gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  552‬נצבים וילך ‪ ‬התשפ"ו‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫"וְ ַׁש ְבת ַׁעד ה' אֱ לוקיך וְ ש ַׁמ ְעת ְבק ֔לו ְכ ֹ֛כל אֲ ֶׁשר־אנכ ִ֥י ְמ ַׁצ ְוך ַׁהיּ֑ום ַׁאתה וב ֶׁ֔ניך ְבכ ְ‬ ‫ל־לב ְבך ו ְבכל־נַׁ ְפ ֶׁשֶֽׁך" (ל' ב')‬ ‫מדוע למדין שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‬ ‫]‬ ‫מדברי הנביא הושע ולא מפסוק מפורש בפרשתינו‪" :‬וְ ַׁש ְבת‬ ‫ביהרג ואל יעבור?‬ ‫מחה"סהוי‬‫תשובה‬ ‫הטוב שליט"א‬ ‫מצות‬ ‫האםרבי יוסף חי‬ ‫עד ה' אֱ לוקיך"? מאת הצב"י‬ ‫ַׁ‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫"כרם יוסף"‬ ‫סימן‬ ‫ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו‬ ‫איך יתכן שמעלת בעלי תשובה יותר ממי שלא חטא?‬ ‫חייב למסור נפשו למיתה בשביל מצות התשובה‪ ,‬והוא ביהרג ואל יעבור‪ ,‬שנא' "בכל‬ ‫איתא במסכת יומא (פו‪ ):‬גדולה תשובה שמגעת עד כבא הכבוד‪ ,‬שנא' (הושע י"ד ב')‬ ‫נפשך"‪ ,‬ודרשו חז"ל (פסחים כה‪ ).‬עה"פ ואהבת את ה' אלוקיך "בכל נפשך"‪ ,‬אפילו נוטל‬ ‫"שובה ישראל עד ה' אלוקיך"‪ ,‬וביאר המהרש"א שהלשון "עד" מורה על הקירוב‬ ‫נפשך‪ .‬דתניא‪ ,‬רבי אליעזר אומר‪ :‬אם נאמר "בכל נפשך" למה נאמר "בכל מאודך"‪ ,‬ואם‬ ‫ממש‪ ,‬ונאמר "ונשובה עד ה'" ולא כתוב בו אלהים‪ ,‬שלא תאמר שאין התשובה‬ ‫נאמר "בכל מאודך" למה נאמר "בכל נפשך"? אלא לומר לך‪ :‬אם יש אדם שגופו חביב‬ ‫מתקבלת עד שיבואו הרחמים‪ ,‬כי שם ה' מורה על מידת הרחמים‪ ,‬ועל דרך זה יסד‬ ‫עליו מממונו‪ ,‬לכך נאמר "בכל נפשך"‪ .‬ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו‪ ,‬לכך נאמר‬ ‫הפייט‪" :‬נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה' כי ימינך פשוטה לקבל שבים"‪ ,‬דהנה‬ ‫"בכל מאדך"‪ .‬ומעתה י"ל שאם היינו למדין מפסוק זה שגדולה תשובה שמגעת עד‬ ‫מצינו שיש אמצעים בין האדם למקום‪ ,‬ויש מלאכים מקטרגין מלהשמיע תפילת‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬היה מקום לומר דוקא תשובה כזו שהוא הדוק כל כך בעבירה ומביא עצמו‬ ‫האדם לפניו יתברך ב"ה‪ ,‬ויש מלאכים סנגורים ומליצים טובים להגיע התפילה לפניו‬ ‫לידי מיתה מרוב חולי ע"י שפורש מהעבירה‪ ,‬אבל בתשובה מאהבה שאין מביא עצמו‬ ‫יתברך ב"ה כפי הזכות‪ ,‬ולזה אמר דבתשובה אינו כן‪ ,‬דאין אמצעיים אלא התשובה‬ ‫לידי חולי‪ ,‬אלא אדרבה מביא לכל בשרו תעלה ורפואה חיים וכבוד‪ ,‬היה מקום לומר‬ ‫עצמה עולה ומגיעה עד כסא הכבוד לפניו יתברך ב"ה‪ ,‬בלי סיוע משום אמצעי‪.‬‬ ‫שתשובה כזו אינה מגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬לכך הביא מקרא דהושע שלא דיבר בו מן‬ ‫והנה בקובץ עיון הפרשה (גיליון רמ"ג עמ' רי"ח) הביאו מהגה"צ רבי אברהם אלימלך בידרמן‬ ‫החיוב למסור עצמו למיתה על מצות התשובה‪ ,‬אלא אדרבה בתשובה שזוכה להמשיך‬ ‫שליט"א מחה"ס באר הפרשה שהקשה מדוע הביאו חז"ל ממרחק לחמם מפסוק‬ ‫לקיים המצוות וזוכה לכל הברכות‪ ,‬כמבואר שם בהמשך הפסוקים‪.‬‬ ‫בהושע‪ ,‬ולא הביאו כן ממקרא מפורש בפרשתן‪" :‬ושבת עד ה' אלוקיך"‪ ,‬שהרי מכאן ג"כ‬ ‫והנה ביסוד הדבר שחייב למסור עצמו למיתה על מצות התשובה‪ ,‬כתב עוד הגר"ח‬ ‫משמע כאמור שהתשובה מגעת עד כבא הכבוד ממש‪ ,‬שנא' "עד ה' אלוקיך"‪ ,‬וכן פירש‬ ‫מוולאז'ין זצ"ל שם‪ :‬ובעוה"ר כבר נעשינו מהכת הרע הזה שנעשה לו דרך סלולה ח"ו‬ ‫בתרגום יהונתן שהתשובה מגעת עד כִסא הכבוד‪ .‬וא"כ מדוע הוצרך להביא מפסוק‬ ‫להרע‪ ,‬וחטא כזה שהורגל ונתעבה מאד ביון מצולה הרע‪ ,‬קרוב הוא גם למיתה ח"ו אם‬ ‫בהושע ולא ממקרא מפורש בתורה?‬ ‫ישוב בלב שלם כמאמר רבותינו ז"ל (ע"ז יז‪ ).‬הפורש מן המינות מת‪ ,‬ופירש רש"י‪ :‬כל‬ ‫יישוב א' ‪ -‬בדברי הנביא מוכח שהתשובה מתקבלת‬ ‫המשתמדים לעבודת כוכבים אחר שנאבקו במינות אינם שבין‪ ,‬ואם שבין ממהרין‬ ‫הנה קושיא זו מקורה טהור בדברי רבינו המהרש"א ביומא שם‪ ,‬שרמז לקושיא זו‬ ‫למות מתוך צרה וכפיית יצרם‪ ,‬וזו גזירת מלך עליהם למות‪ .‬ומקשה הגמ' והא רבי‬ ‫ותירץ דמלשון התורה אין ראיה שמי ששב בתשובה הקב"ה מקבלו ותשובתו מגעת‬ ‫אלעזר בן דורדיא פירש רק מזנות וגם כן מת מתוך תשובתו? ומתרץ כיון שהיה קשור‬ ‫עד כסא הכבוד‪ ,‬אלא רק יש ללמוד שעל האדם יש חיוב לשוב בתשובה שלימה‬ ‫מאוד לעבירה דומה הוא למינות‪ .‬וא"כ השב ורוצה באמת לשוב ולעזוב חטאיו באמת‪,‬‬ ‫המגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬אבל מי יאמר לנו שהקב"ה יקבל תשובתו‪ .‬אבל מדברי הנביא‬ ‫ויש כמה בעוה"ר שכבר נעשו לו כהיתר מרוב הרגלם וקשה לפרוש מאד‪ ,‬אפשר‬ ‫הושע שאומר לישראל כן מפי הקב"ה‪ :‬שובה ישראל עד ה' אלוקיך‪ ,‬משמע שיקבלם‬ ‫שיצטרך גם למות מתשובה‪ ,‬ואעפ"כ יקבל עליו גם מסירות נפש רק להינצל מפח‬ ‫הקב"ה כן‪ .‬וצ"ב איך מדברי הנביא משמע שמתקבלת תשובתם? ונראה דהיינו‬ ‫ומוקשי הרע וכמו שכתוב "ושבת עד ה' אלוקיך וגו' בכל לבבך ובכל נפשך" רצונו לומר‬ ‫מהמשך הפסוקים‪ ,‬שהנביא אומר לישראל‪" :‬ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי‬ ‫אפילו הנפש הוא נוטל ממך על ידי התשובה אע"פ כן אתה מחוייב לשוב‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ממנו"‪ ,‬ומוכח מזה הכתוב שהקב"ה מקבלם בתשובה‪ ,‬וכמו שתרגם שם יהונתן‪.‬‬ ‫ולכאו' יש להקשות על יסוד זה ממ"ש רבותינו ז"ל במסכת סנהדרין (עה‪ ,).‬אמר רב‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬בתורה מדובר במוסר נפשו למיתה על התשובה‬ ‫יהודה אמר רב‪ ,‬מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשה אחת‪ ,‬והעלה לבו טינא‪ .‬ובאו‬ ‫נראה ליישב בס"ד ע"פ יסוד דבריו המופלאים והנוראים של רבינו הגר"ח מוולאז'ין‬ ‫ושאלו לרופאים‪ ,‬ואמרו‪ :‬אין לו תקנה עד שתנשא לו‪ .‬אמרו חכמים‪ :‬ימות‪ ,‬ואל תנשא‬ ‫זצ"ל בדרשתו לסליחות (פרק ב')‪ ,‬שמפסוק זה "ושבת עד ה' אלוקיך וגו' בכל לבבך‬ ‫לו‪ .‬אמרו הרופאים לכל הפחות תעמוד לפניו? ימות ואל תעמוד לפניו‪ .‬תספר עמו‬ ‫ובכל נפשך"‪ ,‬למדין שאם יצטרך האדם למות בשביל לקיים מצות התשובה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫מאחורי הגדר? ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר‪ .‬ונחלקו בדבר רבי יעקב בר אידי‬ ‫חייב למסור נפשו למיתה בשביל מצות התשובה‪ ,‬והוא ביהרג ואל יעבור‪ ,‬שנא' "בכל‬ ‫ורבי שמואל בר נחמני‪ .‬חד אמר‪ :‬אשת איש היתה‪ ,‬וחד אמר‪ :‬פנויה היתה‪ .‬בשלמא‬ ‫נפשך"‪ ,‬ודרשו חז"ל (פסחים כה‪ ).‬עה"פ ואהבת את ה' אלוקיך "בכל נפשך"‪ ,‬אפילו נוטל‬ ‫למאן דאמר אשת איש היתה‪ ,‬שפיר דמי‪ .‬אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי?‬ ‫נפשך‪ .‬דתניא‪ ,‬רבי אליעזר אומר‪ :‬אם נאמר "בכל נפשך" למה נאמר "בכל מאודך"‪,‬‬ ‫המנויים‪:‬יהיו בנות‬ ‫אמר‪ :‬כדי שלא‬ ‫חינםאיקא‬ ‫לאלפי‬ ‫בריה דרב‬ ‫רב פפא אמר‪ :‬משום פגם משפחה‪ .‬רב אחא‬ ‫להצטרפות‬ ‫נפשך"? אלא לומר לך‪ :‬אם יש אדם שגופו‬ ‫נאמר "בכל‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫לרכישת למה‬ ‫ספרי‬ ‫ואם נאמר "בכל מאודך"‬ ‫ישראל פרוצות בעריות‪ .‬ולינסבה מינסב? לא מייתבה דעתיה‪ ,‬כדרבי יצחק‪ ,‬דאמר רבי‬ ‫חביב עליו מממונו‪ ,‬לכך נאמר "בכל נפשך"‪ .‬ויש אדם שממונו חביב עליו מגופו‪ ,‬לכך‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫יצחק‪ :‬מיום שחרב בהמ"ק ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה‪ ,‬שנא' "מים גנובים‬ ‫‪ 02-5373570‬או ‪054-84-60007/8‬‬ ‫נאמר "בכל מאדך"‪ .‬ומעתה י"ל שאם היינו למדין מפסוק זה שגדולה תשובה שמגעת‬ ‫יומתקו ולחם סתרים ינעם"‪ .‬והנה מבואר שהגמ' מקשה מדוע בפנויה הוי ביהרג ואל‬ ‫עד כסא הכבוד‪ ,‬היה מקום לומר דוקא תשובה כזו שהוא הדוק כל כך בעבירה ומביא‬ ‫הגדר‪ .‬פליגי בה יעקב בר אידי ור' שמואל בר נחמני‪ ,‬חד אמר אשת איש היתה וחד‬ ‫מאחורי הגדר? ימות ולא תספר עמו מאחורי הגדר‪ .‬ונחלקו בדבר רבי יעקב בר אידי‬ ‫אמר פנויה היתה‪ ,‬בשלמא למ"ד אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי‬ ‫ורבי שמואל בר נחמני‪ .‬חד אמר‪ :‬אשת איש היתה‪ ,‬וחד אמר‪ :‬פנויה היתה‪ .‬בשלמא‬ ‫כולי האי‪ ,‬רב פפא אמר משום פגם משפחה רב אדא בריה דרב איקא אמר כדי שלא‬ ‫למאן דאמר אשת איש היתה‪ ,‬שפיר דמי‪ .‬אלא למאן דאמר פנויה היתה מאי כולי האי?‬ ‫יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות‪ .‬וכתב רש"י (סנהדרין לא‪ ):‬מצאתי בספר הגדה שהיה‬ ‫רב פפא אמר‪ :‬משום פגם משפחה‪ .‬רב אחא בריה דרב איקא אמר‪ :‬כדי שלא יהיו בנות‬ ‫מר עוקבא בעל תשובה‪ ,‬שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ונפל בחולי‪ ,‬ואשת‬ ‫ישראל פרוצות בעריות‪ .‬ולינסבה מינסב? לא מייתבה דעתיה‪ ,‬כדרבי יצחק‪ ,‬דאמר רבי‬ ‫איש היתה‪ ,‬לימים נצרכה ללוות ממנו ומתוך דוחקה נתרצית לו‪ ,‬וכבש יצרו ופטרה‬ ‫יצחק‪ :‬מיום שחרב בהמ"ק ניטלה טעם ביאה וניתנה לעוברי עבירה‪ ,‬שנא' "מים גנובים‬ ‫לשלום ונתרפא‪ ,‬וכשהיה יוצא לשוק היה נר דולק בראשו מן השמים ועל שם כך קרי‬ ‫יומתקו ולחם סתרים ינעם"‪ .‬והנה מבואר שהגמ' מקשה מדוע בפנויה הוי ביהרג ואל‬ ‫ליה ר' נתן צוציתא (שבת נו‪.):‬‬ ‫יעבור ומתרצת דכל זה משום פגם משפחה או כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬גם תשובה ללא ייסורים מגעת לכסא הכבוד‬ ‫בעריות‪ ,‬ומדוע הגמ' לא מתרצת דפשיטא כיון שחיוב למות בשביל מצות התשובה‪,‬‬ ‫עי"ל דהנה לשון הכתוב כאן "ושבת עד ה' אלוקיך"‪ ,‬קצת משמע שאדם ששב על‬ ‫ממילא גם כאן אע"פ שאם עושה תשובה ימות לפי שהוא הדוק בעריות‪ ,‬ימות‬ ‫כורחו בתשובה‪ ,‬כגון על ידי ייסורים וכדומה‪ ,‬וכמפורש בפסוקים הקודמים דאיירי‬ ‫בתשובתו כדברי רבינו הגר"ח מוולאז'ין זצ"ל?‬ ‫בקללות לעוברים על מצוותיו‪ ,‬ועל זה קאמר והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה‬ ‫והנה רבינו יהונתן מלוניל ובשו"ת זכרון יהודה לרבינו יהודה בן הרא"ש (סימן ע"ט) ביארו‪,‬‬ ‫הברכה והקללה‪ ,‬ושבת עד ה' אלוקיך‪ .‬ולכן אם היינו למדין מכאן‪ ,‬היה מקום לומר‬ ‫דה"ט שמניחים אותו למות לפי דקי"ל דב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור‬ ‫שדוקא אם האדם עושה תשובה מתוך ייסורים אחרי שחלילה באו עליו הקללות‪ ,‬אזי‬ ‫על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה‪ .‬ובתוספות חכמי אנגליה תירצו שאע"פ‬ ‫תשובה כזו מגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬שכבר ידעת גודל מעלת הייסורים בדברי חז"ל‪.‬‬ ‫שבעלמא אמרינן יעבור ואל יהרג‪ ,‬שאני הכא שהוא רשע אף בפנויה לא חס המקום‬ ‫קמ"ל מהפסוק בהושע שגם בתשובה מאהבה שלא על ידי ייסורים‪ ,‬גדולה היא‬ ‫עליו כדי לזלזל אף בפנויה דאיהו אוקי אנפשיה וימות‪ ,‬וישראל יהיו נקיים‪ .‬ולפי דברי‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד‪ .‬ובזה ניחא גם מדוע לא למדו כן בגמרא מהפסוק בפרשת‬ ‫הגר"ח מוולאז'ין צ"ע כנ"ל מדוע צריך ליתן טעם משום סייג לתורה או להניחו למות‬ ‫ואתחנן "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו"‪ ,‬דגם שם איירי בקללות‪ ,‬כמו שנא' שם‬ ‫ברשעו‪ ,‬והלא כן הדין צריך להיות שיעשה תשובה וימות בתשובתו?‬ ‫"בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד ה' אלוקיך"‪ .‬וניחא גם‬ ‫עוד יש להקשות משיטת הירושלמי (שבת עו‪ :‬והלאה ע"ז יא‪ ).‬שסובר שכל מה שהחמירו‬ ‫למה לא הביא הפסוק באיכה (ג' מ') "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"‪ ,‬שגם שם‬ ‫עליו שימות ואפילו לא תשמיענו את קולה‪ ,‬היינו דוקא כשהיתה אשת איש בשעה‬ ‫מדובר ששב בתשובה מכח הייסורים‪ ,‬שמדבר על החורבן וגלות ישראל‪ ,‬וכן דרשו‬ ‫שנתן בה עיניו ואח"כ היא פנויה שנתגרשה או נתאלמנה‪ ,‬בכה"ג אמרינן שלא תהיינה‬ ‫משם בגמ' (ברכות ה‪ ,).‬אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו‪ ,‬שנא'‬ ‫פרוצות‪ ,‬אבל אם היתה פנויה כשנתן בה עיניו לא מחמרינן כולי האי‪ ,‬אבל שיטת הבבלי‬ ‫שגם בפנויה מעיקרא ג"כ גזרינן‪ ,‬וכתבו המפרשים ולכך דייק הרמב"ם (בהל' יסודה"ת פ"ה‬ ‫"נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'"‪.‬‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬המתחיל בתשובה גם מתקבל עד כסא הכבוד‬ ‫ה"ט) אפי' היתה פנויה‪ .‬וצ"ע למה להירושלמי גם בפנויה מעיקרא לא אמרינן שיעשה‬ ‫עוד נראה לפענ"ד ליישב דהנה יש חילוק גדול בין תשובה של התורה‪ ,‬דאיירי במי‬ ‫תשובה וימות?‬ ‫ששב בתשובה שלימה ופורש מכל העבירות‪ ,‬ומקיים כל מצוות התורה קלה כבחמורה‪,‬‬ ‫ונראה דאה"נ אם הוא בעל תשובה‪ ,‬הדין הוא קל יותר שצריך למסור נפשו למיתה על‬ ‫כפי שמדויק בלשון התורה "ושבת עד ב' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך‬ ‫מצות התשובה כדברי הגר"ח וולאז'ין זצ"ל וניחא טפי‪ ,‬אבל כיון שכאן מדובר באדם‬ ‫היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך"‪ ,‬וניחא טפי גם מה שמרומז כאן עניין המיתה‬ ‫רשע שאינו עושה תשובה כלל אלא הוא בסכנה‪ ,‬ממילא אין כאן את הדין שאפילו הוא‬ ‫על מצות התשובה כנ"ל‪ ,‬דכאן הפסוק איירי בעושה תשובה גמורה‪ ,‬ופורש מכל‬ ‫מת בתשובה ימות‪ ,‬דאינו עומד בתשובה כלל‪ ,‬ולכן צריך להגיע לחידוש מדין פגם‬ ‫העבירות שבידו‪ .‬אבל הנביא הושע מדבר לבעלי תשובה שקשה להם לפרוש בבת‬ ‫משפחה ושלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות‪ .‬והדבר יתבאר יותר עפמ"ש בספר‬ ‫אחת מכל העבירות שבידם‪ ,‬ופורשים מהם מעט מעט‪ ,‬עד שלבסוף יפרשו מכל‬ ‫מרגליות הים (בסנהדרין שם)‪ ,‬בשם הסה"ק‪ ,‬דאין זה עניין של פקו"נ שדוחה עבירות‬ ‫העבירות‪ ,‬ועל זה מורה הלשון "שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעונך"‪ ,‬ובא‬ ‫חמורות‪ ,‬דהוא פושע שהשליט היצה"ר על עצמו‪ ,‬וכתב המאירי בספרו מגן אבות (דף‬ ‫הנביא להורות שכאשר האדם בדעתו לעשות תשובה גמורה‪ ,‬מיד שמתחיל לפרוש‬ ‫פ') שאף כשאמרו לו הרופאים‪ ,‬אין לו תקנה אלא בכך‪ ,‬כמה שערים יש למקום לרפאות‬ ‫מקצת מהעבירות‪ ,‬כבר גדולה וחביבה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד‪ .‬ולכן בגמרא‬ ‫מה שאינן נראות לרופא‪ .‬וכעין זה כותב השלטי גיבורים (סנהדרין דף יח ע"ב בדפי הרי"ף)‪ :‬כי‬ ‫הביאו דוקא מן המקרא בהושע‪ ,‬לפתוח פתח גדול ונפלא לבעלי תשובה‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫הרבה נידון למיתה בידי הרופאים ורפואתם קרובה‪ .‬ונראה כי העניין הוא שמי שתר‬ ‫ממתין ומצפה לתשובתם‪ ,‬ושמח בכל מעשה התקרבות אליו יתברך‪.‬‬ ‫אחר רפואת הרופאים‪ ,‬יתכן ולא ימצא רפואה למכתו‪ ,‬שבחכמת הרפואה אין לו‬ ‫כעין זה ביאר מרן החיד"א בספרו דברים אחדים (דרוש ז' לשבת תשובה)‪ ,‬ע"פ מה שהביא‬ ‫תעלה‪ ,‬אבל אם ישים מבטחו בהשי"ת ויבקש ממנו רפואה‪ ,‬ימצא רפואה לאלתר‪,‬‬ ‫רבינו ירוחם ב' דעות אם גזלן נעשה לצדיק על ידי שקיבל עליו מצות התשובה וגמר‬ ‫וכמ"ש ביומא שם גדולה תשובה שמביאה רפואה לאדם‪ ,‬ועוד אמרו בע"ב גדולה‬ ‫אומר בדעתו להחזיר את הגזילה‪ ,‬או רק על ידי שישיב בפועל את הגזילה‪ ,‬ולא די בכך‬ ‫תשובה שמארכת שנותיו של אדם שנא' (יחזקאל ל"ג) "ובשוב רשע מרשעתו ועשה‬ ‫שהרהר בליבו והתוודה בפיו והתחרט ועשה תשובה‪ .‬ועפ"ז ביאר החיד"א שבא הכתוב‬ ‫משפט וצדקה עליהם הוא יחיה"‪.‬‬ ‫להורות שהעיקר לדינא שע"י מצות התשובה נעשה לצדיק‪ ,‬אע"פ שעדיין הגזילה‬ ‫וכן מבואר במעשה דבן צוציתא שחלה בזה ונתרפא‪ ,‬דאיתא בשאילתות (וארא מ"ב)‪,‬‬ ‫ברשותו‪ ,‬וזה כוונת הכתוב‪" :‬כי המצוה הזאת" של התשובה‪ ,‬אף דגזל ועשה לרעהו רעה‬ ‫מעשה באדם אחד ונתן בן צוציתא שמו‪ ,‬שנתן עיניו באשת איש וחנה שמה‪ ,‬והעלה‬ ‫וחרפה‪ ,‬לא תאמר שאינו צדיק עד שישיב הגזילה‪ ,‬שא"כ נפלאת ורחוקה ממנו אם‬ ‫בליבו לטנפה ושיגר לה זהב וכסף ולא קיבלה‪ ,‬ומרוב תאוותו נפל בחולי וחלה ימים‬ ‫עשה עבירות הרבה לחבריו‪ ,‬וצריך עידן ועידנים לשום ולהשיב הגזלות‪ ,‬לפייס ולרצות‪,‬‬ ‫רבים‪ ,‬באו ושאלו לרופאים אמרו אין לו תקנת רפואה אלא עד שתנשא לו‪ ,‬כששמעו‬ ‫ובפרט כשאינם בעירו ורב המרחק ביניהם‪ .‬לאפוקי זה‪ ,‬כתב רחמנא‪" :‬לא נפלאת ולא‬ ‫חכמים בדבר אמרו‪ :‬ימות ואל תנשא לו‪ .‬אמרו הרופאים‪ :‬לכל הפחות תעמוד לפניו‪,‬‬ ‫רחוקה היא‪ ,‬לא בשמים היא"‪ ,‬שע"י הרהור תשובה נעשה צדיק גמור‪.‬‬ ‫אמרו חכמים‪ :‬ימות ואל תעמוד לפניו‪ .‬אמרו הרופאים לכל הפחות‪ :‬תספר עמו מאחרי‬ ‫הגדר‪ ,‬אמרו חכמים‪ :‬ימות ואל תספר עמו מאחורי הגדר‪ .‬פליגי בה יעקב בר אידי ור'‬ ‫שמואל בר נחמני‪ ,‬חד אמר אשת איש היתה וחד אמר פנויה היתה‪ ,‬בשלמא למ"ד‬ ‫אשת איש היתה שפיר אלא למ"ד פנויה היתה מאי כולי האי‪ ,‬רב פפא אמר משום פגם‬ ‫לשליחת מכתבים למערכת‪:‬‬ ‫משפחה רב אדא בריה דרב איקא אמר כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות‪.‬‬ ‫תשוב‬ ‫והרוח‬ ‫שמת‬ ‫בשמים‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫נמצא‬ ‫הנגזל‬ ‫ופעמים‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫וכתב רש"י (סנהדרין לא‪ ):‬מצאתי בספר הגדה שהיה מר עוקבא בעל תשובה‪ ,‬שנתן עיניו‬ ‫באשה אחת והעלה לבו טינא ונפל בחולי‪ ,‬ואשת איש היתה‪ ,‬לימים נצרכה ללוות ממנו‬ ‫וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב‪ .‬ומבואר ברמב"ם שפסוק‬ ‫יישוב ה'‪ -‬גם רשעים תשובתן מגעת לכסא הכבוד‬ ‫זה "ושבת עד ה' אלהיך" אינו ציווי‪ ,‬אלא הבטחה שסופן של‬ ‫עוד נראה לפענ"ד דהנה מן הכתוב בתורה אין להביא ראיה שאפילו פושעי ישראל מתקבלת תשובתם עד כסא‬ ‫ישראל לשוב‪ .‬ולפי"ז לק"מ דמטעם זה לא הביאה הגמ' את‬ ‫הכבוד‪ ,‬דשמא י"ל שהכתוב מדבר בצדיקים המפשפשים במעשיהם ועושים תשובה‪ ,‬לפי דרגתם ומעלתם‪,‬‬ ‫הפסוק בתורה‪ ,‬אלא רק מקרא דהושע שפונה ומבקש ומפציר‬ ‫שהלא גם צדיקים נקראים לדין‪ ,‬כמבואר בגמרא (ר"ה יח‪ ,).‬שבר"ה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון‪,‬‬ ‫בישראל לעשות תשובה‪ .‬וכן דקדקו הנושאי כלים שם וביארו‬ ‫שלכך לא מנה הרמב"ם מצות עשה לתשובה‪ ,‬וכתב‪ :‬מצות עשה‬ ‫ומבואר שאפי' צדיקים וחסידים שבדור עוברים לפניו לדין‪ ,‬וכן אנו אומרים בתפילה‪" ,‬היום הרת עולם‪ ,‬היום‬ ‫אחת‪ ,‬והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה‪ .‬ומשמע‬ ‫יעמיד במשפט כל יצורי עולם"‪ ,‬וכן אמרו (ר"ה טז‪ ,):‬צדיקים נחתמים לאלתר לחיים‪ ,‬ובחיבורי "אשכול יוסף" על‬ ‫שלדעתו עיקר המצוה הוא הוידוי‪ .‬ובזה ניחא הטעם שאין‬ ‫המועדים (סי' ח') הארכתי ליישב בכעשרה ביאורים‪ ,‬מדוע צדיקים עוברים לפניו בדין‪ ,‬והלא מלכותא דארעא‬ ‫מברכים על מצות התשובה‪ .‬אולם דעת הרמב"ן בפרשתן‪ ,‬על‬ ‫כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נח‪ ,).‬ובנוהג שבעולם מזמנים למשפט רק מי שנחשד לפשע‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫הפסוק כאן‪ ,‬שהתשובה היא מצוה מהתורה שיצווה אותנו השי"ת‬ ‫ולכן דרשו רבותינו ז"ל מדברי הנביא הושע שגם רשעים ששבים בתשובה‪ ,‬גדולה תשובתם עד כסא הכבוד‪ ,‬כי‬ ‫לעשותה‪ ,‬וכ"כ רבינו יונה (עי' ריש שע"ת‪ ,‬וע"ע שער ד' אות י"ז)‪ ,‬ובחי'‬ ‫הנביא מדבר במי שכשל בעוונו והרבה לפשוע‪ ,‬ועוד כתבו המפרשים שהלשון כשלת בעוונך מורה על חטא‬ ‫עבודת המלך על הרמב"ם שם‪ ,‬כתב שגם לדברי הרמב"ן שיש‬ ‫במזיד‪ .‬משא"כ עיקר תשובתן של צדיקים שנתבעים לפי מעלתם ודרגתם‪ ,‬וגם עיקר תשובתם לא במה‬ ‫מצות עשה לשוב בתשובה‪ ,‬מ"מ מדוקדק בדבריו שיש בפסוק גם‬ ‫שפשעו והרבו לפשוע חס ושלום‪ ,‬אלא על דרך אחרת לגמרי‪ ,‬שלא הוסיפו להרבות בתורה ובמצוות ולהוסיף‬ ‫הבטחה שסוף ישראל לעשות תשובה‪ ,‬ולפי"ז גם לדברי הרמב"ן‬ ‫עוד חיילים לתורה‪ .‬ולכן היה מקום לומר שרק צדיקים תשובתם מגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬וראה בתרגום יהונתן‬ ‫ניחא וכאמור‪ .‬והנה מסתבר שאף לדברי הרמב"ם שאין מצוה‬ ‫שתרגם בתורה "אשריכם הצדיקים בעלי תשובה"‪ ,‬קמ"ל מקרא דהושע שאפילו רשעים שחטאו והרבו‬ ‫מהתורה לעשות תשובה‪ ,‬יש מצוה מדברי נביאים לעשות‬ ‫לפשוע‪ ,‬גדולה תשובתם שמגעת עד כסא הכבוד‪.‬‬ ‫תשובה‪ ,‬כדברי הנביא "שוב ישראל עד ה' אלוקיך"‪ ,‬ובטעם שאין‬ ‫יישוב ו' ‪ -‬גם מי שפשע בג' עבירות מתקבלת תשובתו‬ ‫מברכים על מצות התשובה ראה מה שהארכתי בס"ד בחיבורי‬ ‫עוד נראה לפענ"ד ליישב בס"ד שבדוקא לא למדו מפסוק מפורש בתורה שגדולה תשובה שמגעת עד כסא‬ ‫"אשכול יוסף" על המועדים (סימן ז')‪ ,‬והבאתי בזה חמשה עשר‬ ‫תירוצים‪ ,‬עש"ב וצרף לכאן ותרוה צמאונך‪.‬‬ ‫הכבוד‪ ,‬כדי שלא ליתן פתחון פה שהתשובה מתקבלת רק אם לא הרבה לפשוע כל כך‪ ,‬שאז תשובתו מגעת עד‬ ‫יישוב י' ‪ -‬המחזיר בתשובה מעלתו עד כסא הכבוד‬ ‫כסא הכבוד‪ ,‬לכן מביא מדברי הנביא הושע שהוכיח את ישראל אחרי חורבן בית המקדש‪ ,‬שהרבו לחטוא‬ ‫עוד נראה לענ"ד ליישב דבמה שלמדו חז"ל שגדולה תשובה‬ ‫ולפשוע ועברו על ג' העבירות החמורות‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬גלוי עריות‪ ,‬ושפיכות דמים‪ ,‬כמו שדרשו רבותינו במסכת‬ ‫שמגעת עד כסא הכבוד מהכתוב בהושע "שובה ישראל אל ה'"‪,‬‬ ‫יומא (ט‪ ,):‬והנה למרות כל פשעיהם וחטאתם הגדולים‪ ,‬והגם שגרמו לחורבן בית המקדש‪ ,‬בכל זאת קורא אותם‬ ‫באו ללמד שלא רק מי שעושה תשובה בעצמו גדולה מעלתו‬ ‫הנביא לשוב אל ה' ותגדל תשובתם ומעלתם עד כסא הכבוד‪ .‬והבן כי זה נפלא‪.‬‬ ‫ותשובתו שמגעת עד כסא הכבוד‪ ,‬אלא גם מי שהוא מחזיר‬ ‫יישוב ז' ‪ -‬אפילו חזר מתשובתו וחטא ושב תגדל תשובתו עד כסא הכבוד‬ ‫בתשובה לאחרים‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה המחזיר בתשובה לרבים‪,‬‬ ‫עוד נראה לפענ"ד ליישב דהנה אם היה למד מן הכתוב "ושבת עד ה' אלוקיך" שהוא לשון הווה ומשמעותו‬ ‫גדולה מעלתו עד כסא הכבוד‪ ,‬ודבר זה יותר יש במשמע מהפסוק‬ ‫באדם ששב ועומד בתשובתו‪ ,‬היה מקום לומר שרק מי שעשה תשובה ולעולם לא חטא עוד תגדל מעלת‬ ‫"שובה ישראל" שהנביא קורא לכל ישראל לשוב‪ ,‬ויש במשמע‬ ‫תשובתו עד כסא הכבוד‪ ,‬וכעין יסוד דבריו המפורסמים של רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ב ה"ב)‪ ,‬שכתב‪:‬‬ ‫שכל אחד יעורר את רעהו לתשובה‪ ,‬משא"כ מהכתוב "ושבת עד‬ ‫ומה היא התשובה‪ ,‬שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע‬ ‫ה' אלוקיך" שהוא לשון של יחיד המתעסק בתשובה‪.‬‬ ‫דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה'"‪ ,‬וכן יתנחם על שעבר שנא' "כי אחרי שובי נחמתי"‪ ,‬ויעיד עליו יודע‬ ‫לאור האמור התיישב לי בס"ד מה שהוקשה לי מאד‪ ,‬ימים רבים‪,‬‬ ‫תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנא' "ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו"‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ולכן למדו חז"ל‬ ‫במ"ש רבותינו בברכות (לד‪ ,):‬אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי‬ ‫שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד דוקא מדברי הנביא הושע שאומר בלשון "שובה ישראל אל ה'" שיש‬ ‫יוחנן‪ :‬כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה‪ ,‬אבל‬ ‫במשמעותו לשון עתיד‪ ,‬שהנביא קורא לישראל לשוב‪ ,‬ולכן אף אם ישובו בתשובה ויחזרו ויחטאו‪ ,‬עדיין תצא‬ ‫צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך‪ .‬ורבי אבהו אמר‪:‬‬ ‫אליהם הקריאה שובה ישראל אל ה'‪ ,‬שאע"פ ששב בתשובה וחטא עדיין תגדל מעלתו אם ישוב בתשובה‪.‬‬ ‫יישוב ח' ‪ -‬להורות שאפי' בניו רשעים מתקבלת תשובתו‬ ‫מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין‪ ,‬שנא'‬ ‫עי"ל דהנה הפסוק כאן בתורה איירי במי שגם בניו שבים עימו בתשובה‪ ,‬שנא' "אתה ובניך"‪ ,‬משא"כ הנביא‬ ‫"שלום שלום לרחוק ולקרוב"‪ ,‬לרחוק ברישא והדר לקרוב‪ .‬ורבי‬ ‫הושע מדבר לישראל ולכל יחיד ויחיד שעושה תשובה‪ ,‬שתשובתו מתקבלת עד כסא הכבוד‪ .‬ולכן מי שחלילה‬ ‫יוחנן אמר לך‪ :‬מאי רחוק‪ ,‬שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא‪.‬‬ ‫כבר בניו סרו מן הדרך‪ ,‬אל לו ליפול ברוחו דהנה מה תועיל לו התשובה אחרי שבניו חטאו והוא כבר אינו יכול‬ ‫ומאי קרוב‪ ,‬שהיה קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא‪.‬‬ ‫להשיבם בתשובה‪ ,‬דלא עליך המלאכה לגמור ואי אתה בן חורין להיפטר ממנה‪ ,‬ועיקר תשובתו כדברי רבינו‬ ‫והרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ד) פסק כרבי אבהו‪ ,‬וז"ל‪ :‬אל‬ ‫הרמב"ן בפרשתן‪ :‬שתשוב אל ה' בכל לבבך ובכל נפשך ותקבל עליך ועל בניך לדורותם לעשות ככל אשר אנכי‬ ‫ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני‬ ‫מצוך היום‪ ,‬עכ"ל‪ .‬ובכח הקבלה שמקבל האדם על עצמו תשובה גמורה‪ ,‬ומגלה דעתו שמקבל התשובה על‬ ‫העוונות והחטאות שעשה‪ ,‬אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא‬ ‫עצמו ועל זרעו‪ ,‬בזה משפיע כח תשובה על זרעו וזרע זרעו עד עולם‪ ,‬שמכל זה ישובו עתה בתשובה או בחלוף‬ ‫לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם‪ ,‬ולא עוד אלא ששכרו הרבה‬ ‫הדורות‪ ,‬וסוף דבר שהכל ישובו לצור מחצבתם‪ ,‬ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה‪ ,‬שעתידים כל ישראל‬ ‫שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו‪ ,‬אמרו חכמים‬ ‫לעשות תשובה‪ ,‬כמבואר להלן‪.‬‬ ‫מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו‪,‬‬ ‫יישוב ט' ‪ -‬הבטחת התורה שסוף ישראל לעשות תשובה‬ ‫כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן‬ ‫עי"ל בס"ד עפמ"ש רבינו הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ה)‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין‬ ‫כובשים יצרם יותר מהם‪ ,‬ע"כ‪ .‬וצע"ג איך יתכן שתגדל מעלת‬ ‫י שראל נגאלין אלא בתשובה‪ ,‬וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין‬ ‫בעלי תשובה יותר ממי שלא חטא כלל ועמד בצדקותו וקדושתו?‬ ‫שנאמר והיה כי יבאו עליך כל הדברים וגו' "ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו‪ ,‬ושב ה' אלהיך את שבותך‬ ‫עוד צ"ע במ"ש במסכת סוכה (נג‪ ).‬במה שהיו אומרים התנאים‬ ‫ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה"‪ .‬והיינו כדברי רבי יהושע במסכת סנהדרין (צז‪,):‬‬ ‫בשמחת בית השואבה בבהמ"ק‪ ,‬יש מהן אומרים אשרי ילדותנו‬ ‫שאין ישראל נגאלין אלא בתשובה‪ ,‬ואם אין עושין תשובה הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן‪,‬‬ ‫שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬ויש מהן‬ ‫אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה‪ ,‬אלו‬ ‫וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב‪ .‬ומבואר ברמב"ם שפסוק זה "ושבת עד ה' אלהיך" אינו ציווי‪ ,‬אלא‬ ‫ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא‪ ,‬ומי שחטא ישוב וימחול לו‪.‬‬ ‫הבטחה שסופן של ישראל לשוב‪ .‬ולפי"ז לק"מ דמטעם זה לא הביאה הגמ' את הפסוק בתורה‪ ,‬אלא רק מקרא‬ ‫המחבר‪:‬כלל‪.‬‬ ‫שיעורימי שלא חטא‬ ‫מעלתו של‬‫האזנה ל‬ ‫ומבואר מזה ל‬ ‫שלכו"ע גדלה‬ ‫דהושע שפונה ומבקש ומפציר בישראל לעשות תשובה‪ .‬וכן דקדקו הנושאי כלים שם וביארו שלכך לא מנה‬ ‫הרמב"ם מצות עשה לתשובה‪ ,‬וכתב‪ :‬מצות עשה אחת‪ ,‬והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה‪ .‬ומשמע‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫ואשר על כן נראה ליישב בס"ד‪ ,‬שכל מה שאמרו‪ :‬מקום שבעלי‬ ‫תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין‪ ,‬כל זה דוקא בצדיק‬ ‫שלדעתו עיקר המצוה הוא הוידוי‪ .‬ובזה ניחא הטעם שאין מברכים על מצות התשובה‪ .‬אולם דעת הרמב"ן‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫המשך התירוצים‪ :‬ואיך יתכן שבעלי תשובה מעלתן יותר מצדיקים שלא חטאו?‬ ‫לאור האמור התיישב לי בס"ד מה שהוקשה לי מאד‪ ,‬ימים רבים‪ ,‬במ"ש רבותינו בברכות (לד‪ ,):‬אמר רבי חייא בר אבא‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫אמר רבי יוחנן‪ :‬כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה‪ ,‬אבל צדיקים גמורים עין לא ראתה אלהים זולתך‪.‬‬ ‫היכן מצינו שאדם יוצא להורג על סילוק שכינה בישראל?‬ ‫ורבי אבהו אמר‪ :‬מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין‪ ,‬שנא' "שלום שלום לרחוק ולקרוב"‪,‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫לרחוק ברישא והדר לקרוב‪ .‬ורבי יוחנן אמר לך‪ :‬מאי רחוק‪ ,‬שהיה רחוק מדבר עבירה מעיקרא‪ .‬ומאי קרוב‪ ,‬שהיה‬ ‫הרוצח אדם‪ ,‬מתחייב מיתה לא על הריגת הגוף‪ ,‬דאדרבה בזה טובה גדולה עשה עם‬ ‫קרוב לדבר עבירה ונתרחק ממנו השתא‪ .‬והרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ד) פסק כרבי אבהו‪ ,‬וז"ל‪ :‬אל ידמה אדם‬ ‫הנרצח שהוציא נשמתו מ בית האסורים לעלות אל אביה שבשמים‪ ,‬אלא מתחייב‬ ‫מיתה על סילוק השכינה‪ ,‬כי הנשמה יורדת לעולם להשכין שכינה בתחתונים על ידי‬ ‫בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה‪ ,‬אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא‬ ‫שמקיימת מצוות התורה ועובדת את הבורא יתברך ויתעלה שמו‪.‬‬ ‫לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם‪ ,‬ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו‪,‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו‪ ,‬כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו‬ ‫רבינו האריז"ל בספר ליקוטי תורה למהרח"ו (פרשת בראשית) מקשה מדוע מענישים‬ ‫שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם‪ ,‬ע"כ‪ .‬וצע"ג איך יתכן שתגדל מעלת בעלי תשובה יותר ממי‬ ‫את הרוצח על הרע וההיזק שעשה לנפש הנרצח‪ ,‬והלא אדרבה אם עשה ניזק לגוף‬ ‫שלא חטא כלל ועמד בצדקותו וקדושתו? עוד צ"ע במ"ש במסכת סוכה (נג‪ ).‬במה שהיו אומרים התנאים בשמחת‬ ‫החומרי‪ ,‬לנפש טובה גדולה עשה‪ ,‬שהוציאה מבית האסורים‪ ,‬כי הנשמה חלק אלוה‬ ‫ממעל‪ ,‬והיא מתאוה תמיד לעלות אל בית אביה‪ .‬והנשמה על כורחה אסורה בגוף‬ ‫בית השואבה בבהמ"ק‪ ,‬יש מהן אומרים אשרי ילדות נו שלא ביישה את זקנותנו אלו חסידים ואנשי מעשה‪ ,‬ויש מהן‬ ‫החומרי‪ ,‬וא"כ לכאו' ראוי היה הרוצח לשכר ולא לעונש? ומתרץ שהנפש היורדת‬ ‫אומרים אשרי זקנותנו שכפרה את ילדותנו אלו בעלי תשובה‪ ,‬אלו ואלו אומרים אשרי מי שלא חטא‪ ,‬ומי שחטא‬ ‫לעוה"ז לגוף האדם‪ ,‬דומה לשכינה היורדת לשכון בתחתונים‪ .‬ושכינה בתחתונים צורך‬ ‫ישוב וימחול לו‪ .‬ומבואר מזה שלכו"ע גדלה מעלתו של מי שלא חטא כלל‪.‬‬ ‫גבוה הוא‪ ,‬כי שכינת עוזו מתאוות לשכון כבוד בארצנו‪ .‬וידוע כי העובד עבודה זרה‬ ‫גורם שתסתלק שכינה מישראל‪ ,‬וישאר העוה"ז כגוף המת‪ .‬כן עוון הרוצח לפי שהוא‬ ‫ואשר על כן נראה ליישב בס"ד‪ ,‬שכל מה שאמרו‪ :‬מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין‪ ,‬כל זה‬ ‫גורם שתסתלק השכינה למעלה מהעוה"ז‪ ,‬וכמו שמסלק השכינה ראוי לעונש‪ ,‬כן‬ ‫דוקא בצדיק גמור שאין לו חלק בתשובה‪ ,‬כלומר שלא משיב רבים מעוון‪ ,‬אבל צדיק שמשיב רבים מעוון תגדל‬ ‫המסלק נפש האדם‪ ,‬שהוא חלק אלוה ממעל‪ ,‬ראוי לעונש‪ .‬ע"כ‪ .‬ומתוך זה יש ללמוד‬ ‫מעלתו גבוה מעל גבוה עד כסא הכבוד אף יותר מבעלי תשובה‪ ,‬כי יש לו חלק גם בתשובה שלהם שעושים בזכותו‪,‬‬ ‫חומר הדברים שבהם אמרו חז"ל שהעושה אותם גורם לשכינה שתסתלק מישראל‪,‬‬ ‫ואולם רוצח שאני שהוא מסלק השכינה במעשה ובידיים‪.‬‬ ‫נוסף על מעלתו שלא חטא כלל‪ .‬ולאור האמור ניחא ג"כ מה שמבואר במסכת תענית (טז‪ ):‬שש"ץ צריך שיהיה פרקו‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫נאה שלא יצא עליו שם רע אפי' בילדותו‪ ,‬וכן פסקו הטור ושו"ע (או"ח סי' נ"ד ס"ד)‪ ,‬וצ"ע כיון שמעלתן של בעלי תשובה‬ ‫גדולה ואפילו צדיקים גמורים אין עומדים במקומם‪ ,‬מדוע לא יעלה ש"ץ‪ ,‬והלא אדרבה ראוי הוא יותר? ברם לאור‬ ‫היכן מצינו שמלאך המות מלמד תורה לישראל?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫האמור ניחא דאדרבה מעלת הצדיק שמשיב רבים מעוון גדלה מעלתו יותר‪ ,‬והוא הראוי להיות ש"ץ להיות סנגורן‬ ‫יצר הטוב ויצר הרע ששמעו דברי תורתו של החכם במשך כל ימי חייו על ידי שמשכם‬ ‫של ישראל‪.‬‬ ‫לבהמ"ד הם מזכירים לו לעת"ל כל מה ששכח‪.‬‬ ‫יישוב י"א ‪ -‬הנביא קורא בחביבותו לישראל דוקא‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫עוד נראה לפענ"ד שהגמרא בדוקא נקטה את הפסוק בהושע לפי שבו רואים ח ביבותם של ישראל‪ ,‬שהנביא פונה אל‬ ‫מעבר יבוק (שפתי רננות פרק כ"ו) כתב בשם רבו הרמ"ע מפאנו זצ"ל‪ ,‬שיצר הטוב‬ ‫עם ישראל דוקא‪ ,‬באומרו‪" :‬שובה ישראל עד ה' אלוקיך"‪ ,‬ויש כאן רמז למה שכתבו כמה מהפוסקים שדוקא‬ ‫ויצר הרע ששמעו דברי תורתו כל ימי חייו ונתקדשו על ידו‪ ,‬ע"י שמשכם לבהמ"ד‪ ,‬הם‬ ‫בישראל מועיל ומתקבלת התשובה‪ ,‬משא"כ בעכו"ם‪ .‬כמ"ש הרמ"ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות (מאמר חקור דין פרק‬ ‫מזכירים לאדם לעת"ל כל מה ששכח‪ .‬ובמדרש (ילקו"ש משלי י' רמז תתקמ"ה) איתא‬ ‫עה"פ "'לא ירעיב ה' נפש צדיק" זה ת"ח‪ ,‬כל זמן שמתעסק בתורה בחיים ונעלם ממנו‬ ‫י"א)‪ ,‬וכ"כ בשו"ת גנזי יוסף (סי' י"ח‪ ,‬ובהשמטות סעיף ל"א) שלא מועיל לעכו"ם תשובה ממעשיהם הרעים‪ ,‬שהרי התשובה‬ ‫פרק אחד או דבר אחד מלימודו‪ ,‬אינו נפטר מן העולם עד שמלאכי השרת באים בשעת‬ ‫היא מצות עשה‪ ,‬ובעכו"ם אין מצוה‪ .‬דבתנחומא (האזינו אות ד') איתא‪ ,‬כתוב (במדבר ו') ישא ה' פניו אליך‪ ,‬וכתוב (דברים י')‬ ‫פטי רתו וסודרין לפניו שלא יהא לו לעתיד לבוא בושת פנים לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫אשר לא ישא פנים‪ ,‬אלא עושה תשובה נושא לו פנים‪ ,‬יכול לכל ת"ל אליך‪ ,‬ולא לאומה מעכו"ם‪ .‬שנא' (ירמיה ד') כבסי‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מרעה לבך ירושלים למען תושעי‪ .‬משמע דלא מועיל תשובה בעכו"ם‪ .‬וראה מה שהארכתי בזה בחיבורי "כרם יוסף"‬ ‫מי מניח תפילין ואפילו הם מהודרות ביותר אינו רשאי לברך עליהם?‬ ‫עמ"ס מגילה (דף כח‪ .‬בעניין ברכת שחלק מכבודו על מלך עכו"ם)‪ ,‬ובתוספת נופך בחיבורי "אשכול יוסף" מועדים (סימן כ"ט בהערה)‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מנודה‪ ,‬למעשה מניח תפילין ואינו מברך עליהם‪.‬‬ ‫עוד יש להוסיף בזה שהנביא קורא לישראל‪ ,‬להורות שעליהם יש תביעה בייחוד לשוב בתשובה‪ ,‬וכעין מה שמצינו‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫בגמ' ר"ה (ח‪ ,):‬שישראל נכנסים לדין תחילה‪ ,‬כמו שדרשו שם עה"פ (תהלים פ"א ה') "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי‬ ‫בגמ' מסכת מועד קטן (טו‪ ).‬אמרו‪ :‬מנודה מהו בתפילין? תיק"ו‪ .‬ובבית יוסף (או"ח סי'‬ ‫יעקב"‪ ,‬אין לי אלא לישראל‪ ,‬לאומות העולם מניין? תלמוד לומר "משפט לאלהי יעקב"‪ ,‬אם כן מה תלמוד לומר כי‬ ‫ל"ח) הביא מדברי בעל העיטור (הל' תפילין ח"ז ס"א ע"ד) שפסק שמנודה אסור‬ ‫חק לישראל? מלמד שישראל נכנסין תחילה לדין תחילה‪ ,‬כדאמר רב חסדא‪ :‬מלך וציבור‪ ,‬מלך נכנס תחילה לדין‪,‬‬ ‫בהנחת תפילין‪ .‬וכן פסק השו"ע (שם בסופו סעיף י"ג) שמנודה אסור להניח תפילין‪.‬‬ ‫אולם הש"ך (יו"ד סי' של"ד ס"ק י"ב) כתב שהסכמת רוב הפוסקים שהמנודה חייב‬ ‫שנא' "משפט עבדו ומשפט עמו"‪ .‬מאי טעמא? מקמי דליפוש חרון אף‪ .‬וכתב רבי יהונתן אייבשיץ בספרו יערות‬ ‫בהנחת תפילין‪ .‬ובחי' עולת תמיד או"ח הניח בצ"ע מדוע השו"ע ביו"ד לא כתב‬ ‫דבש ח"ב דרוש ה' שבכל שנה ושנה בר"ה שהוא יום בריאת האדם‪ ,‬מתחדש הקטרוג של מה אנוש כי תזכרנו‪ ,‬והוא‬ ‫שמנודה אסור בהנחת תפילין‪ .‬ואכמ"ל וראה בספר הלכה ברורה ודו"ק‪.‬‬ ‫מיוחד לישראל שהם תכלית האדם‪.‬‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫מרן הגאון הגדול מזקני חכמי‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫הדור בנש"ק הגאון המופלא‬ ‫ניסים‬ ‫רבי בן ציון מוצפי‬ ‫הי"ומניח תפילין‬ ‫אינו‬ ‫אהרןומנודה‬ ‫ניסים הי"ו‬ ‫דאזלינן בוכזהמרלחומרא‬ ‫גדעוןשי"א‬ ‫והנה הטור ביו"דכמר‬ ‫שם‪ ,‬הביא‬ ‫שליט"א ראש ישיבת "בני‬ ‫כיון שלא נפשט ספק זה בגמרא‪ ,‬וכתב שהרי"ף והרא"ש פסקו לקולא ומניח תפילין‪.‬‬ ‫אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר‬ ‫ציון" מקבל מידי המחבר בעל‬ ‫וכתב הגר"א באו"ח שם שכן פוסק ג"כ הראב"ד‪ ,‬ושכן נראה מדברי השו"ע ביו"ד‪,‬‬ ‫שמחותוכן דקדק מדבריו‬ ‫וכט"ס‬ ‫ושובע‬ ‫אפילו בברכה‪,‬‬ ‫מעליא‬ ‫תפילין‬ ‫ונהורא‬ ‫שמניח‬ ‫איתנאמדבריו‬ ‫בריאותונראה‬ ‫וכמו שפסק שם הש"ך‪.‬‬ ‫ה"כרם יוסף" הגאון ר' יוסף‬ ‫חי סימן טוב שליט"א את‬ ‫שכן עיקר‬‫הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים הי"ו‬ ‫ים‬ ‫החי‬ ‫הכף‬ ‫וכתב‬ ‫ברכה‪,‬‬ ‫בלא‬ ‫שיניח‬ ‫כתב‬ ‫מגדים‬ ‫בכלל הפרי‬ ‫המשנ"ב שם‪ ,‬אולם‬ ‫להלכה‪ ,‬שיניח תפילין בלא ברכה‪ ,‬ושכן משמע מדברי השו"ע ביו"ד שמנודה חייב‬ ‫ספרו "גלילי זהב"‬ ‫מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים‪:‬‬ ‫למאורעות‬ ‫אספקלריא‬ ‫בהנחת תפילין כנ"ל‪ .‬וראה מה שהאריך בזה בספר הלכה ברורה שם‪.‬‬ ‫בת גורג'יה ע"ה‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה‬ ‫התקופה‪.‬‬ ‫מרן שליט"א הודה לו מקרב‬ ‫ניסים בן נוריה‪ ,‬שרה בת נוריה‪ ,‬ניסים מועלם בן סלימה‪ :‬ז"ל‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫לב בחביבות גדולה על ספרו‬ ‫מיכאל בן חדוה ז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‪ ,‬ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ובירכו שיזכה לעשות חיל עוד‬ ‫חייב לתובע מיליון ‪ ,₪‬ועל ידי שיתן לו פרוטה‪ ,‬שוב לא יוכל הלה לתובעו?‬ ‫ועוד ולענג אלפי ישראל‬ ‫"עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר"‬ ‫בתורתו שבכתב ושבעל פה‪.‬‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫חייב לגרושתו מיליון דולר בכתובתה‪ ,‬אם ישוב ויקדשה בפרוטה‪ ,‬אינו פורע לה‬ ‫כתובתה‪ ,‬לפי שכל המקדש על דעת כתובתה ראשונה קידש‪ ,‬ויפרענו בכתובתה רק‬ ‫אם וכאשר יגרשה או ימות‪.‬‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫כתובות דף צ ע"א‪.‬‬