בואי כלה · Boi Kallah — ניצבים וילך (2026-08-31)

כג' אלול תשפ"ו בס"ד
נצבים וילך ()474
קללה ,הרי ההימנעות מתשובה מביאה מות ,על כן נצבים
ספר "מעינה של תורה" "ובחרת בחיים" ַשלִ כֵם אֶ ל אֶ ֶרץ אֲחֶ ֶרת כַיוֹם הַ זֶה (כט.כז)
וַ י ְׁ
נראה הכוונה בהמילין כיום הזה ,שמשה רבינו רצה
וילך לומר להם דהכל תלוי בתשובה ,ואם יעשו תשובה מיד
וַ יֹאמֶ ר ֲאלֵהֶ ם בֶ ן מֵ ָאה וְׁ עֶ ְׁש ִרים שָ נָה ָאנֹ כִ י הַ יוֹם (לא.ב) הן נגאלין ,וכאמרם ז"ל (סנהדרין צח ):היום קאתי משיח
פירש רש"י היום מלאו ימי ושנותי ,ביום זה נולדתי ביום היום אם בקולו תשמעו .וזה שאמר ,וישליכם אל ארץ
זה אמות .מנהג עם ישראל קדושים לומר "צדקתך" אחרת כיום הזה ,משום שהיו מתנהגים כיום הזה,
במנחה של שבת .טעם הדבר פירש הרב שר שלום גאון, וההשלכה תימשך לכל הזמן שיתנהגו כיום הזה ,אבל
דכיון שנפטר משה רבינו באותה שעה ,אנו מצדיקים את ביום שישובו ויתנהגו ביותר טוב מיום הזה ,מיד יחזרו.
הדין .תמהו עליו הראשונים נאמר כאן בפסוק "בֶ ן מֵ ָאה כתב סופר
וְׁ עֶ ְׁש ִרים שָ נָה ָאנֹ כִ י הַ יוֹם" ,דרשו חז"ל ביום זה נולדתי
ביום זה אמות .נמצא שכתב פסוק זה ביום שנפטר ולפי וְׁ הָ יָה כִ י ָיבֹאּו עָ לֶיָך כָל הַ ְׁדבָ ִרים הָ אֵ לֶה…וְׁ שַ בְׁ תָ עַ ד ה'
דברי הרב שר שלום שנפטר בשבת יוצא שכתב משה אֱלוקיָך וְׁ שָ מַ עְׁ תָ בְׁ קֹ ל ֹו…וְׁ שָ ב ה' אֱלוקיָך אֶ ת ְׁשבּותְׁ ָך
בשבת ,היתכן? עוד הקשה המרדכי .כתוב במדרש, וְׁ ִרחֲמֶ ָך (ל.א.ג)
באותו יום שמת משה ,כתב יג' ספרי תורה ,י"ב ספרים משל נפלא אמר על כך רבי יוסף צבי דושינסקי :כאשר
חילק לי"ב השבטים ואחד גנזו .ואם פטירתו היתה רופא מגיע לטפל בחולה מסוכן ,אזי הוא מזריק לגופו
בשבת איך כתב בשבת?! אלא ביארו טעם אחר לאמירת תרופה באמצעות מחט חדה ,ובעת שהוא דוקר את
"צדקתך" ,כי מנחה של שבת היא שעה הסמוכה לזמן החולה במחט ,הוא מביט בו :אם הרגיש החולה
שהרשעים חוזרים לגיהנם ,ומצדיקים אנו את דינו של בדקירה ,הרי זה סימן טוב ,כי זו הוכחה שיש עדיין חיים
ספר "אוצרות התורה" הקב"ה. בגופו ,ויש תקוה שיתרפא .אולם אם חלילה החולה כבר
אינו מרגיש כאשר דוקרים את גופו ,הרי מכך לומד
הרופא שמצבו חמור וסיכוייו להתרפא קטנים .כך
הַ ְׁקהֵ ל אֶ ת הָ עָ ם הָ ֲאנ ִָשים וְׁ הַ נ ִָשים וְׁ הַ ּטַ ף (לא .יב)
בחולי הגוף ,וכך בחולי הנפש :אדם שהתרחק מדרך
במסכת חגיגה (ג) מסופר שבאו להקביל פני ר' יהושע
התורה ,כאשר באה עליו צרה הוא מרגיש שיד ה' עשתה
בפקיעין ,שאלם רבי יהושע מה חידשו בבית המדרש,
זאת ,אזי יוכל להתרפא מנגעי עוונותיו .וזו כוונת
אמרו לו את הדרשה :טף למה באין ,כדי ליתן שכר
הפסוקים לפנינו :אם כאשר "יבואו עליך כל הדברים
למביאיהם ,אמר להם :מרגלית טובה היתה בידכם
האלה" ,אזי "ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו" ,כי
ובקשתם לאבדה ממני .יתכן לבאר על פי הירושלמי
אז יתברר שיש תקוה לאחריתך ,וממילא "ושב ה'
(יבמות סוף פ"ק) ,המסופר על רבי יהושע ,שהיתה אמו
אלוקיך את שבותך ורחמך" .הוא אשר אמר שלמה
מוליכה עריסתו לבית המקדש ,כדי שיתדבקו אזניו
המלך בשיר השירים (ה ,ב)" :אני ישנה וליבי ער" ,אף
בדברי תורה .לפיכך אמר להם רבי יהושע :ביקשתם
ש'אני ישנה' מן המצוות ,בכל זאת 'ולבי ער' ,ואינני מן
לאבד ממני מרגלית זו המתאימה לבעליה ,שהרי אין
הנדחים לגמרי מלהתקרב אל ה' ,והראיה לכך :שהרי
מתאים ממנו למאמר זו ,כי אמו גם עשתה כן.
ספר "משך חכמה"
"קול דודי דופק" ,אני שומע ומרגיש כי הקב"ה הוא
הדופק ושולח לי יסורים כדי לדכאני ,ולכן יש תקוה
הַ ְׁקהֵ ל אֶ ת הָ עָ ם הָ ֲאנ ִָשים וְׁ הַ נ ִָשים וְׁ הַ ּטַ ףּ....ובְׁ נֵיהֶ ם אֲשֶ ר ספר "ושלל לא יחסר" שאשוב אל ה' בכל לב ונפש!
לא י ְָׁדעּו י ְִׁש ְׁמעּו וְׁ ל ְָׁמדּו לְׁ י ְִׁרָאה אֶ ת ה' אֱלוקיכֶם כָל הַ י ִָמים
(לא.יב.יג)
ְׁראֵ ה נָתַ תִ י לְׁ פָ נֶיָך הַ יוֹם אֶ ת הַ חַ יִ ים וְׁ אֶ ת הַ ּטוֹב וְׁ אֶ ת הַ מָ וֶ ת
נראה לפרש דאיתא (באבות פ"ב) רבי יהושע בן חנניא וְׁ אֶ ת הָ ָרע (ל.טו)
אשרי יולדתו ופירש הרע"ב דאמו גרמה לו להיות חכם, לעיל בפרשת ראה נאמר רק "ברכה וקללה" ולא חיים
כי מיום שנולד לא הוציאה עריסתו מבית המדרש שלא ומות ,לפי שכאן הרי כבר ניתנה מצות תשובה ,ומצוה זו
יכנסו באזניו אלא דברי תורה .ורואין מזה דאף שהוא מטילה על האדם אחריות גדולה יותר מן העבירה גופא,
לא הבין כלל מה ששמע ,מ"מ גרמה קדושת קול התורה משום שיש לו עצה לשוב בתשובה ואיננו עושה כך.
שקלט בקטנותו שכשיגדל יהיה חכם .וכן הכא אמר ההימנעות מתשובה מהווה עבירה חמורה יותר מן
הכתוב ,שיביאו את הטף כדי שיכנסו דברי התורה העבירה גופא (שערי תשובה) ,ואם העבירה עצמה מביאה
באזניהם ,וזה יהיה להם לתועלת לכשיגדלו ,וזה שאמר,
ברעשי רקע ,האתגר הגדול אינו רק לדבר נכון ,אלא גם "ובניהם אשר לא ידעו" שהגם שאין יודעין ומבינים
לדעת להקשיב .כשאדם מקשיב באמת לדברי תורה כלום" ,ישמעו" ישמעו באזניהם את דברי התורה,
ולמסרים של אמונה ,הם יכולים להפוך ל"שירה" "ולמדו ליראה את ד' אלקיכם כל הימים" שזה יועיל
המלקט שמלווה אותו בכל שלבי החיים. ספר להם ליראה את ד' כשיגדלו וכל ימי חייהם.
"מקח טוב"
הלכה :ראש השנה
אוכלים ושותים ושמחים ביום טוב של ראש השנה ,ויש וְׁ ָאנֹ כִ י הַ סְׁ תֵ ר ַאסְׁ תִ יר פָ נַי בַ יוֹם הַ הּוא עַ ל כָל הָ ָרעָ ה אֲשֶ ר
נוהגים לאכול כל אותם פירות שהובאו על השלחן בליל (לא.יח)
ראש השנה לסימן טוב .ואין מתענים בראש השנה ,ולא מובא בשם רבינו הגר"א :ידוע שהאומה הישראלית עם
בשבת שובה .ומכל מקום לא ירבו באכילה ושתיה יותר קדוש ה' ,כשיד ה' נוגעת בהם ח"ו ,הקול קול יעקב,
מדאי ,למען לא יקלו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם, בתפילה יכולים לשבר מחיצות של ברזל המפסיקות
וכמו שאמרו חז"ל :וגילו ברעדה ,במקום גילה שם תהא בינם לבין אביהם שבשמים .אך נרפים הם מלבקש מה',
רעדה .מנהג טוב שלא לישן ביום ראש השנה ,שכן נאמר בחשבם כי "מקרה" הוא על פי סידור הטבעי ולא על צד
בשם הירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה. ההשגחה .זהו שאמר " :וְׁ ָאנֹ כִ י הַ סְׁ תֵ ר ַאסְׁ תִ יר פָ נַי בַ יוֹם
ואם ראשו כבד עליו ,יישן מעט ,אחר חצות היום ,לנוח הַ הּוא" .רצה לומר ,שאסתיר מהם שלא יבינו שעל כן
קימעא ,כדי שיתחזק לעבודת השי"ת. באה להם הצרה הזאת ,על שהסתרתי פני מהם ,ולא
ספר ילקוט יוסף ימים נוראים יבקשו רחמים ,כדי שיקבלו עונשם .כי אלמלא יבינו,
רב רובין זצ"ל "טללי אורות" יבטלו בתפילתם הגזירה.
פתגם :כשם שצריך אדם להאמין בה' ,כך צריך להאמין וְׁ עַ תָ ה כִ תְׁ בּו ָלכֶם אֶ ת הַ ִש ָירה הַ זֹאת (לא.יט)
רבי צדוק הכהן מלובלין בעצמו. היה החפץ חיים זצ"ל אומר :מצוה זו הינה המצוה
חקירה :כלאי בכרם האחרונה בתורה וכמבואר ברמב"ם (ס"ת ה"א) שענינה
האיסור חל על ידי התערובת ,או על ידי הגידול לכתוב את התורה ,ציווי זה מגיע אחרי הפסוק של
ספר "קובץ יסודות וחקירות" בתערובת. "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר
עשה" ללמדנו שיש בכח התורה להגן ולהציל מכל צרה
ויגון ואפילו בדורותינו בהם ההסתר פנים כה גדול ,אור
סיפור :תשובה :ילד שבר בטעות את הכוס של אמו .בתחילה התורה מפיץ אור עצום אשר לאורו נסע ונלך וכמבואר
הסתיר זאת ,אבל הרגיש רע .לבסוף ניגש ,הודה באמת וביקש
סליחה .אמו חיבקה אותו ואמרה" :טעויות קורות ,העיקר שיש בגמ' (סוכה נא) "כי נר מצוה ותורה אור" מה אור מגין
אומץ להודות ולתקן .מאותו יום השתדל להיות זהיר יותר ולומר לעולם אף תורה מגינה לעולם" ובפרט בעת צרה ויגון
את האמת גם כשקשה .הוא גילה שהאמת והיושר נותנים לו שקט כזו בה נמצא עם ישראל ש"מחוץ תשכל חרב ומחדרים
בלב .תשובה אמיתית היא להכיר בטעות ,לבקש סליחה ולשנות אימה" עלינו להחזיק בחזקה במעוז התורה ובה להאיר
סיפור חסידי את המעשים. ספר "לתתך עליון" לעצמנו את החשיכה והעלטה.
שבת שלום
יוצא לאור לרפואה שלימה :בנימין בן אסתר ,יוסף דוד בן ליאל, ,ברוך יואל שמעון
ישראל בן פנינה ,ראובן ישי בן מרצדס ,הדסה אסתר בת רחל בחלא קטי ,פטריק יהודה וַ י ְַׁדבֵ ר מֹ שֶ ה בְׁ ָאזְׁ נֵי כָל ְׁקהַ ל י ְִׁש ָראֵ ל אֶ ת ִדבְׁ ֵרי הַ ִש ָירה
בן גלדיס קאמונה ,אברהם רפאל בן רבקה ,מאיר חיים בן גבי זווירה , ,ויקטוריה
שושנה בת ג'ויס חנה ,רפאל יהודה בן מלכה ,שלמה בן מרים ,אבישי יוסף בן שרה הַ זֹאת עַ ד תֻּמָ ם( .לא.ל)
לאה ,אוריאל נסים בן שלוה ,אלחנן בן חנה אנושקה ,מרים בת עזיזא ,דוד בן מרים,
יעל בת כמונה ,ישראל יצחק בן ציפורה ,עמנואל בן סוזן אזיזה .שלום בית :גיולה חיה
אפשר לומר דבר תורה כזה :מדוע נאמר "בְׁ ָאזְׁ נֵי כָל
בת סופי לבנה ואילן יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג' .זיווג הגון :שרה זסוזן אנדרה בת ְׁקהַ ל" ? הרי בדרך כלל משה מדבר אל העם ,ומדוע כאן
דומיניק רינה ,יוני מאיר משה בן אסתר ,אילן אלי אהרן בן אסתר ,קלואי אורה בת סופי
לבנה ,לולה לאה בת סופי לבנה,לאה בת רבקה ,אלודי רחל מלכה בת חשמה ,יוסף התורה מדגישה שהדברים נאמרו "באוזני" כולם?
גבריאל בן רבקה .הצלחה רבה בכל :נאור דוד בן יעל דינה ,ליטל בת יעל דינה ,לחנה אפשר לומר שהפסוק מלמד אותנו שכדי שהתורה
בת אסתר וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור
עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני .לעילוי נשמת :אלגרין שמחה בת אמילי ,רינה בת רחל תשפיע ,לא מספיק שהיא תיאמר ,צריך שהיא גם
,קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה ,ראובן בן חנינה ,ג'ינט מסעודה בת ג'ולי יעל ,שלמה בן
מחה ,מסעודה בת בלח ,גיא יונה בן לאה,יוסף בן מייכה .מוריס משה בן מרי מרים.
תישמע .יש הבדל בין לשמוע קולות לבין להקשיב
אליהו בן מרים ,ניסים חי הוברט בן ג'ולי ,דוד בן מרים ,פליקס סעידו בן אטו מסעודה. באמת .רגע לפני פרידתו מן העם ,משה מקפיד שכל
אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה ,אברהם בן אליעזר ,מלכה אנרייט מרזוקה ,אנדרה סעיד אחד ישמע באופן אישי את השירה .האחריות על התורה
בן פורטונה מסעודה ,קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה ,אברהם בן אסתר ,ראובן בן
איזא ,יהודה יוסף בן רחל. אינה רק של המנהיגים או של החכמים ,אלא של כל קהל
ישראל .עוד נקודה היא הביטוי "עַ ד תֻּמָ ם" .משה אינו
אומר רק חלק מהשירה או את המסר המרכזי ,אלא מוסר
אותה בשלמות .מכאן ניתן ללמוד שכאשר מעבירים
תורה או מסורת ,אין לבחור רק את החלקים הנוחים לנו;
יש לשאוף לקבל את דבר ה' בשלמותו .בעולם מלא
