gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עומק הפשט · Omek Hapshat — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עומק הפשט · Omek Hapshat

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עומק הפשט · Omek Hapshat — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‪ ,‬יום ג' פרשת נצבים וילך‪ ,‬י''ט אלול תשפ''ו‬ ‫‪528‬‬ ‫וַ ּיַ ַעׂש ָל ֶהם ִמ ְׁש ֶּתה וַ ּיֹאכְ לּו וַ ּיִ ְׁשּתּו‬ ‫חבורה אקראית‪ :‬אחת השאלות המורכבות בדיני‬ ‫'זימון בעולם הישיבות'‬ ‫זימון היא מעמדם של מסובים שנקלעו באקראי‬ ‫לאותו מקום‪ ,‬ואין ביניהם קשר מוקדם‪.‬‬ ‫רֹומ ָמ ה ְׁש מֹו יַ ְח ָּד ו‬ ‫ּונְ ְ‬ ‫האם הצמדת השולחנות בפועל נחשבת חיבור‬ ‫זימון כהלכה‪ :‬גיליון ‪ 526‬עסק בנושא ״זימון כהלכה״‪,‬‬ ‫המצרף את המסובים לזימון‪ ,‬בשונה משולחנות‬ ‫וגיליון ‪ 527‬בנושא ״צירוף המסובין לזימון״‪ .‬בהמשך לכך‪,‬‬ ‫נפרדים; האם נדרש מגע ממש בין השולחנות‪ ,‬וכי‬ ‫גיליון ‪ 528‬שלפנינו עוסק ב״זימון בעולם הישיבות״‪.‬‬ ‫רווח של סנטימטרים בודדים עשוי לשנות את הדין?‬ ‫בגיליון הקודם התבאר‪ ,‬שאין די בכך ששלושה אכלו‬ ‫זה ברור שאין צורך שיהיו חברים וידידים כדי‬ ‫באותו זמן ובאותו מקום; חיוב זימון חל רק כאשר נחשבים‬ ‫שתהיה קביעות לזימון‪ ,‬אך צריך שתהיה אכילה‬ ‫שאכלו ״כאחת״‪ .‬הצירוף נוצר בשני אופנים‪ :‬א‪ .‬התחילו את‬ ‫משותפת‪ ,‬כלשון המשנה‪ :‬״שלשה שאכלו כאחת״‪.‬‬ ‫הסעודה יחד‪ ,‬בברכת המוציא או באכילת כזית פת‪ .‬ב‪ .‬אף‬ ‫השאלה היא אפוא‪ ,‬האם עצם העובדה ששלושה‬ ‫שלא התחילו יחד‪ ,‬נקבעו יחד בגמר הסעודה וסיימו את‬ ‫אנשים ישבו במקרה זה לצד זה מחייבת אותם‬ ‫אכילתם יחד‪.‬‬ ‫בזימון‪ ,‬שהתחלת האכילה יחד או סיומה כבר יוצרת‬ ‫צירוף המחייב בזימון‪ ,‬או שמא אין כאן ״כאחת״‪.‬‬ ‫גם כאשר שניים כבר גמרו לאכול‪ ,‬כל עוד היו ממשיכים‬ ‫לאכול אילו הובא לפניהם מאכל נוסף‪ ,‬יכול שלישי להצטרף‬ ‫ואכן‪ ,‬מורי הוראה מעידים שההכרעה תלויה‬ ‫אליהם; ואם המתינו לו עד שסיים‪ ,‬חייבים לזמן‪ .‬זאת בתנאי‬ ‫במידה רבה באופיו של המקרה המסוים‪ .‬לעיתים‬ ‫אף באותו חדר אוכל הדין עשוי להשתנות מקבוצה‬ ‫לקבוצה‪ :‬קבוצה אחת משוחחת‪ ,‬נוטלת ידיים‬ ‫ואוכלת יחד‪ ,‬ואילו קבוצה אחרת כל אחד אוכל‬ ‫לעצמו‪ ,‬ללא כל קשר לסובבים אותו‪.‬‬ ‫יש גם הבדל בין ישיבה קטנה לישיבה גדולה‪.‬‬ ‫בישיבה קטנה‪ ,‬בשל גילם הצעיר של הבחורים‬ ‫ואופי הפיקוח מצד הצוות‪ ,‬סדרי הסעודה בדרך‬ ‫כלל קבועים ומפוקחים יותר‪ .‬הבחורים מחויבים‬ ‫יותר למסגרת ולסדרי הישיבה‪ ,‬ויש תוקף רב לסדר‬ ‫הסעודה המשותף‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בישיבה גדולה‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל יש מספר רב של בחורים והפיקוח אינו הדוק כל‬ ‫הגיליון הוקדש לעילוי נשמת‬ ‫כך‪ ,‬הבחורים מחליטים בעצמם מה לאכול ומתי‪ ,‬ואין‬ ‫כל כך קביעות משותפת‪.‬‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת חנה מינצברג ע"ה‬ ‫אלמנת הגאון החסיד המקובל רבי יעקב ברוך‬ ‫בגיליון שלפנינו נעשה מאמץ מיוחד לברר את‬ ‫מינצברג זצ"ל‬ ‫יסודות ההלכה‪ ,‬ולצדם להציג את היישום למעשה‪.‬‬ ‫בת הגאון החסיד רבי חיים ישעי' אקער זצ''ל‬ ‫בברכת התורה‬ ‫נלב''ע יום שני פרשת נצו''י י''ח אלול תשפ''ו‬ ‫עקיבא יוסף לוי‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ואמרו‪ :‬נלך לאכול לחם במקום‬ ‫שהגיע לפני שאמרו ״הב לן‬ ‫פלוני‪ ,‬אף על פי שכל אחד אוכל‬ ‫ונבריך״ ולפני נטילת מים‬ ‫מככרו – חייבים בזימון״‪.‬‬ ‫אחרונים‪ .‬אם לא התחילו ולא‬ ‫הבית יוסף ביאר שדברי הבה״ג‬ ‫סיימו יחד‪ ,‬אין עליהם חיוב‬ ‫מתאימים עם שיטת הסוברים‬ ‫זימון; לדעת הרמ״א רשאים‬ ‫שאין חיוב זימון אלא כשנקבעו‬ ‫לזמן‪ ,‬אולם המגן אברהם הניח‬ ‫יחד מתחילת הסעודה לברכת‬ ‫דין זה בצריך עיון‪ ,‬ובעשרה‬ ‫המוציא‪ .‬אולם לדעת הרא״ש‪,‬‬ ‫כתב שאין לזמן‪.‬‬ ‫אף שלא בירכו המוציא יחד אלא‬ ‫גם בישיבה‪ ,‬כבכל מסגרת‬ ‫נקבעו באכילה לאחר מכן‪ ,‬ואפילו הגיע כל אחד למקום‬ ‫ציבורית אחרת‪ ,‬תנאי היסוד לחיוב בזימון נשארים‬ ‫במקרה‪ ,‬אם בגמר אכילתם הם קבועים יחד – חייבים‬ ‫בעינם‪ ,‬ועל המסובים להתחיל או לסיים את הסעודה‬ ‫בזימון‪.‬‬ ‫יחד‪ .‬לאחר שהתקיים תנאי זה‪ ,‬יש לדון אם הישיבה‬ ‫ונחלק עליו הדרישה (שם) שאין הכרח להעמיד את‬ ‫בשולחנות נפרדים מחלקת אותם לחבורות שונות‬ ‫דברי הבה״ג לפי השיטה המחייבת קביעות משעת ברכת‬ ‫(שיעורי הגרי״ש אלישיב ברכות דף מה‪ ;.‬אור לציון חלק‬ ‫המוציא‪ .‬לדבריו‪ ,‬מה שנאמר ״כל אחד בא שם במקרה‬ ‫ב פרק יג תשובה י)‪.‬‬ ‫וישב״‪ ,‬אין הכוונה שישבו יחד בדרך קביעות‪ ,‬אלא שכל‬ ‫הקדמה‪ :‬בגיליון הנוכחי יתבאר כיצד מצטרפים‬ ‫אחד ישב לעצמו באותו מקום ולא קבעו עצמם לאכול‬ ‫לזימון מסובים היושבים סביב שולחן אחד או סביב‬ ‫יחד; ובאופן זה‪ ,‬שאין ביניהם קביעות משותפת‪ ,‬לכל‬ ‫שולחנות נפרדים‪.‬‬ ‫הדעות אינם חייבים בזימון‪.‬‬ ‫בחדר אוכל בישיבה‪ ,‬בחתונה‪ ,‬בשבע ברכות‪ ,‬בבית‬ ‫‪2‬אופן צירוף החבורה‬ ‫‪.2‬‬ ‫מלון או בהכנסת אורחים; כאשר בכל שולחן יש שיעור‬ ‫קביעות אחת‪ :‬כתב השולחן ערוך (סימן קצג סעיף‬ ‫זימון‪ ,‬וכאשר יש שיעור זימון רק בצירוף כולם‪ .‬האם כל‬ ‫ב)‪ ,‬שאפילו לא נקבעו שלושתם מתחילת הסעודה‪ ,‬אלא‬ ‫המסובים נחשבים כמי שאכלו ״כאחת״ וכחבורה אחת‬ ‫שניים קבעו ולאחר מכן הצטרף אליהם השלישי‪ ,‬או‬ ‫לזימון של שלושה או של עשרה‪ ,‬או שכל שולחן נידון‬ ‫שאחד קבע תחילה ולאחר מכן הצטרפו אליו השניים‪,‬‬ ‫כחבורה בפני עצמה‪ ,‬ואולי כל אדם נידון כאדם בודד‬ ‫כל שהם קבועים יחד בגמר האכילה אינם רשאים ליחלק‪.‬‬ ‫בפני עצמו?‬ ‫המשנה ברורה (ס״ק יח) הגדיר שקביעות היא כאשר‬ ‫האם יש הבדל בישיבות בין סעודת שבת‪ ,‬שבה כל‬ ‫יושבים ואוכלים סביב שולחן אחד או על מפה אחת‪ ,‬אף‬ ‫המסובים קבועים לסדר סעודה משותף ואוכלים כאיש‬ ‫שכל אחד אוכל מככרו‪.‬‬ ‫אחד‪ ,‬לבין סעודת חול‪ ,‬שבה כל אחד בא ואוכל בזמן‬ ‫יסוד הדבר מבואר בשולחן ערוך (סימן קסז סעיף יא)‬ ‫ובאופן שלו?‬ ‫לעניין ברכת המוציא (שדינם שוה גם לענין ברכת המזון‬ ‫‪1‬מחלוקת קדומה‬ ‫‪.1‬‬ ‫כמבואר בשער הציון סימן קצג ס"ק טו)‪ ,‬כאשר שניים‬ ‫באו במקרה‪ :‬בחקירה המהותית העומדת ביסוד‬ ‫או יותר אוכלים יחד‪ ,‬אחד מברך לכולם דווקא כשהסיבו‬ ‫הגיליון כבר נחלקו גדולי הפוסקים‪ :‬האם ישיבה משותפת‬ ‫בדרך קבע; ובזמננו‪ ,‬שאין רגילים בהסיבה‪ ,‬ישיבה סביב‬ ‫באופן אקראי נחשבת חבורה אחת לעניין זימון?‬ ‫שולחן אחד‪ ,‬או על מפה אחת אף בלא שולחן‪ ,‬נחשבת‬ ‫הבית יוסף (אורח חיים סימן קצג ס''ק ג) הביא את‬ ‫קביעות‪.‬‬ ‫דברי הגהות מיימוניות (ברכות פרק ה הלכה י ד''ה‬ ‫טעם הדבר כתב הביאור הלכה (ד״ה אלא אם כן ישבו)‬ ‫שלשה) בשם הבה״ג (ברכות פרק ז יא‪ ,).‬וכן כתב הסמ"ג‬ ‫בשם המגן אברהם (ס''ק כו)‪ ,‬שבבית שיש בו שולחן‪ ,‬אם‬ ‫(עשין כז קי‪ ):‬״שלשה שלא קבעו עצמם לאכול יחד‪ ,‬אלא‬ ‫אין כולם אוכלים סביב שולחן אחד‪ ,‬מוכח שאין דעתם‬ ‫כל אחד בא שם במקרה וישב‪ ,‬אינם חייבים בזימון; אבל‬ ‫לקבוע יחד‪ ,‬ובטלה הקביעה המוקדמת שלהם לאכול‬ ‫אם קבעו עצמם לאכול יחד‪ ,‬או שהיו מהלכים בדרך‬ ‫‪2‬‬ ‫הלכה הוכיח שדעה זו מסתברת יותר‪ .‬וכתב שהרשב״ש‬ ‫באותו מקום‪ .‬אולם לדעת הגר״א (ביאור הגר''א סימן‬ ‫מחמיר עוד‪ ,‬שאפילו כשבכל חבורה יש שלושה‪ ,‬אין‬ ‫קסז סעיף יא)‪ ,‬כאשר קבעו מתחילה לאכול יחד‪ ,‬וכן בעל‬ ‫צירופן מועיל להשלימן לעשרה ולזמן בשם‪.‬‬ ‫הבית עם בני ביתו‪ ,‬אין צורך בשולחן אחד או במפה אחת;‬ ‫דינים חלוקים‪ :‬בספר וזאת הברכה (בירורי הלכה‬ ‫אלא כל שיושבים ואוכלים יחד ואינם מפוזרים אחד הנה‬ ‫סימן כב) עמד על סתירה גדולה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬בדעת‬ ‫ואחד הנה‪ ,‬מצטרפים‪.‬‬ ‫הגר״א‪ .‬בסימן קסז מבואר שלדעת הגר״א האוכלים‬ ‫‪3‬צירוף שתי חבורות‬ ‫‪.3‬‬ ‫בשני שולחנות מצטרפים לזימון‪ ,‬אף שאין בכל שולחן‬ ‫בית אחד‪ :‬מבואר במשנה (ברכות דף נ‪ ,).‬שתי חבורות‬ ‫שיעור זימון; ואילו בסימן קצה מבואר שלדעת הגר״א‬ ‫שאכלו בבית אחד‪ ,‬אם מקצתן רואים אלו את אלו‬ ‫שתי חבורות אינן מצטרפות בראיית אלו את אלו‪ ,‬אלא‬ ‫מצטרפים לזימון‪ ,‬ואם לאו כל חבורה מזמנת לעצמה‪ .‬וכן‬ ‫כאשר בכל חבורה יש בפני עצמה שיעור זימון‪ .‬ולכאורה‪,‬‬ ‫פסק השולחן ערוך (סימן קצה סעיף א)‪ ,‬שאפילו אכלו‬ ‫ממה נפשך‪ :‬אם הישיבה בשולחנות נפרדים מחלקת את‬ ‫בשני בתים‪ ,‬אם מקצתם רואים אלו את אלו מצטרפים;‬ ‫המסובים לשתי חבורות‪ ,‬מדוע בסימן קסז הם מצטרפים;‬ ‫וכן שמש אחד המשמש את שתי החבורות מצרפן‪,‬‬ ‫ואם אינה מחלקת‪ ,‬מדוע בסימן קצה צריך שבכל שולחן‬ ‫ובתנאי שנכנסו מתחילה על דעת להצטרף‪.‬‬ ‫יהיה שיעור זימון?‬ ‫המשנה ברורה (ס״ק ו) כתב‪ ,‬שמסתימת השולחן‬ ‫וביאר‪ ,‬ששני הסימנים‬ ‫ערוך משמע שאפילו‬ ‫עוסקים בנידונים שונים‬ ‫כשהחבורות אוכלות בבית‬ ‫לחלוטין‪ .‬בסימן קסז הנידון‬ ‫אחד ורואות זו את זו‪,‬‬ ‫הוא מה נחשב מתחילה‬ ‫אינן מצטרפות אלא אם‬ ‫לחבורה אחת‪ .‬כאשר המסובים‬ ‫נכנסו מתחילה על דעת‬ ‫קבעו לאכול יחד‪ ,‬כגון בעל‬ ‫כן‪ .‬אולם הרבה אחרונים‬ ‫הבית ובני ביתו‪ ,‬הרי הם‬ ‫כתבו שבבית אחד אין צורך‬ ‫חבורה אחת מעיקרה‪ ,‬וריבוי‬ ‫בכוונה מוקדמת‪ ,‬ודי בכך‬ ‫השולחנות אינו מחלקם‪ .‬לכן‬ ‫שרואים אלו את אלו; ואף‬ ‫לדעת הגר״א‪ ,‬כל שהם יושבים‬ ‫כשאינם רואים‪ ,‬שמש אחד‬ ‫יחד ואינם מפוזרים‪ ,‬מצטרפים‬ ‫המשמש את שתיהן מצרפן‪.‬‬ ‫לזימון אף שאין בכל שולחן‬ ‫חצאי חבורות‪ :‬הביאור‬ ‫שיעור זימון‪ ,‬משום שאין כאן‬ ‫הלכה (ד״ה שתי חבורות) הביא מחלוקת הראשונים האם‬ ‫שתי חבורות המצטרפות‪ ,‬אלא חבורה אחת היושבת‬ ‫יש צירוף לחצאי חבורות‪.‬‬ ‫בכמה שולחנות‪.‬‬ ‫לדעת הרשב״א‪ ,‬גם כאשר אין בכל קבוצה שיעור‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬סימן קצה עוסק בשתי חבורות נפרדות‪,‬‬ ‫זימון בפני עצמה‪ ,‬כגון שניים שאכלו בשולחן אחד‬ ‫המבקשות ליצור ביניהן צירוף באמצעות ראיית אלו‬ ‫והשלישי בשולחן אחר‪ ,‬הם מצטרפים אם רואים אלו‬ ‫את אלו או שמש משותף‪ .‬בזה נחלקו הראשונים‪ :‬לדעת‬ ‫את אלו ונכנסו מתחילת הסעודה על דעת להצטרף‪.‬‬ ‫הרשב״א‪ ,‬אם נכנסו מתחילה על דעת להצטרף לזימון‪,‬‬ ‫ואף לדעות שבבית אחד אין צורך בכוונה מוקדמת‪ ,‬מכל‬ ‫הראייה מחשיבתן כאילו הסבו יחד‪ ,‬אף שאין בכל חבורה‬ ‫מקום כאשר אין שיעור זימון בכל קבוצה נדרשת כוונה‬ ‫שיעור זימון; ואילו לדעת הרשב״ש והגר״א‪ ,‬הראייה‬ ‫מפורשת מתחילת הסעודה‪.‬‬ ‫אינה הופכת שתי חבורות לחבורה אחת‪ ,‬אלא מצרפתן‬ ‫מאידך הרשב״ש והגר״א מחמירים‪ ,‬וסוברים שראיית‬ ‫רק כאשר בכל חבורה כבר יש שיעור זימון בפני עצמה‪.‬‬ ‫אלו את אלו מועילה רק כאשר בכל חבורה יש שיעור‬ ‫‪4‬חדר אוכל של ישיבה‬ ‫‪.4‬‬ ‫זימון בפני עצמה‪ ,‬והצירוף נועד רק לכך שחבורה אחת‬ ‫יסוד הדין‪ :‬אין דין אחיד לכל חדרי האוכל בישיבות‪.‬‬ ‫תוציא את חברתה; אולם כשאין בכל אחת שיעור זימון‪,‬‬ ‫יש ישיבות‪ ,‬כדוגמת ישיבת מיר‪ ,‬שבהן סועדים אלפי‬ ‫אין הראייה מועילה ליצור את עצם חיוב הזימון‪ .‬הביאור‬ ‫‪3‬‬ ‫בחורים ואברכים ממדינות שונות‪ ,‬ואין קשר בין כלל‬ ‫המסובים‪ ,‬ומצוי שאף אין מדברים באותה שפה‪ .‬ללומדים‬ ‫אין מקום קבוע ליד השולחן‪ ,‬אלא כל אחד מתיישב‬ ‫במקום מזדמן‪ .‬מאידך‪ ,‬יש ישיבות שבהן המסובים‬ ‫קבועים יחד בסעודה כמקשה אחת‪ ,‬וקובעים עצמם‬ ‫לאכול יחד סביב שולחן אחד‪.‬‬ ‫הוראת הגר״צ ובר‪ :‬והשיב הג״ר צבי ובר שליט״א‬ ‫(בהוראה לרבני הילכתא)‪ ,‬שהכל תלוי בצורת הישיבה‬ ‫והסעודה‪ .‬כאשר בני הישיבה מתכנסים לסעודה‬ ‫משותפת‪ ,‬מצטרפים המסובים לזימון אף כשהם יושבים‬ ‫בשולחנות חלוקים‪ ,‬שכן למעשה נוקטים כדעת הגר״א‪,‬‬ ‫שקביעות משותפת מצרפת גם בשולחנות נפרדים‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כשאין קביעות משותפת בין המסובים‪,‬‬ ‫הם נחשבים לחבורות נפרדות ואינם מצטרפים‪ .‬כך בשני‬ ‫ועדים שלכל אחד מהם מקום קבוע בשולחן נפרד‪ ,‬וכן‬ ‫בחדר אוכל שבו הישיבה אקראית‪ ,‬כדוגמת ישיבת מיר‪,‬‬ ‫שבה בחורים ואברכים מתיישבים במקומות מזדמנים‪,‬‬ ‫בלא קביעות ובלא קשר מוקדם ליושבים לצדם‪.‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬עצם ההשתייכות לישיבה אינה מצרפת; ואף‬ ‫כמה בחורים שנזדמנו לשבת סביב שולחן אחד אינם‬ ‫מצטרפים‪ ,‬אלא אם התיישבו מתחילה על דעת לאכול‬ ‫יחד‪.‬‬ ‫קטע כתב יד מהגניזה הקהירית‪ ,‬מלפני‬ ‫חילוק זה נוגע בעיקר לימות החול‪ .‬אבל בשבת‪ ,‬כאשר‬ ‫כ־‪ 1,000–700‬שנה‪ ,‬ובו נוסח ברכת המזון‬ ‫בני הישיבה מתכנסים לסעודה משותפת ומשתתפים‬ ‫ולשון הזימון לפי מנהג ארץ ישראל הקדום‪,‬‬ ‫יחד בקידוש‪ ,‬בסעודה ובשירה‪ ,‬מצטרפים אף בשולחנות‬ ‫עם תוספות פיוטיות לפורים ומכונה בערבית‬ ‫נפרדים‪ .‬אולם אם כל שיעור יושב בפני עצמו ונחשב‬ ‫"ברכה אל‪-‬פור"‬ ‫לחבורה נפרדת‪ ,‬אין מצרפים את השולחנות לזימון‬ ‫כתב היד שמור בספריית אוניברסיטת פנסילבניה‬ ‫משותף‪ ,‬אלא אם כן בכל שולחן יש עשרה המחויבים‬ ‫בפילדלפיה (‪.)Ms. Genizah E 16518‬‬ ‫בזימון‪ ,‬כמבואר בביאור הלכה (סימן קצה)‪.‬‬ ‫אוכל בישיבה אינם חייבים בזימון‪ ,‬משום שכל אחד תופס‬ ‫שיטת הגר״מ פיינשטיין‪ :‬כעין יסוד זה מבואר‬ ‫מקום‪ ,‬אוכל ועוזב‪.‬‬ ‫במסורת משה (חלק ד אורח חיים אות פט עמוד נא)‪.‬‬ ‫הגר״מ פיינשטיין זצ״ל נשאל בשליחות הקהילות יעקב‬ ‫ולכאורה אין כאן סתירה‪ :‬במסורת משה מדובר‬ ‫כיצד לנהוג בזימון בישיבה‪ ,‬והשיב שהצירוף אינו תלוי‬ ‫בסעודה הנערכת במסגרת משותפת ודעת המסובים‬ ‫דווקא בישיבה סביב שולחן אחד‪ ,‬אלא בדעת המסובים‬ ‫להצטרף‪ ,‬ולכן מצטרפים אף משולחנות חלוקים‪ .‬ואילו‬ ‫ובאופי הסעודה‪ .‬כאשר המסובים חברים‪ ,‬כגון בחתונה או‬ ‫בהליכות חיים מדובר בחדר אוכל המתנהל ללא קביעות‬ ‫בישיבה‪ ,‬מסתמא רצונם להיות מחוברים ולהצטרף‪ ,‬ולכן‬ ‫משותפת‪ ,‬וכפי שנמסר לרבני הילכתא שכך התנהל‬ ‫הם מצטרפים אף בכמה שולחנות; ורק מי שהגיע מוקדם‬ ‫חדר האוכל בישיבתו של הגר״מ פיינשטיין – "תפארת‬ ‫או מאוחר ואינו רוצה להצטרף‪ ,‬אינו נכלל בחבורה‪.‬‬ ‫ירושלים"‪ ,‬ולכן אינם מצטרפים לזימון‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬בהליכות חיים (חלק א עמוד עה הערה קיח)‬ ‫וכתב בחוט שני (ראש השנה יו''כ סוכות עמוד תב)‬ ‫הובא בשם הגר״מ פיינשטיין זצ״ל‪ ,‬שבחורי ישיבה בחדר‬ ‫‪4‬‬ ‫השולחנות הם עניין טכני בלבד‪ ,‬ואינם מחלקים אותם‬ ‫וכעין זה דעת הג''ר ישראל יעקב פישר זצ''ל (וזאת הברכה‬ ‫לחבורות נפרדות‪.‬‬ ‫עמוד קלג אות ד)‪ ,‬שלושה בחורי ישיבה שהתיישבו‬ ‫ואכלו יחד סביב שולחן אחד מצטרפים לזימון‪ ,‬אף שאין‬ ‫וכן הורה לגבי תלמידים האוכלים יחד בכיתה‪,‬‬ ‫להם מקום קבוע ואף שכל אחד נוטל לעצמו מאכל אחר‬ ‫שמאחר שבאו לאכול במסגרת משותפת‪ ,‬הרי זה כאילו‬ ‫מן ה״בר״ המרכזי‪ .‬עצם ישיבתם ואכילתם המשותפת‬ ‫התנו מתחילה שדעתם להסב יחד‪ ,‬ומצטרפים אף לזימון‬ ‫קובעות אותם לחבורה אחת‪.‬‬ ‫בשם‪ ,‬אף שאינם יושבים סביב שולחן אחד‪.‬‬ ‫שיטת האור לציון‪ :‬לדעת האור לציון (חלק ב פרק יג‬ ‫אולם כל זה נאמר דווקא בארוחות הקבועות שהן‬ ‫תשובה י)‪ ,‬אם הבחורים לא התחילו יחד וגם לא סיימו‬ ‫חלק מסדרי הישיבה‪ ,‬ובהן בני הישיבה באים ונוטלים‬ ‫יחד‪ ,‬ודאי שאינם מצטרפים לזימון‪ .‬אם התחילו יחד או‬ ‫ידיים יחד לסעודה‪ .‬אבל בסעודה שאינה מסדרי הישיבה‪,‬‬ ‫סיימו יחד‪ ,‬לכתחילה יאמרו קודם האכילה ״בואו ונאכל״‪,‬‬ ‫כגון סעודת מלווה מלכה שבה כל אחד אוכל בזמן ובאופן‬ ‫ובכך יקבעו עצמם לזימון; ואף אם נזכרו לומר זאת‬ ‫הנוח לו‪ ,‬עצם השתייכותם לישיבה אינה מצרפתם; ולכן‪,‬‬ ‫באמצע הסעודה‪ ,‬מועילה האמירה‪.‬‬ ‫אם הם יושבים רחוק זה מזה‪ ,‬אינם מצטרפים לזימון‪.‬‬ ‫אם לא אמרו ״בואו ונאכל״‪ ,‬יכולים שלושה לזמן בלא‬ ‫וכתב בשו״ת אז נדברו (חלק ז סימן נו)‪ ,‬שבני ישיבה‬ ‫שם‪ ,‬אולם עשרה אינם רשאים לזמן בשם‪ ,‬אפילו כשהם‬ ‫דומים לבעל הבית ובני ביתו‪ ,‬המצטרפים לדעת הגר״א‬ ‫אוכלים בשולחן אחד‪ ,‬משום ספק הזכרת השם לבטלה‪,‬‬ ‫אף בשני שולחנות‪ ,‬מאחר שכולם משתייכים למסגרת‬ ‫וכל שכן כשהם יושבים בכמה שולחנות‪ .‬בשבת‪ ,‬שרגילים‬ ‫אחת והוצאות סעודתם מוטלות על הישיבה‪.‬‬ ‫לקדש‪ ,‬לסעוד ולברך יחד‪ ,‬נחשבים הם כמי שקבעו‬ ‫לדעת הגרי״ש אלישיב זצ״ל (הערות ברכות דף נ‬ ‫עצמם להצטרף אף בלא אמירה זו‪.‬‬ ‫עמוד א; שיעורי הגרי''ש ברכות דף נ עמוד א; וזאת‬ ‫והעיר במשנה אחרונה‪ ,‬שיסוד הוראה זו הוא בשיטת‬ ‫הברכה פרק יד עמוד ‪ 133‬אות ד)‪ ,‬אם נותר מקום פנוי‬ ‫השולחן ערוך (סימן קצה סעיף א)‪ ,‬ששתי חבורות‬ ‫בשולחן אחד ובחור החליט לשבת בשולחן אחר‪ ,‬מוכח‬ ‫האוכלות בבית אחד אינן מצטרפות‪ ,‬אפילו הן רואות‬ ‫שאינו רוצה להצטרף ליושבים בשולחן הראשון‪ ,‬ולכן‬ ‫זו את זו‪ ,‬אלא אם כן נכנסו מתחילה על דעת להצטרף‪.‬‬ ‫אינו מצטרף אליהם‪ .‬אבל כאשר השולחן מלא והישיבה‬ ‫אולם המשנה ברורה (ס״ק ו) הביא שרבים מן האחרונים‬ ‫בשולחן האחר נובעת מחוסר מקום בלבד‪ ,‬מצטרפים‪.‬‬ ‫חולקים וסוברים שבבית אחד מצטרפים אף כשלא נכנסו‬ ‫ואף בישיבה שבה הנהלת הישיבה קבעה מקום‬ ‫מתחילה על דעת להצטרף; ואם כן לשיטת המשנ''ב יש‬ ‫לכל בחור‪ ,‬וישיבתו בשולחן נפרד אינה נובעת מרצונו‬ ‫מקום לצרף גם בלא אמירת ״בואו ונאכל״‪.‬‬ ‫להתחלק לחבורה אחרת אלא מהמקום שנקבע לו‪ ,‬הורה‬ ‫הגרי״ש אלישיב שאם נשאר מקום פנוי בשולחן האחר‬ ‫‪5‬צירוף שולחנות בישיבה‬ ‫‪.5‬‬ ‫– אינם מצטרפים‪ .‬זאת משום שאין קפידא מצד הנהלת‬ ‫הישיבה כמסגרת משותפת‪ :‬לדעת הגרש״ז אויערבאך‬ ‫הישיבה שלא ישבו יחד‪ ,‬וממילא הישיבה בשולחן נפרד‪,‬‬ ‫זצ''ל (מנחת שלמה תניינא סימן ס; במהדורה המחולקת‬ ‫בשעה שנותר מקום פנוי בשולחן הראשון‪ ,‬נחשבת‬ ‫לחלקים — חלק ב סימן ד; מעדני שלמה עמוד נ)‪ ,‬צירוף‬ ‫חילוק חבורות‪.‬‬ ‫בני הישיבה אינו תלוי בישיבתם סביב שולחן אחד‪ ,‬אלא‬ ‫בכך שהארוחה היא חלק מסדרי הישיבה‪ .‬מאחר שכולם‬ ‫אם הבחורים יושבים קבוצות־קבוצות ואין קשר‬ ‫באים לחדר האוכל במסגרת אחת ולשם סעודה משותפת‪,‬‬ ‫בין היושבים בשולחן אחד ליושבים בשולחן האחר‪,‬‬ ‫דינם כבני משפחה האוכלים יחד‪ ,‬ולא כסועדים מזדמנים‬ ‫אינם מצטרפים‪ .‬ופעם נשאל הגרי״ש אלישיב על ישיבה‬ ‫במסעדה שאין ביניהם כל קשר‪.‬‬ ‫מסוימת‪ ,‬והורה לבדוק כיצד יקבלו התלמידים את‬ ‫האפשרות לחבר את השולחנות‪ .‬מאחר שלא רצו בכך‪,‬‬ ‫לכן‪ ,‬אפילו אם רוב הבחורים כבר יצאו מחדר האוכל‬ ‫אלא ביקשו שכל קבוצה תשב בפני עצמה‪ ,‬הורה שאינם‬ ‫ונשארו שלושה היושבים במקומות מרוחקים‪ ,‬הם‬ ‫מצטרפים לזימון‪.‬‬ ‫מצטרפים לזימון‪ ,‬ובלבד שכל אחד יושב במקומו הקבוע‬ ‫וריחוקם נובע מסדרי הישיבה ומכך שאי אפשר להושיב‬ ‫בתשובות והנהגות (כרך ה סימן סה) כתב‪ ,‬שהקובע‬ ‫את כולם סביב שולחן אחד‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬המרחק וחלוקת‬ ‫‪5‬‬ ‫ברכות דף נ‪ .‬עמוד תקסד)‪ ,‬הגר״ש וואזנר זצ''ל (שבט‬ ‫הוא אם צורת הסעודה מבטאת חבורות נפרדות או‬ ‫הלוי חלק י סימן לח אות ב) הגרב״צ אבא שאול זצ''ל (אור‬ ‫סעודה משותפת‪ .‬כאשר יש בחדר האוכל שולחנות‬ ‫לציון חלק ב פרק יג הערה י) והג''ר חיים פנחס שיינברג‬ ‫קטנים ולכל אחד מקום קבוע בשולחן מסוים‪ ,‬באופן‬ ‫זצ"ל (וזאת הברכה עמוד קלג אות ב‪ ,‬מעיין הברכה פרק‬ ‫שכל שולחן מתנהל כחבורה בפני עצמה‪ ,‬אין היושבים בו‬ ‫יט אות כד‪ ,‬חידושי בתרא על משנ"ב סימן קצג ס"ק יח‬ ‫מחויבים לחפש שולחן אחר כדי להצטרף לזימון בעשרה‪.‬‬ ‫וסימן קצה ס"ק ו)‪ ,‬וכן צידד הג''ר משה שטרנבוך שליט"א‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר מלצר אחד מחלק את המנות‬ ‫(תשובות והנהגות חלק ד סימן נא‪ ,‬וזאת הברכה עמוד‬ ‫לכלל הסועדים‪ ,‬הוא משמש את כולם כחבורה אחת‬ ‫קלג אות ב)‪ ,‬בסעודת חתונה ושבע ברכות כל המסובים‬ ‫ומצרפם לזימון‪ .‬וכן כאשר האוכל מונח על שולחן אחד‬ ‫נחשבים חבורה אחת ומצטרפים לזימון‪ ,‬אף שהם יושבים‬ ‫וכל הסועדים נוטלים ממנו‪ ,‬נטילתם ממקור משותף‬ ‫בשולחנות נפרדים ואין עשרה בכל שולחן בפני עצמו‪,‬‬ ‫קובעת אותם לסעודה אחת ומצרפת אותם מן הדין אף‬ ‫גם כאשר בשולחן הכבוד אין עשרה מסובים‪.‬‬ ‫בשני שולחנות‪.‬‬ ‫הטעם הוא שסעודת חתונה היא סעודה אחת‪ :‬אין‬ ‫ובשו״ת מנחת יצחק (חלק ח סימן ח) היקל לסמוך‬ ‫אלו אנשים שנזדמנו למקום כדי לאכול‪ ,‬כדוגמת מסעדה‬ ‫על דעת הרשב״א המובאת בביאור הלכה‪ ,‬שכאשר‬ ‫או הכנסת אורחים‪ ,‬אלא כולם הוזמנו ובאו לתכלית‬ ‫נכנסו מתחילה על דעת לאכול יחד‪ ,‬מצטרפים אף בשני‬ ‫משותפת – להשתתף בשמחת החתן והכלה‪ .‬לכן‪ ,‬אף‬ ‫שולחנות‪.‬‬ ‫שכל משפחה או קבוצת מכרים יושבת בשולחן נפרד‪,‬‬ ‫ולדעת הג"ר חיים פנחס‬ ‫אין בכך רצון להיחלק לחבורות‬ ‫שיינברג זצ״ל (וזאת הברכה‬ ‫שונות‪ ,‬אלא זהו סידור הישיבה‬ ‫עמוד קלג אות ב; מעיין‬ ‫טכני המקובל בתוך סעודה אחת‪.‬‬ ‫הברכה פרק יט אות כד;‬ ‫וחידד הגרי״ש אלישיב שהוא‬ ‫חידושי בתרא על המשנ״ב‬ ‫הדין בשאר שמחות‪ ,‬כגון סעודת‬ ‫ס״ק ו)‪ ,‬שגדר ״נכנסו מתחילה‬ ‫סיום מסכת‪ ,‬שכל המשתתפים‬ ‫על דעת להצטרף״ תלוי בצורת‬ ‫באו לצורך מעמד אחד‪.‬‬ ‫הסעודה ובדעת המסובים‪.‬‬ ‫הגר״ש וואזנר הוסיף שאפילו‬ ‫להשתתף‬ ‫רצונם‬ ‫כאשר‬ ‫לדעת הרשב״ש‪ ,‬ששתי חבורות‬ ‫בסעודה אחת‪ ,‬ורק מחמת‬ ‫נפרדות בשני שולחנות אינן‬ ‫ריבוי המסובים אי אפשר‬ ‫מצטרפות‪ ,‬בחתונה כולם נחשבים‬ ‫להושיב את כולם סביב שולחן‬ ‫חבורה אחת‪ ,‬שהרי באו מתחילה לסעודה מסוימת על‬ ‫אחד‪ ,‬חלוקת השולחנות אינה מפרידה ביניהם‪ .‬זאת‬ ‫דעת ״ניזיל וניכול נהמא בדוך פלן״‪.‬‬ ‫על פי סברת הגר״א‪ ,‬שבעל הבית ובני ביתו מצטרפים‬ ‫והגרב״צ אבא שאול הוסיף שאף שלא אמרו ״בואו‬ ‫אף כשהם אוכלים בשני שולחנות‪ .‬מטעם זה מצטרפים‬ ‫ונאכל״‪ ,‬הם מצטרפים משום שכולם באו על דעת בעל‬ ‫בחתונה‪ ,‬וכן בחדר אוכל של ישיבה כאשר רצון הבחורים‬ ‫הסעודה‪ ,‬שדעתו שיאכלו יחד‪.‬‬ ‫להצטרף ורק מחוסר מקום אינם יכולים לשבת בשולחן‬ ‫לכתחילה בשולחן אחד‪ :‬לדעת הגר"ש דבילצקי זצ''ל‬ ‫אחד‪ .‬וכן כתב בבית ברוך (כלל מח סעיף ו ס״ק כד)‪.‬‬ ‫(שובע שמחות פרק ו סעיף א‪ ,‬הערות א–ב) ותורת הזימון‬ ‫אולם בימות החול‪ ,‬כאשר כל בחור אוכל לעצמו‬ ‫(פרק טו סעיף ט)‪ ,‬יש לחוש שאין המסובים בשולחנות‬ ‫וממהר לצאת ואין דעת המסובים להצטרף‪ ,‬אין כאן‬ ‫נפרדים מצטרפים לחיוב זימון בשם‪ ,‬ולכן לכתחילה יש‬ ‫צירוף לזימון‪ .‬ואם הם מבקשים לאכול יחד‪ ,‬מדברים‬ ‫להקפיד שלפחות בשולחן שבו מזמנים ישבו ויאכלו יחד‬ ‫ביניהם וקובעים עצמם כחבורה אחת‪ ,‬מצטרפים אף‬ ‫עשרה‪ ,‬לכל הפחות שבעה שאכלו כזית פת‪ ,‬ושלושה‬ ‫כשהם יושבים בשולחנות נפרדים‪.‬‬ ‫שאכלו מאכל או שתו משקה המצטרף לזימון‪ .‬זאת‬ ‫‪6‬חתונה ושבע ברכות‬ ‫‪.6‬‬ ‫משום שלדעת הרשב״ש וסיעתו‪ ,‬ראיית אלו את אלו‬ ‫חבורה אחת‪ :‬לדעת הגרי״ש אלישיב זצ''ל (שיעורי‬ ‫‪6‬‬ ‫או שמש משותף אינם יוצרים חיוב זימון‬ ‫בעשרה כשאין עשרה בחבורה אחת;‬ ‫וממילא יש לחוש גם לשבע ברכות‪ ,‬שאינן‬ ‫נאמרות אלא לאחר ברכת המזון בעשרה‪.‬‬ ‫וכן הג''ר יחזקאל ברטלר זצ״ל (עדות‬ ‫תלמידו לרבני הילכתא) היה מקפיד‬ ‫בנישואי ילדיו‪ ,‬שבשולחן הכבוד‪ ,‬שבו‬ ‫נערך הזימון על הכוס‪ ,‬ישבו עשרה‬ ‫שאכלו פת‪ .‬כשלא היו עשרה בשולחן זה‪,‬‬ ‫היה מצמיד אליו שולחן נוסף ומחבר את‬ ‫המפות ממש‪ ,‬כדי שלא להסתמך על צירוף‬ ‫שולחנות נפרדים לזימון‪.‬‬ ‫וחידד הגר״ח קניבסקי זצ״ל (תורת‬ ‫הזימון פרק טו הערה טז; דרך אכילה עמוד‬ ‫מה)‪ ,‬שהדבר תלוי בסיבת החלוקה‪ :‬כאשר‬ ‫יש הקפדה מי ישב בכל שולחן‪ ,‬כגון שולחן‬ ‫רבנים וזקנים‪ ,‬נחשב כל שולחן לחבורה‬ ‫בפני עצמה; אולם כשהישיבה בשולחנות‬ ‫נפרדים היא רק מפני שאין מקום לכולם‬ ‫בשולחן אחד‪ ,‬אין החלוקה מפרידה ביניהם‪.‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬אם אין עשרה בשולחן אחד‪,‬‬ ‫כתב הגר"ש דבילצקי שמצרפים את כלל‬ ‫השולחנות לזימון ולשבע ברכות‪ ,‬כדעת‬ ‫הפוסקים המתירים לצרף גם כשאין‬ ‫שיעור בכל חבורה‪ ,‬וכמנהג העולם‪ ,‬ובפרט‬ ‫שנכנסו על דעת להצטרף‪.‬‬ ‫מוסר השיעור‪ :‬הרב עקיבא יוסף לוי שליט"א יו"ר מכון הילכתא ועורך גיליונות "עומק הפשט"‬ ‫‪7‬בית מלון ומסעדה‬ ‫‪.7‬‬ ‫אין דעת להצטרף‪ :‬לדעת המנחת יצחק‬ ‫(חלק ח סימן ח אות ג)‪ ,‬האור לציון (חלק‬ ‫ב פרק יג הערה י)‪ ,‬הגרי״ש אלישיב זצ״ל (וזאת הברכה עמוד קלג אות ג; אשרי האיש אורח חיים חלק א פרק לד‬ ‫אות יז‪-‬יח)‪ ,‬וזאת הברכה (מעיין הברכה פרק יט אות כג) ומעדני אשר (ברכות סוף סימן סד)‪ ,‬אורחים בבית מלון או‬ ‫סועדים במסעדה אינם נעשים חבורה אחת מעצם ישיבתם באותו חדר‪ ,‬משום שכל אחד בא לאכול לעצמו ולא על‬ ‫דעת להצטרף לאחרים‪.‬‬ ‫האור לציון ביאר שלדעת השולחן ערוך‪ ,‬שתי חבורות האוכלות בבית אחד אינן מצטרפות אף כשהן רואות אלו‬ ‫את אלו‪ ,‬אלא אם נכנסו מתחילה על דעת להצטרף‪ ,‬שלא כדעת הטור והגר״א‪ .‬לכן‪ ,‬אפילו ישבו אנשים באותו שולחן‬ ‫והתחילו וסיימו יחד‪ ,‬אם לא קבעו עצמם להצטרף – אינם מצטרפים לזימון‪.‬‬ ‫וחידד הגרי״ש אלישיב‪ ,‬ששתי משפחות היושבות בשולחנות נפרדים משום שכל אחת מבקשת לאכול בחוג‬ ‫משפחתה‪ ,‬נחשבות לשתי חבורות ואינן מצטרפות‪ .‬אולם כאשר כל המסובים מבקשים לשבת יחד‪ ,‬ורק מחוסר מקום‬ ‫נאלצו להיפרד לשולחנות שונים‪ ,‬הם מצטרפים לזימון בבית אחד‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם מותר לצאת לפני הזימון‪,‬‬ ‫‪ .‬אתנאי מקדים‪ :‬כדי ששלושה יתחייבו בזימון‪ ,‬עליהם‬ ‫להתחיל יחד — בברכת המוציא או באכילת הכזית‬ ‫וכיצד ינהג מי שנאלץ לצאת קודם הזימון?‬ ‫הראשון — או לסיים יחד‪ .‬תנאי זה נוהג גם בסעודה‬ ‫שלושה או עשרה שכבר התחייבו בזימון‪ ,‬ואחד מהם‬ ‫ציבורית‪ ,‬כגון בחדר אוכל של ישיבה‪.‬‬ ‫צריך לצאת לפני סוף הסעודה (לצורך מצוה‪ ,‬למניעת‬ ‫הפסד ממון או לדבר הרשות)‪ :‬האם רשאי לברך לבדו‬ ‫‪ .‬בצירוף שולחנות וחבורות‪ :‬לדעת המג״א‪ ,‬האוכלים‬ ‫ולצאת‪ ,‬או שחייב להמתין לזימון?‬ ‫בשולחנות נפרדים אינם מצטרפים; ולדעת הגר״א‪,‬‬ ‫אם התחייב בזימון בעשרה‪ ,‬האם רשאי לצרף שניים‬ ‫אם קבעו מתחילה לאכול יחד — מצטרפים‪ .‬שתי‬ ‫חבורות בבית אחד מצטרפות באמצעות ראיית אלו‬ ‫ולזמן בשלושה‪ ,‬או שאסור להפקיע את הזימון בשם?‬ ‫את אלו או שמש משותף‪ .‬כשאין בכל חבורה שיעור‬ ‫מהי העצה למי שיודע מראש שלא יוכל להישאר עד סוף‬ ‫זימון‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם מועילה דעתם מתחילה‬ ‫הסעודה?‬ ‫להצטרף‪ ,‬והביאור הלכה נוקט שאינם מצטרפים‪.‬‬ ‫מקורות‪ :‬שו״ע ומשנ״ב (סימן קצג סעיף ב וס״ק לא;‬ ‫סימן ר ס״ק ה)‪ ,‬גר"ז (סימן קסז סעיף יח)‪ ,‬אגרות משה‬ ‫‪ .‬געולם הישיבות‪ :‬אכילה משותפת אקראית בחדר אוכל‬ ‫(או״ח חלק א סימן נו)‪ ,‬מנחת יצחק (חלק ב סימן מג)‪,‬‬ ‫של הישיבה אינה מצרפת‪ ,‬אלא אם קבעו לאכול יחד;‬ ‫תשובות והנהגות (חלק ג סימן תב)‪ ,‬ארחות רבינו (חלק א‬ ‫ויש אומרים שבני הישיבה נחשבים תמיד לחבורה‬ ‫עמוד קסז)‪ ,‬אור לציון (חלק ב פרק יג תשובה י)‪.‬‬ ‫אחת‪ .‬בגיליון הובאו כמה שיטות כיצד לקבוע אם‬ ‫אכילתם נחשבת קביעות משותפת‪.‬‬ ‫במדור זה מופיעה שאלה בנושא הגיליון הבא‪ ,‬הקוראים‬ ‫הנכבדים מוזמנים לשלוח תשובות להגדיל תורה ולהאדירה‪,‬‬ ‫‪ .‬דסעודה קבועה בישיבה‪ :‬בסעודה משותפת‪ ,‬כגון‬ ‫מומלץ לצרף את פרטי המשיב (שם‪ ,‬טלפון‪ ,‬מקום לימוד)‪.‬‬ ‫סעודת שבת שמקדשים‪ ,‬סועדים ושרים בה יחד‪ ,‬בני‬ ‫התשובות המובחרות ישולבו במידת האפשר בגיליון הקרוב‪.‬‬ ‫הישיבה מצטרפים אף כשיושבים בשולחנות נפרדים‪.‬‬ ‫•ניתן להגיש תשובות באחת מהאפשרויות הבאות‪.‬‬ ‫ואם יושבים כל שיעור בנפרד יקפידו שיהיה עשרה‬ ‫•קו 'הילכתא' טלפון ‪ 02-5377085‬שלוחה ‪4‬‏‬ ‫•עמדות 'נדרים פלוס' קופת 'הילכתא'‬ ‫בשולחן אחד‪.‬‬ ‫•חדר 'קול הלשון'‪ ,‬ישיבת מיר ירושלים‪ ,‬תיבת 'הילכתא'‬ ‫‪ .‬השמחות ואירוח‪ :‬בחתונה ובשבע ברכות מצטרפים‬ ‫•בפקס מספר ‪1532-6507823‬‬ ‫•במייל ‪5047867@gmail.com‬‬ ‫אף בשולחנות נפרדים; ויש מחמירים שלכתחילה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫יהיו עשרה בשולחן אחד‪ .‬במלון‪ ,‬במסעדה ובהכנסת‬ ‫הרה''ח רבי זכריה דוד ב''ר יהודה הולצמן זצ''ל‬ ‫אורחים‪ ,‬סועדים שאין ביניהם קשר אינם מצטרפים;‬ ‫נלב''ע י"ב אלול תשפ''ו‬ ‫אולם אם רצו לאכול יחד ונפרדו לשולחנות שונים רק‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מחוסר מקום — מצטרפים‪.‬‬ ‫״האם מותר לצאת לפני זימון?״‬ ‫לזכות החתן הר''ר מנחם מנדל אונגר הי''ו עב״ג תחי׳‬ ‫יהי רצון שיזכו לבנות בית נאמן בישראל‬ ‫על אדני התורה והיראה‪ ,‬מתוך אושר נחת ברכה והצלחה‬ ‫מכון הילכתא‬ ‫מענה אנושי‪ 02-5350-535 :‬פקס‪02-6507-823 :‬‬ ‫לקבלת הגיליון במייל‪5047867@gmail.com :‬‬