צום פינטל · Tzim Pintel — ניצבים וילך (2026-08-31)

צום פינטל
גליון נצבים וילך תשפ״ו • מאמר
לבחור במלוכה
הברית שנכרתה עם האומה — והבחירה הפרטית שלי היום
לאחר כל זה מגיעות פרשיות נצבים וילך .כאן משה פרשת נצבים מתחילה במעמד של ברית .״אתם נצבים
רבינו מעמיד את הברית בשלימותה .כל ישראל נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלקיכם״ .כל ישראל עומדים יחד,
לפני השם ,והוא מודיע להם שהברית אינה שייכת רק מראשי העם ועד חוטב העצים ושואב המים ,כדי ״לעברך
לאותו הדור :״ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית בברית ה׳ אלקיך ובאלתו״ .אין זו ברית עם יחידים בלבד,
הזאת ואת האלה הזאת .כי את אשר ישנו פה עמנו עומד אלא עם כלל ישראל ,עם כל חלקי העם ועם כל הדורות
היום לפני ה׳ אלקינו ,ואת אשר איננו פה עמנו היום״. העתידים לצאת מהם.
ובאמת ,לא רק ספר דברים מיוסד על ברית .כל אבל באמת אין הברית מתחילה בפרשת נצבים .כל
התורה כולה היא ברית .הברית עם אברהם אבינו ,יציאת ספר דברים הוא במידה רבה ספר הברית .משה רבינו
מצרים ,מתן תורה ,קבלת המצוות והכניסה לארץ ,כולם עומד לפני פטירתו ומכין את ישראל להיכנס לארץ ,וכל
שלבים של קשר אחד .הקדוש ברוך הוא לוקח לו עם, דבריו מכוונים להעמיד אותם מחדש בתוך הקשר שנכרת
והעם נכנס עמו בברית העומדת לדורות. ביניהם ובין הקדוש ברוך הוא.
ענין הברית הוא אפוא יסוד גדול מאוד .הוא נוגע תחילה הוא מקבץ את העבר .הוא מזכיר להם את
הפשוטה בשאלה את במדבר, הדרך
והעמוקה ביותר בחיי החסדים ואת הנסיונות,
האדם :מה מחייב אותי ואת החטאים את
בעולמי? מדוע אני צריך הסליחה .ובמיוחד הוא
לעבוד את השם? האם חוזר אל מעמד הר סיני,
מפני שאני מפחד מן ומזהיר :״רק השמר לך
העונש ,או מפני שאני ושמר נפשך מאד פן
מצפה לשכר? האם מפני תשכח את הדברים אשר
שקיבלתי ממנו טובות ,או ראו עיניך״ .אין זה רק
שיש כאן קשר עמוק יותר, זכרון של מאורע גדול
קשר שאינו מתחיל בכל שהיה פעם .זהו זכרון
בוקר מחדש לפי הרגשתי הברית שעליה עומדים כל
באותה שעה? חיי ישראל.
אחד שאל אותי :למה בפרשת ואתחנן נאמר:
צריכים לעבוד את השם? ״ויגד לכם את בריתו אשר
האם אני רוצה ,או שאני צוה אתכם לעשות עשרת
מוכרח ,אני חייב? ולמה אני חייב? מפני שעומדים מולי הדברים״ .מתן תורה היה כריתת ברית .הקדוש ברוך
עונשין? הלא גם סטאלין עמד נגד האדם עם ריוואלווער. הוא בחר בישראל להיות לו לעם ,וישראל קיבלו עליהם
האם לדבר כזה אפשר לקרוא חיוב? הלא זה כולו דבר להיות עמו ,לשמוע בקולו ולחיות על פי תורתו .עשרת
חיצוני ,שאינו נוגע לעצם רצונו של האדם. הדברות לא ניתנו רק כרשימת מצוות ,אלא כדברי הברית
שבין המלך ובין עמו.
ואם תאמר שעבודת השם באה מצד הכרת הטוב ,גם
זה אינו מתיישב לי .אם אין לי חיים טובים ,למה אני מכאן נמשכים כל דברי משה רבינו לאורך הספר.
צריך לעבוד את השם? וכי כל הקשר שלי עם הקדוש המצוות ,האזהרות ,התביעה שלא לשכוח את השם,
ברוך הוא תלוי בטובות שאני מרגיש שקיבלתי ממנו? ואם והברכות והקללות הבאות בפרשת כי תבוא ,כולן חלק מן
חיי מלאים צער ויסורים ,האם שוב אין לי סיבה לעבוד הברית .ואכן התורה קוראת לתוכחה בפירוש :״דברי
אותו? הברית אשר צוה ה׳ את משה לכרת את בני ישראל
בארץ מואב״.
אמרתי לו :מה אתה שואל בכלל? הלא קיבלנו עלינו
את בריתו.
1
שם .הוא אינו אדם זר שמבקשים להכניסו לתוך חוזה אמר לי :אני לא הייתי שם .אני לא קיבלתי.
ישן .הוא נולד כחלק מאותו עם שיצא ממצרים ,עבר נכון רש״י הקדוש פירש על הפסוק :״ולא אתכם
בתוך הים ,עמד לפני הר סיני וקיבל את התורה. לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת ואת האלה הזאת.
הרי בכל ליל פסח אנו אומרים :״עבדים היינו לפרעה כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה׳ אלקינו,
במצרים ויוציאנו ה׳ אלקינו משם״ .איננו אומרים רק ואת אשר איננו פה עמנו היום״ .שהברית נכרתה גם עם
שאבותינו היו עבדים ואבותינו יצאו .אילו לא הוציא הדורות העתידים להיות .וידוע מה שאמרו חז״ל ,שכל
הקדוש ברוך הוא את אבותינו ,עדיין אנחנו ובנינו היינו נשמות ישראל עמדו בהר סיני .אבל עדיין נשארה
משועבדים .גאולת האומה היא גם הגאולה שלנו ,וכשם השאלה :מה באמת פירוש הדבר? איך יכולה קבלה
שהגאולה שלהם היא הגאולה שלנו ,כך קבלת הברית שנעשתה לפני אלפי שנים להיות הקבלה שלי?
שלהם היא הקבלה שלנו. אלא שהברית לא התחילה בהר סיני בלבד .היא היתה
זהו פירוש הכתוב :״את אשר ישנו פה עמנו עומד מונחת כבר בעצם יציאת מצרים .ישראל לא היו בני
היום ...ואת אשר איננו פה עמנו היום״ .הדורות חורין ,ואחר כך בא הקדוש ברוך הוא והטיל עליהם עול
העתידים עדיין לא עמדו שם בגופם ,אבל הם כבר היו חדש .הם היו עבדי פרעה ,והקדוש ברוך הוא הוציא
כלולים באומה שעמה נכרתה הברית .אותה אומה אותם משעבוד קשה ונתן להם מציאות חדשה.
שעמדה אז לפני השם עומדת לפניו גם היום ,ואנחנו חלק כבר בתחילת שליחותו של משה רבינו נאמר:
ממנה. ״בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על
אלא שהאדם עדיין יכול לומר :כל זה מובן מצד ההר הזה״ .יציאת מצרים ומתן תורה לא היו שני מעשים
האומה ,אבל אני עצמי איני זוכר שקיבלתי .לא שמעתי נפרדים .הקדוש ברוך הוא הודיע מתחילה שהוא מוציא
את הקולות ,לא ראיתי את ההר ולא אמרתי בפי ״נעשה את ישראל מעבודת פרעה כדי שיעבדו אותו על ההר.
ונשמע״ .אולי אני חלק מן העם שקיבל ,אבל היכן נמצא הם יוצאים מעולו של פרעה ונכנסים תחת עול מלכות
הרצון הפרטי שלי בתוך הקבלה הזאת? השם.
כאן בא ראש השנה ומגלה שני דברים .תחילה הוא אילו היו שואלים את בני ישראל בתוך מצרים :האם
מגלה שהברית אינה תלויה רק בזכרונו של האדם ,מפני אתם רוצים להישאר תחת יד פרעה ,לעבוד בחומר
שהקדוש ברוך הוא הוא ״זוכר הברית״ .ואחר כך הוא ובלבנים ולהשליך את בניכם ליאור; או שאתם רוצים
נותן לאדם עצמו להיכנס עכשיו לתוך הברית ולקבל עליו שהקדוש ברוך הוא יוציא אתכם ,יעשה אתכם לעם ויביא
מחדש את מלכות השם ברצונו. אתכם אל ארץ טובה ,ובתוך החיים החדשים האלה
אנחנו שוכחים ,הדורות עוברים ,וכל אדם מרגיש כאילו תקבלו עליכם את מלכותו ואת תורתו — אין שום ספק
הכל מתחיל ממנו .אבל לפני הקדוש ברוך הוא הברית במה היו בוחרים.
עומדת עכשיו .הוא זוכר את יציאת מצרים ,את מתן זהו בגדר ״אנן סהדי״ .אנו עדים שכל האומה היתה
תורה ,את ה״נעשה ונשמע״ ואת קבלת האומה לכל מקבלת את הדבר ברצון .בשעה שישראל יצאו ממצרים
דורותיה .וכשהקדוש ברוך הוא זוכר את הברית ,הוא אינו היה פשוט להם שלשם כך הם יוצאים ,ובהגיעם להר סיני
רק נזכר בסיפור ישן; הוא מעמיד את הקשר בהווה. אמרו בפירוש :״נעשה ונשמע״ .הם לא קיבלו עליהם עוד
זהו ענינם של הזכרונות בראש השנה .בשעה שהעולם דבר בנוסף לאחר הגאולה; קבלת המלכות היתה עצם
עומד להתחדש ,הקדוש ברוך הוא זוכר את בריתו עם צורתה של הגאולה.
הבריאה ואת בריתו עם ישראל .אבל אין די בכך ממילא אין הברית מעשה פרטי של אנשים מסוימים
שהקדוש ברוך הוא זוכר את הקבלה הראשונה .גם שקיבלו התחייבות בשביל אנשים שעדיין לא נולדו.
האדם צריך להכניס לתוכה מחדש את רצונו הפרטי. הברית היתה קבלת האומה על עצם צורת קיומה .הקדוש
״אמרו לפני בראש השנה מלכויות כדי שתמליכוני ברוך הוא הוציא אומה ממצרים ,והאומה הזאת קיבלה
עליכם ,זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה״. עליה להיות עמו ולעבדו .האנשים הפרטיים מתחלפים
בזכרונות הקדוש ברוך הוא זוכר את הברית העתיקה. בכל דור ,אבל האומה נשארת אותה אומה.
במלכויות עומד האדם עכשיו ואומר :אותה מלכות כשאדם אומר :״אני לא הייתי שם״ ,התשובה היא
שקיבלה האומה אז ,אני בוחר לקבל עלי היום. שגופו הפרטי אכן לא היה שם ,אבל האומה שלו היתה
2
צום פינטל
גליון נצבים וילך תשפ״ו • סיפור • חשבון הנפש
הדלת שנשארה פתוחה
כשהאדם מגלה שדרך הביזנעס שלו היא גם דרך חייו
בתקופה האחרונה התחיל אחד הקליענטים הגדולים של ראובן האפיס של ראובן והאפיס של שמעון עמדו זה כנגד זה בקומה
להקטין את ההזמנות .בתחילה חשב ראובן שזו תקופה חלשה. השלישית של בנין ישן בבארא פארק .בכל בוקר בשעה שמונה
כשעברו עוד שני חדשים וההזמנות הוסיפו לרדת ,קרא למנהל בדיוק היה ראובן פותח את דלתו ,נכנס ,וסוגר אותה אחריו .דלתו
המכירות ושאל מה אירע. של שמעון עמדה פתוחה רוב היום.
המנהל לא ידע .המחירים לא עלו ,המשלוחים הגיעו בזמן, ראובן ניהל חברה גדולה שהפיצה סחורה לחנויות .היו לו שלשה
וכמעט לא היו טעויות .ראובן עבר בעצמו על החשבון של הקליענט ווערהאוזעס ,כמה טראקס ועשרות עובדים .הביזנעס כבר עמד על
ומצא שני ארדערס שהגיעו יום אחד מאוחר .הוא קבע שמעתה תלו שנים רבות ,וכל דבר בו היה מסודר .לכל עובד היה תפקיד,
יבדקו בכל בוקר אם נשאר ארדער שלא יצא. לכל הוצאה היתה חתימה ,ולכל בעיה היה סדר קבוע כיצד לטפל
בחודש הבא ירדו ההזמנות עוד יותר .ראובן בדק את השיחות בה.
עם הקליענט והוסיף הוראה שכל בקשה ממנו תעבור מיד למנהל. כאשר אירעה טעות ,ראובן לא הסתפק בתיקונה .הוא רצה
הוא אף נתן לו הנחה קטנה .השירות נעשה טוב יותר ,אבל לדעת כיצד ימנעו אותה מכאן ולהבא .עובד שלח ארדער לכתובת
הקליענט לא חזר לקנות כפי שקנה בעבר. שאינה נכונה ,ומאותו יום היו צריכים שני אנשים לבדוק כל כתובת.
ערב אחד נשאר ראובן באפיס לאחר שהעובדים הלכו .הוא היה חשבונית נשלחה באיחור ,והוא קבע שעה קבועה שבה כל
צריך לשלוח לבעל חנות פייל ישן ,אבל לא מצא אותו .לאחר החשבוניות יוצאות.
שחיפש באימעילס ובפאלדערס על אחד המדפים באפיס שלו
שלו ,נזכר שפעם שלח את עמדו כמה ביינדערס עבים.
הפייל גם לשמעון כדי לשאול באחד היו כללי הווערהאוז,
את דעתו על דבר קטן. באחד סדרי החשבונות ,ובאחד
דלתו של שמעון עדיין היתה הוראות לעובדים המדברים עם
פתוחה .שמעון ישב לבדו מול קליענטים .ראובן היה אומר
המחשב ,וסביבו היו מונחות שאם דבר נמצא רק בראשו של
כמה דוגמאות חדשות .ראובן אדם ,אין עליו עדיין ביזנעס.
נכנס ושאל אם יוכל למצוא אצלו מעברו השני של ההאלוועי
פייל ששלח לפני כחצי שנה. היה האפיס של שמעון .הוא
״אצלי איני מוצא דבר ניהל חברה קטנה שעזרה לבעלי
שכתבתי אתמול״ ,אמר שמעון, לפתח וליצרנים חנויות
״אבל אולי את הדברים שלך פראדאקטס חדשים ולמצוא
אוכל למצוא״. דרכים חדשות למכור אותם .היו
הוא חיפש את שמו של לו רק שבעה עובדים ,ולא תמיד
ראובן ,ואחר כך את שם היה ברור מי מהם יושב היכן.
החברה .על המסך הופיעה באמצע האפיס עמד שלחן
שורה ארוכה של אימעילס .בעוד שמעון עובר עליהם ,הבחין ראובן גדול .על הקירות היו תלויות דוגמאות של פעקעזשעס ,מודעות
בשם מוכר .זה היה שמו של הקליענט שהקטין אצלו את ההזמנות. ישנות ופתקים שעליהם נכתבו שאלות ששמעו מקליענטים.
״אתה עובד אתו?״ שאל ראובן. לפעמים עמדו שלשה עובדים ליד הלוח ודיברו יחד ,ולפעמים ישב
שם קליענט שעה ארוכה וסיפר על הביזנעס שלו.
״התחלנו עכשיו דבר קטן״ ,אמר שמעון .הוא הרים מן השלחן
פעקעזש חדש והראה לו .״הוא מנסה להכניס קו אחר של ראובן לא הבין כיצד אפשר לנהל כך חברה .בכל פעם שעבר
ליד הדלת הפתוחה וראה שני עובדים עומדים עם כוס קאווע
פראדאקטס לכמה מן החנויות שלו״.
ומדברים ,חשב ששמעון טוב עם אנשים ,אבל יום אחד יהיה
ראובן הביט בפעקעזש .במשך חדשים ניסה להבין מדוע האיש
מוכרח להתחיל לנהל ביזנעס.
קונה ממנו פחות .הוא בדק את המחירים ,את המשלוחים ואת
שמעון התפעל מן הסדר של ראובן .כשנכנס לאפיס שלו ,הכל
עבודת העובדים .אבל על קו חדש של פראדאקטס לא שמע
עמד במקומו .העובדים ידעו מה לעשות ,והרעפארטס היו מוכנים
מאומה.
בזמן .אבל שמעון הרגיש שבמקום ההוא קשה לומר דבר שלא
״הוא מעולם לא אמר לי שהוא משנה את הביזנעס״ ,אמר.
נאמר קודם.
״גם לי לא אמר בתחילה״ ,השיב שמעון .״הוא רק אמר
השניים הכירו זה את זה כמה שנים .הם נפגשו במעלית,
שהסחורה הישנה כבר אינה הולכת כמו פעם .ישבנו ודיברנו.
בהאלוועי ובמנחה בבית המדרש הסמוך .לפעמים שאל ראובן את
שאלתי מה הקליענטים שלו מבקשים ,על מה הם מסתכלים ,ומה
שמעון שאלה בעניני מארקעטינג ,ולפעמים ביקש שמעון לדעת
הם משאירים על המדף .לאט לאט התחלנו להבין שהחנויות שלו
כיצד ראובן מסדר דבר מסוים .אבל השיחות ביניהם לא ארכו יותר
צריכות דבר אחר״.
מכמה דקות.
3
צריכים לעשות .הוא הסביר לו שיקבע סדר חזק יותר ,שילך לישון ״אבל השירות שהוא מקבל ממני טוב״ ,אמר ראובן .״בחודשים
בזמן ושלא ייתן למצב הרוח לנהל אותו. האחרונים תיקנתי במיוחד כל דבר שהיה יכול להפריע לו״.
הבן שתק .ראובן חשב שקיבל את הדברים .אבל מאז לא דיבר שמעון שתק מעט.
על הקושי. ״יתכן שזו הבעיה״ ,אמר לבסוף .״אתה נותן לו טוב יותר את
פתאום נזכר ראובן בדברי הקליענט .הוא ניסה לומר שהחנויות מה שהוא כבר אינו צריך באותו אופן״.
שלו צריכות דבר אחר ,אבל הסעילסמען הסביר לו שהחברה אינה ראובן התיישב מולו .הוא סיפר על שני המשלוחים שאיחרו ,על
עובדת כך .לאחר מכן חדל לבקש והתחיל לקנות פחות. ההוראה החדשה שקבע ,על ההנחה שנתן ועל הבדיקה הנוספת
אולי גם בנו ניסה לומר לו דבר חדש ,והוא השיב לו כיצד החיים שהכניס .שמעון שמע הכל.
צריכים לעבוד .אולי הבן לא הפסיק להרגיש את הקושי .אולי רק ״כל מה שעשית היה נכון״ ,אמר .״אבל הכל בא לאחר שכבר
הפסיק להתלונן. החלטת מה הבעיה .חשבת שהעבודה הישנה אינה נעשית מספיק
ראובן נזכר גם בתפילתו .הוא הגיע בזמן ואמר את כל המילים, טוב .לא חשבת שאולי העבודה נעשית היטב ,אבל המציאות
אבל כבר זמן רב לא שאל מה נעשה בתוכו בשעת התפילה .כאשר השתנתה״.
הרגיש שהתפילה יבשה ,קיבל על עצמו להביט יותר בסידור .הוא ״וכיצד אפשר לנהל ביזנעס אם בכל יום פותחים מחדש את כל
תיקן את סדר התפילה ,אבל לא שאל מה לבו מנסה לומר לו. השאלות?״ שאל ראובן .״עובדים צריכים לדעת מה לעשות .אי
למחרת ,כשפגש את שמעון במעלית ,שאל אותו אם יש לו כמה אפשר שכל אחד יחליט מה הקליענט צריך״.
דקות. ״נכון״ ,אמר שמעון .״חוק שומר על תשובה שכבר מצאת .אבל
הם נכנסו לאפיס של שמעון וישבו ליד השלחן הגדול .ראובן הוא אינו יכול לבוא במקום שאלה שעדיין לא שאלת״.
הוציא את מחברת אלול והניח אותה לפניו. שמעון מצא את הפייל ושלח אותו לאימעיל אדרעס שראובן נתן
״אני חושב שאני מנהל גם את עבודת השם שלי כמו את לו .ראובן הודה לו וחזר אל האפיס שלו .בהאלוועי החשוך עמדו
הביזנעס״ ,אמר .״בכל פעם שמשהו אינו הולך ,אני מחזק את שתי הדלתות זו כנגד זו .דלתו של שמעון נשארה פתוחה .ראובן
החוק .מעולם לא שאלתי אם הדבר שאינו הולך מנסה לומר לי נכנס לאפיס שלו וסגר את דלתו.
משהו״. למחרת התקשר ראובן בעצמו אל הקליענט .בפעם הראשונה
שמעון עבר על כמה מן הקבלות הישנות. לא שאל מדוע ההזמנות ירדו ולא ניסה לשכנע אותו לחזור .הוא
״הלוא בזכות הדברים האלה החזקת כל כך הרבה שנים״, רק שאל מה השתנה בחנויות שלו ,והקשיב.
אמר .״אצלי הבעיה הפוכה .אני מבין בכל שנה הרבה דברים הקליענט סיפר שכבר זמן רב הוא מרגיש שהסחורה הישנה
חדשים ,אבל לא תמיד נשאר מהם דבר לאחר סוכות״. אינה מתאימה לכל החנויות .הוא ניסה פעם לומר זאת לאחד
ראובן חייך .״אתה צריך אולי ביינדער אחד״. הסעילסלייט ,אבל הלה הסביר לו שהחברה אינה עובדת בדרך
אחרת .לאחר אותה שיחה הפסיק הקליענט לבקש .הוא פשוט
״ואתה צריך אולי דף אחד ריק״ ,השיב שמעון.
התחיל לקנות פחות.
באותו ערב פתח ראובן שוב את המחברת .בראש הדף כתב:
באותו שבוע התחיל חודש אלול .לאחר מעריב דיבר הרב בבית
״מה עלי לשמור״ .תחת הכותרת כתב להגיע חמש דקות קודם
המדרש על חשבון הנפש .הוא אמר שאדם צריך לבדוק את סדריו,
התפילה ולהחזיק בשיעורו גם בימים הקשים.
לחזק את שיעוריו ולקבל על עצמו דבר שיוכל לעמוד בו.
אחר כך כתב כותרת שניה :״למה עלי להיפתח״.
ראובן אהב דרשות כאלו .הוא לא המתין לרגש גדול .כשהחליט
הוא כתב לשמוע את בנו עד הסוף בלי להכין תשובה .ללמוד
דבר ,כתב אותו וקבע לו זמן .באותו לילה פתח בביתו מחברת
פעם אחת בכל שבוע מהלך שאינו מתאים להבנתו הראשונה.
שבה כתב בכל אלול את קבלותיו לשנה החדשה.
ולעמוד לאחר התפילה שתי דקות בלי לבדוק רק אם אמר הכל,
הוא עבר על הדפים מן השנים הקודמות .לקום מוקדם יותר.
אלא לשאול מה אחת מן המילים אמרה לו.
להגיע קודם התפילה .לא לדבר עד אחר הלימוד .להוסיף עוד
הוא לא ביטל שום סדר ישן .הוא לא השליך את החוקים ששמרו
שיעור .לבדוק בכל ערב אם עמד בסדריו .בכל שנה מצא מקום
עליו כל השנים .אבל בפעם הראשונה הבין שחוק יכול לשמור על
שנחלש ,ובכל שנה הוסיף דבר שיחזיק אותו יותר.
החיים ,ואפשר גם להשתמש בו כדי שלא לתת לחיים להשתנות.
הוא לקח את העט כדי לכתוב את הקבלות של השנה הזאת,
למחרת בבוקר פתח ראובן את דלת האפיס בשעה שמונה
אבל ידו נעצרה .המחברת הזכירה לו פתאום את הביינדערס
בדיוק .כמו בכל יום ,הכל עמד במקומו .העובדים הגיעו בזמן
שבאפיס .גם כאן היה לכל חולשה חוק ,לכל נפילה גדר ולכל איחור
והרעפארטס חיכו על שלחנו.
סדר חדש.
אבל הפעם לא סגר מיד את הדלת.
הוא לא מצא במחברת שאלה אחת על דבר שעדיין אינו מבין.
הוא השאיר אותה פתוחה ,קרא למנהל המכירות ואמר :״היום
אחר כך נזכר בבנו .כמה שבועות קודם לכן ניסה הבן לספר לו
אל תאמר לי תחילה מה עשינו .אמור לי מה עדיין איננו רואים״.
על קושי שהיה לו בישיבה .ראובן שמע כמה מילים וכבר ידע מה
מכון מישרים .קול הלשון פרטי .605-313-6803 -
הרב שלום לאנגסאם 845-274-3516 -
shalomlangs@gmail.com
4
