פרפרת · Parperes — ניצבים וילך (2026-08-31)

נא לא לעיין בשעת התפילה וקריה"ת! בסייעתא דשמיא
לע"נ
נתנאל בן
ציפורה
ושלמה
גליון רפאל בן
אסתר
654 ת.נ.צ.ב.ה
פרשת נצבים וילך תשפ"ו
*****************************************************************************************************************************************************************************************************************************
צריכים להיות שמחים ומאושרים ולשכוח מכל צרותינו יך ֶאת ְל ָב ְב ָך וְ ֶאת לְ ַבב
ּו ָמל ה' אֱ ל ֹ ֶק ָ
ביודעינו כי בכל רגע אנחנו יכולים לזכות באוצרות אין סוף".
ְזַר ֶע ָך ְל ַאהֲ ָבה ֶאת ה' אֱ ל ֹ ֶק ָ
יךְ ...ל ַמ ַען
סיים ה'חפץ חיים' ואמר" :מדוע אין אנו מרגישים כן?! זה
מחמת ערלת לבבנו ,העטופה בהבלי הזמן ומונעת מאתנו ַח ּי ָ
ֶיך )ל ,ו(
את הרגשת השמחה .על זה אמרה התורה 'ומל ה' אלוקיך
את לבבך' -כשהקב"ה יסיר מאתנו את ערלת הלב ,אז מה הקשר בין המילים 'למען חייך' שבסוף הפסוק ,לנאמר
מאליה תפרוץ בנו הרגשת השמחה העצומה על ריבוי בתחילתו ' -ומל ה' אלוקיך את לבבך - '...מהי משמעות
האוצרות שבידינו לאסוף בכל רגע .וא"כ הסרת ערלת הלב הדבר שמילת הלב היא 'למען חייך'?
היא 'למען חיינו' כדי שנחיה חיים מאושרים ושמחים תמיד!".
שאלה זו שאל מרן ה'חפץ חיים' זיע"א ]היארצייט שלו ביום ראשון
* * * הקרוב[ ,וביאר את הדברים עפ"י משל לאדם עני ואביון ,בלוי
בגדים רעב צמא וחסר כל ,שיום אחד התמזל מזלו והציל
מרן ה'חפץ חיים' הקדוש היה 'נאה דורש וגם נאה מקיים'
את בן המלך מסכנה גדולה .בתמורה נתן לו המלך להיכנס
וכל חייו היו חטיבה אחת של שמחת המצוות באופן שלא
ליום שלם לבית גנזיו ולקחת מאוצרותיו ככל שתמצא ידו.
יתואר .בספר 'מאיר עיני ישראל' )ח"ד( מביא סיפור נפלא
בבא היום הלך העני לגנזי המלך כולו מרוגש ומאושר ,ואסף
שסיפר רבי משה דבראשווילי זצ"ל זקן החכמים של יהדות
ככל יכולתו מאוצרות המלכות ,והתעשר מכך עד מאד .וכיון
גרוזיה שהיה תלמיד ישיבת ראדין ,וכך סיפר" :בשנות
שכך בכל שנה היה עושה אותו אדם מסיבת הודיה לכל
לימודי בישיבה פעם אחת למדתי משמר בליל שישי במשך
ידידיו ולכל שרי המלכות שבגלל עושרו הגדול כולם חשקו
כל הלילה .עזבתי את בית המדרש בשעה מאוד מאוחרת
בקרבתו .וכך נהג במשך שנים רבות עד שנשכחה סיבת
ללכת לחדרי .בחוץ היה סוער מאד ,קור נורא ושלג שלא
מסיבת ההודיה לשמה התכנסו בכל שנה ,וכולם חשבו שזהו
פסק לרדת .בעודי ממהר בדרכי הבחנתי לפתע מרחוק
טבעו להראות גודלו עושרו ואושרו .שנה אחת כשהתכנסו
בדמות אדם שהולך ברחוב הלוך ושוב ומידי פעם מרים
כל רבי המדינה למסיבה ,קם אותו עשיר ושאלם'' :האם
ראשו לעבר השמים .מראה כזה של אדם המשוטט ברחוב
אתם יודעים מה היום המאושר ביותר בחיי?" .ענו לו:
בשעת לילה כ"כ מאוחרת כשהשלג יורד והקור כל כך חזק,
''בוודאי יום מסיבת ההודיה שבכל שנה ,בה אתה מראה
הטיל בי פחד של ממש וכמעט החלטתי לסוב תיכף על
קבל עם ועולם את גודל עושרך ורוב נכסיך'' .אמר להם
עקבותיי ולשוב לישיבה ,אך בכל זאת התחזקתי והמשכתי
העשיר" :לא ולא ,היום המאושר ביותר בחיי היה היום
הלאה .כשהתקרבתי ראיתי להפתעתי כי הדמות הזו היא
שהייתי עני מרוד חסר כל בלוי בגדים רעב וצמא,"...
לא אחר מאשר מרן ה'חפץ חיים'...
ולתמיהת כל הנוכחים המשיך ואמר" ,אותו יום שהגעתי עני
כשראני ה'חפץ חיים' הוא גער בי בחוזקה" :באמצע הלילה ואביון לאוצר המלוכה לקחת את האוצרות שנתן לי המלך,
ובקור שכזה? לך מיד לחדרך לישון!" .רצתי מיד לחדרי הייתי אז רעב ,צמא ,ועטוף בבגדים בלויים ,אבל נכנסתי
שהיה בבית אחותו של ה'חפץ חיים' שהיתה מכלכלת אותי לאוצר המלוכה ולא הפסקתי לרגע לצבור אוצרות של זהב
בכל ,ואצלה היה מקום אכסנייתי. וכסף ,ולמרות שהייתי רעב צמא חלש ומיוסר ,לא שמתי לב
כלל לשום דבר ,כי ידעתי שבכל רגע אני מתעשר ומתעשר
בבוקר סיפרתי לה את המעשה וראתה כי אני מתפלא עד ולכן שמחתי היתה גדולה עד מאד".
מאד על מעשהו של ה'חפץ חיים' ,ואז היא אמרה לי" :מה
אתה מתפלא ,כבר שלשה לילות שהוא מסתובב בחוץ בקור המשיך ואמר מרן ה'חפץ חיים'" :ה' יתברך נתן לנו אוצרות
ובשלג ומחכה שהלבנה תתגלה כדי שיוכל לברך את ברכת עולמים של תורה ומצוות ככל שנחפוץ כל הימים ,לפיכך על
הלבנה ."...כל עשיית מצוה היתה אצל הח"ח כאוצר עצום האדם להיות תמיד בשמחה עצומה ורוממות של אהבת ה',
שאסור להפסידו בשום אופן ,ולכן חיפש וחיפש מתי יוכל ואפילו הוא חלילה סובל ומלא צער וייסורים ,אבל כעני ההוא
לקיים את המצוה כדי שלא יאבדה ,חלילה. ששכח מכל צערו בזמן שאסף את אוצרות המלך ,כך אנחנו
" -אוהו! ישתבח שמו הגדול". חתנו של מרן ה'חפץ חיים' ,הגאון ר' הירש זקס זצ"ל ,היה
מספר שה'חפץ חיים' היה מרבה להתוודות בינו לבין עצמו
" -סלח לי שוב .כפי שאמרתי אני לא מתכוון כעת לקנות, אחרי עשיית מצווה ,וכך היה אומר" :ישראל מאיר ,ישראל
אבל מאוד מסקרן אותי לדעת כמה עולה עציץ כזה?". מאיר ,קיימת מצוות לולב קיימת מצוות מצה וכו' ,אבל למה
הוא נקב בסכום ...נישט פשוט! היתה זו חתיכה הראויה לא קיימת מצוות לעבוד את ה' בשמחה!!".
להתכבד ...זוהי דוגמה לסוחר מוצלח שעושה משמאטעס פעם אחת ראה הרב זקס זצ"ל את ה'חפץ חיים' שחזר
זהב... מהמקווה בערב שבת והוא רוקד ושמח .הוא היה בטוח
לעומתו ,יש סוחר שמחזיק בחנותו דברים מצוינים ,בגדים שה'חפץ חיים' רוקד על כי זכה להתקדש ולהיטהר בטבילה
סוג א' א' ,אבל נעבעך ,הוא שליימזלניק ...כל פעם שהוא לכבוד השבת ,הוא ניגש ל'חפץ חיים' ושאלו על שמחתו זו.
שולף חולצה מהמדף להראות ללקוח -נופלים מהמדף אמר לו ה'חפץ חיים' ,שהוא שמח על כי זכה לקיים מצות
שלמעלה סוודרים וגרביים ...והקונה בורח משם .זוהי 'ביומו תתן שכרו' לעגלון שלקח אותו מהמקווה לבית ,שהוא
דוגמה לסוחר לא מוצלח שהופך זהב לשמאטעס... נתן לו את שכרו מיד.
אומר ה'חפץ חיים' שכן הוא הדבר ברוחניות :שני אנשים כך התהלך ה'חפץ חיים' כל ימי חייו ,בהרגשה מרוממת
הזמינו אינסטלטור לפתוח סתימה בצנרת ביתם .שניהם ומופלאה של עבד המסתובב באוצרות המלך וחופן בכליו
שילמו לאינסטלטור את אותו הסכום .הסוחר המוצלח כיוון שפע עצום של אוצרות אין סוף ,וזכה לשמחת חיים נשגבה
בזמן התשלום לקיים מצוות עשה דאורייתא של 'ביומו תיתן כל ימיו .קצת התבוננות ,קצת מחשבה -והרבה תפילה,
שכרו' ,ושכר מצוה בידו .לעומתו ,השני ,שחשב רק על סכום ויכולים לזכות לשמחת חיים תמידית בכל מצב...
הכסף שנאלץ להיפרד ממנו ,הפסיד את ההזדמנות להרוויח ]מתוך 'לקראת שבת מלכתא'-הרב בנימין בירנצוויג[
שכר נצחי.
יך ַה ָ ּד ָבר ְמאֹד ְּבפ ָ
יך רוב ֵאלֶ ָ ִ ּכי ָק ֹ
כמוהם בדיוק הם אותם שניים שנסעו במונית ושילמו לנהג ִ
בסיום הנסיעה .זה שיכוון לשם מצווה הוא 'סוחר טוב' ,וזה
ּו ִבלְ ָב ְב ָך לַ עֲ ׂש ֹ
ֹתו )ל ,יד(
שלא מכון לשם מצווה -אינו כזה.
* * * סח הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל :הבה ונתבונן על
שני 'יהלומים' שנאמרו על פסוק זה -את הראשון אמרו
סיפר לי רבי אליעזר דוד פרידמן סיפור שהוא ראה במו בעלי המוסר ואת השני השל"ה הק'.
עיניו :כ"ק האדמו"ר מבעלזא זי"ע היה גר בתל אביב ,שם
היה בית מדרשו .יום אחד ,ביציאתו מחדרו לבית המדרש, לפני שנביא את דבריהם של בעלי המוסר נקדים את דברי
הבחין בבול המונח על הרצפה .הוא התכופף והרימו .אך הכהן הגדול מאחיו :מרן ה'חפץ חיים' זצוק"ל אומר ,שכמו
היות ולא היה לו מושג ב'צורתא דזוזא' ,הוא לא ידע האם יש שבגשמיות יש 'סוחר מוצלח' ויש 'סוחר לא מוצלח'] ,אַ
לבול הזה ערך .הוא שאל את השמש והלה השיב לו כי ְשלֵ ימַ ֶזל[ ,כן הדבר גם ברוחניות .ה'חפץ חיים' מגדיר את
הבול עדיין טוב ושווה כסף .האדמו"ר עלה על הבימה ההבדל ביניהם בהגדרה קצרה וקולעת :סוחר מוצלח הוא
והכריז על המציאה .אחד המתפללים ניגש אליו ואמר כי זה שלוקח 'שמאטעס' ועושה מהם 'זהב' ,וסוחר לא מוצלח
הוא איבד את הבול .האדמו"ר ביקש סימנים ואימת כי אכן הוא זה שלוקח 'זהב' ועושה ממנו 'שמאטעס'...
הבול שלו ,אך עדיין לא העביר את הבול לבעליו.
עברתי פעם ליד חנות וראיתי בחלון הראווה שורה של
היה זה לפני תפילת מנחה .האדמו"ר כבר נטל את ידיו וחגר עציצים .הסתכלתי היטב והיה נדמה לי שבכולם יש...
את הגארטל לכבוד התפילה .ואז ראו כולם את האדמו"ר קוצים! כן ...קוצים ...נכנסתי ופניתי לבעל החנות ואמרתי לו:
מוריד את הגארטל ,ניגש לכיור ,נוטל שוב את ידיו ,חוגר "האמת היא שלא נכנסתי לחנות כדי לקנות! אני פשוט סקרן
שוב את הגארטל ,הכל -לכבוד המצוה! הוא החל לומר ורציתי לדעת מה יש בעציצים?".
בקול רם ובהתלהבות" :לשם ייחוד קיום מצוה פון 'השבת
" -קוצים!".
אבדה' ,בדחילו ורחימו" ,ורק לאחר שסיים השיב את הבול
לבעליו. " -איך אתה 'מייצר' אותם?".
אגב ,כשהאדמו"ר אמר את ה'לשם יחוד' הוא הוסיף את " -פשוט מאוד! קוטף ביער .קוצץ את החלקים הדוקרים.
המילים 'בשם כל ישראל' ,והסביר שזאת משום שישנם צובע עם קצת צבע .והרי עציץ לתפארת".
אנשים שבמשך שנות חייהם לא הזדמן לידם לקיים מצוות
השבת אבדה ,ולכן הוא מכוון גם עליהם. " -סלח לי אדוני שאני שואל :זה 'הולך'?".
אבל על ידי לימוד תורה ,לימוד הלכות המצווה -נחשב לו, מספרים ,כי במשך יום שלם היה האדמו"ר שרוי בשמחה
ללומד ,כאילו קיים את המצווה בפועל!. גדולה על שזכה לקיים מצות עשה דאורייתא של השבת
אבדה ...הרי לנו שמ'בול' קטן אפשר לעשות זהב!.
וזהו שאמר הכתוב' :בפיך' -על־ידי שאדם לומד תורה בפיו,
'ובלבבך' -הוא מכוון בלימודו 'לשם שמים' ,נחשב לו הלימוד כשרבי אליעזר דוד סיפר לי את הסיפור קפץ יהודי ששמע
'לעשותו' -כאילו קיים בפועל את כל מה שלמד. אותו ,ואמר שגם לו יש סיפור דומה שראה בבית המדרש
קאמרנא בירושלים .אחד מהחסידים מצא גארטל על
]מתוך הספר 'יחי ראובן'[ הרצפה בבית המדרש .הוא טיפס על שולחן וקרא בקול רם:
"מי איבד גארטל?" .היה שם ציבור גדול ,ואחד החסידים
לָ לֶ ֶכת ִּב ְד ָר ָכיו וְ לִ ׁ ְשמֹר ִמ ְצ ֹו ָתיו וְ ֻח ּק ֹ ָתיו שעמד במרחק הצביע ואמר שזה שלו .המוצא רצה לזרוק
יך )ל ,טז( ּו ִמ ׁ ְש ּפ ָטיוּ ...ו ֵב ַר ְכ ָך ה' אֱ ל ֶֹה ָ לעברו את הגארטל ,אלא שאז סימן לו האדמו"ר עם היד
ָ שלא יזרוק!.
סיפר הגאון רבי יוסף עדס זצ"ל :בשיעורו של אחד מגדולי "לא כך מקיימים מצווה" ,אמר לו הרבי" ,לא 'זורקים' אותה!
ארם צובא השתתף פחח בן תורה וברוך כשרונות שהיה רד מהשולחן ,גש אל המאבד ובשתי ידיך מסור לו את
ממעט בעסק ומרבה בישיבה והרבה חכמה ודעת .בית ברוך המציאה .צריך לכבד מצוות עשה מדאורייתא!".
ילדים היה לו ופרנסם בכבוד ממלאכתו .יום אחד שרתה
הברכה במעונו בהולדת תאומים ומאותו זמן פסק לבוא רבים מחזירים אבדה ,אבל לא כולם יודעים לעשות מזה
לשיעור .החליט להקדיש זמן רב יותר לעבודתו ,כיון זהב ...להעריך את המצווה ,לכבד אותה ,לעשותה
שהתרבו צרכי המשפחה. בהתלהבות ובשמחה .את זה יודע רק 'סוחר טוב' .עד כאן
ההקדמה.
שלח אליו הרב את בתו עם המיחם של שבת .בחן הפחח,
ושאל" :היכן הנזילה?". * * *
"אין כאן נזילה" ,ענתה" .אבל אורחים רבים בביתנו ,ואין די נחזור לפסוק שלנו ולווארט שאומרים בעלי המוסר' :כי קרוב
מים חמים לשתיה .שלחני אבא לבקש שתתקין במיחם ברז אליך הדבר מאוד' -הוא ממש 'בפיך'! שניים יושבים ואוכלים
נוסף ,כדי שיספיק לעוד כוסות". עם הפה -האחד אוכל כי הוא רעב' .אם לא אוכל -לא יהיה
לי כוח לעמוד על הרגליים' .והשני אוכל וחושב' :אם לא אוכל
נשא הפחח עיניים תמהות" :אם אין די מים ,יש לקנות מיחם -לא יהיה לי כוח לעבוד את הקדוש ברוך הוא'...
גדול יותר ,או לרכוש מיחם נוסף ,אבל מה תועיל פיה
נוספת ,האם יתווספו מים על ידה". הראשון הוא א שלעכטער סוחר ]-סוחר רע[! ,והשני א גוטער
סוחר ]-סוחר טוב[! מה עושה את ההבדל ביניהם? 'ובלבבך
"איני יודעת" ענתה" ,מוסרת אני את בקשת אבי". לעשותו' -הלב! .הראשון חושב שרק מאכילת קרבן פסח או
הבין שדברים בגו .קם והלך אל הרב .הסביר ,שברז נוסף מאכילת בשר קרבנות אפשר לעשות זהב .השני יודע שגם
לא יפתור דבר .יש להגדיל את המיכל. מאכילת סלט בארוחת בוקר רגילה ושגרתית אפשר לעשות
זהב .כאשר אדם מכוון באכילתו לשם שמים -שולחנו הופך
"גם אני סברתי כך" הפתיעו הרב" ,את הברז הנוסף למזבח ואכילתו הופכת לאכילת קרבן .אחד יכול לעשות
הזמנתי לשיטתך". מ'ברכת המזון' מיליונים ,נצח נצחים ,ואחד יכול לעשות
"בפיך -ובלבבך לעשותו". ממנה סמרטוטים...
"כלומר?" תמה.
* * *
"הלא תבין ,הפרנסה ממרום ,קצובה מראש השנה .אלא
מאי ,מוטלת עלינו חובת ההשתדלות כדי להמשיכה אלינו. וכעת נעבור ל'יהלום' השני :השל"ה הק' אומר חידוש גדול:
משל למה הדבר דומה ,למיחם מלא מים ,ויש לפתוח בו אדם שלומד תורה לשם שמים ,מלבד מה שהוא מקיים
ברז שיריקם .סבור אתה שעליך להשתכר יותר? ניחא .מה מצוות תלמוד תורה נחשב לו הלימוד כאילו הוא מקיים
עליך לעשות? להגדיל את המיכל ולהרבות את המים. בפועל את מה שלומד .אם הוא לומד הלכות תפילין -נחשב
כיצד? -בתוספת זכויות ,בריבוי למוד תורה יקצבו לך לו הלימוד כאילו הוא מניח תפילין ,גם אם עכשיו אינו מניחן
פרנסה מרווחת יותר .וכמו ששנינו )בע"ז יט (:שכל העוסק בפועל .אם הוא לומד הלכות שבת -נחשב לו הלימוד כאילו
בתורה נכסיו מצליחים .ואתה ,מה עשית ,מיעטת בתורה הוא שומר עכשיו שבת גם אם כעת לא שבת.
ופתחת ברז נוסף ,עוד כמה שעות עבודה."...
וזוהי העצה לכל אחד ואחד מישראל ,לזכות לקיים את כל
וסיפר בענין זה ,שאחד מבני ארם צובא השתתף בשיעורו תרי"ג המצוות אעפ"י שלא כל המצוות שייכות לכל אחד.
של הרב ,שעתיים לאחר תפילת שחרית מידי יום ביומו.
התעוררו רבים מהם מבחינה רוחנית ,עד כדי כך שהם לימים פסק מלבוא .התנצל ואמר ,שהקונים הרואים שחנותו
נכנסו לתאי הגזים בשירה ובריקודים! .הם האמינו בפירושו סגורה בבוקר הולכים אל המתחרים ,והוא רואה בעליל
הפשוט של הפסוק ,והכירו בכך שהם אכן -נכנסים בשער שבשבוע האחרון בו פתח חנותו מוקדם ,המתה קונים.
המוביל אל ה' .זוהי אם כן דוגמא מופלאה ונשגבה של בקשו הרב" :ערוך חשבון מדוקדק ,כמה הרווחת בשבוע
קידוש ה' באמצעות המוות. זה" .ערך את החשבון ,והגישו .אמר לו" :שוב לשיעור ופתח
מאוחר יותר כפי שנהגת עד כה .גש אלי בשבוע האחרון של
אך ישנה דרך נוספת לקדש את שמו -כך אמרתי לקהל השנה ונערוך חשבון מדוקדק ,ומה שיחסר בגין הלימוד עד
המאזינים -אשר מבחינות רבות היא קשה הרבה יותר: סוף השנה -אני ערב לשלמו!"
קידוש ה' בחיים .ולדוגמה ,אותו קידוש השם מופלא ,שהראו
אלו ששרדו ושיקמו את חייהם .הם השרידים שעלו מן סבר וקיבל .בטוח היה בברכת הרב ,סבר שלא ימעטו
השריפה הגדולה ,וראו בעיניהם את החורבן הנורא ,ובכל הקונים .אך לא כן היה .הקונים התמעטו וכשערך חשבון
זאת ניגשו בתעצומות נפש לשיקום חייהם -עד כי היו היה ההפרש רב .דאב לבו ,אך הסכם הוא הסכם והגיש את
מוכנים לבנות בית כנסת חדש ולתלות בו פרוכת שעליה החשבון לרב .חשכו עיני הרב ,אבל הסכם הוא הסכם .לווה
רקומות המילים 'זה השער לה' צדיקים יבואו בו' .קידוש ה' את הכסף ושלחו .כעבור שעה הגיע הלה ,והחזיר את הכסף
שכזה הוא ,אולי ,גדול יותר .היה זה אך אחד מן הסיפורים בשלמותו .סיפר ,שבשעה האחרונה הגיע סוחר וקנה
שסיפרתי באותה הרצאה ,כדי להמחיש נקודה זו. סחורה בכמות עצומה שכיסתה את כל ההפרש ויותר.
כאשר סיימתי את דבריי ,נגשה אלי אשה בעלת תשובה אמר הרב" :הן רואה אתה בחוש ,שהכל מעשה שטן.
ואמרה לי" :רציתי שתדע שאבי שהוא חילוני ,היה כאן מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש
הערב'' .הבנתי כי יש לו שייכות עם הדברים שדברתי. השנה ,ומה שנקצב יקבל .אלא שהשטן מבקש שהאדם
שאלתי אותה" :מדוע לא תציעי לו לגשת אלי?". ימעט בלימוד התורה וירבה בסחורה ומאחז עיניו לסבור
שסובל הוא מחסור בגין הלימוד .ברם משעמדת בנסיון
היא נעלמה בתוך הקהל ועד מהרה שבה ועימה צעד גם וראש השנה התקרב ,בעל כרחו מילא מחסורך ולא הפסדת
אביה .ראשו היה מורכן .לאחר רגע ארוך של דומיה ,הוא דבר -רק הרווחת שעות נוספות של לימוד תורה!".
אמר לי בקול נשבר" :כבוד הרב ,אני הייתי בטרבלינקה
וראיתי במו עיני את הפרוכת שעליה דיברת הערב."... ]מתוך 'ביכורי ראובן'[
הוא הפסיק למשך כמה דקות ,ואז ,כשקולו עדיין חנוק ַה ַח ִּיים וְ ַה ּ ָמוֶ ת נָ ַת ִּתי ְלפנ ָ
ֶיךּ ...ו ָב ַח ְר ּ ָת
מהתרגשות הוא הוסיף ואמר" :חיי ניצלו בנס .וזו בדיוק
ָ
הסיבה שגרמה לי לכעוס כל כך .כעסתי על ה' ,מפני שהוא ּ ַב ַח ִּיים לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶה ַא ּ ָתה וְ ַז ְר ֶע ָך )ל ,יט(
הציל אותי ...שאלתי את עצמי מיליון פעם ' -מדוע נשארתי
בחיים ,מדוע היה עלי לעבור את שבעת מדורי גיהנום ,ואחר סיפר הגה"צ רבי עזריאל טאובר זצ"ל :פעם נשאתי דברים
כך לחיות עם כל זה? מדוע ה' לא נתן לי למות יחד עם לפני קהל מאזינים שאינם דתיים ,ונושא השיחה היה שיש
משפחתי ועם ידידיי? האם לא עברתי מספיק עינויים? האם שתי דרכים במצוות קידוש ה' :למות למען ה' ,והקשה יותר
עלי להמשיך ולהתענות בחיי-מוות?' ...זהו הכאב אתו אני מבחינות רבות -לחיות למענו .כדי להמחיש זאת סיפרתי
ממשיך לחיות .זוהי הסיבה שבגללה הייתי לאנטי-דתי. על אחת הזוועות שנאלצו היהודים לעבור במחנות בימי
במשך כל השנים הללו לא מצאתי תשובה לשאלה 'מדוע השואה.
נשארתי בחיים? מדוע ארעו לי כל הניסים האלו אשר הביאו
להישרדותי ,האם היה זה רק כדי להכאיב לי?". טרבלינקה היתה ,כידוע ,אחד ממחנות הריכוז האכזריים
ביותר ,ובו נטבחו כ 800,000-יהודים תוך פחות משנה.
שאלתי אותו" :האם מצאת הערב מענה לשאלתך"? .הוא הגרמנים לא הסתפקו רק בהרג הגופני ,הם רצו להנמיך
הנהן בראשו. ולהשפיל את היהודים מבחינה רוחנית ,עד עפר .אחת
משיטותיהם הנלוזות להשגת מטרה זו ,היתה -תליית
גרונו נחנק מדמעות ,על כן המשכתי אני במקומו' :אף כי
הפרוכת של ארון הקודש בפתח תאי הגזים ...הם רצו כי
חשבת שתוכל להילחם בה' על ידי הקמת משפחה חילונית,
בשעה שיכנסו היהודים לתאי הגזים יראו את הכיתוב 'זה
בכל זאת מצאה בתך את דרכה חזרה .היא-היא זו הטווה
השער לה' צדיקים יבואו בו' וברגעי חייהם האחרונים יגיעו
בעצם אורח חייה פרוכת חדשה ורוקמת עליה בחוטי זהב
לידי ניאוץ וחירוף ,רח"ל.
את המילים" :זה השער לה' צדיקים יבואו בו".
אמנם ,לאמיתו של דבר ,גרם הדבר להשפעה הפוכה,
האב לא הצליח לעצור את דמעותיו ופרץ בבכי נרגש! לבסוף
הרעיון השטני השיג תועלת רוחנית עצומה ,כי כאשר
'ובחרת בחיים למען הוא וכל משפחתו חזרו בתשובה.
היהודים -ואף המתבוללים ביותר ,ראו לנגד עיניהם את
]מתוך 'פרקי מחשבה'[ תחיה אתה וזרעך.'...
הפרוכת עם הכיתוב 'זה השער לה' צדיקים יבואו בו',
לקבלת העלון במייל ניתן לשלוח בקשה לparperet100@gmail.com :
