אמונת חיים · Eminas Chaim — ניצבים וילך (2026-08-31)

גליון תשכ ♦ כג אלול ה'תשפו פר' נצבים וילך ♦ שבת סליחות
אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם
אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם בספרים הקדושים הביאו דברי הזוהר הקדוש כי "היום" רומז על
שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל ,טפכם ראש השנה ,היום הגורלי הקובע מאורעות השנה כולה .היום בו
נשיכם וגו' ,לעבדיך בבית ה' אלוקיך וגו'. חלים ורועדים מאימת הדין .והכתוב מזהיר ואומר" :אתם ניצבים
הנה ברוב השנים הפרשיות נצבים וילך הם מחוברים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם!"
ובזה מסיימים את השנה והטעם כתבו משום דבפרשת כי לא זו בלבד שממרים אנו פי ה' ,אלא שאנו עושים זאת ניכחו ,נוכח
עיניו הצופיות בנו .כמו שאמר דוד המלך" :אנה אלך מרוחך ,ואנה
תבא יש בה הקללות שבתוכחה ,וקורין אותה משום שיהיה
מפניך אברח .אם אסק שמים ,שם אתה .ואציע שאול ,הינך"
"תכלה שנה וקללותיה" ומשום הכי קורין נצבים וילך בין ונאמר" :היסתר איש במסתרים ,ואני לא אראנו"?
פרשת כי תבא שבו התוכחה לבין השנה החדשה בכדי ליתן על כך מתוודים אנו בימי הסליחות" :רחום וחנון ,חטאנו לפניך.
הפסק בין הקללות להשנה החדשה ,שלא יגמר השנה עם רחם עלינו והושיענו" .משרישים אנו בהכרתנו ,שניצבים אנו לפני
התוכחה. ה' -וחוטאים לפניו! להמרות עיני כבודו" .וכמו שפירשו בזוהר
אלא דלפעמים יוצא שמפרידין בין ב' הפרשיות האלו הקדוש" :והרע בעיניך -לנוכח עיניך -עשיתי!"
הכרה זו מתעצמת שבעתיים בראש השנה ,הוא "יום הזיכרון",
והיינו כשיש ב' שבתות בין ראש השנה לסוכות בלא יום טוב שאמרו עליו בגמרא שבשעת תקיעת שופר יראה האדם עצמו
שאז מטות מסעי הם מחוברים ואז הפרשיות נצבים וילך הם כאילו עומד הוא בבית המקדש ,בקודש הקדשים ,לפני ולפנים,
נפרדים ,משא"כ ברוב השנים הם נחשבין כפרשה אחת לפני ה'! הכרה זו בלבד די שתעורר לתשובה! כמה חרדים היינו לו
משום שהם מחוברין. נקראנו להתייצב לפני צדיק קדוש בעל רוח הקודש ,שיביט בנו
ולבאר הענין למה פרשת נצבים הוא החוצצת בין פרשת ויראה כל מה שעשינו בימי חלדנו! וזהו" :אתם נצבים היום כולכם
לפני ה' אלקיכם"! איזו הכנה עלינו לעשות לשם כך…!
התוכחה של כי תבא לראש השנה ,מובא בספר שערי יצחק
חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם (דברים לא ו).
(להגר"י פלקסר זצ"ל) דהיינו דבא לומר שעל ידי האחדות בפרשתנו נפרד משה רבנו מעם ישראל סמוך לפטירתו .עם
שכתוב בפרשה זו של נצבים שכתוב בה כולם וגו' ,וישראל ישראל נמצא ערב הכניסה לארץ ישראל .משה רבנו חוזר ומדגיש
נמצאים במצב כזה של אחדות דהיינו זקניכם ושופטיכם את החובה להשלים את משימת ירושת הארץ ,בהנהגתו של
ושוטריכם ,כל איש ישראל ביחד אז זה גופא חוצץ הוא בין יהושע .משה מצווה ומחזק את רוח העם" :חזקו ואמצו אל תיראו
הקללות שבפרשת כי תבא לראשית השנה החדשה ע"ש. ואל תערצו מפניהם ,כי ד' אלקיך הוא ההולך עמך לא ירפך ולא
יעזבך"( .דברים לא ו) .צווי זה דומה לדברי החיזוק של הכהן
ובאמת יש להבין למה באמת נסמכה פרשת כי תבא
משוח המלחמה ,לפני היציאה לקרב" :כי תצא למלחמה על אויבך
לפרשת נצבים ,והנה רש"י הק' להלן (פסוק י"ב) כתב למה וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם וגו' .והיה כקרבכם אל
נסמכה פרשת אתם נצבים לקללות לפי ששומע ישראל מאה המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם ,ואמר אליהם :שמע ישראל
קללות חסר שתים ,וחוץ מזה שמעו מ"ט קללות שבתורת אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם ,אל ירך לבבכם אל תיראו
כהנים (בפרשת בחוקתי) הוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם"( .דברים כ א).
באלו התחיל משה לפייסם ואמר להם אתם נצבים היום, וכפי שמפרשים עה"פ חזקו ואמצו כל המייחלים לה' .כל המיחלים
הרבה הכעסתם למקום ,ולא עשה איתכם כליה והרי אתם דיקא .אפילו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה ,חס ושלום רק
מייחלים לבד ,אף על פי כן חזקו ואימצו ואל תיפלו משום דבר
קיימים לפניו היום ,כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר
שבעולם יהיה איך שיהיה… ומובא בספה"ק (שולחן הטהור,
כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם ,והקללות והיסורים ליקוטי מוהר"ן) ש יותר ויותר מזה צריך כל אחד ואחד לחזק את
מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו וכו'. חברו לבל יפול בדעתו משום דבר שבעולם .ואפילו אם הוא יודע
והנה המפרשים הקשו מדוע נקט רש"י מאה קללות חסר בעצמו שהוא כמו שהוא ,אף על פי כן יחזק את חברו כי את חברו
שתיים ולא נקט כפשוטו צ"ח קללות ויש כתבו כי באמת מנין בקל יותר לחזק מלחזק את עצמו כי אין חבוש מתיר את עצמו וכו’
הקללות שנזכרו לעיל בפרשת כי תבא הוא מאה ,אלא שיש (ברכות ה').
כן דברי הנביא ישעי'הו (לה ,ג) חזקו ידים רפות ועל זה הדרך
שם (בפסוק חכ ,כג) שתים שאינן נכנסות במנין ,ואלו הם הלכו כל הנביאים מבשרי ישועה נחמו את ישראל וחזקו את ידיהם
הפסוק" ,והיו שמיך אשר על ראשך נחושת" והפסוק "הארץ הרפות ,חזקו לשון משקל כבד ופתרונו חזקו את אחרים ,ואם היה
אשר תחתיך ברזל" ורש"י הק' כתב שבשתי הדברים האלו בא לומר חזקו אתם שידכם רפות היה לינקד חזקו ואמצו (דברי
משה הקיל בהם ממה שהם כתובים גם בפרשת בחוקתי, הימים ב' לב) עכשיו שאומר להם לחזק ולאמץ אחרים נקוד חזקו
ולכן אין למנותם בכלל המאה קללות ונשארו רק צ"ח. אמצו .חזקו אל תיראו .זה נקוד חזקו לשון קל חזקו אתם מאליכם
המשך בעמ' ב כמו שיאמר ליחיד חזק ואמץ (יהושע א) ולא יאמר חזק
והנה מאוד קשה להבין איך אפשר לומר זאת הלא איתא אבל בספר כלי יקר כתב שאדם ירא יותר אם אומרים לו
בגמרא מסכת בבא קמא (דף נ) האומר שהקב"ה וותרן הוא שירשו לו איזה דבר רע ולא אומרים לו מה יעשו ולכן הוא
יוותרו מעיו (וי"א יוותרו חיו) ואיך אמר משה כזאת לישראל, מפחד ביותר דמי יודע מה הוא ולכן כתב שבכל הקללות
שה' לא עשה כליה בכם ,ואם כן איך יתכן שה' יהיה ותרן. שהם מפורשת בפרשת בחוקתי ובפרשת כי תבא בכולם
ובפשטות אפשר לומר שהם פחדו בעיקר שלא יעשה שמעו מה הוא הקללה ויוצא מזה שנשאר הבחירה ואדם
הקב"ה בהם כליה ח"ו ,ולא שחשבו שהקב"ה מוותר אלא קשה יגיד דמכיון שאינו יודע מה הוא הקללה ואמר שלום
שלא יעשה כליה ,ולכן פייסם משה ואמר להם שאמת הוא כן לנפשו לבקש הצלה ע"י איזה תחבולה אנושית וכדרך שאמרו
שהקב"ה לא יעשה כלי'ה לישראל וכמו שכתוב "ויסרתיך דור המבול שחשבו להנצל ע"י ספינות שישוטו על פני המים
למשפט וכלה לא אעשה בכם" וזה שפייסם משה שאתם של המבול וגם בקללת חרב יאמר אמלטה על נפשי ע"י
קיימים ולא עשה כליה ,אבל לא שתחשבו שהעולם הוא שישמור נפשו ולכן בכל הקללות לא הורקו פניהם כי אמרו
הפקר ולא מענישים ואין דין ואין דיין שעל זה אמרו מה שהוא שיש תחבולות שאפשר להנצל ע"י מהקללות המפורשות,
מובא בחז"ל הנ"ל שאין הקב"ה מוותר על העבירות שעשו, ולכן הקללות שכתובים בפרשת כי תבא מאה הם אך נכללו
ורק בתשובה מתכפרים. בהם שנים שלא פירש מה הם והוא מה שנאמר "גם כל חולי
ועוד יש לומר שמה שרש"י כתב "הוריקו פניהם" שהוריקו וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזה.
עד שנשתנה מראה פניהם וזה מלשון פניה 'מוריקות' דאיתא ולכן אמר רש"י צ"ח קללות כי לא מנה את השני מכות
במסכת סוטה (דף ז') ששם הפירוש שפניה מחזירות לגוון האלו אלא מנה צ"ח מלבד עוד שניים שהם ביחד מאה ,אבל
צהוב הנוטה לירוק וגם ירוק זה מה שקורין געל בלשון אשכנז השתים האלו לא חסרו ממש אלא שחסרו פירושם שלא
ומובא אגב בהלכות טריפות גבי שיניו באבריו של בהמה שיש פירש מהותם ,ואם כן אי אפשר להשמר מהם ,וכמו שאם
גם ירוק שהוא מראה 'גרין' או 'בלוא' בלשון אשכנז. אדם יגזים לחבירו ויאמר לו לעשות לו דבר ולא יפרש מה זה
וזה כעין פיקוח נפש בהבהל האדם או שבא אליו צרה אינו יכול להשמר ,ועל כן נבהלו ונחפזו ורעדה אחז בהם
פתאומית ישובו פניו לירקות ח"ו והוא יפול ח"ו לבוא לסכנה, בעבור השתיים שחסרו ונסתם מהותם ,וייראו מהם דמי יודע
וכן אפשר לומר שלכך משה התחיל לפייסם מכיון שכבר באו מה הם ואולי הכוונה שיעשה בהם כליון ,ועל כן הוריקו
למצב שנוגע לפיקוח נפש וזה דוחה כל התורה כולה ולכן פניהם רק מהשתים שלא שמעו מה הם מהותם ע"ש.
פייסם באופן כזה. ובספר הק' אמרי פנחס (הרה"ק ר"פ מקוריץ זי"ע) איתא
וגם יש לומר שמכיון שבאו למצב כזה אז באמת שנמחל גם כיוצא בו אבל בענין אחר שכתב :דאיתא דכל ידי האמירה
להם הכל ואין להם ממה להפחד כי זה מצב של תשובה הכי של השם יתברך כשגוזר גזירה ,ע"י כן כביכול נשתכך הרוגז
גדולה שיש בעולם ולכך נמחלו באמת כל העונות ,אבל ע"י האמירה הזאת ,וכמשל שהאב כועס על בנו ומגזם עליו
פשיטא שבלי תשובה חלילה לחשוב ולומר שהשם מוותר לומר לו אני אעשה לך כך וכך וכו' ,וע"י זה נוח כעסו ,ואינו
וכמו שאמרו חז"ל הנ"ל. עושה לו כלום ,וזה כוונת הפסוק (שמות ל"ב) וינחם ה' על
והנה אנו נמצאים בשבת נצבים וילך שנקרא שבת הרעה אשר דיבר לעשות לעמו ,כלומר שעל ידי הדיבור ניחם
סליחות כלומר שמשכימים לסליחות ממוצאי שבת קודש על הרעה.
וכמו שכתוב בסליחות במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה וכו', ולפי זה ניחא שלא פחדו ישראל מהצ"ח הקללות שהם
ולזה מרמז בפרשה אתם נצבים כולכם וגו' ,כל כלל ישראל מפורשות ,אך שיש עוד ב' קללות "דכל חולי וכל מכה אשר
קמים משבת זו לסליחות ולתחנונים ופרשת וילך משה וגו' לא כתובים בספר התורה הזאת יעלם ה' עליך וגו' ,דמרבה
מרמז שאדם צריך להיות בבחינת "הולך" להוסיף מעלה עוד ב' מיני קללות אלה אין הם מפורשות מה הם ,מזה פחדו
מעלה בתורה ויראת שמים ,וכל ישראל נקראים בשם משה ישראל וזה מש"כ חסר שתיים כלומר שהם שמעו צ"ח
וכמו שכתוב בספרים הק' שלכל ישראל יש איזה ניצוץ מפורשות ומזה לא פחדו כי ה' דיבר מפורשות ולכן ע"י
מנשמת משה ,ובפרט תלמידי חכמים שניצוצים של משה הדיבור המפורש נח הכעס ,משא"כ הב' קללות שלא
רבינו גדולה אצלם ביותר ולזה בא הרמז של אתם נצבים מפורשות לא שייך לומר שנח הכעס ע"י הדיבור ומזה פחדו
היום כולכם לפני ה' אלוקיך וגו' ואח"כ וילך משה וידבר אל והריקו פניהם וכו'.
ישראל לאמר ,דהיינו שידוע מה שכתב האור החיים הק' והוסיף לכתוב האמרי פנחס ,שיש לכוין על דרך זה מה
שמשה רבינו בעצמו יגאל את ישראל באחרית הימים כי שכתוב במדרש שפירשו חז"ל מש"כ (בלק כ"ג) "ההוא אמר
הגואל הראשון הוא הגואל האחרון ,והרמב"ם פוסק שאין ולא יעשה ודיבר ולא יקימנה" שהם לא בלשון תמי'ה אלא
ישראל נגאלים אלא בתשובה וכבר מובטח לישראל שיחזרו הוא בלשון ניחותא ,כלומר שעל הרעה הוא מתנחם ,דכיון
בתשובה ומיד הם נגאלים ולכן אפשר לומר בדרך רמז שבא שאמר כביכול השם (ואמריה הוא לשון תחנונים) ולכן לא
הכתוב לומר אתם ניצבים כולכם לפני ה' אלוקיכם זקניכם יעשה ה' הרעה ,וכל שכן דיבר (שהוא לשון קשה) שבודאי לא
שוטריכם וגו' כל איש ישראל ,את"ם אותיות אמת דהיינו יקיימנה ע"כ..
שאתם ניצבים בתשובה באמת אז יהיה וילך משה וידבר והנה מה שכתב רש"י בלשונו הק' שאמר משה לישראל
הדברים האלה אל כל ישראל ,כי וידבר הוא מלשון מנהיג ששמעו הקללות ,והוריקו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו"
דהיינו שהוא יהיה מלך המשיח המנהיג האמיתי רבן של כל ואז התחיל משה לפייסם ואמר להם "אתם נצבים היום"
ישראל ויגאלינו בגאולה השלימה בקרוב ממש מתוך רחמים שהרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כלי'ה ,והרי אתם
וחסדים מגולים אמן. קיימים לפניו.
לזכר עולם יהיה צדיק לעילוי נשמת
לעילוי נשמת
הרה"ק אורי זי"ע הגאון יעקב אשר פלדמן זצ"ל הרה"ח ר' אברהם וועג ז"ל
בהרה"ק פנחס זי"ע בהר"ר חיים ישראל ברוך ז"ל
בן הרב משה אהרן ז"ל
השרף מסטרעליסק נלב"ע כג אלול תשפב נלב"ע אור לי"ב אלול תשפ"ד
נלב"ע כ"ג אלול תקפ"ו
♦ פרשת וילך ♦ והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה 'הברכה והקללה'.
וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל (לא ,א ) דלכאורה היאך שייך שיהא גם ברכה וגם קללה שניהם יחד,
שהלך משה לבית מדרשו להוכיח את עם ישראל קודם מותו אלא בהיות שבאמצעות הברכה יתרגלו לחיות חיי הרחבה,
(יונתן בן עוזיאל) .מדוע הוצרך משה לילך לבית המדרש בכדי ולאחר מכן תהיה צמצום ,הוי ברכה וקללה שניהם ,יחד
וכשיראו דבר זה יש להתחזק ולשמוח ,כי הוא סימן מובהק
להוכיח את עם ישראל ,כלום לא יכל להוכיחם במקום אחר,
לגאולה ,כן ולכשרואים שמתקיים דבר זה ,ומלבד זאת מתקיים
והלא בפרשת ויקהל (שמות לה ,א) כשהוצרך משה לדבר עם כל
ושבת עד ה' אלקיך ,שישנם מאות אלפים מישראל ששבים
עם ישראל לא כתוב שמשה הקהיל את עם ישראל בבית
בתשובה ,סימן הוא לגאולה ,וכלשון הרמב"ם מיד נגאלים.
המדרש? אלא מכאן רואים את גדלות משה רבינו ע"ה ,שמכיוון (חוקי חיים)
שביקש להוכיח את עם ישראל ,הלך קודם לבית המדרש כדי החיים והמות נתתי לפניך ובחרת בחיים (ל ,יט) מזה הכתוב
לעיין שוב בכל ענייני התוכחה כיצד להוכיחם בכדי שלא לפגוע נלמוד שצריך כל אחד לפרוש מכל ספק איסור שיבוא לידו ,מפני
בנפש יהודי ,כי לזה צריך סייעתא דשמיא מיוחדת ,לכן הלך שאצל כל ספק איסור יש לצדד כמה מיני היתרים וקולות ,לכך
לבית המדרש אשר השכינה שורה שם. בא הכתוב לומר ובחרת בחיים ,שאתה תברור לך החיים הודאי
(אור אביגדור) ותבחור להמותר בודאי ולא תחפש קולות להתיר הספק.
(ספר הדרכות שומר אמונים)
וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך
כי קרוב אליך הדבר מאד (ל ,יד)
(לא ,ח) עבד הנאמן ומסור למלכו ,אין המלך חושש מלהניחו ותיבת מאוד מורה ,שאין לך קורבה גדולה הימנו ,כי בכל מקום
ללכת מאחוריו ,כי הוא סמוך ובטוח שלא יברח ממנו ,וזהו פירש בואו ובאשר הוא שם ,שמה לו חק ומשפט ,לראות אותיות
הפסוק שלפנינו – "וה' הוא ההולך לפניך" ,פי' שאם תזכה התורה ,ואדרבה באמצעות הגשמיות יכול להשיג בעולמות
למדרגת עבד נאמן עד שתהא בבחינת ה' הוא ההולך לפניך עליונים ,כי זה תכלית הבריאה ,וכל מה שיש ביבשה יש בים,
וכנ"ל ,אזי הוא יהיה עמך לשמרך בכל דרכך אשר תלך ,בין ולזה גמר אמר ,בפיך ובלבבך לעשותו ,ורמז בפיך מהמותר לפיך ,
בגשמיות ובין ברוחניות ,להצילך ולתת אויבך לפניך. היינו אפילו מתענוגי אכילה ושתיה ,גם שם יכול לראות אותיות
(אהבת שלום) התורה
(אור המאיר -נצבים(
ימי הסליחות
במשנת מרן רבינו עט"ר שליט"א
מקדמיות שיכולים אף לבטל את הכתב אישום או לפחות שבת סליחות
חלקים ממנה. שבת סליחות' משמעו שהשבת טפלה אל ימי החול שאחריה.
א' סליחות -לב נשבר ונדכה אלוקים לא תבזה שאף שהסליחות נאמרות במוצאי השבת ,הן קשורות עם יום
סליחות ראשונות כידוע היא עת רצון המסוגל ,ומובא שיום זה השבת עצמו.
היה מהזמנים היחידים שהרה"ק ר' פנחס מקוריץ זי"ע ,היה 'ת ֵׁשב'
שבשבת עצמה יש כל מרכיבי התשובה :שבת אותיות ָּ
מקפיד ללכת במיוחד למקוה באשמורת הבוקר. ֹּשת' .בסליחות אומרים "לך ה' הצדקה ולנו בושת ואותיות 'ב ֶׁ
איתא מהבעש"ט הק' זי"ע בזמן שמידת הדין מתוחה בעולם, הפנים" .אין הכוונה לבושה מפני החטא ,שכן "ועמך כולם
בפרט כעת אחרי מעל שנה קשה ומרה אי אפשר להתפלל צדיקים" ,וכל ישראל "מלאים מצוות כרימון" ,אלא זו בושה
ולבקש בפה על מה שצריכים ,כי המקטרגים סותמים השערים הנובעת מרוב ִקרבה לקב"ה.
לקבלת התפילה .והעצה לכך הוא להתפלל ברמיזה ובמחשבה". ִקרבה זו מושגת בשבת .קדושת השבת מרוממת את היהודי
כיון שהקב"ה נמצא עם כלל ישראל בכל מקום ,מעתה בקל למדריגה עליונה מאוד ,שבה אין כל מקום לחטאים ,ואין צורך
יתקבלו התפילות ,דהנה אמר הכתוב "לב נשבר ונדכה אלוקים בסליחות וכפרות .היהודי מתעלה מעל לחטאים ,והוא שלם בלי
לא תבזה" .וכיון שבני ישראל יש להם לב נשבר ,ואפי' רק בעת שום מומים רוחניים .לזה רומזים בפיוט המרכזי של הסליחות:
התפילה עצמה ,כשהם נותנים ליבם על מה שעבר כל השנה, "במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה" .מדגישים את המנוחה,
אסונות נוראים וכו' ,הרי שלב נשבר זה מעלה התפילות אל להורות שהשבת במהותה ,כפי שהיא ,פועלת את הסליחה
השי"ת בלא שליחים ואמצעים ,ואינו נצרך כלל וכלל למלאכי והכפרה .על כן זו הפתיחה הראויה לעבודת הבדיקה העצמית
עליון שיעלו התפילות". של ימי הסליחות.
מאחר והקב"ה נמצא לידו ,הוא מקבל התפילה הישר לידיו. ומבאר רבינו החוקי חיים זי"ע כי מתחילים הסליחות ,במוצאי
ובלב נשבר ,גם אם נשמיע רק קול הברה בעלמא ,בלא כוונה שבת ,בעת שהאדם עדיין מבוסם משמחת יום השבת ,ועל ידי
ראויה ,הוא ית' יקבל את שוועתינו. זאת יתעורר האדם לתשובה מאהבה.
(בדרשת א' סליחות תשפ"א) וכן מבאר זקיני בעל אור אביגדור זי"ע שבת סליחות הינה כשבת
ימי הסליחות הגדול ,שכל שיתין יומין מיניה מתברכין ,ע"כ גודל הרוממות של
הבעש"ט הק' מסביר (כתר שם טוב בהוספות סי' יג) את ייחודם ראש השנה ,תלויה רבות ,בשבת שלפניה.
של ימי הסליחות לעומת חודש אלול כולו" :ההכנה דחודש אלול א' סליחות
היא הכנה כללית ,וצריכה להיות גם הכנה פרטית ,שההכנה במוצ"ש א' סליחות מתחילים כבר למעשה משפט זוטא שיכול
הפרטית לעבודה דראש-השנה היא בימי הסליחות ,בבקשת להכריע את המשפט הגדול בראש השנה ומשל לזה בימינו טרם
רחמים ותחנונים ,עבדים המתחננים אל אדונם בבקשת סליחה, התחלת המשפט ישנה משפט זוטא בהם נטענים טענות
בהבנת האמת של 'לך ה' הצדקה ולנו בושת הפנים"'
בדבר ספיקך במי שאמר בעשי"ת בשמו"ע הא-ל ,ולא סיים ושבת עד ה' אלקיך (ל' -ב') מסופר על הגה"ק רבי ישראל מסלנט
הקדוש ,ונזכר לומר המלך הקדוש ,אבל כבר הי' יותר מתוך כדי זי"ע ,שהביא פעם את מנעליו לסנדלר כדי לתקנם .השעה היתה שעת
דיבור [שהוא ג' תיבות (ב"י או"ח סי' רו ,ט"ז שם ס"ק ג' כתב ד' בין הערביים והסנדלר ישב ועבד לאור נר קטן שעמד לדעוך .הצטער
רבי ישראל על שהוא מכביד על הסנדלר וביקש ליטול את מנעליו
תיבות מ"ב שם סקי"ב)] אם יכול להמשיך ולומר המלך הקדוש
ולחזור בפעם אחרת .אמר לו הסנדלר ,ישב מר" ,כל עוד הנר דולק
או שיחזור לראש. אפשר לתקן" שמע רבי ישראל התיישב וחזר פעם אחר פעם על דברי
בשו"ע או"ח (סי' תקפב ,ב) אם אמר הא-ל הקדוש ,ותוך כדי דבור הסנדלר כל עוד הנר דולק אפשר לתקן ולשוב אל השם יתברך .
נזכר ואמר המלך הקדוש אינו צריך לחזור עכ"ל ,הא אחרי תוכ"ד והביאך ה' אלוקיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך (ל ,ה)
צריך לחזור ,אבל י"ל דהני מילי כשגמר הברכה שלא כהלכה בלי המעביר על מדותיו ,מסוגל לוותר הרבה מעצמו ,והמוותר לא רק שלא
המלך ,בזה צריך חזרה ,וחזרה מועילה רק תוכ"ד ,דעד זמן זה יש מפסיד אלא מרויח .מעשה שסיפר הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל:
לו רשות לתקן דיבורו ,כמש"כ תוס' (ב"ב קכט ):דתקחז"ל היא לאחר שנפטר אביו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל שהיה רב
העיר גרודנא ,רצו בני הקהילה למנות את רבי שמואל במקומו ,אך
שיוכל לחזור מדבריו ,וכעי"ז בתוס' (ב"ק עג :ד"ה ונמלך ,וד"ה כי
רבי שמואל וי תר על הרבנות לאחיו הגדול ,וכדי שלא ילחצו עליו לכהן
לית ליה) דתיקנו חכמים שיוכל לפרש דבריו ולא הוי הפסק ,והר"ן כרב ,נהג עצמו במנהג בזיון .כדי שיחשיבו את אחיו מעליו .אך
(נדרים פז ).כ' דמדאורייתא תוכ"ד כדיבור — .אבל כשלא גמר את כשראה שבני העיר דבקים בעמדתם להכתיר דוקא אותו ,קם ונסע
הברכה ,ואמר רק הא-ל ,זה אינו בדין חזרה על הברכה ,אלא בו ללמוד בישיבת מיר .ואולם בישיבת מיר התעוררה עליו סכנת הגיוס
שייך דין אחר ,והוא דין ֶש ִהיָה בברכה ,דטרם גמר את הברכה, לצבא .אילו היה מוכתר לרב היה נפטר מגזירה זו ,אך מחמת שויתר
ולזה יש שיעור אחר כבשו"ע (או"ח סי' קד ,ה) שאם שהה לגמור לאחיו לא היתה בפניו ברירה אלא לעלות לארץ ישראל לישיבת
את כולה חוזר לראש [והיינו דמשערים מהתחלת תפלת שמו"ע עד לומז'ה .על פניו היה נראה שויתר ויתור רוחני גדול – גם לא הוכתר
כרב וגם הוכרח לנדוד לא"י .אך למפרע התברר שעצם הויתור
מקום שעומד ,וכפי דרכו להתפלל משערין בו עצמו (שם ,ו)]. והבריחה לא"י הצילו את חייו מהשואה הנוראה ,ולא זו בלבד אלא
זאת אומרת שכל זמן שהוא בתוך הברכה ויכול להמשיך הברכה שזכה בארץ ישראל להיות גדול ראשי הישיבות .רבי נחום פרצוביץ
כמה שירצה [וכמו שיש מאריכים מאד ומכוונים הרבה בהתעוררות תלה כל הצלחתו של רבי שמואל במעשה הנשגב של הויתור לאחיו.
או בקבלה] ,אז עדיין לא פסל את השמו"ע שלו ,דכל שהוא בתוך (ישורון – מ"א)
הברכה יכול לסיים המלך הקדוש ,ומה שאמר תיבת "הא-ל" לא בפיך ובלבבך לעשותו וגו' (ל' – י"ד) מעשה והגיע חסיד אחד אל
נידון כהפסק ,אלא כהוספת מלה מיותרת בתפלה .ואפי' אי הוי הרה"ק רבי משה מקוברין זיע"א ותינה בפניו את צערו :חברי ואני ,
הפסק אין הברכה נפסלת בכך. שנינו יש לנו בתי מסחר באותו הרחוב ממש ,זה מול זה ,ושנינו
מחזיקים באותה הסחורה ,והנה חנותו של השני עמוסה בקונים
וכ"כ להדיא הדעת תורה (תקפב ,ב) בשם כתבי הדעת קדושים מבוקר ועד ערב ,ואילו אל חנותי כמעט ולא נכנס איש ופרנסתי בדוחק
ז"ל שאם אמר תיבת הא-ל ולא אמר הקדוש ,ושהה אפילו יותר ובדלי דלות .ענה הרבי :סגולה טובה אתן לך ,ואם כדברי תעשה,
מכדי דבור ,וסיים המלך הקדוש ,דעתו נוטה דא"צ לחזור עכ"ל. יתפחו בפניך שערי הפרנסה ,בכל פעם כאשר אתה רואה קונה נכנס
ויש ללמוד מזה לדין ותן טל ומטר ,דקיי"ל (סי' קיז ,ד) שאם אמר לחנותו של חברך ,תן תודה לה' ותאמר בלב שלום" :ברוך אתה הזן
בחורף ותן ברכה ולא ותן טל ומטר ,מחזירין אותו[ .דהיינו שיכול ומפרנס לכל המשפיע פרנסה בריווח לפלוני בן פלוני ,חברי וידידי".
לומר בשומע תפלה ,ולפני שגמר התפלה יחזור לברכת השנים וכיצד אוכל לעשות כן ,אמר החסיד והרי עיני רואות וכלות? אמר
הרבי :תחילה הרגל את עצמך לומר כן בפיך ,וסופו של הלב שיצטרף
וכו'] ,שאם נזכר לפני שגמר הברכה יכול עדיין לבקש טל ומטר,
אחר כך אל הדיבור ,כמו שנאמר בפסוק "בפיך" בתחילה ,ואחר כך
דבאמצע הברכה הוא עדיין — .וכ"כ המשנ"ב (סי' קיז סקט"ו) אלא "ובלבבך" ,והעיקר קודם כל "לעשות".
שיסיים כשנים הטובות שתהא החתימה מעין הפתיחה. ♦ פרשת וילך ♦
גם אני אודך וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד
תשובות הגאון רבי יקותיאל ליברמן שליט"א תומם (ל"א -ל') סיפר הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א:
פעם אחת עמדתי מאחורי הדלת של החדר שבו היה מורי ורבי הרבי
רבי בונם זיע"א ,ושמעתי את קולו מבפנים ששאל פשט בפסוק "וידבר
משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם" .ודייק
קול קראלי מדוע כתב "עד תומם'' ולא "עד תומה ?"כי לכאורה הכוונה היא על
השירה ,ולכן צריך היה לכתוב "עד תומה'' והיות והייתי סקרן לדעת
עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים ממשיך לספר הרבי מאלכסנדר את מי שואל מורי ורבי את הקושיא
הזו ,הצצתי מבעד חור מנעול הדלת וראיתי כי אין איש בחדר מלבדו.
אידיש 074-7962278 אזי עלה ברעיוני לתרץ את הדיוק הזה ,ולמדתי פשט לעצמי" ,וידבר
משה באזני כל קהל ישראל ".משה רבינו ע"ה לימד ושינן את התורה
עברית 03-7236730 לתוך כל קהל ישראל ,עד כדי כך שהוא השלים אותם בתמימות,
והמלה ' תומם' מכוונת לעדת בני ישראל ולא אל השירה .ומיד הופיע
שמעו ותחי נפשכם מורי ורבי הרבי בונם זי"ע בפתח חדרו ,וקרא לי ואמר ,העניכיעל
האסט מיך מהנה גיוועזין )העניך גרמתי לי הנאה ונתן לי שני תפוחים)
לעילוי נשמת לעילוי נשמת
לזכר עולם יהיה צדיק
הרה"ח קלמן לייב לוסטיג ז"ל הרבנית רייזל רוט ע"ה
בהר"ר שמואל יוחנן ז"ל אדונינו מורינו ורבינו בת הרב שמואל אהרן זצ"ל
נלב"ע כ"ד אלול תשנ"ו הגה"ק יצחק צבי משה זצ"ל נלב"ע יז טבת תשפ"ג
ברא כרעא דאבוה
אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל
לעילוי נשמת לעילוי נשמת
מקראלי הגה"צ משה וועבר זצוק"ל
מרת מנוחה ע"ה
בת הרה"ג יחזקאל שרגא זצ"ל נלב"ע ד' טבת תשעט בהרה"צ מרדכי זצ"ל
נלב"ע כב אלול זכותו יגן עלינו ועכי"א נלבע יב כסלו תשפא
צעקתי ‘שמע ישראל' :סיפור הישרדות מצמרר
במשך שעות ,ירון ניהל קרב עיקש מול המחבלים ,תוך שהוא בבוקר שבת וחג שמחת תורה שקט ,ה 7-באוקטובר ,2024
מגן על משפחתו הכלואה בממ”ד“ .בשלב מסוים נגמרה לי התעורר ירון מאור ,תושב אחד הקיבוצים בעוטף עזה,
המחסנית .החלפתי אותה תוך כדי תנועה ,ממשיך לירות. לשגרת יום רגילה .אך תוך שעות ספורות ,הוא מצא את
שמעתי אותם צועקים כשנפגעו .ידעתי שכל כדור שלי מציל עצמו במרכזה של מתקפת טרור חסרת תקדים ,נלחם על
את המשפחה שלי”. חייו וחיי משפחתו מול מחבלים חמושים שפרצו לביתו.
תוך כדי הקרב ,ירון מצא רגע לתקשר עם אשתו בממ”ד. ירון ,בן ,39אב לארבעה ילדים ,משחזר את הרגעים
“שלחתי לה הודעה שאני נלחם ,שאנחנו במצב קשה .נדרתי הראשונים של אותו בוקר גורלי“ :בשעה 6:30נשמעה
נדר – אם נצא מזה בחיים ,אני חוזר בתשובה .היא ענתה אזעקת צבע אדום .כולנו רצנו לממ”ד .הילדה הקטנה ,יסמין,
לי‘ :ועוזבים’ .באותו רגע הבנתי שהיא מוכנה לעזוב הכל ,רק כבר ישנה שם ”.הוא לא ידע אז שזו תהיה תחילתו של יום
שנישאר בחיים”. שישנה את חייו לנצח.
לאחר שעות ארוכות של לחימה ,המצב הפך בלתי נסבל. התפנית הדרמטית הגיעה בשעה “ .7:30אשתי העירה אותי
“הבית התחיל לעלות באש .עשן שחור וסמיך חדר לממ”ד. בבעיטה ”,הוא נזכר“ .היא אמרה לי‘ :שמע ,הודיעו עכשיו
הילדים התקשו לנשום .אשתי אמרה‘ :אנחנו חייבים לצאת, שאחד מחברי כיתת הכוננות חטוף בעזה .הודיעו שיש
אחרת נחנק למוות’ ”.ירון ידע שהיציאה תהיה מסוכנת מחבלים במרפאה בנירים’ ”.באותו רגע ,ירון הבין שהמצב
ביותר“ .אמרתי לה‘ :אם נצא ,הם עלולים לחכות לנו בחוץ .זו חמור מכפי שחשב תחילה.
בדיוק המטרה שלהם – לגרום לנו לצאת”’. ירון ,חבר בכיתת הכוננות של הקיבוץ ,מיהר לקחת את
ברגע היציאה המסוכן ,ירון נתקל בכוחות הביטחון נשקו .אך גם משימה פשוטה זו הפכה למאבק“ :תקתקתי
הישראליים“ .ראיתי את כל הלייזרים על החולצה שלי. את הקוד של הכספת ,לא נפתח לי .תקתקתי עוד פעם ,לא
הבנתי שהם חושבים שאני מחבל ”.בתגובה ,הוא עשה את נפתח לי .ואני שנייה מתאפס ,אני אומר רגע ,אם עכשיו אני
הדבר היחיד שעלה בדעתו“ :צעקתי בכל כוחי‘ :שמע ישראל, טועה ,הכספת נכנסת להשהיה ”.ברגע קריטי זה ,ירון מתאר
ה’ אלוקינו ה’ אחד!’ ידעתי שאין סיכוי שמחבל יצעק את זה”. את הנס הראשון שחווה באותו היום“ :אני מרגיש איזה רוגע
למרבה הנס ,הצעקה עבדה .כוחות הביטחון זיהו אותו כזה ,מישהו לוקח לי את היד ,תקתק את הקוד ,כוכבית,
כאזרח ישראלי והצילו אותו ואת משפחתו“ .הרגע שבו נפתח”.
הבנתי שאנחנו בטוחים… אין מילים לתאר את ההקלה הזו”, המצב בקיבוץ החמיר במהירות מסחררת“ .בסביבות השעה
אומר ירון ,דמעות בעיניו. שמונה ,הטלפון שלי התחיל להתפוצץ מהודעות ”,ירון
אך הסיוט לא הסתיים שם“ .התחלנו לעבור מבית לבית, ממשיך“ .מכל רחבי הקיבוץ הגיעו קריאות לעזרה‘ :הם
מחלצים אנשים .זה היה כמו רולטה רוסית – בכל בית לא אצלי’‘ ,תשלחו מישהו’‘ ,הם פרצו לבית’ .הבנתי שאנחנו
ידענו אם נמצא ניצולים או גופות ”.ירון מתאר את הזוועה: תחת מתקפה מסיבית”.
“ראינו שכנים מוכרים ,אנשים שרק אתמול דיברנו איתם, ירון ,שעבר אימונים כחבר בכיתת הכוננות ,ניסה להעריך
שרועים על הרצפה ,מחוררים מכדורים .זה היה בלתי את המצב“ :חשבתי לעצמי ,כמה מחבלים יכולים להיות?
נתפס”. עשרה? חמישה-עשר? זה היה התרחיש הגרוע ביותר
הטראומה של אותו יום השאירה צלקות עמוקות בנפשם של שתרגלנו .אבל המציאות הייתה הרבה יותר נוראית”.
ירון ומשפחתו“ .מאז אותו יום ,המחשבות לא מרפות ”,הוא בשעה ,9:30האימה הגיעה לפתח ביתו של ירון“ .שמעתי
מודה“ .מה היה קורה אם לא הייתי מצליח להגן עליהם? מה רעש חזק מהמרפסת ”,הוא מתאר ,קולו רועד מעט“ .ידעתי
אם היו חוטפים את הילדים שלי? את אשתי? הפחד הזה… שהגיע הרגע .אמרתי לאשתי‘ :אני יוצא .סגרי את הדלת
הוא לא עוזב אותך”. מאחוריי ואל תפתחי לאף אחד’ .באותו רגע הבנתי שאני
החוויה הקשה הובילה לשינוי משמעותי בחייו של ירון. המגן האחרון של המשפחה שלי”.
“קיימתי את הנדר שלי ”,הוא אומר בשקט“ .התחלתי להניח ירון יצא מהממ”ד ,נחוש להגן על ביתו ומשפחתו בכל מחיר.
תפילין כל יום .זה מזכיר לי את הנס שחווינו ,את החסד “הסתכלתי דרך החלון וראיתי אותם – מחבלים חמושים על
שקיבלנו .לאט לאט אני מתחזק באמונה ,מנסה למצוא המרפסת שלי ,עוד כמה ליד הרכב .הם ניסו לפרק את
משמעות בכל מה שקרה”. הסוכה שהייתה בחוץ ,נראו מתוסכלים כשלא הצליחו”.
ירון מסיים את סיפורו בתערובת של כאב ותקווה“ :אנחנו הקרב שהתפתח היה אינטנסיבי ומסוכן .ירון מתאר“ :הם
מנסים לבנות את החיים שלנו מחדש .זה קשה ,כל יום הוא ניסו לפרוץ את דלת הכניסה .למזלי ,הייתה לנו דלת פלדה
מאבק .אבל אנחנו חיים ,וזה הדבר החשוב ביותר .עכשיו שהחזיקה מעמד .ואז ראיתי מחבל מנסה להיכנס דרך חלון
אנחנו מתפללים לשלומם של החטופים – סבא אלכס ,דוד המטבח .ברגע שראיתי את ראשו ,יריתי .שתי יריות
יצחק ,כל אנשי הקיבוץ וכל החטופים מרחבי המדינה .אנחנו מדויקות .הוא נפל החוצה”.
רוצים שכולם יחזרו הביתה”. הירי הזה עורר מהומה בקרב המחבלים“ .התחילו צעקות
באדיבות ערוץ 2000 בערבית ,יריות לכל הכיוונים .הם זרקו רימון פנימה .רצתי
להסתתר ,סופר בראש – – 22 ,21ואז הפיצוץ .האוזניים
שלי צלצלו ,אבל ידעתי שאסור לי להפסיק”.
ודע מה שתשיב
בימי חודש אלול נכנסו מספר
תלמידים אל ה'חפץ חיים' ,וביקשו
לשמוע ממנו דברי מוסר כהכנה לימים
מרן הגה"ק רבי חיים קיינבסקי זצוק"ל
הנוראים. נס שלא יהיה את הפחד הצריך בערב ראש חודש אלול שאלתי את
הם הביעו את בקשתם בפני החפץ להיות בטבע ,שאל״כ לא יחזיק רבנו :אני צריך לדבר לפני הצבור
חיים ,כי רצונם שיעורר את ליבם מעמד והיה רועד כל הזמן .והרי לפני יוכ"פ קטן ,מה לומר? –
בדברי מוסר ותוכחה. כיצד אדם חי עם עבירות? ואפילו "תאמר שלימוד התורה של חודש
נענה החפץ חיים ואמר" :ממני אתם עבירה אחת איך היה יכול האלול ,זו ההכנה ליום דין ראש
מבקשים לומר לכם מוסר? איך אני לחיות? והכא נמי כהנ״ל" [שזה השנה הקרב ובא".
יכול להוכיח אתכם ,כאשר אני בעצמי לא כדרך הטבע].
איני ירא שמים כראוי ,ואיני לומד כפי
שאני צריך…" י״ד שופטים ג׳ אלול ס׳׳ח .שאלתי
בחור שואל אם באלול או מה לדבר לפני אברכים בני עליה
כשיצאו התלמידים ,אמרו כי שיחת
בעשי"ת לעשות תענית דיבור ,או לכבוד אלול .רבנו הרהר ואמר:
מוסר קצרה וקולעת כל כך ,לא שמעו
מימיהם ,והדברים השפיעו עליהם נורמאלי להתנהג שצריך "הרי אנו באים עוד מעט ליום הדין,
יותר מכל שיחה ששמעו אי פעם…. (והחזו"א במכתב מתריע שיתנהג וידיעה זו מספקת .ונכון שאת זה
נורמאלי) ,וב'לקט שיחות' כתב כולם יודעים ואין בזה חידוש ,העיקר
שבא אליו בחור מבוהל מה יהיה להרגיש את זה" [והביא ירושלמי
הימים שמראש חודש אלול עד עם אלול ,וענה לו :הנהגה במסכת ר״ה].
הושענא רבה הם סימן ועזר לכל
ראשונה של אלול להיות נורמאלי.
השנה .שאם האדם ישמר ויזהר באלו
הימים מכל חטא ,בטוח הוא שיתגבר
"זה דבר טוב – תענית דיבור". שאלתי :על מה עבדו גדולי הדורות
על יצרו כל השנה ,ואם באלו הימים במיוחד? – "על הענווה".
לא ישמר כראוי קרוב הוא שילכד אמרו ,כי רבנו בבחרותו עשה
ברשת היצר בכל השנה .כי אלו הימים ׳תענית דיבור׳ או בכל חודש אלול פלוני שאל :היום כבר י"ד באלול
כמו הלב והמוח באדם ,שאם הם או בעשי"ת ,וכאשר נישא אמר לו ועוד לא זז בפנימיותי כלום לקראת
בריאים אזי יהיה כל הגוף בריא ואם החזו"א שיפסיק ,כי צריך לדבר ראש השנה .מה יהיה ,מה העצה?
ח"ו להיפך הוא היזק כל העת
עם האישה ,וכידוע שר׳ איצל – "ללמוד".
(אדרת אליהו ל'בן איש חי') הירבה בתעניות דיבור והתנה
מראש עם אשתו בזיווג שני על אלול תשע׳׳ד .אמרתי כי אברך ת"ח
כך ,ופעם אחת היה צריך ללוותה נכנס אמש למרן הגראי"ל ,והגראי"ל
לפני כמאה ושמונים שנה החליט הברון
לרופא ,אמר הרופא לאשתו: התעניין" :נו ,מתכוננים לראש
הירש להחיש את הגאולה בצורה מקורית. רחמנות עליך שהיית צריכה השנה?" ואחר כך האברך הקשה
כסף לא היה חסר לו וגם לא קשרים .הוא
פנה אל הסולטן העות'מאני ששלט בארץ
להינשא לבעל אילם" .זה לא נכון. להגראי"ל" :איך זה קורה באמת
ישראל וביקש לקנות ממנו את מקום אמת שהייתי פעם עושה תענית שלא רועדים?" – עד כאן בבית
המקדש ,על מנת לבנות את בית המקדש דיבור בעשי"ת אבל עוד לפני הגראי"ל .תגובת רבנו" :וכי יש ממש
השלישי .הידיעה נפוצה בעולם היהודי
והחלה לעבור בין בתי גדולי ישראל. החתונה הפסקתי .בישיבה ראיתי בקושיה זו? לא קשה כלום!"
שאלות הלכתיות רבות היו כרוכות בה. שאין אפשרות לקיים זה ,כגון
ראשית ,האם נכון לבנות את בית המקדש
בידי אדם .ובכלל ,מה מותר ומה אסור שאם ראש הישיבה בא לדבר בפעם אחרת אמרתי בשם מרנא
כשכולנו טמאי מתים ,והאם יודעים אנו אתי וכדו׳ ,והפסקתי". הגראי"ל ששאל :תאוות החיים כל
היטב את דיני העבודה לבנות את הבית
כיאות .השאלה הגיעה גם אל הרה"ק רבי כך עצומה אצל האדם ,והנה למה
חיים מצאנז כדי לשמוע את חוות דעתו. א׳ וישלח ח׳ כסלו תשע׳׳ב .רבנו אדם ישן באלול ,הרי בר"ה ויוה"כ
כששמע הרה"ק מצאנז את סברות
המתירים והאוסרים ,נענה" :מעיקר הדין נפל וידו כואבת .אמר לי בנו הג"ר גוזרים מי יחיה וימי ימות ,וכאשר יש
מותר לנו לבנות את בית הבחירה .יש שאול ,כי מיד כאשר ספר התורה לאדם ספק ספיקא בעניין בריאותו
בידינו הלכות פסוקות ברמב"ם וביד חכמי
התורה ניתן הכוח לפסוק כדת של תורה. – רבנו נפל ,הוא נשאל :כיצד כבר הוא כמשתגע מחמת כך ,והנה
טומאת מתים? טומאה הותרה בציבור. נפלת? וענה" :כי כך נגזר בראש כאן כולנו אומרים את ה׳נתנה
"אולם אני שואל אתכם" ,התפלא ה'דברי
חיים' על עצם הרעיון" ,וכי אלף ושמונה
השנה". תוקף׳ – וכי אין להם ספק ספיקא?
מאות שנה התייסרנו בגלות כדי שהברון – "זה שלא כדרך הטבע ,וה׳ עשה
הירש יגאל אותנו?!"… (קובץ גיליונות שופטים תשע"ח מתוך 'כל משאלותיך')
הבריות – מרחמים עליו מן השמיים" ואמרו :״כל המעביר על -כ"ג אלול –
מידותיו ,מעבירין לו על כל פשעיו ,ובמידה שאדם מודד לאחרים –
הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זי"ע
מודדים לו .אם כן ,המאיר פנים – יזכה להארת פנים באור פני
מלך חיים". ילד בזכות התירוץ
מתנת החיים פעם אחת באו לרבינו רבי אורי מסטרעליסק באמצע הלילה לבקש
על אשה מקשה לילד שהיתה בסכנת חיים ,המשמש פתח את
פעם נגש נכדו של ה׳חפץ חיים׳ לסבו ושאל בתום ילדותי :״סבא,
דלת חדר רבינו ונכנס לפני ולפנים ורצה לומר לרבינו
בן כמה אתה?״ חייך הצדיק אך לא השיב .הנכד עומד וממתין,
עומד ומשתומם -מדוע לא עונה לי הסבא!! וסבא עדיין מחריש. אבל ראה שרבינו כבר נשכב לנוח מעט ,היות שהיה פיקוח נפש
הגיעה שעתו של הילד לעזוב ולשוב לביתו .ניגש אפוא להיפרד לא היה ברירה אלא להקיצו ולומר לו .וביקשו בבכיות גדולות
מהסבא קדישא ,וה׳חפץ חיים׳ מעניק לו מעטפה שבתוכה כסף שיתפלל עליה ,רבינו הקדוש קם ואמר ברכות התורה ומיד לקח
כמתנת פרידה .מודה הילד במאד מאד .אין הוא פותח את גמרא ולמד וכן למד תוספות ולמד שם איזה קושיא ולא למד
המעטפה לספור כמה כסף בתוכה ,רק מהדק היטב את הסגירה התירוץ של התוספות ,אלא ענה תירוץ מסברת עצמו ,האנשים
וכבר פונה לצאת .קורא לו הצדיק לשוב ושואלו :״מדוע לא פתחת שבאו לבקש על היולדת לא הבינו בכלל מה שקורה פה ,הם היו
את המעטפה לספור כמה כסף הכנסתי לתוכה!!״ השיבו הנכד: בטוחים שרבינו יתפלל מיד על האשה ופה הם רואים שלא עשה
״מתנה מסבא הנה דבר יקר מאד .אין זה משנה כמה כסף בדיוק כך ,והיה בעיניהם לפלא גדול ,אבל לא היה להם העוז לשאול את
היא מכילה...״ חייך ה׳חפץ חיים׳ שוב ואמר :״מתנה יקרה ביותר רבינו על זה ,לכן בקשו מהאנשים הקרובים של רבינו שיבקשו
העניק לנו הבורא -מתנת החיים .וכי יש לנו שמץ של מושג או ממנו להתפלל על האשה כי זה ממש בבחינת סכנת נפשות ,ואכן
הערכה לגבי כל רגע ורגע של חיות!! נעמוד נא וננסה לחשב כמה הם ניגשו לשאול את רבינו ,ומיד כשבאו אל רבינו ואמרו לו שזה
רגעים נפלאים בחיינו ...כמה טוב צפון בכל דקה ודקה ,לו רק סכנת נפשות ,קם ממקומו והתפלל להקדוש ברוך הוא ואמר בזה
נשכיל לנצלה לטובה .והרי מתנה לא סופרים...״ יקרים כל כך רגעי הלשון ,רבונו של עולם בזה הזכות שעכשיו תירצתי קושיא של
החיים ...ומתקרבים אנו לרגעים הנשגבים של הימים הנוראים!! התוספות כך תעשה אתה שהאשה הזאת תלד מהר ובניקל ושלום
על אחת כמה וכמה !...יהי רצון שהקב״ה יכתבנו ויחתמנו לאלתר יהיה לה ולתינוק ,וכך היה שבאותו רגע שאמר רבינו ילדה למזל
לחיים טובים ארוכים ,ולשלום בספרם של צדיקים גמורים.. טוב ילד בריא ושלם.
רחם המרחם (אור עולם דף )74
בעיר ראדין היה פעם ראש ישיבה תלמיד חכם גדול ,וסיפר אין רוצים שפע גשמי ,אי אפשר להמשיך להם
שהרה"ק ה"חפץ חיים" זיע"א דיבר פעם שיחת התעוררות עצומה
ידוע שחסידי סטרליסק היו עניים ואביונים ,לא דיברו שם
לפני ראש השנה ,ובין דבריו אמר :האדם בא לפני הקב"ה בערב
מגשמיות ,חוץ מתלמיד אחד רבי וואלפ‘טשע שהיה עושר אחד,
ר"ה ומשיח לפניו לבו ואומר :אני בא אליך בערב ראש השנה,
פעם אחת אמר לו רבי אורי ,אתה טוב מאד ,אך היית מוצא חן
ומבקש ממך שתסלח לי על כל עוונותי ופשעי ,והקב"ה יכול לענות:
בעיני יותר אם היית עני .תיכף התחנן אצל רבי אורי ואמר לו ,רבי,
מדוע אמחל לך? והרי כל השנה אתה דבוק בתאוות רעות ומתנהג
תרחם עלי ,כי אפי‘ אם יחסר לי שרוך בנעלי איני יכול להתפלל
נגד רצוני ,למה שאמחל לך?! אבל יש דבר אחד שבו אפשר לפייס
ולעבוד את ה‘ כראוי.
את הקב"ה ולרצותו שימחל ,אם אני מוותר לחברי שחטא כנגדי,
מעביר על מידותי ,דן אותו לכף זכות ומוחל לו על כל הרעה אחד מהצדיקים בא לפני רבי אורי מסטרליסק שימחל וימשיך
שעשה לי ומרחיק את השנאה מלבי ,ואני מכניס בי אהבת ישראל, השפעות טובות לחסידיו ,השיב רבי אורי ,כיון שאין להם רצון לכך,
כי אז הדברים ק"ו ,אם אני בשר ודם קרוץ מחומר ,אני מוותר איני יכול להשפיע להם גשמיות .כתוב ’ומשביע לכל חי רצון‘,
ומוחל לחברי ,אזי הקב"ה בוודאי צריך למחול לי ,אם אני העברתי תחילה צריך שיהיה רצון ,אח“כ יכולים להשפיע .אמר לו אותו
על מידותי ודנתי לכף זכות והייתי רחמן באותה שעה ,בוודאי אבי הצדיק ,האם באמת אין להם רצון,
שבשמים ,הרחמן האמיתי ,ירחם עלי וימחול לי על כל מה
אמר רבי אורי ,כן ,תקרא לאחד החסידים ,איזה שתרצה ,הצדיק
שחטאתי ופשעתי נגדו.
עומד ורבי אורי אומר לאותו תלמיד ,דע לך תלמידי ,יש עכשיו עת
הכנה לימים הנוראים רצון ,תאמר לי מה בקשתך ותעש ,תיכף ענה אותו תלמיד
בהתלהבות ’אני מבקש רחמים שאזכה פעם אחת לומר ברוך
בימי חודש אלול נכנסו מספר תלמידים אל ה'חפץ חיים' ,וביקשו
שאמר והיה העולם כמו הרבי…‘
לשמוע ממנו דברי מוסר כהכנה לימים הנוראים.
-כ"ד אלול –
הם הביעו את בקשתם בפני החפץ חיים ,כי רצונם שיעורר את
ליבם בדברי מוסר ותוכחה. הרה"ק בעל החפץ חיים זי"ע
נענה החפץ חיים ואמר" :ממני אתם מבקשים לומר לכם מוסר? סיפר אחד מתלמידיו של החפץ חיים ,כי פעם בסעודת ראש השנה
איך אני יכול להוכיח אתכם ,כאשר אני בעצמי איני ירא שמים בעת שהגיעו לאכילת הסימנים ,אמר החפץ חיים לנוכחים" :כידוע
כראוי ,ואיני לומד כפי שאני צריך…" יש תוקף וחוזק לסימנים טובים שאדם עושה בראש השנה ,ולכן
משתדלים לאכול דברים מתוקים ולהתפלל על המאכלים .אבל אם
כשיצאו התלמידים ,אמרו כי שיחת מוסר קצרה וקולעת כל כך ,לא
אנו כל כך מהדרים ומחפשים סימנים ,אין סימן יותר יפה מהארת
שמעו מימיהם ,והדברים השפיעו עליהם יותר מכל שיחה ששמעו
פנים לזולת ,מחיוך ,מסבלנות .ואין סימן יותר גרוע מכעס
אי פעם….
והקפדה .להתנהגות שלנו יש תוקף והשפעה' :כל המרחם על
תקע בשופר גדול
חוליו ללא הכרה ,והוא נמצא במצב מסוכן ל"ע .תיכף נזכר צלע הר הכרמל שבעיר חיפה ,נמצאת "מערת אליהו"
השומר מהוראת הקודש של מרן מהר"א .הוא קירב את המפורסמת .לפי המסורת העתיקה ,כאשר ברח אליהו
השופר לפיו ,ותקע לתדהמת כולם בשופר; תקיעה ,שברים, הנביא והיה נודד בהר הכרמל ,הסתתר במערה זו .סגולות
תרועה ותקיעה. רבות נקשרו אל מערה זו ,ויהודים רבים מגיעים לשפוך שיח
עברו כמה ימים ,והנה הגיע שוב אותו יהודי למערת אליהו, אל ה' דווקא במערה מיוחדת זו.
כאשר הפעם היו פניו צוהלות ומרנינות .הוא ניגש אל בפתח המערה היה עומד יהודי אחד ,שומר תורה ומצוות,
השומר ,ובפיו בשורה טובה וסיפור מדהים ומרגש .וכה אשר שימש בתפקידו כשומר המערה .הוא היה דואג לכל
סיפר: צרכי המקום במסירות ובנאמנות .ביום מן הימים עברה
"לפני ימים אחדים באתי לכאן להתפלל אל ה' ולצעוק על בראשו מחשבה לעזוב את תפקידו כשומר המקום .סיבת
אבי אשר היה מוטל על ערש דווי רחמנא ליצלן .וזכורני ,כי הדבר היתה ,כיון שהרבה אנשים קשיי יום ונדכאים מגיעים
באותה עת תקעת בשופר .ובכן ,אספר לך דבר פלא ביותר: אל המערה להתפלל ,ורבים מהם מרעישים בקולם ופותחים
"באותה שעה ממש ,כאשר אני שהיתי כאן במקום הזה בצעקות נוראיות ובזעקות מחרידות אוזניים ולב ,והקולות
בתפילתי ואתה תקעת בשופרך ,שכב אבי בבית החולים הללו מפריעים לשלוות נפשו .מאידך גיסא לא ידע האם ראוי
במצב קשה מאוד ,כאשר סביב מיטתו עמדו חלק בני ומותר לו לעזוב עבודת קודש זו ,כי הרי בזכותו נשמר
משפחתנו .לפתע פתאום ,פתח אבי החולה את עיניו המקום כראוי וכיאות.
לתדהמת הנוכחים ,ואך פתח את פיו ,כאשר המילים מחשבותיו בלבלוהו ולא נתנו לו מנוח .הוא לא ידע להחליט
הראשונות היו' :שמעתי עתה קול שופר' – – – ותיכף ביקש ולהכריע בשאלה זו .למרות שלא נמנה על מקהלות
לשתות מים. החסידים החליט האיש לנסוע לתל אביב ,אל מעון קדשו של
"בני המשפחה יחד עם הצוות הרפואי כולו ,לא האמינו כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע ,על מנת לשטוח בפניו את
למראה עיניהם .היה זה נס ממש .למעלה מדרך הטבע .הם שאלתו ,ולקבל את תשובתו של אותו צדיק אשר היה כעין
לא הבינו אז מה פשר הדיבורים אודות קול שופר .מה "אורים ותומים" של כל אותו הדור.
לשופר באמצע השנה? נסע האיש תל אביבה והמתין בחדר ההמתנה במעון
"אבל אני כן יודע" ,סיים האיש" ,אין לי ספק כי ישנו קשר הקודש ,עד שהגיע תורו להיכנס אל חדרו של מרן זי"ע.
הדוק בין התקיעות שאתה תקעת כאן בשופר לבין הנס בקודש פנימה הביע האיש את רצונו לעזוב את תפקידו
הרפואי של אבי שיחיה". כשומר מערת אליהו ,וטעמו ונימוקו עמו ,שצעקות האנשים
[את הסיפור שמע הגה"ח ר' יצחק לברון שליט"א מאשדוד, מטרידות את מנוחתו ,וביקש לשמוע את חוות דעתו
מפי בנו של בעל המעשה]. הקדושה של מרן מהר"א זי"ע.
(גיליון עולם של תשובה – בעלזא) כ"ק מרן זי"ע האזין לדבריו ברוב קשב ,ואז אמר לו שלא
יעזוב את משמרתו כלל .מרן אף ציווה לו לחזור מיידית
לחיפה כדי להמשיך בעיסוקו ,והמשיך ואמר לו משפט פלאי
ברכת השנה – תשפ"ז ביותר" :כאשר תחזור למערת אליהו קח עמך שופר בידך,
מצפים לישועה? יש לכם שמחה ,אזכרה וכו' והיה אם יגיע יהודי ויתפלל בצעקות וקולי קולות ,תקע
הזדמנות להתברך מידי שבוע בשמירה והצלחה בשופר" – – – וכאן המקום לציין ,כי הסיפור אירע באמצע
מרכז "אמונת חיים" קראלי השנה ,ולא בתקופת חודש אלול או ירח האיתנים.
כתובת להעברת תרומות תגובות ולקבלת הגליון האיש קיבל את התשובה הברורה ותיכף חזר לחיפה .הוא
רח' הרב אבוחצירא 12אשדוד קיים את פקודת הקודש ,ובחזרתו למערת אליהו לקח עמו
טל 055-6798152-4 .תרומות ביט054-5035766 : שופר ,כאשר כולו אחוז פליאה והשתוממות אודות ההוראה
באימייל8659931@gmail.com : הבלתי מובנת שקיבל.
והנה ,באותו יום הגיע אל המערה יהודי והחל להתפלל
ולצעוק בקולי קולות .מתוך זעקותיו הבינו שהוא בוכה בגין
מצבו הקריטי של אביו ,אשר שוכב בבית החולים על מיטת
בית מרן רבינו שליט"א
קהל הקודש קראלי בני ברק בני ברק -אשדוד
בריך מתייך לשלם קנה לך פרקליט
ברגשי גיל וחדווה מקבלים אנו את פני הרינו לבשר כי החלה ההרשמה
הוד מרן רבינו עט"ר שליט"א לכוללות קויטל
לרגל בואו ברינה לשבות ממנה יעתיר עבורכם
בראש השנה הבעל"ט מרן רבינו עט"ר שליט"א
בקרב אנשי שלומינו בבני ברק בתפילות הימים הנוראים הבעל"ט
יהא בואו לברכה ולהרמת קרן התורה והחסידות
הגבאים
