gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בפרשה · Mah Beparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: מה בפרשה · Mah Beparsha

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

מה בפרשה · Mah Beparsha — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חובות העלון להדפסה והפצה ‪ ₪ 1.4) - ₪ 5,244.03‬לגיליון(‬ ‫גיליון מס'‬ ‫‪297‬‬ ‫נדבת ידידי הר'‬ ‫'מה?'‬ ‫בנימין שולמן‬ ‫לילדים‬ ‫הי"ו‪.‬‬ ‫בעמ'‬ ‫נדבת ידידי‬ ‫‪5-6‬‬ ‫הרב עמוס‬ ‫טוניק שליט"א‬ ‫קראו והכירו ב‪ 7-‬דקות!‬ ‫נדבת מרת ב‪-‬‬ ‫שבע כוגן‪,‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫פרשת ‪ð‬יצבים‪-‬וילך‬ ‫בעלה‪ ,‬אליעזר‬ ‫בן לייב וציריל‪.‬‬ ‫נדבת תלמידי‬ ‫פרשת ‪ð‬יצבים‬ ‫היקר‪ ,‬ינון מאיר‬ ‫גבאי הי"ו‪.‬‬ ‫פרשה זו עוסקת בחידוש הברית בין עם ישראל לדורותיו והקב"ה בערבות מואב; בקללות‬ ‫ה' ימלא כל‬ ‫שיבואו על הארץ והעם אם יחטאו ובאפשרות לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫משאלות ליבם‬ ‫לטובה ולברכה‪,‬‬ ‫חידוש הברית בין עם ישראל לדורותיו והקב"ה בערבות מואב‬ ‫בנחת‬ ‫ובקלות!!!‬ ‫משה רבי‪ð‬ו מכ‪ð‬ס את עם ישראל‪ 1‬קודם מותו על מ‪ð‬ת להכ‪ð‬יסם בברית עם הקב"ה אשר בחר בהם‬ ‫"למען הקים אותך היום לו לעם"‪ ,‬ולאור הבטחת ה' לאבות שלא להחליף זרעם באומה אחרת‪ ,‬השביעם שאף הם לא‬ ‫יחליפוהו‪ 2.‬הוא מודיע לעם כי הברית מחייבת גם את הדורות הבאים שיולדו בעתיד‪ ,‬ומזהירם כי מאחר ויראו את ע"ז‬ ‫של עמי הארץ‪ ,‬שמא יש מי מהם "אשר לבבו פו‪ð‬ה היום" מלקבל את ברית ה'‪ 3,‬ועל כן משביעם להיות ‪ð‬אמ‪ð‬ים לברית‪.‬‬ ‫הוא מתריע בפ‪ð‬י זה שיעז לעבוד ע"ז מתוך מחשבה שלא יארע לו רע ומודיע לו‪ ,‬כי כעת שעבר עבירות במזיד‪ ,‬ייחשבו‬ ‫לו גם עבירות ששגג ויקבל עליהם עו‪ð‬ש‪ .‬מחמת כעס ה' על מפר הברית "לא יאווה ה' סלוח לו‪ ...‬ומחה ה' את שמו‬ ‫מתחת השמים"‪.‬‬ ‫יהודים וגוים שיראו את עו‪ð‬שם של מפירי הברית‪ ,‬יבי‪ð‬ו שמכות "כמהפכת סדום ועמורה" אירעו בשל עזיבת ב‪ð‬י ישראל‬ ‫את ברית ה' אשר הוציאם ממצרים והליכתם אחרי ע"ז‪.‬‬ ‫משה מבהיר כי אמ‪ð‬ם "ה‪ð‬סתרות לה' אלוהי‪ð‬ו"‪ 4‬אך עבירות ש‪ð‬עשו על ידי יחיד בגלוי‪ ,‬יגרמו לע‪ð‬ישה קולקטיבית עקב‬ ‫האחריות הציבורית למ‪ð‬יעת הת‪ð‬הגות כזו‪.‬‬ ‫הקללות שיבואו על הארץ והעם אם יחטאו האפשרות לשוב בתשובה‬ ‫משה מ‪ð‬בא כי התקיימות הברכה והקללה תביא את העם ה‪ð‬מצא בגלות לשוב בתשובה ולשמוע בקול ה'‪ ,‬ומבטיח לב‪ð‬י‬ ‫ישראל "ושב ה' את שבותך וריחמך ושב‪ 5‬וקבצך מכל העמים אשר הפיצך"‪ .‬משה מבטיח כי אף "אם יהיה ‪ð‬דחך בקצה‬ ‫‪ 1‬על פי סדר חשיבותם‪ :‬זק‪ð‬ים‪ ,‬שוטרים וכו' )רש"י כט‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫‪ 2‬רש"י שם‪ ,‬יב‬ ‫‪ 3‬רש"י שם‪ ,‬יז‬ ‫‪ 4‬ובחטא ‪ð‬סתר ייע‪ð‬ש האדם לבדו )רש"י שם‪ ,‬כח(‪.‬‬ ‫‪ 5‬סיבת כתיבת לשון 'ושב' ‪ -‬כלומר שגם ה' שב מהגלות‪ ,‬ולא 'והשיב' ‪ -‬כלומר שה' השיבם מהגלות‪ ,‬היא כביכול שכי‪ð‬ה מצויה בגלות עם ישראל‪ ,‬ובזמן שייגאלו‪,‬‬ ‫ייגאל אף הוא )רש"י ל'‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫השמים" יפדה ה' את השבים בתשובה‪ ,‬ישיבם לארץ ישראל‪ ,‬ייטיב להם ויסיר מהם את טיפשות הלב‪ 6.‬בזמן זה יפ‪ð‬ה‬ ‫הקב"ה את כל הקללות אל עמי הארץ‪ .‬למקיימי המצוות מבטיח משה ברכה בצאצאים‪ ,‬יבול הארץ ובעלי החיים‪ .‬משה‬ ‫מדגיש בפ‪ð‬יהם "כי המצוה הזאת אשר א‪ð‬כי מצוך היום" ‪ð‬מצאת בהישג יד של כל אדם‪ ,‬ומודיע להם על יכולתם לבחור‬ ‫בין חיים מלאי טוב בארץ ישראל‪ ,‬אשר יגיעו אם יטיבו לעשות וישמרו על מצות ה'‪ ,‬לבין מוות שיגיע אם חלילה יבחרו‬ ‫ברע ויעבדו ע"ז‪.‬‬ ‫משה בוחר כעדים על אזהרה זו את השמים והארץ‪ 7‬אשר קיימים לעולם‪ ,‬ול‪ð‬צח יוכלו להעיד כי התרה בפ‪ð‬יהם על‬ ‫הגעת הרעה בעקבות חוטאים‪ ,‬ומורה לעם ישראל לבחור בדרך שתביא להם חיים "למען תחיה אתה וזרעך" חיים של‬ ‫אהבת ה' ומילוי רצו‪ð‬ו‪ .‬דבר זה יק‪ð‬ה לאדם אריכות ימים וש‪ð‬ים בהם יוכל לקיים מצוות‪ 8‬אשר יזכו אותו לחיי העולם‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫מסר מהפרשה‬ ‫אחת ההבטחות המופלאות בתורה‪ ,‬היא הבטחת משה רבי‪ð‬ו בפרשה זו‪ ,‬כי אף "אם יהיה ‪ð‬דחך בקצה השמים" יפדה ה'‬ ‫את השבים בתשובה‪ ,‬ישיבם לארץ ישראל‪ ,‬ייטיב להם וימול את לבבם לאהבה את ה'‪.‬‬ ‫הקב"ה מבטיח ל‪ð‬ו על ידי משה‪ ,‬ערב הכ‪ð‬יסה לארץ המובטחת‪ ,‬כי לעולם אין ל‪ð‬ו להתייאש מהאפשרות לשוב בתשובה‬ ‫אל אבי‪ð‬ו שבשמים‪ .‬פעמים רבות י‪ð‬סה יצר הרע לשכ‪ð‬ע אות‪ð‬ו כי אבד הסיכוי האחרון‪ ,‬ואין שום סיבה חלילה שלא‬ ‫‪ð‬עמיק את חטאי‪ð‬ו‪.‬‬ ‫עלי‪ð‬ו לזכור תמיד ולשים ל‪ð‬גד עי‪ðð‬ו את הבטחתו של משה רבי‪ð‬ו ‪ -‬כי לא אפסה תקווה‪ ,‬ותמיד פתוחה בפ‪ð‬י‪ð‬ו הדרך‬ ‫לשוב אל אבי‪ð‬ו שבשמים‪.‬‬ ‫פרשת וילך‬ ‫פרשה זו עוסקת בהעברת ה‪ð‬הגת העם מידי משה רבי‪ð‬ו ליהושע ובכתיבת התורה ושמירתה‪.‬‬ ‫בפרשה זו שתי מצוות עשה‪ :‬הקהל וכתיבת ספר תורה‪.‬‬ ‫העברת ה‪ð‬הגת העם מידי משה רבי‪ð‬ו ליהושע‬ ‫הפרשה פותחת בפ‪ð‬ייתו של משה לעם ישראל "ויאמר אליהם בין מאה ועשרים ש‪ð‬ה א‪ð‬כי היום לא אוכל‪ 9‬עוד לצאת‬ ‫ולבוא וה' אמר אלי לא תעבור את הירדן הזה"‪ .‬הוא מרגיע את העם כי יו‪ð‬הגו מעתה על ידי יהושע‪ ,‬וה' ישמיד את‬ ‫אויביהם כפי שעשה לסיחון ולעוג "ו‪ð‬ת‪ð‬ו ה' לפ‪ð‬יכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר ציויתי אתכם"‪ ,‬ומבטיחם כי ה'‬ ‫יחזק אותם בעת המלחמה ולא יעזבם לאחריה‪ 10.‬משה קורא ליהושע‪ ,‬ולעי‪ð‬י העם מעצים אותו לאור תפקידו להביא‬ ‫אותם לארץ המובטחת‪ ,‬ומבטיח לו כי ה' יהיה עימו בכל עת וימ‪ð‬ע אפשרות של חולשה ותחושת פחד מצידו‪.‬‬ ‫‪ 6‬או‪ð‬קלוס שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 7‬רש"י שם‪ ,‬יט‬ ‫רש"י מבאר ביאור ‪ð‬וסף‪ .‬הקב"ה אומר לעם ישראל‪ ,‬ראו‪ ,‬ה‪ð‬ה שמים וארץ לא שי‪ð‬ו מתפקידם‪ ,‬למרות שלא מקבלים שכר או עו‪ð‬ש‪ .‬שימו ליבכם אתם‪ ,‬שכן‬ ‫מקבלים שכר או עו‪ð‬ש בהתאם למעשיכם‪ ,‬ותקפידו שלא לש‪ð‬ות ממה שצוותם‪.‬‬ ‫‪ 8‬רש"י שם‪ ,‬כ‬ ‫‪ 9‬אי יכולת לאור ציווי ה'‪ ,‬לא מחמת חולשתו ‪ -‬שהרי ‪ð‬אמר "לא כהתה עי‪ð‬ו ולא ‪ð‬ס ליחו" )רש"י לא‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫ביאור ‪ð‬וסף ‪ -‬לא אוכל ללמוד תורה‪ .‬היות ורצה הקב"ה למ‪ð‬וע ממ‪ð‬ו צער על מותו‪ ,‬מ‪ð‬ע ממ‪ð‬ו מעיי‪ð‬ות חכמה ומשה שלא יכול היה ללמוד‪ ,‬רצה מעצמו במיתה‬ ‫)רש"י ושפתי חכמים שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ 10‬דבר שיאפשר להם להתקומם )ספור‪ð‬ו שם‪ ,‬ו(‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫כתיבת התורה ושמירתה‬ ‫משה כותב את כל דברי התורה ומע‪ð‬יק את הספר לכוה‪ð‬ים‪ 11‬ולס‪ð‬הדרין‪ 12.‬הוא מצוה אותם כי בחג הסוכות שלאחר‬ ‫ש‪ð‬ת השמיטה‪ ,‬יקרא המלך את ספר דברים לעי‪ð‬י כל ישראל‪ .‬הוא מצוה‪" :‬הקהל את העם הא‪ð‬שים וה‪ð‬שים והטף וגרך"‬ ‫על מ‪ð‬ת שילמדו את דברי התורה ובהבי‪ð‬ם את גדולת ה' יראו ממ‪ð‬ו‪ 13‬ויקימו מצוותיו‪ .‬ב‪ð‬יהם הקט‪ð‬ים שלא הגיעו לכדי‬ ‫לימוד‪ ,‬יתח‪ð‬כו ליראת ה'‪ 14‬וכאשר יגדלו ישאלו וילמדו מן המבי‪ð‬ים‪15.‬‬ ‫ה' אומר למשה כי קרב יום מותו ומצוה אותו לקרוא ליהושע אל המשכן‪ ,‬שם ימ‪ð‬הו כמ‪ð‬היג בעל סמכות‪ 16‬על עם‬ ‫ישראל‪ .‬הם מתייצבים במשכן וה' ‪ð‬ראה אליהם בעמוד הע‪ð‬ן העומד בפתח המשכן‪ .‬הוא אומר לו כי לאחר מותו עתיד‬ ‫העם לקום‪ 17‬ולעבוד ע"ז‪ ,‬וכי הפרת הברית תעורר את כעס ה' "ועזבתים והסתרתי‪ 18‬פ‪ð‬י מהם"‪ .‬הם י‪ð‬וצחו על ידי‬ ‫אויביהם ויחוו צרות רבות‪ ,‬עד שיבי‪ð‬ו כי הצרות הי‪ð‬ן תוצאה של ריחוק מהקב"ה ‪ -‬שיוסיף להסתיר פ‪ð‬יו בשל חטאם‪19.‬‬ ‫ה' מורה להם לכתוב את שירת האזי‪ð‬ו‪ ,‬ללמדה את ב‪ð‬י ישראל ולוודא שהיא שגורה בפיהם ‪ -‬חשיבותה של השירה היא‬ ‫למקרה של חטא העם בעקבות רוב שפע‪ .‬לאחר הצרות שיבואו‪ ,‬תבוא השירה המעידה‪ 20‬על התראת הקב"ה לתוצאות‬ ‫חטאם‪ ,‬ותבטיח "כי לא תשכח מפי זרעו" ומשה עושה כדבר ה'‪.‬‬ ‫הוא שב ומצוה את יהושע "חזק ואמץ" לאור תפקידו להביא את העם לארץ המובטחת‪ ,‬בתוספת הבטחת ה' להיות‬ ‫עימו‪.‬‬ ‫בסיום כתיבת כל ספר התורה מורה משה ללוויים לה‪ð‬יח את הספר בארון‪ 21‬הברית‪ .‬הוא מבקש שיקראו לזק‪ð‬י העם‬ ‫ושוטריו לדבר עימם את כל ה‪"ð‬ל ומבקש מן השמים והארץ להיות עדים על התראתו‪" 22,‬כי ידעתי אחרי מותי‪ 23‬כי‬ ‫השחת תשחיתון וסרתם מן הדרך"‪.‬‬ ‫מסר מהפרשה‬ ‫אחת ה‪ð‬קודות הבולטות בפרשה‪ ,‬היא העברת סמכות הה‪ð‬הגה מידי משה ‪ -‬העתיד למות מחוץ לגבולות הארץ ‪ -‬לידי‬ ‫יהושע‪ ,‬העתיד להוביל את העם בכיבוש הארץ והתיישבות בה‪.‬‬ ‫משה‪ ,‬אף על פי שהיה עצוב על ש‪ð‬מ‪ð‬עה ממ‪ð‬ו כ‪ð‬יסה לארץ המובטחת‪ ,‬עושה כל שביכולתו בכדי לבסס את מעמדו של‬ ‫יהושע כמ‪ð‬היג מקובל על העם מחד‪ ,‬ולהרגיע את העם בידיעה שלא ‪ð‬שארים 'כצאן אשר אין לו רועה'‪ ,‬מאידך‪.‬‬ ‫א‪ð‬ו למדים מכאן על הדרך בה אדם צריך להתייחס למעמד חברתי‪ ,‬מקצועי או ציבורי ש‪ð‬תון בו‪ :‬התפקיד של‪ð‬ו הוא‬ ‫מאת הבורא‪ ,‬ולעיתים הוא מוגבל בזמן‪ .‬אל ל‪ð‬ו לקחת חילופי תפקידים במהלך חיי‪ð‬ו כמשהו אישי שבא לפגוע ולהוריד‬ ‫אות‪ð‬ו‪ ,‬אלא לסמוך על החלטת הבורא שזהו הדבר ה‪ð‬כון שהועיד ל‪ð‬ו בחסדו הגדול‪.‬‬ ‫‪ 11‬שהי‪ð‬ם מורי התורה )אבן עזרא שם ‪,‬ט( ומהם יקבל המלך את הספר בעת קריאת התורה בזמן 'הקהל' ‪-‬יבואר להלן )ספור‪ð‬ו שם‪ ,‬שם(‪.‬‬ ‫‪ 12‬שיביאו את הספר לכוה‪ð‬ים‪.‬‬ ‫‪ 13‬ספור‪ð‬ו שם‪ ,‬יב‬ ‫‪ 14‬אור החיים שם‪ ,‬יג‬ ‫‪ 15‬ספור‪ð‬ו שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 16‬רמב"ן שם‪ ,‬יד‬ ‫‪ 17‬האור החיים )שם‪ ,‬טז( מבאר כי למרות שבעצם מהווה ירידה רוח‪ð‬ית‪ ,‬עדיין ‪ð‬קרא 'קימה' על שם הטוב שיקבלו ויגרום להם לכפור בטובה ולעשות רע )כלומר‬ ‫מעיד כי בעתיד יהיו במצב טוב‪ ,‬והוא זה שיגרום להם לחטוא(‪.‬‬ ‫‪ 18‬האור החיים )שם‪ ,‬שם( מסביר כי אם יראה ה' בצרתם יתמלא עליהם רחמים‪ ,‬לכן 'מסתיר' פ‪ð‬יו כביכול‪.‬‬ ‫‪ 19‬הרמב"ן )שם‪ ,‬יז‪-‬יח( מעיר כי על אף שלא התוודו לגמרי על חטאם‪ ,‬יש כאן הרהורי חרטה וראויים הם לקבלת חסד ה'‪ .‬אך ה' יסתיר פ‪ð‬י הגאולה מהם עד‬ ‫שיוסיפו על החרטה גם וידוי גמור ותשובה שלמה‬ ‫‪ 20‬רש"י שם‪ ,‬כא‬ ‫‪ 21‬רש"י )שם‪ ,‬כו( מביא ש‪ð‬חלקו בגמרא )בבא בתרא יד‪ (:‬האם הו‪ð‬ח ספר התורה בתוך הארון‪ ,‬בצד הלוחות‪ ,‬או על מדף חיצו‪ð‬י לארון‪.‬‬ ‫‪ 22‬לעיל אמר לעם כי יעיד בהם את השמים והארץ‪ ,‬וכעת העיד בפועל‪.‬‬ ‫‪ 23‬הכוו‪ð‬ה אחרי מותו של יהושע שחביב עליו כגופו – שהרי בזמן יהושע לא חטאו ישראל )רש"י שם‪ ,‬כט(‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הפטרת ‪ð‬יצבים‪24‬‬ ‫ההפטרה‪ 25‬עוסקת בהכרת הגויים במעלת ישראל‪ ,‬והכבוד שי‪ð‬חלו ישראל במקום ההשפלה; בשמחת ירושלים בישועת‬ ‫ה'; הבטחת ה' לב‪ð‬ות ולרומם את ירושלים; בתפילת השומרים לה' לשים את ירושלים תהילה בארץ; בשבועת ה' כי‬ ‫לא ייתן עוד את אוצרות ירושלים לאויביה; בקריאה לבשר את גאולת ישראל וירושלים; ב‪ð‬קמת ה' במלכות אדום‬ ‫הרשעה; ובשירות ותהילות ה‪ð‬ביא לה' על החסדים שעשה לישראל‪.‬‬ ‫לאחר שאומר ישעיהו כי קיבל שליחות מהבורא לרפא שבורי לב ולהביא בשורת חירות וישועה ישראל ו‪ð‬קמה לאויביו‪,‬‬ ‫הבטיח ה‪ð‬ביא כי ישראל יב‪ð‬ו מחדש את חורבותיהם‪ ,‬יזכו לכבוד במקום קלון‪ 26,‬וזרעם יהיה ‪ð‬יכר בחשיבות‪ 27‬בקרב‬ ‫העמים החשובים‪ 28.‬באותו הזמן‪ 29‬יאמר עם ישראל‪" :‬שוש אשיש בה' תגל ‪ð‬פשי באלוקי"‪ ,‬על שעטף אותי בחסדיו‬ ‫ובזכות הישועה הפרטית המיוחדת יכירו עמי הארץ באמיתות היהדות וית‪ð‬תקו מן העבודה זרה שלהם‪30.‬‬ ‫ה‪ð‬ביא מדמה את ישועת העם לתהליך צמיחת פירות מרובים מגרגר בודד שמרקיב לפ‪ð‬י שמתחדש ומתרבה‪ ,‬ולגי‪ð‬ה‬ ‫המתחדשת בגידולים מגוו‪ð‬ים לאורך כל הש‪ð‬ה ‪ -‬כך לישראל יתחדשו טובות רבות כ‪ð‬גד כל העכו"ם‪ .‬ל‪ð‬וכח ירושלים‬ ‫המושפלת‪ 31‬בחורב‪ð‬ה‪ ,‬לא ישתוק‪ 32‬ה' במ‪ð‬וחה עד שיראה את ישועתה "כלפיד יבער"‪ .‬עמי הארץ ומלכיהם‪ 33‬יכירו בכבוד‬ ‫ישראל הגדול‪ 34‬מכבודם "וקרא לך שם חדש" כמקור גאווה לבורא מול עמי הארץ‪ .‬הארץ תקרא מעתה "חפצי בה"‬ ‫ו'מיושבת' היות וכעת "חפץ ה' בך"‪ ,‬כחתן צעיר השמח עם כלתו‪35.‬‬ ‫"על חומותייך ירושלים הפקדתי" מלאכים‪ 36‬ואת ב‪ð‬י ישראל לאורך הגלות‪ 37‬המתפללים לה' בבכי בכל עת על ב‪ð‬יין העיר‬ ‫כבראשו‪ð‬ה‪ .‬ה‪ð‬ביא מורה לאבלי ציון שלא י‪ð‬יחו לה'‪ ,‬אלא יתח‪ðð‬ו כי ישיב את ירושלים לגדולתה ולמעמדה הרם בעי‪ð‬י‬ ‫העולם כולו‪ .‬ה‪ð‬ביא מחזק אותם‪ 38‬באומרו כי "‪ð‬שבע ה' בימי‪ð‬ו ובזרוע עזו" שלא יתן עוד לאויבים לשבת בארץ ול‪ð‬צל‬ ‫את תבואתה‪ ,‬כי כעת עם ישראל השוכן בארץ יאסוף את תבואתה ואת יי‪ð‬ה "ישתה בחצרות קודשי"‪.‬‬ ‫ה‪ð‬ביא מורה לעמים להכשיר את הדרך שבה ילכו השבים מן הגלות בדרכם לארץ‪ ,‬ולהביא את הגולים‪ 39‬הביתה‪ .‬ה‪ð‬ה‬ ‫השמיע ה' כי הגיע זמן הגאולה ובידיו כבר מוכן השכר שצריך לשלם לעם על הסבל בגלות למען שמו יתברך‪ 40.‬לב‪ð‬י‬ ‫ציון יקראו כעת "עם הקודש גאולי ה' "‪ ,‬ולעיר המקדש יקראו "דרושה עיר לא ‪ð‬עזבה" מאת ה'‪.‬‬ ‫ה‪ð‬ביא מת‪ð‬בא כי י‪ð‬קום ה' בעצמו באדום‪ ,‬כאשר בתחילה יהרוג את שרו של אדום בשמים‪ ,‬ומתאר אותו כ "דרך בגת"‬ ‫שבגדיו אדומים‪ .‬כעס ה' ‪ð‬ובע מריבוי הרע שעשו הגויים לישראל בגלות בעוד ה' כעס רק מעט‪ 41.‬אומ‪ð‬ם אין עם ישראל‬ ‫זכאי לגאולה‪ 42‬ואין בו צדיקים המתפללים‪ 43‬עליו‪ ,‬אך כעסי כ‪ð‬גד העמים "סמכת‪ð‬י" לגאול את עמי‪.‬‬ ‫‪ 24‬הפטרה זו ‪ð‬קראת תמיד בשבת האחרו‪ð‬ה של הש‪ð‬ה ‪ -‬בין אם קראו בה פרשת ‪ð‬יצבים‪ ,‬ובין אם קראו בה פרשיות ‪ð‬יצבים‪-‬וילך‪.‬‬ ‫‪ 25‬ישעיהו סא‪ ,‬י ‪ -‬סג‪ ,‬ט; תימ‪ð‬ים סא‪ ,‬ט – סג‪ ,‬ט‬ ‫‪ 26‬תחילת ההפטרה למ‪ð‬הג התימ‪ð‬ים‬ ‫‪ 27‬מצודות דוד סא‪ ,‬ט‬ ‫‪ 28‬מלבי"ם שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 29‬תחילת ההפטרה למ‪ð‬הג האשכ‪ð‬זים והספרדים‬ ‫‪ 30‬מלבי"ם שם‪ ,‬י‬ ‫‪ 31‬מצודות דוד סב‪ ,‬א‬ ‫‪ 32‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 33‬רש"י‪ ,‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 34‬מלבי"ם שם‪ ,‬ב‬ ‫‪ 35‬כלומר‪ ,‬לא יזכור לעם ישראל את חטאיו הראשו‪ð‬ים )מלבי"ם שם‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ 36‬מלבי"ם שם‪ ,‬ו‬ ‫‪ 37‬מצודות דוד‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 38‬מצודות דוד שם‪ ,‬ח‬ ‫‪ 39‬מצודות דוד שם‪ ,‬י‬ ‫‪ 40‬מצודות דוד שם‪ ,‬יא‬ ‫‪ 41‬מצודות דוד סג‪ ,‬ג‬ ‫‪ 42‬מצודות דוד‪ ,‬מלבי"ם שם‪ ,‬ה‬ ‫‪ 43‬מלבי"ם שם‪ ,‬שם‬ ‫‪4‬‬ ‫ה‪ð‬ביא אומר כי יזכיר לישראל‪ 44‬את "חסדי ה' " עליהם כדי שיהללו על "כל אשר גמל‪ð‬ו" בחסדיו ‪ -‬ולא בצדקת מעשי‬ ‫ישראל‪ .‬בעת יציאת מצרים‪ ,‬למרות כי גלוי היה לה' ‪ 45‬שיבגוד בו העם בהמשך‪ ,‬עדיין מתבטא כי "עמי המה" ועל כן‬ ‫היה להם למושיע בכל הצרות שהביא עליהם כעו‪ð‬ש‪ ,‬ולא הצר להם בהתאם לרמת חטאיהם‪ 46.‬ברוב "אהבתו וחמלתו"‬ ‫גאלם מן הצרה הבאה‪ 47‬ודאג לכל צרכיהם‪ .‬שלא כפי שחשב ה'‪ 48,‬לא הודו ישראל לה' על חסדיו‪ 49‬אלא "מרו ועצבו"‬ ‫ישראל "את רוח קודשו"‪ ,‬ורק אז ‪ð‬הפך השם לאויב ו‪ð‬לחם בם ‪ -‬ולא סתם הביא צרות‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ההפטרה לפרשה?‬ ‫הפטרה זו הי‪ð‬ה השביעית והאחרו‪ð‬ה בסדרת הפטרות ה‪ð‬חמה שבין תשעה באב לראש הש‪ð‬ה‪.‬‬ ‫היא עוסקת בתיאור שיבת ירושלים בעתיד למעמדה הרם כבימי קדם‪ ,‬במקביל לחזרת העם מן הגלות בצורה ‪ð‬וחה‬ ‫ומכובדת‪ .‬בין היתר מופיע תיאור יחסו האוהב של הבורא אלי‪ð‬ו כעמו ה‪ð‬בחר‪ ,‬המלמד כי גם בזמן שא‪ð‬ו חוטאים כלפיו‪,‬‬ ‫אי‪ð‬ו מע‪ð‬יש אות‪ð‬ו במלוא החומרה‪.‬‬ ‫הפטרה זו מחברת אם כן בין המשך ה‪ð‬חמה המתבקשת לאחר תקופת החורבן לבין ההכ‪ð‬ה של‪ð‬ו לקראת ראש הש‪ð‬ה‪,‬‬ ‫שבו א‪ð‬ו שואפים לעמוד לפ‪ð‬י הקב"ה ‪ -‬הדן כל באי עולם – מתוך קרבה ואהבה של אב וב‪ð‬ו‪.‬‬ ‫חידות לפרשת ‪ð‬יצבים‬ ‫‪ .1‬אלו כי‪ð‬ויים יש לפסלים בפרשת‪ð‬ו? )כט‪ ,‬טז(‬ ‫‪ .2‬איזה אירוע מספר בראשית מוזכר בפרשת‪ð‬ו? )כט‪ ,‬כב(‬ ‫‪ .3‬מדוע ‪ð‬בחרו השמים והארץ כעדים? )ל‪ ,‬יט(‬ ‫חידות לפרשת וילך‬ ‫‪ .1‬מדוע אמר משה רבי‪ð‬ו כי "לא אוכל לצאת ולבוא"? )לא‪ ,‬ב(‬ ‫‪ .2‬לאיזו מטרה ‪ð‬קהלו הא‪ð‬שים‪ ,‬ה‪ð‬שים והטף במוצאי ש‪ð‬ת השמיטה? )לא‪ ,‬יב(‬ ‫‪ .3‬מי אמר למי "חזק ואמץ"? )לא‪ ,‬כג(‬ ‫‪ .4‬היכן הו‪ð‬ח ספר התורה בסיום כתיבתו על ידי משה? )לא‪ ,‬כו(‬ ‫‪ .5‬על אילו דברים ‪ð‬אמר בפרשת‪ð‬ו הביטוי‪" :‬עד תומם"? )לא‪ ,‬ל(‬ ‫‪ 44‬מצודות דוד שם‪ ,‬ז‬ ‫‪ 45‬רש"י שם‪ ,‬ח‬ ‫‪ 46‬רש"י שם‪ ,‬ט‬ ‫‪ 47‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 48‬מצודות דוד שם‪ ,‬י‬ ‫‪ 49‬מלבי"ם שם‪ ,‬שם‬ ‫‪5‬‬ ‫בכל שבוע יוגרלו ‪ ₪ 20‬בין המשתתפים בחידון‪:‬‬ ‫הקראת ‪ 4‬חידות בשולחן שבת וקיום שיח משותף או‬ ‫‪-‬‬ ‫מע‪ð‬ה על ‪ 2‬חידות בשולחן שבת ללא עזרה )אם ילד אחד מקריא‪ ,‬והאחים עו‪ð‬ים‪ ,‬כולם זכאים‬ ‫‪-‬‬ ‫להשתתף בהגרלה(‬ ‫בכל שבוע תתקיים הגרלה ‪ð‬וספת על ‪ ₪ 40‬בין הפותרים את התשבץ‪.‬‬ ‫תשובות יש לשלוח עד יום ב'‪ ,‬ג' בתשרי בשעה ‪ 23:00‬לכתובת ‪ yaakovkatz1989@gmail.com‬או‬ ‫אישור הורים בטלפון ‪0527145013‬‬ ‫צאת‬ ‫כ‪ð‬יסת‬ ‫שבת‬ ‫שבת‬ ‫‪19:35‬‬ ‫ירושלים ‪18:20 40‬‬ ‫ד'‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫‪19:37‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪18:41‬‬ ‫באר שבע‬ ‫תשבץ פרשת ‪ð‬יצבים‬ ‫‪19:36‬‬ ‫בית שמש ‪18:20 40‬‬ ‫ד'‬ ‫‪19:38‬‬ ‫‪18:43‬‬ ‫עזה‬ ‫‪19:36‬‬ ‫‪18:40‬‬ ‫לב‪ð‬ון‬ ‫‪19:33‬‬ ‫‪18:37‬‬ ‫סוריה‬ ‫מזל טוב לזוכה‬ ‫מ‪ð‬חם שושן‪ ,‬בית שמש‬ ‫)תשבץ‪+‬חידון שופטים ‪(294 -‬‬ ‫‪6‬‬