gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך תשפ"ו‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪528‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫עליית הרגל‬ ‫אין לו קרקע‬ ‫כתיב (לא‪ ,‬יא) 'בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלקיך‬ ‫איתא בגמ' (פסחים ח'‪ ):‬כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל‪,‬‬ ‫במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל‬ ‫ושאין לו קרקע אינו חייב לעלות לרגל‪.‬‬ ‫באזניהם'‪ .‬איתא בגמ' (חגיגה ג'‪ ).‬אמר רבי תנחום חרש‬ ‫הטורי אבן (חגיגה ב') מדייק ממה ששנינו במשנה שעבדים‬ ‫באזנו אחת פטור מן הראיה שנאמר 'באזניהם'‪.‬‬ ‫שאינם משוחררים פטורים משמע שעבד משוחרר חייב‬ ‫הנה שנינו במשנה (חגיגה ב'‪ ).‬הכל חייבין בראייה חוץ‬ ‫בראייה‪ ,‬וקשה הא אין לו קרקע וסתמא דמילתא אקרקע‬ ‫מחרש שוטה וקטן וטומטום ואנדרוגינוס ונשים ועבדים‬ ‫דארץ ישראל קפיד קרא‪ ,‬ולא משכחת לה שיהיה להם‬ ‫שאינם משוחררים החיגר והסומא והחולה והזקן ומי‬ ‫קרקע בא"י אלא שדה מקנה החוזרת ביובל‪ ,‬וא"כ למ"ד‬ ‫שאינו יכול לעלות ברגליו‪.‬‬ ‫קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ולא קרינן ביה אשר נתת‬ ‫רש"י מפרש שהמשנה מדברת במצות ראית עזרה‪.‬‬ ‫לי א"כ ה"נ לא קרינן ביה ארצך‪ ,‬וא"כ גר ועבד משוחרר‬ ‫תוס' מפרשים שהמשנה מדברת בקרבן ובראית עזרה‪.‬‬ ‫היכי משכחת לה שיהיה חייבים בראייה‪ .‬ומיישב דמשכחת‬ ‫תוס' מביא שהירושלמי כתב שהמשנה היא דוקא בראיית‬ ‫לה קנין הגוף כגון שנשא בת ישראל יורשת נחלה ומתה‬ ‫קרבן אבל בראיית פנים בעזרה הכל חייבין כמו במצות‬ ‫ויורשה וכמ"ד ירושת הבעל דאורייתא דאין חוזרת ביובל‪.‬‬ ‫הקהל שהאנשים והנשים והטף כולם חייבים‪.‬‬ ‫המשנה למלך תמה על הרמב"ם מדוע השמיט דין זה‪.‬‬ ‫הרמב"ם (חגיגה ב' א') כתב נשים ועבדים פטורין מן‬ ‫קרבן‬ ‫מי שעולה לרגל צריך להביא קרבן עמו כשהוא בא לעזרה‪.‬‬ ‫הראייה‪ ,‬וכל האנשים חייבים בראייה חוץ מחרש ואלם‬ ‫הרמב"ם (חגיגה א' א') כתב שמי שבא לעזרה ביום ראשון‬ ‫ושוטה וקטן וסומא וחגר וטמא וערל‪ ,‬וכן הזקן והחולה‬ ‫ולא הביא עולה לא דיו שלא עשה מצות עשה אלא עובר‬ ‫והרך והענוג מאד שאינם יכולים לעלות על רגליהן כל אלו‬ ‫על לא תעשה שנאמר 'לא יראו פני ריקם'‪ ,‬ואינו לוקה על‬ ‫האחד עשר פטורין‪ ,‬ושאר כל האנשים חייבין בראייה‪.‬‬ ‫לאו זה שהרי לא עשה מעשה‪ .‬הלח"מ מפרש דוקא אם לא‬ ‫החרש אף על פי שהוא מדבר אפילו חרש באזנו אחת פטור‬ ‫הביא הקרבן כלל עובר בל"ת אבל הביא הקרבן אח"כ ברגל‬ ‫מן הראייה‪ ,‬וכן הסומא בעינו אחת‪ ,‬או חגר ברגלו אחת‬ ‫כיון דיש לו תשלומין לא עבר על הל"ת‪ .‬ויש לדון האם כדי‬ ‫פטור‪ ,‬האלם אף על פי שהוא שומע פטור‪ ,‬כי כתיב 'בבוא‬ ‫לקיים המצות עשה של עליית הרגל מספיק שהוא מביא‬ ‫כל ישראל לראות'‪ ,‬כשם שהן באין להראות לפני ה' כך הם‬ ‫קרבן אח"כ גם כשהוא ע"י שליח כי הרי כבר היה בעזרה‬ ‫באים לראות הדר קדשו ובית שכינתו‪ ,‬להוציא סומא‬ ‫או דלמא מה שהיה בעזרה בלא קרבן אינו כלום וצריך‬ ‫שאינו רואה‪ ,‬אפילו נסמית עינו אחת שהרי אין ראייתו‬ ‫שיבאו עוד פעם לעזרה עם קרבן‪.‬‬ ‫שלימה‪ ,‬ושם נאמר 'למען ישמעו' להוציא מי שאין לו‬ ‫וכעין זה יש לדון במי שבא לעזרה בלילה שהוא אינו זמן‬ ‫שמיעה גמורה‪' ,‬ולמען ילמדו' להוציא מי שאינו מדבר‪.‬‬ ‫קטן‬ ‫הקרבת קרבן האם צריך שיבא עוד פעם בעצמו עם קרבן‬ ‫שנינו שם איזהו קטן כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של‬ ‫או מספיק שהוא שולח אח"כ את הקרבן ע"י שליח‪.‬‬ ‫אביו ולעלות מירושלים להר הבית דברי בית שמאי ובית‬ ‫הרמב"ם פוסק מי שבא לעזרה בתוך ימי החג אינו חייב‬ ‫הלל אומרים כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות‬ ‫להביא עולה בידו בכל עת שיכנס‪ ,‬שזה שנאמר ולא יראו‬ ‫מירושלים להר הבית‪.‬‬ ‫פני ריקם אינו אלא בעיקר הרגל בלבד שהוא יום ראשון‬ ‫רש"י לשיטתו מפרש הא שקטן שיכול לאחוז בידי אביו‬ ‫או תשלומי ראשון‪ .‬ואם הביא בכל עת שיביא מקבלין‬ ‫חייב לא קאי לדין קרבן אלא רק לראיית פנים בעזרה‪ .‬אבל‬ ‫ממנו ומקריבין אותה לשם עולת ראייה‪ ,‬שהראייה אין לה‬ ‫תוס' לשיטתו מפרשים דצריך גם להביא קרבן‪ .‬וכתוב‬ ‫שיעור‪.‬‬ ‫ברש"י ותוס' שזה מדרבנן משום חינוך‪.‬‬ ‫המנ"ח (ת"צ) כתב אם שלח הקרבן ע"י שליח ולא התראה‬ ‫הרמב"ם שם פוסק כל קטן שיכול לאחוז בידו של אביו‬ ‫פנים לא קיים המצוה דראיית פנים‪ .‬אבל אם שלח הקרבן‬ ‫ולעלות מירושלים להר הבית אביו חייב להעלותו‬ ‫ואח"כ התראה פנים יצא ידי המצוה של עליית הרגל‬ ‫ולהראות בו כדי לחנכו במצות שנאמר 'יראה כל זכורך'‪,‬‬ ‫בקרבן אף על פי שלא היה הקרבן בשעת שנכנס לעזרה‬ ‫ואם היה הקטן חגר או סומא או חרש אפילו באחת אינו‬ ‫ואין צריך להביא עוד בשעת קרבן כשהוא בא בעצמו‬ ‫חייב לחנכו אף על פי שהוא ראוי לרפואה שאילו היה גדול‬ ‫לעזרה‪ ,‬כמו אם הביא קרבן בשעה שנכנס לעזרה דיוכל‬ ‫והוא כך היה פטור‪.‬‬ ‫לבא כל פעם בלא קרבן ה"נ דהו"ל כאלו קיים המצוה של‬ ‫המרומי שדה (חגיגה שם) כתב שמדברי הרמב"ם משמע‬ ‫עליית הרגל ובקרבן אף על פי שלא היה בבת אחת‪.‬‬ ‫שהוא חיוב מן התורה להביא בנו למקדש ולא כמו רש"י‬ ‫מלקות‬ ‫הרמב"ם כתב שהנכנס לעזרה בלא קרבן אינו לוקה משום‬ ‫ותוס' מפרשים שהוא רק מצוה דרבנן‪.‬‬ ‫תשלומים‬ ‫שהוא לאו שאין בו מעשה‪ .‬המנחת חינוך מביא שהשאגת‬ ‫שנינו (חגיגה ט'‪ ).‬מי שלא קיים מצות עלית הרגל ביו"ט‬ ‫אריה (סי' ל"ב) הקשה הא ביאתו לעזרה הוא מעשה‪ ,‬ותירץ‬ ‫הראשון של חג יכול להשלימו בכל הרגל‪ .‬ומאי תשלומין‬ ‫שהאיסור הוא מה שאינו מביא קרבן וזה לא הוי מעשה‪.‬‬ ‫רבי יוחנן אמר תשלומין לראשון‪ ,‬ורבי אושעיא אמר‬ ‫ומשנת חכמים מקשה על זה מהמקריב קרבן בלא מלח‬ ‫תשלומין זה לזה‪ ,‬מאי בינייהו אמר רבי זירא חיגר ביום‬ ‫דלוקין‪ ,‬ולכן הוא תירץ ע"פ דברי הלחם משנה הנ"ל דיכול‬ ‫ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו‪ ,‬רבי יוחנן אמר‬ ‫להביא הקרבן אח"כ ורק כשאינו מביא אח"כ הוא עובר על‬ ‫תשלומין לראשון כיון דלא חזי בראשון לא חזי בשני ורבי‬ ‫הל"ת א"כ הוא בלא מעשה‪.‬‬ ‫אושעיא אמר אע"ג דלא חזי בראשון חזי בשני‪.‬‬ ‫גליון ‪528‬‬ ‫פרשת נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫כתיב (לא‪ ,‬ב) 'ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא וה' אמר‬ ‫אלי לא תעבר את הירדן הזה'‪ ,‬הכתב סופר מבאר ע"פ דברי הרמב"ם בפירוש המשניות מסכת‬ ‫ברכות על המשנה ראב"ע הרי אני כבן שבעים שנה כי מכח היגיעה שיגע תמיד בתורה ונדד שינה‬ ‫נחלש כחו ונתלבנו שערותיו כבן שבעים‪ ,‬וקשה כי הרי בגמ' מבואר שנס אירע לו שנתלבנו‬ ‫שערותיו כבן שבעים‪ ,‬ומתרץ ש בדרך הטבע המתייגע בתורה יוחלש כחו אלא שאמר הכתוב‬ ‫שומר מצוה לא ידע דבר רע וקוי ה' יחליפו כח והתורה נותנת חיים וגבורה‪ ,‬וכשראב"ע היה צריך‬ ‫שילבינו שערותיו ויתראה כזקן הוחזר הטבע למקומו ונתלבנו שערותיו‪.‬‬ ‫ו גם במשה נתקיים קוי ה' יחליפו כח עד יומו האחרון היו כחותיו עמו למען יוכל להנהיג את‬ ‫ישראל בעוז בגבורה כדבעי‪ ,‬וכשהגיע הזמן שיבא יהושע תחתיו אז חזר הטבע למקומה ועזבוהו‬ ‫כחותיו כפי שנות זקנתו‪ ,‬וזה שאמר היום אני מרגיש שאני בן ק"כ שנה אבל עד עכשיו לא הייתי‬ ‫מרגיש כלל שאני זקן‪.‬‬ ‫כתיב (לא‪ ,‬ח) 'ויקרא משה ליהושע כו' ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי‬ ‫כו'‪ ,‬האזנים לתורה תמה מדוע הפסיק משה באמצע המינוי של יהושע לדבר על נתינת התורה‬ ‫לכהנים ולזקנים ובמצות הקהל קודם שגמר המינוי של יהושע‪.‬‬ ‫ומיישב כדי שלא יאמר יהושע שעל מנהיג ישראל לדאוג רק לכבוש את הארץ ולחלקה לפיכך‬ ‫הוסיף תיכף לומר שעליו לדאוג ללימוד התורה וקיום מצותיה היינו שהכהנים הלוים וזקני‬ ‫ישראל ילמדו תמיד את בני ישראל תורה ומצות‪ ,‬שהרי א"א שהמלך יתעסק בזה תמיד בעצמו‪,‬‬ ‫ופעם א' בשמיטה עליו להקהיל את בני ישראל והוא עצמו יקרא את התורה‪.‬‬ ‫כתיב (לא‪ ,‬יב) 'הקהל את העם וכו' וגרך אשר בשעריך וכו'‪ .‬מהרי"ל דיסקין תמה באיזה גר דיבר‬ ‫הכתוב אי גר תושב בוודאי פטור‪ ,‬ואי בגר צדק למה יהיה פטור דהכתוב הוצרך להזהיר‪.‬‬ ‫ומתרץ שגר צדק פטור מעליית הרגל כיון דאין לו קרקע בא"י‪ ,‬לכן פירש הכתוב וגרך אשר בשעריך‬ ‫היינו הגר אשר בכל שנה מותר לישב בכל שעריך ואינו צריך לבוא לירושלים לעליית הרגל‪ ,‬אפי'‬ ‫הכי לשמוע הקהל מחוייב גם הוא לבוא לירושלים‪.‬‬ ‫השפת אמת (אלול שנה תרמד) כתב שהקדמונים כתבו שחודש אלול מרומז בר"ת 'אני לדודי‬ ‫ודודי לי'‪ ,‬כן יש רמז בפסוק 'לו אנחנו' שיש קרי וכתיב לו בו' ולא בא'‪ ,‬דהיינו שהאדם המבטל‬ ‫את עצמו ואמר לא אנחנו אז לו אנחנו‪ .‬כי כלל ישראל צריכין להיות מוכנים בלתי לה' לבדו‪ ,‬וזה‬ ‫אני לדודי שיודעין שאין לנו צורך בעולם רק לעשות רצונו יתברך ולהרבות כבודו בעולם‪ ,‬וכפי‬ ‫מה שמבורר אצלינו כן מתברר למעלה דודי לי‪ ,‬כי התגלות כל מיני הארות מהקב"ה הכל רק‬ ‫בעבורינו‪ .‬וכדכתיב 'את ה' האמרת וה' האמירך' ופירש רש"י לשון תפארת וחשיבות‪ ,‬שבנ"י אין‬ ‫להם דבר חשוב בעולם רק לעשות רצונו יתברך‪ ,‬וכמו כן כביכול אין לפני הקב"ה דבר חביב מכל‬ ‫הברואים כמו חביבות כלל ישראל כדכתיב 'ובך בחר ה' כו' לעם סגולה כו'‪.‬‬ ‫והנה בר"ה מתחדש הבריאה וצריכין כלל ישראל מקודם להכין עצמם אליו יתברך‪ ,‬דכתיב 'עיני‬ ‫ה' בה מראשית השנה כו'‪ ,‬ראשית השנה הוא תשרי‪ ,‬ואחרית שנה הוא אלול‪ .‬ויתכן לומר כי‬ ‫אחרית הוא התכלית‪ ,‬כי גלוי לפני הקב"ה שבני ישראל שבים אליו ית"ש בסוף השנה‪ ,‬וזמן‬ ‫התעוררות התשובה בסוף השנה הוא תכלית הנרצה מכל מעשי השנה‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪ madaneishabbos@gmail.com‬או להתקשר למספר ‪00447393019369‬‬