אלשיך · Alshich — ניצבים וילך (2026-08-31)

ישראל איך אתנך כאדמה אשימך * קצורי * באורי * לקוטי * אך כאשר יחטא איש אז משם תפרד
כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי, נפשו כי טומאת העוון תפריד כמה דאת
לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אמר עונותיכם היו מבדילים כו' ,ואם כן
האלשיך הק'
אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש בהבדל נפש הרשע ממקום דביקות פ' נצבים – וילך
ולא אבוא בעיר], ושבת שילומא דנחמתא נפשות הצדיקים נתפרדה חבילתם ולא
הוספות בסוגריים ובאותיות שונות הם מן המלקט ומבאר יקראו עם אחד כאשר בהיות כלם לומר כי הנה בינו יתברך ובין בני ישראל
צדיקים כי הם כלם כאברים בנפש אחד :הפרש דבר ,והוא כי הוא יתברך חפץ, ~ ~ ~
אתם נצבים היום כלכם לפני יי אלהיכם וזה יאמר פה ,הנה לכם יחד כלם (שאנחנו) נתחיל לשוב ,והוא יעזרנו כי בא
ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל התייצבות ומעלה ,כי אתם נצבים כלכם ,ליטהר מסייעין אותו,
ועם שאתם כלכם בהתייצבות ,מעלה ואנחנו מפצירים ומהפכים ואומרים, איש ישראל.
באומרו כל איש ישראל פירש ענין היות הוא לכם מצד היותכם מתוארים לאיש השיבנו ה' אליך ,שתתחיל אתה ,ואחר כך
כולם צדיקים .והוא כי ישראל נקרא גוי אחד שהוא אחדות עצום ,כי עתה כלכם ונשובה ,כמפורש במקומו.
אחד ונפש אחד ,כמה דאת אמר שבעים תקראו איש ישראל כאילו כלכם איש וכן באומרו השיבני ואשובה ,כי אתה ה'
נפש שהוא להיותם משורש הקדושה אחד ,אתם כאברים בנפש אחד כוללת אלהי ,ונמצינו תלואים בזה תמיד
שהיא אחדות שלימה ,ועל כן ישראל כלכם שהוא מצד הכשרון והוא מעלה אין (בחילוק דעות הללו)
למעלה ממנה כי על כן אמרו שבואהבת
ערבים זה לזה יחשבו כל איש ואיש לרעך כמוך כלולה כל התורה ,והוא דבר אמר הוא יתברך ,הנה בזה עמי תלואים,
בחר ה' במאד מאד כמאמרם ז"ל על בשביל משובתי הנזכר( ,הוא חפצי אשר
מישראל כאבר אחד מגוף שלם ,וכל
שובו אלי ,שהם יתחילו לשוב תחילה,
הכללות כגוף מקובץ מאברים רבים,
ונפשותם כנפש אחת המחיה את כלם יחד .פסוק חבור עצבים אפרים כו'.
ואח"כ אשובה אליכם משובתי) ,והנני
והנה בהיות קצת ישראל צדיקים ועל כן הקפידו רבותינו ז"ל על תפלת מודיעם שאם אל על יקראוהו בתפלה יחד,
ונמצאו בעמנו רשעים בטל האחדות ,כי הימים הנוראים שתהיה באהבת שהוא באחדות אחד ,לא ירומם העל הנזכר
הלא אם עיקר אילן שיש לו ענפים רבים שלום בין איש ובין רעהו מעליהם (להמתין ולהתרומם ל'על' עד
עם שראש העליון מהענפים נפרד זה לשתקובל תפלתם ,שאז השטן שישובו תחילה) ,כי-אם ,על גוזליו ירחף
מזה ,הלא יחשבו כל הענפים אחד מפאת אומר מי כעמך ישראל שהם שיהיה עמם (כאשר ישוב אליהם),
חבור שרשי כל הענפים בעיקר האילן ,כמלאכי השרת שאין בהם לעשות רצונם (ולקיים אשר מתפללים
ואולם אם איזה ענף מהם יקוצץ ממקום קנאה ושנאה כו' ,והוא סוד גדול באחדות ,השיבנו ה' אליך ונשובה)
חבורו באילן הלא יבטל אחדות הבדים זה כי בהתאחדות הנפשות פה כך
כי הנה בהיותי נדון ומחשב כמצטער יתאחדו שורשיהן למעלה.
ואומר איך אתנך ואעזבך אפרים כמה דאת בזה כי כלם מחוברים וזה נקצץ.
כן הדבר הזה כסא הכבוד הוא עיקר והנה בנפשות בני ישראל יש אשר היא אמר ולא נתן סיחון ,וכן אמגנך ישראל ביד
האילן שממנו יתפשטו נשמות עד למטה מבחינת חסד ,ויש שהיא מבחינת דין ,האומות ,איך אתנך כאדמה להפכה ולא
לארץ בגויותיהן ,אלא ששרשי כל נפש ויש מבחינת רחמים מעין בחינות חלו בה ידי אויב אשימך כצבויים,
העליונות ,ועל ידי התאחדם
אדם בחיים חייתו דבק בשורשו מה שאין למטה יתאחדו שורשיהן ויהיה ואם אז אתם באים יחד אלי לבקש
ייחוד בכל בחינות עליונים שהוא רחמים באחדות ,אזי מיד נכמרו נחומי העין יכולה לראות.
וארחמם ואבטל כל הגזרה שהייתי חושב והוא מאמרם ז"ל למה צדיק דומה תכלית כל עסק תורה ומצוה:
לעשות, בעולם הזה לאילן שהוא נטוע במקום
טהרה ונופו נוטה למקום טומאה ,והוא וזה אחשוב שהנביא דבר באומרו ,ועמי
תלואים למשובתי ואל על יקראוהו [יחד כי אומר לא אעשה חרון אפי לא אשוב
לא ירומם .איך אתנך אפרים אמגנך לשחת כו' כי איני כאדם שלא יקבל ענין נצר מטעי.
תשובה כי אל אנכי ולא איש.
1
פ' וילך שמא תאמרו ,לא ימנע ,או אתה משה ועוד שעל ידי האחדות בלב ונפש,
ויאמר יי אל משה הן קרבו ימיך למות כורת הברית ,או הוא יתברך, בקרבך קדוש כי הוא יתברך שורה על
קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד אם אתה הוא הכורת ,אינך יכול ,רק אל נפש בעל אחדות בקרבו .וזה אני חפץ
ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל אשר הם בגוף ונפש (עכשיו) ,אך לא אל שיהיו היכל ה' המה ,שהאנשים עצמם
מועד .וירא יי באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד נפשות כל דורות הבאים ,כי רוחניות, יהיו המקדש וההיכל ולא העיר והבית.
הענן על פתח האהל .ויאמר יי אל משה הנך ובשמים המה, וזהו אומרו ולא אבא בעיר כי אין
שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי ואם הקדוש ברוך הוא הוא הכורת השראת שכינתו בעיר כי-אם באנשים
אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו הברית ,הלא לא יהיה ,רק לנפשות צדיקים בקרבם בהיותם זכי הלב
ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו. הבאות ,ולא עמנו אנחנו ,שהרי עתה ,לא והכשרון:
~ ~ ~
א .ראוי לשית לב :כי בתחלת פרשת ידבר אלהים עמנו ,כאשר במתן תורה
ואתחנן נאמר וצו את יהושע וחזקהו להשביענו, למען הקים אותך היום לו לעם אומר
ואמצהו ,וכן עשה אחר כיבוש סיחון ועוג ואם נאמר ,כי אתה תשביע אותנו הוא יתברך ,אם תאמר נא ישראל' ,למה
כמפורש סוף פרשת דברים שנאמר שם (בגוף) ,והקב"ה את הנפשות ,למה נגרע אשביעך זה כמה פעמים להיותך לי
ואת יהושע צויתי בעת ההיא ,ואם כן למה מהדורות הבאים? לעם ,ואני ,איני נשבע לך ,להיות לך
חזר פה לצותו באומרו קרא את יהושע לאלהים?'
ואצונו? לזה אמר ,ולא אתכם כו' ,והוא בשום לב
אל אומרו ,לפני ה' אלהינו ,על אשר ישנו כי דע לך ,כי אין צריך ,כי-אם למען
ב .כי למעלה צוה את משה שיצוהו פה ,ולא על אשר איננו פה! הקים אותך היום לו לעם ,אפילו יחיד
ויחזקהו ,ופה אומר הוא יתברך ואצונו כאמור,
שיצוהו הוא יתברך בעצמו וכן עשה אך יאמר ,אל יעלה אל רוחכם,
שהאלהים בשמים ואני על הארץ ,ואתם אך לענין א-להותו עליך ,והוא יהיה לך
כאומרו לפנים ויצו את יהושע כו'! לאלהים( ,יקיים ממילא) מבלי ישבע
עמי ,אך נפשות העתידות ,עם ה'
ג .לא ימנע ,או כונתו יתברך באמירה למעלה. עתה.
היתה לקרא את יהושע לצותו ,כאומרו א :והטעם :כאשר דבר לך ודבורו (בלי
ואצונו ,אם כן ,למה אחר בואו עם משה א :כי הלא ,אשר ישנו פה עמנו בגוף ונפש,
שבועה) מספיק( ,וטעם)
לא צוהו מיד? כי-אם ,הפסיק בנתים הם לפני ה' אלהינו ,כי פה הוא יתברך,
בשבעה פסוקים מענין אחר בלתי ב :כל שכן ,כי גם הוא נשבע לאבותיך,
ב :ואת אשר איננו פה ,הם הנפשות,
מתייחס אל הדבר ,שהוא על ענין כתיבת אינם בשמים ,כי-אם ,עמנו היום ,עמי וזהו להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך.
השירה ולמודה את בני ישראל שתהיה נמצא ,כי הנשמות עמי ועמכם פה, גם רמז הטעם ,באומרו והוא יהיה לך
לישראל לעד עד אחרית הגלות ,ואחר כך ואם כן ,גם את הנפשות אני כורת ברית לאלהים ,לומר מה שהוצרכתי להשביע
נאמר ויצו את יהושע כו'! ואם עיקר הכונה אתכם שנית ,הוא על היחיד ,שלא היה כך
בשליחותו יתברך ,עמנו הוא ,עם כל
היתה על ענין מה שרצה לומר הוא יתברך מתחלה ,אך אני ,תמיד יחיד אני ,וכבר
הנפשות העתידות ,ועם הגופים.
למשה הנך שוכב עם אבותיך כו' ,שהוא נשבעתי.
שעל כן צוה לכתוב את השירה הזאת ,אם ושיעור הכתוב ,ולא אתכם לבדכם אנכי
כן מה צורך ענין יהושע בנתים? ומיד היה כורת ,כלומר להיות אנכי הכורת ,שאין בי וזהו ,והוא יהיה לך ,כלומר ,הוא ,כי
לו לומר הן קרבו ימיך למות וקם העם הזה כח לכרות עם הנפשות אשר בשמים עם יחיד הוא ,והוא ,כאשר דבר לך ,שהוא
וזנה כו' ,וככלות הענין קודם לפסוק ויצו ה' ,כי האלהים פה ,עם אשר ישנו פה כאשר נשבע ,כמה דאת אמר ,אני ה' לא
את יהושע יאמר קרא את יהושע ואצונו בגוף ,ואני ואתם עם הנשמות ,כי אשר שניתי.
איננו פה -הם הנשמות -עמנו ועמכם ~ ~ ~
ואחר כן יאמר וילך משה ויהושע ויתייצבו
באהל מועד ויצו את יהושע כו'! הם ,ובהורמנותא דידיה אני כורת עתה ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית
הברית: הזאת ואת האלה הזאת .כי את אשר ישנו
ד .למה כדי לצוות הוא יתברך את
יהושע הוצרך שיקראנו משה? ולמה לא
~ ~ ~ פה עמנו עמד היום לפני יי אלהינו ואת
אשר איננו פה עמנו היום
2
והנה להגיע יהושע אל מדרגה זו ,אמר שכינה ,צדיק גמור יבקש לו ,יהיה מכון ידבר הוא יתברך עם יהושע בינו לבינו? כי
אלהים ,קרא את יהושע והתיצבו באהל לשבתו ,להשרות עליו שכינתו, נביא היה יהושע ,והוא יתברך דבר אתו
מועד ,אתה והוא יחד ,באופן כי התחברותך והוא מאמר ספר הזוהר ,כי זו היתה באמור אליו כי אתה תביא את בני ישראל
עמו במקום הקדוש ההוא ,והראותי שם קדימת לכת יוסף למצרים טרם הגלות, כו' ואנכי אהיה עמך!
עמכם ,יזככנו ,עד גדר שאדבר עמו בהקיץ. כי היה חפצו יתברך ,להקדים שלוח
(ובזה נתיישב קושיא ד .למה כדי לצוות
ה .מה צורך הקדמת אומרו הן קרבו
שכינתו מצרים ,להגין על בניו ,על כן, ימיך למות לוקרא את יהושע? כי הלא גם
הוא יתברך את יהושע הוצרך שיקראנו שלח את יוסף ,יהיה מרכבה אל השכינה
משה? ולמה לא ידבר הוא יתברך עם
מאז כבש את סיחון ועוג מבלי התקרב
לשכון עליו י-ה אלהים: ימיו למות נאמר וצו את יהושע כו'!
יהושע בינו לבינו?
וקושיא ו .מה צורך התיצבם באהל ונבא אל הענין ,והוא ,כי בקרוב למשה, ו .מה צורך התיצבם באהל מועד
מועד?) עת סילוקו ,אשר היה משכן השכינה שאומר והתיצבו באהל מועד ואומר וילך
בעצם ,אשר היתה מגן לישראל לבל משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד?
וזהו והתיצבו ואצונו ,כלומר ,בהתיצבו על יתפקרו כמדובר ,כי בהיות שכינה
עומדו ,שהיא בהקיץ ,אצונו ,שזה הוראת בישראל ,מצילם מהפליג בחטא למען ז .אומרו ,וירא ה' באהל בעמוד ענן ויעמוד
קנותו בעצמו זכוך מספיק להשראת שכינה יהיה להם תקנה לתקן וליגאל ,על כן מה עמוד הענן על פתח האהל ,שנראה כי
עליו ,כאשר הייתי עמך( .ובזה נתיישב עשה הוא יתברך ,אמר למשה ,הן קרבו בתחלה בא הענן על כללות האהל ואחר כך
קושיא ב .למעלה צוה את משה שיצוהו ימיך כו' ,כלומר ,הנני מודיעך על פי דרכי עמד פתח האהל ולמה היה כל זה? ומהראוי
ויחזקהו ,ופה אומר הוא יתברך ואצונו בלשון הזה ,בל יעלה על רוחך ,כי לא יקצר ויאמר וירא ה' בעמוד ענן ויעמוד על
שיצוהו הוא יתברך בעצמו!) מלאו ימיך ,ואני מסלקך קודם זמנך ,כי פתח האהל אם לא היו שתי מסעות!
וזה דבר נוסף על אשר קנה מאז כאשר לא כן הוא ,כי-אם ,הן קרבו ימיך למות ,כי ח .אומרו ,וקם ,שאם (פירוש הפשוט)
צוהו משה( :ובזה נתיישב קושיא א. מספר ימיך מלאתי .ומה גם למה שאמרו עניינו (כדרשת חז"ל ,אשר תיבת וקם
בתחלת פרשת ואתחנן נאמר וצו את ז"ל כי מת בז' באדר ביום הולדו. פירושו) שיקום משה אחר זמן (בתחיית
יהושע וחזקהו ואמצהו ,ואם כן למה המתים ,זה) אינו מהענין פה (וא"כ
אך ,הנני חפץ לתת בחינתך ביהושע,
חזר פה לצותו באומרו קרא את יהושע הדרשה דרשה ,אבל עדיין אין זו פשוטו
למען ,כאשר הייתי עמך אהיה עמו ,שיהיה
ואצונו?) הוא משכן לשכינה באופן מופלג כאשר של מקרא) ,ואם הוא חוזר אל העם ,אין
אך גם עתה ,בכל ההכנה הזאת ,עם היית אתה ,ויהיה כמוך מגן על ישראל ,בל זו קימה! כי אין ירידה גדולה הימנה!
שתספיק לדבר עמו בהקיץ ,לא הספיק יזנו אחרי אלהי נכר מיד בסלוקך ,כי הוא יגן ט .כי הלא יראה כי מיד אחרי מות משה
לדבר עמו באספקלריא המאירה ,כמו כל ימיו( .ובזה נתיישב קושיא ג .אם עיקר יקום העם וזנה ,והלא לא היה כן רק אחרי
שכתבנו. הכונה היתה על ענין מה שרצה לומר הוא מות יהושע וכל הזקנים שהאריכו ימים
וזהו אומרו ,וירא ה' באהל הוא יתברך למשה הנך שוכב עם אבותיך כו', אחריו!
באספקלריא המאירה ,בעמוד ענן הוא שהוא שעל כן צוה לכתוב את השירה אמנם לבא אל הענין ,נזכירה מאמרם
שאינה מאירה ,ואז ויעמוד עמוד הענן על הזאת ,אם כן מה צורך ענין יהושע ז"ל שהוא אומרם ,כי למה כשגלו למצרים
פתח האהל. בנתים? ומיד היה לו לומר הן קרבו ימיך שכינה עמהם ,אמר הקדוש ברוך הוא כל
למות וקם העם הזה וזנה כו' ,וככלות זמן שאני עם בני אין קונים שם רע כו'.
ואז ויאמר ה' הוא אספקלריא המאירה הענין קודם לפסוק ויצו את יהושע יאמר
למשה הנך שוכב כו'. קרא את יהושע ואצונו ואחר כן יאמר כונת עניינם כי לבל יטמאו בגוים
אך הבחינה אשר פתח האהל היא אשר וילך משה ויהושע ויתייצבו באהל מועד ותועבותם עדי אובד ,על כן שכינה עמהם
דברה עם יהושע ,כאשר ויצו משה את ויצו את יהושע כו'! להגן בעדם בל ישתקעו לחטא ,ולעזור
יהושע ,ועל כן נאמר ,באהל בעמוד ענן וקושיא ה .מה צורך הקדמת אומרו את המוכן להיטיב לו ,למען יגן על בני
ובפתח האהל בעמוד ענן( :ובזה נתיישב הן קרבו ימיך למות לוקרא את יהושע? דורו ,ותהיה להם תקומה ,כמפורש
קושיא ז .וירא ה' באהל בעמוד ענן כי הלא גם מאז כבש את סיחון ועוג בקצת מקומות מאמר רבותינו ז"ל באר
ויעמוד עמוד הענן על פתח האהל ,שנראה מבלי התקרב ימיו למות נאמר וצו את היטיב אין צורך להזכירם.
כי בתחלה בא הענן על כללות האהל ואחר יהושע כו'!) עוד ידענו מאמר רבותינו ז"ל ,כי בכל
כך עמד פתח האהל ולמה היה כל זה?) מקום אשר חפצו יתברך להשכין שם
3
שאמרו ז"ל כי מספר המונח בארון היו אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית וענין הכתוב ,שאמר לו הוא יתברך
מגיהים כל הספרים מאז והלאה ,ויהיה הימים כי תעשו את הרע בעיני יי להכעיסו למשה ,הלא צוית אתה את יהושע בעת
העדות על סגנון התורה שממנו יראו וכן במעשה ידיכם .וידבר משה באזני כל קהל ההיא ,שכבשת סיחון ועוג ,ומה שאני
יעשו כמוהו ,אך מלת בך יורה שעל ענין ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם. בעצמי שב עתה לצוותו ,הוא יען ,כי הנך
הנוגע לישראל ידבר! ראוי לשים לב .א .למה הפסיק בין ענין שוכב עם אבותיך ,ומסתלק מהם ,ולא תגן
אמנם לבא על הענין ,נשית לב על השירה שדבר עד כה ,במה שכלה לכתוב מאז זכותך לבל ימשכו אחרי אלהי נכר.
מאמרם ז"ל ,כי בנשאר מהיום ההוא משה את ספר התורה ושצוה לשום אותו כי הנה ,מיד כאשר וקם העם הזה ,שתהיה
שמת בו ,כתב מבראשית עד לעיני כל מצד הארון? והיה ראוי שיאמר מיד להם קימה ,שישבעו ברוב טוב הארץ,
ישראל ,ולא נחלקו ,אלא אם היו שלש הקהילו אלי כו' וידבר משה באזני כל קהל יבעטו מיד( .ובזה נתיישב קושיא ח.
עשרה ספרי תורה שלמים ,או אחד, ישראל את דברי השירה כו'! וקם ,אם הוא חוזר אל העם אין זו
קימה כי אין ירידה גדולה הימנה!)
והנה ראוי לשית לב ,כי אפילו אחד ,מה ב .אומרו ויהי ככלות כו' ,כי האם היה על
צורך היה יתחיל ויגמור ביום ההוא? לב שטרם כלות היה מצוה לשים אותו וזהו אומרו ,הנך שוכב עם אבותיך וקם
בארון? העם הזה וזנה כו' ,כלומר ,ועל כן אמרתי
והיתכן שלא כתב ספר עד היום ההוא? קרא את יהושע ואצונו ,למען אהיה עמו
ואם היו חסרים מכאן עד סוף פרשת ג .אומרו עד תומם ,כי בכלל אומרו שתשרה עליו שכינה ,כאשר הייתי עמך,
וזאת הברכה ,יכתוב זה השאר ולא הכל! ככלות הוא! למען לא יזנו כל ימיו אחרי אלהי נכר.
אך ,הנה טרם ידבר משה דברי השירה ד .אומרו ויצו כו' לאמר ,כי אומרו לאמר וזהו אומרו ,ויצו את יהושע כו' כי אתה
שם( ,שעמד להזהיר) התראה לישראל, הוא משולל הבנה כי איננו לאמר לזולת! תביא כו' אל הארץ אשר נשבעתי כו'
על בטלם קיום כל התורה כלה ,ראה, ה .למה צוה לשים אותו מצד הארון? שהוא זבת חלב ודבש ,שהיא הקימה
והנה היה מקום פתחון פה לישראל מה צורך לזה? (וישמן ישורון) ,המביאה אותם לזנות
לאמר' ,למה תתרה בנו על כל התורה, ו .כי הלא יפלא כי למה ישימו ספר כתוב אחרי אלהי נכר.
והלא אין לנו ,רק מה שכתוב על שני בידי אדם על הספר בדיו בצד הלוחות ועל כן ואנכי ,שהוא השכינה ,אהיה עמך,
לוחות הברית ,כי-אם על (מה שהיו) כתובים באצבע אלהים? כי גם שהלוחות שהוא להגן בעדם כמדובר( .ובזה נתיישב
כתובים באצבע אלהים ,אך לא כל יתר שניות נאמר על פי משה ואכתוב על קושיא ט .הלא יראה כי מיד אחרי מות
התורה חלילה!' הלוחות שמורה שמשה כתבם ,הלא משה יקום העם וזנה ,והלא לא היה כן
או ,לפחות יאמרו ,כי אין קיום שאר כל לעומת זה נאמר פסל לך שני לוחות כו' רק אחרי מות יהושע וכו'! ומשיב אשר
התורה שוה לאשר בלוחות ,לשכר או וכתבתי על הלוחות כו' שיורה כי מכתב אומרו ית' וקם וכו' איננו נבואה אלא
לעונש וליסורין וגליות הכתובים בשירה אלהים היו ,והוצרכו רבותינו ז"ל לומר כי הזהרה :שאם תשכב עם אבותיך בלי
הזאת! הוא יתברך היה הכותב בעצם והיה שתמנה את יהושע באופן שתשרה שכינה
בהתחברות ליד משה .וכן יורה מאשר גם עליו כאשר עמך אזי וקם וכו')
על כן ,מה עשה בנשאר מהיום ההוא
שנסתלק בו ,כתב כל ספר התורה מראש בשניות היה מ"ם וסמ"ך עומדים בנס .ואם ~ ~ ~
ועד סוף ,למען יאמרו ישראל ,תחת מה כן איפה הלא כמו זר יחשב להיותם מצד ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה
היה מקום (להם לדמות) לומר' ,כי אין הלוחות .ומה גם למאן דאמר שלא היה הזאת על ספר עד תמם .ויצו משה את
יתר התורה דומה לעשרת הדברות ,על כי בדף אחד סמוך לארון ,כי-אם ממש סמוך הלוים נשאי ארון ברית יי לאמר .לקח את
הדברות ההם ,גם שמשה כתבם ,היה ללוחות תוך הארון! ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון
העושה בעצם הוא יתברך ,אלא שהיה על ז .אומרו ,והיה שם בך לעד ,מה הוא ברית יי אלהיכם והיה שם בך לעד .כי אנכי
ידי משה ,אך לא שאר דברי התורה'. עדותו ועל מה יעיד? והלא השירה היא ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן
על כן מה עשה ,בקצת מהיום כתב כל העד כמדובר למעלה אך לא כללות בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יי
התורה מבראשית עד לעיני כל ישראל, הספר! ואף כי אחרי מותי .הקהילו אלי את כל זקני
למען יראו כל ישראל ויאמרו ,הלא גם ח .וגם אומרו והיה שם כי מלת שם שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את
מכתב אלהים זה ,כמעשהו בלוחות! כי מי מיותרת! אם לא נאמר כי היות שם הוא הדברים האלה ואעידה בם את השמים
גבר יכתוב כל התורה בקצת יום אחד? אך עדות .ואין נראה שיש בזה שום עדיות! ואת הארץ .כי ידעתי אחרי מותי כי השחת
אין ספק ,כי כאשר בלוחות היה נראה והנה היה אפשר להשיב על זאת כמו תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי
4
וידבר משה באזני כל קהל ישראל את מיישב אשר ככלות משה לכתוב ,עד כאילו משה הכותב ,אך הוא יתברך היה
דברי השירה הזאת עד תמם :יאמר ,כי תומם ,במהירות כזאת הוא ראיה כי העושה בעצם ,כך בכתבו את ספר
להורות ,כי כל דברי השירה מאתו יתברך מכתב אלהים הם. התורה ,היה נראה כאילו משה הכותב ,אך
היה ,ולא מאתו בבחירת עצמו ,ועל כן, וקושיא ד .אומרו ויצו כו' לאמר, הקדוש ברוך הוא הוא היה העושה בעצם.
עם היות בעת סילוקו ,שדרך אנשים, אומרו לאמר כי איננו לאמר לזולת!) ואם כן איפה ,לא יגרעו כל דברי ספר
שיחלש כחם מלהרים קולו ,אמר ,כי
משה ,עם היות (שדיבר עם כולם)
להורות ,כי שוים הם כל דברי הספר, התורה ,לקדושה ולשכר ועונש ,מעשרת
שששים רבוא יחזיקו שנים עשר מילין, אל מה שבלוחות ,כי גם אלה הם מכתב הדברות.
עם כל זה ,נשמע קולו ונכנס באזניהם. אלהים ,כעשרת הדברות. ואשר נכתבו (על הלוחות רק) העשרה
וזהו וידבר משה באזני כל קהל ישראל את וזהו ,והיה שם בך לעד ,כי היות הספר ההם ,ולא השאר ,הוא ,כי כל שאר דברי
דברי השירה הזאת עד תומם ,ואין זה כי- שם ,סמוך אל הלוחות ,יהיה בך לעד ,על התורה נכללים בהם כנודע,
אם ,באשר ה' אתו ,וכל אשר הוא עושה, היותם מערך הדברות. על כן ,אין עדות לישראל ,על (חיוב)
הוא יתברך היה העושה ,למען יאמינו ,כי כי (עי"ז ,גם) הדור שלא ראו( ,ידעו) קיום כל התורה (גם אשר אינם עשרת
הוא יתברך המעיד בם את כל דברי השירה כבני דור זה ,כי מכתב אלהים היו ,גם אלה הדברות) ,כזה.
בעצם ,אלא שהוא על ידי משה ,כי על כן (דברי הס"ת .ובזה נתיישב קושיא ז. אך( ,היות) הדור ההוא ראו הדבר
משה ידבר ,והאלהים יעננו בקול: והיה שם בך לעד ,מה הוא עדותו ועל
~ ~ ~
(כתיבת הס"ת ביום אחד) ולא הדורות
מה יעיד?) שאחריהם ,על כן מה עשה משה ,צוה
ענין הידיעה והבחירה כי כל התורה כלה ,שמותיו של הקדוש לשום אותו מצד הארון ,למען יהיה זכר
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ברוך הוא .על ידי היות הספר שם ,יהיה לדבר ,כי על ידי היותם סמוכים לא
ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען להם מזכרת ,על אשר היה( ,אשר ראו תפסק הקבלה מפה אל פה ,לומר ,שעל
תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל. שנכתב ביום אחד) כאשר הושם הספר כן נסמכו (הס"ת עם הלוחות) ,להורות,
כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי שם( :ובזה נתיישב קושיא ח .והיה שם כי אלו ואלו דברי אלהים חיים ,ועונש
לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן כי מלת שם מיותרת!) המבטל ושכר המקיים שוה בזה ובזה:
ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני ואחר כך פירש ואמר ,תדעו למה (ובזה נתיישב קושיא ה .למה צוה לשים
והפר את בריתי .והיה כי תמצאן אתו רעות עשיתי כן (להתרות)? הלא הוא ,כי הן אותו מצד הארון? מה צורך לזה?
רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו אמת ,כי על מה שבלוחות לא היה כל כך וקושיא ו .יפלא כי למה ישימו ספר
לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את קל בעיניכם ,אך מה שהוצרכתי בזה הוא, כתוב בידי אדם על הספר בדיו בצד
יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו כי אנכי ידעתי את מריך כו' הקהילו כו' כי הלוחות כתובים באצבע אלהים?)
אל הארץ אשר נשבעתי (יט -כא): ידעתי אחרי מותי כו' כי וסרתם מן הדרך וזהו ענין הכתוב ויהי ככלות משה לכתוב
יאמר על פי מה שכתבנו בתחלת הענין, אשר צויתי אתכם ,שהוא ,אשר לא כתוב כו' עד תמם שהוא מבראשית עד לעיני כל
כי כונתו יתברך באומרו ,קרא את יהושע בלוחות ,ומזה תבואו אל השאר (אף ישראל ,שהוא הוכחה אל שווי כל דברי
כו' ,שהוא לאמר לו ,הנך שוכב עם אבותיך ממה שבלוחות כע"ז ,כאומרו ית' ,וזנה התורה לעשרת הדברות ,אז ויצו משה את
ומיד ,וקם העם הזה בקימת מעלה ,ועל ידי אחרי אלהי נכר). הלוים כו' לאמר לקוח את ספר התורה
כן ,ישמן ויבעט וזנה כו' ,על כן אמרתי ושמתם אותו מצד הארון ,לומר כדי לאמר
תקרא את יהושע והתיצבו אתה והוא ואחר הקדמה זו אז וידבר משה כו' את
דברי השירה כו'( :ובזה נתיישב קושיא ענין השירה ההיא ,להתראה על הבלתי
באהל מועד ואצונו ,שעל ידי הכנות אלו, מקיים את כל דברי ספר התורה ,צריך
תשרה בו שכינה בעצם ,ותגן על כל ימי א .למה הפסיק בין ענין השירה שדבר
עד כה ,במה שכלה לכתוב משה את לקוח את הספר הזה ,שהוא זה בייחוד,
שני חייו ,ואגב( ,המשכה ,וסמיכה זו שנכתב ביום אחד ,לשים אותו מצד
ממשה רבינו ליהושע תלמידו) המשיך ספר התורה ושצוה לשום אותו מצד
הארון? והיה ראוי שיאמר מיד הקהילו הלוחות( .ובזה נתיישב קושיא ב .ויהי
העתיד כולו (ע"י סמיכה זו ,אל סמיכת ככלות כו' ,כי האם היה על לב שטרם
תלמידי יהושע ,וכן מדור דור) אלי כו' וידבר משה באזני כל קהל
ישראל את דברי השירה כו'!) כלות היה מצוה לשים אותו בארון?
ועל כן עתה ראה ,והנה יוכל איש לדבר, וקושיא ג .עד תומם ,כי בכלל אומרו
'מה הועיל הוא יתברך בתקנתו? ~ ~ ~ ככלות הוא!
5
ידעתי שישובו ,וידעתי גם כן ,ואכן ויהושע יכתבו ,להורות לדורותם ,ולמדה, הלא אחרי מות יהושע ישובו לכסלה!,
הכנתי להם ,השתלשלות אותו עד תהיה שימה בפיהם לדורות שאחריהם. וגם בקצת הדורות ,גם ה' יתן איש צדיק
התשובה ,שיהיה באופן אשר) כי והיה כי וזה למען תהיה לי השירה הזאת לעד ,כי כיהושע( ,אבל) מה עשו שאר הדורות?
תמצאן אותו רעות כו' וענתה השירה שירת האזינו המעידה את אשר יקרה להם,
הזאת לפניו לעד ,כי יקחו אותה לעד ,לבל יהיה כאילו יש לי עד מעיד מעתה ,את ואם כן איפה ,בנדון הקדוש ברוך הוא
יתייאשו מן התשובה ,כי השירה הזאת אשר תבואנה ,כמתרה בהם בכל דור ודור: את עולמו ,כי מי יודע אם יוכשרו דרי ,או
תהיה כעונה ומעידה לפניהם] איזה יכשר ,או מה יהיה אחרית אלה ,כי
ולא תאמרו ,כי אני ידעתי את אשר הלא הבחירה ביד כל אדם להרע או
ולא תאמרו ,אולי ישכחו התורה ,ואין יעשו את הרע ,ואשר רעה תבא אליהם,
שירה להעיד ,כי הלא ,לא תשכח מפי זרעו להיטיב ,ואם ח"ו ירעו מעלליהם,
ולמה זה הטבתי להם והבאתים אל הארץ
השירה. דשנה ושמנה ,ולא שמתי אל לבי כי רוב (וממשיך מה שהתחיל ,שאפשר
ומה הוא העדות אשר תעיד השירה טובה יחטיאם ויאבדו ממנה( ,ועוד ,ח"ו להקשות ,ועל כן עתה ראה ,והנה יוכל איש
הזאת לפניו? תפקפקו בידיעתי! לדבר ,ולהקשות סתירה ,אשר) נמצאת
בריאתו יתברך את העולם לבטלה ,כי
והנה לפני שמיישב קושיא זו העיקרי ,הלא הוא ,שתעיד ,כי ידעתי כו' כי גם (מצד אחד) לא תוהו בראו ,לשבת בו
מיישב קושיא פשוטה ,שהוא כעין שירשיעו לעשות ,לא אחוש לבלתי קבלם
הקדמה לקושיא העיקרי :למה מגיע להם (כשישובו ,וידעתי את טובתם ,ואשר רק)
צדיקים יצרו( ,ומצד שני) ואם יעשו את
להיטיב להם ,אם לא ישתמשו בו לטוב? כי יצרם הטעם (הטעה אותם) ,וידעתי הרע ,תשחת הארץ לפני האלהים,
שישובו (וכנ"ל שאשר על כן הרביתי (וא"כ ,איך יתקיים כוונתו ית'
וע"ז מיישב :אשר לא אמנע טובתם)
להטיב להם ,אף שידעתי כי נסיון הישמן,
ואשר .שם הוא באשר דן אני הלא , כי בבריאת העולם ,כי הרי) ולא יחפוץ
יביאם אל היבעט ,ואל זנה לחטוא)
בהשחתת עולם ,בל תהיה פעולתו לריק ,תראו כי אביאנו אל הארץ הלא הוא כי אני
והוא כמעשיהם עתה ,שעם שעשו את או( ,שלא רק שיקשו סתירה הנ"ל ,לא אעשה את שלי לקיים שבועתי.
הרע ,הנה שבו עתה ,ואתן להם את עוד ,אלא שהקושיא תגרום ,ח"ו ,שיבואו
וזהו כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי הארץ ,כן אעשה להם ,וזהו אשר הוא
עושה היום (כמו כן לעתיד ישובו כולם)
לכפירה ,אשר) יפקפקו בני אדם בידיעה ,כו' ,לומר ,מה שאביאנו אל האדמה ,הלא
(היינו הידיעה שיודע ה' העתידות ,מה הוא על אשר נשבעתי כו' ואני אעשה את
שיבחרו ,כי הרי אם כן ,שיודע ה' שלי ,ואקיים שבועתי לתת להם ארץ זבת והוא מאמר השירה ,שאחר אומרו כל
שיוביל הנסיון לשיחטאו ,אז (כאשר חלב ודבש (שהשבועה הרי הוא 'באשר הוא הרעות והגליות ,הוא אומר ,לו חכמה
מבאר להלן ,ה)לא תאמרו ,כי אני ידעתי שם' ,ובלתי להימנע מלקיימה על כי ישכילו זאת ,כלומר ,מי יתן חכמו ישכילו
את אשר יעשו את הרע ,ואשר רעה תבא תמשך מזה רעה) ,ואם אחרי כן תמשך להם זאת מטרם רעה תבא אליהם,
אליהם ,ולמה זה הטבתי להם והבאתים מזה רעה ,כי ואכל ושבע ודשן ופנה כו' ,אז אך ידעתי ,כי יבינו לאחריתם ,כי אז ישובו
אל הארץ דשנה ושמנה ,ולא שמתי אל אדונם (אדון אותם) לפי העת ,ואצר להם :ויכירו ,כי איכה ירדוף אחד אלף כו' אם לא
(ועכשיו חוזר לתרץ קושיא העיקרי כי צורם מכרם כו' וכי לא כצורנו צורם כו', לבי כי רוב טובה יחטיאם ויאבדו ממנה.
הנ"ל ,שלא תקשו) ולא תאמרו ,כי ,אם כן ויפקחו עיניהם ,לשוב עד ה' ויגאלו.
וזה אשר רוב טובה יחטיאם ויאבדו
ממנה ,ביאר לעיל אשר הוא הוא כוונת איפה ,תהיה תכלית בריאת העולם לריק? נמצא ,כי לא תהיה בריאת עולם לריק,
התחלת פ' זו ב(אומרו ,ויצו את יהושע ולא יבא התכלית אל הפועל ,כי בחירתם כי (ידעתי אשר בוודאי) לא תבצר מהם
כו' כי אתה תביא כו' אל הארץ אשר חפשית? (וכ"ש שלא תפקפקו בידיעתי) תשובה בסוף ,ותהיה להם השירה לעד,
כי הלא דעו איפה ,כי ידעתי ,כי והיה כי שאקבלם (ועל כן כן לא יהיה להם ספק נשבעתי כו' (היינו ,אשר כוונת הזכרתו
את ההטבה) שהוא זבת חלב ודבש( ,היא תמצאן אותו רעות כו' וענתה השירה ופיקפוק (הנ"ל) בידיעתו ית' ,כי יודע ה'
לאמר התוצאה) ,שהיא (תגרום אל) הזאת לפניו לעד ,כי יקחו אותה לעד ,לבל שישובו ושיקבלם ,ואשר על כן ,אינו חש
הקימה וקם ...ואכל ושבע ודשן ...יתייאשו מן התשובה ,כי השירה הזאת לנסותם ,כאשר יודע שלא יעמדו בנסיון,
ויחטאו( ,כעין הנסיון שהטיב להם ,שיצא וישמן ...ויבעט) ,המביאה אותם לזנות תהיה כעונה ומעידה לפניהם.
מזה וישמן ויבעט וזנה ,כאשר ביאר לעיל)
והנה לא רק שישובו ,אלא שיתתקנו [(פירוש) כי הלא דעו איפה ,כי (על כל (וזנה) אחרי אלהי נכר)
על כן אמר אלהים אל תחושו ,כי הנה החטאים שידעתי שיחטאו) ידעתי (גם בעצם ,כי הרי אקבל תשובתם) ,כאשר
ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה כן שישובו עליהם ,כאשר מבאר להלן :כתבתי בשירה ההיא (וכפר אדמתו עמו),
את בני ישראל .ואמר כתבו ,כי משה כי ידעתי כו' כי גם שירשיעו לעשות ...לבל אמאן לקבלם:
6
ונבא אל הענין ,והוא ,כי בקרוב למשה,
עת סילוקו ,אשר היה משכן השכינה
כי תשמע בקול ה' בלי ספק ,כי תשוב כו'
לומר כי תלך לבית המדרש שאז תשמע
* קצורי * באורי * לקוטי *
בעצם ,אשר היתה מגן לישראל לבל בקול ה' א-להיך, האלשיך הק'
יתפקרו כמדובר ,כי בהיות שכינה
בישראל ,מצילם מהפליג בחטא למען
כי השומע תורה בבית המדרש מרבו, עניני שמותיו הקדושים
כשומע מפי השכינה כנודע.
יהיה להם תקנה לתקן וליגאל ,על כן מה והשראת השכינה
עשה הוא יתברך ,אמר למשה ,הן קרבו ~ ~ ~
ימיך כו' ,כלומר ,הנני מודיעך על פי דרכי, ( :4כדי לשמור שלא ישתקעו לחטא
פ' נצבים וילך
בלשון הזה ,בל יעלה על רוחך ,כי לא וכו' צריך השראת השכינה .והוא ע"י ~ ~ ~
מלאו ימיך ,ואני מסלקך קודם זמנך ,כי הצדיק הראוי להשרות עליו השכינה) ( :1מחלק בין הגרים בעלי נפש אשר
לא כן הוא ,כי-אם ,הן קרבו ימיך למות ,כי ויאמר יי אל משה הן קרבו ימיך למות מהשכינה ,לבין האחרים)
מספר ימיך מלאתי .ומה גם למה שאמרו קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד (פכ"ט :י) וגרך (למה הוסיף) אשר
ז"ל כי מת בז' באדר ,ביום הולדו. ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל בקרב מחנך? (הרי הוא לומר) שהם תוך
אך ,הנני חפץ לתת בחינתך ביהושע, מועד .וירא יי באהל בעמוד ענן ויעמד המחנה בקרב הענן ,מה שאין כן מחטב
למען ,כאשר הייתי עמך אהיה עמו, עמוד הענן על פתח האהל .ויאמר יי אל כו' והערב רב שהיו חוצה לו.
שיהיה הוא משכן לשכינה באופן מופלג משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה ועל כן לא אמר גרכם ,לומר הגרים
כאשר היית אתה ,ויהיה כמוך מגן על וזנה ...כי אביאנו אל האדמה אשר המתייחסים אל כללות ואחדות ישראל
ישראל ,בל יזנו אחרי אלהי נכר מיד נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל גוי אחד שהם בעלי נפש מהשכינה ,מה
בסלוקך ,כי הוא יגן כל ימיו. ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ...ויצו שאין האחרים חוטבי עצים שהן מהחוץ
והנה להגיע יהושע אל מדרגה זו ,אמר את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה כנודע.
א-להים ,קרא את יהושע והתיצבו באהל תביא את בני ישראל אל הארץ אשר
נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך( :פ"ל :יד ~ ~ ~
מועד ,אתה והוא יחד ,באופן כי
התחברותך עמו במקום הקדוש ההוא, – טז ,פל"א :כ ,כג) ( :2ויתשם ה' בעל הרחמים דייקא,
והראותי שם עמכם ,יזככנו ,עד גדר מאמרם ז"ל שהוא אומרם ,כי למה בכדי להחליף עונשם על האדמה)
שאדבר עמו בהקיץ. כשגלו למצרים שכינה עמהם? ויחר אף יי בארץ ההוא להביא עליה את
וזהו והתיצבו ואצונו ,כלומר ,בהתיצבו אמר הקדוש ברוך הוא כל זמן שאני עם כל הקללה הכתובה בספר הזה .ויתשם יי
על עומדו ,שהיא בהקיץ ,אצונו ,שזה בני אין קונים שם רע כו'. מעל אדמתם( ...פכ"ט :כו -כז):
הוראת קנותו בעצמו זכוך מספיק כונת עניינם ,כי לבל יטמאו בגוים ויחר אף ה' בארץ ההיא להביא עליה על
להשראת שכינה עליו ,כאשר הייתי עמך. ותועבותם עדי אובד ,על כן שכינה עמהם הארץ הקללה הכתובה בספר הזה ,שכל
וזה דבר נוסף על אשר קנה מאז ,כאשר להגן בעדם בל ישתקעו לחטא ,ולעזור קללות ספר זה ,כלם על עצמם ולא על
צוהו משה... את המוכן להיטיב לו ,למען יגן על בני הארץ ,והחליף הצרה על האדמה.
וענין הכתוב ,שאמר לו הוא יתברך דורו ,ותהיה להם תקומה... ולמה עשה כך?
למשה ,הלא צוית אתה את יהושע בעת עוד ידענו מאמר רבותינו ז"ל ,כי בכל מפני ,שעל ידי כן ,לא הרגם ,רק ,ויתשם
ההיא ,שכבשת סיחון ועוג ,ומה שאני מקום אשר חפצו יתברך להשכין שם ה' בעל הרחמים ,בלבד ,מעל אדמתם,
בעצמי שב עתה לצוותו ,הוא יען ,כי הנך שכינה ,צדיק גמור יבקש לו ,יהיה מכון ולא כלה אותם.
שוכב עם אבותיך ,ומסתלק מהם ,ולא תגן לשבתו ,להשרות עליו שכינתו, ~ ~ ~
מאז זכותך לבל ימשכו אחרי אלהי נכר. והוא מאמר ספר הזוהר ,כי זו היתה
כי הנה ,מיד כאשר וקם העם הזה ,שתהיה קדימת לכת יוסף למצרים טרם הגלות,
( :3שמיעת תורה מרבו כשומע מן
להם קימה ,שישבעו ברוב טוב הארץ, כי היה חפצו יתברך ,להקדים שלוח
השכינה)
יבעטו מיד. שכינתו מצרים ,להגין על בניו ,על כן, כי תשמע בקול י-הוה א-להיך לשמר
וזהו אומרו ,הנך שוכב עם אבותיך וקם שלח את יוסף ,יהיה מרכבה אל השכינה מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה
העם הזה וזנה כו' ,כלומר ,ועל כן אמרתי לשכון עליו י-ה א-להים: כי תשוב אל י-הוה א-להיך בכל לבבך
קרא את יהושע ואצונו ,למען אהיה עמו ובכל נפשך( :פ"ל :י)
7
הפטרה ברית יי א-להיכם והיה שם בך לעד. שתשרה עליו שכינה ,כאשר הייתי עמך,
( :7שמחת בנ"י הוא ,גלוי כבוד (פל"א :כד -כו): למען לא יזנו כל ימיו אחרי אלהי נכר.
שמותיו הק' וקירבתם לשכינה) הנני מראה לפניכם ,כי ה' א-להיכם הוא וזהו אומרו ,ויצו את יהושע כו' כי אתה
שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי וכו'. העד ,על כל אשר תעשון .כי אפילו תביא כו' אל הארץ אשר נשבעתי כו'
בהסתלקי ,שהייתי משכן ,לא יבצר מכם. שהוא זבת חלב ודבש ,שהיא הקימה
הנה למעלה אמר ,לקרא שנת רצון וכו' (וישמן ישורון) ,המביאה אותם לזנות
ויום נקם לאלקינו ,וביארנו כי השם הגדול כי הלא ,אין צריך לומר בארון ה' ,כי שם
הוא יתברך ,אך זולת זה ,הנה ראיתם, אחרי אלהי נכר.
יהיה לו רצון לעתיד בזמן הגאולה ,כי יהיה
שמו שלם ,משא"כ עתה כי שתי ככלותי ספר התורה ביום זה עד תומו, ועל כן ואנכי ,שהוא השכינה ,אהיה
אותיותיו בלתי מחוברות עם השתים כאמור בפסוק הקודם ויהי ככלות כו' עד עמך ,שהוא להגן בעדם כמדובר...
האחרונות ,כד"א כי יד על כס י-ה וכו', תמם ,שהוא מבראשית עד לעיני כל שעל ידי הכנות אלו ,תשרה בו שכינה
וזהו שנת רצון לה' ,וגם יום נקם לאלקינו ישראל. בעצם ,ותגן על כל ימי שני חייו ,ואגב,
הוא שם אלקים שהוא שכינה שבגלות ואין זה ,רק ,ל'מה ,שכל התורה כלה (המשכה ,וסמיכה זו ממשה רבינו
כביכול ,כי אז תצא ותנקם מאויבינו... שמותיו של הקדוש ברוך הוא ,ואני היודע ליהושע תלמידו) המשיך העתיד כולו
אומרים ישראל כלם כאחד בלשון יחיד כונת הצרופים ,ואיך הוא שמותיו יתברך, (ע"י סמיכה זו ,אל סמיכת תלמידי
שוש אשיש בה' ,שהוא על שנת רצון לה' במחשבה שאני כותב ,נכתב מאליו, יהושע ,וכן מדור דור)
על הנוגע אל כבודו ,וכן תגל נפשי באלקי באופן ,כי מעשה א-להים הוא ,ובו ~ ~ ~
הוא שכינה ,שעליה אמר ויום נקם שורה שכינתו יתברך. ( :5ה' איש המלחמה ,אבל המלחמה
לאלקינו ,שהוא על תשועתה מהגלות כי מעין מכתב א-להים שבלוחות ,היה גם מתייחס לצדיק כי הרי הוא אשר
כביכול ,כי מרצון השם הגדול וגאולת בו. עליו ה' משרה שכינתו)
השכינה אעשה עיקר,
ועל כן ,אני אומר לקוח את ספר כו', ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי
ואמר שוש אשיש בה' על שני דברים. לומר ,כי הראוי לאמר הוא ,לקוח את ספר אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר
א' ,שוש על השתלם שמו יתברך, התורה ושמתם אותו מצד הארון ,כי דומה נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך( .פל"א:
הוא ללוחות ,כי גם הוא מכתב א-להים. כג):
שנית ,על התחברו אלי כד"א שמחו
צדיקים בה' ,וכאומרו למעלה ועליך יזרח ואם כן ,ודאי ,כי גם בסלוקי ,ה' ואחר כך ויצו הוא יתברך את יהושע כו'.
ה', בקרבכם ,שרוי בארון אשר בו הספר הזה, ואמר כי אתה בזכותך תביא כו'.
וזהו שוש על מציאות כבודו ית', כי גם ,שבלעדי הספר ה' ,שורה בארון, וגם שאמר למעלה ה' א-להיך הוא
הנה ,לא היה ניכר ,כי גם כל התורה יש לה עובר לפניך הוא ישמיד ,שיורה שהוא
אשיש בה' שהוא על היותי ,בה' נמצא קדושת העשרת דברות כאשר הוא יתברך העושה ולא אתה!
עמו, (ניכר) עתה (ע"י ס"ת זו). הלא הוא כי השכינה היא העושה
אך בשכינה גם בגלות היתה עמי לכן וגם ,שעין בעין ראיתם כי מכתב א- באמת ,אלא שצריך יהיה איש על עדה
אין בדבר כפל ,כי-אם תגל נפשי באלקי להים הוא ,מה שלא ראיתם בלוחות( ,כי יהיה משכן לה לשרות עליו ,וזהו ואנכי
על צאתה מהגלות ,כי משתי בחינות אלו הרי) שנכתבו שלא בפניכם. אהיה עמך.
שהם כבוד השני שמותיו ית' אעשה על כן ,תדעו ודאי ,כי ה' בקרבכם ,הוא ~ ~ ~
עיקר... שורה במקום ההוא ,ולא סילק שכינתו, ( :6ס"ת שנכתב ע"י משה ,באופן
מה שאשמח בעצם ,אינו אלא על בסלוקי השמימה. למעלה מן הטבע ,הוא ראיה ,שהוא
קדוש שמו ית' ,שהוא למעלה מכל מתן וזהו אומרו ושמתם אותו מצד ארון מכתב א-להים ,וזו ראיה ,שה' עדיין
שכרי, ברית ה' א-להיכם ,והיה שם בך לעד, משרה עלינו שכינתו)
וגם על היותו עמי כי מאין זכיתי אל כל (והיה) ה' א-להיכם ,הנזכר ,כי ה' א- ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה
המעלה והאושר הזה... להיכם הוא שם בך לעד. הזאת על ספר עד תמם .ויצו משה את
~ ~ ~ הלוים נשאי ארון ברית יי לאמר .לקח את
ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון
8
( :9לעתיד יהיה דיוקן של כל או"א ועל ידי כן ,ולארצך לא יאמר שממה, ועל כן מה ששוש אשיש הוא בה' ,שאני
מבנ"י נחקק למעלה ,כמו דיוקן יעקב כאשר היה בימים אלו ,כי גדולה מזו לו ככלה ואשיש כחתן,
אבינו ,ושוכב בעולם תוך כף השכינה) מוכנת לך ולארצך ,והוא ,כי בתחלה וכן תגל נפשי באלקי שהיא שכינה,
והיית עטרת תפארת כאשר היה היתה שכינה בך בעצם ,ואגבך (אגב ,מה שאערך אצלה כחתן ואגיל בה,
תפארת ישראל לפניו למעלה דיוקן שהשכינה היתה שורה על בני ישראל,
יעקב ,כך תהיה אז נפש כלכם בחייכם ,אגב זה) התפשטות כבודה (של השכינה) אך לא במלבושים שעלי ,כי-אם בה'
שהוא עודכם ביד ה' ,וזהו בעולם העליון בארץ, ובשכינה כחתן שישמח בכלה והכלה
שתגל בחתן ,ולא בפאר או בלבוש שעל
המתייחס אל שם ה' ,ובעולם הזה אשר אך לעתיד ,את וארצך ,תעלו מדרגה על כל אחד.
השכינה היא החופפת ומרחפת עליכם הקודם,
בכפיה ,בכלל כף צלה הוא אתה( ,את תעלי) והוא כי 'לך' יקרא 'חפצי
~ ~ ~
שזכיותיך נעשים מעיל וצניף לחופף על בה' ,שהוא( ,שיתגלה אשר) חפץ שם ( :8בנ"י ייקראו בשמו ית')
העולם ,שעל ידי כן הוא מולכת על הארץ ההויה בה (בך בכנסת ישראל) ,שהוא וראו גוים צדקך ,על היות לך חירות
כענין רוכב שמים בעזרך ,שאלמלא אתה יותר מהשראת שכינה (שם א-דני), ממלכיות ,הנה יראו גוים כבודך,
שהיא (חפצי בה) בחינת רצון של השם היתה מתרוממת מעל הארץ,
נמצא כי בכלל כף השכינה החופפת הגדול (הוי"ה), ועל חירות גם ממלאך המות אמר
וקורא לך כו' ,שכ"כ תמשול יותר מעל
תחתיה ,תהיה אתה כצניף נכלל בכף ,וע"י 'ולארצך' בעולה ,שהוא ,כי שכינה מלאך המות עד גדר שיקראו לך שם
כן תהיו ממלכת כהנים למלוך אז מלכות תשרה בה ,מה שבתחלה היתה שורה בך חדש,
ולא בה: שלמה בעולם,
כ"כ גדול ונורא מאד ,עד שלא אערב
וזהו וצניף מלוכה בכף אלקיך היא ופירש ואמר ,כי חפץ ה' בך ,הוא חפץ אל לבי ,עם היותי נביא ,לפרש איזה שם
שכינה כנודע ,וע"י כן לא יאמר לך עוד של שם ההויה הגדול. הוא ,ואומר שפי ה' יקבנו שאלמלא הוא
עזובה וכו'.
~ ~ ~ יקבנו בפיו ,לא היה לי לב לאומרו,
~ ~ ~
( :11אור מלאכי המצוות ,ועוד והוא ,כי הוא שם ה' ית' ממש ,והוא
הוספות שכר אור מאתו ית' ,יקבלו ( :10לעתיד יתעלו בנ"י להשראת מאמר רשב"ן בשם ר' יונתן ,ג' נקראו
בנ"י בגילוי ,עד שאף הגוים יודו בזה) שם הוי"ה ,וארץ ישראל יתעלה בשמו של הקדוש ברוך הוא ,צדיקים
לקבל בדרך ישר השראת השכינה) ומשיח וירושלם.
כל העמים יודו אושרך כי הנה ה'
השמיע אל קצה הארץ ,אמרו לבת ציון טרם יחטא אדם לא יפלא לומר, צדיקים דכתיב כל הנקרא בשמי כו',
הנה ישעך בא ,הנה שכרו אתו והוא כי שהיתה שכינה שורה על הארץ,
כמאמרם ז"ל ,כי( ,אחרי ש)חטא אדם משיח דכתיב זה שמו אשר יקראו ה'
שכר מצוה מצוה ,שהוא כי כל מצוה צדקנו.
שאדם עושה נברא בו מלאך שהוא נסתלקה לרקיע הראשון ,חטא קין
המצוה עצמה ,והוא המענגו ומעטרו והוא נסתלקה לשני וכו', ירושלם דכתיב ושם העיר מיום ה'
שכרו ,כמאמרנו על ועטרותיהם הנה (מזה) ,כי בתחלה היתה שורה על שמה וכו'...
בראשיהם, הארץ ,אך ,כאשר נתעכרה ,אמר שלמה ומאליהם יקראו לך כל הגוים שם חדש
וזהו הנה שכרו אתו ,כי המלאך שבכל כמתמיה ,האמנם ישב אלקים על הארץ?! אשר לא נאמר להם ,כי-אם ,פי ה' יקבנו
מצוה ומצוה בא אתו ,וגם פעולתו לפניו אך ,מושב אלקים היה באנשים, ולא נודע לזולתו ית' ,והם יאמרו אותו
והוא כי מלבד מה שהוא שכרו הראוי לו, בהיותם צדיקים ,כמאמר התורה ,ושכנתי מאליהם ,והוא כי יחשיבוך לאלוה בראות
עוד יש לו רוחניות אושר נוסף מאתו ית', בתוכם ומאמר ירמיה ,היכל ה' המה, כבודך ויקראוך בשם ה',
כד"א ,מה רב טובך כו' פעלת לחוסים בך, אך לעתיד ,שתזדכך (הארץ) והוא מה שעתיד הוא ית' לקרא את
שארז"ל כי הוא ית' מחדש ופועל אור כבראשונה ,אז ,לא יפלא שתשכון שכינה הצדיקים כמאמרם ז"ל ,עתידים צדיקים
שפע מאתו זולת קצבת שכרו ,ועל זה בארץ ישראל ,אף חוץ לבית המקדש. שיקראו בשמו של הקדוש ברוך הוא
אומר ופעולתו לפניו כי גם האור ההוא בא שנאמר כל הנקרא בשמי כו':
לפניו יתברך: ונבא אל ענין הכתוב ,אמר ,לא יאמר לך
עוד עזובה ,כענין ,ותאמר ציון עזבני ה', ~ ~ ~
9
ועתה בני הביטה וראה ,רעת הבלתי
רואה את הנולד .כי מי זה סכל ,ואין לב
ואז יכיר כל איש ישראל ,את כל מי
שהיצר לו ,וינקם ממנו ,והיד שנשתלחה
* קצורי * באורי * לקוטי *
שידע לקיים בריאותו שלא יחלה ,ולא אליו ,יראנה בין שני כלבים ,ויתקיים האלשיך הק'
ישמר ,ויחלה על בטחון התרופה!? מקרא שכתוב ,למען תמחץ רגלך בדם כו'.
וההיקש בזה ,כי מי (הוא בער ,שלא ובדבר הזה אחשבה יתכנו דברי דניאל
דרושים הקצרים ,פ' נצבים -וילך
~ ~ ~
ישים אל לבו כ)אשר יאמרו לו איזה (דרך ופתרונו על חלום נבוכדנצר ,באומרו,
אשר) תבחר ו(אשר זה) תקרב על עונך ,או באדין דקו כחדה דהבא כספא נחשא ( :1לפני הגאולה ,עדיין בגלות ,יהיה קיבוץ
(שיאמרו לו איזה דרך) תלך שבי ,וישכלך פרזלא אעא ואבנא ,שהוא ,כי מלכות גליות ממקומות מפוזרים ,אל מקום אחד)
חרב אויביך ,וכל אשר לך ,יאכל עם אשר ישראל ,שהיא אבן די לא בידין ,ידוש אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך
לא ידעת ,ומרעה אל רעה תלך ,עד תשוב ויפוצץ את כל המלכיות. יי א-להיך ומשם יקחך .והביאך יי א-להיך
מעווניך ,ואז יושיבוך על כנך ,ובנים אחרים והלא יקשה ,איך יתכן ,ובימים ההם אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך
תוליד ,ובתים אחרים תקנה ,ונכסים תקנה. הגוים הראשונים ספו תמו? ומה גם והרבך מאבתיך (פ"ל :ד-ה):
או( ,שתוכל לבחור) שטרם תבא אליך הכשדים ,שלא נשאר מהם עד אחד ביום אם יהיה נדחך בקצה השמים משם
הרעה ,תשוב ותתקן מעשיך ,ותשאר מפלתם ,ככל הדברים הרעים שבירמיה יקבצך כו' ואחר כך ומשם יקחך והביאך
שלו (בשלוה) בביתך ,ורענן בהיכלך, עליהם ,ואם כן ,איפה איכה תבא כל כו' .והוא מה שכתבנו פ' בחקותי על
בבניך ובנותיך אשר הולדת ,וארמנותיך רעתם כחדא בנפילתם? פסוק ,והבאתי אותם בארץ אויביהם ,כי
ובתיך הטובים ומקנך וכל מקנה קנינך אך בזה (הזהר) יתכן ,כי כלם ישובו לא נאמר מארץ אויביהם רק בארץ,
ופרי אדמתך ,ולא תורק מכלי אל כלי, ויבאו בימים ההם ובעת ההיא (בגילגול). שהוא ,כי יקבצם מכל העמים אל מקום
ובגולה לא תלך. אחד ,שגם הוא מארץ אויביהם ,ואחרי כן
וזה יאמר פה ,ונתן כו' על אויביך ועל
הנה ,מי בער לא ידע ,כי טוב טוב הדרך שונאיך אשר רדפוך ,שהוא את כל כללות, משם יקחם ויביאם אל הארץ הטובה.
האחרון מן הראשון, בכל הגליות ,אשר רדפוך ,כמדובר: וזה יאמר פה משם יקבצך ,אל מקום
כי הלא (אם יזכה לשוב בתשובה טרם ~ ~ ~
אחד ,ואחרי כן ומשם יקחך,
ייענש ויגלה בגלות) ,לא יהיה ,אלא כרועה
עדר זולתו ,בשכר ,שחייב להצילן ,עד כדי והביאך אל הארץ אשר ירשו אבותיך כו' ( :3מבאר חשבונו של עולם ,אשר לדחות
עת שובו בתשובה ,הוא נגד השכל) שהוא הטוב המקוה בקבוץ גליות בגאולה
דמיהן ,מדמי בעליהן ,והקשו בגמרא ,כי האחרונה .כי אז יתקיים וירשתה שהיא
מה ירויחו בעלים (בהצלת נכסיהם ,באם ירושה שאין לה הפסק .והיטבך והרבך ואתה תשוב ושמעת בקול יי ועשית את
חייבים לשלם כל דמיהם למציל)? מאבותיך .ואין זה רק בבית העתיד ,כי כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום .והותירך
ותרצו משום כושרא דחיותא ,שיותר יי א-להיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך בשני לא הטיב להם מאבותיהם:
חפצים בעלים בצאן שהורגל בהן ,מצאן ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטבה ,כי
~ ~ ~
אחרים ,שיקנה בדמיהן ,ומה גם עתה, ישוב יי לשוש עליך לטוב כאשר שש על
שישמח האיש במעשיו ,ובניו ובנותיו וכל ( :2לעתיד ,יראה כאו"א ,את גילגול אבתיך( .פ"ל :ח -ט):
קניינו אשר רכש ,מלאבד אלו ,וקנות המצערו בגלות ,בנקום ה' את נקמתו) אמר הוא יתברך ,הלא הגדתי לך את כל
כיוצא בהן. ונתן יי א-להיך את כל האלות האלה על אשר יקרך מהיום עד אחרית הימים ,כי
ועל הדרך הזה יאמר (משה) ,למה איביך ועל שנאיך אשר רדפוך (פ"ל :ז) :לא תתמיד בכשרון ,כי-אם ,שתעשה את
תחטא ,ושבת ,ותהיה גולה ,ותאבד כל (לעתיד) בימים ההם ,הוא מה שנראה הרע .וגם שלא תשוב בתשובה ,עד יבאו
אשר לך ,ובניך ובנותיך כמה פעמים, (כאו"א מאתנו) נקמת כל אויבינו עליך כל הדברים הרעים שבקללה,
בבטחון ,כי באחרית הימים אחדש אתכם ואחרי כן תשוב ,על פתגם מעשה הרעה ושונאינו אשר רדפונו.
בכל טוב? והלא ,טוב טוב לך ,כי מעתה, הבאה עליך ,מיראה ולא מאהבה.
טרם תגלה ,אתה בעצמך תשוב והוא מאמר ספר הזוהר על פסוק ,אשר
צבאו על ירושלים ,אשר יצבאו או ועם כל זה ,אשיב את שבותך וארחמך,
בתשובה .וזהו ,ואתה תשוב כלומר הצובאים לא נאמר ,אלא ,אשר צבאו ,ואשיב ,אקבצך גם מהגלות השנית ,גם
מעצמך ,ולא על (ידי העונש) כי באה שכל אשר הצירו את ישראל וירדפו ,מאז מהגלות הרביעית ,אם יהיה נדחך בקצה
עליך הקללה ,ושמעת כו'. נפרדו והלכו בגלות ,כלם יגלגלם ,ויביאם השמים משם אקבצך.
ותרויח ,כי והותירך ה' א-להיך ,אותך, ה' ,לקבל עונשם ,חיים כלם ,בימים גם אז ,לולא שאמול את לבבך ,לא
בארצך בכל מעשה ידך בפרי בטנך כו' ,כי תגאל הגאולה השלימה. ההמה ובעת ההיא.
טוב אשר לך ,משתאבדם ,ותקנה זולתם:
10
ועל ידי כן ,תעשה התשובה היא המצוה התורה) ,יתכן כי על (מצוה הכוללת כל ( :4כל יחיד ויחיד חשוב לפניו ית' ,כמו
האמורה למעלה ,והוא ,כי על ידי עסק המצוות ,מצות) התשובה הנזכרת שהאבות היחידים היו חשובים לפניו)
התורה ,נעשה (ונברא) ,בזכות התורה, למעלה ,ידבר .אלא ,שמדבריהם נקח ,כי אם תאמר נא ישראל ,הלא ,בכל
סניגור ,הוא כח קדוש המכניע את היצר פסוק כי תשמע כו' על התורה ידבר( ,בכדי) הייעודים האלה ,דברת אלינו בלשון יחיד
הרע ,ומאליה תבא המצוה שלמעלה, שעל ידה תמשך התשובה ,כמדובר. ואתה תשוב כו' והותירך כו' ,שיורה כי על
היא התשובה: ונאמר ,כי כהתימו לומר ,שעל ידי כל אחד ואחד ידבר,
~ ~ ~ לימוד התורה (תשמע תורת רבך) בבית והלא כמו זר יחשב ,היתכן ,שבשביל
( :6האמונה בשכר ועונש ,אע"פ המדרש( ,שאז כנ"ל ,עי"ז תשוב) יכנע יחיד ,תפליא לעשות ככל הטובה הזאת?
שעובדים שלא ע"מ לקבל פרס) היצר הרע ,ותבא התשובה ,אמר ,כי
המצוה הזאת כו' ,כאשר אמרתי לך ,שעל אל תתמה על החפץ ,כי הלא ,ישוב ה'
ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת ידי (שתשמע) הלימוד ,יכנע יצרך ותשוב, לשוש עליך ,כאשר שש על אבותיך כו',
הטוב ואת המות ואת הרע .אשר אנכי מצוך לומר ,כי כאשר באבות ,אחד היה
היום לאהבה את יי א-להיך ללכת בדרכיו אל יפלא עתה בעיניך ,נצוח את היצר אברהם ,ולא נמנע הוא יתברך מלהטיב
ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית הרע ,באמור (ותקשה) ,ומה ,אם טרם לו ,וכן יצחק ,אחרי מות אברהם ,ויעקב,
ורבית וברכך יי א-להיך בארץ אשר אתה אחטא ,גבר עלי והחטיאני ,ומה יעשה אחרי מות יצחק היה יחיד גם הוא:
בא שמה לרשתה .ואם יפנה לבבך ...הגדתי (היצר) ,אחר שהחזיק בי ,והוא (נעשה)
לכם היום כי אבד ...אשר אתה עבר את בעל הבית?! ,כי ישתרר עלי גם השתרר, ~ ~ ~
הירדן לבוא שמה לרשתה( .פ"ל :טו -יח): ולא אוכל לו ,ומה גם ,כי כח רוחני הוא, ( :5קרוב אליך התשובה מאד ,על ידי
הנה ללמד דעת את העם בא א-להים ואני חומר עכור לעמוד נגדו. לימוד התורה)
והוא כלל מאמר התנא באומרו' ,אל תהיו על כן ,אפשר יעלה על לב איש ,צריך כי תשמע בקול י-הוה א-להיך לשמר
כעבדים המשמשים את הרב על מנת כח אלהי רוחני מן השמים ,להתאזר נגדו. מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה
לקבל פרס' כו' ,ולסלק טעות צדוק ואם הכח ההוא נתנו יתברך למטה לארץ, כי תשוב אל י-הוה א-להיך בכל לבבך
וביתוס ,אשר עלה על לבם הזונה ,כי היה (יעלה על לב ,אשר) לא לנו הוא (הכח), ובכל נפשך :כי המצוה הזאת אשר אנכי
דעת התנא לשלול שכר ועונש חלילה. ומי יתן ,ידענו ,ונשלח ,אחר חכם חרשים, מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה
ולו חכמו ישכילו ,כי יש ויש שכר טוב אשר לו הכח ההוא (למצוא אותו) ,מסוף הוא .לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו
לעולם הבא ופירות בעולם הזה ,אלא, העולם ,ויודיענו! השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה.
שטוב לגבר יעבוד את קונו מאהבתו על כן אמר ,המצוה הזאת ,היא ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל
אותו ,ולא מאהבת שכר ,ויבטח בבעל התשובה ,לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה.
מלאכתו ,כי נאמן הוא לשלם שכרו: כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך
ופירש מה שאמרתי ,לא נפלאת היא ,כי לעשתו( .פ"ל :י -יד):
וזה ענין המקראות ,אמר ,ראה נתתי לא בשמים היא לאמר כו' .ומה שאמרתי
לפניך היום את החיים של עולם הזה על ידי ולא רחוקה היא הוא ,כי לא מעבר לים היא, כי תשמע בקול ה' בלי ספק ,כי תשוב כו'
קיום התורה ,כאומרו למעלה ,ולמען תחיון לבקש (חכם) היודע (כח) הנצוח ונעשנה, לומר ,כי תלך לבית המדרש ,שאז תשמע
ובאתם וירשתם כו' .וריבה האת (החיים), כי קרוב אליך הדבר מאד ,שהוא הלימוד בקול ה' א-להיך ,כי השומע תורה בבית
גם טוב העולם הבא ,הוא זולת החיים בבית המדרש שאמרתי לך( ,שעי"ז תקבל המדרש מרבו ,כשומע מפי השכינה כנודע,
(שבעולם הזה) ,יש (את) טוב ושפע תענוג כח) לעמוד נגד יצרך .שהוא (מרז"ל)' ,אם וגם שיהיה הלימוד בכונה ,כדי לשמור כו'
(הרוחני) ,כי מציאות החיים הם טפלים פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש'. הכתובה בספר הזה ,אז ,על ידי כך ,אמרתי,
לאושר התענוג ,והוא יקרא טוב באמת. כי תשוב אל ה' א-להיך בכל לבבך ,בשני
ואת המות שבעולם הזה ,וריבה האת גם וזהו אומרו בפיך ,שהוא הלימוד ,ועל יצריך .והוא כנודע מאמר רבותינו ז"ל ,כי,
אל כריתת הנפש משורש חייה (הרוחני). ידי כן יטהר לבבך ממחשבות רע ויטפל אם פגע בך מנוול זה ,משכהו לבית
ואת הרע שהוא ייסורי העולם ,וריבה האת בטוב לעשותו בפועל. המדרש ,אם אבן הוא נמוח כו':
את הרע שאחר המות ,הוא ייסורי גהינם. (וראיה שעל לימוד התורה מדבר):
ואמר ,ראה נתתי לפניך היום את החיים, ועל פי דרך זה ,יהיה מאמרם ז"ל,
ואמר קרוב ,לשון זכר ,וכן אומרו לעשותו, שאומרים ,כי המצוה הזאת ,על (מצות
הם חיי העולם הזה .ואמר ואת לרבות חיי ולא אמר (על המצוה) לעשותה! אלא,
העולם הבא ,הנאמרים בתורה ברמז .ואת לימוד) התורה הנזכרת ידבר.
שאינו חוזר אל המצוה ,האמורה למעלה,
הטוב שבעולם הזה .ובמלת ואת רמז של כי-אם ,אל הלימוד כמדובר ,העוזר אך ,לבל יתפרש ,אומרו המצוה ,רק על
העולם הבא .ואת המות של העולם הזה, להכניע היצר הרע. מצוה פרטית (מצוה פרטי של לימוד
11
לאהבה כו' ,אך החיים ,על ידי דבקה בו ,מאומרו וקראת (עם א') ,רמז אל וב'את של העולם הבא .ואת הרע וייסורים
בעבדך אותו ,מאליו ימשכו לך ,כדבר המשחית הנברא בעונותיכם ,כי הוא של העולם הזה ,וב'את רמז של העולם
טבעי .כי הוא יתברך ,אשר דבקת בו ,הוא יקרא לפניכם ,כי תיסרכם רעתכם (וכמו הבא .אך כל זה הוא ,שנתתי לפניך לבד:
חייך ,עודך בעולם הזה ,כי הצדיק ,להיותו תקרא מוסר לפניכם). אך ,אשר אנכי מצוך היום הוא ,בל
~ ~ ~
דבק בו יתברך ,יקרא חי בעולם הזה ,הפך תעבוד מיראת המות והרע או לאהבת
הרשע ,וכמאמרם ז"ל ,על פסוק ,ובניהו בן השכר ,רק לאהבה כו' שתעבדנו מפאת
יהוידע בן איש חי .ואורך ימיך ,בעולם הבא( :11 ,בנים הנענשים על חטא אבותם,
הם גילגול אבות ההם בעצמם) אהבה לבד ,ללכת בדרכיו כו' למה שהם
אחר המות ,וגם לשבת על האדמה אחר דרכיו יתברך ולמה שהם מצותיו וחקותיו:
שנית כיוון באומרו (וקראת עם א'), התחיה ,בגוף ונפש עם אבותיך ,כמדובר:
לסלק קושי גדול הנופל בתוך דבריו, ולא שתטעה חלילה לומר שאין עונש
~ ~ ~
והוא ,כי ,אם דור אחד יעשו את הרע, או אין פרס ,או( ,שעכ"פ תטעה לומר)
( :8שבועת הארץ לאבות היתה שיזכו ויאריכו לו שנים או שלשה דורות או שאם תעבוד שלא על מנת לקבל פרס,
לתחייה ,ולירושת הארץ ביחד עם ארבעה דורות ,ואז יפקדו הכל ,והלא כמו (אז) שלא יתנוהו לך.
זר נחשב ,כי אבי אבות יאכלו בוסר ,ושני זרעם) כי-אם ,שאתה תעשה את שלך ,ואז
לשבת על האדמה אחר התחיה פה( ...שיניים של) בניהם תקהינה? הוא יתברך ,יעשה את שלו ,ויוסיף לך אז
וזהו אשר נשבע ה' לאבותיך כו' לתת להם ,על כן בא משה ברוח קדשו ותקן ואמר, יותר (ע"י שתעבוד שלא ע"מ לקבל
שהוא כמאמרם ז"ל ,שהוא אחר התחיה ,וקראת אתכם הרעה ,לומר ,כי הרעה אשר פרס) .כי הלא ,בעשותך מאהבה ,מאליו
(והראיה) ,כי בעולם הזה לא ניתנה הארץ עשו ,תקראם ממקומה (בשמים) ותביאם ימשך לך שוחיית ורבית כו' גם שלא
להם (לאבות) ,רק לזרעם ,וזה אמרו בגלגולים ,כ(מאמר) רבי שמעון בן יוחאי, תעשה למען זה.
רבותינו ז"ל ,באומרו ,לך ולזרעך אתן .וזה לפקוד עליהם ,כפי רשעתם ,וזהו וקראת וירמוז בני חיי ומזוני שהמה כללות
אתכם הרעה באחרית הימים .נמצא ,כי יכוין פה ,שיזכו בניהם עמם ,בארץ. אושר העולם הזה .ועל חיי אמר וחיית ,ועל
אשר אכלו בוסר (בגילגול זה) תקהינה ~ ~ ~ בני אמר ורבית ,ועל מזוני אמר וברכך כו':
( :9הידיעה אינו סותרת הבחירה) שיניהם (בגילגול הבאה) .וזהו אומרו וגם( ,כמות שהוא לענין השכר ,כן הוא
וקראת ,לשון קריאה כמשמעה. כ)שלא תעשה ליראת העונש ,לא שיבצר
והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות
~ ~ ~
וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא ממך (העונש) אם תעשה את הרע ,כי ,אם
תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר ( :12קולו של משה למעלה מן הטבע, יפנה לבבך כו' הגדתי כו' כלומר ,איני מגיד
הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ להורות כי קולו הרי הוא מן הא-להים ומקלל ,כי-אם( ,כמו שהגדתי סיפור)
אשר יעננו בקול) אשר נשבעתי( :פל"א :כא) מגיד אשר יהיה מעצמו ,נמשך ,מאשר
לא טוב תעשה.
ואחר אומרו יתברך את אשר ירשיעו ,וידבר משה באזני כל קהל ישראל את
~ ~ ~
אמר ,לא שיחוייבו (ויוכרחו) על ידיעתי ,דברי השירה הזאת עד תמם( :פל"א :ל)
כי תהיה (הרע) מכרחת ,כי-אם ,שאני יאמר ,כי להורות ,כי כל דברי השירה ( :7רוח הקודש ועוד מדרגות שזוכים
מגיד ,כי ידעתי את יצרו ,המוכן להחטיא ,מאתו יתברך היה ,ולא מאתו (משה) ע"י שעובדים שלא ע"מ לקבל פרס)
אך (ידיעתי לא תכריחם ,ו)לא יבצר בבחירת עצמו ,ועל כן ,עם היות בעת מה שאמרתי שתבחר בחיים ,לא
סילוקו ,שדרך אנשים ,שיחלש כחם מהם (הבחירה ל)הכניעו... שתעבוד לאהבת החיים ,רק לאהבה את
ועם כל זה ,יש תקוה בטוחה לשוב על מלהרים קולו ,אמר ,כי משה ,עם היות ה' א-להיך ,מהדרגה אל הדרגה ,עד גדר
ידי התורה( ,כי הרי ענתה השירה) שלא (שדיבר עם כולם) שששים רבוא יחזיקו שמע בקולו (ממש) ,היא השגת רוח
שנים עשר מילין ,עם כל זה ,נשמע קולו תשכח ,כי התורה תחזירם למוטב: הקדש ,כמאמר רבי פנחס בן יאיר,
ונכנס באזניהם. ~ ~ ~
'זהירות מביאה לידי זריזות כו' עד אומרו,
וזהו וידבר משה באזני כל קהל ישראל את 'מביאה לידי רוח הקדש' ,ועל ידי כן,
( :10שכר העבירה הוא אותו העבירה ולדבקה בו כי הוא חייך .וזה בשלש זמנים,
דברי השירה הזאת עד תומם ,ואין זה כי- בעצמה)
אם ,באשר ה' אתו ,וכל אשר הוא עושה, אחד כי הוא חייך בעולם הזה ,ואורך ימיך
ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הוא יתברך היה העושה ,למען יאמינו ,כי בעולם הבא עולם שכלו ארוך ,לשבת על
הזאת על ספר עד תמם ...וקראת אתכם הוא יתברך המעיד בם את כל דברי השירה האדמה אחר התחיה פה...
הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעצם ,אלא שהוא על ידי משה ,כי על כן ושיעור הכתוב ,מה שאמרתי ובחרת
משה ידבר ,והא-להים יעננו בקול: בעיני יי( ...פל"א :כד-כט): בחיים ,לא שתעבוד בשביל החיים ,כי-אם,
12
אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום. שמא תאמרו ,לא ימנע ,או אתה משה * קצורי * באורי * לקוטי *
(פכ"ט :יא .יג -יד): כורת הברית ,או הוא יתברך,
כל איש ישראל אשר בארץ המה גם כי אם אתה הוא הכורת ,אינך יכול ,רק אל האלשיך הק'
נפשם בגויותם לא נאמר שאין נשאר לנפש
ורוח שארית למעלה ,כי לא כן הוא ,כי אין
אשר הם בגוף ונפש (עכשיו) ,אך לא אל
נפשות כל דורות הבאים ,כי רוחניות,
פנינים הקצרים ,פ' נצבים -וילך
~ ~ ~
רוחני נוסע ממקום למקום שלא ישאר ובשמים המה, ( .1אצל השי"ת ,נחשב כל יחיד
מאיכות מציאותו במקום שנסע משם ואם הקדוש ברוך הוא הוא הכורת מישראל ,לעם השלם)
כנודע ליודעי חן ,ומה גם לנפש שהיא חלק הברית ,הלא לא יהיה ,רק לנפשות הבאות, לעברך בברית יי אלהיך ובאלתו אשר יי
אלוה ממעל .ועל כן כל נפש ונפש יהיה ולא עמנו אנחנו ,שהרי עתה ,לא ידבר אלהיך כרת עמך היום .למען הקים אתך
שורשה למעלה בקשר אמיץ עם שורשו אלהים עמנו ,כאשר במתן תורה להשביענו, היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר
לאשר לא הפסיק והבדיל על ידי אשמותיו דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם
כאומרו ,עונותיכם היו מבדילים כו': ואם נאמר ,כי אתה תשביע אותנו
(בגוף) ,והקב"ה את הנפשות ,למה נגרע ליצחק וליעקב (פכ"ט :יא -יב):
ונבא אל הענין ,והוא כי הלא יקשה על מהדורות הבאים? לעברך את כל יחיד ...ואל תתמה לומר,
אומרו טפכם כו' כי הלא הטף הם קטנים כי במה נחשב יחיד להחשיבו כל כך ,כי
ואיך ישביעום ויקבלו אלה, לזה אמר ,ולא אתכם כו' ,והוא בשום לב
אל אומרו ,לפני ה' אלהינו ,על אשר ישנו הלא רצונו יתברך למען הקים אותך ,עם
נמצא שאין כריתות הברית רק עם פה ,ולא על אשר איננו פה! היותך יחיד ,לו לעם ,כאילו עם שלם הוא
הגדולים, כל יחיד מכם.
אך יאמר ,אל יעלה אל רוחכם,
וגם הנפשות הבאות לדורות הבאים שהאלהים בשמים ואני על הארץ ,ואתם ולא עוד ,כי אם ,שאינו כמלך שאין כבודו
עדיין לא היו. עמי ,אך נפשות העתידות ,עם ה' למעלה. מלוך על מתי מעט ומכל שכן על איש אחד.
לזה אמר ולא (תדמו אשר) אתכם אך הוא יתברך מכנה אלהותו על איש אחד,
א :כי הלא ,אשר ישנו פה עמנו בגוף ונפש, וזהו אומרו ,והוא יהיה לך לאלהים.
לבדכם אשר אני דובר אתכם שהם הם לפני ה' אלהינו ,כי פה הוא יתברך,
הגדולים אנכי כורת כו' ו(לא תדמו אשר) ואל תתמה (על החידוש ,כי כבר ראית
לא את הטף מן הטעם הנזכר ,ו(לא תדמו ב :ואת אשר איננו פה ,הם הנפשות, כזאת) ,כי הלא הוא כאשר דבר לך ,והוא
אשר) לא את הדורות הבאים. אינם בשמים ,כי-אם ,עמנו היום ,עמי במה שדבר לך פנים בפנים ושמעת קולו
נמצא ,כי הנשמות עמי ועמכם פה, שהוא אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה
כי הנה את אשר ישנו פה עמנו כקטון
כגדול אשר הם בחיים לא נפסקה נפשם ואם כן ,גם את הנפשות אני כורת ברית הלא לא אמר אנכי ה' אלהיכם כי אם
מלמעלה ,כי אם ,עודנו עומד לפני ה' בשליחותו יתברך ,עמנו הוא ,עם כל אלהיך לשון יחיד.
אלהינו ,וה' אלהינו פה הוא ,כאומרו אתם הנפשות העתידות ,ועם הגופים. והוא מאמרם ז"ל ,שהיה הפיוס שפייס
נצבים כו' לפני ה' ,כי שורשם עמו יתברך, ושיעור הכתוב ,ולא אתכם לבדכם אנכי משה על עון העגל' ,כלום אנכי ה'
כהקדמה שהקדמנו ,אלא שאין נראים כורת ,כלומר להיות אנכי הכורת ,שאין בי אלהיכם אמרת? אלהיך אמרת!'...
לנו ,ואם כן השבועה תחול בנפשותם, כח לכרות עם הנפשות אשר בשמים עם וכן אל תתמה ,שזהו כאשר נשבע
כאשר ביתר נפשות הדורות הבאים. ה' ,כי האלהים פה ,עם אשר ישנו פה בגוף, לאבותיך כי סגנון השבועה היה להיות לך
וגם הנפשות הבאות ,כי ואת אשר איננו ואני ואתם עם הנשמות ,כי אשר איננו פה לאלהים ולזרעך .הרי שהיתה השבועה
פה ,גם הוא עמנו היום ,לבא גם המה בברית -הם הנשמות -עמנו ועמכם הם, על יחיד כאומרו לך ,וגם באומרו זרעך,
ואלה הזאת ,וזה מוכרח שאם לא כן גם ובהורמנותא דידיה אני כורת עתה הברית: אפילו אחד נקרא זרע:
בברית הר סיני איך נתחייבו הטף ,בגדלן: ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ( .3מכיוון שרוחני נשאר תמיד במקורו ( .2מכיוון שנתגלה אשר השי"ת פה,
( .4כאשר השי"ת מרחק את בני ישראל, אע"פ שגם הולך ממקום למקום ,לכן אשר הוא ית' למעלה ולמטה
הוא דרך הדחה ,שיש בו קירבה) כל בני ישראל נמצאים תמיד לפני כאחת ,על כן כל נשמות ישראל,
ה' ,אשר שם שורש נשמות ישראל) שהיו ,ושיהיו ,הם עמנו נמצאים
והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה אתם נצבים היום כלכם לפני יי פה שהשי"ת מאחדנו)
הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית אלהיכם ...ולא אתכם לבדכם אנכי כרת
אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יי אלהיך הזאת ואת האלה הזאת .כי את אשר ישנו את הברית הזאת ואת האלה הזאת .כי את
שמה( .פ"ל :א) פה עמנו עמד היום לפני יי אלהינו ואת אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יי
אשר איננו פה עמנו היום( .פכ"ט :יג -יד):
13
הכום ,כמאמר הכתוב בסיחון ,ויכהו ( .6שלא יטעו לאמר אשר משה רבינו הדיחך ,כלומר ,לא השליכך ונתרחק
ישראל לפי חרב ,ובעוג ויכו אותו כו', מת מחמת חטא ,כי מלאו ימיו) ממך ,כזורק חפץ מידו ומפרידו
פ' וילך :ויאמר אלהם בן מאה ועשרים מעצמותו ,כי אם ,כמדיח ,ודוחף דבר
כי ,אם (אע"פ) שישראל הכום, בידו לאט לאט,
(אעפ"כ) אליו יתברך יתייחס הדבר ,וזהו שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת
אשר השמיד אותם כי הכניע מזלם ,וניתן ולבוא( ...פל"א :ב): אשר יש (באופן זו) שני דברים (מעלות),
להם כח להכותם: בא בלשון חבה ,לדבר ולומר על לבם א :שיד המדיח דבקה תמיד בנדח,
ושמא תאמרו למה לא יעשה בדרך לאמר ,אל יצר לכם על פרידתי ,לא מצד ב :וגם הוא ...לאט ,ולא כזורק בחמת
האחרת ,לזה אמר ונתנם ה' לפניכם ,ולא עצמי ,ולא על עצמכם. כחו ומרחיקו כמו רגע:
יהרגם הוא שלא בפניכם כאשר עשה על הנוגע אל עצמי ,אל תחשבו כי חסרו ~ ~ ~
בימי חזקיה ,או כדרך אסא ,הלא הוא, ימי על מי מריבה ,כי אינו כן ,כי הלא בן מאה ( .5קירבת ה' אשר לבעלי עבירה,
ל'מה שועשיתם אותם ככל המצוה, ועשרים שנה אנכי היום ,כי היום הושלמו ע"י תשובה מאהבה)
שתעשו המצוה בידיכם ,של ,לא תחיה הימים מאה ועשרים שלימות ,כי כן ימלאו ...כי ישוב יי לשוש עליך לטוב כאשר
כל נשמה ,ויהיה לכם הזכות הלזה: ימי הצדיקים שנים שלמים מיום ליום. שש על אבתיך .כי תשמע בקול יי אלהיך
~ ~ ~
וידוע היה לדור דעה ,כי זה קצבת ימים לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר
( .8כל התחזקות הנצרכת שלא לפחוד מן כד"א ,בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה התורה הזה כי תשוב אל יי אלהיך בכל
השונאים ,הוא רק כאשר יש פירוד, ועשרים שנה ,ואמרו רבותינו ז"ל ,בשגם לבבך ובכל נפשך( .פ"ל :ט -י):
אבל כאשר יש אחדות ,גם זאת לא
נצרכת ,כי אז לא יבא להם מורא כלל) מאה הוא משה בגימטריא ,ומידת ימיו כי ישוב ה' כו' ,לומר אל ישיאך לבך,
ועשרים שנה. היתכן ,ישא פניו הוא יתברך אלי ,אחרי
חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו שובי ,והלא אנוש כערכי ,אם אחטא לו
ומה שענש אותי הוא יתברך ,אינו לקצר מפניהם כי יי אלהיך הוא ההלך עמך לא פעם ושתים ,ומה גם אם אכעיסנו גם
ימי ,רק שלא אוכל עוד על פי גזרתו להיות ירפך ולא יעזבך( .פל"א :ו): כעס בעבור הרעימו,
המוציא והמביא את ישראל ,וזהו אומרו
לצאת ולבא וזהו אומרו ,לכן לא תביאו כו' :אמר מה שתצטרכו להתחזק כי גם ,כי אבקש מחילה ממנו ,לא ישא
ולהתאמץ ,בל תיראו ואל תערצו מהבטת פני ,אם לא מדי דברי בו ,זכור יזכור את
~ ~ ~
פניהם ,הוא בהיותכם בלתי בעלי אחדות אשר העזתי פני נגדו ,ומעיו ירותחו ולא
צריך ומתייחסים לרבים ,כי על כן אמרתי ( .7השי"ת ,הכל יכול ,אינו
למלחמותינו ,אלא לזכותינו
ידמו ,ומה גם ,מלך מלכי המלכים הקדוש
בלשון רבים חזקו כו'( ,ואמצו ...אל במצות ,לא תחיה)... ברוך הוא ,כי אנוש רמה ירבה לפשוע לפניו,
תיראו ...ואל תערצו) היעלה על לב ,לעולם יעלה על רצון קונו
יי אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את
הגוים האלה ...ועשה יי להם כאשר עשה אך אם תתאחדו ,אינכם צריכים דבר, לעולמי עד .והלא אין לפניו שכחה ,וכאשר
לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר כי ה' אלהיך עמך כו' ומורא לא תעבור יבא לרחם עליו יהיו נגדו יתברך כל רוע
השמיד אתם .ונתנם יי לפניכם ועשיתם להם עליכם ,כי הלא ה' אלהיך עמך לא ירפך, מעלליו אשר פעל ועשה ויהיה ה' כאויב לו.
ככל המצוה אשר צויתי אתכם (פל"א :ג -ה) :מלהיות לך רפיון ,וכל שכן מורא ותשות על כן אמר אל תחוש כי הלא ישוב ה'
כח ,ולא יעזבך מהיות עמך להמיתם על לשוב לשוש עליך לטוב עם שחטאת
ה' אלהיך בעצמו הוא עובר לפניך הוא ידיך( :ע"כ אמר בל' יחיד ,א-להיך... ושבת ,כאשר שש על אבותיך ,עם שלא
ישמיד כו' ...והנה היותו יתברך עושה עמך ...לא ירפך ...ולא יעזבך) חטאו מעולם.
המלחמה ,אפשר שנותן חרב איש באחיו,
~ ~ ~
וכל העם נצבים אך לפשט החללים ,או ולא עוד אלא שיעלה (ויחשיב) הקדוש ברוך
( .9רמז לחמשה חומשי תורה ,בפסוק
שהוא יתברך מכניע מזלם ,וישראל הוא עליך ,כאילו קיימת מצותיו ועשית
של ספר תורה שכתב משה) זכיות ,אחר שתשוב מאהבה בכל לב ונפש.
הורגים עם הרוג.
ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל כמאמר רז"ל בגמרא ,ריש לקיש אמר
על כן אחרי אומרו ה' הוא עובר כו' ,הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יי גדולה תשובה שזדונות נעשים לו כזכיות,
אמר ,אל יעלה על לבבכם ,שהוא יתברך ואל כל זקני ישראל( .פל"א :ט): ומסקינן שהוא כששב מאהבה .וזהו אומרו,
יהרגם ,או יתן חרב איש באחיו ואיש כי תשמע כו' לשמור מצותיו וחקותיו ,אימתי
אפשר רמז החמשה חומשים .ראשון ברעהו,
ויכתב משה ,שני את ,שלישי התורה, תחשב כעושה כל מצות אלו וזכיות אלו ,כי
כי אם ,ועשה ה' להם כאשר עשה רביעי הזאת ,חמישי ויתנה. תשוב אל ה' כו' ,וזה בהיות בכל לבבך ובכל
לסיחון ולעוג ,שהוא הכניע מזלם ,וישראל נפשך שהיא מאהבה.
~ ~ ~
14
לעתיד לבא וכו' ,ושם ביארנו באר
היטב שהן ב' מיני שפע אורות,
להם אקרא מעתה ,פקח קוח ,כי
הקריאה עושה רושם לבל יתבטל
* קצורי * באורי * לקוטי *
שבא' יש להם חירות משעבוד הדבר לשום סיבה כנודע ,כי כל דבר האלשיך הק'
היוצא מפי הקדוש ברוך הוא לטובה
מלכיות,
אינו חוזר ריקם: הכנה לשבת קודש
ובא' ממלאך המות,
ועדיין אין הנשבר לב ,נחבש בזה ,כי- שילומא דנחמתא
ועל שומה זו יאמר ,לשום לאבלי ציון, אם בזאת שנית, ~ ~ ~
שומה של אורות ,לתת להם השומה
ההיא ,פאר שהוא זיו ,שיהיה להם פאר והיא כי באתי לקרא שנת רצון לה', הקדמה להפטרה
כתפילין ,שיראו כל עמי הארץ ויראו הוא שם ה' ,כי איננו ברצון עד יושלם ישעיה פס"א( :א-ג) רוח א-דני י-הוה
מכם ,שהוא חירות משעבוד מלכיות, שמו ,כי כעת יד על כס יה ,כי אין שמו עלי יען משח י-הוה אתי לבשר ענוים
תחת אפר ,של שעבוד ,כמה דאת אמר שלם בארבע אותיותיו עד ימחה את שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים
הכפישני באפר ,ואומר ,כי אפר כלחם זכר עמלק ,ומעתה קורא כי עתיד לבא דרור ולאסורים פקח קוח :לקרא שנת
אכלתי ,האמור על השעבוד ,וגם שנת רצון לה' ,וכן יום נקם לאלקינו הוא רצון לי-הוה ויום נקם לא-להינו לנחם
השומה ההיא ,לתת להם שמן ששון שם אלקים ,שהיא שכינה שהיא בגלות כל אבלים :לשום לאבלי ציון לתת להם
תחת אבל המות ,שהוא חירות ממלאך כביכול ,ועתידה לינקם על זה ,וזהו ויום פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל
המות: נקם לאלקינו ,הוא שם אלקים שהיא מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם
שכינה כמדובר ,הרי שני משכונות אילי הצדק מטע י-הוה להתפאר:
~ ~ ~
לבטחון תשועת ישראל ,כי לא יעזוב
הוא ית' שם ה' בלתי שלם ,ולא את פשט ב :או יאמר ,מה הוא ('לשום') רוח א-דני ה' עלי וכו' .הנה שיבחו
שכינתו בגלות באופן שיום רצון לה' השימת עין שיושם עליהם? רז"ל מדרגת נבואת ישעיה ,ודמו אותה
לנבואת מרע"ה באומרים ...ישעיה,
ויום נקם לאלקים ,הם משכונות הלא הוא לתת להם פאר תחת אפר שהיה שקול ,כמי שנאמר בו פה אל פה.
לבטחון גאולתנו כי אז נגאל בודאי ,וכל וכו', ונבא אל הענין ,והוא כי אומר הנביא
זה הוא לנחם כל אבלים ,כי ע"י ב'
ויתכן כיון תמורת יתרון בכל חלקי משכונות אלו נתנחם: הלא אמרתי טובות ונחמות על הגאולה
האדם ,על חלק הגוף הוא אומר פאר אחרונה ,מעתה התחזקו באמונת
~ ~ ~
תחת אפר ,הניתן בגוף במקום הנחת הגאולה ,וכל הטובה אשר אני דובר כי
פאר תחת אפר :פשט א :והנה יש ב' תפילין ,ויהיה להם פאר. הלא דעו כי אשר הושפע עלי רוח
מיני אבלים, נבואיי מלמעלה ,מבחינת א-דני אלקים
שהוא ,כי לעתיד ישוב זיו הפנים
וקומה שהוסרו מאדם (הראשון) ,כי יש אבלים על ציון ,הם ישראל, שהוא באותיות ההויה ונקודת אלקים,
ויש פמליא של מעלה ,מלאכים שתי אלה ,הם מהששה דברים שחסרו שהוא מבחינה גבוה מאד ,לא הייתי
בעולם ,ויחזרו כשיבא בן פרץ הוא מלך זוכה לכל המדרגה הזאת ,אם לא יען
מתאבלים על גלות השכינה, משח ה' אותי לבשר ענוים ,שזה הוראה
המשיח,
ע"ד מאמר ספר הזוהר ,על( ,ואשלם כי נכון הדבר.
נחומים) לו (לבני ישראל) ולאבליו ותחת אבל ,המתייחס אל הנפש כמה
(למלאכים) ,ועל ,דרכי ציון אבלות דאת אמר ונפשו עליו תאבל ,יותן למו והוא מאמר תנא דבי אליהו ,כי ישעיה
שמן ששון שהוא גדולת תענוג ,וזהו נבחר להנבא ישועות ונחמות מכל שאר
שהוא על המלאכים, הנביאים ,ושמא תאמרו ,מה בצע
שמן ששון תחת אבל,
ובייחוד ,לשום לאבלי ציון שומה א' בבשורת ענוים מעתה קודם שום חרבן,
שעל ידה יוכנו לתת להם פאר כו' ,והוא ועל הרוח ,שלמעלה מהנפש ,שהיתה ומה אועיל בשליחותי עתה לכך ,הלא
ענין מאמרם ז"ל פ' רבי עקיבא ,עד כה רוח נכאה ,יותן מעטה תהלה הוא כי שלחני לחבוש לנשברי לב ,אשר
כשהקדימו ישראל נעשה לנשמע תחת היות רוח כהה .והוא הנודע מספר יבואו לישבר לבם מאורך הגלות ,פן
שבאו ס' רבוא מלאכים וקשרו ב' הזוהר ,כי מרוחניות קדושת המצות, יבואו להתייאש חלילה לקרא מעתה
עטרות בראש כל א' מישראל ,נעשה מלבוש אל הרוח בגן עדן ,ואמר, לשבויים דרור הם גלות יהודה,
שעליהם נאמר הורד עדיך וכו' ,ואמרו כי אז תתלבש הרוח ממעטה תהלה ולאסורים הם השבטים ,כד"א לאמר
שעתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן ההוא: לאסורים צאו ,שאינן שבויים רק
~ ~ ~ אסורים ,כי סגר עליהם נהר סבטיון,
15
שבהיותנו צדיקים וקדושים ככל הכתוב ואמר שוש אשיש בה' על שני דברים. ביאור הנביא המשולב נעתק מחומש 'שימה בפיהם'
למעלה ,אנו מוכנים לקבל צדקה זו שלא (ישעיהו פרק ס"א -ס"ג)
א' ,שוש על השתלם שמו יתברך,
ישלטו בנו ,כאשר הוכנה הארץ להוציא
צמחה צדקה לבע"ח שאין בם חטא ,ועל שנית ,על התחברו אלי כד"א שמחו
מעטה תהלה אמר שכגנה זרועיה תצמיח, צדיקים בה' ,וכאומרו למעלה ועליך יזרח ה',
כך יחוייבו לנו חלוקי דרבנן ,כי מזרועינו וזהו שוש על מציאות כבודו ית',
שזרענו מצות ותורה ,גדלים כגנה אשיש בה' שהוא על היותי ,בה' נמצא עמו,
שזרועיה תצמיח ,כך ג"ע העליון מצמיח
לנו מעטה תהלה ,ושיראה נגד כל הגוים כי אך בשכינה גם בגלות היתה עמי לכן אין
אחר שיש לנו חירות ממ"ה וחיים לנצח, בדבר כפל ,כי-אם תגל נפשי באלקי על
יהיו לנו אור חלוקי דרבנן מאיר בגוף צאתה מהגלות ,כי משתי בחינות אלו
ונפש ,לעיני כל הגוים כענין נתן דצוציתא: שהם כבוד השני שמותיו ית' אעשה עיקר,
(פרק ס"ב) משיב הוא ית' ואומר ,למען כי על הנוגע אלי שהוא כי הלבישני בגדי
ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט, ישע ,ע"י תתו לי פאר תחת אפר ,שמן ששון
עד יצא כנוגה צדקה ,שהצדקות וכשרון תחת אבל ,שהן ב' לבושי שפע של ישע,
מצות שעשת ,שנעשו מעטה תהלה אור שהם לגוף ישע של שעבוד מלכיות
חלוקי דרבנן ,יהיה מאיר לעיני הגוים וממלאך המות ,וכן מעיל צדקה שיעטני
כדבריכם, לנפש ,שהוא מעטה תהלה שהוא חלוקא
דרבנן ,שנעשה לה לבוש מרוחניות המצות,
אלא שאמרתם שהוא כדבר שמצמיח אין לי מאלה עיקר שמחה ,כי הלא מה
מאליו ,אפי' בגוף ונפש אני אעשנו ,למען שהלבישני בגדי ישע ,הוא לי כחתן יכהן פאר אלשיך :שוש אשיש בה' תגל נפשי באלקי
ציון שיצא כנגה מאיר ,שהיא יותר מאור כך הוא גופי ,שע"י מה שכיהן ועבד בתורה וכו' .הנה למעלה אמר ,לקרא שנת רצון וכו'
סתם ,וישועתה שהם בגדי ישע לבושי ומצות ,ניתן לו הפאר של בגדי הישע ושכרו ויום נקם לאלקינו ,וביארנו כי השם הגדול
פאר תחת אפר ושמן ששון כו' ,שהם הוא ,ומה שהנפש תעטה מעיל צדקה ,הוא יהיה לו רצון לעתיד בזמן הגאולה ,כי יהיה
חירות ממלכיות וממלאך המות ,גם זה ככלה תעדה כליה שקנתה בכונתה במצות, שמו שלם ,משא"כ עתה כי שתי אותיותיו
אעשה ,שישועתה ממלכיות וממ"ה לא בלתי מחוברות עם השתים האחרונות,
בלבד לא ישלטו בכם ,כי-אם שהישועה אך מה שאשמח בעצם אינו אלא על
קדוש שמו ית' ,שהוא למעלה מכל מתן כד"א כי יד על כס י-ה וכו' ,וזהו שנת רצון
עצמה שהיא התלבשות אורות ישועות, לה' ,וגם יום נקם לאלקינו הוא שם אלקים
שהוא העדי שהתנצלו בני ישראל בהר שכרי,
שהוא שכינה שבגלות כביכול ,כי אז תצא
חורב ,יהיה כלפיד יבער במבקשי רעתם וגם על היותו עמי כי מאין זכיתי אל כל ותנקם מאויבינו.
בשתי הבחינות ,וכדברך שתחפוץ המעלה והאושר הזה,
שיאירו אורות מעשה צדקות מצוותיך עוד שנית ,אמר כי ישים לנו הוא ית'
הם חלוקי דרבנן לעיני הגוים כן אעשה: משא"כ בפאר תחת אפר ושמן ששון פאר תחת אפר ,מעטה תהלה תחת רוח
תחת אבל ,שהוא חירות ממלכיות כהה,
כי הנה וראו גוים צדקך ,ועל היות לך וממלאך המות וגם מעטה תהלה הוא
חירות ממלכיות ,הנה יראו גוים כבודך, חלוקא דרבנן ,בגוף ונפש בהיותי חי והנה היה הדעת נוטה כי כל שמחת
לעולם ,כי בשני אלה הייתי כמקבלם ישראל בגאולה ,היא על הנוגע אל עצמם,
ועל חירות גם ממלאך המות אמר וקורא שיהיה להם לבוש פאר ומעטה תהלה,
לך כו' ,שכ"כ תמשול יותר מעל מלאך מאליהם ,כחתן יכהן פאר וככלה כמדובר,
המות עד גדר שיקראו לך שם חדש, ופירש ואמר ,לא שאחזיק טובתם אמר שאומרים ישראל כלם כאחד
לעצמי בעצם ,רק שהם מאתך שעשיתם בלשון יחיד שוש אשיש בה' ,שהוא על
כ"כ גדול ונורא מאד ,עד שלא אערב שנת רצון לה' על הנוגע אל כבודו ,וכן תגל
אל לבי ,עם היותי נביא ,לפרש איזה שם כדבר טבעי ,כי הם ענין החירות כארץ
תוציא צמחה ,שהוא מהטבע שהטבעת נפשי באלקי הוא שכינה ,שעליה אמר
הוא ,ואומר שפי ה' יקבנו שאלמלא הוא ויום נקם לאלקינו ,שהוא על תשועתה
יקבנו בפיו ,לא היה לי לב לאומרו, בה ,והמעטה תהלה היא כגנה שאדם
זורעה ,ומכחך כדבר טבעי זרועיה תצמיח, מהגלות כביכול ,כי מרצון השם הגדול
והוא ,כי הוא שם ה' ית' ממש ,והוא כך א-דני ה' יצמיח צדקה הוא החירות, וגאולת השכינה אעשה עיקר,
מאמר רשב"ן בשם ר' יונתן ,ג' נקראו
16
ואמר בחתן יכהן ובכלה תעדה בזה רמז בשמו של הקדוש ברוך הוא ,צדיקים
טעם אל האמור ,שהוא כי דרך החתן ומשיח וירושלם.
שהוא שיגע ועמל לקנות לו בגדי פאר, צדיקים דכתיב כל הנקרא בשמי כו',
אך הכלה אינה יגעה לקנות מלבושים משיח דכתיב זה שמו אשר יקראו ה'
נאים ,כי החתן משלח לה ,אך היא תיפה צדקנו.
אותם.
ירושלם דכתיב ושם העיר מיום ה'
וזהו כחתן יכהן פאר ,כי הוא מכהן שמה וכו',
ומשרת בעמלו שיהיו לו בגדי פאר ,אך
הכלה לא תכהן ,כ"א תעדה ותיפה אותם: ולפי הדרך השני שכתבנו למעלה ,על
אלשיך :למען ציון לא אחשה כו' .אחרי פאר תחת אפר וכו' ,יאמר מה ששוש
אמור ישראל כי גם שאין אנו ראויים ,הוא והנמשל הוא ,כי הצדיק הפאר שיש לו אשיש הוא בה' כו' ,כי מה שהלבישני בגדי
ית' יעשה מעצמו כחסדו ,כי כארץ תוציא הוא מכהן ומשרת לקנותו ,שהוא פאר ישע על ידי תתן לי פאר תחת אפר ,שהוא
צמחה וכגנה זרועיה תצמיח מצד עצמה, הניכר בפניו ממעשיו הטובים או חלוקא לבוש זיו צלם אלקים כמפורש למעלה,
כן א-דני אלקים היא שכינה שהוא שם דרבנן ,ובחינת שהוא ככלה לקבל ,הוא כי שהם בגדי ישע שיבהלו מפניו כל רואיו
אדנות ,יצמיח מאשר לה מלמעלה שפע הכלי הם אורות מצותיו ,מיפה אותן ושונאיו ואושע,
צדקה ותהלה נגד כל הגוי'ם, בכוונות משובחות לזכות לקבל מהשם
הגדול שפע זך מאד ,שבבחינה זו יקרא וכן מעיל צדקה יעטני ,שהוא מעטה
משיב הוא ית' ואומר ,הלא מעטתם כלה כמדובר. תהלה כמה דאת אמר והוא עוטה מעיל,
עצמכם והקטנתם זכיותיכם ,הנני עונה איני עושה עיקר מאלו בערך מציאות כבוד
אחריכם ואומר ,כי אדרבא זכיותיכם הם והנה אמרתי ,כי מה שאשיש אינו על ה' שאשיש בו ,והשכינה שתגל בה נפשי,
הגורמים כל הטובה ,וכן אגלה צדקתך הטובה הבאה אלי ,מבגדי ישע ומעיל
צדקה כ"א מה' ומאלקי, כי הלא בלבושים אלו כחתן וכהן פאר
לעיני הכל, וככלה תעדה כליה אדמה ,כי האם תאמר
וזהו למען ציון הם יושביה לא אחשה, ועוד אני אומר טענה אחרת ,והיא כי אחר שכל שמחת החתן הוא על מלבוש הפאר
ולמען ירושלים לא אשקוט עד יצא כנגה שה' אלקי עמי ,גם שזכיותינו יהיו מועטים, שיש לו? אינו כי-אם על היות לו כלה!
צדקה ,כי תגלה זכותה וצדקה ותאיר כל הטובה מאליה תבא בודאי לעיני הכל,
כי הנה כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה וכן הכלה ,האם כל שמחתה היא על היות
כנוגה ,וישועתה נמשכת מצדקתה כלפיד לה כלים נאים? אינו ,אלא על היות לה חתן!
יבער ,כי אין הלהבת נמשכת מהעץ אם תצמיח מאליה ,כן ה' אלקים יצמיח צדקה
אינו נעשה לפיד ,שהוא שבוער באש ,כך ותהלה למען צדקו ,נגד כל הגוים, כן אנכי בערך השכינה ,אני חתן ,שהוא כי
התשועה נמשכת מהצדקה כלהבה וגנה יאמר על ארץ ישראל ,וארץ על הצדיק משפיע בתורה ומצות שפע
מלפיד ,שכבר הוא בוער באש, ח"ל ,כי בח"ל ידמה השפע לצמח מלמעלה בשכינה כנודע ,והוא מאמר
האדמה היוצאת מאליה לבע"ח ,וארץ הכתוב באומרו ,ואנכי מלאתי כח את רוח
כלומר ,אל תקלו בכבוד עצמכם שאין ה' ,הפך צור ילדך תשי ,ובערך אל השם
לכם זכות ,והנני מפרסם זכיותיכם עד כי ישראל כגנה הנזרעת מאתו ית' ,תצמיח
איכות שפע עצום ורב: הגדול הצדיק נקרא כלה ,שמקבל שפע
וראו גוים צדקך ,שידעו שאתה ראוי אל מלמעלה,
הכבוד ,ואח"כ וכל מלכים כבודך, ~ ~ ~
ומאליהם יקראו לך כל הגוים שם חדש מחומש 'שימה בפיהם' ועל כן מה ששוש אשיש הוא בה' ,שאני
אשר לא נאמר להם ,כי-אם ,פי ה' יקבנו לו ככלה ואשיש כחתן,
ולא נודע לזולתו ית' ,והם יאמרו אותו וכן תגל נפשי באלקי שהיא שכינה,
מאליהם ,והוא כי יחשיבוך לאלוה בראות שאערך אצלה כחתן ואגיל בה,
כבודך ויקראוך בשם ה', אך לא במלבושים שעלי ,כי-אם בה'
והוא מה שעתיד הוא ית' לקרא את ובשכינה כחתן שישמח בכלה והכלה שתגל
הצדיקים כמאמרם ז"ל ,עתידים צדיקים בחתן ,ולא בפאר או בלבוש שעל כל אחד,
שיקראו בשמו של הקדוש ברוך הוא
שנאמר כל הנקרא בשמי כו':
~ ~ ~
17
כן נתלבש בהם בגוף ונפש והריח בהם הנברא בו ,התגשמות עצמיי ,להיות גשם מחומש 'שימה בפיהם'
חזק עד השני( ,אשר ויאמר א-להים, יצחק ,והן הם דברי ר' יוחנן בב"ר,
יהי -יחזק הרקיע)...
וזה יאמר פה ,הנה תזכה אל השגת
(והנה תשוב הארץ לעתיד ,לראשיתה יעקב אז והותר ,כי אז היה על היות גן עדן אלשיך :והיית עטרת תפארת ביד ה'
שם ,ואת תהיה עטרת לו שגם בארץ הלזו אשר היה טרם יחטא אדם הראשון, וכו' .לבא אל הענין נזכיר מאמרם ז"ל ,כי
שאז היתה איכותה מזוככת) יעקב נקרא תפארת ,כאומרם על פסוק
תזכה לכך ,כי בזה יתעטר בך שעם
והיא( ,זה שהיתה איכותה מזוככת, שמכ"ש שהוא יעלה ,עוד יתעטר על השליך משמים ארץ תפארת ישראל ,כי
יתרונך על השגתו אז ,ועל מה שאדרבה היא) סברא מוכרחת ליודעי דעת, השליך דיוקנו של יעקב ארצה,
כי (אם לא כן ,אשר לפני החטא ,היתה תמלוך בעולם תחת שעבוד מלכיות, עוד נזכיר מאמר אחר והוא מאמרם ז"ל
ומלאך המות אז יהיה לך צניף מלוכה איכותה מזוככת ,אם כן) איך במאמר הבנים עטרה לאבות ,שנאמר עטרת
נמשך מהיותך מרוחפת מכף אלקיך ,היא ראשון ,שהוא גדול מאד מכל שאר זקנים בני בנים,
מאמרות ...ואיך נבראו (את השמים ואת שתמשך כפה עליך תמיד: עוד מאמר שלישי והוא אומרם ,כל זמן
הארץ) כאחד ,במאמר הדק ,בקדושת ~ ~ ~ שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו
הרוחניות הרב ועצום ,אם יש הפרש בפיהם' מחומש 'שימה שנאמר אשר בידו נפש כל חי.
ביניהם ,כעצם השמים ,אל גוש עפר,
עכירות הארץ הלזו? ונבא אל הענין ,אמר כ"כ יהיה שלמותך
כי והיית עטרת תפארת ,כי כמו שהבנים
ומה גם לרז"ל ,שאמרו ,נטל הקדוש עטרה לאבות יגיע גדר שלימותך ,עדי
ברוך הוא עפר מתחת כסא הכבוד ,וברא היותך כללות ישראל עטרה לאביכם
את הארץ ,כמבואר אצלנו עניינו בס"ד, יעקב הנקרא תפארת ,וזהו והיית עטרת
ועוד ,כי היתכן ברא אלקים אדם תפארת,
(הראשון) על הארץ ,כל כך זך ,שתפוח עקבו וזה ביד ה' שהוא עודכם בחיים
היה מכהה גלגל חמה ,וגם שמלאכי השרת שנפשכם בידו של הקדוש ברוך הוא ,כי
אלשיך :לא יאמר לך עוד עזובה כו' .הנה חשבוהו לא-לוה ,ו(איך רוחניות כזאת) היה הנפש שלכם שביד ה' שהוא כאמור,
ידוע ,כי א"י עצמה לעתיד תזדכך מעפר מן האדמה הלזו העכורה? אשר בידו נפש כל חי,
איכותה ,כי על כן גם תנובתה לא יהיה אך אין זה ,כי-אם ,שקודם שיחטא והוא במה שכתבנו למעלה בדרך הא'
כאשר הוא עתה ,וכמשז"ל עתידה א"י האדם ,הארץ היתה זכת האיכות, בהמשך הכתובים ,שענינם שיטיב הוא
להוציא גלוסקאות יפפיות ,ומקרא מלא
דבר הכתוב ,ועץ השדה יתן פריו ,אפילו (רק שאח"כ) ,ובעון אדם נאמר עליה, יתברך עמנו לתת לנו ב' דברים,
ארורה האדמה ,ותתעכר, אילני סרק, א' חירות משעבוד מלכיות וממלאך
והוא ,כי מאז נאמר ,ארורה האדמה( ,וכיוון שנתעכרה) ,כאשר היא עושה המות,
פרי וכו' ,עברה על הצווי ,ולמ"ד הוסיפה נתעכר איכותה, שנית ,שאחר שנחיה לעולם אותה
על הצווי, חלוקא דרבנן הנעשית לרוח ע"י המצות,
ותשוב (לעתיד) לראשיתה אשר היה
וארז"ל ,למה נקרא ארץ ,שרצתה (לפני טרם יחטא אדם הראשון( ,שנבראת יאירו לנו בגוף ונפש בעה"ז ,וכנתן
ביום הראשון ,במאמר הראשון) שהוא החטא) לעשות רצון קונה ,כי כל זה יובן דצוציתא דגמרא שהוא אומרו למעלה,
במאמרנו ,כי רב היה איכותה (של הארץ) אז: גדול מאד מכל שאר מאמרות - על ב' מיני חירות ,פאר תחת אפר ,שמן
-כי על כן לא נאמר בו ויאמר ,כמפורש והנה היוצא מכל זה הוא ,כי טרם יחטא ששון תחת אבל,
אצלנו ,לדקותו ,מתייחס (מאמר אדם לא יפלא לומר ,שהיתה שכינה ועל חלוקא דרבנן אמר מעטה תהלה
הראשון) אל מחשבה (ולא אל אמירה -שורה על הארץ ,כמאמרם ז"ל ,כי( ,אחרי תחת רוח כהה,
ויאמר) ,כי על כן ,כל הנברא בו ,לא קנה ש)חטא אדם נסתלקה לרקיע הראשון,
גשמיות ממשיי עד הימים שאחריו ,כי גם חטא קין נסתלקה לשני וכו', והנה יעקב אבינו כשבא לפני אביו,
נאמר וירח את ריח בגדיו ,ואמרו בספר
השמים נאמר בהם ביום השני ,יהי רקיע ,הנה (מזה) ,כי בתחלה היתה שורה על הזוהר שהיו בגדי ריחו בגן עדן ,והוא
ואמרו רז"ל ,יחזק הרקיע ,כי רפים היו הארץ ,אך ,כאשר נתעכרה ,אמר שלמה כמ"ש ז"ל כי כשנכנס נכנס ג"ע עמו ,ועל
בראשון ,והוא כמפורש אצלנו ,כי כמתמיה ,האמנם ישב אלקים על הארץ?!
בראשון לדקות רוחניות המאמר ,לא קנה
18
מחומש 'שימה בפיהם' ואמר הן אמת ,כי כאשר יבעל בחור אך ,מושב אלקים היה באנשים,
בתולה שהוא על בחינת הנאה ,יבעלוך בהיותם צדיקים ,כמאמר התורה ,ושכנתי
בניך ,שיכוונו אל ההנאה הבאה להם ממך בתוכם ומאמר ירמיה ,היכל ה' המה,
כי רבה היא ,כמפורסם בדברי הנביאים אך לעתיד ,שתזדכך (הארץ)
וברז"ל ,אך השכינה השורה עליך (היא כבראשונה ,אז ,לא יפלא שתשכון שכינה
תכווין) כמשוש חתן על כלה ,שהוא למען בארץ ישראל ,אף חוץ לבית המקדש.
הוליד על ידך בנים הגונים ,כי זכותך יסייע
לכך על בחינה זו ישיש עליך אלקיך: ונבא אל ענין הכתוב ,אמר ,לא יאמר לך
~ ~ ~
עוד עזובה ,כענין ,ותאמר ציון עזבני ה' ,ועל
ידי כן ,ולארצך לא יאמר שממה ,כאשר
או קרוב לזה( ,השי"ת מנחם את ארץ היה בימים אלו ,כי גדולה מזו מוכנת לך
ישראל ,ואומר לה) ,אל תראי אדמה ,כי ולארצך ,והוא ,כי בתחלה היתה שכינה בך
בניך לא יהיו בך רק בשביל הנאותיך, בעצם ,ואגבך (אגב ,מה שהשכינה היתה
שיהי פסת בר בארץ ,ויטפו ההרים עסיס שורה על בני ישראל ,אגב זה) התפשטות
והגבעות תלכנה חלב וכו' ,באופן ,שעל ידי כבודה (של השכינה) בארץ,
כן ,ישמנו ויבעטו וישובו לכסלה,
אך לעתיד ,את וארצך ,תעלו מדרגה על
אל תחושי ,כי גם שבתחלה ,כי יבעל הקודם,
אלשיך :על חומותיך ירושלם הפקדתי בחור בתולה ,על בחינת ההנאה ,יבעלוך
בניך ,עם כל זה ,אני אתקן ,שבחינת משוש (את תעלי) והוא כי 'לך' יקרא 'חפצי
שומרים וכו' .הנה על מקרא שכתוב חשב בה' ,שהוא( ,שיתגלה אשר) חפץ שם
ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו ,כתבנו, חתן על כלה ,לשם אישות ,להוליד בנים
הגונים לעבוד את ה' ,ישיש עליך אלקיך, ההויה בה (בך בכנסת ישראל) ,שהוא
כי לא רצה יתברך להשליט גוים בחומות שע"י היותי שורה עליך (בכוונה הרצוייה יותר מהשראת שכינה (שם א-דני),
ירושלם עד שנטה קו לשער בנין העתיד, הנ"ל) ,יצאו כלם הגונים ויגדלו בכשרון שהיא (חפצי בה) בחינת רצון של השם
ולא עוד ,אלא שחומות רוחניות הם תמיד וצדק: הגדול (הוי"ה),
לפניו ית' ,שהם (חומות) העתידות, ~ ~ ~ 'ולארצך' בעולה ,שהוא ,כי שכינה תשרה
ועליהם אמר הכתוב ,הן על כפים חקותיך, או יאמר( ,השי"ת מנחם את ארץ בה ,מה שבתחלה היתה שורה בך ולא בה:
חומותיך נגדי תמיד, ישראל ,ואומר לה) ,אל תאמרי ,כי אצל ופירש ואמר ,כי חפץ ה' בך ,הוא חפץ
והוא מאמרינו בנוסח (נחם) תפלת יום בניך הבאים מהגלות ,תהיי אצלם ככלה של שם ההויה הגדול,
מר ,כי אתה ה' (באותו העת אשר) באש עם חתן ,שהם חדשים אליך ,ואת חדשה
~ ~ ~
הצתה( ,אז כבר התחיל ההכנות לעתיד אצלם ,אך( ,תטעה לאמר ,אשר) לא כן
אנכי עמך ,כי-אם ,כמחזיר גרושתו מן וע"י כן ,וארצך תבעל כי יבעל וכו',
אשר) ובאש אתה עתיד לבנותה. כהתימו להודיע כי תשרה שכינה בארץ
הנשואין ,או ,כמי שהלך בעלה ושב אליה
ונבא אל הענין אמר הוא ית' הנה על אחר ימים רבים ,שלא תערך אל שמחת אשר היא בשורה גדולה עד מאד אל
חומותיך ירושלים אשר היו לפני למעלה, חתן וכלה, הארץ ,באופן שלא תתקרר דעתה על
הפקדתי שומרים ,בל יגרומו העונות, הדבר כי רב הוא ,על כן
דעי איפוא ,כי הן אמת ,כי כאשר יבעל
שהם האויבים ,לבטלה חלילה, בחור בתולה ,ששניהם חדשים זה אצל הפך פניו כמדבר אליה (אל ארץ
ומי הם השומרים? הלא המה אשר כל זה ,יבעלוך בניך ,אך ,לא כשמחת חתן עם ישראל ,לנחם אותה) ,ואמר לה ,כי יבעל
היום וכל הלילה תמיד לא יחשו ,הם הכלה ,שאינו דומה שמחת בחור עם בחור בתולה וכו' ,לומר אל תחושי כי יותר
בתולה בעלמא ,כשמחת חתן וכלה ,אך עיקרית תהיה השראתי בך מהשראת
תלמידי חכמים דלא פסיק גירסא בניך ,כי הלא כי יבעל בחור בתולה כו',
מפומייהו בעולם הזה ,כי הן הם שומרי אנכי לא כן ,כי-אם ,כמשוש חתן על כלה,
החומות ההם להעמידם והתמידם על שיש שני דברים, והוא כי יש בחינת בעילת בחור אל
תלם, א' ,שיהיה כדבר חדש, בתולה שלא בדרך אישות ,כי-אם על
חיבת ההנאה בלבד ,ויש בחינת חתן וכלה
והנה מזכירים את ה' וכו' ,הם ב :וגם של בחינת חתן וכלה ,ישיש עליך לשם אישות ,להוליד בנים לעבוד את ה',
המתפללים תמיד לפניו ית' משכימים אלקיך:
ומעריבים ,וקראם מזכירים ,כד"א ,בכל ~ ~ ~
19
מחומש 'שימה בפיהם' מקום אשר אזכיר את שמי ,אשר אתם,
אל דמי לכם ,כלומר שאינכם שותקים
מלהתפלל על (לכם) הנוגע אליכם ,שהוא
על הנאותיכם כענין תת טל ומטר וכיוצא,
אלשיך( :סקלו) מאבן מהיות מבא (לכן) כאשר לא תדמו על מה שהוא
ליצה"ר הנקרא אבן ,כד"א ,והסרותי את נוגע לכם ,גם אל תתנו דמי לו ,כלומר אל
לב האבן שלא תשאר שום בחינת יצה"ר
בדבר ,וע"י כן הרימו נס על העמים ,כי מיד תתנו דמי על הנוגע לו יתב' ,שהוא על
אלשיך :עברו עברו בשערים כו' .אחרי דבר כבוד שמו ,כענין ביתו אשר הוא
יבא מלך המשיח הנקרא נס ,כד"א ונשא
נס לגוים כו' ,כי הוא שפל ומייחל תרימו אומרו ,אל תתנו דמי על הנוגע לו ית' על חרב ,ושמו חלילה מחולל בעולם,
אותו ע"י התשובה: כבודו ,עד יכונן לבנו לשוב בתשובה וזה אל דמי לכם ואל תתנו דמי לו עד
שלמה לפניו יתב' ,וע"י כן ,ישים את יכונן אתכם ,להיותכם ראויים לקבל הטוב
ואז כל העמים יודו אושרך כי הנה ה' ירושלים תהלה בארץ,
השמיע אל קצה הארץ ,אמרו לבת ציון העתיד ,ועד ישים את ירושלם תהלה
הנה ישעך בא ,הנה שכרו אתו והוא כי אמר עתה ,אל יעלה על רוחכם להניח בארץ שזה נוגע לכבודו יתברך,
שכר מצוה מצוה ,שהוא כי כל מצוה הכל אליו ית' ,שיכונן אתכם לשוב עדיו ואל תתלוננו לומר ,למה דברתי נגדיכם
שאדם עושה נברא בו מלאך שהוא ית' ,כי-אם ,גם אתם השיבו את העם באומרי ,שאל דמי לכם ,שכל שאלותיכם
המצוה עצמה ,והוא המענגו ומעטרו והוא בתשובה ,ולא בלבד לדרוש ברבים,
שכרו ,כמאמרנו על ועטרותיהם המה על הנאותיכם ,ושאל תתנו דמי לו,
'ישובו מדרכם הרעה' ,כי-אם ,גם ,אם לא על הנוגע אליו ית' ,ותהיה תלונתכם
בראשיהם, יספיק עברו עברו פעם ושתים ,בשערים לומר' ,כי אתם נכויתם באש חרפת רעב,
וזהו הנה שכרו אתו ,כי המלאך שבכל משער לשער מבית לבית ,בכל מקום שהייתם זורעים וזרים אוכלים ,ועל כן,
מצוה ומצוה בא אתו ,וגם פעולתו לפניו אשר יהיה שם בדק עון ,לפנותו, לא תאשמו ,על היותכם מבקשים על
והוא כי מלבד מה שהוא שכרו הראוי לו, מאכלכם ומשתיכם' ,אל תשיתו לב על
עוד יש לו רוחניות אושר נוסף מאתו ית', וזהו פנו דרך העם ,מכל מכשול עון,
כד"א מה רב טובך כו' פעלת לחוסים בך, זה:
וגם אחר שעשיתם מסלה וסייג
שארז"ל כי הוא ית' מחדש ופועל אור להתנהג בה ,שהוא מהלך מסולק מכשול, כי הלא נשבע ה' בימינו כו' ,אם אתן את
שפע מאתו זולת קצבת שכרו ,ועל זה אל תבטחו שבההנהגה ההיא לא ימצא דגנך עוד מאכל לאויביך וכו' ,כי אחר
אומר ופעולתו לפניו כי גם האור ההוא בא בה פיק או מכשול ,איזו פניה משוללת ש'מה שתבקשו הוא ,על דבר כבוד שמו
לפניו יתברך: רצון מה' ,כי-אם ,סולו סולו פעם ושתים ית' ,על הנוגע אל מאכלכם ואל משתיכם
ואז הגוים יקראו להם עם הקדש וכו', המסלה ,סקלו מאבן אפי' אחד ,מאיזו אל תחושו ,כי נשבע ה' וכו' כי מאספיו
והוא שיאמרו לא יתכן לומר כי עזבם ה' פנייה אשר לא טובה: יאכלוהו וכו' ,לומר ,איני אומר ,כי זורעיו
ואח"כ החזירם ,כי ,אם כן היה לא היתה יאכלוהו כי-אם ,מאספיו ,שהוא ,כי יהי
~ ~ ~
החיבה כל כך גדולה, פסת בר בארץ ,בלי זריעה ,כי-אם יצא
מחומש 'שימה בפיהם'
אך יאמרו כי עם הקדש הם מאז גאולי מאליו ולא יצטרכו כי-אם אסיפה לבד.
ה' היו בצאתם ממצרים ,וזהו עם הקדש ~ ~ ~
גאולי ה' כד"א יאמרו גאולי ה' כו' על או בדרך אחרת ,כי למעלה אמר ,ובני
יוצאי מצרים ,והכונה לומר שלא עזבם
ולא נשתנה שמם להיות עם חולין ,כי-אם נכר איכריכם וכורמיכם ,באופן שישראל
תמיד היו בקדושתם דבקים בה' מאז לא יזרעו וגם לא יקצורו ,כי-אם ,יאספוהו
גאלם ממצרים ולא עזבם, הביתה ,בזמן העתיד בזמן האסיף מהכרי,
ולא אמר אוספיו ,כי-אם ,מאספיו שהוא
וכן לך יקרא דרושה שהוא שהיה ה' דורש מאספים ע"י שלוחיהם ,ויאכלוהו
אותה תמיד ,עיר לא נעזבה מאתו ית' כלל, בקדושה כמעשר שני שהוא קדש
כי אילו היה מתפרד מהם או מירושלים לא
היה בהחזיר אותם אליו מחבבם כ"כ: הילולים ,וזהו ,והללו את ה':
~ ~ ~
~ ~ ~
20
או יאמר ,ויז ,נצחם ,הוא השר ,על בגדי או שיעור הכתוב ,כי הוא ית' צועה ברוב מחומש 'שימה בפיהם'
שהרגתי נצחם ,הוא השר ,ועל כן הוצרך כחו ואומר איני צריך להלחם ע"י עצמי,
על ידי עצמי, כי-אם ,באשר אני מדבר בצדקה בלי
בחינת רוגז אני רב להושיע,
וזה מספיק ,ל'מה שלא עשה ע"י
משחיתים ,אך עדין שאלת ,מדוע אדום ואם כן איפוא ,מדוע אדום ללבושך ,ואם
ללבושיך במקומה ,למה התלבשת במדת כן איפוא ,במדתך של ה' היית יכול להושיע
ולפעול דין ,שהוא כאשר עשה על הים כי
הדין ,ו(למה) לא תשית משפטם גם ה' איש מלחמה( ,אם-כן) מעתה מדוע
בלבוש (שם הוי"ה שיש בעצמו ב' בחי') אדום הוא מדת הדין ,צירפת ללבושך ,ולא
צח ואדום ,כאשר על הים ,שעשה ית' עשית כמדתך (הרחמים) לבדך ,עם היות,
הרוגז למצריים במדת רחמים ,כי ה' איש כי ובגדיך ,מצד עצמך ,הם כדורך בגת,
מלחמה ה' שמו ולא ה' אלקים ,כי שם כאשר עשית בנחל ארנון ,שהיו מצד א'
הרחמים בלבד ,עשה ,והיה נראה צח של הנחל מערות שנחבאו שם אמוריים
ואדום ,כמו שאמרו ז"ל ,לבוש משותף דין לרוב ,לצאת על ישראל בעודם בנחל,
ורחמים ,כי כל מדה כלולה משתי ואתה חיברת שני (השיניים של) הסלעים
הבחינות ,ואם כן( ,חוזר השאלה של) למה שמצד השני ,והכנסתם תוך פתחי
היה לבוש דין ממש ,שיורה ,כי התלבשת המערות ,ומיעכו את כלם כדורך בגת,
במדת הדין והיה אדום ללבושך? ושם היה ע"י שם ה' ,דכתיב ,על כן יאמר
על כן משיב ואומר ,מה שכל מלבושי בספר מלחמות ה',
אגאלתי בדם מדת הדין שהיה אדום וזה מאמר הנביא ,מדוע צירפת מדת
ללבושי ,הלא הוא כי יום נקם בלבי כו', (הדין ה)אדום ללבושיך ,אחר שובגדיך
ואביט כו' .וכוונת הענין ,כי כאשר יש זכות (הרחמים) מעצמך( ,יכול) הוא (לפעול
רב בדור ע"י צדיק או צדיקים ,מספיק כמו הדין) כדורך בגת?
זכותם שע"י מדת רחמים לבדה יפלו משיב הוא ית' ואומר ,אמת הוא ,כי
שונאי ישראל ,אך ,כאשר אין איש פורה דרכתי לבדי ,בזמן ההוא (בנחל
מתחזק בזכותו ,צריך שיתוף דין, ארנון) ,שלא עשיתי ,כדרכי שאני פוקד אלשיך :מי זה בא מאדום כו' .אחרי
על צבא המרום במרום ,ואח"כ העם... אומרו מה שייטיב הוא ית' לישראל ,בא
ו(הנה) מפני ששיתוף מדת הדין ,יצר ויאמר מה שינקם מאויביהם ,ואמר שלא
לישראל שאינם כדאים ,ויתחייבו גם הם, אך אז ,ומעמים ,אין איש אתי( ,לא היה
שליח ש)יהרוג את העם ,שהפלתי שרו, בלבד מדת הדין ,כי-אם ,גם מדת
על כן מה עשיתי ,התחלתי על בחינת כי הכל עשיתי אני, הרחמים יהפוך להם לאויב,
ישועתו ית' ,על שכינתו שבגלות כביכול:
וז"א ,לבדי ,ומעמים אין איש אתי ,וגם וזהו ,מי זה בא מאדום כו' שעושה
ונבא אל הענין ,כי אומר הוא ית' ,אלו עתה הייתי יכול לעשות אז דרך אחרת, הנביא עצמו כמתמיה ,ואומר ,מי זה השם
היה צדיק או צדיקים בדור מספיקים שהוא שלא אני לבדי ולא מדת הדין ,אלא בא מאדום חמוץ בגדים מאדמים מבצרה
בזכותם להגן ולהציל ,הייתי עושה ע"י ב' משחיתים אף וחמה ,המה לבדם היו שהיא עיר אדום?
מדת רחמים בלבד ,על כן הוצרכתי יכולים לעשות ,וזהו ואדרכם וכו' לומר,
להתלבש והתחבר במדת הדין, והייתי עתה דורכם באפי הוא משחית והתימה היא לומר ,הנה זה השם הדור
הנקרא אף ,והייתי רומסם בנקרא חמה, בלבושו ,שהוא לובן והדר שהוא רחמים
ולבל תזיק מדת הדין לישראל ,עשיתי וזהו ואדרכם באפי וארמסם בחמתי, כלומר ואיך נהפך לאודם?
על הנוגע אל ישועתי של עצמי ,היא (והנביא מוסיף אשר לא רק אני מרים
תשועת השכינה מהגלות, אלא שמה שעשיתי ע"י עצמי הוא ,על
כי יז נצחם על בגדי ,שהוא כי הזאות של קולי ,אלא) וגם שם ההויה זה צועה
והנה על טענה זו ,היה מקום לומר ,מה נצחם הוא שרו של אדום ,שהוא נצחם ומרים קול ברוב כחו ,באומרו אני המדבר
זה מיהרת לעשות הנקמה ,ולא איחרת ותקפם אשר הזה דם חסידי ,היה על בגדי, בצדקה לומר אפילו הדבור שמתייחס
עד בא צדיק בעולם ,שזכותו יגן ויעזור שהוא הנודע מרז"ל ,שכל דם הצדיקים לקושי ,כד"א ,דבר האיש וכו' אתנו קשות,
ליעשות ע"י מדת רחמים? ששפכו ,היו נרשמים בפורפיא דיליה, אפילו הדבור שלו יתב' ,הוא בצדקה
וזהו ,ויז נצחם על בגדי ,ועל ידי כן ,בעצמי: ורחמים ,וזהו אני המדבר בצדקה.
~ ~ ~ ~ ~ ~
21
אחת ואני רואה שתי ראיות ,ראיה אחת הזה ,ודברי תפלתו מפסוק זה עד סוף לז"א ,הנה לא היה פנאי ,כי הנה ראיתי
שהם בצרה ,ראיה שנית שעתידין הפסוק העל אלה תתאפק כו' ,ומעין סדר כי יום נקם אשר היה בלבי ,ושנת גאולי
לעשות את העגל, תפלתינו להזכיר תחלה שבחיו וגדולותיו כבר באה ,ואם כן ,לא היה פנאי עד יקום
וזהו את עני עמי אשר במצרים ,כלומר יתברך בשלש ראשונות טרם שאלת איש צדיק בדור להמתין.
שהם עמי במצרים ,אך לא אחרי צאתם, צרכינו ,כך תחלה מזכיר תהלותיו יתברך על כן שלא היה פנאי ,מיד ואביט ואין
אשר עשה עמנו במצרים ,ואח"כ שואל עוזר ואשתומם ואין סומך מבני הדור ,על
וזהו יאמר הנביא ,ויאמר אך עמי המה על בני הגלות ומתחנן עליהם כאשר
כלומר אינן עמי בשלימות כי-אם אך כן ,ותושע לי זרועי ,הוא מדת הדין ,שעל
יתבאר בס"ד, כן היה אדום ללבושי ,וגם הוצרך כי גם
עמי ,כי אכין ורקין מעוטין ,שהוא כי היו
עתידים לעשות את העגל אחר ימים ,וזהו וטרם הזכירו אשר היטיב עמנו נותן חמתי היא סמכתני ,וזה כי שמתי לבי אל
אך עמי המה, הודאה למי שזיכהו להזכירם ,באומרו ישועת עצמי ,וזהו ותושע 'לי' זרועי ,ולא
חסדי ה' אזכיר כו' ,והוא כי הנה אחד אל ישועת ישראל ,ועם כל זה הוצרך
אך אל זה אביט לרחם אותם כי הלא מהחסדים הגדולים וטובים אשר עשה שיתוף רחמים ,והיותו עיקר על העדר
בנים לא שקרו ,לומר שאם אלו עתידין הוא ית' עמנו ,הוא שהחשיבנו להללו זכות ישראל,
לשקר ולומר אלה א-להיך ישראל ,או בפינו עם שנחנו מה ,והוא מאמר
כמשז"ל שאף בסיני יפתוהו בפיהם וכל זה היה בפעם הזאת ,אך מה שהוא
המשורר באומרו כי טוב חסדך מחיים דרכי תמיד בהפילי את כל עם מהעמים,
ובלשונם יכזבו לו, שפתי ישבחונך ,לומר כי טוב הוא חסדך הוא כי ואבוס עמים באפי ,הוא א'
הנה בנים שלהם הוא הדור שנכנסו עם אשר אתה עושה עמי יותר מתתך לי מהמשחיתים החצונים ,ואשכרם ואבלבל
יהושע לארץ לא ישקרו ,כי יהיו צדיקים חיים ,במה שזכיתני ששפתי ישבחונך, דעתם כשכורים ליפול ביד שכנגדם ,אני
גמורים כי על כן עליהם אמר משה ואתם והן זאת אשר הנביא ידבר פה באומרו איני עושה ,רק שאוריד לארץ נצחם הוא
הדבקים בה', חסדי ה' וכו' ,לומר הנה חסדי ה' הן אצלי, השר בלבד ,כנודע ,כי הוא יתברך מפיל
ועל כן גם שכעת היו רעועי השלימות מה שזיכני שאזכיר תהלות ה' ,וכל כך את השר תחילה ,ואח"כ עמו יפלו
לא די שהושיעם ,כי-אם ,שגם הפליג אחשיב חסד זה שזיכני להזכיר שבחיו, בנופלים ,ע"י אף וחימה ,המשתתפים עם
להיטיב להם ,שלא הושיעם על ידי מלאך שהוא כעל כל אשר גמלנו ה' ,לומר שלא שר הגובר כמדובר ,כד"א ,יפקוד ה' על
או שרף או שליח ,כי-אם ויהי להם בלבד אחשיבהו ככל שאר גמולות ה' ,כי- צבא המרום במרום כו',
למושיע הוא עצמו ,כד"א ועברתי וכו' אני אם כעל כל אשר גמלנו ה' ,שהוא כמדרגה כלומר ,אך ,בפעם הזאת נשתנה הענין
ולא מלאך וכו' ,כמו שאמרו ז"ל לכהן עולה על כל אשר גמלנו ה': מן הטעמים הנאמרים באמת:
שתרומתו בבית הקברות וכו': ואל יאמר איש ,כי אולי קטון הוא ערך ~ ~ ~
וזהו ,ויהי להם למושיע עם היות כי לפי מה שגמלנו ה' בעיני ,שעל כן אחשיב מה מחומש 'שימה בפיהם'
האמת ,בכל צרתם זולת זו לו צר גם כן, שזיכני להזכיר שבחיו יותר מאשר גמלנו,
ועם כל זה אין דרכו ית' להושיעם בכל כי הנה לא כן הוא ,כי הנה רב טוב הוא
צרתם רק ע"י מלאך ,כי ומלאך פניו לבית ישראל ,אשר גמלם כרחמיו וכרוב
הושיעם ולא ע"י עצמו, חסדיו ,שהוא כי לא די שעשה לפנים
אף על פי כן ,ביציאת מצרים באהבתו משורת הדין ,כי לא כעונותינו גמל עלינו,
ובחמלתו הוא גאלם בעצמו ,ולא ע"י כי-אם על פי החסד והרחמים ,כי-אם
מלאך פניו כפעמים האחרות, שגם משתי המדות האלו הפליג במדת
החסד הגדולה מבמדת רחמים ,כי במדת
וגם אז וינטלם על כנפי נשרים ,כמו רחמים עשה כרחמיו בלבד ובחסד כרוב
שאמרו ז"ל שמרעמסס סוכותה נשאום חסדיו:
מלאכי השרת בכנפיהם ,ואחרי כן
וינשאם מאז נכנסו לארץ ,כל ימי עולם. ועכ"ז אני מחשיב מה שזכני להזכיר
חסדיו יותר על כל זה שגמלנו ,והוא כי
~ ~ ~ ביציאת מצרים ויאמר אך עמי המה כו',
והענין כי הנה אמר אלקים ראה ראיתי אלשיך :חסדי ה' אזכיר תהלות ה' וכו'.
את עני עמי כו' ,וארז"ל אתה רואה ראיה בא הנביא להתפלל על בני הגלות החיל
22
ואיזה עבודה שבלב ,הוי אומר זה ספה"ק נועם מגדים
מרבה"ק ר' אלעזר הלוי הורוביץ מטארניגראד תפלה,
ד"ת מספה"ק ע"פ האלשיך הק'
~ ~ ~
סליחות כי ע"י כח התפלה ,שמתפלל בכל
ספה"ק קדושת יום טוב
מרבה"ק ר' חנניה יום טוב ליפא ט"ב מסיגוט כחו ,יגיע לעיקרית העבודה ,שהיא בלב פ' וילך( :תהילים פס"ה :ג) שמע
הפנימי ,לעשות רצון הקב"ה ,ולקיים תפלה עדיך כל בשר יבאו :עם דברי
הזוהר הקדוש ,שומע תפלה ,שומע פ' נצבים :כי המצוה הזאת אשר אנכי את כל דברי התורה הקדושה:
והנה הבחינה לזה ,אם כוון לבו תפלות היה לו לומר? מצוך וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך
ובלבבך לעשותו.
בעשותו מצות השם ,הוא :אם ממנו ונראה עם אמרינו בביאור הכתוב,
במדרש רבה ,זה שאמר הכתוב ,כי יראו וכן יעשו אחרים גם הם ,כמעשהו ,גדול ה' ומהולל כו' ,והוא עם דברי
חיים הם למוצאיהם כו'' ,למי שמוציאם אז מסתמא היה פיו ולבו שוין ,כי דברים מהרמ"א ז"ל (מורינו הרב ר'
משה אלשיך) ,בענין ההשגחה ,שיש היוצאים מן הלב נכנסים ללב, מפיו'.
כת הכופרים האומרים שאין הקדוש כמו שפירש הר"ם אלשיך והיו דבר אחר 'למי שמוציאן לאחרים'.
ברוך הוא משגיח בתחתונים ,שאין זה דבר אחר 'למי שממציא אותן' הדברים אלה על לבבך ,אח"כ ושננתם
כבודו להשגיח בשפלים ,כדמיון מלך לבניך, שנאמר כל המצוה:
בשר ודם שאין כבודו לשום לב לצרכי וזה רמז הכתוב ,בפיך ובלבבך ,אם
ועסקי הכפריים בעסק שדותיהם וצריך ביאור!
חפץ אתה לידע אם המעשה נעשית
וכדומה. ואפשר לומר בזה ,דהנה ידוע כראוי ,נתן בהם סימן על ידי "לעשותו",
והכופרים הנ"ל חושבים ,שבדעתם מספרים הקדושים ,כי מעיקרי העבודה אם יצמח מזה עשיה גם לאחרים.
הנ"ל הנפסדת ,יתנו כבוד לא-להינו. בעבודת השי"ת הוא שיהיה פיו ולבו
שוין ,כמעשהו כך מחשבתו ,שלא וע"ז רמז המדרש ,כי חיים הם
ואמנם דעתם משובשת ,כי במלך למוצאיהם' ,למי שמוציאם אותן בפיו',
לעשות רק כמצות אנשים מלומדה
בשר ודם יתכן לומר כן ,שכבודו כי מתחלה צריך להוציא בשפתיו, מבלי משים בכוונת הלב,
בגדולים דווקא ,שרי מלוכה היושבים ועל זה חרה אף ה' באומרו ע"י ישעי' להרבות בתפלה בכל כחו ,כדי שאח"כ
ראשונה במלכות הקרובים אליו יתעורר הלב לעבודתו ית"ש,
בגדולה וערך ,ולא בכפריים. הנביא ,יען כי נגש העם הזה בפיו
ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי והנסיון לזה אם כוון בעבודתו ,על זה
אבל בה' א-להינו ,אשר גם מלאכי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה ...אמר דבר אחר' ,למי שממציא אותן
מעלה אינם בערך כלל וכלל ,אתו עמו כי רחמנא לבא בעי ,והא דצריכין לאחרים' ,אם גם אחרים יעשו כמוהו,
ואליו .ואחר שהוא משגיח בהם לרוב בודאי היו הדברים רצוים לפני המקום,
רחמיו ,וההכרח לקיומם ,ככה רחמיו לעשות הדברים בפועל ,הוא רק שעי"ז
אין להם סוף ,ומשגיח גם בשפלים. יתעוררו האברים הפנימים בתשוקתם ,ולהגיע למדרגה זו אמר ,דבר אחר,
כמאמר הכתוב ,וכל קרבי את שם 'למי שממציא אותן לעצמו' ,כמ"ש,
ופירש בזה הרב ז"ל הכתוב ,כי רם 'קשוט עצמך תחלה ואח"כ קשוט קדשו ,לעשות רצון הבורא יתברך:
ה' ,אף כי רם ה' ,עכ"ז ושפל יראה, אחרים',
ומשגיח גם בשפלים ,מהיותו גבוה והיינו ,כי קרוב אליך הדבר מאד
המלאך הגבוה מעל גבוהים ,רק בפיך ,אכן העיקר הוא ובלבבך לעשותו' ,המוציא מחבירו עליו הראיה'
ממרחק יידע ואינו קרוב אליו בערך .עד כמבואר בספרים הקדושים ,ועולה שאחר כוונת הלב הן הן הדברים,
כאן דברי פח"ח ז"ל: הפסוק והמדרש בקנה אחד כנ"ל:
והא דצריך לעשות בפה ,היינו ,שעל
~ ~ ~ ידי כן יגיע לזה ובלבבך לעשותו,
23
ה' ,שאומרים ,כי על השמים כבודו ,אך לא שבצדיקים ,אזי מתוך זה נבא שעריו, והנה כדברי הרב ז"ל בענין
בארץ הלזו העכורה. כולנו .כי גם הצדיק שבצדיקים ,שמיעת ההשגחה ,אף אנו נאמר בענין ההילול
וכמאמר המשורר באומר ,איכה ידע תפלתו אינו רק מצד החסד לפי גדולת והשבח לא-להינו .שלכאורה יחשב לב
אל ,שיסלק ידיעתו ית' והשגחתו מעולם אדונינו: האדם' ,מי אנכי שאבא להלל ולשבח
הגשמי הלז ,על כן בחרו להם א-להים וזהו ,שומע תפלה ,מראותינו ,שהקדוש לפני מלך גדול א-להי הא-להים וכבודו
בלתי קדושים ,כהוברי השמים וכסיליהם ברוך הוא הוא שומע תפלה ,אחת יהיה בשרפי מעלה ,אראלי קודש פוצחים
ושמש וירח וכחות חצונים טמאים ויעשו ממי שיהיה ,אזי מתוך זה ,עדיך כל בשר הילולו?'
להם מיני עבודות מתייחסות להם, יבואו ,והדברים נכונים ללב משכיל ומבין. אבל באמת הסתירה עצמה שכתב
באומרם שעל ידי כן ,יריקו עליהם מאתם ומיושב קושית הזוהר בטוב טעם. הרב בענין ההשגחה ,תחול גם בזה.
שפע ,כי יעלה על רוחם כי להם לבדם דגם מלאכי מעלה ,לפי רוב גדלו אינם
ניתנה הארץ. ובזה נבא לבאר הכתוב ,תהלת ה'.
ויתכן ,כי דוד המלך עליו השלום בא ברוב ראויים לשבחו ,והן במלאכיו ישים כו',
ועל כן ,העובדים לשרי האש יעבירו ענוותו לחזק לב ישראל להלל ולשבח ועל כרחך אתה אומר ,שמרוב הענוה,
בניהם ובנותיהם באש ,ועל דרך זה הם כל לה' ,ובל יחשבו ,כי נחנו מה להלל ולפאר ורחמיו המרובים ,הורשו להללו.
מיני עניינים האמורים בפרשה זו באומר למלך הכבוד? וענותו ורחמיו אין להם סוף ,עד שגם
מעביר כו' קוסם כו' וחובר חבר כו' שהם לנו ,נאה להללו ולברכו:
מיני עבודה לכחות חיצונים ומהם לזה בא באמרי נועם רוב הענוה שבו,
לכוכבים ומזלות .והן אלה קצות דרכים כאמרם ז"ל' ,דוד הוא הקטן' ,שהקטין וזהו בעניותינו מאמר הכתוב ,למען
אשר דבקו בם עם בני ישראל בהיותם על עצמו מתחלתו ועד סופו ,והחזיק עצמו יזמרך כבוד כו' ,והכוונה ,לתת טעם על
אדמתם עד שנתשם ה' מעל אדמתם לקטן שבקטנים ,כי כן מדת הצדיקים, הילולינו ושבחינו לא-להינו ,שלא תאמר,
וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. ואמר ,תהלת ה' ידבר פי ,שאני זכיתי 'כי אין זה כבודו ואדרבה לך דומיה תהלה
להלל לה' ,אף כי קטן ערך אנכי ,לזה כי מה אנו להללו?'
על כן למען הדיחם מעל הסברא הרעה
הזאת בא משה רבינו עליו השלום ויאמר, ויברך כל בשר כו' נ"ל: אך באמת נהפוך הוא ,כי לפי דעה זו,
כי אתה בא כו' הנה לפניך ראיה עצומה ~ ~ ~ אנו חושבים חס ושלום ,שהמלאכים
בחוש ,לעיניהם ,כי הוא יתברך משגיח ליקוטי אלשיך מענין הנ"ל: קרובים לערכו ,וראויים להללו ,ולא כן
בעולם השפל ,ולא יעצרנו הגשם אשר הדבר.
(דברים פי"ח :ט ,טו ,טז) ִּכי אַ ָּתה ָּבא
מארץ הלזו מהשגיח בה. לזה אדרבה ,ההילול שלנו הוא לכבוד
להיך נ ֵֹתן ָּל ְך
אֶ ל הָּ אָּ ֶרץ אֲ ֶשר ְי ֹדוָּד אָּ -
הלא הוא ,כי אתה בא אל הארץ ,כלומר ותפארת לאלקינו ,כמו שאמרנו בענין
לֹא ִּתלְ מַ ד ַלעֲשׂ וֹ ת ְכתוֹ ֲעבֹת הַ גוֹ ִּים הָּ הֵ ם:
השגחה.
לא תבא במלחמה כי-אם כבא אל בית יך ָּכ ֹמנִּי י ִָּּקים לְ ָּך ...נָּבִּ יא מִּ ִּק ְר ְב ָּך מֵ אַ חֶ ָּ
אביו ,כל כך יקל הכיבוש ,באופן כי מזה להיך אֵ ָּליו ִּת ְשמָּ עוןְ :ככֹל אֲ ֶשר ְי ֹדוָּד אָּ - כבוד, וזהו ,למען יזמרך
תכיר כי ה' א-להיך הוא נותן מאתו ובידו. להיך ְבח ֵֹרב ְביוֹ ם ָּשאַ לְ ָּת מֵ עִּ ם ְי ֹדוָּד אָּ - שהכבוד הוא לזמר לפניך ,ולא ידום ,שאין
וזהו כי אתה בא כו' אשר ה' א-להיך הַ ָּקהָּ ל לֵאמֹר לֹא אֹסֵ ף לִּ ְש ֹמ ַע אֶ ת קוֹ ל הכבוד לידום ,לזה ,ה' אלקי לעולם אודך.
נותן לך .ואם כן ,לא תלמד לעשות ְי ֹדוָּד א-להי וְ אֶ ת הָּ אֵ ש הַ ְג ֹד ָּלה הַ זֹאת וזהו ,גדול ה' ,ועכ"ז ,ומהולל מאד,
כתועבות כו' כי הגוים ,טעם עשותם כה, לֹא אֶ ְראֶ ה עוֹ ד וְ לֹא אָּ מות: שהכל מהללים ,גם אנחנו קטני ערך,
היא על חושבם העדר השגחתו ית' והטעם ,משום ולגדולתו אין חקר ,וגם
הן אמת כי אחת היא שעמדה עלינו
בארץ ,על כן יחפשו עולות הבלי הגוים הילול המלאכים אינו רק מצד החסד נ"ל.
להגלותינו ,ולהחריב את ביתינו ,אשר
ההם או לאמצעיים. וזהו כוונת הכתוב שומע תפלה כו',
בחר בו ה' ,הלא היא סברת גויי הארץ,
אך בראותך מופת השגחתו ראוי לך, ומה גם בימים ההמה ,האומרים כי עבים והכוונה דאחר שאנו רואים שהקדוש
אל תלמוד לעשות כתועבותם ,כי תועבת סתר לו ,ואין לו ית' מבא בעולם הלזה ברוך הוא שומע תפלה אחת מיום
כו'... החומרי ,כמאמר הכתוב ,רם על כל גוים שנברא העולם ,יהיה מהצדיק
24
על כל גוים ה' ,שיאמרוהו לומר כי על אחד מכל חכמי הגוים כי-אם לאשר מבני כי מאשר ה' נתן לי את הארץ ,אראה כי
השמים כבודו ולא בתחתונים: ישראל הוא. אין ללכת בתועבות הגוים ההם ,כי הלא
ושקר כזבו ,כי אשר יחשבו לו לגדולה והנה יש מחכמי הבלי הגוים ע"א הוא ית' לבדו בשמים ממעל ועל הארץ
היותו משולל מהעולם השפל ,נהפוך הנותנים טעם לפגם הזה אשר בם ,לאמר מתחת ,כי אין גשמית מעכבת השגחתו
הוא ,כי זו גדולתו ,כי מי כה' אלקינו שאינו כי אין העכוב מצדם ,כי-אם שהוא ית' לא יתברך חלילה ,ומי יעזוב מקור מים חיים,
כמלאך שמשתנה לפי העולם שהוא בו, ייחד שפע דבורו למטה בארץ. לחצוב לו בורות בורות נשברים...
כי למעלה( ,המלאך) הוא משולל איכות ועל פי דרכם מעמיקים מה' לסתור דבר ואם אינך נענה מה' ...הלא אין זה רק
התלבשות גשמי ,אך בבואו אל העולם השגחתו ית' וידיעתו מהארץ הלזו מהעדרך שאינך כדאי ומוכן שידבר בך
השפל ומתראה כדמות איש הוא ,כי העכורה, הוא ית'.
בהגיעו אל העולם הזה קונה (המלאך) אך ,נביא מקרבך מאחיך יקום לך ה',
התלבשות דק אשר בו יתראה כאחד אשר יאמרוהו למזמה באומרם כי רם
ה' ועל השמים כבודו ,ושלא תהיה והוא יגיד לך ,כי יהיה ראוי ,ועל פיו תדע
האדם. דברים הנוגעים אליך ,כענין תלונת
תפארתו ית' עיניו יחזו מעשה איש
אך הענין הוא כי ל'מה שאינו (המלאך) ופקודתו ועלילות מצעדי גבר ,אשר הנביא ,באומר ,המבלי אין א-להים
אלוק ,אין העולם משועבד אליו ,על כן מחומר קורץ ומעפר יוצק יסודו: בישראל הלך לדרוש בבעל זבוב כו' הנה
העולם מקנה בו ממין איכותו, כי חפץ ה' ידרשו בנביאיו...
ותהי להפך ,כי הן הן נוראותיו הן הן
אך לא כן יוצר הכל ית' ,כי כל העולמות גדולותיו ,כי גם כי לגדולתו ולרוחניותו כי מה שלא ידבר בך היא ית' כשתבקש
משועבדים אליו ,על כן אין שינוי בו אין חקר ,לא יעצרנו הגשם והחומר ממנו דבר ,אינו מהעדר השגחתו ית'
חלילה ,וזהו מי כה' אלקינו כלומר שאינו הארציי מלהיות עיני ה' משוטטות בכל למטה בארץ ,שעל כן אולי גם בנביא
כמלאכיו: הארץ כלליה ופרטיה .כי רם ה' ושפל תגעל נפשך לומר ,כי איזה דרך הלך רוח
ועוד ,אין לומר בו חלילה שהוא בעולם יראה וגבוה ממרחק יידע על הארץ ועל העליון לדבר עם חרש מחרשי אדמה.
אחד ,שהיה העולם האחר משולל ממנו, הדרים עליה. והוא ,כי זה ,ככל אשר שאלת מעם ה'
כי-אם ,שכאשר נאמר ששכינה למטה, ~ ~ ~ כו' ,שאמרת ,כי לא היית יכול לסבול דבר
אין הכוונה שהעולם העליון משולל ממנו, בך הוא ית' ,ושעל כן ידבר ה' עם משה ,אלשיך :דניאל פ"ה :אבות פ"ב :דע מה
וכן באמור שנסתלק למעלה ,אינו ומשה יגיד לך ,הרי תורה ,כי אין הקב"ה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל
שהעולם השפל משולל לגמרי הימנו, מונע טובו ושפע נבואתו מבני אדם .אלא מעשיך בספר נכתבין:
שא"כ היה העולם מתבטל ,כי-אם שיש מוכן לקבל ויש בלת ימוכן .והנביא
המוכן ישמיע דבר ה' אל הבלתי מוכן .תדע כי למעלה ממך עין רואה ואוזן
שמלא כל הארץ כבודו. שומעת ,וכאשר דקדק התנא בלשונו
וזה אומרו המגביהי לשבת ,והוא כי הנה לומר אל תצייר בדעתך כי העין רואה היא
הראוי יאמר "מגביה לשבת משפיל באופן ,כי אין ללכת חלילה אחרי מעל לרקיע ,פן יצא עתק מפיך לדבר
לראות" ,נמצא שבכל תיבה ה"א בראשה אמצעיים ,כתועבות הגוים ,כי הלא גם כי ולומר ,כי עבים סתר לו ולא יראה חלילה,
ויו"ד בסופה מיותרות, רם ה' ,שפל יראה .ואם לא ידבר בך ,לא אך תעלה על רוחך כאילו אינה כי-אם
אך הנה כתבנו כי בי-ה ה' צור עולמים, מהעדר ההשגחה ,רק מהעדר הכנתך .כי (דע מה) למעלה ממך ,כי מלא כל הארץ
עולם הבא ביו"ד ועולם הזה בה"א. הלא אשר יוכן ויהיה נביא ,בו אדבר ,אליו כבודו ואין נסתר מנגד עיניו ,כי רם ה'
ואומר המשורר דעו איפה כי כאשר ושפל יראה. תשמע:
הוא יתברך מגביה לשבת לא ישולל ~ ~ ~ ~ ~ ~
מעולם השפל כי בשניהם הוא ,וזהו היו"ד אלשיך :דניאל פ"ב :עלינו לשבח לאדון אלשיך :תהלים פקי"ג :ממזרח שמש עד
והה"א יתרות .וכן המשפילי כשהוא ית' הכל שהבדילנו מגויי הארצות שלא מבואו ע"י כן מהולל שם ה' ,שע"י כן
משרה שכינתו למטה גם אז הוא בשני הופיע רוח קדשו ית' לגלות החלום אל הוכר ,ובמקום שהיה לגוים ללמוד מזה כי
העולמות של יו"ד ושל ה"א: השגחתו גם בשמים ובארץ ,ואדרבה רם
25
