מה בפרשה · Mah Beparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

חובות העלון להדפסה והפצה ₪ 1.4) - ₪ 5,244.03לגיליון(
גיליון מס'
297
נדבת ידידי הר' 'מה?'
בנימין שולמן לילדים
הי"ו.
בעמ'
נדבת ידידי 5-6
הרב עמוס
טוניק שליט"א קראו והכירו ב 7-דקות!
נדבת מרת ב-
שבע כוגן,
לעילוי נשמת פרשת ðיצבים-וילך
בעלה ,אליעזר
בן לייב וציריל.
נדבת תלמידי
פרשת ðיצבים
היקר ,ינון מאיר
גבאי הי"ו. פרשה זו עוסקת בחידוש הברית בין עם ישראל לדורותיו והקב"ה בערבות מואב; בקללות
ה' ימלא כל שיבואו על הארץ והעם אם יחטאו ובאפשרות לשוב בתשובה.
משאלות ליבם
לטובה ולברכה, חידוש הברית בין עם ישראל לדורותיו והקב"ה בערבות מואב
בנחת
ובקלות!!!
משה רביðו מכðס את עם ישראל 1קודם מותו על מðת להכðיסם בברית עם הקב"ה אשר בחר בהם
"למען הקים אותך היום לו לעם" ,ולאור הבטחת ה' לאבות שלא להחליף זרעם באומה אחרת ,השביעם שאף הם לא
יחליפוהו 2.הוא מודיע לעם כי הברית מחייבת גם את הדורות הבאים שיולדו בעתיד ,ומזהירם כי מאחר ויראו את ע"ז
של עמי הארץ ,שמא יש מי מהם "אשר לבבו פוðה היום" מלקבל את ברית ה' 3,ועל כן משביעם להיות ðאמðים לברית.
הוא מתריע בפðי זה שיעז לעבוד ע"ז מתוך מחשבה שלא יארע לו רע ומודיע לו ,כי כעת שעבר עבירות במזיד ,ייחשבו
לו גם עבירות ששגג ויקבל עליהם עוðש .מחמת כעס ה' על מפר הברית "לא יאווה ה' סלוח לו ...ומחה ה' את שמו
מתחת השמים".
יהודים וגוים שיראו את עוðשם של מפירי הברית ,יביðו שמכות "כמהפכת סדום ועמורה" אירעו בשל עזיבת בðי ישראל
את ברית ה' אשר הוציאם ממצרים והליכתם אחרי ע"ז.
משה מבהיר כי אמðם "הðסתרות לה' אלוהיðו" 4אך עבירות שðעשו על ידי יחיד בגלוי ,יגרמו לעðישה קולקטיבית עקב
האחריות הציבורית למðיעת התðהגות כזו.
הקללות שיבואו על הארץ והעם אם יחטאו האפשרות לשוב בתשובה
משה מðבא כי התקיימות הברכה והקללה תביא את העם הðמצא בגלות לשוב בתשובה ולשמוע בקול ה' ,ומבטיח לבðי
ישראל "ושב ה' את שבותך וריחמך ושב 5וקבצך מכל העמים אשר הפיצך" .משה מבטיח כי אף "אם יהיה ðדחך בקצה
1על פי סדר חשיבותם :זקðים ,שוטרים וכו' )רש"י כט ,ט(.
2רש"י שם ,יב
3רש"י שם ,יז
4ובחטא ðסתר ייעðש האדם לבדו )רש"י שם ,כח(.
5סיבת כתיבת לשון 'ושב' -כלומר שגם ה' שב מהגלות ,ולא 'והשיב' -כלומר שה' השיבם מהגלות ,היא כביכול שכיðה מצויה בגלות עם ישראל ,ובזמן שייגאלו,
ייגאל אף הוא )רש"י ל' ,ג(.
השמים" יפדה ה' את השבים בתשובה ,ישיבם לארץ ישראל ,ייטיב להם ויסיר מהם את טיפשות הלב 6.בזמן זה יפðה
הקב"ה את כל הקללות אל עמי הארץ .למקיימי המצוות מבטיח משה ברכה בצאצאים ,יבול הארץ ובעלי החיים .משה
מדגיש בפðיהם "כי המצוה הזאת אשר אðכי מצוך היום" ðמצאת בהישג יד של כל אדם ,ומודיע להם על יכולתם לבחור
בין חיים מלאי טוב בארץ ישראל ,אשר יגיעו אם יטיבו לעשות וישמרו על מצות ה' ,לבין מוות שיגיע אם חלילה יבחרו
ברע ויעבדו ע"ז.
משה בוחר כעדים על אזהרה זו את השמים והארץ 7אשר קיימים לעולם ,ולðצח יוכלו להעיד כי התרה בפðיהם על
הגעת הרעה בעקבות חוטאים ,ומורה לעם ישראל לבחור בדרך שתביא להם חיים "למען תחיה אתה וזרעך" חיים של
אהבת ה' ומילוי רצוðו .דבר זה יקðה לאדם אריכות ימים ושðים בהם יוכל לקיים מצוות 8אשר יזכו אותו לחיי העולם
הבא.
מסר מהפרשה
אחת ההבטחות המופלאות בתורה ,היא הבטחת משה רביðו בפרשה זו ,כי אף "אם יהיה ðדחך בקצה השמים" יפדה ה'
את השבים בתשובה ,ישיבם לארץ ישראל ,ייטיב להם וימול את לבבם לאהבה את ה'.
הקב"ה מבטיח לðו על ידי משה ,ערב הכðיסה לארץ המובטחת ,כי לעולם אין לðו להתייאש מהאפשרות לשוב בתשובה
אל אביðו שבשמים .פעמים רבות יðסה יצר הרע לשכðע אותðו כי אבד הסיכוי האחרון ,ואין שום סיבה חלילה שלא
ðעמיק את חטאיðו.
עליðו לזכור תמיד ולשים לðגד עיððו את הבטחתו של משה רביðו -כי לא אפסה תקווה ,ותמיד פתוחה בפðיðו הדרך
לשוב אל אביðו שבשמים.
פרשת וילך
פרשה זו עוסקת בהעברת הðהגת העם מידי משה רביðו ליהושע ובכתיבת התורה ושמירתה.
בפרשה זו שתי מצוות עשה :הקהל וכתיבת ספר תורה.
העברת הðהגת העם מידי משה רביðו ליהושע
הפרשה פותחת בפðייתו של משה לעם ישראל "ויאמר אליהם בין מאה ועשרים שðה אðכי היום לא אוכל 9עוד לצאת
ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה" .הוא מרגיע את העם כי יוðהגו מעתה על ידי יהושע ,וה' ישמיד את
אויביהם כפי שעשה לסיחון ולעוג "וðתðו ה' לפðיכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר ציויתי אתכם" ,ומבטיחם כי ה'
יחזק אותם בעת המלחמה ולא יעזבם לאחריה 10.משה קורא ליהושע ,ולעיðי העם מעצים אותו לאור תפקידו להביא
אותם לארץ המובטחת ,ומבטיח לו כי ה' יהיה עימו בכל עת וימðע אפשרות של חולשה ותחושת פחד מצידו.
6אוðקלוס שם ,שם
7רש"י שם ,יט
רש"י מבאר ביאור ðוסף .הקב"ה אומר לעם ישראל ,ראו ,הðה שמים וארץ לא שיðו מתפקידם ,למרות שלא מקבלים שכר או עוðש .שימו ליבכם אתם ,שכן
מקבלים שכר או עוðש בהתאם למעשיכם ,ותקפידו שלא לשðות ממה שצוותם.
8רש"י שם ,כ
9אי יכולת לאור ציווי ה' ,לא מחמת חולשתו -שהרי ðאמר "לא כהתה עיðו ולא ðס ליחו" )רש"י לא ,ב(.
ביאור ðוסף -לא אוכל ללמוד תורה .היות ורצה הקב"ה למðוע ממðו צער על מותו ,מðע ממðו מעייðות חכמה ומשה שלא יכול היה ללמוד ,רצה מעצמו במיתה
)רש"י ושפתי חכמים שם ,שם(.
10דבר שיאפשר להם להתקומם )ספורðו שם ,ו(.
2
כתיבת התורה ושמירתה
משה כותב את כל דברי התורה ומעðיק את הספר לכוהðים 11ולסðהדרין 12.הוא מצוה אותם כי בחג הסוכות שלאחר
שðת השמיטה ,יקרא המלך את ספר דברים לעיðי כל ישראל .הוא מצוה" :הקהל את העם האðשים והðשים והטף וגרך"
על מðת שילמדו את דברי התורה ובהביðם את גדולת ה' יראו ממðו 13ויקימו מצוותיו .בðיהם הקטðים שלא הגיעו לכדי
לימוד ,יתחðכו ליראת ה' 14וכאשר יגדלו ישאלו וילמדו מן המביðים15.
ה' אומר למשה כי קרב יום מותו ומצוה אותו לקרוא ליהושע אל המשכן ,שם ימðהו כמðהיג בעל סמכות 16על עם
ישראל .הם מתייצבים במשכן וה' ðראה אליהם בעמוד העðן העומד בפתח המשכן .הוא אומר לו כי לאחר מותו עתיד
העם לקום 17ולעבוד ע"ז ,וכי הפרת הברית תעורר את כעס ה' "ועזבתים והסתרתי 18פðי מהם" .הם יðוצחו על ידי
אויביהם ויחוו צרות רבות ,עד שיביðו כי הצרות היðן תוצאה של ריחוק מהקב"ה -שיוסיף להסתיר פðיו בשל חטאם19.
ה' מורה להם לכתוב את שירת האזיðו ,ללמדה את בðי ישראל ולוודא שהיא שגורה בפיהם -חשיבותה של השירה היא
למקרה של חטא העם בעקבות רוב שפע .לאחר הצרות שיבואו ,תבוא השירה המעידה 20על התראת הקב"ה לתוצאות
חטאם ,ותבטיח "כי לא תשכח מפי זרעו" ומשה עושה כדבר ה'.
הוא שב ומצוה את יהושע "חזק ואמץ" לאור תפקידו להביא את העם לארץ המובטחת ,בתוספת הבטחת ה' להיות
עימו.
בסיום כתיבת כל ספר התורה מורה משה ללוויים להðיח את הספר בארון 21הברית .הוא מבקש שיקראו לזקðי העם
ושוטריו לדבר עימם את כל ה"ðל ומבקש מן השמים והארץ להיות עדים על התראתו" 22,כי ידעתי אחרי מותי 23כי
השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך".
מסר מהפרשה
אחת הðקודות הבולטות בפרשה ,היא העברת סמכות ההðהגה מידי משה -העתיד למות מחוץ לגבולות הארץ -לידי
יהושע ,העתיד להוביל את העם בכיבוש הארץ והתיישבות בה.
משה ,אף על פי שהיה עצוב על שðמðעה ממðו כðיסה לארץ המובטחת ,עושה כל שביכולתו בכדי לבסס את מעמדו של
יהושע כמðהיג מקובל על העם מחד ,ולהרגיע את העם בידיעה שלא ðשארים 'כצאן אשר אין לו רועה' ,מאידך.
אðו למדים מכאן על הדרך בה אדם צריך להתייחס למעמד חברתי ,מקצועי או ציבורי שðתון בו :התפקיד שלðו הוא
מאת הבורא ,ולעיתים הוא מוגבל בזמן .אל לðו לקחת חילופי תפקידים במהלך חייðו כמשהו אישי שבא לפגוע ולהוריד
אותðו ,אלא לסמוך על החלטת הבורא שזהו הדבר הðכון שהועיד לðו בחסדו הגדול.
11שהיðם מורי התורה )אבן עזרא שם ,ט( ומהם יקבל המלך את הספר בעת קריאת התורה בזמן 'הקהל' -יבואר להלן )ספורðו שם ,שם(.
12שיביאו את הספר לכוהðים.
13ספורðו שם ,יב
14אור החיים שם ,יג
15ספורðו שם ,שם
16רמב"ן שם ,יד
17האור החיים )שם ,טז( מבאר כי למרות שבעצם מהווה ירידה רוחðית ,עדיין ðקרא 'קימה' על שם הטוב שיקבלו ויגרום להם לכפור בטובה ולעשות רע )כלומר
מעיד כי בעתיד יהיו במצב טוב ,והוא זה שיגרום להם לחטוא(.
18האור החיים )שם ,שם( מסביר כי אם יראה ה' בצרתם יתמלא עליהם רחמים ,לכן 'מסתיר' פðיו כביכול.
19הרמב"ן )שם ,יז-יח( מעיר כי על אף שלא התוודו לגמרי על חטאם ,יש כאן הרהורי חרטה וראויים הם לקבלת חסד ה' .אך ה' יסתיר פðי הגאולה מהם עד
שיוסיפו על החרטה גם וידוי גמור ותשובה שלמה
20רש"י שם ,כא
21רש"י )שם ,כו( מביא שðחלקו בגמרא )בבא בתרא יד (:האם הוðח ספר התורה בתוך הארון ,בצד הלוחות ,או על מדף חיצוðי לארון.
22לעיל אמר לעם כי יעיד בהם את השמים והארץ ,וכעת העיד בפועל.
23הכווðה אחרי מותו של יהושע שחביב עליו כגופו – שהרי בזמן יהושע לא חטאו ישראל )רש"י שם ,כט(.
3
הפטרת ðיצבים24
ההפטרה 25עוסקת בהכרת הגויים במעלת ישראל ,והכבוד שיðחלו ישראל במקום ההשפלה; בשמחת ירושלים בישועת
ה'; הבטחת ה' לבðות ולרומם את ירושלים; בתפילת השומרים לה' לשים את ירושלים תהילה בארץ; בשבועת ה' כי
לא ייתן עוד את אוצרות ירושלים לאויביה; בקריאה לבשר את גאולת ישראל וירושלים; בðקמת ה' במלכות אדום
הרשעה; ובשירות ותהילות הðביא לה' על החסדים שעשה לישראל.
לאחר שאומר ישעיהו כי קיבל שליחות מהבורא לרפא שבורי לב ולהביא בשורת חירות וישועה ישראל וðקמה לאויביו,
הבטיח הðביא כי ישראל יבðו מחדש את חורבותיהם ,יזכו לכבוד במקום קלון 26,וזרעם יהיה ðיכר בחשיבות 27בקרב
העמים החשובים 28.באותו הזמן 29יאמר עם ישראל" :שוש אשיש בה' תגל ðפשי באלוקי" ,על שעטף אותי בחסדיו
ובזכות הישועה הפרטית המיוחדת יכירו עמי הארץ באמיתות היהדות ויתðתקו מן העבודה זרה שלהם30.
הðביא מדמה את ישועת העם לתהליך צמיחת פירות מרובים מגרגר בודד שמרקיב לפðי שמתחדש ומתרבה ,ולגיðה
המתחדשת בגידולים מגווðים לאורך כל השðה -כך לישראל יתחדשו טובות רבות כðגד כל העכו"ם .לðוכח ירושלים
המושפלת 31בחורבðה ,לא ישתוק 32ה' במðוחה עד שיראה את ישועתה "כלפיד יבער" .עמי הארץ ומלכיהם 33יכירו בכבוד
ישראל הגדול 34מכבודם "וקרא לך שם חדש" כמקור גאווה לבורא מול עמי הארץ .הארץ תקרא מעתה "חפצי בה"
ו'מיושבת' היות וכעת "חפץ ה' בך" ,כחתן צעיר השמח עם כלתו35.
"על חומותייך ירושלים הפקדתי" מלאכים 36ואת בðי ישראל לאורך הגלות 37המתפללים לה' בבכי בכל עת על בðיין העיר
כבראשוðה .הðביא מורה לאבלי ציון שלא יðיחו לה' ,אלא יתחððו כי ישיב את ירושלים לגדולתה ולמעמדה הרם בעיðי
העולם כולו .הðביא מחזק אותם 38באומרו כי "ðשבע ה' בימיðו ובזרוע עזו" שלא יתן עוד לאויבים לשבת בארץ ולðצל
את תבואתה ,כי כעת עם ישראל השוכן בארץ יאסוף את תבואתה ואת ייðה "ישתה בחצרות קודשי".
הðביא מורה לעמים להכשיר את הדרך שבה ילכו השבים מן הגלות בדרכם לארץ ,ולהביא את הגולים 39הביתה .הðה
השמיע ה' כי הגיע זמן הגאולה ובידיו כבר מוכן השכר שצריך לשלם לעם על הסבל בגלות למען שמו יתברך 40.לבðי
ציון יקראו כעת "עם הקודש גאולי ה' " ,ולעיר המקדש יקראו "דרושה עיר לא ðעזבה" מאת ה'.
הðביא מתðבא כי יðקום ה' בעצמו באדום ,כאשר בתחילה יהרוג את שרו של אדום בשמים ,ומתאר אותו כ "דרך בגת"
שבגדיו אדומים .כעס ה' ðובע מריבוי הרע שעשו הגויים לישראל בגלות בעוד ה' כעס רק מעט 41.אומðם אין עם ישראל
זכאי לגאולה 42ואין בו צדיקים המתפללים 43עליו ,אך כעסי כðגד העמים "סמכתðי" לגאול את עמי.
24הפטרה זו ðקראת תמיד בשבת האחרוðה של השðה -בין אם קראו בה פרשת ðיצבים ,ובין אם קראו בה פרשיות ðיצבים-וילך.
25ישעיהו סא ,י -סג ,ט; תימðים סא ,ט – סג ,ט
26תחילת ההפטרה למðהג התימðים
27מצודות דוד סא ,ט
28מלבי"ם שם ,שם
29תחילת ההפטרה למðהג האשכðזים והספרדים
30מלבי"ם שם ,י
31מצודות דוד סב ,א
32מצודות דוד שם ,שם
33רש"י ,מצודות דוד שם ,שם
34מלבי"ם שם ,ב
35כלומר ,לא יזכור לעם ישראל את חטאיו הראשוðים )מלבי"ם שם ,ה(.
36מלבי"ם שם ,ו
37מצודות דוד ,רד"ק שם ,שם
38מצודות דוד שם ,ח
39מצודות דוד שם ,י
40מצודות דוד שם ,יא
41מצודות דוד סג ,ג
42מצודות דוד ,מלבי"ם שם ,ה
43מלבי"ם שם ,שם
4
הðביא אומר כי יזכיר לישראל 44את "חסדי ה' " עליהם כדי שיהללו על "כל אשר גמלðו" בחסדיו -ולא בצדקת מעשי
ישראל .בעת יציאת מצרים ,למרות כי גלוי היה לה' 45שיבגוד בו העם בהמשך ,עדיין מתבטא כי "עמי המה" ועל כן
היה להם למושיע בכל הצרות שהביא עליהם כעוðש ,ולא הצר להם בהתאם לרמת חטאיהם 46.ברוב "אהבתו וחמלתו"
גאלם מן הצרה הבאה 47ודאג לכל צרכיהם .שלא כפי שחשב ה' 48,לא הודו ישראל לה' על חסדיו 49אלא "מרו ועצבו"
ישראל "את רוח קודשו" ,ורק אז ðהפך השם לאויב וðלחם בם -ולא סתם הביא צרות.
מה הקשר בין ההפטרה לפרשה?
הפטרה זו היðה השביעית והאחרוðה בסדרת הפטרות הðחמה שבין תשעה באב לראש השðה.
היא עוסקת בתיאור שיבת ירושלים בעתיד למעמדה הרם כבימי קדם ,במקביל לחזרת העם מן הגלות בצורה ðוחה
ומכובדת .בין היתר מופיע תיאור יחסו האוהב של הבורא אליðו כעמו הðבחר ,המלמד כי גם בזמן שאðו חוטאים כלפיו,
איðו מעðיש אותðו במלוא החומרה.
הפטרה זו מחברת אם כן בין המשך הðחמה המתבקשת לאחר תקופת החורבן לבין ההכðה שלðו לקראת ראש השðה,
שבו אðו שואפים לעמוד לפðי הקב"ה -הדן כל באי עולם – מתוך קרבה ואהבה של אב ובðו.
חידות לפרשת ðיצבים
.1אלו כיðויים יש לפסלים בפרשתðו? )כט ,טז(
.2איזה אירוע מספר בראשית מוזכר בפרשתðו? )כט ,כב(
.3מדוע ðבחרו השמים והארץ כעדים? )ל ,יט(
חידות לפרשת וילך
.1מדוע אמר משה רביðו כי "לא אוכל לצאת ולבוא"? )לא ,ב(
.2לאיזו מטרה ðקהלו האðשים ,הðשים והטף במוצאי שðת השמיטה? )לא ,יב(
.3מי אמר למי "חזק ואמץ"? )לא ,כג(
.4היכן הוðח ספר התורה בסיום כתיבתו על ידי משה? )לא ,כו(
.5על אילו דברים ðאמר בפרשתðו הביטוי" :עד תומם"? )לא ,ל(
44מצודות דוד שם ,ז
45רש"י שם ,ח
46רש"י שם ,ט
47מצודות דוד שם ,שם
48מצודות דוד שם ,י
49מלבי"ם שם ,שם
5
בכל שבוע יוגרלו ₪ 20בין המשתתפים בחידון:
הקראת 4חידות בשולחן שבת וקיום שיח משותף או -
מעðה על 2חידות בשולחן שבת ללא עזרה )אם ילד אחד מקריא ,והאחים עוðים ,כולם זכאים -
להשתתף בהגרלה(
בכל שבוע תתקיים הגרלה ðוספת על ₪ 40בין הפותרים את התשבץ.
תשובות יש לשלוח עד יום ב' ,ג' בתשרי בשעה 23:00לכתובת yaakovkatz1989@gmail.comאו
אישור הורים בטלפון 0527145013
צאת כðיסת
שבת שבת
19:35 ירושלים 18:20 40
ד'
19:37 18:41 תל-אביב
19:37 18:41 חיפה
19:36 18:41 באר שבע
תשבץ פרשת ðיצבים
19:36 בית שמש 18:20 40
ד'
19:38 18:43 עזה
19:36 18:40 לבðון
19:33 18:37 סוריה
מזל טוב לזוכה
מðחם שושן ,בית שמש
)תשבץ+חידון שופטים (294 -
6
