כן בעולם הרבה יותר רחבה ,לא רק על דורו ,אלא
הרוחני ,הארון הספרי התורני העשיר גם על הדור שקדם לו וכו'.
שבימינו בנוי אף הוא כל כולו על
התפתחות התורה דור אחר דור. וזהו שכתוב בזוהר הקדוש )ח"ב רנח' (.עד
דמטי רגלין ברגלין' ,רצונו לומר,
הדורות על בנויים שאנו ומאחר בחינת הרגלים של בחינת הרגלים ,כל דור
הקודמים ,אזי דורנו משפיע הוא בחינת רגלים ביחס לדור הקודם
אף עליהם ,וזאת משום שהעולם הולך אליו ,והדור שלאחריו הוא הרגלים שלו.
ומתקדם כל הזמן לקראת התיקון ,לייעד
השלם שיבוא לבסוף ,כל דור בונה על זה שכל דור קשור לדור הקודם ענין
הדור הקודם ,עד שיבוא התיקון השלם אליו ,ניתן לראות אף בגשמיות ,כל
על ידי עבודת כולם. ההתפתחות הגשמית של דורנו בנוי על
ההתפתחויות של הדורות הקודמים ,כל
וניתן לצייר את סדר הדורות כציור גוף סוגי השולחנות והמנורות והמזגנים
אדם )ראה בדברי רבינו להלן( ,שדורות והטלפונים והטכנולוגיה וכו' הכל בנוי
הראשונים היו כראש ולאחר מכן הגוף על הוספת רבדים על הדורות הקודמים.
וככל שהדורות מתאחרים הינם בחינת "ההתפתחות" הראשונה הייתה אצל אדם
אלו הם הרגלים אולם הרגלים, הראשון ,ש'במוצאי שבת נתן הקדוש
המביאים לשלימות ,ולכן נקראים הם ברוך הוא דיעה באדם הראשון מעין
רגלים ,ומצד אחד זה לגריעותא ,כאשר דוגמא של מעלה ,והביא שני אבנים
איבר איזה חלילה לכרות צריכים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור' )פסחים נד.(.
כורתים את הרגלים שהם מחוץ לגוף, ולאחר מכן "יבל הוא היה אבי יושב
יז פ רשת נצבים
השמש" ,אלא עד שלא ישקיע הקדוש אולם מצד שני דווקא הרגלים הם אלו
ברוך הוא שמשו של צדיק הוא מזריח שמוליכים את כל הגוף ,ולא ניתן לזוז
שמשו של צדיק חבירו ,יום שמת רבי ולילך למקום אחר רק עם הרגליים.
עקיבא נולד רבינו וקראו עליו וזרח
השמש ובא השמש ,יום שמת רבינו נולד
רב אדא בר אהבה וקראו עליו וזרח איך עולה על דור יתום וקטן הזה
השמש ובא השמש ,יום שמת רב אדא בר לבקש על הגאולה אחרי אשר תנאים
אהבה נולד רבי אבון וקראו עליו וזרח ואמוראים לא הביאו הגאולה
השמש ובא השמש ,יום שמת רבי אבון ובזה יתורץ כמה קושי ות ,כי איך עלה על
נולד רבי אבון בריה ,יום שמת רבי אבון לבינו ,דור יתום וקטן הזה -לבקש
נולד אבא הושעיא איש טריא ,יום שמת על הגאולה ,אחרי אשר קדם לפנינו צדיקי
אבא הושעיא נולד רבי הושעיה וקראו עליון ,גאוני ארץ ,ותנאים ואמוראים ונביאי
עליו וזרח השמש ובא השמש ,עד שלא האמת ,ולא הביאו הגאולה בתפלתם הזכה.
השקיע שמשו של משה הזריח שמשו בשלמא הבקשות הפרטיות מבקשים אף
של יהושע שנאמר )במדבר כז ,יח( "ויאמר ה' אנו ,מפני שגם הדורות הקודמים היו
אל משה קח לך את יהושע בן נון" ,עד צריכים זאת לעצמם ואף אנו צריכים זאת
שלא שקעה שמשו של יהושע זרחה לעצמנו ,אולם בקשת 'מלוך על כל
שמשו של עתניאל בן קנז שנאמר )שופטים העולם כולו בכבודך' ,שזוהי בקשה
א ,יג( "וילכדה עתניאל בן קנז" ,עד שלא שכבר בקשו הלל הזקן ורבי יוחנן בן
שקעה שמשו של עלי זרחה שמשו של זכאי ,מה יש לנו לבקש זאת שוב ,דורות
שמואל )שמואל א' ג ,ג( "ונר אלקים טרם התנאים והאמוראים שעליהם נאמר 'זוטי
יכבה ושמואל שוכב בהיכל ה'"'. דאית בכו מחיה מתים' )ע"ז י ,(:כוח
והקשה מוהמ"ע בס' י"א ,מפרשי רבינו
הבלתי נתפס כלל בשכלנו ,לא הצליחו
לפעול זאת ,אזי אנו נצליח לפעול זאת.
כתבו שאולי צריך לפתוח ר"ת
אלו 'מורינו המ"ע בספר יונת אלם ,ספרו אמנם כתיב )קהלת א ,ה( "וזרח השמש ובא
של הרמ"ע מפאנו ,אולם תמהו שאין השמש" ,ואמרו חז"ל )בר"ר נח ,ב( עד
מפורש שם הכתוב להלן ,הלא אמרו חז"ל שלא שקעה שמשו של משה זרח שמשו
)בב"ב עה' (.פני משה כפני חמה ופני יהושע של יהושע כו' ,וכן כולם .כתוב במדרש
כפני לבנה' ,ואיך קרא אותו כאן כמו כן 'וכי אין אנו יודעין ש"זרח השמש ובא
שיﬠור בספ ר דברת שלמה יח
כל הדורות בדמות אדם ישר ,אדם חמה ,האם יהושע היה בבחינת שמש או
הראשון בחי' ראש ,והאבות בחי' רק בבחינת לבנה.
זרועות וגוף
והנה ,גם בסדר הדורות ישנו 'דמות אדם
ישר' ,שכל הדורות כולם הם כל העולמות ,ואף עולם הזה ,בדמות
בציור קומת אדם ,שאדם הראשון היה אדם ישר
בחינת הראש ,ולכן נקרא "ראש עפרות ולפי דברינו הנ"ל יובן על נכון ,דהנה כתיב
תבל" ,שהוא ראש לכל הדורות לא רק
)ע' קהלת ז ,כט( "והאלקים עשה את
מחמת שהוא היה הראשון ,אלא שבאמת
האדם ישר" כו' ,רצונו לומר ,שכל העולמות
הם בדמות אדם ישר ,וכן העולם הזה ,ישנה
הוא בחינת הראש של 'דמות אדם ישר'
שבכל הדורות ,וזה הטעם שכל נשמות
"בצלמנו הנקראת רוחנית מהות
ישראל היו כלולים בנשמת אדם הראשון,
כדמותנו" )בראשית א ,כו( ,עולם רוחני שכולו
כי מכיון שאדם הראשון היה בחינת
כדמות אדם ,ודמות זו יכולה להשתקף
הראש ,כשם שהראש שבאדם הפרטי
בהרבה אופנים ,בתיקוני זוהר מבאר
מתכנן מעשה כל איבר ואיבר ,כמו כן
דמות אדם בבית המקדש ,שהראש הוא
נשמת אדם הראשון שבבחינת ראש
קודש הקדשים וכו' ,וכמו כן בארץ
כוללת את נשמות כל הדורות.
הגשמית עצמה ישנו דמות אדם )קה"ר א
והאבות הי ו בחינת זרועות וגוף כנודע ,כמו עה"כ והארץ לעולם עומדת(' ,כל מה שברא
שכתוב בתיקונים )פתח אליהו ,הקדמת הקדוש ברוך הוא באדם ברא בארץ
תיקו"ז יז' (.חסד דרועא ימינא' כו' .בסדר לדוגמא לו ,אדם יש לו ראש ,והארץ יש
הספירות 'חסד דרועא ימינא גבורה לה ראש ,שנאמר ]על ארץ ישראל[ )משלי
דורעא שמאלא ותפארת גופא' )פתח אליהו ח ,כו( "וראש עפרות תבל"] ,ומפרט הרבה
שבהקדמת התיקוני זוהר יז ,(.ולכן אברהם אבינו איברים ,עד[ 'והארץ יש לה ערוה,
שבבחינת מדת החסד הינו בחינת יד )בראשית מב ,ט( שנאמר ]על ארץ מצרים[
מדת שבבחינת אבינו ויצחק ימין, "לראות את ערות הארץ באתם"' .ובכל
הגבורה הינו בחינת יד שמאל ,ויעקב בריאה ובריאה יש 'דמות אדם ישר' ,אלא
אבינו שבבחינת מדת התפארת הוא שצריך לדעת איך לפענח זאת.
יט פ רשת נצבים
ראש בעצמו לבד ,והגוף והזרועות הם בחינת 'גופא' .וי וסף בחינת ברית ,ומשה
מדובקים ומקושרים עם הראש ,ויש להם ואהרן ונביאים הי ו בחינת ירכין ,בחינת
הכח והחי ות שלהם המדובקים בהם .וכן ישר' אדם 'דמות זהו והוד. נצח
ברגלים ,כי הרגלים כשהם הולכין -הולכין שבכללות הדורות.
עמהם כל האברים עד הראש ועד בכלל.
וכן דור אחר דור ,יש פרטי פרטיות של
נמצא דבר מעניין ,שאמנם הראש הוא 'דמות אדם ישר' ,בכל דור פרטי יש
זה שמפעיל את כל האיברים, ראש, בבחינת שהם הצדיקים את
אולם כאשר הראש זז הוא זז לבדו, העדה", "עיני שבבחינת וצדיקים
האיברים אינם זזים לכיוון שהוא זז, וצדיקים שבבחינת ידים ובבחינת רגלים,
אולם כאשר הגוף זז זז עמו אף הראש, וכמו כן באנשים הפשוטים ישנם כאלו
אולם עדיין גם כאשר הגוף זז הרגליים שעבודתם בבחינת 'חסד דרועא ימינא',
אינם זזים עמו ,ואפילו ברגלים גופא שעיקר עבודתם בעשיית חסד ,ויש
כאשר חלקם העליון מתנענע אין חלקם בבחינת 'גבורה דרועא שמאלא' בגבורה,
התחתון מתנענע בכך] ,כגון מי שכועס ויש בבחינת 'תפארת גופא' ,שלומדים
שמנענע את רגליו בחלקם העליון ,אין תורה שהיא בחינת התפארת.
עד 'דמטי רגלין ברגלין' ,כי כל דור הוא
חלקי הרגלים התחתונים מתנענעים[.
בחינת רגל כנ"ל למה דלעילא מיניה,
אולם כאשר העקביים וסוף הרגליים
הולכים ,כל הגוף כולל הראש ,הולכים
ודורנו הנקרא עקבתא דמשיחא ,הוא
יחד עם הרגליים ,כי הסוף הוא זה שיש
בחינת רגלין דרגלין דרגלין דרגלין.
לו את היכולת להזיז את כל הגוף אף
את הראש.
וזהו 'עד שלא שקעה' כו' ,מורה על גודל אף שבראש יש שכל וחיות גדול אבל
הדיבוק והקישור זה בזה בלי שום רק הרגלים מוליכים את כל האיברים
הפסק כלל ,ולכן נקרא דור שאחרי זה גם ואף את הראש
כן 'שמש' -על שהוא דבוק ומקושר והולך והן אמת שבראש יש שכל וחיות גדול
עם השמש .אכן 'פני משה כפני חמה ופני י ותר ממה שיש בגוף וזרועות ,וכל שכן
יהושע כפני לבנה' ,כל דור המאוחר יותר בשאר אברין שלמטה מהן ,בראש נמצא
הוא הארה בלבד ובחינת רגל בלבד של מרכז כל המחשבה ,אמנם הראש הוא רק
שיﬠור בספ ר דברת שלמה כ
שם בתוספות ד"ה ושמואל( ,יתבאר עומק זה על הדור הקודם ,כך שההארה שהיה בזמן
פי הנ"ל ,רצונו לומר ,שבדורות הללו כבר יהושע היתה נמוכה מההארה שהיתה
'תמה זכות אבות' ,שהם הגוף והזרועות בזמן משה רבינו ,אולם מבחינת החיבור
כנ"ל ,ואמנם רק בחינת 'ירכין ורגלין' ששם והקשר בין הדורות ,אותו אור השמש
הוא בחינת 'הברית' -ולכן 'לא תמה'. שהיה בימי משה רבינו מאיר הלאה בדור
השפעת
שלאחר כך ,עד שהדור המאוחר יכול
האבות עצמם באופן ישיר להשפיע אף על דורו של משה רבינו ,על
תמה ,על דרך מה שבגוף דרך מה שהרגליים מזיזים את הראש,
האדם הידים אינם יכולים להתפשט ומצד שייכות ודביקות הדורות זה בזה
ולבוא עד לקרקע ,אבל עדיין יש בחינת הינם בנחשבים כאותו בחינה ,ושניהם
'ברית אבות' ,ברית סיומא דגופא ,שאף נחשבים שמש.
ולכן נקרא דור הזה עוקבא דמשיחא ,שהוא
לדורותינו שבבחינת ירכין ורגלין יש
לשון עקב ,שהוא סוף הרגל .ואף על
חיבור עד לאבות הקדושים ,שעד שלא
פי כן יש בנו כח בתפלתינו בהכן לבבינו
זה שמשו, זרחה - שמשו שקעה
אלי ו יתברך באמת ,לפעול יותר
יחד המחוברים הדורות המשכיות
מהקדמונים ,יש לנו כוח לפעול יותר
מהאבות הקדושים עד אלינו.
אבל כשהולכים ברגלים ועוסקים בתורה מהלל הזקן ורבי יוחנן בן זכאי ,כי יש בנו
ובתפילה ובמעשים טובים ,וזה נקרא כח וזכות של כל דורות הראשונים ואבות
הליכה כמו שכתוב )תהילים קיט ,א( "ההולכים העולם ואדם הראשון ,אמנם הראש הוא זה
בתורת ד'" ,אז בודאי מנענעים כל הגוף עם הנותן פקודות לרגל מה לעשות ,אבל
הראש כנ"ל .עבודתנו לא משפיעה רק דייקא הרגל הוא זה שמוליך את הראש,
עלינו אלא על כל הדורות עד האבות העניין נשלם דייקא בבחינת הרגלין ,אנו
הקדושים ועד אדם הראשון. הנמצאים בסוף הדורות יכולים כבר לילך
לקראת השלימות.
ענין התכללות והתקשרות המידות ביאור זכות אבות תמה ברית אבות
ענין זה יתבאר היטב על פי יסוד המבואר לא תמה
בתורת הקבלה ,הנקרא 'התכללות הגם שאמרו חז"ל )שבת נה' (.תמה זכות
והתקשרות' ,ונבארו מעט ,ידוע מספירת אבות' רק 'ברית אבות לא תמה' )ר"ת
כא פ רשת נצבים
לבנות את עצמו על ידי ההשפעה, העומר שישנו התכללות המדות זה בזה,
ובאותה מדה גם המשפיע נשלם ,שבזה חסד שבחסד גבורה שבחסד תפארת
גופא שעושה את עבודתו כראוי ,שמוסר שבחסד וכו' ,וחסד שבגבורה וגבורה
את אשר צריך למסור ומעביר את התורה שבגבורה ותפארת שבגבורה וכו' ,ועניין
לדור שלאחריו ,נשלם הוא בכך. זה שישנו התכללות המידות זה בזה,
שבחסד יש את כל פרטי שאר המידות
ובגבורה יש את כל פרטי שאר המידות,
שלימות המקבל בהשפיעו למקבליו נעשה על ידי שהמידות עצמם מקושרים
משלימה עוד יותר את המשפיע שלו זה בזה ,שכל המידות משפיעים זה בזה,
שנתבאר שכל השפעה למקבל ומאחר 'גבורה שבחסד' נעשית על ידי שמידת
נותנת שלימות למשפיע ,נבין החסד לוקחת ממדת הגבורה ו'חסד
שלב נוסף ,שכאשר אותם המקבלים שבגבורה' נעשית על ידי שמידת הגבורה
להיות הם יהפכו שיעור, מהמגיד לוקחת ממדת החסד ,ועל דרך זה כל
משפיעים ,יעבירו הם לדור שלאחריהם פרטי שאר המידות נוצרים על ידי בחינת
את אשר צריך למסור ,אזי זה ישפיע התיקון שיש קשר בין המידות שכל אחד
ששלימות וכנ"ל שלימות, עליהם משפיע על השני.
המשפיע נשלמת דייקא כאשר משפיע,
שלימות המשפיע נשלמת בקבלת
וממילא הדבר ישפיע עוד יותר על מי
המקבלים
שהשפיע להם ,כי כאשר המקבלים שלו
והנה
הוא בא ממילא לשלימות מגיעים
גם בחינות הספירות שבבחינת
לשלימות גדולה יותר ,שלימות השפעתו
מהספירות מושפעים ראש
נשלמת כאשר מושפעי השפעתו באים
ההתכללות בסוד רגלין, שבבחינת
לשלימות] .ועל דרך הכתוב )דברים ד ,ט(
והתקשרות ,וענין זה יובן על דרך משל
"והודעתם לבניך ולבני בניך" ,שדייקא
מישיבה בה יש משפיע -מגיד השיעור,
על ידי ש"בניך" יודיעו "לבני בניך"
כאשר הישיבה. תלמידי - ומקבל
יבוא האב שהודיע לבנו לשלימות קיום
ההשפעה ביניהם נעשית כראוי ,המגיד
פסוק זה[.
שיעור נותן את אשר צריך לתת ותלמידי
מכך מובן ,ששלימות 'מלכות שבחסד', הישיבה מקבלים את אשר צריכים לקבל,
שהיא שלימות מידת החסד ,נעשה נשלמים שניהם מכך ,המקבל מתחיל
שיﬠור בספ ר דברת שלמה כב
משפיעים על כל הדורות שקדמו לנו ,עד רק כאשר 'חסד שבמלכות' בא לשלימות,
כדי שכל שלימותם תלויה בנו ,עד ושלימות 'חסד שבמלכות' יהיה רק
למעלה מעלה ,עד לאבות הקדושים ,ועד תבוא המלכות מדת כללות כאשר
לאדם הראשון. לשלימותה ,אם כן שלימות כללות מדת
המלכות נוגעת לכל המידות כולם ,שרק
שבמלכות' 'חסד תהיה בתיקונה
ביאור טענת גדעון 'אם צדיקים היו בשלימות ,ורק אז תהיה מדת החסד
אבותינו יעשה לנו בזכותם' עצמה בשלימות .והבן.
ובזה י ובן גם כן טענות גדעון ,שאמר
להקב"ה 'אתמול אמר לי אבא כו',
ממה נפשך ,אם כדאים אנחנו גם כן שלימות האבות ואדם הראשון נשלמת
תעשה לנו ניסים וישועות ,ואם לאו -עשה על ידי עבודת דורנו עקבתא דמשיחא
בשביל אבותינו' ,אמר לו הקב"ה 'לך בדרך כאן, המבואר הענין עומק וזהו
הזה' כו'. ששלימות עבודת האבות נעשית
כתוב
רק על ידי עבודת דורנו דור עקבתא
בנביא )שופטים ו יב-יד( "וירא אליו דמשיחא ,שבבחינת עקבים ורגלין.
]לגדעון[ מלאך ה' ויאמר אליו ה'
עמך גבור החיל ,ויאמר אליו גדעון ,בי וכתב השפת אמת )לך לך תר"נ ,ובכ"מ( וז"ל:
אדני ,ויש ה' עמנו ,ולמה מצאתנו כל 'כל עבודת האבות היו לדורות
זאת ,ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו לכל בני ישראל ,ונקראים אבות -כי כל
אבותינו לאמר -הלא ממצרים העלנו ה', מהותם היה להיות יסוד לתולדותיהם,
ועתה נטשנו ה' ויתננו בכף מדין .ויפן לכן אמר אברהם אבינו עליו השלום
אליו ה' ויאמר ,לך בכחך זה והושעת את )בראשית טו ,ב( "מה תתן לי ואנכי הולך
ישראל מכף מדין ,הלא שלחתיך". ערירי" ,כי לא היה נחשב לו הכל אם לא
ופירש רש"י שם שהמלאך נראה לגדעון
יהיה לו תולדות .והאבות נעשו כלים
אשר על ידיהם יכולין גם אנחנו להמשיך
בפסח ,ואמר גדעון למלאך 'אמש אלקותו יתברך אלינו' ,עכ"ל.
הקרני אבא את ההלל ,ושמעתיו שהיה
אומר "בצאת ישראל ממצרים"" ,ועתה מובן ענין הנ"ל ,שבכל מצוה ובכך
נטשנו" ,אם צדיקים היו אבותינו יעשה אנו עושים שאנו ומצוה
כג פ רשת נצבים
ושואבי מים הם בחינת סטרא אחרא, לנו בזכותם ,ואם רשעים היו ,כשם
הכוונה לאלו שכביכול מבחוץ ,שאינם שעשה להם נפלאותיו חינם ,כן יעשה
יושבים בבית המדרש אלא עסוקים יותר לנו" ,ואיה כל נפלאותיו"" .ויפן אליו"
עם עניינים חיצוניים .ולפי דרכינו על הקדוש ברוך הוא בעצמו] ,ואמר לו "לך[
נכון ,ורצונו לומר" ,מחוטב עציך" שהיא בכוחך זה" ,בכח הזכות הזה שלמדת
בחינת הראש והמוח ,ששם העצה, סניגוריא על בני'.
"עציך" לשון העצה שבמוח" ,עד שואב
מימיך" שהוא בחינה תחתונה ,העלאות ולכאורה איכא למיפרך ,שאבותינו היו
כדאים וראוים בעצתם ,שהם
הניצוצים ,שהוא בחינת הרגלים" ,אתם
היו ראויים לניסים ואילו בניהם לא .ולפי
דרכינו יובן על נכון ,שזכות המעשים טובים
נצבים היום כולכם".
כאשר אנו מבקשים בדורנו בראש השנה שלנו מצורף עם אבותינו כנ"ל -היא יותר
כולו העולם כל על "מלוך טוב משלהם בעצמם .עבודת הדור
בכבודך" ,אין זה בקשה נפרדת של משלימה את הדור שלפניו ,ובמידה
תתקבל למה לשאול שניתן דורנו, מסוימת היא עבודה נעלית יותר מעבודת
תפלתנו יותר מכל הדורות הקודמים, הדור הקודם ,כי זה עבודה בשלימות עם
אלא אנו בחינת "שואב מימיך" בחינה ההליכה שבבחינת הרגלין ,ואמנם יתכן
התחתונה שבבחינת רגלים המחוברת שאין ראויים אבל בתור לימוד זכות
לכל הדורות עד "לחוטב עיציך" הדורות בוודאי שיש לדור המאוחר יותר שלימות
שהיו בחינת הראש והמוח .ואנו נגשים יתר מהדור שלפניו ,עבודת הדור בנויה
לבקש בקשה זו עם כל הבקשות של כל על עבודת הדור שלפניו ,ובהיותם
הדורות יחד ,שבקשה זו הולכת ונבנית מחוברים לדור הקודם יש לעשות אף
עוד ועוד דור אחר דור אחר דור וכו', להם נס.
ולכן יש סיכוי גדול ביותר ,שעדיין לא
היה מעולם ,שבשנה זו כבר תתקיים
בקשה זו. "חוטב עיציך ושואב מימיך" -בחינת
כתוב )ר"ה טז :תוד"ה כדי מערוך בשם ירושלמי( שכל ראש ורגלים
שנה בשעת תקיעת שופר נבהל וזהו שכתוב "אתם נצבים כו' ראשיכם
השטן' ,כד שמע קל שיפורא זימנא חדא כו' מחוטב עציך עד שואב מימיך",
בהיל ולא בהיל ,וכד שמע תניין אמר כי לכאורה אינו מובן ,שחוטבי עצים
שיﬠור בספ ר דברת שלמה כד
שעברה כל אלו שבקשו בלב שלם וגם ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול
אלו שבקשו רק ב"חצי לב" ,ומבין ומטא זימניה למתבלע ומתערבב ולית
שהשנה הזו יש סיכוי גדול מאד שאכן ליה פנאי למעבד קטגוריא'.
כבר תתקבל בקשה זו של כל הדורות ולכאורה מה יש לו להיבהל הרי כל כך
יחד ,שום תפלה לא הולכת לריק ,בקשה כבר תוקעים שנים הרבה
זו שבכל דור ודור עומדת ומצפה בראש השנה בשופר ולא הגיע זמנו
ומייחלת שכבר תקויים ,אזי יש לו באמת להיבלע .ובפשטות התשובה ,על דרך
לחשוש שאכן כבר יגלה כבודו עלינו משל לאב שרואה את בנו הולך בקצה גג
ויבלע המות והשטן לנצח. שאין לו מעקה ,שכל כולו מבוהל ,ולא
וככל
ניתן להרגיע אותו על ידי אמירה שכבר
בימי ומתנקים שמתכוננים
כמה וכמה פעמים הלך בנו שם ולא קרה
הסליחות יש יותר השפעה
לו מאומה ,אז גם עתה לא יקרה לו
לבקשת "וידע כל פעול כי אתה פעלתו
מאומה ,כי כל פעם שהולך בקצה הגג יש
ויבין כל יצור כי אתה יצרתו" ,כי הניקיון
חשש שמא יקרה לו חלילה משהו .כמו
לדורות דורנו לחיבור מקום נותן
כן השטן יודע היטב שאכן בכל שנה
הקודמים ,אם לא נקיים מספיק הרי זה
בתקיעות שופר ממש מגיע זמנו להיבלע,
כבניין גדול ויפה שמביאים לו עוד לבנה
חסר ממש מעט תשובה בשביל שזה כבר
מכוערת שאין להניחה בבניין זה ,אין
יהיה ,אזי בכל שנה ושנה הוא נבהל
קשר בין לבינה שכזו לבניין ,אולם ככל
מחדש כי יש לו באמת ממה להיבהל,
שמתנקים החיבור בין הדורות משובח
למרות שכל השנים לבסוף הוא לא נבלע.
אולם
יותר ,והאמת היא שנשמת כל איש
ע"פ הנ"ל התשובה הרבה יותר
ישראל תמיד נקיה וזכה ,אולם צריך
עמוקה ,בכל שנה רואה השטן את
בשלימות שגם בשביל להתנקות
בניית בקשת "מלוך על כל העולם כולו
החיצונית יהיה החיבור כראוי.
בכבודך" ,כמה היא גדלה ובנויה דורות
יעזור ה' שננצל ימים אלו כדבעי ,ונתכונן הקדושים מהאבות דורות, גבי על
ליום הגדול ,והלוואי שכבר נפעל התנאים והאמוראים ,ונוסף לכך כל
האי שתא שיגלה כבודו במהרה. הדורות שלאחריהם ,ואף בקשת שנה
כה שיﬠור הכנה לסליחות
שיﬠור הכנה לסליחות
" $שנתﬠטף הקב"ה כשליח צבור והראה לו למשה סדר תפלה" $
י"א אלול תשפ"ה ,ביהמ"ד ארי שבחבורה -ירושלים ﬠיה"ק
שלברות היינו שם הנהר ,ומורדיא הוא
רמז מנהג בני אשכנז לומר סליחות
'עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה
רק בסוף חודש אלול
מנהג בני עדות המזרח לקום באשמורת
לרחקה מן האבנים ומן המכשולים' ,שרב
החובל צריך להשגיח כל הזמן שהספינה
כבר ותחנונים סליחות לומר
תלך באמצע הים ולא לצדדי הים ששם
מראש חדש אלול ואילך ,כי מר"ח אלול
ישנם אבנים ומכשולים.
מאיר כבר י"ג מדות של רחמים ,אולם
וכאשר הספינה בים ,כל עוד שהיא בתוך מנהג בני אשכנז להתחיל לומר סליחות
החובל רב צריך אין הים רק כשמתקרב ראש השנה.
להשגיח מאבנים ומכשולים ,אבל כאשר בדרך רמז ,על פי דברי האר"י וי"ל
מתחיל להתקרב לשפת הים ,או אז צריך הקדוש שהכתוב 'הנותן בים דרך'
להתחיל להשתמש ב'מורדיא דלברות' שייך לחודש אלול .והרבה פירושים
אף בים ,להיזהר היטב לדחוף את נאמרו בזה ,וי"ל עוד שכשם שאי אפשר
הספינה ולהרחיקה מן האבנים ומן לעצור באמצע הים ,יכולים ח"ו להיטבע
המכשולים ,ומומחיות גדולה היא לדעת בים ,אלא מוכרחים לבוא לשפת הים,
לעצור את הספינה סמוך לחוף מבלי כמו כן אי אפשר לעצור באמצע עבודת
להיתקל באבנים ומכשולים. חודש אלול אלא להמשיכו עד סופו.
וזהו מה שמתחילים לומר בסוף אלול, )פז(. מבואר בגמרא בבא מציעא והנה
שאלול הוא בחינת 'הנותן בים שיש בספינה דבר )טז(: ומגילה
דרך' ,וכאשר מתקרבים לקצה ובשפת הנקרא "מורדיא דלברות" ,ופירש רש"י
שיﬠור הכנה לסליחות כו
וגם כיום שרוב בני ישראל אין נוהגים הים ,מתחילים לומר סליחות" ,לדחוף"
לצום י' תעניתים ,ידוע המעשה את האדם ולהרחיקו מן האבנים ומן
מר' ייב"י ,שבא פעם לאיזו עיר שהיה המכשולים ,שיזכה לבוא לראש השנה
שם דבר חמור ,וציווה לאסוף את כל לדבר, ורמז מכשול. שום מבלי
אנשי העיר לבית הכנסת ולהתענות, מורדיא ר"ת 'יעזוב רשע דרכו ואיש
שכאשר להם, אמר כולם כשבאו און מחשבותיו'.
אוספים כסף לצדקה לוקחים בעיקר
מהעשירים ולא מהעניים ,כמו כן באברי הטעם שבני אשכנז מתחילין לומר סליחות
האדם ,המעיים הם עניים ,כשאין נותנים ד' ימים קודם ראש השנה
להם מה שצריכים הם מיד רעבים ,אבל
ישנם אברים אחרים שהם עשירים,
הרמ"א )סי' תקפ"א ס"א( 'מנהג בני וכתב
העיניים והאוזניים והפה ,והם צריכים
אשכנז וכו' עומדים באשמורות
להתענות ,שלא להביט לכל הצדדים,
לומר סליחות ביום א' שלפני ר"ה ,ואם
שלא לשמוע הכל ,ולא לדבר ככל
חל ראש השנה ב' או ג' ,אז מתחילין
העולה על רוחם .ותענית זו שייכת גם
מיום א' שבוע שלפניו' ,ובטעם הדבר
בדורנו אנו ,וצריך להקדים זאת כבר ד'
כתב הלבוש )שם ס"א( 'משום שמנהג רוב
ימים שקודם ראש השנה.
העולם שיתענו עשרה תעניתים עם יום
זקנים )שם סק"א( כתב ,והביאו ובעטרת כיפור כנגד עשרת ימי תשובה ,ולעולם
באליה רבה )שם סק"ח( ש'הטעם יחסרו ד' ימים מראש השנה עד יום
שעומדים על כל פנים בכל פעם ארבעה כיפור שלא יוכלו להתענות בהם ,דהיינו
ימים לפני ראש השנה ,משום דאיתא ב' ימים ראש השנה ושבת תשובה וערב
במדרש בכל הקרבנות נאמר והקרבתם, יום כיפור ,לפיכך כשחל ראש השנה
ב( כט, )במדבר נאמר השנה ובראש ביום ה' אז יכולין להתענות ד' ימים
"ועשיתם" ,שיעשה אדם עצמו קרבן קודם ראש השנה וה' ימים בין ראש
בראש השנה ,ולהכי צריך ארבעה ימים השנה ליום כיפור ויום כיפור הוא
לביקור מפני המומין ,ועל ידי התענית העשירי ,וכל שכן כשחל בשבת ,אבל
יבקר ויפשפש בחטאיו דומיא דקרבן', כשחל בב' או בג' שלא יוכלו להתענות
)ר"ה טז :ד"ה ואמר עכ"ל .והריטב"א כתב ד' ימים באותו שבוע ,לכך מתחילין
]הא'[( 'אמר הקדוש ברוך הוא שנתרצה שבוע שלפניה'.
כז שיﬠור הכנה לסליחות
הסליחות במוצאי שבת כדי שלא יטעו, כאדם בדין שנזכה בשופר לפניו
כחלק מלימוד הזכות על בני ישראל, המתרצה בקרבנו ומתכפר לו' ,עכ"ל.
שבזה אנו "אומרים" לרבש"ע 'ראה ולפי דבריו י"ל שלכן צריך ביקור ד'
עמידתנו' ,גם כאשר אנו כבר באים לומר ימים מקודם.
ויש להעיר על דבריהם ,שדין ביקור ד'
סליחות ומתעוררים להתקרב לפניך ,גם
כאשר רוצים להתקרב לה' ד' ימים
ימים מקודם הוא רק בקרבן התמיד
מקודם ,גם אז יש חשש שמא נטעה
)פסחים צו ,(.ואם כן מה שייכות יש לזה
ונתבלבל ,קל וחומר שבשעת החטא היה
לקרבנות המוספין של ראש השנה ,ועל
זה מחמת שטעינו והתבלבלנו ,ועצם
דרך הדרוש צריך לומר שעניינו של ראש
קביעת הסליחות כדי שלא יטעו מלמד
השנה הוא קבלת עול מלכות שמים ,ואין
ומעורר זכות עלינו.
המלכת שמים של ראש השנה לימי ראש
השנה בלבד ,אלא לכל השנה כולה ,אם
כן קרבנות ראש השנה הם בבחינת קרבן
התמיד הטעון ביקור ד' ימים.
ביאור ענין שנתעטף הקב"ה כשליח
ציבור והראה למשה רבינו סדר
אמירת י"ג מדות לימוד הזכות שבקביעת הסליחות
לאמירת בש"ס מפורש מקור אין לעולם ביום א'
סליחות ,מזמן הגאונים כבר יש וכשחל ראש השנה בב' או בג' ,שאין ד'
מקורות מפורשים לכך ,אבל עיקר ימים בשבוע שלפני ראש השנה,
הסליחות היא אמירת י"ג מדות של מתחילין לומר סליחות שבוע שלפניה.
רחמים ,ומבואר בש"ס )ר"ה יז'' (:ויעבור ובטעם הדבר כתב הלבוש )שם ס"א( 'כדי
ה' על פניו ויקרא' )שמות לד ו( ,אמר רבי שיהיה לעולם יום קבוע שלא יטעו ,קבעו
יוחנן ,אלמלא מקרא כתוב אי אפשר להתחיל לעולם ביום א'' ,ומובן לכל
לאומרו ,מלמד שנתעטף הקדוש ברוך שטעם זה צ"ב ,הרי כל אלו הבאים לבית
הוא כשליח צבור ,והראה לו למשה סדר הכנסת יידעו שמתחילים לומר סליחות,
תפלה .אמר לו ,כל זמן שישראל חוטאין, ורוב ככל בני ישראל יידעו מתי מתחילים
יעשו לפני כסדר הזה ,ואני מוחל להם. לומר סליחות גם אם לא יתחילו במוצאי
'ה' ה'' ,אני הוא קודם שיחטא האדם, שבת .ונראה שקבעו את התחלת אמירת
שיﬠור הכנה לסליחות כח
שלפעמים בעצם צורת בקשת וי"ל, ואני הוא לאחר שיחטא האדם ויעשה
המליחה נגרם בזיון גדול למי תשובה' .ק-ל רחום וחנון' ,אמר רב
שמבקשים ממנו המחילה ,דוגמא לדבר, יהודה ברית כרותה לשלש עשרה מדות
אדם שזרק אבן על בן המלך ופגע שאינן חוזרות ריקם ,שנאמר )שם פסוק י(
בראשו ומוטל בין חיים למוות ,אילו 'הנה אנכי כורת ברית''.
יבוא לבקש מחילה מהמלך על שניקב
את כובעו של הנסיך ,על בקשה זו לבדה לכך שנתעטף הקב"ה כשליח [ורמז
חייב "פעמיים" מיתה .וגם אנו ,הרי אין ציבור ,יש להביא מהכתוב )שמות
לנו שמץ של השגה מה החטא פוגם ,וכל לג יט( בענין י"ג מדות של רחמים' ,טובי
מה שאנו יודעים לבקש מחילה ,הוא רק על פניך וקראתי בשם י'' ר"ת בעיטוף[.
מה שאנו מרגישים שהתנהגנו שלא
ובטעם שלא אמר לו ה' רק את סדר י"ג
כראוי וצריכים להיות יותר טוב] ,ואף
תירוצים באמתחתנו גופא בזה
מדות ,אלא נתעטף כשליח צבור
ואמתלאות רבות[ ,אילו היינו יודעים מה
והראה לו למשה סדר תפלה ,כתב
נפעל על ידי החטא היינו מבינים שכל
המהר"ל בקוצר אמרים ,וז"ל :ש'מאחר
גישתנו לסליחות הוא ממש כאדם הנ"ל
שבקש מרע"ה הראיה ,לא היה אפשר לו
המבקש סליחה על הכובע בלבד.
רק במעשה ,שהיה מראה לו כאשר
ומה שאנו מעיזים פנינו בכל זאת לבקש עושין כסדר הזה יפתחו להם מדת טובו,
סליחה מה' ,יובן על דרך משל לבן וממילא מאחר שהראה לו סדר תפילה
שפגע באביו או באמו ,ואביו מחנכו איך יתפלל ,אם כן בודאי לגמרי הראה לו
שיבקש סליחה ,והכל לפי מה שהוא ,אם האיך יתעטף ש"צ ,דהא הראה לו אם
הוא ילד קטן דורש ממנו שרק יאמר יעשה כסדר הזה וסדר הזה בכללו הכל,
תיבת סליחה ,ואם הוא בוגר יותר מבקש ופי' זה עיקר כי משה רבינו עליו השלום
ממנו שיעשה זה בסבר פנים יפות ,וכו'. היה חפץ לדעת לראות איך מדת טובו
האב והאם מוחלים מיד בשעת מעשה נוהג בעולם ודי מזה ,ולפיכך הראה לו
לבנם אהובם על מה שפגע בהם ,וכל על ידי ראיה' ,עכ"ל.
מה שדורשים ממנו שיבקש סליחה
ומחילה ,הוא רק בשביל לחנכו ,שיידע צ"ב ,מה שייכות אמירת י"ג ובכלל
איך להתנהג. מדות לבקשת סליחה.
כט שיﬠור הכנה לסליחות
טעם פנימי במנהג שליח הציבור זהו עומק מה 'שנתעטף הקב"ה כשליח
להתעטף בסליחות בטלית שאולה צבור והראה לו למשה סדר תפלה,
בלבוש
אמר לו ,כל זמן שישראל חוטאין ,יעשו
כתב שמחמת )סי' תקפ"א ס"א(
לפני כסדר הזה ,ואני מוחל להם' ,כלומר,
שנוהגין לעמוד לומר סליחות
אתם כלל לא מבינים מה החטא גורם,
באשמורת קודם עלות השחר ,לכן
אזי לכל הפחות תגידו את התיבה
הש"ץ שמתפלל סליחות מתעטף בטלית
"סליחה" ,תגידו את תיבות י"ג מדות של
ואינו מברך ,משום דהוא כסות לילה
רחמים ,זהו מה שביכולתכם להבין .וזהו
)שם סק"ב( וספק ברכות להקל ,והט"ז
סוד מה שהראה הקב"ה למשה סדר
חולק עליו ,ד'למה יכניס עצמו תחלה
תפלה ,ואמר שיעשו לפני כסדר הזה ,כי
לזה שילבש דבר שיש בו ספק ברכה
אין לנו בכלל יכולת לבקש סליחה
ולא יברך וכו' ,אלא יקח טלית חבירו,
ומחילה באמת ,אלא רק לעשות מעין
ובזה לא יעבור כלום כי כבר הוכחנו
ודוגמא לבקשת סליחה ומחילה ,אנו
בהל' ציצית דאין לברך על טלית
יכולים רק לעשות "כסדר הזה" ותו לא.
שאולה' ,עכ"ל .וכך המנהג.
'ואני מוחל להם' היינו מחילה עוד הרבה
דבר הוא ,שדייקא באמירת י"ג והלא לפני עשיית סדר זה ,וכל מה ש'יעשו
לפני כסדר הזה' הוא רק בעבורנו .ולכן
מדות של רחמים שמתעטפים
נתעטף הקב"ה כשליח ציבור והראה לו
בטלית מחמת שנתעטף הקדוש ברוך
הוא בטלית ,לובשים טלית שאולה. למשה סדר תפלה' ,כי הסדר האמתי של
סליחה ומחילה ,של אמירת י"ג מדות,
)ברכות לג(: בהקדים דברי הגמרא וי"ל עושה הקב"ה לבדו.
'אמר רבי חנינא ,הכל בידי שמים
)דברים י יב( חוץ מיראת שמים ,שנאמר ומכאן חיזוק גדול לאמירת סליחות ,יש
'ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך ימים שאדם נעמד לומר סליחות,
כי אם ליראה'' ,וכתב שם הצל"ח )ברכות ואין לו מוחין גדולים ומחשבות עמוקות
לג ,(:וז"ל' :אפשר ליתן בזה טעם על וכוחות עצומים ,צריך הוא לדעת שכל
לשון הכתוב דנקט לשון שואל ,והיה מה שנתבע ממנו הוא סך הכל 'תעוש
יכול לכתוב מבקש מעמך ,דכבר ארז"ל לפני כסדר הזה' ,והיום שאין לו מוחין
)ויק"ר כז ב( בפסוק )איוב מא ג( 'מי הקדימני נתבע ממנו פחות.
שיﬠור הכנה לסליחות ל
אם ליראה' ,בזה שפיר הקדוש ברוך הוא ואשלם' ,שאין שום אדם עושה דבר
השואל מעמך ואתה המשאיל. שיקדים הוא טובה להקב"ה ,אבל נהפוך
הוא שהקב"ה הקדים לו הטוב ,כי כלום
ומוסיף עוד' ,ואמנם אמרו לשון שאלה אדם מקיים מצות מילה אם לא נתן לו
ולא לשון הלואה ,כי שאלה הוא הקדוש ברוך הוא בן ,כלום עושה ציצית
דבר החוזר בעין כמות שהוא והלואה אם לא נתן לו הקדוש ברוך הוא בגד,
הוא הניתן להוצאה ומשלם תמורתו ,כמו וכן צדקות ומעשרות ורוב המצות בכולם
'אם כסף תלוה' )שמות כב ,כד( שלהוצאה הקדים הקדוש ברוך הוא טובה להאדם,
ניתנו ופורע מעות אחרים .ובאמת שכר
ואין האדם עושה דבר טוב בשלו כי אם
כמות בעצמה המצוה היא מצוה
בשל הקדוש ברוך הוא ,וכמו ששנינו
שקיימה ,כי העולם הבא אין בו אכילה
בפ"ג מאבות )מ"ז( 'תן לו משלו שאתה
ושתיה רק ליהנות מזיו השכינה ולזכות
ושלך שלו' ,באופן שאין לשום אדם
להשיג השגה נפלאה ,וזהו עצמו קיום
שום חוב אצל הקדוש ברוך הוא עבור
המצות בעולם הזה בכל מצוה מתדבק
מעשיו הטובים ,כי כבר הקדים לו
בשכינה ,אלא שבעולם הזה עיני בשר
הקדוש ברוך הוא ,אך הקדוש ברוך הוא
לנו ואין אנו יכולים להשיג הדביקות
ברוב חסדו משלם שכר להאדם כאילו
הזה ,ולעתיד לבוא נזכה לחזות למפרע
האדם עשה משלו.
הדביקות שעשינו בעת קיום המצוה ,וזהו
ואמנם
כוונת רז"ל )אבות פ"ד מ"ב( 'ששכר מצוה
ביראת שמים ,זה מסר הקדוש
מצוה' .נמצא שייך בזה לשון שאלה
ברוך הוא ביד האדם ולא הקדים
שהוא חוזר בעין' ,עכ"ל.
לו הקדוש ברוך הוא שום דבר לזה,
ועיטוף בטלית הוא בחינת יראת שמים והברירה חפשית לגמרי ביד האדם,
)ע' רש"י שבת י .ד"ה ואימת שכינה ]ולכן[ אם האדם מקיים מצות יראת
דיינין( ,לכן כאשר עומדין לומר סליחות שמים כראוי הקדוש ברוך הוא כביכול
מתעטף השליח ציבור בטלית שאולה חייב לשלם לו שכרו ,ובזה האדם הקדים
דייקא ,לעורר נקודה הנ"ל ,שגם הקב"ה כביכול להלוות להשם יתברך .וזהו
מתעטף כביכול בטלית שאולה ,ששואל שרמז הכתוב 'מה ה' אלקיך "שואל"
מאתנו את היראת שמים שלנו ,ועל ידי מעמך' ,שהקב"ה יהיה השואל ואתה
זה 'שאלה הדרא בעינא' ומביא לנו ה' תהיה המשאיל ,זה אינו בשום מצוה' ,כי
לא שיﬠור הכנה לסליחות
'מלמד שנתעטף הקדוש ברוך הוא סליחה ומחילה ,ומקרבנו ומרומם אותנו
כשליח ציבור' כו' ,שזה קאי על הזכרת אליו יתברך.
המדות' ,עכ"ל.
)שמות לד ו ד"ה עוד אמרו שם( יפות ובפנים מחלוקת הקדמונים אם י"ג מדות אינן
חוזרות ריקם באמירה או במעשה
הביא שיטת הגאונים בשם יש
מפרשים' ,שיעשו ממש כסדר הזה
וכענין שאחז"ל )ספרי דברים יא ,כב( 'ללכת רב יהודה ברית כרותה לשלש 'אמר
בכל דרכיו' הוא רחום ואתה תהא רחום', עשרה מדות שאינן חוזרות ריקם'
וכתב ,וז"ל :ושמעתי לפרש מה שיסדו )ר"ה יז ,(:ועל דרך זה מבואר בדברי רבי
לומר 'ק-ל הורית לנו לומר שלש עשרה', יוחנן דלעיל שאמר הקב"ה למשה רבינו
מפני שאפילו לדעת החושבים שלש 'כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני
עשרה מדות מן 'ק-ל רחום וחנון' נסתר כסדר הזה ,ואני מוחל להם' ,כתב
]פירוש הנ"ל[ ,מפני זה שאי אפשר בראשית חכמה )שער הענוה פ"א( ,וז"ל:
לאדם לעשות מדות א-ל ,וז"ש 'ק-ל 'והדבר קשה ,שהרי אנו רואים שכמה
הורית לנו לומר שלש עשרה' ,שמדת ק-ל פעמים אנו מזכירין י"ג מדות ואינם
מורה לנו דמה שאמר הש"י 'אם יעשו נענים .אלא אומרים הגאונים ,כי כוונת
בני כסדר הזה' היינו באמירה לבד ולא 'יעשו לפני כסדר הזה' אין הכוונה לבד
בעשיה' ,עכ"ל. על עטיפת טלית ,אלא שיעשו סדר
המדות שלמד הקדוש ברוך הוא למשה,
שכתב 'שאפילו לדעת החושבים ומה שהוא 'ק-ל רחום וחנון' ,דהיינו מהו
שלש עשרה מדות מן קל רחום רחום אף אתה תהיה רחום וכו' וכן לכל
וחנון נסתר ,כוונתו שלדעת רבינו תם י"ג מדות' ,עכ"ל.
שמחשיבים אף את שמות הוי"ה חלק
מי"ג מדות )ר"ה שם תוד"ה שלש עשרה( ,וודאי אולם השל"ה )עשרה מאמרות מאמר ז( הביא
שאי אפשר לאדם לעשות שם הוי"ה, דבריו ,וכתב 'ביאור הענין ,פשט
מדות שי"ג לסוברים אפילו אלא הגאונים אמת' ,כל זמן שבני עושין
תחילתם בשם 'קל' )שיטת האר"י ,הובא בקרבן כסדר הזה' -שילכו ויעשו מעשה י"ג
נתנאל על הרא"ש ,ר"ה פ"א סי' ה' סק"ג( ,מכל מקום מדות .מכל מקום גם זה אמת ,שהזכרת
גם מדה זו אין יכול האדם לעשות. המדות הוא טוב ,כפי משמעות הפשוטו
שיﬠור הכנה לסליחות לב
חשיבות הפסוקים שאומרים בתחילת בפנים יפות ,וז"ל' :אך י"ל, וממשיך
הסליחות ,וטעם אמירת קדיש תתקבל להתקדש לאדם דאפשר
אחר הסליחות להקרא ק-ל ,כמו שמצינו גבי יעקב ,כמו
ישנם
שאמרו חז"ל )מגילה יח' (.מנין שהקב"ה
הוא הסליחות עיקר שאצל
קרא ליעקב ק-ל שנאמר 'ויקרא לו ק-ל
מנוחה 'במוצאי הפיוטים,
אלקי ישראל' ,מי קראו קל ,אלקי
קדמנוך תחלה'' ,שומע קול בכיות
ישראל' ,עכ"ל.
שתשים דמעותנו בנאדך להיות' ,אבל
האמת שעיקר הסליחות הוא י"ג מדות ויש שפירשו בזה דברי הפיוט 'בטוח אני
של רחמים ,וכל הפיוטים הוא נועדו באלה ובזכות שלשת אבות' ,שאם
לפתיחת הלב ,שכבר יהיה פתוח באמירת אין די באמירת י"ג מדות של רחמים ,כי
י"ג המדות. ניתן לבוא למדת קל ,כשם שקראו
ובספר
הקב"ה ליעקב קל ,אזי בטוח אני באלה
חסידים )סי' רנו( ,כתב עוד יותר
מחמת זכות שלשת אבות ,שבזכות יעקב
מכך ,וז"ל' :שמע החכם שהיו
אבינו שבא למדה זו נזכה גם אנו לזכות
סביביו אומרים הקרובץ במשך ] -את
של י"ג מדות.
באריכות[, אומרים היו הפיוטים
והפסוקים היו ממהרים ] -את הפסוקים אולם לפי דעת רבינו תם המובאת לעיל,
שלפני סליחות היו אומרים במהירות[, שאף שם הוי"ה חלק מי"ג מדות,
אמר להם הפסוקים הם יסוד הקרובץ, אזי וודאי די באמירה בעלמא ,ששם
שמהם נתייסדו ,כשם שאתם מנגנים את הוי"ה נאמר רק על הקב"ה לבדו.
הקרובץ במשך כך תעשו להפסוקים,
שלא יהיו הפיוטים עיקר ואשר ברוח ממוצעת בזה כתב האלשיך )ישעיה ודעה
הקודש טפל' ,עכ"ל. סג יז( ועוד ,שלכל הפחות בעת
וביאור
הזכרת י"ג המדות נעשה סדר הזה ,וז"ל:
חשיבות הפסוקים שאומרים 'כדברי בעל לבנת הספיר ,שלא נאמר
קודם הסליחות ,י"ל ,על פי מה "אמרו" לפני כסדר הזה אלא "עשו"
שכתב הלבוש )סי' תקפ"א ס"א( דבר נפלא, לפני ,שהוא שנעשה המדות ההם גם אנו,
בטעם אמירת קדיש שלם עם תתקבל ואז בהזכירנו אותם יועילונו' ,עכ"ל.
אחר הסליחות ,וז"ל' :אף על גב שבכל
ימות השנה אין אומרים תתקבל אלא
לג שיﬠור הכנה לסליחות
אמרו למה נקרא 'פסוקי דזמרה' על שם אחר תפלת שמונה עשרה ,שכן הוא
שמזמרים הקליפות ,ולכאורה מי האיש משמעות לשון צלותהון שפירושו תפלה,
שראה אפילו פעם אחת קליפות מוטלים וסתם תפלה רצה לומר תפלת שמונה
הכונה אמנם המדרש. בבית לארץ עשרה ,שאני סדר הסליחות שנתקנו כולם
שמזמר הקליפיות מקרב לבו ועצמותו. על סדר התפלה של כל היום ,כי
על דרך משל ,באומרו 'גדול ה' ומהולל הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד
מאוד' ,מתחיל לשוב אליו יתברך ,ונותן פסוקי דזמרה ,והסליחות עם הי"ג מדות
אל לבו האמנתי כי אדבר גדול ה' ומלא שאומרין בין כל אחת ואחת הם במקום
כל הארץ כבודו ,אם כן למה עשיתי ככה, תפלת י"ח ,שעיקר התפלה הוא י"ג
כזאת וכזאת עשיתי ,כי ידע איניש מדות -] ,והוא בחינת תפלת שמונה
ומחשבותיו ערכו גריעות בנפשיה בקול ,ולא בלחש[ ,ואחר כך נופלין על
הפרטים שמושקע בהם תמיד ,ואזי פניהם כמו אחר כל התפילות ומסיימין
מתחיל להתחרט ולתהות על הראשונות ואנחנו לא נדע ,לכך אומרים אחריהם
וכו' ,וכמוהו מהזמירות מזמר בקרבו את קדיש שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל
הקליפיות ממדות המגונות שמרגיש תפלות השנה' ,עכ"ל.
בעצמו' ,עכ"ל .ואכן גם בפסוקים שקודם
גדול, חידוש בדבריו ומבואר
הסליחות אומרים כמה וכמה פסוקים
שקודם ש'הפסוקים
המדברים מגדלות ה'.
הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה' ,ובזה
לומר ביאור נוסף במה שאומרים ויש נבין היטב את חשיבות אמירת פסוקים
אלו ,שהרי כתבו בספרי קודש שפסוקי
אחר תתקבל עם שלם קדים
דזמרה נקראים בשם זה מלשון זימר
הסליחות ,אף על פי שכל השנה אומרים
עריצים ,שבהם מזמרים את הקוצים
זאת רק אחר שמונה עשרה ,על דרך
והקליפות) ,וע' לבוש או"ח סי' א ס"ט מה שכתב
החסידות ,על פי דברי הזוהר הקדוש
מבעל שערי אורה( ,ואם כן בפסוקים אלו
)תיקו"ז תיקון י כה (:דאורייתא בלא דחילו
שקודם הסליחות גם כן כורתים ומזמרים
ורחימו לא פרחת לעילא ,והבעל שם טוב
את כל הקליפות ,שהוא עיקר גדול
נכנס פעם לבית מדרש ואמר שהוא מלא
בבקשת הסליחות.
בתורה ותפלה ,מחמת שלמדו בלא
תורתם עלתה ולא ורחימו דחילו ובנותן טעם להביא את מה שכתב האור
השמימה ,ומבואר מבעל התניא ועוד המאיר )לראש השנה( ,וז"ל' :חז"ל
שיﬠור הכנה לסליחות לד
ימי הרחמים הסליחות והרצון, באים צדיקים זי"ע ,שבתפלה אחת בכוונה,
יעזור ה' שנוכל באמת להתעורר בדחילו ורחימו ,מעלים את כל התפלות
לרחמים לרצון ולסליחה כראוי ,שנזכה שהיו בלא דחילו ורחימו ,אם כן בעת
לעורר את הי"ג מדות הרחמים ,שלא יהיו אמירת הסליחות שכל אחד מתעורר
חוזרות ריקם ,אלא להיפך ,שיחזרו עלינו באהבת ה' ויראת שמים ומתקרב לה',
לטובה כל הקרבה לה' וכל הדברים זהו העת שעולים ומתקבלים כל התפלות
הטובים הנפעלים על ידם ,כטלית שאולה של כל השנה ,אזי באמת הוא הזמן
החוזרת לאדם בעין )וכנ"ל( ,ושנכתב לבקש 'תתקבל צלותהון ובעותהון דכל
ונחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום. בית ישראל קדם אבוהון די בשמיא'.
בס"ד
מהדורה
שניה
פ נ ה ל יפ ת יר
חי שם ע ויצא לאור הספר ה ת
שע
ח י
דברי אמת
ד
הופ
אמצא
מקום לה'
שערים לפנימיות התפילה והלכותיה
מאת הגה"ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט"א
ומשם ייפרד לשלשה שערים
-מערכי לב :הלכות תפילה ופנימיות תוכנם
במשנת החסידות והעבודה לעורר הלבבות
-תכין ליבם :יסודות התפילה במשנה ערוכה
-לב מלכים :שיעורים בספרי רבותינו מאורי החסידות
בענייני תפילה
ניתן לקבל את שיעורי תוכן הספר להאזנה בקבצי אודיו
בכתובת המערכת tam522511@gmail.com
ניתן להשיג את הספר:
בארה"ק :בביהמ"ד "פני מנחם" רח' יוסף זיו 3עיה"ק ירושלים,
ובחנויות הספרים המובחרות
הפצה בארה"ב ובאירופה:
הפצה בא"י :מכון תורת א"ם tam522511@gmail.com
ניתן להשיג
הפצה בא"י: הפצה בארה"ב ובאירופה: בארה"ק:
מכון תורת א"ם ברשת חנויות יפה נוף,
tam522511@gmail.com ובחנויות הספרים המובחרות בי-ם,
ובביהמ"ד פני מנחם רח' יוסף זיו 3י-ם.
