gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

דברי תורה - קארלסבורג · Divrei Torah - Karlsburg — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת נצבים ‪ -‬וילך תשפ"ו‬ ‫גליון תקנח‬ ‫דבר הכתבים‬ ‫דברי תורה ‪ .‬תשובות ‪ .‬בירורי הלכה ‪ .‬מכתבים ‪.‬‬ ‫הסכמות ‪ .‬המלצות‬ ‫דבר תורה‬ ‫שנכתבו ונרשמו בכתי"ק‬ ‫דברות קודש מאת כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫של כ"ק רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫ונוכל לומר שזהו פירוש הכתוב כי קרוב אליך הדבר‬ ‫רעווא דרעווין פרשת נצבים תשנ"ה‬ ‫‪ .‬קעו ‪.‬‬ ‫מאד וגו'‪ ,‬שקאי על מצות תשובה שהוא קרוב מאד כדברי‬ ‫הדרך פיקודך‪ ,‬בפיך ובלבבך לעשתו‪ ,‬בפיך‪ ,‬היינו שילמוד‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם שבטיכם‬ ‫זקניכם ושטריכם כל איש ישראל‪ ,‬טפכם נשיכם וגו'‪ .‬איתא‬ ‫בירור הלכה אם ניתן לקדש על הכוס מבעוד‬ ‫הלכות תשובה‪ ,‬כמו הלכות תשובה להרמב"ם היאך צריך להיות‬ ‫בזוה"ק דכל מקום דכתיב היום דא ראש השנה‪ ,‬כמו שנאמר‬ ‫יום אחר פלג המנחה כדי להוציא את חבירו‬ ‫התשובה‪ ,‬ובלבבך‪ ,‬היינו לגמור בלבו שלא יעשה עוד ולא ישוב‬ ‫אצל אלישע (מלכים ב ד‪ ,‬יא) ויהי היום ויבוא שמה‪ .‬וצריך‬ ‫לכסלה‪ .‬ועוד יל"פ "בפיך ובלבבך" דיש מצוה להתוודות בפה‬ ‫שקיבל שבת והוא עדיין אינו מקבל שבת‬ ‫ויהיה לבו עמו‪ ,‬דאם לבו בל עמו הרי הוא כלא כלום‪ ,‬וזה‬ ‫להבין מה שמנה ופירט כאן הכתוב כל הני ראשיכם שבטיכם‬ ‫וכו'‪ ,‬ומאי שייכות יש לזה לראש השנה‪ .‬עוד יש לדקדק כפל‬ ‫ב"ה‪,‬‬ ‫שאמר כי קרוב אליך הדבר מאוד‪ ,‬והיאך "בפיך ובלבבך לעשתו"‬ ‫הדברים‪ ,‬שהתחיל אתם נצבים היום 'כלכם' וסיים 'כל איש‬ ‫שגומר בלבו דברים אלו שהוציא בפיו‪.‬‬ ‫י"ט סיון תשס"ו‪.‬‬ ‫עוד אפשר לפרש הפסוק כי קרוב אליך וגו'‪ ,‬דקאי גם‬ ‫ישראל'‪.‬‬ ‫במדרש תנחומא (הובא ברש"י) אתם נצבים היום‪ ,‬אמר‬ ‫אחד רוצה לקדש למי שהוא מקבל‬ ‫על תשובה וגם על כל התורה‪ ,‬דאיתא בספה"ק שכל יהודי‬ ‫חזקיה בנו של ר' חייא‪ ,‬למה נסמכה פרשה זו לפרשת‬ ‫צריך לקיים כל התרי"ג מצות שהם כנגד רמ"ח אברים‬ ‫שבת מפלג המנחה‪ ,‬אבל המקדש גופא אין‬ ‫ושס"ה גידים של האדם‪ ,‬ואם מחסיר מצוה אחת מקלקל‬ ‫קללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל מאה קללות חסר שתים בפרשה‬ ‫בדעתו עדיין לקבל שבת‪ ,‬אם רשאי לקדש‬ ‫זו‪ ,‬חוץ מארבעים ותשע שנאמרו בתורת כהנים‪ ,‬מיד הריקו‬ ‫אחת מאבריו‪ .‬ולכאו' האיך יכול האדם לקיים כל התרי"ג‬ ‫פניהם‪ ,‬ואמרו מי יוכל לעמוד באילו‪ ,‬מיד קרא אותם משה‪,‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫מצות והלא יש הרבה מצות שהם מיוחדים רק לכהנים וכדו'‪,‬‬ ‫והיה מפייסן בדברים‪ ,‬הרבה הכעסתם לפני המקום ולא עשה‬ ‫והעצה לזה ע"י שמתאחד ומתחבר עם כל ישראל‪ ,‬שכל בני‬ ‫פסקתי לפני המבואר (או"ח סי' רצ"ג ס"ג)‬ ‫ישראל נחשבים כקומה אחת‪ ,‬וע"י שאחד מקיים מצוה חשיב‬ ‫לכם כליה וכו'‪ .‬וצ"ב‪.‬‬ ‫דיכול להבדיל מפלג המנחה למי שצריך‬ ‫שכולם עושים המצוה ובכך נשלם לכל אחד תרי"ג מצות‪.‬‬ ‫ואפש״ל‪ ,‬דהנה בפרשתן כתיב כי המצוה הזאת אשר אנכי‬ ‫והדרך להתאחד ולהתחבר עם כל ישראל הוא על ידי תשובה‬ ‫מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא‪ .‬לא בשמים‬ ‫לדבר [אף דעדיין אסור בעשיית מלאכה עד צאת‬ ‫הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה‬ ‫בין אדם למקום ובין אדם לחבירו‪ ,‬שבזה נעשים כאיש אחד‬ ‫הכוכבים‪ ,‬כמבואר שם]‪ ,‬ה"נ יכול לקדש למי‬ ‫בלב אחד‪ ,‬ויכולים כ"א לקיים כל התרי"ג מצות‪.‬‬ ‫ונעשנה‪ .‬ולא מעבר לים הוא וגו'‪ .‬כי קרוב אליך הדבר מאד‬ ‫‪528‬‬ ‫שצריך לדבר אף שאין הוא‬ ‫וזהו "כי המצוה הזאת"‪ ,‬קאי על התורה‪ ,‬והאיך אפשר‬ ‫בפיך ובלבבך לעשתו‪ .‬ופשט הכתוב לפי דעת הרבה מפרשים‬ ‫דכי המצוה הזאת קאי על קיום כל התורה‪ .‬ולכאו' צריך‬ ‫מקבל שבת עדיין‪ .‬וממילא‬ ‫לקיים כל המצוות‪" ,‬כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך‬ ‫להבין‪ ,‬היאך שייך לומר על קיום התורה דקרוב אליך הדבר‬ ‫יכול להוציא את אחר מכיון‬ ‫לעשתו"‪ ,‬בלבבך היינו באחדות כאיש אחד בלב אחד‪ ,‬והיאך‬ ‫מאד‪ ,‬וכי קיום התורה קרוב אליך הלא היצה"ר בוער כאש‬ ‫אפשר להתאחד כאחד‪ ,‬ע"י הרהור תשובה בין אדם למקום‬ ‫שיכול לקדש בעצמו‪.‬‬ ‫בין אדם לחבירו‪ ,‬ואז חשיב שעשה כל המצות כולם‪.‬‬ ‫ומונע אותנו מהרבה מצות‪ ,‬והיאך שייך לומר כי קרוב אליך‬ ‫הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשתו‪.‬‬ ‫ובזה יתבאר דברי הזוה"ק ויהי היום דא ראש השנה‪ ,‬כמו‬ ‫והרמב״ן ושאר ראשונים מפרשים דכי המצוה הזאת קאי‬ ‫מכסא דין ויושב על כסא רחמים‪ .‬וזהו דברי המדרש‬ ‫שנאמר אצל אלישע והשונמית ויהי היום ויבוא שמה‪ ,‬ואמר‬ ‫לפי ששמעו ישראל הקללות מיד הריקו פניהם ואמרו‬ ‫על מצות התשובה‪ .‬והנה על מצות התשובה איתא במדרש‬ ‫אלישע לשונמית 'מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או‬ ‫(ירושלמי מכות ב‪ ,‬ו) שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו‪ ,‬אמרה להם‬ ‫מי יוכל לעמוד באילו וכו'‪ ,‬ולימד אותם משה שכל‬ ‫אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת'‪ .‬ואיתא בפוסקים‬ ‫התוכחה הוא כדי להתעורר לתשובה‪ ,‬וע"י תשובה‬ ‫חטאים תרדוף רעה (משלי יג‪ ,‬יא)‪ .‬שאלו לנבואה חוטא מהו‬ ‫ובספרים שבר"ה צריך כל אחד לכלול עצמו עם הצבור‪ ,‬שאם‬ ‫עונשו‪ ,‬אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל יח‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫ותיקון המעשים נתהפך הכל לטובה ולברכה‪ ,‬ויכולים‬ ‫עומד בפנ"ע דנים אותו ביחידות ודינו קשה‪ ,‬אבל כשכולל‬ ‫כולכם להתיצב לפני ה' אלוקיכם‪.‬‬ ‫שאלו לקודשא בריך הוא‪ :‬חוטא מהו עונשו‪ ,‬אמר להם יעשה‬ ‫עצמו עם הציבור דנים אותו ביחד עם הציבור בכללות ואז‬ ‫תשובה ויתכפר לו‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם‬ ‫קל יותר לעבור הדין‪ ,‬משל למה"ד שהולכים בדרך וצריך‬ ‫והרה״ק הבני יששכר בהקדמה לספרו דרך פיקודך (שהוא‬ ‫לעבור הגבול שאם הוא בין רבים קל לעבור משא"כ ליחיד שבטיכם וגו'‪ ,‬בראש השנה עומד כל הצטרכות האדם‬ ‫הקדמה יקרה מאד וצריכים הבחורים והאברכים ללמדו היטב לידע דרכי‬ ‫לדין ומשפט לפני ה'‪ ,‬ראשיכם שבטיכם היינו איזה‬ ‫קשה יותר‪.‬‬ ‫התשובה) כתב וזל"ק‪ :‬רוב ההמון סוברים דעיקר התשובה הוא‬ ‫חז״ל אמרו (ר"ה פ"א מ"ב) בראש השנה כל באי העולם ראשים ומנהיגים יהיה לכלל ישראל‪ ,‬ואפשר דראשיכם‬ ‫להתענות ולסגף את עצמו בסיגופים שונים‪ ,‬תדע ידידי שטעות‬ ‫עוברים לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבם‪ ,‬ובגמ' היינו כשהוא עוד בימי הנעורים‪ ,‬וזקניכם היינו כשעומד‬ ‫גמור הוא כי לא נאמר בתורה הענין הזה רק נאמר בתורה‬ ‫וכולם נסקרים בסקירה אחת‪ .‬ויש לבאר‪ ,‬שהקב"ה כביכול בימי הזקנה‪ ,‬הכל עומד לפני השי"ת‪ ,‬טפכם נשיכם כל‬ ‫(דברים ל ב) ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו‪ ,‬וענין התשובה‬ ‫מאחד ובודק את כל כלל ישראל בסקירה אחת‪ ,‬שאם בודק מה שיהיה אודותם הכל עומד היום לפני השי"ת לדין‬ ‫הוא רק החרטה באמת על מה שעשה עד היום‪ ,‬ויתמרמר‬ ‫כאו"א בפנ"ע מי יצדק לפניו בדין‪ ,‬הי תורה והי מצות דמגנו ומשפט‪.‬‬ ‫בלב באמת על אשר הכעיס לבורא עולם יוצר רוחו ונשמתו‪,‬‬ ‫וצריך לראות לכלול עצמו ברשות השי"ת‪ ,‬שאם נכנס‬ ‫עלן והיאך נראה המשא ומתן באמונה וכו'‪ ,‬כמה מצות‬ ‫ואם יש און בידו עוד מאותן העבירות ישליכם מידו ויקבל‬ ‫ומעש"ט החסרנו‪ ,‬רק העצה לכלול עצמו להיות בתוך עמי ברשות השי"ת במילא נשמר מכל דבר‪ ,‬ויהיה תחל שנה‬ ‫קבלה אמיתית שאפילו יהבי ליה כל חללי דעלמא לא ישוב‬ ‫אנכי יושבת‪ ,‬וכיון דיש לאחד מצוה זאת ולאחד מצוה אחרת‪ ,‬וברכותי'‪ ,‬ויה"ר שנזכה לכל השפעות טובות בתשובה‬ ‫עוד לדבר הרע הזה‪ .‬הנה אומר לך‪ ,‬המאמין בתוה"ק שאמרה‬ ‫בכך נשלם קומת ישראל‪ ,‬ויש לנו היכולת לעמוד לפניו בדין‪ .‬שלימה בשמחה שלימה ובגאולה שלימה‪ ,‬ונזכה לכל‬ ‫(דברים ל יד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪,‬‬ ‫והוא שאמה"כ אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם מיני ישועות בכלליות ובפרטיות‪ ,‬ולהתגלות כבוד שמים‬ ‫לא יעלה בלבו שום מיחוש על זה‪ ,‬רק יעשה את שלו‬ ‫ראשיכם שבטיכם וגו'‪ ,‬דהפסוק מלמדינו הדרך לעמוד בדין עלינו בב"א‪.‬‬ ‫ויתחרט בחרטה גמורה על העבר וישליך העבירה מידו ויקבל‬ ‫נא שלא לעיין בהגליון בשעת התפלה‬ ‫ר"ה‪ ,‬כלכם לפני ה' אלוקיכם היינו להתאחד כל קומת‬ ‫בלב קבלה גמורה כנ"ל על העתיד‪ ,‬ויאמין בהשי"ת כי חנון‬ ‫וקריאת התורה וחזרת הש"ץ כמבואר בשו"ע‬ ‫ישראל כאחד לפני ה' יתברך‪ ,‬בתשובה ומעש"ט‪ ,‬ואזי עומד‬ ‫ורחום הוא‪ ,‬עיי"ש בדבריו הק'‪.‬‬ ‫|| א ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר התשובה‬ ‫שו"ת בע"פ משלחנו של כ"ק מרן רבינו הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫לסייע את האנשים ללמוד תורה‪ ,‬וכמשאז"ל (ברכות י"ז ע"א) נשים‬ ‫‪.‬וטש תשאלה‪ :‬אם מצות כתיבת ספר תורה נוהגת גם בנשים‪,‬‬ ‫במאי זכיין באקרויי בנייהו לבי כנישתא ובאתנויי גברייהו בי‬ ‫שהרי מחוייבת במקצת מצות שבתורה‪ ,‬או נוהגת רק‬ ‫ג‬ ‫רבנן וכו' ‪.‬‬ ‫באנשים כיון שהם חייבים בלימודה‪ ,‬דזהו לכאורה עיקר‬ ‫‪5‬‬ ‫טעם המצוה‪ ,‬כדכתיב (דברים לא‪ ,‬יט) ועתה כתבו לכם את ‬ ‫השירה הזאת 'ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם' וגו'‪.‬‬ ‫‪.‬זטש תשאלה‪ :‬אם יכול לעכב את שכינו מלהפעיל בבוקר 'וועקער‬ ‫תשובה‪ :‬עיקר המצוה הוא באנשיםא‪ ,‬שהם חייבים בלימוד‬ ‫זייגער' המצלצל בקול גדול‪ ,‬שהקול נשמע בביתו ומפריע‬ ‫התורהב‪ .‬אבל מ"מ אשה שנדבה לבה לשלם לכתוב ספר תורה‬ ‫לו מלישון‪.‬‬ ‫ולהכניסו לביהמ"ד לקרות בו‪ ,‬וודאי דמקיימת בזה מצוה ושכרה‬ ‫תשובה‪ :‬אם הוא בשעה שהוא זמן קימה לכל אדם‪ ,‬אינו‬ ‫גדול מן השמים‪ ,‬שהרי מזכה בזה אנשים לקרות וללמוד‬ ‫יכול לעכבו‪ ,‬והרי הוא גם הוא צריך לקום‪ ,‬ועד מתי עצל‬ ‫בתורה‪ ,‬וכמו שהיתה מקיימת מצוה אם היתה קונה ספרים‬ ‫ישכבד‪ .‬אלא שאם הוא בשעות הלילה בשעה שדרך בני אדם‬ ‫לביהמ"ד שאנשים יגרסו בו‪ ,‬דוודאי מקיימת בזה מצוה וזכות‬ ‫לישון‪ ,‬בכה"ג יכול לעכבוה‪.‬‬ ‫הוא להן‪ .‬וכבר דיברו חז"ל במעלת הנשים מה שהן עושין‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫ר"ת‪ ,‬וצ"ע דאכתי בשיטת המחבר קשה לבאר כן‪[ ,‬וכבר‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬ומבואר דיש להם מצוה בלימודן‪ ,‬והנה הבית‬ ‫‪.‬א כן הסכימו רוב הפוסקים‪ ,‬וכאשר מבואר בספר המצוות‬ ‫עמד ע"ז מרן אדמו"ר זצ"ל בויוא"מ (מ"ג סימן מ"ו) עיי"ש]‪.‬‬ ‫הלוי ביאר (שם) דברי האגור‪ ,‬דהוא משום דסבי"ל כשיטת‬ ‫להרמב"ם (סוף מצות עשה מה שנשים פטורות) וכמובא‬ ‫ומרן אדמו"ר בויוא"מ (מ"ג סימן מ"ה) ביאר‪ ,‬דנחלקו‬ ‫הפוסקים דמברכים הנשים על מצוות עשה שהזמ"ג אע"פ‬ ‫בשאגת ארי' (סימן ל"ה)‪ ,‬ובספר החינוך (מצוה תרי"ג) ובמנ"ח‬ ‫בזה הר"י בתוס' והסמ"ג‪ ,‬אם יש עליהם המשך בעמ' ג'‬ ‫שפטורות‪ ,‬רק היות דאמרו חכז"ל כל המלמד את בתו‬ ‫(שם)‪ ,‬ובאור שמח (פרק ז הלכה א)‪ ,‬ובקסת הסופר (לשכת‬ ‫תורה כאילו מלמדה‬ ‫הסופר סק"ג)‪ ,‬ובשו"ת ערוה"ב (יו"ד סימן רכ"ה) דהגם דהשג"א‬ ‫תפלות‪ ,‬א"כ הרי יש‬ ‫פקפק על זה‪ ,‬מ"מ אין לנו אלא דברי השו"ע והראשונים‪,‬‬ ‫צווייטע ב אַנד‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫איסור ללמוד ואינן יכולות‬ ‫ובספר חדרי דיעה (סימן ע"ר)‪ .‬גם השאג"א בעצמו (סוף סימן‬ ‫ער שינען!‬ ‫לברך‪ ,‬על זה קאמר‬ ‫ל"ו) מסיים וז"ל‪ :‬ומה"ט יש לצדד קצת לפטור את הנשים‬ ‫ע‬ ‫מ‬ ‫כך‬ ‫דמ"מ מברכות דבמצוות‬ ‫בזמן הזה ממצות כתיבת ספר תורה לגמרי‪ ,‬עיין שם לפי‬ ‫שהו‬ ‫ה‬ ‫ב‬ ‫שמחויבות יש להם חיוב‬ ‫דרכו‪.‬‬ ‫שונ‬ ‫ש נ יה‬ ‫קלארע‬ ‫ללמוד‪ ,‬ומ"מ אינה מצד‬ ‫שהו ב רא‬ ‫‪.‬ב כמבואר טעם זו בחינוך וז"ל‪ :‬בזכרים שהם חייבים‬ ‫מצוות תלמוד תורה כלל‬ ‫בתלמוד תורה אבל נשים פטורות מת"ת‪ .‬ועל כן אין‬ ‫כמ‬ ‫ומברכות רק משום דיכולות‬ ‫ע‬ ‫להם החיוב של מצוות כתיבת ספר תורה‪ ,‬וז"ל האר שמח‬ ‫פסקים‬ ‫געשמאקע און קורצע‬ ‫לברך על מה שפטורות‬ ‫(שם)‪ :‬רחמנא קאמר ועתה כתבו לכם כו' ולמדה בנ"י‪ ,‬הרי‬ ‫שאלות ותשובות איבער אלע‬ ‫עיי"ש‪ .‬אבל מדברי המחבר‬ ‫דעיקר מצות כתיבה אינו רק משום למודה‪ ,‬וכן פטרו‬ ‫ד' חלקי שו"ע‪ ,‬איבער פילע‬ ‫בשו"ע (סימן מ"ז סעיף י"ג)‬ ‫הקדמונים אשה מהך מצות עשה משום דאינה בלמוד‪,‬‬ ‫אינטערסאנטע און אקטועלע‬ ‫והפוסקים (שם) מבואר‬ ‫ופשוט דלמדה בני ישראל כתיב ולא בנות ישראל והבן‪.‬‬ ‫נושאים וואס זענען נוגע טאג‬ ‫טעגליך‪ ,‬באגלייט מיט רייכע‬ ‫דהבינו דברי הסמ"ג‪ ,‬דלא‬ ‫ומה שכתב השאג"א להשיב על טעם זו וז"ל‪ :‬מ"מ הא‬ ‫ביאורים להלכה ולמעשה‪.‬‬ ‫פאר יעדע אידישע שטוב‬ ‫אזיל מחמת שיטת ר"ת‬ ‫כתבו רבוותא דנשים מברכות ברכת התורה הואיל וחייבות‬ ‫וואס זענען גע'פסק'נט‬ ‫ודעימי' דמברכות על מה‬ ‫ללמוד מצות הנוהגות בהן‪ ,‬וכמו שכתב הב"י בא"ח (סוף‬ ‫געווארן בע"פ דורך כ"ק‬ ‫שפטורות‪ ,‬דהרי שיטת‬ ‫סימן מ"ז) בשם הסמ"ג‪ .‬ואי משום שאינן חייבות בהרבה‬ ‫גאב"ד‬ ‫המחבר ידוע דלא סבר‬ ‫דמברכות על מה שפטורות‬ ‫מצות כגון מ"ע שהזמן גרמא וכיוצא בהן‪ ,‬אם כן יכולנו‬ ‫קארלסבורג‬ ‫לפטור את כל העולם כולו מדין מצות כתיבת ס"ת‪ ,‬שהרי‬ ‫ורק הרמ"א סבי"ל לדינא‬ ‫הרבה מצות שאינו נוהג בישראל אלא בכהנים ואפילו‬ ‫לברך‪ ,‬ומ"מ כתב המחבר‬ ‫בכהן הדיוט אינו נוהג הרבה מצות אלא בכהן גדול לבד‪.‬‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬בעל עמק התשובה‬ ‫שהנשים יברכו וכדביאר‬ ‫והרבה מהם מצות המלך ואינו נוהג בכל אדם‪ .‬אלא על‬ ‫במג"א (שם) דהוא משום‬ ‫כרחך הא לאו מילתא היא‪ .‬א"כ הכי נמי אין לנו טעם‬ ‫דחייבות ללמוד הדינים‬ ‫לפטור את הנשים ממצוה זו עכ"ד‪ .‬כבר תפסו עליו גדולי‬ ‫שלהם‪ ,‬והיינו דביאר כן‬ ‫אחרונים בזה דמה שנשים מחויבות ללמוד הדינים שלהם‬ ‫בשיטת המחבר דמשום‬ ‫אינו משום מצות תלמוד תורה דהתורה פוטרתן בהדיא‪,‬‬ ‫חיוב זה שעליהן מברכות‪,‬‬ ‫והוא רק כדי לידע הדינים וא"כ אין להם חיוב תלמוד‬ ‫ויותר מזה מבואר בפרמ"ג‬ ‫תורה‪ ,‬משא"כ באנשים אף במצוות שפטורים הן מ"מ יש‬ ‫(משב"ז סק"א) דאף מוציאות‬ ‫להם מצוות תלמוד תורה‪[ .‬וכאשר האריך בבית הלוי (ח"א‬ ‫אנשים‪ ,‬הרי מבואר דסבירא‬ ‫סימן ו) ובס' חדרי דיעה (שם) ובשו"ת אבני נזר (יו"ד סימן‬ ‫לי' בשיטת המחבר דיש‬ ‫שנ"ב) ועוד]‪.‬‬ ‫עליהן איזה חיוב לברך‪,‬‬ ‫רק דיש ליישב קצת סברת השאג"א דהרי שיטת‬ ‫דאי מטעם דמברכות על‬ ‫הסמ"ג (שם) מבואר‪ ,‬דעל כן מברכות על זה וצונו לעסוק‬ ‫מה שפטורות אינן יכולת‬ ‫להוציא כמבואר בשאר‬ ‫מ ע רכ ת‬ ‫מקומות‪ ,‬וכמבואר בביה"ל‬ ‫‪605.313.6638‬‬ ‫קו‪+‬ל ה‪+‬תשובה‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫דבר יחז‬ ‫(סוף הסימן) עיי"ש‪ ,‬והגר"א‬ ‫אפשר לשמוע התשובות המופיעים במדור זו‬ ‫להוצאת ספרי כ"ק מרן‬ ‫רבינו גאב"ד קארלסבורג זצוק"ל‬ ‫שם באמת חולק דאין להם‬ ‫מפי כ"ק מרן רבינו זי"ע‬ ‫הוראות‪ :‬להגיע למדור התשובות ‪1 1 3‬‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫שום חיוב לימוד‪ ,‬ומה‬ ‫ואח"כ לצלצל מספר התשובה‪.‬‬ ‫צו באקומען אין אלע ספרים געשעפטן‬ ‫שמברכות הוא משום שיטת‬ ‫לדוגמא‪ ,‬תשובה אות תר"ה‪ ,‬תמצא בכפתור ‪ 605‬וכן הלאה‬ ‫|| ב ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דיני חודש אלול‬ ‫– סליחות – ערב‬ ‫דבר הלכה‬ ‫המשך דבר התשובה‬ ‫ראש השנה‬ ‫פסקי הלכה למעשה מלוקטים מכל ספרי דבי רב כ"ק מרן רבינו זצ"ל‬ ‫ביאורים ובירורים מבנו הגה"צ אבד"ק בית יחזקאל שליט"א‬ ‫שלושים’ אינו בחור שלא נשא אשה‪ ,‬אלא אלמן‪,‬‬ ‫אכילת אגוזים ומיני קטניות בימי הרחמים‬ ‫איזה חיוב ללמוד דינים שלהם ויש קצת מצוות לימוד‪ ,‬ושם‬ ‫אעפ”כ ‘נשוי’ עדיף]ו[‪.‬‬ ‫‪ .‬אנהגו שלא לאכול אגוזים מתחילת חודש‬ ‫ביאר אף בשיטת הסמ"ג דהוא ע"פ שיטת ר"ת דמברכות‬ ‫אלול עד הושענא רבה‪ ,‬אבל שאר מיני קטניות‬ ‫על מה שפטורות‪ ,‬רק דביאר דאף דהרי המחבר חולק על‬ ‫נפילת אפים בסליחות ערב ר”ה‬ ‫זה זה‪ ,‬מ"מ במצוות לימוד התורה כיון דמחיובות עכ"פ‬ ‫הדומים לאגוזים‪ ,‬אין למנוע מזה רק בר”ה ובימי‬ ‫‪ .‬זאע”פ שאין אומרים תחנון ונפילת אפים‬ ‫ללמוד כדי לידע הדינים שפיר מברכות וצונו כיון דשייכי‬ ‫הסליחות שמרבים בהם בתפילות]א[‪.‬‬ ‫בשחרית ערב ר”ה‪ ,‬מ”מ בסליחות של ערב ר”ה‬ ‫במצוה זו‪ ,‬ובזה אף המחבר מודה עיי"ש‪ .‬ולפי דבריו נמצא‬ ‫אומרים נפילת אפים אף אם אומרן ביום כמו‬ ‫להיות ש”ץ בסליחות לאחר שכבר אמר פעם אחת‬ ‫דאף לשיטת המחבר אין לאשה להוציא איש בברכות התורה‬ ‫שמצוי בזמנינו]ז[‪.‬‬ ‫‪ .‬בש”ץ שכבר אמר סליחות פעם אחת‪ ,‬יכול‬ ‫דו"ק‪ .‬ועכ"פ סתימת דברי האגור והמחבר ופרמ"ג משמע‬ ‫לשמש שוב כש”ץ ולומר שוב סליחות‪ ,‬לפיכך‪,‬‬ ‫דהבינו דיש להם מצוות לימוד ושייך לברך וצוונו‪ ,‬רק דמ"מ‬ ‫התרת נדרים ע”י בן י”ג שלא נתמלא זקנו‬ ‫הוא חיוב אחר ממצות תלמוד של אנשים דהוא ללומוד כל‬ ‫אם יש ציבור שאין להם ש”ץ או שהם זקוקים‬ ‫‪ .‬חצריך ליזהר בהתרת נדרים שיהיו המתירים‬ ‫התורה‪ ,‬רק דהמצוה משום ידיעה מה לעשות‪ ,‬והשתא משמע‬ ‫לו‪ ,‬יכול לשמש שוב כש”ץ אף שכבר אמר‬ ‫בני י”ג שנתמלא זקנם‪ ,‬ואפילו אם מי שמתירין‬ ‫סליחות פעם אחת]ב[‪.‬‬ ‫לי' להשאג"א דמצוות ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‬ ‫הנדר בשבילו‪ ,‬הוא בחור שעדיין לא נתמלא‬ ‫דכתיבת ספ"ת הוא משום ידיעת הדינים‪ ,‬ולא משום עצם‬ ‫זקנו]ח[‪.‬‬ ‫נפילת אפים בסליחות כשיש ברית מילה בביהמ”ד‬ ‫מצות תלמוד תורה‪ ,‬ובבית הלוי כתב דהחיוב הוי משום‬ ‫‪ .‬גכשיש ברית מילה בבית המדרש והסנדק‬ ‫הלימוד‪ ,‬אבל יש לומר דהחיוב של הלימוד הוי משום ידיעת‬ ‫התרת נדרים ע”י ה’טעלפאון’‬ ‫ובעל הברית שם‪ ,‬אין אומרים נפילת אפים‬ ‫הקיום‪ ,‬וכן משמע קצת בדברי הרא"ש (המבואר בטו"ר יו"ד‬ ‫‪ .‬טהתרת נדרים שעושין בערב ר”ה‪ ,‬בשעת‬ ‫בסליחות]ג[‪.‬‬ ‫סימן ע"ר) דסבירא לי' דכהיום המצוה על כתיבת שאר ספרים‬ ‫הדחק אפשר לעשותו גם ע”י ה’טעלפאון’]ט[‪.‬‬ ‫שלומדין בהן [עיין גליון (תקכ"ג) דבר התשובה (סימן תרל"ז)‬ ‫נוסח תפילת יהי רצון קודם אמירת תהילים למי‬ ‫התרת נדרים למנהג טוב שנהג בו ג’ פעמים‬ ‫שכבר מלאו לו שבעים שנה‬ ‫שהארכנו בזה] שכתב וז"ל‪ :‬וע"י הגמרא ופירושה ידע פירוש‬ ‫‪ .‬ימנהג טוב שנהג בו כבר ג’ פעמים‪ ,‬נכון‬ ‫המצוות והדינין על בוריין ע"כ‪ .‬דהיינו כדי לקיימם‪ ,‬ועל כן‬ ‫‪ .‬דמי שכבר מלאו לו שבעים שנה אל יאמר‬ ‫לכתחילה לפרטו בהדיא אם רוצה להתירו‪ ,‬ומ”מ‬ ‫סבר השאג"א דכיון דיש חיוב לימוד דינים שלהם א"כ יש‬ ‫בנוסח ה’יהי רצון’ הנדפס קודם אמירת תהילים‬ ‫אם אינו זוכר המנהג טוב שעשה‪ ,‬אפשר לסמוך‬ ‫עליהם מצוות כתיבת ספ"ת‪ ,‬ומ"מ זה לבאר שיטת השאג"א‪,‬‬ ‫“ואל תקחנו מהעולם הזה קודם זמנינו עד‬ ‫על התרת נדרים שעושין בערב ר”ה]י[‪.‬‬ ‫מלאת שנותינו בהם שבעים שנה”‪ ,‬אלא יתפלל‬ ‫אבל כבר נתבאר דשאר הפוסקים סברי דאין הלימוד כלל‬ ‫מצד מצוות לימוד התורה רק לידע הדינין‪ ,‬והוי כמו חיוב‬ ‫על אריכות ימים טובים]ד[‪.‬‬ ‫(עמק התשובה ח”ו סימן קפו)‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫השתדלות לקיים המצוה עייו באבנ"ז (שם)‪ ,‬וכאשר ביאר מרן‬ ‫ז‪ .‬כתב המג״א (סימן תקפא ס״ק יג) לגבי ערב ר”ה דבסדר הסליחות‬ ‫אמירת תהלים קודם חצות הלילה בחודש אלול‬ ‫אדמו"ר בשו"ת דברי יואל (סימן נ"ז אות ב) דיש חיוב מה"ת‬ ‫נופלים על פניהם אף שנמשך על היום‪ ,‬משום דרוב פעמים‬ ‫ועשי”ת‬ ‫להשתדלות לקיים עצם המצוה עיי"ש‪ ,‬וגם כי כתיב בקרא‬ ‫רגילין לסיים קודם עמוד השחר‪ ,‬עיי”ש‪ .‬ולכאו׳ קשה מאי שייך‬ ‫‪ .‬האע”פ שאסור ללמוד תורה שבכתב בלילה‬ ‫ולמדה את בני ישראל ודרשינן ולא בנות ישראל‪ ,‬כדהעיר‬ ‫בזה רוב דהא תלוי בזמן‪ ,‬אם הוא בזמן שראוי לומר נפ״א יאמרנו‪,‬‬ ‫בזה האור שמח בדבריו‪ ,‬וכיון דקאי על לימוד התורה הרי‬ ‫קודם חצות‪ ,‬מ”מ בחודש אלול ועשי”ת יש‬ ‫ואם הוא בזמן שאין ראוי לומר נפ״א דהיינו ביום לא יאמרנו‪,‬‬ ‫להקל בזה ומותר לומר תהלים אף קודם חצות‬ ‫יש פטור דלא בנות ישראל‪ ,‬ובפוסקים מבואר עוד טעם כיון‬ ‫ונראה הסבר הדבר דר״ל כיון דכל שנה ושנה הוי ער״ה ביום יו״ט‬ ‫שאין ראוי לומר בו נפ״א בתפילה‪ ,‬אבל בלילה עדיין ראוי לומר‬ ‫הלילה]ה[‪.‬‬ ‫דאינן בכתיבה ספ"ת‪ ,‬עיין במנ"ח ואכמ"ל]‪.‬‬ ‫בו נפ״א‪ ,‬וכיון דסדר הסליחות יכול לאומרה בין בלילה ובין ביום‪,‬‬ ‫‪.‬ג כדברים אלו מבואר בשו"ת הרשב"ש (בן התשב"ץ סימן‬ ‫א״כ מן הראוי לעיין אם תיקנו בכלל בסדר סליחות של ערב ר״ה‬ ‫‘נשוי’ או ‘בן שלושים’ לענין ש”ץ מי עדיף‬ ‫שכ"ד‪ ,‬מובא בפת"ש יו"ד סימן ע"ר סק"ג) וז"ל‪ :‬אודות הספר‬ ‫נפ״א‪ ,‬כיון דאפשר שיאמרנו ביום ואז הלא אין הזמן ראוי לנפ״א‪,‬‬ ‫‪ .‬ואם יש לפנינו ב’ ש”ץ אחד מהם נשוי‬ ‫שמניחות הנשים לבית הכנסת‪ ,‬ואמרת שמאחר שאינו מצוות‬ ‫וע׳׳ז ביאר המג”א דכיון דעפ״י הרוב מסיימים הסליחות בלילה‬ ‫אבל אינו בן שלושים‪ ,‬והשני הוא בן שלושים‬ ‫ללמוד תורה וכו'‪ ,‬אע"פ שאינן מחויבות ללמוד תורה אבל‬ ‫קודם שהאיר היום‪ ,‬משו״ה ראוי לנכון לתקן לומר נפ”א בסדר‬ ‫אבל אינו נשוי‪ ,‬מעלת ה’נשוי’ עדיף‪ ,‬ואפילו ה’בן‬ ‫הסליחות‪ .‬וכיון שתקנוה בסדר הסליחות‪ ,‬שוב לא פלוג ביה אף‬ ‫זוכות הן לחיי העוה"ב בזכות התורה שמלמדין את בניהם‬ ‫שאירע שפעם אחת נמשך הסדר על היום‪ ,‬משום דכך הוקבע‬ ‫וכו' ובזכות שמשמרות את בעליהן עד שבאים מהישיבות‪,‬‬ ‫סדר הסליחות‪ ,‬ולא שייך לומר דבשנה זו יאמר נפ״א ובשנה‬ ‫א‪ .‬היות דבשו”ע (או”ח סימן תקפג סעיף ב’) מבואר שני טעמים לזה‪,‬‬ ‫כמו שנזכר בפרק היה קורא אמר רב לר' חייא הני נשים‬ ‫אחרת שלא נשתנה הזמן כלל ע׳׳י מעשה לא יאמרנו‪ .‬ועפ”י זה‬ ‫חדא משום דאגוז בגימטריא חטא‪ ,‬והשני מפני שמרבה כיחה‬ ‫במאי זכיין וכו'‪ ,‬א"כ אע"פ שאינן במצוות תלמוד תורה‪,‬‬ ‫מיושב כוונת המג”א על נכון‪ ,‬דלכאורה לפי סברת המג׳׳א דאזלינן‬ ‫וניעה‪ ,‬הנה הטעם דאגוז בגימטריא חטא שייך מתחילת ימי הרצון‬ ‫עד גמר החותם‪ ,‬ומשום כך נהגו למנוע לאכלו מתחילת אלול עד‬ ‫אבל זוכות לחיי העוה"ב בשכר שמסייעין בו‪.‬‬ ‫בתר רוב פעמים‪ ,‬א״כ בזמנינו זה דרוב פעמים מסיימין סדר‬ ‫הסליחות של ערב ר”ה אחר עמוד השחר שוב לא מועיל סברא‬ ‫הושענא רבה‪ ,‬אבל בשאר מיני דברים שהם כמין אגוז שמרבים‬ ‫‪.‬ד בשו"ע חו"מ (סימן קנ"ו סעיף ב) אבל אינם יכולים למחות‬ ‫זו‪ ,‬אכן לפי מה שהעלינו דהכוונה הוא על עיקר תיקון וסידור‬ ‫כיחה וניעה אבל אין נקראין אגוז‪ ,‬אז מכח טעם זה אין למנוע‬ ‫בידו ולומר‪ ,‬אין אנו יכולים לישן מקול הפטיש או מקול‬ ‫הסליחות שתיקנו לומר נפ׳׳א גם בערב ר”ה בסדר הסליחות יהיה‬ ‫מהם רק בר”ה ובימי הסליחות שמרבים בתפילה (עמק התשובה ח”ו‬ ‫הריחים‪ ,‬מאחר שכבר החזיק לעשות כן ולא מיחו בידו‪:‬‬ ‫באיזה זמן שיהיה אפילו ביום [ואז תיקנו כן משום דרוב פעמים‬ ‫סימן קפד)‪.‬‬ ‫הגה‪ .‬וי"א דכל מה שעושה בחנותו ובביתו‪ ,‬אפילו לכתחלה‬ ‫היו מסיימים בלילה וכמש”נ]‪ ,‬א״כ אף שבזמנינו מסיימים תמיד‬ ‫ב‪ .‬כיון דסליחות הוא רק תחנונים ובקשות ואין בו ברכה‪ ,‬בודאי יוכל‬ ‫ביום‪ ,‬שוב לא נשתנה הדין הואיל ומעיקרא נתקן אף אם יהיה‬ ‫לאומרו אפילו כמה פעמים ביום כפי שירצה‪ ,‬אלא שנכון לא יהיה‬ ‫אינן יכולין למחות‪ ,‬ודוקא בני אדם בריאים‪ ,‬אבל אם הם‬ ‫ביום שיאמרו נפ”א (עמק התשובה ח”ו סימן קפז)‪.‬‬ ‫פטפוטי דברים בלי כוונת הלב‪ ,‬דכה”ג די ומספיק פעם אחת‪,‬‬ ‫חולים והקול מזיק להם‪ ,‬יכולים למחות ע"כ‪ .‬ועל כן בזמן‬ ‫ח‪ .‬בתשו’ רעק”א (קמא סימן עג) כתב ‘הזהרתי בדרשתי שלא ליקח‬ ‫ואי משום י”ג מדות‪ ,‬מצד הלכה כל שנאמר בציבור יכול לאומרו‬ ‫שכולם צריכים לקום‪ ,‬יש בזה דין דרמ"א דכל מה שעושה‬ ‫מתירים כ”א אנשים שנתמלאו זקנם‪ ,‬וטעמא דידי אשר הזהרתי‬ ‫עמהם‪ ,‬ואין בזה קבע לדבר שלא לומר עם הציבור‪ ,‬ובמקום‬ ‫בביתו אינם יכולים למחות‪ ,‬ויש לומר דבזה יש גם מה‬ ‫בזאת הוא משום דבדאורייתא לא סמכינן אחזקה דרבא ויש לחוש‬ ‫שהציבור זקוקים לו שיהא הש”ץ לומר לפניהם סליחות‪ ,‬בודאי‬ ‫דמבואר (סעיף ג) דבמילי דמצוה אינן יכולות למחות‪ ,‬כיון‬ ‫שמא המתירים עוד לא הביאו ב’ שערות‪ ,‬והיה מן הצורך לבודקם‬ ‫יוכל להיות ש”ץ עוד הפעם‪ ,‬ואי”צ בכה”ג לגבב ראיות כי הוא‬ ‫דלקום בזמן קר"ש ותפלה הרי מצוה הוא‪.‬‬ ‫מקודם‪ ,‬על זה הזהרתי שיהיו ממולאי זקן’ עיי”ש‪ .‬וכ”כ בחי’ על‬ ‫לענ”ד פשוט (עמק התשובה ח”ו סימן קפה)‪[ .‬וע”ע תשובה מיראה (ח”ב‬ ‫שו”ע (יו”ד סימן רכח סעיף ג’)‪ .‬ונראה דאפילו אם הוא בחור שלא‬ ‫סימן כד) דין זה לגבי חזרת הש”ץ]‪.‬‬ ‫‪.‬ה דבשעות השינה דאין רגילים בקול רעש גדול ומפריע‬ ‫נתמלא זקן עדיין‪ ,‬צריכין המתירין שלו להיות ממולאי זקן‪ ,‬כיון‬ ‫ג‪ .‬כיון דאין אומרים נפילת אפים בסדר התפילה כשיש ברית‬ ‫השינה הוי לכולם כחולה דמזיק לו‪ ,‬ובחזו"א (ב"ב סימן‬ ‫דמופלא סמוך לאיש מדאורייתא‪ ,‬א”כ צריך שיהיו המתירין מתירין‬ ‫בביהמ”ד‪ ,‬אף שמצד הזמן ראוי היה לומר נפילת אפים‪ ,‬מ”מ‬ ‫י"ג אות א) כתב‪ ,‬דמ"מ תשמישי הדירה כגון לדבר או ילד‬ ‫מדאורייתא‪ ,‬ועוד דבכגון דא חיישינן שמא השואל ההתרה כבר‬ ‫יצא מכלל תקנת חז”ל בזה ואין אומרים נפילת אפים בתפילה‪,‬‬ ‫שבוכה אף בחולה אין יכול לעכב‪ ,‬ויש לעיין אם קול‬ ‫הביא ב’ שערות והמתירין עדיין לא הביאו ב’ שערות‪ ,‬וכמו גבי‬ ‫וה”ה נמי לענין סליחות אף שלפי הסדר היה ראוי לאומרו‪ ,‬מ”מ‬ ‫צלצול גדול של 'זייגער' הוי כתשמיש דירה הרגיל‪ ,‬ובשעה‬ ‫אנדרוגינוס דקיי”ל אפילו מינו אינו מוציא‪ ,‬וא”כ צריך שיביאו עכ”פ‬ ‫מקרה כזה מוציאו מפי הסדר שהיה ראוי להיות‪ ,‬ולכן אין אומרים‬ ‫שאינם רגילים כלל בזה באמצע הלילה משמע דודאי יכול‬ ‫ג’ גדולים ממולאי זקן (עמק התשובה ח”ו סימן קפח)‪ .‬וע”ע מש”כ רבינו‬ ‫נפילת אפים‪ .‬ולא דמי לערב ר”ה שאע”פ שאין אומרים נפילת‬ ‫זצ”ל בעמק שמעתתא (שבועות‪ ,‬שמעתתא ט’ סק”ד) בענין הקדש ונדר‬ ‫אפים בתפילה מ”מ בסליחות אומרים‪ ,‬וכמו שיתבאר לקמן הערה‬ ‫לעכב‪[ ,‬ומ"מ אם מנהג כל ישראל לקום באשמורת הבוקר‬ ‫מופלא הסמוך לאיש‪.‬‬ ‫ז’ (עמק התשובה ח”ו סימן קפז ד”ה הנה)‪.‬‬ ‫כיום א' דסליחות וכה"ג משמע דבזה הוי זמן קימה‪ ,‬ויכול‬ ‫ט‪( .‬תשובה מיראה ח”א סימן קטו)‪.‬‬ ‫ד‪( .‬מראות יחזקאל ‪ -‬הל’ ערב ר”ה ועשי”ת עמ’ שיא)‪.‬‬ ‫להעריך קול המעורר‪ ,‬ולא גרע מהשמש דמתא דהיו הולכים‬ ‫(תשובה מיראה ח”ב סימן רכב)‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫ה‪( .‬תשובה מיראה ח”ב סימן ע’)‪.‬‬ ‫לעורר כולם לביהכנ"ס]‪.‬‬ ‫|| ג ||‬ ‫דברי תורה‬ ‫דבר החסידות‬ ‫קטע מרעווא דרעוין שב"ק פרשת נצבים תשע"ח בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה‬ ‫המשך דבר תורה‬ ‫אתם נצבים (כט‪ ,‬ט)‪ .‬הנה הפרשה הזאת אנו קוראים תמיד לפני ראש השנה כי‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו‬ ‫רומזת לכל ישראל‪ ,‬אתם נצבים‪ ,‬מזומנים ועומדים‪ .‬לפני ה' אלהיכם‪ ,‬למגדול‬ ‫שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל‪ ,‬טפכם נשיכם קראו בהיותו קרוב‪.‬‬ ‫ועד קטן‪ .‬כי צריך להכין את עצמו כל אדם מישראל לפני יום הדין הגדול‬ ‫והנורא‪.‬‬ ‫וזהו שאמר הכתוב 'אתם נצבים היום כלכם לפני‬ ‫וגו'‪ .‬רבים הקשו למה הוצרך ליזיל ולפרש כל הני‬ ‫עבודת ישראל‬ ‫ה' אלקיכם'‪ ,‬וכדאיתא בזוה"ק היום דא ראש השנה‪,‬‬ ‫ראשיכים שבטיכם וגו' מאחר שכבר אמר 'כולכם'‪.‬‬ ‫לפני ה' אלקיכם ראשיכם (כט‪ ,‬ט)‪ .‬יש לפרש על דרך דאיתא כששאלו ישראל‬ ‫ברש״י (פסוק יב) הביא מדרש אגדה למה נסמכה דבימים הללו התשובה נוחה להתקבל וכשהיהודי‬ ‫בימי שמואל (שמואל‪ -‬א ח'‪ ,‬ו') תנה לנו מלך ואמר להם דעו וראו כי רעתכם‬ ‫רבה אשר שאלתם לכם מלך כי ה' אלקיכם מלככם‪ ,‬וזהו שמרמז כאן אתם‬ ‫פרשת אתם נצבים לקללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל מאה מהרהר בתשובה ושב על עונותיו‪ ,‬מיד הקב"ה פושט‬ ‫נצבים לפני ה' היינו כשתתנהגו באמת ובתמים לפני ה' אז תזכו אלקיכם‬ ‫קללות חסר שתים‪ ,‬חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו ידו וחותר חתירה מתחת כסא הכבוד לקבלו אליו ולדון‬ ‫ראשיכם היינו שלא תצטרכו לשום מלך כי אלקיכם יהיה ראשכם ומלככם וקל‬ ‫פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד באלו‪ ,‬התחיל משה אותו לכף זכות‪ .‬וממשיך הכתוב דאל יאמר האדם מי‬ ‫דגל מחנה אפרים‬ ‫להבין‪.‬‬ ‫לפייסם אתם נצבים היום‪ ,‬הרבה הכעסתם למקום ולא אני ומה אני איך אוכל חוטא ושפל כמוני להעיז פני‬ ‫ושטריכם (כט‪ ,‬ט)‪ .‬הוא מלשון שטר חוב‪ ,‬שישים האדם על לבו שיש עליו שטר‬ ‫עשה אתכם כלייה והרי אתם קיימים לפניו‪ .‬כלומר‪ ,‬ולבקש סליחה‪ ,‬אלא תדעו ד'אתם נצבים היום כלכם‬ ‫חוב שהוא מחוייב לקיים כל התרי"ג מצות שבתורה כי הוא מושבע ועומד‬ ‫שכל עוד שהיה משה רבינו חי‪ ,‬ידעו ישראל שיש להם לפני ה' אלקיכם'‪ ,‬שאין אתה עומד לדין לפני מלך בשר‬ ‫מהר סיני על זה (שבועות כז‪ ,).‬ויתבונן האיך שבכל השנה לא שם לבו על זה‬ ‫מלאך מליץ שעומד בפרץ להתפלל ולהמשיך רחמים על ודם השופט כראות עניו קשה לרצות ונוח לכעוס‪ ,‬אלא‬ ‫רק הלך אחרי שרירות לבו לעסוק בהבלי העולם ובדברים בטלים‪ ,‬וצריך היום‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל משראו כי קרבו ימיו להסתלק מן העולם עמידתכם הוא 'לפני ה' אלוקיכם' מקור הרחמים אדון‬ ‫לעשות תשובה על זה ולקבל עליו על להבא שיקיים כל התרי"ג מצות‪ ,‬וזה‬ ‫הוריקו פניהם כסיד דאיך ינצלו מן כל אותם הקללות‪ ,‬הסליחות‪ ,‬דכשמך כן תהלתך קשה לכעוס ונוח לרצות‬ ‫רמזו רז"ל במאמרם (ב"מ עב‪ ).‬שטרי חוב המוקדמים פסולים והמאוחרים כשרים‪,‬‬ ‫ומצפה תמיד לתשובתן של ישראל‪ ,‬וכשעומדים לפני‬ ‫וע"כ החל משה לפייסם‪ ,‬וצ"ב איזה פיוס הוא זה‪.‬‬ ‫היינו שמחמת השטר חוב הזה שיש על האדם שמחוייב לקיים כל התרי"ג‬ ‫וי״ל בזה‪ ,‬דהנה הקב"ה אב הרחמן הקדים לישראל רום גדולתו של השי"ת אין עוד נפק"מ בין ראשיכם‬ ‫מצות שבתורה לכן הוא צריך לפסול כל מעשיו הקודמים מה שנהג עד עתה‬ ‫בהבלי העולם‪ ,‬ויקבל עליו על להבא שילך בדרך הישר והכשר על פי התורה‬ ‫רפואה לכל הקללות והאלות הללו‪ ,‬ועיקר הרפואה הוא שבטיכם וגו' חוטב עציך עד שואב מימך‪ ,‬דהקב"ה‬ ‫מגן אברהם ‪ -‬טריסק‬ ‫הקדושה‪.‬‬ ‫ע"י תשובה ששבין ישראל מכל חטאתם ומתקרבין אל בעל הרחמים ידו פשוטה לכל איש ישראל באשר הוא‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬וכמו שאמר הקב"ה להלן בפרשתן פרשת התשובה לקבלו בתשובה ולסלוח לו על כל חטאיו אשר עשה‪,‬‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך (ל‪ ,‬ב)‪ ..‬שכל כך תהיה התשובה שלך עד אשר השם‬ ‫הוי"ה ב"ה יהיה נקרא עליך ביחוד אלקיך‪ ,‬דהיינו שיתיחד שמו עליך כמו אלקי‬ ‫(ל‪ ,‬א‪-‬ז) והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה ואם רק יהרהר האדם לפניו בתשובה בלב אמת ותמים‬ ‫אברהם‪ ,‬או יאמר‪ ,‬ושבת עד ה' אלקיך‪ .‬שכל כך תשוב עד תהפך מדת הדין‬ ‫והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך וגו'‪ ,‬ושבת הקב"ה שב ומקרבו אליו‪ ,‬וכענין שכתב הרמב"ם (הלכות‬ ‫אגרא דכלה‬ ‫לרחמים‪ ,‬ומה שהיה אלקיך יתהפך להוי"ה רחמים‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫עד ה' אלהיך ושמעת בקלו וגו'‪ ,‬ונתן ה' אלהיך את כל תשובה פ"ז) "ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק‬ ‫ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו וגו'‪ ,‬ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך (ל‪,‬‬ ‫האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך‪ .‬שע"י ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין‬ ‫ב‪-‬ג)‪ .‬דהנה כשאדם שב בתשובה ומתחרט מאוד על מעשיו הרעים שעשה עד‬ ‫תשובה שעושין ישראל נתבטל כל הקללות ושב ורפא הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא‬ ‫עתה‪ ,‬וידוע שכל מה שהאדם עושה למטה‪ ,‬גורם כן למעלה בעולמות העליונים‪,‬‬ ‫לך‪ .‬וכבר הבטיחם הקב"ה על התשובה כמ"ש הרמב"ם חטא מעולם‪ ,‬ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם‬ ‫דבאתערותא דלתתא אתער לעילא‪ ,‬כן על דרך זה‪ ,‬כמו האדם שעל ידי‬ ‫טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו‪ ,‬אמרו חכמים מקום‬ ‫שעתידין ישראל לשוב בסוף ימיהם‪.‬‬ ‫החרטה מוחה פשעיו וחטאותיו‪ ,‬כיון שמתחרט עליהם‪ ,‬שנוח לו שלא עשאן‪,‬‬ ‫שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד‬ ‫כן נמחה היצר הרע על ידי חרטתו יתברך שמו כביכול על בריאת היצר הרע‪,‬‬ ‫וממשיך הכתוב (יא‪-‬יד) כי המצוה הזאת אשר אנכי‬ ‫בו‪ ,‬כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם‬ ‫ואומר כביכול שנוח לו שלא עשאו‪ ,‬וזהו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך‪,‬‬ ‫מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא‪ ,‬לא‬ ‫מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם"‪.‬‬ ‫על ידי תשובתך יעשה הקב"ה גם כן תשובה‪ ,‬ויגאלינו מיד היצר הרע ומתחת‬ ‫בשמים הוא וגו'‪ ,‬ולא מעבר לים הוא וגו' כי קרוב‬ ‫זרע קודש‬ ‫יד האומות העולם‪ ,‬שהם כח הסטרא אחרא‪ ,‬ונזכה לעבדו יתברך‪.‬‬ ‫דכל ענין מצות התשובה הוא מן הטובות שעשה‬ ‫אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו‪ .‬וכמבואר‬ ‫ברמב"ם דבפיך היינו ווידוי דברים‪ ,‬ובלבבך היינו הרהור הקב"ה לעמו ישראל עם בחירו‪ ,‬וכדאיתא דאין התשובה‬ ‫יש להזמין אצלי לכתוב ס"ת תפילין ומזוזות בכתב נאה ומהודר‬ ‫תשובה‪ ,‬ואומר לן הכתוב דעבודת התשובה לא בשמים מועלת כ"כ לאומה"ע כענין שמועיל לישראל‪ ,‬והוא מה‬ ‫יואל משה ברי"א ראטה ‪ -‬סופר סת"ם ‪845-376-4440‬‬ ‫היא וגו' אלא קרוב אילך הדבר מאד‪ ,‬ודבר זה קאי שאמר הכתוב אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם‬ ‫אלו יעמדו על הברכה‬ ‫תשרי‬ ‫על זמן הזה שאנו עומדים בו ימי הרחמים והסליחות‪ ,‬וגו' כל איש ישראל‪ ,‬דזכו ונתייחדו עם הקודש זרע‬ ‫פרנסי הגליון‬ ‫לזכות אלפי רבבות בני ישראל‪ ,‬כל אחד ואחד בשמו הטוב יבורך‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫דבהרהור תשובה בלבד בלב שלם כבר יכול האדם ישראל אוהבו‪ ,‬שהקב"ה יושב ומצפה לתשובתן של‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל משה‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫עמוד המערכת‬ ‫אברהם ראזנער הי"ו‬ ‫להתקרב אל בוראו ולהתקבל לפניו‪ ,‬וכמש"כ הרמב"ם ישראל‪ ,‬וכשהיהודי שב ומתעורר ברצון להתקרב אליו‬ ‫חשון‬ ‫הרה"ח ר' חיים ארי'‬ ‫הרה"ח ר' יוחנן‬ ‫הרה"ח ר' שלום‬ ‫מיד הקב"ה פושט ידיו לקבלו‬ ‫(הלכות תשובה פ"ב ה"ו) אע"פ‬ ‫קויפמאן הי"ו‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫שיפף הי"ו‬ ‫תשו"ח להגה"צ אבד"ק מראה יחזקאל שליט"א‬ ‫ברחמים‪.‬‬ ‫שהמציא לנו מאוצרותיו הטעיפ מד"ת זו‬ ‫שהתשובה והצעקה יפה לעולם‬ ‫הרה"ח ר' יקותיאל יהודה‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫(לייבי) וואלדמאן הי"ו‬ ‫אברהם פרידמאן הי"ו‬ ‫כסלו‬ ‫הרה"ח ר' אליעזר‬ ‫הרה"ח ר' שאול‬ ‫הרה"ח ר' שמואל‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם ‪-‬‬ ‫‪ -‬לזכרון עולם ‪-‬‬ ‫‪ -‬ברכת מזל טוב ‪-‬‬ ‫נפתלי פרידמאן הי"ו‬ ‫זוסיא האזנפעלד הי"ו‬ ‫יחזקאל פרידמאן הי"ו‬ ‫לכבוד ידידינו הנכבד‬ ‫נשמת הרה"ח‬ ‫נשמת האה"ח‬ ‫טבת‬ ‫הרה"ג משה דוב בליייער שליט"א‬ ‫מוה"ר ברוך יהודה רובין ז"ל‬ ‫מרת אסתר יהודית ע"ה‬ ‫הרה"ח ר' חנוך‬ ‫הרה"ח ר' שרגא‬ ‫זונדל פיש הי"ו‬ ‫צבי פישמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫אבד"ק רייוויץ‪ ,‬דומ"ץ סערט וויזניץ‬ ‫ב"ר יעקב הכהן ז"ל‬ ‫ב"ר יעקב ז"ל‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫תומך המערכת‬ ‫הגה"צ אבד"ק‬ ‫אוסטריק שליט"א‬ ‫שבט‬ ‫לרגל נישואי בנו למז"ט‬ ‫יהדא סאנדער הי"ו‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הבה”ח המופלג בתוי”ש ישראל שלום ני"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מנחם ברמ"י‬ ‫ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' בעריש‬ ‫נלב”ע ביום כ"ד אלול שנת תשפ"ה לפ"ק‬ ‫נלב''ע כ"ב אלול שנת תשפ"ד לפ"ק‬ ‫עב"ג בת ידידינו מוה"ר נפתלי צבי ציג הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יהוסף‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יואל‬ ‫שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫יה”ר שהזיווג יעלה יפה‪ ,‬ויזכו לרוות רב נחת דקדושה ממנו ומכל יו”ח‪,‬‬ ‫הרה"ח ר' יואל אהרן‬ ‫מתוך שמחה וטוב לבב‪ ,‬עדי נזכה בקרוב לביאת משיח‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫הרה"ח ר' עזרא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה הי"ו‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫בר"מ ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫אדר‬ ‫הרה"ג ר' יואל בר"מ‬ ‫הרב ר' אלחנן חיים‬ ‫בקשה מיוחדת‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם שמעון‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הורוויץ שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יעקב יוסף‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה‬ ‫שליח מיוחד‬ ‫צבי שפיטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫פרידמאן הי"ו‬ ‫הרב ר' יואל‬ ‫הרב ר' אלימלך‬ ‫ווייס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' אביגדור‬ ‫כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' מנחם‬ ‫זעגלבוים שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫יתפלל בעדך בכל ערב ראש חודש‬ ‫אנו פונים בזה לכל לומדי והוגי הגליון‪,‬‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫כ"ץ שליט"א‬ ‫הרב ר' שלמה זלמן‬ ‫ניסן‬ ‫הרב ר' חיים שמעון‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברא"מ ראטה שליט"א‬ ‫שמי שנמצא אצלו‪:‬‬ ‫אקערמאן שליט"א‬ ‫ברז"מ כהנא הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' שלמה בר"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫משפחת הרה"ח ר' צבי‬ ‫אצל ציון המציונת באתרא קדישא מירון‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יהודה‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' צבי אלימלך‬ ‫אלימלך פרידמאן ז"ל‬ ‫דברי תורה‪ ,‬הלכה ותשובה‪ ,‬מכתבים‪,‬‬ ‫הרב ר' חיים מנחם‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לייביש באכנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי‬ ‫ברח"א שפיטץ הי"ו‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' עמרם בר"ש‬ ‫של מרן רבינו הגאב"ד זי"ע‬ ‫סיפורים או עובדא מפרקי חייו‬ ‫הרה"ח ר' משה אהרן‬ ‫הרה"ג ר' שמואל דוד‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫אייר‬ ‫ותולדותיו וקורות ימיו של‬ ‫בר"א פרידמאן הי"ו‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יצחק‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ויגמר ספר תהלים‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' שלמה לייב‬ ‫פריעדמאן שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫טובי' שווארטץ הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' חיים‬ ‫אהרן ראטה הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' משה‬ ‫גוטטמאן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' אייזיק‬ ‫ברי"י פרידמאן הי"ו‬ ‫לכל משתתפי הקבועים‬ ‫כ"ק מרן הגאב"ד זצוק"ל‬ ‫הרה"ח ר' יואל יצחק‬ ‫הרב ר' אהרן שמואל‬ ‫וואגשאהל שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' שלום מיכל‬ ‫מענדלאוויש הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי‬ ‫אייזיק ראזנער הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫סיון‬ ‫להוצאת המערכת‬ ‫וכן מי שיש תח"י‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' יוסף‬ ‫שפארן הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרה"ח ר' צבי ברמ"י‬ ‫לעפקאוויטש הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יצחק זאב‬ ‫איזה רעקארדינג של דרשות‪ ,‬שיחות‬ ‫מנחם כ"ץ הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' יחזקאל‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברמ"ע ראטה הי"ו‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יואל זוסמאן‬ ‫וויינשטאק הי"ו‬ ‫וכדו'‪,‬‬ ‫הרב ר' עמרם‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברב"ד ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' אלי' לייב‬ ‫פאנעט שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫הרב ר' יצחק אייזיק‬ ‫תמוז‬ ‫לזכר עולם יהי' צדיק‬ ‫שיואיל נא בטובו להודיענו‬ ‫הרב ר' פנחס‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫ברע"י ראטה שליט"א‬ ‫ראטה שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' משה אבא‬ ‫󰀚󰀚‬ ‫לזכר נשמת כבוד קדושת רבינו הגדול‪ ,‬מרא דכולי תלמודא‪ ,‬עמוד ההוראה‪ ,‬רכב ישראל ופרשיו‪,‬‬ ‫ויהא חלקו בין מזכי הרבים‬ ‫דברי ברכה שנשא לחברי וועד להוצאת הדברי תורה בעת שנכנסו אל‬ ‫האורים והתומים‪ ,‬איש אלקים קדוש‪ ,‬בוצינא דנהורא‪ ,‬עמודא דנורא‪ ,‬דמיטמרן גליין ליה‪ ,‬נשיא אלקים בתוכינו‬ ‫מרן רבינו יחזקאל בן הגה"צ רבי יצחק אייזיק זצוקללה"ה‬ ‫הקודש פנימה לקבל ברכת קדשו‬ ‫אב‬ ‫אפשר לההתקשר אלינו‪:‬‬ ‫די אלע וואס נעמען א חלק אין די הוצאת‪ ,‬נעמען מיט דעם א חלק אין תורה‬ ‫ויראת שמים‪ ,‬מדות טובות אין עבודת השי”ת‪.‬‬ ‫משפחת הרה"ח‬ ‫‪347.939.9125‬‬ ‫ר' יקותיאל ראזנער ז"ל‬ ‫אוי לנו כי הושברנו‪ ,‬בהילקח מאתנו ארון האלקים‬ ‫און דער אויבערשטער זאל העלפן זיי זאלן זוכה זיין צו זען‬ ‫ביום א' לס' ויק"פ ובחד קטירא איתקטר והחזיר נשמתו הטהורה ליוצרו‪,‬‬ ‫מערכת‪605.313.6638 :‬‬ ‫א ברכה מרובה במעשי ידיהם‪ ,‬מיט פרנסה בהרחבה מיט רב‬ ‫אלול‬ ‫פעקס‪888.384.2695 :‬‬ ‫ביום כ”ג לחודש אדר שנת תשפ”א לפ”ק‬ ‫טוב‪ ,‬שמחה מיט נחת דקדושה‪ ,‬ביי אלע זייערע קינדער‪ ,‬מיט‬ ‫‪1274 49 St. #472 Brooklyn N.Y. 11219‬‬ ‫רפואות אין ישועות‪ ,‬אין בריאות השלימות‪ ,‬ובכל מילי דמיטב‬ ‫והשפעות טובות‪.‬‬ ‫‪DivreiTorahKarlsburg@gmail.com‬‬ ‫כל הזכויות שמורות להמערכת‪ ,‬ואסור להדפיס ולהעתיק אפי’ חלק ממנו‬ ‫|| ד ||‬ ‫הרוצה לנדב גליון לע"נ או לרגל שמחה וכדו'‪ ,‬להעיר ולהאיר ולכתוב להמערכת‪ ,‬וכן‬ ‫בלי רשות מפורשת מהמערכת‬ ‫מי שרוצה לקבל הגליון מדי שבוע בשבוע יפנה להמערכת‪.‬‬