אזמרה לשמך · Azamru Leshmachu — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
גליון מס'
341
ראש השנה תשפ"ז
ח .את הוידוי שבסדר הסליחות -יש אומרים שלש פעמים תוכן עניינים
)כמודפס( ,אבל המנהג הנפוץ הוא כמנהג הגר"א סליחות | ערב ראש השנה | תענית | תחנון | תקיעת
והאריז"ל לאומרו פעם אחת. שופר בער"ה | טבילה | התרת נדרים | הדלקת נרות
שבת ויו"ט א' של ר"ה | בגדי ר"ה | סעודות ראש השנה |
ט" .מחי ומסי" הנאמרים בארמית בסליחות – אף הסימנים ,ואופן בדיקתם מתולעים | "יעלה ויבוא"
שהציבור כבר סיים את אמירתם ,כיוון שהציבור עדיין קיים ו"רצה" | אכילה בר"ה שחל בשבת לפני מוסף | אכילה
]אף לאחר הקדיש[ -מותר לאומרם ,בשונה מי"ג מידות לפני תקיעת שופר | ברכה על שאר משקין לאחר הקידוש
שהוא דבר שבקדושה וצריך שיאמרום עשרה יחד ]ודי | סדר התקיעות | דיני תקיעת שופר | דינים ומנהגים
שיתחיל לאמרם עם הציבור[ .אמנם יחיד המתפלל בביתו בתפילות ראש השנה | דיני הכנה משבת ליו"ט ב' של
ר"ה | סעודה שלישית | תשליך | מוצאי שבת ,ליל יו"ט ב'
לא יאמר 'מחי ומסי' כלל ,וכדלעיל.
של ר"ה | הדלקת נרות יו"ט ב' של ר"ה | יקנה"ז | הלכות
י .השומע סליחות בשידור חי דרך הטלפון וכד' ,יכול יו"ט | רחיצה ביום טוב | שו"ת
לומר י"ג מידות עם הציבור.
א .איש או אישה המתפללים ביחידות יכולים לומר את כל
תענית ערב ראש השנה הסליחות ,מלבד מה שאומרים בארמית כגון "מחי ומסי"
יא" .נוהגים להתענות ערב ראש השנה" )שו"ע סי' תקפא "מרן די בשמיא" וכד' ,וכן לא יאמרו י"ג מידות וסליחות
ס"ב(. שיש בהם י"ג מידות ,אא"כ יאמרום כקורא בתורה בניגון
ובטעמים .כמו כן יאמרו תחנון ללא נפילת אפיים ]ואם יש
יב .מי שהצום קשה לו ,או שע"י הצום יתקשה ללמוד ,או
במקום ספרי קודש מלבד סידורים וסליחות – אף נופלים
שהצום יגרום לו קושי בר"ה -אינו צריך לצום ]אם אינו יכול
על הפנים[.
לשמוע סיום ,כדלהלן[ ,ולכן נשים מקלות בזה.
ב .לפני אמירת הסליחות בבוקר יש לברך ברכות התורה,
יג .זמן סיום התענית:
וכן ברכת 'אשר יצר' כיון שצריך להסמיך הברכה לעשיית
בני ספרד המתענים יתענו עד הקידוש לאחר צאת צרכיו כשמכין עצמו לתפילה בבוקר ,וכן ברכת 'אלוקי
הכוכבים )כן הוא לדעת השו"ע ,עי' כה"ח שם ס"ק סב ,אמנם רבים נשמה' הסמוכה לברכת 'אשר יצר' ]ואם מתפנה גם אחר
מבני ספרד אינם מתענים כלל ,ויש שמתענים עכ"פ עד חצות .ובאופן הסליחות ,יכול להסמיך 'אלוקי נשמה' לברכת אשר יצר שיברך אז[.
שלא מתענים עד צאה"כ ,לבני ספרד אין לומר 'עננו'(.
ג .ברכת 'על נטילת ידיים' לפני סליחות :בני ספרד
לבני אשכנז אסור להתענות כל היום אלא יש בזה כמה מברכים מיד לאחר שקמים ,ולבני אשכנז -אם יצטרך
מנהגים] :א[ יש נוהגים להתענות עד פלג המנחה, להתפנות לאחר הסליחות ,יברך לאחר הסליחות .ואם לא
ועליהם להתפלל מנחה קודם אכילתם ,ולומר 'עננו', יצטרך להתפנות אחר הסליחות ,יברך לפני הסליחות.
וי"א שידלגו את המילים "ביום צום תעניתנו" )עי' משנ"ב סי'
ד .יש לעמוד כשאומרים "קל ארך אפים וכו'"" ,קל מלך
תקסב ס"ק ז ,ושעה"צ שם ס"ק כג(] .ב[ יש נוהגים להתענות רק יושב וכו'" ,י"ג מידות ווידוי .בשאר הסליחות טוב לעמוד
עד זמן מנחה גדולה ,ועליהם להתפלל מנחה ולומר אך אין חובה.
'עננו' כנ"ל ואח"כ יאכלו] .ג[ יש שאין מקפידים להתפלל
ה" .אסור להזכיר י"ג מידות שלא בכוונה" )ברכ"י ,הובא
מנחה קודם האכילה ,ואין ממתינים עד זמן מנחה
בשע"ת סי' תקפא ס"ק א( ,ונראה שאם מכוון שאומר י"ג מידות
גדולה ,אלא ממתינים רק עד חצות ואוכלים .והמנהג
]ולא אומרם בלא שימת לב[ ,אף שאינו מכוון את פירושם,
הנפוץ הוא שאוכלים לאחר מנחה גדולה.
אינו עובר איסור.
יד .תענית זו אין צריך לקבל במנחה שלפניו ,ומי שקיבל
ו .כשאומר "ויקרא בשם השם" ,יפסיק מעט בין "בשם"
בסתמא ,צריך לצום עד צאת הכוכבים .ולכן מי שחושש
ל"השם".
שכיון שבזמננו שלא כולם נוהגים לצום צריך קבלה
בתפילה ,עליו לומר בפירוש עד מתי מקבל את התענית. ז .הפסוקים המודפסים בין סליחה לסליחה ]מיד לאחר
הי"ג מידות[ הם עיקר הסליחות )מחצה"ש סי' סח עפ"י המג"א(
טו .בתענית זו מותר לשטוף את הפה ולצחצח שיניים,
ועליהם מבוססת הסליחה הבאה אחריהם ,ולכן יש לומר
אך יש להקפיד שלא לבלוע מים.
פסוקים אלו ולא לדלגם .אך "כרחם אב על בנים וכו'"
טז .המשתתפים בסעודת מצוה ]דהיינו סעודת ברית או ]המודפס לאחר פסוקים אלו[ נוהגים לומר רק לאחר הי"ג
פדיון הבן[ נפטרים מהצום ,ויש מקילים שאף סעודת סיום מידות הראשון.
לכך ,כדלהלן בסע' הבא[ ,אמנם בעל אינו יכול להצטרף מסכת פוטרת מהצום )וראה בשו"ת סע' יב פרטים נוספים בעניין סיום
לשלשה כדי להתיר נדרי אשתו. מסכת(.
כח .בהתרת נדרים שעושים בערב ראש השנה )שאינה מועילה יז .שכח ואכל -ימשיך לצום ]ואינו צריך לצום ביום אחר[.
לנדרים גמורים( ,אפשר להקל שאף אם אין למתיר חתימת זקן, ולעניין אמירת "עננו" )ראה סע' יג( -אם אכל יותר מכזית
יכול להתיר )אך בהתרת נדרים גמורים ,אינו יכול להתיר ,אלא אם מלאו לו י"ח ]וי"א יותר משיעור ככותבת[ או שתה יותר ממלא לוגמיו,
שנה( .ולכן בישיבה לצעירים אפשר לעשות התרת נדרים ידלג על המילים "ביום צום תעניתנו".
ע"י שלושה בחורים אע"פ שאין להם חתימת זקן. אמירת תחנון
כט .מבקש התרת הנדר צריך לעמוד בפני שלושת יח .אף שאין אומרים תחנון בתפילת שחרית בערב ראש
המתירים והמתירים יושבים ,אך דין זה אינו לעיכובא. השנה ,אך התחנון שלאחר הסליחות אומרים ,ואף אם
ל .הנודר אינו יכול לעשות שליח להתיר נדריו )מפני שהוא אומרים את הסליחות בבוקר.
צריך לעמוד בפני המתירים ,עי' נדרים ח :ובראשונים שם( ,ולכן מסתבר תקיעת שופר בערב ר"ה
שהתרה דרך הטלפון -אף ששלושה נמצאים יחד
יט .אין תוקעין בשופר בערב ראש השנה ,אף לא לאחר
ושומעים -אינה מועילה ]אכן למנהגי מצוה ,וכן בהתרת נדרים
תפילת שחרית .אך בשביל להתלמד -מותר לתקוע בחדר
בער"ה )שאינה לנדרים גמורים( אפשר לסמוך על התרה דרך טלפון[ .אמנם
סגור ]בליל ערב ר"ה ,מותר לתקוע בכל אופן[ .דין זה
בעל יכול להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו כדלהלן.
נאמר אף בשנים שר"ה חל בשבת.
לא .מסירת מודעה שאומרים אחרי הנוסח של התרת
טבילה בערב ר"ה
הנדרים "הריני מוסר מודעה לפניכם" וכו' -אין צורך
לאומרה בפני שלשת המתירים ,אלא אף בינו לבין עצמו כ .נוהגים לטבול בערב ראש השנה מחצות היום ואילך,
מועיל ]אך יש מעלה לאומרו בפני שלשה )עי' ריטב"א נדרים ועכ"פ לא מוקדם משעה קודם חצות )משנ"ב סי' תקפא ס"ק כו( ]ומי
שאינו יכול לטבול אז ,יטבול עכ"פ מעלות השחר )עי' מועד לכל
כג ,ב"ח וגר"ז סי' תריט([ ,ולכן נכון להקפיד שאף הנשים יאמרו
זאת בבית בינן לבין עצמן ,ואם אומרות "כל נדרי" קודם חי פרק יב סע' יא([ .מספר הטבילות התבאר בשו"ת )שאלה יג(.
יוהכ"פ ,ומבינות שזו מסירת מודעה -הרי זה מועיל. כא .מי שקשה לו לטבול ,ירחץ בט' קבין )דיני הרחיצה יתבארו
התרת נדרים לנשים בשלוחה 54בקו בית ההוראה(.
לב .אישה שאינה זוכרת שנדרה נדרים גמורים אינה
חייבת להתיר נדריה ,ולעניין מנהגי מצוה וכו' מועילה כב .נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה ,ואפשר
מסירת המודעה שאומרים אחרי הנוסח של התרת נדרים להתיר גם בלילה.
]ועל הנשים להקפיד לאומרה ויש לעוררן על כך ,ומועילה
לאלו נדרים מועילה ההתרה
האמירה אף בינה לבין עצמה[ ,וכן יכולות לסמוך על אמירת
"כל נדרי" ,אך אם רוצה בכך -יכולה להתיר לפני שלושה כג .נוסח התרת נדרים שעושים בערב ראש השנה מועיל
כאיש ,אך אינה יכולה לעשות שליח לכך מלבד בעל שיכול רק לנדרים ששכחם ,אך לעניין נדרים שזוכרים -אם הם
להיעשות שליח להתיר נדרי אשתו ]אבל לא נדרי בנותיו[. נדרים שאפשר להתיר אותם ,עושים זאת בפני שלשה
ש"גמירי וסבירי ויודעים לפתוח פתח" )לשון השו"ע יו"ד סי' רכח
לג .אופן התרת נדרים לאישה שמינתה את בעלה
ס"א( ,על ידי שעושים מהחרטה פתח ,דהיינו שיאמר תחילה
שליח :אין לקרוא לשלושה אנשים במיוחד בשביל להתיר
שהוא מתחרט על הנדר שנדר ,ואז עושים "פתח" שביאורו
נדרי אישה ,אלא כשאוסף שלשה להתיר נדרי עצמו יתיר
שאילו היה יודע שיתחרט על הנדר ,לא היה נודר.
גם עבור אשתו ,ולא יאמר הנוסח פעמיים אלא יכלול את
אשתו בהתרה שלו ,וקודם שאומר את נוסח ההתרה או כד .על מנהגי מצוה וכדו' שנהג שלוש פעמים ולא התנה
לפני שהם עונים 'הכל מותרים וכו' -יאמר להם שיהיה בלי נדר ,אפשר לסמוך על מסירת המודעה שמסר
שמבקש התרה גם עבור אשתו ,והמתירים יענו בלשון קודם שנהג שלוש פעמים ואין צריך התרה.
רבים' :מותרים לכם' וכו' .ואם לא מינתה את בעלה שליח כה .לא כל נדר ניתן להתיר ,ולכן כשמתירים נדר שזוכרים,
– כיון שהיא מעוניינת בכך ,יש להקל בהתרת נדרים זו חובה לפרט לפחות לאחד מהמתירים את הנדר.
שאינה לנדרים גמורים )עי' רא"ש נדרים פ"א סי' ז(. סדר התרת הנדרים
נוסח מקוצר להתרת נדרים בערב ר"ה: כו .יש מקפידים שיהיו דווקא שלושה מתירים ולא
לד" .מתחרט אני על כל הנדרים ושבועות וכן כל מנהג ארבעה ,בכדי שלא יהיה 'בית דין שקול' ,כלומר בית דין
טוב שנהגתי ולא אמרתי שיהא בלי נדר ואם הייתי יודע שאין רוב להכרעה .מנהג בני ספרד לעשות התרת נדרים
שאתחרט לא הייתי נודר או נשבע ומנהג טוב הייתי בפני עשרה אנשים ,ובמעמד זה אף מתירים קללות.
מתנה בלי נדר ואבקש שתתירו לי את כולם" .ואומרים כז .שלושת המתירים יכולים להיות קרובים זה לזה ,וכן
לו הדיינים מותר לך ג"פ ,ואח"כ יאמר את נוסח מסירת יכולים להיות קרובים לזה שמתירים לו ]וכגון אביו ושני
המודעה )ע"ע חיי"א כלל קלח ס"ח(. אחיו של הנודר יכולים להתיר לו את נדרו ,אם הם ראויים
ב
בכל אופן ,המדליקה במקום הלינה צריכה להקפיד
שהנרות ]או החשמל[ יהיו דולקים בשעה שחוזרים
לה .השנה ,שראש השנה חל בשבת ,מדליקים נרות שבת
לביתם.
ויום טוב בערב שבת ,ומברכים "להדליק נר של שבת
בגדי ראש השנה ושל יום טוב" .1ודיני ההדלקה ככל דיני הדלקת נרות
מ .המנהג הנפוץ לא ללבוש בגדי יו"ט ]פראק[ בראש שבת.
השנה ,ויש שנוהגים ללבוש )עי' שע"ת סי' תקפא ,משנ"ב ס"ק כה(. ]יש לדאוג שיהיה נר דולק עד למחרת בלילה ,כדי שידליקו
מא .יש נוהגים ללבוש קיטל בימי ר"ה ,ומי שאין מנהג ממנו נרות יו"ט ב' ,ואין די בנר של 24שעות[.
בידו ,ילבשנו רק ביו"כ.4 ברכת 'שהחיינו' בהדלקת נרות
מב .מותר ללבוש בגדים חדשים בראש השנה. לו .יש נשים הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות,
דינים ומנהגים בסעודות ראש השנה ויש הנוהגות ששומעות ]וכשמקדשות בעצמן ,מברכות[
מג .המנהג הנפוץ הוא לומר 'שלום עליכם' בליל ר"ה 'שהחיינו' בעת הקידוש .ומי שאין מנהג בידה תשמע
שחל בשבת ,ויש נוהגים שלא לאומרו. ]וכשמקדשת בעצמה ,תברך[ 'שהחיינו' בשעת הקידוש.
מד .טובלים את החלה בדבש ]יש הנוהגים לטבול רק בר"ה ,יש לז .אותן הנוהגות לברך 'שהחיינו' בזמן הדלקת הנרות,
הנוהגים לטבול אף בערב יו"כ ובהו"ר ,ויש הנוהגים כן בסעודות שבת ויו"ט אם הן מקדשות ,אין אומרות 'שהחיינו' בקידוש .אולם אם
מר"ה עד שמח"ת[ .רבים נוהגים לטבול צד אחד של החלה הן שומעות קידוש מהבעל או מאחרים ,יש להסתפק אם
בדבש וצד שני במלח ,ויש שאין מטבילים במלח אלא רק יכולות לענות אמן אחר ברכת 'שהחיינו' ולשתות מהכוס.2
מניחים מלח על השולחן. ולמעשה נראה שיענו 'אמן' ,ואינו נחשב להפסק.
מה .סדר בציעת הפת בליל יו"ט :אף שבליל שבת לח .לדין תנאי שלא לקבל שבת ויו"ט בהדלקת הנרות,
נוהגים לבצוע את החלה התחתונה ,בליל יו"ט יש לבצוע ראה הערה.3
את החלה העליונה .וכשחל יו"ט בשבת ,נראה שיש הדלקת נרות במקום האכילה או הלינה )ראה
לבצוע את החלה העליונה )עי' מג"א סי' תעה ס"ק ג(. אזמרה לשמך גיליון (158
מו .אין לאכול מאכלים חמוצים בראש השנה ]כגון לט .האוכל בבית אחד וישן בבית אחר -לכתחילה עליו
חמוציות שחמיצותן ניכרת ,מלפפון חמוץ ,מאכלים להדליק נרות במקום האכילה ]ולספרדים ,אם מישהו
שמעורב בהם חומץ או מיץ לימון שטעמו ניכר[ ,אבל כבר הדליק שם ,ידליק ללא ברכה[ .ואף שלהלכה מברכים
מותר לאכול דברים חריפים ]ויש הנמנעים מכך.[5 גם על מקום הלינה ,כהיום שיש תאורת חשמל ,לכתחילה
מז .אין לאכול מאכלים מרים בראש השנה. אין לברך על נרות במקום הלינה ,שכן אין מברכים על
מח .אין לאכול אגוזים בראש השנה ,אך כשהאגוזים תוספת אורה כשההדלקה רק משום שלום בית.
מעורבים באופן שטעמם אינו ניכר ,מותר ]בכלל שאר אך בשעת הדחק ,אפשר להקל לברך גם על מקום
אגוזים גם מינים אלו :פקאן ,קשיו ,פיסטוק ,צנובר. הלינה ,ומוטב שיאכל שם כזית מזונות וכדומה ]או שיעשה שם
ערמונים אינם אגוזים[ ,וראה הערה.6 איזה תשמיש לצורך הסעודה[ ,וכן מוטב שהחדר יהיה חשוך
מט .אף שמן הדין מותר ,רבים נהגו להימנע אף משקדים, בשעת ההדלקה – ולכן המדליקה שלא במקום האכילה,
גרעיני חמניה ,בוטנים ,פופקורן ]קוקוס ונוגט )ואין לאסור בהם תחשיך את החדר לגמרי קודם ההדלקה ]כולל כיבוי אורות
משום אגוז([ וכיו"ב ,אם אלו מרבים אצלו כיחה וניעה ,7אך והגפת תריסים[ ,ואז תדליק את החשמל ,ומבלי להפסיק
כשהם מעורבים באופן שטעמם אינו ניכר ,מותר. בדיבור ,תדליק את הנרות ותברך ,ונמצא שהברכה
נ .יש אומרים שאין לאכול ענבים בראש השנה.8 הולכת גם על הדלקת הנרות וגם על תאורת החשמל.
ולא צריכה להדליק בביתה כלל[. 1בירך בטעות רק "להדליק נר של יום טוב" ,או רק "להדליק נר של שבת" –
4אמנם הש"ץ ,בעל התוקע והמקריא לובשים אף בר"ה )מקורות למנהגים אם נזכר לאחר כדי דיבור שכבר אינו יכול לתקן ,אין לברך שוב )שו"ת מהר"ם
בלבישת הקיטל -עי' מג"א סי' תקפז סק"א ,מט"א סי' תקפא סע' נה ,רמ"א סי' תרי( בריסק ח"ב סי' מד-מה .ולעניין תפילה יו"ט אינו בכלל שבת ,עי' סי' תפז(.
5עיין לקט יושר או"ח קכד 2יסוד הספק האם כיון שיצאו ידי חובת 'שהחיינו' נמצא שעניית אמן נחשב
6סי' תקפג ס"ב "יש מדקדקים" לא לאכול אגוזים משני טעמים] :א[ אגוז כהפסק וצריכות לברך על שתיית הכוס כדין המפסיק בין ברכת המקדש
בגימטריא חטא] .ב[ מרבה כיחה וניעה ומפריע לתפילה .יש נוהגים )בעיקר לשתייה ,או שאין זה נחשב הפסק.
בקהילות החסידים( שלא לאכול אגוזים עד אחר הו"ר )עי' מש"כ בקצה 3בשעת הצורך ,יכולה האישה להתנות שאינה מקבלת את השבת והיו"ט
המטה על המט"א שם ס"ק טז( ,ומנהג זה הוא דווקא באגוזים ,ולא בשאר בהדלקה ,ובלבד שמדליקה את הנרות תוך 40דקות לשקיעה .אולם הנוהגות
הדברים המובאים בסעיפים הבאים ,כגון שקדים ,ענבים וכו'. לברך שהחיינו בשעת ההדלקה ,מקבלות בהדלקתן את כל דיני היו"ט,
7עי' מט"א סי' תקפג ס"ג ,כה"ח שם ס"ק כח שהכל לפי האדם ,אם זה גורם ובאופן זה לא מועיל להתנות שלא לקבל את היו"ט ]ואף מבנות ספרד הנוהגות
לו לכיחה וניעה. שלא מקבלות שבת ויו"ט בהדלקה ובברכה ,אם מברכות שהחיינו ,מקבלות[.
8דעת הגר"א במעשה רב סי' רי ,הו"ד במשנ"ב סי' תר ס"ק ד ,ע"ע שם. ]מצוי שאישה רוצה לעשות תנאי בהדלקת נרות ,משום שהיא מתארחת בליל
ומשמע שאין חילוק בין ענבים לבנים לענבים שחורים .אולם בכה"ח סי' תקפג יו"ט ורוצה ליסוע לבית המארחים לאחר ההדלקה .אמנם באמת אין זה נכון,
ס"ק כא כתב שהקפידא רק בענבים שחורים ,אך ענבים לבנים ,אדרבה סימן מפני שכפי שהתבאר ,יש להדליק נרות במקום האכילה ולא במקום השינה,
טוב הם ,וכ"ה בהגהות פעולת שכיר על המעשה רב שם. ועל כן מוטב שתיסע לפני יו"ט לבית המארחים ,ותדליק שם נרות ותקבל יו"ט,
ג
האוכלים ראש דג – יש לקנות ראשים של דגי בריכה נא .אף שיש חובת שמחה בראש השנה )עי' רא"ש סוף ר"ה,
]קרפיון ,בורי וכסיף[ ,וכן ראש דג סלמון בהכשר מהודר, שו"ע סי' תקצז( ,אינו כדין שמחה בשאר החגים שיש לשמח
שהם בחזקת נקיים .ראשי דגים אחרים בחזקת נקיים. את אשתו ובניו בקניית בגדים חדשים וקליות ואגוזים.
דבש איכותי בכשרות טובה הינו בחזקת נקי ומסונן. נב .אף שאין חובה לאכול בשר ולשתות יין ,טוב לעשות
נה .מי שחושש מכשרות הסימנים ]או שאינו אוכלם מסיבה כן )עיין רש"י ע"ז ה ,:מג"א סי' תקצז(.
אחרת[ ,יכול לומר את תפילת ה"יהי רצון" בראיה בלבד.
נו .את הסימנים אוכלים בתוך הסעודה לאחר ברכת
המוציא ,ויש שאוכלים אותם לאחר הקידוש ]ובאופן זה ,אם אכל
נג .אכילת הסימנים בראש השנה נהוגה בלילה הראשון,
כזית תמר או תפוח ,ולא אוכלם גם בתוך הסעודה ,יברך ברכה אחרונה[, ויש נוהגים לאכול אף בלילה השני ,ויש הנוהגים לאכול את
ועדיף לאוכלם בתוך הסעודה ]לאחר אכילת כביצה פת[. הסימנים גם בסעודת היום.
נז .האוכלים את הסימנים בתוך הסעודה לאחר ברכת זיהוי הסימנים ובדיקתם:
המוציא ,יש מן הסימנים שברכתם 'אדמה' שיש ספק אם נד .יש לבדוק את מאכלי הסימנים מתולעים לפני הכנתם,
מברכים עליהם בתוך הסעודה ,ולכן עדיף לפטור אותם וכדלהלן:
בברכה על מין שוודאי צריך לברך עליו בתוך הסעודה כגון לסימן סילקא נוהגים לאכול -
בננה ,חטיף צ'יפס וכדו'. סלק אדום – בדרך כלל בחזקת נקי .כדאי בכל אופן
נח .מברכים תחילה 'בורא פרי העץ' על התמר ,שהוא לבדוק שאין חורים בסלק ,ולפרוס לפרוסות לרוחב ולראות
קודם לרימון ולשאר הפירות ,ולאחר מכן אוכלים את שאין בהן מחילות ]אפשר לבדוק אף לאחר בישול[.
הסימנים המבוארים בגמ' )כריתות ו (.ובשו"ע )סי' תקפג(. ויש הנוהגים לאכול עלי סלקא ]מנגולד[ – יש לאכול
נט .מן הדין אין סדר לאכילת הסימנים ]לאחר ברכת עלים מגידול בכשרות מהודרת בלבד .לפני השימוש -
התמר[ ,ובגמ' ובשו"ע הנ"ל לא הוזכר סדר מסוים להפריד את העלים ,להשרותם במי ניקוי 5דקות ולשטוף.
באכילתם ,אך בכה"ח )שם ס"ק כה( כתב להקדים לאכול אין להשתמש בעלים מגידול רגיל כיון שהם נגועים מאד
התמר כדי לברך עליו 'העץ' ,ואח"כ לאכול מאכל שברכתו בחרקים.
'אדמה' ,ואח"כ לאכול הסימנים בסדר הבא :סלקא ,כרתי, לסימן כרתי נוהגים לאכול לוף ,וכדלהלן .1 :ראוי לא
תמר ,קרא ,רוביא ,רימון ,ראש כבש ,תפוח בדבש. להשתמש בעלים הירוקים העליונים ,ועוד 5ס"מ מהחלק
ס .אם אוכל פרי לראשונה ]כגון שטרם אכל רימון העונה[, הלבן ]בגודל כ 3-אצבעות[ .2 .להוריד ולא להשתמש
יברך עליו 'שהחיינו' )זמן הבאתו לשולחן ,התבאר בשו"ת שאלה לו(. בגלדים הרפויים החיצוניים ]כ 3-גלדים[ .3 .חובה להפריד
"יעלה ויבוא" ו"רצה" את העלים אחד אחד ,ולהשרותם במי סבון כ 5-דק',
סא .שכח יעלה ויבוא בברכת המזון :ביום -אינו חוזר כיון ולשטפם תחת זרם מים ,ולבדוק מול האור שאין חרקים
שיש שסוברים שמותר לצום בר"ה ,ובליל ר"ה -אף שלכו"ע קטנים בצבע חום/בהיר ,צהוב בהיר ]לוף מגידול מיוחד ,ינהג כפי
אסור לצום ולכן רבים סוברים שאם שכח יעלה ויבוא בלילה ההוראות המופיעות על האריזה[.
חוזר ,למעשה נראה שאם אין אחר שיוציאנו ,לא יחזור. לסימן רוביא נוהגים לאכול לוביא –
סב .מי ששכח יעלה ויבוא בברכת המזון ואוחז עדיין רוביא טריה – יש לשטוף את התרמילים בזרם מים חזק.
לפני ברכת הטוב והמטיב ,יאמר" :בא"י אמ"ה שנתן ימים
כל מקום שנמצא בו נקב יש לפתוח את התרמילים ולבדוק
טובים לעמו ישראל את יום הזיכרון הזה ,בא"י מקדש
שאין בו נגיעות.
ישראל ויום הזיכרון".
רוביא יבשה )מין שעועית( – או להרתיחם במים בכמות של
סג .אף הסוברים שהשוכח בליל ר"ה צריך לחזור ,אישה
ששכחה יעלה ויבוא בברכת המזון – אינה צריכה לחזור. פי 3מהרוביא ,ולאחמ"כ להמתין שלוש שעות ,או
להשרותם במי ברז ]בכמות פי ,3כנ"ל[ 8שעות .בכל
סד .שכח "רצה" בר"ה שחל בשבת ,נראה להלכה שצריך
מקרה יש לבסוף לבדוק אם יש כתמים כהים שהם סימן
לחזור כבכל שבת.
לחרקים ,ואז לקלף ולבדוק אם יש חרק.
אכילה בר"ה שחל בשבת לפני תפילת מוסף
שאר הסימנים –
סה .אף המחמירים בשנה רגילה שלא לטעום כלום לפני
תקיעת שופר ,השנה שר"ה חל בשבת ,מותר לקדש תמרים -תמר לח בחזקת נקי .תמר יבש – יש לחצות את
לכתחילה לפני מוסף ולטעום ,אך לא לאכול אכילת התמר לשניים ולבדקו היטב מול האור .אם נמצאה נגיעות
קבע. – אין לאוכלו.
סו .שיעור האכילה האסורה הוא כביצה פת ,או כביצה קרא – שהיא דלעת או מין הדומה לה – בחזקת נקי,
מזונות מפת הבאה בכיסנין ,או שתיית יין או כל משקה מספיק לשטפו או לקלפו.
המשכר בשיעור כביצה. רימון ]מגידול מסחרי[ ותפוח – בחזקת נקיים .יש לשטוף
סז .גדרה של טעימה המותרת היא אכילת פירות אפילו את הקליפה החיצונית לפני האכילה ]תפוח מחו"ל,
הרבה ]כולל אכילת קוגל תפו"א[ ,וכן אכילת חטיפים יקלפו[ ,ובשעת פתיחת הפרי לראות שהוא טרי ונקי.
ד
ברכה על שאר משקין לאחר הקידוש למיניהם ואפילו הרבה ]אך לא מיני מזונות ,ויש מקלים
עח .בדין ברכה על שאר משקין למי ששמע ברכת הגפן באכילת קוגל אטריות אפי' הרבה ,[9וכן שתיית שאר
בקידוש או שקידש בעצמו ,הדין חלוק בין קידוש על יין לבין משקים מותרת אפילו הרבה.
קידוש על מיץ ענבים ,וכמו שיתבאר. סח .חלש ,יכול לאכול פת יותר מכביצה ,עד שתתיישב
כשהקידוש על יין :ישנם ג' חילוקי דינים. דעתו .לנשים יש להקל לאכול לפני מוסף ללא הגבלה )עי'
משנ"ב סי' ק"ו(.
]א[ .דין המקדש ששתה מלא לוגמיו :אינו צריך לברך על
שאר המשקין ששותה לאחר מכן ,שברכת הגפן על היין סט .איסור תענית עד אחר חצות :אסור להתענות
בקידוש פוטרת את שאר המשקין כיון שגם שתה מלא בשבת עד אחר חצות ,ולפיכך המסיימים את התפילה
לאחר חצות ,יקפידו לקדש ולטעום לפני מוסף ,או לשתות
לוגמיו )שו"ע סי' קעד(.
רביעית מים לפני התפילה )סי' תקפד ס"ק ה(.
]ב[ .דין השומעים שיצאו ידי חובה בקידוש ושתו מעט
אכילה ביום ב' דר"ה לפני תקיעת שופר
אך לא שתו מלא לוגמיו :בביאור הלכה )שם( הסתפק בכך
]שורש הספק הוא האם שתיית יין פחות ממלא לוגמיו פוטרת שאר משקין[, ע .בראש השנה מותר להאריך בתפילה עד אחרי חצות,
ומשום כן לכתחילה ראוי לפטור את המשקה בברכת שהכל ואין איסור להתענות בראש השנה שחל בחול עד קצת
אחרי חצות.
על מין מאכל שברכתו שהכל ,13או שיצא ידי חובה מאדם
אחר שלא טעם מהיין כלל .ואם אין מי שיוציאנו וגם אין עא .אסור לאכול אכילת קבע לפני תקיעת שופר ,אבל
לו מאכל שברכתו שהכל לפטור את שאר המשקין, טעימה ]לחלשים[ מותרת .נשים הצריכות ,יכולות לאכול
שותה בלא ברכה. לכתחילה לפני התקיעות כרגיל.10
]ג[ .דין השומעים שלא שתו כלל :חייבים לברך על עב .שיעור האכילה האסורה קודם התקיעות הוא כביצה
פת ,או כביצה מזונות מפת הבאה בכיסנין ,או שתיית יין או
המשקין ששותים אחר כך ,שמאחר ולא שתו מהיין כלל ,אין
כל משקה המשכר בשיעור כביצה.
ברכת הגפן ששמעו בקידוש פוטרת את שאר המשקין.
עג .גדרה של טעימה היא אכילת פירות אפילו הרבה
ולפי זה יש לעיין כשיודע שאין מי שיוציאנו ,וגם אין לו במה
]כולל אכילת קוגל תפו"א[ ,וכן אכילת חטיפים למיניהם
לפטור את המשקין שרוצה לשתות אחר כך ,האם כיון
14 ואפילו הרבה ]אך לא מיני מזונות ,ויש מקלים באכילת
שמצוה מן המובחר לטעום מהכוס )תוס' פסחים קו ובשו"ע סי'
קוגל אטריות אפי' הרבה ,[11וכן שתיית שאר משקים
רעא סע' יד ,וראה אזמרה לשמך גיליון ,(30יטעם למרות שנכנס מותרת אפילו הרבה.
לספק ברכות להקל ,או שעדיף שלא יטעם כלל כדי שלא
עד .יקדש לפני האכילה .אם מקדש על יין -ישתה ממנו
יכנס לספק ברכות להקל.
רק מלוא לוגמיו ]-רוב רביעית[ ולא יותר ,אך לא ישתה
כשהקידוש על מיץ ענבים: רביעית ]שיעור ביצה ומחצה[ בקידוש זה ,מפני שאסור
הדין שווה בין מי ששתה מלא לוגמיו לבין מי ששתה רק לשתות שיעור כביצה יין או משקה המשכר לפני תקיעת
מעט ,שאף המקדש ששתה מלא לוגמיו ראוי לו לכתחילה שופר ותפילת מוסף ]מלבד האיסור העצמי שהשותה רביעית יין בבת
שיפטור את המשקין על ידי מאכל או שימצא אחר אחת או יותר מרביעית אפילו בשתי לגימות -אסור לו להתפלל[.
שיוציאנו ,כיון שישנו ספק בהלכה אם מיץ ענבים חשוב כמו עה .טעה ושתה רביעית יין לפני מוסף ,ולאחר מכן אכל
יין לגבי הדין של יין פוטר את המשקין ]וכשמערב רבע כוס מיני מזונות ,יש לעיין האם יכול להתפלל מוסף .12אמנם
יין במיץ ענבים ,יכול לסמוך שנחשב כיין מזוג ,וכל ששתה המקדש על מיץ ענבים ,מותר לשתות רביעית שלמה
מלא לוגמיו פטר את המשקין[. מפני שאין זה משקה המשכר.
ואם אין לו מי שיוציאנו וגם אין לו מאכל לפטור ,ישתה שאר קידוש במקום מיני מזונות
המשקין בלא ברכה ,בין אם שתה מלא לוגמיו ובין אם עו .אם בשעת הקידוש מונחים מיני מזונות לפני המקדש
שתה רק מעט ,מאחר וספק ברכות להקל. ]או הציבור ששומע את הקידוש[ ,כתבו החיי"א )כלל נז ,י(
ואולם מי שלא שתה כלל מהמיץ ענבים -פשוט שצריך והקיצור שו"ע )כלל נה( שיש לכסות את המזונות ,ויש מקילין.
לברך על משקין אחרים וכמו שהתבאר לעיל. עז .בקיצור שו"ע )כלל עז סע' יז( כתב שגם כשעושים קידוש
עט .יש מקפידים לאחר שחוזרים לביתם לאחר תפילת על מזונות יש ליקח לחם משנה ,דהיינו שייקח שתי עוגות
מוסף ,לקדש פעם נוספת ,כי יש אומרים שלפני מוסף לא שלימות ויברך עליהם מזונות אחר הקידוש כמו שעושה
חלה חובת קידוש )ראה אזמרה לשמך גיליון .(31 בפת .ואולם אין הלכה כן.
שלא נחשב בתוך הסעודה ,ואסור לו להתפלל 9עי' משנ"ב סי' רלב ס"ק לג ,סי' רפו ס"ק ח ,שעה"צ שם ס"ק ז
13ובבה"ל )סי' קעד ס"ב( כתב שיפטור את זה ע"י סוכר .אך יש להעיר דהרי 10עי' רעק"א תשובה א ,וכן בהגהותיו לשו"ע ריש סי' תקפט ,חיי"א כלל קמא
מברכים על סוכר 'שהכל' מספק ]דיש שיטות שהסוכר המצוי כיום המופק מסלק ס"ז ,קיצור שו"ע סי' קכט סע' יט ,אלף המגן וקצה המטה על המט"א סי'
סוכר ברכתו האדמה )עי' בה"ל סי' רב סע' טו( ואם בירך עליו האדמה ,אינו חוזר ומברך[, תקפט סע' יב
וא"כ מדוע יפטור ספק בספק .ונראה שיותר טוב לפוטרו ע"י טופי וכדו'. 11עי' משנ"ב סי' רלב ס"ק לג ,סי' רפו ס"ק ח ,שעה"צ שם ס"ק ז
14ובקידוש של הבוקר יש הסוברים ששתייה מעכבת )עי' בהרחבה אזמרה 12יסוד הספק הוא האם אכילת המזונות שלאחר הקידוש נחשב כ"בתוך
לשמך .(30 הסעודה" ,ומותר לו להתפלל כדין השותה יותר מרביעית בתוך סעודה ,או
ה
בתשר"ת תוקעים שברים תרועה בנשימה אחת ]בהפסק משהו ללא נשימה ,שזה נשימה אחת לפי המשנ"ב[
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( הפסקה משהו ללא נשימה 18
שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( הפסקה משהו ללא נשימה שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( הפסקה משהו ללא נשימה שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
18כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות 18כוחות ויותר
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
9כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות ויותר
תקיעה1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
9כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות ויותר
בתשר"ת תוקעים שברים תרועה בשתי נשימות )שזה נשימה קצרה מהאף(
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
נשימה קצרה מהאף
18כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות 18כוחות ויותר
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
9כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות ויותר
תקיעה 1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
9כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות ויותר
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( }}ללא הפסק כלל{{ שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( }}ללא הפסק כלל{{ שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
תקיעה 3שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( }}ללא הפסק כלל{{ שברים 1.5שני’ תקיעה 3שני' )לפחות(
18כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות 18כוחות ויותר
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה 1.5שני' )לפחות( שברים 1.5שני’ תקיעה 1.5שני' )לפחות(
9כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות ויותר
תקיעה1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
תקיעה1.5שני' )לפחות( תרועה 1.5שני' )לפחות( תקיעה 1.5שני' )לפחות(
9כוחות ויותר 9כוחות 9כוחות ויותר
בתקיעה האחרונה ]ה [100-יש נוהגים לתקוע 'תקיעה גדולה' ,ואין שיעור לאורכה ,רק שיאריך קצת )משנ"ב סי' תקצו סק"א ,בשם
המט"א( ,ורבים מהחסידים נוהגים לתקוע תקיעה גדולה גם בסוף תקיעות דמיושב )עי' קצה המטה על המט"א סי' תקצ ס"ק כט
ובמהדורות ישנות ס"ק כד( .ומנהג הספרדים להריע 'תרועה גדולה' בסוף התפילה.
נוסח אשכנז – 30תקיעות לפני מוסף 30 ,תקיעות בחזרת הש"ץ 30 ,תקיעות לפני 'עלינו' ו 10 -אחרי 'עלינו'
נוסח ספרד )ספרדים וחסידים( – 30תקיעות לפני מוסף 30 ,תקיעות בתפילת לחש 30 ,תקיעות בחזרת הש"ץ 10 ,לפני
או אחרי 'עלינו' ,וספרדים תוקעים את ה 10-באמצע קדיש תתקבל )והספרדים מוסיפים בסוף התפילה 'תרועה גדולה' כדלעיל(.
את התשר"ת ב 10תקיעות האחרונות יעשה כאחת משלוש האפשרויות הנ"ל )כדי נשימה – נשימה אחת וכו'( ,ואם
יש חשש שאחד מהתשרתי"ם לא עשה כסדר הנ"ל ישלים בתשר"ת זה.
15כיון שנחלקו הפוסקים מהם התקיעות העיקריות ,תקיעות דמיושב או תקיעות מעומד ,לכן יש לכוון לצאת ידי חובת מצוות תקיעת שופר כפי הדין ,והתוקע צריך
לכוון להוציא כפי הדין.
16באופן שהשומע חושב שתוקעים תקיעות של סדר מסוים ובפועל התקיעות של סדר אחר )כגון שחוזרים ותוקעים עקב טעות וכיו"ב( יש לחוש שלא יוצא יד"ח,
ולכן יש לכוון לצאת הכל על דעת הבעל תוקע ]והמקריא[.
17בני ספרד יושבים ,ובני אשכנז נהגו לעמוד.
18בתקיעה ובתרועה מותר להאריך יותר מהשיעור ,בשברים אין להאריך יותר מדאי.
מחלוקת באורך השברים –
שיטת רש"י –כל שבר 2כוחות ) קולות ישרים שלא יצאו 3כוחות( תרועה 3כוחות )בתקיעה של תשר"ת 9כוחות )שניה אחת(
בתקיעה של תש"ת 6כוחות )שניה אחת( ]ובדיעבד סומכים על שיטה זו[
שיטת תוס' – כל שבר 3כוחות ,תרועה 9כוחות )וכן הלכה(
מחלוקת בצורת השברים –
שיטת הרמב"ן – שיש שינוי בצורת התקיעה בין שברים לתרועה ]ויש בזה כמה נוסחאות – 'או ּ טו ּ' ]והוא המנהג הנפוץ היום בישיבות
ובתי הכנסת הליטאים[' ,טו ּ או ּ' ' ,טו ּ או ּ טו ּ'[ – וכן מנהג ליטא.
שיטת הריטב"א – שברים בקולות ישרים – וכן נוהגים ברוב קהילות החסידים והספרדים.
שיטת המאירי )מגן אבות עניין שני( -שברים עם הפסק נשימה בין שלושת השברים) .עושים את השברים הרגילים עם הפסק קל בין
שבר לשבר ,ויש שעושים ברצף אחד(
שיטת בעל העיטור – שעושים שברים של כוח אחד )כתרועה( עם הפסק ביניהם.
תרועה תימנית –
קול המתרעש -מנהג תימן תרועה בקול המתרעש ,וכן נוהגים יוצאי גרמניה.
א.שיטת רש"י) :שברים 2כוחות ,תרועה 3כוחות( תוקעים תשר"ת ג"פ ותש"ת ג"פ )ולא צריך לשמוע תר"ת שוב ,כיוון
שאין בעיה להאריך את התרועה ,ויצאו כבר בתקיעות שבשעת התפילה(.
ב .שיטת הריטב"א :שברים פשוטים ,כל שבר 3כוחות ,תרועה 9כוחות .תוקעים תשר"ת ותש"ת
ג .שברים בקול שבור 'טו ּ או ּ' ,תוקעים תשר"ת ג"פ ותש"ת ג"פ ,ובתשר"ת תוקעים מתוך השבר ממש ללא הפסק.
ד .תרועה מתרעשת כמנהג קהילות תימן תוקעים תשר"ת ג"פ ותר"ת ג"פ.
כללא דמילתא – נתקל באותו קול – חוזר על אותו קול) .כשחוזר על קול אין חשש לנשום לפני שחוזר ,אמנם אין צריך
לנשום(.
הוסיף קול בטעות ,או שחזר על קול פעמיים )כגון שתקע שברים פעמיים זא"ז בתש"ת( – חוזר לראש השורה.
א .נתקל בתקיעה אחרונה של השורה ויצא קול קצר פחות מג' כוחות י"א שצריך לחזור לראש השורה היות ותקיעה קצרה
נעשית שבר ולא הוי נתקל באותו מין) ,עי' רא"ש ר"ה פ"ד הי"א( אך מנהג העולם להקל בזה דהוי נתקל ואין צריך לחזור לראש
השורה.
ב .נתקל בתקיעה אחרונה בשורה של תשר"ת אם יצא פחות מט' כוחות דינו כנ"ל סע' א' ,ואם תקע ט' כוחות ולא הגיע
לי"ח כוחות מן הדין יצא ,ואם מחמיר וחוזר לתקוע די שיחזור על תקיעה זו.
ג .נתקל בתקיעה אחרונה בשורה של תש"ת אם יצא עד ו' כוחות דינו כנ"ל סע' א' ואם תקע ו' כוחות ולא הגיע לט' דינו
כנ"ל סע' ב.
ד .נתקל בתקיעה אחרונה בשורה של תר"ת אם יצא פחות מג' כוחות דינו כנ"ל סע' א' ואם תקע ג' כוחות דינו כנ"ל סע'
ב.
ה .נתקל בתרועה ויצא ג' כוחות עד ט' כוחות דינו כנ"ל סע' ב.
ו .נתקל בתרועה ויצא ב' כוחות יעשה תרועה כדין וא"צ לחזור לראש השורה.
ז .נתקל בשברים ועשה ב' שברים יעשה ג' שברים וא"צ לחזור לראש השורה.
ח .נתקל בשברים ויצא לו בשבר קול קצר מאוד דינו כנ"ל בסע' א' ]דלי"א הוי כתרועה וצריך לחזור ומנהג העולם שא"צ
לחזור לראש השורה[.
ט .תקע תרועה אחרונה של השורה ויצא קול ארוך יותר מכח אחד -צריך לחזור לתחילת השורה.
י .תקע שברים ויצא קול ארוך -הרי זה הפסק וחוזר לתחילת השורה.
יא .תקע ונתקל בתקיעה אחרונה ויצא שני קולות ,צריך לחזור לראש השורה ,כיון שזה נתקל שלא מעין אותו הקול.
יב .טעה ולא עשה שבר שלישי ותקע תרועה -חוזר ועושה שברים תרועה.
ז
"היום הרת עולם" ו"ארשת שפתינו" לאחר התקיעות של
מלכויות וזכרונות ,אע"פ שעדיין לא שמע שלושים תקיעות.
דיני השמיעה והכוונה הנצרכת
]ג[ אם לא בירך בחזרת הש"ץ -לא יברך לפני התקיעות
פ .צריך לשמוע את התקיעה כולה מתחילתה ועד סופה.
שבסוף התפילה ,אא"כ אלו התקיעות הראשונות ששומע ]שלא
שמע כלל תקיעות דמיושב ודמעומד[. פא .באופן שהשומע חושב שתוקעים תקיעות של סדר מסוים
ובפועל התקיעות של סדר אחר ]כגון שחוזרים ותוקעים עקב
דיני תקיעת שופר וברכותיה לאשה המגיעה
טעות וכיו"ב[ ,יש לחוש שלא יוצא יד"ח ,ולכן יש לכוון לצאת
באמצע התפילה
הכל על דעת הבעל תוקע ]והמקריא[.
פט] .א[ אשה המגיעה באמצע התפילה ,יוצאת ידי חובה
פב .בר"ה שחל בשבת ,התקיעות ביום הב' הם מדרבנן .וכיון
בשמיעת שלושים תקיעות -בין בתקיעות דמיושב שלפני
שנחלקו הפוסקים מהם התקיעות העיקריות ,תקיעות
תפילת מוסף ,בין בתקיעות שבתוך תפילת הלחש ]כנהוג אצל
דמיושב או תקיעות דמעומד ,לכן יש לכוון לצאת ידי חובת
הספרדים והחסידים[ ,בין בתקיעות שבחזרת הש"ץ ,ובין בתקיעות
מצוות תקיעת שופר כפי הדין ,והתוקע צריך לכוון להוציא
שלאחר התפילה.
כפי הדין.
]ב[ אשה הנוהגת לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא ,שלא
שמעה את ברכות השופר -תברך בעצמה את ב' הברכות פג .דיני התקיעות בתפילת הלחש ,הנהוגים בקהילות
לפני סדר שלושים התקיעות ששומעת ]אמנם בשעה שעומדת
הספרדים והחסידים ,התבארו בשו"ת )סע' כח(.
בתפילת לחש ,אין לברך[. איסור הפסק בדיבור עד סוף התקיעות
פד .אסור להפסיק בדיבור מעת שהתחילו את התקיעות
עד לאחר תפילת מוסף ,כיון שהברכה של התקיעות היא על
צ .מותר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה ,19אף כשחל כל התקיעות והדיבור נחשב להפסק .ואף אסור ללמוד בפיו,
בשבת ,ומותר אף בסוף תפילת מוסף.20 אך להרהר בלימוד מותר.
צא .לכתחילה יש לעמוד בכל חזרת הש"ץ .מי שקשה לו יכול
פה .ברכת "אשר יצר" אינה נחשבת הפסק ,וכן אמירת
לשבת ]ובפרט אם לא שמע את תחילת חזרת הש"ץ[ .מי
תהלים אינה נחשבת הפסק )מפני שכל שהוא תפילות ,בקשות ,שבחים
שיכול לעמוד רק חלק מהזמן ,סדר העדיפות לישיבה הוא:
וברכות אינו נחשב הפסק ,עי' סי' תקצב ס"ג ,יסוד ושורש העבודה שער יא פ"ד
א .לשבת רק בפיוטים הנאמרים כשהארון סגור .ב .גם
סדר שופרות ,ועי' לקט יושר עמ' קכח לעניין 'יהללו'(.
בפיוטים הנאמרים כשהארון פתוח .ג .לשבת בעיקר חזרת
הש"ץ. תקיעות לנשים וליחיד
צב .יש לכרוע ולהשתחוות בעת אמירת "ואנחנו כורעים" פו .נשים פטורות מתקיעת שופר מפני שהיא מצוות עשה
]כפי שכורעים בברכה ראשונה[ אף בתפילת לחש ,ואין בכך שהזמן גרמא ,אך נהגו הנשים לשמוע.
משום 'מוסיף על הכריעות'.21 פז .כשתוקעים בשופר לחולה ,אם התוקע כבר יצא ידי
צג .אם לוקחים נייר מחשב ל"כורעים" -צריך ומועיל יחוד חובה ,החולה יברך בעצמו את ב' הברכות ,ואם אינו יכול,
לפני ראש השנה ,אף שהוא רק ליום זה ]ודי שהאחראי ייחד[. התוקע יברך עבורו ]ובתנאי שהחולה במצב שהוא חייב
צד .בליל א' של ראש השנה מברכים אחד את השני במצוות[ .אולם בתקיעות לנשים – אם התוקע כבר יצא יד"ח
בברכת "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר ולחיים טובים לא יברך עבורן ,אלא נשים שנוהגות לברך על מצוות עשה
]ולשלום[" .22אך ביום א' דראש השנה לאחר התפילה ,וכן שהזמן גרמא ,יברכו בעצמן את הברכות ,או שאחת תברך
בליל וביום ב' מברכים "גמר חתימה טובה ,גוט יו"ט ]-חג ותוציא את כולן.
שמח[". דין מי שלא שמע את הברכה של תקיעת שופר
בני ספרד נוהגים לברך אחד את השני בכל לילות וימי ר"ה פח] .א[ אם משער שיספיק לברך לפני תחילת התקיעות -
"תזכה לשנים רבות ,נעימות וטובות". יברך בעצמו את הברכות.
צה .נוהגים שלא ללכת לישון ביום ראש השנה ,אך ]ב[ אך אם לא יספיק ,או שכבר התחילו לתקוע ,וכן אם לא
להמשיך לישון מותר ]ואף אם קם להתפנות ,נחשב כהמשך שמע כלל תקיעות דמיושב -יברך את הברכות לפני תקיעות
שינה[ ,וכן אחר חצות מותר ,וכן אם יודע שלא יצליח לכוון דמעומד ]היינו התקיעות שבחזרת הש"ץ )במקומות שתוקעים בתפילת לחש,
כראוי – מוטב שיישן .בשינה על סטנדר וכד' אין קפידא. לא יברך באמצע תפילת הלחש ,והפסיד את הברכה([ .ונראה שיכול לומר
21מקור חיים סי' קיג ס"ק ג ,שלמת חיים מהדו"ח או"ח סי' קנא. 19עי' רש"י ב"מ קו .ד"ה ותגזר ,וע"ע תיקו"ז כב.
22רמ"א סוף סי' תקפב ,חיי אדם כלל קלט ה"ה ,אלף המגן על המט"א ס"ק מ 20אע"פ שמוסף בעיקרו לא נתקן לבקשות הפרטיות ,וכן אין בזה חשש הפסק בין
התקיעות.
השקיעה( .מקהילות החסידים רבים נוהגים לאומרו יום לפני
ערב יו"כ -היום בו אומרים סליחות י"ג מידות.
קד .מקום אמירתו :אומרים תשליך כשרואים ים ,נהר ,באר
צו .אסור להכין משבת ליו"ט ב' של ר"ה ,עד שיבדיל ]ע"י
או מקווה ]וטוב שיהיו בו דגים חיים[ .אם אינו רואה את
אמירת "ותודיענו" בערבית ,או ע"י אמירת "ברוך המבדיל בין
המקומות הנ"ל ,יאמר ליד ברז מים פתוח ,או עכ"פ ליד מים
קודש לקודש"[ לאחר צאת הכוכבים של ליל יום ב' ,מוצ"ש.
שנמצאים באקווריום או בקערה.
צז .אפילו טרחה בשבת עבור יו"ט שני אסורה ,ולכן אין
קה .נשים :די לכתחילה שתאמרנה תשליך בבית מול ברז
להוציא אוכל מבושל או חלות מההקפאה לצורך יו"ט שני
פתוח )עי' שו"ת יד אליהו רגולר ,צוואת המחבר ,ערוה"ש סי' תקפג ס"ד ,קצה
עד צאת הכוכבים ,וכן אין להכניס בקבוקי שתייה למקרר
המטה סי' תקצח ס"ק ז(.
]אמנם החזרת אוכל למקרר או למקפיא מותרת ,כיון שבהחזרת דבר למקומו אין
קו .עיקר אמירת התשליך הוא ג' הפסוקים האחרונים בספר איסור הכנה[ .כמו כן אין לערוך את השולחן של הלילה השני של
מיכה ]"מי קל כמוך – מימי קדם"[. ראש השנה קודם צאת הכוכבים של היום השני.
קז .יש נוהגים לנער את הבגדים באמירת תשליך )א"ר סי' תקצו, צח .גם טאטוא וסידור הבית ,וכן הדחת כלים ]באופן
מט"א סי' תקצח ס"ד ,קצור שו"ע סי' קכט סע' כא ,כה"ח סי' תקפ"ג ס"ק ל ,וכן המותר[ לצורך הלילה אסורים עד צאת הכוכבים .אמנם אם
המנהג בעיקר בקהילות הספרדים והחסידים(. אי סידור הבית והדחת הכלים מפריעים לו כעת ,מותר לעשות
קח .הגר"א )עי' מעש"ר אות רט( והחזו"א לא נהגו לומר תשליך. זאת כיון שהוא לצורך יום זה.
מלאכה ואכילה במוצאי שבת ,ליל יו"ט צט .בשעת הדחק ,אם לא יספיקו לעשות את ההכנות הנ"ל
קט .עשיית מלאכה ]המותרת ביום טוב[ במוצאי יום א' של )בסעיפים הקודמים( בלילה לאחר צאת הכוכבים ,ובלא שיעשו
ר"ה שחל בשבת ,מותרת רק לאחר אמירת "ברוך המבדיל זאת בשבת ,תתאחר מאד סעודת ליל יו"ט שני ,אזי פעולות
בין קודש לקודש" או אמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית. שהן בגדר "טרחה" מותרות )סי' תרסז סק"ה( ,ובתנאי שיעשה
אולם אכילה אסורה עד לאחר הקידוש )סי' רצט ס"ק לו(. אותן בעוד היום גדול ]היינו כמה שעות לפני סוף היום ,כדי
שלא יהיה ניכר שעושה כן בשביל היום הבא[ .אולם מלאכות,
תפילת ערבית ליל יו"ט ב'
כגון בישול וחימום ,הכנת סלטים והכנת בגדים ]באופן שיש
קי .אומרים "ותודיענו" במקום "אתה חוננתנו" .שכח לאומרו בהם מלאכת בורר או טוחן[ ,אסורות לצורך ליל יו"ט שני.
– אם כבר הזכיר שם השם שבחתימת הברכה ,אינו חוזר.
ק .ההולך לבית הכנסת לפני השקיעה ולוקח עמו את
המחזור ,צריך להשתמש במחזור בביהכנ"ס לפני
זמן ההדלקה השקיעה )בשביל שלא תהא הכנה מיו"ט א' ליו"ט ב'( .ואם יגיע לאחר
השקיעה ,לכתחילה יש לעיין במחזור בשעת ההליכה )עי' סי'
קיא .אסור להדליק נרות יו"ט שני של ראש השנה לפני
תקג ,בה"ל שם ד"ה ביו"ט ,רעק"א בגיליונותיו סי' תצה ובחידושיו נדרים סט.(:
צאת הכוכבים ,אלא ידליקם אחר צאת הכוכבים ,או לפני
הקידוש .השנה ,שיו"ט א' חל בשבת ,צריכה האשה להבדיל סעודה שלישית
לפני הדלקת הנרות ,ע"י אמירת "ברוך המבדיל בין קודש קא .מצוה להקדים ולאכול ]ועכ"פ להתחיל[ את סעודה
לקודש" ,או אמירת "ותודיענו" בתפילת ערבית )לעניין ברכת שלישית לפני שעה עשירית .אם לא הספיק – יאכל אחר
'שהחיינו' ,ראה להלן(. שעה עשירית ,אך מצוה שלא יאכל שיעור קביעות סעודה
קיב .יש המדקדקים לכוון את שעון השבת כך שבזמן ]דהיינו כרגילותו בחול[ ,אלא רק מעט יותר מכביצה פת ,כדי
שיאכל בלילה לתאבון )משנ"ב סי' תקכט סק"ח בשם המג"א ,סי' תעא
הדלקת הנרות ]או במשך זמן אחר שמשתמשים בנרות,
ס"ק טז( .אמנם אם תאב לאכול ,יכול לאכול כדרכו )עי' בה"ל סי'
ואפי' זמן קצר[ ,התאורה תהא כבויה ,ועי"כ יש תועלת בנרות.
תקכט שם שפקפק על דברי המג"א ,וכתב שכיון שבלילה הוא רק יו"ט ב' ,הוא קל
אמנם המנהג הנפוץ שלא לחוש לכך.
יותר ,ואין להימנע מאכילה משום כך(.
קיג .הדלקת נרות במקום האכילה או הלינה ,התבאר לעיל
)סע' לט(.
תשליך
הוצאת פתילות ,חתיכות פח ,שיירי נרות וכד' קב .השנה ,שיום א' של ראש השנה חל בשבת – בני אשכנז
שנשארו מהנרות של יום א': נהגו לומר תשליך ביום ב' של ראש השנה ,ובני ספרד נהגו
לאומרו ביום א' של ראש השנה ]אך אם צריך לטלטל את
קיד .אם נשארו פתילות ,חתיכות פח ,שיירי נרות וכד'
הסידור במקום שלא סומכים על העירוב ,אף בני ספרד יאמרו
מהנרות של יום א' ,מעיקר הדין מותר להוציאם אפילו בידו רק ביום השני[.
לצורך הדלקת נרות יום טוב ]ואין בכך משום איסור מוקצה ,מפני
קג .זמן אמירתו :רבים נוהגים לומר תשליך בראש השנה
שהדלקת הנר נחשבת לאוכל נפש ,וטלטול מוקצה הותר לצורך אוכל נפש[ .אך
לאחר מנחה )וראה בשו"ת שאלה כט בעניין אמירתו קודם מנחה ,או לאחר
בזמננו שיש את אור החשמל ,אינו מבורר כל כך להחשיבו
ט
כצורך אוכל נפש ,ולכן לכתחילה עדיף להוציא את הפתילה
ע"י כפית או מזלג וכדומה ,או לחילופין יכול להוסיף שמן
קכ .ביום טוב שחל במוצאי שבת ,עושים קידוש והבדלה
על כוס אחת ,וסדר הברכות הם :יקנה"ז " -יין -בורא פרי ופתילה חדשה לכוסיות מבלי להוציא את הפתילה הישנה.
הגפן"" ,קידוש"" ,נר -בורא מאורי האש"" ,הבדלה"" ,זמן - ברכה לפני ההדלקה
שהחיינו". קטו .נחלקו האחרונים האם הנוהגים בכל שבת להדליק לפני
קכא .יש לדון בגדר יקנה"ז ,דהנה מצאנו כמה חילוקי דינים הברכה יעשו כן גם ביו"ט )כדי שלא לחלק בין שבת ליו"ט( ,או שביו"ט
בין קידוש להבדלה )ויבוארו להלן( ,ויש להסתפק האם נדון את יקדימו הברכה להדלקה )כדי שיהיה עובר לעשייתן( .ולהלכה נראה
ה'יקנה"ז' ,כקידוש או כהבדלה. שיברכו לפני ההדלקה )עי' משנ"ב סי' רסג ס"ק כז(.23
ולמעשה נראה שיש לדונו כקידוש ,וכמו שעולה מדברי הקפדות בהדלקת הנרות
המשנ"ב )המובאים בהערה(.27
קטז .צריך להיזהר בדברים הבאים:
ויש לגדר זה כמה השלכות להלכה:
אין להבעיר אש חדשה ,אלא רק להעביר אש מנר
]א[ הנוהגים לשבת בקידוש ולעמוד בהבדלה ,יאמרו יקנה"ז
שדולק מערב יו"ט .אם קשה להעביר את האש ישירות
בישיבה כיון שהוא נידון כקידוש ולא כהבדלה )סי' רצו סקכ"ח ,סי'
מנר לנר ,יכול גם להעביר ע"י גפרור או נר אמצעי.
תעג סק"ג(.
יש להיזהר שלא לכבות את הגפרור אלא רק להניחו
]ב[ נשים שותות מכוס יקנה"ז ,אף שאינן שותות מכוס
שייכבה מאליו.
הבדלה.
]ג[ ביקנה"ז ממלאים את הכוס כמו בקידוש ,ולא ממלאים ברכת 'שהחיינו' ביו"ט ב' של ר"ה
אותו על גדותיו כדי שיישפך כבהבדלה ]כמו כן ,לא נוהגים קיז .מאותן הנוהגות בשאר יו"ט לברך 'שהחיינו' בעת
להביט בציפורניים[. הדלקת הנרות ,יש שלא מברכות 'שהחיינו' בהדלקת
]ד[ אפשר לעשות יקנה"ז על פת כדין קידוש ,ואף שאין הנרות של יום ב' של ראש השנה .24אך אם לובשת בגד חדש,
מבדילים על הפת ,מ"מ ביקנה"ז שעיקרו קידוש יכול לעשותו או שמדליקה את הנרות מיד לפני הקידוש -יכולה לברך
על הפת )ראה בהערה(. 'שהחיינו' בעת הדלקת הנרות ]לאלו הנוהגות כן[.
אבוקה להבדלה ביקנה"ז קיח .הנוהגת להקל ולברך 'שהחיינו' בשעת הדלקת נרות
קכב .הרבה נוהגים לקיים את המצווה מן המובחר של ברכת ומכוונת על פרי חדש שתאכל בסעודה ,יש לה על מה לסמוך,
"בורא מאורי האש" בהבדלה על אבוקה ,ע"י חיבור של שני ואף שיש הפסק גדול בין ברכת 'שהחיינו' לאכילת הפרי.
נרות או של שני גפרורים ,אמנם ביו"ט יש בכך כמה חששות, אמנם אם עושה כן ,עליה להניח את הפרי לפניה בשעת
וכמבואר בהערה.28 ההדלקה.
קכג .למעשה ,כדי לקיים את המצווה מן המובחר של אבוקה קיט .בשעת הקידוש בליל שני של ראש השנה נוהגים להניח
-יש להדליק בנר הבדלה קטן ,או ע"י נעיצת פתילה נוספת פרי חדש על השולחן ]כגון תפוז וקלמנטינה אם אינם
בנר קטן סמוך לפתילה הקיימת מערב שבת ]וינעץ את חמוצים ,אפרסמון ,אבוקדו ,חבושים ,גויאבה ,תמר צהוב טרי
הפתילה הנוספת בחור נפרד ]מפני שאם יצאו שתי הפתילות מאותו או סברס[ ,ולכוון בברכת 'שהחיינו' גם על הפרי ולאוכלו
חור ,הרי זה כפתילה אחת עבה ואין זה נחשב אבוקה ,ולפיכך צריך שיפריד בין לאחר שיאכל כזית מהפת ,25ונוהגים שגם בני הבית אוכלים
הפתילות שעווה או חלב[ )משנ"ב סי' רחצ סק"ח(. מהפרי .26אמנם גם מי שאין לו פרי חדש מברך 'שהחיינו'.
ומבואר מזה לכאורה שהקידוש עיקר ,שאם החשיבות של הבדלה ביקנה"ז היתה 23טעה ובירך "להדליק נר של שבת" במקום "להדליק נר של יו"ט" -אם
שווה לחשיבות של הקידוש ,לא היה מועיל על כך סברא של "אגב" ,ורק משום נזכר לאחר כדי דיבור שכבר אינו יכול לתקן ,לא יברך שוב )מפני שיו"ט בכלל
שההבדלה ביקנה"ז נטפלת לקידוש ,יש להבין סברת התוס' שההבדלה נטפלת שבת ,עי' רש"י מנחות סה :ד"ה רגל ושבועות טו :ד"ה אין בנין ,שו"ת מהר"ם
גם לקידוש שעושהו על הפת. בריסק ח"ב סי' מד-מה .ולעניין תפילה יו"ט אינו בכלל שבת ,עי' סי' תפז(.
28מצווה מן המובחר לברך בהבדלה על אבוקה ,ורק אם אין לו ,מברך על נר יחיד 24טעם הדבר – מפני שנוהגים לכוון בברכת 'שהחיינו' שבקידוש ליל ב' של ראש
)שו"ע סי' רחצ סע' ב( .ויש לדון כיצד לקיים דין זה ביו"ט שחל במוצ"ש ,דהנה השנה גם על פרי חדש )כדלהלן( ,ואם תברך 'שהחיינו' בהדלקת הנרות ,יהא
הרבה נוהגים לעשות אבוקה ע"י חיבור של שני נרות או של שני גפרורים ,ולכאורה הפסק גדול בין אכילת הפרי לבין ה'שהחיינו'
ביו"ט יש לחוש לכך מג' טעמים: 25אמנם עי' מט"א סי' תר ס"ו
]א[ בשעה שמקרבים הנרות ,נמס קצת מהחלב ויש לחוש בזה לגרם כיבוי ]חשש 26מט"א שם ,וביאר שאף שמן הדין אינם צריכים לאכול מפני שאינם מברכים
זה לא קיים בחיבור גפרורים זה לזה[. בעצמם ,נוהגים לאכול משום "סימן טוב לחידוש השנה"
]ב[ יש לחוש שהוא מוסיף הבערה שלא לצורך ,דשמא אין היתר ליצור אבוקה 27יסוד הדבר שיקנה"ז נחשב לקידוש ,נראה שיש ללמוד ממש"כ התוס' )פסחים
ביו"ט בשביל קיום מצווה מן המובחר ,ומטעם זה גם אין לחבר ב' גפרורים זה לזה. קו :ד"ה מקדש( ונפסק בשו"ע )סי' רצו ס"ב( ובמשנ"ב )שם ס"ק יד( ,שאפשר
]ג[ יש לחוש בהפרדת הנרות או הגפרורים משום כיבוי ,בכך שממעט את אש לעשות יקנה"ז על הפת כדין קידוש אע"פ שאין מבדילים על הפת ,וטעם הדבר
האבוקה. הוא משום שכיון שיש בו קידוש ]שיכול להיעשות על פת[ ,אגב כן גם יכול להבדיל
עליו.
י
קלז .כיריים של גז -אם האוכל יישרף אם לא ינמיך את קכד .אם אין אבוקה מוכנה -ידליק נר אחד במיוחד
הלהבה ,ידליק אש אחרת קטנה יותר ,או שיעבירו את הסיר להבדלה ויברך עליו ]וישאירנו דולק[ ,ורבים נוהגים לברך על
אל שכן שיש אצלו אש קטנה יותר .ואם לא יכול להדליק אש נרות החג ללא אבוקה ]אמנם בשו"ע )שם ס"ב( שאם אין אבוקה ,ידליק נר
קטנה יותר ]ויש לדון כשיש לו כיריים מהדגמים החדשים שיש לצורך הבדלה ,חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית ,וא"כ צ"ע איך מברכים על נרות[.
בהן מפסק ביטחון[ -כיון שאם לא ינמיך את האש יישרף המיקל לחבר שני נרות ולהפרידם -יש לו על מה לסמוך.
האוכל – הוי צורך אוכל נפש ומותר להנמיך.
קלח .המניח סיר ובו מים על גבי האש כדי שירתחו המים
להלכות יו"ט בהרחבה ,ראה אזמרה לשמך – חג השבועות
ויגלשו ,וכוונתו לגרום כיבוי האש – אם אינו משתמש במים
שמרתיח לדבר אחר – אסור לעשות זאת ,ואף אם משתמש בישול ואפיה ביו"ט
במים אין לעשות כן. קכה .מלאכות לישה ,בישול ואפיה מותרות ביו"ט ,כיון
בורר )סי' תקד בבה"ל ד"ה 'משום' ,סי' תקו סע' ב ,סי' תקי סע' ב-ה( שמלאכות אלו אינן נעשות לימים הרבה )סי' תצה(.
קלט .הוצאת עצמות מדגים או בשר -יש להקל כיון שאין קכו .גם דברים שנשמרים בקירור מותר לבשלם ביו"ט ,אם
דרך להוציאו מבעוד יום. התבשיל כשהוא טרי טעמו משובח יותר )שם(.
קמ .שימוש במקלף ובמצקת מחוררת – כיון שאין דרך קכז .קומפוט ]לפתן[ שלא מפיג טעמו אם מבשלים אותו
לעשות כן מערב יו"ט ,מותר. מבעוד יום ,וכן כל דבר שרגילים לאוכלו צונן -לדעת השו"ע
מותר לבשלו ביו"ט ,ולדעת הרמ"א אסור לבשלו כדרכו אלא
קמא .שריית חסה במים ביו"ט לנקותה מתולעים ,אסורה
ע"י שינוי )שם( ,ואף לבני ספרד יש להחמיר בזה )כנה"ג ,מאמר
)מג"א סי' תקי ס"ק ד בשם היש"ש ויל"ע בזה עוד(.
מרדכי ,ברכי יוסף שם(.
טחינה ביו"ט )סי' תקד משנ"ב ס"ק יא ,יט ,ושעה"צ ס"ק יח ,לו(
קכח .אם לא הייתה אפשרות לבשל בערב יו"ט כי היו
קמב .מותר לחתוך ביו"ט ירקות לסלט בלי שינוי כיון שהוא טרודים ,דינו כאונס ומותר לבשלו ביו"ט ללא שינוי )משנ"ב סי'
כמו שום ,בצל ושחלים שא"צ שינוי. תצה ס"ק ח ,י(.
קמג .מותר לרסק ירקות במזלג אף ללא שינוי כלל. קכט .מאכל המפיג טעמו מותר להכינו ,אף אם לא יפיג
קמד .מותר לגרד במגרדת ]פומפייה[ פירות וירקות ביו"ט, טעמו עד שיאכלנו ,וכגון שדעתו להכינו לליל יו"ט ,ועד אז לא
ונכון לשנות ע"י שיעשה זאת על השולחן וכדו' או שישתמש יפוג טעמו.
במגרדת מצידה השני. קל .אף שאפשר להדליק גז מערב יו"ט ולהניח עליו את
קמה .מותר לחתוך פירות וירקות לחתיכות גדולות קצת הסירים שיתבשלו ביו"ט ,אין צורך לעשות כן כיון שיש הפסד
כדרכו בסלייסר ,ואם חותך לחתיכות קטנות דינו כמגרדת ממון של הגז הבוער בינתיים ללא צורך )פמ"ג בראש יוסף ביצה לג,
שנכון לעשותו בשינוי. ובסי' תקב משב"ז א(.
קמו .מותר לכתוש שום בכותש שום כדרכו ,ונכון גם בזה מבעיר )סי' תקב(
לשנות ,וכן מותר למעוך תפו"א במועך תפו"א ,ונכון לעשות קלא .אסור להדליק אש חדשה ביו"ט ,אבל מותר להעביר
כן בשינוי כגון על שולחן וכדו'. אש מאש דולקת.
דישה וסחיטה קלב .להעביר אש ממקום למקום ע"י גפרור או נר אמצעי
קמז .ביו"ט אסור לסחוט פירות ,מכיון שמלאכת דש לא – אם יש טרחה להעביר ישירות – מותר )סי' תקיד פמ"ג משב"ז ס"ק ח(.
הותרה ביו"ט .ומותר לסחוט לתוך אוכל כמו בשבת )סי' תצה(. קלג .מותר להעביר אש ממקום למקום לצורך אור או לצורך
קמח .דין שימוש במגבונים לחים ביו"ט הוא כבשבת ,וכן הדלקת נרות יו"ט או ביהכנ"ס או ברית מילה )סי' תקיד(.
לגבי שטיפת כלים בסקוטש -דין יו"ט כבשבת. קלד .כירות גז הישנות שאין בהן מפסק ביטחון ,מותר
קמט .שאיבת חלב ביו"ט דינה כבשבת )עי' סי' תקה(. להדליקן ביו"ט ,וכן מותר להגדיל את להבת הגז .ובחדשות
לש )סי' תקו( ]שיש בהן מפסק ביטחון[ -יש מחמירים.
קנ .לישה הותרה ביו"ט ,ולכן מותר להכין סלט ביצים עם קלה .כיריים עם מצת אלקטרוני אסור להדליק ,ולכן אם
מיונז כרגיל בלי שינוי. הלחצן של הגז הוא גם המצת יש לנתק את הכיריים מערב
יו"ט .ואם שכח לנתקו אפשר לעשות זאת ע"י גוי.
קנא .ג'לי יש להכינו מערב יום טוב כיון שטעמו טוב כשנעשה
מבעו"י ואולי טוב אף יותר )עי' משנ"ב סי' תצה ס"ק ח(. מכבה )סי' תקיד(
קנב .לש עיסה ביו"ט מותר להפריש ממנה חלה ביו"ט ,ואם קלו .אסור לכבות אש ביו"ט ,ואף אם האור מפריע לו לישון,
לש בערב יו"ט אסור להפריש ביו"ט )סי' תקו(. וכן כאשר מעביר אש ע"י גפרור לא יכבה אותו אלא יניחנו
שיכבה מאליו ,וכן אין לכבות או להנמיך גז ביו"ט.
יא
מוליד
להרחבה ,ומקורות הדינים – ראה אזמרה לשמך גיליון 93 קנג .גם ביו"ט קיים איסור מוליד .ולכן אסור לשים בושם על
הבגד ,אך על הגוף מותר ,וכבשבת )סי' תקיא וסי' תרנח( .וכן אסור
רחיצה במים קרים
להדליק גפרור ביו"ט )כדלעיל סע' קלב(.
קסז .לבני ספרד מותרת ,ולבני אשכנז מעיקר הדין מותרת,
קנד .לצורך אוכל נפש ,הותר איסור מוליד )רשב"א בעבודת
אך נהגו שלא לרחוץ את כל הגוף אלא במקום צער ]ומיעוט
הקודש הארוך ,בית מועד שער ב ,בגיליון שם ,והוא העתקה מתחילת ספר מעשה
הגוף מותרת אף שלא במקום צער ,אך במקום ריבוי שיער,
רקח ,וכ"ה בשו"ע הרב סי' תקיא ס"ז( .ולכן לצורך אכילה מותר לרסק
מותר רק במקום צער )וראה סע' קפב-קפג בעניין חפיפה וניגוב([.
קרח ,ולחמם מרק קפוא ]וכן להקפיא מים לצורך אותו יום[.
רחיצה במים חמים
עיבוד באוכלין
גם באופנים דלהלן בהם הרחיצה מותרת ברוב הגוף -לבני
קנה .לכתחילה יש למלוח ירקות רק בצורה המותרת
אשכנז הוא רק במקום צער.
בשבת ע"י נתינת שמן וכדו' .ואם אין לו אפשרות מותר למלוח
קסח .רחיצה במים חמים שהוחמו ביו"ט -אסורה ,בין כרגיל .אבל כבישת ירקות ביו"ט אסורה כיון שהדרך
רחיצת כל גופו יחד ובין רחיצת אבר אבר .אך רחיצת פנים לעשותה לימים רבים )סי' תק ס"ה(.
וכפות הידיים והרגליים ,וכן רחיצת מיעוט הגוף ]עכ"פ
דיני מוקצה ביו"ט )סי' תצה סע' ד(
שהוחמו בחמה ,כדלהלן[ -מותרת.
קנו .איסור מוקצה נוהג ביו"ט ,וכל מוקצה האסור בשבת,
קסט .רחיצה במים חמים שהוחמו מערב יו"ט – לבני
אסור ביו"ט.
ספרד מותרת ,ולבני אשכנז רחיצת כל הגוף יחד אסורה ,אך
רחיצת פנים וכפות הידיים והרגליים וכן רחיצת מיעוט הגוף, קנז .כלי שמלאכתו לאיסור ,אסור לטלטלו כי אם לצורך
וכן רחיצת אבר אבר ]היינו עם ניגוב בין כל אבר ואבר גופו ומקומו ,וכן מוקצה מחמת חסרון כיס ומוקצה מחמת
שרוחצים[ ,מותרת. גופו ובסיס לדבר האסור -אסור לטלטלם ביו"ט.
דיני חימום מים ביו"ט לרחיצה קנח .מותר לטלטל מוקצה לצורך אוכל נפש )סי' תקט וסי' תקיח(.
קע .אסור לחמם מים ביו"ט לצורך רחיצת כל הגוף ,אפילו קנט .קמח ותפוחי אדמה אינם מוקצה ביו"ט ,כיון שמותר
אם כוונתו לרחוץ אבר אבר. לבשל ולאפות ביו"ט.
קעא .מותר לחמם מים ביו"ט לצורך רחיצת פנים וידיים. קס .נרות וגפרורים ]ונראה שה"ה פנס דולק[ אינם מוקצה
ביו"ט )ואין בזה משום מוקצה דשלהבת ,וראה בסע' הבא(.
קעב .נחלקו הראשונים האם מותר לחמם מים ביו"ט לצורך
רחיצת מיעוט הגוף ,ולהלכה בחימום מים ע"י דוד שמש ניתן קסא .מותר לטלטל ביו"ט מכשיר חשמלי לצורך גופו
להקל לכתחילה ]אך למעשה ,כיון שנכנסים לדוד מים קרים, ומקומו .ואף אם יש בו גוף חימום המתלהט ]כגון מיחם
אין להקל בזה לכתחילה ,וכמבואר בסע' קעד[ .וחימום מים חשמלי[ ,ובלבד שלא יהיה בו משום מוקצה מחמת חסרון כיס
על ידי בוילר חשמלי ]הדולק מערב החג או ע"י שעון שבת[ וכן חימום ]אך בשבת אם יש בו גוף חימום המתלהט ,הרי זה מוקצה
מים על האש -המיקל יש לו על מי לסמוך. מחמת גופו מחמת מוקצה דשלהבת )ראה אזמרה לשמך גיליון ,72
.[(161
קעג .יונקרס -אין להשתמש בו ,ואפי' לרחיצת מיעוט הגוף.
קעד .דוד שמש – בעקבות פתיחת ברז המים החמים בבית
דינים כלליים ליו"ט
שמותקן בו דוד שמש ,נכנסים מים קרים לדוד ,ולכאורה יש קסב .אסור למדוד ולשקול ביו"ט כמו בשבת )סי' תק(.
איסור בדבר מפני שהמים הקרים מתבשלים בדוד שלא קסג .אמירה לנכרי ביו"ט דינה כבשבת -מה שאסור
לצורך )שהרי לא משתמשים בכל המים שבדוד( .ולכן בפתיחת הברז לישראל לעשות אסור לומר לגוי לעשותו )סי' תצה ס"ק א(.
לצורך רחיצה באופנים המותרים ]לצורך רחיצת פנים וכפות קסד .דין נטילת תרופות ביו"ט כדין נטילת תרופות בשבת
הידיים והרגליים ,מיעוט הגוף ,או לצורך שטיפת כלים[ ,אין )סי' תקלב סק"ה(.
להקל לכתחילה ,אך אין למחות במקלים בזה.
קסה .דין פתיחת בקבוקים ,פחיות וקופסאות ביו"ט כדין
גדרי 'הוחמו מערב יו"ט -וביו"ט' פתיחתם בשבת )ועי' סי' תקט ס"ו(.
קעה .אם הניח את סיר המים על האש ביו"ט עצמו – המים קסו .דין הזמנת גוי ,מומר ,ואנשים שאינם שומרי תורה
נחשבים 'הוחמו ביו"ט'. ומצוות לסעודת יו"ט ,וכן דיני טעויות בתפילות יו"ט ,דין
קעו .אם הניח את סיר המים על האש בערב יו"ט ,והסירו עישון ביו"ט ,דין רגל מבטל אבילות ,דיני יו"ט שני של
מהאש לפני כניסת יו"ט -המים נחשבים 'הוחמו מערב יו"ט'. גלויות – כל אלו התבארו בהרחבה באזמרה לשמך פסח ב.
יב
כלים ]כגון שלאחר פתיחת הברז ,ישטוף מעט כלים קעז .אם הניח את סיר המים על האש בערב יו"ט ,והשאירו
באמבטיה ,ולאחמ"כ ירחץ את התינוק[ ,אין למחות בידו. שם ביו"ט -נחלקו הפוסקים האם נחשב 'הוחמו מערב יו"ט'
דיני חפיפת השיער ,וניגוב או 'הוחמו ביו"ט' ,ולהלכה דינם 'הוחמו מערב יו"ט'.
קפב .חפיפה :אף באופנים שהותרה רחיצה ביו"ט ,אסור קעח .המערב מים קרים במים חמים שהוחמו מערב יו"ט,
לחפוף את השיער ,משום איסור סחיטה ,ומותר רק להניח נחלקו הפוסקים האם דינם כמים שהוחמו מערב יו"ט ,או
סבון נוזלי ממש ]שאינו סמיך יותר מסמיכות השמן ,כדי שלא שהדבר תלוי במטרת עירוב המים -שאם עירב לצורך קירור
יהיה ממרח ,וכן גזירה שמא ימרח[ על השיער ,ולשטפו עם המים החמים -דינם כ'הוחמו מערב יו"ט' ,ואם עירב כדי
הזרם ללא מגע בשערות כלל ]ולבני אשכנז רחיצה זו הותרה להרבות מים חמים -דינם כ'הוחמו ביו"ט' .ולהלכה אין לחלק,
במקום צער בלבד ,כאמור[. ובכל אופן דינם כמים שהוחמו מערב יו"ט.
קפג .ניגוב :אסור לנגב כל מקום שיש בו ריבוי שיער משום קיצור אופני הרחיצה המותרים
סחיטה ,ומותר רק להניח בעדינות ]מבלי ללחוץ[ את המגבת קעט .רחיצת כל הגוף במים קרים ]לבני אשכנז דווקא
על הגוף על מנת שתספוג את המים. במקום צער[ -מותרת כרגיל.
שימוש בדאודורנט בשבת ויו"ט קפ .רחיצה במים חמים:
קפד .אין איסור הולדת ריח על גוף ושיער .אך מצד איסור ]א[ רחיצת כל הגוף יחד – אסורה לבני אשכנז בכל מקרה,
ממרח ,מותר להשתמש רק בדאודורנט רול ]מיימי[ שהוא ולבני ספרד מותרת רק במים שהוחמו מערב יו"ט )עי' לעיל גדרי
נשפך או בספריי ,אך בסטיק או בג'ל אסור משום ממרח. 'הוחמו מערב יו"ט -וביו"ט' מה נחשב מים שהוחמו מערב יו"ט(.
]ב[ רחיצת גופו אבר אבר ]דהיינו עם ניגוב לאחר כל אבר
שרוחץ[ – במים שהוחמו ביו"ט אסורה ,ובמים שהוחמו מערב
סליחות יו"ט מותרת ,ולבני אשכנז רק במקום צער ]ולכן ,יכול להניח
א .שאלה :איחר לסליחות ,האם יאמר מתחילה או מהיכן מערב יו"ט סיר מים על האש ,וביו"ט ישפכם לגיגית
שהציבור אוחז. אמבטיה ,ויכול להוסיף מים קרים ,ולהתרחץ בהם[.
תשובה :אפשר כך ואפשר כך ,אך נכון יותר שיאמר עם ]ג[ רחיצת פנים ,וכפות ידיים ורגליים – מותרת אפילו במים
הציבור היכן שהוא אוחז ,ואח"כ יכול להשלים )ואף "אשרי" ישלים שהוחמו ביו"ט ]ולכן ,יכול להניח ביו"ט סיר מים על האש,
לאחמ"כ ,ואע"פ שהטעם הא' לאמירת האשרי – כדי שיאמרו קדיש לאחריו -לא וישפכם לגיגית אמבטיה ,ויכול להוסיף להם מים קרים.
שייך ,אך הטעם הב' -משום שהוא תהלה ושבח גדול להשם – שייך גם כאן ,עי' אך רחיצה במים מדוד השמש אינה לכתחילה ,וכבסע'
בלבוש סי' תקפא(. הבא[.
ב .שאלה :השומע י"ג מידות כשהוא באמצע מזמורי ]ד[ רחיצת מיעוט הגוף – מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט,
הסליחות ,מה עליו לעשות. והמיקל לרחוץ במים שהוחמו ביו"ט ע"י סיר על האש או ע"י
תשובה :יענה י"ג מידות עם הציבור ,ולאחר אמירתם – או בוילר חשמלי ]שדולק מערב החג או ע"י שעון שבת[ ,יש לו על
שימשיך מהמקום שהפסיק ,עד "קל מלך" ,או שימשיך היכן מי לסמוך ]רחיצה במים חמים מהדוד שמש אינה לכתחילה,
שהציבור אוחז. אך המיקל בכך אין למחות בידו ,אפילו שע"י כך נכנסים מים
ג .שאלה :האם יחיד שלא אומר י"ג מידות כלל ]כגון קרים לדוד[.
שאינו יודע את טעמי המקרא[ ,יאמר א-ל ארך אפיים. קפא .רחיצת תינוק:
תשובה :יאמר עד המילים "כמו שהודעת לעניו מקדם" ]א[ תינוק שלא רגילים לרחצו בכל יום ,דינו כגדול.
]כולל[. ]ב[ דין רחיצת כל גוף התינוק שרגילים לרחצו בכל יום ,וכן
ד .שאלה :האם האומר י"ג מידות ביחיד ]בטעמי רחיצת לכלוך מתינוק ]אף שלא רגילים לרחצו בכל יום[:
המקרא[ ,צריך לסיים את הפס' עד המילה "רבעים" ,או מותרת במים שהוחמו מערב יו"ט ,ואף במים שהוחמו
שיכול לומר כרגיל עד המילה "ונקה". ביו"ט ע"י סיר על האש מותרת ,ובתנאי שהמים חוממו
תשובה :יכול לומר כרגיל )עי' שו"ת האלף לך שלמה סי' מג ,שו"ת רב לצורך שתיה או שטיפת כלים ]כלומר ,יניח סיר מים על
פעלים או"ח ח"א סי' יא ,אמנם עי' סידור היעב"ץ בשם השל"ה ,שו"ת תורה האש ,בחלק מהמים החמים ישטוף כלים ,ואת שאר
לשמה סי' מד ,כה"ח סי' קלא סוס"ק כג(. המים ישפוך לגיגית האמבטיה ,ויוסיף מים קרים וירחץ
ה" .במוצאי מנוחה /שחר קמתי /באשמורת הבוקר / בהם את התינוק[.
בזעקתם בעוד ליל /בעומדם לפניך בלילות" – האם צריך רחיצתו במים חמים מהדוד שמש ,אינה לכתחילה,
לשנות את המילים בהתאם לשעת אמירתן. והמיקל בזה ע"י שפותח את הברז לצורך שתיה או שטיפת
יג
תשובה :מתכפר ,כיון שמעלת ההשתתפות בסעודת סיום תשובה :יש המדקדקים לדלג מילים אלו משום דמיחזי
מסכת גדולה ממעלת התענית )עי' סי' תקסח שסיום וסעודת מצוה כשיקרא ,אולם מנהג העולם שלא לדלגם ,ויש לבאר בטעמם
עדיפים מהתענית ,וא"כ כיון שדינו לאכול בסעודה ,נראה שאין מפסיד בכך את משום שזה הולך על כלל הציבור )עי' מט"א סי' תקפא סע' יא ,ערוך
מעלות התענית ,ויל"ד(. השולחן שם ס"ד ,ועי' ספר חסידים סי' רנ לעניין "תשים דמעותינו" ,הובא בא"ר
יב .פרטי דינים בעניין פטור מתענית ערב ראש השנה ע"י סי' תקפא ס"ק ט ,מקו"ח סי' תקפא(.
סיום מסכת )עי' ספר החיים סי' תקפא ,אלף המגן על המט"א שם ס"ק עז. ו .שאלה :האם אפשר לומר סליחות בערב שבת לאחר
אמנם המשנ"ב לא הזכיר פטור ע"י סיום מסכת בתענית זו ,אע"פ שהזכירו בעניין חצות היום.
תענית בכורות ,סי' תע סק"י(:
תשובה :אין לומר )עי' עטרת זקנים וערך לחם סי' תקנ(.
שמע את הסיום ,אך לא אכל בסעודת הסיום ,נראה שנפטר ז .שאלה :האם אמירת סליחות בימי הסליחות הוא חיוב
מהצום ]ויש להסתפק בשומע דרך הטלפון[ .וכן אם השתתף גמור ,והאם גם נשים חייבות.
בסעודת הסיום ולא שמע את הסיום ,נראה להקל שיכול
תשובה :אמירת הסליחות אינה חיוב גמור ,אך היא מנהג
לאכול .אמנם אם לא השתתף בסעודה אלא שלחו לביתו
שנהגו בו ישראל ,ומוזכר בשו"ע )סי' תקפא ס"א( ,ויש להשתדל
אוכל מסעודת המצוה ,אינו יכול לאכול.
לנהוג כן אף שע"י כך לומד פחות .נשים שיש באפשרותן לומר
גדר סיום :סיום מסכת גמרא ואף מסכת כמסכת תמיד ,או
סליחות ,די שיאמרו בבית.
סדר משניות שלם .אך מסכת משניות אינה מספיקה .כמו כן,
סיום נושא שנלמד בעיון במשך זמן רב ,גם נחשב סעודת ח .שאלה :האם אומרים את התחנון שבסליחות כשיש שם
מצוה. בעל ברית או חתן.
סיום מסכת שלמד בהרהור ,או שלמד בהבנה קלה ,או שלא תשובה :כשיש בעל ברית והסליחות בלילה – אומרים תחנון
למד לפי סדר הדפים ]למד תחילה את הדפים המאוחרים[, כרגיל )כיון שאין זמן ברית בלילה( .אך כשיש בעל ברית והסליחות
או קטן שלמד וסיים – בכל האופנים הנ"ל ,נחשב סיום. ביום ,או כשיש חתן בין שהסליחות ביום ובין בלילה – נחלקו
האחרונים אם אומרים תחנון ,ולהלכה נראה שאין לומר ]ויש
ויש קולות נוספות בפטור מתענית בערב ר"ה ]ובערב פסח[
המקצרים ואומרים רק עד "להשם אלוקינו הרחמים והסליחות"[.
ע"י סיום מסכת :אע"פ שאין דרכו לעשות סעודה בסיום,
יכול לעשות סעודת סיום בער"ה .מותר לְ אַ חֵ ר את הסיום כדי מקור :נוהג כצאן יוסף )עמ' רסא( ,הובא במועד לכל חי )סי' יא סע'
לעשותו בער"ה )עי' ספר החיים הנ"ל ,ועי' היטב לשון הרמ"א שם ס"ב "ואם כד( ,פת"ש )סי' תקפא( ,שו"ת מחזה אברהם )או"ח סי' קנד( ,הגהות
חל ברית" ,ובסי' תקסח ס"ב "ואירע בהם ברית" ,וכ"ה לשון המט"א סי' תקפא מהרי"ש נתנזון )בעל השואל ומשיב ,סי' תרב( ,הובא באלף המגן על
סע' לט( ,ואת הקטע האחרון ילמד רק בשעת הסיום ]ועכ"פ המטה אפרים )סי' תקפא ס"ק לח ,בהערות( ,שו"ת לבושי מרדכי
ביום הסיום[. )מהדורה רביעאי ,סי' רכו אות ג( ,ספר קצה המטה )סי' תרב ס"ק כח,
דינים נוספים :את הקדיש לאחר הסיום אומר המסיים ,אפילו ובמהדורות הישנות ס"ק כב( בשם שו"ת פני מבין ,וראה אזמרה
אם הוריו חיים ,ואפילו אם הוא קטן ]ואם רוצים ,אפשר שאחר לשמך )גיליון ,170בעניין סליחות בתענית ציבור כשיש חתן או בעל ברית(.
יתום יאמר[. ערב ראש השנה ]התרת נדרים ,תענית וטבילה[
המשתתפים בסיום מותרים באכילה רק לאחר הסיום ,אולם ט .שאלה :האם אפשר לעשות התרת נדרים באופן שכל
המסיים עצמו מותר מתחילת היום. האנשים בבית הכנסת יגידו יחד את נוסח ההתרה בפני
יג .שאלה :כמה פעמים טובלים בערב ראש השנה. שלושה אנשים ]ולבני ספרד בפני עשרה אנשים[.
תשובה :יש בזה דעות שונות ,ועפ"י הלכה די בטבילה אחת, תשובה :אפשר.
והמנהג הנפוץ לבני אשכנז לטבול שלש פעמים ,ולבני עדות מקור :שו"ע )יו"ד סי' רכח סע' מו( ,ובמט"א )סי' תקפא סע' מט( מבואר
המזרח לטבול חמש פעמים )מסתימת הרמ"א סי' תקפא ס"ד והמשנ"ב שרק בשעת הדחק מותר ,אך בהתרת נדרים זו שאינה
שם נראה שדי בפעם אחת .אולם הבא"ח ש"א פרשת נצבים ס"ג כתב ה' פעמים, לנדרים גמורים ,אפשר אף שלא בשעת הדחק ]וכך נוהגים
ובכה"ח שם ס"ק פג כתב ח' פעמים ,ובבאה"ט שם ס"ק טז כתב שהמהרי"ל טבל בני ספרד[.
ג' טבילות ,וכ"ה במט"א שם סע' נג(. י .שאלה :האם יש איסור לעשן סיגריה אלקטרונית
תפילות ותקיעת שופר בתענית ערב ראש השנה.
יד .שאלה :האם בחורים מבני אשכנז שמתעטפים בטלית תשובה :אין איסור ,כיון שדינה כתענית יחיד )סי' תקסז ס"ג,
גדול גם בראשם בר"ה ויו"כ ,עושים כדין. והתבאר בשלוחה .(438
תשובה :מותר ]אם כך מנהג הישיבה[. יא .שאלה :האם אף אדם שלא מתענה בערב ראש
מקור :אף שכתב המג"א )סי' ח ס"ק ג ,הו"ד במשנ"ב שם ס"ק ד( השנה ,אך הוא אוכל בסעודת סיום ,מתכפר לו שליש
שמשמע בגמ' )קידושין כט (:שבחור לא היה מכסה ראשו מעברותיו כשם שמתכפר למי שמתענה )טור סי' תקפא(.
יד
כא .שאלה :האם יש מניעה שהציבור יאמר "אוחילה" בטלית ,אין בדבר איסור מדינא ,ובפרט כאשר זה מועיל
בחזרת הש"ץ. לתפילה.
תשובה :כך נהגו במקומות רבים ,וראה במקור שמנהג זה ועי' במור וקציעה )סי' ח ד"ה ולא הבנתי( שהעיר על דברי המג"א
אינו נגד השו"ע )עי' ריטב"א ר"ה לד ,:ובטור סי' תקצא ,ורמ"א שם ס"ז שבגמ' כלל לא מדובר על טלית ,ועיין עוד בכה"ח )שם ס"ק יב(,
ש"אוחילה" שייך לש"ץ ,ואין ליחיד לאומרו .אמנם נראה שכוונתם שם שאין ליחיד ובשו"ת לבושי מרדכי )תניינא או"ח סי' ב( ,ובבאה"ט )סי' יז ס"ק ד(,
לאומרו בתפילת הלחש .אולם במטה אפרים סי' תקצב ס"ב כתב שאין לציבור ובמשנ"ב )שם ס"ק י( שהביאו את תמיהת הכנה"ג על דברי
לומר "אוחילה" יחד עם הש"ץ ,ולדבריו צריך שיהיה ניתן לשמוע את המילים המהרי"ל שעד הנישואין לא יהיו עם ציצית .וכתב המור
מהחזן ,ולכן אם החזן יאמר "אוחילה" לאחר הציבור ,אין בזה חשש ,ועי' שע"ת סי' וקציעה )סוף סי' יז( שכוונת המהרי"ל היא על טלית גדול.
תקפב סק"ח(. טו .שאלה :האם מותר לבכות בתפילות ראש השנה.
כב .שאלה :בסיום תפילת הלחש ואמירת "עושה שלום", תשובה :יש אוסרים לעורר עצמו לבכי ,אך אם בא לבכי
האם צריך לעמוד במקומו עד קדושה ]כבכל השנה[ ,או מחמת התפילה או מחמת דביקות בקב"ה ,מותר אפי' בשבת
שבימים נוראים ]שאומרים פיוטים[ אפשר להקל בזה. )עי' מעשה רב אות רז שכתב שאין לבכות בר"ה ,ומקורו מלשון הפס' בנחמיה פ"ח
תשובה :אפשר לחזור למקומו כבר בתחילת חזרת הש"ץ )סי' "ואל תבכו" ,אך עי' מנהג האר"י המובא באה"ט סי' תקפד ס"ק ג ,ועי' מט"א סי'
קכג ס"ק י(. תקפב סע' כח ,ועי"ע רמ"א ומשנ"ב סי' רפח(.
כג .שאלה :לאחר קדושה ,האם צריך להמשיך לעמוד טז .שאלה :טעה ובמקום לסיים 'מקדש ישראל ויום
ברגליים מכוונות עד שהש"ץ יחתום "המלך הקדוש" ,או הזיכרון' סיים 'מקדש ישראל והזמנים' .האם יצא.
אפשר להפריד את הרגליים כבר בסוף קדושה.
תשובה :אם לא תיקן תוכ"ד ,בין בתפילה ובין בקידוש -לא
תשובה :יכול להפריד רגליו מיד בסיום קדושה ]דעת הא"ר )סי'
יצא )מחז"ב סי' תקפב סק"ה ,מט"א שם סי"ח(.
צ"ה סק"ו ,הו"ד בערוה"ש שם ס"ה ,ובכה"ח סי' קכה ס"ק טז( שיש לעמוד
יז .שאלה :אדם המסופק אם אמר 'המלך הקדוש' חוזר
ברגליים מכוונות עד סיום ברכת "הקל הקדוש" ,אמנם בימים נוראים שמאריכים
לראש .האם הוא רק בעשי"ת או גם בר"ה ויוה"כ.
בברכות יש לסמוך על האחרונים החולקים )עיין תו"ח סי' צה סק"ה( .ואף המשנ"ב
לא העתיק את דברי הא"ר ,ולכן מעיקר הדין אף בכל השנה א"צ לחוש לזה ,ואף תשובה :בראש השנה ויום כיפור אינו חוזר מספק )משנ"ב סי'
החוששים כל השנה ,בימים הנוראים יסמכו על עיקר הדין([. תקפב ס"ק ד בשם תשובת מים חיים(.
כד .שאלה :האם המתפללים מנחה מיד לאחר מוסף יח .טעה ולא הזכיר שבת בתפילות ר"ה שחל בשבת:
צריכים לומר 'אבינו מלכנו' במנחה. ]א[ אם לא הזכיר שבת כלל וסיים תפילתו -צריך לחזור
תשובה :לא )מעשה רב אות רז ,ערוה"ש סי' תקצח ס"א ,לוח א"י(. לראש ]בתפילת ערבית ,לא יסמוך על שמיעת ברכת מעין שבע מהש"ץ ,אלא
יחזור בעצמו לראש .אך אם כבר שמע ברכת מעין שבע מהש״ץ והתכוון לצאת,
כה .שאלה :המתפלל ביחידות בראש השנה ,מתי יתפלל
ומתי יתקע. נח' הפוסקים אם יצא ,ומספק לא יחזור[ )סי' תפז ס"ג ,מט"א סי' תקפב סע' כא(.
תשובה :לא יתקע בשופר ולא יתפלל מוסף אלא לאחר ג' ]ב[ אם הזכיר הזכרה כלשהי בענין שבת באמצע הברכה -
שעות ראשונות ]היינו לאחר סופ"ז ק"ש[ )סי' תקצא ס"ח ומשנ"ב אינו חוזר ,אף שבחתימה לא הזכיר שבת )חיי"א כלל כח ס"י ,שע"ת
שם ס"ק יד-טו( .ויש להמתין עם תפילת מוסף עד לאחר סי' תקפב ס"ד ,ועי' מחז"ב סי' רסח ,כה"ח סי' תפז ס"ק כ ,אולם עי' מט"א שם
שיתקע/ישמע תקיעות )סי' תקצב ס"ב( ,אך אם יעבור ז' שעות ס"כ(.
]שהוא זמן מוסף לכתחילה[ עדיף שיתפלל מוסף לפני ]ג[ אם הזכיר שבת רק בחתימה ,ולא הזכיר באמצע הברכה
תקיעת שופר )סי' תקצה סק"ג(. -נחלקו הפוסקים ,ולמעשה לא יחזור )עי' משנ"ב סי' תפז ס"ק יג,
כו .שאלה :כשתוקעים לנשים וכן כשתוקעים ליחיד ,כמה ברכת הבית שער מא ס"כ ,ועי' בחיי"א הנ"ל ,וכ"ה לפי הרשב"א המובא בבה"ל
תקיעות צריך לתקוע. סי' נט ס"ב ד"ה ולא אמר(.
תשובה :יתקע שלושים קולות ]ג"פ תשר"ת תש"ת תר"ת[. יט .שאלה :טעה בר"ה שחל בשבת ,ולא הזכיר בחתימה
ואת השברים תרועה יעשה בנשימה אחת ,כבתקיעות "יום הזיכרון" ,אלא רק "מקדש השבת" ,האם יחזור.
דמיושב ,כנ"ל בהרחבה בסדר התקיעות )עי' משנ"ב סי' תקפו ס"ק תשובה :כיון שהזכיר יום הזיכרון באמצע הברכה ,אינו חוזר
כב ,סי' תר ס"ק ז ,כה"ח סי' תקפו ס"ק מ(. )סי' תפז סק"ז(.
כז .שאלה :מי שבאפשרותו לבוא או לתקיעות דמעומד כ .שאלה :במנחה של שבת פרשת נצבים-וילך ,יקראו
או לתקיעות דמיושב ]מצוי בנשים[ ,למה עדיף שיבוא. פרשת האזינו .האם אפשר להתחיל לקרוא מאז שנים
תשובה :אף שתקיעות דמעומד הן העיקר )מג"א סי' תקצ ס"ק יב, מקרא ואחד תרגום של פרשת האזינו.
ומשנ"ב ס"ק לה ,אמנם עי' מג"א סי' תקצא סק"ב ומשנ"ב שם סק"א ,וכן תשובה :אפשר ,ואף שבשבת הבאה ]ראש השנה[ לא יקראו
במשנ"ב סי' תקצב סק"ג( ,נראה שנכון יותר שישמע תקיעות פרשת האזינו ,אלא רק בעוד ב' שבתות ,אין זה מפסיק )ראה
דמיושב )שכיון שעושים אותם בנשימה אחת יוצאים בהם יד"ח לכו"ע כמבואר אזמרה לשמך גיליון .(151
טו
לב .שאלה :האם מותר לקנות מקום בבית הכנסת מכספי בסי' תקצ ס"ד ,ולעיל בהרחבה בדיני התקיעות( אך את התקיעות דמעומד
מעשר. שעושים עם שתי נשימות ,ויש שיטות שלא יוצאים בזה .ולמעשה ,אף אם שמע רק
תקיעות דמעומד יצא יד"ח(.
תשובה :מותר ]אם חשב על כך בשעה שקנה[ ,מכיוון שהמקום
לא קנוי לגמרי למתפלל ,ואינו עובר בירושה לבניו ,אלא הוא כח .דיני התקיעות בתפילת הלחש ,הנהוגים בקהילות
רק סדר חלוקה שמי שתורם לבית הכנסת מקבל מקום. הספרדים והחסידים:
ובאופן שאין בכל בתי הכנסיות שבאזורו אפשרות להתפלל ]א[ מנהג הספרדים והחסידים לתקוע בין ברכה לברכה
מבלי לתרום ,אזי את הסכום המינימלי לקניית מקום בתפילת הלחש ,תשר"ת תש"ת תר"ת פעם אחת .לאחר
]המקובל בבתי הכנסיות שבאזורו[ צריך לשלם מכספו ,ואת התקיעות ,אומרים "היום הרת עולם" ]וגם בשבת שאין
שאר הסכום יכול לשלם מכספי מעשר ]אף שמעדיף בית תוקעים ,אומרים כן בין ברכה לברכה[ ,אך אין אומרים
כנסת מסוים[. "ארשת שפתינו".
אדם המקפיד לתת מעשר כספים לעניים בלבד ולא לשאר ]ב[ מי שסיים הברכה ,ימתין עד התקיעות .מי שעדיין לא סיים
צרכי מצוה ,יכול לקנות מקום מכספי מעשר רק אם רוב הברכה ,יפסיק מתפילתו וישמע התקיעות ,ואח"כ ימשיך
המתפללים הם אברכים נזקקים.
ממקום שהפסיק ,ולא יאמר "היום הרת עולם" עם הציבור,
אלא יאמרנו רק כשיגיע לשם בסדר תפילתו.
לג .שאלה :ביו"ט שחל ביום א' ]וכן ביו"ט ב' של ר"ה[,
]ג[ במקום שאין מנהג אחר ,אין מקריאים לתוקע את
האם יש להקפיד שלא להדליק באותם פתילות שהדליקו
התקיעות בתפילת הלחש.
בהם ביום הראשון )שלא ייחשב כהכנה(.
]ד[ מתפלל שלא שמע את ברכת השופר ,לא יברך לפני
תשובה :בפתילות של זמננו אין לחוש בכך ,ובפרט בפתיל צף
התקיעות שתוקעים בתפילת לחש ,אלא יברך לפני התקיעות
)עי' סי' תקא ס"ק לד ,וערוה"ש שם סע' טז(.
שבחזרת הש"ץ.
לד .שאלה :האם אוכלים דגים בראש השנה.
עניינים שונים
תשובה :אוכלים דגים בר"ה ,אא"כ יש מנהג אחר )עי' רשב"ץ
כט .שאלה :האם אפשר ללכת לתשליך לפני מנחה ,או
ר"ה לב ,.מאירי חיבור התשובה מאמר ב פ"ב ,אבודרהם סדר ערבית של ר"ה,
לאחר השקיעה.
לקט יושר עמ' ,129 ,124ומג"א ריש סי' תקצז בשם הב"ח והשל"ה(.
תשובה :נהגו ללכת לתשליך לאחר מנחה )משנ"ב סי' תקפג
לה .שאלה :מתי אומרים את ה'יהי רצון' של אכילת סק"ח( .אם לא יהיה לו פנאי לאחר מנחה ,ילך לפני מנחה )מט"א
הסימנים ,והאם אומרים אותו עם שם השם. סי' תקצח ס"ז( .אם לא הלך לתשליך עד השקיעה ,ילך עד
תשובה :אומרים קודם האכילה ,ועל הסימנים שמברכים צאה"כ )מט"א שם ס"ד( .ואם לא היה לו פנאי ללכת ביום הראשון,
עליהם ,יאמרו לאחר שאוכל מעט )אלף המגן על המט"א סי' תקפג ילך ביום השני )מט"א שם ס"ו( .ולעיל )סע' קג( התבאר שרבים
ס"ק ח( .במשנ"ב )סי' תקפג ס"ק ב( כתב לומר זאת עם שם השם, מהחסידים נוהגים לאומרו יום לפני ערב יו"כ.
ומקורו מדברי הראשונים )כמבואר בשעה"צ שם ס"ק ב( ,אך רבים ל .שאלה :האם מותר לטלטל ולקרוא מכתבי ברכה בראש
נוהגים לאומרו ללא שם השם )שו"ע הרב שם ס"א ,קיצור שו"ע סי' קכט השנה ,או שהם מוקצה משום שטרי הדיוטות.
ס"ט(.
תשובה :דין מכתבי ברכה כדין אגרות שלום האסורים
לו .שאלה :האם כשאוכל את הרימון בלילה הראשון צריך לטלטלם ולקוראם משום שטרי הדיוטות .אולם אם אלו
לברך עליו 'שהחיינו' ]אם לא אכל רימון בעונה זו[ ,או שמא מכתבי ברכה של ילדים ,שע"י שההורים יקראום ,הילד יקבל
ה'שהחיינו' של הקידוש פוטר אף את הרימון. עידוד וחיזוק בתורה ויר"ש ,מותר )סי' שז סע' יג-יז(.
תשובה :אם הרימון היה על השולחן בעת הקידוש ,נפטר לא .שאלה :האם מותר לקנות עליות ושאר כיבודים
בברכת 'שהחיינו' שבקידוש ]ואף שהם שני סוגי 'שהחיינו'[, מכספי מעשר.
ואם הביאוהו לשולחן רק לאחמ"כ ,יברך עליו 'שהחיינו' שנית. תשובה :אפשר ,ובתנאי שיחשוב על כך בשעה שקונה את
וי"א שיותר טוב שיביאהו לאחר הקידוש ,שכיון שהם שני סוגי העליות )לדעת הרמ"א )יו"ד סי' רמט( יש לתת את המעשר דווקא לעניים ,אך
'שהחיינו' ,יש לברך עליו 'שהחיינו' בנפרד )עי' סי' תקפג ,סי' תרא,
נוהגים להקל כדעת הט"ז והש"ך )שם( שאפשר לתת לכל דבר מצוה ,וראה
בה"ל סי' תרצב ,שו"ת כתב סופר או"ח סי' כו(.
משנ"ת בעניין זה באזמרה לשמך גיליון .(279
לרפואת שרה בת אירית הרב אלחנן שרבאני
ומשפחתו הי"ו חברת האבטחה שמואל אבא בן אילה
ולהצלחת נתנאל משה דב
בן טובה "חיות הקודש" ואפרת שירה בת רחל לאה
טז
להפניית שאלות לרב ולקבלת הגליון במייל – מספר הטלפון בבית ההוראה
