דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ניצבים וילך (2026-08-31)

בעזהשי"ת
פרשת נצבים -וילך תשפ"ו
גליון תקנח
דבר הכתבים
דברי תורה .תשובות .בירורי הלכה .מכתבים .
הסכמות .המלצות
דבר תורה
שנכתבו ונרשמו בכתי"ק דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל ונוכל לומר שזהו פירוש הכתוב כי קרוב אליך הדבר רעווא דרעווין פרשת נצבים תשנ"ה
.קעו . מאד וגו' ,שקאי על מצות תשובה שהוא קרוב מאד כדברי
הדרך פיקודך ,בפיך ובלבבך לעשתו ,בפיך ,היינו שילמוד
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם
זקניכם ושטריכם כל איש ישראל ,טפכם נשיכם וגו' .איתא
בירור הלכה אם ניתן לקדש על הכוס מבעוד הלכות תשובה ,כמו הלכות תשובה להרמב"ם היאך צריך להיות
בזוה"ק דכל מקום דכתיב היום דא ראש השנה ,כמו שנאמר
יום אחר פלג המנחה כדי להוציא את חבירו התשובה ,ובלבבך ,היינו לגמור בלבו שלא יעשה עוד ולא ישוב
אצל אלישע (מלכים ב ד ,יא) ויהי היום ויבוא שמה .וצריך
לכסלה .ועוד יל"פ "בפיך ובלבבך" דיש מצוה להתוודות בפה
שקיבל שבת והוא עדיין אינו מקבל שבת ויהיה לבו עמו ,דאם לבו בל עמו הרי הוא כלא כלום ,וזה
להבין מה שמנה ופירט כאן הכתוב כל הני ראשיכם שבטיכם
וכו' ,ומאי שייכות יש לזה לראש השנה .עוד יש לדקדק כפל
ב"ה, שאמר כי קרוב אליך הדבר מאוד ,והיאך "בפיך ובלבבך לעשתו"
הדברים ,שהתחיל אתם נצבים היום 'כלכם' וסיים 'כל איש
שגומר בלבו דברים אלו שהוציא בפיו.
י"ט סיון תשס"ו. עוד אפשר לפרש הפסוק כי קרוב אליך וגו' ,דקאי גם
ישראל'.
במדרש תנחומא (הובא ברש"י) אתם נצבים היום ,אמר
אחד רוצה לקדש למי שהוא מקבל על תשובה וגם על כל התורה ,דאיתא בספה"ק שכל יהודי חזקיה בנו של ר' חייא ,למה נסמכה פרשה זו לפרשת
צריך לקיים כל התרי"ג מצות שהם כנגד רמ"ח אברים
שבת מפלג המנחה ,אבל המקדש גופא אין ושס"ה גידים של האדם ,ואם מחסיר מצוה אחת מקלקל
קללות ,לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים בפרשה
בדעתו עדיין לקבל שבת ,אם רשאי לקדש זו ,חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים ,מיד הריקו
אחת מאבריו .ולכאו' האיך יכול האדם לקיים כל התרי"ג פניהם ,ואמרו מי יוכל לעמוד באילו ,מיד קרא אותם משה,
לו. מצות והלא יש הרבה מצות שהם מיוחדים רק לכהנים וכדו', והיה מפייסן בדברים ,הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה
והעצה לזה ע"י שמתאחד ומתחבר עם כל ישראל ,שכל בני
פסקתי לפני המבואר (או"ח סי' רצ"ג ס"ג) ישראל נחשבים כקומה אחת ,וע"י שאחד מקיים מצוה חשיב
לכם כליה וכו' .וצ"ב.
דיכול להבדיל מפלג המנחה למי שצריך שכולם עושים המצוה ובכך נשלם לכל אחד תרי"ג מצות. ואפש״ל ,דהנה בפרשתן כתיב כי המצוה הזאת אשר אנכי
והדרך להתאחד ולהתחבר עם כל ישראל הוא על ידי תשובה מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא .לא בשמים
לדבר [אף דעדיין אסור בעשיית מלאכה עד צאת הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה
בין אדם למקום ובין אדם לחבירו ,שבזה נעשים כאיש אחד
הכוכבים ,כמבואר שם] ,ה"נ יכול לקדש למי בלב אחד ,ויכולים כ"א לקיים כל התרי"ג מצות. ונעשנה .ולא מעבר לים הוא וגו' .כי קרוב אליך הדבר מאד
528
שצריך לדבר אף שאין הוא וזהו "כי המצוה הזאת" ,קאי על התורה ,והאיך אפשר
בפיך ובלבבך לעשתו .ופשט הכתוב לפי דעת הרבה מפרשים
דכי המצוה הזאת קאי על קיום כל התורה .ולכאו' צריך
מקבל שבת עדיין .וממילא לקיים כל המצוות" ,כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך להבין ,היאך שייך לומר על קיום התורה דקרוב אליך הדבר
יכול להוציא את אחר מכיון לעשתו" ,בלבבך היינו באחדות כאיש אחד בלב אחד ,והיאך מאד ,וכי קיום התורה קרוב אליך הלא היצה"ר בוער כאש
אפשר להתאחד כאחד ,ע"י הרהור תשובה בין אדם למקום
שיכול לקדש בעצמו. בין אדם לחבירו ,ואז חשיב שעשה כל המצות כולם.
ומונע אותנו מהרבה מצות ,והיאך שייך לומר כי קרוב אליך
הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו.
ובזה יתבאר דברי הזוה"ק ויהי היום דא ראש השנה ,כמו והרמב״ן ושאר ראשונים מפרשים דכי המצוה הזאת קאי
מכסא דין ויושב על כסא רחמים .וזהו דברי המדרש שנאמר אצל אלישע והשונמית ויהי היום ויבוא שמה ,ואמר
לפי ששמעו ישראל הקללות מיד הריקו פניהם ואמרו על מצות התשובה .והנה על מצות התשובה איתא במדרש
אלישע לשונמית 'מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או (ירושלמי מכות ב ,ו) שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו ,אמרה להם
מי יוכל לעמוד באילו וכו' ,ולימד אותם משה שכל אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת' .ואיתא בפוסקים
התוכחה הוא כדי להתעורר לתשובה ,וע"י תשובה חטאים תרדוף רעה (משלי יג ,יא) .שאלו לנבואה חוטא מהו
ובספרים שבר"ה צריך כל אחד לכלול עצמו עם הצבור ,שאם עונשו ,אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל יח ,ד).
ותיקון המעשים נתהפך הכל לטובה ולברכה ,ויכולים עומד בפנ"ע דנים אותו ביחידות ודינו קשה ,אבל כשכולל
כולכם להתיצב לפני ה' אלוקיכם. שאלו לקודשא בריך הוא :חוטא מהו עונשו ,אמר להם יעשה
עצמו עם הציבור דנים אותו ביחד עם הציבור בכללות ואז תשובה ויתכפר לו.
אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם קל יותר לעבור הדין ,משל למה"ד שהולכים בדרך וצריך
והרה״ק הבני יששכר בהקדמה לספרו דרך פיקודך (שהוא
לעבור הגבול שאם הוא בין רבים קל לעבור משא"כ ליחיד שבטיכם וגו' ,בראש השנה עומד כל הצטרכות האדם
הקדמה יקרה מאד וצריכים הבחורים והאברכים ללמדו היטב לידע דרכי
לדין ומשפט לפני ה' ,ראשיכם שבטיכם היינו איזה קשה יותר.
התשובה) כתב וזל"ק :רוב ההמון סוברים דעיקר התשובה הוא
חז״ל אמרו (ר"ה פ"א מ"ב) בראש השנה כל באי העולם ראשים ומנהיגים יהיה לכלל ישראל ,ואפשר דראשיכם
להתענות ולסגף את עצמו בסיגופים שונים ,תדע ידידי שטעות
עוברים לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם ,ובגמ' היינו כשהוא עוד בימי הנעורים ,וזקניכם היינו כשעומד
גמור הוא כי לא נאמר בתורה הענין הזה רק נאמר בתורה
וכולם נסקרים בסקירה אחת .ויש לבאר ,שהקב"ה כביכול בימי הזקנה ,הכל עומד לפני השי"ת ,טפכם נשיכם כל
(דברים ל ב) ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ,וענין התשובה
מאחד ובודק את כל כלל ישראל בסקירה אחת ,שאם בודק מה שיהיה אודותם הכל עומד היום לפני השי"ת לדין
הוא רק החרטה באמת על מה שעשה עד היום ,ויתמרמר
כאו"א בפנ"ע מי יצדק לפניו בדין ,הי תורה והי מצות דמגנו ומשפט.
בלב באמת על אשר הכעיס לבורא עולם יוצר רוחו ונשמתו,
וצריך לראות לכלול עצמו ברשות השי"ת ,שאם נכנס עלן והיאך נראה המשא ומתן באמונה וכו' ,כמה מצות ואם יש און בידו עוד מאותן העבירות ישליכם מידו ויקבל
ומעש"ט החסרנו ,רק העצה לכלול עצמו להיות בתוך עמי ברשות השי"ת במילא נשמר מכל דבר ,ויהיה תחל שנה קבלה אמיתית שאפילו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא ישוב
אנכי יושבת ,וכיון דיש לאחד מצוה זאת ולאחד מצוה אחרת ,וברכותי' ,ויה"ר שנזכה לכל השפעות טובות בתשובה עוד לדבר הרע הזה .הנה אומר לך ,המאמין בתוה"ק שאמרה
בכך נשלם קומת ישראל ,ויש לנו היכולת לעמוד לפניו בדין .שלימה בשמחה שלימה ובגאולה שלימה ,ונזכה לכל (דברים ל יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו,
והוא שאמה"כ אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם מיני ישועות בכלליות ובפרטיות ,ולהתגלות כבוד שמים לא יעלה בלבו שום מיחוש על זה ,רק יעשה את שלו
ראשיכם שבטיכם וגו' ,דהפסוק מלמדינו הדרך לעמוד בדין עלינו בב"א. ויתחרט בחרטה גמורה על העבר וישליך העבירה מידו ויקבל
נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה ר"ה ,כלכם לפני ה' אלוקיכם היינו להתאחד כל קומת בלב קבלה גמורה כנ"ל על העתיד ,ויאמין בהשי"ת כי חנון
וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע ישראל כאחד לפני ה' יתברך ,בתשובה ומעש"ט ,ואזי עומד ורחום הוא ,עיי"ש בדבריו הק'.
|| א ||
דברי תורה
דבר התשובה
שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל
לסייע את האנשים ללמוד תורה ,וכמשאז"ל (ברכות י"ז ע"א) נשים .וטש תשאלה :אם מצות כתיבת ספר תורה נוהגת גם בנשים,
במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי שהרי מחוייבת במקצת מצות שבתורה ,או נוהגת רק
ג
רבנן וכו' . באנשים כיון שהם חייבים בלימודה ,דזהו לכאורה עיקר
5 טעם המצוה ,כדכתיב (דברים לא ,יט) ועתה כתבו לכם את
השירה הזאת 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם' וגו'.
.זטש תשאלה :אם יכול לעכב את שכינו מלהפעיל בבוקר 'וועקער תשובה :עיקר המצוה הוא באנשיםא ,שהם חייבים בלימוד
זייגער' המצלצל בקול גדול ,שהקול נשמע בביתו ומפריע התורהב .אבל מ"מ אשה שנדבה לבה לשלם לכתוב ספר תורה
לו מלישון. ולהכניסו לביהמ"ד לקרות בו ,וודאי דמקיימת בזה מצוה ושכרה
תשובה :אם הוא בשעה שהוא זמן קימה לכל אדם ,אינו גדול מן השמים ,שהרי מזכה בזה אנשים לקרות וללמוד
יכול לעכבו ,והרי הוא גם הוא צריך לקום ,ועד מתי עצל בתורה ,וכמו שהיתה מקיימת מצוה אם היתה קונה ספרים
ישכבד .אלא שאם הוא בשעות הלילה בשעה שדרך בני אדם לביהמ"ד שאנשים יגרסו בו ,דוודאי מקיימת בזה מצוה וזכות
לישון ,בכה"ג יכול לעכבוה. הוא להן .וכבר דיברו חז"ל במעלת הנשים מה שהן עושין
ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
ר"ת ,וצ"ע דאכתי בשיטת המחבר קשה לבאר כן[ ,וכבר בדברי תורה ,ומבואר דיש להם מצוה בלימודן ,והנה הבית .א כן הסכימו רוב הפוסקים ,וכאשר מבואר בספר המצוות
עמד ע"ז מרן אדמו"ר זצ"ל בויוא"מ (מ"ג סימן מ"ו) עיי"ש].
הלוי ביאר (שם) דברי האגור ,דהוא משום דסבי"ל כשיטת להרמב"ם (סוף מצות עשה מה שנשים פטורות) וכמובא
ומרן אדמו"ר בויוא"מ (מ"ג סימן מ"ה) ביאר ,דנחלקו הפוסקים דמברכים הנשים על מצוות עשה שהזמ"ג אע"פ בשאגת ארי' (סימן ל"ה) ,ובספר החינוך (מצוה תרי"ג) ובמנ"ח
בזה הר"י בתוס' והסמ"ג ,אם יש עליהם המשך בעמ' ג' שפטורות ,רק היות דאמרו חכז"ל כל המלמד את בתו (שם) ,ובאור שמח (פרק ז הלכה א) ,ובקסת הסופר (לשכת
תורה כאילו מלמדה הסופר סק"ג) ,ובשו"ת ערוה"ב (יו"ד סימן רכ"ה) דהגם דהשג"א
תפלות ,א"כ הרי יש פקפק על זה ,מ"מ אין לנו אלא דברי השו"ע והראשונים,
צווייטע ב אַנד בעזהשי"ת
איסור ללמוד ואינן יכולות ובספר חדרי דיעה (סימן ע"ר) .גם השאג"א בעצמו (סוף סימן
ער שינען! לברך ,על זה קאמר ל"ו) מסיים וז"ל :ומה"ט יש לצדד קצת לפטור את הנשים
ע מ כך דמ"מ מברכות דבמצוות בזמן הזה ממצות כתיבת ספר תורה לגמרי ,עיין שם לפי
שהו ה
ב שמחויבות יש להם חיוב דרכו.
שונ
ש נ יה
קלארע
ללמוד ,ומ"מ אינה מצד
שהו ב רא
.ב כמבואר טעם זו בחינוך וז"ל :בזכרים שהם חייבים
מצוות תלמוד תורה כלל בתלמוד תורה אבל נשים פטורות מת"ת .ועל כן אין
כמ
ומברכות רק משום דיכולות
ע
להם החיוב של מצוות כתיבת ספר תורה ,וז"ל האר שמח
פסקים
געשמאקע און קורצע
לברך על מה שפטורות (שם) :רחמנא קאמר ועתה כתבו לכם כו' ולמדה בנ"י ,הרי
שאלות ותשובות איבער אלע עיי"ש .אבל מדברי המחבר דעיקר מצות כתיבה אינו רק משום למודה ,וכן פטרו
ד' חלקי שו"ע ,איבער פילע בשו"ע (סימן מ"ז סעיף י"ג) הקדמונים אשה מהך מצות עשה משום דאינה בלמוד,
אינטערסאנטע און אקטועלע
והפוסקים (שם) מבואר ופשוט דלמדה בני ישראל כתיב ולא בנות ישראל והבן.
נושאים וואס זענען נוגע טאג
טעגליך ,באגלייט מיט רייכע דהבינו דברי הסמ"ג ,דלא ומה שכתב השאג"א להשיב על טעם זו וז"ל :מ"מ הא
ביאורים להלכה ולמעשה. פאר יעדע אידישע שטוב אזיל מחמת שיטת ר"ת כתבו רבוותא דנשים מברכות ברכת התורה הואיל וחייבות
וואס זענען גע'פסק'נט ודעימי' דמברכות על מה ללמוד מצות הנוהגות בהן ,וכמו שכתב הב"י בא"ח (סוף
געווארן בע"פ דורך כ"ק שפטורות ,דהרי שיטת סימן מ"ז) בשם הסמ"ג .ואי משום שאינן חייבות בהרבה
גאב"ד המחבר ידוע דלא סבר
דמברכות על מה שפטורות
מצות כגון מ"ע שהזמן גרמא וכיוצא בהן ,אם כן יכולנו
קארלסבורג
לפטור את כל העולם כולו מדין מצות כתיבת ס"ת ,שהרי
ורק הרמ"א סבי"ל לדינא הרבה מצות שאינו נוהג בישראל אלא בכהנים ואפילו
לברך ,ומ"מ כתב המחבר בכהן הדיוט אינו נוהג הרבה מצות אלא בכהן גדול לבד.
זצוק"ל ,בעל עמק התשובה שהנשים יברכו וכדביאר והרבה מהם מצות המלך ואינו נוהג בכל אדם .אלא על
במג"א (שם) דהוא משום כרחך הא לאו מילתא היא .א"כ הכי נמי אין לנו טעם
דחייבות ללמוד הדינים לפטור את הנשים ממצוה זו עכ"ד .כבר תפסו עליו גדולי
שלהם ,והיינו דביאר כן אחרונים בזה דמה שנשים מחויבות ללמוד הדינים שלהם
בשיטת המחבר דמשום אינו משום מצות תלמוד תורה דהתורה פוטרתן בהדיא,
חיוב זה שעליהן מברכות, והוא רק כדי לידע הדינים וא"כ אין להם חיוב תלמוד
ויותר מזה מבואר בפרמ"ג תורה ,משא"כ באנשים אף במצוות שפטורים הן מ"מ יש
(משב"ז סק"א) דאף מוציאות להם מצוות תלמוד תורה[ .וכאשר האריך בבית הלוי (ח"א
אנשים ,הרי מבואר דסבירא סימן ו) ובס' חדרי דיעה (שם) ובשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן
לי' בשיטת המחבר דיש שנ"ב) ועוד].
עליהן איזה חיוב לברך,
רק דיש ליישב קצת סברת השאג"א דהרי שיטת
דאי מטעם דמברכות על
הסמ"ג (שם) מבואר ,דעל כן מברכות על זה וצונו לעסוק
מה שפטורות אינן יכולת
להוציא כמבואר בשאר
מ ע רכ ת
מקומות ,וכמבואר בביה"ל 605.313.6638 קו+ל ה+תשובה
ל א ק דבר יחז (סוף הסימן) עיי"ש ,והגר"א אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו
להוצאת ספרי כ"ק מרן
רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל
שם באמת חולק דאין להם מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע
הוראות :להגיע למדור התשובות 1 1 3
347.939.9125
שום חיוב לימוד ,ומה ואח"כ לצלצל מספר התשובה.
צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן
שמברכות הוא משום שיטת לדוגמא ,תשובה אות תר"ה ,תמצא בכפתור 605וכן הלאה
|| ב ||
דברי תורה
דיני חודש אלול
– סליחות – ערב דבר הלכה המשך דבר התשובה
ראש השנה פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א
שלושים’ אינו בחור שלא נשא אשה ,אלא אלמן, אכילת אגוזים ומיני קטניות בימי הרחמים איזה חיוב ללמוד דינים שלהם ויש קצת מצוות לימוד ,ושם
אעפ”כ ‘נשוי’ עדיף]ו[. .אנהגו שלא לאכול אגוזים מתחילת חודש ביאר אף בשיטת הסמ"ג דהוא ע"פ שיטת ר"ת דמברכות
אלול עד הושענא רבה ,אבל שאר מיני קטניות על מה שפטורות ,רק דביאר דאף דהרי המחבר חולק על
נפילת אפים בסליחות ערב ר”ה זה זה ,מ"מ במצוות לימוד התורה כיון דמחיובות עכ"פ
הדומים לאגוזים ,אין למנוע מזה רק בר”ה ובימי
.זאע”פ שאין אומרים תחנון ונפילת אפים ללמוד כדי לידע הדינים שפיר מברכות וצונו כיון דשייכי
הסליחות שמרבים בהם בתפילות]א[.
בשחרית ערב ר”ה ,מ”מ בסליחות של ערב ר”ה במצוה זו ,ובזה אף המחבר מודה עיי"ש .ולפי דבריו נמצא
אומרים נפילת אפים אף אם אומרן ביום כמו להיות ש”ץ בסליחות לאחר שכבר אמר פעם אחת דאף לשיטת המחבר אין לאשה להוציא איש בברכות התורה
שמצוי בזמנינו]ז[. .בש”ץ שכבר אמר סליחות פעם אחת ,יכול דו"ק .ועכ"פ סתימת דברי האגור והמחבר ופרמ"ג משמע
לשמש שוב כש”ץ ולומר שוב סליחות ,לפיכך, דהבינו דיש להם מצוות לימוד ושייך לברך וצוונו ,רק דמ"מ
התרת נדרים ע”י בן י”ג שלא נתמלא זקנו הוא חיוב אחר ממצות תלמוד של אנשים דהוא ללומוד כל
אם יש ציבור שאין להם ש”ץ או שהם זקוקים
.חצריך ליזהר בהתרת נדרים שיהיו המתירים התורה ,רק דהמצוה משום ידיעה מה לעשות ,והשתא משמע
לו ,יכול לשמש שוב כש”ץ אף שכבר אמר
בני י”ג שנתמלא זקנם ,ואפילו אם מי שמתירין
סליחות פעם אחת]ב[. לי' להשאג"א דמצוות ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם
הנדר בשבילו ,הוא בחור שעדיין לא נתמלא דכתיבת ספ"ת הוא משום ידיעת הדינים ,ולא משום עצם
זקנו]ח[. נפילת אפים בסליחות כשיש ברית מילה בביהמ”ד מצות תלמוד תורה ,ובבית הלוי כתב דהחיוב הוי משום
.גכשיש ברית מילה בבית המדרש והסנדק הלימוד ,אבל יש לומר דהחיוב של הלימוד הוי משום ידיעת
התרת נדרים ע”י ה’טעלפאון’ ובעל הברית שם ,אין אומרים נפילת אפים הקיום ,וכן משמע קצת בדברי הרא"ש (המבואר בטו"ר יו"ד
.טהתרת נדרים שעושין בערב ר”ה ,בשעת
בסליחות]ג[. סימן ע"ר) דסבירא לי' דכהיום המצוה על כתיבת שאר ספרים
הדחק אפשר לעשותו גם ע”י ה’טעלפאון’]ט[.
שלומדין בהן [עיין גליון (תקכ"ג) דבר התשובה (סימן תרל"ז)
נוסח תפילת יהי רצון קודם אמירת תהילים למי
התרת נדרים למנהג טוב שנהג בו ג’ פעמים שכבר מלאו לו שבעים שנה שהארכנו בזה] שכתב וז"ל :וע"י הגמרא ופירושה ידע פירוש
.ימנהג טוב שנהג בו כבר ג’ פעמים ,נכון המצוות והדינין על בוריין ע"כ .דהיינו כדי לקיימם ,ועל כן
.דמי שכבר מלאו לו שבעים שנה אל יאמר
לכתחילה לפרטו בהדיא אם רוצה להתירו ,ומ”מ סבר השאג"א דכיון דיש חיוב לימוד דינים שלהם א"כ יש
בנוסח ה’יהי רצון’ הנדפס קודם אמירת תהילים
אם אינו זוכר המנהג טוב שעשה ,אפשר לסמוך עליהם מצוות כתיבת ספ"ת ,ומ"מ זה לבאר שיטת השאג"א,
“ואל תקחנו מהעולם הזה קודם זמנינו עד
על התרת נדרים שעושין בערב ר”ה]י[. מלאת שנותינו בהם שבעים שנה” ,אלא יתפלל
אבל כבר נתבאר דשאר הפוסקים סברי דאין הלימוד כלל
מצד מצוות לימוד התורה רק לידע הדינין ,והוי כמו חיוב
על אריכות ימים טובים]ד[.
(עמק התשובה ח”ו סימן קפו). ו. השתדלות לקיים המצוה עייו באבנ"ז (שם) ,וכאשר ביאר מרן
ז .כתב המג״א (סימן תקפא ס״ק יג) לגבי ערב ר”ה דבסדר הסליחות אמירת תהלים קודם חצות הלילה בחודש אלול אדמו"ר בשו"ת דברי יואל (סימן נ"ז אות ב) דיש חיוב מה"ת
נופלים על פניהם אף שנמשך על היום ,משום דרוב פעמים ועשי”ת להשתדלות לקיים עצם המצוה עיי"ש ,וגם כי כתיב בקרא
רגילין לסיים קודם עמוד השחר ,עיי”ש .ולכאו׳ קשה מאי שייך .האע”פ שאסור ללמוד תורה שבכתב בלילה ולמדה את בני ישראל ודרשינן ולא בנות ישראל ,כדהעיר
בזה רוב דהא תלוי בזמן ,אם הוא בזמן שראוי לומר נפ״א יאמרנו, בזה האור שמח בדבריו ,וכיון דקאי על לימוד התורה הרי
קודם חצות ,מ”מ בחודש אלול ועשי”ת יש
ואם הוא בזמן שאין ראוי לומר נפ״א דהיינו ביום לא יאמרנו,
להקל בזה ומותר לומר תהלים אף קודם חצות יש פטור דלא בנות ישראל ,ובפוסקים מבואר עוד טעם כיון
ונראה הסבר הדבר דר״ל כיון דכל שנה ושנה הוי ער״ה ביום יו״ט
שאין ראוי לומר בו נפ״א בתפילה ,אבל בלילה עדיין ראוי לומר הלילה]ה[. דאינן בכתיבה ספ"ת ,עיין במנ"ח ואכמ"ל].
בו נפ״א ,וכיון דסדר הסליחות יכול לאומרה בין בלילה ובין ביום, .ג כדברים אלו מבואר בשו"ת הרשב"ש (בן התשב"ץ סימן
א״כ מן הראוי לעיין אם תיקנו בכלל בסדר סליחות של ערב ר״ה ‘נשוי’ או ‘בן שלושים’ לענין ש”ץ מי עדיף שכ"ד ,מובא בפת"ש יו"ד סימן ע"ר סק"ג) וז"ל :אודות הספר
נפ״א ,כיון דאפשר שיאמרנו ביום ואז הלא אין הזמן ראוי לנפ״א, .ואם יש לפנינו ב’ ש”ץ אחד מהם נשוי שמניחות הנשים לבית הכנסת ,ואמרת שמאחר שאינו מצוות
וע׳׳ז ביאר המג”א דכיון דעפ״י הרוב מסיימים הסליחות בלילה אבל אינו בן שלושים ,והשני הוא בן שלושים ללמוד תורה וכו' ,אע"פ שאינן מחויבות ללמוד תורה אבל
קודם שהאיר היום ,משו״ה ראוי לנכון לתקן לומר נפ”א בסדר אבל אינו נשוי ,מעלת ה’נשוי’ עדיף ,ואפילו ה’בן
הסליחות .וכיון שתקנוה בסדר הסליחות ,שוב לא פלוג ביה אף זוכות הן לחיי העוה"ב בזכות התורה שמלמדין את בניהם
שאירע שפעם אחת נמשך הסדר על היום ,משום דכך הוקבע וכו' ובזכות שמשמרות את בעליהן עד שבאים מהישיבות,
סדר הסליחות ,ולא שייך לומר דבשנה זו יאמר נפ״א ובשנה א .היות דבשו”ע (או”ח סימן תקפג סעיף ב’) מבואר שני טעמים לזה, כמו שנזכר בפרק היה קורא אמר רב לר' חייא הני נשים
אחרת שלא נשתנה הזמן כלל ע׳׳י מעשה לא יאמרנו .ועפ”י זה חדא משום דאגוז בגימטריא חטא ,והשני מפני שמרבה כיחה
במאי זכיין וכו' ,א"כ אע"פ שאינן במצוות תלמוד תורה,
מיושב כוונת המג”א על נכון ,דלכאורה לפי סברת המג׳׳א דאזלינן וניעה ,הנה הטעם דאגוז בגימטריא חטא שייך מתחילת ימי הרצון
עד גמר החותם ,ומשום כך נהגו למנוע לאכלו מתחילת אלול עד
אבל זוכות לחיי העוה"ב בשכר שמסייעין בו.
בתר רוב פעמים ,א״כ בזמנינו זה דרוב פעמים מסיימין סדר
הסליחות של ערב ר”ה אחר עמוד השחר שוב לא מועיל סברא הושענא רבה ,אבל בשאר מיני דברים שהם כמין אגוז שמרבים .ד בשו"ע חו"מ (סימן קנ"ו סעיף ב) אבל אינם יכולים למחות
זו ,אכן לפי מה שהעלינו דהכוונה הוא על עיקר תיקון וסידור כיחה וניעה אבל אין נקראין אגוז ,אז מכח טעם זה אין למנוע בידו ולומר ,אין אנו יכולים לישן מקול הפטיש או מקול
הסליחות שתיקנו לומר נפ׳׳א גם בערב ר”ה בסדר הסליחות יהיה מהם רק בר”ה ובימי הסליחות שמרבים בתפילה (עמק התשובה ח”ו
הריחים ,מאחר שכבר החזיק לעשות כן ולא מיחו בידו:
באיזה זמן שיהיה אפילו ביום [ואז תיקנו כן משום דרוב פעמים סימן קפד).
הגה .וי"א דכל מה שעושה בחנותו ובביתו ,אפילו לכתחלה
היו מסיימים בלילה וכמש”נ] ,א״כ אף שבזמנינו מסיימים תמיד ב .כיון דסליחות הוא רק תחנונים ובקשות ואין בו ברכה ,בודאי יוכל
ביום ,שוב לא נשתנה הדין הואיל ומעיקרא נתקן אף אם יהיה לאומרו אפילו כמה פעמים ביום כפי שירצה ,אלא שנכון לא יהיה
אינן יכולין למחות ,ודוקא בני אדם בריאים ,אבל אם הם
ביום שיאמרו נפ”א (עמק התשובה ח”ו סימן קפז). פטפוטי דברים בלי כוונת הלב ,דכה”ג די ומספיק פעם אחת, חולים והקול מזיק להם ,יכולים למחות ע"כ .ועל כן בזמן
ח .בתשו’ רעק”א (קמא סימן עג) כתב ‘הזהרתי בדרשתי שלא ליקח ואי משום י”ג מדות ,מצד הלכה כל שנאמר בציבור יכול לאומרו שכולם צריכים לקום ,יש בזה דין דרמ"א דכל מה שעושה
מתירים כ”א אנשים שנתמלאו זקנם ,וטעמא דידי אשר הזהרתי עמהם ,ואין בזה קבע לדבר שלא לומר עם הציבור ,ובמקום בביתו אינם יכולים למחות ,ויש לומר דבזה יש גם מה
בזאת הוא משום דבדאורייתא לא סמכינן אחזקה דרבא ויש לחוש שהציבור זקוקים לו שיהא הש”ץ לומר לפניהם סליחות ,בודאי דמבואר (סעיף ג) דבמילי דמצוה אינן יכולות למחות ,כיון
שמא המתירים עוד לא הביאו ב’ שערות ,והיה מן הצורך לבודקם יוכל להיות ש”ץ עוד הפעם ,ואי”צ בכה”ג לגבב ראיות כי הוא דלקום בזמן קר"ש ותפלה הרי מצוה הוא.
מקודם ,על זה הזהרתי שיהיו ממולאי זקן’ עיי”ש .וכ”כ בחי’ על לענ”ד פשוט (עמק התשובה ח”ו סימן קפה)[ .וע”ע תשובה מיראה (ח”ב
שו”ע (יו”ד סימן רכח סעיף ג’) .ונראה דאפילו אם הוא בחור שלא סימן כד) דין זה לגבי חזרת הש”ץ]. .ה דבשעות השינה דאין רגילים בקול רעש גדול ומפריע
נתמלא זקן עדיין ,צריכין המתירין שלו להיות ממולאי זקן ,כיון ג .כיון דאין אומרים נפילת אפים בסדר התפילה כשיש ברית השינה הוי לכולם כחולה דמזיק לו ,ובחזו"א (ב"ב סימן
דמופלא סמוך לאיש מדאורייתא ,א”כ צריך שיהיו המתירין מתירין בביהמ”ד ,אף שמצד הזמן ראוי היה לומר נפילת אפים ,מ”מ י"ג אות א) כתב ,דמ"מ תשמישי הדירה כגון לדבר או ילד
מדאורייתא ,ועוד דבכגון דא חיישינן שמא השואל ההתרה כבר יצא מכלל תקנת חז”ל בזה ואין אומרים נפילת אפים בתפילה, שבוכה אף בחולה אין יכול לעכב ,ויש לעיין אם קול
הביא ב’ שערות והמתירין עדיין לא הביאו ב’ שערות ,וכמו גבי וה”ה נמי לענין סליחות אף שלפי הסדר היה ראוי לאומרו ,מ”מ צלצול גדול של 'זייגער' הוי כתשמיש דירה הרגיל ,ובשעה
אנדרוגינוס דקיי”ל אפילו מינו אינו מוציא ,וא”כ צריך שיביאו עכ”פ מקרה כזה מוציאו מפי הסדר שהיה ראוי להיות ,ולכן אין אומרים
שאינם רגילים כלל בזה באמצע הלילה משמע דודאי יכול
ג’ גדולים ממולאי זקן (עמק התשובה ח”ו סימן קפח) .וע”ע מש”כ רבינו נפילת אפים .ולא דמי לערב ר”ה שאע”פ שאין אומרים נפילת
זצ”ל בעמק שמעתתא (שבועות ,שמעתתא ט’ סק”ד) בענין הקדש ונדר אפים בתפילה מ”מ בסליחות אומרים ,וכמו שיתבאר לקמן הערה
לעכב[ ,ומ"מ אם מנהג כל ישראל לקום באשמורת הבוקר
מופלא הסמוך לאיש. ז’ (עמק התשובה ח”ו סימן קפז ד”ה הנה). כיום א' דסליחות וכה"ג משמע דבזה הוי זמן קימה ,ויכול
ט( .תשובה מיראה ח”א סימן קטו). ד( .מראות יחזקאל -הל’ ערב ר”ה ועשי”ת עמ’ שיא). להעריך קול המעורר ,ולא גרע מהשמש דמתא דהיו הולכים
(תשובה מיראה ח”ב סימן רכב). י. ה( .תשובה מיראה ח”ב סימן ע’).
לעורר כולם לביהכנ"ס].
|| ג ||
דברי תורה
דבר החסידות קטע מרעווא דרעוין שב"ק פרשת נצבים תשע"ח בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה
המשך דבר תורה
אתם נצבים (כט ,ט) .הנה הפרשה הזאת אנו קוראים תמיד לפני ראש השנה כי אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו
רומזת לכל ישראל ,אתם נצבים ,מזומנים ועומדים .לפני ה' אלהיכם ,למגדול שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל ,טפכם נשיכם קראו בהיותו קרוב.
ועד קטן .כי צריך להכין את עצמו כל אדם מישראל לפני יום הדין הגדול
והנורא.
וזהו שאמר הכתוב 'אתם נצבים היום כלכם לפני וגו' .רבים הקשו למה הוצרך ליזיל ולפרש כל הני
עבודת ישראל
ה' אלקיכם' ,וכדאיתא בזוה"ק היום דא ראש השנה, ראשיכים שבטיכם וגו' מאחר שכבר אמר 'כולכם'.
לפני ה' אלקיכם ראשיכם (כט ,ט) .יש לפרש על דרך דאיתא כששאלו ישראל
ברש״י (פסוק יב) הביא מדרש אגדה למה נסמכה דבימים הללו התשובה נוחה להתקבל וכשהיהודי
בימי שמואל (שמואל -א ח' ,ו') תנה לנו מלך ואמר להם דעו וראו כי רעתכם
רבה אשר שאלתם לכם מלך כי ה' אלקיכם מלככם ,וזהו שמרמז כאן אתם פרשת אתם נצבים לקללות ,לפי ששמעו ישראל מאה מהרהר בתשובה ושב על עונותיו ,מיד הקב"ה פושט
נצבים לפני ה' היינו כשתתנהגו באמת ובתמים לפני ה' אז תזכו אלקיכם קללות חסר שתים ,חוץ ממ"ט שבתורת כהנים ,הוריקו ידו וחותר חתירה מתחת כסא הכבוד לקבלו אליו ולדון
ראשיכם היינו שלא תצטרכו לשום מלך כי אלקיכם יהיה ראשכם ומלככם וקל פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו ,התחיל משה אותו לכף זכות .וממשיך הכתוב דאל יאמר האדם מי
דגל מחנה אפרים להבין. לפייסם אתם נצבים היום ,הרבה הכעסתם למקום ולא אני ומה אני איך אוכל חוטא ושפל כמוני להעיז פני
ושטריכם (כט ,ט) .הוא מלשון שטר חוב ,שישים האדם על לבו שיש עליו שטר עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו .כלומר ,ולבקש סליחה ,אלא תדעו ד'אתם נצבים היום כלכם
חוב שהוא מחוייב לקיים כל התרי"ג מצות שבתורה כי הוא מושבע ועומד שכל עוד שהיה משה רבינו חי ,ידעו ישראל שיש להם לפני ה' אלקיכם' ,שאין אתה עומד לדין לפני מלך בשר
מהר סיני על זה (שבועות כז ,).ויתבונן האיך שבכל השנה לא שם לבו על זה מלאך מליץ שעומד בפרץ להתפלל ולהמשיך רחמים על ודם השופט כראות עניו קשה לרצות ונוח לכעוס ,אלא
רק הלך אחרי שרירות לבו לעסוק בהבלי העולם ובדברים בטלים ,וצריך היום ישראל ,אבל משראו כי קרבו ימיו להסתלק מן העולם עמידתכם הוא 'לפני ה' אלוקיכם' מקור הרחמים אדון
לעשות תשובה על זה ולקבל עליו על להבא שיקיים כל התרי"ג מצות ,וזה הוריקו פניהם כסיד דאיך ינצלו מן כל אותם הקללות ,הסליחות ,דכשמך כן תהלתך קשה לכעוס ונוח לרצות
רמזו רז"ל במאמרם (ב"מ עב ).שטרי חוב המוקדמים פסולים והמאוחרים כשרים, ומצפה תמיד לתשובתן של ישראל ,וכשעומדים לפני וע"כ החל משה לפייסם ,וצ"ב איזה פיוס הוא זה.
היינו שמחמת השטר חוב הזה שיש על האדם שמחוייב לקיים כל התרי"ג
וי״ל בזה ,דהנה הקב"ה אב הרחמן הקדים לישראל רום גדולתו של השי"ת אין עוד נפק"מ בין ראשיכם
מצות שבתורה לכן הוא צריך לפסול כל מעשיו הקודמים מה שנהג עד עתה
בהבלי העולם ,ויקבל עליו על להבא שילך בדרך הישר והכשר על פי התורה רפואה לכל הקללות והאלות הללו ,ועיקר הרפואה הוא שבטיכם וגו' חוטב עציך עד שואב מימך ,דהקב"ה
מגן אברהם -טריסק הקדושה. ע"י תשובה ששבין ישראל מכל חטאתם ומתקרבין אל בעל הרחמים ידו פשוטה לכל איש ישראל באשר הוא,
ה' ,וכמו שאמר הקב"ה להלן בפרשתן פרשת התשובה לקבלו בתשובה ולסלוח לו על כל חטאיו אשר עשה,
ושבת עד ה' אלקיך (ל ,ב) ..שכל כך תהיה התשובה שלך עד אשר השם
הוי"ה ב"ה יהיה נקרא עליך ביחוד אלקיך ,דהיינו שיתיחד שמו עליך כמו אלקי (ל ,א-ז) והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה ואם רק יהרהר האדם לפניו בתשובה בלב אמת ותמים
אברהם ,או יאמר ,ושבת עד ה' אלקיך .שכל כך תשוב עד תהפך מדת הדין והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך וגו' ,ושבת הקב"ה שב ומקרבו אליו ,וכענין שכתב הרמב"ם (הלכות
אגרא דכלה לרחמים ,ומה שהיה אלקיך יתהפך להוי"ה רחמים ,והבן. עד ה' אלהיך ושמעת בקלו וגו' ,ונתן ה' אלהיך את כל תשובה פ"ז) "ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק
ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו וגו' ,ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך (ל,
האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך .שע"י ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין
ב-ג) .דהנה כשאדם שב בתשובה ומתחרט מאוד על מעשיו הרעים שעשה עד תשובה שעושין ישראל נתבטל כל הקללות ושב ורפא הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא
עתה ,וידוע שכל מה שהאדם עושה למטה ,גורם כן למעלה בעולמות העליונים, לך .וכבר הבטיחם הקב"ה על התשובה כמ"ש הרמב"ם חטא מעולם ,ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם
דבאתערותא דלתתא אתער לעילא ,כן על דרך זה ,כמו האדם שעל ידי טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו ,אמרו חכמים מקום שעתידין ישראל לשוב בסוף ימיהם.
החרטה מוחה פשעיו וחטאותיו ,כיון שמתחרט עליהם ,שנוח לו שלא עשאן, שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד
כן נמחה היצר הרע על ידי חרטתו יתברך שמו כביכול על בריאת היצר הרע, וממשיך הכתוב (יא-יד) כי המצוה הזאת אשר אנכי
בו ,כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם
ואומר כביכול שנוח לו שלא עשאו ,וזהו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך, מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא ,לא
מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם".
על ידי תשובתך יעשה הקב"ה גם כן תשובה ,ויגאלינו מיד היצר הרע ומתחת בשמים הוא וגו' ,ולא מעבר לים הוא וגו' כי קרוב
זרע קודש יד האומות העולם ,שהם כח הסטרא אחרא ,ונזכה לעבדו יתברך. דכל ענין מצות התשובה הוא מן הטובות שעשה אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו .וכמבואר
ברמב"ם דבפיך היינו ווידוי דברים ,ובלבבך היינו הרהור הקב"ה לעמו ישראל עם בחירו ,וכדאיתא דאין התשובה
יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר תשובה ,ואומר לן הכתוב דעבודת התשובה לא בשמים מועלת כ"כ לאומה"ע כענין שמועיל לישראל ,והוא מה
יואל משה ברי"א ראטה -סופר סת"ם 845-376-4440
היא וגו' אלא קרוב אילך הדבר מאד ,ודבר זה קאי שאמר הכתוב אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם
אלו יעמדו על הברכה תשרי על זמן הזה שאנו עומדים בו ימי הרחמים והסליחות ,וגו' כל איש ישראל ,דזכו ונתייחדו עם הקודש זרע
פרנסי הגליון
לזכות אלפי רבבות בני ישראל ,כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך הרה"ח ר' שלמה דבהרהור תשובה בלבד בלב שלם כבר יכול האדם ישראל אוהבו ,שהקב"ה יושב ומצפה לתשובתן של
צבי שפיטץ הי"ו
הרב ר' יואל משה הרה"ח ר' משה
ראטה שליט"א
עמוד המערכת אברהם ראזנער הי"ו
להתקרב אל בוראו ולהתקבל לפניו ,וכמש"כ הרמב"ם ישראל ,וכשהיהודי שב ומתעורר ברצון להתקרב אליו
חשון
הרה"ח ר' חיים ארי' הרה"ח ר' יוחנן הרה"ח ר' שלום
מיד הקב"ה פושט ידיו לקבלו (הלכות תשובה פ"ב ה"ו) אע"פ
קויפמאן הי"ו כהנא הי"ו שיפף הי"ו תשו"ח להגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א
ברחמים. שהמציא לנו מאוצרותיו הטעיפ מד"ת זו שהתשובה והצעקה יפה לעולם
הרה"ח ר' יקותיאל יהודה הרה"ח ר' שמואל
(לייבי) וואלדמאן הי"ו אברהם פרידמאן הי"ו כסלו
הרה"ח ר' אליעזר הרה"ח ר' שאול
הרה"ח ר' שמואל -לזכרון עולם - -לזכרון עולם - -ברכת מזל טוב -
נפתלי פרידמאן הי"ו
זוסיא האזנפעלד הי"ו יחזקאל פרידמאן הי"ו לכבוד ידידינו הנכבד
נשמת הרה"ח נשמת האה"ח
טבת הרה"ג משה דוב בליייער שליט"א
מוה"ר ברוך יהודה רובין ז"ל מרת אסתר יהודית ע"ה
הרה"ח ר' חנוך הרה"ח ר' שרגא
זונדל פיש הי"ו צבי פישמאן הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב אבד"ק רייוויץ ,דומ"ץ סערט וויזניץ
ב"ר יעקב הכהן ז"ל ב"ר יעקב ז"ל
וויינשטאק הי"ו
הרה"ח ר' משה
תומך המערכת הגה"צ אבד"ק
אוסטריק שליט"א שבט
לרגל נישואי בנו למז"ט
יהדא סאנדער הי"ו לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' צבי הבה”ח המופלג בתוי”ש ישראל שלום ני"ו
הרה"ח ר' מנחם ברמ"י
ראזנער הי"ו
הרה"ח ר' בעריש נלב”ע ביום כ"ד אלול שנת תשפ"ה לפ"ק נלב''ע כ"ב אלול שנת תשפ"ד לפ"ק עב"ג בת ידידינו מוה"ר נפתלי צבי ציג הי"ו
הרה"ח ר' יהוסף לעפקאוויטש הי"ו
שווארטץ הי"ו
לעפקאוויטש הי"ו
הרה"ח ר' יואל
שווארטץ הי"ו
ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה. יה”ר שהזיווג יעלה יפה ,ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח,
הרה"ח ר' יואל אהרן מתוך שמחה וטוב לבב ,עדי נזכה בקרוב לביאת משיח ,אמן.
הרב ר' מנחם הרה"ח ר' עזרא
ראטה הי"ו
פרידמאן הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
פריעדמאן שליט"א
בר"מ ראטה הי"ו
אדר
הרה"ג ר' יואל בר"מ
הרב ר' אלחנן חיים
בקשה מיוחדת
הרב ר' עמרם שמעון פריעדמאן שליט"א
פריעדמאן שליט"א הורוויץ שליט"א הרה"ח ר' יעקב יוסף הרה"ח ר' שלמה שליח מיוחד
צבי שפיטץ הי"ו
פרידמאן הי"ו הרב ר' יואל
הרב ר' אלימלך
ווייס שליט"א
הרה"ח ר' אביגדור
כהנא הי"ו
הרב ר' מנחם
זעגלבוים שליט"א
יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון,
כ"ץ שליט"א הרב ר' שלמה זלמן ניסן
הרב ר' חיים שמעון הרה"ח ר' צבי
ברא"מ ראטה שליט"א שמי שנמצא אצלו:
אקערמאן שליט"א ברז"מ כהנא הי"ו
הרה"ח ר' שלמה בר"י
לעפקאוויטש הי"ו
משפחת הרה"ח ר' צבי אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון
הרה"ח ר' יהודה
הרב ר' צבי אלימלך
אלימלך פרידמאן ז"ל דברי תורה ,הלכה ותשובה ,מכתבים,
הרב ר' חיים מנחם
ראטה שליט"א
לייביש באכנער הי"ו
הרה"ח ר' צבי
ברח"א שפיטץ הי"ו
ראטה שליט"א
הרב ר' עמרם בר"ש
של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע סיפורים או עובדא מפרקי חייו
הרה"ח ר' משה אהרן הרה"ג ר' שמואל דוד
ראטה שליט"א אייר ותולדותיו וקורות ימיו של
בר"א פרידמאן הי"ו פריעדמאן שליט"א הרה"ח ר' יצחק
ויגמר ספר תהלים
הרב ר' שלמה לייב
פריעדמאן שליט"א
הרה"ח ר' משה
ברי"י פרידמאן הי"ו
טובי' שווארטץ הי"ו
הרה"ח ר' חיים
אהרן ראטה הי"ו
הרה"ח ר' משה
גוטטמאן הי"ו
הרה"ח ר' אייזיק
ברי"י פרידמאן הי"ו
לכל משתתפי הקבועים כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל
הרה"ח ר' יואל יצחק
הרב ר' אהרן שמואל
וואגשאהל שליט"א
הרה"ח ר' שלום מיכל
מענדלאוויש הי"ו
הרה"ח ר' מרדכי
אייזיק ראזנער הי"ו
סיון להוצאת המערכת וכן מי שיש תח"י
הרה"ח ר' יוסף
שפארן הי"ו
הרה"ח ר' צבי ברמ"י
לעפקאוויטש הי"ו הרה"ח ר' יצחק זאב איזה רעקארדינג של דרשות ,שיחות
מנחם כ"ץ הי"ו הרה"ח ר' יחזקאל
ברמ"ע ראטה הי"ו
הרב ר' יואל זוסמאן וויינשטאק הי"ו וכדו',
הרב ר' עמרם
ברב"ד ראטה שליט"א
הרב ר' אלי' לייב
פאנעט שליט"א
ראטה שליט"א
הרב ר' יצחק אייזיק תמוז לזכר עולם יהי' צדיק שיואיל נא בטובו להודיענו
הרב ר' פנחס
ברע"י ראטה שליט"א
ראטה שליט"א הרה"ח ר' משה אבא
לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול ,מרא דכולי תלמודא ,עמוד ההוראה ,רכב ישראל ופרשיו, ויהא חלקו בין מזכי הרבים
דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל האורים והתומים ,איש אלקים קדוש ,בוצינא דנהורא ,עמודא דנורא ,דמיטמרן גליין ליה ,נשיא אלקים בתוכינו
מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה
הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו
אב אפשר לההתקשר אלינו:
די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת ,נעמען מיט דעם א חלק אין תורה
ויראת שמים ,מדות טובות אין עבודת השי”ת.
משפחת הרה"ח 347.939.9125
ר' יקותיאל ראזנער ז"ל אוי לנו כי הושברנו ,בהילקח מאתנו ארון האלקים
און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו,
מערכת605.313.6638 :
א ברכה מרובה במעשי ידיהם ,מיט פרנסה בהרחבה מיט רב אלול פעקס888.384.2695 :
ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק
טוב ,שמחה מיט נחת דקדושה ,ביי אלע זייערע קינדער ,מיט 1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219
רפואות אין ישועות ,אין בריאות השלימות ,ובכל מילי דמיטב
והשפעות טובות. DivreiTorahKarlsburg@gmail.com
כל הזכויות שמורות להמערכת ,ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו || ד || הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו' ,להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת ,וכן
בלי רשות מפורשת מהמערכת מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת.
