gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון מס'‬ ‫‪341‬‬ ‫ראש השנה תשפ"ז‬ ‫ח‪ .‬את הוידוי שבסדר הסליחות ‪ -‬יש אומרים שלש פעמים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫)כמודפס(‪ ,‬אבל המנהג הנפוץ הוא כמנהג הגר"א‬ ‫סליחות | ערב ראש השנה | תענית | תחנון | תקיעת‬ ‫והאריז"ל לאומרו פעם אחת‪.‬‬ ‫שופר בער"ה | טבילה | התרת נדרים | הדלקת נרות‬ ‫שבת ויו"ט א' של ר"ה | בגדי ר"ה | סעודות ראש השנה |‬ ‫ט‪" .‬מחי ומסי" הנאמרים בארמית בסליחות – אף‬ ‫הסימנים‪ ,‬ואופן בדיקתם מתולעים | "יעלה ויבוא"‬ ‫שהציבור כבר סיים את אמירתם‪ ,‬כיוון שהציבור עדיין קיים‬ ‫ו"רצה" | אכילה בר"ה שחל בשבת לפני מוסף | אכילה‬ ‫]אף לאחר הקדיש[ ‪ -‬מותר לאומרם‪ ,‬בשונה מי"ג מידות‬ ‫לפני תקיעת שופר | ברכה על שאר משקין לאחר הקידוש‬ ‫שהוא דבר שבקדושה וצריך שיאמרום עשרה יחד ]ודי‬ ‫| סדר התקיעות | דיני תקיעת שופר | דינים ומנהגים‬ ‫שיתחיל לאמרם עם הציבור[‪ .‬אמנם יחיד המתפלל בביתו‬ ‫בתפילות ראש השנה | דיני הכנה משבת ליו"ט ב' של‬ ‫ר"ה | סעודה שלישית | תשליך | מוצאי שבת‪ ,‬ליל יו"ט ב'‬ ‫לא יאמר 'מחי ומסי' כלל‪ ,‬וכדלעיל‪.‬‬ ‫של ר"ה | הדלקת נרות יו"ט ב' של ר"ה | יקנה"ז | הלכות‬ ‫י‪ .‬השומע סליחות בשידור חי דרך הטלפון וכד'‪ ,‬יכול‬ ‫יו"ט | רחיצה ביום טוב | שו"ת‬ ‫לומר י"ג מידות עם הציבור‪.‬‬ ‫א‪ .‬איש או אישה המתפללים ביחידות יכולים לומר את כל‬ ‫תענית ערב ראש השנה‬ ‫הסליחות‪ ,‬מלבד מה שאומרים בארמית כגון "מחי ומסי"‬ ‫יא‪" .‬נוהגים להתענות ערב ראש השנה" )שו"ע סי' תקפא‬ ‫"מרן די בשמיא" וכד'‪ ,‬וכן לא יאמרו י"ג מידות וסליחות‬ ‫ס"ב(‪.‬‬ ‫שיש בהם י"ג מידות‪ ,‬אא"כ יאמרום כקורא בתורה בניגון‬ ‫ובטעמים‪ .‬כמו כן יאמרו תחנון ללא נפילת אפיים ]ואם יש‬ ‫יב‪ .‬מי שהצום קשה לו‪ ,‬או שע"י הצום יתקשה ללמוד‪ ,‬או‬ ‫במקום ספרי קודש מלבד סידורים וסליחות – אף נופלים‬ ‫שהצום יגרום לו קושי בר"ה ‪ -‬אינו צריך לצום ]אם אינו יכול‬ ‫על הפנים[‪.‬‬ ‫לשמוע סיום‪ ,‬כדלהלן[‪ ,‬ולכן נשים מקלות בזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬לפני אמירת הסליחות בבוקר יש לברך ברכות התורה‪,‬‬ ‫יג‪ .‬זמן סיום התענית‪:‬‬ ‫וכן ברכת 'אשר יצר' כיון שצריך להסמיך הברכה לעשיית‬ ‫בני ספרד המתענים יתענו עד הקידוש לאחר צאת‬ ‫צרכיו כשמכין עצמו לתפילה בבוקר‪ ,‬וכן ברכת 'אלוקי‬ ‫הכוכבים )כן הוא לדעת השו"ע‪ ,‬עי' כה"ח שם ס"ק סב‪ ,‬אמנם רבים‬ ‫נשמה' הסמוכה לברכת 'אשר יצר' ]ואם מתפנה גם אחר‬ ‫מבני ספרד אינם מתענים כלל‪ ,‬ויש שמתענים עכ"פ עד חצות‪ .‬ובאופן‬ ‫הסליחות‪ ,‬יכול להסמיך 'אלוקי נשמה' לברכת אשר יצר שיברך אז[‪.‬‬ ‫שלא מתענים עד צאה"כ‪ ,‬לבני ספרד אין לומר 'עננו'(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברכת 'על נטילת ידיים' לפני סליחות‪ :‬בני ספרד‬ ‫לבני אשכנז אסור להתענות כל היום אלא יש בזה כמה‬ ‫מברכים מיד לאחר שקמים‪ ,‬ולבני אשכנז ‪ -‬אם יצטרך‬ ‫מנהגים‪] :‬א[ יש נוהגים להתענות עד פלג המנחה‪,‬‬ ‫להתפנות לאחר הסליחות‪ ,‬יברך לאחר הסליחות‪ .‬ואם לא‬ ‫ועליהם להתפלל מנחה קודם אכילתם‪ ,‬ולומר 'עננו'‪,‬‬ ‫יצטרך להתפנות אחר הסליחות‪ ,‬יברך לפני הסליחות‪.‬‬ ‫וי"א שידלגו את המילים "ביום צום תעניתנו" )עי' משנ"ב סי'‬ ‫ד‪ .‬יש לעמוד כשאומרים "קל ארך אפים וכו'"‪" ,‬קל מלך‬ ‫תקסב ס"ק ז‪ ,‬ושעה"צ שם ס"ק כג(‪] .‬ב[ יש נוהגים להתענות רק‬ ‫יושב וכו'"‪ ,‬י"ג מידות ווידוי‪ .‬בשאר הסליחות טוב לעמוד‬ ‫עד זמן מנחה גדולה‪ ,‬ועליהם להתפלל מנחה ולומר‬ ‫אך אין חובה‪.‬‬ ‫'עננו' כנ"ל ואח"כ יאכלו‪] .‬ג[ יש שאין מקפידים להתפלל‬ ‫ה‪" .‬אסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה" )ברכ"י‪ ,‬הובא‬ ‫מנחה קודם האכילה‪ ,‬ואין ממתינים עד זמן מנחה‬ ‫בשע"ת סי' תקפא ס"ק א(‪ ,‬ונראה שאם מכוון שאומר י"ג מידות‬ ‫גדולה‪ ,‬אלא ממתינים רק עד חצות ואוכלים‪ .‬והמנהג‬ ‫]ולא אומרם בלא שימת לב[‪ ,‬אף שאינו מכוון את פירושם‪,‬‬ ‫הנפוץ הוא שאוכלים לאחר מנחה גדולה‪.‬‬ ‫אינו עובר איסור‪.‬‬ ‫יד‪ .‬תענית זו אין צריך לקבל במנחה שלפניו‪ ,‬ומי שקיבל‬ ‫ו‪ .‬כשאומר "ויקרא בשם השם"‪ ,‬יפסיק מעט בין "בשם"‬ ‫בסתמא‪ ,‬צריך לצום עד צאת הכוכבים‪ .‬ולכן מי שחושש‬ ‫ל"השם"‪.‬‬ ‫שכיון שבזמננו שלא כולם נוהגים לצום צריך קבלה‬ ‫בתפילה‪ ,‬עליו לומר בפירוש עד מתי מקבל את התענית‪.‬‬ ‫ז‪ .‬הפסוקים המודפסים בין סליחה לסליחה ]מיד לאחר‬ ‫הי"ג מידות[ הם עיקר הסליחות )מחצה"ש סי' סח עפ"י המג"א(‬ ‫טו‪ .‬בתענית זו מותר לשטוף את הפה ולצחצח שיניים‪,‬‬ ‫ועליהם מבוססת הסליחה הבאה אחריהם‪ ,‬ולכן יש לומר‬ ‫אך יש להקפיד שלא לבלוע מים‪.‬‬ ‫פסוקים אלו ולא לדלגם‪ .‬אך "כרחם אב על בנים וכו'"‬ ‫טז‪ .‬המשתתפים בסעודת מצוה ]דהיינו סעודת ברית או‬ ‫]המודפס לאחר פסוקים אלו[ נוהגים לומר רק לאחר הי"ג‬ ‫פדיון הבן[ נפטרים מהצום‪ ,‬ויש מקילים שאף סעודת סיום‬ ‫מידות הראשון‪.‬‬ ‫לכך‪ ,‬כדלהלן בסע' הבא[‪ ,‬אמנם בעל אינו יכול להצטרף‬ ‫מסכת פוטרת מהצום )וראה בשו"ת סע' יב פרטים נוספים בעניין סיום‬ ‫לשלשה כדי להתיר נדרי אשתו‪.‬‬ ‫מסכת(‪.‬‬ ‫כח‪ .‬בהתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה )שאינה מועילה‬ ‫יז‪ .‬שכח ואכל ‪ -‬ימשיך לצום ]ואינו צריך לצום ביום אחר[‪.‬‬ ‫לנדרים גמורים(‪ ,‬אפשר להקל שאף אם אין למתיר חתימת זקן‪,‬‬ ‫ולעניין אמירת "עננו" )ראה סע' יג( ‪ -‬אם אכל יותר מכזית‬ ‫יכול להתיר )אך בהתרת נדרים גמורים‪ ,‬אינו יכול להתיר‪ ,‬אלא אם מלאו לו י"ח‬ ‫]וי"א יותר משיעור ככותבת[ או שתה יותר ממלא לוגמיו‪,‬‬ ‫שנה(‪ .‬ולכן בישיבה לצעירים אפשר לעשות התרת נדרים‬ ‫ידלג על המילים "ביום צום תעניתנו"‪.‬‬ ‫ע"י שלושה בחורים אע"פ שאין להם חתימת זקן‪.‬‬ ‫אמירת תחנון‬ ‫כט‪ .‬מבקש התרת הנדר צריך לעמוד בפני שלושת‬ ‫יח‪ .‬אף שאין אומרים תחנון בתפילת שחרית בערב ראש‬ ‫המתירים והמתירים יושבים‪ ,‬אך דין זה אינו לעיכובא‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬אך התחנון שלאחר הסליחות אומרים‪ ,‬ואף אם‬ ‫ל‪ .‬הנודר אינו יכול לעשות שליח להתיר נדריו )מפני שהוא‬ ‫אומרים את הסליחות בבוקר‪.‬‬ ‫צריך לעמוד בפני המתירים‪ ,‬עי' נדרים ח‪ :‬ובראשונים שם(‪ ,‬ולכן מסתבר‬ ‫תקיעת שופר בערב ר"ה‬ ‫שהתרה דרך הטלפון ‪ -‬אף ששלושה נמצאים יחד‬ ‫יט‪ .‬אין תוקעין בשופר בערב ראש השנה‪ ,‬אף לא לאחר‬ ‫ושומעים ‪ -‬אינה מועילה ]אכן למנהגי מצוה‪ ,‬וכן בהתרת נדרים‬ ‫תפילת שחרית‪ .‬אך בשביל להתלמד ‪ -‬מותר לתקוע בחדר‬ ‫בער"ה )שאינה לנדרים גמורים( אפשר לסמוך על התרה דרך טלפון[‪ .‬אמנם‬ ‫סגור ]בליל ערב ר"ה‪ ,‬מותר לתקוע בכל אופן[‪ .‬דין זה‬ ‫בעל יכול להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו כדלהלן‪.‬‬ ‫נאמר אף בשנים שר"ה חל בשבת‪.‬‬ ‫לא‪ .‬מסירת מודעה שאומרים אחרי הנוסח של התרת‬ ‫טבילה בערב ר"ה‬ ‫הנדרים "הריני מוסר מודעה לפניכם" וכו' ‪ -‬אין צורך‬ ‫לאומרה בפני שלשת המתירים‪ ,‬אלא אף בינו לבין עצמו‬ ‫כ‪ .‬נוהגים לטבול בערב ראש השנה מחצות היום ואילך‪,‬‬ ‫מועיל ]אך יש מעלה לאומרו בפני שלשה )עי' ריטב"א נדרים‬ ‫ועכ"פ לא מוקדם משעה קודם חצות )משנ"ב סי' תקפא ס"ק כו( ]ומי‬ ‫שאינו יכול לטבול אז‪ ,‬יטבול עכ"פ מעלות השחר )עי' מועד לכל‬ ‫כג‪ ,‬ב"ח וגר"ז סי' תריט([‪ ,‬ולכן נכון להקפיד שאף הנשים יאמרו‬ ‫זאת בבית בינן לבין עצמן‪ ,‬ואם אומרות "כל נדרי" קודם‬ ‫חי פרק יב סע' יא([‪ .‬מספר הטבילות התבאר בשו"ת )שאלה יג(‪.‬‬ ‫יוהכ"פ‪ ,‬ומבינות שזו מסירת מודעה ‪ -‬הרי זה מועיל‪.‬‬ ‫כא‪ .‬מי שקשה לו לטבול‪ ,‬ירחץ בט' קבין )דיני הרחיצה יתבארו‬ ‫התרת נדרים לנשים‬ ‫בשלוחה ‪ 54‬בקו בית ההוראה(‪.‬‬ ‫לב‪ .‬אישה שאינה זוכרת שנדרה נדרים גמורים אינה‬ ‫חייבת להתיר נדריה‪ ,‬ולעניין מנהגי מצוה וכו' מועילה‬ ‫כב‪ .‬נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה‪ ,‬ואפשר‬ ‫מסירת המודעה שאומרים אחרי הנוסח של התרת נדרים‬ ‫להתיר גם בלילה‪.‬‬ ‫]ועל הנשים להקפיד לאומרה ויש לעוררן על כך‪ ,‬ומועילה‬ ‫לאלו נדרים מועילה ההתרה‬ ‫האמירה אף בינה לבין עצמה[‪ ,‬וכן יכולות לסמוך על אמירת‬ ‫"כל נדרי"‪ ,‬אך אם רוצה בכך ‪ -‬יכולה להתיר לפני שלושה‬ ‫כג‪ .‬נוסח התרת נדרים שעושים בערב ראש השנה מועיל‬ ‫כאיש‪ ,‬אך אינה יכולה לעשות שליח לכך מלבד בעל שיכול‬ ‫רק לנדרים ששכחם‪ ,‬אך לעניין נדרים שזוכרים ‪ -‬אם הם‬ ‫להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו ]אבל לא נדרי בנותיו[‪.‬‬ ‫נדרים שאפשר להתיר אותם‪ ,‬עושים זאת בפני שלשה‬ ‫ש"גמירי וסבירי ויודעים לפתוח פתח" )לשון השו"ע יו"ד סי' רכח‬ ‫לג‪ .‬אופן התרת נדרים לאישה שמינתה את בעלה‬ ‫ס"א(‪ ,‬על ידי שעושים מהחרטה פתח‪ ,‬דהיינו שיאמר תחילה‬ ‫שליח‪ :‬אין לקרוא לשלושה אנשים במיוחד בשביל להתיר‬ ‫שהוא מתחרט על הנדר שנדר‪ ,‬ואז עושים "פתח" שביאורו‬ ‫נדרי אישה‪ ,‬אלא כשאוסף שלשה להתיר נדרי עצמו יתיר‬ ‫שאילו היה יודע שיתחרט על הנדר‪ ,‬לא היה נודר‪.‬‬ ‫גם עבור אשתו‪ ,‬ולא יאמר הנוסח פעמיים אלא יכלול את‬ ‫אשתו בהתרה שלו‪ ,‬וקודם שאומר את נוסח ההתרה או‬ ‫כד‪ .‬על מנהגי מצוה וכדו' שנהג שלוש פעמים ולא התנה‬ ‫לפני שהם עונים 'הכל מותרים וכו' ‪ -‬יאמר להם‬ ‫שיהיה בלי נדר‪ ,‬אפשר לסמוך על מסירת המודעה שמסר‬ ‫שמבקש התרה גם עבור אשתו‪ ,‬והמתירים יענו בלשון‬ ‫קודם שנהג שלוש פעמים ואין צריך התרה‪.‬‬ ‫רבים‪' :‬מותרים לכם' וכו'‪ .‬ואם לא מינתה את בעלה שליח‬ ‫כה‪ .‬לא כל נדר ניתן להתיר‪ ,‬ולכן כשמתירים נדר שזוכרים‪,‬‬ ‫– כיון שהיא מעוניינת בכך‪ ,‬יש להקל בהתרת נדרים זו‬ ‫חובה לפרט לפחות לאחד מהמתירים את הנדר‪.‬‬ ‫שאינה לנדרים גמורים )עי' רא"ש נדרים פ"א סי' ז(‪.‬‬ ‫סדר התרת הנדרים‬ ‫נוסח מקוצר להתרת נדרים בערב ר"ה‪:‬‬ ‫כו‪ .‬יש מקפידים שיהיו דווקא שלושה מתירים ולא‬ ‫לד‪" .‬מתחרט אני על כל הנדרים ושבועות וכן כל מנהג‬ ‫ארבעה‪ ,‬בכדי שלא יהיה 'בית דין שקול'‪ ,‬כלומר בית דין‬ ‫טוב שנהגתי ולא אמרתי שיהא בלי נדר ואם הייתי יודע‬ ‫שאין רוב להכרעה‪ .‬מנהג בני ספרד לעשות התרת נדרים‬ ‫שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע ומנהג טוב הייתי‬ ‫בפני עשרה אנשים‪ ,‬ובמעמד זה אף מתירים קללות‪.‬‬ ‫מתנה בלי נדר ואבקש שתתירו לי את כולם"‪ .‬ואומרים‬ ‫כז‪ .‬שלושת המתירים יכולים להיות קרובים זה לזה‪ ,‬וכן‬ ‫לו הדיינים מותר לך ג"פ‪ ,‬ואח"כ יאמר את נוסח מסירת‬ ‫יכולים להיות קרובים לזה שמתירים לו ]וכגון אביו ושני‬ ‫המודעה )ע"ע חיי"א כלל קלח ס"ח(‪.‬‬ ‫אחיו של הנודר יכולים להתיר לו את נדרו‪ ,‬אם הם ראויים‬ ‫ב‬ ‫בכל אופן‪ ,‬המדליקה במקום הלינה צריכה להקפיד‬ ‫שהנרות ]או החשמל[ יהיו דולקים בשעה שחוזרים‬ ‫לה‪ .‬השנה‪ ,‬שראש השנה חל בשבת‪ ,‬מדליקים נרות שבת‬ ‫לביתם‪.‬‬ ‫ויום טוב בערב שבת‪ ,‬ומברכים "להדליק נר של שבת‬ ‫בגדי ראש השנה‬ ‫ושל יום טוב"‪ .1‬ודיני ההדלקה ככל דיני הדלקת נרות‬ ‫מ‪ .‬המנהג הנפוץ לא ללבוש בגדי יו"ט ]פראק[ בראש‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬ויש שנוהגים ללבוש )עי' שע"ת סי' תקפא‪ ,‬משנ"ב ס"ק כה(‪.‬‬ ‫]יש לדאוג שיהיה נר דולק עד למחרת בלילה‪ ,‬כדי שידליקו‬ ‫מא‪ .‬יש נוהגים ללבוש קיטל בימי ר"ה‪ ,‬ומי שאין מנהג‬ ‫ממנו נרות יו"ט ב'‪ ,‬ואין די בנר של ‪ 24‬שעות[‪.‬‬ ‫בידו‪ ,‬ילבשנו רק ביו"כ‪.4‬‬ ‫ברכת 'שהחיינו' בהדלקת נרות‬ ‫מב‪ .‬מותר ללבוש בגדים חדשים בראש השנה‪.‬‬ ‫לו‪ .‬יש נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות‪,‬‬ ‫דינים ומנהגים בסעודות ראש השנה‬ ‫ויש הנוהגות ששומעות ]וכשמקדשות בעצמן‪ ,‬מברכות[‬ ‫מג‪ .‬המנהג הנפוץ הוא לומר 'שלום עליכם' בליל ר"ה‬ ‫'שהחיינו' בעת הקידוש‪ .‬ומי שאין מנהג בידה תשמע‬ ‫שחל בשבת‪ ,‬ויש נוהגים שלא לאומרו‪.‬‬ ‫]וכשמקדשת בעצמה‪ ,‬תברך[ 'שהחיינו' בשעת הקידוש‪.‬‬ ‫מד‪ .‬טובלים את החלה בדבש ]יש הנוהגים לטבול רק בר"ה‪ ,‬יש‬ ‫לז‪ .‬אותן הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות‪,‬‬ ‫הנוהגים לטבול אף בערב יו"כ ובהו"ר‪ ,‬ויש הנוהגים כן בסעודות שבת ויו"ט‬ ‫אם הן מקדשות‪ ,‬אין אומרות 'שהחיינו' בקידוש‪ .‬אולם אם‬ ‫מר"ה עד שמח"ת[‪ .‬רבים נוהגים לטבול צד אחד של החלה‬ ‫הן שומעות קידוש מהבעל או מאחרים‪ ,‬יש להסתפק אם‬ ‫בדבש וצד שני במלח‪ ,‬ויש שאין מטבילים במלח אלא רק‬ ‫יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות מהכוס‪.2‬‬ ‫מניחים מלח על השולחן‪.‬‬ ‫ולמעשה נראה שיענו 'אמן'‪ ,‬ואינו נחשב להפסק‪.‬‬ ‫מה‪ .‬סדר בציעת הפת בליל יו"ט‪ :‬אף שבליל שבת‬ ‫לח‪ .‬לדין תנאי שלא לקבל שבת ויו"ט בהדלקת הנרות‪,‬‬ ‫נוהגים לבצוע את החלה התחתונה‪ ,‬בליל יו"ט יש לבצוע‬ ‫ראה הערה‪.3‬‬ ‫את החלה העליונה‪ .‬וכשחל יו"ט בשבת‪ ,‬נראה שיש‬ ‫הדלקת נרות במקום האכילה או הלינה )ראה‬ ‫לבצוע את החלה העליונה )עי' מג"א סי' תעה ס"ק ג(‪.‬‬ ‫אזמרה לשמך גיליון ‪(158‬‬ ‫מו‪ .‬אין לאכול מאכלים חמוצים בראש השנה ]כגון‬ ‫לט‪ .‬האוכל בבית אחד וישן בבית אחר ‪ -‬לכתחילה עליו‬ ‫חמוציות שחמיצותן ניכרת‪ ,‬מלפפון חמוץ‪ ,‬מאכלים‬ ‫להדליק נרות במקום האכילה ]ולספרדים‪ ,‬אם מישהו‬ ‫שמעורב בהם חומץ או מיץ לימון שטעמו ניכר[‪ ,‬אבל‬ ‫כבר הדליק שם‪ ,‬ידליק ללא ברכה[‪ .‬ואף שלהלכה מברכים‬ ‫מותר לאכול דברים חריפים ]ויש הנמנעים מכך‪.[5‬‬ ‫גם על מקום הלינה‪ ,‬כהיום שיש תאורת חשמל‪ ,‬לכתחילה‬ ‫מז‪ .‬אין לאכול מאכלים מרים בראש השנה‪.‬‬ ‫אין לברך על נרות במקום הלינה‪ ,‬שכן אין מברכים על‬ ‫מח‪ .‬אין לאכול אגוזים בראש השנה‪ ,‬אך כשהאגוזים‬ ‫תוספת אורה כשההדלקה רק משום שלום בית‪.‬‬ ‫מעורבים באופן שטעמם אינו ניכר‪ ,‬מותר ]בכלל שאר‬ ‫אך בשעת הדחק‪ ,‬אפשר להקל לברך גם על מקום‬ ‫אגוזים גם מינים אלו‪ :‬פקאן‪ ,‬קשיו‪ ,‬פיסטוק‪ ,‬צנובר‪.‬‬ ‫הלינה‪ ,‬ומוטב שיאכל שם כזית מזונות וכדומה ]או שיעשה שם‬ ‫ערמונים אינם אגוזים[‪ ,‬וראה הערה‪.6‬‬ ‫איזה תשמיש לצורך הסעודה[‪ ,‬וכן מוטב שהחדר יהיה חשוך‬ ‫מט‪ .‬אף שמן הדין מותר‪ ,‬רבים נהגו להימנע אף משקדים‪,‬‬ ‫בשעת ההדלקה – ולכן המדליקה שלא במקום האכילה‪,‬‬ ‫גרעיני חמניה‪ ,‬בוטנים‪ ,‬פופקורן ]קוקוס ונוגט )ואין לאסור בהם‬ ‫תחשיך את החדר לגמרי קודם ההדלקה ]כולל כיבוי אורות‬ ‫משום אגוז([ וכיו"ב‪ ,‬אם אלו מרבים אצלו כיחה וניעה‪ ,7‬אך‬ ‫והגפת תריסים[‪ ,‬ואז תדליק את החשמל‪ ,‬ומבלי להפסיק‬ ‫כשהם מעורבים באופן שטעמם אינו ניכר‪ ,‬מותר‪.‬‬ ‫בדיבור‪ ,‬תדליק את הנרות ותברך‪ ,‬ונמצא שהברכה‬ ‫נ‪ .‬יש אומרים שאין לאכול ענבים בראש השנה‪.8‬‬ ‫הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על תאורת החשמל‪.‬‬ ‫ולא צריכה להדליק בביתה כלל[‪.‬‬ ‫‪ 1‬בירך בטעות רק "להדליק נר של יום טוב"‪ ,‬או רק "להדליק נר של שבת" –‬ ‫‪ 4‬אמנם הש"ץ‪ ,‬בעל התוקע והמקריא לובשים אף בר"ה )מקורות למנהגים‬ ‫אם נזכר לאחר כדי דיבור שכבר אינו יכול לתקן‪ ,‬אין לברך שוב )שו"ת מהר"ם‬ ‫בלבישת הקיטל ‪ -‬עי' מג"א סי' תקפז סק"א‪ ,‬מט"א סי' תקפא סע' נה‪ ,‬רמ"א סי' תרי(‬ ‫בריסק ח"ב סי' מד‪-‬מה‪ .‬ולעניין תפילה יו"ט אינו בכלל שבת‪ ,‬עי' סי' תפז(‪.‬‬ ‫‪ 5‬עיין לקט יושר או"ח קכד‬ ‫‪ 2‬יסוד הספק האם כיון שיצאו ידי חובת 'שהחיינו' נמצא שעניית אמן נחשב‬ ‫‪ 6‬סי' תקפג ס"ב "יש מדקדקים" לא לאכול אגוזים משני טעמים‪] :‬א[ אגוז‬ ‫כהפסק וצריכות לברך על שתיית הכוס כדין המפסיק בין ברכת המקדש‬ ‫בגימטריא חטא‪] .‬ב[ מרבה כיחה וניעה ומפריע לתפילה‪ .‬יש נוהגים )בעיקר‬ ‫לשתייה‪ ,‬או שאין זה נחשב הפסק‪.‬‬ ‫בקהילות החסידים( שלא לאכול אגוזים עד אחר הו"ר )עי' מש"כ בקצה‬ ‫‪ 3‬בשעת הצורך‪ ,‬יכולה האישה להתנות שאינה מקבלת את השבת והיו"ט‬ ‫המטה על המט"א שם ס"ק טז(‪ ,‬ומנהג זה הוא דווקא באגוזים‪ ,‬ולא בשאר‬ ‫בהדלקה‪ ,‬ובלבד שמדליקה את הנרות תוך ‪ 40‬דקות לשקיעה‪ .‬אולם הנוהגות‬ ‫הדברים המובאים בסעיפים הבאים‪ ,‬כגון שקדים‪ ,‬ענבים וכו'‪.‬‬ ‫לברך שהחיינו בשעת ההדלקה‪ ,‬מקבלות בהדלקתן את כל דיני היו"ט‪,‬‬ ‫‪ 7‬עי' מט"א סי' תקפג ס"ג‪ ,‬כה"ח שם ס"ק כח שהכל לפי האדם‪ ,‬אם זה גורם‬ ‫ובאופן זה לא מועיל להתנות שלא לקבל את היו"ט ]ואף מבנות ספרד הנוהגות‬ ‫לו לכיחה וניעה‪.‬‬ ‫שלא מקבלות שבת ויו"ט בהדלקה ובברכה‪ ,‬אם מברכות שהחיינו‪ ,‬מקבלות[‪.‬‬ ‫‪ 8‬דעת הגר"א במעשה רב סי' רי‪ ,‬הו"ד במשנ"ב סי' תר ס"ק ד‪ ,‬ע"ע שם‪.‬‬ ‫]מצוי שאישה רוצה לעשות תנאי בהדלקת נרות‪ ,‬משום שהיא מתארחת בליל‬ ‫ומשמע שאין חילוק בין ענבים לבנים לענבים שחורים‪ .‬אולם בכה"ח סי' תקפג‬ ‫יו"ט ורוצה ליסוע לבית המארחים לאחר ההדלקה‪ .‬אמנם באמת אין זה נכון‪,‬‬ ‫ס"ק כא כתב שהקפידא רק בענבים שחורים‪ ,‬אך ענבים לבנים‪ ,‬אדרבה סימן‬ ‫מפני שכפי שהתבאר‪ ,‬יש להדליק נרות במקום האכילה ולא במקום השינה‪,‬‬ ‫טוב הם‪ ,‬וכ"ה בהגהות פעולת שכיר על המעשה רב שם‪.‬‬ ‫ועל כן מוטב שתיסע לפני יו"ט לבית המארחים‪ ,‬ותדליק שם נרות ותקבל יו"ט‪,‬‬ ‫ג‬ ‫האוכלים ראש דג – יש לקנות ראשים של דגי בריכה‬ ‫נא‪ .‬אף שיש חובת שמחה בראש השנה )עי' רא"ש סוף ר"ה‪,‬‬ ‫]קרפיון‪ ,‬בורי וכסיף[‪ ,‬וכן ראש דג סלמון בהכשר מהודר‪,‬‬ ‫שו"ע סי' תקצז(‪ ,‬אינו כדין שמחה בשאר החגים שיש לשמח‬ ‫שהם בחזקת נקיים‪ .‬ראשי דגים אחרים בחזקת נקיים‪.‬‬ ‫את אשתו ובניו בקניית בגדים חדשים וקליות ואגוזים‪.‬‬ ‫דבש איכותי בכשרות טובה הינו בחזקת נקי ומסונן‪.‬‬ ‫נב‪ .‬אף שאין חובה לאכול בשר ולשתות יין‪ ,‬טוב לעשות‬ ‫נה‪ .‬מי שחושש מכשרות הסימנים ]או שאינו אוכלם מסיבה‬ ‫כן )עיין רש"י ע"ז ה‪ ,:‬מג"א סי' תקצז(‪.‬‬ ‫אחרת[‪ ,‬יכול לומר את תפילת ה"יהי רצון" בראיה בלבד‪.‬‬ ‫נו‪ .‬את הסימנים אוכלים בתוך הסעודה לאחר ברכת‬ ‫המוציא‪ ,‬ויש שאוכלים אותם לאחר הקידוש ]ובאופן זה‪ ,‬אם אכל‬ ‫נג‪ .‬אכילת הסימנים בראש השנה נהוגה בלילה הראשון‪,‬‬ ‫כזית תמר או תפוח‪ ,‬ולא אוכלם גם בתוך הסעודה‪ ,‬יברך ברכה אחרונה[‪,‬‬ ‫ויש נוהגים לאכול אף בלילה השני‪ ,‬ויש הנוהגים לאכול את‬ ‫ועדיף לאוכלם בתוך הסעודה ]לאחר אכילת כביצה פת[‪.‬‬ ‫הסימנים גם בסעודת היום‪.‬‬ ‫נז‪ .‬האוכלים את הסימנים בתוך הסעודה לאחר ברכת‬ ‫זיהוי הסימנים ובדיקתם‪:‬‬ ‫המוציא‪ ,‬יש מן הסימנים שברכתם 'אדמה' שיש ספק אם‬ ‫נד‪ .‬יש לבדוק את מאכלי הסימנים מתולעים לפני הכנתם‪,‬‬ ‫מברכים עליהם בתוך הסעודה‪ ,‬ולכן עדיף לפטור אותם‬ ‫וכדלהלן‪:‬‬ ‫בברכה על מין שוודאי צריך לברך עליו בתוך הסעודה כגון‬ ‫לסימן סילקא נוהגים לאכול ‪-‬‬ ‫בננה‪ ,‬חטיף צ'יפס וכדו'‪.‬‬ ‫‪‬סלק אדום – בדרך כלל בחזקת נקי‪ .‬כדאי בכל אופן‬ ‫נח‪ .‬מברכים תחילה 'בורא פרי העץ' על התמר‪ ,‬שהוא‬ ‫לבדוק שאין חורים בסלק‪ ,‬ולפרוס לפרוסות לרוחב ולראות‬ ‫קודם לרימון ולשאר הפירות‪ ,‬ולאחר מכן אוכלים את‬ ‫שאין בהן מחילות ]אפשר לבדוק אף לאחר בישול[‪.‬‬ ‫הסימנים המבוארים בגמ' )כריתות ו‪ (.‬ובשו"ע )סי' תקפג(‪.‬‬ ‫‪‬ויש הנוהגים לאכול עלי סלקא ]מנגולד[ – יש לאכול‬ ‫נט‪ .‬מן הדין אין סדר לאכילת הסימנים ]לאחר ברכת‬ ‫עלים מגידול בכשרות מהודרת בלבד‪ .‬לפני השימוש ‪-‬‬ ‫התמר[‪ ,‬ובגמ' ובשו"ע הנ"ל לא הוזכר סדר מסוים‬ ‫להפריד את העלים‪ ,‬להשרותם במי ניקוי ‪ 5‬דקות ולשטוף‪.‬‬ ‫באכילתם‪ ,‬אך בכה"ח )שם ס"ק כה( כתב להקדים לאכול‬ ‫אין להשתמש בעלים מגידול רגיל כיון שהם נגועים מאד‬ ‫התמר כדי לברך עליו 'העץ'‪ ,‬ואח"כ לאכול מאכל שברכתו‬ ‫בחרקים‪.‬‬ ‫'אדמה'‪ ,‬ואח"כ לאכול הסימנים בסדר הבא‪ :‬סלקא‪ ,‬כרתי‪,‬‬ ‫לסימן כרתי נוהגים לאכול לוף‪ ,‬וכדלהלן‪ .1 :‬ראוי לא‬ ‫תמר‪ ,‬קרא‪ ,‬רוביא‪ ,‬רימון‪ ,‬ראש כבש‪ ,‬תפוח בדבש‪.‬‬ ‫להשתמש בעלים הירוקים העליונים‪ ,‬ועוד ‪ 5‬ס"מ מהחלק‬ ‫ס‪ .‬אם אוכל פרי לראשונה ]כגון שטרם אכל רימון העונה[‪,‬‬ ‫הלבן ]בגודל כ‪ 3-‬אצבעות[‪ .2 .‬להוריד ולא להשתמש‬ ‫יברך עליו 'שהחיינו' )זמן הבאתו לשולחן‪ ,‬התבאר בשו"ת שאלה לו(‪.‬‬ ‫בגלדים הרפויים החיצוניים ]כ‪ 3-‬גלדים[‪ .3 .‬חובה להפריד‬ ‫"יעלה ויבוא" ו"רצה"‬ ‫את העלים אחד אחד‪ ,‬ולהשרותם במי סבון כ‪ 5-‬דק'‪,‬‬ ‫סא‪ .‬שכח יעלה ויבוא בברכת המזון‪ :‬ביום ‪ -‬אינו חוזר כיון‬ ‫ולשטפם תחת זרם מים‪ ,‬ולבדוק מול האור שאין חרקים‬ ‫שיש שסוברים שמותר לצום בר"ה‪ ,‬ובליל ר"ה ‪ -‬אף שלכו"ע‬ ‫קטנים בצבע חום‪/‬בהיר‪ ,‬צהוב בהיר ]לוף מגידול מיוחד‪ ,‬ינהג כפי‬ ‫אסור לצום ולכן רבים סוברים שאם שכח יעלה ויבוא בלילה‬ ‫ההוראות המופיעות על האריזה[‪.‬‬ ‫חוזר‪ ,‬למעשה נראה שאם אין אחר שיוציאנו‪ ,‬לא יחזור‪.‬‬ ‫לסימן רוביא נוהגים לאכול לוביא –‬ ‫סב‪ .‬מי ששכח יעלה ויבוא בברכת המזון ואוחז עדיין‬ ‫‪‬רוביא טריה – יש לשטוף את התרמילים בזרם מים חזק‪.‬‬ ‫לפני ברכת הטוב והמטיב‪ ,‬יאמר‪" :‬בא"י אמ"ה שנתן ימים‬ ‫כל מקום שנמצא בו נקב יש לפתוח את התרמילים ולבדוק‬ ‫טובים לעמו ישראל את יום הזיכרון הזה‪ ,‬בא"י מקדש‬ ‫שאין בו נגיעות‪.‬‬ ‫ישראל ויום הזיכרון"‪.‬‬ ‫‪‬רוביא יבשה )מין שעועית( – או להרתיחם במים בכמות של‬ ‫סג‪ .‬אף הסוברים שהשוכח בליל ר"ה צריך לחזור‪ ,‬אישה‬ ‫ששכחה יעלה ויבוא בברכת המזון – אינה צריכה לחזור‪.‬‬ ‫פי ‪ 3‬מהרוביא‪ ,‬ולאחמ"כ להמתין שלוש שעות‪ ,‬או‬ ‫להשרותם במי ברז ]בכמות פי ‪ ,3‬כנ"ל[ ‪ 8‬שעות‪ .‬בכל‬ ‫סד‪ .‬שכח "רצה" בר"ה שחל בשבת‪ ,‬נראה להלכה שצריך‬ ‫מקרה יש לבסוף לבדוק אם יש כתמים כהים שהם סימן‬ ‫לחזור כבכל שבת‪.‬‬ ‫לחרקים‪ ,‬ואז לקלף ולבדוק אם יש חרק‪.‬‬ ‫אכילה בר"ה שחל בשבת לפני תפילת מוסף‬ ‫שאר הסימנים –‬ ‫סה‪ .‬אף המחמירים בשנה רגילה שלא לטעום כלום לפני‬ ‫תקיעת שופר‪ ,‬השנה שר"ה חל בשבת‪ ,‬מותר לקדש‬ ‫תמרים ‪ -‬תמר לח בחזקת נקי‪ .‬תמר יבש – יש לחצות את‬ ‫לכתחילה לפני מוסף ולטעום‪ ,‬אך לא לאכול אכילת‬ ‫התמר לשניים ולבדקו היטב מול האור‪ .‬אם נמצאה נגיעות‬ ‫קבע‪.‬‬ ‫– אין לאוכלו‪.‬‬ ‫סו‪ .‬שיעור האכילה האסורה הוא כביצה פת‪ ,‬או כביצה‬ ‫קרא – שהיא דלעת או מין הדומה לה – בחזקת נקי‪,‬‬ ‫מזונות מפת הבאה בכיסנין‪ ,‬או שתיית יין או כל משקה‬ ‫מספיק לשטפו או לקלפו‪.‬‬ ‫המשכר בשיעור כביצה‪.‬‬ ‫רימון ]מגידול מסחרי[ ותפוח – בחזקת נקיים‪ .‬יש לשטוף‬ ‫סז‪ .‬גדרה של טעימה המותרת היא אכילת פירות אפילו‬ ‫את הקליפה החיצונית לפני האכילה ]תפוח מחו"ל‪,‬‬ ‫הרבה ]כולל אכילת קוגל תפו"א[‪ ,‬וכן אכילת חטיפים‬ ‫יקלפו[‪ ,‬ובשעת פתיחת הפרי לראות שהוא טרי ונקי‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ברכה על שאר משקין לאחר הקידוש‬ ‫למיניהם ואפילו הרבה ]אך לא מיני מזונות‪ ,‬ויש מקלים‬ ‫עח‪ .‬בדין ברכה על שאר משקין למי ששמע ברכת הגפן‬ ‫באכילת קוגל אטריות אפי' הרבה‪ ,[9‬וכן שתיית שאר‬ ‫בקידוש או שקידש בעצמו‪ ,‬הדין חלוק בין קידוש על יין לבין‬ ‫משקים מותרת אפילו הרבה‪.‬‬ ‫קידוש על מיץ ענבים‪ ,‬וכמו שיתבאר‪.‬‬ ‫סח‪ .‬חלש‪ ,‬יכול לאכול פת יותר מכביצה‪ ,‬עד שתתיישב‬ ‫כשהקידוש על יין‪ :‬ישנם ג' חילוקי דינים‪.‬‬ ‫דעתו‪ .‬לנשים יש להקל לאכול לפני מוסף ללא הגבלה )עי'‬ ‫משנ"ב סי' ק"ו(‪.‬‬ ‫]א[‪ .‬דין המקדש ששתה מלא לוגמיו‪ :‬אינו צריך לברך על‬ ‫שאר המשקין ששותה לאחר מכן‪ ,‬שברכת הגפן על היין‬ ‫סט‪ .‬איסור תענית עד אחר חצות‪ :‬אסור להתענות‬ ‫בקידוש פוטרת את שאר המשקין כיון שגם שתה מלא‬ ‫בשבת עד אחר חצות‪ ,‬ולפיכך המסיימים את התפילה‬ ‫לאחר חצות‪ ,‬יקפידו לקדש ולטעום לפני מוסף‪ ,‬או לשתות‬ ‫לוגמיו )שו"ע סי' קעד(‪.‬‬ ‫רביעית מים לפני התפילה )סי' תקפד ס"ק ה(‪.‬‬ ‫]ב[‪ .‬דין השומעים שיצאו ידי חובה בקידוש ושתו מעט‬ ‫אכילה ביום ב' דר"ה לפני תקיעת שופר‬ ‫אך לא שתו מלא לוגמיו‪ :‬בביאור הלכה )שם( הסתפק בכך‬ ‫]שורש הספק הוא האם שתיית יין פחות ממלא לוגמיו פוטרת שאר משקין[‪,‬‬ ‫ע‪ .‬בראש השנה מותר להאריך בתפילה עד אחרי חצות‪,‬‬ ‫ומשום כן לכתחילה ראוי לפטור את המשקה בברכת שהכל‬ ‫ואין איסור להתענות בראש השנה שחל בחול עד קצת‬ ‫אחרי חצות‪.‬‬ ‫על מין מאכל שברכתו שהכל‪ ,13‬או שיצא ידי חובה מאדם‬ ‫אחר שלא טעם מהיין כלל‪ .‬ואם אין מי שיוציאנו וגם אין‬ ‫עא‪ .‬אסור לאכול אכילת קבע לפני תקיעת שופר‪ ,‬אבל‬ ‫לו מאכל שברכתו שהכל לפטור את שאר המשקין‪,‬‬ ‫טעימה ]לחלשים[ מותרת‪ .‬נשים הצריכות‪ ,‬יכולות לאכול‬ ‫שותה בלא ברכה‪.‬‬ ‫לכתחילה לפני התקיעות כרגיל‪.10‬‬ ‫]ג[‪ .‬דין השומעים שלא שתו כלל‪ :‬חייבים לברך על‬ ‫עב‪ .‬שיעור האכילה האסורה קודם התקיעות הוא כביצה‬ ‫פת‪ ,‬או כביצה מזונות מפת הבאה בכיסנין‪ ,‬או שתיית יין או‬ ‫המשקין ששותים אחר כך‪ ,‬שמאחר ולא שתו מהיין כלל‪ ,‬אין‬ ‫כל משקה המשכר בשיעור כביצה‪.‬‬ ‫ברכת הגפן ששמעו בקידוש פוטרת את שאר המשקין‪.‬‬ ‫עג‪ .‬גדרה של טעימה היא אכילת פירות אפילו הרבה‬ ‫ולפי זה יש לעיין כשיודע שאין מי שיוציאנו‪ ,‬וגם אין לו במה‬ ‫]כולל אכילת קוגל תפו"א[‪ ,‬וכן אכילת חטיפים למיניהם‬ ‫לפטור את המשקין שרוצה לשתות אחר כך‪ ,‬האם כיון‬ ‫‪14‬‬ ‫ואפילו הרבה ]אך לא מיני מזונות‪ ,‬ויש מקלים באכילת‬ ‫שמצוה מן המובחר לטעום מהכוס )תוס' פסחים קו ובשו"ע סי'‬ ‫קוגל אטריות אפי' הרבה‪ ,[11‬וכן שתיית שאר משקים‬ ‫רעא סע' יד‪ ,‬וראה אזמרה לשמך גיליון ‪ ,(30‬יטעם למרות שנכנס‬ ‫מותרת אפילו הרבה‪.‬‬ ‫לספק ברכות להקל‪ ,‬או שעדיף שלא יטעם כלל כדי שלא‬ ‫עד‪ .‬יקדש לפני האכילה‪ .‬אם מקדש על יין ‪ -‬ישתה ממנו‬ ‫יכנס לספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫רק מלוא לוגמיו ]‪-‬רוב רביעית[ ולא יותר‪ ,‬אך לא ישתה‬ ‫כשהקידוש על מיץ ענבים‪:‬‬ ‫רביעית ]שיעור ביצה ומחצה[ בקידוש זה‪ ,‬מפני שאסור‬ ‫הדין שווה בין מי ששתה מלא לוגמיו לבין מי ששתה רק‬ ‫לשתות שיעור כביצה יין או משקה המשכר לפני תקיעת‬ ‫מעט‪ ,‬שאף המקדש ששתה מלא לוגמיו ראוי לו לכתחילה‬ ‫שופר ותפילת מוסף ]מלבד האיסור העצמי שהשותה רביעית יין בבת‬ ‫שיפטור את המשקין על ידי מאכל או שימצא אחר‬ ‫אחת או יותר מרביעית אפילו בשתי לגימות ‪ -‬אסור לו להתפלל[‪.‬‬ ‫שיוציאנו‪ ,‬כיון שישנו ספק בהלכה אם מיץ ענבים חשוב כמו‬ ‫עה‪ .‬טעה ושתה רביעית יין לפני מוסף‪ ,‬ולאחר מכן אכל‬ ‫יין לגבי הדין של יין פוטר את המשקין ]וכשמערב רבע כוס‬ ‫מיני מזונות‪ ,‬יש לעיין האם יכול להתפלל מוסף‪ .12‬אמנם‬ ‫יין במיץ ענבים‪ ,‬יכול לסמוך שנחשב כיין מזוג‪ ,‬וכל ששתה‬ ‫המקדש על מיץ ענבים‪ ,‬מותר לשתות רביעית שלמה‬ ‫מלא לוגמיו פטר את המשקין[‪.‬‬ ‫מפני שאין זה משקה המשכר‪.‬‬ ‫ואם אין לו מי שיוציאנו וגם אין לו מאכל לפטור‪ ,‬ישתה שאר‬ ‫קידוש במקום מיני מזונות‬ ‫המשקין בלא ברכה‪ ,‬בין אם שתה מלא לוגמיו ובין אם‬ ‫עו‪ .‬אם בשעת הקידוש מונחים מיני מזונות לפני המקדש‬ ‫שתה רק מעט‪ ,‬מאחר וספק ברכות להקל‪.‬‬ ‫]או הציבור ששומע את הקידוש[‪ ,‬כתבו החיי"א )כלל נז‪ ,‬י(‬ ‫ואולם מי שלא שתה כלל מהמיץ ענבים ‪ -‬פשוט שצריך‬ ‫והקיצור שו"ע )כלל נה( שיש לכסות את המזונות‪ ,‬ויש מקילין‪.‬‬ ‫לברך על משקין אחרים וכמו שהתבאר לעיל‪.‬‬ ‫עז‪ .‬בקיצור שו"ע )כלל עז סע' יז( כתב שגם כשעושים קידוש‬ ‫עט‪ .‬יש מקפידים לאחר שחוזרים לביתם לאחר תפילת‬ ‫על מזונות יש ליקח לחם משנה‪ ,‬דהיינו שייקח שתי עוגות‬ ‫מוסף‪ ,‬לקדש פעם נוספת‪ ,‬כי יש אומרים שלפני מוסף לא‬ ‫שלימות ויברך עליהם מזונות אחר הקידוש כמו שעושה‬ ‫חלה חובת קידוש )ראה אזמרה לשמך גיליון ‪.(31‬‬ ‫בפת‪ .‬ואולם אין הלכה כן‪.‬‬ ‫שלא נחשב בתוך הסעודה‪ ,‬ואסור לו להתפלל‬ ‫‪ 9‬עי' משנ"ב סי' רלב ס"ק לג‪ ,‬סי' רפו ס"ק ח‪ ,‬שעה"צ שם ס"ק ז‬ ‫‪ 13‬ובבה"ל )סי' קעד ס"ב( כתב שיפטור את זה ע"י סוכר‪ .‬אך יש להעיר דהרי‬ ‫‪ 10‬עי' רעק"א תשובה א‪ ,‬וכן בהגהותיו לשו"ע ריש סי' תקפט‪ ,‬חיי"א כלל קמא‬ ‫מברכים על סוכר 'שהכל' מספק ]דיש שיטות שהסוכר המצוי כיום המופק מסלק‬ ‫ס"ז‪ ,‬קיצור שו"ע סי' קכט סע' יט‪ ,‬אלף המגן וקצה המטה על המט"א סי'‬ ‫סוכר ברכתו האדמה )עי' בה"ל סי' רב סע' טו( ואם בירך עליו האדמה‪ ,‬אינו חוזר ומברך[‪,‬‬ ‫תקפט סע' יב‬ ‫וא"כ מדוע יפטור ספק בספק‪ .‬ונראה שיותר טוב לפוטרו ע"י טופי וכדו'‪.‬‬ ‫‪ 11‬עי' משנ"ב סי' רלב ס"ק לג‪ ,‬סי' רפו ס"ק ח‪ ,‬שעה"צ שם ס"ק ז‬ ‫‪ 14‬ובקידוש של הבוקר יש הסוברים ששתייה מעכבת )עי' בהרחבה אזמרה‬ ‫‪ 12‬יסוד הספק הוא האם אכילת המזונות שלאחר הקידוש נחשב כ"בתוך‬ ‫לשמך ‪.(30‬‬ ‫הסעודה"‪ ,‬ומותר לו להתפלל כדין השותה יותר מרביעית בתוך סעודה‪ ,‬או‬ ‫ה‬ ‫בתשר"ת תוקעים שברים תרועה בנשימה אחת ]בהפסק משהו ללא נשימה‪ ,‬שזה נשימה אחת לפי המשנ"ב[‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫הפסקה משהו ללא נשימה‬ ‫‪18‬‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫הפסקה משהו ללא נשימה‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫הפסקה משהו ללא נשימה‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 18‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪18‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫בתשר"ת תוקעים שברים תרועה בשתי נשימות )שזה נשימה קצרה מהאף(‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫נשימה קצרה מהאף‬ ‫‪ 18‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪18‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫}}ללא הפסק כלל{{‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫}}ללא הפסק כלל{{‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫}}ללא הפסק כלל{{‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪ 3‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 18‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪18‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫שברים‪ 1.5‬שני’‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫תקיעה‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תרועה ‪ 1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫תקיעה ‪1.5‬שני' )לפחות(‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫‪ 9‬כוחות‬ ‫‪ 9‬כוחות ויותר‬ ‫בתקיעה האחרונה ]ה‪ [100-‬יש נוהגים לתקוע 'תקיעה גדולה'‪ ,‬ואין שיעור לאורכה‪ ,‬רק שיאריך קצת )משנ"ב סי' תקצו סק"א‪ ,‬בשם‬ ‫המט"א(‪ ,‬ורבים מהחסידים נוהגים לתקוע תקיעה גדולה גם בסוף תקיעות דמיושב )עי' קצה המטה על המט"א סי' תקצ ס"ק כט‬ ‫ובמהדורות ישנות ס"ק כד(‪ .‬ומנהג הספרדים להריע 'תרועה גדולה' בסוף התפילה‪.‬‬ ‫נוסח אשכנז – ‪ 30‬תקיעות לפני מוסף‪ 30 ,‬תקיעות בחזרת הש"ץ‪ 30 ,‬תקיעות לפני 'עלינו' ו‪ 10 -‬אחרי 'עלינו'‬ ‫נוסח ספרד )ספרדים וחסידים( – ‪ 30‬תקיעות לפני מוסף‪ 30 ,‬תקיעות בתפילת לחש‪ 30 ,‬תקיעות בחזרת הש"ץ‪ 10 ,‬לפני‬ ‫או אחרי 'עלינו'‪ ,‬וספרדים תוקעים את ה‪ 10-‬באמצע קדיש תתקבל )והספרדים מוסיפים בסוף התפילה 'תרועה גדולה' כדלעיל(‪.‬‬ ‫את התשר"ת ב ‪ 10‬תקיעות האחרונות יעשה כאחת משלוש האפשרויות הנ"ל )כדי נשימה – נשימה אחת וכו'(‪ ,‬ואם‬ ‫יש חשש שאחד מהתשרתי"ם לא עשה כסדר הנ"ל ישלים בתשר"ת זה‪.‬‬ ‫‪ 15‬כיון שנחלקו הפוסקים מהם התקיעות העיקריות‪ ,‬תקיעות דמיושב או תקיעות מעומד‪ ,‬לכן יש לכוון לצאת ידי חובת מצוות תקיעת שופר כפי הדין‪ ,‬והתוקע צריך‬ ‫לכוון להוציא כפי הדין‪.‬‬ ‫‪16‬באופן שהשומע חושב שתוקעים תקיעות של סדר מסוים ובפועל התקיעות של סדר אחר )כגון שחוזרים ותוקעים עקב טעות וכיו"ב( יש לחוש שלא יוצא יד"ח‪,‬‬ ‫ולכן יש לכוון לצאת הכל על דעת הבעל תוקע ]והמקריא[‪.‬‬ ‫‪ 17‬בני ספרד יושבים‪ ,‬ובני אשכנז נהגו לעמוד‪.‬‬ ‫‪ 18‬בתקיעה ובתרועה מותר להאריך יותר מהשיעור‪ ,‬בשברים אין להאריך יותר מדאי‪.‬‬ ‫מחלוקת באורך השברים –‬ ‫שיטת רש"י –כל שבר ‪ 2‬כוחות ) קולות ישרים שלא יצאו ‪ 3‬כוחות( תרועה ‪ 3‬כוחות )בתקיעה של תשר"ת ‪ 9‬כוחות )שניה אחת(‬ ‫בתקיעה של תש"ת ‪ 6‬כוחות )שניה אחת( ]ובדיעבד סומכים על שיטה זו[‬ ‫שיטת תוס' – כל שבר ‪ 3‬כוחות‪ ,‬תרועה ‪ 9‬כוחות )וכן הלכה(‬ ‫מחלוקת בצורת השברים –‬ ‫שיטת הרמב"ן – שיש שינוי בצורת התקיעה בין שברים לתרועה ]ויש בזה כמה נוסחאות – 'או ּ טו ּ' ]והוא המנהג הנפוץ היום בישיבות‬ ‫ובתי הכנסת הליטאים[‪' ,‬טו ּ או ּ' ‪' ,‬טו ּ או ּ טו ּ'[ – וכן מנהג ליטא‪.‬‬ ‫שיטת הריטב"א – שברים בקולות ישרים – וכן נוהגים ברוב קהילות החסידים והספרדים‪.‬‬ ‫שיטת המאירי )מגן אבות עניין שני( ‪ -‬שברים עם הפסק נשימה בין שלושת השברים‪) .‬עושים את השברים הרגילים עם הפסק קל בין‬ ‫שבר לשבר‪ ,‬ויש שעושים ברצף אחד(‬ ‫שיטת בעל העיטור – שעושים שברים של כוח אחד )כתרועה( עם הפסק ביניהם‪.‬‬ ‫תרועה תימנית –‬ ‫קול המתרעש ‪ -‬מנהג תימן תרועה בקול המתרעש‪ ,‬וכן נוהגים יוצאי גרמניה‪.‬‬ ‫א‪.‬שיטת רש"י‪) :‬שברים ‪ 2‬כוחות‪ ,‬תרועה ‪ 3‬כוחות( תוקעים תשר"ת ג"פ ותש"ת ג"פ )ולא צריך לשמוע תר"ת שוב‪ ,‬כיוון‬ ‫שאין בעיה להאריך את התרועה‪ ,‬ויצאו כבר בתקיעות שבשעת התפילה(‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שיטת הריטב"א‪ :‬שברים פשוטים‪ ,‬כל שבר ‪ 3‬כוחות‪ ,‬תרועה ‪ 9‬כוחות‪ .‬תוקעים תשר"ת ותש"ת‬ ‫ג‪ .‬שברים בקול שבור 'טו ּ או ּ'‪ ,‬תוקעים תשר"ת ג"פ ותש"ת ג"פ‪ ,‬ובתשר"ת תוקעים מתוך השבר ממש ללא הפסק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬תרועה מתרעשת כמנהג קהילות תימן תוקעים תשר"ת ג"פ ותר"ת ג"פ‪.‬‬ ‫כללא דמילתא – נתקל באותו קול – חוזר על אותו קול‪) .‬כשחוזר על קול אין חשש לנשום לפני שחוזר‪ ,‬אמנם אין צריך‬ ‫לנשום(‪.‬‬ ‫הוסיף קול בטעות‪ ,‬או שחזר על קול פעמיים )כגון שתקע שברים פעמיים זא"ז בתש"ת( – חוזר לראש השורה‪.‬‬ ‫א‪ .‬נתקל בתקיעה אחרונה של השורה ויצא קול קצר פחות מג' כוחות י"א שצריך לחזור לראש השורה היות ותקיעה קצרה‬ ‫נעשית שבר ולא הוי נתקל באותו מין‪) ,‬עי' רא"ש ר"ה פ"ד הי"א( אך מנהג העולם להקל בזה דהוי נתקל ואין צריך לחזור לראש‬ ‫השורה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נתקל בתקיעה אחרונה בשורה של תשר"ת אם יצא פחות מט' כוחות דינו כנ"ל סע' א'‪ ,‬ואם תקע ט' כוחות ולא הגיע‬ ‫לי"ח כוחות מן הדין יצא‪ ,‬ואם מחמיר וחוזר לתקוע די שיחזור על תקיעה זו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬נתקל בתקיעה אחרונה בשורה של תש"ת אם יצא עד ו' כוחות דינו כנ"ל סע' א' ואם תקע ו' כוחות ולא הגיע לט' דינו‬ ‫כנ"ל סע' ב‪.‬‬ ‫ד‪ .‬נתקל בתקיעה אחרונה בשורה של תר"ת אם יצא פחות מג' כוחות דינו כנ"ל סע' א' ואם תקע ג' כוחות דינו כנ"ל סע'‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ה‪ .‬נתקל בתרועה ויצא ג' כוחות עד ט' כוחות דינו כנ"ל סע' ב‪.‬‬ ‫ו‪ .‬נתקל בתרועה ויצא ב' כוחות יעשה תרועה כדין וא"צ לחזור לראש השורה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬נתקל בשברים ועשה ב' שברים יעשה ג' שברים וא"צ לחזור לראש השורה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬נתקל בשברים ויצא לו בשבר קול קצר מאוד דינו כנ"ל בסע' א' ]דלי"א הוי כתרועה וצריך לחזור ומנהג העולם שא"צ‬ ‫לחזור לראש השורה[‪.‬‬ ‫ט‪ .‬תקע תרועה אחרונה של השורה ויצא קול ארוך יותר מכח אחד ‪ -‬צריך לחזור לתחילת השורה‪.‬‬ ‫י‪ .‬תקע שברים ויצא קול ארוך ‪ -‬הרי זה הפסק וחוזר לתחילת השורה‪.‬‬ ‫יא‪ .‬תקע ונתקל בתקיעה אחרונה ויצא שני קולות‪ ,‬צריך לחזור לראש השורה‪ ,‬כיון שזה נתקל שלא מעין אותו הקול‪.‬‬ ‫יב‪ .‬טעה ולא עשה שבר שלישי ותקע תרועה ‪ -‬חוזר ועושה שברים תרועה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫"היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" לאחר התקיעות של‬ ‫מלכויות וזכרונות‪ ,‬אע"פ שעדיין לא שמע שלושים תקיעות‪.‬‬ ‫דיני השמיעה והכוונה הנצרכת‬ ‫]ג[ אם לא בירך בחזרת הש"ץ ‪ -‬לא יברך לפני התקיעות‬ ‫פ‪ .‬צריך לשמוע את התקיעה כולה מתחילתה ועד סופה‪.‬‬ ‫שבסוף התפילה‪ ,‬אא"כ אלו התקיעות הראשונות ששומע ]שלא‬ ‫שמע כלל תקיעות דמיושב ודמעומד[‪.‬‬ ‫פא‪ .‬באופן שהשומע חושב שתוקעים תקיעות של סדר מסוים‬ ‫ובפועל התקיעות של סדר אחר ]כגון שחוזרים ותוקעים עקב‬ ‫דיני תקיעת שופר וברכותיה לאשה המגיעה‬ ‫טעות וכיו"ב[‪ ,‬יש לחוש שלא יוצא יד"ח‪ ,‬ולכן יש לכוון לצאת‬ ‫באמצע התפילה‬ ‫הכל על דעת הבעל תוקע ]והמקריא[‪.‬‬ ‫פט‪] .‬א[ אשה המגיעה באמצע התפילה‪ ,‬יוצאת ידי חובה‬ ‫פב‪ .‬בר"ה שחל בשבת‪ ,‬התקיעות ביום הב' הם מדרבנן‪ .‬וכיון‬ ‫בשמיעת שלושים תקיעות ‪ -‬בין בתקיעות דמיושב שלפני‬ ‫שנחלקו הפוסקים מהם התקיעות העיקריות‪ ,‬תקיעות‬ ‫תפילת מוסף‪ ,‬בין בתקיעות שבתוך תפילת הלחש ]כנהוג אצל‬ ‫דמיושב או תקיעות דמעומד‪ ,‬לכן יש לכוון לצאת ידי חובת‬ ‫הספרדים והחסידים[‪ ,‬בין בתקיעות שבחזרת הש"ץ‪ ,‬ובין בתקיעות‬ ‫מצוות תקיעת שופר כפי הדין‪ ,‬והתוקע צריך לכוון להוציא‬ ‫שלאחר התפילה‪.‬‬ ‫כפי הדין‪.‬‬ ‫]ב[ אשה הנוהגת לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא‪ ,‬שלא‬ ‫שמעה את ברכות השופר ‪ -‬תברך בעצמה את ב' הברכות‬ ‫פג‪ .‬דיני התקיעות בתפילת הלחש‪ ,‬הנהוגים בקהילות‬ ‫לפני סדר שלושים התקיעות ששומעת ]אמנם בשעה שעומדת‬ ‫הספרדים והחסידים‪ ,‬התבארו בשו"ת )סע' כח(‪.‬‬ ‫בתפילת לחש‪ ,‬אין לברך[‪.‬‬ ‫איסור הפסק בדיבור עד סוף התקיעות‬ ‫פד‪ .‬אסור להפסיק בדיבור מעת שהתחילו את התקיעות‬ ‫עד לאחר תפילת מוסף‪ ,‬כיון שהברכה של התקיעות היא על‬ ‫צ‪ .‬מותר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה‪ ,19‬אף כשחל‬ ‫כל התקיעות והדיבור נחשב להפסק‪ .‬ואף אסור ללמוד בפיו‪,‬‬ ‫בשבת‪ ,‬ומותר אף בסוף תפילת מוסף‪.20‬‬ ‫אך להרהר בלימוד מותר‪.‬‬ ‫צא‪ .‬לכתחילה יש לעמוד בכל חזרת הש"ץ‪ .‬מי שקשה לו יכול‬ ‫פה‪ .‬ברכת "אשר יצר" אינה נחשבת הפסק‪ ,‬וכן אמירת‬ ‫לשבת ]ובפרט אם לא שמע את תחילת חזרת הש"ץ[‪ .‬מי‬ ‫תהלים אינה נחשבת הפסק )מפני שכל שהוא תפילות‪ ,‬בקשות‪ ,‬שבחים‬ ‫שיכול לעמוד רק חלק מהזמן‪ ,‬סדר העדיפות לישיבה הוא‪:‬‬ ‫וברכות אינו נחשב הפסק‪ ,‬עי' סי' תקצב ס"ג‪ ,‬יסוד ושורש העבודה שער יא פ"ד‬ ‫א‪ .‬לשבת רק בפיוטים הנאמרים כשהארון סגור‪ .‬ב‪ .‬גם‬ ‫סדר שופרות‪ ,‬ועי' לקט יושר עמ' קכח לעניין 'יהללו'(‪.‬‬ ‫בפיוטים הנאמרים כשהארון פתוח‪ .‬ג‪ .‬לשבת בעיקר חזרת‬ ‫הש"ץ‪.‬‬ ‫תקיעות לנשים וליחיד‬ ‫צב‪ .‬יש לכרוע ולהשתחוות בעת אמירת "ואנחנו כורעים"‬ ‫פו‪ .‬נשים פטורות מתקיעת שופר מפני שהיא מצוות עשה‬ ‫]כפי שכורעים בברכה ראשונה[ אף בתפילת לחש‪ ,‬ואין בכך‬ ‫שהזמן גרמא‪ ,‬אך נהגו הנשים לשמוע‪.‬‬ ‫משום 'מוסיף על הכריעות'‪.21‬‬ ‫פז‪ .‬כשתוקעים בשופר לחולה‪ ,‬אם התוקע כבר יצא ידי‬ ‫צג‪ .‬אם לוקחים נייר מחשב ל"כורעים" ‪ -‬צריך ומועיל יחוד‬ ‫חובה‪ ,‬החולה יברך בעצמו את ב' הברכות‪ ,‬ואם אינו יכול‪,‬‬ ‫לפני ראש השנה‪ ,‬אף שהוא רק ליום זה ]ודי שהאחראי ייחד[‪.‬‬ ‫התוקע יברך עבורו ]ובתנאי שהחולה במצב שהוא חייב‬ ‫צד‪ .‬בליל א' של ראש השנה מברכים אחד את השני‬ ‫במצוות[‪ .‬אולם בתקיעות לנשים – אם התוקע כבר יצא יד"ח‬ ‫בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר ולחיים טובים‬ ‫לא יברך עבורן‪ ,‬אלא נשים שנוהגות לברך על מצוות עשה‬ ‫]ולשלום["‪ .22‬אך ביום א' דראש השנה לאחר התפילה‪ ,‬וכן‬ ‫שהזמן גרמא‪ ,‬יברכו בעצמן את הברכות‪ ,‬או שאחת תברך‬ ‫בליל וביום ב' מברכים "גמר חתימה טובה‪ ,‬גוט יו"ט ]‪-‬חג‬ ‫ותוציא את כולן‪.‬‬ ‫שמח["‪.‬‬ ‫דין מי שלא שמע את הברכה של תקיעת שופר‬ ‫בני ספרד נוהגים לברך אחד את השני בכל לילות וימי ר"ה‬ ‫פח‪] .‬א[ אם משער שיספיק לברך לפני תחילת התקיעות ‪-‬‬ ‫"תזכה לשנים רבות‪ ,‬נעימות וטובות"‪.‬‬ ‫יברך בעצמו את הברכות‪.‬‬ ‫צה‪ .‬נוהגים שלא ללכת לישון ביום ראש השנה‪ ,‬אך‬ ‫]ב[ אך אם לא יספיק‪ ,‬או שכבר התחילו לתקוע‪ ,‬וכן אם לא‬ ‫להמשיך לישון מותר ]ואף אם קם להתפנות‪ ,‬נחשב כהמשך‬ ‫שמע כלל תקיעות דמיושב ‪ -‬יברך את הברכות לפני תקיעות‬ ‫שינה[‪ ,‬וכן אחר חצות מותר‪ ,‬וכן אם יודע שלא יצליח לכוון‬ ‫דמעומד ]היינו התקיעות שבחזרת הש"ץ )במקומות שתוקעים בתפילת לחש‪,‬‬ ‫כראוי – מוטב שיישן‪ .‬בשינה על סטנדר וכד' אין קפידא‪.‬‬ ‫לא יברך באמצע תפילת הלחש‪ ,‬והפסיד את הברכה([‪ .‬ונראה שיכול לומר‬ ‫‪ 21‬מקור חיים סי' קיג ס"ק ג‪ ,‬שלמת חיים מהדו"ח או"ח סי' קנא‪.‬‬ ‫‪ 19‬עי' רש"י ב"מ קו‪ .‬ד"ה ותגזר‪ ,‬וע"ע תיקו"ז כב‪.‬‬ ‫‪ 22‬רמ"א סוף סי' תקפב‪ ,‬חיי אדם כלל קלט ה"ה‪ ,‬אלף המגן על המט"א ס"ק מ‬ ‫‪ 20‬אע"פ שמוסף בעיקרו לא נתקן לבקשות הפרטיות‪ ,‬וכן אין בזה חשש הפסק בין‬ ‫התקיעות‪.‬‬ ‫השקיעה(‪ .‬מקהילות החסידים רבים נוהגים לאומרו יום לפני‬ ‫ערב יו"כ ‪ -‬היום בו אומרים סליחות י"ג מידות‪.‬‬ ‫קד‪ .‬מקום אמירתו‪ :‬אומרים תשליך כשרואים ים‪ ,‬נהר‪ ,‬באר‬ ‫צו‪ .‬אסור להכין משבת ליו"ט ב' של ר"ה‪ ,‬עד שיבדיל ]ע"י‬ ‫או מקווה ]וטוב שיהיו בו דגים חיים[‪ .‬אם אינו רואה את‬ ‫אמירת "ותודיענו" בערבית‪ ,‬או ע"י אמירת "ברוך המבדיל בין‬ ‫המקומות הנ"ל‪ ,‬יאמר ליד ברז מים פתוח‪ ,‬או עכ"פ ליד מים‬ ‫קודש לקודש"[ לאחר צאת הכוכבים של ליל יום ב'‪ ,‬מוצ"ש‪.‬‬ ‫שנמצאים באקווריום או בקערה‪.‬‬ ‫צז‪ .‬אפילו טרחה בשבת עבור יו"ט שני אסורה‪ ,‬ולכן אין‬ ‫קה‪ .‬נשים‪ :‬די לכתחילה שתאמרנה תשליך בבית מול ברז‬ ‫להוציא אוכל מבושל או חלות מההקפאה לצורך יו"ט שני‬ ‫פתוח )עי' שו"ת יד אליהו רגולר‪ ,‬צוואת המחבר‪ ,‬ערוה"ש סי' תקפג ס"ד‪ ,‬קצה‬ ‫עד צאת הכוכבים‪ ,‬וכן אין להכניס בקבוקי שתייה למקרר‬ ‫המטה סי' תקצח ס"ק ז(‪.‬‬ ‫]אמנם החזרת אוכל למקרר או למקפיא מותרת‪ ,‬כיון שבהחזרת דבר למקומו אין‬ ‫קו‪ .‬עיקר אמירת התשליך הוא ג' הפסוקים האחרונים בספר‬ ‫איסור הכנה[‪ .‬כמו כן אין לערוך את השולחן של הלילה השני של‬ ‫מיכה ]"מי קל כמוך – מימי קדם"[‪.‬‬ ‫ראש השנה קודם צאת הכוכבים של היום השני‪.‬‬ ‫קז‪ .‬יש נוהגים לנער את הבגדים באמירת תשליך )א"ר סי' תקצו‪,‬‬ ‫צח‪ .‬גם טאטוא וסידור הבית‪ ,‬וכן הדחת כלים ]באופן‬ ‫מט"א סי' תקצח ס"ד‪ ,‬קצור שו"ע סי' קכט סע' כא‪ ,‬כה"ח סי' תקפ"ג ס"ק ל‪ ,‬וכן‬ ‫המותר[ לצורך הלילה אסורים עד צאת הכוכבים‪ .‬אמנם אם‬ ‫המנהג בעיקר בקהילות הספרדים והחסידים(‪.‬‬ ‫אי סידור הבית והדחת הכלים מפריעים לו כעת‪ ,‬מותר לעשות‬ ‫קח‪ .‬הגר"א )עי' מעש"ר אות רט( והחזו"א לא נהגו לומר תשליך‪.‬‬ ‫זאת כיון שהוא לצורך יום זה‪.‬‬ ‫מלאכה ואכילה במוצאי שבת‪ ,‬ליל יו"ט‬ ‫צט‪ .‬בשעת הדחק‪ ,‬אם לא יספיקו לעשות את ההכנות הנ"ל‬ ‫קט‪ .‬עשיית מלאכה ]המותרת ביום טוב[ במוצאי יום א' של‬ ‫)בסעיפים הקודמים( בלילה לאחר צאת הכוכבים‪ ,‬ובלא שיעשו‬ ‫ר"ה שחל בשבת‪ ,‬מותרת רק לאחר אמירת "ברוך המבדיל‬ ‫זאת בשבת‪ ,‬תתאחר מאד סעודת ליל יו"ט שני‪ ,‬אזי פעולות‬ ‫בין קודש לקודש" או אמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית‪.‬‬ ‫שהן בגדר "טרחה" מותרות )סי' תרסז סק"ה(‪ ,‬ובתנאי שיעשה‬ ‫אולם אכילה אסורה עד לאחר הקידוש )סי' רצט ס"ק לו(‪.‬‬ ‫אותן בעוד היום גדול ]היינו כמה שעות לפני סוף היום‪ ,‬כדי‬ ‫שלא יהיה ניכר שעושה כן בשביל היום הבא[‪ .‬אולם מלאכות‪,‬‬ ‫תפילת ערבית ליל יו"ט ב'‬ ‫כגון בישול וחימום‪ ,‬הכנת סלטים והכנת בגדים ]באופן שיש‬ ‫קי‪ .‬אומרים "ותודיענו" במקום "אתה חוננתנו"‪ .‬שכח לאומרו‬ ‫בהם מלאכת בורר או טוחן[‪ ,‬אסורות לצורך ליל יו"ט שני‪.‬‬ ‫– אם כבר הזכיר שם השם שבחתימת הברכה‪ ,‬אינו חוזר‪.‬‬ ‫ק‪ .‬ההולך לבית הכנסת לפני השקיעה ולוקח עמו את‬ ‫המחזור‪ ,‬צריך להשתמש במחזור בביהכנ"ס לפני‬ ‫זמן ההדלקה‬ ‫השקיעה )בשביל שלא תהא הכנה מיו"ט א' ליו"ט ב'(‪ .‬ואם יגיע לאחר‬ ‫השקיעה‪ ,‬לכתחילה יש לעיין במחזור בשעת ההליכה )עי' סי'‬ ‫קיא‪ .‬אסור להדליק נרות יו"ט שני של ראש השנה לפני‬ ‫תקג‪ ,‬בה"ל שם ד"ה ביו"ט‪ ,‬רעק"א בגיליונותיו סי' תצה ובחידושיו נדרים סט‪.(:‬‬ ‫צאת הכוכבים‪ ,‬אלא ידליקם אחר צאת הכוכבים‪ ,‬או לפני‬ ‫הקידוש‪ .‬השנה‪ ,‬שיו"ט א' חל בשבת‪ ,‬צריכה האשה להבדיל‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫לפני הדלקת הנרות‪ ,‬ע"י אמירת "ברוך המבדיל בין קודש‬ ‫קא‪ .‬מצוה להקדים ולאכול ]ועכ"פ להתחיל[ את סעודה‬ ‫לקודש"‪ ,‬או אמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית )לעניין ברכת‬ ‫שלישית לפני שעה עשירית‪ .‬אם לא הספיק – יאכל אחר‬ ‫'שהחיינו'‪ ,‬ראה להלן(‪.‬‬ ‫שעה עשירית‪ ,‬אך מצוה שלא יאכל שיעור קביעות סעודה‬ ‫קיב‪ .‬יש המדקדקים לכוון את שעון השבת כך שבזמן‬ ‫]דהיינו כרגילותו בחול[‪ ,‬אלא רק מעט יותר מכביצה פת‪ ,‬כדי‬ ‫שיאכל בלילה לתאבון )משנ"ב סי' תקכט סק"ח בשם המג"א‪ ,‬סי' תעא‬ ‫הדלקת הנרות ]או במשך זמן אחר שמשתמשים בנרות‪,‬‬ ‫ס"ק טז(‪ .‬אמנם אם תאב לאכול‪ ,‬יכול לאכול כדרכו )עי' בה"ל סי'‬ ‫ואפי' זמן קצר[‪ ,‬התאורה תהא כבויה‪ ,‬ועי"כ יש תועלת בנרות‪.‬‬ ‫תקכט שם שפקפק על דברי המג"א‪ ,‬וכתב שכיון שבלילה הוא רק יו"ט ב'‪ ,‬הוא קל‬ ‫אמנם המנהג הנפוץ שלא לחוש לכך‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬ואין להימנע מאכילה משום כך(‪.‬‬ ‫קיג‪ .‬הדלקת נרות במקום האכילה או הלינה‪ ,‬התבאר לעיל‬ ‫)סע' לט(‪.‬‬ ‫תשליך‬ ‫הוצאת פתילות‪ ,‬חתיכות פח‪ ,‬שיירי נרות וכד'‬ ‫קב‪ .‬השנה‪ ,‬שיום א' של ראש השנה חל בשבת – בני אשכנז‬ ‫שנשארו מהנרות של יום א'‪:‬‬ ‫נהגו לומר תשליך ביום ב' של ראש השנה‪ ,‬ובני ספרד נהגו‬ ‫לאומרו ביום א' של ראש השנה ]אך אם צריך לטלטל את‬ ‫קיד‪ .‬אם נשארו פתילות‪ ,‬חתיכות פח‪ ,‬שיירי נרות וכד'‬ ‫הסידור במקום שלא סומכים על העירוב‪ ,‬אף בני ספרד יאמרו‬ ‫מהנרות של יום א'‪ ,‬מעיקר הדין מותר להוציאם אפילו בידו‬ ‫רק ביום השני[‪.‬‬ ‫לצורך הדלקת נרות יום טוב ]ואין בכך משום איסור מוקצה‪ ,‬מפני‬ ‫קג‪ .‬זמן אמירתו‪ :‬רבים נוהגים לומר תשליך בראש השנה‬ ‫שהדלקת הנר נחשבת לאוכל נפש‪ ,‬וטלטול מוקצה הותר לצורך אוכל נפש[‪ .‬אך‬ ‫לאחר מנחה )וראה בשו"ת שאלה כט בעניין אמירתו קודם מנחה‪ ,‬או לאחר‬ ‫בזמננו שיש את אור החשמל‪ ,‬אינו מבורר כל כך להחשיבו‬ ‫ט‬ ‫כצורך אוכל נפש‪ ,‬ולכן לכתחילה עדיף להוציא את הפתילה‬ ‫ע"י כפית או מזלג וכדומה‪ ,‬או לחילופין יכול להוסיף שמן‬ ‫קכ‪ .‬ביום טוב שחל במוצאי שבת‪ ,‬עושים קידוש והבדלה‬ ‫על כוס אחת‪ ,‬וסדר הברכות הם‪ :‬יקנה"ז ‪" -‬יין ‪ -‬בורא פרי‬ ‫ופתילה חדשה לכוסיות מבלי להוציא את הפתילה הישנה‪.‬‬ ‫הגפן"‪" ,‬קידוש"‪" ,‬נר ‪ -‬בורא מאורי האש"‪" ,‬הבדלה"‪" ,‬זמן ‪-‬‬ ‫ברכה לפני ההדלקה‬ ‫שהחיינו"‪.‬‬ ‫קטו‪ .‬נחלקו האחרונים האם הנוהגים בכל שבת להדליק לפני‬ ‫קכא‪ .‬יש לדון בגדר יקנה"ז‪ ,‬דהנה מצאנו כמה חילוקי דינים‬ ‫הברכה יעשו כן גם ביו"ט )כדי שלא לחלק בין שבת ליו"ט(‪ ,‬או שביו"ט‬ ‫בין קידוש להבדלה )ויבוארו להלן(‪ ,‬ויש להסתפק האם נדון את‬ ‫יקדימו הברכה להדלקה )כדי שיהיה עובר לעשייתן(‪ .‬ולהלכה נראה‬ ‫ה'יקנה"ז'‪ ,‬כקידוש או כהבדלה‪.‬‬ ‫שיברכו לפני ההדלקה )עי' משנ"ב סי' רסג ס"ק כז(‪.23‬‬ ‫ולמעשה נראה שיש לדונו כקידוש‪ ,‬וכמו שעולה מדברי‬ ‫הקפדות בהדלקת הנרות‬ ‫המשנ"ב )המובאים בהערה(‪.27‬‬ ‫קטז‪ .‬צריך להיזהר בדברים הבאים‪:‬‬ ‫ויש לגדר זה כמה השלכות להלכה‪:‬‬ ‫‪ ‬אין להבעיר אש חדשה‪ ,‬אלא רק להעביר אש מנר‬ ‫]א[ הנוהגים לשבת בקידוש ולעמוד בהבדלה‪ ,‬יאמרו יקנה"ז‬ ‫שדולק מערב יו"ט‪ .‬אם קשה להעביר את האש ישירות‬ ‫בישיבה כיון שהוא נידון כקידוש ולא כהבדלה )סי' רצו סקכ"ח‪ ,‬סי'‬ ‫מנר לנר‪ ,‬יכול גם להעביר ע"י גפרור או נר אמצעי‪.‬‬ ‫תעג סק"ג(‪.‬‬ ‫‪ ‬יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור אלא רק להניחו‬ ‫]ב[ נשים שותות מכוס יקנה"ז‪ ,‬אף שאינן שותות מכוס‬ ‫שייכבה מאליו‪.‬‬ ‫הבדלה‪.‬‬ ‫]ג[ ביקנה"ז ממלאים את הכוס כמו בקידוש‪ ,‬ולא ממלאים‬ ‫ברכת 'שהחיינו' ביו"ט ב' של ר"ה‬ ‫אותו על גדותיו כדי שיישפך כבהבדלה ]כמו כן‪ ,‬לא נוהגים‬ ‫קיז‪ .‬מאותן הנוהגות בשאר יו"ט לברך 'שהחיינו' בעת‬ ‫להביט בציפורניים[‪.‬‬ ‫הדלקת הנרות‪ ,‬יש שלא מברכות 'שהחיינו' בהדלקת‬ ‫]ד[ אפשר לעשות יקנה"ז על פת כדין קידוש‪ ,‬ואף שאין‬ ‫הנרות של יום ב' של ראש השנה‪ .24‬אך אם לובשת בגד חדש‪,‬‬ ‫מבדילים על הפת‪ ,‬מ"מ ביקנה"ז שעיקרו קידוש יכול לעשותו‬ ‫או שמדליקה את הנרות מיד לפני הקידוש ‪ -‬יכולה לברך‬ ‫על הפת )ראה בהערה(‪.‬‬ ‫'שהחיינו' בעת הדלקת הנרות ]לאלו הנוהגות כן[‪.‬‬ ‫אבוקה להבדלה ביקנה"ז‬ ‫קיח‪ .‬הנוהגת להקל ולברך 'שהחיינו' בשעת הדלקת נרות‬ ‫קכב‪ .‬הרבה נוהגים לקיים את המצווה מן המובחר של ברכת‬ ‫ומכוונת על פרי חדש שתאכל בסעודה‪ ,‬יש לה על מה לסמוך‪,‬‬ ‫"בורא מאורי האש" בהבדלה על אבוקה‪ ,‬ע"י חיבור של שני‬ ‫ואף שיש הפסק גדול בין ברכת 'שהחיינו' לאכילת הפרי‪.‬‬ ‫נרות או של שני גפרורים‪ ,‬אמנם ביו"ט יש בכך כמה חששות‪,‬‬ ‫אמנם אם עושה כן‪ ,‬עליה להניח את הפרי לפניה בשעת‬ ‫וכמבואר בהערה‪.28‬‬ ‫ההדלקה‪.‬‬ ‫קכג‪ .‬למעשה‪ ,‬כדי לקיים את המצווה מן המובחר של אבוקה‬ ‫קיט‪ .‬בשעת הקידוש בליל שני של ראש השנה נוהגים להניח‬ ‫‪ -‬יש להדליק בנר הבדלה קטן‪ ,‬או ע"י נעיצת פתילה נוספת‬ ‫פרי חדש על השולחן ]כגון תפוז וקלמנטינה אם אינם‬ ‫בנר קטן סמוך לפתילה הקיימת מערב שבת ]וינעץ את‬ ‫חמוצים‪ ,‬אפרסמון‪ ,‬אבוקדו‪ ,‬חבושים‪ ,‬גויאבה‪ ,‬תמר צהוב טרי‬ ‫הפתילה הנוספת בחור נפרד ]מפני שאם יצאו שתי הפתילות מאותו‬ ‫או סברס[‪ ,‬ולכוון בברכת 'שהחיינו' גם על הפרי ולאוכלו‬ ‫חור‪ ,‬הרי זה כפתילה אחת עבה ואין זה נחשב אבוקה‪ ,‬ולפיכך צריך שיפריד בין‬ ‫לאחר שיאכל כזית מהפת‪ ,25‬ונוהגים שגם בני הבית אוכלים‬ ‫הפתילות שעווה או חלב[ )משנ"ב סי' רחצ סק"ח(‪.‬‬ ‫מהפרי‪ .26‬אמנם גם מי שאין לו פרי חדש מברך 'שהחיינו'‪.‬‬ ‫ומבואר מזה לכאורה שהקידוש עיקר‪ ,‬שאם החשיבות של הבדלה ביקנה"ז היתה‬ ‫‪ 23‬טעה ובירך "להדליק נר של שבת" במקום "להדליק נר של יו"ט" ‪ -‬אם‬ ‫שווה לחשיבות של הקידוש‪ ,‬לא היה מועיל על כך סברא של "אגב"‪ ,‬ורק משום‬ ‫נזכר לאחר כדי דיבור שכבר אינו יכול לתקן‪ ,‬לא יברך שוב )מפני שיו"ט בכלל‬ ‫שההבדלה ביקנה"ז נטפלת לקידוש‪ ,‬יש להבין סברת התוס' שההבדלה נטפלת‬ ‫שבת‪ ,‬עי' רש"י מנחות סה‪ :‬ד"ה רגל ושבועות טו‪ :‬ד"ה אין בנין‪ ,‬שו"ת מהר"ם‬ ‫גם לקידוש שעושהו על הפת‪.‬‬ ‫בריסק ח"ב סי' מד‪-‬מה‪ .‬ולעניין תפילה יו"ט אינו בכלל שבת‪ ,‬עי' סי' תפז(‪.‬‬ ‫‪ 28‬מצווה מן המובחר לברך בהבדלה על אבוקה‪ ,‬ורק אם אין לו‪ ,‬מברך על נר יחיד‬ ‫‪ 24‬טעם הדבר – מפני שנוהגים לכוון בברכת 'שהחיינו' שבקידוש ליל ב' של ראש‬ ‫)שו"ע סי' רחצ סע' ב(‪ .‬ויש לדון כיצד לקיים דין זה ביו"ט שחל במוצ"ש‪ ,‬דהנה‬ ‫השנה גם על פרי חדש )כדלהלן(‪ ,‬ואם תברך 'שהחיינו' בהדלקת הנרות‪ ,‬יהא‬ ‫הרבה נוהגים לעשות אבוקה ע"י חיבור של שני נרות או של שני גפרורים‪ ,‬ולכאורה‬ ‫הפסק גדול בין אכילת הפרי לבין ה'שהחיינו'‬ ‫ביו"ט יש לחוש לכך מג' טעמים‪:‬‬ ‫‪ 25‬אמנם עי' מט"א סי' תר ס"ו‬ ‫]א[ בשעה שמקרבים הנרות‪ ,‬נמס קצת מהחלב ויש לחוש בזה לגרם כיבוי ]חשש‬ ‫‪ 26‬מט"א שם‪ ,‬וביאר שאף שמן הדין אינם צריכים לאכול מפני שאינם מברכים‬ ‫זה לא קיים בחיבור גפרורים זה לזה[‪.‬‬ ‫בעצמם‪ ,‬נוהגים לאכול משום "סימן טוב לחידוש השנה"‬ ‫]ב[ יש לחוש שהוא מוסיף הבערה שלא לצורך‪ ,‬דשמא אין היתר ליצור אבוקה‬ ‫‪ 27‬יסוד הדבר שיקנה"ז נחשב לקידוש‪ ,‬נראה שיש ללמוד ממש"כ התוס' )פסחים‬ ‫ביו"ט בשביל קיום מצווה מן המובחר‪ ,‬ומטעם זה גם אין לחבר ב' גפרורים זה לזה‪.‬‬ ‫קו‪ :‬ד"ה מקדש( ונפסק בשו"ע )סי' רצו ס"ב( ובמשנ"ב )שם ס"ק יד(‪ ,‬שאפשר‬ ‫]ג[ יש לחוש בהפרדת הנרות או הגפרורים משום כיבוי‪ ,‬בכך שממעט את אש‬ ‫לעשות יקנה"ז על הפת כדין קידוש אע"פ שאין מבדילים על הפת‪ ,‬וטעם הדבר‬ ‫האבוקה‪.‬‬ ‫הוא משום שכיון שיש בו קידוש ]שיכול להיעשות על פת[‪ ,‬אגב כן גם יכול להבדיל‬ ‫עליו‪.‬‬ ‫י‬ ‫קלז‪ .‬כיריים של גז ‪ -‬אם האוכל יישרף אם לא ינמיך את‬ ‫קכד‪ .‬אם אין אבוקה מוכנה ‪ -‬ידליק נר אחד במיוחד‬ ‫הלהבה‪ ,‬ידליק אש אחרת קטנה יותר‪ ,‬או שיעבירו את הסיר‬ ‫להבדלה ויברך עליו ]וישאירנו דולק[‪ ,‬ורבים נוהגים לברך על‬ ‫אל שכן שיש אצלו אש קטנה יותר‪ .‬ואם לא יכול להדליק אש‬ ‫נרות החג ללא אבוקה ]אמנם בשו"ע )שם ס"ב( שאם אין אבוקה‪ ,‬ידליק נר‬ ‫קטנה יותר ]ויש לדון כשיש לו כיריים מהדגמים החדשים שיש‬ ‫לצורך הבדלה‪ ,‬חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית‪ ,‬וא"כ צ"ע איך מברכים על נרות[‪.‬‬ ‫בהן מפסק ביטחון[ ‪ -‬כיון שאם לא ינמיך את האש יישרף‬ ‫המיקל לחבר שני נרות ולהפרידם ‪ -‬יש לו על מה לסמוך‪.‬‬ ‫האוכל – הוי צורך אוכל נפש ומותר להנמיך‪.‬‬ ‫קלח‪ .‬המניח סיר ובו מים על גבי האש כדי שירתחו המים‬ ‫להלכות יו"ט בהרחבה‪ ,‬ראה אזמרה לשמך – חג השבועות‬ ‫ויגלשו‪ ,‬וכוונתו לגרום כיבוי האש – אם אינו משתמש במים‬ ‫שמרתיח לדבר אחר – אסור לעשות זאת‪ ,‬ואף אם משתמש‬ ‫בישול ואפיה ביו"ט‬ ‫במים אין לעשות כן‪.‬‬ ‫קכה‪ .‬מלאכות לישה‪ ,‬בישול ואפיה מותרות ביו"ט‪ ,‬כיון‬ ‫בורר )סי' תקד בבה"ל ד"ה 'משום'‪ ,‬סי' תקו סע' ב‪ ,‬סי' תקי סע' ב‪-‬ה(‬ ‫שמלאכות אלו אינן נעשות לימים הרבה )סי' תצה(‪.‬‬ ‫קלט‪ .‬הוצאת עצמות מדגים או בשר ‪ -‬יש להקל כיון שאין‬ ‫קכו‪ .‬גם דברים שנשמרים בקירור מותר לבשלם ביו"ט‪ ,‬אם‬ ‫דרך להוציאו מבעוד יום‪.‬‬ ‫התבשיל כשהוא טרי טעמו משובח יותר )שם(‪.‬‬ ‫קמ‪ .‬שימוש במקלף ובמצקת מחוררת – כיון שאין דרך‬ ‫קכז‪ .‬קומפוט ]לפתן[ שלא מפיג טעמו אם מבשלים אותו‬ ‫לעשות כן מערב יו"ט‪ ,‬מותר‪.‬‬ ‫מבעוד יום‪ ,‬וכן כל דבר שרגילים לאוכלו צונן ‪ -‬לדעת השו"ע‬ ‫מותר לבשלו ביו"ט‪ ,‬ולדעת הרמ"א אסור לבשלו כדרכו אלא‬ ‫קמא‪ .‬שריית חסה במים ביו"ט לנקותה מתולעים‪ ,‬אסורה‬ ‫ע"י שינוי )שם(‪ ,‬ואף לבני ספרד יש להחמיר בזה )כנה"ג‪ ,‬מאמר‬ ‫)מג"א סי' תקי ס"ק ד בשם היש"ש ויל"ע בזה עוד(‪.‬‬ ‫מרדכי‪ ,‬ברכי יוסף שם(‪.‬‬ ‫טחינה ביו"ט )סי' תקד משנ"ב ס"ק יא‪ ,‬יט‪ ,‬ושעה"צ ס"ק יח‪ ,‬לו(‬ ‫קכח‪ .‬אם לא הייתה אפשרות לבשל בערב יו"ט כי היו‬ ‫קמב‪ .‬מותר לחתוך ביו"ט ירקות לסלט בלי שינוי כיון שהוא‬ ‫טרודים‪ ,‬דינו כאונס ומותר לבשלו ביו"ט ללא שינוי )משנ"ב סי'‬ ‫כמו שום‪ ,‬בצל ושחלים שא"צ שינוי‪.‬‬ ‫תצה ס"ק ח‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫קמג‪ .‬מותר לרסק ירקות במזלג אף ללא שינוי כלל‪.‬‬ ‫קכט‪ .‬מאכל המפיג טעמו מותר להכינו‪ ,‬אף אם לא יפיג‬ ‫קמד‪ .‬מותר לגרד במגרדת ]פומפייה[ פירות וירקות ביו"ט‪,‬‬ ‫טעמו עד שיאכלנו‪ ,‬וכגון שדעתו להכינו לליל יו"ט‪ ,‬ועד אז לא‬ ‫ונכון לשנות ע"י שיעשה זאת על השולחן וכדו' או שישתמש‬ ‫יפוג טעמו‪.‬‬ ‫במגרדת מצידה השני‪.‬‬ ‫קל‪ .‬אף שאפשר להדליק גז מערב יו"ט ולהניח עליו את‬ ‫קמה‪ .‬מותר לחתוך פירות וירקות לחתיכות גדולות קצת‬ ‫הסירים שיתבשלו ביו"ט‪ ,‬אין צורך לעשות כן כיון שיש הפסד‬ ‫כדרכו בסלייסר‪ ,‬ואם חותך לחתיכות קטנות דינו כמגרדת‬ ‫ממון של הגז הבוער בינתיים ללא צורך )פמ"ג בראש יוסף ביצה לג‪,‬‬ ‫שנכון לעשותו בשינוי‪.‬‬ ‫ובסי' תקב משב"ז א(‪.‬‬ ‫קמו‪ .‬מותר לכתוש שום בכותש שום כדרכו‪ ,‬ונכון גם בזה‬ ‫מבעיר )סי' תקב(‬ ‫לשנות‪ ,‬וכן מותר למעוך תפו"א במועך תפו"א‪ ,‬ונכון לעשות‬ ‫קלא‪ .‬אסור להדליק אש חדשה ביו"ט‪ ,‬אבל מותר להעביר‬ ‫כן בשינוי כגון על שולחן וכדו'‪.‬‬ ‫אש מאש דולקת‪.‬‬ ‫דישה וסחיטה‬ ‫קלב‪ .‬להעביר אש ממקום למקום ע"י גפרור או נר אמצעי‬ ‫קמז‪ .‬ביו"ט אסור לסחוט פירות‪ ,‬מכיון שמלאכת דש לא‬ ‫– אם יש טרחה להעביר ישירות – מותר )סי' תקיד פמ"ג משב"ז ס"ק ח(‪.‬‬ ‫הותרה ביו"ט‪ .‬ומותר לסחוט לתוך אוכל כמו בשבת )סי' תצה(‪.‬‬ ‫קלג‪ .‬מותר להעביר אש ממקום למקום לצורך אור או לצורך‬ ‫קמח‪ .‬דין שימוש במגבונים לחים ביו"ט הוא כבשבת‪ ,‬וכן‬ ‫הדלקת נרות יו"ט או ביהכנ"ס או ברית מילה )סי' תקיד(‪.‬‬ ‫לגבי שטיפת כלים בסקוטש ‪ -‬דין יו"ט כבשבת‪.‬‬ ‫קלד‪ .‬כירות גז הישנות שאין בהן מפסק ביטחון‪ ,‬מותר‬ ‫קמט‪ .‬שאיבת חלב ביו"ט דינה כבשבת )עי' סי' תקה(‪.‬‬ ‫להדליקן ביו"ט‪ ,‬וכן מותר להגדיל את להבת הגז‪ .‬ובחדשות‬ ‫לש )סי' תקו(‬ ‫]שיש בהן מפסק ביטחון[ ‪ -‬יש מחמירים‪.‬‬ ‫קנ‪ .‬לישה הותרה ביו"ט‪ ,‬ולכן מותר להכין סלט ביצים עם‬ ‫קלה‪ .‬כיריים עם מצת אלקטרוני אסור להדליק‪ ,‬ולכן אם‬ ‫מיונז כרגיל בלי שינוי‪.‬‬ ‫הלחצן של הגז הוא גם המצת יש לנתק את הכיריים מערב‬ ‫יו"ט‪ .‬ואם שכח לנתקו אפשר לעשות זאת ע"י גוי‪.‬‬ ‫קנא‪ .‬ג'לי יש להכינו מערב יום טוב כיון שטעמו טוב כשנעשה‬ ‫מבעו"י ואולי טוב אף יותר )עי' משנ"ב סי' תצה ס"ק ח(‪.‬‬ ‫מכבה )סי' תקיד(‬ ‫קנב‪ .‬לש עיסה ביו"ט מותר להפריש ממנה חלה ביו"ט‪ ,‬ואם‬ ‫קלו‪ .‬אסור לכבות אש ביו"ט‪ ,‬ואף אם האור מפריע לו לישון‪,‬‬ ‫לש בערב יו"ט אסור להפריש ביו"ט )סי' תקו(‪.‬‬ ‫וכן כאשר מעביר אש ע"י גפרור לא יכבה אותו אלא יניחנו‬ ‫שיכבה מאליו‪ ,‬וכן אין לכבות או להנמיך גז ביו"ט‪.‬‬ ‫יא‬ ‫מוליד‬ ‫להרחבה‪ ,‬ומקורות הדינים – ראה אזמרה לשמך גיליון ‪93‬‬ ‫קנג‪ .‬גם ביו"ט קיים איסור מוליד‪ .‬ולכן אסור לשים בושם על‬ ‫הבגד‪ ,‬אך על הגוף מותר‪ ,‬וכבשבת )סי' תקיא וסי' תרנח(‪ .‬וכן אסור‬ ‫רחיצה במים קרים‬ ‫להדליק גפרור ביו"ט )כדלעיל סע' קלב(‪.‬‬ ‫קסז‪ .‬לבני ספרד מותרת‪ ,‬ולבני אשכנז מעיקר הדין מותרת‪,‬‬ ‫קנד‪ .‬לצורך אוכל נפש‪ ,‬הותר איסור מוליד )רשב"א בעבודת‬ ‫אך נהגו שלא לרחוץ את כל הגוף אלא במקום צער ]ומיעוט‬ ‫הקודש הארוך‪ ,‬בית מועד שער ב‪ ,‬בגיליון שם‪ ,‬והוא העתקה מתחילת ספר מעשה‬ ‫הגוף מותרת אף שלא במקום צער‪ ,‬אך במקום ריבוי שיער‪,‬‬ ‫רקח‪ ,‬וכ"ה בשו"ע הרב סי' תקיא ס"ז(‪ .‬ולכן לצורך אכילה מותר לרסק‬ ‫מותר רק במקום צער )וראה סע' קפב‪-‬קפג בעניין חפיפה וניגוב([‪.‬‬ ‫קרח‪ ,‬ולחמם מרק קפוא ]וכן להקפיא מים לצורך אותו יום[‪.‬‬ ‫רחיצה במים חמים‬ ‫עיבוד באוכלין‬ ‫גם באופנים דלהלן בהם הרחיצה מותרת ברוב הגוף ‪ -‬לבני‬ ‫קנה‪ .‬לכתחילה יש למלוח ירקות רק בצורה המותרת‬ ‫אשכנז הוא רק במקום צער‪.‬‬ ‫בשבת ע"י נתינת שמן וכדו'‪ .‬ואם אין לו אפשרות מותר למלוח‬ ‫קסח‪ .‬רחיצה במים חמים שהוחמו ביו"ט ‪ -‬אסורה‪ ,‬בין‬ ‫כרגיל‪ .‬אבל כבישת ירקות ביו"ט אסורה כיון שהדרך‬ ‫רחיצת כל גופו יחד ובין רחיצת אבר אבר‪ .‬אך רחיצת פנים‬ ‫לעשותה לימים רבים )סי' תק ס"ה(‪.‬‬ ‫וכפות הידיים והרגליים‪ ,‬וכן רחיצת מיעוט הגוף ]עכ"פ‬ ‫דיני מוקצה ביו"ט )סי' תצה סע' ד(‬ ‫שהוחמו בחמה‪ ,‬כדלהלן[ ‪ -‬מותרת‪.‬‬ ‫קנו‪ .‬איסור מוקצה נוהג ביו"ט‪ ,‬וכל מוקצה האסור בשבת‪,‬‬ ‫קסט‪ .‬רחיצה במים חמים שהוחמו מערב יו"ט – לבני‬ ‫אסור ביו"ט‪.‬‬ ‫ספרד מותרת‪ ,‬ולבני אשכנז רחיצת כל הגוף יחד אסורה‪ ,‬אך‬ ‫רחיצת פנים וכפות הידיים והרגליים וכן רחיצת מיעוט הגוף‪,‬‬ ‫קנז‪ .‬כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬אסור לטלטלו כי אם לצורך‬ ‫וכן רחיצת אבר אבר ]היינו עם ניגוב בין כל אבר ואבר‬ ‫גופו ומקומו‪ ,‬וכן מוקצה מחמת חסרון כיס ומוקצה מחמת‬ ‫שרוחצים[‪ ,‬מותרת‪.‬‬ ‫גופו ובסיס לדבר האסור ‪ -‬אסור לטלטלם ביו"ט‪.‬‬ ‫דיני חימום מים ביו"ט לרחיצה‬ ‫קנח‪ .‬מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש )סי' תקט וסי' תקיח(‪.‬‬ ‫קע‪ .‬אסור לחמם מים ביו"ט לצורך רחיצת כל הגוף‪ ,‬אפילו‬ ‫קנט‪ .‬קמח ותפוחי אדמה אינם מוקצה ביו"ט‪ ,‬כיון שמותר‬ ‫אם כוונתו לרחוץ אבר אבר‪.‬‬ ‫לבשל ולאפות ביו"ט‪.‬‬ ‫קעא‪ .‬מותר לחמם מים ביו"ט לצורך רחיצת פנים וידיים‪.‬‬ ‫קס‪ .‬נרות וגפרורים ]ונראה שה"ה פנס דולק[ אינם מוקצה‬ ‫ביו"ט )ואין בזה משום מוקצה דשלהבת‪ ,‬וראה בסע' הבא(‪.‬‬ ‫קעב‪ .‬נחלקו הראשונים האם מותר לחמם מים ביו"ט לצורך‬ ‫רחיצת מיעוט הגוף‪ ,‬ולהלכה בחימום מים ע"י דוד שמש ניתן‬ ‫קסא‪ .‬מותר לטלטל ביו"ט מכשיר חשמלי לצורך גופו‬ ‫להקל לכתחילה ]אך למעשה‪ ,‬כיון שנכנסים לדוד מים קרים‪,‬‬ ‫ומקומו‪ .‬ואף אם יש בו גוף חימום המתלהט ]כגון מיחם‬ ‫אין להקל בזה לכתחילה‪ ,‬וכמבואר בסע' קעד[‪ .‬וחימום מים‬ ‫חשמלי[‪ ,‬ובלבד שלא יהיה בו משום מוקצה מחמת חסרון כיס‬ ‫על ידי בוילר חשמלי ]הדולק מערב החג או ע"י שעון שבת[ וכן חימום‬ ‫]אך בשבת אם יש בו גוף חימום המתלהט‪ ,‬הרי זה מוקצה‬ ‫מים על האש ‪ -‬המיקל יש לו על מי לסמוך‪.‬‬ ‫מחמת גופו מחמת מוקצה דשלהבת )ראה אזמרה לשמך גיליון ‪,72‬‬ ‫‪.[(161‬‬ ‫קעג‪ .‬יונקרס ‪ -‬אין להשתמש בו‪ ,‬ואפי' לרחיצת מיעוט הגוף‪.‬‬ ‫קעד‪ .‬דוד שמש – בעקבות פתיחת ברז המים החמים בבית‬ ‫דינים כלליים ליו"ט‬ ‫שמותקן בו דוד שמש‪ ,‬נכנסים מים קרים לדוד‪ ,‬ולכאורה יש‬ ‫קסב‪ .‬אסור למדוד ולשקול ביו"ט כמו בשבת )סי' תק(‪.‬‬ ‫איסור בדבר מפני שהמים הקרים מתבשלים בדוד שלא‬ ‫קסג‪ .‬אמירה לנכרי ביו"ט דינה כבשבת ‪ -‬מה שאסור‬ ‫לצורך )שהרי לא משתמשים בכל המים שבדוד(‪ .‬ולכן בפתיחת הברז‬ ‫לישראל לעשות אסור לומר לגוי לעשותו )סי' תצה ס"ק א(‪.‬‬ ‫לצורך רחיצה באופנים המותרים ]לצורך רחיצת פנים וכפות‬ ‫קסד‪ .‬דין נטילת תרופות ביו"ט כדין נטילת תרופות בשבת‬ ‫הידיים והרגליים‪ ,‬מיעוט הגוף‪ ,‬או לצורך שטיפת כלים[‪ ,‬אין‬ ‫)סי' תקלב סק"ה(‪.‬‬ ‫להקל לכתחילה‪ ,‬אך אין למחות במקלים בזה‪.‬‬ ‫קסה‪ .‬דין פתיחת בקבוקים‪ ,‬פחיות וקופסאות ביו"ט כדין‬ ‫גדרי 'הוחמו מערב יו"ט ‪ -‬וביו"ט'‬ ‫פתיחתם בשבת )ועי' סי' תקט ס"ו(‪.‬‬ ‫קעה‪ .‬אם הניח את סיר המים על האש ביו"ט עצמו – המים‬ ‫קסו‪ .‬דין הזמנת גוי‪ ,‬מומר‪ ,‬ואנשים שאינם שומרי תורה‬ ‫נחשבים 'הוחמו ביו"ט'‪.‬‬ ‫ומצוות לסעודת יו"ט‪ ,‬וכן דיני טעויות בתפילות יו"ט‪ ,‬דין‬ ‫קעו‪ .‬אם הניח את סיר המים על האש בערב יו"ט‪ ,‬והסירו‬ ‫עישון ביו"ט‪ ,‬דין רגל מבטל אבילות‪ ,‬דיני יו"ט שני של‬ ‫מהאש לפני כניסת יו"ט ‪-‬המים נחשבים 'הוחמו מערב יו"ט'‪.‬‬ ‫גלויות – כל אלו התבארו בהרחבה באזמרה לשמך פסח ב‪.‬‬ ‫יב‬ ‫כלים ]כגון שלאחר פתיחת הברז‪ ,‬ישטוף מעט כלים‬ ‫קעז‪ .‬אם הניח את סיר המים על האש בערב יו"ט‪ ,‬והשאירו‬ ‫באמבטיה‪ ,‬ולאחמ"כ ירחץ את התינוק[‪ ,‬אין למחות בידו‪.‬‬ ‫שם ביו"ט ‪ -‬נחלקו הפוסקים האם נחשב 'הוחמו מערב יו"ט'‬ ‫דיני חפיפת השיער‪ ,‬וניגוב‬ ‫או 'הוחמו ביו"ט'‪ ,‬ולהלכה דינם 'הוחמו מערב יו"ט'‪.‬‬ ‫קפב‪ .‬חפיפה‪ :‬אף באופנים שהותרה רחיצה ביו"ט‪ ,‬אסור‬ ‫קעח‪ .‬המערב מים קרים במים חמים שהוחמו מערב יו"ט‪,‬‬ ‫לחפוף את השיער‪ ,‬משום איסור סחיטה‪ ,‬ומותר רק להניח‬ ‫נחלקו הפוסקים האם דינם כמים שהוחמו מערב יו"ט‪ ,‬או‬ ‫סבון נוזלי ממש ]שאינו סמיך יותר מסמיכות השמן‪ ,‬כדי שלא‬ ‫שהדבר תלוי במטרת עירוב המים ‪ -‬שאם עירב לצורך קירור‬ ‫יהיה ממרח‪ ,‬וכן גזירה שמא ימרח[ על השיער‪ ,‬ולשטפו עם‬ ‫המים החמים ‪ -‬דינם כ'הוחמו מערב יו"ט'‪ ,‬ואם עירב כדי‬ ‫הזרם ללא מגע בשערות כלל ]ולבני אשכנז רחיצה זו הותרה‬ ‫להרבות מים חמים ‪ -‬דינם כ'הוחמו ביו"ט'‪ .‬ולהלכה אין לחלק‪,‬‬ ‫במקום צער בלבד‪ ,‬כאמור[‪.‬‬ ‫ובכל אופן דינם כמים שהוחמו מערב יו"ט‪.‬‬ ‫קפג‪ .‬ניגוב‪ :‬אסור לנגב כל מקום שיש בו ריבוי שיער משום‬ ‫קיצור אופני הרחיצה המותרים‬ ‫סחיטה‪ ,‬ומותר רק להניח בעדינות ]מבלי ללחוץ[ את המגבת‬ ‫קעט‪ .‬רחיצת כל הגוף במים קרים ]לבני אשכנז דווקא‬ ‫על הגוף על מנת שתספוג את המים‪.‬‬ ‫במקום צער[ ‪ -‬מותרת כרגיל‪.‬‬ ‫שימוש בדאודורנט בשבת ויו"ט‬ ‫קפ‪ .‬רחיצה במים חמים‪:‬‬ ‫קפד‪ .‬אין איסור הולדת ריח על גוף ושיער‪ .‬אך מצד איסור‬ ‫]א[ רחיצת כל הגוף יחד – אסורה לבני אשכנז בכל מקרה‪,‬‬ ‫ממרח‪ ,‬מותר להשתמש רק בדאודורנט רול ]מיימי[ שהוא‬ ‫ולבני ספרד מותרת רק במים שהוחמו מערב יו"ט )עי' לעיל גדרי‬ ‫נשפך או בספריי‪ ,‬אך בסטיק או בג'ל אסור משום ממרח‪.‬‬ ‫'הוחמו מערב יו"ט ‪ -‬וביו"ט' מה נחשב מים שהוחמו מערב יו"ט(‪.‬‬ ‫]ב[ רחיצת גופו אבר אבר ]דהיינו עם ניגוב לאחר כל אבר‬ ‫שרוחץ[ – במים שהוחמו ביו"ט אסורה‪ ,‬ובמים שהוחמו מערב‬ ‫סליחות‬ ‫יו"ט מותרת‪ ,‬ולבני אשכנז רק במקום צער ]ולכן‪ ,‬יכול להניח‬ ‫א‪ .‬שאלה‪ :‬איחר לסליחות‪ ,‬האם יאמר מתחילה או מהיכן‬ ‫מערב יו"ט סיר מים על האש‪ ,‬וביו"ט ישפכם לגיגית‬ ‫שהציבור אוחז‪.‬‬ ‫אמבטיה‪ ,‬ויכול להוסיף מים קרים‪ ,‬ולהתרחץ בהם[‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר כך ואפשר כך‪ ,‬אך נכון יותר שיאמר עם‬ ‫]ג[ רחיצת פנים‪ ,‬וכפות ידיים ורגליים – מותרת אפילו במים‬ ‫הציבור היכן שהוא אוחז‪ ,‬ואח"כ יכול להשלים )ואף "אשרי" ישלים‬ ‫שהוחמו ביו"ט ]ולכן‪ ,‬יכול להניח ביו"ט סיר מים על האש‪,‬‬ ‫לאחמ"כ‪ ,‬ואע"פ שהטעם הא' לאמירת האשרי – כדי שיאמרו קדיש לאחריו ‪ -‬לא‬ ‫וישפכם לגיגית אמבטיה‪ ,‬ויכול להוסיף להם מים קרים‪.‬‬ ‫שייך‪ ,‬אך הטעם הב' ‪ -‬משום שהוא תהלה ושבח גדול להשם – שייך גם כאן‪ ,‬עי'‬ ‫אך רחיצה במים מדוד השמש אינה לכתחילה‪ ,‬וכבסע'‬ ‫בלבוש סי' תקפא(‪.‬‬ ‫הבא[‪.‬‬ ‫ב‪ .‬שאלה‪ :‬השומע י"ג מידות כשהוא באמצע מזמורי‬ ‫]ד[ רחיצת מיעוט הגוף – מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט‪,‬‬ ‫הסליחות‪ ,‬מה עליו לעשות‪.‬‬ ‫והמיקל לרחוץ במים שהוחמו ביו"ט ע"י סיר על האש או ע"י‬ ‫תשובה‪ :‬יענה י"ג מידות עם הציבור‪ ,‬ולאחר אמירתם – או‬ ‫בוילר חשמלי ]שדולק מערב החג או ע"י שעון שבת[‪ ,‬יש לו על‬ ‫שימשיך מהמקום שהפסיק‪ ,‬עד "קל מלך"‪ ,‬או שימשיך היכן‬ ‫מי לסמוך ]רחיצה במים חמים מהדוד שמש אינה לכתחילה‪,‬‬ ‫שהציבור אוחז‪.‬‬ ‫אך המיקל בכך אין למחות בידו‪ ,‬אפילו שע"י כך נכנסים מים‬ ‫ג‪ .‬שאלה‪ :‬האם יחיד שלא אומר י"ג מידות כלל ]כגון‬ ‫קרים לדוד[‪.‬‬ ‫שאינו יודע את טעמי המקרא[‪ ,‬יאמר א‪-‬ל ארך אפיים‪.‬‬ ‫קפא‪ .‬רחיצת תינוק‪:‬‬ ‫תשובה‪ :‬יאמר עד המילים "כמו שהודעת לעניו מקדם"‬ ‫]א[ תינוק שלא רגילים לרחצו בכל יום‪ ,‬דינו כגדול‪.‬‬ ‫]כולל[‪.‬‬ ‫]ב[ דין רחיצת כל גוף התינוק שרגילים לרחצו בכל יום‪ ,‬וכן‬ ‫ד‪ .‬שאלה‪ :‬האם האומר י"ג מידות ביחיד ]בטעמי‬ ‫רחיצת לכלוך מתינוק ]אף שלא רגילים לרחצו בכל יום[‪:‬‬ ‫המקרא[‪ ,‬צריך לסיים את הפס' עד המילה "רבעים"‪ ,‬או‬ ‫‪ ‬מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט‪ ,‬ואף במים שהוחמו‬ ‫שיכול לומר כרגיל עד המילה "ונקה"‪.‬‬ ‫ביו"ט ע"י סיר על האש מותרת‪ ,‬ובתנאי שהמים חוממו‬ ‫תשובה‪ :‬יכול לומר כרגיל )עי' שו"ת האלף לך שלמה סי' מג‪ ,‬שו"ת רב‬ ‫לצורך שתיה או שטיפת כלים ]כלומר‪ ,‬יניח סיר מים על‬ ‫פעלים או"ח ח"א סי' יא‪ ,‬אמנם עי' סידור היעב"ץ בשם השל"ה‪ ,‬שו"ת תורה‬ ‫האש‪ ,‬בחלק מהמים החמים ישטוף כלים‪ ,‬ואת שאר‬ ‫לשמה סי' מד‪ ,‬כה"ח סי' קלא סוס"ק כג(‪.‬‬ ‫המים ישפוך לגיגית האמבטיה‪ ,‬ויוסיף מים קרים וירחץ‬ ‫ה‪" .‬במוצאי מנוחה ‪ /‬שחר קמתי ‪ /‬באשמורת הבוקר ‪/‬‬ ‫בהם את התינוק[‪.‬‬ ‫בזעקתם בעוד ליל ‪ /‬בעומדם לפניך בלילות" – האם צריך‬ ‫‪ ‬רחיצתו במים חמים מהדוד שמש‪ ,‬אינה לכתחילה‪,‬‬ ‫לשנות את המילים בהתאם לשעת אמירתן‪.‬‬ ‫והמיקל בזה ע"י שפותח את הברז לצורך שתיה או שטיפת‬ ‫יג‬ ‫תשובה‪ :‬מתכפר‪ ,‬כיון שמעלת ההשתתפות בסעודת סיום‬ ‫תשובה‪ :‬יש המדקדקים לדלג מילים אלו משום דמיחזי‬ ‫מסכת גדולה ממעלת התענית )עי' סי' תקסח שסיום וסעודת מצוה‬ ‫כשיקרא‪ ,‬אולם מנהג העולם שלא לדלגם‪ ,‬ויש לבאר בטעמם‬ ‫עדיפים מהתענית‪ ,‬וא"כ כיון שדינו לאכול בסעודה‪ ,‬נראה שאין מפסיד בכך את‬ ‫משום שזה הולך על כלל הציבור )עי' מט"א סי' תקפא סע' יא‪ ,‬ערוך‬ ‫מעלות התענית‪ ,‬ויל"ד(‪.‬‬ ‫השולחן שם ס"ד‪ ,‬ועי' ספר חסידים סי' רנ לעניין "תשים דמעותינו"‪ ,‬הובא בא"ר‬ ‫יב‪ .‬פרטי דינים בעניין פטור מתענית ערב ראש השנה ע"י‬ ‫סי' תקפא ס"ק ט‪ ,‬מקו"ח סי' תקפא(‪.‬‬ ‫סיום מסכת )עי' ספר החיים סי' תקפא‪ ,‬אלף המגן על המט"א שם ס"ק עז‪.‬‬ ‫ו‪ .‬שאלה‪ :‬האם אפשר לומר סליחות בערב שבת לאחר‬ ‫אמנם המשנ"ב לא הזכיר פטור ע"י סיום מסכת בתענית זו‪ ,‬אע"פ שהזכירו בעניין‬ ‫חצות היום‪.‬‬ ‫תענית בכורות‪ ,‬סי' תע סק"י(‪:‬‬ ‫תשובה‪ :‬אין לומר )עי' עטרת זקנים וערך לחם סי' תקנ(‪.‬‬ ‫שמע את הסיום‪ ,‬אך לא אכל בסעודת הסיום‪ ,‬נראה שנפטר‬ ‫ז‪ .‬שאלה‪ :‬האם אמירת סליחות בימי הסליחות הוא חיוב‬ ‫מהצום ]ויש להסתפק בשומע דרך הטלפון[‪ .‬וכן אם השתתף‬ ‫גמור‪ ,‬והאם גם נשים חייבות‪.‬‬ ‫בסעודת הסיום ולא שמע את הסיום‪ ,‬נראה להקל שיכול‬ ‫תשובה‪ :‬אמירת הסליחות אינה חיוב גמור‪ ,‬אך היא מנהג‬ ‫לאכול‪ .‬אמנם אם לא השתתף בסעודה אלא שלחו לביתו‬ ‫שנהגו בו ישראל‪ ,‬ומוזכר בשו"ע )סי' תקפא ס"א(‪ ,‬ויש להשתדל‬ ‫אוכל מסעודת המצוה‪ ,‬אינו יכול לאכול‪.‬‬ ‫לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות‪ .‬נשים שיש באפשרותן לומר‬ ‫גדר סיום‪ :‬סיום מסכת גמרא ואף מסכת כמסכת תמיד‪ ,‬או‬ ‫סליחות‪ ,‬די שיאמרו בבית‪.‬‬ ‫סדר משניות שלם‪ .‬אך מסכת משניות אינה מספיקה‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫סיום נושא שנלמד בעיון במשך זמן רב‪ ,‬גם נחשב סעודת‬ ‫ח‪ .‬שאלה‪ :‬האם אומרים את התחנון שבסליחות כשיש שם‬ ‫מצוה‪.‬‬ ‫בעל ברית או חתן‪.‬‬ ‫סיום מסכת שלמד בהרהור‪ ,‬או שלמד בהבנה קלה‪ ,‬או שלא‬ ‫תשובה‪ :‬כשיש בעל ברית והסליחות בלילה – אומרים תחנון‬ ‫למד לפי סדר הדפים ]למד תחילה את הדפים המאוחרים[‪,‬‬ ‫כרגיל )כיון שאין זמן ברית בלילה(‪ .‬אך כשיש בעל ברית והסליחות‬ ‫או קטן שלמד וסיים – בכל האופנים הנ"ל‪ ,‬נחשב סיום‪.‬‬ ‫ביום‪ ,‬או כשיש חתן בין שהסליחות ביום ובין בלילה – נחלקו‬ ‫האחרונים אם אומרים תחנון‪ ,‬ולהלכה נראה שאין לומר ]ויש‬ ‫ויש קולות נוספות בפטור מתענית בערב ר"ה ]ובערב פסח[‬ ‫המקצרים ואומרים רק עד "להשם אלוקינו הרחמים והסליחות"[‪.‬‬ ‫ע"י סיום מסכת‪ :‬אע"פ שאין דרכו לעשות סעודה בסיום‪,‬‬ ‫יכול לעשות סעודת סיום בער"ה‪ .‬מותר לְ אַ חֵ ר את הסיום כדי‬ ‫מקור‪ :‬נוהג כצאן יוסף )עמ' רסא(‪ ,‬הובא במועד לכל חי )סי' יא סע'‬ ‫לעשותו בער"ה )עי' ספר החיים הנ"ל‪ ,‬ועי' היטב לשון הרמ"א שם ס"ב "ואם‬ ‫כד(‪ ,‬פת"ש )סי' תקפא(‪ ,‬שו"ת מחזה אברהם )או"ח סי' קנד(‪ ,‬הגהות‬ ‫חל ברית"‪ ,‬ובסי' תקסח ס"ב "ואירע בהם ברית"‪ ,‬וכ"ה לשון המט"א סי' תקפא‬ ‫מהרי"ש נתנזון )בעל השואל ומשיב‪ ,‬סי' תרב(‪ ,‬הובא באלף המגן על‬ ‫סע' לט(‪ ,‬ואת הקטע האחרון ילמד רק בשעת הסיום ]ועכ"פ‬ ‫המטה אפרים )סי' תקפא ס"ק לח‪ ,‬בהערות(‪ ,‬שו"ת לבושי מרדכי‬ ‫ביום הסיום[‪.‬‬ ‫)מהדורה רביעאי‪ ,‬סי' רכו אות ג(‪ ,‬ספר קצה המטה )סי' תרב ס"ק כח‪,‬‬ ‫דינים נוספים‪ :‬את הקדיש לאחר הסיום אומר המסיים‪ ,‬אפילו‬ ‫ובמהדורות הישנות ס"ק כב( בשם שו"ת פני מבין‪ ,‬וראה אזמרה‬ ‫אם הוריו חיים‪ ,‬ואפילו אם הוא קטן ]ואם רוצים‪ ,‬אפשר שאחר‬ ‫לשמך )גיליון ‪ ,170‬בעניין סליחות בתענית ציבור כשיש חתן או בעל ברית(‪.‬‬ ‫יתום יאמר[‪.‬‬ ‫ערב ראש השנה ]התרת נדרים‪ ,‬תענית וטבילה[‬ ‫המשתתפים בסיום מותרים באכילה רק לאחר הסיום‪ ,‬אולם‬ ‫ט‪ .‬שאלה‪ :‬האם אפשר לעשות התרת נדרים באופן שכל‬ ‫המסיים עצמו מותר מתחילת היום‪.‬‬ ‫האנשים בבית הכנסת יגידו יחד את נוסח ההתרה בפני‬ ‫יג‪ .‬שאלה‪ :‬כמה פעמים טובלים בערב ראש השנה‪.‬‬ ‫שלושה אנשים ]ולבני ספרד בפני עשרה אנשים[‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יש בזה דעות שונות‪ ,‬ועפ"י הלכה די בטבילה אחת‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר‪.‬‬ ‫והמנהג הנפוץ לבני אשכנז לטבול שלש פעמים‪ ,‬ולבני עדות‬ ‫מקור‪ :‬שו"ע )יו"ד סי' רכח סע' מו(‪ ,‬ובמט"א )סי' תקפא סע' מט( מבואר‬ ‫המזרח לטבול חמש פעמים )מסתימת הרמ"א סי' תקפא ס"ד והמשנ"ב‬ ‫שרק בשעת הדחק מותר‪ ,‬אך בהתרת נדרים זו שאינה‬ ‫שם נראה שדי בפעם אחת‪ .‬אולם הבא"ח ש"א פרשת נצבים ס"ג כתב ה' פעמים‪,‬‬ ‫לנדרים גמורים‪ ,‬אפשר אף שלא בשעת הדחק ]וכך נוהגים‬ ‫ובכה"ח שם ס"ק פג כתב ח' פעמים‪ ,‬ובבאה"ט שם ס"ק טז כתב שהמהרי"ל טבל‬ ‫בני ספרד[‪.‬‬ ‫ג' טבילות‪ ,‬וכ"ה במט"א שם סע' נג(‪.‬‬ ‫י‪ .‬שאלה‪ :‬האם יש איסור לעשן סיגריה אלקטרונית‬ ‫תפילות ותקיעת שופר‬ ‫בתענית ערב ראש השנה‪.‬‬ ‫יד‪ .‬שאלה‪ :‬האם בחורים מבני אשכנז שמתעטפים בטלית‬ ‫תשובה‪ :‬אין איסור‪ ,‬כיון שדינה כתענית יחיד )סי' תקסז ס"ג‪,‬‬ ‫גדול גם בראשם בר"ה ויו"כ‪ ,‬עושים כדין‪.‬‬ ‫והתבאר בשלוחה ‪.(438‬‬ ‫תשובה‪ :‬מותר ]אם כך מנהג הישיבה[‪.‬‬ ‫יא‪ .‬שאלה‪ :‬האם אף אדם שלא מתענה בערב ראש‬ ‫מקור‪ :‬אף שכתב המג"א )סי' ח ס"ק ג‪ ,‬הו"ד במשנ"ב שם ס"ק ד(‬ ‫השנה‪ ,‬אך הוא אוכל בסעודת סיום‪ ,‬מתכפר לו שליש‬ ‫שמשמע בגמ' )קידושין כט‪ (:‬שבחור לא היה מכסה ראשו‬ ‫מעברותיו כשם שמתכפר למי שמתענה )טור סי' תקפא(‪.‬‬ ‫יד‬ ‫כא‪ .‬שאלה‪ :‬האם יש מניעה שהציבור יאמר "אוחילה"‬ ‫בטלית‪ ,‬אין בדבר איסור מדינא‪ ,‬ובפרט כאשר זה מועיל‬ ‫בחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫לתפילה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬כך נהגו במקומות רבים‪ ,‬וראה במקור שמנהג זה‬ ‫ועי' במור וקציעה )סי' ח ד"ה ולא הבנתי( שהעיר על דברי המג"א‬ ‫אינו נגד השו"ע )עי' ריטב"א ר"ה לד‪ ,:‬ובטור סי' תקצא‪ ,‬ורמ"א שם ס"ז‬ ‫שבגמ' כלל לא מדובר על טלית‪ ,‬ועיין עוד בכה"ח )שם ס"ק יב(‪,‬‬ ‫ש"אוחילה" שייך לש"ץ‪ ,‬ואין ליחיד לאומרו‪ .‬אמנם נראה שכוונתם שם שאין ליחיד‬ ‫ובשו"ת לבושי מרדכי )תניינא או"ח סי' ב(‪ ,‬ובבאה"ט )סי' יז ס"ק ד(‪,‬‬ ‫לאומרו בתפילת הלחש‪ .‬אולם במטה אפרים סי' תקצב ס"ב כתב שאין לציבור‬ ‫ובמשנ"ב )שם ס"ק י( שהביאו את תמיהת הכנה"ג על דברי‬ ‫לומר "אוחילה" יחד עם הש"ץ‪ ,‬ולדבריו צריך שיהיה ניתן לשמוע את המילים‬ ‫המהרי"ל שעד הנישואין לא יהיו עם ציצית‪ .‬וכתב המור‬ ‫מהחזן‪ ,‬ולכן אם החזן יאמר "אוחילה" לאחר הציבור‪ ,‬אין בזה חשש‪ ,‬ועי' שע"ת סי'‬ ‫וקציעה )סוף סי' יז( שכוונת המהרי"ל היא על טלית גדול‪.‬‬ ‫תקפב סק"ח(‪.‬‬ ‫טו‪ .‬שאלה‪ :‬האם מותר לבכות בתפילות ראש השנה‪.‬‬ ‫כב‪ .‬שאלה‪ :‬בסיום תפילת הלחש ואמירת "עושה שלום"‪,‬‬ ‫תשובה‪ :‬יש אוסרים לעורר עצמו לבכי‪ ,‬אך אם בא לבכי‬ ‫האם צריך לעמוד במקומו עד קדושה ]כבכל השנה[‪ ,‬או‬ ‫מחמת התפילה או מחמת דביקות בקב"ה‪ ,‬מותר אפי' בשבת‬ ‫שבימים נוראים ]שאומרים פיוטים[ אפשר להקל בזה‪.‬‬ ‫)עי' מעשה רב אות רז שכתב שאין לבכות בר"ה‪ ,‬ומקורו מלשון הפס' בנחמיה פ"ח‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר לחזור למקומו כבר בתחילת חזרת הש"ץ )סי'‬ ‫"ואל תבכו"‪ ,‬אך עי' מנהג האר"י המובא באה"ט סי' תקפד ס"ק ג‪ ,‬ועי' מט"א סי'‬ ‫קכג ס"ק י(‪.‬‬ ‫תקפב סע' כח‪ ,‬ועי"ע רמ"א ומשנ"ב סי' רפח(‪.‬‬ ‫כג‪ .‬שאלה‪ :‬לאחר קדושה‪ ,‬האם צריך להמשיך לעמוד‬ ‫טז‪ .‬שאלה‪ :‬טעה ובמקום לסיים 'מקדש ישראל ויום‬ ‫ברגליים מכוונות עד שהש"ץ יחתום "המלך הקדוש"‪ ,‬או‬ ‫הזיכרון' סיים 'מקדש ישראל והזמנים'‪ .‬האם יצא‪.‬‬ ‫אפשר להפריד את הרגליים כבר בסוף קדושה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אם לא תיקן תוכ"ד‪ ,‬בין בתפילה ובין בקידוש ‪ -‬לא‬ ‫תשובה‪ :‬יכול להפריד רגליו מיד בסיום קדושה ]דעת הא"ר )סי'‬ ‫יצא )מחז"ב סי' תקפב סק"ה‪ ,‬מט"א שם סי"ח(‪.‬‬ ‫צ"ה סק"ו‪ ,‬הו"ד בערוה"ש שם ס"ה‪ ,‬ובכה"ח סי' קכה ס"ק טז( שיש לעמוד‬ ‫יז‪ .‬שאלה‪ :‬אדם המסופק אם אמר 'המלך הקדוש' חוזר‬ ‫ברגליים מכוונות עד סיום ברכת "הקל הקדוש"‪ ,‬אמנם בימים נוראים שמאריכים‬ ‫לראש‪ .‬האם הוא רק בעשי"ת או גם בר"ה ויוה"כ‪.‬‬ ‫בברכות יש לסמוך על האחרונים החולקים )עיין תו"ח סי' צה סק"ה(‪ .‬ואף המשנ"ב‬ ‫לא העתיק את דברי הא"ר‪ ,‬ולכן מעיקר הדין אף בכל השנה א"צ לחוש לזה‪ ,‬ואף‬ ‫תשובה‪ :‬בראש השנה ויום כיפור אינו חוזר מספק )משנ"ב סי'‬ ‫החוששים כל השנה‪ ,‬בימים הנוראים יסמכו על עיקר הדין([‪.‬‬ ‫תקפב ס"ק ד בשם תשובת מים חיים(‪.‬‬ ‫כד‪ .‬שאלה‪ :‬האם המתפללים מנחה מיד לאחר מוסף‬ ‫יח‪ .‬טעה ולא הזכיר שבת בתפילות ר"ה שחל בשבת‪:‬‬ ‫צריכים לומר 'אבינו מלכנו' במנחה‪.‬‬ ‫]א[ אם לא הזכיר שבת כלל וסיים תפילתו ‪ -‬צריך לחזור‬ ‫תשובה‪ :‬לא )מעשה רב אות רז‪ ,‬ערוה"ש סי' תקצח ס"א‪ ,‬לוח א"י(‪.‬‬ ‫לראש ]בתפילת ערבית‪ ,‬לא יסמוך על שמיעת ברכת מעין שבע מהש"ץ‪ ,‬אלא‬ ‫יחזור בעצמו לראש‪ .‬אך אם כבר שמע ברכת מעין שבע מהש״ץ והתכוון לצאת‪,‬‬ ‫כה‪ .‬שאלה‪ :‬המתפלל ביחידות בראש השנה‪ ,‬מתי יתפלל‬ ‫ומתי יתקע‪.‬‬ ‫נח' הפוסקים אם יצא‪ ,‬ומספק לא יחזור[ )סי' תפז ס"ג‪ ,‬מט"א סי' תקפב סע' כא(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬לא יתקע בשופר ולא יתפלל מוסף אלא לאחר ג'‬ ‫]ב[ אם הזכיר הזכרה כלשהי בענין שבת באמצע הברכה ‪-‬‬ ‫שעות ראשונות ]היינו לאחר סופ"ז ק"ש[ )סי' תקצא ס"ח ומשנ"ב‬ ‫אינו חוזר‪ ,‬אף שבחתימה לא הזכיר שבת )חיי"א כלל כח ס"י‪ ,‬שע"ת‬ ‫שם ס"ק יד‪-‬טו(‪ .‬ויש להמתין עם תפילת מוסף עד לאחר‬ ‫סי' תקפב ס"ד‪ ,‬ועי' מחז"ב סי' רסח‪ ,‬כה"ח סי' תפז ס"ק כ‪ ,‬אולם עי' מט"א שם‬ ‫שיתקע‪/‬ישמע תקיעות )סי' תקצב ס"ב(‪ ,‬אך אם יעבור ז' שעות‬ ‫ס"כ(‪.‬‬ ‫]שהוא זמן מוסף לכתחילה[ עדיף שיתפלל מוסף לפני‬ ‫]ג[ אם הזכיר שבת רק בחתימה‪ ,‬ולא הזכיר באמצע הברכה‬ ‫תקיעת שופר )סי' תקצה סק"ג(‪.‬‬ ‫‪ -‬נחלקו הפוסקים‪ ,‬ולמעשה לא יחזור )עי' משנ"ב סי' תפז ס"ק יג‪,‬‬ ‫כו‪ .‬שאלה‪ :‬כשתוקעים לנשים וכן כשתוקעים ליחיד‪ ,‬כמה‬ ‫ברכת הבית שער מא ס"כ‪ ,‬ועי' בחיי"א הנ"ל‪ ,‬וכ"ה לפי הרשב"א המובא בבה"ל‬ ‫תקיעות צריך לתקוע‪.‬‬ ‫סי' נט ס"ב ד"ה ולא אמר(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬יתקע שלושים קולות ]ג"פ תשר"ת תש"ת תר"ת[‪.‬‬ ‫יט‪ .‬שאלה‪ :‬טעה בר"ה שחל בשבת‪ ,‬ולא הזכיר בחתימה‬ ‫ואת השברים תרועה יעשה בנשימה אחת‪ ,‬כבתקיעות‬ ‫"יום הזיכרון"‪ ,‬אלא רק "מקדש השבת"‪ ,‬האם יחזור‪.‬‬ ‫דמיושב‪ ,‬כנ"ל בהרחבה בסדר התקיעות )עי' משנ"ב סי' תקפו ס"ק‬ ‫תשובה‪ :‬כיון שהזכיר יום הזיכרון באמצע הברכה‪ ,‬אינו חוזר‬ ‫כב‪ ,‬סי' תר ס"ק ז‪ ,‬כה"ח סי' תקפו ס"ק מ(‪.‬‬ ‫)סי' תפז סק"ז(‪.‬‬ ‫כז‪ .‬שאלה‪ :‬מי שבאפשרותו לבוא או לתקיעות דמעומד‬ ‫כ‪ .‬שאלה‪ :‬במנחה של שבת פרשת נצבים‪-‬וילך‪ ,‬יקראו‬ ‫או לתקיעות דמיושב ]מצוי בנשים[‪ ,‬למה עדיף שיבוא‪.‬‬ ‫פרשת האזינו‪ .‬האם אפשר להתחיל לקרוא מאז שנים‬ ‫תשובה‪ :‬אף שתקיעות דמעומד הן העיקר )מג"א סי' תקצ ס"ק יב‪,‬‬ ‫מקרא ואחד תרגום של פרשת האזינו‪.‬‬ ‫ומשנ"ב ס"ק לה‪ ,‬אמנם עי' מג"א סי' תקצא סק"ב ומשנ"ב שם סק"א‪ ,‬וכן‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר‪ ,‬ואף שבשבת הבאה ]ראש השנה[ לא יקראו‬ ‫במשנ"ב סי' תקצב סק"ג(‪ ,‬נראה שנכון יותר שישמע תקיעות‬ ‫פרשת האזינו‪ ,‬אלא רק בעוד ב' שבתות‪ ,‬אין זה מפסיק )ראה‬ ‫דמיושב )שכיון שעושים אותם בנשימה אחת יוצאים בהם יד"ח לכו"ע כמבואר‬ ‫אזמרה לשמך גיליון ‪.(151‬‬ ‫טו‬ ‫לב‪ .‬שאלה‪ :‬האם מותר לקנות מקום בבית הכנסת מכספי‬ ‫בסי' תקצ ס"ד‪ ,‬ולעיל בהרחבה בדיני התקיעות( אך את התקיעות דמעומד‬ ‫מעשר‪.‬‬ ‫שעושים עם שתי נשימות‪ ,‬ויש שיטות שלא יוצאים בזה‪ .‬ולמעשה‪ ,‬אף אם שמע רק‬ ‫תקיעות דמעומד יצא יד"ח(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬מותר ]אם חשב על כך בשעה שקנה[‪ ,‬מכיוון שהמקום‬ ‫לא קנוי לגמרי למתפלל‪ ,‬ואינו עובר בירושה לבניו‪ ,‬אלא הוא‬ ‫כח‪ .‬דיני התקיעות בתפילת הלחש‪ ,‬הנהוגים בקהילות‬ ‫רק סדר חלוקה שמי שתורם לבית הכנסת מקבל מקום‪.‬‬ ‫הספרדים והחסידים‪:‬‬ ‫ובאופן שאין בכל בתי הכנסיות שבאזורו אפשרות להתפלל‬ ‫]א[ מנהג הספרדים והחסידים לתקוע בין ברכה לברכה‬ ‫מבלי לתרום‪ ,‬אזי את הסכום המינימלי לקניית מקום‬ ‫בתפילת הלחש‪ ,‬תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת‪ .‬לאחר‬ ‫]המקובל בבתי הכנסיות שבאזורו[ צריך לשלם מכספו‪ ,‬ואת‬ ‫התקיעות‪ ,‬אומרים "היום הרת עולם" ]וגם בשבת שאין‬ ‫שאר הסכום יכול לשלם מכספי מעשר ]אף שמעדיף בית‬ ‫תוקעים‪ ,‬אומרים כן בין ברכה לברכה[‪ ,‬אך אין אומרים‬ ‫כנסת מסוים[‪.‬‬ ‫"ארשת שפתינו"‪.‬‬ ‫אדם המקפיד לתת מעשר כספים לעניים בלבד ולא לשאר‬ ‫]ב[ מי שסיים הברכה‪ ,‬ימתין עד התקיעות‪ .‬מי שעדיין לא סיים‬ ‫צרכי מצוה‪ ,‬יכול לקנות מקום מכספי מעשר רק אם רוב‬ ‫הברכה‪ ,‬יפסיק מתפילתו וישמע התקיעות‪ ,‬ואח"כ ימשיך‬ ‫המתפללים הם אברכים נזקקים‪.‬‬ ‫ממקום שהפסיק‪ ,‬ולא יאמר "היום הרת עולם" עם הציבור‪,‬‬ ‫אלא יאמרנו רק כשיגיע לשם בסדר תפילתו‪.‬‬ ‫לג‪ .‬שאלה‪ :‬ביו"ט שחל ביום א' ]וכן ביו"ט ב' של ר"ה[‪,‬‬ ‫]ג[ במקום שאין מנהג אחר‪ ,‬אין מקריאים לתוקע את‬ ‫האם יש להקפיד שלא להדליק באותם פתילות שהדליקו‬ ‫התקיעות בתפילת הלחש‪.‬‬ ‫בהם ביום הראשון )שלא ייחשב כהכנה(‪.‬‬ ‫]ד[ מתפלל שלא שמע את ברכת השופר‪ ,‬לא יברך לפני‬ ‫תשובה‪ :‬בפתילות של זמננו אין לחוש בכך‪ ,‬ובפרט בפתיל צף‬ ‫התקיעות שתוקעים בתפילת לחש‪ ,‬אלא יברך לפני התקיעות‬ ‫)עי' סי' תקא ס"ק לד‪ ,‬וערוה"ש שם סע' טז(‪.‬‬ ‫שבחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫לד‪ .‬שאלה‪ :‬האם אוכלים דגים בראש השנה‪.‬‬ ‫עניינים שונים‬ ‫תשובה‪ :‬אוכלים דגים בר"ה‪ ,‬אא"כ יש מנהג אחר )עי' רשב"ץ‬ ‫כט‪ .‬שאלה‪ :‬האם אפשר ללכת לתשליך לפני מנחה‪ ,‬או‬ ‫ר"ה לב‪ ,.‬מאירי חיבור התשובה מאמר ב פ"ב‪ ,‬אבודרהם סדר ערבית של ר"ה‪,‬‬ ‫לאחר השקיעה‪.‬‬ ‫לקט יושר עמ' ‪ ,129 ,124‬ומג"א ריש סי' תקצז בשם הב"ח והשל"ה(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬נהגו ללכת לתשליך לאחר מנחה )משנ"ב סי' תקפג‬ ‫לה‪ .‬שאלה‪ :‬מתי אומרים את ה'יהי רצון' של אכילת‬ ‫סק"ח(‪ .‬אם לא יהיה לו פנאי לאחר מנחה‪ ,‬ילך לפני מנחה )מט"א‬ ‫הסימנים‪ ,‬והאם אומרים אותו עם שם השם‪.‬‬ ‫סי' תקצח ס"ז(‪ .‬אם לא הלך לתשליך עד השקיעה‪ ,‬ילך עד‬ ‫תשובה‪ :‬אומרים קודם האכילה‪ ,‬ועל הסימנים שמברכים‬ ‫צאה"כ )מט"א שם ס"ד(‪ .‬ואם לא היה לו פנאי ללכת ביום הראשון‪,‬‬ ‫עליהם‪ ,‬יאמרו לאחר שאוכל מעט )אלף המגן על המט"א סי' תקפג‬ ‫ילך ביום השני )מט"א שם ס"ו(‪ .‬ולעיל )סע' קג( התבאר שרבים‬ ‫ס"ק ח(‪ .‬במשנ"ב )סי' תקפג ס"ק ב( כתב לומר זאת עם שם השם‪,‬‬ ‫מהחסידים נוהגים לאומרו יום לפני ערב יו"כ‪.‬‬ ‫ומקורו מדברי הראשונים )כמבואר בשעה"צ שם ס"ק ב(‪ ,‬אך רבים‬ ‫ל‪ .‬שאלה‪ :‬האם מותר לטלטל ולקרוא מכתבי ברכה בראש‬ ‫נוהגים לאומרו ללא שם השם )שו"ע הרב שם ס"א‪ ,‬קיצור שו"ע סי' קכט‬ ‫השנה‪ ,‬או שהם מוקצה משום שטרי הדיוטות‪.‬‬ ‫ס"ט(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬דין מכתבי ברכה כדין אגרות שלום האסורים‬ ‫לו‪ .‬שאלה‪ :‬האם כשאוכל את הרימון בלילה הראשון צריך‬ ‫לטלטלם ולקוראם משום שטרי הדיוטות‪ .‬אולם אם אלו‬ ‫לברך עליו 'שהחיינו' ]אם לא אכל רימון בעונה זו[‪ ,‬או שמא‬ ‫מכתבי ברכה של ילדים‪ ,‬שע"י שההורים יקראום‪ ,‬הילד יקבל‬ ‫ה'שהחיינו' של הקידוש פוטר אף את הרימון‪.‬‬ ‫עידוד וחיזוק בתורה ויר"ש‪ ,‬מותר )סי' שז סע' יג‪-‬יז(‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אם הרימון היה על השולחן בעת הקידוש‪ ,‬נפטר‬ ‫לא‪ .‬שאלה‪ :‬האם מותר לקנות עליות ושאר כיבודים‬ ‫בברכת 'שהחיינו' שבקידוש ]ואף שהם שני סוגי 'שהחיינו'[‪,‬‬ ‫מכספי מעשר‪.‬‬ ‫ואם הביאוהו לשולחן רק לאחמ"כ‪ ,‬יברך עליו 'שהחיינו' שנית‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אפשר‪ ,‬ובתנאי שיחשוב על כך בשעה שקונה את‬ ‫וי"א שיותר טוב שיביאהו לאחר הקידוש‪ ,‬שכיון שהם שני סוגי‬ ‫העליות )לדעת הרמ"א )יו"ד סי' רמט( יש לתת את המעשר דווקא לעניים‪ ,‬אך‬ ‫'שהחיינו'‪ ,‬יש לברך עליו 'שהחיינו' בנפרד )עי' סי' תקפג‪ ,‬סי' תרא‪,‬‬ ‫נוהגים להקל כדעת הט"ז והש"ך )שם( שאפשר לתת לכל דבר מצוה‪ ,‬וראה‬ ‫בה"ל סי' תרצב‪ ,‬שו"ת כתב סופר או"ח סי' כו(‪.‬‬ ‫משנ"ת בעניין זה באזמרה לשמך גיליון ‪.(279‬‬ ‫לרפואת שרה בת אירית‬ ‫הרב אלחנן שרבאני‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫חברת האבטחה‬ ‫שמואל אבא בן אילה‬ ‫ולהצלחת נתנאל משה דב‬ ‫בן טובה‬ ‫"חיות הקודש"‬ ‫ואפרת שירה בת רחל לאה‬ ‫טז‬ ‫להפניית שאלות לרב ולקבלת הגליון במייל –‬ ‫מספר הטלפון בבית ההוראה‬