צוהר לתיבה · Tzohar Lateiva — ניצבים וילך (2026-08-31)

ב"ה
פרשת נ צ ב י ם
ב"ה
ֹצהַר ַתע ֲשֶׂה ל ֵַּתבָה – נ צ ב י ם
ֹלקיכֶּם
ַא ֶּתם נצבים הַ ּיֹום ֻּכ ְּלכֶּם לפְּ נֵי אֱ ֵ
------------------------------------------------------- ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- 2
פרשתנו פותחת בפסוק "אַ ֶּתם ִנצָּ בִ ים הַ ּיוֹם כֻּלְּ כֶּם לִ פְּ נֵי אֱ ֹלקֵ יכֶּם...כֹל ִאיׁש י ְִּש ָּראֵ ל" .ויש מקום לשאול ,לשם מה דרושה המילה
הַ ּיוֹם ,שהרי המילה נצבים היא בלשון הווה ,ומה באה המילה הַ ּיוֹם לחדש לנו? ובכלל ,באיזה יוֹם ידוע ומוכר מדובר?
התשובה לכך טמונה במילה "הַ ּיֹום" .ועוד מהו ּיֹום בעצם ,מדוע הוא קרוי בשם זה?
אם נחפש אחר המופע הראשון בתורה של המילה יוֹם ,נגלה אותו ביוֹם הראשון לבריאה ,לאחר בריאת האור" ,וַ ּי ְִּק ָּרא
ַחׁשְך ָּק ָּרא ָּל ְּילָּה" .כלומר ,המילה ּיֹום קשורה בטבורה לאור ולהארה .הּיֹום מספק אור לאדם ,ואילו את
ֹלקים ָּלאוֹר יוֹם וְּ ל ֶּ
אֱ ִ
הלילה החשוך ,על האדם להאיר (ברצותו להמשיך בפעילותו) .האור הוא האמצעי הראשון במעלה שהקב"ה ברא כדי
להניע את העולם ולהשפיע לו חיות .אם ניקח את כדור הארץ ,שהמסה שלו די קבועה (יבשות ,ימים ,גרעין ,אטמוספרה),
עדיין יש משהו שהוא מקבל מבחוץ ,כל הזמן ללא הפסק ,האֹור (הקרינה לסוגיה) .האֹור הוא הגורם המשפיע ביותר
בטבע ,ומאפשר קיומם של חיים בעולם .האור מאיר ומאפשר לראות ,צובע ומאפשר להבחין בין עצם לעצם לפי הגוונים,
מחמם ומניע .קרינת האור היא תנאי הכרחי ומוקדם לקיומה של צמחייה (תהליך הפוטוסינתזה) .ומכיוון שללא צמחייה
אין קיום לבעלי החיים אוכלי העשב ,וגם לא לטורפים הניזונים בד"כ מאוכלי העשב ,ניתן לסכם ,שבדרך הטבע אין קיום
לעולם ללא האוֹר .לכן לעניות דעתי ,אפשר לומר שאחת הסיבות לכך שהאור נברא תחילה ,כי עניינו של האור הוא
תנועה ונתינה .לכן על דרך פנימיות ,קרויים כל החסדים וההטבות שהקב"ה משפיע עלינו ברצף ,בשם אורות.
ובעצם ,מה נותן לנו האור חסר המסה ,שניתן לכאורה לחסום אותו באמצעים פשוטים כמו וילון ,כיסוי וכיו"ב? אוֹר=,207
ובגימטריה רז .האור כמו צופן בחובו רזים הרומזים למתכונת המורכבת בה נברא העולם .אור הוא אנרגיה ,שניתן לעשות
בה שימושים רבים ושונים .כל התוצאות השונות ,בהתאם לצורת השימוש ,כמו מצויות בפוטנציה באור .התוצאה תלויה
בכלי ש"יקבל" אותו .אם ניקח את החשמל כמשל לאור ,יקל עלינו להבין תכונה זו .מכשירי החשמל למיניהם ,מספקים
מגוון גדול של שירותים המושגים באמצעות חיבורם אל מקור הזרם .באמצעות תנור חשמלי ניתן לאפות ,לבשל ולחמם.
לעומת זאת ,באמצעות מקרר חשמלי ניתן לקרר ואף להקפיא .כך גם אותו אור פשוט ו"לבן" המוקרן מבעד לזכוכית
ירוקה ,יציג לנו אור ירוק (לאחר סינון אורכי גל אחרים) ,ולעומת זאת הקרנתו מבעד לזכוכית אדומה תאיר באדום.
על דרך פנימיות ,ניתן לחלק את הכל ,ל"אורות" ול"כלים" .האור מייצג את הנתינה ,את ההשפעה ,והכלי הוא המקבל,
בית הקיבול לאורות .השם י-ה-ו-ה מייצג את סדר ההשתלשלות של האורות ,מלמעלה למטה ,מהבורא ועד הנבראים.
לכאורה ,מדובר פה בארבעה מרכיבים (כנגד האותיות) ,אך למעשה מדובר בחמישה ,כי האות י' מייצגת שני שלבים.
החלק הראשון והעליון" ,קוצו של יוד" (בקבלה – ספירת הכתר) ,ה"שפיץ" העליון של האות י' שכמו מייצג את רצונו וכוונתו
של הבורא להשפיע .הניקוד המייצג ספירה זו הוא ָּקמַ ץ ,שכמו רומז לכך שבשלב זה ,ידו של הקב"ה עדיין קמוצה .האות
י' עצמה היא כנגד ספירת החכמה ,המיוצגת בניקוד ע"י הפָּ ַתח ,ומייצגת את פתיחת הצינורות לשפע האלוקי .מדובר
בראשית ההארה ,בדומה לאות י' הממוקמת בחלקה העליון של השורה .התחנה הבאה היא האות ה' (ספירת הבינה)
המייצגת צד נקבי של קבלת האור ו"עיבודו" ,כמו אשה שהופרתה ובונה את העובר .אחריה באה האות ו' המייצגת את
הצינור העיקרי ,המחבר בין החלק העליון שבשרשרת (המוחין) ובין האות ה' התחתונה (האחרונה שבאותיות י-ה-ו-ה)
המייצגת את הכלי התחתון לקבלת האור ,בעולם המעשי .יוצא אפוא שמבין האותיות י-ה-ו-ה האותיות י',ו' הן האותיות
הזכריות המשפיעות אור(קו ימין – נתינה) ,ואילו שתי האותיות ה' הן הנקביות (בינה ומלכות).
אם נשוב עתה ונתבונן במילה יוֹם ,נבחין בכך ששתי האותיות הראשונות שבה ,י ֹו ,הן זכריות ומאירות .את האות י'
הפותחת ניתן להמשיל לבוקר ,כשאחריה משתלשלת לה האות ו' ,המייצגת השפעה לא פוסקת של אור בעיצומו של
יום ,מלמעלה למטה ,כצורתה של האות ו' .וכך עד סוף היום ,בו האור כמו נכלא באות ם' ,שהיא גם סתומה (ללא
פתח/מוצא לאור) ,וגם סופית – כמרמזת על סופו של יום .האות מֵ ם מייצגת במיוחד את המים ,הזורמים וניגרים כלפי
מטה ,עד אשר הם מגיעים אל הכלי ,אל הים הגדול ונקווים בו ("ּולְּ ִמ ְּקוֵה הַ מַ יִם ָּק ָּרא י ִַמים") .יוצא שהאות ם' הסגורה מכל
צידיה ,מיטיבה לייצג גם את הכלי התחתון ,בית הקיבול שאמור לקבל את האורות ולעשות בהם שימוש .בארץ ישראל
במיוחד ,סוף היום מצטייר כשקיעת השמש המאירה בתוך הים הגדול.
לדעת הרש"ר הירש ,המילה יֹום קרובה במקורה לשורש ק.ו.ם ,כי היום נפתח אצלנו בקימה ,והארת היום כמו מעמידה
את הדברים על מקומם ודיוקם .שמו של הערב ,כמו ניתן לו בשל העובדה שהכל מתחיל להתערבב .בשל התמעטות האוֹר
קשה להבחין בפרטים ,ומתקבל טשטוש ,ערבוביה שאינה ברורה .ב ֹב ֶּקר לעומת זאת ,הדברים כמו קמים ועומדים להם
בבירור על מקומם ,וניתן להבחין ביניהם ולבקר אותם" ,כבקרת רועה עדרו" ,ל ְּמנֹות אותם אחד אחד.
ומה לכל זה ולפרשת ניצבים? חז"ל דורשים את הפסוק "אַ ֶּתם נִ צָּ בִ ים הַ ּיֹום כֻּלְּ כֶּם לִ פְּ נֵי אֱ ֹלקֵ יכֶּם" כפסוק המתייחס לראש
השנה ,הַ ּיֹום האחד (הראשון) בשנה ,היחיד והמיוחד ,יום הדין בו ֻּכ ְּלכֶּם( ,כולנו) ,מתייצבים לפני בורא עולם .התייצבות
זו ותוצאותיה תלויות באדם עצמו .כי אם האדם ניצב ,עומד כולו ישר לפני הקב"ה וראשו כלפי שמיא ,מתוח אך גם פתוח,
לקבל עליו עול מלכות שמים ("המליכוני עליכם") ,הוא זוכה לקבל במסגרת האורות הרבים הנשפעים ביום זה ,גם אורות
של רחמים .חשוב לזכור שכל ימות השבוע (כולל ראש השנה) מתברכים מהשבת שקדמה להם ,ובמיוחד כאשר מדובר
ֹלקיכֶּם".
בפרשת נִ צָּ ִבים ,בה אנו קוראים בתורה "מענייני דיומא" של ראש השנה" ,אַ ֶּתם נִ צָּ בִ ים הַ ּיֹום כֻּלְּ כֶּם לִ פְּ נֵי אֱ ֵ
אך בשבוע זה ,אנו זוכים גם לתוספת של הארה מיוחדת ,הנובעת מעצם הַ ּיוֹם המיוחד אף הוא -כ"ה באלול .חישוב
פשוט מגלה שאם האדם נברא ב-א' בתשרי ,ביום השישי לבריאה ,כי אז ,אם נחזור חמישה ימים לאחור ,ליום הראשון
לבריאה ,נגיע לכ"ה באלול -היום בו נברא האוֹר .על פי קבלה ,לכל יום בשנה יש מעין תיבה בה "ארוזים" כל המאורעות
שחלו ביום זה ,וכאשר חוזר מועד זה במעגל השנה ,שבים ועולים כוחות והשפעות הנובעים מאירועים אלה ,על דרך
החיוב והזכות או על דרך החובה ,ואז ,יום זה הוא המיטבי לצורך תיקון הקלקולים מהעבר .תשעה באב למשל ,הוא
היום בו נאבק יעקב עם שרו של עשו" ,וַ תֵ ַקע כַף י ֶֶּּרְך יַעֲ קֹב" .מאז ,הפך יום זה ליום קשה בעבור עם ישראל ,חטא המרגלים
" -וַ ּיִבְּ כּו הָּ עָּ ם בַ ַל ְּילָּה הַ הּוא" -שהפך להיות בכייה לדורות .חורבן בית ראשון ובית שני ,גירוש ספרד ועוד ,אירעו בתשעה
באב .ולהבדיל ,יש לנו את כ"ה באלול ,היום בו נברא האור ,יום בו שב ומפציע אור שבעת הימים ,וכל אחד מאיתנו יכול
לגלות בעצמו את היכולת הצפונה בו "ליצור אור" ,להפוך "חושך" (חומר גשמי) לאורות רוחניים.
ומה יש בו במועד זה ,כדי לרמז על הזיקה הגדולה שבינו ובין אוֹר והארה? בשל רוחב היריעה נצטמצם ל -כ"ה ,ליום ולא
לחודש .אם נחפש אחר המופע הראשון של המילה 'אוֹר' בתורה ,נגלה אותו במילה ה=( 25-כ"ה) שבתורה" ,וַ ּיֹאמֶּ ר
ֹלקים י ְִּהי אוֹר" .גם ערכה המספרי של המילה ְּי ִהי ,המילה הראשונה המתייחסת לפעולת הבריאה ,הוא =( 25כ"ה) אֱ ִ
בגימטריא .את הזיקה המרומזת שבין כ"ה לאוֹר ,ניתן לראות גם בסיפור העקידה ,המיוחס לראש השנה ,בפנייתו של
אברהם אל נעריוְּׁ " ,שבּו ָּלכֶּם פֹ ה ִעם הַ חֲ מוֹר" ,עַ ם המשולים לחמור וקשורים לחומר" ,וַ אֲ ִני וְּ הַ נַעַ ר נֵלְּ כָּה עַ ד כֹה" אל הר
המוריה ,המקום ממנו מושפע האור הרוחני לכל העולם .גם חג החנוכה הקרוי גם בשם "חג האורים" חל בכ"ה בכסלו,
חנו-כה ,היום בו שבו והעלו את הנרות במנורה .ואם כ"ה כל כך קשור לאור ,מדוע עניינה של המילה 'כהה' הוא היפך
הבהירות? התשובה לכך פשוטה ,כל המוסיף גורע .כל חציצה ,ואפילו שקופה בינינו ובין האור ,מחסירה מעצמת ההארה.
זווית נוספת של הארה ניתן למצוא בכהן .הכהנים מצווים בתורה " ֹכה ְּתבָּ רֲ כּו אֶּ ת בְּ נֵי י ְִּש ָּראֵ ל ."...השורש ב.ר.כ עניינו
הברכה ,הורדה של אורות מלמעלה למטה (כמו להבריך גמל) .זיקה זו של הכהנים אל האור ,מוצאת לה ביטוי ניכר לעין,
בכך שהציווי פותח באותיות כֹּה " ,כֹּה תברכו את בני ישראל" ,אך לא די בכך .שמו של ה ֹכהֵ ן פותח באותיות כֹה .אך בכך
לא די .ברכת כהנים מכונה בתפילה "הברכה המשולשת בתורה" ,מכיוון שהיא בנויה משלשה פסוקים ,שכל אחד מהם
מהוה ברכה בפני עצמה .אם נשוב לשמו של הכֹהֵ ן ונשמיט את הקידומת כֹה ,תישאר בידינו האות ן' שערכה המספרי
( 50פעמיים כ"ה) .נמצאנו למדים שהשם כהן שקול מספרית לשלוש פעמים כֹהֵ ,כנגד שלושת סוגי/פסוקי ההארה (ברכות)
שעליו להמשיך ולהשפיע מלמעלה על עם ישראל.
מה כל כך מיוחד במספר 25עד שהוא ראוי לייצג את המשכת ההארה האלוקית .המספר 25הוא בעצם חמש פעמים
חמש ("חמסה") .הזכרנו לעיל את חמש התחנות שבסדר ההשתלשלות של האור מלמעלה ,כלפי מטה ,עד לכלי התחתון
בו אמור האור להשפיע .סדר ההשתלשלות זו מיוצגת ע"י אותיות השם י-ה-ו-ה .למרות שעניינו של האור להאיר ,ולמרות
שבלעדיו לא ניתן לראות מאומה ,עדיין אפשר לומר שהאורות ככלל (גם הגשמיים) ,כמעט ואינם נראים .אנו מסוגלים
לראות רק את קרני האור שמצאו את דרכן אל עבר האישונים שלנו .מדובר בחלק השואף לאפס ,לעומת שאר קרני
האור הנוסעות ביקום ,ואפילו אלה העוברות קרוב מאוד אלינו או פוגעות בפנינו .לא ניתן לראות קרן אור מן הצד אלא
אם כן היא פוגעת בעצם השובר את כיוונה ומטה אותה כלפינו .כלומר שתכונתו של האור להאיר ,באה לידי ביטוי רק
כאשר הוא פוגע בעצם המואר וחוזר אל הכלי (העין) הרואה את התמונה .כן הדבר גם בסדר ההשתלשלות של האור
במסלול י-ה-ו-ה ,שהאור בא לידי ביטוי רק בתחנה האחרונה ,באות ה' האחרונה ,הכלי לקבלת האור .כל אחת מחמש
התחנות בסדר ההשתלשלות (קוצו של יוד +ארבע האותיות) ,מתחלקת אף היא לחמש תחנות משנה ,כך שאם האור
מתגלה רק בתחנה התחתונה שבתחתונה ,החמישית שבחמישית ,נקבל שמדובר בתחנת המשנה העשרים וחמש .רק
שם בא ה"י ְִּהי אוֹר" לידי ביטוי ,שם הוא ממלא את תפקידו.
ויהי רצון שנזכה להיפתח ולהיות כלים ראויים לקבלת האור האלוקי ,ואף לקיים את הציווי הראשון של הקב"ה" :י ְִּהי אוֹר",
ליצור אוֹר בעצמנו.
דבר חסידות
רבינו הזקן (בעל התניא) אמר פעם חידוש על הכתוב בפרשת נִ צָּ בִ ים" ,מֵ חֹטֵ ב עֵ צֶּ יָך עַ ד ׁשֹאֵ ב מֵ ימֶּ יָך"" " .מֵ חֹטֵ ב עֵ צֶּ יָך" ,עֵ צֶּ יָך
מלשון עצות ומחשבות – יש לעקור (לחטוב) את ה"עצות " השונות והמחשבות הזרות המתרוצצות בראש שלנו בגדר " ַרבוֹת
מַ חֲ ָּׁשבוֹת בְּ לֶּב ִאיׁש"ׁ" .שֹאֵ ב מֵ ימֶּ יָך" – לשאוב החוצה את המים שמצמיחים תאוות לתענוגים גשמיים.
(מעובד מ"היום יום" – בשם אדמו"ר הריי"צ)
שבת שלום ומבורך
ח נ ן ח ס ן
אם ברצונך לקבל את הגיליון במייל או במסרון ,אנא פנה אל hhananv@gmail.comאו לטלפון 052-569-9691
