א טיפערן בליק · A Tiferen Blick — ניצבים וילך (2026-08-31)

א קלאר ע
בליק
· בג
בעזהשי"ת
ב הגליו ן
נצבים
מדברי
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע
לחיזוק יסודות היהדות והחסידות ,בשייכות
לפרשיות השבוע ומועדי השנה
דבר המערכת
לקוטי שיחות ,או שיחות קודש, תש"י- השנים במשך
כפי שמצויין בסוף כל שיחה ,עם תשנ"ב התוועד כ"ק אדמו"ר
קצת ביאור באותיות קטנות וכותרות מליובאוויטש זי"ע התוועדויות
שנעשו על ידינו. רבות ובמשך שעות ארוכות
במשך הדורות ,הרבו כ"ק השמיע שיחות קודש ומאמרים
האדמו"רים נשיאי חב"ד ללמד בכל חלקי התורה.
ולהשפיע חסידות ,מיוסד על שיחות אלו שנאמרו באידיש
תורת כ"ק מורנו הבעש"ט, נרשמו בשעתם ונדפסו בסדרת
והדריכו את החסידים בעבודת שיחות קודש ,אח"כ תורגמו ג"כ
ה' בהתאם למצבו של כל דור ללה"ק ונדפסו בסדרת תורת
ודור .בשיחות קודש שלו מבאר מנחם התוועדויות.
כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חלקים מתוך אלפי שיחות קודש
את עבודת ה' עפ"י דרך החסידות אלו לוקטו והוגהו על ידו במשך
השייכת למצב של דורנו זה ,מרחיב השנים ונדפסו בל"ט הכרכים של
עלי' ומסביר אותה בשפה קלה לקוטי שיחות.
ופשוטה לאנשים כערכינו. בקונטרס "א טיפערן בליק"
מערכת "א טיפערן בליק" הננו מביאים קטעים מספרי
מתן שכרו בצדו!
בע"ה בכל שבוע יתקיים מבחן על הקונטרס "א טיפערן
בליק" של אותו שבוע על ידי הטלפון.
בכל יום שישי יעלה המבחן על הסיסטעם עד יום שני.
תנאי ההשתתפות במבחן:
א .ללמוד את הקונטרס לכל הפחות פעם אחת.
ב .לא להקשיב לשאלות המבחן לפני עשיית המבחן.
במבחן יהיו 3-4שאלות ,העונה תשובות נכונות יזכה
במתן שכר של $10לכל מבחן (שיינתן פעם בחודש לערך).
לעשיית המבחן ולשאלות נוספות ניתן להתקשר
ל718.977.5099
© כל הזכויות שמורות
הטעקסט של הלקוטי שיחות נדפס ברשות קה"ת
הרוצה לקבל הקונטרס באימייל או לנדב
נא לשלוח בקשה לatifernblik@gmail.com
?לוא ןיא ץראה רעזנוא טימ רעטשרעביוא רעד טוט סָאוו
ל
נצבים
וואס טוט דער אויבערשטער מיט אונזער
ָ
הארץ אין אלול?
א.
אויפן פסוק" 1ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" שטייט
אין תרגום" 2ויעדי ויסיר ה"א ה' אלקיך ית טפשות לבך".
ּפאסט דער לשון
ווארנט דערמיט דער תרגום :ווי ַ בא ָ
בפשטות ַ
"ומל גו' את לבבך ואת לבב זרעך"? דער ענין פון "ומל" כריתה
והסרה איז שייך דוקא ביי ערלת הלב ,ניט בנוגע הלב עצמו .און
טאקע אין ַא פריערדיקער סדרה" 3ומלתם את ערלתווי עס שטייט ַ
געדארפט לכאורה שטיין "ומל ה"א את
ַ דא
האט אויך ָ
לבבכם" ָ -
ערלת לבבך ואת ערלת לבב זרעך".
דערפאר איז דער תרגום מוסיף -כתרגומו בסדרה הנ"ל- דעם
ַ
ווארט "טפשות (לבך)" ,ד.ה .דאס הייסט ַאז עס איז ווי ַא "מקרא
ָ
געזאגט בפירוש
ָ וואלט
קצר" ,און ס'איז כאילו ווי דער פסוק ָ
"ערלת לבבך".
ווארנט ניט רש"י די
בא ָ
רוואס ַ
פא ָפארשטייןַ :
דארף ָאבער ַמען ַ
שאלה -ע"ד ווי דער תרגום (וכמדובר כמה פעמיםַ ,4אז רש"י
וואס ווערט נתעורר בלימוד פשוטו
פארענטפערט יעדע שאלה ָ ַ
של מקרא)?
.1פרשתנו ל ,ו.
.2אונקלוס .ועד"ז בתרגום יונתן.
.3עקב י ,טז.
.4ראה ס' כללי רש"י (קה"ת תש"מ) פ"א ס"ב .פי"ז ס"א .וש"נ .ועוד.
ג
א טיפערן ב<>ליק
דארף מען די שאלה ניט זאגןַ ,אז לויט שיטת רש"י ַ מוז מען ָ
ווארענען (צי ווייל קושיא מעיקרא ליתאָ ,5אדער ווייל רש"י
בא ָ ַ
ווארנט די שאלה אין ַא פריערדיקן פירוש ,6כמדובר
בא ָהאט שוין ַ
ָ
כמה פעמים.)4
ב.
זאגט ניט "ערלת לבבך"רוואס דער פסוק ָ
פא ָ
בנוגע דעם טעם ַ
רשטאנדיק פון המשך הכתובים גופא:
ַ פא - יש לומרַ ,אז ָ
דאס איז ַ
פריער שטייט" 7והי' כי יבואו עליך גו' ושבת עד ה"א ושמעת
דערנאך איז די
ָ בקולו גו' אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך" ,און
.5לכאורה אפשר לתרץ שהוא ע"ד שמצינו בכ"מ הלשון "המול" (פעולת המילה)
בנוגע האדם עצמו* ,כמו בפ' לך (יז ,י) "המול לכם כל זכר" ,וכיו"ב בכ"מ (ראה לך שם:
יב ,יג ,כו ,כז .וירא כא ,ד .וישלח לד ,טו .שם ,כב .כד .בא יב ,מד .שם ,מח) -ועד"ז
בעניננו ,שמתאים הלשון "ומל" גם בשייכות להלב עצמו.
אבל אינו .כי במילה כפשוטה שענינה ידוע (הסרת בשר ערלתכם) אין הכרח לפרש
בכ"מ הלשון "ערלה"
[ובפרט שברוב המקומות שנאמר הלשון "מל" על האדם עצמו ,נאמר בסמיכות
לפעולת מילת בשר הערלה ,כבפ' לך שם" :המול לכם כל זכר (ותיכף לאח"ז -שם,
יא) ונמלתם את בשר ערלתכם" (וראה גם לך שם ,יד .שם ,כג־כה .וכן בפ' וישלח
שם (פסוק יד) מקדים "לאיש אשר לו ערלה" .ובפ' בא שם (פסוק מח) "וכל ערל לא
יאכל בו")],
משא"כ בנדו"ד" ,מילת" הלב ,שנזכר (לעיל) בחומש רק פעם אחת (עקב שם)** -
דוחק גדול לומר שהכתוב יסתום "ומל גו' לבבך" ,מבלי לפרט "ערלת לבבכם" .-
ועכ"פ הי' לו לרש"י לפרש זה (ובמכש"כ מת"א שמפרשו).
*) אין הכרח לומר שהוא "מקרא קצר" (ראה הערה הבאה) -כ"א שמכיון שע"י
פעולת המילה נעשה האדם "מהול" ,מתאים ע"ז הלשון "המול גו' כל זכר" וכיו"ב
(היינו- שעושים אותו כולו ל"מהול").
[אלא שבנדו"ד קשה לפרש "ומל גו' לבבך" שהקב"ה יעשה שהלב יהי' "מהול" -
מכיון שהמושג ד"מילת" הלב נמצא רק פ"א בחומש (כבפנים ההערה בסופה)].
**) בפ' בחוקותי (כו מא) "לבבם הערל" ,אבל שלילת ערלת הלב מתוארת שם
באופן (בלשון) "יכנע" (לא "מילה").
.6ולכאורה דוחק לומר שרש"י סומך על פירושו (ר"פ בראשית .ועוד) שיש מקראות
"שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת" (וראה פרש"י נח (ט ,ו) ,ויחי (מח ,ב) "הרבה
במקרא"" ,והרבה מקראות כו'") -שהרי בכו"כ מקומות מפרש רש"י "מקרא קצר"
וכיו"ב (ראה לדוגמא פרש"י :בראשית ד ,טו (ב"פ) .לך יג ,ו .ויצא כט ,ב .וישב לט,
ד .מקץ מא ,יג .שם ,מט .ויחי מח ,א־ב) - ולא סמך על פירושו בר"פ בראשית וכו'.
ואכ"מ.
.7ל ,א ואילך.
ד
?לוא ןיא ץראה רעזנוא טימ רעטשרעביוא רעד טוט סָאוו
ל
תורה ממשיך "(ושב ה"א את שבותך גו' והביאך ה"א אל הארץ
גו') ומל ה"א את לבבך גו'" ,ד.הַ .אז דער "ומל ה"א את לבבך"
וועט זיין לאחרי ווי אידן זיינען שוין אין ַא מצב פון "ושבת גו' בכל
לבבך ובכל נפשך";
זאגן ַאז "ומל גו'"- ערלת הלב ,ווייל אידן
האט קיין ָארט ניט צו ָָ
זיינען אין ַא מצב פון "ושבת גו' בכל לבבך ובכל נפשך" ,איז שוין
ניטא ביי זיי "ערלת הלב"( 8טפשות (כפי' התרגום)ָ ,אדער ווי רש"יָ
איז מפרש "ערלת לבבכם" " -אוטם לבבכם וכיסויו"ַ ,9אז דער לב
איז אטום "מהבין"!)10
זאגןַ ,אז "ומל גו' לבבך" מיינט ַא העכערן ענין אין מוז מען ָ
עבודת השם 11 -בנוסף אויף דער פריערדיקער שלילה (העדר
זאל זיין ַאן ענין חיובי
ראּפנעמען דעם "אוטם" הלב)ָ ,
הטפשותַ ,א ָ
ועשי' ,כהמשך הכתוב (" -ומל גו') לאהבה את ה"א גו".
טאן און
בנוסח אחר קצת :פריער שטייט ַאז אידן וועלן תשובה ָ
דאס קעןוואס ָ
פאלגן דעם אויבערשטן "בכל לבבך ובכל נפשך"ָ , ָ
זיין אפילו ווען זיי דינען דעם אויבערשטן מיראהָ ;12אבער "ומל
אויפטאן " -לאהבה 13את ה"א בכל לבבך
ָ ה"א גו'" וועט ביי זיי
ובכל נפשך".14
.8כקושיית האוה"ח כאן .וראה גם תו"ח ס"פ לך (צג ,סע"ג ואילך) .ועוד.
.9פרש"י עקב שם.
.10פרש"י וארא ו ,יב.
.11ראה ע"ד החסידות -אגה"ק ס"ד (קה ,ב ואילך) .תו"א ס"פ לך .תו"ח שם.
לקו"ת ראה יח ,ג ואילך .אוה"ת פרשתנו עה"פ (ע' א'רכג) .ועוד.
.12ראה צרור המור כאן (ל ,א). -וכן מובן מהכתובים עצמם ,שה"ושבת גו'" הוא
תוצאה מזה ש"יבואו עליך . .הברכה והקללה גו'" ,עבודה מיראה.
.13ראה כלי יקר כאן.
.14ומ"ש אח"כ (פסוק ח־י) "ואתה תשוב ושמעת גו' ועשית גו' כי תשמע גו' בכל
לבבך ובכל נפשך" (וראה אוה"ח וצרור המור כאן) -י"ל שלפרש"י ה"ז ביאור ופירוט
למ"ש לפנ"ז (פסוק ב) "ושבת גו' ושמעת גו'" ,דבתחילה נאמר רק כללות הענין שע"י
"ושבת גו'" - "והטיבך והרבך מאבותיך" (פסוק ה) ,ואח"כ (פסוק ז ואילך) מפרט
ההטבה כו'- "ונתן גו' האלות האלה על אויביך גו' ואתה תשוב גו' והותירך ה"א בכל
מעשה ידך בפרי בטנך וגו' כי תשמע גו'" .וראה כלי יקר כאן.
ה
א טיפערן ב<>ליק
האט
פאר ַא שייכות ָ
וואס ַ
פארשטייןָ : -עס בלייבט ָאבער צו ַ
"ומל" - ַא פעולה פון כריתה (הסרה )15 -מיט דער פעולה אויפן
לב "לאהבה גו'"!?16
אויך איז ניט מובן :פון לשון הכתוב "ומל ה"א גו'" קומט אויסַ ,אז
אויפגעטאן ניט דורך דעם אדם
ָ דאס איז ַאן ענין וועלכער ווערט
ָ
נאר על ידי פעולת הקב"הָ ;17אבער אויב דער אויפטו פון עצמוָ ,
דאך אהבת השם באשטייט בלויז אין "לאהבה גו'" -איז ָ"ומל גו'" ַ
ַא ציווי אויף כאו"א מישראל" ,ואהבת 18את ה"א גו' בכל לבבך
ובכל נפשך" ,19ופעמיים בכל יום!
ג.
ווארנט אין המשך
בא ָ
ויש לומרַ ,אז אויך די שאלה ווערט ַ
הכתובים:
די פסוקים "והי' כי יבואו עליך גו' ושבת גו' ושב גו' ומל גו'"
קומען בהמשך צו דער אריכות פריער ,וועגן דעם מצב בלתי טוב
וואס "עזבו את ברית ה'" ;20און וואס קומט מצד דעם ָ אין גלותָ ,
זא הנהגה " -כי 21אתם ידעתם די תורה איז מתאר די סיבה פון ַא ַ
גו' בארץ מצרים גו' ותראו את שקוציהם גו' פן יש גו' אשר לבבו
פונה גו' לעבוד את אלקי הגוים ההם גו'".
רשטאנדיקַ ,אז דער "ומל ה"א את לבבך גו'"ַ פא
איז דערפון ַ
(וואס וועט זיין לאחרי ווי "והביאך ה"א אל הארץ גו'") איז אויף
ָ
.15כבתרגום כאן (ועד"ז בעקב שם) "ויעדי".
.16לאחרי שכבר הוסרו אוטם וטפשות הלב והאדם שומע בקול ה"א בכל לבבו ובכל
נפשו -וחסרה לכאורה רק פעולה חיובית שתפעול בו האהבה.
.17ראה רמב"ן ,צרור המור ועוד כאן .וראה (ע"ד החסידות) במקומות שנסמנו
בהערה .11
.18ואתחנן ו ,ה .וראה גם פרשתנו ל ,טז .ועוד.
.19וגם :מכיון ש"ואהבת גו'" הוא ציווי על האדם - לכאורה נכלל במ"ש לפנ"ז
"ושמעת בקולו גו' בכל לבבך גו'" (אבל ראה הערה .)12
.20כט ,כד.
.21שם ,טו־יז.
ו
?לוא ןיא ץראה רעזנוא טימ רעטשרעביוא רעד טוט סָאוו
ל
ראּפנעמען די סיבה פון דער ירידה רוחנית- די אפשריות פון
צו ַא ָ
"ותראו את שקוציהם גו' לבבו פונה גו'".
און די הסברה אין דעם:
וואס דער לב פון ַא אידן קערט זיך ָאּפ מאחרי השם, אין דעם ָ
דא צוויי סיבות כלליות (וועלכע דריקן זיך אויס אין די זיינען ָ
צוויי לשונות :ערלת הלב און "לבבו פונה"):
דא ערלת הלב א) ַא חסרון אין דער מציאות הלב עצמו -עס איז ָ
(טפשות ָאדער ַאן אוטם) ,און מצד דעם איז דער לב נמשך צו
דברים רעים ואסורים.
ב) ַא סיבה שחוץ הימנו -מהלב ,ובלשון רש"י 22 " -העין רואה
נאך איידער דאס איז אופן הירידה של האדםָ : וואס ָ
והלב חומד"ָ ,
האטעס ווערט ַא שינוי (לגריעותא) אין מציאות הלב גופא -ער ָ
וואלט ער
נאך ניט קיין טפשות ָאדער אוטםַ ,אזוי ַאז מצד עצמו ָ ָ
זאכן- קומט ראיית העין און געהאט קיין חמדה צו ניט גוטע ַ
ַ ניט
איז מוליד ַא חמדה בלבו.
דאס איז דער דיוק לשון הכתוב בפרשתנוַ ,אז די סיבה און ָ
ראשונה צו דער ירידה רוחנית פון בנ"י איז "איש גו' אשר לבבו
פונה" - דער לשון ("לבבו פונה") ווייזט אויף ַא חסרון (ניט אין
נאר) בלויז אין נטיית דעם לב עצמו -ווי "לבבם הערל" 23 ָ -
(וואס קען קומען מצד ַא סיבה שמבחוץ); וכמפורש בקרא הלב ָ
די השתלשלות המצב " -כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ
מצרים גו' ותראו את שקוציהם גו' לבבו פונה גו' לעבוד את אלקי
הגוים ההם" (דער אופן פון "העין רואה והלב חומד").
ד.
רשטאנדיק:
ַ פא
ע"פ הנ"ל איז ַ
ּפאסט דערויף דער לשון "ומל" (כריתה) - ווייל דער א) ווי ַ
ראּפנעמען די אפשריות פון "לבבו אויפטו פון "ומל" איז צו ַא ָ
.22שלח טו ,לט (בפ' ציצית שאומרים בכל יום) .ולהעיר מפרש"י פרשתנו כט ,יח.
.23בחוקותי כו ,מא.
ז
א טיפערן ב<>ליק
דארף מען ָאּפשניידן דעם קשר צווישן דערוואס דערצו ַ פונה"ָ ,
זאל ניט חומד זיין דעם "ותראו
ראי' -מיטן לב ַ(אזוי ַאז דער לב ָ
(מיט דעם עין) את שקוציהם").
דארף ָאנקומען צו פעולת הקב"ה ב) "ומל ה"א גו'" דוקא -מען ַ
בזהַ :אן אדם איז בכחו צו מסיר זיין די ערלת הלב -זיין אוטם
און טפשות; ָאבער דער קשר צווישן ראית עיניו ולבו איז ַאן ענין
האט אין אים מטביע געווען ,און ס'איז וואס דער אויבערשטער ָ ָ
דאס צו מבטל זיין.24נאר בכחו יתברך ָ ָ
וואס דער פסוק איז ממשיך "(ומל ה"א את דאס איז אויך ָאון ָ
לבבך ואת לבב זרעך) לאהבה את ה"א בכל לבבך גו' למען חייך":
אינגאנצן צוגענומען ווערן די אפשריות אויףַ וויבאלד ַאז עס וועט
ַ
"לבבו פונה" ,25וועט ממילא זיין" 26לאהבה את ה"א בכל לבבך
נאר אין ַאן אופן ַאז
ובכל נפשך למען חייך" :ניט סתם אהבת ה'ָ ,27
גאנצער לעבן פון ַא אידן.28
דאס וועט ווערן דער ַָ
ה.
פון דעם ענין הנ"ל קומט ַארויס ַא נפק"מ אין דעם תוכן העבודה
פון דעם זמן ווען מען לייענט פרשת נצבים -חותם חודש אלול:
.24ולהעיר מרש"י לך (יז ,א) :והי' תמים ,עכשיו אתה חסר ה' איברים ב' עינים כו'.
.25להעיר מרמב"ן כאן [אלא שהוא מבאר ש"ומל גו'" היינו הסרת ערלת הלב ,היינו
היצה"ר ,שאז יהי' ביטול היצה"ר לגמרי (וכ"ה בתיב"ע כאן) .ולהעיר מפרש"י ואתחנן
שם :בשני יצריך (היינו שג"ז נכלל בהציווי דואהבת גו') .ואכ"מ].
.26ראה ספורנו כאן.
.27ובפרט את"ל שזה נכלל כבר במ"ש לפנ"ז "ושמעת גו' בכל לבבך גו'" ,כנ"ל
הערה .19
.28ראה אגה"ק שם .ועוד.
ועפ"ז מובן ג"כ זה שהתורה מוסיפה "ואת לבב זרעך" (וגם :נקט "זרעך" ,ולא "בניך"
-כלעיל פסוק ב "אתה ובניך") -להדגיש שזה יהי' ענין נצחי בעם ישראל (ראה
תיב"ע כאן :עד עלמין) ,לא רק לדור ההוא אלא לכל יו"ח (זרעם).
ח
?לוא ןיא ץראה רעזנוא טימ רעטשרעביוא רעד טוט סָאוו
ל
אויפן פסוק "ומל גו' את לבבך ואת לבב זרעך" שטייט אין בעל
הטוריםַ ,29אז "את לבבך ואת לבב ר"ת אלול ,לכך נהגו להשכים
להתפלל סליחות מר"ח אלול ואילך".
פארבינדט די ר"ת פוןוואס דער בעה"ט בעל הטורים ַ פון דעם ָ
דעם פסוק מיט אמירת סליחות איז מובןַ ,אז ער איז מפרש דעם
תוכן הפסוק פון "ומל גו'" ַאלס עבודת התשובה.30
דאס איז בהתאם מיטן פירוש התרגום ַאז "ומל גו' ויש לומרַ ,אז ָ
ראּפ די טפשות הלב.
את לבבך" מיינט ַאז מען נעמט ַא ָ
אויבנדערמאנטן ביאור (לויט שיטת רש"י ,בפשוטו
ָ משא"כ לויטן
של מקרא)ַ ,אז דער אויפטו פון "ומל גו'" דריקט זיך אויס אין דעם
(ווארום די הסרת טפשותהמשך הכתוב " -לאהבה גו' למען חייך" ָ
פאר'ן "ומל ה"א") -
נאך ַ
ּפגעטאן ָ
ָ האט זיך שוין ָא
ואוטם הלב ָ
קומט אויסַ ,אז די עבודה פון אלול (המרומז אין פסוק "ומל גו'
את לבבך ואת לבב זרעך") איז ניט עבודת התשובה והסליחה,
נאר עבודת האהבה.31ָ
ווארום דער אויפטו פון אלול איז אויך אין קו האהבה ,כמובן פון ָ
וואס "דודי" איז
די ר"ת 32ראשי תיבות דאלול "אני 33לדודי ודודי לי"ָ ,
רשטאנדיק אויך פונעם משלַ פא
דאך ַאן ענין פון אהבה .און ווי ַ
ָ
זאגט אויף הארת י"ג מדות הרחמים וואס דער ַאלטער רביָ 34
הידוע ָ
וואס "מקבלין פניו
דאס איז בדוגמא צו ַא מלך ָ בחודש אלולַ ,אז ָ
בשדה . .והוא המלך ,ובנמשל :הקב"ה מקבל את כולם בסבר פנים
דאס זה
וואס כמובן ,איז ָיפות ומראה פנים שוחקות לכולם" ָ -
.29וכ"ה באבודרהם ס' תפלת ר"ה .ב"ח לטור או"ח סתקפ"א .ר"ח ש' התשובה פ"ד
(ד"ה עוד) .של"ה ריש מס' ר"ה (ריג ,א) .ועוד.
.30וכמפורש בב"ח ,ר"ח ושל"ה שם- ש"ומל גו'" הוא סמך לתשובה.
.31וכן משמע בלקו"ת ראה (לג ,ד) :ומל . .ר"ת אלול והיינו לבוא לבחי' פנימית
הלב .ועייג"כ לקו"ת שם יט ,א (בהקיצור לפ"ג .וראה שם בפנים המאמר) .וראה
אוה"ת פרשתנו עה"פ (עי א'רכג).
.32אבודרהם שם .פע"ח ש' ר"ה פ"א .ב"ח ,ר"ח ושל"ה שם .ובכ"מ.
.33שה"ש ו ,ג.
.34ד"ה אני לדודי -לקו"ת פ' ראה לב ,ריש ע"ב .מאמרי אדה"ז -פרשיות (ח"ב)
ע' תתכה.
ט
א טיפערן ב<>ליק
שהקב"ה מקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו' מעורר ביי כולם ַאן אהבה
צום מלך ,כמים הפנים לפנים גו'.35
ו.
וואס לויטן בעה"ט איז אין עבודת אלולדאס ָ ויש לומרַ ,אז ָ
(המרומזת אין פסוק "ומל גו'") ניט נכלל דער המשך הכתוב
"לאהבה גו'" ,איז ווייל לויטן לימוד ע"ד הרמז (פירוש הבעה"ט),
איז דער "לאהבה גו'" ַא העכערע מדריגה ווי די אהבת השם
שבחודש אלול.
ובהקדמה :דער ַאלטער רבי איז מבאר 36דעם חילוק צווישן
עבודת חודש אלול און עבודת ימים נוראים שלאח"זַ ,אז אלול
איז בעיקר דער זמן פון "אני לדודי" ,אתעדל"ת 37עבודת האדם
בכחות עצמו .ולכן מגיע רק לדרגא פשוטה באהבת ה' שביכולת האדם להגיע
אליה בכחות עצמו; משא"כ די ימים נוראים איז דער עיקר זמן פון
"ודודי לי" "אתערותא דלעילא" (התגלות אלקות הבאה מלמעלה) - "זמן
וואס איז "מקבל 38פניהתגלות מלכותו ית'" (בדוגמא ווי איינער ָ
המלך בהיכל מלכותו" שם רואים את כל הדר מלכותו .ובדרך ממילא זה
נאר
וואס צו דעם זיינען זוכה ָ
פועל עליו אהבה עזה ועצומה אל המלך ָ -
דעמאלט ווערט
ָ וואס דוקא
די "מובחרים שבעם ויחידי סגולה"ָ ,)39
אהבתו 40ית' "נטוע בלב האדם".
.35ראה תניא פמ"ו ,מט (אלא ששם מובא בנוגע ל"מכניסו להיכלו כו'").
.36לקו"ת שם בריש המאמר.
.37והארת י"ג מדות הרחמים בחודש אלול הוא רק מפני שלפני כל אתעדל"ת צ"ל
אתעדל"ע לפני' (ראה לקו"ת פ' ראה כה ,ב־ג .אוה"ת שם ע' תשסט .לקו"ש חי"ט ע'
.159לעיל ע' .)163
.38ל' הלקו"ת שם כה ,ג.
.39לקו"ת שם לב ,ריש ע"ב.
.40בד"ה אני לדודי בלקו"ת שם ,דבר"ה ויוהכ"פ הוא בחי' יראה (מצד התגלות
מלכותו ית') .אבל מזה גופא שמקשר זמן זה עם "ודודי לי" מובן ,שאז הוא (גם)
ענין האהבה (וכן מפורש בלקו"ת ס"פ תבא (שצויין בד"ה אני לדודי שם) :מקבלים
. .דחילו ורחימו מלמעלה .וראה לקו"ת שם מב ,א) .וראה מאמרי אדה"ז - פרשיות
שם (ע' תתכו) :ביוה"כ . .כמשל האוהב של המלך המופלג כשמקבל הארת פנים של
אהבה עזה בחדר מיוחד.
י
?לוא ןיא ץראה רעזנוא טימ רעטשרעביוא רעד טוט סָאוו
ל
דאס הייסטַ ,אז די מדריגת האהבה פון חודש אלול איז ניט ַאזוי ָ
וואס ווערט דערגרייכט אין די ימים נוראים, הויך ווי די אהבה ָ
דעם (עיקר ה)זמן פון "ודודי לי".
ועפ"ז יש לבאר דעם חילוק צווישן די צוויי אופנים הנ"ל (צי
דער "לאהבה גו'" איז ַא טייל פון חודש אלול):
דער לימוד ע"ד הפשט -לימוד השווה לכל נפש -איז בהתאם
צו די ניט ַאזוי הויכע מדריגות אין עבודת השם ,מדריגות צו
וועלכע ַאלע אידן זיינען שייך .ובעניננו -דער "לאהבה את ה"א
גו'" אין "עולם הפשט" איז ַא מדריגה אין אהבה צו וועלכער ַאלע
דאס ַא טייל פון עבודת אלול,
דערפאר איז ָ
ַ אידן זיינען שייך -און
דאס איז ַאן אהבה צו וועלכע מען קען דערגרייכן אפילו ווען ווייל ָ
מ'געפינט זיך "בשדה";41
משא"כ אין לימוד ע"ד הרמז -העכערע 42מדריגות אין (לימוד
התורה ,ובמילא אין) עבודת השם - איז דער "לאהבה את ה"א
וואס קומט ערשט (לאחרי די גו'" ַא העכערע מדריגה אין אהבהָ ,
עבודה פון אלול-) אין דעם (עיקר ה)זמן פון "דודי לי"( 43בימים
נוראים);
דערפאר איז התחלת הכתוב " -ומל גו' את לבבך ואת לבב
ַ און
זרעך" די עבודה פון סליחות ( -מר"ח ואילך ,פון כל ימים) דחודש
דערנאך ,אין די ימים נוראים (שלאחרי חודש אלול) ָ אלול ,און
דערגרייכט מען צו "לאהבה את ה"א בכל לבבך ובכל נפשך למען
חייך".
(משיחות ש"פ נצבים תשל"ד ,ש"פ נצו"י תשמ"ג)
[נדפס בלקוטי שיחות חלק כט]
.41ראה סה"מ -מלוקט ח"א ע' תסח ד"שדה" משווה כל הנמצאים בו (וראה
מאמרי אדה"ז פרשיות שם).
.42כידוע דפרד"ס שבתורה הם כנגד ד' עולמות (ש' הגלגולים הקדמה יז בסופה.
ע"ח (הובא בנגיד ומצוה בתחלתו .נהר שלום בהקדמת רחובות הנהר בסופה) .משנת
חסידים מס' חיוב הנשמות פ"א מ"ב .ועוד).
.43אהבה הבאה מלמעלה (כנ"ל בפנים) -מתאים לתוכן הכתוב "ומל ה"א גו'
לאהבה גו'" ,הבאה מלמעלה.
אי
המשך המכתב שמתחיל בעמוד האחרון
אתם נצבים -אידן דארפן שטייען פעסט און אונבויגזאם -ניט
קוקענדיג וואס זיי זיינען המעט מכל העמים (די ווייניגסטע צווישן
אלע פעלקער),
און דאס קאן זיין דאן ,ווען זיי זיינען פארבונדן און פאראייניקט
צוזאמען -כולכם.
ווי איז אבער מעגלעך צו שאפן אן אמת'ע און שטענדיקע
פאראייניקונג פון פארשידענע מענטשן ,מיט באזונדערע
געדאנקען ,אינטערעסן און שטרעבונגען?
דער ענטפער איז -לפני ה' אלקיכם .די פאראייניקונג פון
אלע אידן איז מעגלעך דערפאר וואס אייגנטליך זיינען זיי שוין
פארבונדן דורך זייער נשמה ,די נפש האלקית ,וואס זי איז א חלק
אלק' ממעל ממש ,וואס געפינט זיך בא יעדן אידן ,אן אויסנאם.
און דער טיפער אריינטראכטען זיך אז מען שטייט לפני ה'
וואס ער איז אלקיכם ,אייער כח און לעבן -ברענגט ארויס און
פארווירקליכט די פארבינדונג פון איין אידן מיט א צווייטן ,און
פון דעם יחיד מיט דעם כלל ,אין דער פולסטער מאס.
וואס איז דער ציל און צוועק פון דער פאראייניגונג? ערקלערט
ער גלייך :לעבדך בברית ה' אלקיך אשר ה' אלקיך כורת עמך היום
-כדי דו זאלסט אריין אין א בונד מיט'ן אויבערשטן אננעמענדיק
זיין שבועה -א בונד וואס דער אויבערשטער שליסט מיט דיר
היינט -פון דאס ניי .א בונד וואס איז געמאכט למען הקים אותך
היום לו לעם -אז דו זאלסט אויפגעשטעלט ווערן אלס דעם
אויבערשטען'ס פאלק -
א פאלק וואס פירט זיך ,ביז אין טאג טעגליכען לעבן -לויט
דעם אויבערשטען'ס תורה און ערפילט אלע זיינע אנוויזונגען.
ויהי רצון אז די אויבענדערמאנטע זאל דורכגעפירט ווערען פון
יעדערן און יעדערע אין א גוטן אופן און אין דער פולסטער מאס,
און דער נייער אנקומענדער יאר זאל זיין א שנה טובה ומתוקה
בגשמיות וברוחניות.
די
המשך
בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב
הנראה והנגלה.
מנחם שניאורסאהן
[נדפסה באגרות קודש חלק כ מכתב ז'תשנו]
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' .429
לעמאל כו' :לקוטי תורה (פון אלטן רבי'ן) ָאנהייבס פ' נצבים.
ָ ווערט ַא
היום גייט אויף ראש השנה :זע זוהר ח"ג רלא ,א.
דאס קען זיין כו' :מדרש תנחומא ר"פ נצבים.
מעגלעך דערפאר כו' :זע תניא פרק לב.
אלקיכם אייער כו' :זע שולחן ערוך אורח חיים סימן ה'.
היינט פון דאס ניי :זע ראש השנה טז ,א :בראש השנה . .שתמליכוני
עליכם .הוריות יא ,ב :אין מושחין מלך בן מלך וא"ת מפני מה משחו כו'.
שמואל א יא יד-טו :ונחדש גו' וישמח גו' עד מאד .אגרת הקדש (פון
אלטן רבי'ן) סימן יד.
◄ רוב מכתבי כ"ק אדמו"ר זי"ע שנדפסו באגרות קודש נכתבו לאנשים פרטיים
ולמצבים מסוימים ,ולכן לא כל הוראה נוגעת בהכרח לכל אחד .אך בכל זאת ,בהם באה
לידי ביטוי גישתו הכללית והברורה בכל ענייני התורה והחיים ,ומכל מכתב ניתן לשאוב
הדרכה והשקפה לחיי היום־יום.
וט
בריוון פון ליובאוויטשער רבי זצ"ל ,מיט פראקטישע תורה'דיגע עצות פארן טאג טעגליכען לעבן
די שליסל צו אחדות
1
ב"ה
שלום וברכה מרובה!
מיר געפינען זיך אין די טעג פון צוגרייטונג צום נייעם יאהר
הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה.
אויב אין יעדער זאך איז תורתנו תורת חיים ,די לערערין און
וועג ווייזערין פון א אידן,
ספעציעלער וויכטיקייט -וועןאיז דאס דאך זיכער אזוי און פון ּ
עס רעדט זיך וועגן צוגרייטן זיך צו א נייעם יאהר,
א יאהר וואס מען בעט און מען האפט אז ער וועט אנהייבען א
נייעם פיל בעסערען לעבן ,בעסערען אין אלע הינזיכטען.
***
די סדרה פון תורה פון היינטיגע טעג -אתם נצבים היום -
וואס "ווערט אלעמאל געליינט פאר ראש השנה און דאס ווערט
אויך אנגעדייטעט אין דעם ווארט היום -וואס גייט אויף ראש
השנה" -גיט גלייך אין אנהייב סדרה די אנווייזונג אין דאס
אויבענדערמאנטע:
אתם נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם (איר שטייט פעסט
היינט אלע צוזאמען פאר דעם אויבערשטן אייער ג-ט),
.1ערב שבת קדש פרשת אתם נצבים היום ,ה'תשכ"א
ברוקלין ,נ.י.
אל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום
ה' עליהם יחיו
בכל שנה ושנה ,לקראת ראש השנה ,היה כ"ק אדמו"ר זי"ע נוהג לשלוח מכתב
כללי לכללות בני ישראל שיחיו ,ובו הוראה כללית על שנה הבאה.
המשך אויף עמודים יד-טו
