gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרי עמלינו · Pri Amulaini — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: פרי עמלינו · Pri Amulaini

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

פרי עמלינו · Pri Amulaini — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר ‪ • 612‬נצבים וילך‬ ‫מאוצרות הפרשה‬ ‫פירש"י‪" :‬לא אוכל עוד לצאת ולבוא יכול שתשש כוחו‪ ,‬תלמוד לומר לא‬ ‫הנסתרת לה' אלקינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם וגו' (כט‪,‬כח)‬ ‫כהתה עינו ולא נס לחה‪ ,‬אלא מהו לא אוכל? [בפירוש השני]‪ :‬לצאת ולבוא‬ ‫את זו דרש הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר זי"ע‪ ,‬בעל 'ערוך לנר'‪ :‬הנסתרת‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה"‪.‬‬ ‫לה' אלקינו – מה העתיד לבוא עלינו בשנה הבאה? זאת עדיין נסתר‬ ‫ויש להבין‪ ,‬איך בכלל קשורה תשות כוחו לאפשרותו לצאת למלחמה?‬ ‫מעינינו‪ ,‬אבל והנגלת לנו ולבנינו – המאורעות של השנה שעברה עלינו‪,‬‬ ‫והרי תפקידו של משה במלחמה לא היה להילחם אלא להרים ידיו‬ ‫ידועים לנו לטוב ולמוטב‪ ,‬ועל כן יש לנו להשתמש בכל ידיעות אלו כדי‬ ‫שיגבר ישראל‪ ,‬ואדרבה במלחמת עמלק ניצחו ישראל למרות ש"וידי‬ ‫להתעורר ולהתחזק בקיום התורה ומכאן ולהבא עד עולם לעשות את כל‬ ‫משה כבדים"!‬ ‫דברי התורה הזאת‪ ,‬ובכך נזכה כי תחל שנה וברכותיה‪( .‬תורה שבכתב)‬ ‫מבאר 'אור החמה'‪ :‬רש"י רוצה להעצים כאן ולהדגיש‪ ,‬כיצד מנצחים את‬ ‫והנגלת לנו ולבנינו (כט‪ ,‬כח)‬ ‫המלחמה‪ :‬אל תאמר שמשה רבינו לא יכל לנצח את המלחמה בגלל‬ ‫כתוב בגמ' בברכות (ה‪ ).‬שאם אדם רואה שלא מצליח להתגבר על היצר‬ ‫תשות כוחו‪ ,‬שהרי לא כהתה עינו ולא נס ליחה! אז מדוע הוא לא יכול‬ ‫הרע‪ ,‬יזכיר לו יום המיתה‪ .‬שואלים‪ :‬למה יזכיר יום המיתה‪ ,‬ולא יזכיר לו‬ ‫לנצח? לפי ש"נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה"!‪...‬‬ ‫את המיתה עצמה?‬ ‫הקהל את העם אנשים והנשים והטף (לא יב)‬ ‫והתשובה‪ :‬למות‪ ,‬זה הרי ברור לכל אחד שימות‪ ,‬זה גם לא דבר שמישהו‬ ‫כתב ה'חידושי הרי"מ'‪ :‬כתיב אנשים ונשים וטף‪ .‬ומקשה הגמ' (חגיגה ג‪:).‬‬ ‫יכול לדלג עליו ולהיפטר ממנו‪ ...‬אבל תזכיר לעצמך את יום המיתה!‬ ‫בשלמא אנשים באים ללמוד‪ ,‬נשים לשמוע‪ ,‬וטף למה באו? ‪-‬כדי ליתן‬ ‫תזכור מה יגידו בלויה שלך‪ ...‬מה יכתבו על המצבה שלך‪ ,‬זה הכוונה יום‬ ‫שכר למביאיהם‪ .‬והקשה הרי"מ מה ס"ד להקשות טף למה באו‪ .‬אם‬ ‫המיתה‪" .‬הנגלות לנו ולבנינו"‪( ...‬הגאון רבי חיים ברוך נבנצאל שליט"א)‬ ‫אבותיהם ואמותיהם עלו לרגל‪ ,‬הלא ע"כ הוכרחו לקחת עמם הבנים‬ ‫ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך (ל‪ ,‬ג)‬ ‫הקטנים‪ ,‬וכי נוכל לעזבם לבדם בביתם?! ואמר כי זה עצמו קושיית הגמ'‬ ‫שאלו את רבי חיים קניבסקי זצ"ל‪ :‬כעת נמצאים בתקופת הימים‬ ‫'טף למה באו' ‪ -‬למה הוצרכה התורה להזהיר ההורים להביא עמהם‬ ‫הנוראים‪ ,‬ימים אשר בהם "חיל ורעדה יאחזון"‪ .‬הכל נגזר כעת‪ ,‬מות‬ ‫טפם‪ .‬הלא בע"כ ללא ציווי התורה יעשו זאת מעצמם‪ ,‬לזה תירצה הגמ'‬ ‫וחיים מי בקצו ומי לא בקצו‪ ,‬מי ישלו ומי יתיסר‪ ...‬אנחנו רוצים מאוד‬ ‫‪ -‬כדי ליתן שכר למביאיהם ‪ -‬לזה צוותה התורה שיהיו מצווים ועושים‬ ‫להתפלל‪ ,‬אבל דוקא מרב פחד קשה לנו להתכון בתפילה‪ .‬מה נעשה‪,‬‬ ‫כדי להרבות שכרם‪ ,‬כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה‪(.‬שיח שרפי קודש)‬ ‫איך נתפלל כשהלב מפחד?‬ ‫אמר רבי חיים‪" :‬צריך לזכור שני דברים – שהקב"ה אוהב אותנו‪,‬‬ ‫השופט שהוא אבא‬ ‫ושהקב"ה מחכה לנו שנחזור בתשובה"‪.‬‬ ‫לעיתים אין טוב יותר מאותו תיאור לבבי של המלמד בחיידר שתיאר‬ ‫עם ישראל תינו את צערם בפני הנביא‪ ,‬שהם בושים לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫לילדים‪ :‬תארו לעצמכם אדם שנהג בלי רשיון ועשה תאונה חמורה‪,‬‬ ‫כפי שנאמר‪" :‬לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים"‪ .‬אמר להם‪" :‬כלום יש בן‬ ‫וכמובן זומן למשפט מהיר‪ ,‬בעוד ‪ 30‬יום‪ .‬הרי הוא רץ כל הימים הללו‬ ‫שמתביש מאביו?!"‬ ‫מהכא להתם‪ ,‬כולו סוער ופוחד‪ ,‬הלא יתכן וישפטו אותו ל‪ 10‬שנים‬ ‫אנחנו חוזרים אל אבא שאוהב אנו‪ ,‬אל אבא שמחכה לנו‪ ,‬אל אבא‬ ‫בכלא‪ ,‬זה לא צחוק‪ .‬הוא מוזיל כספים‪ ,‬ורץ מהכא להתם‪ ,‬פחד הדין!‬ ‫שרוצה את התשובה שלנו‪ .‬אנחנו חוזרים אל אבא ששמח בכל‬ ‫והנה כבר מתקרב היום‪ ,‬עוד שבוע יום המשפט‪ ,‬הוא כבר לא נרדם בלי‬ ‫התקדמות שלנו ובכל הרהור תשובה שלנו‪ ,‬אף אם הוא קל וקטן!‬ ‫כדורי שינה‪ ,‬בקושי אוכל‪ ,‬סהרורי כולו‪ .‬והנה אוטוטו יום המשפט היום‬ ‫כשיודעים את הדבר הזה – זו הרגשה אחרת‪.‬‬ ‫שלפני‪ ,‬קרביו מתהפכים בקרבו‪ ,‬והוא חש בחילה וסחרחורות‪ .‬ביום‬ ‫(רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א‪ ,‬נאה דורש)‬ ‫המשפט הוא הולך בצעדים כושלים אל אולם הדיונים‪ ,‬פותח ברעדה‬ ‫החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים‬ ‫את השער‪ ,‬ומה מתגלה לפניו? מי השופט?‪ ,‬לא אחר מאשר אבא שלו!‬ ‫למען תחיה אתה וזרעך (ל ‪,‬יט) מאי קמשמע לן?! נזעק הגאון‬ ‫איך הוא מרגיש ילדים? קם אחד הילדים (שכנראה "קיבל" הרבה זעם‬ ‫הגדול רב"מ אזרחי זצ"ל – כלום בר דעת יבחר במוות ולא בחיים? והוא‬ ‫מאביו) ואמר‪ :‬זה אבא שלו! הלך עליו!‪ ...‬הרי כל אחד מבין שאם‬ ‫ממחיש‪ :‬אם שתי צלחות בפניו‪ ,‬האחת מלאה מגדים‪ ,‬ובשנייה רעל‪,‬‬ ‫השופט הוא אבא שלו יהיה לו הרבה יותר קל‪ ,‬ושבאותו רגע שהוא נוכח‬ ‫היעלה על הדעת כי אי מישהו יבחר ברעל?!‬ ‫לראות שהשופט הוא אביו‪ ,‬הוא התמלא כולו ברווחה ורוגע‪.‬‬ ‫הכוונה של 'ובחרת בחיים' הינה לבחור את הידיעה הזו עצמה‪ ,‬כי "חיים"‬ ‫אי‪ ,‬אי‪ ,‬זוחלים ורועדים אנחנו‪ ,‬נבחן את עצמנו‪ ,‬אם אנו לא מתייחסים‬ ‫לפניו‪ ,‬וכי "מוות" לפניו‪.‬‬ ‫אל אבינו אב הרחמן חלילה כאותו ילד‪ ...‬האם אנחנו באמת נרגעים‬ ‫זוהי עצם הפקודה‪ ,‬לבחור במצוות‪ ,‬לא רק מתורת מצוות‪ ,‬אלא לבחור‬ ‫ונינוחים יותר כפי שהיה מתאר זאת מרן הרב שך‪ :‬מתחילים שמו"ע‬ ‫במצוות משום שהם "חיים"!‪( ...‬ברכת מרדכי)‬ ‫ואומרים‪ ,‬ברוך אתה! העומד לפני‪ ,‬מי? ה' אלוקינו‪ ,‬אדון הכל‪ ,‬היה הוה‬ ‫וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל‪ :‬ויאמר‬ ‫ויהיה‪ ,‬הרי מיד נרגעים מכל צרה וכל חשש‪ ,‬ושוכחים מכל עצב‪ .‬הלוא‬ ‫אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד‬ ‫זכינו ואנחנו מדברים עם המלך! (א ישיבישע'ר חומש)‬ ‫לצאת ולבוא (לא‪ ,‬א‪-‬ב)‬ ‫אלול‬ ‫אשליית ה"יהיה בסדר"‪ :‬שורש חוסר המחילה‬ ‫הגה"צ רבי ליב חסמן זצ"ל‪ ,‬המשגיח של ישיבת חברון‪ ,‬היה פותח את הסליחות בישיבה ואומר‪ :‬רבותי‪ ,‬אין אדם שהקב"ה אינו מוכן לסלוח לו‪ .‬לכל‬ ‫מעשה שהאדם עושה‪ ,‬יש כפרה‪ .‬אם ביטל מצות עשה‪ ,‬די שישוב בתשובה‪ .‬אם עבר על לא תעשה‪ ,‬צריך תשובה ויום הכפורים‪ .‬אם עבר על איסור‬ ‫שיש בו כרת או מיתה‪ ,‬הוא זקוק נוסף לתשובה וכפרת יום הכיפורים‪ ,‬גם ליסורים‪ .‬גם על חלול השם‪ ,‬העון החמור ביותר‪ ,‬המיתה מכפרת יחד עם‬ ‫תשובה ויסורים ויום הכפורים‪ .‬לפי דברי רבנו יונה ב"שערי תשובה"‪ ,‬יכול האדם להתכפר על עון חלול השם‪ ,‬אם יעשה מעשים של קדוש השם‪.‬‬ ‫יש רק אדם אחד ויחיד שהקב "ה עצמו מעיד עליו שהוא אינו מוכן לסלוח לו‪ .‬הנה כך אומרת התורה בפרשת נצבים (כט‪ ,‬יח‪-‬יט)‪" :‬והיה בשמעו את‬ ‫דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך‪ ...‬לא יאבה ה' סלח לו‪ ."...‬אדם אומר "שלום יהיה לי"‪ ,‬או כמו שאומרים‬ ‫בלשון מדוברת "יהיה בסדר"‪" ,‬אין מה לדאוג"‪ .‬ברוך השם אני חי כבר חמשים שנה‪ ,‬השנה החולפת לא היתה גרועה יותר מקודמתה‪ .‬אמנם לא‬ ‫השתניתי לטובה‪ ,‬אבל איך שהוא אני צף על פני המים‪ .‬נכון‪ ,‬לא השגתי את כל מה שקויתי‪ ,‬לא הצלחתי להחליף את הרכב‪ ,‬גם בעבודה לא התקדמתי‬ ‫כמו שחשבתי‪ ,‬אבל הלואי שימשך כך‪ ,‬שלא יהיה יותר גרוע‪ .‬אני אוכל בראש השנה תפוח בדבש‪ ,‬גם ראש של דג‪ ,‬אפילו כמה גרגירי רמון‪ ,‬וכמובן‬ ‫אומר את ה"יהי רצון"‪ ,‬אז 'יהיה בסדר'‪ .‬אמנם הוא שומע את כל הקללות הכתובות בתורה על מי שאינו הולך בדרכי השי"ת‪ ,‬אבל הוא אומר‪" :‬שלום‬ ‫יהיה לי"‪ ,‬זה לא קשור אלי‪ ,‬אני מסודר‪.‬‬ ‫ה"אבן עזרא" מבאר‪" :‬והטעם 'שלום יהיה לי'‪ ,‬אף על פי שאלך בשרירות לבי ‪ ,‬כי בצדקת הצדיקים אחיה‪ ,‬כי הם רבים ואני יחיד חוטא"‪ .‬הוא סומך‬ ‫על הצדיקים‪ ,‬שבזכותם לא יאונה לו כל רע‪ .‬לפני ראש השנה הוא הולך לצדיק‪ ,‬נותן לו את שמות כל בני המשפחה‪ ,‬מוסיף גם איזה 'פדיון' של כמה‬ ‫מאות שקלים‪ ,‬ונוסע לראש השנה רגוע למלון‪ ,‬בטוח שהכל יסתדר‪" .‬כי בצדקת הצדיקים אחיה"‪ .‬עליו ועל שכמותו‪ ,‬אומרת התורה‪" :‬לא יאבה ה'‬ ‫סלח לו"‪ .‬לכולם הקב"ה מוכן לסלח‪ ,‬חוץ מאותו אדם שאומר "שלום יהיה לי"‪.‬‬ ‫הגמרא (ב"ק נ‪ ).‬אומרת‪" :‬כל האומר הקב"ה ותרן יותרו חייו" ולפי גרסא אחרת "יותרו בני מעיו"‪ .‬ומדוע באמת הדבר כך? וכי אין הקב"ה מוחל על‬ ‫חטאי האדם? כותב רבי דוד הקשר זצ"ל‪ :‬הרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא‪ .‬אין א דם שאינו נכשל בחטא‪ .‬הקב"ה הביא אותנו לעולם‪,‬‬ ‫בו היצר הרע מנסה כל העת להחטיא את האדם‪ .‬היצר הרע הוא מלאך‪ ,‬ואילו האדם אינו אלא בשר ודם‪ ,‬וקשה לו לעמוד מול היצר הרע‪ .‬אבל כאשר‬ ‫האדם חושש מהעונש‪ ,‬כאשר הוא רועד ויר א מאימת הקב"ה‪ ,‬אזי זה מוכיח שהוא עדיין לא פרק עול‪ .‬יש לו אימת מלך עליו‪ .‬אבל בן אדם שאינו‬ ‫חושש‪ ,‬שבטוח כי אם יאכל תפוח בדבש וגזר ורמון‪ ,‬הרי הסגולות הללו יועילו לכפר על כל חטאיו‪ ,‬אזי הקב"ה אינו מוכן לסלוח לו‪ .‬אם אין עליו‬ ‫אימת המלכות ויראת העונש‪ ,‬הרי זו הוכחה כי הוא פרק על‪" .‬והאלקים עשה שיראו מלפניו" (קהלת ג' יד) זו מטרת הבריאה‪ ,‬ואם האדם אינו ירא‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬אין על כך מחילה‪.‬‬ ‫שלמה המלך אומר במשלי (יג‪ ,‬כג)‪" :‬יש נספה בלא משפט"‪ .‬הכיצד יתכן הדבר שאדם יענש בלא משפט? אומר על כך המהר"ל‪ :‬הכונה היא לאדם‬ ‫שאין הוא חושש מהמשפט‪ ,‬הוא אינו ירא מאימת הדין‪ ,‬זה עצמו עלול לגרום לו למות‪ ,‬כי הרי האומר‪" :‬שלום יהיה לי"‪ ,‬אומרת התורה‪" :‬לא יאבה‬ ‫ה' סלח ל ו"‪ .‬לכן היסוד לזכות ביום הדין‪ ,‬הוא היראה‪ ,‬הפחד‪ ,‬החשש‪ ,‬לא לחשוב לרגע מחשבת "שלום יהיה לי"‪ ,‬ורק אם האדם אכן באמת ובתמים‬ ‫חש יראה מפני הדין בפניו הוא עומד‪ ,‬יש לו סכוי ותקוה לזכות בדין‪( .‬הרב ברוך רוזנבלום שליט"א‪ ,‬דורש טוב)‬ ‫פינת ההלכה‬ ‫ברכת מעין שבע במניינים של ימים נוראים‬ ‫שכיח הוא שבימים נוראים מפאת ריבוי הציבור ודוחק המקום מקיימים מנייני תפילה במקומות נוספים מלבד בתי הכנסת הקבועים‪ ,‬כמו‬ ‫באולמות וכיו"ב‪ ,‬ויש לדון בשנה זו שחל ר"ה בשבת אם אומרים במניינים אלו ברכת מעין שבע או לא‪.‬‬ ‫כתב המחבר בסי' רס"ח סעי' י' אין אומרים ברכת מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין‪ ,‬ובמשנ"ב ס"ק‬ ‫כ"ד כ' דכ"ש אותם שמתפללין לפרקים במנין בבית‪ ,‬אבל כשיש קביעות על איזה ימים ויש ספר תורה אצלם וכמו בירידים‪ ,‬דומה לבית הכנסת‬ ‫קבוע ואומרים עכ"ד‪ ,‬והוא מהט"ז שם סק"ח‪ ,‬והט"ז לא הזכיר שם ספר תורה‪ ,‬וכנראה כוונת המשנ"ב היא שאם יש שם ס"ת נחשב יותר למקום‬ ‫קבוע‪ ,‬וכיון שיש להם קביעות להתפלל במקום זה כשבאים לשם וגם נמצאים שם כמה ימים הרי זה כמו בית הכנסת קבוע שיש בו תקנת ברכת‬ ‫מעין שבע‪ ,‬וכ"נ מדברי האליה רבה ס"ק י"ט‪.‬‬ ‫ובתהילה לדוד ס"ק י"ג כתב שאם ציבור שלם או רובו יצא להתפלל במקום אחר‪ ,‬אומרים ברכת מעין מעין שבע עכ"ד‪ ,‬והיינו שיש שם של‬ ‫קביעות למנין כזה ושייך טעמא דמפני המאחרין משום שהמאחרים מצטרפים להתפלל במנין שבו נמצא ציבור קבוע אף שאינו במקומו הקבוע‪,‬‬ ‫ולפי זה קהילה ששכר ה מקום גדול להתפלל בו בימים נוראים וכדו'‪ ,‬אומרים מעין שבע משום שנחשב קביעות לגבי דידהו‪ ,‬וכן הורה בשבט‬ ‫הלוי שו"ת חי"א סי' קל"ט‪.‬‬ ‫עוד נראה פשוט‪ ,‬שציבור המתפלל בבית הכנסת קבוע (כגון מנין שהתארגן בבית מדרש של ישיבה)‪ ,‬אף שהציבור אינו קבוע אבל המקום הוא‬ ‫מקום המשמש באופן קבוע לתפילה‪ ,‬אומרים בו ברכת מעין שבע דנחשב מקום של קביעות‪ ,‬ואין דין שציבור קבוע יתפלל במקום קבוע‪.‬‬ ‫ובזה יש לדון עד כמה הוא גדר קביעות לענין זה‪ ,‬וכגון בבית מלון שיש בהם בית כנסת שאין שם לעולם מתפללים קבועים‪ ,‬אבל יש שם תפילות‬ ‫באופן קבוע‪ ,‬אם כיון שהמקום הוא מקום קבוע ויש שם ס"ת‪ ,‬דומה לירידים שכתבו האחרונים שאם באים לשם לכמה ימים נחשב קביעות‪,‬‬ ‫והכא נמי צורת המקום היא שיש שם הרבה אורחים תמיד אף שכל אחד ואחד מהם אינו בא לשם לכמה ימים‪ ,‬או שאינו דומה לירידים ששם‬ ‫על פי רוב אותם אנשים באים לשם מידי שנה ושוהים בהם כמה ימים ויש להם מקום קבוע לזה‪ ,‬יש שם של קביעות‪ ,‬אבל בבתי מלון שבאים‬ ‫ליום או יומיים לא נחשב מקום קבוע אף שיש שם מקום קבוע וראוי לתפילה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬מנין המתארגן בימים נוראים מקהל שאינו קבוע במקום שאינו קבוע‪ ,‬וכגון אותם השוכרים אולם לתפילות ימים נוראים והמתפללים שם‬ ‫אינם שייכים זה לזה בצורה קבועה‪ ,‬בזה אין שם של קביעות לא על המקום ולא על הציבור‪ ,‬ואינם יכולים לומר ברכת מעין שבע‪ .‬ויש שרצו‬ ‫לומר שאם הוא מנין שרגילים לקיימו באופן זה נחשב קביעות‪ ,‬אך זו היא סברא רחוקה שמנין המתקיים ליום או יומיים במקום לא קבוע וחלה‬ ‫שבת פעם בכמה שנים ייחשב קביעות כמו בירידים שהוא קבוע ממש‪ ,‬ואשר על כן אין לומר בו ברכת מעין שבע‪ ,‬וצריך ליתן את הדעת על כך‪.‬‬ ‫(הגאון רבי צבי רותן שליט"א‪ ,‬גליון בעמק איילון)‬ ‫מזל טוב‬ ‫מרכז העיר‪ :‬משפחות מילטשטיין‪-‬אורדמן להולדת הבן הנכד משפחות כץ‪-‬פרוינדליך להולדת הבן הנכד‬ ‫משפחת חדד להולדת הבת‬ ‫משפחת פרסיק לאירוסי הבת משפחת חכם להולדת הבן‬ ‫משפחות מויאל‪-‬אהרן להולדת הבת הנכדה‬ ‫משפחת כהן לאירוסי הבן דוד נ"י‬ ‫משפחת זלצברג להכנס הבן לעול תורה ומצוות‬ ‫משפחת בן דוד להולדת הבת‬ ‫משפחות ראבד‪-‬רקובסקי להכנס הבן הנכד הנין לעול תורה ומצוות‬ ‫גני הדר‪ :‬משפחות גולדשטיין‪-‬שטיגליץ לנשואי הבן הנכד משפחות הירש לנשואי הבן הנכד משפחות הרשטיין‪-‬בירנצוויג להולדת הבן הנכד‬ ‫הודעו ת לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל ‪a7608833@GMAIL.COM‬‬