נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

בכל עניני העלון
נתנאל רוזנבליט
0556764501
לע"נ אאמו"ר
הג"ר מנחם מנדל ner4499@gmail.com
בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל
נצבים וילך ©
גליון 951תשפ"ו
מי שעבד עבודה זרה בילדותו ושב בתשובה שלימה -האם יכול נצבים -פרשת התשובה" :ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו"( .ל' ב')
להיות שליח ציבור – תשובת מוהר"ר אליהו מזרחי ,הרא"ם:
אשיבכם את אשר בלבבי לעניות דעתי כפי מה שהורוני מן השמים. שנת תשפ"ו ,תכלה שנה וגניבותיה ,תחל שנה וחסדיה – לפני זמן
דבר פשוט הוא ולא צריך לפנים ,כיון שהוא בעל תשובה פשוט היתה גניבה ממאפיה בעיר עפולה .גנבו מהקופה סכום כסף
שהוא יכול לעבור לפני התיבה להוציא את הרבים ידי חובתם, נכבד .לאחר זמן המשטרה תפסה את הגנב .בחיפוש בביתו
שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים "... נמצאה שקית ובה כסף.
וכן ראיה מלשון הרמב"ם (הל' תפילה ח' י"א) שלא הקפידו בשליח כדי לאמת שזה הכסף שנגנב מהמאפיה ולא ממקום אחר,
ציבור על מעשיו הראשונים ,אלא על מעשיו עכשיו. שאלו השוטרים את בעל המאפיה ,כמה כסף היה לו בקופה.
בעל המאפיה אמר שהיו בקופה עשרת אלפים ושלש מאות
ומה שמצינו שצריך ששליח ציבור יהיה "פרקו נאה" ,מדובר ו חמישים שקלים .בשקית היו עשרת אלפים ושלש מאות.
בתעניות ,שכיון שהציבור שרוי בצער והוא עומד להליץ לכפר
עוון הציבור על ידו ,צריך שיהיה מעוטר בכל אותם תנאים. "אם כך -אמר השוטר -זה לא הכסף שלך"...
(שו"ת הרא"ם פ"ו וכ"כ מהרש"ל כ' ועוד ועוד כדעת רב האי גאון ור"י מיגאש וי"ח עיין או"ח נ"ג) בעל המאפיה נזעק ,טען לעומתם שהגנב הוציא כנראה
חמישים שקל לצרכיו" .לא ולא ,זה החוק!" ביקש ,התחנן,
כתב המהרש"ך :מעשה שהיה כך היה :ראובן לפני ט"ו שנים,
הסביר ,אך ללא הועיל ,לא הסכימו לתת לו את הכסף.
אמר להם" :אני אוכיח לכם שזה הכסף שלי .תבדקו בשקית
אם יש בה שומשום!" בדקו ומצאו גרגירי שומשום ,כיון
בהיותו פה סלוניקי דברי ריבות ואיבות נפלו בינו לבין זולתו, שהכסף עבר ידים על הדלפק ובמאפיה יש שומשומין בשפע,
מתוך כעס עלה עשן באפו ,שטף והלך אל ערכאות גויים להמיר השומשום נדבק לשטרות!
דתו .אלא שבין לילה היה ובין לילה נתחרט ותהה ,מה עשה?! התפלא השוטר עד מאד" :מאיפה ידעת דבר כזה ,מהיכן הבאת
בתוך ארבעה ימים שב לביתו לבל יתגאל בפתבג הגויים .עזב הוכחה כה ניצחת?!"
למלכות אחרת ,שם יוכל לחזור ולקרוא בשם ה' ולשוב בתשובה. השיבו בעל המאפיה ,איש יקר" :אני לומד עכשיו בשיעור
שם קבע דירתו .כל העם והזקנים יודעים כי היטה שכמו לסבול גמרא פרק "אלו מציאות" ושם מסופר על סימנים" .הסביר
עול תורה .שם נכנע לפני ה' על מה שעשה ,גם בכה על חטאתו. לשוטר מה זה "אלו מציאות" ומה הם "סימנים" .השוטר
כאשר ארכו הימים ,רבים ונכבדים מאנשי הקהל בראותם את התרגש מאד -המאור בתורה החזירו בתשובה! ("נר לשולחן שבת")
כל התלאה שבאה עליו ובני ביתו ,נכמרו רחמיהם עליו ונתנו
לבם למנותו שליח ציבור וגם שוחט .ויש מאנשי הקהל ממאנים
ומרננים אחריו לסיבת המאורע הרע אשר עבר עליו לשנים
"ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" " -ויקבל ברעווא ית תיובתכון
ראשונות .נדרשתי לחוות דעתי אם יכולים למנותו או לא?
וירחם עליכון" " -ושב "...מדבר על תשובה! (תרגום יונתן בן עוזיאל ל' ג')
תשובה :מצינו בכהן שהמיר ושב בתשובה מחלוקת גדולה אם
נושא כפיו .למעשה כתב הרב הגדול מוהר"י קארו שיש לסמוך הגאון רבי מאיר סולובייצ'יק ביאר דבריו על פי דברי "נפש החיים"
על הגדולים שהתירו לישא כפיו ,גם לפתוח פתח לבעלי תשובה. בביאור הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש" ,שמי שעושה
סוף דבר ,מתשובת הרא"ם (לעיל) יראה שפסק בפשטות ובלי עבירה מרחיק עצמו מנפשו ונשמתו הטהורה ,ועל ידי התשובה
שום פקפוק למנות לשליח ציבור מי שעבד עבודה זרה ושב. הוא מחזיר את הנפש לעצמו ,התורה משיבה את נפש החוטא.
("מאורות רבנו מאיר הלוי")
כל שכן ובן בנו של קל וחומר בנידון דידן ,שכל העם יודעים
שמה שראובן עשה בפתע ,בכעס שנעשה תוגר ,שאין כאן סרך
עבודה זרה ולא עמד בהמרתו ימים ולא נתגאל באיסורים.
ותיכף יצא מן העיר לעבוד קונו ,ובאו עליו כמה וכמה הרפתקי,
מעשה שהיה ,היו שערערו על עדות שנמסרה בפני בית הדין
והיה עושה מלאכות קשות בשמחה וטוב לבב ,בהיותו עובד ה'. וביקשו לפוסלה .אמרו ,לפי שאחד העדים השתמד לפני שנים
לכן אין ראוי להרחיקו ואפשר למנותו לשליח ציבור ושוחט. מרצונו ,אף שחזר לדת ישראל ,אין אנו יודעים מדוע חזר ,אם
(שו"ת מהרש"ך ח"ב ק"ז -רבינו שלמה כהן ,מעמודי ההוראה בדורו ,נפטר שנת שס"ב) חזר מפני שהתחרט ושב בתשובה שלימה ,או מחמת נוחות...
טענו כי כל עוד שלא סיגף עצמו בסיגופים רבים לעיני כל
ישראל לא יהיה כשר לעדות .כפי שמצינו ברמב"ם (הל' עדות י')
כמה פעמים קראו בעיר מונקטש את פרשת נצבים? בעד שעבר ,שכל עוד שלא לקה אינו כשר לעדות .וכן בטבח
שיצאה טריפה תחת ידו ,פסול עד שילבש שחורים וילך ויחזיר.
ביום השמיני לימי הסליחות הנקרא "יום שלש עשרה מידות",
לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם. השיב הגאון רבי רפאל מילדולה :ידוע שרשעי ישראל פסולים
בתחילה קוראים את פרשת היראה ואהבה( ,בפרשת עקב) לעדות (רמב"ם עדות י"ב ד') ,אבל גדולה היא התשובה -הנה במומר
ואחר כך 'פרשת התשובה' בפרשת נצבים .וכל הקהל אומרים חזרתו לדת היא תקנתו וטהרתו להכשירו לעדות ,ותיכף
בלחש את סדר הוידוי .אחר כך "( ...דרכי חיים ושלום" – ימי התשובה עיי"ש)
שקיבל תשובה כשר לעדות -לפי שאין לך סיגופים גדולים
ורעים שסובל ,שהסתלק מכל הטובות וההנאות של חיי הגויים
לכבוד היארצייט! סיפר רבינו ירוחם ממיר" :פעם אחת הייתי
וחזר להיות יהודי החי בפחד ובהלה וצרות ,שהאומות נוגשים
לישראל ,וקודם ששב לא היו לו דאגות וצרות אלו ,לכן אותו
מומר שחזר ליהדות כשר לעדות ,ואין לו לדיין אלא מה שעיניו
בראדין אצל ה"חפץ חיים" והיה איתי ספר אחד ,והנה בא אלי רואות ,ומי יודע מחשבות אדם כדי לדונם לפי מחשבתו.
ה"חפץ חיים" בעצמו לבקש לשאול ממני את הספר .אמרתי לו, בוודאי שאלו החוזרים לדת ישראל שבים בלב שלם .אמנם ,אם
למה בא כבודו בעצמו ,הלא יכול היה כבודו לשלוח מישהו לבקש?! אותו מומר הינו מן הפוחזים שהמירו דתם ופעמים חוזרים
השיב ה"חפץ חיים"" :לא בשמים היא ,ואפילו היתה בשמים הייתי ומחזיקים עצמם כיהודים ופעמים כגויים ,בוודאי שהם פסולים
צריך לחזר אחריה!" " -קיים הכל כפשוטו ממש!" ("דעת תורה" נצבים) (שו"ת "מים רבים" חו"מ ב') לעדות ואין ראוי לכוללם בישראל.
הכנסת ספר תורה בשבת וילך -מצוה תרי"ג
בהרבה קהילות ישראל ,אשכנז ,אוסטריה ,פולין ,בוהמיה מצות עשה אחת יש בפרשת וילך ' -שנצטוונו להיות לכל איש מישראל
מורביה ,הונגריה וכן קהילות ספרד ותימן היו עושים את (החינוך) ספר תורה .אם כתבו בידו -הרי זה משובח ונאהב מאד '...
הכנסת ספר התורה בשבת .יום בו קוראים בתורה ,אנשים מעשה בעסקן יקר ונכבד ,רב פעלים שכתב לעצמו ספר תורה
פנויים מעבודתם ,זמן מוצלח לדרשות ,יום מנוחה וקדושה. מהודר ביותר .מלבד הדקדוקים בקלף ובכתיבת האותיות -הן
סיפר רבי יוזפא שמש" :זכורני מימי היותי בחור בביתו של הרב ביופיין והן בצורתן ,שיהיה בהן כדי לצאת ידי חובת כל הדעות
הפרנס רבי דוד אופנהיים ,שהכניס ספר תורה בשבת .בליל -היה הסופר טובל במקוה לפני כתיבת כל "שם" ועוד כהנה
שבת אחרי האוכל פינו את החדר המרכזי והעמידו בו כל כלי וכהנה הידורים ,שהעלו את מחיר כתיבת הספר להון עתק.
כסף וזהב .באה גויה ושיטחה דשא ועשבים מריחים בבית. לקראת הכנסת ספר התורה ,כנהוג ,הוזמנו רבנים וגדולי תורה
כל אותו לילה היו בחורים מסובים סביב השולחן ,לומדים לכתוב את האותיות האחרונות בספר .ביניהם היה הגה"צ רבי
ומחדדים זה לזה בפלפולים לכבוד התורה ,ואני הכותב הייתי מרדכי צוקרמן וגם רב נוסף מרבני ירושלים .כאשר נתכבד אותו
אחד הבחורים ההם .בשחרית באה הגויה ושיטחה דשא מבית רב בכתיבת האות ,נתקל בבקבוק יין שעמד על השולחן
הפרנס עד לבית הכנסת .גם הנשים היו יוצאות לבית הכנסת. לשתיית "לחיים" והיין נשפך על היריעה האחרונה של הספר...
בשחרית ,אחרי "ברוך שאמר" יצאו המתפללים אל פתח ביתו למותר לציין את הרגשתו האיומה של הרב שידע על המאמצים
של רבי דוד אופנהיים .רבי דוד הוציא בידו את ספר התורה הרבים שהושקעו בכתיבת הספר ,ולמרות שבעל הספר תפס
ומורינו לצידו ,והשמש הקריא מי יחזיק בכלונסאות החופה. בפלך האצילות והרגיעו שוב ושוב שלא ארע דבר לספר
האלוף והותיק מוהר"ר וולף אופנהיים עשה זמר נאה לכבוד התורה ,הנזק הוא קטן ,יחליפו את היריעה האחרונה ביריעה
התורה ,לזמרו בקול נעים בעת שנושאים אותה מבית דוד אחרת והכל יסתדר ,לא היה בכך כדי להרגיע את נפשו העגומה.
לבית הכנסת ,וכן עשה החזן עם איזה משוררים ,שוררו וניגנו. בדרכם חזרה ליווה אותו הרב את ר' מרדכי לביתו ,כשהוא
רבי דוד ואשתו לבשו בגדי יום טוב ,משחרית ועד צאת השבת. שופך את לבו על צערו ואי נעימותו ממה שארע.
אחר התפילה הזמינו קרואים לסעודה חשובה .השמש קרא כל אמר לו רבי מרדכי בשלוות נפשו הידועה ובנימה החלטית:
אחד מהמוזמנים בביתו ולא בפתח בית הכנסת""( .מנהגי וורמייזא") "מקובלני כי אדם הרוצה לעשות דבר טוב ,לא תצא תקלה מתחת
ידו! אתה שומע? לא תצא כאן שום תקלה! הכל משמים ...עוד
תראה כי יש כאן חשבון והכל רק לטובה!"
" לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ,לפיכך זכה קנה למחרת התקיימה סעודת מצוה לרגל הכנסת ספר התורה
ליטול הימנו קולמוס ,לכתוב בו ספר תורה ,תפילין ומזוזות!" (תענית כ): והשתתפו בה אנשים רבים מכל המעמדות והחוגים עימם עמד
זכה קנה שיהיה קולמוס לכתיבת ספר תורה ,להורות שאין התורה בקשר העסקן תורם הספר ,ביניהם אותו רב ,כשהוא עדיין תחת
מתקיימת כי אם בנמוכי הרוח ,כקנה ,ולא במי שהוא קשה כארז. הרושם העגום של התקרית אמש .לפתע הוא שומע את אחד
("כלי יקר" במדבר כ"ד ו') הנואמים ,יהודי אמיד מחו"ל שנשא דברים לכבוד המעמד "אני
עברתי את השואה ואני לא מאמין ...אך לכבוד העסקן שאני
עם ישראל נמשל לקנה -קנה מורה על הכנעה ,ישראל כופפים מכבדו ומעריך מאד את מעשיו הציבוריים הגעתי במיוחד
ראשיהם לפני כל גל וגל ,נכנעים לכל צרה שבאה עליהם .בזה לישראל להשתתף בשמחתו ואף כתבתי אות בספר התורה"...
("קרן אורה") הוכשרו לגלות סודות התורה בעת הגאולה.
לא יכל הרב לשאת בלבו את "הבשורה" ששמע זה עתה ,עזב
ארז גזעו קשה ,באה רוח סערה ,עוקרתו .כך חרב בית ארזים-בית את האולם ומיהר לביתו של רבי מרדכי צוקרמן.
המקדש .תורה ענוה היא ,נמשלה למים ,רכה כקנה ,לכך התקיימה- "אילו לא נשפך היין על היריעה ופוסלה ,מי היה מעלה על דעתו
("נר") מתקיימת כל ימי גלותינו. שיש להחליפה והספר הרי היה פסול".
ר' מרדכי כלל לא הופתע ובאותה שלוות נפש שב ושנה דבריו:
"אמרתי לך ...הכל משמים! אמנם ,לפעמים רואים את זה מיד,
סיפר הגאון רבי חיים קמיל ששמע מרבו ,הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי: לפעמים אחרי כמה ימים ולפעמים ...רק אחרי כמה וכמה שנים!"
("יחיד ודורו")
פעם הסתפקו בישיבת "כנסת ישראל" האם לערוך הכנסת
ספר תורה בעשרת ימי תשובה ,שמא יש לדחותה עד לאחר
הימים הנוראים.
נר לשולחן ספר תורה :הכנסת ס"ת מבית מרן הסטייפלר לכולל חזו"א:
התייעצו עם הסבא מסלבודקה ,והוא קבע ,שאדרבה ,יש לערוך מרן אמר להעמיד שני פמוטים של שבת ושני נרות להדליק .כן אמר
את שמחת הכנסת ספר התורה דווקא בימים אלו ,להוסיף עוד להכין יין ועוגות ,אפו בביתו במיוחד עוגיות ,ופרסו מפה על השולחן.
("בנתיבות ההלכה" כרך מ"ז) זכות לפני יום הכיפורים! ("ארחות רבנו" ח"א עמ' של"ב עיי"ש)
