ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — ניצבים וילך (2026-08-31)

ובחרת בחיים
בס"ד ,גיליון שע"ט | פרשת נצבים וילך | תשפ"ו
גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א
באור החיים פניני אור החיים
תולדות רבנו הק'
מה נעמה חיבת הקודש חובת האחריות
פרק שביעי :רבינו בסאלי וְ ָהיָ ה ִכי יָ בֹא ּו ָע ֶל ָיך ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה ַא ֶּתם נִ צָּ ִבים ַה ּיוֹ ם ֻּכ ְּל ֶכם ִל ְפנֵ י ה’ ֱאל ֵֹה ֶיכם
מ"ב פירושים ל"בחוקותי" א ֶשר נָ ַת ִּתי ְל ָפנֶ ָיך וַ ֲ ׁה ֵשב ָֹת ַה ְ ּב ָר ָכה וְ ַה ְ ּק ָל ָלה ֲ ׁ אש ֶיכם ׁ ִש ְב ֵט ֶיכם זִ ְקנֵ ֶיכם וְ ׁש ְֹט ֵר ֶיכם כּ ֹלָר ׁ ֵ
ָ
א ֶשר ִה ִּד ֲיחך ה’ ֶאל ְל ָב ֶב ָך ְ ּב ָכל ַה ּגוֹ יִ ם ֲ ׁ ִא ׁיש יִ ְׂש ָר ֵאל( :דברים כט ט)
למחרת ,בסעודת צפרא דשבתא ,עתיקא קדישא ,חזר
יך ׁ ָש ָּמה( :דברים ל א) ֱאל ֶֹה ָ עם ישראל חי בערבות הדדית ,כל אחד אחראי על
המחזה כולו על עצמו .הציבור התכנס לבית הרב וזימר
בצוותא זמירות שבת .הרב שקע בשרעפיו ,ומששב הליכה בדרך הטובה מביאה ברכה .ולהיפך ,הליכה עצמו ,אבל לצד זאת הוא ערב גם על האחרים.
לעצמו חזר בהתלהבות על ארבעה עשר פירושים בדרך הרעה ממיטה אסון וקללה. ומה יעשה אדם פשוט ,מן השורה ,שאין לו השפעה
נוספים ,וגם הפעם סיים בהתפעלות כי את הפירושים יחד עם זאת ,מתוך הנוסח והסגנון ,רואים את חיבת ה’ ולא אמצעים ,האם כל אחד יכול להיות אחראי על
הללו אמרו כעת בפמליא של מעלה ,וכי נאמרו מפי אלינו ,עם קרובו. כולם?
הצדיק הנשגב רבי חיים בן עטר. ‘הצצתי ואראה’ אומר האור החיים הקדוש‘ ,מה נעמה אומר האור החיים הקדוש :כל אחד מתחייב כפי
ושוב קם האורח הבלתי מוכר ו”תיקן” את הרב על חיבת הקודש אשר חיבב אלוקינו אותנו’. ההשפעה שיש בידו על האחרים .זאת למדים אנו
“טעותו” בהוסיפו לתוארו של הצדיק את התואר “הרב”, שימו לב ,אומר האור החיים הקדוש ,כשהפסוק מזכיר מחלוקת ההגדרות המפורטת.
“חיים בן עטר!” קרא בקול. את הברכה הוא אומר ‘כי יבואו עליך הברכה’ לעומת ראשיכם – הם הגדולים שבכולם ,שיכולים למחות
את התסיסה שהתרחשה בקהל קשה לתאר .בני זאת בקללה כתוב ‘אשר נתתי לפניך’ ,לא כתוב ‘עליך’, בכל ישראל.
הקהילה לא אבו לחשות וביקשו לעשות שפטים רק לפניך’.
באלמוני המבזה כך את אותו קדוש עליון בלתי מוכר, שבטיכם – כל שבט אחראי על שבטו.
ה’ רוצה לתת עלינו את הברכה.
שדברי תורתו נאמרים במרומים .הם חירפוהו וביזוהו, זקניכם – כל זקן יתחייב על משפחות צאצאיו.
רק תלכו בדרך הטוב ,כי שם ציוה ה’ את הברכה.
ורק תחנוניו החוזרים ונשנים של מארחו הצילוהו כל איש ישראל – כל אחד על בני ביתו.
מתגרת ידם .גם רבה של הקהילה בקושי עצר בעצמו עשה מה שביכולתך.
מלענוש את האורח כדת וכדין.
בסעודה השלישית הגיעה התלהבותו של הרב לשיאה.
ליישר את הלב ואת המעשים
מה גם שהיו בידו ארבעה עשר פירושים חדשים,
וְ ָהיָ ה ִכי יָ בֹא ּו ָע ֶל ָיך ָּכל ַה ְּד ָב ִרים ָה ֵא ֶּלה וכשאני לעצמי מה אני
א ֶשר נָ ַת ִּתי ְל ָפנֶ ָיך וַ ֲ ׁה ֵשב ָֹת
נוספים ,ל”בחוקותי”; והכל מפרי מעיינו של הצדיק
ַה ְ ּב ָר ָכה וְ ַה ְ ּק ָל ָלה ֲ ׁ
הנשגב ,רבינו חיים בן עטר .אבל כעת ,כאשר בפעם
א ֶשר ִה ִּד ֲיח ָך ה’ ֶאל ְל ָב ֶב ָך ְ ּב ָכל ַה ּגוֹ יִ ם ֲ ׁ ְל ַמ ַען ָה ִקים א ְֹת ָך ַה ּיוֹ ם לוֹ ְל ָעם וְ הוּא יִ ְהיֶ ה
השלישית קרא האורח “חיים בן עטר” ,בלי “רב” ובלי
יך ׁ ָש ָּמה( :דברים ל א) ֱאל ֶֹה ָ א ֶשר ִּד ֶ ּבר ָל ְך וְ ַכ ֲ ׁ
א ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע ְּל ָך ֵלאל ִֹהים ַּכ ֲ ׁ
“רבי” ,לא עצר עוד הרב בעצמו ונזף בו חמורות .לא יך ְל ַא ְב ָר ָהם ְליִ ְצ ָחק ו ְּליַ ֲעקֹב( :דברים ַל ֲאב ֶֹת ָ
נתקררה דעתו עד שהורה להושיבו בבית המעצר של בפרק ל ,פסוק א’ כתוב‘ והשבות אל לבבך’ ,ובפסוק ג’
כתוב שוב‘ ושבת עד ה’ אלוקיך’. כט יב)
הקהילה .ואכן ,לא חלף רגע קט ,עד ששתי זוגות ידיים
חסונות לפתו את רבינו בזרועותיו ,והובילו אותו אל אומר האור החיים הקדוש ,שתי משמעויות יש כאן. ‘למען הקים אותך לו לעם’.
חדר סגור ומסוגר עד שיחליטו הרב וטובי העיירה כדת יש ליישר את הלב מהדעות הפסולות .כשאדם הולך אומר האור החיים הקדוש :הפסוק הזה נותן לנו טעם
מה לעשות בו. בדרך הרעה -לבו טועה ,ומזה צריך לשוב .להכיר למה יש את הערבות ההדדית.
השבת יצאה .ופתאום ללא כל הודעה מוקדמת החלה ולדעת שלא טוב עשה‘ .והשבות אל לבבך’. שלא יאמר אדם אם אני מתנהג טוב ,מה אכפת לי
להשתולל בעיירה סופה נוראית ואיומה .הרקיע התקדר וכמובן להיטיב את הדרכים ולשוב בפועל לדרך מה השני עושה?! למה יעשה ה’ כך לעבדיו ,להכביד
בעבים ,ומטרות עוז איימו להציף את הרחובות .הסערה הטובה‘ .ושבת עד ה’ אלוקיך’. עליהם את העול ולחייבם במעשה הזולת.
עקרה עצים ושיברה גגות ,חלונות ודלתות .בני העיירה אך האמת שזה לטובתנו!
המפוחדים ניגשו באימה אל הרב שהיה איש קדוש ,כדי להכיר בדרך הטובה ,וללכת בה.
לשאול מפיו בשל מי הסער הזה. היכולת שלנו להתקיים כעם ,היא רק בזכות הערבות
ההדדית.
עשה הרב מה שעשה ,התעלה ב”עליית נשמה” למרום.
שאל מה זה ועל מה זה ונענה“ :מדי שבת קודש שובת
בזרועו יקבץ אם זה היה תלוי במצב רוח של כל אחד ,היום היה
פלוני עושה עבירה קלה ,ולמחרת חמורה ,והיה
הגיהנם מפעולתו והרשעים נחים .כאשר מבדיל רבינו וְ ׁ ָשב ה’ ֱאל ֶֹה ָיך ֶאת ׁ ְשבו ְּת ָך וְ ִר ֲח ֶמ ָך וְ ׁ ָשב הציבור מתדרדר עד שחלילה היה הכל מתפרק,
חיים בן עטר על היין ,אות היא לכל באי עולם כי יצאה א ֶשר ֱה ִפ ְיצ ָך ה’ ֱאל ֶֹהיךָ וְ ִק ֶ ּב ְצ ָך ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים ֲ ׁ ישמרנו ה’.
השבת ,ורק אז חוזרים העולמות לסדר של מוצאי שבת
וימות החול ,והגיהנם שב לפעול .אבל כעת ,כאשר ׁ ָש ָּמה( :דברים ל ג) רק הערבות שומרת על המסגרת ומעניקה לנו את
הוא כלוא בבית מעצרכם ואינו יכול להבדיל ,שוררת לו היינו יודעים מה מעשינו עושים וגורמים. היכולת להיות עמו של ה’ .עם-סגולה.
אנדרלמוסיה בכל העולמות וזה פשר הסערה הזאת!” חושב אדם לעצמו ,נכשלתי בעבירה ,מה כבר קרה. לטובתו הדבר .למען הקים אותך לו לעם!
באותה הזדמנות ,הודיעו לרב מן השמים כי ילך ויבשר
לרבינו ,כי בזכות הבזיונות שהיו מנת חלקו ובפרט
במעצר אליו הושלך ,סר עוונו וחטאתו התכפרה ,ושוב המשך בעמוד ג' ◄
אינו צריך להמשיך בגלותו!
הרב נחפז לשחרר את רבינו ולבקש את מחילתו ,ובישר
לו כי תמה גלותו .רבינו נפרד הימנו לשלום ושב לסאלי,
המשך בשבוע הבא לביתו.
ספיר ויהלום
פניני מוסר ויראת שמים בפרשה
חלוקת הטוב בפני עצמה ,כאומרו‘ :החיים ואת
הנורא מכל היה כאשר קיבל הרבי מכתבים
מהחזית ,מאת אנשי שלומו וחסידיו אשר תינו הטוב את המות ואת הרע’ ,וכאן אמר ‘החיים כי הוא חייך
פניו את כאבם ,סיפרו על האתגרים הרוחניים והמות וגו’ הברכה והקללה’ .עוד צריך לדעת סיפר הרה”ק רבי משה מקוברין זיע”א :מעשה
והגשמיים גם יחד והעתירו בפניו כי יפעל למה לא אמר אלא ‘ובחרת בחיים’ ולא אמר בהרה”ק רבי יצחק מדראהביטש זיע”א ,אביו
בעבורם שייחלצו מהתופת ,ולכל הפחות יזכו ‘ואת הטוב’”. של הרה”ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זיע”א
להגיע לקבר ישראל. כבדרכו מיישב רבינו הקדוש את התמיהות שהיה מהלך בדרכו ביום חורף ובקור גדול.
בעת קריאת מכתבים אלה ,ניכר היה כי קריאת אחת לאחת ומבאר את הפסוק כמין חומר, באמצע הדרך פגשו בו יהודים שנסעו אף
כל מילה עולה לו בדם ,כל שורה מטלטלת אולם דומה שניתן ליישב זאת באופן נוסף, הם למחוז חפצו וריחמו עליו והעלו אותו על
ומזעזעת אותו עד היסוד ואינה נותנת לו מנוח. מזווית שונה ומיוחדת. עגלתם .בהמשך הדרך עברה העגלה על פני
אך פה ושם הגיעו גם מכתבים מסוג שונה. גשר אחד שחצה נהר גדול וקפוא .לפתע
כאלה שמצאו נתיב ללבו של הרבי והרחיבו את פתאום קפץ הרה”ק מדראהביטש אל מתחת
‘מי שבא אליי בשביל בני ,חיי ומזוני ושאר
לבבו בשמחה וקורת רוח שאין כדוגמתן. לגשר וישהה שם על פני הנהר .נחרדו יושבי
ענייני גשמיות -שייסע לצדיקים אחרים!’
מכתבים אלה חשפו את היופי האצילי של עם העגלה מאוד והמתינו לו שיעלה חזרה מהנהר
התבטא בחריפות הרה”ק ה’חידושי הרי”ם’
ישראל ,את ההתמודדות הנעלית שלהם עם לעגלה.
מגור זיע”א ,בנוסח התואם היטב את דרך רבו
גזירת שמים .הם סיפרו על סוכה שנבנתה ה’שרף מקאצק’ זיע”א ,אולם תיכף סייג את כשחזר הרה”ק מדראהביטש ועלה על העגלה,
במסירות נפש ,על שופר שהושג בדי-עמל ,על דבריו‘ ,אולם מי שמרגיש כי קשיים בגשמיות שאלוהו :מה היה לך שקפצת מהעגלה אל
תפילין שהונחו בחפזה ותחת אש צולבת ועל מפריעים לו להתעלות כראוי ברוחניות -אדם הנהר .נענה הרה”ק מדראהביטש ואמר:
שיעורי תורה חשאיים שהתקיימו במחתרת. שכזה יכול להיוושע אצלי בשניהם!’ מנהגי תמיד ששם הוי”ה ב”ה עומד נגדי תמיד
היו גם מכתבים שכל כולם תורה .מכתבי פלפול באש שחורה על גבי אש לבנה ,והנה ראיתי
דור הולך ודור בא ,ועם ירידת הדורות חלה
ועמקות ,עיון ובקיאות ,והכל -כמה לא יאומן, שבנסיעתי עמכם הפסקתי לראות את שם
תמורה של ממש אף במישור זה .מיום ליום הוי”ה ב”ה ,ושמא היה זה מחמת אותם אינשי
מעומק החזית ,הרחק מבית המדרש ומאוצר נתמעטו הלבבות ,עד שנכדו וממשיך דרכו
הספרים ,מתוך ניתוק מוחלט מהשטיבל וההווי דלא מעלי שישבו יחד עימו בתוך העגלה ,ועל
הרה”ק ה’שפת אמת’ זיע”א התבטא‘ :אכן, כן ירדתי אל הנהר ואמרתי שם לקב”ה :רבונו
הרוחני. בקאצק לא היה מקום לחסידים אשר על דל של עולם ,אם תחזיר לי מדרגה זו שיהיה שם
השפת אמת קרא את המכתבים הללו ,ונפעם. שפתותיהם היתה עולה שאלה של גשמיות. שמים לנגדי מוטב ,ואם לאו ,למה לי חיים .ואכן
“ה ִעד ִֹתיעל כך המליץ הרבי את לשון הפסוקַ : אולם ראיתי בני עליה והם מועטים ,ומה נעשה נענו מהשמים לבקשתי זו והחזירו לי מדרגה זו
ָבכֶ ם ַהּיֹום ֶאת ַה ָּׁש ַמיִ ם וְ ֶאת ָה ָא ֶרץ” ,מלשון ֲ‘ע ִדי’ עם שאר העולם? האם נפקיר אותם לגורלם, (‘תורת המגיד מזלאטשוב’).
-תכשיט‘ .אברכים ובחורים שכאלה’ התבטא ביד מסיתים ומדיחים חלילה?!’
בהתרגשות אין קץ‘ ,ממש מקשטים את השמים במילים אלו הביע השפת אמת ,למעשה ,את
ואת הארץ!’ דרכו בקודש לקבל את כל הבא לפניו ,אם לשם כתב רבינו יונה ב’שערי תשובה’ (שער א) :הנה
הבורא נפח באפי נשמת חיים חכמת לב וטובת
רווחה גשמית ואם בשביל להיוושע מצרה
כזו או אחרת .הוא הסכית למצוקת בני עמו, שכל להכירו וליראה מלפניו ולמשול בגוף וכל
בדרך זו אפשר לפרש את הפסוק ,וליישב את תולדותיו כאשר המשילה על שאר בעלי חיים
תמיהות רבינו האור החיים הקדוש. השתתף בצערם והשפיע עליהם את ישועת ה’.
שאינם מדברים מאשר יקרה בעיניו נכבדה,
במצבים שונים ניכר היהודי במלוא תפארתו ואם בעניני הפרט כך ,על אחת כמה וכמה ואחרי אשר בעבור זאת נבראתי ,ויהי בי הפך
כעבד ה’ העושה רצון קונו ,מייחד ומקדש כשמדובר היה בצרת כלל ישראל. מזה ,למה לי חיים?
במעשיו את שמו יתברך בעולם .אולם ביתר בשנת תרס”ג ,השנה האחרונה לחיי הרבי,
שאת ניכר הדבר דווקא במצבי קיצון אלה, פרצה במלוא עוצמתה מלחמת רוסיה-יפן ,מה
את סמיכות שני הפסוק (דברים ל יט-כ)‘ַ :ה ִעד ִֹתי
תחת האש הצולבת ובשפל המדרגה מבחינה שהביא לגיוס נרחב של אנשי צבא בכל דרג
ָבכֶ ם ַהּיֹום ֶאת ַה ָּׁש ַמיִ ם וְ ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ַחּיִ ים וְ ַה ָּמוֶ ת
גשמית -כשהוא מתגבר על כל האתגרים ותפקיד ,בעלי הכשרה וניסיון ושאינם כאלה,
ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים
נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ יָך ַה ְּב ָרכָ ה וְ ַה ְּקלָ לָ ה ָ
והקשיים ונחוש בכל מאודו לעשות רצון שמים ואף בקרב עמך בית ישראל נגררו בעל כרחם
ֹלהיךָ לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה ַא ָּתה וְ זַ ְר ֶעָך .לְ ַא ֲה ָבה ֶאת ה’ ֱא ֶ
באהבה. אלפים רבים להילחם למען הצאר.
לִ ְׁשמ ַֹע ְּבקֹלוֹ ּולְ ָד ְב ָקה בֹו ּכִ י הּוא ַחּיֶ יָך וְ א ֶֹרְך
ַ‘ה ִעד ִֹתי ָבכֶ ם ַהּיֹום ֶאת ַה ָּׁש ַמיִ ם וְ ֶאת ָה ָא ֶרץ’ הללו נאלצו להתחפר בשוחות וללחום כתף יָ ֶמיָך לָ ֶׁש ֶבת ַעל ָה ֲא ָד ָמה ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע ה’ לַ ֲאב ֶֹתיךָ
מעידה התורה הקדושה ,הרי אתם כמו אותו לצד כתף יחד עם אויביהם הגרועים ביותר ,בני לְ ַא ְב ָר ָהם לְ יִ ְצ ָחק ּולְ יַ ֲעקֹב לָ ֵתת לָ ֶהם’ ,פירש רבינו
תכשיט המייפה ומקשט את הבריאה כולה. העם הרוסי שוטם ישראל .הם ספגו עלבונות ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א ,שהטעם שחפצים
אימתי? כאשר ֶ‘את ָה ָא ֶרץ ַה ַחּיִ ים וְ ַה ָּמוֶ ת נָ ַת ִּתי ומהלומות ,אפליות וקיפוח סדרתי ומתמשך בחיים הוא רק בשל כך שרצוננו לעשות רצון
לְ ָפנֶ יָך’ -כשהכדורים שורקים והסביבה כולה בצל מפקדי הצבא האנטישמיים ,ולמותר לציין ה’ ,לאהבה את ה’ ולשמוע בקולו ,וזהו שנתן
רועמת באש התותחים ,כשהכל נראה בלתי כי במישור הרוחני היה הנסיון גדול שבעתיים. הפסוק את הטעם ‘כי הוא חייך’‘ ,כי מה לאדם
אפשרי .כשדווקא במצב זה הנכם מקיימים השפת אמת ,בבחינת ‘בכל צרתם לא צר’ ,נשא חיים ,אם לא רצונו יתברך’.
‘ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים’ ,ואין חיים אלא תורה!
ָ בעול בני עמו וחש את עוניו של כלל ישראל
בכל רמ”ח איבריו ושס”ה גידיו .למעונו נהרו העידותי בכם – עדי ותכשיט
לא אחת ביטא הרה”ק ה’לב שמחה’ זיע”א המונים ,צעירים בני עלייה וגם פשוטי עם התורה הקדושה בפרשת השבוע מציב לפנינו
בהתרגשות את המיית לבו אודות מעלתם של אשר נגזר עליהם להצטרף ללגיון הלוחם ובאו “ה ִעד ִֹתי ָבכֶ ם ַהּיֹום ֶאת את הברירה הבאה (ל יט)ַ :
האברכים והבחורים המתעדנים בתורה וביראת להתברך מפיו טרם צאתם לחזית לא-להם. ַה ָּׁש ַמיִ ם וְ ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ַחּיִ ים וְ ַה ָּמוֶ ת נָ ַת ִּתי לְ ָפנֶ יָך
שמים .היה זה במוצאי שבת קודש פרשת צערו לנוכח הגזירה היה נורא ובלתי נתפס. ּוב ַח ְר ָּת ַּב ַחּיִ ים לְ ַמ ַען ִּת ְחיֶ ה ַה ְּב ָרכָ ה וְ ַה ְּקלָ לָ ה ָ
‘שובה’ כאשר אלפי בחורים ואברכים גדשו את תכופות שמעו אותו נאנח ונאנק ,מפיו נשמעה ַא ָּתה וְ זַ ְר ֶעָך”.
בית המדרש ,ניצבים צפופים ונדחקים ,פתח שוב ושוב האמירה המזעזעת כי ‘איני יכול עוד על לשון הכתוב תמה רבינו ה’אור החיים’
והשמיע דברי תורה שכולם כתר שבח לאותם לשאת זאת’ ,ועד כדי כך שבמשך כל אותה הקדוש זיע”א כמה תמיהות ,וזו לשונו:
בני נעורים מופלאים‘ :העדותי בכם היום את שנה בחר הרבי שלא לישון על גבי מיטה ,כי “פסוק זה מיותר ,שהרי אמר בסמוך‘ :ראה נתתי
השמים ואת הארץ’‘ .העדותי’ מלשון תכשיט. אם שטח סדין דק על רצפת החדר ועליו הניח לפניך היום את החיים ואת הטוב’ וגו’ .עוד צריך
‘עדי’ של נוי והדר .בחורים כאלה הם תכשיט, את גופו. לדעת למה שינה מסדר שאמר למעלה ,שעושה
◄◄◄
◄◄◄
על הנגלות לא ענש את הרבים ,עד שעברו את המקדשים את השמים ואת הארץ .חסידים נזכרו
פניני אור החיים הירדן ,משקבלו עליהם את השבועה בהר גרזים אז כי בימי מלחמת העולם הראשונה אמר זקנו
ובהר עיבל ונעשו ערבים זה לזה. הרה”ק ה’שפת אמת’ זיע”א דברים דומים אודות
רבינו ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א מרחיב ומבאר כי חסידיו בעלי המדרגות .באותם ימים בהם
המאמר ‘אתם נצבים היום כולכם’ (שם פסוק ט) נועד אברכים גוייסו אל החזית המסוכנת שכל באיה
◄ המשך מעמוד א' להכניסם בברית הערבות ,וכלשונו הקדוש :ונראה לא ישובון .מבין החפירות ,תחת אש צולבת,
כי כוונת משה בברית זה הוא להכניסם בערבות כתבו אליו החסידים פלפולי תורה .בערגתו אל
הוא לא מרגיש שקרה כאן משהו בפועל. זה על זה ,כדי שישתדל כל אחד בעד חברו לבל החסידים הקדושים האלה ,אמר אודותם השפת
נשבר או התקלקל משהו .מקסימום לא יעבור פי ה’ ,ויהיו נתפסים זה בעד זה .והעד הנאמן אמת‘ :העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ’,
עשיתי מה שאמרו לי. מה שגמר אומר ‘הנסתרות לה’ אלהינו והנגלות עם אברכים כאלה אפשר לקשט את השמים ואת
לנו’ וגו’ ,הרי שעל הערבות מדבר הכתוב .וביאר הארץ.
חס וחלילה לחשוב כך .האור החיים הקדוש
שם בהמשך את הפסוק (שם פסוק יב)‘ :לְ ַמ ַען ָה ִקים ופעם ביושבו בסעודת מצוה בסוכה נראו אברכים
מבאר בכמה מקומות ,כי כאשר נכשל אדם
אֹלהים ּכַ ֲא ֶׁשר
א ְֹתָך ַהּיֹום לֹו לְ ָעם וְ הּוא יִ ְהיֶ ה ּלְ ָך לֵ ִ אשר נתלו על הסוכה ממעל לסכך על מנת לחזות
בעבירה ,נופלים חלקי קדושה בשבי הקליפות
ִּד ֶּבר לָ ְך וְ כַ ֲא ֶׁשר נִ ְׁש ַּבע לַ ֲאב ֶֹתיךָ לְ ַא ְב ָר ָהם לְ יִ ְצ ָחק בשולחן הטהור אשר ערך .הציץ בהם והעיר
רחמנא ליצלן. בחיבה ,כי אברכים אלה הם קישוטים לסוכה (‘נר
ּולְ יַ ֲעקֹב’ שבא ליתן טעם להכנסת כלל ישראל
כעת הוא שב בתשובה .מה יהא על אותם בברית הערבות ההדדית ,וכלשונו :עוד ירצה לתת זכרון עמוד .)19
חלקי קדושה שנפלו בשבי?! טעם לברית הערבות ,שלא יאמר אדם למה יעשה
ה’ כה לעבדיו להכביד עולם לחייבם במעשה כל ישראל ערבים זה לזה
אומר האור החיים הקדוש ,זה מדויק בפסוק:
הזולת ,לזה אמר כי אלהים חשבה לטובה ‘למען כשהתחיל להאיר אור קדושתו של הצדיק רבי
‘ושב ה’ אלוקיך את שבותך ,ורחמך ,ושב מאיר הגדול זיע”א ,זקנו של הצדיק רבי מאיר
הקים אותך לו לעם’ ,פירוש ,שזולת זה יהיו ישראל
וקבצך’. חוזרים לאחוריהם ,היום יפשע אחד בקלה ולמחר מפרמישלאן זיע”א ,נזדמן לו פעם להיות בעיר
בהפרש של מספר מילים כתוב כאן פעמיים בחמורה ,והיו נשמטים מעדת הקדושה מעט מעט אחת והזמינוהו שם לסעודת ברית מילה .הרב
את המילה ‘ושב’. עד שיפשע ישראל מהיות עם ה’ ,ובמה שעשאם של העיר שהיה מהמתנגדים לדרך החסידות ישב
ערבים יתנו לב לעובר עבירה אחת קלה כבחמורה בראש השולחן ,ורבי מאיר ישב מן הצד בסוף
ה’ושב’ הראשון פירושו שה’ ישיב מהשבי את השולחן .וחסידיו סבבו אותו לשמוע בקול דברו.
חלקי הקדושה שנשבו מצד המעשים הרעים. ויתקיימו לעם סגולה ,הא למדת שכל מעשה ה’
אינו אלא לטובתינו להקימנו. הדבר היה בראש חודש ,ורבי מאיר אמר לחסידיו
וכנגד החלק הנגלה ,היציאה מהגלות בה אנו שיזמרו את מזמור היום ‘ברכי נפשי’ (תהלים
יסוד הדברים ושורשם ביאר רבינו משה קורדובירו
נמצאים‘ ,ושב וקבצך’. קד) .חרה אפו של הרב על רבי מאיר שמתנהג
זיע”א בספרו ‘תומר דבורה’ (פ”א) :דהנה כל
בחסידות בדרך ה’בעל שם טוב’ זיע”א ,והתחיל
ישראל הם שארי בשר אלו עם אלו ,וזאת מפני
לומר דברי תורה שהיה בהם קנטור על רבי מאיר.
המשמעות האמיתית לחיים שהנשמות כלולות יחד ,ובשל כך יש בזה חלק
מזה ובזה חלק מזה ,ומהאי טעמא אינם דומים
אחר ברכת המזון נמלך הרב בדעתו שלא טוב
עשה לקנטר את רבי מאיר ורצה לפייסו .הלך
מרובים העושים את המצוה למועטים העושים
ַה ִעד ִֹתי ָב ֶכם ַה ּיוֹ ם ֶאת ַ ׁה ּ ָש ַמיִ ם וְ ֶאת את המצוה (תו”כ ויקרא כו ח) ,ולכן אמרו ‘כל ישראל
וישב אצלו .ואמר לו רבי מאיר :העולם אומרים
ָה ָא ֶרץ ַה ַח ִ ּיים וְ ַה ָּמוֶ ת נָ ַת ִּתי ְל ָפנֶ ָיך
שיודע ללמוד ,ובכן יגיד נא דבר תורה ,ובזה רצה
ערבים זה לזה’ ,מפני שבכל אחד ואחד יש חלק
לפייס את דעתו.
ַה ְ ּב ָר ָכה וְ ַה ְ ּק ָל ָלה ו ָּב ַח ְר ָּת ַ ּב ַח ִ ּיים ְל ַמ ַען אחד מחבירו ,וכשחוטא האחד פוגם עצמו ופוגם
נענה רבי מאיר ואמר :אנחנו נגיד מעניני דיומא,
ִּת ְחיֶ ה ַא ָּתה וְ זַ ְר ֶע ָךְ :ל ַא ֲה ָבה ֶאת ה’ חלק אשר לחבירו בו ,נמצא מצד החלק ההוא
מהמזמור ‘ברכי נפשי’ שאמרנו עכשיו לכבוד
ֱאל ֶֹה ָיך ִ ׁל ְשמ ַֹע ְ ּבקֹלוֹ ו ְּל ָד ְב ָקה בוֹ
חבירו ערב עליו .ולפיכך ראוי לאדם להיות חפץ
בטובתו של חבירו ועינו טובה על טובת חבירו ראש חודש‘ :יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב’.
ִּכי הוּא ַח ֶ ּי ָיך וְ א ֶֹר ְך יָ ֶמ ָיך ָ ׁל ֶש ֶבת ַעל וכבודו יהיה חביב עליו כשלו ,שהרי חבירו הלא אדם צריך קודם כל לתקן את פעולתו ועבודתו
א ֶשר נִ ׁ ְש ַ ּבע ה’ ַל ֲאב ֶֹת ָיך ָה ֲא ָד ָמה ֲ ׁ הוא ממש ‘הוא’ .והוא ציווי התורה ‘ואהבת לרעך של עצמו ,ואחר כך ‘עדי ערב’ ,יוכל לתקן גם את
הערבות ,שכל ישראל ערבים זה לזה ,אבל כל
ְל ַא ְב ָר ָהם ְליִ ְצ ָחק ו ְּליַ ֲעקֹב ָל ֵתת ָל ֶהם: כמוך’ .ומסיים שם דבריו :וראוי שירצה בכשרות
זמן שלא תיקן האדם את עצמו אינו יכול לתקן
(דברים ל יט-כ) חבירו ולא ידבר בגנותו כלל ולא ירצה בו ,כדרך
שאין הקב”ה רוצה בגנותנו ולא בצערנו מטעם אחרים ולהדריכם בתורת ה’ .נכנסו הדברים ללב
כל מי שמתבונן מעט על עצמו ועל חייו ,אמור הקורבה ,אף הוא לא ירצה בגנות חבירו ולא הרב והפציר ברבי מאיר לסדר לו דרכי התשובה
לשאול את עצמו ‘מה המשמעות האמיתית בצערו ולא בקלקולו וירע לו ממנו ,כאילו הוא ולהדריכו בעבודת ה’ בדרך הבעש”ט .ורבי
לחיים שלי’ .מה התכלית בחיי. ממש היה שרוי באותו צער או באותה טובה. מאיר אמר לו ,שאין לו עצה אחרת אלא לנסוע
להבעש”ט .מיד נסעו שניהם להבעש”ט .והרב
התשובה הבהירה והברורה ,אומר רבינו האור בזה יבואר גם השייכות בין הפרשה לשבת זו נשאר דבוק להבעש”ט ונעשה חסיד מובהק שלו
החיים הקדוש ,נמצאת בתוך דברי הפסוק: הנקראת ‘שבת סליחות’ ,שלפי מנהג בני אשכנז (‘סיפורי חסידים’ מועדים).
‘למען תחיה אתה וזרעך .לאהבה את ה’ יתחילו במוצאי יום מנוחה באמירת סליחות ווידוי
ברוב עם ,כי כן ביאר רבינו האר”י ז”ל (שער הכוונות
אלוקיך ,לשמוע בקולו ולדבקה בו ,כי הוא בדרך צחות אמר פעם הרה”ק רבי אליעזר זאב
חייך ואורך ימיך וגו’. דרושי חזרת העמידה דרוש ה ענין כוונת אמן) את סוד
העריבות ,בהנוגע לאמירת הוידוי :גם צריך האדם מקרעטשניף זיע”א על מאמר חז”ל‘ :כל ישראל
‘למען תחיה אתה וזרעך’ .ומדוע עליך לרצות לומר כל פרטי הוידוי כולם אשמנו בגדנו וכו’ ,אף ערבים זה לזה’ .ולכאורה ,ערבא ערבא צריך ,ומי
ולחפוץ בחיים – ‘לאהבה את ה’ אלוקיך, על פי שיודע האדם בעצמו שאין בו כל הדברים ערב בעד כל ערבים האלו .ותירץ ,שבתפילת
לשמוע בקולו ולדבקה בו’. ההם ,ונראה כמדבר שקר ,אין חשש בזה ,ואדרבה ערבית אומרים ‘המעריב ערבים’ ,והיינו ,שהקב”ה
זה עיקר החיים ‘כי הוא חייך’. הוא מוכרח לומר כך .ובזה תבין טעם נכון למה ערב הוא לכל הערבים האלו שישראל ערבים זה
נתקן הוידוי בלשון רבים ,כי היה צריך לומר לזה (‘רזא דעובדא’ עמוד קיז אות י).
מה לו לאדם לחפוץ בחיים אם לא עשיית רצון
אשמתי בגדתי כו’ .אך הענין הוא שמלבד מה
ה’ שעל ידה דבק האדם בקונו.
שנענש האדם על חטאיו ,גם הוא נענש על חבירו רש”י הקדוש בפרשתנו פרשת נצבים על הפסוק
זכרנו לחיים ,מלך חפץ בחיים .את החיים מטעם הערבות ,כי כל ישראל הם גוף אחד כלול ֹלהינוּ וְ ַהּנִ גְ ֹלת לָ נּו
(דברים כט כח)‘ַ :הּנִ ְס ָּתרֹת לַ ה’ ֱא ֵ
האמיתיים חפצים אנו ,חיים של עשיית רצון מאיברים רבים .אם כן ,לזה ראוי לאדם שיתודה ּתֹורהּולְ ָבנֵ ינּו ַעד עֹולָ ם לַ ֲעׂשֹות ֶאת ּכָ ל ִּד ְב ֵרי ַה ָ
ה’. בלשון רבים ,כדי שיתודה גם על חבירו ,ולכן ַהּזֹאת’ ,מבאר לנו אודות הערבות שיש לבני
אף אם יש עבירות שלא חטא בהם הנה אפשר ישראל זה לזה ,וזה לשונו‘ :הנגלות’ ,לנו ולבנינו
שחבירו חטא בהם וצריך להתודות בלשון רבים לבער הרע מקרבנו ,ואם לא נעשה דין בהם יענשו
אף על פי שהוא לא עשה אותה העבירה. את הרבים .נקוד על ‘לנו ולבנינו’ ,לדרוש ,שאף
(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
מתיבתא אור החיים
בסוף פרשת תבא (לעיל כח סג) ובמאוה"ח שם .וכעי"ז בדעת הרא"ש מיהא תפשוט מהא דינאי מלכא ומלכתא כריכו כתב רבינו (דברים כט ט) :והוא מה שפרט הכתוב כאן ואמר
כתב מהרש"א אלפנדרי (ח"ג או"ח סי' ד) בשם הדברי אמת ריפתא בהדי הדדי (ברכות מח ,):דאנשים ערבים בעד הנשים, ראשיכם וגו' שכל אחד יתחייב כפי מה שיש בידו ,ראשיכם
שנענשה בשביל שלא מיחתה בבעלה ,דאע"ג דליתנהו עיי"ש .וכ"כ הגרעק"א עוד בתשובותיו (מהדו"ק סי' ז) דאין הם הגדולים שבכולן שיכולין למחות בכל ישראל אלו יתחייבו
בערבות ,מ"מ בידי שמים נענשות כל שיש בידן למחות. חילוק כלל בין איש לאשה לענין ערבות ,ולא מצינו בשום על הכל ,שבטיכם כל שבט ושבט יתחייב על שבטו ,זקניכם
וכעי"ז כתב בשו"ת הלכות קטנות למהר"י חאגיז ז"ל (ח"א סי' דוכתא דבאשה לא יהיה הדין דאם יצא מוציא ,אלא דערבות ושוטריכם כל זקן יתחייב על משפחתו ,כל איש ישראל הם
קלב) לגבי גרים ,דנהי דישראל לא קיבלו עליהם ערבות על היא רק במי שמחוייב ג"כ במצוה זו ,משו"ה אף שהוא כבר ההמון כל אחד יתחייב על בני ביתו ,לזה הפסיק הכתוב כאן
הגרים ,מ"מ אם יעשו שלא כדין יענשו עליהם אם לא יוכיחום יצא לעצמו מוציא לאחרים ,אבל במצוה שאינו בר חיובא כלל, וסדר טפכם וגו' בפני עצמם כי אלו אחרים נתפסים עליהם
כשבידם למחות. דהיינו לפי הצד דנשים אינן חייבות בבהמ"ז מדאורייתא ,לכן שהם הרשומים בפסוק שלפניו כל אחד כפי מה שהוא ,ואין
עוד כתב מהרש"א אלפנדרי (שם) בשם ספר כלי יקר דהגם אינם ערבים על מצוה דבהמ"ז ,אבל במצוה דנשים חייבות הם נתפסים על אחרים ,שהטף אינם בני דעה ,והנשים כמו
שאין דין ערבות בנשים ,מ"מ אשה על בעלה יש לה דין בהן גם המה בכלל ערבות ,ושייך בהו ג"כ דינא דיצא מוציא. כן ,הגרים גם כן אין להם להשתרר על ישראל ,וכמו שדרשו
ערבות .ובשו"ת סמא דחיי (סי' יג) כתב דכיון דנפרעין ממנו וכן בעץ החיים לרבי חיים אבולעפיה הביא שזקינו הקשה על ז"ל (יבמות מה ):בפסוק (לעיל יז טו) שום תשים עליך וגו'
וממשפחתו ,ודאי בענין כזה היא ערבנית בשבילו ,והיה לה הרא"ש מהא דכתיב כאן 'טפכם נשיכם וגרך' .והקשה עוד כל משימות שאתה שם עליך לא יהיה אלא מקרב אחיך ולא
למחות בידו להצילו מן העון ולהציל את נפשה .וכתב עוד מהא דאיתא בע"ז (יח ):דגזרו על אשתו דרבי חנינא בן תרדיון גרים ,אבל ישראל חיבין עליהם כאומרם ז"ל (נדה יג ):קשים
שיותר י"ל דאשה על בעלה אף בלא"ה ,כיון דלבה גס בו, הריגה על שלא מיחתה בו על שהיה הוגה ה' באותיותיו ,והרי גרים לישראל כספחת ופירשוהו לפי שאינם מלמדים אותם
יש סיפק בידה למחות ,ולפיכך נענשה אשתו דרחב"ת ,אבל דין ערבות הוא כשיש בידו למחות כדאיתא בשבועות (לט,): ככל הצורך ,הא למדת שנתפסים עליהם:
בעלמא אינה בכלל ערבות .וכ"כ בברכת שמעון כאן דעל עיי"ש .וכתב שם ששמע ממהר"מ גלאנטי דהנשים ערבות רבינו כתב בפשיטות שהאנשים ערבים בעד נשים טף וגרים,
בעלה היה סיפק בידה למחות. במצוות לא תעשה שהן חייבות ,משא"כ במצוות שהן פטורות ואילו הנשים הטף והגרים אינם ערבים בעד האנשים .ולא
והמהרי"ט בקידושין (עא ).הביא כל הדעות הנ"ל ,והקשה אינן ערבות .נמצא דדעת מהר"ח אבולעפיה בשם מהר"מ חילק בזה בין מצוות שהנשים מחוייבות בהן לבין מצוות
דהא בשבועות (לט ).בענין שבועה שמשביעין אותו על דעת שאין הנשים מחוייבות בהן.
גלאנטי וכן דעת הגרעק"א דדוקא במצוות שאין להן חיוב,
המקום ועל דעת ב"ד ,איתא :אין לי אלא אותן העומדין על הר והנה הרא"ש בברכות (פ"ג סי' יג) כתב על הדין דכל ישראל
בכה"ג אין להן דין ערבות .אבל במצוות שהן מחוייבות הרי
סיני ,דורות הבאים וגרים העתידין להתגייר מנין ,ת"ל 'ואת ערבים זה בזה :לפיכך כשאכל כזית אע"פ שאינו נתחייב אלא
הן ערבות .וכן בזרע אברהם (או"ח סי' יד) חלק על מהר"י
אשר איננו' וכו' .וכיון דגרים הוו בכלל שבועה ,א"כ הוו נמי מדרבנן ,מוציא את אחרים שאכלו כדי שביעה ,שערב הוא
בכלל ערבות ,וכן מוכח גם בקראי כאן 'אתם נצבים וגו' וגרך אלפאנדרי וכתב כמהר"מ גלאנטי דבמצוות שהנשים חייבות, בעבורם ועליו הוא להצילן מן העון ולפטור אותן מן המצות,
אשר בקרב מחניך' ,וכתיב 'לעברך בברית' .וכתב שם בסו"ד הרי הן ג"כ ערבות. אבל האשה אינה בכלל הערבות ,לכך אינה מוציאה אלא מי
כדברי רבינו וז"ל :ועוד י"ל דגרים אינם ערבים עלינו ,אלא והנה לדברי הצל"ח והמוצל מאש קשיא מהא דע"ז שנענשה שחיובו מדרבנן .ובדגול מרבבה (או"ח סי' רעא) כתב על
הוו דומיא דטף ונשים שאנו חייבים עליהם והם אינם חייבים אשתו של רבי חנינא בן תרדיון על מה שלא מיחתה ,וכתב דברי הרא"ש :ואני מסתפק ,אם האשה אינה בכלל ערבות
עלינו ,דאין בידם סיפק למחות .וא"ש דלא הכניס טף ונשים בחקרי לב ליישב דההיא בעידן ריתחא ובשעת השמד, דהיינו שהיא אינה ערבה בעד אחרים ,אבל האנשים שקיבלו
וגרים בכלל 'כל איש ישראל'. והיינו משום דביטלה מצות עשה דתוכחה ,ומעין הא דאיתא ערבות בהר גריזים והר עיבל נתערבו גם בעד הנשים ,וא"כ
וראה מש"כ בהגהות בשפת אמת (פסחים קא ).דלשיטת בפרק התכלת (מנחות מא ).דבעידנא דריתחא נענשין על שפיר מוציא האיש את האשה אף שכבר יצא .או דלמא כשם
הגרעק"א וכן לשיטת רבינו מיושב הא דשמואל קידש בביתו ביטול מצות עשה ,אבל אי"ז מדין ערבות .וראה דברי רבינו שהנשים לא נכנסו בכלל ערבות ,כך לא קיבלו האנשים
אע"פ שכבר יצא בקידוש בית הכנסת. ערבות בשביל נשים ,ועיין ביבמות (מז ):בתוספות (ד"ה
נמצא שיש ג' שיטות בדבר :א) דעת מהרי"ט ורבינו דהנשים קשים) וצ"ע .עכ"ל.
אינן ערבות על האנשים ,אבל האנשים ערבים על הנשים, והנה הגם שבדגול מרבבה נסתפק ,בצל"ח בברכות (כ):
וכן הוא לענין טף וגרים .ב) דעת מהר"מ גלאנטי והגרעק"א פשיטא ליה דאין האנשים ערבים לנשים ,עיי"ש .וכן מצינו
דהנשים ערבות במצוות שהן מחוייבות .ג) דעת המוצל בשו"ת מוצל מאש לרבי יעקב אלפאנדרי (סי' יב) שכתב דאין
מאש דהנשים אינן ערבות כלל ,וכן האנשים אינם ערבים על חילוק בין מצוות שהנשים חייבות לבין מצוות שאין הנשים
האנשים[ .וע"ע בדרך פקודיך (מ"ע לא חלק הדיבור) שכתב חייבות ,בכולהו אין בהו דין ערבות ,דכך גזרה חכמתו יתברך
לדייק מדברי הגמרא בר"ה (ו ).דהא דאמרינן דאשה אינה דנשים אינן ערבות לאנשים ,וכן להיפך אנשים אינם ערבים
בכלל ערבות ,היינו דאנשים לא נכנסו בערבות על הנשים, לנשים .ולדבריו צ"ל דמה שנאמר כאן 'טפכם נשיכם וגרך',
אבל הנשים נכנסו בערבות על האנשים .וצ"ע]. לא מיירי מדין ערבות ,אלא לענין הברית שכרת ה' עמם ,וכ"כ
והנה בזרע אברהם (או"ח סי' יד) כתב דבמידי דרבנן ליכא בחקרי לב (או"ח סי' מח).
דין ערבות ,עיי"ש מה שהוכיח דבריו ,והשיג על מהר"ם בן אמנם הגרעק"א שם (על המג"א סק"ב) חלק על הדגול
חביב שכתב דטעמא דאמרו דבהלל ומגילה דמוציא ,הוי מכח מרבבה ,וכתב דגם כוונת הרא"ש אינה אלא לומר דמי שאינו
ערבות .והביאו בברכי יוסף (או"ח סימן קכד סק"ג) ,והביא בר חיוב במצוה זו מדאורייתא ,אינו יכול להוציא מי שהוא
הוכחות רבות דאדרבה גם במילי דרבנן איכא דין ערבות, בר חיוב ,אבל אינו בא לומר דנשים אינן ערבות במצוות שהן
עיי"ש. מחוייבות בהן .וכתב עוד דעכ"פ אף לשיטתו של הדגמ"ר
גם אתם זכיתם לישועה
בזכות רבנו האור החיים הקדוש? אור הישועות
כתבו לנו מכתבי הלומדים
למייל המערכת m028039999@gmail.com
או לפקס 02-5385689
או ב'נדרים פלוס' -באר ישראל
המהלך הכלכלי הצליח וסגרנו עסקה גדולה מאוד...
לכבוד מערכת ובחרת בחיים שלום וברכה
בקשתי לשלוח לכם את הסיפור הנ״ל ע״י בעל המעשה
לפני כמה חודשים התעורר בליבי התלהבות ללימוד אור החיים הקדוש משבת לשבת.
בהתחלה למדתי בחברותא עם בן משפחה בערב שבת ,ולאט לאט אש ההתלהבות אחזה בי גם ביום חול.
מצאתי סט ישן שמחולק ללימוד היומי שהיה בבית במשך שנים ללא שימוש ,ומשם התחלתי ללמוד יום יום דף דף בלי הפסקה.
באותם חודשים ראשונים הייתי באמצע מהלך כלכלי לרווחת הבית שנמשך והתעכב כמה חודשים מו״מ ארוך.
וראו זה פלא אחרי כמה חודשים בלבד שקבלתי על עצמי את תחילת הלימוד היומי ,המהלך הכלכלי הצליח וסגרנו עסקה גדולה מאוד ב״ה בזכות עזיזא קדישא רבי
חיים בן עטר זיע״א
מאז קבלתי על עצמי להקים שיעור אור החיים הקדוש בעירי וב״ה השיעור הולך וגודל משבוע לשבוע בחסד ה׳.
בברכה
א.ח חיפה
לחיים מחוברים
לשמיעת שיעורים ודרשות
חייגו03-617-1077 :
