עומק הפשט · Omek Hapshat — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד ,יום ג' פרשת נצבים וילך ,י''ט אלול תשפ''ו 528
וַ ּיַ ַעׂש ָל ֶהם ִמ ְׁש ֶּתה וַ ּיֹאכְ לּו וַ ּיִ ְׁשּתּו
חבורה אקראית :אחת השאלות המורכבות בדיני
'זימון בעולם הישיבות'
זימון היא מעמדם של מסובים שנקלעו באקראי
לאותו מקום ,ואין ביניהם קשר מוקדם.
רֹומ ָמ ה ְׁש מֹו יַ ְח ָּד ו
ּונְ ְ
האם הצמדת השולחנות בפועל נחשבת חיבור זימון כהלכה :גיליון 526עסק בנושא ״זימון כהלכה״,
המצרף את המסובים לזימון ,בשונה משולחנות
וגיליון 527בנושא ״צירוף המסובין לזימון״ .בהמשך לכך,
נפרדים; האם נדרש מגע ממש בין השולחנות ,וכי
גיליון 528שלפנינו עוסק ב״זימון בעולם הישיבות״.
רווח של סנטימטרים בודדים עשוי לשנות את הדין?
בגיליון הקודם התבאר ,שאין די בכך ששלושה אכלו
זה ברור שאין צורך שיהיו חברים וידידים כדי
באותו זמן ובאותו מקום; חיוב זימון חל רק כאשר נחשבים
שתהיה קביעות לזימון ,אך צריך שתהיה אכילה
שאכלו ״כאחת״ .הצירוף נוצר בשני אופנים :א .התחילו את
משותפת ,כלשון המשנה :״שלשה שאכלו כאחת״.
הסעודה יחד ,בברכת המוציא או באכילת כזית פת .ב .אף
השאלה היא אפוא ,האם עצם העובדה ששלושה
שלא התחילו יחד ,נקבעו יחד בגמר הסעודה וסיימו את
אנשים ישבו במקרה זה לצד זה מחייבת אותם
אכילתם יחד.
בזימון ,שהתחלת האכילה יחד או סיומה כבר יוצרת
צירוף המחייב בזימון ,או שמא אין כאן ״כאחת״. גם כאשר שניים כבר גמרו לאכול ,כל עוד היו ממשיכים
לאכול אילו הובא לפניהם מאכל נוסף ,יכול שלישי להצטרף
ואכן ,מורי הוראה מעידים שההכרעה תלויה
אליהם; ואם המתינו לו עד שסיים ,חייבים לזמן .זאת בתנאי
במידה רבה באופיו של המקרה המסוים .לעיתים
אף באותו חדר אוכל הדין עשוי להשתנות מקבוצה
לקבוצה :קבוצה אחת משוחחת ,נוטלת ידיים
ואוכלת יחד ,ואילו קבוצה אחרת כל אחד אוכל
לעצמו ,ללא כל קשר לסובבים אותו.
יש גם הבדל בין ישיבה קטנה לישיבה גדולה.
בישיבה קטנה ,בשל גילם הצעיר של הבחורים
ואופי הפיקוח מצד הצוות ,סדרי הסעודה בדרך
כלל קבועים ומפוקחים יותר .הבחורים מחויבים
יותר למסגרת ולסדרי הישיבה ,ויש תוקף רב לסדר
הסעודה המשותף .לעומת זאת ,בישיבה גדולה ,בדרך
כלל יש מספר רב של בחורים והפיקוח אינו הדוק כל
הגיליון הוקדש לעילוי נשמת
כך ,הבחורים מחליטים בעצמם מה לאכול ומתי ,ואין
כל כך קביעות משותפת. הרבנית הצדקנית מרת חנה מינצברג ע"ה
אלמנת הגאון החסיד המקובל רבי יעקב ברוך
בגיליון שלפנינו נעשה מאמץ מיוחד לברר את
מינצברג זצ"ל
יסודות ההלכה ,ולצדם להציג את היישום למעשה.
בת הגאון החסיד רבי חיים ישעי' אקער זצ''ל
בברכת התורה
נלב''ע יום שני פרשת נצו''י י''ח אלול תשפ''ו
עקיבא יוסף לוי
ת.נ.צ.ב.ה.
1
ואמרו :נלך לאכול לחם במקום שהגיע לפני שאמרו ״הב לן
פלוני ,אף על פי שכל אחד אוכל ונבריך״ ולפני נטילת מים
מככרו – חייבים בזימון״. אחרונים .אם לא התחילו ולא
הבית יוסף ביאר שדברי הבה״ג סיימו יחד ,אין עליהם חיוב
מתאימים עם שיטת הסוברים זימון; לדעת הרמ״א רשאים
שאין חיוב זימון אלא כשנקבעו לזמן ,אולם המגן אברהם הניח
יחד מתחילת הסעודה לברכת דין זה בצריך עיון ,ובעשרה
המוציא .אולם לדעת הרא״ש, כתב שאין לזמן.
אף שלא בירכו המוציא יחד אלא גם בישיבה ,כבכל מסגרת
נקבעו באכילה לאחר מכן ,ואפילו הגיע כל אחד למקום ציבורית אחרת ,תנאי היסוד לחיוב בזימון נשארים
במקרה ,אם בגמר אכילתם הם קבועים יחד – חייבים בעינם ,ועל המסובים להתחיל או לסיים את הסעודה
בזימון. יחד .לאחר שהתקיים תנאי זה ,יש לדון אם הישיבה
ונחלק עליו הדרישה (שם) שאין הכרח להעמיד את בשולחנות נפרדים מחלקת אותם לחבורות שונות
דברי הבה״ג לפי השיטה המחייבת קביעות משעת ברכת (שיעורי הגרי״ש אלישיב ברכות דף מה ;.אור לציון חלק
המוציא .לדבריו ,מה שנאמר ״כל אחד בא שם במקרה ב פרק יג תשובה י).
וישב״ ,אין הכוונה שישבו יחד בדרך קביעות ,אלא שכל הקדמה :בגיליון הנוכחי יתבאר כיצד מצטרפים
אחד ישב לעצמו באותו מקום ולא קבעו עצמם לאכול לזימון מסובים היושבים סביב שולחן אחד או סביב
יחד; ובאופן זה ,שאין ביניהם קביעות משותפת ,לכל שולחנות נפרדים.
הדעות אינם חייבים בזימון. בחדר אוכל בישיבה ,בחתונה ,בשבע ברכות ,בבית
2אופן צירוף החבורה .2 מלון או בהכנסת אורחים; כאשר בכל שולחן יש שיעור
קביעות אחת :כתב השולחן ערוך (סימן קצג סעיף זימון ,וכאשר יש שיעור זימון רק בצירוף כולם .האם כל
ב) ,שאפילו לא נקבעו שלושתם מתחילת הסעודה ,אלא המסובים נחשבים כמי שאכלו ״כאחת״ וכחבורה אחת
שניים קבעו ולאחר מכן הצטרף אליהם השלישי ,או לזימון של שלושה או של עשרה ,או שכל שולחן נידון
שאחד קבע תחילה ולאחר מכן הצטרפו אליו השניים, כחבורה בפני עצמה ,ואולי כל אדם נידון כאדם בודד
כל שהם קבועים יחד בגמר האכילה אינם רשאים ליחלק. בפני עצמו?
המשנה ברורה (ס״ק יח) הגדיר שקביעות היא כאשר האם יש הבדל בישיבות בין סעודת שבת ,שבה כל
יושבים ואוכלים סביב שולחן אחד או על מפה אחת ,אף המסובים קבועים לסדר סעודה משותף ואוכלים כאיש
שכל אחד אוכל מככרו. אחד ,לבין סעודת חול ,שבה כל אחד בא ואוכל בזמן
יסוד הדבר מבואר בשולחן ערוך (סימן קסז סעיף יא) ובאופן שלו?
לעניין ברכת המוציא (שדינם שוה גם לענין ברכת המזון 1מחלוקת קדומה .1
כמבואר בשער הציון סימן קצג ס"ק טו) ,כאשר שניים באו במקרה :בחקירה המהותית העומדת ביסוד
או יותר אוכלים יחד ,אחד מברך לכולם דווקא כשהסיבו הגיליון כבר נחלקו גדולי הפוסקים :האם ישיבה משותפת
בדרך קבע; ובזמננו ,שאין רגילים בהסיבה ,ישיבה סביב באופן אקראי נחשבת חבורה אחת לעניין זימון?
שולחן אחד ,או על מפה אחת אף בלא שולחן ,נחשבת הבית יוסף (אורח חיים סימן קצג ס''ק ג) הביא את
קביעות. דברי הגהות מיימוניות (ברכות פרק ה הלכה י ד''ה
טעם הדבר כתב הביאור הלכה (ד״ה אלא אם כן ישבו) שלשה) בשם הבה״ג (ברכות פרק ז יא ,).וכן כתב הסמ"ג
בשם המגן אברהם (ס''ק כו) ,שבבית שיש בו שולחן ,אם (עשין כז קי ):״שלשה שלא קבעו עצמם לאכול יחד ,אלא
אין כולם אוכלים סביב שולחן אחד ,מוכח שאין דעתם כל אחד בא שם במקרה וישב ,אינם חייבים בזימון; אבל
לקבוע יחד ,ובטלה הקביעה המוקדמת שלהם לאכול אם קבעו עצמם לאכול יחד ,או שהיו מהלכים בדרך
2
הלכה הוכיח שדעה זו מסתברת יותר .וכתב שהרשב״ש באותו מקום .אולם לדעת הגר״א (ביאור הגר''א סימן
מחמיר עוד ,שאפילו כשבכל חבורה יש שלושה ,אין קסז סעיף יא) ,כאשר קבעו מתחילה לאכול יחד ,וכן בעל
צירופן מועיל להשלימן לעשרה ולזמן בשם. הבית עם בני ביתו ,אין צורך בשולחן אחד או במפה אחת;
דינים חלוקים :בספר וזאת הברכה (בירורי הלכה אלא כל שיושבים ואוכלים יחד ואינם מפוזרים אחד הנה
סימן כב) עמד על סתירה גדולה ,לכאורה ,בדעת ואחד הנה ,מצטרפים.
הגר״א .בסימן קסז מבואר שלדעת הגר״א האוכלים 3צירוף שתי חבורות .3
בשני שולחנות מצטרפים לזימון ,אף שאין בכל שולחן בית אחד :מבואר במשנה (ברכות דף נ ,).שתי חבורות
שיעור זימון; ואילו בסימן קצה מבואר שלדעת הגר״א שאכלו בבית אחד ,אם מקצתן רואים אלו את אלו
שתי חבורות אינן מצטרפות בראיית אלו את אלו ,אלא מצטרפים לזימון ,ואם לאו כל חבורה מזמנת לעצמה .וכן
כאשר בכל חבורה יש בפני עצמה שיעור זימון .ולכאורה, פסק השולחן ערוך (סימן קצה סעיף א) ,שאפילו אכלו
ממה נפשך :אם הישיבה בשולחנות נפרדים מחלקת את בשני בתים ,אם מקצתם רואים אלו את אלו מצטרפים;
המסובים לשתי חבורות ,מדוע בסימן קסז הם מצטרפים; וכן שמש אחד המשמש את שתי החבורות מצרפן,
ואם אינה מחלקת ,מדוע בסימן קצה צריך שבכל שולחן ובתנאי שנכנסו מתחילה על דעת להצטרף.
יהיה שיעור זימון?
המשנה ברורה (ס״ק ו) כתב ,שמסתימת השולחן
וביאר ,ששני הסימנים ערוך משמע שאפילו
עוסקים בנידונים שונים כשהחבורות אוכלות בבית
לחלוטין .בסימן קסז הנידון אחד ורואות זו את זו,
הוא מה נחשב מתחילה אינן מצטרפות אלא אם
לחבורה אחת .כאשר המסובים נכנסו מתחילה על דעת
קבעו לאכול יחד ,כגון בעל כן .אולם הרבה אחרונים
הבית ובני ביתו ,הרי הם כתבו שבבית אחד אין צורך
חבורה אחת מעיקרה ,וריבוי בכוונה מוקדמת ,ודי בכך
השולחנות אינו מחלקם .לכן שרואים אלו את אלו; ואף
לדעת הגר״א ,כל שהם יושבים כשאינם רואים ,שמש אחד
יחד ואינם מפוזרים ,מצטרפים המשמש את שתיהן מצרפן.
לזימון אף שאין בכל שולחן
חצאי חבורות :הביאור
שיעור זימון ,משום שאין כאן
הלכה (ד״ה שתי חבורות) הביא מחלוקת הראשונים האם
שתי חבורות המצטרפות ,אלא חבורה אחת היושבת
יש צירוף לחצאי חבורות.
בכמה שולחנות.
לדעת הרשב״א ,גם כאשר אין בכל קבוצה שיעור
לעומת זאת ,סימן קצה עוסק בשתי חבורות נפרדות,
זימון בפני עצמה ,כגון שניים שאכלו בשולחן אחד
המבקשות ליצור ביניהן צירוף באמצעות ראיית אלו
והשלישי בשולחן אחר ,הם מצטרפים אם רואים אלו
את אלו או שמש משותף .בזה נחלקו הראשונים :לדעת
את אלו ונכנסו מתחילת הסעודה על דעת להצטרף.
הרשב״א ,אם נכנסו מתחילה על דעת להצטרף לזימון,
ואף לדעות שבבית אחד אין צורך בכוונה מוקדמת ,מכל
הראייה מחשיבתן כאילו הסבו יחד ,אף שאין בכל חבורה
מקום כאשר אין שיעור זימון בכל קבוצה נדרשת כוונה
שיעור זימון; ואילו לדעת הרשב״ש והגר״א ,הראייה
מפורשת מתחילת הסעודה.
אינה הופכת שתי חבורות לחבורה אחת ,אלא מצרפתן
מאידך הרשב״ש והגר״א מחמירים ,וסוברים שראיית
רק כאשר בכל חבורה כבר יש שיעור זימון בפני עצמה.
אלו את אלו מועילה רק כאשר בכל חבורה יש שיעור
4חדר אוכל של ישיבה .4 זימון בפני עצמה ,והצירוף נועד רק לכך שחבורה אחת
יסוד הדין :אין דין אחיד לכל חדרי האוכל בישיבות. תוציא את חברתה; אולם כשאין בכל אחת שיעור זימון,
יש ישיבות ,כדוגמת ישיבת מיר ,שבהן סועדים אלפי אין הראייה מועילה ליצור את עצם חיוב הזימון .הביאור
3
בחורים ואברכים ממדינות שונות ,ואין קשר בין כלל
המסובים ,ומצוי שאף אין מדברים באותה שפה .ללומדים
אין מקום קבוע ליד השולחן ,אלא כל אחד מתיישב
במקום מזדמן .מאידך ,יש ישיבות שבהן המסובים
קבועים יחד בסעודה כמקשה אחת ,וקובעים עצמם
לאכול יחד סביב שולחן אחד.
הוראת הגר״צ ובר :והשיב הג״ר צבי ובר שליט״א
(בהוראה לרבני הילכתא) ,שהכל תלוי בצורת הישיבה
והסעודה .כאשר בני הישיבה מתכנסים לסעודה
משותפת ,מצטרפים המסובים לזימון אף כשהם יושבים
בשולחנות חלוקים ,שכן למעשה נוקטים כדעת הגר״א,
שקביעות משותפת מצרפת גם בשולחנות נפרדים.
לעומת זאת ,כשאין קביעות משותפת בין המסובים,
הם נחשבים לחבורות נפרדות ואינם מצטרפים .כך בשני
ועדים שלכל אחד מהם מקום קבוע בשולחן נפרד ,וכן
בחדר אוכל שבו הישיבה אקראית ,כדוגמת ישיבת מיר,
שבה בחורים ואברכים מתיישבים במקומות מזדמנים,
בלא קביעות ובלא קשר מוקדם ליושבים לצדם.
במצב זה ,עצם ההשתייכות לישיבה אינה מצרפת; ואף
כמה בחורים שנזדמנו לשבת סביב שולחן אחד אינם
מצטרפים ,אלא אם התיישבו מתחילה על דעת לאכול
יחד.
קטע כתב יד מהגניזה הקהירית ,מלפני חילוק זה נוגע בעיקר לימות החול .אבל בשבת ,כאשר
כ־ 1,000–700שנה ,ובו נוסח ברכת המזון בני הישיבה מתכנסים לסעודה משותפת ומשתתפים
ולשון הזימון לפי מנהג ארץ ישראל הקדום, יחד בקידוש ,בסעודה ובשירה ,מצטרפים אף בשולחנות
עם תוספות פיוטיות לפורים ומכונה בערבית נפרדים .אולם אם כל שיעור יושב בפני עצמו ונחשב
"ברכה אל-פור" לחבורה נפרדת ,אין מצרפים את השולחנות לזימון
כתב היד שמור בספריית אוניברסיטת פנסילבניה משותף ,אלא אם כן בכל שולחן יש עשרה המחויבים
בפילדלפיה (.)Ms. Genizah E 16518 בזימון ,כמבואר בביאור הלכה (סימן קצה).
אוכל בישיבה אינם חייבים בזימון ,משום שכל אחד תופס שיטת הגר״מ פיינשטיין :כעין יסוד זה מבואר
מקום ,אוכל ועוזב. במסורת משה (חלק ד אורח חיים אות פט עמוד נא).
הגר״מ פיינשטיין זצ״ל נשאל בשליחות הקהילות יעקב
ולכאורה אין כאן סתירה :במסורת משה מדובר
כיצד לנהוג בזימון בישיבה ,והשיב שהצירוף אינו תלוי
בסעודה הנערכת במסגרת משותפת ודעת המסובים
דווקא בישיבה סביב שולחן אחד ,אלא בדעת המסובים
להצטרף ,ולכן מצטרפים אף משולחנות חלוקים .ואילו
ובאופי הסעודה .כאשר המסובים חברים ,כגון בחתונה או
בהליכות חיים מדובר בחדר אוכל המתנהל ללא קביעות
בישיבה ,מסתמא רצונם להיות מחוברים ולהצטרף ,ולכן
משותפת ,וכפי שנמסר לרבני הילכתא שכך התנהל
הם מצטרפים אף בכמה שולחנות; ורק מי שהגיע מוקדם
חדר האוכל בישיבתו של הגר״מ פיינשטיין – "תפארת
או מאוחר ואינו רוצה להצטרף ,אינו נכלל בחבורה.
ירושלים" ,ולכן אינם מצטרפים לזימון.
מאידך ,בהליכות חיים (חלק א עמוד עה הערה קיח)
וכתב בחוט שני (ראש השנה יו''כ סוכות עמוד תב)
הובא בשם הגר״מ פיינשטיין זצ״ל ,שבחורי ישיבה בחדר
4
השולחנות הם עניין טכני בלבד ,ואינם מחלקים אותם וכעין זה דעת הג''ר ישראל יעקב פישר זצ''ל (וזאת הברכה
לחבורות נפרדות. עמוד קלג אות ד) ,שלושה בחורי ישיבה שהתיישבו
ואכלו יחד סביב שולחן אחד מצטרפים לזימון ,אף שאין
וכן הורה לגבי תלמידים האוכלים יחד בכיתה,
להם מקום קבוע ואף שכל אחד נוטל לעצמו מאכל אחר
שמאחר שבאו לאכול במסגרת משותפת ,הרי זה כאילו
מן ה״בר״ המרכזי .עצם ישיבתם ואכילתם המשותפת
התנו מתחילה שדעתם להסב יחד ,ומצטרפים אף לזימון
קובעות אותם לחבורה אחת.
בשם ,אף שאינם יושבים סביב שולחן אחד.
שיטת האור לציון :לדעת האור לציון (חלק ב פרק יג
אולם כל זה נאמר דווקא בארוחות הקבועות שהן
תשובה י) ,אם הבחורים לא התחילו יחד וגם לא סיימו
חלק מסדרי הישיבה ,ובהן בני הישיבה באים ונוטלים
יחד ,ודאי שאינם מצטרפים לזימון .אם התחילו יחד או
ידיים יחד לסעודה .אבל בסעודה שאינה מסדרי הישיבה,
סיימו יחד ,לכתחילה יאמרו קודם האכילה ״בואו ונאכל״,
כגון סעודת מלווה מלכה שבה כל אחד אוכל בזמן ובאופן
ובכך יקבעו עצמם לזימון; ואף אם נזכרו לומר זאת
הנוח לו ,עצם השתייכותם לישיבה אינה מצרפתם; ולכן,
באמצע הסעודה ,מועילה האמירה.
אם הם יושבים רחוק זה מזה ,אינם מצטרפים לזימון.
אם לא אמרו ״בואו ונאכל״ ,יכולים שלושה לזמן בלא
וכתב בשו״ת אז נדברו (חלק ז סימן נו) ,שבני ישיבה
שם ,אולם עשרה אינם רשאים לזמן בשם ,אפילו כשהם
דומים לבעל הבית ובני ביתו ,המצטרפים לדעת הגר״א
אוכלים בשולחן אחד ,משום ספק הזכרת השם לבטלה,
אף בשני שולחנות ,מאחר שכולם משתייכים למסגרת
וכל שכן כשהם יושבים בכמה שולחנות .בשבת ,שרגילים
אחת והוצאות סעודתם מוטלות על הישיבה.
לקדש ,לסעוד ולברך יחד ,נחשבים הם כמי שקבעו
לדעת הגרי״ש אלישיב זצ״ל (הערות ברכות דף נ
עצמם להצטרף אף בלא אמירה זו.
עמוד א; שיעורי הגרי''ש ברכות דף נ עמוד א; וזאת
והעיר במשנה אחרונה ,שיסוד הוראה זו הוא בשיטת
הברכה פרק יד עמוד 133אות ד) ,אם נותר מקום פנוי
השולחן ערוך (סימן קצה סעיף א) ,ששתי חבורות
בשולחן אחד ובחור החליט לשבת בשולחן אחר ,מוכח
האוכלות בבית אחד אינן מצטרפות ,אפילו הן רואות
שאינו רוצה להצטרף ליושבים בשולחן הראשון ,ולכן
זו את זו ,אלא אם כן נכנסו מתחילה על דעת להצטרף.
אינו מצטרף אליהם .אבל כאשר השולחן מלא והישיבה
אולם המשנה ברורה (ס״ק ו) הביא שרבים מן האחרונים
בשולחן האחר נובעת מחוסר מקום בלבד ,מצטרפים.
חולקים וסוברים שבבית אחד מצטרפים אף כשלא נכנסו
ואף בישיבה שבה הנהלת הישיבה קבעה מקום
מתחילה על דעת להצטרף; ואם כן לשיטת המשנ''ב יש
לכל בחור ,וישיבתו בשולחן נפרד אינה נובעת מרצונו
מקום לצרף גם בלא אמירת ״בואו ונאכל״.
להתחלק לחבורה אחרת אלא מהמקום שנקבע לו ,הורה
הגרי״ש אלישיב שאם נשאר מקום פנוי בשולחן האחר 5צירוף שולחנות בישיבה .5
– אינם מצטרפים .זאת משום שאין קפידא מצד הנהלת הישיבה כמסגרת משותפת :לדעת הגרש״ז אויערבאך
הישיבה שלא ישבו יחד ,וממילא הישיבה בשולחן נפרד, זצ''ל (מנחת שלמה תניינא סימן ס; במהדורה המחולקת
בשעה שנותר מקום פנוי בשולחן הראשון ,נחשבת לחלקים — חלק ב סימן ד; מעדני שלמה עמוד נ) ,צירוף
חילוק חבורות. בני הישיבה אינו תלוי בישיבתם סביב שולחן אחד ,אלא
בכך שהארוחה היא חלק מסדרי הישיבה .מאחר שכולם
אם הבחורים יושבים קבוצות־קבוצות ואין קשר
באים לחדר האוכל במסגרת אחת ולשם סעודה משותפת,
בין היושבים בשולחן אחד ליושבים בשולחן האחר,
דינם כבני משפחה האוכלים יחד ,ולא כסועדים מזדמנים
אינם מצטרפים .ופעם נשאל הגרי״ש אלישיב על ישיבה
במסעדה שאין ביניהם כל קשר.
מסוימת ,והורה לבדוק כיצד יקבלו התלמידים את
האפשרות לחבר את השולחנות .מאחר שלא רצו בכך, לכן ,אפילו אם רוב הבחורים כבר יצאו מחדר האוכל
אלא ביקשו שכל קבוצה תשב בפני עצמה ,הורה שאינם ונשארו שלושה היושבים במקומות מרוחקים ,הם
מצטרפים לזימון. מצטרפים לזימון ,ובלבד שכל אחד יושב במקומו הקבוע
וריחוקם נובע מסדרי הישיבה ומכך שאי אפשר להושיב
בתשובות והנהגות (כרך ה סימן סה) כתב ,שהקובע
את כולם סביב שולחן אחד .במקרה כזה ,המרחק וחלוקת
5
ברכות דף נ .עמוד תקסד) ,הגר״ש וואזנר זצ''ל (שבט הוא אם צורת הסעודה מבטאת חבורות נפרדות או
הלוי חלק י סימן לח אות ב) הגרב״צ אבא שאול זצ''ל (אור סעודה משותפת .כאשר יש בחדר האוכל שולחנות
לציון חלק ב פרק יג הערה י) והג''ר חיים פנחס שיינברג קטנים ולכל אחד מקום קבוע בשולחן מסוים ,באופן
זצ"ל (וזאת הברכה עמוד קלג אות ב ,מעיין הברכה פרק שכל שולחן מתנהל כחבורה בפני עצמה ,אין היושבים בו
יט אות כד ,חידושי בתרא על משנ"ב סימן קצג ס"ק יח מחויבים לחפש שולחן אחר כדי להצטרף לזימון בעשרה.
וסימן קצה ס"ק ו) ,וכן צידד הג''ר משה שטרנבוך שליט"א לעומת זאת ,כאשר מלצר אחד מחלק את המנות
(תשובות והנהגות חלק ד סימן נא ,וזאת הברכה עמוד לכלל הסועדים ,הוא משמש את כולם כחבורה אחת
קלג אות ב) ,בסעודת חתונה ושבע ברכות כל המסובים ומצרפם לזימון .וכן כאשר האוכל מונח על שולחן אחד
נחשבים חבורה אחת ומצטרפים לזימון ,אף שהם יושבים וכל הסועדים נוטלים ממנו ,נטילתם ממקור משותף
בשולחנות נפרדים ואין עשרה בכל שולחן בפני עצמו, קובעת אותם לסעודה אחת ומצרפת אותם מן הדין אף
גם כאשר בשולחן הכבוד אין עשרה מסובים. בשני שולחנות.
הטעם הוא שסעודת חתונה היא סעודה אחת :אין ובשו״ת מנחת יצחק (חלק ח סימן ח) היקל לסמוך
אלו אנשים שנזדמנו למקום כדי לאכול ,כדוגמת מסעדה על דעת הרשב״א המובאת בביאור הלכה ,שכאשר
או הכנסת אורחים ,אלא כולם הוזמנו ובאו לתכלית נכנסו מתחילה על דעת לאכול יחד ,מצטרפים אף בשני
משותפת – להשתתף בשמחת החתן והכלה .לכן ,אף שולחנות.
שכל משפחה או קבוצת מכרים יושבת בשולחן נפרד,
ולדעת הג"ר חיים פנחס
אין בכך רצון להיחלק לחבורות
שיינברג זצ״ל (וזאת הברכה
שונות ,אלא זהו סידור הישיבה
עמוד קלג אות ב; מעיין
טכני המקובל בתוך סעודה אחת.
הברכה פרק יט אות כד;
וחידד הגרי״ש אלישיב שהוא חידושי בתרא על המשנ״ב
הדין בשאר שמחות ,כגון סעודת ס״ק ו) ,שגדר ״נכנסו מתחילה
סיום מסכת ,שכל המשתתפים על דעת להצטרף״ תלוי בצורת
באו לצורך מעמד אחד. הסעודה ובדעת המסובים.
הגר״ש וואזנר הוסיף שאפילו להשתתף רצונם כאשר
לדעת הרשב״ש ,ששתי חבורות בסעודה אחת ,ורק מחמת
נפרדות בשני שולחנות אינן ריבוי המסובים אי אפשר
מצטרפות ,בחתונה כולם נחשבים להושיב את כולם סביב שולחן
חבורה אחת ,שהרי באו מתחילה לסעודה מסוימת על אחד ,חלוקת השולחנות אינה מפרידה ביניהם .זאת
דעת ״ניזיל וניכול נהמא בדוך פלן״. על פי סברת הגר״א ,שבעל הבית ובני ביתו מצטרפים
והגרב״צ אבא שאול הוסיף שאף שלא אמרו ״בואו אף כשהם אוכלים בשני שולחנות .מטעם זה מצטרפים
ונאכל״ ,הם מצטרפים משום שכולם באו על דעת בעל בחתונה ,וכן בחדר אוכל של ישיבה כאשר רצון הבחורים
הסעודה ,שדעתו שיאכלו יחד. להצטרף ורק מחוסר מקום אינם יכולים לשבת בשולחן
לכתחילה בשולחן אחד :לדעת הגר"ש דבילצקי זצ''ל אחד .וכן כתב בבית ברוך (כלל מח סעיף ו ס״ק כד).
(שובע שמחות פרק ו סעיף א ,הערות א–ב) ותורת הזימון אולם בימות החול ,כאשר כל בחור אוכל לעצמו
(פרק טו סעיף ט) ,יש לחוש שאין המסובים בשולחנות וממהר לצאת ואין דעת המסובים להצטרף ,אין כאן
נפרדים מצטרפים לחיוב זימון בשם ,ולכן לכתחילה יש צירוף לזימון .ואם הם מבקשים לאכול יחד ,מדברים
להקפיד שלפחות בשולחן שבו מזמנים ישבו ויאכלו יחד ביניהם וקובעים עצמם כחבורה אחת ,מצטרפים אף
עשרה ,לכל הפחות שבעה שאכלו כזית פת ,ושלושה כשהם יושבים בשולחנות נפרדים.
שאכלו מאכל או שתו משקה המצטרף לזימון .זאת 6חתונה ושבע ברכות .6
משום שלדעת הרשב״ש וסיעתו ,ראיית אלו את אלו חבורה אחת :לדעת הגרי״ש אלישיב זצ''ל (שיעורי
6
או שמש משותף אינם יוצרים חיוב זימון
בעשרה כשאין עשרה בחבורה אחת;
וממילא יש לחוש גם לשבע ברכות ,שאינן
נאמרות אלא לאחר ברכת המזון בעשרה.
וכן הג''ר יחזקאל ברטלר זצ״ל (עדות
תלמידו לרבני הילכתא) היה מקפיד
בנישואי ילדיו ,שבשולחן הכבוד ,שבו
נערך הזימון על הכוס ,ישבו עשרה
שאכלו פת .כשלא היו עשרה בשולחן זה,
היה מצמיד אליו שולחן נוסף ומחבר את
המפות ממש ,כדי שלא להסתמך על צירוף
שולחנות נפרדים לזימון.
וחידד הגר״ח קניבסקי זצ״ל (תורת
הזימון פרק טו הערה טז; דרך אכילה עמוד
מה) ,שהדבר תלוי בסיבת החלוקה :כאשר
יש הקפדה מי ישב בכל שולחן ,כגון שולחן
רבנים וזקנים ,נחשב כל שולחן לחבורה
בפני עצמה; אולם כשהישיבה בשולחנות
נפרדים היא רק מפני שאין מקום לכולם
בשולחן אחד ,אין החלוקה מפרידה ביניהם.
בדיעבד ,אם אין עשרה בשולחן אחד,
כתב הגר"ש דבילצקי שמצרפים את כלל
השולחנות לזימון ולשבע ברכות ,כדעת
הפוסקים המתירים לצרף גם כשאין
שיעור בכל חבורה ,וכמנהג העולם ,ובפרט
שנכנסו על דעת להצטרף.
מוסר השיעור :הרב עקיבא יוסף לוי שליט"א יו"ר מכון הילכתא ועורך גיליונות "עומק הפשט" 7בית מלון ומסעדה .7
אין דעת להצטרף :לדעת המנחת יצחק
(חלק ח סימן ח אות ג) ,האור לציון (חלק
ב פרק יג הערה י) ,הגרי״ש אלישיב זצ״ל (וזאת הברכה עמוד קלג אות ג; אשרי האיש אורח חיים חלק א פרק לד
אות יז-יח) ,וזאת הברכה (מעיין הברכה פרק יט אות כג) ומעדני אשר (ברכות סוף סימן סד) ,אורחים בבית מלון או
סועדים במסעדה אינם נעשים חבורה אחת מעצם ישיבתם באותו חדר ,משום שכל אחד בא לאכול לעצמו ולא על
דעת להצטרף לאחרים.
האור לציון ביאר שלדעת השולחן ערוך ,שתי חבורות האוכלות בבית אחד אינן מצטרפות אף כשהן רואות אלו
את אלו ,אלא אם נכנסו מתחילה על דעת להצטרף ,שלא כדעת הטור והגר״א .לכן ,אפילו ישבו אנשים באותו שולחן
והתחילו וסיימו יחד ,אם לא קבעו עצמם להצטרף – אינם מצטרפים לזימון.
וחידד הגרי״ש אלישיב ,ששתי משפחות היושבות בשולחנות נפרדים משום שכל אחת מבקשת לאכול בחוג
משפחתה ,נחשבות לשתי חבורות ואינן מצטרפות .אולם כאשר כל המסובים מבקשים לשבת יחד ,ורק מחוסר מקום
נאלצו להיפרד לשולחנות שונים ,הם מצטרפים לזימון בבית אחד.
7
שאלה :האם מותר לצאת לפני הזימון, .אתנאי מקדים :כדי ששלושה יתחייבו בזימון ,עליהם
להתחיל יחד — בברכת המוציא או באכילת הכזית
וכיצד ינהג מי שנאלץ לצאת קודם הזימון?
הראשון — או לסיים יחד .תנאי זה נוהג גם בסעודה
שלושה או עשרה שכבר התחייבו בזימון ,ואחד מהם
ציבורית ,כגון בחדר אוכל של ישיבה.
צריך לצאת לפני סוף הסעודה (לצורך מצוה ,למניעת
הפסד ממון או לדבר הרשות) :האם רשאי לברך לבדו .בצירוף שולחנות וחבורות :לדעת המג״א ,האוכלים
ולצאת ,או שחייב להמתין לזימון? בשולחנות נפרדים אינם מצטרפים; ולדעת הגר״א,
אם התחייב בזימון בעשרה ,האם רשאי לצרף שניים אם קבעו מתחילה לאכול יחד — מצטרפים .שתי
חבורות בבית אחד מצטרפות באמצעות ראיית אלו
ולזמן בשלושה ,או שאסור להפקיע את הזימון בשם?
את אלו או שמש משותף .כשאין בכל חבורה שיעור
מהי העצה למי שיודע מראש שלא יוכל להישאר עד סוף
זימון ,נחלקו הפוסקים אם מועילה דעתם מתחילה
הסעודה?
להצטרף ,והביאור הלכה נוקט שאינם מצטרפים.
מקורות :שו״ע ומשנ״ב (סימן קצג סעיף ב וס״ק לא;
סימן ר ס״ק ה) ,גר"ז (סימן קסז סעיף יח) ,אגרות משה .געולם הישיבות :אכילה משותפת אקראית בחדר אוכל
(או״ח חלק א סימן נו) ,מנחת יצחק (חלק ב סימן מג), של הישיבה אינה מצרפת ,אלא אם קבעו לאכול יחד;
תשובות והנהגות (חלק ג סימן תב) ,ארחות רבינו (חלק א ויש אומרים שבני הישיבה נחשבים תמיד לחבורה
עמוד קסז) ,אור לציון (חלק ב פרק יג תשובה י). אחת .בגיליון הובאו כמה שיטות כיצד לקבוע אם
אכילתם נחשבת קביעות משותפת.
במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא ,הקוראים
הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה, .דסעודה קבועה בישיבה :בסעודה משותפת ,כגון
מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם ,טלפון ,מקום לימוד). סעודת שבת שמקדשים ,סועדים ושרים בה יחד ,בני
התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב. הישיבה מצטרפים אף כשיושבים בשולחנות נפרדים.
•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות. ואם יושבים כל שיעור בנפרד יקפידו שיהיה עשרה
•קו 'הילכתא' טלפון 02-5377085שלוחה 4
•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא' בשולחן אחד.
•חדר 'קול הלשון' ,ישיבת מיר ירושלים ,תיבת 'הילכתא' .השמחות ואירוח :בחתונה ובשבע ברכות מצטרפים
•בפקס מספר 1532-6507823
•במייל 5047867@gmail.com אף בשולחנות נפרדים; ויש מחמירים שלכתחילה
לעילוי נשמת יהיו עשרה בשולחן אחד .במלון ,במסעדה ובהכנסת
הרה''ח רבי זכריה דוד ב''ר יהודה הולצמן זצ''ל אורחים ,סועדים שאין ביניהם קשר אינם מצטרפים;
נלב''ע י"ב אלול תשפ''ו אולם אם רצו לאכול יחד ונפרדו לשולחנות שונים רק
ת.נ.צ.ב.ה. מחוסר מקום — מצטרפים.
״האם מותר לצאת לפני זימון?״
לזכות החתן הר''ר מנחם מנדל אונגר הי''ו עב״ג תחי׳
יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
על אדני התורה והיראה ,מתוך אושר נחת ברכה והצלחה
מכון הילכתא
מענה אנושי 02-5350-535 :פקס02-6507-823 :
לקבלת הגיליון במייל5047867@gmail.com :
