gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בינת המשפט · Binas Hamishpat — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בינת המשפט · Binas Hamishpat

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בינת המשפט · Binas Hamishpat — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גליון תרצו‪ ,‬פרשת נצבים ‪ -‬וילך‪ ,‬תשפ"ו מאת‪ :‬יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ‬ ‫להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוני‪y.b.daskal@ybdaskal.com :‬‬ ‫טל‪052-7611435 :‬‬ ‫להתחלק ביניהם לשעות תורנות בכל יום‪ ,‬והנה זה דבר ברור שבימים‬ ‫שאלות ותשובות קצרות‬ ‫שאין לימודים אין תורנות‪ .‬רק השאלה בנידון דידן היא‪ ,‬כיון שיש‬ ‫ובו יבואר‪ :‬א‪ .‬תורנות במוסד לימודים‪ ,‬שביום אחד לא היה צורך‬ ‫לימודים וקרה דבר אקראי‪ ,‬ועל זה לא עשו תנאי‪ ,‬האם אמרינן שגם‬ ‫בתורנות מי הרויח‪ .‬ב‪ .‬אלמנה שהניחה המחאות של לווים‬ ‫בדבר אקראי נחשב כמו שאין לימודים‪ ,‬או זה שהיה צריך להיות‬ ‫משנים רבות‪ ,‬האם אפשר גלבות אותם‪ .‬ג‪ .‬תשלום מעלית שבת‪,‬‬ ‫הרויח‪.‬‬ ‫למי שלא משתמש בה‪ .‬ד‪ .‬מי משלם הדברה של הבנין‪ ,‬המשכיר‬ ‫ולעניות דעתי‪ ,‬יש כאן אומדנא דמוכח‪ ,‬שאם היו עושים הסכם‬ ‫או השוכר‪ .‬ה‪ .‬ביטול השכרה בגלל נהיגה לא טובה‪ .‬ו‪ .‬תשלום‬ ‫ביניהם‪ ,‬אין ספק שהיו מקבלים על עצמם שגם ביום אקראי שלא היו‬ ‫עבור נזק עקיף של הפסד מס שלילי‪ .‬ז‪ .‬האם המזיק צריך לשלם‬ ‫לימודים‪ ,‬אין נחשב תורנות‪ ,‬כי כך הוא ההוגן בדבר‪ .‬לכן גם אם לא‬ ‫דמי הובלה של החפץ שניזק‪.‬‬ ‫עשו בפירוש תנאי‪ ,‬יש כאן אומדנא דמוכח שעל דעת כן נכנסו‬ ‫לתורנות‪ ,‬שביום שלא יהיו לימודים‪ ,‬אפילו בדרך אקראי‪ ,‬לא יהיה‬ ‫א‬ ‫נחשב התורנות‪ .‬כך נראה לי מסברא‪ ,‬ולא מצאתי מקור לסברא זו‪,‬‬ ‫תורנות במוסד לימודים‪ ,‬שביום אחד לא היה צורך‬ ‫אבל נראה לי פשוט‪.‬‬ ‫בתורנות מי הרויח‬ ‫העולה מזה‪ :‬רבני מוסד שקיבלו על עצמם תורנות בשעות שאין‬ ‫הנידון‬ ‫מדריך קבוע‪ ,‬וביום מסוים לא היה צורך בתורנות מחמת אירוע‬ ‫אני עובד במוסד ילדים של חינוך מיוחד‪ .‬בין השעות שבע לשמונה‬ ‫אקראי‪ ,‬כגון שהילדים יצאו לטיול מוקדם‪ ,‬אין יום זה נחשב‬ ‫בבוקר אין מדריך קבוע‪ ,‬כיון שהצוות שישן בלילה הולך בשבע‬ ‫לתורנות‪ .‬שאומדנא דמוכח היא שעל דעת כן קיבלו על עצמם את‬ ‫בבוקר‪ ,‬והצוות החדש מגיע לאחר השעה שמונה‪ .‬לכן יש תורנות‬ ‫התורנות‪ ,‬שביום שאין צורך בפועל בתורנות‪ ,‬אפילו בדרך אקראי‪,‬‬ ‫חובה בין רבני המוסד‪ ,‬בכל יום בא אחר‪ ,‬וזו ממש התחייבות‬ ‫לא ייחשב כיום תורנות‪.‬‬ ‫להנהלה‪ .‬יום אחד ארגון "עזר מציון" לקח את הילדים מוקדם לטיול‪,‬‬ ‫ב‬ ‫לכן לא היה צריך מדריך בשעה הזאת‪ ,‬ולא הייתי צריך לבוא‪ .‬נפשי‬ ‫בשאלתי‪ ,‬האם הרווחתי שנעשית מלאכתי על ידי אחרים‪ ,‬כמו שוכר‬ ‫שאלות על אלמנה שהניחה צ'קים לא פרועים‬ ‫פועל להשקות שדהו ובא מטר שהפועל הרויח‪ ,‬או שאינו דומה לזה"‪.‬‬ ‫הנידון‬ ‫תשובה‬ ‫"רציתי לשאול אודות מעשה שהיה‪ :‬אם שנפטרה והשאירה אחריה‬ ‫אם היה יום שלא היה צריך תורנות‪ ,‬זה נחשב כמו שבת וחג שאין‬ ‫שני בנים‪ .‬לאחר הפטירה‪ ,‬מצאו הבנים קופסה ובה צ'קים דחויים‬ ‫תורנות‪ ,‬וישלים מחר את התורנות‪.‬‬ ‫שלא נפרעו‪ .‬מהדברים ניכר שמדובר בצ'קים שניתנו כנגד הלוואות‬ ‫שהאם העניקה לאנשים במהלך שנים רבות‪ ,‬אך היא מעולם לא פדתה‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫אותם‪ .‬ברצוני לברר את ההלכה בכמה נקודות‪ :‬א‪ .‬האם קיימת‬ ‫יש אומדנא דמוכח‬ ‫אומדנה שהאם מחלה על החובות הללו בכך שלא פדתה אותם‬ ‫בחייה‪ .‬ב‪ .‬במידה ואין אומדנת מחילה‪ ,‬האם אנו מניחים ששנת‬ ‫הנה בדין מי ששכר פועל להשקות שדהו ובא מטר‪ ,‬מבואר בחושן‬ ‫השמיטה ביטלה את החובות )בהתחשב בכך שהבנים אינם יודעים‬ ‫משפט )שלד‪ ,‬א( שהמוציא מחבירו עליו הראיה‪ ,‬כיון שיש הפסד‬ ‫אם האם ערכה פרוזבול כדת וכדין(‪ .‬ג‪ .‬מבחינה חוקית‪ ,‬לא ניתן‬ ‫ממון‪ ,‬והכל תלוי בתנאי שהיה ביניהם‪ .‬לכן אמרינן שמי שצריך‬ ‫לפדות צ'ק שעבר זמן רב מתאריך פירעונו – האם למציאות חוקית זו‬ ‫להוציא ממון היה עליו להתנות שאם יהיה אונס ישלם‪ ,‬לכן הפועל‬ ‫יש השפעה על הדין ההלכתי של גביית החוב"‪.‬‬ ‫אינו מקבל שכר‪ .‬אבל בנידון דידן‪ ,‬ההנהלה מחייבת את רבני המוסד‬ ‫א‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫תשובה‬ ‫תשובה‬ ‫המשכיר צריך לשלם‪ ,‬ואין זה דומה כלל לתשלום שוטף‪ ,‬כיון‬ ‫אפשר לגבות את החובות‪.‬‬ ‫שהמשכיר צריך להעמיד לשוכר בית ראוי למגורים‪ ,‬ואם יש יתושים‬ ‫הוא אינו ראוי למגורים‪.‬‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫ה‬ ‫א‪ .‬צריך אומדנא דמוכח שהיה מחילה‪ .‬וגם מחילה בלב אינה מחילה‪.‬‬ ‫לכן אין זה מחילה‪ .‬אפשר לגבות‪ .‬ב‪ .‬לפי הרבה פוסקים ציק זה כגבוי‬ ‫ביטול השכרה בגלל נהיגה לא טובה‬ ‫ושמיטה לא משמטת‪ .‬קל וחומר שלא ידוע‪ .‬ולמה לחשוב אשה שלא‬ ‫עשתה פרוזבול ועברה על תקנת חכמים‪ .‬ג‪ .‬לא‪ .‬אפשר לתבוע בבית‬ ‫הנידון‬ ‫דין פרעון החוב‪.‬‬ ‫"אני אדם פרטי ומשכיר כמה רכבים‪ .‬אין לי חברת השכרה מסודרת‪.‬‬ ‫השכרתי לאחד רכב לשבועיים‪ .‬לאחר מכן נודע לי שהוא לא נוהג‬ ‫ג‬ ‫כראוי‪ ,‬הוא עושה הרבה עצירות כל הזמן‪ ,‬וזה מקלקל את הרכב‬ ‫תשלום מעלית שבת‬ ‫בעתיד‪ .‬האם זה נחשב מקח טעות לבטל את השכירות‪ .‬והאם חברות‬ ‫השכרה גם מבטלות על דבר כזה‪".‬‬ ‫הנידון‬ ‫בנין חדש בקרית הרצוג גובה שבע קומות‪ .‬לטענתם‪ ,‬ע"פ חוק חייב‬ ‫תשובה‬ ‫בבנין מעלית שבת‪ .‬כל הבנין חתם בעת רכישת הדירה כי המעלית‬ ‫אם יש ודאות שהשוכר עושה בלאי ברכב יותר מהמקובל‪ ,‬יכול‬ ‫תפעל בשבת כמעלית שבת‪ .‬מבקשים לברר לגבי התשלום‪:‬‬ ‫המשכיר לבטל את השכירות‪ .‬ואם אין ודאות‪ ,‬אינו יכול לבטל את‬ ‫טוענים חלק מהדיירים אנו לא משתמשים בשבת ולכך אין עלינו‬ ‫השכירות‪.‬‬ ‫לשלם ועד בית על חלק זה של החשמל של מעלית זו בתשלום ועד‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫הבית‪ .‬עוד טענו אנו נמצאים בבני ברק ונהוג כי לא משתמשים‬ ‫אומדנא דמוכח מבטל קניין‬ ‫במעלית שבת‪ .‬טוענים שאר הדיירים כיום החוק מחייב מעלית שבת‬ ‫בסימן רמח ביארנו באריכות‪ ,‬שאם יש אומדנא דמוכח שעל תנאי‬ ‫ועליכם לשלם ובפרט שחתמתם בעת רכישת הדירה כי הנכם יודעים‬ ‫מסוים עשו את המקח‪ ,‬האומדנא מבטלת את המקח‪ ,‬והרי זה כמו‬ ‫שהמעלית פועלת כמעלית שבת ויש ע"ד כן נשתתפו‪ .‬מה ההלכה‬ ‫שעשו תנאי מפורש במקח‪ .‬אומדנא דמוכח מבטלת קניין‪ ,‬ומבטלת‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫גם שטר‪ ,‬כי זה כמו שמפורש בשטר לעשות כך‪ .‬אבל אם יש אומדנא‬ ‫תשובה‬ ‫שאינה מוכחת‪ ,‬אין האומדנא מבטלת את המקח‪ ,‬אלא אם כן הזכיר‬ ‫את הדבר בתוך השטר‪.‬‬ ‫חייב לשלם‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬בנידון דידן‪ ,‬אם הכוונה שהוא נוסע בעיר ועוצר הרבה‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫ברמזורים ובפקקים‪ ,‬זה שימוש רגיל לחלוטין‪ ,‬ואין בכך סיבה‬ ‫כיון שנכנסו להיות שותפים על דעת כן‪.‬‬ ‫לביטול ההסכם‪ .‬אבל אם הכוונה שהוא בולם בפתאומיות‪ ,‬מאיץ‬ ‫ובולם ללא צורך‪ ,‬או נוהג באופן שפוגע ברכב‪ ,‬זה כבר עשוי להיחשב‬ ‫ד‬ ‫שימוש בלתי סביר‪ .‬לפיכך‪ ,‬מי שמשכיר רכב באופן פרטי‪ ,‬זו אומדנא‬ ‫מי משלם הדברה של הבנין‪ ,‬המשכיר או השוכר‬ ‫דמוכח שלא היה עושה הסכם שכירות באופן כזה‪ ,‬והרי זה מקח‬ ‫טעות‪ ,‬ויכול לבטל את ההסכם‪.‬‬ ‫הנידון‬ ‫העולה מזה‪ :‬מי שמשכיר רכב באופן פרטי‪ ,‬זו אומדנא דמוכח‬ ‫אני משכיר דירה‪ ,‬כל הוצאות ועד הבנין משלם השוכר‪ .‬לאחרונה‬ ‫שלא היה עושה הסכם שכירות באופן כזה‪ ,‬והרי זה מקח טעות‪,‬‬ ‫החליטו בועד הבית לעשות הדברה בבנין בגלל יתושים‪ ,‬האם אני‬ ‫ויכול לבטל את ההסכם‪.‬‬ ‫צריך לשלם או השוכר‪ ,‬ומה הטעם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫ואין הבדל בין זה לבין מי שעובד בביטוח לאומי ומוחק את זכאות‬ ‫ההבדל בין חברות השכרה למשכיר פרטי‬ ‫השכר של העובד על ידי שינוי פרט מסוים שאינו נכון‪ ,‬ובכך הפסיד‬ ‫אבל לגבי חברות השכרה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הן אינן מבטלות חוזה רק מפני‬ ‫לו את כספו‪ ,‬דוודאי חייב לשלם‪ .‬כך זה ממש‪ ,‬לעובד מגיע שכר‪,‬‬ ‫שהנהג נוהג באופן שאינו עדין‪ ,‬משום שבלאי רגיל נלקח בחשבון‬ ‫ורואה החשבון שלח נתונים לא נכונים לביטוח לאומי‪ ,‬ובזה הפסיד‬ ‫במחיר ההשכרה‪ .‬אולם אם יש ראיות לנהיגה מסוכנת‪ ,‬להפרת תנאי‬ ‫לעובד שכר שמגיע לו‪ .‬זה ממש להפסיד ממון חבירו‪ ,‬לכן פשיטא לי‬ ‫ההסכם‪ ,‬או לשימוש אסור ברכב‪ ,‬כגון נהיגת מרוצים‪ ,‬העברת הרכב‬ ‫שחייב לשלם את מלוא הסכום‪.‬‬ ‫לנהג אסור‪ ,‬נסיעה בדרכים אסורות‪ ,‬וכדומה‪ ,‬הן עשויות לבטל את‬ ‫ואע"פ שהלה הסכים‪ ,‬לא גרע מלשלם לו את הנזק‪ ,‬שהרי הסכים רק‬ ‫ההסכם‪ ,‬או לדרוש את החזרת הרכב בהתאם לתנאי החוזה‪.‬‬ ‫על תנאי שאין לו כלל נזק מזה‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬חברות השכרה אין אינן מבטלות חוזה רק מפני‬ ‫וחיפשתי מקור לסברה זו ולא מצאתי‪ ,‬אבל זה נראה לי ברור לעניות‬ ‫שהנהג נוהג באופן שאינו עדין‪ ,‬משום שבלאי רגיל נלקח בחשבון‬ ‫דעתי‪.‬‬ ‫במחיר ההשכרה‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬מי שדיוח לרשויות על אחד שעובד שלו‪ ,‬ועל ידי כך‬ ‫ו‬ ‫הפסיד לעובד את זכאותו למס שלילי המגיעה לו‪ ,‬חייב לשלם‬ ‫תשלום עבור נזק עקיף של הפסד מס שלילי‬ ‫לעובד את מלוא הסכום שהפסידו‪.‬‬ ‫הנידון‬ ‫ז‬ ‫"אחד ביקש ממני שאסכים להוציא תלוש שכר על שמי‪ ,‬כדי לדווח‬ ‫האם המזיק צריך לשלם דמי הובלה של החפץ‬ ‫על הוצאות‪ ,‬בכדי שלא ישלם מס‪ .‬שאלתי אותו אם זה יכול להזיק לי‪,‬‬ ‫שניזק‬ ‫ואמר לי שלא‪ .‬לבסוף הפסדתי עשרים אלף שקלים של מס שלילי‪.‬‬ ‫בכל שנה אני מקבל עשרים אלף שקלים‪ ,‬והשנה הפסדתי בגלל השכר‬ ‫הנידון‬ ‫שכביכול אני מקבל מרואה החשבון‪ .‬הוא מודה שטעה‪ ,‬אבל האם על‬ ‫"הזקתי לחבר שלי ארון בבית‪ .‬אין ספק שאני צריך לשלם לו על הנזק‪.‬‬ ‫פי הלכה הוא חייב לשלם לי את הנזק"‪.‬‬ ‫ארון חדש כזה עולה היום אלפיים שקלים בחנות‪ ,‬והובלה עולה עוד‬ ‫מאתיים שקלים‪ .‬אבקש לדעת האם אני חייב לשלם לו גם על‬ ‫תשובה‬ ‫ההובלה‪ ,‬כי מחיר הארון בחנות הוא רק אלפיים"‪.‬‬ ‫חייב לשלם‪.‬‬ ‫תשובה‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫צריך לשלם אלפיים ומאתיים שקלים‪ ,‬כיון שההובלה היא חלק‬ ‫זה מפסיד ממש ממון חבירו‬ ‫משווי הארון בבית‪.‬‬ ‫לכאורה היה מקום לדון אם זה גרמא בנזיקין בלבד‪ ,‬כיון שרק גרם לו‬ ‫נזק‪ ,‬או גרמי‪ .‬והיה מקום לומר שזה גרמא‪ ,‬כיון שלא הזיקו בידיים‬ ‫ביאור התשובה‬ ‫ולא מיד נעשה ההיזק‪ .‬ומכל מקום‪ ,‬היה מקום לומר שחייב מדין ערב‪.‬‬ ‫שווי חפץ כולל דמי הובלה‬ ‫אבל לעניות דעתי פשוט בזה‪ ,‬שזה ממש מפסיד נכסי חבירו‪ ,‬וחייב‬ ‫כל שווי של חפץ כולל שכר עבודה‪ ,‬פרסום‪ ,‬שכירות מקום‪ ,‬הובלה‬ ‫לשלם מעיקר הדין‪ ,‬ולאו דווקא מדין ערב‪ .‬דהרי עובד זה יש לו שכר‬ ‫וכדו'‪ .‬אלא שבעלי החנות אינם כוללים מרכיב של הובלה לביתו של‬ ‫שמגיע לו על פי חוק המדינה‪ ,‬ושכר זה קבוע לו ושייך לו עוד לפני‬ ‫הלקוח מסיבות שונות‪ ,‬אבל הם מכניסים את מחיר ההובלה לארון‬ ‫שרשויות החוק עושות חישוב ומאשרות זאת‪ .‬נמצא שבשעה שרואה‬ ‫שנמצא אצלם בחנות‪ .‬תמיד מרכיב של חפץ כולל את כל ההוצאות‬ ‫החשבון שלח להם אישור שהוא מקבל שכר‪ ,‬הוא הפסיד לו בידיים‬ ‫הנלוות‪ .‬לפיכך‪ ,‬דבר ברור שאם הזיק לו חפץ קטן שאפשר להשיג‬ ‫את כספו‪ .‬זה לא גרמא‪ ,‬זה הרבה יותר מנזק‪ ,‬זה ממש להפסיד בידיים‬ ‫כאן‪ ,‬או ארון קטן שהרבה אנשים לא משלמים עליו הובלה‪ ,‬הרי‬ ‫ממון חבירו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בינת המשפט‬ ‫עניני ממונות אקטואליים‬ ‫הזיק חפץ שאי אפשר להשיגו רק במקום רחוק‪ ,‬האם‬ ‫ששווי החפץ אינו כולל הובלה‪ .‬אבל חפץ שאין רגילות להביאו ביד‬ ‫משלם ההובלה‪.‬‬ ‫אלא בהובלה‪ ,‬כמקרר‪ ,‬מכונת כביסה‪ ,‬ארון גדול וכדו'‪ ,‬מחיר הארון‬ ‫ומענין לענין‪ ,‬ראיתי בקובץ "הישר והטוב"‪) ,‬קובץ כח‪ ,‬שיעורי‬ ‫בבית שווה אלפיים ומאתיים‪ ,‬כיון שכולל דמי משלוח‪ ,‬ממש כמו‬ ‫הדיינים עמוד שה(‪ ,‬מה שכתב הרה"ג רבי אלעזר חיימוב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫המזיק ארון בחנות או במפעל‪ ,‬שיש הבדל במחיר בגלל הוצאות‬ ‫"הזיק חפץ ששוויו סך חמישים שקלים‪ ,‬ואין להשיגו באזור‪ ,‬אך ניתן‬ ‫הובלה וכדו'‪.‬‬ ‫להביאו מעיר אחרת באופן שעלות המשלוח הרבה יותר משווי החפץ‬ ‫ושמחתי שראיתי שכן כתב בספר "שומת נזיקין"‪ ,‬מאת הרה"ג רבי‬ ‫הניזוק‪ .‬על מי מוטל לשלם דמי המשלוח‪".‬‬ ‫אברהם מלמד‪ ,‬בפרק ז‪ ,‬שאלה סה‪ ,‬וכן מבאר בהערה‪ ,‬וז"ל‪" :‬המזיק‬ ‫"תשובה‪ .‬על המזיק לשלם את דמי המשלוח‪ ,‬דכך הוא מחיר החפץ‬ ‫חפץ שדרך העולם לקחת בעצמם‪ ,‬כגון ארונית קטנה‪ ,‬אין ההובלה‬ ‫כאן‪ ,‬שהרי כדי להשיגו צריך לשלם גם משלוח"‪ .‬והאריך שם בנידון‪,‬‬ ‫בכלל דמי החפץ‪ ,‬ופטור המזיק על זה‪ .‬ומה שהניזק הוביל את הדבר‬ ‫ובתמצית הדבר כתב‪" :‬אבל האמת היא‪ ,‬דמאחר ששווי כל חפץ נמדד‬ ‫בתשלום‪ ,‬זה בגלל הנוחות שלו‪ ,‬ואינו חובה‪ .‬אבל המזיק ארון גדול‬ ‫על ידי כמה מרכיבים‪ ,‬חומר הגלם‪ ,‬הייצור‪ ,‬היצע וביקוש‪ ,‬הובלה‪,‬‬ ‫חייב בדמי הובלה‪ ,‬מכיון שרוב העולם משלמים גם דמי הובלה‪ .‬ומה‬ ‫תשלומי מכס ועוד‪ ,‬ורק כך ניתן לתמחר את עלות החפץ‪ ,‬אם כן אף‬ ‫שפעמים שהמוכר מחלק את תשלום החפץ לשניים‪ ,‬מחיר החפץ‬ ‫אם אינו חייב לקנות לו חפץ אחר‪ ,‬מכל מקום חייב לשלם לו את עלות‬ ‫לחוד ומחיר ההובלה לחוד‪ ,‬זה רק מחמת דרכי המסחר‪ ,‬אבל למעשה‬ ‫החפץ שהזיק‪ ,‬ושווי החפץ במקום הזה נקבע לפי כל המרכיבים‬ ‫כל אדם שקונה חפץ כזה סופו לשלם דמי הובלה‪ ,‬ממילא ההובלה‬ ‫הנ"ל" עכ"ל‪ .‬הנה מבואר מה שביארנו‪ ,‬שדמי ההובלה הם בכלל שווי‬ ‫כלולה במחיר‪ .‬ודוגמא לכך הוא כשקונה מקרר‪ ,‬כיון שאין אפשרות‬ ‫החפץ‪.‬‬ ‫לאדם רגיל להוביל את המקרר במכוניתו‪ ,‬וכן להרימו לביתו‪ ,‬לכן כל‬ ‫מי שקונה מקרר משלם‪ ,‬ישירות או בעקיפין‪ ,‬דמי הובלה‪ .‬ולכן המזיק‬ ‫ועיין שם ישוב התמיה‪ ,‬מדוע בהפיל מטבע של חבירו לים פטור‬ ‫מקרר צריך לשלם גם דמי הובלה‪ ".‬עכ"ל‪.‬‬ ‫המזיק מתשלום דמי ההוצאה מהמים )בבא קצא צח‪ ,‬א( ואם הפיל‬ ‫שור חבירו לבור חייב המזיק בתשלום ההוצאה )בבא קמא יא‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫העולה מזה‪ :‬שוויו של כל חפץ נקבע לפי כל מרכיבי עלותו‪,‬‬ ‫ובכללם גם הוצאות ההובלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בחפץ שאין דרך להביאו‬ ‫העולה מזה‪ :‬גם כאשר יש להביא את החפץ מעיר אחרת‪ ,‬דמי‬ ‫אלא בהובלה‪ ,‬כגון מקרר‪ ,‬מכונת כביסה או ארון גדול‪ ,‬דמי‬ ‫המשלוח הם חלק משוויו במקום הנזק‪ ,‬ולכן המזיק חייב‬ ‫ההובלה הם חלק משווי החפץ‪ ,‬והמזיק חייב לשלמם‪ .‬אבל בחפץ‬ ‫לשלמם‪ .‬וכן מבואר בקובץ הישר והטוב‪.‬‬ ‫קטן שרגילים להביאו ללא הובלה‪ ,‬אין דמי ההובלה בכלל שוויו‪,‬‬ ‫והמזיק פטור מלשלמם‪ .‬וכן כתב בספר "שומת נזיקין"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ד‬