בינת המשפט · Binas Hamishpat — ניצבים וילך (2026-08-31)

בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
בס"ד ,גליון תרצו ,פרשת נצבים -וילך ,תשפ"ו מאת :יצחק בירך דסקל – דיין ומו"ץ
להורדת כל ספרי בינת המשפט חינם לחץ כאן דואר אלקטרוניy.b.daskal@ybdaskal.com : טל052-7611435 :
להתחלק ביניהם לשעות תורנות בכל יום ,והנה זה דבר ברור שבימים שאלות ותשובות קצרות
שאין לימודים אין תורנות .רק השאלה בנידון דידן היא ,כיון שיש ובו יבואר :א .תורנות במוסד לימודים ,שביום אחד לא היה צורך
לימודים וקרה דבר אקראי ,ועל זה לא עשו תנאי ,האם אמרינן שגם
בתורנות מי הרויח .ב .אלמנה שהניחה המחאות של לווים
בדבר אקראי נחשב כמו שאין לימודים ,או זה שהיה צריך להיות משנים רבות ,האם אפשר גלבות אותם .ג .תשלום מעלית שבת,
הרויח. למי שלא משתמש בה .ד .מי משלם הדברה של הבנין ,המשכיר
ולעניות דעתי ,יש כאן אומדנא דמוכח ,שאם היו עושים הסכם או השוכר .ה .ביטול השכרה בגלל נהיגה לא טובה .ו .תשלום
ביניהם ,אין ספק שהיו מקבלים על עצמם שגם ביום אקראי שלא היו עבור נזק עקיף של הפסד מס שלילי .ז .האם המזיק צריך לשלם
לימודים ,אין נחשב תורנות ,כי כך הוא ההוגן בדבר .לכן גם אם לא דמי הובלה של החפץ שניזק.
עשו בפירוש תנאי ,יש כאן אומדנא דמוכח שעל דעת כן נכנסו
לתורנות ,שביום שלא יהיו לימודים ,אפילו בדרך אקראי ,לא יהיה א
נחשב התורנות .כך נראה לי מסברא ,ולא מצאתי מקור לסברא זו,
תורנות במוסד לימודים ,שביום אחד לא היה צורך
אבל נראה לי פשוט.
בתורנות מי הרויח
העולה מזה :רבני מוסד שקיבלו על עצמם תורנות בשעות שאין הנידון
מדריך קבוע ,וביום מסוים לא היה צורך בתורנות מחמת אירוע
אני עובד במוסד ילדים של חינוך מיוחד .בין השעות שבע לשמונה
אקראי ,כגון שהילדים יצאו לטיול מוקדם ,אין יום זה נחשב
בבוקר אין מדריך קבוע ,כיון שהצוות שישן בלילה הולך בשבע
לתורנות .שאומדנא דמוכח היא שעל דעת כן קיבלו על עצמם את
בבוקר ,והצוות החדש מגיע לאחר השעה שמונה .לכן יש תורנות
התורנות ,שביום שאין צורך בפועל בתורנות ,אפילו בדרך אקראי,
חובה בין רבני המוסד ,בכל יום בא אחר ,וזו ממש התחייבות
לא ייחשב כיום תורנות.
להנהלה .יום אחד ארגון "עזר מציון" לקח את הילדים מוקדם לטיול,
ב לכן לא היה צריך מדריך בשעה הזאת ,ולא הייתי צריך לבוא .נפשי
בשאלתי ,האם הרווחתי שנעשית מלאכתי על ידי אחרים ,כמו שוכר
שאלות על אלמנה שהניחה צ'קים לא פרועים פועל להשקות שדהו ובא מטר שהפועל הרויח ,או שאינו דומה לזה".
הנידון תשובה
"רציתי לשאול אודות מעשה שהיה :אם שנפטרה והשאירה אחריה אם היה יום שלא היה צריך תורנות ,זה נחשב כמו שבת וחג שאין
שני בנים .לאחר הפטירה ,מצאו הבנים קופסה ובה צ'קים דחויים תורנות ,וישלים מחר את התורנות.
שלא נפרעו .מהדברים ניכר שמדובר בצ'קים שניתנו כנגד הלוואות
שהאם העניקה לאנשים במהלך שנים רבות ,אך היא מעולם לא פדתה ביאור התשובה
אותם .ברצוני לברר את ההלכה בכמה נקודות :א .האם קיימת
יש אומדנא דמוכח
אומדנה שהאם מחלה על החובות הללו בכך שלא פדתה אותם
בחייה .ב .במידה ואין אומדנת מחילה ,האם אנו מניחים ששנת הנה בדין מי ששכר פועל להשקות שדהו ובא מטר ,מבואר בחושן
השמיטה ביטלה את החובות )בהתחשב בכך שהבנים אינם יודעים משפט )שלד ,א( שהמוציא מחבירו עליו הראיה ,כיון שיש הפסד
אם האם ערכה פרוזבול כדת וכדין( .ג .מבחינה חוקית ,לא ניתן ממון ,והכל תלוי בתנאי שהיה ביניהם .לכן אמרינן שמי שצריך
לפדות צ'ק שעבר זמן רב מתאריך פירעונו – האם למציאות חוקית זו להוציא ממון היה עליו להתנות שאם יהיה אונס ישלם ,לכן הפועל
יש השפעה על הדין ההלכתי של גביית החוב". אינו מקבל שכר .אבל בנידון דידן ,ההנהלה מחייבת את רבני המוסד
א
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
תשובה תשובה
המשכיר צריך לשלם ,ואין זה דומה כלל לתשלום שוטף ,כיון אפשר לגבות את החובות.
שהמשכיר צריך להעמיד לשוכר בית ראוי למגורים ,ואם יש יתושים
הוא אינו ראוי למגורים. ביאור התשובה
ה א .צריך אומדנא דמוכח שהיה מחילה .וגם מחילה בלב אינה מחילה.
לכן אין זה מחילה .אפשר לגבות .ב .לפי הרבה פוסקים ציק זה כגבוי
ביטול השכרה בגלל נהיגה לא טובה ושמיטה לא משמטת .קל וחומר שלא ידוע .ולמה לחשוב אשה שלא
עשתה פרוזבול ועברה על תקנת חכמים .ג .לא .אפשר לתבוע בבית
הנידון דין פרעון החוב.
"אני אדם פרטי ומשכיר כמה רכבים .אין לי חברת השכרה מסודרת.
השכרתי לאחד רכב לשבועיים .לאחר מכן נודע לי שהוא לא נוהג ג
כראוי ,הוא עושה הרבה עצירות כל הזמן ,וזה מקלקל את הרכב תשלום מעלית שבת
בעתיד .האם זה נחשב מקח טעות לבטל את השכירות .והאם חברות
השכרה גם מבטלות על דבר כזה". הנידון
בנין חדש בקרית הרצוג גובה שבע קומות .לטענתם ,ע"פ חוק חייב
תשובה בבנין מעלית שבת .כל הבנין חתם בעת רכישת הדירה כי המעלית
אם יש ודאות שהשוכר עושה בלאי ברכב יותר מהמקובל ,יכול תפעל בשבת כמעלית שבת .מבקשים לברר לגבי התשלום:
המשכיר לבטל את השכירות .ואם אין ודאות ,אינו יכול לבטל את
טוענים חלק מהדיירים אנו לא משתמשים בשבת ולכך אין עלינו
השכירות.
לשלם ועד בית על חלק זה של החשמל של מעלית זו בתשלום ועד
ביאור התשובה הבית .עוד טענו אנו נמצאים בבני ברק ונהוג כי לא משתמשים
אומדנא דמוכח מבטל קניין במעלית שבת .טוענים שאר הדיירים כיום החוק מחייב מעלית שבת
בסימן רמח ביארנו באריכות ,שאם יש אומדנא דמוכח שעל תנאי ועליכם לשלם ובפרט שחתמתם בעת רכישת הדירה כי הנכם יודעים
מסוים עשו את המקח ,האומדנא מבטלת את המקח ,והרי זה כמו שהמעלית פועלת כמעלית שבת ויש ע"ד כן נשתתפו .מה ההלכה
שעשו תנאי מפורש במקח .אומדנא דמוכח מבטלת קניין ,ומבטלת בזה.
גם שטר ,כי זה כמו שמפורש בשטר לעשות כך .אבל אם יש אומדנא
תשובה
שאינה מוכחת ,אין האומדנא מבטלת את המקח ,אלא אם כן הזכיר
את הדבר בתוך השטר. חייב לשלם.
והנה ,בנידון דידן ,אם הכוונה שהוא נוסע בעיר ועוצר הרבה ביאור התשובה
ברמזורים ובפקקים ,זה שימוש רגיל לחלוטין ,ואין בכך סיבה כיון שנכנסו להיות שותפים על דעת כן.
לביטול ההסכם .אבל אם הכוונה שהוא בולם בפתאומיות ,מאיץ
ובולם ללא צורך ,או נוהג באופן שפוגע ברכב ,זה כבר עשוי להיחשב ד
שימוש בלתי סביר .לפיכך ,מי שמשכיר רכב באופן פרטי ,זו אומדנא
מי משלם הדברה של הבנין ,המשכיר או השוכר
דמוכח שלא היה עושה הסכם שכירות באופן כזה ,והרי זה מקח
טעות ,ויכול לבטל את ההסכם. הנידון
העולה מזה :מי שמשכיר רכב באופן פרטי ,זו אומדנא דמוכח אני משכיר דירה ,כל הוצאות ועד הבנין משלם השוכר .לאחרונה
שלא היה עושה הסכם שכירות באופן כזה ,והרי זה מקח טעות, החליטו בועד הבית לעשות הדברה בבנין בגלל יתושים ,האם אני
ויכול לבטל את ההסכם. צריך לשלם או השוכר ,ומה הטעם.
ב
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
ואין הבדל בין זה לבין מי שעובד בביטוח לאומי ומוחק את זכאות ההבדל בין חברות השכרה למשכיר פרטי
השכר של העובד על ידי שינוי פרט מסוים שאינו נכון ,ובכך הפסיד אבל לגבי חברות השכרה ,בדרך כלל ,הן אינן מבטלות חוזה רק מפני
לו את כספו ,דוודאי חייב לשלם .כך זה ממש ,לעובד מגיע שכר, שהנהג נוהג באופן שאינו עדין ,משום שבלאי רגיל נלקח בחשבון
ורואה החשבון שלח נתונים לא נכונים לביטוח לאומי ,ובזה הפסיד במחיר ההשכרה .אולם אם יש ראיות לנהיגה מסוכנת ,להפרת תנאי
לעובד שכר שמגיע לו .זה ממש להפסיד ממון חבירו ,לכן פשיטא לי ההסכם ,או לשימוש אסור ברכב ,כגון נהיגת מרוצים ,העברת הרכב
שחייב לשלם את מלוא הסכום. לנהג אסור ,נסיעה בדרכים אסורות ,וכדומה ,הן עשויות לבטל את
ואע"פ שהלה הסכים ,לא גרע מלשלם לו את הנזק ,שהרי הסכים רק ההסכם ,או לדרוש את החזרת הרכב בהתאם לתנאי החוזה.
על תנאי שאין לו כלל נזק מזה. העולה מזה :חברות השכרה אין אינן מבטלות חוזה רק מפני
וחיפשתי מקור לסברה זו ולא מצאתי ,אבל זה נראה לי ברור לעניות שהנהג נוהג באופן שאינו עדין ,משום שבלאי רגיל נלקח בחשבון
דעתי. במחיר ההשכרה.
העולה מזה :מי שדיוח לרשויות על אחד שעובד שלו ,ועל ידי כך ו
הפסיד לעובד את זכאותו למס שלילי המגיעה לו ,חייב לשלם
תשלום עבור נזק עקיף של הפסד מס שלילי
לעובד את מלוא הסכום שהפסידו.
הנידון
ז
"אחד ביקש ממני שאסכים להוציא תלוש שכר על שמי ,כדי לדווח
האם המזיק צריך לשלם דמי הובלה של החפץ על הוצאות ,בכדי שלא ישלם מס .שאלתי אותו אם זה יכול להזיק לי,
שניזק ואמר לי שלא .לבסוף הפסדתי עשרים אלף שקלים של מס שלילי.
בכל שנה אני מקבל עשרים אלף שקלים ,והשנה הפסדתי בגלל השכר
הנידון שכביכול אני מקבל מרואה החשבון .הוא מודה שטעה ,אבל האם על
"הזקתי לחבר שלי ארון בבית .אין ספק שאני צריך לשלם לו על הנזק. פי הלכה הוא חייב לשלם לי את הנזק".
ארון חדש כזה עולה היום אלפיים שקלים בחנות ,והובלה עולה עוד
מאתיים שקלים .אבקש לדעת האם אני חייב לשלם לו גם על תשובה
ההובלה ,כי מחיר הארון בחנות הוא רק אלפיים". חייב לשלם.
תשובה ביאור התשובה
צריך לשלם אלפיים ומאתיים שקלים ,כיון שההובלה היא חלק זה מפסיד ממש ממון חבירו
משווי הארון בבית. לכאורה היה מקום לדון אם זה גרמא בנזיקין בלבד ,כיון שרק גרם לו
נזק ,או גרמי .והיה מקום לומר שזה גרמא ,כיון שלא הזיקו בידיים
ביאור התשובה
ולא מיד נעשה ההיזק .ומכל מקום ,היה מקום לומר שחייב מדין ערב.
שווי חפץ כולל דמי הובלה אבל לעניות דעתי פשוט בזה ,שזה ממש מפסיד נכסי חבירו ,וחייב
כל שווי של חפץ כולל שכר עבודה ,פרסום ,שכירות מקום ,הובלה לשלם מעיקר הדין ,ולאו דווקא מדין ערב .דהרי עובד זה יש לו שכר
וכדו' .אלא שבעלי החנות אינם כוללים מרכיב של הובלה לביתו של שמגיע לו על פי חוק המדינה ,ושכר זה קבוע לו ושייך לו עוד לפני
הלקוח מסיבות שונות ,אבל הם מכניסים את מחיר ההובלה לארון שרשויות החוק עושות חישוב ומאשרות זאת .נמצא שבשעה שרואה
שנמצא אצלם בחנות .תמיד מרכיב של חפץ כולל את כל ההוצאות החשבון שלח להם אישור שהוא מקבל שכר ,הוא הפסיד לו בידיים
הנלוות .לפיכך ,דבר ברור שאם הזיק לו חפץ קטן שאפשר להשיג את כספו .זה לא גרמא ,זה הרבה יותר מנזק ,זה ממש להפסיד בידיים
כאן ,או ארון קטן שהרבה אנשים לא משלמים עליו הובלה ,הרי ממון חבירו.
ג
בינת המשפט
עניני ממונות אקטואליים
הזיק חפץ שאי אפשר להשיגו רק במקום רחוק ,האם ששווי החפץ אינו כולל הובלה .אבל חפץ שאין רגילות להביאו ביד
משלם ההובלה. אלא בהובלה ,כמקרר ,מכונת כביסה ,ארון גדול וכדו' ,מחיר הארון
ומענין לענין ,ראיתי בקובץ "הישר והטוב") ,קובץ כח ,שיעורי בבית שווה אלפיים ומאתיים ,כיון שכולל דמי משלוח ,ממש כמו
הדיינים עמוד שה( ,מה שכתב הרה"ג רבי אלעזר חיימוב ,וז"ל: המזיק ארון בחנות או במפעל ,שיש הבדל במחיר בגלל הוצאות
"הזיק חפץ ששוויו סך חמישים שקלים ,ואין להשיגו באזור ,אך ניתן הובלה וכדו'.
להביאו מעיר אחרת באופן שעלות המשלוח הרבה יותר משווי החפץ ושמחתי שראיתי שכן כתב בספר "שומת נזיקין" ,מאת הרה"ג רבי
הניזוק .על מי מוטל לשלם דמי המשלוח". אברהם מלמד ,בפרק ז ,שאלה סה ,וכן מבאר בהערה ,וז"ל" :המזיק
"תשובה .על המזיק לשלם את דמי המשלוח ,דכך הוא מחיר החפץ חפץ שדרך העולם לקחת בעצמם ,כגון ארונית קטנה ,אין ההובלה
כאן ,שהרי כדי להשיגו צריך לשלם גם משלוח" .והאריך שם בנידון, בכלל דמי החפץ ,ופטור המזיק על זה .ומה שהניזק הוביל את הדבר
ובתמצית הדבר כתב" :אבל האמת היא ,דמאחר ששווי כל חפץ נמדד בתשלום ,זה בגלל הנוחות שלו ,ואינו חובה .אבל המזיק ארון גדול
על ידי כמה מרכיבים ,חומר הגלם ,הייצור ,היצע וביקוש ,הובלה, חייב בדמי הובלה ,מכיון שרוב העולם משלמים גם דמי הובלה .ומה
תשלומי מכס ועוד ,ורק כך ניתן לתמחר את עלות החפץ ,אם כן אף שפעמים שהמוכר מחלק את תשלום החפץ לשניים ,מחיר החפץ
אם אינו חייב לקנות לו חפץ אחר ,מכל מקום חייב לשלם לו את עלות לחוד ומחיר ההובלה לחוד ,זה רק מחמת דרכי המסחר ,אבל למעשה
החפץ שהזיק ,ושווי החפץ במקום הזה נקבע לפי כל המרכיבים כל אדם שקונה חפץ כזה סופו לשלם דמי הובלה ,ממילא ההובלה
הנ"ל" עכ"ל .הנה מבואר מה שביארנו ,שדמי ההובלה הם בכלל שווי כלולה במחיר .ודוגמא לכך הוא כשקונה מקרר ,כיון שאין אפשרות
החפץ. לאדם רגיל להוביל את המקרר במכוניתו ,וכן להרימו לביתו ,לכן כל
מי שקונה מקרר משלם ,ישירות או בעקיפין ,דמי הובלה .ולכן המזיק
ועיין שם ישוב התמיה ,מדוע בהפיל מטבע של חבירו לים פטור
מקרר צריך לשלם גם דמי הובלה ".עכ"ל.
המזיק מתשלום דמי ההוצאה מהמים )בבא קצא צח ,א( ואם הפיל
שור חבירו לבור חייב המזיק בתשלום ההוצאה )בבא קמא יא ,א(. העולה מזה :שוויו של כל חפץ נקבע לפי כל מרכיבי עלותו,
ובכללם גם הוצאות ההובלה .לפיכך ,בחפץ שאין דרך להביאו
העולה מזה :גם כאשר יש להביא את החפץ מעיר אחרת ,דמי
אלא בהובלה ,כגון מקרר ,מכונת כביסה או ארון גדול ,דמי
המשלוח הם חלק משוויו במקום הנזק ,ולכן המזיק חייב
ההובלה הם חלק משווי החפץ ,והמזיק חייב לשלמם .אבל בחפץ
לשלמם .וכן מבואר בקובץ הישר והטוב.
קטן שרגילים להביאו ללא הובלה ,אין דמי ההובלה בכלל שוויו,
והמזיק פטור מלשלמם .וכן כתב בספר "שומת נזיקין".
ד
