אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ניצבים וילך (2026-08-31)

גיליון 552נצבים וילך התשפ"ו
מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א
מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים
וספרי "כרם יוסף" על הש"ס
כתיבה וחתימה טובה!
"וְ ַׁש ְבת ַׁעד ה' אֱ לוקיך וְ ש ַׁמ ְעת ְבק ֔לו ְכ ֹ֛כל אֲ ֶׁשר־אנכ ִ֥י ְמ ַׁצ ְוך ַׁהיּ֑ום ַׁאתה וב ֶׁ֔ניך ְבכ ְ
ל־לב ְבך ו ְבכל־נַׁ ְפ ֶׁשֶֽׁך" (ל' ב')
מדוע למדין שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד ]
מדברי הנביא הושע ולא מפסוק מפורש בפרשתינו" :וְ ַׁש ְבת
ביהרג ואל יעבור? מחה"סהויתשובה הטוב שליט"א מצות
האםרבי יוסף חי
עד ה' אֱ לוקיך"? מאת הצב"י ַׁ
חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע
"כרם יוסף" סימן
ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו
איך יתכן שמעלת בעלי תשובה יותר ממי שלא חטא?
חייב למסור נפשו למיתה בשביל מצות התשובה ,והוא ביהרג ואל יעבור ,שנא' "בכל איתא במסכת יומא (פו ):גדולה תשובה שמגעת עד כבא הכבוד ,שנא' (הושע י"ד ב')
נפשך" ,ודרשו חז"ל (פסחים כה ).עה"פ ואהבת את ה' אלוקיך "בכל נפשך" ,אפילו נוטל "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" ,וביאר המהרש"א שהלשון "עד" מורה על הקירוב
נפשך .דתניא ,רבי אליעזר אומר :אם נאמר "בכל נפשך" למה נאמר "בכל מאודך" ,ואם ממש ,ונאמר "ונשובה עד ה'" ולא כתוב בו אלהים ,שלא תאמר שאין התשובה
נאמר "בכל מאודך" למה נאמר "בכל נפשך"? אלא לומר לך :אם יש אדם שגופו חביב מתקבלת עד שיבואו הרחמים ,כי שם ה' מורה על מידת הרחמים ,ועל דרך זה יסד
עליו מממונו ,לכך נאמר "בכל נפשך" .ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו ,לכך נאמר הפייט" :נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' כי ימינך פשוטה לקבל שבים" ,דהנה
"בכל מאדך" .ומעתה י"ל שאם היינו למדין מפסוק זה שגדולה תשובה שמגעת עד מצינו שיש אמצעים בין האדם למקום ,ויש מלאכים מקטרגין מלהשמיע תפילת
כסא הכבוד ,היה מקום לומר דוקא תשובה כזו שהוא הדוק כל כך בעבירה ומביא עצמו האדם לפניו יתברך ב"ה ,ויש מלאכים סנגורים ומליצים טובים להגיע התפילה לפניו
לידי מיתה מרוב חולי ע"י שפורש מהעבירה ,אבל בתשובה מאהבה שאין מביא עצמו יתברך ב"ה כפי הזכות ,ולזה אמר דבתשובה אינו כן ,דאין אמצעיים אלא התשובה
לידי חולי ,אלא אדרבה מביא לכל בשרו תעלה ורפואה חיים וכבוד ,היה מקום לומר עצמה עולה ומגיעה עד כסא הכבוד לפניו יתברך ב"ה ,בלי סיוע משום אמצעי.
שתשובה כזו אינה מגעת עד כסא הכבוד ,לכך הביא מקרא דהושע שלא דיבר בו מן והנה בקובץ עיון הפרשה (גיליון רמ"ג עמ' רי"ח) הביאו מהגה"צ רבי אברהם אלימלך בידרמן
החיוב למסור עצמו למיתה על מצות התשובה ,אלא אדרבה בתשובה שזוכה להמשיך שליט"א מחה"ס באר הפרשה שהקשה מדוע הביאו חז"ל ממרחק לחמם מפסוק
לקיים המצוות וזוכה לכל הברכות ,כמבואר שם בהמשך הפסוקים. בהושע ,ולא הביאו כן ממקרא מפורש בפרשתן" :ושבת עד ה' אלוקיך" ,שהרי מכאן ג"כ
והנה ביסוד הדבר שחייב למסור עצמו למיתה על מצות התשובה ,כתב עוד הגר"ח משמע כאמור שהתשובה מגעת עד כבא הכבוד ממש ,שנא' "עד ה' אלוקיך" ,וכן פירש
מוולאז'ין זצ"ל שם :ובעוה"ר כבר נעשינו מהכת הרע הזה שנעשה לו דרך סלולה ח"ו בתרגום יהונתן שהתשובה מגעת עד כִסא הכבוד .וא"כ מדוע הוצרך להביא מפסוק
להרע ,וחטא כזה שהורגל ונתעבה מאד ביון מצולה הרע ,קרוב הוא גם למיתה ח"ו אם בהושע ולא ממקרא מפורש בתורה?
ישוב בלב שלם כמאמר רבותינו ז"ל (ע"ז יז ).הפורש מן המינות מת ,ופירש רש"י :כל יישוב א' -בדברי הנביא מוכח שהתשובה מתקבלת
המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות אינם שבין ,ואם שבין ממהרין הנה קושיא זו מקורה טהור בדברי רבינו המהרש"א ביומא שם ,שרמז לקושיא זו
למות מתוך צרה וכפיית יצרם ,וזו גזירת מלך עליהם למות .ומקשה הגמ' והא רבי ותירץ דמלשון התורה אין ראיה שמי ששב בתשובה הקב"ה מקבלו ותשובתו מגעת
אלעזר בן דורדיא פירש רק מזנות וגם כן מת מתוך תשובתו? ומתרץ כיון שהיה קשור עד כסא הכבוד ,אלא רק יש ללמוד שעל האדם יש חיוב לשוב בתשובה שלימה
מאוד לעבירה דומה הוא למינות .וא"כ השב ורוצה באמת לשוב ולעזוב חטאיו באמת, המגעת עד כסא הכבוד ,אבל מי יאמר לנו שהקב"ה יקבל תשובתו .אבל מדברי הנביא
ויש כמה בעוה"ר שכבר נעשו לו כהיתר מרוב הרגלם וקשה לפרוש מאד ,אפשר הושע שאומר לישראל כן מפי הקב"ה :שובה ישראל עד ה' אלוקיך ,משמע שיקבלם
שיצטרך גם למות מתשובה ,ואעפ"כ יקבל עליו גם מסירות נפש רק להינצל מפח הקב"ה כן .וצ"ב איך מדברי הנביא משמע שמתקבלת תשובתם? ונראה דהיינו
ומוקשי הרע וכמו שכתוב "ושבת עד ה' אלוקיך וגו' בכל לבבך ובכל נפשך" רצונו לומר מהמשך הפסוקים ,שהנביא אומר לישראל" :ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי
אפילו הנפש הוא נוטל ממך על ידי התשובה אע"פ כן אתה מחוייב לשוב ,עכ"ל. ממנו" ,ומוכח מזה הכתוב שהקב"ה מקבלם בתשובה ,וכמו שתרגם שם יהונתן.
ולכאו' יש להקשות על יסוד זה ממ"ש רבותינו ז"ל במסכת סנהדרין (עה ,).אמר רב יישוב ב' -בתורה מדובר במוסר נפשו למיתה על התשובה
יהודה אמר רב ,מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת ,והעלה לבו טינא .ובאו נראה ליישב בס"ד ע"פ יסוד דבריו המופלאים והנוראים של רבינו הגר"ח מוולאז'ין
ושאלו לרופאים ,ואמרו :אין לו תקנה עד שתנשא לו .אמרו חכמים :ימות ,ואל תנשא זצ"ל בדרשתו לסליחות (פרק ב') ,שמפסוק זה "ושבת עד ה' אלוקיך וגו' בכל לבבך
לו .אמרו הרופאים לכל הפחות תעמוד לפניו? ימות ואל תעמוד לפניו .תספר עמו ובכל נפשך" ,למדין שאם יצטרך האדם למות בשביל לקיים מצות התשובה ,הרי הוא
מאחורי הגדר? ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר .ונחלקו בדבר רבי יעקב בר אידי חייב למסור נפשו למיתה בשביל מצות התשובה ,והוא ביהרג ואל יעבור ,שנא' "בכל
ורבי שמואל בר נחמני .חד אמר :אשת איש היתה ,וחד אמר :פנויה היתה .בשלמא נפשך" ,ודרשו חז"ל (פסחים כה ).עה"פ ואהבת את ה' אלוקיך "בכל נפשך" ,אפילו נוטל
למאן דאמר אשת איש היתה ,שפיר דמי .אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי? נפשך .דתניא ,רבי אליעזר אומר :אם נאמר "בכל נפשך" למה נאמר "בכל מאודך",
המנויים:יהיו בנות
אמר :כדי שלא חינםאיקא
לאלפי בריה דרב רב פפא אמר :משום פגם משפחה .רב אחא
להצטרפות נפשך"? אלא לומר לך :אם יש אדם שגופו נאמר "בכל
המחבר: לרכישת למה
ספרי ואם נאמר "בכל מאודך"
ישראל פרוצות בעריות .ולינסבה מינסב? לא מייתבה דעתיה ,כדרבי יצחק ,דאמר רבי חביב עליו מממונו ,לכך נאמר "בכל נפשך" .ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו ,לכך
eshkolyoseff@gmail.com
יצחק :מיום שחרב בהמ"ק ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה ,שנא' "מים גנובים
02-5373570או 054-84-60007/8
נאמר "בכל מאדך" .ומעתה י"ל שאם היינו למדין מפסוק זה שגדולה תשובה שמגעת
יומתקו ולחם סתרים ינעם" .והנה מבואר שהגמ' מקשה מדוע בפנויה הוי ביהרג ואל עד כסא הכבוד ,היה מקום לומר דוקא תשובה כזו שהוא הדוק כל כך בעבירה ומביא
הגדר .פליגי בה יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני ,חד אמר אשת איש היתה וחד מאחורי הגדר? ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר .ונחלקו בדבר רבי יעקב בר אידי
אמר פנויה היתה ,בשלמא למ"ד אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי ורבי שמואל בר נחמני .חד אמר :אשת איש היתה ,וחד אמר :פנויה היתה .בשלמא
כולי האי ,רב פפא אמר משום פגם משפחה רב אדא בריה דרב איקא אמר כדי שלא למאן דאמר אשת איש היתה ,שפיר דמי .אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי?
יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות .וכתב רש"י (סנהדרין לא ):מצאתי בספר הגדה שהיה רב פפא אמר :משום פגם משפחה .רב אחא בריה דרב איקא אמר :כדי שלא יהיו בנות
מר עוקבא בעל תשובה ,שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ונפל בחולי ,ואשת ישראל פרוצות בעריות .ולינסבה מינסב? לא מייתבה דעתיה ,כדרבי יצחק ,דאמר רבי
איש היתה ,לימים נצרכה ללוות ממנו ומתוך דוחקה נתרצית לו ,וכבש יצרו ופטרה יצחק :מיום שחרב בהמ"ק ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה ,שנא' "מים גנובים
לשלום ונתרפא ,וכשהיה יוצא לשוק היה נר דולק בראשו מן השמים ועל שם כך קרי יומתקו ולחם סתרים ינעם" .והנה מבואר שהגמ' מקשה מדוע בפנויה הוי ביהרג ואל
ליה ר' נתן צוציתא (שבת נו.):
יעבור ומתרצת דכל זה משום פגם משפחה או כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות
יישוב ג' -גם תשובה ללא ייסורים מגעת לכסא הכבוד בעריות ,ומדוע הגמ' לא מתרצת דפשיטא כיון שחיוב למות בשביל מצות התשובה,
עי"ל דהנה לשון הכתוב כאן "ושבת עד ה' אלוקיך" ,קצת משמע שאדם ששב על ממילא גם כאן אע"פ שאם עושה תשובה ימות לפי שהוא הדוק בעריות ,ימות
כורחו בתשובה ,כגון על ידי ייסורים וכדומה ,וכמפורש בפסוקים הקודמים דאיירי בתשובתו כדברי רבינו הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל?
בקללות לעוברים על מצוותיו ,ועל זה קאמר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה והנה רבינו יהונתן מלוניל ובשו"ת זכרון יהודה לרבינו יהודה בן הרא"ש (סימן ע"ט) ביארו,
הברכה והקללה ,ושבת עד ה' אלוקיך .ולכן אם היינו למדין מכאן ,היה מקום לומר דה"ט שמניחים אותו למות לפי דקי"ל דב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור
שדוקא אם האדם עושה תשובה מתוך ייסורים אחרי שחלילה באו עליו הקללות ,אזי על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה .ובתוספות חכמי אנגליה תירצו שאע"פ
תשובה כזו מגעת עד כסא הכבוד ,שכבר ידעת גודל מעלת הייסורים בדברי חז"ל. שבעלמא אמרינן יעבור ואל יהרג ,שאני הכא שהוא רשע אף בפנויה לא חס המקום
קמ"ל מהפסוק בהושע שגם בתשובה מאהבה שלא על ידי ייסורים ,גדולה היא עליו כדי לזלזל אף בפנויה דאיהו אוקי אנפשיה וימות ,וישראל יהיו נקיים .ולפי דברי
שמגעת עד כסא הכבוד .ובזה ניחא גם מדוע לא למדו כן בגמרא מהפסוק בפרשת הגר"ח מוולאז'ין צ"ע כנ"ל מדוע צריך ליתן טעם משום סייג לתורה או להניחו למות
ואתחנן "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" ,דגם שם איירי בקללות ,כמו שנא' שם ברשעו ,והלא כן הדין צריך להיות שיעשה תשובה וימות בתשובתו?
"בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך" .וניחא גם עוד יש להקשות משיטת הירושלמי (שבת עו :והלאה ע"ז יא ).שסובר שכל מה שהחמירו
למה לא הביא הפסוק באיכה (ג' מ') "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'" ,שגם שם עליו שימות ואפילו לא תשמיענו את קולה ,היינו דוקא כשהיתה אשת איש בשעה
מדובר ששב בתשובה מכח הייסורים ,שמדבר על החורבן וגלות ישראל ,וכן דרשו שנתן בה עיניו ואח"כ היא פנויה שנתגרשה או נתאלמנה ,בכה"ג אמרינן שלא תהיינה
משם בגמ' (ברכות ה ,).אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו ,שנא' פרוצות ,אבל אם היתה פנויה כשנתן בה עיניו לא מחמרינן כולי האי ,אבל שיטת הבבלי
שגם בפנויה מעיקרא ג"כ גזרינן ,וכתבו המפרשים ולכך דייק הרמב"ם (בהל' יסודה"ת פ"ה
"נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'".
יישוב ד' -המתחיל בתשובה גם מתקבל עד כסא הכבוד ה"ט) אפי' היתה פנויה .וצ"ע למה להירושלמי גם בפנויה מעיקרא לא אמרינן שיעשה
עוד נראה לפענ"ד ליישב דהנה יש חילוק גדול בין תשובה של התורה ,דאיירי במי תשובה וימות?
ששב בתשובה שלימה ופורש מכל העבירות ,ומקיים כל מצוות התורה קלה כבחמורה, ונראה דאה"נ אם הוא בעל תשובה ,הדין הוא קל יותר שצריך למסור נפשו למיתה על
כפי שמדויק בלשון התורה "ושבת עד ב' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך מצות התשובה כדברי הגר"ח וולאז'ין זצ"ל וניחא טפי ,אבל כיון שכאן מדובר באדם
היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך" ,וניחא טפי גם מה שמרומז כאן עניין המיתה רשע שאינו עושה תשובה כלל אלא הוא בסכנה ,ממילא אין כאן את הדין שאפילו הוא
על מצות התשובה כנ"ל ,דכאן הפסוק איירי בעושה תשובה גמורה ,ופורש מכל מת בתשובה ימות ,דאינו עומד בתשובה כלל ,ולכן צריך להגיע לחידוש מדין פגם
העבירות שבידו .אבל הנביא הושע מדבר לבעלי תשובה שקשה להם לפרוש בבת משפחה ושלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות .והדבר יתבאר יותר עפמ"ש בספר
אחת מכל העבירות שבידם ,ופורשים מהם מעט מעט ,עד שלבסוף יפרשו מכל מרגליות הים (בסנהדרין שם) ,בשם הסה"ק ,דאין זה עניין של פקו"נ שדוחה עבירות
העבירות ,ועל זה מורה הלשון "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעונך" ,ובא חמורות ,דהוא פושע שהשליט היצה"ר על עצמו ,וכתב המאירי בספרו מגן אבות (דף
הנביא להורות שכאשר האדם בדעתו לעשות תשובה גמורה ,מיד שמתחיל לפרוש פ') שאף כשאמרו לו הרופאים ,אין לו תקנה אלא בכך ,כמה שערים יש למקום לרפאות
מקצת מהעבירות ,כבר גדולה וחביבה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד .ולכן בגמרא מה שאינן נראות לרופא .וכעין זה כותב השלטי גיבורים (סנהדרין דף יח ע"ב בדפי הרי"ף) :כי
הביאו דוקא מן המקרא בהושע ,לפתוח פתח גדול ונפלא לבעלי תשובה ,שהקב"ה הרבה נידון למיתה בידי הרופאים ורפואתם קרובה .ונראה כי העניין הוא שמי שתר
ממתין ומצפה לתשובתם ,ושמח בכל מעשה התקרבות אליו יתברך. אחר רפואת הרופאים ,יתכן ולא ימצא רפואה למכתו ,שבחכמת הרפואה אין לו
כעין זה ביאר מרן החיד"א בספרו דברים אחדים (דרוש ז' לשבת תשובה) ,ע"פ מה שהביא תעלה ,אבל אם ישים מבטחו בהשי"ת ויבקש ממנו רפואה ,ימצא רפואה לאלתר,
רבינו ירוחם ב' דעות אם גזלן נעשה לצדיק על ידי שקיבל עליו מצות התשובה וגמר וכמ"ש ביומא שם גדולה תשובה שמביאה רפואה לאדם ,ועוד אמרו בע"ב גדולה
אומר בדעתו להחזיר את הגזילה ,או רק על ידי שישיב בפועל את הגזילה ,ולא די בכך תשובה שמארכת שנותיו של אדם שנא' (יחזקאל ל"ג) "ובשוב רשע מרשעתו ועשה
שהרהר בליבו והתוודה בפיו והתחרט ועשה תשובה .ועפ"ז ביאר החיד"א שבא הכתוב משפט וצדקה עליהם הוא יחיה".
להורות שהעיקר לדינא שע"י מצות התשובה נעשה לצדיק ,אע"פ שעדיין הגזילה וכן מבואר במעשה דבן צוציתא שחלה בזה ונתרפא ,דאיתא בשאילתות (וארא מ"ב),
ברשותו ,וזה כוונת הכתוב" :כי המצוה הזאת" של התשובה ,אף דגזל ועשה לרעהו רעה מעשה באדם אחד ונתן בן צוציתא שמו ,שנתן עיניו באשת איש וחנה שמה ,והעלה
וחרפה ,לא תאמר שאינו צדיק עד שישיב הגזילה ,שא"כ נפלאת ורחוקה ממנו אם בליבו לטנפה ושיגר לה זהב וכסף ולא קיבלה ,ומרוב תאוותו נפל בחולי וחלה ימים
עשה עבירות הרבה לחבריו ,וצריך עידן ועידנים לשום ולהשיב הגזלות ,לפייס ולרצות, רבים ,באו ושאלו לרופאים אמרו אין לו תקנת רפואה אלא עד שתנשא לו ,כששמעו
ובפרט כשאינם בעירו ורב המרחק ביניהם .לאפוקי זה ,כתב רחמנא" :לא נפלאת ולא חכמים בדבר אמרו :ימות ואל תנשא לו .אמרו הרופאים :לכל הפחות תעמוד לפניו,
רחוקה היא ,לא בשמים היא" ,שע"י הרהור תשובה נעשה צדיק גמור. אמרו חכמים :ימות ואל תעמוד לפניו .אמרו הרופאים לכל הפחות :תספר עמו מאחרי
הגדר ,אמרו חכמים :ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר .פליגי בה יעקב בר אידי ור'
שמואל בר נחמני ,חד אמר אשת איש היתה וחד אמר פנויה היתה ,בשלמא למ"ד
אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי כולי האי ,רב פפא אמר משום פגם
לשליחת מכתבים למערכת: משפחה רב אדא בריה דרב איקא אמר כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות.
תשוב והרוח שמת בשמים, כבר נמצא הנגזל ופעמים
eshkolyoseff@gmail.com וכתב רש"י (סנהדרין לא ):מצאתי בספר הגדה שהיה מר עוקבא בעל תשובה ,שנתן עיניו
באשה אחת והעלה לבו טינא ונפל בחולי ,ואשת איש היתה ,לימים נצרכה ללוות ממנו
וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב .ומבואר ברמב"ם שפסוק יישוב ה' -גם רשעים תשובתן מגעת לכסא הכבוד
זה "ושבת עד ה' אלהיך" אינו ציווי ,אלא הבטחה שסופן של עוד נראה לפענ"ד דהנה מן הכתוב בתורה אין להביא ראיה שאפילו פושעי ישראל מתקבלת תשובתם עד כסא
ישראל לשוב .ולפי"ז לק"מ דמטעם זה לא הביאה הגמ' את
הכבוד ,דשמא י"ל שהכתוב מדבר בצדיקים המפשפשים במעשיהם ועושים תשובה ,לפי דרגתם ומעלתם,
הפסוק בתורה ,אלא רק מקרא דהושע שפונה ומבקש ומפציר
שהלא גם צדיקים נקראים לדין ,כמבואר בגמרא (ר"ה יח ,).שבר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון,
בישראל לעשות תשובה .וכן דקדקו הנושאי כלים שם וביארו
שלכך לא מנה הרמב"ם מצות עשה לתשובה ,וכתב :מצות עשה ומבואר שאפי' צדיקים וחסידים שבדור עוברים לפניו לדין ,וכן אנו אומרים בתפילה" ,היום הרת עולם ,היום
אחת ,והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה .ומשמע יעמיד במשפט כל יצורי עולם" ,וכן אמרו (ר"ה טז ,):צדיקים נחתמים לאלתר לחיים ,ובחיבורי "אשכול יוסף" על
שלדעתו עיקר המצוה הוא הוידוי .ובזה ניחא הטעם שאין המועדים (סי' ח') הארכתי ליישב בכעשרה ביאורים ,מדוע צדיקים עוברים לפניו בדין ,והלא מלכותא דארעא
מברכים על מצות התשובה .אולם דעת הרמב"ן בפרשתן ,על כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נח ,).ובנוהג שבעולם מזמנים למשפט רק מי שנחשד לפשע ,ע"ש.
הפסוק כאן ,שהתשובה היא מצוה מהתורה שיצווה אותנו השי"ת ולכן דרשו רבותינו ז"ל מדברי הנביא הושע שגם רשעים ששבים בתשובה ,גדולה תשובתם עד כסא הכבוד ,כי
לעשותה ,וכ"כ רבינו יונה (עי' ריש שע"ת ,וע"ע שער ד' אות י"ז) ,ובחי' הנביא מדבר במי שכשל בעוונו והרבה לפשוע ,ועוד כתבו המפרשים שהלשון כשלת בעוונך מורה על חטא
עבודת המלך על הרמב"ם שם ,כתב שגם לדברי הרמב"ן שיש במזיד .משא"כ עיקר תשובתן של צדיקים שנתבעים לפי מעלתם ודרגתם ,וגם עיקר תשובתם לא במה
מצות עשה לשוב בתשובה ,מ"מ מדוקדק בדבריו שיש בפסוק גם שפשעו והרבו לפשוע חס ושלום ,אלא על דרך אחרת לגמרי ,שלא הוסיפו להרבות בתורה ובמצוות ולהוסיף
הבטחה שסוף ישראל לעשות תשובה ,ולפי"ז גם לדברי הרמב"ן עוד חיילים לתורה .ולכן היה מקום לומר שרק צדיקים תשובתם מגעת עד כסא הכבוד ,וראה בתרגום יהונתן
ניחא וכאמור .והנה מסתבר שאף לדברי הרמב"ם שאין מצוה שתרגם בתורה "אשריכם הצדיקים בעלי תשובה" ,קמ"ל מקרא דהושע שאפילו רשעים שחטאו והרבו
מהתורה לעשות תשובה ,יש מצוה מדברי נביאים לעשות לפשוע ,גדולה תשובתם שמגעת עד כסא הכבוד.
תשובה ,כדברי הנביא "שוב ישראל עד ה' אלוקיך" ,ובטעם שאין
יישוב ו' -גם מי שפשע בג' עבירות מתקבלת תשובתו
מברכים על מצות התשובה ראה מה שהארכתי בס"ד בחיבורי
עוד נראה לפענ"ד ליישב בס"ד שבדוקא לא למדו מפסוק מפורש בתורה שגדולה תשובה שמגעת עד כסא
"אשכול יוסף" על המועדים (סימן ז') ,והבאתי בזה חמשה עשר
תירוצים ,עש"ב וצרף לכאן ותרוה צמאונך. הכבוד ,כדי שלא ליתן פתחון פה שהתשובה מתקבלת רק אם לא הרבה לפשוע כל כך ,שאז תשובתו מגעת עד
יישוב י' -המחזיר בתשובה מעלתו עד כסא הכבוד כסא הכבוד ,לכן מביא מדברי הנביא הושע שהוכיח את ישראל אחרי חורבן בית המקדש ,שהרבו לחטוא
עוד נראה לענ"ד ליישב דבמה שלמדו חז"ל שגדולה תשובה ולפשוע ועברו על ג' העבירות החמורות ,עבודה זרה ,גלוי עריות ,ושפיכות דמים ,כמו שדרשו רבותינו במסכת
שמגעת עד כסא הכבוד מהכתוב בהושע "שובה ישראל אל ה'", יומא (ט ,):והנה למרות כל פשעיהם וחטאתם הגדולים ,והגם שגרמו לחורבן בית המקדש ,בכל זאת קורא אותם
באו ללמד שלא רק מי שעושה תשובה בעצמו גדולה מעלתו הנביא לשוב אל ה' ותגדל תשובתם ומעלתם עד כסא הכבוד .והבן כי זה נפלא.
ותשובתו שמגעת עד כסא הכבוד ,אלא גם מי שהוא מחזיר יישוב ז' -אפילו חזר מתשובתו וחטא ושב תגדל תשובתו עד כסא הכבוד
בתשובה לאחרים ,ועל אחת כמה וכמה המחזיר בתשובה לרבים, עוד נראה לפענ"ד ליישב דהנה אם היה למד מן הכתוב "ושבת עד ה' אלוקיך" שהוא לשון הווה ומשמעותו
גדולה מעלתו עד כסא הכבוד ,ודבר זה יותר יש במשמע מהפסוק באדם ששב ועומד בתשובתו ,היה מקום לומר שרק מי שעשה תשובה ולעולם לא חטא עוד תגדל מעלת
"שובה ישראל" שהנביא קורא לכל ישראל לשוב ,ויש במשמע תשובתו עד כסא הכבוד ,וכעין יסוד דבריו המפורסמים של רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ב ה"ב) ,שכתב:
שכל אחד יעורר את רעהו לתשובה ,משא"כ מהכתוב "ושבת עד ומה היא התשובה ,שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע
ה' אלוקיך" שהוא לשון של יחיד המתעסק בתשובה. דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה'" ,וכן יתנחם על שעבר שנא' "כי אחרי שובי נחמתי" ,ויעיד עליו יודע
לאור האמור התיישב לי בס"ד מה שהוקשה לי מאד ,ימים רבים, תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנא' "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" ,עכ"ל .ולכן למדו חז"ל
במ"ש רבותינו בברכות (לד ,):אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד דוקא מדברי הנביא הושע שאומר בלשון "שובה ישראל אל ה'" שיש
יוחנן :כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה ,אבל במשמעותו לשון עתיד ,שהנביא קורא לישראל לשוב ,ולכן אף אם ישובו בתשובה ויחזרו ויחטאו ,עדיין תצא
צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך .ורבי אבהו אמר: אליהם הקריאה שובה ישראל אל ה' ,שאע"פ ששב בתשובה וחטא עדיין תגדל מעלתו אם ישוב בתשובה.
יישוב ח' -להורות שאפי' בניו רשעים מתקבלת תשובתו
מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין ,שנא'
עי"ל דהנה הפסוק כאן בתורה איירי במי שגם בניו שבים עימו בתשובה ,שנא' "אתה ובניך" ,משא"כ הנביא
"שלום שלום לרחוק ולקרוב" ,לרחוק ברישא והדר לקרוב .ורבי
הושע מדבר לישראל ולכל יחיד ויחיד שעושה תשובה ,שתשובתו מתקבלת עד כסא הכבוד .ולכן מי שחלילה
יוחנן אמר לך :מאי רחוק ,שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא.
כבר בניו סרו מן הדרך ,אל לו ליפול ברוחו דהנה מה תועיל לו התשובה אחרי שבניו חטאו והוא כבר אינו יכול
ומאי קרוב ,שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא.
להשיבם בתשובה ,דלא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיפטר ממנה ,ועיקר תשובתו כדברי רבינו
והרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ד) פסק כרבי אבהו ,וז"ל :אל
הרמב"ן בפרשתן :שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי
ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני
מצוך היום ,עכ"ל .ובכח הקבלה שמקבל האדם על עצמו תשובה גמורה ,ומגלה דעתו שמקבל התשובה על
העוונות והחטאות שעשה ,אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא
עצמו ועל זרעו ,בזה משפיע כח תשובה על זרעו וזרע זרעו עד עולם ,שמכל זה ישובו עתה בתשובה או בחלוף
לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ,ולא עוד אלא ששכרו הרבה
הדורות ,וסוף דבר שהכל ישובו לצור מחצבתם ,ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה ,שעתידים כל ישראל
שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו ,אמרו חכמים
לעשות תשובה ,כמבואר להלן.
מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו,
יישוב ט' -הבטחת התורה שסוף ישראל לעשות תשובה
כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן
עי"ל בס"ד עפמ"ש רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ה) ,וזה לשונו :כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין
כובשים יצרם יותר מהם ,ע"כ .וצע"ג איך יתכן שתגדל מעלת י שראל נגאלין אלא בתשובה ,וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין
בעלי תשובה יותר ממי שלא חטא כלל ועמד בצדקותו וקדושתו? שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו ,ושב ה' אלהיך את שבותך
עוד צ"ע במ"ש במסכת סוכה (נג ).במה שהיו אומרים התנאים ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה" .והיינו כדברי רבי יהושע במסכת סנהדרין (צז,):
בשמחת בית השואבה בבהמ"ק ,יש מהן אומרים אשרי ילדותנו שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה ,ואם אין עושין תשובה הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן,
שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ,ויש מהן
אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה ,אלו וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב .ומבואר ברמב"ם שפסוק זה "ושבת עד ה' אלהיך" אינו ציווי ,אלא
ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ,ומי שחטא ישוב וימחול לו. הבטחה שסופן של ישראל לשוב .ולפי"ז לק"מ דמטעם זה לא הביאה הגמ' את הפסוק בתורה ,אלא רק מקרא
המחבר:כלל.
שיעורימי שלא חטא
מעלתו שלהאזנה ל ומבואר מזה ל
שלכו"ע גדלה דהושע שפונה ומבקש ומפציר בישראל לעשות תשובה .וכן דקדקו הנושאי כלים שם וביארו שלכך לא מנה
הרמב"ם מצות עשה לתשובה ,וכתב :מצות עשה אחת ,והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה .ומשמע
073-371-80-53
ואשר על כן נראה ליישב בס"ד ,שכל מה שאמרו :מקום שבעלי
תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין ,כל זה דוקא בצדיק שלדעתו עיקר המצוה הוא הוידוי .ובזה ניחא הטעם שאין מברכים על מצות התשובה .אולם דעת הרמב"ן
להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה
שיחי'
המשך התירוצים :ואיך יתכן שבעלי תשובה מעלתן יותר מצדיקים שלא חטאו?
לאור האמור התיישב לי בס"ד מה שהוקשה לי מאד ,ימים רבים ,במ"ש רבותינו בברכות (לד ,):אמר רבי חייא בר אבא
שאלה:
אמר רבי יוחנן :כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה ,אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך.
היכן מצינו שאדם יוצא להורג על סילוק שכינה בישראל?
ורבי אבהו אמר :מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין ,שנא' "שלום שלום לרחוק ולקרוב",
תשובה:
לרחוק ברישא והדר לקרוב .ורבי יוחנן אמר לך :מאי רחוק ,שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא .ומאי קרוב ,שהיה
הרוצח אדם ,מתחייב מיתה לא על הריגת הגוף ,דאדרבה בזה טובה גדולה עשה עם
קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא .והרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ד) פסק כרבי אבהו ,וז"ל :אל ידמה אדם
הנרצח שהוציא נשמתו מ בית האסורים לעלות אל אביה שבשמים ,אלא מתחייב
מיתה על סילוק השכינה ,כי הנשמה יורדת לעולם להשכין שכינה בתחתונים על ידי בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה ,אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא
שמקיימת מצוות התורה ועובדת את הבורא יתברך ויתעלה שמו. לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ,ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו,
מקורות: אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו ,כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו
רבינו האריז"ל בספר ליקוטי תורה למהרח"ו (פרשת בראשית) מקשה מדוע מענישים שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם ,ע"כ .וצע"ג איך יתכן שתגדל מעלת בעלי תשובה יותר ממי
את הרוצח על הרע וההיזק שעשה לנפש הנרצח ,והלא אדרבה אם עשה ניזק לגוף
שלא חטא כלל ועמד בצדקותו וקדושתו? עוד צ"ע במ"ש במסכת סוכה (נג ).במה שהיו אומרים התנאים בשמחת
החומרי ,לנפש טובה גדולה עשה ,שהוציאה מבית האסורים ,כי הנשמה חלק אלוה
ממעל ,והיא מתאוה תמיד לעלות אל בית אביה .והנשמה על כורחה אסורה בגוף בית השואבה בבהמ"ק ,יש מהן אומרים אשרי ילדות נו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה ,ויש מהן
החומרי ,וא"כ לכאו' ראוי היה הרוצח לשכר ולא לעונש? ומתרץ שהנפש היורדת אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה ,אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא ,ומי שחטא
לעוה"ז לגוף האדם ,דומה לשכינה היורדת לשכון בתחתונים .ושכינה בתחתונים צורך
ישוב וימחול לו .ומבואר מזה שלכו"ע גדלה מעלתו של מי שלא חטא כלל.
גבוה הוא ,כי שכינת עוזו מתאוות לשכון כבוד בארצנו .וידוע כי העובד עבודה זרה
גורם שתסתלק שכינה מישראל ,וישאר העוה"ז כגוף המת .כן עוון הרוצח לפי שהוא
ואשר על כן נראה ליישב בס"ד ,שכל מה שאמרו :מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין ,כל זה
גורם שתסתלק השכינה למעלה מהעוה"ז ,וכמו שמסלק השכינה ראוי לעונש ,כן דוקא בצדיק גמור שאין לו חלק בתשובה ,כלומר שלא משיב רבים מעוון ,אבל צדיק שמשיב רבים מעוון תגדל
המסלק נפש האדם ,שהוא חלק אלוה ממעל ,ראוי לעונש .ע"כ .ומתוך זה יש ללמוד מעלתו גבוה מעל גבוה עד כסא הכבוד אף יותר מבעלי תשובה ,כי יש לו חלק גם בתשובה שלהם שעושים בזכותו,
חומר הדברים שבהם אמרו חז"ל שהעושה אותם גורם לשכינה שתסתלק מישראל,
ואולם רוצח שאני שהוא מסלק השכינה במעשה ובידיים.
נוסף על מעלתו שלא חטא כלל .ולאור האמור ניחא ג"כ מה שמבואר במסכת תענית (טז ):שש"ץ צריך שיהיה פרקו
שאלה:
נאה שלא יצא עליו שם רע אפי' בילדותו ,וכן פסקו הטור ושו"ע (או"ח סי' נ"ד ס"ד) ,וצ"ע כיון שמעלתן של בעלי תשובה
גדולה ואפילו צדיקים גמורים אין עומדים במקומם ,מדוע לא יעלה ש"ץ ,והלא אדרבה ראוי הוא יותר? ברם לאור
היכן מצינו שמלאך המות מלמד תורה לישראל?
תשובה:
האמור ניחא דאדרבה מעלת הצדיק שמשיב רבים מעוון גדלה מעלתו יותר ,והוא הראוי להיות ש"ץ להיות סנגורן
יצר הטוב ויצר הרע ששמעו דברי תורתו של החכם במשך כל ימי חייו על ידי שמשכם של ישראל.
לבהמ"ד הם מזכירים לו לעת"ל כל מה ששכח. יישוב י"א -הנביא קורא בחביבותו לישראל דוקא
מקורות: עוד נראה לפענ"ד שהגמרא בדוקא נקטה את הפסוק בהושע לפי שבו רואים ח ביבותם של ישראל ,שהנביא פונה אל
מעבר יבוק (שפתי רננות פרק כ"ו) כתב בשם רבו הרמ"ע מפאנו זצ"ל ,שיצר הטוב עם ישראל דוקא ,באומרו" :שובה ישראל עד ה' אלוקיך" ,ויש כאן רמז למה שכתבו כמה מהפוסקים שדוקא
ויצר הרע ששמעו דברי תורתו כל ימי חייו ונתקדשו על ידו ,ע"י שמשכם לבהמ"ד ,הם
בישראל מועיל ומתקבלת התשובה ,משא"כ בעכו"ם .כמ"ש הרמ"ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות (מאמר חקור דין פרק
מזכירים לאדם לעת"ל כל מה ששכח .ובמדרש (ילקו"ש משלי י' רמז תתקמ"ה) איתא
עה"פ "'לא ירעיב ה' נפש צדיק" זה ת"ח ,כל זמן שמתעסק בתורה בחיים ונעלם ממנו י"א) ,וכ"כ בשו"ת גנזי יוסף (סי' י"ח ,ובהשמטות סעיף ל"א) שלא מועיל לעכו"ם תשובה ממעשיהם הרעים ,שהרי התשובה
פרק אחד או דבר אחד מלימודו ,אינו נפטר מן העולם עד שמלאכי השרת באים בשעת היא מצות עשה ,ובעכו"ם אין מצוה .דבתנחומא (האזינו אות ד') איתא ,כתוב (במדבר ו') ישא ה' פניו אליך ,וכתוב (דברים י')
פטי רתו וסודרין לפניו שלא יהא לו לעתיד לבוא בושת פנים לפני הקב"ה.
אשר לא ישא פנים ,אלא עושה תשובה נושא לו פנים ,יכול לכל ת"ל אליך ,ולא לאומה מעכו"ם .שנא' (ירמיה ד') כבסי
שאלה:
מרעה לבך ירושלים למען תושעי .משמע דלא מועיל תשובה בעכו"ם .וראה מה שהארכתי בזה בחיבורי "כרם יוסף"
מי מניח תפילין ואפילו הם מהודרות ביותר אינו רשאי לברך עליהם?
עמ"ס מגילה (דף כח .בעניין ברכת שחלק מכבודו על מלך עכו"ם) ,ובתוספת נופך בחיבורי "אשכול יוסף" מועדים (סימן כ"ט בהערה).
תשובה:
מנודה ,למעשה מניח תפילין ואינו מברך עליהם.
עוד יש להוסיף בזה שהנביא קורא לישראל ,להורות שעליהם יש תביעה בייחוד לשוב בתשובה ,וכעין מה שמצינו
מקורות: בגמ' ר"ה (ח ,):שישראל נכנסים לדין תחילה ,כמו שדרשו שם עה"פ (תהלים פ"א ה') "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי
בגמ' מסכת מועד קטן (טו ).אמרו :מנודה מהו בתפילין? תיק"ו .ובבית יוסף (או"ח סי' יעקב" ,אין לי אלא לישראל ,לאומות העולם מניין? תלמוד לומר "משפט לאלהי יעקב" ,אם כן מה תלמוד לומר כי
ל"ח) הביא מדברי בעל העיטור (הל' תפילין ח"ז ס"א ע"ד) שפסק שמנודה אסור חק לישראל? מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין תחילה ,כדאמר רב חסדא :מלך וציבור ,מלך נכנס תחילה לדין,
בהנחת תפילין .וכן פסק השו"ע (שם בסופו סעיף י"ג) שמנודה אסור להניח תפילין.
אולם הש"ך (יו"ד סי' של"ד ס"ק י"ב) כתב שהסכמת רוב הפוסקים שהמנודה חייב
שנא' "משפט עבדו ומשפט עמו" .מאי טעמא? מקמי דליפוש חרון אף .וכתב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות
בהנחת תפילין .ובחי' עולת תמיד או"ח הניח בצ"ע מדוע השו"ע ביו"ד לא כתב דבש ח"ב דרוש ה' שבכל שנה ושנה בר"ה שהוא יום בריאת האדם ,מתחדש הקטרוג של מה אנוש כי תזכרנו ,והוא
שמנודה אסור בהנחת תפילין .ואכמ"ל וראה בספר הלכה ברורה ודו"ק. מיוחד לישראל שהם תכלית האדם.
לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה מרן הגאון הגדול מזקני חכמי
מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון הדור בנש"ק הגאון המופלא
ניסים רבי בן ציון מוצפי
הי"ומניח תפילין
אינו אהרןומנודה ניסים הי"ו
דאזלינן בוכזהמרלחומרא גדעוןשי"א והנה הטור ביו"דכמר
שם ,הביא
שליט"א ראש ישיבת "בני
כיון שלא נפשט ספק זה בגמרא ,וכתב שהרי"ף והרא"ש פסקו לקולא ומניח תפילין.
אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר ציון" מקבל מידי המחבר בעל
וכתב הגר"א באו"ח שם שכן פוסק ג"כ הראב"ד ,ושכן נראה מדברי השו"ע ביו"ד,
שמחותוכן דקדק מדבריו
וכט"ס ושובע
אפילו בברכה, מעליא
תפילין ונהורא
שמניח איתנאמדבריו
בריאותונראה
וכמו שפסק שם הש"ך.
ה"כרם יוסף" הגאון ר' יוסף
חי סימן טוב שליט"א את
שכן עיקרהברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים הי"ו
ים החי הכף וכתב ברכה, בלא שיניח כתב מגדים בכלל הפרי
המשנ"ב שם ,אולם
להלכה ,שיניח תפילין בלא ברכה ,ושכן משמע מדברי השו"ע ביו"ד שמנודה חייב ספרו "גלילי זהב"
מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים: למאורעות אספקלריא
בהנחת תפילין כנ"ל .וראה מה שהאריך בזה בספר הלכה ברורה שם.
בת גורג'יה ע"ה סאלם אליה בן מסעודה ז"ל ,נוריה התקופה.
מרן שליט"א הודה לו מקרב
ניסים בן נוריה ,שרה בת נוריה ,ניסים מועלם בן סלימה :ז"ל
שאלה: לב בחביבות גדולה על ספרו
מיכאל בן חדוה ז"ל ,נח בן רוזה ז"ל ,ת.נ.צ.ב.ה. ובירכו שיזכה לעשות חיל עוד
חייב לתובע מיליון ,₪ועל ידי שיתן לו פרוטה ,שוב לא יוכל הלה לתובעו? ועוד ולענג אלפי ישראל
"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"
בתורתו שבכתב ושבעל פה.
תשובה:
חייב לגרושתו מיליון דולר בכתובתה ,אם ישוב ויקדשה בפרוטה ,אינו פורע לה
כתובתה ,לפי שכל המקדש על דעת כתובתה ראשונה קידש ,ויפרענו בכתובתה רק
אם וכאשר יגרשה או ימות.
מייל המערכת: להאזנה לשיעורי המחבר:
eshkolyoseff@gmail.com מקורות:
073-371-80-53
כתובות דף צ ע"א.
