gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורא · NEHOIRAH — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נהורא · NEHOIRAH

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נהורא · NEHOIRAH — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫פר׳ נצבים וילך‬ ‫כי קדוש היום‬ ‫המלך זקוק‬ ‫התחדשות‬ ‫אמונה בכח‬ ‫תשפ״ו‬ ‫ואל תעצבו‬ ‫אלי אישית!‬ ‫הרצון והתענוג‬ ‫התשובה‬ ‫גליון רצ‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫שערי השפעה‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫אש האמונה‬ ‫הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא‬ ‫נהורא מעליא!‬ ‫דבר המערכת‬ ‫״ולנו בושת הפנים״!‬ ‫׳כבקרת׳ – מלחיץ‬ ‫איך מעוררים את מידות הרחמים העליונות‬ ‫או מרגש?‬ ‫כי כל המבין שלש עשרה מידות ויודע פירושן ועירן‬ ‫פסוקי השבח והתהילה שבסדר הסליחות ‪ -‬דומים‬ ‫ומתפלל בהם בכוונה‪ ,‬אין תפילתו חוזרת ריקם‪.‬‬ ‫ל׳פסוקי דזמרה׳ שעל ידם מכשירים את השטח‬ ‫הייתי השבוע ב׳קבלת פנים׳ של ידיד‬ ‫וכורתים את כל המקטרגים ואת הקליפות העומדים‬ ‫קרוב‪.‬‬ ‫שהרי‪ ,‬בתחילה ברא הקב״ה את העולם במידת‬ ‫הדין‪ ,‬וכשם שהמושיט אצבעו לאש ‪ -‬נכווה מיד‪,‬‬ ‫בדרך לעכב את תפילות ישראל לעלות ולהתקבל‬ ‫החתן ישב שם מתפלל על עצמו ועל חייו‬ ‫ברצון לפני אדון כל‪.‬‬ ‫– לקראת יום חתונתו‪.‬‬ ‫כי זוהי תוצאה של הטבע שהעמיד הקב״ה בעולמו‪,‬‬ ‫וגם אני ישבתי וניסיתי להתחבר לקול‬ ‫כך היה צריך להיות גם לגבי העבירות‪ ,‬שאם האדם‬ ‫לאחר ׳פסוקי דזמרה׳ מגיע החלק המובחר ‪-‬‬ ‫צלילי שירי הימים הנוראים הבעל״ט‪.‬‬ ‫הפריד עצמו מהקב״ה על ידי שהמרה את פיו‪ ,‬הוא‬ ‫״שלוש עשרה מידות של רחמים״‪ ,‬שהם כמו תפילת‬ ‫בכל זאת גם אני נמצא לפני יום גורלי‬ ‫מתנתק בכך ממקור החיות‪ ,‬וכתוצאה טבעית הוא‬ ‫שמונה עשרה‪.‬‬ ‫מאוד!‬ ‫מקבל עונש‪ ,‬דהיינו שנחסר לו חיות ושפע בענייני בני‬ ‫כך כתב הלבוש (או״ח סי׳ תקפא סעי׳ א)‪ :‬״סדר‬ ‫בין כל השירים התחיל ה׳בעל מנגן׳ לשיר‬ ‫חיי ומזוני וכיוצ״ב‪.‬‬ ‫הסליחות נתקנו כולם על סדר התפילה של כל היום‪,‬‬ ‫שיר על המילים ׳כבקרת רועה עדרו׳‪.‬‬ ‫אלא שהקב״ה שיתף את מידת הרחמים‪ ,‬וברא את‬ ‫כי הפסוקים שקודם הסליחות הם כנגד פסוקי דזמרה‪,‬‬ ‫ואני הרגשתי בליבי את רגש הפחד‬ ‫ענין הרחמים ואת ענין הסליחה‪ ,‬והוא מאריך אף עד‬ ‫מתעורר!‬ ‫והסליחות עם הי״ג מדות שאומרין בין כל אחת ואחת‬ ‫שישוב האדם ויבקש רחמים וסליחה‪.‬‬ ‫הם במקום תפילת י״ח‪ ,‬שעיקר התפילה הוא י״ג‬ ‫בהתחלה ניסיתי להתעלם‪.‬‬ ‫מדות‪ ,‬ואח״כ נופלין על פניהם כמו אחר כל התפילות‬ ‫משראיתי שהוא רק מתגבר ומתגבר‪,‬‬ ‫סליחה זו יכולה להתעורר רק כאשר מתגבר באדם‬ ‫התחלתי לנהל איתו דו שיח‪.‬‬ ‫בושה עמוקה ונוראה‪ ,‬כשיודע לפני מי חטא‪.‬‬ ‫ומסיימין ואנחנו לא נדע‪ ,‬לכך אומרים אחריהם קדיש‬ ‫שלם עם תתקבל כמו אחר גמר כל תפילות השנה״‪.‬‬ ‫שאלתי אותו‪:‬‬ ‫׳לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים׳‪ ,‬החלק הראשון‬ ‫ממי וממה אתה לחוץ?‬ ‫של הסליחות בא לבטא את גודל הבושה‪ ,‬לפני מי‬ ‫הפסוקים והפיוטים שאומרים בסדר הסליחות‪,‬‬ ‫הוא ענה לי‪:‬‬ ‫שחטאנו‪ ,‬נוכח איום וצח‪ ,‬אין סוף ב״ה‪ ,‬אשר ברא‬ ‫כולם הם כמו ׳הכנה׳ אל החלק העיקרי שהוא הזכרת‬ ‫ממי? מה׳‪.‬‬ ‫כל הארץ וכולם בטלים ומבוטלים לפניו‪ ,‬כלא חשיב‬ ‫שלוש עשרה מידות של רחמים‪.‬‬ ‫שהולך להתמקד בי ולנעוץ בי את מבטו‪.‬‬ ‫ממש ‪ .‬עשרה פעמים נזכר שבח ה׳גדולה׳ בסליחת ׳לך‬ ‫ביסוד הדבר‪ ,‬כאשר רבותינו תיקנו את הסליחות‪,‬‬ ‫׳נו׳ שאלתי אותו ׳מה מלחיץ בכך?׳‬ ‫ה׳ הצדקה׳‪ ,‬בנוסף על שבחים אחרים‪ ,‬בכך מעוררים‬ ‫היו אומרים רק ״י״ג מידות של רחמים״ כאשר‬ ‫את בושת הפנים לפני מי חטאנו‪.‬‬ ‫׳כי הוא הולך להסתכל עלי ולראות את כל‬ ‫לפניהם ולאחריהם היו מוסיפים פסוקים שונים של‬ ‫מה שחטאתי עוויתי ופשעתי במשך כל‬ ‫לאחר מכן מרבים להביא פסוקים ותהילות על גדלו‬ ‫התעוררות רחמים על הנשמה האלוקית שהיתה‬ ‫השנה הקודמת‪.‬‬ ‫וטובו ורוב חסדו ורחמנותו וענוותנותו יתברך שמו‪,‬‬ ‫חצובה מתחת כסא הכבוד ועתה נפלה לבאר שחת‬ ‫מה שמאוד‪-‬מאוד מלחיץ ומפחיד׳‪.‬‬ ‫כי אין מנוס לבקש סליחה ומחילה אלא בהתעורר‬ ‫לתוך מצולות ההסתר‪.‬‬ ‫׳אה‪ ,‬אבל רק אתמול שמעתי אותך כואב‬ ‫רחמים עליונים מאוד‪ .‬ועל כן מעוררים את מידת‬ ‫רק לאחר מכן הוסיפו חכמי הדורות פיוטים‬ ‫את הסתרת פני ה׳ ממך‪.‬‬ ‫חסדו וגדולתו יתברך‪ ,‬שבה תלוי הסליחה והמחילה‪,‬‬ ‫שונים‪ ,‬המיוסדים על אותם פסוקים של רחמים‪,‬‬ ‫ואמרת לי בכאב‪ :‬שהלואי והייתי מרגיש‬ ‫כמו שאמר משה (במדבר יד‪ ,‬יט) ׳סלח נא לעון העם‬ ‫הבאים להגדיל את שבח ה׳‪ ,‬את רחמיו העצומים‪ ,‬את‬ ‫שה׳ מסתכל עלי‪ ,‬מתמקד בי ושומע את‬ ‫הזה ‪ -‬כגודל חסדך׳ היינו החסדים הגדולים והמרובים‬ ‫תפילותיי ורוצה לענות לי׳‪.‬‬ ‫הרחמנות עלינו‪ ,‬ואת החרטה שלנו‪ ,‬יחד עם מליצות‬ ‫והאין סופיים שבהם תלוי המחילה‪.‬‬ ‫זכות נוספות על ישראל עם קדושים‪.‬‬ ‫׳א״כ׳ המשכתי בנאומי הקצר ׳כעת בראש‬ ‫באופן זה מתעוררים י״ג מידות של רחמים שבהן‬ ‫השנה‪ ,‬שמתעורר רצונו לברוא את העולם‪,‬‬ ‫עצם הדבר שאנו מזכירים את מידותיו הרחמניות‬ ‫והוא מסתכל על בניו אהוביו – כן כבקרת‬ ‫מתרצה הקב״ה על האדם שיודע שאינו ראוי כלל מצד‬ ‫של הקב״ה‪ ,‬מעורר את מידות הרחמים‪ ,‬כפי המשל‬ ‫רועה עדרו – שבודק את כל אחד ברחמנות‬ ‫מעשיו ואין לו פתחון פה לבקש סליחה משום שיודע‬ ‫הנזכר שהבן מזכיר לאביו את מידת רחמניותו ובכך‬ ‫ובאכפתיות אין קץ‪ ,‬ודואג וממלא להם את‬ ‫לפני מי חטא‪ ,‬ועומד ומצפה למתנת חנם‪ ,‬ואז מתקיים‬ ‫כל צרכיהם לפרוטרוט‪ ,‬וכמובן גם שומע‬ ‫מעורר ומגלה אותם למחול ולסלוח לו גם על עוונותיו‬ ‫בו ׳וחנותי את אשר אחון׳ ‪ -‬אע״פ שאינו ראוי אני‬ ‫להם מה שהם רוצים וצריכים – וכי אין זה‬ ‫החמורות עד מאוד‪.‬‬ ‫נותן לו מתנת חינם‪ ,‬כמאמר חז״ל (דב״ר ב‪ ,‬א)‪ :‬כך אמר‬ ‫מרגש ומשמח?׳‬ ‫הקב״ה למשה ׳וחנותי את אשר אחון׳‪ ,‬אמר לו מי שיש‬ ‫התעוררות מידות הרחמים העליונות נעשית כאשר‬ ‫ונשארתי עם השאלה שהמשיכה להדהד‬ ‫לו בידי ורחמתי במדת רחמים אני עושה עמו ומי שאין‬ ‫ישראל עומדים למטה ומכוונים בהם כראוי מתוך רצון‬ ‫בתוכי‪,‬‬ ‫לו בידי וחנותי במתנת חנם אני עושה עמו‪.‬‬ ‫אמיתי לעורר את הרחמנות העליונה על מעשיהם‪.‬‬ ‫והפר את שלוותי למשך כל החתונה‪.‬‬ ‫על פי ״אש המועדים״‬ ‫וכתב רבינו בחיי (שמות לד‪ ,‬ו)‪ :‬צריך אתה לדעת‬ ‫כך שיתף אותי ידיד קרוב‪ ,‬בחור שהיה‬ ‫שם בחתונה‪.‬‬ ‫מבחר השיעורים לחודש תשרי במערכת חסידות פלאם‬ ‫כ"ק אדמו"ר מקאסוב זי"ע | רבי יצחק משה ארלנגר | רבי יחיאל יהושע שיינפלד | רבי מנחם ארלנגר‬ ‫א לעכטיג׳ן שבת און א גוט סליחה‬ ‫רבי נפתלי ארלנגר רבי מאיר דוב רכניצר | רבי בן ציון אפל‬ ‫ידידכם‪ :‬ישעיה יצחק פרידמאן‬ ‫רבי וולוול ברנשטיין | רבי משה גרינוואלד | רבי יהודה וינגרטן ועוד ועוד‬ ‫הקו שיכין אותך בלב ונפש לקראת הימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ‪ -‬שמעו ותחי נפשכם‬ ‫אל תפספס תתקשר עכשיו‬ ‫‪ 033044444‬ארה"ק | ‪ 0443300412858‬אירופה | ‪ 5183299222‬ארה"ב‬ ‫לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים‬ ‫הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫הוא עם המעשים הללו בגרונו‪ ,‬כי הוא זה שגרם‬ ‫החסידים שראו את פניו החיוורים כסיד‪ ,‬ויחרד כל‬ ‫להם‪ ,‬וכך ייסתם פי השטן‪ ,‬או אז ישמע קול השופר‬ ‫העם‪.‬‬ ‫כי קדוש היום ואל תעצבו‬ ‫בהדר‪ ,‬הלא הוא הקול חוצב להבות אש‪ ,‬היוצא מן‬ ‫היה זה רבי אייזיק‪ ,‬אחד מגדולי החסידים‪ ,‬ששימש‬ ‫דממת מרומים אפפה את היכל בית הכנסת הקדוש‬ ‫הרובד הפנימי של היכל לבו של כל יהודי‪ ,‬לב טהור‪,‬‬ ‫כ׳בעל‪-‬מקריא׳‪ ,‬ושהציל את המצב באותה שעה‬ ‫שבעיירה בעלזא‪ .‬המוני החסידים שעמדו צפופים‬ ‫שכולו נקי וכולו תשוקה לעשות אך ורק רצון בורא‬ ‫איומה‪.‬‬ ‫כיסו פניהם בטליתותיהם‪ ,‬והכינו את נפשותיהם‬ ‫העולמים‪.‬‬ ‫הוא אזר עוז‪ ,‬ניגש אל רבו וכה אמר לו‪:‬‬ ‫לקראת המעמד הנשגב‪ ,‬בו יתקע הצדיק בשופר‬ ‫זהו תוכנו של המנהג של ישראל עם קדושים‪,‬‬ ‫״אבקש לספר לרבינו‪ ,‬מעשה שהיה בהיכלו של‬ ‫גדול‪ ,‬כמצוות היום – דא ראש השנה‪ ,‬והמלך‬ ‫לאכול בראש השנה מאכלים שיש בהם משום‬ ‫הרה״ק הרבי ר׳ שמעלקא מניקלעשבורג זי״ע‪ .‬פעם‬ ‫הקדוש יתברך שמו‪ ,‬יעמוד מכיסא דין לשבת על‬ ‫׳סימנא מילתא׳ להמתקת הדינים‪ ,‬ושלא לאכול‬ ‫אחת‪ ,‬עלה לבקרו הגה״ק רבי נתן אדלער זי״ע‬ ‫כיסא רחמים‪ ,‬לרחם עמו בדין‪.‬‬ ‫מאכלים חמוצים‪ ,‬כל שכן שהפנים לא יהיו‬ ‫מפראנקפורט‪-‬דמיין‪ ,‬ומצאו להרבי ר׳ שמעלקא‬ ‫על הבימה עמד איש האלוקים הרה״ק שר שלום‬ ‫חמוצים‪ ,‬אלא למלא את ראשינו במחשבות טובות‪,‬‬ ‫שהוא מתהלך חסר‪-‬אונים מקצה הבית ועד קצהו‪,‬‬ ‫מבעלזא זי״ע‪ ,‬ונשא דברי כיבושין כנהוג‪ ,‬לעורר‬ ‫וכמאמר רבינו הבעל‪-‬שם טוב הקדוש זי״ע (כתבי‬ ‫וכולו נבוך ונרעש ומתאנח במר נפש‪ :‬׳טעיתי!‬ ‫את העם לתשובה ולתיקון המעשים‪.‬‬ ‫קודש כב‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫טעיתי!‪...‬׳‬ ‫משסיים‪ ,‬פצח בקולו הכובש כל לב‪ :‬״למנצח לבני‬ ‫״כל מה שיפול לאדם מחשבות בראש השנה‪ ,‬הם‬ ‫ניגש אליו רבי נתן ושאלו לפשר הדבר‪ :‬׳על איזו‬ ‫קורח מזמור‪ ,‬כל העמים תקעו כף הריעו לאלוקים‬ ‫הכתיבה‪ ,‬הן לטוב והן שפל חס ושלום‪ ,‬והמחשבות‬ ‫טעות נרעש כבודו‪ ,‬ונחרד עד כדי כך?!‪...‬׳‬ ‫בקול רנה״‪ ,‬וכל העם נסחף אחריו בהשתפכות‬ ‫רעות צריך להמתיקם ולעשות מלחמה עם היצר‬ ‫השיבו הרבי רבי שמעלקא‪ ,‬שהיה עוסק בכתיבת‬ ‫הנפש‪ ,‬שבע פעמים‪ ,‬כביכול מקיפים הם את כל‬ ‫הרע שהוא מפיל במכוון המחשבות האלו״‪.‬‬ ‫ספר תורה‪ ,‬ושגה בשם מהשמות הקדושים‪.‬‬ ‫המסכים המבדילים בין ישראל לאביהם שבשמים‪,‬‬ ‫ובשם תלמידו המגיד הקדוש ממעזריטש זי״ע‪,‬‬ ‫עצרו רבי נתן מן הבהלה ואמר לו‪ :‬׳ומה אפוא‬ ‫כשבע ההקפות סביב חומות יריחו עד נפילתן‪.‬‬ ‫מובא כדברים האלה‪ ,‬בספר הקדוש עבודת‬ ‫קול הזעקה ומה איכפת לו למר! הלא אם תפס לו‬ ‫״מן המצר קראתי י‪-‬ה‪ ,‬ענני במרחב י‪-‬ה״‪ ,‬שואג‬ ‫ישראל להמגיד הרה״ק רבי ישראל מקאזניץ זי״ע‪,‬‬ ‫הבעל‪-‬דבר שגיאה זו‪ ,‬שייחנק בה בגרונו!‬ ‫הרועה בקול וכל הצאן‪-‬קדשים מחרה‪-‬מחזיק‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬פרשת ניצבים‪:‬‬ ‫על אתר השתנו פני קדשו של הרבי רבי שמעלקא‪,‬‬ ‫אחריו פסוק בפסוק‪.‬‬ ‫״ידועים דברי אדוננו מו״ר הגאון מהד״ב זצ״ל‪ ,‬כי‬ ‫ונהרה גדולה התפשטה עליהם‪ ,‬ויען ויאמר לרבי‬ ‫ושוב דממה‪ ,‬עמוקה יותר‪ ,‬טהורה יותר‪ ,‬מזוככת‬ ‫הכתיבה לחיים בספר‪ ,‬פירושו החקיקה במחשבתו‬ ‫נתן‪ :‬׳החייתני!׳ ושב לעבודת קדשו‪ ,‬בשמחה ובטוב‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫של אדם‪ ,‬כי הרשע בזוכרו את עוונותיו ונפחד‬ ‫לבב״‪.‬‬ ‫הצדיק נוטל את השופר בידו‪ ,‬הלא היא היד‬ ‫ונרעד‪ ,‬ואין לבו ברשותו לשוב אל ה׳‪ ,‬הרי זה נכתב‬ ‫משסיים רבי אייזיק ה׳בעל‪-‬מקריא׳ לספר את‬ ‫החזקה שהפליאה בניסים שהתרחשו במגעה‪,‬‬ ‫לאלתר למיתה‪ .‬סימן לדבר‪ ,‬המחשבות המבלבלות‬ ‫המעשה‪ ,‬הפטיר אף הוא באזני רבו הקדוש‪ :‬״למה‬ ‫להצמיח ישועות ולברוא רפואות‪ .‬וכל העם עוצר‬ ‫אותו ומפיגין את לבו באימת מות‪ ,‬מה‪-‬שאין‪-‬‬ ‫זה יחרד רבינו ויהא נבוך בדעתו‪ ,‬והלא אם תפס לו‬ ‫את נשימתו‪ ,‬עיניהם בו תלויות‪ ,‬בצדיק‪ ,‬אשר כונה‬ ‫כן הצדיקים‪ ,‬הגם שהם זוחלים ורועדים מאימת‬ ‫הבעל‪-‬דבר שערה זו‪ ,‬ייחנק בה בגרונו!‪..‬״‬ ‫בפי הרה״ק רבי צבי אלימלך מדינוב זי״ע בעל ׳בני‬ ‫השי״ת‪ ,‬הם בוטחים בישועתו וחסדו‪ ,‬ומתחזקים‬ ‫פניו של מרן מהר״ש הוארו באור יקרות למשמע‬ ‫יששכר׳ בשם‪ :‬׳שר העליונים והתחתונים׳‪ ,‬שיתקע‬ ‫במחשבתם הכתיבה לטובה‪ .‬והגם שבאים לו איזה‬ ‫הדברים‪ ,‬ומיד קם והתחזק ונטל שנית את השופר‪,‬‬ ‫ויסתום פי השטן‪ ,‬ויעורר רחמי שמים‪ ,‬לשנת גאולה‬ ‫הרהורים ומזכירים לו עוונותיו‪ ,‬אשר הם רומזים‬ ‫בירך בשמחה ובקול גדול ׳לשמוע׳ ו׳שהחיינו׳‪,‬‬ ‫וישועה‪.‬‬ ‫על הקטרוג למעלה‪ ,‬מכל‪-‬מקום הם מסיחים דעתם‬ ‫ותקע את ה׳תקיעות דמיושב׳‪ ,‬שהן פרק ראשון‬ ‫אלא שאז אירע הדבר‪.‬‬ ‫אל גודל התשובה ועזיבת החטא מהיום והלאה‪,‬‬ ‫בבלבולו של השטן והתעוררות רחמים עליונים‪.‬‬ ‫בטרם החל בברכות‪ ,‬קינח הצדיק את פיו כהכנה‬ ‫ובקבלת עול מלכות שמים‪ ,‬ולבטוח בחסדו הגדול״‪.‬‬ ‫כי אכן כך לימדונו רבותינו‪ ,‬כי יש להיזהר בימי‬ ‫לתקיעות‪ ,‬ולפתע מצא שערה שככל הנראה נתלשה‬ ‫ובת קול יוצאת ומכרזת‪:‬‬ ‫ראש השנה לחשוב רק מחשבות טובות‪ .‬ואם עולים‬ ‫משפמו אגב קינוח הפה‪ ,‬ויחרד חרדה גדולה‪ ,‬כי‬ ‫ְׁשַׁמ ִּנּ ים ּוְׁשׁ תּו ַַמ ְְמ ַַת ִּּקים ְוְ ִׁׁשְלְ חּו ָָמ נֹות ְלְ ֵֵאין ָנָ כֹון לֹו‬ ‫ְלְ כּו ִאְִכְ לּו ַַמ ַ‬ ‫וצפים לו לאדם בזיכרונו מעשים לא טובים שעשה‬ ‫ראה בכך מעשה שטן המנסה להציק ולהפריע‬ ‫ָּע ֵֵצ בּו ִּכּ י ֶֶח ְְדַוַ ת ה׳ ִִהיא ָָמ ֻֻעְּזֶּכֶ ם!‬ ‫ִּכּ י ָָקדֹוׁש ַַה ּיֹום ַלַ ֲֲא ֹדֵֹנֵ ינּו ְוְ ַַאל ֵּת ָ‬ ‫במשך השנה‪ ,‬עליו לדחותם על הסף‪ ,‬כי אינם‬ ‫לתקיעות הקדושות‪.‬‬ ‫לרגל הילולת הרה״ק שר שלום מבעלזא זי״ע – ז״ך באלול‬ ‫אלא מעצת היצר‪ ,‬המבקש לייאש אותו חלילה מן‬ ‫הוא הניח את השופר מידו‪ ,‬ובקושי הצליח לעמוד‬ ‫עפ״י‪ :‬׳טעמי המנהגים׳ (אות תשט״ז בהערה)‬ ‫התשובה ומן הרחמים‪ ,‬ויש להתגבר עליו‪ ,‬שייחנק‬ ‫מרעדה‪ ,‬עד שהתיישב על כסאו לעיניהם של המוני‬ ‫הלכה ומעשה‬ ‫הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫אלול היא עבודת המחשבה והרצון‪ .‬באלול התשובה‬ ‫המוליד הולדה חדשה‪ ,‬נרמזת בדברי חז״ל (ר״ה ג‪,).‬‬ ‫היא אלא על השורש של המעשים‪ ,‬דהיינו הרצונות‪.‬‬ ‫שפירשו את תיבת ׳כי׳ בתורה‪ ,‬המשתנה לארבעה‬ ‫התחדשות הרצון והתענוג‬ ‫כאשר אדם רואה שהוא נכשל שוב ושוב בעניין‬ ‫לשונות‪ ,‬שהם‪ :‬א) בלשון ׳אם׳ (דילמא)‪ ,‬כמו ׳כי‬ ‫יש שני זמני תשובה‪ :‬חודש אלול‪ ,‬ועשרת ימי‬ ‫מסויים כנגד רצון השם יתברך‪ ,‬לא יחשוב שדי‬ ‫יקרא קן׳‪ ,‬ב) לפעמים בלשון ׳שמא׳ כמו למשל‬ ‫תשובה‪ .‬במה שונה התשובה של חודש אלול‬ ‫בכך שיקבל על עצמו לעשות אחרת‪ ,‬כי אז סביר‬ ‫׳כי תאמר בלבבך׳ (דברים ז) דהיינו שמא תאמר‬ ‫מהתשובה של עשרת ימי תשובה?‬ ‫להניח שימצא את עצמו שוב ושוב באותו מצב‪,‬‬ ‫רבים הגוים האלה‪ ,‬לא תאמר כן‪ ,‬או ׳כי תראה‬ ‫ידוע שה׳אב׳ נקרא בתואר זה על שם שהוא מוליד‬ ‫כמו שהמציאות מראה‪.‬‬ ‫חמור שונאך׳‪ ,‬אם תראה כו׳ וכי לא תעזור לו‪ ,‬לא‬ ‫את חכמתו של בנו‪ .‬האב הוא המקור המשפיע‪,‬‬ ‫מה אם כן התשובה האמיתית‪ .‬כאשר יתבונן האדם‬ ‫כך‪ .‬ג) לפעמים באה תיבת ׳כי׳ כמו ׳אלא׳‪ ,‬במקום‬ ‫והבן הוא המקבל‪ .‬האם יתכן שהבן יהיה ׳אב׳‬ ‫באופן מעמיק ובהתיישבות הדעת‪ ,‬מדוע מלכותו‬ ‫שהוא סותר את דבור שלפניו‪( ,‬כמו ׳לא כי אלא‬ ‫לאביו? שהבן יוליד כח באביו‪.‬‬ ‫של הקב״ה אינה חדורה בליבו במידת מספקת‪,‬‬ ‫ברחוב נלין׳)‪ ,‬ד) ׳דהא׳ שהוא נתינת טעם‪ ,‬כמו ׳כי‬ ‫מבאר המגיד ב׳כתבי קודש׳ (ו‪ ,).‬שישנה מציאות‬ ‫ומדוע הוא מנותק כל כך מהרצון האלוקי‪ ,‬עד‬ ‫גווע אהרן׳ שהוא ״נתינת טעם הוא לדבר שלפניו״‪,‬‬ ‫שבה התינוק הוא זה שנותן כח ותענוג לאביו‪ ,‬ואז‬ ‫שהרצון שלו עצמו אינו מושפע מהרצון האלוקי‪.‬‬ ‫שהיא הסתלקות ענני כבוד שסיבת הסתלקותם לפי‬ ‫הוא מוליד כח ורצון באביו להשפיע לו‪ .‬הדבר‬ ‫יבין שעליו לחדש את ה׳רצון׳‪ ,‬דהיינו לשבת‬ ‫שגוע אהרן‪,‬‬ ‫יובן במשל תינוק העושה דברי חכמה‪ ,‬ויש לאביו‬ ‫ולהתבונן שכל מציאותו שלו נגזרת מהרצון האלוקי‪,‬‬ ‫ומבאר המגיד‪ ,‬שהצד השווה בארבעה לשונות אלו‬ ‫תענוג מזה‪ .‬מי הוא המעורר את התענוג בלב האב?‬ ‫ולהחדיר בליבו את ההכנעה לרצון האלוקי‪ ,‬המגיעה‬ ‫היא שיש בהם את כל הצדדים הכלולים ברצון‪,‬‬ ‫התינוק‪ .‬נמצא אם כן‪ ,‬שישנה מציאות שבה התינוק‬ ‫לא מקבלת עול חיצונית גרידא‪ ,‬אלא מקבלת עול‬ ‫שנים שהם ארבע; שני הצדדים החיוביים מכח‬ ‫מוליד תענוג לאביו‪.‬‬ ‫פנימית ואמיתית‪ ,‬הבאה על ידי הכרה באחדות ה׳‪,‬‬ ‫הרצון שהם‪ :‬סיבה ונתינת טעם‪[ ,‬דהא ‪ -‬שהרי]‪,‬‬ ‫ומגלה לנו המגיד‪ ,‬שזהו עבודת חודש אלול‪ ,‬שהיא‬ ‫המביאה את האדם לידי הכרה ברורה‪ ,‬שכל כוחותיו‬ ‫נתינת אפשרות למציאות חדשה [‪-‬אם יהיה כך וכך]‪,‬‬ ‫רמוזה בפסוק שבו נרמז הצירוף של חודש אלול –‬ ‫של האדם אינם שלו אלא מתנת שמים המתחדשת‬ ‫והנגזר ממנה שהיא המציאות בפועל [אם יהיה כך‬ ‫׳וצדקה תהיה לנו כי׳‪ .‬הפעולה הנזכרת‪ ,‬של תינוק‬ ‫שוב ושוב בכל עת‪.‬‬ ‫וכך]‪ ,‬ושני הצדדים השליליים שהם‪ :‬ביטול הרצון‬ ‫שמוליד רצון חדש באביו‪ ,‬נרמזת בארבעה התיבות‬ ‫מסיבה זאת‪ ,‬מסביר השפת אמת‪ ,‬שימי אלול‬ ‫[שמא תחשוב או תדבר כך וכך או תרצה לעשות‬ ‫של פסוק זה‪ :‬תיבת ׳וצדקה׳ מורה על המעשה‬ ‫נקראים ׳עת רצון׳‪ ,‬כלומר שבימי אלול מאיר לבני‬ ‫כך וכך‪ ,‬לא כך תחשוב או תאמר או תעשה אלא‬ ‫שעושה הבן כדי לעשות נחת רוח ותענוג לאביו‪.‬‬ ‫ישראל הכח לחדש את ה׳רצון׳‪ .‬לכן בימי חודש‬ ‫אחרת]‪ .‬והפרכת טעות בהבנת הרצון [אלא‪ ,‬לא‬ ‫׳תהיה׳ מורה על התענוג שמוליד הבן באביו‪,‬‬ ‫אלול עיקר עבודת האדם היא עבודת התפילה‪,‬‬ ‫כך הרצון אלא אחרת]‪ ,‬הצד השווה שבהם‪ ,‬היא‬ ‫(בדומה לשם אהי״ה שהוא מלשון עתיד‪ ,‬שמורה‬ ‫שבה מתבונן האדם בגדלות ה׳ ובאחדותו‪ ,‬בכוח‬ ‫שתיבת ׳כי׳ מורה על הרצון והתענוג שבו תלויים‬ ‫על התענוג של הקב״ה בבריאת העולם)‪ .‬תיבת ׳לנו׳‬ ‫של פסוקי דזמרה וברכות ק״ש‪ ,‬העוסקים בגדלות‬ ‫כל המעשים בפועל‪ ,‬ועל ביטול כל מציאות אחרת‪,‬‬ ‫מורה על השפע שמשפיע הקב״ה לבני ישראל‪ .‬ו׳כי׳‬ ‫ה׳ ובמלכותו הנגזרת מכח ממשלתו שהיא שורש‬ ‫אשר מנוגדת אל הרצון והתענוג שהוא שורש לכל‪.‬‬ ‫מורה על הרצון והתענוג‪.‬‬ ‫לכל הנבראים והמעשים‪.‬‬ ‫על פי זאת‪ ,‬יובן עבודת חודש אלול‪ :‬עבודת חודש‬ ‫הסיבה לכך שתיבת ׳כי׳ רומז על הרצון והתענוג‬ ‫שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות‬ ‫מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א‬ ‫אש האמונה‬ ‫פרקי אמונה (מא) אמונה בכח התשובה‬ ‫אילו היינו מאמינים בכח התשובה למחוק לגמרי את כל החטאים‪ ,‬היינו מתחדשים ללא היכר‬ ‫כה מגלה לנו הזוהר הקדוש (חיי שרה קכט‪ ,):‬וכל אחד‬ ‫׳זמן׳ בתיקון התשובה והכל נעשה ברגע אחד‪ ,‬כיון‬ ‫תאמין בתשובה שלך!‬ ‫מסוגל להיות ׳בעל תשובה׳ על החסרונות שלו ‪ -‬לפי‬ ‫שהתשובה מגיעה ממקום גבוה שלמעלה מהזמן‪,‬‬ ‫אנחנו מאמינים שהחטאים שלנו מלכלכים אותנו‪,‬‬ ‫דרגתו‪ ,‬וזה תרגום הזוה״ק‪:‬‬ ‫ולכן כהרף עין מתקן הכל ואין צריך שהיית זמן‪ .‬ומי‬ ‫מאמינים שהעבירות הורסות עולמות שלמים‬ ‫רבי יוסי אמר‪ ,‬למדנו‪ ,‬במקום שבעלי תשובה‬ ‫שידמה בדעתו שתשובה תלויה בזמן‪ ,‬אין זו תשובה‬ ‫למעלה‪ .‬למה אנו מאמינים בכך? כי ככה כתוב בדברי‬ ‫עומדים בו בעולם ההוא‪ ,‬אין לצדיקים גמורים רשות‬ ‫שלימה‪ ,‬כי צריך להאמין באמונה שבלי זמן יתוקן‬ ‫חז״ל‪ ,‬אי לכך יש להאמין גם בדברי חז״ל שתשובה‬ ‫לעמד בו‪ ,‬משום שהם קרובים אל המלך יותר מכלם‪,‬‬ ‫הכל‪.‬‬ ‫עמוקה מוחקת את הכל!‬ ‫והם מושכים השפע מלמעלה עם יותר כוונת הלב‬ ‫ואיתא בזוה״ק (משפטים קו‪ ):‬לשונות נפלאים‬ ‫משל לנסיך צעיר שהגיע לראשונה לתוך הבונקר‬ ‫ובכח גדול יותר להתקרב אל המלך‪.‬‬ ‫בענין כח התשובה‪ ,‬וזה תרגומו‪ :‬אין דבר בעולם‬ ‫החשאי של הממלכה‪ .‬איש אינו מורשה להכנס לשם‪,‬‬ ‫כדי לבאר את הענין התמוה הזה‪ ,‬יש להמשיל‬ ‫העומד לפני התשובה‪ ,‬ולכולם הקדוש ברוך הוא‬ ‫מלבד המלך עצמו ושר הצבא‪.‬‬ ‫הדבר לנער שעומד ובוהה עמוקות‪ .‬מנסה לעכל את‬ ‫מקבל ודאי‪ .‬ואם שב בתשובה‪ ,‬הרי מזמן לו דרך‬ ‫שם‪ ,‬חדר בתוך חדר‪ ,‬בתוך כספת שמורה‪ ,‬נעולה‬ ‫המצב שנקלע אליו‪.‬‬ ‫חיים‪ .‬ואפילו שפגם מה שפגם ‪ -‬הכל נתקן והכל חוזר‬ ‫עם מספר מנעולים מתוחכמים‪ ,‬מסתתר לו לחצן קטן‪.‬‬ ‫לתקונו‪ ,‬שהרי אפלו כאשר הקדוש ברוך הוא נשבע‬ ‫זו תקופה ארוכה שהוא מנסה להשתחרר מתחת‬ ‫״אתה רואה את הלחצן האדום״? ‪ -‬פונה שר הצבא‬ ‫שלא לקבל את האדם‪ ,‬בכל זאת על ידי כח התשובה‬ ‫מכבש הלחץ של אביו‪.‬‬ ‫הוא חוזר ומקבלו כו׳‪ .‬מכאן שתשובה משברת כמה‬ ‫אל העלם הצעיר‪.‬‬ ‫כל מה שעולה ברצונו ‪ -‬מגיע אביו ודופק אותו‪.‬‬ ‫גזרות ודינים וכמה שרשראות של ברזל‪ ,‬ואין מי‬ ‫״לחצן זה מפעיל את פצצת האטום״!‬ ‫הוא רוצה לבלות לילות שלמים עם חבריו‪ ,‬ואביו‬ ‫שעומד לפני התשובה‪ ,‬וכו׳‪ ,‬לכן האדם הזה‪ ,‬אף על‬ ‫״לחיצה אחת‪ ,‬מסוגלת להפוך מדינה שלימה לאיי‬ ‫מכריח אותו לשוב הביתה בשעה סבירה‪.‬‬ ‫גב שפשע ופגם במקום שלא צריך‪ ,‬ושב לפניו‪ ,‬מקבל‬ ‫חרבות‪ ,‬לעפר ואפר״‪.‬‬ ‫הוא רוצה לאכול מה שבא לו‪ ,‬ואביו שוב ושוב‬ ‫אותו וחס עליו‪ ,‬שהרי הקדוש ברוך הוא הוא מלא‬ ‫שר הצבא פונה לחדר אחר‪ ,‬הנסיך נשאר לבדו ליד‬ ‫מאלץ אותו לאכול רק בריא ורק דיאטטי‪ ,‬רק דברים‬ ‫אותו לחצן‪ ,‬ולא עוברים כמה רגעים ואצבעותיו של‬ ‫תזונתיים ועוד הגדרות מכבידות שרק מקשות עליו‬ ‫הנסיך מגששים אחר הלחצן האדום‪ ,‬לוחץ לחיצה‬ ‫את החיים‪.‬‬ ‫״שר הצבא רץ פנימה‪,‬‬ ‫קלה‪ ,‬הוא רוצה לבדוק מה קורה‪.‬‬ ‫חיוור כולו ״מה‬ ‫רגעים אחדים של מעשה ילדות ומשובה‪ ,‬והנה‬ ‫וביום מן הימים החליט להרים כנפים ולעוף‪ ,‬לבד!‬ ‫עשית?! הוא שואג‪,‬‬ ‫המדינה כולה גועשת‪ .‬אזעקות מחרידות‪ ,‬עולות‬ ‫זהו! נגמר! אני אדם לעצמי‪ ,‬החיים לפני‪ ,‬ואני יכול‬ ‫לעשות ה‪-‬כ‪-‬ל! מה שבא לי!‬ ‫״עוד כמה דקות‪,‬‬ ‫ויורדות‪.‬‬ ‫ולאחר מספר ימים כאלו‪ ,‬הוא מרגיש זרוק ובודד‪,‬‬ ‫המדינה כולה נעלמת‬ ‫שר הצבא רץ פנימה‪ ,‬חיוור כולו ״מה עשית?! הוא‬ ‫החברים המתהוללים לא מעניקים לו מה שאבא אחד‬ ‫לנו״! פצצת‪-‬האטום‬ ‫שואג‪ ,‬״עוד כמה דקות‪ ,‬המדינה כולה נעלמת לנו״!‬ ‫מסוגל לתת‪.‬‬ ‫כבר יצאה מבסיסה!‬ ‫פצצת‪-‬האטום כבר יצאה מבסיסה!‬ ‫לפתע מתחיל לצוף בקרבו געגועים לבית‪ ,‬לאבא‪,‬‬ ‫״אז מה עושים״?!‬ ‫״אז מה עושים״?! נזעק הנסיך‪.‬‬ ‫למישהו שאיכפת לו ממנו‪ ,‬למישהו שידאג עליו‬ ‫נזעק הנסיך‪ .‬תסתכל‬ ‫תסתכל למטה‪ ,‬יש שם לחצן נוסף‪ ,‬בצבע ירוק‪,‬‬ ‫באמת וישגיח עליו באבהיות ורחמנות‪.‬‬ ‫למטה‪ ,‬יש שם לחצן‬ ‫לחץ שם‪ ,‬במהירות‪ ,‬זה מבטל הכל!‬ ‫רגשות חרטה ממלאים את לבו‪ ,‬עיניו דומעות‪ ,‬הוא‬ ‫נוסף‪ ,‬בצבע ירוק‪ ,‬לחץ‬ ‫״אבל לא יכול להיות״! ״אין כזה דבר להחזיר פצצה‬ ‫מתייפח בבכי חרישי‪ :‬״איך העזתי לחשוב כך על אבא‪,‬‬ ‫לאחוריה״ לא מבין הנסיך‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬במהירות‪ ,‬זה‬ ‫איך התנהגתי אליו‪ ,‬איך התייחסתי אליו כאחד שרק‬ ‫סבלנותו של שר הצבא מאיימת להתפקע ״מי אמר‬ ‫רוצה למרר לי את החיים ולשלוט עלי״‪.‬‬ ‫מבטל הכל!״‬ ‫לך שהלחצן האדום מחריב את המדינה כולה? אתה‬ ‫ובלב מרוסק הוא מחליט לחזור‪ .‬לא נעים‪ ,‬לא‬ ‫הרי לא רואה פצצה ולא שום דבר‪ .‬זה אני שסיפרתי‬ ‫נחמד‪ ,‬אבל אין לו אבא אחר‪ .‬הוא לא מוותר עליו‪.‬‬ ‫רחמים‪ ,‬ומתמלא רחמים על כל מעשיו‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫לך על הסוד הכמוס הזה‪ .‬אם אתה מאמין לי שאפשר‬ ‫ואביו ממתין בחוץ!‬ ‫(תהלים קמה) ורחמיו על כל מעשיו‪.‬‬ ‫להחריב‪ ,‬תאמין לי גם שאפשר לתקן!״‪...‬‬ ‫הוא יושב מבוקר ועד ערב מחוץ לבית‪ ,‬וממתין‬ ‫הזוהר הקדוש פונה אלינו‪ :‬אחים‪ ,‬האמינו בכח‬ ‫כולנו נמצאים במקום הזה של הנסיך‪ .‬כשאנו‬ ‫לרגע שבנו יחזור אליו‪ .‬יש לו עוד בנים‪ ,‬אבל את הבן‬ ‫התשובה‪ ,‬אפילו אם ה׳ נשבע שלא לקבל את תשובת‬ ‫לוחצים על הלחצן האדום אנו מאמינים בכח ההרס‬ ‫הרשע‪ ,‬אבל תשובה אמיתית בוקעת את הכל! ברגע‬ ‫שזה מביא עמו‪ .‬אבל כשאומרים לנו להפעיל את‬ ‫הזה יש לו רק אחד ולא מוכן לוותר עליו‪.‬‬ ‫אחד אנחנו מתנקים לחלוטין!‬ ‫הלחצן הירוק‪ ,‬שם אנחנו לא מאמינים‪ .‬לא מסוגלים‬ ‫וכששניהם מתרפקים אחד על השני‪ ,‬בכי עז‬ ‫להאמין שאכן כח התשובה מתקן את הכל‪ ,‬מכבס‬ ‫מטלטל אותם‪ ,‬מרגיש הבן בפעם הראשונה מה זה‬ ‫לפעמים מתביישים לעשות תשובה‪ ,‬לא נוח לנו‬ ‫אותנו לגמרי! ומנסים להיאחז בכל הכח בעבירות‬ ‫אבא! מה זאת אהבה!‬ ‫להעלות שוב את החלקים הלא טובים שלנו ולהציג‬ ‫שלנו‪ ,‬להחזיק ברשימה השחורה של העוונות‪ ,‬ולא‬ ‫אותם בפני ה׳‪ .‬מנסים להתעלם‪ ,‬לא מאמינים מספיק‬ ‫האחים האחרים‪ ,‬המצייתים לכל מילה של האבא‪,‬‬ ‫להרפות מהם לרגע‪.‬‬ ‫שהתשובה אכן מנקה אותנו לגמרי‪.‬‬ ‫בהכנעה ובביטול‪ ,‬לא יגיעו לעולם לאהבה כזו‪.‬‬ ‫אותם חכמים שאמרו שעבירה זו פוגמת בכל‬ ‫כאן צריך לזכור את דברי הזוהר שכמה שהחטאים‬ ‫רק אותו בן מרדן וסורר‪ ,‬שכבר הרגיש על בשרו מה‬ ‫העולמות ומטמאת את הנפש‪ ,‬אותם חכמים עצמם‬ ‫שלנו גדולים‪ ,‬הרחמנות של ה׳ עוד יותר גדולה‪ .‬ה׳‬ ‫זה בלי אבא‪ ,‬מצליח לחדור לרמות עמוקות של אהבה‬ ‫אומרים שהתשובה מתקנת את כל הפגמים ומטהרת‬ ‫מצפה לנו ורוצה לרחוץ אותנו!‬ ‫שאף אחד לא יצליח להגיע לשם‪ ,‬לעולם!‬ ‫את הנפש‪.‬‬ ‫לא חייבים להתרחק יותר מדי כדי לחזור‪ .‬כל אחד‬ ‫בעל תשובה ‪ -‬גדול מצדיק שלא חטא!‬ ‫אבל אנו מאמינים להם רק למחצה‪ ,‬רק בחלק‬ ‫יש לו על מה לשוב‪ ,‬ואז מגיע לרמות עצומות של‬ ‫״במקום שבעלי תשובה עומדים ‪ -‬אפילו צדיקים‬ ‫של הקלקול‪ .‬ואילו בחלק של התיקון אין דבריהם‬ ‫אהבה וקירבת ה׳ ‪ -‬כפי שלא הרגיש לעולם!‬ ‫גמורים אינם יכולים לעמוד״!!!‬ ‫מתקבלים על הדעת‪ ,‬לא יכול להיות שעבירה כ״כ‬ ‫״במקום שבעלי תשובה עומדים ‪ -‬אפילו צדיקים‬ ‫המשפט הזה מקומם וזועק! איך יכול להיות‬ ‫גדולה נמחקת ונתקנת ברגע אחד‪.‬‬ ‫גמורים אינם יכולים לעמוד״!!!‬ ‫שבעלי תשובה גבוהים יותר מצדיקים גמורים?! אך‬ ‫וכתב המאור עינים (שיר השירים) שאין מושג של‬ ‫המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א‬ ‫ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק‪ ,‬בהסברה נעימה השוה לכל נפש‪.‬‬ ‫שערי השפעה‬ ‫המלך זקוק אלי אישית!‬ ‫יענקי לא ענה‪ .‬הוא הפנה פניו אחור‪ ,‬לבל ייראו עיניו הלחות‪.‬‬ ‫הבה ונודה על האמת‪.‬‬ ‫באמצע ה'קבלת פנים'‪ ,‬הופיע באולם בחור עטוי בעקיטשע חסידי‪,‬‬ ‫חודש אלול‪ ,‬ראש השנה ויום כיפור – גורמים לרבים מאתנו הרגשות מורכבות‬ ‫וקאפעלוטש חופה את בלוריתו‪ .‬האב‪ ,‬הסב והאחים התקשו להסתיר את‬ ‫של רוממות והתעוררות‪ ,‬מעורבבות בלחץ ומועקה‪ .‬למרות כל ה'תורות'‬ ‫ההתרגשות‪.‬‬ ‫שאלו בעצם ימי רחמים ורצון וכו'‪ ,‬מכל מקום מדובר בימים תובעניים‪ .‬ימים‬ ‫גם יענקי לא יכול להסתיר את התרגשותו מעל פניו‪ .‬כבר לא אכפת לו איך‬ ‫שאי אפשר לנוח בשלווה על הערסל‪ .‬צריך לעשות תשובה‪ ,‬להתחזק‪ ,‬לומר‬ ‫יסתכלו ויצחצקו עליו‪ ,‬מה יאמרו ומה יגידו‪ .‬הוא לא בא בשביל עצמו‪ .‬הוא‬ ‫סליחות תהלים ולהתפלל תפילות ארוכות‪ .‬צריך וצריך‪.‬‬ ‫בא בשביל אבא‪ .‬אם אביו כל‪-‬כך אוהב ומחכה לו‪ ,‬וצריך לו ‪ -‬הוא לא יכול‬ ‫לא שלא רוצים להיות טוב‪ .‬היינו רוצים וחפצים עד מאוד להתעלות‪,‬‬ ‫לאכזב אותו‪ .‬אם הוא באמת חסר‪ ,‬אין הוא יכול שלא למלא את הציפיות‪.‬‬ ‫להתקרב יותר לה'‪ .‬אבל מה לעשות שזה מלחיץ‪ .‬כל שנה‪ ,‬בתום בין הזמנים‬ ‫אז הנה‪ ,‬הוא בא‪.‬‬ ‫ותחילת חודש אלול‪ ,‬מרגישים כמו רוכב אופניים שסיים לדהור להנאתו‬ ‫ואם הוא בא‪ ,‬הוא כבר ירווה את אביו מלוא‬ ‫במורד ההר‪ ,‬וכעת מתחיל לדחוף את אופניו‬ ‫חפניים נחת ‪ -‬לפחות לשעות המרוממות‬ ‫בטיפוס מייגע כלפי מעלה‪.‬‬ ‫לקוטי תורה (נצבים)‪:‬‬ ‫של החתונה‪ .‬הוא מתאמץ להיות חלק בלתי‬ ‫כשנסתכל בלבנו נראה‪ ,‬כי חלק גדול מאותה‬ ‫נפרד מיום שמחת ליבו – החתונה‪.‬‬ ‫מועקה‪ ,‬נובעת ממה שמרגישים רחוקים‬ ‫ובלתי‪-‬רצויים‪ .‬כשכל הזמן מרגישים שאנחנו‬ ‫מלכות שמים שלמה‬ ‫והנה אמרו רז"ל אמר הקב"ה אמרו‬ ‫לא בסדר‪ ,‬צריך לתקן פה‪ ,‬מוכרחים לשפר‬ ‫היום הגדול הולך וקרב לפתחינו‪.‬‬ ‫שם‪ .‬ושוב לא עמדנו בקבלתנו‪ ...‬הקדוש‪-‬‬ ‫היום אשר מלך במשפט יעמיד ארץ‪ ,‬והיה ה'‬ ‫לפני מלכויות שתמליכוני עליכם‪,‬‬ ‫ברוך‪-‬הוא מן הסתם כבר הפסיק להתייחס‬ ‫זכרונות שיעלו זכרוניכם לפני לטובה‪,‬‬ ‫למלך על כל הארץ‪ .‬וידע כל פעול כי הא‪-‬ל‬ ‫ברצינות להבטחות שלנו‪ ,‬ולכן הפעם אני‬ ‫פעלו‪ ,‬ויבין כל יציר כי יוצר הכל יצרו‪ .‬בכל‬ ‫חייב ממש להבטיח מכל הלב‪ .‬מה שסוחט‬ ‫שנה ושנה ביום זה‪ ,‬מלבישים מחדש את‬ ‫כתר המלכות על מלך העולם כולו‪.‬‬ ‫ובמה בשופר‪ .‬כי הנה ראש השנה‬ ‫מאתנו כל טיפת אנרגיה‪.‬‬ ‫במעמד ההכתרה ישתתפו בסך הכל כמה‬ ‫מיליונים מתוך מיליארדי בני‪-‬האדם נתיני‬ ‫הוא זה היום תחלת מעשיך זכרון‬ ‫לבוא בשביל אבא‬ ‫יענקי לגם שוב מפחית ה'אקס‪-‬אל'‪ ,‬ושריקת‬ ‫הממלכה‪ .‬לכל אחד ואחד מהם הוכן מקום‬ ‫מיוחד ברחבי היציע – עם כתר שהוא מכין‬ ‫ליום ראשון‪ ,‬שנברא בו אדם הראשון‬ ‫תסכול ננשפה מפיו‪.‬‬ ‫זה אמור להיות עת שמחה‪ .‬בימים כתיקונם‬ ‫במו ידיו וליבו‪ ,‬שבו הוא ימליך את המלך‪.‬‬ ‫בראש השנה ואמר ה' מלך גאות‬ ‫היה מסתובב היום מאושר‪ ,‬בדיוק כמו אח‬ ‫המלך זקוק לכל אחד מן הקהל‪ ,‬בלי יוצא מן‬ ‫של חתן ביום חופתו‪ .‬אבל הימים אינם‬ ‫הכלל‪ .‬כל מקום ריק‪ ,‬מהווה חור שחור בכתר‬ ‫לבש וגו'‪ ,‬לפי שאז נתגלה מלכותו‬ ‫כתיקונם‪ ,‬ומה שיש לו בלב זה גוש עכור של‬ ‫ובהגיע השעה‪ ,‬יופיע בהדרו המלך הקדוש‪,‬‬ ‫המלכות‪.‬‬ ‫ית'‪ ,‬והיה זה באתערותא דלעילא‬ ‫עצב ומבוכה‪.‬‬ ‫חיים – אחיו הגדול‪ ,‬יעמוד מחר תחת החופה‪.‬‬ ‫ויסקור במבט אוהב את קהל נאמניו‪ .‬ישמח‬ ‫ויתפאר למראה כל אחד מבין מיליוני בניו‬ ‫בלבד‪ ,‬ועכשיו צריך להיות זכרון ליום‬ ‫טאטי יאחז בזרוע ימינו‪ ,‬וסביב יעמדו הסבים‬ ‫ובני המשפחה‪ .‬כולם יהיו לבושים בגדי‬ ‫יחידיו שיעמוד שם‪ ,‬ויצטער מאוד על כל‬ ‫אחד מהם שלא יימצא שם‪.‬‬ ‫ראשון על ידי אתערותא דלתתא‪,‬‬ ‫שבת‪ ,‬ופניהם עוטים רצינות‪ .‬יזמרו ניגונים‬ ‫איטיים ועתיקים‪ ,‬ורוח של התעוררות וכובד‬ ‫בקשה אישית מבקש המלך מכל אחד מבניו‪:‬‬ ‫"אמרו לפני מלכויות‪ ,‬כדי שתמליכוני עליכם"‪.‬‬ ‫לעורר התגלות מלכותו ית' עלינו על‬ ‫ראש תשרה על הכול‪.‬‬ ‫ובתווך יעמוד האח המקולקל של החתן‪,‬‬ ‫ואכן‪ ,‬הבנים כולם מתקבצים ומכריזים בכל‬ ‫ידי זכרון הברית וההתקשרות שבין‬ ‫ויעשה בושות לכל המשפחה‪.‬‬ ‫כוחם‪"# :‬ה‪-‬מ‪-‬ל‪-‬ך!‪ ."---‬והמלך מקשיב היטב‬ ‫בין המון השטריימלעך והבעקיטשעס יתייצב‬ ‫להכרזה של כל קול וקול‪$.‬‬ ‫ה' ובינינו‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬עם הבעקיטשע הקצרה‪ ,‬זרוע‪-‬הנצנצים‪,‬‬ ‫וכל קול קובע‪.‬‬ ‫והבלורית הקוצנית‪ .‬בתוך עשרות הפנים‬ ‫המלוכה של המלך הקדוש על העולם ועל כל הבריאה‪ ,‬תלויה ועומדת‬ ‫הרציניות‪ ,‬יעמוד הוא בפנים כביכול אדישות‪ ,‬כבויות‪ .‬כאילו לא אכפת לו‪.‬‬ ‫בקבלת‪-‬המלכות של כל אחד מאתנו‪.‬‬ ‫כאילו אין לו בעיה עם שום דבר ועם אף אחד‪ .‬כאבל בין חתנים יופיע שם‪.‬‬ ‫כי בנים חביבים אנו למקום‪ .‬אנו השגרירים שלו כאן בעולם הזה‪ .‬מי ימליכנו‬ ‫הכבשה השחורה של המשפחה‪ .‬אוח! אין לו טיפת כוח לכל הסיפור המביך‬ ‫כאן? רק אנחנו!‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫כשיופיע המלך במעמד הנאדר‪ ,‬הוא לא יסתפק באלפים ורבבות‪ ,‬אלא יישר‬ ‫אין דבר‪ .‬הוא ממש לא חייב להגיע לחופה‪ .‬בכל אופן אף אחד לא ישים‬ ‫מבטו לעבר המקום ‪#‬שלי‪ ,$‬מבט מלא אהבה ורצון‪ ,‬ויצפה כל‪-‬כך לראותני‬ ‫לב‪ .‬לאף אחד לא באמת יפריע שהוא לא שם‪ .‬הוא יקפוץ בסעודה לשעה‬ ‫עומד שם‪ ,‬בין ההמונים‪.‬‬ ‫וייעלם שוב‪ .‬הם יהיו שקועים בשמחה הגדולה‪ ,‬יתרגשו יחד בחופה‪ ,‬ירקדו‬ ‫כשיש לאב עשרה בנים ואחד מהם חולה‪ ,‬אינו מנחם את עצמו לאמר‪ :‬לא‬ ‫בעליזות בריקודים ובמצווה טאנץ‪ ,‬ישמחו יחייכו ויצלמו תמונות‪ .‬הכול יהיה‬ ‫נורא‪ ,‬יש לי עוד תשעה‪ ...‬כי ילד אינו מספר! אב אינו מוותר על אף ילד! גם‬ ‫כה מאיר ושמח‪ .‬משפחה לשם ולתפארת‪ .‬לאף אחד לא יהיה אכפת שהאח‬ ‫לא על הילד הכי פחות מוצלח‪.‬‬ ‫החצי‪-‬נושר אינו שם‪ .‬להיפך‪ ,‬הם ישמחו שהוא לא מגיע ולא מקלקל להם‬ ‫כשנבין כמה הוא מחכה ‪#‬לי ‪$‬אופן אישי ‪ -‬לא משנה כמה עוד מבניו יהיו‬ ‫את השמחה‪.‬‬ ‫נוכחים בהכתרה – נקבל את הדברים אחרת‪ .‬לא נהיה עסוקים עם הלחץ‬ ‫"יענקי"! ‪ ,‬פוגש אותו הדוד נעים‪-‬הסבר‪ ,‬ר' בערל עם פניו המאירות‪" ,‬מה‬ ‫האם אני בסדר או לא‪ ,‬אלא נחיה יותר קרוב לה'‪ ,‬נרגיש כמה הוא רוצה‬ ‫נשמע? איך אתה מתכונן לשמחה הגדולה?"‬ ‫אותנו ומחכה לנו באהבה וגעגועים‪ ,‬ומתוך כך נשמח לשפר מעשינו כדי‬ ‫"אני לא יודע"‪ ...‬לחש בקול מדוכדך‪.‬‬ ‫לשמחו ולעשות לו נחת רוח‪.‬‬ ‫"יענקי"‪ .‬בערל הביט עמוק לתוך עיניו‪" ,‬יענקי‪ .‬תקשיב‪ .‬אין לך מושג כמה‬ ‫אביך מחכה לך‪ ...‬ואני מדבר מידיעה‪ ,‬ממה שהוא עצמו לא מפסיק להגיד לי‪.‬‬ ‫למעשה‪ :‬בימים הקרובים‪ ,‬נתבונן בעת אמירת סליחות‪ ,‬שבדברי‬ ‫הוא כל‪-‬כך רוצה לראות אותך בחתונה מהחל עד כלה‪ .‬השמחה תהיה שלמה‬ ‫התשבחות‪ ,‬ובבקשות התחנונים אני מבריק את הכתר שהופקד‬ ‫רק עם השתתפותך המלאה‪ ,‬יענקי‪ .‬בתמונה המשפחתית (לא רק באלבום –‬ ‫בידי‪ ,‬להמליך בו את מלכי וקדושי – ביום ההכתרה‪.‬‬ ‫אלא בלב!) יישאר חור אם אתה לא תשתתף בה‪ .‬אתה חייב לבוא ‪ -‬בשבילו!"‬ ‫יוצא לאור ע״י‬ ‫(ע״ר)‬ ‫ממלכת אש החסידות העולמי‬ ‫לקבלת הגליון להארות ולהערות ‪ -‬טלפון‪ 02-5026558 :‬פקס ‪02-5702061‬‬ ‫‪a025026558@gmail.com‬‬