gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בכל עניני העלון‬ ‫‪‬‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫לע"נ אאמו"ר‬ ‫הג"ר מנחם מנדל‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל‬ ‫נצבים וילך‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 951‬תשפ"ו‬ ‫מי שעבד עבודה זרה בילדותו ושב בתשובה שלימה ‪ -‬האם יכול‬ ‫נצבים ‪ -‬פרשת התשובה‪" :‬ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו"‪( .‬ל' ב')‬ ‫להיות שליח ציבור – תשובת מוהר"ר אליהו מזרחי‪ ,‬הרא"ם‪:‬‬ ‫אשיבכם את אשר בלבבי לעניות דעתי כפי מה שהורוני מן השמים‪.‬‬ ‫שנת תשפ"ו‪ ,‬תכלה שנה וגניבותיה‪ ,‬תחל שנה וחסדיה – לפני זמן‬ ‫דבר פשוט הוא ולא צריך לפנים‪ ,‬כיון שהוא בעל תשובה פשוט‬ ‫היתה גניבה ממאפיה בעיר עפולה‪ .‬גנבו מהקופה סכום כסף‬ ‫שהוא יכול לעבור לפני התיבה להוציא את הרבים ידי חובתם‪,‬‬ ‫נכבד‪ .‬לאחר זמן המשטרה תפסה את הגנב‪ .‬בחיפוש בביתו‬ ‫שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים ‪"...‬‬ ‫נמצאה שקית ובה כסף‪.‬‬ ‫וכן ראיה מלשון הרמב"ם (הל' תפילה ח' י"א) שלא הקפידו בשליח‬ ‫כדי לאמת שזה הכסף שנגנב מהמאפיה ולא ממקום אחר‪,‬‬ ‫ציבור על מעשיו הראשונים‪ ,‬אלא על מעשיו עכשיו‪.‬‬ ‫שאלו השוטרים את בעל המאפיה‪ ,‬כמה כסף היה לו בקופה‪.‬‬ ‫בעל המאפיה אמר שהיו בקופה עשרת אלפים ושלש מאות‬ ‫ומה שמצינו שצריך ששליח ציבור יהיה "פרקו נאה"‪ ,‬מדובר‬ ‫ו חמישים שקלים‪ .‬בשקית היו עשרת אלפים ושלש מאות‪.‬‬ ‫בתעניות‪ ,‬שכיון שהציבור שרוי בצער והוא עומד להליץ לכפר‬ ‫עוון הציבור על ידו‪ ,‬צריך שיהיה מעוטר בכל אותם תנאים‪.‬‬ ‫"אם כך ‪ -‬אמר השוטר ‪ -‬זה לא הכסף שלך‪"...‬‬ ‫(שו"ת הרא"ם פ"ו וכ"כ מהרש"ל כ' ועוד ועוד כדעת רב האי גאון ור"י מיגאש וי"ח עיין או"ח נ"ג)‬ ‫בעל המאפיה נזעק‪ ,‬טען לעומתם שהגנב הוציא כנראה‬ ‫חמישים שקל לצרכיו‪" .‬לא ולא‪ ,‬זה החוק!" ביקש‪ ,‬התחנן‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫כתב המהרש"ך‪ :‬מעשה שהיה כך היה‪ :‬ראובן לפני ט"ו שנים‪,‬‬ ‫הסביר‪ ,‬אך ללא הועיל‪ ,‬לא הסכימו לתת לו את הכסף‪.‬‬ ‫אמר להם‪" :‬אני אוכיח לכם שזה הכסף שלי‪ .‬תבדקו בשקית‬ ‫אם יש בה שומשום!" בדקו ומצאו גרגירי שומשום‪ ,‬כיון‬ ‫בהיותו פה סלוניקי דברי ריבות ואיבות נפלו בינו לבין זולתו‪,‬‬ ‫שהכסף עבר ידים על הדלפק ובמאפיה יש שומשומין בשפע‪,‬‬ ‫מתוך כעס עלה עשן באפו‪ ,‬שטף והלך אל ערכאות גויים להמיר‬ ‫השומשום נדבק לשטרות!‬ ‫דתו‪ .‬אלא שבין לילה היה ובין לילה נתחרט ותהה‪ ,‬מה עשה?!‬ ‫התפלא השוטר עד מאד‪" :‬מאיפה ידעת דבר כזה‪ ,‬מהיכן הבאת‬ ‫בתוך ארבעה ימים שב לביתו לבל יתגאל בפתבג הגויים‪ .‬עזב‬ ‫הוכחה כה ניצחת?!"‬ ‫למלכות אחרת‪ ,‬שם יוכל לחזור ולקרוא בשם ה' ולשוב בתשובה‪.‬‬ ‫השיבו בעל המאפיה‪ ,‬איש יקר‪" :‬אני לומד עכשיו בשיעור‬ ‫שם קבע דירתו‪ .‬כל העם והזקנים יודעים כי היטה שכמו לסבול‬ ‫גמרא פרק "אלו מציאות" ושם מסופר על סימנים"‪ .‬הסביר‬ ‫עול תורה‪ .‬שם נכנע לפני ה' על מה שעשה‪ ,‬גם בכה על חטאתו‪.‬‬ ‫לשוטר מה זה "אלו מציאות" ומה הם "סימנים"‪ .‬השוטר‬ ‫כאשר ארכו הימים‪ ,‬רבים ונכבדים מאנשי הקהל בראותם את‬ ‫התרגש מאד ‪ -‬המאור בתורה החזירו בתשובה! ("נר לשולחן שבת")‬ ‫כל התלאה שבאה עליו ובני ביתו‪ ,‬נכמרו רחמיהם עליו ונתנו‬ ‫לבם למנותו שליח ציבור וגם שוחט‪ .‬ויש מאנשי הקהל ממאנים‬ ‫ומרננים אחריו לסיבת המאורע הרע אשר עבר עליו לשנים‬ ‫‪‬‬ ‫"ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" ‪" -‬ויקבל ברעווא ית תיובתכון‬ ‫ראשונות‪ .‬נדרשתי לחוות דעתי אם יכולים למנותו או לא?‬ ‫וירחם עליכון" ‪" -‬ושב ‪ "...‬מדבר על תשובה! (תרגום יונתן בן עוזיאל ל' ג')‬ ‫תשובה‪ :‬מצינו בכהן שהמיר ושב בתשובה מחלוקת גדולה אם‬ ‫נושא כפיו‪ .‬למעשה כתב הרב הגדול מוהר"י קארו שיש לסמוך‬ ‫הגאון רבי מאיר סולובייצ'יק ביאר דבריו על פי דברי "נפש החיים"‬ ‫על הגדולים שהתירו לישא כפיו‪ ,‬גם לפתוח פתח לבעלי תשובה‪.‬‬ ‫בביאור הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש"‪ ,‬שמי שעושה‬ ‫סוף דבר‪ ,‬מתשובת הרא"ם (לעיל) יראה שפסק בפשטות ובלי‬ ‫עבירה מרחיק עצמו מנפשו ונשמתו הטהורה‪ ,‬ועל ידי התשובה‬ ‫שום פקפוק למנות לשליח ציבור מי שעבד עבודה זרה ושב‪.‬‬ ‫הוא מחזיר את הנפש לעצמו‪ ,‬התורה משיבה את נפש החוטא‪.‬‬ ‫("מאורות רבנו מאיר הלוי")‬ ‫כל שכן ובן בנו של קל וחומר בנידון דידן‪ ,‬שכל העם יודעים‬ ‫שמה שראובן עשה בפתע‪ ,‬בכעס שנעשה תוגר‪ ,‬שאין כאן סרך‬ ‫עבודה זרה ולא עמד בהמרתו ימים ולא נתגאל באיסורים‪.‬‬ ‫ותיכף יצא מן העיר לעבוד קונו‪ ,‬ובאו עליו כמה וכמה הרפתקי‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעשה שהיה‪ ,‬היו שערערו על עדות שנמסרה בפני בית הדין‬ ‫והיה עושה מלאכות קשות בשמחה וטוב לבב‪ ,‬בהיותו עובד ה'‪.‬‬ ‫וביקשו לפוסלה‪ .‬אמרו‪ ,‬לפי שאחד העדים השתמד לפני שנים‬ ‫לכן אין ראוי להרחיקו ואפשר למנותו לשליח ציבור ושוחט‪.‬‬ ‫מרצונו‪ ,‬אף שחזר לדת ישראל‪ ,‬אין אנו יודעים מדוע חזר‪ ,‬אם‬ ‫(שו"ת מהרש"ך ח"ב ק"ז ‪ -‬רבינו שלמה כהן‪ ,‬מעמודי ההוראה בדורו‪ ,‬נפטר שנת שס"ב)‬ ‫חזר מפני שהתחרט ושב בתשובה שלימה‪ ,‬או מחמת נוחות‪...‬‬ ‫טענו כי כל עוד שלא סיגף עצמו בסיגופים רבים לעיני כל‬ ‫ישראל לא יהיה כשר לעדות‪ .‬כפי שמצינו ברמב"ם (הל' עדות י')‬ ‫כמה פעמים קראו בעיר מונקטש את פרשת נצבים?‬ ‫בעד שעבר‪ ,‬שכל עוד שלא לקה אינו כשר לעדות‪ .‬וכן בטבח‬ ‫שיצאה טריפה תחת ידו‪ ,‬פסול עד שילבש שחורים וילך ויחזיר‪.‬‬ ‫ביום השמיני לימי הסליחות הנקרא "יום שלש עשרה מידות"‪,‬‬ ‫לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם‪.‬‬ ‫השיב הגאון רבי רפאל מילדולה‪ :‬ידוע שרשעי ישראל פסולים‬ ‫בתחילה קוראים את פרשת היראה ואהבה‪( ,‬בפרשת עקב)‬ ‫לעדות (רמב"ם עדות י"ב ד')‪ ,‬אבל גדולה היא התשובה ‪ -‬הנה במומר‬ ‫ואחר כך 'פרשת התשובה' בפרשת נצבים‪ .‬וכל הקהל אומרים‬ ‫חזרתו לדת היא תקנתו וטהרתו להכשירו לעדות‪ ,‬ותיכף‬ ‫בלחש את סדר הוידוי‪ .‬אחר כך ‪"( ...‬דרכי חיים ושלום" – ימי התשובה עיי"ש)‬ ‫שקיבל תשובה כשר לעדות ‪ -‬לפי שאין לך סיגופים גדולים‬ ‫ורעים שסובל‪ ,‬שהסתלק מכל הטובות וההנאות של חיי הגויים‬ ‫‪‬‬ ‫לכבוד היארצייט! סיפר רבינו ירוחם ממיר‪" :‬פעם אחת הייתי‬ ‫וחזר להיות יהודי החי בפחד ובהלה וצרות‪ ,‬שהאומות נוגשים‬ ‫לישראל‪ ,‬וקודם ששב לא היו לו דאגות וצרות אלו‪ ,‬לכן אותו‬ ‫מומר שחזר ליהדות כשר לעדות‪ ,‬ואין לו לדיין אלא מה שעיניו‬ ‫בראדין אצל ה"חפץ חיים" והיה איתי ספר אחד‪ ,‬והנה בא אלי‬ ‫רואות‪ ,‬ומי יודע מחשבות אדם כדי לדונם לפי מחשבתו‪.‬‬ ‫ה"חפץ חיים" בעצמו לבקש לשאול ממני את הספר‪ .‬אמרתי לו‪,‬‬ ‫בוודאי שאלו החוזרים לדת ישראל שבים בלב שלם‪ .‬אמנם‪ ,‬אם‬ ‫למה בא כבודו בעצמו‪ ,‬הלא יכול היה כבודו לשלוח מישהו לבקש?!‬ ‫אותו מומר הינו מן הפוחזים שהמירו דתם ופעמים חוזרים‬ ‫השיב ה"חפץ חיים"‪" :‬לא בשמים היא‪ ,‬ואפילו היתה בשמים הייתי‬ ‫ומחזיקים עצמם כיהודים ופעמים כגויים‪ ,‬בוודאי שהם פסולים‬ ‫צריך לחזר אחריה!" ‪" -‬קיים הכל כפשוטו ממש!" ("דעת תורה" נצבים)‬ ‫(שו"ת "מים רבים" חו"מ ב')‬ ‫לעדות ואין ראוי לכוללם בישראל‪.‬‬ ‫הכנסת ספר תורה בשבת‬ ‫וילך ‪ -‬מצוה תרי"ג‬ ‫בהרבה קהילות ישראל‪ ,‬אשכנז‪ ,‬אוסטריה‪ ,‬פולין‪ ,‬בוהמיה‬ ‫מצות עשה אחת יש בפרשת וילך ‪' -‬שנצטוונו להיות לכל איש מישראל‬ ‫מורביה‪ ,‬הונגריה וכן קהילות ספרד ותימן היו עושים את‬ ‫(החינוך)‬ ‫ספר תורה‪ .‬אם כתבו בידו ‪ -‬הרי זה משובח ונאהב מאד ‪'...‬‬ ‫הכנסת ספר התורה בשבת‪ .‬יום בו קוראים בתורה‪ ,‬אנשים‬ ‫מעשה בעסקן יקר ונכבד‪ ,‬רב פעלים שכתב לעצמו ספר תורה‬ ‫פנויים מעבודתם‪ ,‬זמן מוצלח לדרשות‪ ,‬יום מנוחה וקדושה‪.‬‬ ‫מהודר ביותר‪ .‬מלבד הדקדוקים בקלף ובכתיבת האותיות ‪ -‬הן‬ ‫סיפר רבי יוזפא שמש‪" :‬זכורני מימי היותי בחור בביתו של הרב‬ ‫ביופיין והן בצורתן‪ ,‬שיהיה בהן כדי לצאת ידי חובת כל הדעות‬ ‫הפרנס רבי דוד אופנהיים‪ ,‬שהכניס ספר תורה בשבת‪ .‬בליל‬ ‫‪ -‬היה הסופר טובל במקוה לפני כתיבת כל "שם" ועוד כהנה‬ ‫שבת אחרי האוכל פינו את החדר המרכזי והעמידו בו כל כלי‬ ‫וכהנה הידורים‪ ,‬שהעלו את מחיר כתיבת הספר להון עתק‪.‬‬ ‫כסף וזהב‪ .‬באה גויה ושיטחה דשא ועשבים מריחים בבית‪.‬‬ ‫לקראת הכנסת ספר התורה‪ ,‬כנהוג‪ ,‬הוזמנו רבנים וגדולי תורה‬ ‫כל אותו לילה היו בחורים מסובים סביב השולחן‪ ,‬לומדים‬ ‫לכתוב את האותיות האחרונות בספר‪ .‬ביניהם היה הגה"צ רבי‬ ‫ומחדדים זה לזה בפלפולים לכבוד התורה‪ ,‬ואני הכותב הייתי‬ ‫מרדכי צוקרמן וגם רב נוסף מרבני ירושלים‪ .‬כאשר נתכבד אותו‬ ‫אחד הבחורים ההם‪ .‬בשחרית באה הגויה ושיטחה דשא מבית‬ ‫רב בכתיבת האות‪ ,‬נתקל בבקבוק יין שעמד על השולחן‬ ‫הפרנס עד לבית הכנסת‪ .‬גם הנשים היו יוצאות לבית הכנסת‪.‬‬ ‫לשתיית "לחיים" והיין נשפך על היריעה האחרונה של הספר‪...‬‬ ‫בשחרית‪ ,‬אחרי "ברוך שאמר" יצאו המתפללים אל פתח ביתו‬ ‫למותר לציין את הרגשתו האיומה של הרב שידע על המאמצים‬ ‫של רבי דוד אופנהיים‪ .‬רבי דוד הוציא בידו את ספר התורה‬ ‫הרבים שהושקעו בכתיבת הספר‪ ,‬ולמרות שבעל הספר תפס‬ ‫ומורינו לצידו‪ ,‬והשמש הקריא מי יחזיק בכלונסאות החופה‪.‬‬ ‫בפלך האצילות והרגיעו שוב ושוב שלא ארע דבר לספר‬ ‫האלוף והותיק מוהר"ר וולף אופנהיים עשה זמר נאה לכבוד‬ ‫התורה‪ ,‬הנזק הוא קטן‪ ,‬יחליפו את היריעה האחרונה ביריעה‬ ‫התורה‪ ,‬לזמרו בקול נעים בעת שנושאים אותה מבית דוד‬ ‫אחרת והכל יסתדר‪ ,‬לא היה בכך כדי להרגיע את נפשו העגומה‪.‬‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬וכן עשה החזן עם איזה משוררים‪ ,‬שוררו וניגנו‪.‬‬ ‫בדרכם חזרה ליווה אותו הרב את ר' מרדכי לביתו‪ ,‬כשהוא‬ ‫רבי דוד ואשתו לבשו בגדי יום טוב‪ ,‬משחרית ועד צאת השבת‪.‬‬ ‫שופך את לבו על צערו ואי נעימותו ממה שארע‪.‬‬ ‫אחר התפילה הזמינו קרואים לסעודה חשובה‪ .‬השמש קרא כל‬ ‫אמר לו רבי מרדכי בשלוות נפשו הידועה ובנימה החלטית‪:‬‬ ‫אחד מהמוזמנים בביתו ולא בפתח בית הכנסת"‪"( .‬מנהגי וורמייזא")‬ ‫"מקובלני כי אדם הרוצה לעשות דבר טוב‪ ,‬לא תצא תקלה מתחת‬ ‫ידו! אתה שומע? לא תצא כאן שום תקלה! הכל משמים‪ ...‬עוד‬ ‫תראה כי יש כאן חשבון והכל רק לטובה!"‬ ‫" לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז‪ ,‬לפיכך זכה קנה‬ ‫למחרת התקיימה סעודת מצוה לרגל הכנסת ספר התורה‬ ‫ליטול הימנו קולמוס ‪ ,‬לכתוב בו ספר תורה ‪ ,‬תפילין ומזוזות!" (תענית כ‪):‬‬ ‫והשתתפו בה אנשים רבים מכל המעמדות והחוגים עימם עמד‬ ‫זכה קנה שיהיה קולמוס לכתיבת ספר תורה‪ ,‬להורות שאין התורה‬ ‫בקשר העסקן תורם הספר‪ ,‬ביניהם אותו רב‪ ,‬כשהוא עדיין תחת‬ ‫מתקיימת כי אם בנמוכי הרוח‪ ,‬כקנה‪ ,‬ולא במי שהוא קשה כארז‪.‬‬ ‫הרושם העגום של התקרית אמש‪ .‬לפתע הוא שומע את אחד‬ ‫("כלי יקר" במדבר כ"ד ו')‬ ‫הנואמים‪ ,‬יהודי אמיד מחו"ל שנשא דברים לכבוד המעמד "אני‬ ‫עברתי את השואה ואני לא מאמין‪ ...‬אך לכבוד העסקן שאני‬ ‫עם ישראל נמשל לקנה ‪ -‬קנה מורה על הכנעה‪ ,‬ישראל כופפים‬ ‫מכבדו ומעריך מאד את מעשיו הציבוריים הגעתי במיוחד‬ ‫ראשיהם לפני כל גל וגל‪ ,‬נכנעים לכל צרה שבאה עליהם‪ .‬בזה‬ ‫לישראל להשתתף בשמחתו ואף כתבתי אות בספר התורה‪"...‬‬ ‫("קרן אורה")‬ ‫הוכשרו לגלות סודות התורה בעת הגאולה‪.‬‬ ‫לא יכל הרב לשאת בלבו את "הבשורה" ששמע זה עתה‪ ,‬עזב‬ ‫ארז גזעו קשה‪ ,‬באה רוח סערה‪ ,‬עוקרתו‪ .‬כך חרב בית ארזים‪-‬בית‬ ‫את האולם ומיהר לביתו של רבי מרדכי צוקרמן‪.‬‬ ‫המקדש‪ .‬תורה ענוה היא‪ ,‬נמשלה למים‪ ,‬רכה כקנה‪ ,‬לכך התקיימה‪-‬‬ ‫"אילו לא נשפך היין על היריעה ופוסלה‪ ,‬מי היה מעלה על דעתו‬ ‫("נר")‬ ‫מתקיימת כל ימי גלותינו‪.‬‬ ‫שיש להחליפה והספר הרי היה פסול"‪.‬‬ ‫ר' מרדכי כלל לא הופתע ובאותה שלוות נפש שב ושנה דבריו‪:‬‬ ‫"אמרתי לך‪ ...‬הכל משמים! אמנם‪ ,‬לפעמים רואים את זה מיד‪,‬‬ ‫סיפר הגאון רבי חיים קמיל ששמע מרבו‪ ,‬הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי‪:‬‬ ‫לפעמים אחרי כמה ימים ולפעמים‪ ...‬רק אחרי כמה וכמה שנים!"‬ ‫("יחיד ודורו")‬ ‫פעם הסתפקו בישיבת "כנסת ישראל" האם לערוך הכנסת‬ ‫ספר תורה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬שמא יש לדחותה עד לאחר‬ ‫הימים הנוראים‪.‬‬ ‫נר לשולחן ספר תורה‪ :‬הכנסת ס"ת מבית מרן הסטייפלר לכולל חזו"א‪:‬‬ ‫התייעצו עם הסבא מסלבודקה‪ ,‬והוא קבע‪ ,‬שאדרבה‪ ,‬יש לערוך‬ ‫מרן אמר להעמיד שני פמוטים של שבת ושני נרות להדליק‪ .‬כן אמר‬ ‫את שמחת הכנסת ספר התורה דווקא בימים אלו‪ ,‬להוסיף עוד‬ ‫להכין יין ועוגות‪ ,‬אפו בביתו במיוחד עוגיות‪ ,‬ופרסו מפה על השולחן‪.‬‬ ‫("בנתיבות ההלכה" כרך מ"ז)‬ ‫זכות לפני יום הכיפורים!‬ ‫("ארחות רבנו" ח"א עמ' של"ב עיי"ש)‬