gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זה השער · Ze Hashaar — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: זה השער · Ze Hashaar

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

זה השער · Ze Hashaar — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד עלון מס' ‪765‬‬ ‫כניסת שבת‪:‬‬ ‫צאת שבת‪:‬‬ ‫זה השער לה' צדיקים‬ ‫‪sagifrenkel@gmail.‬‬ ‫‪com‬‬ ‫שגיא‬ ‫ַא ּ ֶּתם נִ ָּּצ ִבים ַהי ֹּום (כט‪,‬ט)‬ ‫האדמו"ר בעל ה"אמרי אמת" מגור‪ ,‬גדל על ברכי אביו הגדול‪ ,‬בעל ה"שפת אמת"‪ .‬בילדותו‪ ,‬שאל אותו‬ ‫אביו באחד הימים‪" :‬אמר לי‪ ,‬אברהם מרדכי'לה‪ ,‬מהי פרשת השבוע?"‪ ,‬השיב הילד ללא הסס‪:‬‬ ‫ּ‬ ‫"נצבים‪-‬וילך"‪ ,‬אמר לו ה"שפת אמת"‪" :‬אינני מבין‪ ,‬הרי יש כאן סתירה‪ .‬אם 'נִ ָּּצ ִבים' ‪ -‬זה לא 'וַ ֵּילֶּך'‪,‬‬ ‫ואם 'וילך' ‪ -‬הרי זה לא 'נצבים'?‪ ,‬הילד לא ידע מה להשיב‪.‬‬ ‫אמר לו ה"שפת אמת"‪" :‬אני אגיד לך תשובה‪ .‬מי שניצב על מקומו ולא מתקדם כלל‪ ,‬מי שאינו פועל‬ ‫איזושהי פעולה כדי להתעלות בעבודת ה' ואינו מתחיל בעשיית תשובה ‪ -‬שידע שהקדוש ברוך הוא‬ ‫יעשה לו 'וילך'‪ ...‬כשהוא ירצה להתקרב אל הקדוש ברוך הוא ולעשות תשובה ‪ -‬הוא כבר לא ימצא‬ ‫אותו"‪ .‬אומרת לנו התורה‪ :‬בעבודת ה' אין הכל או לא כלום‪ .‬אל תאמר לעצמך‪' :‬כיון שאינני יכול‬ ‫להשיג הכל בבת אחת ‪ -‬חבל להתחיל‪ ,‬אין לי סיכוי'‪ .‬זו לא גישה נכונה‪ .‬אמנם אי אפשר להשיג הכל‬ ‫בבת אחת‪ ,‬אבל תתחיל! תתחיל עם משהו‪ ,‬שתהיה לך איזו לחלוחית של מצוה‪ .‬ואם תתחיל ‪ -‬יהיה‬ ‫לך המשך‪ .‬אם לא תתחיל ‪ -‬לא תשיג כלום!‬ ‫לאבד את הנשמה בשביל חתיכת בשר סרוח?!‬ ‫החב"די המפורסם‪ ,‬רבי מנדל פוטרפס‪ ,‬לברוח מברית‬ ‫ִ‬ ‫לאחר מלחמת העולם השנייה נסה המשפיע‬ ‫המועצות‪ .‬בעקבות זאת הוא נעצר בידי הסוביייטים והוגלה לסיביר‪ ,‬שם שהה במחנה עבודה במשך‬ ‫שמונה שנים‪ .‬באחד הימים נגש אליו יהודי ואמר לו‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני רוצה ברכה"‪.‬‬ ‫אמר לו רבי מנדל‪" :‬על מה?"‪ ,‬אמר לו‪" :‬אגלה לך סוד‪ :‬במשך תקופה ארוכה חפרתי בור סמוך לגדר‪,‬‬ ‫מתחת לאפם של השומרים‪ .‬הסתרתי אותו‪ .‬אני רוצה להימלט מהמחנה דרך הבור הזה‪ ,‬אולם אני‬ ‫יודע שתוך חצי דקה הם ישימו לב להיעדרי‪ .‬אם יתפסו אותי‪ ,‬ירו בי למות‪ .‬אני מחכה לשעת כושר‪.‬‬ ‫בזמן חילופיי המשמרות יש רפיון בשמירה‪ ,‬ואני רוצה לנצל את הזמן הזה לבריחה‪ .‬לכן אני רוצה‬ ‫ברכה‪ ,‬שה' יהיה בעזרי ואצליח להימלט מהמקום‪ ,‬ועד שישימו לב לכך ‪ -‬כבר אהיה רחוק מהאזור‬ ‫והם לא יצליחו לתפס אותי"‪.‬‬ ‫אמר לו רבי מנדל‪" :‬אני מברך אותך מעומק הלב שה' יהא בעזרך ותצליח לברוח"‪ .‬לקראת שעת‬ ‫חלופי המשמרות נעמד רבי מנדל במרכז המחנה והשקיף מתחת לעבר הגדר הרחוקה‪ ,‬לראות מה‬ ‫יעלה בגורלו של אותו יהודי‪ ,‬האם יצליח להימלט מתחת עיניהם של השומרים‪.‬‬ ‫הגיעה השעה‪ .‬המשמרות התחלפו והיהודי נכנס לפעולה‪ .‬הוא השתחל לבור מתחת לגדר‪ ,‬עבר אל‬ ‫צדו השני ופתח בריצה פראית‪ .‬לא חלפה חצי דקה עד שהשומרים עלו עליו‪ .‬הם ירו לכוונו‪ ,‬אך‬ ‫המרחק היה גדול מדי והוא ניצל מכדורי הרובים‪ .‬אך השומרים לא הרימו ידיים‪ .‬בדיוק למקרה כזה‬ ‫יש להם את 'הנשק הסודי' שלהם ‪ -‬כלבים‪ .‬לרשותם עמדו כלבי ענק מאלפים ומאמנים‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫השומרים שחררו את הכלבים והם שטעו לכיוונו של היהודי המסכן שנמלט על נפשו‪ .‬רבי מנדל השקיף‬ ‫בחרדה מרחוק‪ .‬הוא ראה את הכלבים שועטים קדימה‪ ,‬עוד כמה שניות הם יגיעו אל היהודי ואז‬ ‫ישסעו אותו לגזרים‪ .‬אין לו סיכוי לשרוד‪ .‬אך ראה זה פלא‪ :‬הכלבים נעצרו מטרים ספורים לפני היהודי‬ ‫ואז החלו לרחרח את האדמה‪ ,‬מה קרה? מתברר שהיהודי צפה את התרחיש הזה ונערך אליו מבעוד‬ ‫מועד‪ .‬בשבוע האחרון שלפני הבריחה הוא לא אכל את מנת הבשר שהובאו לו‪ ,‬אלא אגר אותם בחדרו‪.‬‬ ‫כשיצא למשימת הבריחה‪ ,‬הכניס את נתחי הבשר לתוך כיסיו‪.‬‬ ‫כשהראה את הכלבים מתקרבים אליו‪ ,‬שלף את נתחי הבשר מכּ יסיו ופיזר אותם על הארץ‪ .‬הכלבים‬ ‫הריחו את ריח הבשר והם לא עמדו בפיתוי‪ ...‬במקום להתנפל על האיש‪ ,‬הם התנפלו על הבשר‪...‬‬ ‫ובינתיים‪ ,‬בעוד הם שקועים באכילת הבשר בתאבון רב‪ ,‬האיש המשיך במנוסתו‪ ,‬עד שהגיע למקום‬ ‫מחבוא‪ .‬וכל אותה עת רבי מנדל צופה על כל הנעשה‪ .‬הוא ראה כיצד מפקד המחנה בסיביר רותח‬ ‫מזעם על הכלבים‪" :‬אנחנו אילפנו אותם בדיוק למשימה הזאת‪ ,‬ובגלל חתיכת בשר סרוח הם נטשו את‬ ‫המשימה"‪ .‬המפקד המתין לכלבים שישובו לתוך המחנה‪ ,‬ואז כיוון אליהם את הרובה וירה בהם למות ‪.‬‬ ‫רבי מנדל אסף את האסירים וספר להם על המקרה‪ ,‬ולבסוף אמר‪" :‬עלינו ללמד מכך מוסר השכל גדול‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא השקיע בכל אחד ואחד מאתנו‪ ,‬נתן לנו שתי עינעים‪ ,‬שתי אוזניים‪ ,‬שתי ידיים‪,‬‬ ‫שתיי רגלים‪ ,‬שכל‪ ,‬בית‪ ,‬אישה‪ ,‬ילדים‪ ,‬הכל‪ .‬ועל מה אדם מבזבז את חייו? על חתיכת בשר סרוח‪.‬‬ ‫הוא נתן בנו כחות‪ ,‬שנדע להתגבר על היצר‪ .‬ואנחנו מבזבזים את הכוחות שיש בנו בשביל איזו חתיכת‬ ‫בשר סרוח?! במקום לבצע את משימתנו‪ ,‬עובדים עברה שכולה הבל ורעות רוח?! האמנם מוכנים אנו‬ ‫לאבד את נשמתנו כדי להנות הנאה של רגע‪ ,‬שנעלמה כלעומת שבאה?!"‪ .‬אתה רוצה ולא מצליח?‬ ‫תתחיל במשהו‪ .‬אם לא תתחיל ‪ -‬תשאר על מקומך ולא תהיה לך אחרית ותקווה‪ .‬אבל אם תתחיל ‪-‬‬ ‫סופך שתצליח! )רבי גואל אלקריף שליט"א – 'שש באמרתך')‪.‬‬ ‫ַא ּ ֶּתם נִ ָּּצ ִבים ַהי ּ ֹום (כט‪,‬ט)‬ ‫פרשיות נצבים וילך האזינו‪ ,‬נקראים בדרך כלל סמוך לראש השנה ובין ראש השנה ליום כיפור וסוכות‪,‬‬ ‫והגמ' בראש השנה (ט"ז) אומרת‪ ,‬צדיקים נחתמים לאלתר לחיים‪ ,‬בינוניים תלויים ועומדים עד יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬רשעים לאלתר למיתה‪.‬‬ ‫רבי משה וולפסון זצ"ל בספרו בספר "אמונת עיתך" כותב‪ ,‬מצאנו דבר פלא‪ ,‬פרשת נצבים יש בה ארבעים‬ ‫פסוקים‪ ,‬פרשת וילך שלושים פסוקים ופרשת האזינו חמישים ושנים פסוקים‪ .‬פרשת וילך שלושים‬ ‫פסוקים‪ ,‬כנגד שלושים יום של חודש אלול שבו הצדיקים ממהרים לחזור בתשובה‪.‬‬ ‫פרשת נצבים ארבעים פסוקים‪ ,‬כנגד הבינוניים שעדיין תלויים ועומדים עד יום הכיפורים‪ ,‬שהוא יום‬ ‫הארבעים מחודש אלול‪ .‬פרשת האזינו חמישים ושנים פסוקים‪ ,‬כנגד הרשעים שנזכרים לשוב‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬יום החמישים ואחד‪ ,‬שהוא יום מסירת הפתקים‪ ,‬ואם זוכה האדם לשוב בתשובה‪ ,‬מגיע‬ ‫ליום החמישים ושנים שהוא שמיני עצרת זוכה ל"וזאת הברכה" ('מדשן ביתך')‪.‬‬ ‫יך‪ ,‬דּ לָּ ֶּת ָּ‬ ‫יך דָּּ פַ קנ ּו ַרחוּם ו ַח ּנוּן (מתוך 'סליחות')‬ ‫כּ ַד ִ ּלים וּכ ָּר ִשים ָּדּ פַ קנ ּו דלָּ ֶּת ָּ‬ ‫פעם כיבד ה"חפץ חיים" זי"ע את ראש הישיבה של ראדין‪ ,‬הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל‪ ,‬לומר דברי‬ ‫התעוררות לפני הסליחות‪ .‬נעמד ר' נפתלי ליד ארון הקודש‪ ,‬ופתח בדבריו‪ :‬רבותי‪ ,‬בפסוקים הפותחים‬ ‫את הסליחות אנו אומרים‪" :‬כדלים וכרשים דפקנו דלתיך‪ ,‬דלתיך דפקנו רחום וחנון"‪ .‬אין בידינו‬ ‫מעשים וזכויות‪ ,‬רק חובות ועוונות רח"ל‪ ,‬לכן אנחנו באים אל הקב"ה כעניים בפתח‪.‬‬ ‫עני המחזר על הפתחים‪ ,‬מתחנן על נפשו שבעל הבית יואיל בטובו לפתוח לו את הדלת‪ ,‬ירחם ויחוס‬ ‫עליו ויזרוק לו איזו מטבע‪ .‬כשהוא דופק על הדלת‪ ,‬הוא עושה זאת בהכנעה ובשפלות‪ .‬כך אנו באים‬ ‫לפני הקב"ה לפני יום הדין ‪" -‬כדלים וכרשים דפקנו דלתיך"‪ .‬ומיד אנו מוסיפים ואומרים‪" :‬דלתיך דפקנו‬ ‫רחום וחנון"‪ .‬יש להבין‪ ,‬מה ההוספה הזו? הלוא כבר דפקנו פעם אחת‪ ,‬וכבר סיפרנו על כך ‪" -‬כדלים‬ ‫וכרשים דפקנו דלתיך"‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫למה צריך להוסיף ולספר על כך עוד פעם – "דלתיך דפקנו"? די היה לכתוב‪' :‬כדלים ורשים דפקנו דלתיך‬ ‫רחום וחנון'‪ .‬אלא – אמר ר' נפתלי – כך יש לבאר את העניין‪ּ ִ " :‬כי לֹא י ְֶחדַּּ ל ֶא ְב ֹיון ִמ ֶ ּק ֶרב ָה ָא ֶרץ" (דברים טו)‬ ‫אין מה לעשות‪ ,‬זו גזרה משמים שיהיו בעולם עשירים ועניים‪.‬‬ ‫נתאר לעצמנו אדם עני מרוד‪ ,‬מובטל‪ ,‬אין לו הכנסות‪ .‬וההוצאות? בלי עין הרע‪ ...‬אין לו ממה להתחיל את‬ ‫החודש‪ .‬יש לו את הבסיס‪ .‬הביטוח הלאומי נותן לו קצבה של אלפיים שקלים‪ .‬אבל‪ ,‬כמובן‪ ,‬זה לא מתחיל‬ ‫להספיק לצורכי הקיום‪ .‬ברוך ה'‪ ,‬יש לו משפחה גדולה‪ ,‬וגם ההוצאות גדולות‪ .‬הוא גר בשכירות‪ ,‬ואלפיים‬ ‫השקלים אינם מכסים אפילו את השכירות‪ .‬ומה עם לחם וחלב? ומה עם שכר לימוד לילדים‪ ,‬ומה עם כל‬ ‫המסים והארנונות?‪ ...‬מה עושים? אין ברירה‪ .‬בשביל מה ה' ברא כף יד?‪ ...‬והרי כל הפושט יד – נותנים לו‪...‬‬ ‫הוא סומך על רחמנותם של הבריות‪ ,‬ויש לו על מה לסמוך – הלוא הרחמנות היא אחד מסימניה של‬ ‫אותה אומה‪ .‬אולם לעני 'שלנו' הייתה בעיה‪ .‬מכירים אותו בעירו‪ .‬הוא אדם מכובד‪ ,‬בעל בעמיו‪ .‬לא נעים‬ ‫לו להסתובב ב'איצקוביץ' עם יד פשוטה ולחלק ברכות‪ ...‬כל מתפלל שני מכיר אותו‪ ,‬לא נעים‪ ...‬מה‬ ‫עושים?‬ ‫מצא עצה‪ :‬במקום להסתובב ב'איצקוביץ'‪ ,‬יכתת רגליו לשולי העיר‪ ,‬שם לא מכירים אותו‪ .‬ידפוק בבתיהם‬ ‫של התושבים המתגוררים שם‪ .‬הראשון ייתן לו שקל‪ ,‬השני שניים‪ ,‬אולי אצל מישהו תתעורר מידת‬ ‫הרחמים ויואיל לתת לו חמישה שקלים ואולי גם עשרה שקלים‪ ,‬מי יודע? נכון‪ ,‬זו עבודה קשה יותר‪,‬‬ ‫במקום לעבוד בתוך מתחם בית כנסת‪ ,‬הוא נאלץ לכתת רגליים מבית לבית‪ ,‬לעבור מדירה לדירה‪ ,‬לעלות‬ ‫מקומה לקומה‪ .‬ועוד לא דיברנו על משך זמן ההמתנה עד שפותחים לו‪ ,‬אם בכלל‪ .‬גם היבול דל יותר‪.‬‬ ‫מה שהוא עושה ביום אחד בשטיבלאך‪ ,‬שם הוא יזדקק ליומיים‪-‬שלושה‪ .‬אבל אין ברירה‪ .‬זה הרע‬ ‫במיעוטו‪ .‬שם הוא לא צריך להתבזות בפני שכנים ומכרים‪ .‬כסף אין לו‪ ,‬מה שנשאר לו זה קצת כבוד‪,‬‬ ‫ועליו לפחות הוא מנסה לשמור‪ ...‬עובר מבית לבית‪ ,‬מדירה לדירה‪ .‬דופק בשקט‪ ,‬בעדינות‪ .‬אנשים פותחים‬ ‫את הדלת‪ ,‬נותנים שקל פה‪ ,‬שקל שם‪ .‬יש גם בתים רבים שהדלת מתעקשת להישאר נעולה‪.‬‬ ‫הוא עומד מול הדלת הסגורה במשך כמה שניות‪ ,‬וכשמבין שהיא לא עתידה להיפתח בזמן הקרוב‪ ,‬הוא‬ ‫פוסע לאחוריו ועושה את דרכו לדלת הבאה‪ .‬לאחר שהשלים את הסבב אצל כל הדיירים באזור‪ ,‬הוא כבר‬ ‫לא יכול לחזור פעם נוספת על אותו מסלול בתקופה הקרובה‪ .‬הרי כולם כבר מזהים אותו‪ .‬גם זוכרים היטב‬ ‫שכבר נתנו לו‪ ,‬למה ייתנו שוב?‪ ...‬אין ברירה‪ .‬בחודש הבא הוא הולך לאזור אחר‪ ,‬אף הוא בשולי העיר‪.‬‬ ‫וכשמיצה את האזור ההוא ‪ -‬ממשיך הלאה‪ ,‬לאזור חדש שכף רגלו עדיין לא דרכה שם‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬שכף‬ ‫ידו לא נפשטה שם‪...‬‬ ‫אומר ר' נפתלי‪ :‬לעומת העני הזה‪ ,‬יש עני אחר שמצבו גרוע הרבה יותר‪ .‬אין מה להשוות‪ .‬לעני הראשון‬ ‫לפחות יש בסיס‪ .‬הוא לא מתחיל מאפס‪ .‬אלפיים שקל מהביטוח הלאומי זה גם משהו‪ .‬לעני השני גם את‬ ‫זה אין‪ .‬הוא מתחיל מאפס‪ ,‬בעצם ממינוס‪ .‬אין לו כלום‪ .‬הבגד המרופט היחיד שהיה לו –בא כלב וקרע לו‬ ‫אותו‪ .‬העני השני הלך בעקבות הראשון והחל ב'מסע ההתרמות' הפרטי שלו‪.‬‬ ‫איך נשמעות הדפיקות שלו על דלתות הבתים? בשקט‪ ,‬בעדינות? מה פתאום! אין לו נימוסים ואין לו‬ ‫סבלנות‪ .‬הוא מכה בעוצמה על הדלת‪ ,‬מתחנן על נפשו שיושיעו אותו‪ .‬אין לו כלום! לא בגד‪ ,‬לא לחם‪ ,‬לא‬ ‫מים‪ ,‬כלום‪ ,‬ממש כלום!‬ ‫אומר ר' נפתלי‪ :‬אדם מגיע לראש השנה‪ .‬הוא בטוח ש'יש לו' ‪ -‬יש לו חיים‪ ,‬יש לו משפחה‪ ,‬יש לו פרנסה‪.‬‬ ‫ברוך ה‪ ',‬חסדי שמים‪ .‬אדם חושב לעצמו‪ :‬יש לי חיים‪ .‬עובדה‪ ,‬אני חי‪ .‬אם אני חי כבר חמישים שנה‪,‬‬ ‫אין סיבה שזה לא יימשך הלאה‪ ...‬יש לי אישה וילדים‪ ,‬ברוך ה'‪ .‬גידלתי משפחה יפה‪ ,‬בחסדי שמים‪ ,‬ולמה‬ ‫זה לא ימשך הלאה? ברוך ה' גם הפרנסה סבירה‪ .‬אני לא עשיר‪ ,‬רחוק מזה‪ ,‬אבל ברוך ה' אני לא רעב‬ ‫ללחם‪ .‬אסור להתלונן‪ .‬אם כן‪ ,‬על מה הוא בא לבקש כעת‪ ,‬בראש השנה? הוא מבקש 'הטבות'‪' ,‬השלמת‬ ‫הכנסה'‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הוא פונה לשמים‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬כבר אמרתי שהפרנסה סבירה‪ ,‬אין טענות‪ .‬אבל ממש לא יזיק אם‬ ‫השנה ההכנסות שלי תגדלנה בכמה אלפים‪ .‬אתה יודע‪ ,‬יוקר המחיה גדל‪ ,‬ההוצאות גדלו‪ ,‬הצרכים‬ ‫התרבו‪ ...‬ברוך ה' יש לי דירה משלי‪ ,‬שלושה חדרים‪ .‬בכלל לא רע‪ .‬אני מכיר רבים שנאלצים לנדוד מדירה‬ ‫שכורה אחת לדירה שכורה אחרת‪ .‬אבל בכל זאת‪ ,‬אתה יודע‪ ,‬שלושה חדרים זה משהו בסיסי‪...‬‬ ‫אף פעם לא מזיק לעבור לדירה גדולה ומרווחת יותר‪ ,‬שנוכל לגדל את ילדינו ברווח‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬רק‬ ‫רגע‪ ,‬עוד לא הזכרתי את עניין הרכב‪ .‬כן‪ ,‬הרכב שלי משרת אותי בנאמנות כבר עשר שנים‪ ,‬אבל זה בדיוק‬ ‫העניין – כבר עשר שנים לא החלפתי רכב‪ ...‬באמת לא יזיק לי להחליף אותו לרכב חדיש יותר‪.‬‬ ‫אין לי דרישות בשמים‪ ,‬אני לא מחפש את הדגם האחרון‪ ,‬ממש לא‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬הרכבים החדשים‬ ‫נוחים יותר וגם חסכוניים יותר‪ ...‬וחוץ מזה‪ ,‬עדיף שזה יהיה רכב גדול‪ ,‬שאוכל להכניס בו את כל‬ ‫המשפחה"‪.‬‬ ‫אומר ר' נפתלי‪ :‬אדם שמגיע לראש השנה ומבקש 'הטבה‪' ',‬השלמת הכנסה'‪' ,‬שיפור דיור' – הרי זה "כדלים‬ ‫וכרשים דפקנו דלתיך"‪ .‬הוא דופק בשקט‪ ,‬מבקש קצת עזרה‪ .‬והוא מקבל שקל פה‪ ,‬שני שקלים שם‪ .‬אבל‬ ‫אדם שיודע שבראש השנה הוא מתחיל מאפס – זה משהו אחר לגמרי‪.‬‬ ‫וזו האמת‪ :‬בראש השנה נידונים מחדש על הכול ‪ -‬על החיים‪ ,‬על הבריאות‪ ,‬על הפרנסה‪ .‬על הכול! מה‬ ‫שהיה עד עכשיו לא ממשיך הלאה באופן טבעי‪ .‬דנים אותו מנקודת האפס‪ .‬ואם הוא בא אל יום הדין עם‬ ‫מטען עוונות – בעצם הוא לא בנקודת האפס‪ ,‬הוא במינוס רציני‪.‬‬ ‫אדם מגיע לראש השנה‪ ,‬כל מה שיש לו – כאילו לא קיים‪ .‬אין לו חיים‪ ,‬אין לו בריאות‪ ,‬אין לו משפחה‪,‬‬ ‫אין לו פרנסה‪ .‬אין לו כלום! על הכול דנים מחדש‪ .‬העובדה שהוא חי עד עתה‪ ,‬אינה אומרת שהוא יחיה‬ ‫גם בשנה הבאה‪ .‬העובדה שיש לו פרנסה‪ ,‬ויש לו הכנסה שוטפת ותוכניות חיסכון בבנק – אין זה אומר‬ ‫שהמצב הזה יימשך כך גם בשנה הבאה‪ .‬הכול מתחיל מחדש!‬ ‫אדם שאין לו כלום‪ ,‬אפילו בגד לגופו אין לו ‪ -‬כשהוא מתייצב בפתח ביתו של הגביר‪ ,‬איך הוא דופק על‬ ‫הדלת? ‪" -‬דלתיך דפקנו רחום וחנון"‪ .‬ליבו שבור וכנוע‪ ,‬הוא זועק במר ליבו‪" :‬הושיעני‪ ,‬באו מים עד נפש!‬ ‫אין לי כלום! הצילו"! כשאדם מתחנן על נפשו כפשוטו‪ ,‬אין מקום לגינונים‪" -‬תחנונים ידבר רש"‪ .‬הוא‬ ‫זועק בזעקות שבר‪ ,‬הוא פורץ בבכי מר‪ .‬אין לי למי לפנות‪ ,‬אתה המפלט היחיד שלי!‬ ‫אנחנו לא מבקשים 'הטבות' מבורא עולם‪ ,‬אנחנו מתחננים על עצם החיים שלנו! "כל שנה שרשה‬ ‫בתחילתה – מתעשרת בסופה" (ראש השנה טז ע"ב) כל שנה שאנו באים אליה מתוך הרגשה והכרה שאנו‬ ‫דלים ורשים ממש‪ ,‬חסרי כול – היא מתעשרת בסופה‪ ,‬מובטחים אנו שבורא עולם יחוס עלינו‪ ,‬ישמע קול‬ ‫תחנונינו‪ ,‬וישפיע עלינו מטובו הגדול‪'( .‬דורש טוב' אלול)‬ ‫זכות דברי התורה בעלון יעמדו‪:‬‬ ‫ה' ישמור את כל עם ישראל‪ ,‬וכל חייל ישראל וכוחות הבטחון‪.‬‬ ‫בע"ה זיווג הגון‪ ,‬נועה בת יעל‪ ,‬קרן בת רחל‪ ,‬ספיר שמחה בת חנה‪ ,‬שירה דניאל בת‬ ‫ציונה‪.‬‬ ‫לזרע בר קיימא‪ ,:‬מורן בת רותי‪ ,‬לירז בת מרים‪ .‬אורטל בת תקווה‪ ,‬עדן שירה בת גילה‪.‬‬ ‫לפרנסה בשפע‪ :‬שגיא בן מרים‪ ,‬מורן בת רותי‪ ,‬לירון בן פנינה‪.‬‬ ‫לרפואה שלמה‪ :‬מרים בת ציפורה‪ ,‬שמואל בן דבורה‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת‪ :‬ציפורה בת מורוור ז"ל‪ ,‬בנימין בן סולי ז"ל‪ ,‬חביב בן סולי ז"ל‪ ,‬בתיה בת‬ ‫סולי ז"ל‪ ,‬גבריאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬מיכאל בן מורוור ז"ל‪ ,‬רחמים בן מורוור ז"ל‪ ,‬יחזקאל‬ ‫בן יהודית ז"ל‪ ,‬דבורה בת טובה ז"ל‪ , ,‬יוסף מיכאלשוילי בן רפאל ז"ל‪ ,‬שרה רוסיקו‬ ‫מנשרוב בת תמרה ז"ל‪ ,‬לעילוי נשמת חיילנו והנרצחים ב‪ 7‬לאוקטובר‪.‬‬ ‫‪4‬‬