gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שארית ישראל · Shieiris Yisroel

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שארית ישראל · Shieiris Yisroel — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רל"ו | ניצבים וילך תשפ"ו‬ ‫התשובה כשהוא באופן כזה לעצמותו יתברך שהוא‬ ‫'וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים‪ ,‬והסתרתי פני מהם‬ ‫למעלה משום ידיעה‪ ,‬אז יוכל להיות מחוק או מרוק‬ ‫והיה לאכול‪ ,‬ומצאוהו רעות רבות וצרות' וגו' (דברים לא יז)‬ ‫ברחמיך הרבים‪ ,‬ולא על ידי ייסורים (ראה ברכות יז‪ ,).‬אבל לא‬ ‫[ואמרו בגמ' (חגיגה ה‪' ]).‬כל שאינו בהסתר פנים אינו‬ ‫בכל עת וזמן יכולים להגיע לבחינה זו שהוא בחינת יום‬ ‫מהם‪ ,‬כל שאינו ב'והיה לאכול' אינו מהם'‪ ,‬פירוש צדיק‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שעבודתו בכהן גדול שייכנס לפני ולפנים כנ"ל‬ ‫כזה שאין ביכולתו להכניס בחינת הארת פנים אף בעת‬ ‫(יומא סא‪ ,).‬על כן צריך להיות בחינת יסורים למרק‬ ‫שיש הסתר פנים חס ושלום – אינו מהם‪ ,‬פירוש אינו מן‬ ‫החטאות‪.‬‬ ‫הצדיקים הגדולים‪ ,‬רק מן הפרט‪.‬‬ ‫ולכן אומרים ביום הכיפורים מחוק או מרוק ברחמיך‬ ‫כל שאינו ב'והיה לאכול'‪ ,‬היינו מי שאין ביכולתו‬ ‫ולא על ידי יסורים‪ ,‬מפני שאז מאיר בחינת כתר [ראה‬ ‫להכניס את 'והיה' לשון שמחה‪ ,‬אף בעת צרה‪ ,‬היינו בעוד‬ ‫עבודת יום הכיפורים להרמ"ק אות טז‪ ,‬ובסידור הרב ליום‬ ‫שיד אומות העולם תקיפה‪ ,‬ומושלים על ישראל והם‬ ‫הכיפורים]‪ ,‬ולכן אומרים קדושת כתר בכל התפילות של‬ ‫נתונים לאכול‪ ,‬ומצאוהו רעות רבות וצרות ח"ו‪ ,‬ואין‬ ‫יום הכיפורים‪.‬‬ ‫ביכלתו להכניס אז בחינת שמחה גם כן – אינו מהם‪ ,‬מן‬ ‫הצדיקים הגדולים‪ ,‬רק מן הפרט‪ ,‬וד"ל‪.‬‬ ‫(עמוד לד)‬ ‫(עמוד סז)‬ ‫‪7:26‬‬ ‫‪8:03‬‬ ‫‪7:25‬‬ ‫‪7:05‬‬ ‫‪6:39‬‬ ‫‪6:24‬‬ ‫‪8:34‬‬ ‫‪9:11‬‬ ‫‪8:30‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪7:37‬‬ ‫‪7:35‬‬ ‫‪8:55‬‬ ‫‪8:32‬‬ ‫‪8:50‬‬ ‫‪8:33‬‬ ‫‪8:12‬‬ ‫‪8:15‬‬ ‫הצדיקים המניחים בנים או תלמידים בעולם הזה‪,‬‬ ‫ממצוא חפציך (ב)‬ ‫הוא הכח של המיין נוקבין שלהם להיות להם הכח‬ ‫אין להטיל גורלות בשבת‪ ,‬ואפי' לצורך מצוה‪,‬‬ ‫להעלות מיין נוקבין תדיר בבחינת אור חוזר‪ ,‬כי גבוה‬ ‫ואפילו באופן שלא היה יכול לעשות זאת מערב‬ ‫שבת‪ ,‬לכן ילדים הלומדים במסגרות שונות‬ ‫מעל גבוה‪ ,‬וגבוהים עליהם לאין קץ וחקר כלל‪ ,‬מה‬ ‫כחברת תהלים ומתמידים וכדו' – אין לחלק להם‬ ‫שאין כן הצדיקים שלא נשאר להם הכח למטה‪ ,‬אין‬ ‫פרסים ע"י הטלת גורל‪.‬‬ ‫להם למעלה כי אם להמשיך מתורתם ועבודתם‬ ‫טוב להימנע ממשחקים שבהם משתמשים‬ ‫בחינת אור ישר‪ ,‬ולא העלאה תדיר מתת לעילא‪ ,‬מה‬ ‫בכסף מדומה‪ ,‬והוא הדין בכל משחק שיש בו ריוח‬ ‫שאין כן מי שנשאר להם הכח למטה‪ ,‬הוא מעורר‬ ‫והפסד‪ ,‬כגון משחק הסביבון או משחק זוג או פרט‪.‬‬ ‫תמיד הבחינת אור חוזר בבחינת גבוה מעל גבוה לאין‬ ‫משחקים כמו שח‪-‬מט וקלפים וכדו' – מותר‬ ‫לשחק בהם בשבת‪ ,‬אולם יש להיזהר שלא‬ ‫קץ וחקר‪ ,‬וממילא נתעורר תמיד המשכות חדשות‬ ‫להפריד בסוף המשחק את הכלים או הקלפים‬ ‫בבחינת אור ישר ביותר‪.‬‬ ‫השונים לפי סוג או צבע‪ ,‬מכיון שיש בזה איסור‬ ‫ברירה‪ .‬להפריד הכלים או הקלפים כדי לשחק‬ ‫(עמוד ו)‬ ‫בהם שוב מותר‪.‬‬ ‫יום ג' כ"ו אלול ‪ -‬הרה"ק ר' שמואל אבא מזיכלין ב"ר זעליג זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' אהרן מקוידינוב בהרה"ק ר' ברוך מרדכי זצ"ל‬ ‫•‬ ‫יום שבת קודש כ"ג אלול – הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק ב"ר‬ ‫פנחס זצ"ל‬ ‫יום ד' כ"ז אלול ‪ -‬הרה"ק ר' יעקב אריה מקאוולע בהרה"ק ר'‬ ‫מרדכי מנעשכיז זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' יצחק מנחם מנדל בהרה"ק ר' שמואל צבי מאלכסנדר‬ ‫זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' שלום מבעלזא ב"ר אלעזר זצ"ל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יום ה' כ"ח אלול ‪ -‬הרה"ק ר' ישראל בהרה"ק ר' יצחק‬ ‫יום א' כ"ד אלול – הרה"ק ר' דוב בער בהרה"ק ר' ישראל‬ ‫מסקווירא זצ"ל‬ ‫מטשורטקוב זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' אלימלך בהרה"ק ר' ישעיה מגראדזיסק זצ"ל‬ ‫הגה"ק ר' יוסף ב"ר משה באב"ד מטארנופול (מנחת חינוך) זצ"ל‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יום ו' כ"ט אלול – הרה"ק ר' אשר בהרה"ק ר' ישראל מסטאלין‬ ‫יום ב' כ"ה אלול – התנא רבי אלעזר בן רבי שמעון בר יוחאי‬ ‫הי"ד זצ"ל‬ ‫הרה"ק ר' יחיאל מיכל מזלאטשוב בהרה"ק ר' יצחק‬ ‫הרה"ק ר' משה בהרה"ק ר' ישראל מסטאלין הי"ד זצ"ל‬ ‫מדרוהביטש זצ"ל‬ ‫בעל הפונדק הביט בי בפליאה כמי שלא מאמין למשמע אוזניו ואמר‪ ,‬כי אם‬ ‫אשלם לו מיד ובמזומנים‪ ,‬הוא מוכן לתת את הסוס ב‪ 45-‬זהובים‪ ,‬אולם אף פרוטה‬ ‫לקראת יומא דהילולא‬ ‫לא פחות‪.‬‬ ‫"מיד הוצאתי את הכסף מכיסי ושקלתי לידי בעל הפונדק ‪ 45‬זהובים‪ .‬בעל העגלה‪,‬‬ ‫הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע‬ ‫שהביט בנו כשעיניו כמעט יוצאות מחוריהן‪ ,‬הביט בנו בתדהמה מוחלטת‪ .‬הוא לא‬ ‫היה מסוגל להוציא מילה מפיו ושמחתו היתה בלתי ניתנת לתיאור‪.‬‬ ‫היה זה היום הראשון של חג הסוכות‪ ,‬בעיר ליזענסק – בבית מדרשו של הצדיק‬ ‫המפורסם הרה"ק רבי אלימלך‪ .‬בבית המדרש הורגשה אוירת חג‪ ,‬כשהרה"ק רבי‬ ‫"אתה רואה" אמרתי לו‪" ,‬אפילו במצב שנראה חסר כל תקוה‪ ,‬בורא העולם יכול‬ ‫אלימלך ניצב לפני העמוד והחל לומר את ההלל‪.‬‬ ‫לעזור לך"‪ .‬הוא מיהר עם הפונדקאי כדי לרתום את הסוס לעגלה שעמדה תקועה‬ ‫ביער‪.‬‬ ‫אך היה משהו בלתי רגיל בהתנהגותו של הרבי השנה‪ .‬מדוע הוא הפסיק‬ ‫בפתאומיות את הנענועים של האתרוג והלולב? ומדוע לא היתה התפילה כימים‬ ‫"מיד כשהם הלכו מהרתי לאסוף את חפצי וללכת‪ ,‬כי לא רציתי להיות "קרבן"‬ ‫ימימה? היה ברור כי משהו מטריד את מנוחתו של הרבי‪ .‬משהו שלא נותן לו מנוח‪.‬‬ ‫לרגשי התודה העולים על גדותיהם של בעל העגלה המאושר‪ .‬כך הגעתי ללמברג‪,‬‬ ‫כשבכיסי חמשת הזהובים הנותרים‪ .‬מובן מאליו‪ ,‬כי במצב החדש נאלצתי להסתפק‬ ‫מיד עם סיום התפילה נחפז הרה"ק רבי אלימלך אל אחיו‪ ,‬הרה"ק רבי זושא‪ ,‬שבא‬ ‫בקניית אתרוג כשר‪ ,‬אך פשוט למראה ולא מהודר כפי שהייתי רגיל תמיד‪ .‬מובן‬ ‫לשהות בחג יחד אתו ואמר לו‪" :‬בוא ותעזור לי למצוא את האתרוג הממלא את כל‬ ‫מאליו‪ ,‬כי בסכום זה לא קיבלתי משהו מיוחד במינו‪ .‬בכל השנים היה האתרוג שלי‬ ‫בית‪-‬הכנסת בריח של גן עדן"‪.‬‬ ‫בעיר האתרוג היפה והמהודר ביותר והרבה אנשים היו רגילים לבוא אלי ולברך עליו‪.‬‬ ‫השניים הלכו מספסל לספסל‪ ,‬מאיש אל איש‪ ,‬עד שעברו את כל בית המדרש‬ ‫אולם השנה פשוט התביישתי ללכת הביתה עם אתרוג כה פשוט ובהסכמת אשתי‬ ‫והגיעו אל אחת הפינות האחוריות‪ ,‬שם עמד אדם פשוט למראה‪ ,‬שקוע בהרהורים‪.‬‬ ‫באתי הנה‪ ,‬לליזענסק‪ ,‬מקום שאיש אינו מכיר אותי‪ ,‬כך שאיני צריך להתבייש" סיים‬ ‫"זהו זה"! קרא רבי אלימלך בשמחה‪" .‬בבקשה ידיד יקר‪ ,‬אמור נא לי מי אתה וכיצד‬ ‫רבי אורי את סיפורו‪.‬‬ ‫השגת את האתרוג הנפלא שברשותך"‪.‬‬ ‫"אבל רבי אורי"! קרא הרה"ק רבי אלימלך‪" .‬האתרוג שלך אכן מיוחד במינו! רק‬ ‫האיש ‪ ,‬מופתע מהשאלה הבלתי צפויה השיב לאיטו כשהוא בוחר את המילים‬ ‫עכשיו אני מבין מדוע יש לאתרוג שלך ריח של גן עדן! הבה ואספר לך את המשך‬ ‫בקפדנות‪" :‬זהו סיפור ארוך‪ .‬התרצו לשמוע את הסיפור כולו?" "בוודאי! אני בטוח‬ ‫הסיפור‪ :‬כאשר בעל העגלה אותו הצלת ממצבו הנואש‪ ,‬הרהר במה שאירע עמו‪ ,‬הוא‬ ‫שיהיה זה סיפור הראוי להישמע" השיב הרבי‪" .‬ובכן" החל הזר את סיפורו‪" ,‬שמי הוא‬ ‫הגיע למסקנה שאתה היית לא אחר מאשר אליהו הנביא בדמות אדם‪ ,‬אותו שלח‬ ‫אורי ואני בא מן העיר סטרעליסק‪.‬‬ ‫האלוקים כדי לעזור לו במצוקתו‪.‬‬ ‫"מאז ומתמיד היתה מצוות נטילת הלולב והאתרוג חביבה עלי‪ ,‬וכך‪ ,‬למרות שאני‬ ‫"כשהגיע למסקנה זו‪ ,‬הוא חיפש דרך להביע את רגשי תודתו לבורא העולם‪ .‬אך‬ ‫אדם עני‪ ,‬אני משתדל לרכוש אתרוג יפה ומהודר בכל שנה‪ .‬אשתי עוזרת לי בפרנסת‬ ‫בעל העגלה המסכן אינו יודע לקרוא‪ ,‬כך שלא היה מסוגל לבטא את רגשותיו‬ ‫הבית ועובדת כטבחית‪ ,‬ואילו אנוכי מלמד בעיר סמוכה‪ .‬מחצית משכרי אני מוציא‬ ‫בתפילה‪ .‬הוא ייגע‪ ,‬איפוא‪ ,‬את מוחו הפשוט‪ ,‬כדי למצוא איזו דרך הולמת להבעת‬ ‫לצרכי הבית‪ ,‬ואילו בחצי השני אני רוכש אתרוג בלעמבערג‪ .‬כדי שלא לבזבז כסף על‬ ‫תודתו‪ .‬בסופו של דבר הוא לקח לידו את השוט שלו‪ ,‬הניף אותו אל על‪ ,‬נפנף בו בכל‬ ‫הנסיעה לשם‪ ,‬אני הולך ברגל‪.‬‬ ‫כחו וקרא בקול גדול‪" :‬ריבונו של עולם! אני אוהב אותך כל כך! אני אוהב אותך יותר‬ ‫מאשר את אשתי וילדי! מה אוכל לעשות כדי לשכנע אותך באהבתי אליך? אצליף‬ ‫"גם השנה הייתי בדרכי ללעמבערג ובכיסי ‪ 50‬זהובים‪ ,‬אותם הקדשתי למטרת‬ ‫בשוט שבידי לכבודך‪ ,‬כאות וכסמל לאהבתי"! ובאומרו זאת‪ ,‬הניף בעל העגלה את‬ ‫רכישת אתרוג‪ .‬בדרך עצרתי בפונדק כדי לשתות משהו ולנוח קצת‪ .‬הואיל והיתה זו‬ ‫השוט והצליף בו באויר שלש פעמים‪.‬‬ ‫שעת מנחה‪ ,‬נעמדתי באחת הפינות והתפללתי מנחה‪.‬‬ ‫"היה זה באחד מימי עשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום כיפור‪ .‬ביום כיפור‬ ‫"כאשר הייתי באמצע תפילת "שמונה עשרה"‪ ,‬שמעתי לפתע צעקה נוראה‬ ‫ישב הקב"ה בבית דין של מעלה והאזין לתפילות היום הקדוש‪ .‬אותה שעה היה‬ ‫ולאחריה אנחות וגניחות של מישהו שנמצא כנראה בצרה גדולה‪ .‬הרגשתי‪ ,‬כי האדם‬ ‫הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב‪ ,‬סנגורם של ישראל‪ ,‬דוחף קרון מלא מצוות שעשו‬ ‫הנתון בצרה הוא יהודי‪ ,‬אם כי אי‪-‬אפשר היה לשמוע ממנו אף מילה ברורה אחת‪.‬‬ ‫היהודים במשך השנה‪ ,‬אל שערי השמים‪ .‬ברגע האחרון הופיע השטן והפריע לו בכך‬ ‫מי הרתי לסיים את תפילתי כדי לראות מה הענינים וכמה אפשר לעזור לאיש הנתון‬ ‫שזרע בדרך עברות שעברו בני ישראל במשך השנה‪ ,‬כך שרבי לוי יצחק נתקע שם‬ ‫בצרה‪ .‬נתגלתה לפני דמות של אדם נרגש ונרגז‪ ,‬לבוש בבגדי איכרים ומחזיק בידו שוט‬ ‫ולא הצליח להתקדם הלאה‪ .‬אחי‪ ,‬רבי זוסיא ואני עצמי‪ ,‬נתנו לו כתף‪ ,‬כדי לעזור‬ ‫בו הוא נפנף בהתרגשות גדולה‪.‬‬ ‫בדחיפת הקרון קדימה‪ ,‬אולם כל זה היה לשוא‪ ,‬גם המאמצים המשותפים של‬ ‫שלשתנו עלו בתוהו‪.‬‬ ‫"התברר לי‪ ,‬כי האיש הינו בעל עגלה יהודי עני‪ ,‬נשוי לאשה ואב למספר ילדים‪,‬‬ ‫שבקושי רב מוציא את פרנסתו מהובלת אנשים בעגלה הרתומה לסוס צנום אחד‪.‬‬ ‫"לפתע נשמע רעש מוזר ואת האויר פילח קול צליפת השוט‪ ,‬שוטו של בעל‬ ‫עתה קרה לאיש אסון נורא‪ :‬סוסו כרע תחתיו לפתע‪ ,‬התמוטט ומת‪ .‬ככל הנראה סיים‬ ‫העגלה‪ .‬הקול הפך לקרן אור בעל עוצמה אדירה‪ ,‬שהאיר את כל היקום עד למעלה‪,‬‬ ‫הסוס המסכן את התפקיד שלו לתמיד‪ ,‬ועתה – צעק בעל העגלה במר נפשו – לא‬ ‫בשמי השמים‪ .‬אפשר היה לראות את המלאכים ואת כל הצדיקים יושבים מסביב‪,‬‬ ‫נותר לו‪ ,‬אלא לתלות את עצמו על עץ ולגמור את חייו‪ ,‬באשר בלי הסוס נשבר מטה‬ ‫משבחים ומפארים לה' וכאשר נשמע קולו של בעל העגלה‪ ,‬שהצהיר על אהבתו לה'‬ ‫לחמו ואין לו יותר מה לעשות בעולם הזה‪.‬‬ ‫בעודו מצליף בשוט‪ ,‬ענו כולם ואמרו‪" :‬אשרי המלך שעבדיו משבחים לו כך!"‬ ‫"לא יכולתי לראות את הסבל והיאוש הנשקפים מעיני היהודי הפשוט ונסיתי‬ ‫"באותו רגע הופיע המלאך מיכאל כשהוא מוביל אחריו סוס ואחריו את בעל‬ ‫לנחמו‪ .‬אמרתי לו‪ ,‬כי אסור לו לשכוח כי בורא העולם יכול לעזור לו במצוקתו‪ ,‬ככל‬ ‫העגלה עם השוט ביד‪ .‬המלאך מיכאל רתם את הסוס לקרון המלא מצוות ובעל‬ ‫שהיא נראית לו חמורה ונטולת פתרון‪ .‬גם בעל הפונדק ריחם על האיש ואמר לו‪ ,‬כי‬ ‫העגלה הצליף בשוטו‪ .‬וראה זה פלא‪ :‬הקרון זינק קדימה‪ ,‬דהר על פני כל עוונות בית‬ ‫הוא מוכן למכור לו ב‪ 50-‬זהובים סוס מצויין‪ ,‬השווה ‪ 80‬זהובים‪ ,‬רק כדי לעזור לו לצאת‬ ‫ישראל שחסמו קודם לכן את הדרך והגיע הישר אל כיסא הכבוד‪ .‬ה' מלך מלכי‬ ‫מן המיצר‪.‬‬ ‫המלכים‪ ,‬קיבל אותו בחסד וברחמים ומיד קם מכסא הדין וישב על כסא הרחמים‪.‬‬ ‫כך נחתמה שנה טובה ומאושרת לכל בית ישראל"‪.‬‬ ‫"בעל העגלה מיאן להתנחם ואמר כי אין לו בכיס אפילו פרוטה שחוקה‪ ,‬על אחת‬ ‫כמה וכמה ‪ 50‬זהובים‪ ,‬וכי מי שמציע לו לקנות סוס ב‪ 50-‬זהובים עושה ממנו צחוק‪.‬‬ ‫סיים הרה"ק רבי אלימלך את סיפורו‪ ,‬והוסיף‪" :‬ואתה רבי אורי‪ ,‬ראה נא כי כל זה‬ ‫בא בזכותך‪ ,‬בזכות מעשה החסד שעשית‪ .‬לך הביתה והיה למנהיג בישראל‪ .‬תנהג‬ ‫"הרגשתי באותו רגע‪ ,‬כי אין אני יכול להמשיך ולהחזיק בכיסי את ‪ 50‬הזהובים‬ ‫את עדתך ברמה‪ ,‬כי הוכחת שהנך ראוי לכך‪ .‬אולם לפני שאתה הולך‪ ,‬תרשה נא לי‬ ‫השמורים עמי לקניית אתרוג בלעמבערג‪ ,‬שעה שלפני עומד יהודי שכל חייו תלויים‬ ‫לברך על האתרוג המופלא שלך"‪ .‬ואותו רבי אורי‪ ,‬התפרסם לימים כ"השרף" –‬ ‫בכך‪ .‬שאלתי‪ ,‬איפוא‪ ,‬את בעל הפונדק מהו המחיר הסופי שבו הוא מוכן למכור את‬ ‫הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק‪ ,‬זכותו יגן עלינו‪.‬‬ ‫הסוס?‬ ‫פעם חפץ לעשות שותפות במסחר עם אדם מסויים‪ ,‬אבל‬ ‫סיפר המשמש בקודש הרה"ח ר' נטע‪ ,‬פעם באו ר' יעקב‬ ‫מחמת שעמד לנסוע לקייב ולא היה יכול לבוא בעצמו‬ ‫וזוגתו מהעיר דיבלין אל רבינו‪ ,‬אחר ששאלו את כל שאלותיהם‬ ‫לווילעדניק‪ ,‬לכן שלח את זוגתו לשאול בעצת רבינו ולקבל את‬ ‫ובקשותיהם מרבינו וכבר עמדו לחזור לעירם‪ ,‬ציוה רבינו שר'‬ ‫הסכמתו לשותפות זו‪.‬‬ ‫יעקב יתן לו חמשה רובל כסף ולא פרוטה פחות מכך‪.‬‬ ‫הגיעה האשה אל רבינו‪ ,‬ורבינו השיב לה כי הוא מסכים‬ ‫דבר זה היה לפלא גדול‪ ,‬כי רבינו לא היה נוהג לתבוע כסף‬ ‫לשותפות‪ ,‬אולם כשעמדה לשוב לביתה‪ ,‬הזהיר אותה רבינו‬ ‫מחסידיו‪ .‬אשתו של ר' יעקב הייתה קמצנית גדולה‪ ,‬ונתינת‬ ‫שטרם נסיעת בעלה לקייב ימשח את פניו מיט רויט [‪-‬באדום]‪.‬‬ ‫סכום כסף גדול כזה לא היה לרוחה‪ ,‬לכן לחשה באוזן בעלה‬ ‫האשה לא הבינה את משמעות דברי רבינו‪ ,‬אבל כשהגיעה‬ ‫שלא ייתן לרבי רק שלשה רובל‪ ,‬אבל רבינו מיאן לקבל פחות‬ ‫השעה שעמד בעלה לנסוע לקייב נתכסו פניו בפצעים רבים‪,‬‬ ‫מחמשה רובל כסף כאשר אמר בתחילה‪.‬‬ ‫וכל הרופאים לא מצאו לו מזור ותרופה‪.‬‬ ‫כשהתחיל ר' יעקב להתמקח עם רבינו‪ ,‬אמר לו רבינו‪ :‬דע לך‬ ‫נזכרה האשה בדברי רבינו‪ ,‬שעל בעלה למשוח את פניו‬ ‫כי אשתך היא גויה של שבת‪ ,‬ולכן מסרבת היא ליתן את חמשת‬ ‫באדום‪ ,‬ושיערה שכוונת רבינו לצמח הפיגם [רויטע בלע"ז]‪,‬‬ ‫הרובלים שביקשתי ממך‪ .‬נבהל ר' יעקב מאוד מדברי רבינו‪,‬‬ ‫ומיד רצה והביאה את הצמח‪ ,‬כשמשח בעלה את פניו בצמח‬ ‫ואמר לו שמוחזקת היא ביראת שמים‪ ,‬וקשה לו להאמין‬ ‫סרו הפצעים מיד ונרפא לחלוטין‪.‬‬ ‫לדברים אלו‪.‬‬ ‫פרץ רבינו בצחוק ואמר לו‪ :‬אכן היא יראת שמים גדולה‪ ,‬אבל‬ ‫•‬ ‫היא הוציאה תפוחי אדמה מן האדמה בעצם יום השבת‪.‬‬ ‫פעם בא אל רבינו בחור מליטא והתאונן בפני רבינו שפרנסי‬ ‫הקהל רודפים אחריו כדי למסור אותו בידי השלטונות‬ ‫כששמעה האשה דברים אלו נבהלה מאוד‪ ,‬והחלה‬ ‫שיגייסוהו לצבא‪ ,‬בעומדו לפני רבינו לקבל ברכה או עצה‪ ,‬פנה‬ ‫להתוודות על עוונותיה קמעא קמעא‪ ,‬עד שסיפרה כי פעם בליל‬ ‫אליו רבינו ואמר לו‪ :‬מדוע זה חטאת חטא כה גדול להכות את‬ ‫שבת כשראתה שהשפחה הנכרית לא תוכל לסיים את‬ ‫אמך מולידתך‪.‬‬ ‫מלאכתה עד השבת‪ ,‬סייעה היא בידה‪ ,‬ועזרה לה לחפור בקרקע‬ ‫ולהוציא תפוחי אדמה‪.‬‬ ‫נדהם הבחור למשמע אזניו‪ ,‬כיצד יודע רבינו את עבירותיו‬ ‫שעשה בסתר‪ ,‬ומיד התוודה על עוונו שאמנם הכה ב' פעמים‬ ‫לא‪ ,‬אמר רבינו‪ ,‬לא כך היה המעשה‪ ,‬הדבר אירע ביום השבת‬ ‫את אמו‪ ,‬וקיבל על עצמו שמכאן ואילך לא יעשה כדבר הרע‬ ‫לפני זמן תפילת המנחה‪ .‬הודתה האשה לדברי רבינו והתוודתה‬ ‫הזה‪ .‬הניח רבינו את יד ימינו על כתפו הימנית של הבחור‪ ,‬ואמר‬ ‫על חטאיה החמורים וביקשה לרבינו שיסדר לה דרך תשובה‪,‬‬ ‫לו‪ :‬סע לביתך לשלום‪ ,‬אל תתיירא משום אדם כי לא יגעו בך‬ ‫רבינו נענה לבקשתה‪ ,‬והם חזרו לביתם בשלום‪.‬‬ ‫לרעה‪.‬‬ ‫•‬ ‫כשחזר הבחור לביתו תפסוהו הפרנסים ומסרוהו‬ ‫לשלטונות‪ ,‬אבל הוועדה הרפואית פסלה את מועמדותו בטענה‬ ‫סיפר הרה"ח ר' שלמה ניסן‪ ,‬בז'יטומיר התגורר יהודי נכבד‬ ‫שכתפו הימנית שמוטה ונמוכה יותר מכתפו השמאלית‪ .‬כמובן‬ ‫ועשיר ושמו ר' שואל ב"ר עקיבא‪ ,‬הוא היה חסיד נאמן לרבינו‪,‬‬ ‫שמיד עם שחרורו נסע אל רבינו להודות לו על ישועתו‪.‬‬ ‫ולא עשה דבר גדול או קטן ללא שאלה בעצת רבינו‪.‬‬