gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: בשבילי דשא · Beshvilei Deshe

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫סדר לימוד‬ ‫עמוד הקהילה‬ ‫מסכת יומא‬ ‫שבוע דר"ה‬ ‫יומא עט‪:‬‬ ‫יום א'‬ ‫יומא פ‪.‬‬ ‫יום ב'‬ ‫גליון שי"ב שנה ו'‬ ‫יומא פ‪:‬‬ ‫יום ג'‬ ‫יום ד'‬ ‫פרשת נצו"י‬ ‫יומא פא‪.‬‬ ‫חזרה‬ ‫יום ה'‬ ‫תשפ"ו‬ ‫קו יודעי תורתך‬ ‫‪02.649.33.62‬‬ ‫מעמד מינוי שליחי הקודש לימי ההכרעה "עינינו לך תלויות"‬ ‫בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫שנקראו לפעול למען הבטחת ביסוס המוסדות לדורות הבאים ‪ -‬בימים הגורליים שלפנינו‬ ‫לקראת שנת השותפות והתחדשות המלוכה ה'תשפ"ז ‪ -‬בסייעתא דשמיא‬ ‫גחלי אש מדברי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בכינוס השגרירים ומינוי השליחים השבוע ביום החתונה באהלי צדיקים‪:‬‬ ‫"המצב אינו נותן לי מנוחה בימים ובלילות‪ ,‬חייבים לעשות דבר משמעותי כדי‬ ‫שלמוסדות יהיה קיום ולא יגיעו למצב של קריסה וחורבן ח"ו‪ .‬ה'אמרי אש' זיע"א הקים‬ ‫את הישיבה במסירות נפש‪ ,‬והנכם שליחים ושותפים בזכויות ה"מסירות נפש" שלו!‬ ‫‪ -‬סקירה מלאה על המעמד ‪-‬בקרוב אי"ה ‪-‬‬ ‫מרבוה"ק זיע"א‬ ‫עלי דשא‬ ‫אך נראה‪ ,‬דהנה הצדיקים שבדורות‬ ‫באין עליהן הן נכנעים ומתפללים‪ ,‬שנאמר‬ ‫הקודמים היו מתנהגים עם דורם בפחד‬ ‫(תהילים קטז‪ ,‬ג – יג) 'צרה ויגון אמצא ובשם ה'‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫וביראה‪ ,‬והצדיקים שבדורותינו מתנהגים‬ ‫אקרא'‪' ,‬כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא'‪.‬‬ ‫ההתאספות לתפילה‬ ‫בנחת‪ ,‬ונראה לבני אדם שזה שכעת יותר‬ ‫(נחלת דן)‬ ‫‬ ‫טוב‪ ,‬ובאמת הוא להיפוך‪ ,‬שכל מה שהצדיק‬ ‫אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם‬ ‫מטיל אימה הוא יותר טוב להדור‪ ,‬אבל אינה‬ ‫(כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫טובתו של הצדיק‪ .‬ולכן דיבור משה רבינו‬ ‫פרשת וילך‬ ‫יש לפרש הכתוב על דרך הרמז‪ ,‬דמכוון‬ ‫ע"ה ליהושע היה בדרך עצה טובה בעבורו‬ ‫הנהגת הצדיקים‬ ‫לבית מקדש מעט שהכל נאספים בו‬ ‫[של יהושע]‪ ,‬כי לו היא טובה כשיהיה‬ ‫כי אתה תבוא את העם הזה (לא‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫להתפלל להשי"ת‪ ,‬וכוחו הוא מ'אתם' שהן‬ ‫מנהיגם בנחת‪ ,‬וזקנים שבדור יהיו עימו‪,‬‬ ‫אותיות 'אמת' שהיא מידתו של יעקב‪,‬‬ ‫ועל ידי זה לא יהיה לשום אדם תרעומת‬ ‫פירש"י ז"ל‪' :‬ארי את תיעול עם עמא הדין‪,‬‬ ‫כדכתיב (מיכה ז‪ ,‬כ) 'תתן אמת ליעקב'‪ .‬וכידוע‬ ‫עליו‪ ,‬אבל הקב"ה נתכוון על טובת הכלל‬ ‫משה א"ל ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך‬ ‫שמידת יעקב היא תפארת הכלולה מחסד‬ ‫ואמר 'טול מקל והך על קדקדן'‪ ,‬כי באמת‬ ‫הכל לפי דעתן ועצתן‪ ,‬אבל הקב"ה אמר‬ ‫ודין‪ .‬וכעין זה איתא במדרש (תנחומא נצבים‬ ‫לישראל הוא יותר טובה מה שמטיל אימה‬ ‫ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל‬ ‫א) 'אתם נצבים היום וכו''‪ ,‬ואם תאמר מפני‬ ‫עליהם‪ .‬ולמדריגה זו צריך הצדיק התבטלות‬ ‫הארץ וכו' תביא על כרחם הכל תלוי בך‬ ‫מה העכו"ם נתחייבו כליה ואנו קיימין‪ ,‬לפי‬ ‫גדולה שלא להסתכל על עצמו כלל‪ ,‬וזה‬ ‫טול מקל והך על קדקדן‪ ,‬דבר אחד לדור‬ ‫שבשעה שבאו עליהם יסורין מבעטין בהם‪,‬‬ ‫אי אפשר להימצא בצדיקים שבדורותינו‪,‬‬ ‫ולא שני דברים לדור (סנהדרין ח‪ ,).‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ואינם מזכירים שמו של הקב"ה‪ ,‬שנאמר‬ ‫והתבטלות זה מצאנו אצל דוד המלך ע"ה‪,‬‬ ‫ואין מובן איך יאמר משה רבינו ע"ה שלא‬ ‫(תהילים עט‪ ,‬ו) 'שפוך חמתך על הגוים אשר‬ ‫'ביקש דוד לעבוד עבודה זרה ואל יתחלל‬ ‫כדעת השי"ת‪.‬‬ ‫לא ידעוך' וגו'‪ ,‬אבל ישראל כשהיסורין‬ ‫המשך בעמוד ד' >>>‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫לפרסום והנצחות‪yt5055660@gmail.com | 03-5055660 :‬‬ ‫בשבילי המערכת‬ ‫בשורת הניצחון‬ ‫בתוך חגווי הנפש‪:‬‬ ‫זה כל הסיפור‪ :‬אתה יכול להשקיע ללא לאות במוצר‬ ‫השורות הבאות‪ ,‬נכתבות עת אשר נוטלים את‬ ‫איך נעיז פנים לבקש מהמלך בקשות פרטיות‪,‬‬ ‫מסוים ‪ -‬אך הוא יאכזב אותך במבחן התוצאה‪.‬‬ ‫המפתחות ונועלים את שערי השנה‪.‬‬ ‫כשאנו אפילו לא טורחים להניד עפעף לכיוונו?‬ ‫וזאת למה?‬ ‫בהחלט לא מדובר בעוד טור‪.‬‬ ‫מסיבה פשוטה‪ :‬מלכתחילה‪ ,‬כבר כשהתחלת‬ ‫בהתחשב בכך שטור זה נועל את שנת תשפ"ו‪,‬‬ ‫למלכות שלו‪ .‬שגולה‪ ,‬שעצובה‪ ,‬שמתייסרת‪.‬‬ ‫להשתמש בו‪ ,‬המוצר לא היה מועד בשבילך‪ .‬הוא‬ ‫מחויבים אנו לצלול לרגע אל שנה זו‪.‬‬ ‫לפני שניגש לקבלות הטובות לקראת השנה הלבנה‬ ‫לא רלוונטי בכלל‪.‬‬ ‫נכון שלא נוכל למנות כאן את כל מה שעבר עלינו‬ ‫והנקייה שבפתח‪ ,‬עלינו לשאול את עצמנו דבר‬ ‫וכשהמוצר שגוי למה שיניב רווחים? למה שיוציא‬ ‫במרוצת הזמן בשנה אחת בלבד‪ ,‬אך כבר אמרו‬ ‫אחד‪:‬‬ ‫תוצאות?‬ ‫חכמינו‪ ,‬פטור בלא כלום אי אפשר‪.‬‬ ‫אנשים משקיעים את כל מרצם עבור מטרה כלשהי‪,‬‬ ‫עלינו להעמיק לרגע אחר השנה הזו‪.‬‬ ‫במה אנו משקיעים?‬ ‫אך זו מתבררת לבסוף כטעות מרה והרת גורל‪.‬‬ ‫אז נכון‪ ,‬חווינו שנה מעורבלת‪.‬‬ ‫מה עומד בראש מעיינינו‪.‬‬ ‫כשלא משקיעים במוצר הנכון ‪ -‬כל ההשקעה‬ ‫שנה בה קולות שמחה‪ ,‬הצטלצלו יחד עם נהמות‬ ‫תקראו לזה סדר עדיפויות‪ ,‬תקראו לזה רשימת‬ ‫יורדת לטמיון‪.‬‬ ‫הכאב‪.‬‬ ‫אינטרסים‪ .‬לא משנה‪.‬‬ ‫וכן‪ ,‬גם כשמדובר במלחמות ‪ -‬עניין של חיים‬ ‫רדיפות והצקות‪ ,‬בזיונות וגזירות‪,‬‬ ‫ומוות! ‪ -‬תמיד נדרשת ההתבוננות הזו לפני כן‪:‬‬ ‫לא הייתה זו שנה רגועה כלל וכלל‪.‬‬ ‫העיקר הוא‪ ,‬להמליך את המלך‪.‬‬ ‫במה אני משקיע‪.‬‬ ‫אך אם נרצה להצביע על הדגש המרכזי שתפס‬ ‫לדאוג לממלכה שלו‪.‬‬ ‫האם ההשקעה הזו אכן צודקת? האם היא תביא לי‬ ‫את עיני העולם בשנה האחרונה‪ ,‬נתמקד‪ ,‬איך לא‪,‬‬ ‫וכשהמלך מתייסר ‪ -‬מי יכול להישאר שאנן מול‬ ‫את התוצאות? את השמחה? את השלווה?‬ ‫בזירת הקרב שהתנהלה‪ ,‬ועדיין מדשדשת במזרח‬ ‫מראה שכזה?‬ ‫אם כן ‪ -‬אנו צועדים בכיוון הנכון;‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫אם לא ‪ -‬כנראה שעלינו לחשב מסלול מחדש‪.‬‬ ‫השנה‪ ,‬לאחר סיקור תקשורתי רחב היקף‪ ,‬פיתויים‪,‬‬ ‫מי לא יניע עצמו לפעולה מול בקשה כזו מהמלך‪.‬‬ ‫הטעיות‪ ,‬משפטים‪ ,‬רמזים והתבטאויות‪ ,‬זה אכן‬ ‫המלך שכה דואג‪ ,‬כל כך אוהב לראות בהצלחה‬ ‫השאגה הזו עוד תהדהד בכל פינה נידחת בעולם‪.‬‬ ‫קרה‪.‬‬ ‫שלנו‪ ,‬כל כך מתעניין‪ ,‬מסתקרן בענייני היומיום‬ ‫כולם ישמעו אותה‪ ,‬כולם יזדעזעו מעוצמתה‪:‬‬ ‫ההוראה מהמפקד העליון הגיעה גם הגיעה‪.‬‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫המלך!‬ ‫מטוסי הקרב חגו בשמי מדינת האויב‪ ,‬וכתשו את‬ ‫האם נוכל להסתפק בתירוצים ובפלפולים? ממש‬ ‫כולנו נעמוד שם‪ ,‬תחת טלית צחורה‪ ,‬אווירת‬ ‫כל סמלי השלטון‪ ,‬הרסו גשרים‪ ,‬ואף תקפו בכירים‪.‬‬ ‫לא!‬ ‫קדושה מרוממת תאפוף את החלל‪.‬‬ ‫גולת הכותרת‪ ,‬ללא כל ספק‪ ,‬הייתה הריגתו למוות‬ ‫העיניים דומעות‪ ,‬מתרגשות‪ .‬הלב בוער‪ ,‬כה רוצה‬ ‫של הרוצח האכזר‪ ,‬חמינאי ימ"ש‪ .‬באבוד רשעים‬ ‫תשפ"ז מבשרת את הבשורה האדירה‪:‬‬ ‫להתקרב‪.‬‬ ‫רינה‪.‬‬ ‫הגיעה העת לשנות את ההסתגלות‪ .‬לחשב מסלול‬ ‫אבל‪ ,‬בקשה אחת יש לו‪ ,‬למלך‪' :‬שתמליכוני‬ ‫אם נספר זאת בשנים הבאות לדור הבא ‪ -‬כל אחד‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫עליכם'‪ .‬זה מה שהוא מבקש‪.‬‬ ‫ישאר עם פה פתוח ועיניים פעורות‪.‬‬ ‫הגיעה העת להביט לעתיד בעיניים צופיות‪,‬‬ ‫אנו יכולים לבקש על השידוך‪ ,‬על הפרנסה‪ ,‬על‬ ‫הישגי המלחמה הזו לא יתוארו‪.‬‬ ‫הילדים‪ ,‬על שנה טובה יותר‪ ,‬מתוקה יותר‪ ,‬נעימה‬ ‫חסדי הבורא ניווטו אותה על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫ולהשקיע במקום הנכון‪ ,‬בדבר הנכון‪ ,‬ובזמן הנכון‪.‬‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫אבל‪ .‬משהו כאן התפספס‪.‬‬ ‫הגיעה העת להקים את הממלכה שהוא כה מודאג‬ ‫אך המלך יעמוד שם מן הצד‪ ,‬ופשוט יתאכזב‪,‬‬ ‫כעת‪ ,‬אם לשפוט לפי המצב העכשווי‪ ,‬לא בטוח‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫כביכול‪.‬‬ ‫שהצד התוקף‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬אכן ניצחה במלחמה‬ ‫ממלכתו‪ ,‬כיום‪ ,‬לא נותנת מנוח לנפשו‪.‬‬ ‫איך?! איך אתם מבקשים ממני שנה טובה‬ ‫‪ -‬על שלל הישגיה הכבירים‪.‬‬ ‫כשהמלכות שלי עדיין במצב שפל?‬ ‫וזאת למה?‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬רגעי ההכרעה היסטוריים לפתחנו‪,‬‬ ‫איך וכיצד בדיוק אדאג לכם לפני שמלכותי‬ ‫ובכן‪ ,‬תנו לנשיא המעצמה הגדולה לבטאות זאת‬ ‫כן‪ ,‬כולנו יחדיו נכריז בקול ובתרועת הלב‪:‬‬ ‫מבוססת ומאורגנת?!‬ ‫בהגדרותיו שלו‪" :‬איראן יכולה להפסיד במלחמות‪.‬‬ ‫לּוכה'!‬ ‫חֹוקים ְויָ בֹואּו‪ְ ,‬ויִ ְתּנּו ְלָך ֶ‬ ‫'כ ֶּתר ְמ ָ‬ ‫ְויִ ְש ְׁמעּו ְר ִ‬ ‫והאמת‪ ,‬שהשאלה הזו אמורה לרצד אצלנו‪ ,‬עמוק‬ ‫אך מנצחת במשא ומתן"‪...‬‬ ‫ב‬ ‫בשבילי ההלכה‬ ‫הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א‬ ‫מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה‬ ‫הלכות תשובה ווידוי (א)‬ ‫ופירש הרמב"ן וז"ל כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך‪ ,‬אבל‬ ‫א‪ .‬התורה אמרה ִאיׁש אֹו ִא ָּׁשה ִּכי יַ ֲעשֹּו ִמ ָּכל ַחּטֹאת ָה ָא ָדם‬ ‫קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום‪ ,‬וזה טעם בפיך‬ ‫אתם‬ ‫ִל ְמעֹל ַמ ַעל ַּבה' וְ ָא ְׁש ָמה ַהּנֶ ֶפׁש ַה ִהוא‪ :‬וְ ִה ְתוַ ּדּו ֶאת ַח ָּט ָ‬ ‫ובלבבך‪ ,‬שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם וישובו‬ ‫יׁשתֹו י ֵֹסף ָע ָליו‬ ‫ֲא ֶׁשר ָעשֹּו וְ ֵה ִׁשיב ֶאת ֲא ָׁשמֹו ְּברֹאׁשֹו וַ ֲח ִמ ִ‬ ‫בלבבם אל ה' ויקבלו עליהם קיום התורה לדורות עכ"לז‪.‬‬ ‫וְ נָ ַתן ַל ֲא ֶׁשר ָא ַׁשם לוֹא‪.‬‬ ‫ומכאן נלמד מצוות התשובה וכמו שכתב הרמב"םב וז"ל‬ ‫ד‪ .‬ימי הסליחות נועדו להרבות בתשובה ובמעשים טובים‪,‬‬ ‫כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם‬ ‫וכל אמירת הפיוטים והסליחות מטרתם לשבר הלבבות‬ ‫על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה‬ ‫בכדי שהוידוי הנאמר בסיום הסליחות יהיה נאמר עם‬ ‫וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר‬ ‫חרטה גמורה ולב נשבר‪ ,‬ומזה הטעם קודם הוידוי אומרים‬ ‫אתם ֲא ֶׁשר ָעשֹּו‬ ‫ִאיׁש אֹו ִא ָּׁשה ִּכי יַ ֲעשֹּו וגו' וְ ִה ְתוַ ּדּו ֶאת ַח ָּט ָ‬ ‫פסוקי דרחמי שמע קולנו‪ ,‬וכל מטרת אמירת פסוקים אלו‬ ‫זה וידוי דברים‪ ,‬וידוי זה מצות עשה‪ ,‬כיצד מתודין אומר‬ ‫המה תפילות שיתקבל תשובתינו ברצון‪ ,‬ועל הפסוק ַאל‬ ‫אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי‬ ‫יכנִ י ְל ֵעת ִז ְקנָ ה ִּכ ְכלֹות ּכ ִֹחי ַאל ַּת ַע ְז ֵבנִ יח פרש"י לעת‬ ‫ַּת ְׁש ִל ֵ‬ ‫נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה‪ ,‬וזהו‬ ‫זקנה אם זקנתי בחטאים‪ ,‬כלומר שחטאתי הרבה‪.‬‬ ‫עיקרו של וידוי‪ ,‬וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה‬ ‫הרי זה משובח‪ ,‬וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין‬ ‫ה‪ .‬התשובה בראש השנה ובפרט בשעת התקיעות ‪ -‬כתב‬ ‫קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן אין מתכפר להן בקרבנם‬ ‫הרש"שט הנה כבר נודע כי פשט מצוות השופר הוא‬ ‫עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים שנאמר והתודה‬ ‫לעורר הלבבות הישנים בתרדמת חלאת היצר הרע‪ ,‬והן‬ ‫אשר חטא עליה‪ ,‬וכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי‬ ‫עתה היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו וכו'‪ ,‬לכן עתה‬ ‫מלקות אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו‬ ‫עת רצון היא‪ ,‬חזק ונתחזק להכניע לבנו ולשוב בתשובה‬ ‫תשובה ויתודו‪ ,‬וכן החובל בחבירו והמזיק ממונו אע"פ‬ ‫שלימה כי שערי תשובה היום פתוחים כי אותה אנו‬ ‫ששילם לו מה שהוא חייב לו אינו מתכפר עד שיתודה‬ ‫מבקשים כהיום הזה‪ ,‬כי כל עיקר השופר תלוי בתשובה‬ ‫וישוב מלעשות כזה לעולם שנאמר מכל חטאת האדםג‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ונראה שאפילו יהיה בידו של האדם חטא מהחטאים‬ ‫ב‪ .‬ומה היא התשובה‪ ,‬הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו‬ ‫המעכבים את התשובה‪ ,‬כגון שהיה סיבה להחטיא את חבירו‬ ‫ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב‬ ‫רשע דרכו וגו'‪ ,‬וכן יתנחם על שעבר שנאמר אחרי שובי‬ ‫בזה התעוררות התשובה היום גורם לפתוח לו שערי התשובה‬ ‫נחמתי‪ ,‬ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא‬ ‫כי שערי תשובה פתוחים‪ ,‬כי התעוררות תשובה מעט היום‬ ‫לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשי ידינו וגו'‪,‬‬ ‫הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר‪.‬‬ ‫וצריך להתודות בשפתיו וכו'‪ ,‬כל המתודה בדברים ולא גמר‬ ‫ולכן עת לחננה ושעת רצון‪ ,‬להתחרט חרטה גמורה על‬ ‫בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה‬ ‫כל אשר נואלנו ואשר חטאנו‪ ,‬בכלל ופרט‪ ,‬ולקבל כל אחד‬ ‫מועלת עד שישליך השרץ‪ ,‬וכן הוא אומר ומודה ועוזב‬ ‫ממנו לשוב מאיזה עון שבידו‪ ,‬ואל יפחות כל אחד לשוב‬ ‫ירוחםד‪.‬‬ ‫מאיזה חטא קל או חמור‪ ,‬כי בזה זוכה להיות צדיק ובעל‬ ‫ג‪ .‬לא יתייאש האדם מלעשות תשובה כי קרוב אליו הדבר‬ ‫תשובה ומכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות‪.‬‬ ‫מאד וכמבואר בתורהה ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה ַהּזֹאתו ֲא ֶׁשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצּוְ ָך‬ ‫ַהּיֹום ֹלא נִ ְפ ֵלאת ִהוא ִמ ְּמָך וְ ֹלא ְרח ָֹקה ִהוא‪ֹ :‬לא ַב ָּׁש ַמיִ ם‬ ‫וכן כתבו הראשונים שמי שלא שב בתשובה באותם הימים‬ ‫ִהוא ֵלאמֹר ִמי יַ ֲע ֶלה ָּלנּו ַה ָּׁש ַמיְ ָמה וְ יִ ָּק ֶח ָה ָּלנּו וְ יַ ְׁש ִמ ֵענּו א ָֹתּה‬ ‫שקודם ראש השנה‪ ,‬ונכתב ונחתם בראש השנה בין הרשעים‪,‬‬ ‫וְ נַ ֲע ֶשֹּנָ ה‪ :‬וְ ֹלא ֵמ ֵע ֶבר ַלּיָ ם ִהוא ֵלאמֹר ִמי יַ ֲע ָבר ָלנּו ֶאל ֵע ֶבר‬ ‫שאם הרהר בתשובה באותו היום בציבור‪ ,‬יקרע רוע גזר דינו‬ ‫ַהּיָ ם וְ יִ ָּק ֶח ָה ָּלנּו וְ יַ ְׁש ִמ ֵענּו א ָֹתּה וְ נַ ֲע ֶשֹּנָ ה‪ִּ :‬כי ָקרֹוב ֵא ֶליָך‬ ‫ויכתב בספר החיים‪ ,‬יען שערי תשובה פתוחים יעו"ש‪.‬‬ ‫ּוב ְל ָב ְבָך ַל ֲעשֹתֹו‪.‬‬ ‫ַה ָּד ָבר ְמאֹד ְּב ִפיָך ִ‬ ‫באופן שתוכל לעשותה אפילו בעודך בגלות‪,‬‬ ‫הוא בספורנו‪ ,‬ובכלי יקר בדרך השני‪ ,‬אמנם‬ ‫א‪ .‬במדבר ה‪ ,‬ו' ז'‪.‬‬ ‫ובאר זה ֹלא ַב ָּׁש ַמיִ ם ִהוא ֵלאמֹר‪ ,‬לא יקרה לך‬ ‫רש"י פירש דקאי על התורה‪ ,‬וכן הוא בכלי יקר‬ ‫ב‪ .‬פ"א מהל' תשובה הל' א'‪.‬‬ ‫בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא‪ ,‬וְ ֹלא‬ ‫בדרך הראשון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וכ"כ החינוך מצוה שס"ד וז"ל שנצטוינו‬ ‫ֵמ ֵע ֶבר ַלּיָ ם ִהוא ג"כ לא תצטרך בה לחכמי הדור‬ ‫ז‪ .‬ודברים נפלאים כתב הספורנו וז"ל ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה‬ ‫להתודות לפני ה' על כל החטאים שחטאנו בעת‬ ‫הרחוקים לילך שיפרשו לך באופן שיהיה זה‬ ‫ַהּזֹאת והטעם שאמרתי וַ ֲה ֵׁשב ָֹת ֶאל ְל ָב ֶבָך ְּב ָכל‬ ‫אפשר לך בגלות‪ ,‬ולא יקשה עליך‪ ,‬כמו שיקרה‬ ‫ַהּגֹויִ ם (שם ל‪ ,‬א) בכל הגויים שצריך שהתשובה‬ ‫שנתנחם עליהן‪ ,‬וזהו ענין הוידוי שיאמר האדם‬ ‫באיזה מצוה שנפל בה ספק‪ ,‬ותצטרך לפרוש‬ ‫תהיה בעודך בגלות למען תיוושע‪ ,‬הוא כי אמנם‬ ‫בעת התשובה אנא השם חטאתי עויתי פשעתי‬ ‫חכמי הדור‪ ,‬או שהיא נמנעת בגלות ְּב ִפיָך‬ ‫זאת המצוה של תשובה ֲא ֶׁשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצּוְ ָך ַהּיֹום‬ ‫כן וכן‪ ,‬כלומר שיזכיר החטא בפירוש בפיו‪,‬‬ ‫ּוב ְל ָב ְבָך ַל ֲעשֹתֹו להכיר בלבבך את חטאך ואת‬‫ִ‬ ‫כאמרו בכל חטא בפרשת ויקרא "ואשם"‬ ‫ויבקש כפרה עליו ויאריך בדבר כפי מה שיהיה‬ ‫הקל יתברך שחטאת לו ולהתחרט ולהתוודות על‬ ‫"ואשמו" שענין כולם שיכיר החוטא את חטאו‪,‬‬ ‫צחות לשונו עכ"ל‪.‬‬ ‫זה בפיך עכ"ל‪.‬‬ ‫כמו שפרש אחר כך באמרו וְ ָהיָ ה ִכי יֶ ְא ַׁשם ְל ַא ַחת‬ ‫ד‪ .‬רמב"ם שם פ"ב הל' ב' ג'‪.‬‬ ‫יה (ויקרא ה‪ ,‬ה) וכו'‪,‬‬ ‫ֵמ ֵא ֶּלה וְ ִה ְתוַ ָּדה ֲא ֶׁשר ָח ָטא ָע ֶל ָ‬ ‫ח‪ .‬תהלים עא‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫ֹלא נִ ְפ ֵלאת ִהוא ִמ ְּמָך שתצטרך לנביאים‪ְ ,‬וֹלא ְרח ָֹקה‬ ‫ה‪ .‬דברים ל‪ ,‬י"א – י"ד‪.‬‬ ‫ט‪ .‬בנהר שלום דף ל"ח ל"ט‪.‬‬ ‫ִהוא שתצטרך לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך‪,‬‬ ‫ו‪ .‬וברמב"ן שם דקאי על מצוות התשובה‪ ,‬וכן‬ ‫ג‬ ‫מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרפראות משולחן גבוה‬ ‫‪ -‬המשך עלי דשא‬ ‫שם שמים‪ ,‬שיאמרו מלך שכמותו יהרגנו בנו' (סנהדרין קז‪).‬‬ ‫שרצה להתבטל לגמרי‪ ,‬שלא יהא חסרון חס ושלום בכבוד‬ ‫(חמדת דוד)‬ ‫שמים כנ"ל‪.‬‬ ‫ה' לכם לב לדעת וגו' עד היום הזה' לרש"י‬ ‫מעלת הערבות שנעשו 'רבים'‬ ‫קאי על 'היום' שבכתוב הנ"ל 'הסכת ושמע‬ ‫ישראל היום הזה נהיית לעם'‪ ,‬שבאותו יום‬ ‫כתוב בפרשה‪ ,‬שכשיראו הגויים את‬ ‫עניני ראש השנה‬ ‫הראו ישראל חיבתם לתורה ודביקותם‬ ‫הפורענות שתבוא על ישראל אם יחטאו ח"ו‪,‬‬ ‫חשיבות התשובה בחודש אלול‬ ‫בהשי"ת‪ .‬ומאידך‪ ,‬לפי פירוש חז"ל (ע"ז‬ ‫יאמרו 'על אשר עזבו את ברית ה' וגו' וייחר‬ ‫אף ה' וגו' וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה'‬ ‫הנה ידוע (תהילים פט‪ ,‬טז – וברש"י) 'אשרי העם ידעי תרועה‪,‬‬ ‫ה‪' ,).‬ולא נתן ה' לכם לב לדעת' קאי על ענין‬ ‫שיודעים לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫יראת שמים‪ ,‬ככתוב בקבלת התורה‪ ,‬שאמר‬ ‫(כט‪ ,‬כז)‪ ,‬ובסמוך ליה כתוב 'הנסתרות לה'‬ ‫אלוקינו והנגלות' וגו'‪ ,‬ופירש הכלי יקר (שם‪,‬‬ ‫והוא בכוח התשובה שלפני ראש השנה בחודש אלול המסוגל‬ ‫הקב"ה (ה‪ ,‬כו) 'מי יתן והיה לבבם זה להם‬ ‫לתשובה‪ ,‬זהו כוונת הזוה"ק 'בא אל פרעה כי אני הכבדתי‬ ‫ליראה אותי וגו' כל הימים'‪.‬‬ ‫כא) שלפי שישראל יש להם קיום לעולמים‬ ‫כמו 'היום' הזה שאינו כלה לעולם רק מאפיל‬ ‫את לבו' וכו' (שמות י‪ ,‬א)‪ ,‬וקשה – ולכאורה הוא טעם לסתור‬ ‫וכשנצרף דברי חז"ל עם דברי רש"י ונוסיף‬ ‫ומאיר וחוזר חלילה‪ ,‬לכן אף כשהם ראויים‬ ‫כי כיון שהכביד את ליבו מה יועיל כי יבוא אליו‪ .‬ומתרץ‬ ‫לזה את הרמז שרמזנו לעיל בכתוב 'הסכת'‬ ‫לעונש ושולט בהם חרון אף ה' אי אפשר‬ ‫'רבי יהודה פתח ואמר אשר העם יודעי תרועה שיודעים‬ ‫– יעלה בידינו יסוד נפלא‪ ,‬ש'ביום הזה' אכן‬ ‫לכלותם לגמרי רק להשליכם אל ארץ אחרת‬ ‫לרצות את בוראם בתרועה'‪ ,‬והוא על ידי התשובה מחודש‬ ‫נותן לנו השי"ת 'לב לדעת' דהיינו יראת‬ ‫שיהיו זמן מסוים באפילת הגלות עד שיעלה‬ ‫אלול‪ ,‬מה שאין כן 'פרעה' 'כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב‬ ‫שמים [כפי דברי חז"ל]‪ ,‬והרי לרש"י 'היום‬ ‫מחדש אור שמש גאולתם‪.‬‬ ‫ראשי תיבות 'אלול'‪ ,‬שאפילו בחודש אלול ליבו קשה כאבן‪,‬‬ ‫הזה' הוא האמור בכתוב 'הסכת ושמע‬ ‫ולזאת 'בא אל פרעה' ואל תהי חושש שמא יעשה תשובה‬ ‫ולפי דבריו נוכל לפרש הטעם שסמכה‬ ‫(דברי ישראל)‬ ‫כנ"ל‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך'‪,‬‬ ‫התורה תיכף הפסוק 'הנסתרות לה'‬ ‫והיינו הימים הטובים של חודש תשרי‬ ‫אלוקינו'‪ ,‬שאחר שאמר הכתוב שישראל‬ ‫המרומזים בכתוב זה כנ"ל‪ .‬דאף שבכל ימות‬ ‫יראה וענוה – לקבלת התפילות‬ ‫הם 'כיום הזה' המאפיל ומאיר ואינו כלה‪,‬‬ ‫השנה 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'‬ ‫התורה מלמדנו‪ ,‬שמחמת הערבות נעשים‬ ‫לעבוד את בוראינו עבודה שלימה עבודה תמה וכו' (במסירת‬ ‫(ברכות לג‪ ,):‬שעל השגת וקנין היראה צריך‬ ‫הרבים בגדר ציבור‪ ,‬שאין הציבור מתים‬ ‫מודעה בהתרת נדרים)‪.‬‬ ‫האדם לעמול בעצמו ואינו מקבלה בדרך‬ ‫(תמורה טו‪ ,):‬ולא שייכת בהם כלייה‪.‬‬ ‫למה כפל לשון‪ .‬אלא איתא (ילק"ר עקב) 'אין לך גדולה בכל‬ ‫מתנה‪ ,‬בימים הקדושים של חודש תשרי‬ ‫ששמם נקבע לדורות 'ימים הנוראים'‪ ,‬אין‬ ‫כוח ישראל ע"י ארץ ישראל‬ ‫המידות מיראה וענווה‪ ,‬שנאמר 'מה ה' אלוקיך שואל מעמך‬ ‫כי אם ליראה'‪ .‬ויש לומר זהו מה שאומרים בסליחות (זכור‬ ‫הדבר כן‪ ,‬כי בימים הללו שבהם מתגלית‬ ‫וה'ערבות' קיימים לעולם‬ ‫ברית – ער"ה) 'נא כל מידה נכונה' וכו'‪ ,‬היינו אותן שתי‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬חלה יראתו יתברך מאליה על‬ ‫המידות‪ ,‬שאין לך גדולות מהן‪ ,‬כי על ידיהן יש כוח לבטל‬ ‫כל הברואים שבעולם בדרך הטבע‪ ,‬אף ללא‬ ‫עוד יש ללמוד מסמיכות הכתוב 'וישליכם'‬ ‫וגו' להכתוב 'הנסתרות' וגו' המלמדנו דין‬ ‫כל הדינים‪ .‬כידוע שעל ידי ענווה‪ ,‬שפלות הרוח וביטול‬ ‫הכנה מצד הנברא‪ ,‬וזהו שאמר ש'ביום הזה'‬ ‫הישות‪ ,‬הרי הוא כאין‪ ,‬וממילא אין מקום לחול בו הדינים‪.‬‬ ‫של 'הסכת ושמע ישראל היום' אכן ניתן לבני‬ ‫ערבות‪ ,‬שמאז והלאה נשאר אצלם דין‬ ‫וכמו כן על ידי היראה‪ ,‬שהיא הדביקות לה' כענין שנאמר‬ ‫ישראל לב לדעת במתנה‪ .‬ולא בחודש תשרי‬ ‫ערבות 'עד עולם' אפילו כשסרחו וגורשו‬ ‫(דברים יג‪ ,‬ה) ותרגומו 'ובדחלתיה תתקרבון'‪ ,‬ועל ידי זה כל‬ ‫בלבד הדברים אמורים‪ ,‬אלא אף בחודש‬ ‫מנחלתם‪ ,‬כי כשירשו ישראל את הארץ‬ ‫דינין מתעברין מיניה‪' ,‬כי לא יגורך רע' כתיב‪ ,‬לכך אומרים‬ ‫אלול שהוא בבחינת 'שער' והכנה לימים‬ ‫נאחזו בה באחיזה גמורה ונעשו 'בני בית'‬ ‫'ממעמקים קראתיך' (תהילים קל‪ ,‬א)‪ ,‬בימים הנוראים‪ ,‬הוא‬ ‫הנוראים הושם בטבע הבריאה שתתעורר בו‬ ‫פלטרין של מלך לעולם‪ ,‬ואף בגלותם הם‬ ‫צירוף ענוה ויראה‪ .‬זהו שאנו מקבלים עלינו עכשיו‪ ,‬לפני‬ ‫בחינת היראה אצל כל הנבראים באתערותא‬ ‫שייכים לארץ ישראל וכוחה מתלווה עמהם‬ ‫ימי הדין‪' ,‬לעבוד את בוראינו עבודה שלימה' – היא היראה‪,‬‬ ‫דלעילא‪ ,‬וכמאמר העולם שאפילו הדגים‬ ‫(ראה יחזקאל לו‪ ,‬כ)‪ ,‬וכשם שהאחיזה בארץ‬ ‫כזוה"ק (שמות עט) 'בכל אתר דשלימותא שכיח אתקרי נורא'‬ ‫שבים 'ציטערין זעך' בחודש אלול‪.‬‬ ‫אינה בטילה עולמית‪ ,‬כן הערבות שמכוחה‪.‬‬ ‫עי"ש‪' ,‬ועבודה תמה' – היא ענוה‪ ,‬כמאמר חז"ל (זבחים קטז‪).‬‬ ‫ועל פי זה מיושבת קושיית המפרשים הנ"ל‪,‬‬ ‫(רעווא דרעווין פרשת ראה תשס"ו טלזסטון)‬ ‫‬ ‫'תמים דרכיו' ופירש רש"י 'עניו וסבלן'‪ ,‬ועל ידי זה יוסרו‬ ‫ש'מילת הלב' היינו יראת שמים‪ ,‬שהאדם‬ ‫כל המקטרגים ויומתקו הדינים ויעלו תפילותינו לרצון לפני‬ ‫ייכנע למלכותו יתברך‪ ,‬ולכן כתיב 'ומל ה'‬ ‫עתה הקב"ה מעורר יראת שמים‪,‬‬ ‫אדון כל‪ ,‬ותחל שנה וברכותיה‪.‬‬ ‫אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך' כמובא‬ ‫ועל האדם לגלות ההתעוררות‬ ‫(אמרי שאול)‬ ‫‬ ‫בקדמונים שהן ר"ת 'אלול'‪ ,‬שבימי אלול‬ ‫(ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)‬ ‫ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך (ל‪,‬‬ ‫הנרמזים בכתוב הזה [ומכל שכן בתשרי]‬ ‫הקב"ה מל ערלת לבבנו ומשפיע 'יראה'‬ ‫ו)‪ .‬המפרשים מקשים דלעיל בפרשת עקב‬ ‫במתנה אף ללא הכנה מצדנו‪ .‬והכתוב‬ ‫'ומלתם את ערלת לבבכם' [מלבד מה‬ ‫כתיב (י‪ ,‬טז) 'ומלתם את ערלת לבבכם'‪,‬‬ ‫ומשמע שעבודת מילת ערלת הלב מוטלת‬ ‫הודעה חשובה‬ ‫שי"ל בפשטות דקאי על שאר ימות השנה]‪,‬‬ ‫על בני ישראל לעשותה בעצמם‪ ,‬ואילו כאן‬ ‫בעז"ה יתקיים שמועס'ן הכנה‬ ‫היינו כפירוש רש"י‪' ,‬ערלת לבבכם – אוטם‬ ‫כתיב 'ומל ה' אלקיך את לבבך' ‪ -‬שהקב"ה‬ ‫לבבכם וכיסויו'‪ ,‬שכשם שבמילת בשר‬ ‫הוא המל את ליבותיהם של ישראל‪.‬‬ ‫לסליחות במוצאי מנוחה‬ ‫צריך 'פריעה' וגילוי למילה‪ ,‬כן בענין מילת‬ ‫וי"ל בהקדם מה שבפסוק (כז‪ ,‬ט) 'וידבר משה‬ ‫בביהמ"ד הגדול הישן ובאולם שמעל‬ ‫הלב‪ ,‬אף שה'מילה' והשפעת היראה עושה‬ ‫וגו' אל כל ישראל הסכת ושמע ישראל היום‬ ‫בשעה ‪ 23:45‬בדיוק‬ ‫הקב"ה מצדו [בימי אלול ותשרי]‪ ,‬מ"מ את‬ ‫הזה נהיית לעם לה' אלקיך' מרומזים הימים‬ ‫עבודת ה'פריעה' עלינו לעשות בעצמנו‪,‬‬ ‫הטובים שבחודש תשרי‪' ,‬הסכת' ‪' -‬סכתה'‬ ‫ישיב"ק‪:‬‬ ‫כי אף שמטבע הבריאה‪ ,‬בחודש אלול‬ ‫בהשתתפות הגה"ח שמואל מאיר רטייזר שליט"א‬ ‫רמז לחג הסכות‪' ,‬ושמע ישראל' רמז ליום‬ ‫ותשרי תתעורר יראת שמים בלב כל נברא‪,‬‬ ‫ר"י נחלת דן‬ ‫עבודת איש ישראל היא לגלות ההתעוררות‬ ‫כיפור שסיומו וחותמו בקבלת עול מלכות‬ ‫שבמעמקי הלב‪ ,‬ולהשלים מלאכת 'מילת‬ ‫שמים באמירת 'שמע ישראל'‪' ,‬היום הזה'‬ ‫ישיב"ג‪:‬‬ ‫הלב' שמל הקב"ה‪ ,‬כדקיי"ל (שבת פי"ט מ"ו)‬ ‫רמז לראש השנה כמאמר הזוה"ק (ח"ב לב‪):‬‬ ‫בהשתתפות הרה"ח משה דוד בוק שליט"א‬ ‫'מל ולא פרע‪ ,‬כאילו לא מל'‪.‬‬ ‫'היום – דא ראש השנה'‪.‬‬ ‫(רעווא דרעווין פרשת נצבים – תשפ"ב)‬ ‫‬ ‫ומה שאמר משה לישראל (כט‪ ,‬ג) 'ולא נתן‬ ‫ד‬ ‫הרב יעקב שלמה שיינברגר‬ ‫בשבילי הפרשה‬ ‫אַ ב ְּל ַאט גמרא‬ ‫לימוד גמרא מידי יום כחיוב הנחת תפילין • הרה"ק רבי אביגדור מדוקלא זצ"ל‪ :‬את הבחור הזה – היצה"ר‪ ,‬אי אפשר לכבוש‬ ‫אך ורק ע"י דף גמרא ותוספות • הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא‪ :‬הלומד "דף גמרא" יורדת מעל פניו שכבת בֹּוץ • המהרי"ד‬ ‫מבעלזא‪ :‬ד"ף גמרא נחשבת כפ"ד תעניות • אֵין ס ְגוּל ָה כ ַּּתֹורָה‬ ‫הבשר עצמו משיג את האמת‬ ‫מנשוא ולפיכך התיקון היחיד שנותר לנו הוא‬ ‫מקומו של הדף בארון הברית‬ ‫ַדּף גמרא אשר אותיותיו הן בגימטריה פ"ד‪.‬‬ ‫את כוחו העצום של לימוד הגמרא לפעול על‬ ‫בפרשתנו‪ ,‬פרשת וילך‪ ,‬אנו נחשפים למסר‬ ‫זהו הרמז בדברי הגמרא כי הדעה האומרת דף‬ ‫גופו של האדם ממש‪ ,‬ניתן ללמוד מעובדה‬ ‫עצום על כוחה המחיה והמטהר של התורה‪,‬‬ ‫היה בולט מבחוץ מסמלת את אלו הסבורים‬ ‫מופלאה (הובא ארץ צבי – פר' בחוקותי)‪ .‬מסופר על‬ ‫הנלמד ממיקומו של ספר התורה עצמו‪.‬‬ ‫שתיקון התעניות נותר בעינו ולכן ה"דף"‬ ‫הגה"ק בעל האבני נזר מסוכטשוב זי"ע שבהיותו‬ ‫"לק ַֹח ֵאת ֵס ֶפר‬‫הכתוב מצווה (דברים לא‪ ,‬כו)‪ָ :‬‬ ‫אברך צעיר בקאצק חלה מאוד והרופאים אסרו‬ ‫נשאר מחוץ לארון ואינו המרפא הבלעדי‪.‬‬ ‫ּתֹורה ַה ֶזּה וְ ַש ְׂמ ֶתּם אֹתֹו ִמ ַצּד ֲארֹון ְב ִּרית ה'"‪.‬‬ ‫ַה ָ‬ ‫עליו ללמוד כלל מחשש למאמץ שעלול להחמיר‬ ‫לעומתם הדעה האומרת כי הספר מונח מצד‬ ‫במסכת בבא בתרא (יד‪ ,‬א) מובאת מחלוקת‬ ‫את מצבו‪ .‬בשכבו על ערש דווי נשמע לקול‬ ‫הלוחות בתוך הארון מסמלת כי התיקון‬ ‫חכמים היכן בדיוק הונח הספר‪ :‬יש אומרים‬ ‫הרופאים ועיין בספר המוסר 'בחינות עולם'‬ ‫האמיתי טמון בדף הגמרא פנימה‪.‬‬ ‫"דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה‬ ‫העוסק במיאוס חיי העולם הזה והבליו‪.‬‬ ‫על יסוד זה התבטא בצחות רבה של ירושלים‬ ‫מונח"‪ ,‬ויש אומרים כי "מצד הלוחות היה‬ ‫כשנכנס חמיו הרה"ק השרף מקאצק זי"ע לבקרו‬ ‫הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע‪ ,‬כשדנו‬ ‫מונח בתוך הארון"‪.‬‬ ‫ראהו מעיין בספר ותמה מה חידש המחבר הלוא‬ ‫בפניו לגבי מאמר העולם‪ ,‬שהאוכל מסעודת‬ ‫הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע מאיר את‬ ‫השכל האנושי מבין ממילא שהעולם הזה הוא‬ ‫פדיון הבן נחשב כאילו התענה פ"ד תעניות‪,‬‬ ‫המחלוקת הזו כהוראה עמוקה לדורות‪ .‬על‬ ‫הבל‪ .‬אך על ידי לימוד דף גמרא בעיון ויגיעה‬ ‫התבטא שיש עוד מעשה הנחשב לעושהו‬ ‫פי המקובלים ישנן עבירות קשות שחלק‬ ‫א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי‬ ‫כאילו התענה פ"ד תעניות והוא דף גמרא‪ ,‬כי‬ ‫מכפרתן דורש התענות של פ"ד תעניות‪ .‬ברם‬ ‫ווערן (דף גמרא פועל שגם בשר האדם יכיר ויחוש בכך‬ ‫ד"ף בגימטריא פ"ד אלא שעל מעשה זה אין‬ ‫בדורותינו כאשר נתמעטו הלבבות נחלשו‬ ‫שהכל הבל)‪.‬‬ ‫הרבה קופצים‪.‬‬ ‫הכוחות ותקפו הצרות‪ ,‬התעניות הללו קשות‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫למען חיינו‬ ‫למען מפעל חיינו‬ ‫למען דורותינו‬ ‫נכריע עם הסניגור הגדול!‬ ‫נשקיע באחריות‬ ‫נְהַל ֵ ּך ְבְּרָג ֶׁש‪.‬‬ ‫ה‬ ‫דף גמרא יורדת מעל פניו שכבת בוץ‪ ,‬נכנס‬ ‫את הבחור הזה דהיינו היצר הרע אי אפשר‬ ‫חובת הלימוד היומית היא כהנחת‬ ‫אחד המסובים ולמד פרק משניות משום‬ ‫לכבוש אך ורק על ידי דף גמרא ותוספות‪.‬‬ ‫תפילין‬ ‫שלא מצא גמרא‪ .‬נענה הרבי ואמר שהוא‬ ‫רוצה שמפרק משניות יהיה כמו דף גמרא‪,‬‬ ‫בא וראה כיצד גדולי ישראל לדורותיהם‬ ‫דף גמרא מטהר כמו מקוה‬ ‫כלומר שרק לגמרא יש כוח זיכוך ספציפי‬ ‫קבעו והזהירו על לימוד דף גמרא כחובה‬ ‫וייחודי המעביר את הזוהמה‪.‬‬ ‫מעלת לימוד גמרא מנקה ומטהרת את‬ ‫יומית קיומית‪ .‬הגה"ק רבי שפטיל בנו של‬ ‫שכבות הנפש באופן פיזי ורוחני גם יחד‪.‬‬ ‫השל"ה הקדוש פסק (בצוואתו הנדפסת בסוף‬ ‫בשם הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע איתא‬ ‫בספר ישמח ישראל מובא כי הרה"ק רבי‬ ‫(בית אהרן ה‪ ).‬שגמרא מלשון גומר"א דהיינו‬ ‫ספר יש נוחלין דפוס אמשטרדם) כי גמרא פירוש‬ ‫יצחק מווארקא זי"ע אמר לאביו הרה"ק‬ ‫תוספות הוא חיוב כמו הנחת תפילין‪ .‬אף‬ ‫גחלים‪ ,‬שכשיהודי לומד גמרא הוא מבעיר‬ ‫בהנהגות הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע‬ ‫הזהירו באזהרה חמורה להתאמץ ולשמור‬ ‫על שיעור קבוע בגמרא ומשניות מדי יום‬ ‫הסוד הגנוז בדף גמרא וההכנה לתקיעת שופר‬ ‫ביומו‪ .‬וכן מובא בספר חקל יצחק (פרשת נח)‬ ‫רביה"ק בספרו 'דברי ישראל' זי"ע (פר' משפטים) מביא בשם זקינו רביה"ק רבי‬ ‫הפונה באמרו את אחי אנכי מבקש שיעשו‬ ‫להם זמן בכל יום ויום ללמוד על כל פנים‬ ‫יחזקאל מקוזמיר זי"ע דברים יקרים ונפלאים המאירים את מהות הלימוד בכל‬ ‫דף אחד גמרא‪.‬‬ ‫דף גמרא‪ .‬הנה דרכם של אנשים פשוטים ללמוד דינים והלכות הכתובים‬ ‫בתורה כמשפטים התלויים בסברא בעלמא‪ .‬כאשר הם לומדים דיני שור שנגח‬ ‫בדרך זו הורה הרה"ק רבי שלום משאץ זי"ע‬ ‫או שנים אוחזין בטלית ודיני מיגו אינם מעלים בדעתם שיש בלימוד זה קדושת‬ ‫כמובא בספרו דעת שלום (עמ' ל) ונהג לומר‬ ‫התורה‪.‬‬ ‫שלכל יהודי יש שתי חובות יומיות‪' :‬א‬ ‫בלאט גמרא און א טובה טון א איד'‪ .‬דהיינו‬ ‫לפיכך אנו אומרים בתפילה ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה'‬ ‫ללמוד דף גמרא ולעשות טובה ליהודי‬ ‫אחד‪ .‬כוונת הדברים היא שבכל הלכה ודין או משפט התורה כתוב וגנוז הסוד‬ ‫כנגד 'תורת חיים ואהבת חסד'‪.‬‬ ‫של שמע ישראל שזו עיקר האמונה‪ .‬ממש בכל אות ותיבה של לימוד התורה‬ ‫ובספר בית אהרן מקארלין (בליקוטים דף‬ ‫בכל מקצועותיה טמונה קדושה למעלה עד להפליא‪ .‬ואם האדם חושב ומשווה‬ ‫קמד‪ ).‬מובא כי לימוד גמרא קודם אור היום‬ ‫חלילה את לימוד התורה כעסק בשאר המשפטים הרי שבכך הוא חובל ומבזה‬ ‫בחול הוא בבחינת גן עדן התחתון ובשבת‬ ‫רחמנא ליצלן את קדושתה‪.‬‬ ‫קודם אור היום הוא בחינת גן עדן העליון‪.‬‬ ‫על פי זה מפרש רבינו ה'דברי ישראל' את הכתוב (שמות כב‪ ,‬ח) ַעל ָּכל ְּד ַבר‬ ‫והוסיף בלשונו הקדוש‪" :‬איר זאלט לערנין‬ ‫ֹאמר ִּכי הּוא ֶזה‪.‬‬ ‫ֶּפ ַׁשע ַעל ׁשֹור ַעל ֲחמֹור ַעל ֶׂשה ַעל ַׂש ְל ָמה ַעל ָּכל ֲא ֵב ָדה ֲא ֶׁשר י ַ‬ ‫א דף גמרא בעיון בשבת קודם התפלה‬ ‫עוון חמור ופשע הוא לומר בעת לימודו שהוא מתעסק רק בענייני שור שנגח‬ ‫‪ -‬וואלט דער נשמת איין אנדער פנים‬ ‫גיהאט"‪( .‬כשלומדים דף גמרא בעיון לפני התפילה‬ ‫את הפרה או שה הכונס צאן לדיר או שלמה המרמז על סוגיית שנים אוחזין‬ ‫‪ -‬נראית ה'נשמת' אחרת לגמרי)‪.‬‬ ‫בטלית או על כל אבידה המדבר בחיוב השבת אבידה‪ .‬הפשע הוא כשאדם‬ ‫מדמה בדעתו שעומק הדברים כהווייתן כי הוא זה ותו לא‪ .‬האמת אינה כן כי‬ ‫הנסתר רב הרבה יותר מן הנגלה ורק איש בער וכסיל לא יבין זאת‪.‬‬ ‫הנשק היחיד מול יצר הרע‬ ‫משום כך בש"ס נאמר לשון 'תא שמע' ובזוהר הקדוש נאמר 'תא חזי'‪ .‬בתורת‬ ‫בספר מסילת ישרים (פרק ה) נכתב על מאמר‬ ‫חז"ל (קידושין ל‪ ,‬ב) אמר הקב"ה בראתי יצר‬ ‫הנסתר רואה הלומד בגלוי את האלוקות הנמצאת בתורה זו‪ ,‬אך בנגלה נראין‬ ‫הרע בראתי לו תורה תבלין כי התורה היא‬ ‫הדברים כחוקים ומשפטים וחלק האלוקות נסתר‪ .‬על כן בעי שמיעה והבנה‬ ‫הרפואה הבלעדית למכה זו‪ .‬משל לחולה‬ ‫שהחלק הנסתר מרובה מן הנגלה והכל אינו אלא מלבושי תורה והסוד נעלם‬ ‫שדרש ברופאים ואמרו לו לקחת סם‬ ‫ומלובש בתוכו‪.‬‬ ‫מסוים והוא מתעלם ונוטל תרופה אחרת‬ ‫על דעת עצמו שהלוא ימות החולה ודאי‪.‬‬ ‫מתוך הבנה נשגבה זו שאורייתא כולה חד והתורה כולה שזורה באלוקות‬ ‫כן הדבר הזה ומי שיחשוב להינצל מיצר‬ ‫הרע ללא תורה אינו אלא טועה‪.‬‬ ‫המרוממת מעל גדרי העולם‪ ,‬יש לציין למה שהביא רבינו ה'דברי ישראל'‬ ‫במקום אחר בספרו (כללי אורייתא אות כ) בשם הרה"ק מקוזמיר זי"ע הארה נפלאה‬ ‫וכפי שמסופר שכאשר אברך צעיר‬ ‫מתלמידי הרה"ק העצי חיים מסיגוט זי"ע‬ ‫בסגולתו של דף הגמרא‪ .‬כי באותו דף גמרא ממש שלמד האדם והכין בו את עצמו‬ ‫התאונן בפני רבו כי היצר הרע מצער אותו‬ ‫בחג השבועות לקבלת התורה‪ ,‬יכול הוא להכין עצמו בראש השנה לתקיעת שופר‪.‬‬ ‫גם לאחר חתונתו‪ ,‬קם הרבי והסתובב‬ ‫כיון שהתורה היא למעלה מן הזמן ומגבלותיו הקדושה האינסופית הגנוזה‬ ‫בחדרו ואז הכה על כתפו של האברך וקרא‪:‬‬ ‫באותו דף גמרא מאירה לאדם בכל מועד ובכל מצב ויש בה כדי להכין את‬ ‫"יונגערמאן יונגערמאן סאיז נישט דא קיין‬ ‫הנפש לכל המדרגות העליונות ביותר‪.‬‬ ‫שום עצה נאר די גמרא נאר די גמרא"‬ ‫(אברך אברך אין שום עצה רק הגמרא רק הגמרא)‪.‬‬ ‫את לבו לתורה ומצוות וליראת שמים‪,‬‬ ‫בדומה לזה היתה מרגלא בפומיה דמרן‬ ‫רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע לפני פטירתו כי‬ ‫הק' בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע לומר כפי‬ ‫ומרגיש משיכה לדברים רוחניים‪.‬‬ ‫הגמרא היא הטהרה הגדולה ביותר‪.‬‬ ‫שהעיד הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל‬ ‫ובהקדמה לספר פסקי תשובה סיפר הגאון‬ ‫בספרו עטרת יהושע (פר' קדושים) כי יראת‬ ‫סגולה נגד דאגות ועצבות‬ ‫רבי אברהם פיעטרקובסקי זצ"ל בשם רב‬ ‫שמים באה רק על ידי דף גמרא ותוספות‪.‬‬ ‫דבר נפלא אמר הרה"ק בעל דברי שמואל‬ ‫גדול כי בהיותו אברך על שולחן חותנו‬ ‫את המלחמה הבלתי פוסקת הזו תיאר מרן‬ ‫מסלונים זי"ע לרב העיר ז'יטומיר כאשר‬ ‫לא היה במקומו מקווה מים‪ .‬כשהודיע את‬ ‫המהרי"ד מבעלזא זי"ע כשהתבטא כי הבעל‬ ‫ביקש ממנו עצה נגד דאגות מטרידות‬ ‫צערו לרה"ק בעל האבני נזר מסוכטשוב‬ ‫דבר מוכן לכל דבר טוב שילמדו ושיקיימו‬ ‫שמציקות לו‪ .‬הרבי הדריך אותו כי כשיש‬ ‫זי"ע קם הרבי והסתובב בחדרו אנה ואנה‬ ‫אך לא ללימוד א בלעטל גמרא שעל זה‬ ‫לאדם דאגה קטנה העצה היא שילמד דף‬ ‫ואז נעמד ולחש לו כי מורו וחמיו הרה"ק‬ ‫הוא נלחם בכל תוקף ובתחבולות שונות‬ ‫גמרא אחד‪ ,‬וכשהדאגה גדולה יותר עליו‬ ‫מקאצק זי"ע היה אומר כי דף גמרא מטהר‬ ‫כדי למנוע ולעכב‪.‬‬ ‫ללמוד שני דפי גמרא‪ .‬ואם הלב לא מסוגל‬ ‫כמו מקוה‪.‬‬ ‫וכך גם מסר הרה"ק השפע חיים מצאנז זצ"ל‬ ‫לשאת דאגה קשה מזו ילמד שלושה דפי‬ ‫יתרה מזו לימוד הדף מנקה את הכתמים‬ ‫(שפע חיים עיו"כ) ששמע מאביו שהרה"ק רבי‬ ‫גמרא ואז יוכל להתחזק ולהתגבר על הכל‪.‬‬ ‫המצטברים על הנפש‪ .‬הבית אברהם‬ ‫אביגדור מדוקלא זצ"ל סיפר כי בימי חורפו‬ ‫ומקבילים דבריו לדברי הגה"ק בעל ערוגת‬ ‫מסלונים זי"ע השתמש במליצה ביידיש‬ ‫רצה לשבור את כוח היצר הרע וסיגף‬ ‫הבושם זצ"ל שכתב כי כדי להעביר עצבות‬ ‫לפיה דף נקרא בלאט ובוץ נקרא בלאטע‬ ‫את גופו בייסורים קשים ומרים כאשר‬ ‫אין סגולה גדולה מללמוד דף גמרא עם‬ ‫להורות שכל בלאט מוריד בלאטע‪.‬‬ ‫צם משבת לשבת והלך לגלות וצרב גופו‬ ‫פירוש רש"י ותוספות בכח גדול ובשפה‬ ‫כיוצא בזה מסופר‪ ,‬כשהרה"ק רבי שמואל‬ ‫בעשבים חריפים ולא החליף כותנתו חצי‬ ‫ברורה ואז תהיה כבריה חדשה‪.‬‬ ‫מקאמינקא זצ"ל אמר שכאשר יהודי לומד‬ ‫שנה‪ .‬ולבסוף הגיע למסקנה הברורה כי‬ ‫ו‬ ‫הרב ישעי' רטייזר‬ ‫בשבילי יום הדין‬ ‫בביאור עומק יום הדין‬ ‫הבריאה‪ ,‬וזה מה שיקרה‪ ,‬כלל ישראל ודאי יחזור בתשובה ויעשו‬ ‫ידוע שמלבד שראש השנה הוא יום הדין בו קובע הבורא יתברך‬ ‫את המוטל עליהם בימי הדין והשי"ת יחזור להיות 'מלך על כל‬ ‫את עתידו של כל אחד מבאי עולם בגופו ובממונו ובכל קורותיו‬ ‫הארץ'‪ .‬אך הדין והמשפט קיימים‪ ,‬ועלינו מוטל באמת לזכות‬ ‫לפרטי פרטים‪ ,‬הוא גם יום שבו כלל ישראל מקבל עול מלכותו‬ ‫בדין‪ ,‬ובטוחים אנו שנזכה בדין ויעשה לנו נס כמבואר בחז"ל‪ ,‬והם‬ ‫יתברך מחדש‪ ,‬כמאמר חז"ל "אמר הקב"ה אמרו לפני בראש השנה‬ ‫עניינים נשגבים מבינתינו הנוגעים בהבנת השילוב בין ידיעת ד'‬ ‫מלכויות כדי שתמליכוני עליכם"‪ ,‬ובהסתכלות פשוטה נראה שהם‬ ‫ובחירת האדם‪ ,‬כאשר מצד אחד יש לכל אדם בחירה חופשית‪,‬‬ ‫שני דברים נפרדים שאין ביניהם קשר שהתקבצו להם ליום אחד‪,‬‬ ‫ויכול הוא להיות צדיק גמור או רשע גמור ולפי מעשי הברואים‬ ‫אמנם כאשר מתבוננים אך מעט במבואר בספרים הרי ששני‬ ‫הם מתקנים את הבריאה או מקלקלים אותה‪ ,‬ואעפ"כ אין צד‬ ‫דברים אלו קשורים זה לזה ונגזרים זה מזה‪ .‬והדברים ארוכים‬ ‫בעולם שכלל ישראל ימשיך לחטוא וישארו בגלות לעולם חלילה‪,‬‬ ‫ועמוקים ומסועפים‪ ,‬וננסה בעזהשי"ת לגעת באפס קצהו מהם‪,‬‬ ‫ומובטחים ישראל שיעשו תשובה והעולם יחזור לתיקונו הגמור‪,‬‬ ‫ותן לחכם ויחכם עוד‪.‬‬ ‫ואין איתנו יודע עד מה בדברים אלו‪.‬‬ ‫בכל אופן‪ ,‬נקודת הדין בראש השנה עמוקה הרבה יותר ממה‬ ‫יום הדין של ראש השנה‬ ‫שמובן בפשטות‪ ,‬כי חיות הבריאה הסתלקה כבר וצריך לברוא‬ ‫וצריכים אנו להבין שיש הבדל מהותי בין דין ומשפט שלמלך בשר‬ ‫את כל העולם מחדש‪ ,‬ובלשון הרה"ק בעל התניא‪" :‬החיות כללי‬ ‫ודם‪ ,‬ליום הדין של ראש השנה‪ .‬כי בעוד שבמשפט מלך בשר ודם‬ ‫של שנה שעברה הוא בבחינת הסתלקות בתחילת ליל ר"ה‪ ,‬ובר"ה‬ ‫גם אם מדובר במשפט של חיים ומות‪ ,‬וגם אם נניח שביד המלך‬ ‫הוא התחדשות החיות כללי של שנה הבאה‪ .‬והנה תחילת בריאת‬ ‫להמית גם את כל משפחתו וצאצאיו של הנאשם ולאבד את כל‬ ‫העולמות היה בחסד חנם‪ ,‬כמוש"כ 'כי אמרתי עולם חסד יבנה'‪,‬‬ ‫ממונו וכדומה‪ ,‬ומדובר במשפט שדנים בו על כל דברים אלו יחד‪,‬‬ ‫אבל מאז והלאה המשכת רצון זה תלוי במעשה התחתונים" עכלה"ק‪.‬‬ ‫עדיין המצב הוא שהאדם חי‪ ,‬יש לו משפחה‪ ,‬יש לו רכוש‪ ,‬והמלך‬ ‫דן האם לקחת ממנו את חייו או לקחת ממנו דברים אחרים‪ .‬אך‬ ‫תכלית הכונה בבריאת העולם‬ ‫במשפטו של מלך מלכי המלכים הקב"ה יודעים אנו את המבואר‬ ‫בספה"ק שכל הבריאה כולה מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין‬ ‫וזהו הדין הגדול‪ ,‬כי כדי שישפיע השי"ת חיות חדשה לבריאת‬ ‫חיה וקיימת ומתהוה‪ ,‬בכל רגע מכח מה שהשי"ת מחדש ומהוה‬ ‫העולם צריך הוא לרצות כביכול שהעולם יתקיים‪ .‬ורצון זה עומד‬ ‫את העולם בכל רגע מחדש‪ ,‬ואם השי"ת היה מפסיק רגע אחד‬ ‫כביכול בספק גדול‪ ,‬כי כל מה שרצה השי"ת שיהיה עולם הוא‬ ‫מלהשפיע שפעו וחיותו בכל הבריאה הכל חוזר לאין ואפס ממש‬ ‫בכדי שיבראו בו בני ישראל שיקבלו עליהם עול מלכותו יתברך‬ ‫כמו קודם הבריאה‪ .‬ואם כן הוא‪ ,‬האדם אין לו שום דבר‪ ,‬את הכל‬ ‫ויעבדוהו בכל לב ובכל נפש‪ ,‬אך אם חלילה בני ישראל אינם‬ ‫צריך השי"ת לתת לו בכל רגע מחדש‪ .‬והמשפט אינו האם לקחת‬ ‫מקבלים עול מלכותו בכל עת ולפעמים נופלים הם ברשת היצר‬ ‫ממנו אלא האם לתת לו‪ .‬כי כדי שיהיה לו משהו צריך השי"ת לתת‬ ‫מי יותר ומי פחות‪ ,‬מה לו להשי"ת לברא את העולם‪ ,‬הלא תכלית‬ ‫לו דבר זה‪ ,‬ואם לא יתן ח"ו אין לאדם לא חיים ולא ממון ואפילו‬ ‫הכונה אינה נשלמת ח"ו‪.‬‬ ‫לא עצם מציאות קיום הגוף והנפש‪ ,‬וממילא המשפט הוא כאדם‬ ‫ולזאת מקבלים אנו ביום זה עול מלכות שמים בכל לב ונפש‪,‬‬ ‫המבקש מהמלך מתנה והמלך דן אם ראוי הוא לקבל אם לאו‪.‬‬ ‫וכאשר השי"ת רואה את כנות כוונת לבנו לעובדו מעתה בלבב‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬מבואר בספה"ק שהחיות שמחיה השי"ת את העולם‬ ‫שלם ומעתה יהיה לו יתברך נחת רוח בעולמו‪ ,‬או אז חוזר‬ ‫על כל רבי רבואות ברואיו למקטנם ועד גודלם באמת מסתלקת‬ ‫ומתעורר כביכול רצונו לברוא אותנו וחוזר ונמשך חיות חדשה‬ ‫בסיום השנה‪ ,‬ובראש השנה דן השי"ת האם להתחיל מחדש את‬ ‫על כל העולם‪.‬‬ ‫כל השתלשלות הספירות והמדריגות‪ .‬בכדי להשפיע חיות חדשה‬ ‫ונביא ענין בזה בלשון רבותינו הקדושים‪" :‬בראש השנה תמיד חוזר‬ ‫לעולם ולכל בריותיו‪ .‬ראש השנה אינו רק דיון תיאורטי האם‬ ‫הדבר לשורשו‪ ,‬והקב"ה צופה ומביט אם ראוי העולם להתקיים על‬ ‫לחתום לחיים את הנבראים או להיפך חלילה‪ ,‬המדובר הוא על‬ ‫ידי מעשה בני אדם" (ספה"ק דברי חיים)‪" .‬להיות שחוזר למציאות‬ ‫מציאות שכבר קיימת‪ ,‬החיות כבר הסתלקה מתוך הנבראים‪,‬‬ ‫הראשון בריאה ראשונה‪ ,‬וגם עתה מחדש הקב"ה עולמו‪ ,‬בשביל‬ ‫אם המצב הנתון ממשיך כך‪ ,‬אין עולם יותר‪ .‬כעת הדיון הוא‬ ‫התענוג שצופה לקבל מנשמות הצדיקים‪ ,‬לזה עייל המקטרג ונועל‬ ‫האם לחדש מציאות חדשה ולברוא עולם מחדש או לאו‪ .‬ובדרך‬ ‫זאת‪ ,‬לבלתי יחדש עולמו בשבילם‪ ,‬ובא בהלכות טוען ונטען‪ ,‬מה‬ ‫ממילא כלולים בתוך משפט זה כל פרטי הפרטים של הנבראים‪,‬‬ ‫הנאה יש לך מעבודתם ופעולתם משנה שעבר‪ ,‬ואיה איפה התענוג‬ ‫כי כשדנים האם להמשיך חיות חדשה לעולם ממילא דנים גם‬ ‫והשעשועים שקבלת מכשרון מעשיהם כיון שכל איש לדרכו‬ ‫בפרטות ‪ -‬האם החיות החדשה תומשך לנברא פלוני ואלמוני‪,‬‬ ‫פנו" (ספה"ק אור המאיר)‪" .‬המשכה זו הוא ענין מלכיות שאומרים‬ ‫ולכמה זמן‪ ,‬והאם תומשך בו חיות להחיותו בצורת גוף בריא או‬ ‫בראש השנה‪ ,‬וכמאמרם ז"ל 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני‬ ‫בגוף חולה ח"ו‪ ,‬וכן כל שאר הפרטים‪.‬‬ ‫עליכם'‪ ,‬שעי"ז מעוררים וממשיכים הרצון דבחינת 'אנא אמלוך'"‬ ‫[עד כדי כך‪ ,‬שספרי הקדמונים מתייגעים להבין איך העולם‬ ‫(ספה"ק ליקוטי תורה)‪" .‬והיינו לפי שישראל עלו במחשבה בראשית‬ ‫קיים כלל מליל ראש השנה ועד תקיעת שופר שבו אנו זוכים‬ ‫הבריאה‪ ,‬שצפה הקב"ה במעשיהם של הצדיקים ועלו השעשועים‬ ‫בדין והבורא יתברך שב לחיות מחדש את הבריאה‪ ,‬ומבארים‬ ‫ממעשיהם לברוא העולם בשבילם‪ .‬וכמו כן בכל ראש השנה אם‬ ‫שיש איזה שהוא "רשימו" מחיות הבורא שנשארה בנבראים והוא‬ ‫ישראל ממליכין להשי"ת אז עולה זכרונם ושעשועם שעל ידם‬ ‫שיריים מהשפעת החיות שבו העולם יכול להתקיים בשעות אלו‬ ‫יתהווה העולם" (ספה"ק דברי חיים)‪.‬‬ ‫עד תקיעת שופר‪ .‬אך אם לא נזכה בדין ח"ו העולם יסתיים מחוסר‬ ‫וככל שמקבלים עול מלכותו יותר בשלימות מתעורר רצונו‬ ‫חיות ויחזור לאין ואפס]‪.‬‬ ‫יתברך כביכול יותר בשלימות‪ ,‬וממילא נמשכת חיות מושלמת‬ ‫יותר לבריאה בלא שום צער יגון ואנחה‪ ,‬הכל תלוי בקבלת‬ ‫עלינו מוטל באמת לזכות בדין‬ ‫מלכותו כראוי‪.‬‬ ‫ויש להבהיר שבמשפט כללי זה‪ ,‬אם העולם יהיה או לאו‪ ,‬כלל‬ ‫הוא הדבר אשר אמרנו‪ .‬היותו של ראש השנה "יום הדין" והיותו‬ ‫ישראל מנצח בודאות‪ .‬אין צד בעולם שלמחרת ראש השנה לא‬ ‫"יום ההמלכה" הם בעומק ענין אחד‪ .‬כי כאשר מבינים את עומק‬ ‫יהיה יותר עולם‪ ,‬בדיוק באותה מדה שאף שיש דין על כל אחד‬ ‫הדין כראוי‪ ,‬הרי שאין זה רק דין ומשפט אלא סילוק החיות מכל‬ ‫ואחד מישראל אם להכתב לחיים‪ ,‬בכל זאת אין צד שכל ישראל‬ ‫הבריאה‪ ,‬והדרך לתקן מצב זה הוא רק באמצעות קבלת עול‬ ‫כולם יוכרעו למיתה ח"ו‪ ,‬שהרי "עצת ד' לעולם תעמוד"‪ ,‬והשי"ת‬ ‫מלכותו בכל לב ונפש‪.‬‬ ‫הבטיח להוביל את העולם לתיקונו השלם המעותד לו מראשית‬ ‫ז‬ ‫בשורה משמחת‬ ‫לקראת ימי הרחמים והסליחות‬ ‫חוברת הלכות ומנהגים לחודש‬ ‫'מודזיצ'ע מענועטן'‬ ‫עכשיו בהישג יד‬ ‫תשרי מבית 'יודעי תורתך'‬ ‫אחד מרגעי‬ ‫ה ש י א‬ ‫איך נכנסים לחודש תשרי מוכנים יותר? איך זוכרים בכל‬ ‫ב מ ע מ ד‬ ‫יום את ההלכות‪ ,‬המנהגים וההנהגות המיוחדות לאותו‬ ‫סיום מסכת‬ ‫ש‬ ‫א‬ ‫ר‬ ‫יום? ואיך הופכים את חודש תשרי על שלל ימיו הקדושים‪,‬‬ ‫השנה היה‬ ‫למסע מרומם‪ ,‬בהיר ומחובר יותר?‬ ‫ספק‬ ‫ללא‬ ‫התוכנית‬ ‫בכדי לתת מענה בדיוק לשאלות הללו‪ ,‬יוצאת לאור בימים‬ ‫המוזיקלית‬ ‫אלו חוברת הלכות ומנהגים לחודש תשרי מבית 'יודעי‬ ‫'מודזיצ'ע‬ ‫מענועטן';‬ ‫תורתך'‪ .‬החוברת מחולקת באופן מופתי לפי סדר יומי‪.‬‬ ‫המקהלה‪,‬‬ ‫בכל יום מרוכזות ההלכות והמנהגים הנוגעים לאותו יום‪,‬‬ ‫עם‬ ‫יחד‬ ‫הסולן הרב‬ ‫על פי תורתם של רבותינו הקדושים‪ .‬כך‪ ,‬במקום לדפדף‬ ‫סיני ברמץ‬ ‫הי"ו‪ ,‬ביצעה במשך דקות ארוכות מחרוזת של ניגוני רגש וגעגוע‬ ‫ולחפש‪ ,‬ניתן לפתוח את החוברת בכל יום ולהתכונן כראוי‬ ‫בנוסח המרטיט של הימים הנוראים‪ .‬הביצוע עורר התרגשות‬ ‫ליום שלפנינו‪.‬‬ ‫רבה בקרב הנוכחים והעניק למעמד אווירה מיוחדת של התעלות‬ ‫והכנה‪.‬‬ ‫לצד ההלכות והמנהגים כוללת החוברת גם זמני היום‪,‬‬ ‫כעת‪ ,‬לאחר שעברה עיבוד והפקה מחודשת‪ ,‬המחרוזת יוצאת‬ ‫תוכנית עמוד הקהילה‪ ,‬וסדר החזרות‪ ,‬שהופכים אותה‬ ‫לציבור בצורה מסודרת לקראת ימי הרחמים והסליחות‪ .‬ניתן‬ ‫להשיגה באמצעות פנייה לארגון 'יודעי תורתך'‪ ,‬וכן ניתן להגיע‬ ‫למדריך שימושי שילווה את הציבור לאורך החודש‪.‬‬ ‫למשרדי 'יודעי תורתך' ולקבל שירות אישי של העברת הקובץ‬ ‫החוברת תחולק בע"ה בכל בתי החסידים ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫לנגן‪.‬‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫תשפ"ז‪ ,‬עולים על‬ ‫ההתלכדות חובת השעה‬ ‫ההצלחה‬ ‫דרך המלך!‬ ‫למען העתיד!‬ ‫בהישג ידינו‬ ‫ח‬ ‫בשבילי רבוה"ק‬ ‫בשבילי עמוד הקהילה‬ ‫הרב שמואל קרימלובסקי‬ ‫מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה‬ ‫מאמר אחד מרמזי ראש השנה‬ ‫הרב ש‪.‬ב‪ .‬מרקסון‬ ‫(דברי ישראל – פרשת מקץ)‬ ‫ערבוב השטן‬ ‫ועניתם את נפשותיכם – ג‬ ‫רבינו מבאר באריכות קצת את מאמר חז"ל שע"י התקיעות‬ ‫למי שמקיים את אותה המצוה כמה שעות‪.‬‬ ‫כפי שנתבאר בהרחבה‪ ,‬ציוותה התורה‬ ‫מערבבין את השטן עפ"י מה שאי' בספה"ק שישנם קליפות‬ ‫ולכן יש לאדם לגיל ולשמוח שמחה רבה‬ ‫לענות את גופנו ביוהכ"פ על מנת לכפר‬ ‫שענינם הוא לשמח בשמחה של הוללות וכן פשוט שהם ג"כ‬ ‫ועצומה בכל רגע מעינוי הצום והתענית‪,‬‬ ‫על חטאינו‪ .‬והנה‪ ,‬מאחר והמצוה היא לא‬ ‫מפתים את בני האדם לימשך אחריהם לנהוג כך וממילא‬ ‫על קיום מצות הבורא יתברך‪ .‬וכל כמה‬ ‫רק ההימנעות מן המאכל והמשקה‪ ,‬אלא‬ ‫פשוט שנמשך מזה עוד ועוד הנהגות רעות עד שעובר על‬ ‫שנעשה חלש מעינוי הצום ועמידת‬ ‫גם עינוי הגוף‪ ,‬נחלקו הפוסקים האם ראוי‬ ‫עבירות רבות‪ ,‬ולעומתם ישנם קליפות שענינם הוא לבכות‬ ‫הרגלים יחף‪ ,‬יכניס שמחה עצומה בלבו‬ ‫לעשות תחבולות בערב הצום כדי להקל‬ ‫ולקונן והם גורמים בנ"א ליפול לעצבות ומשם נפתח לו‬ ‫על קיום מצות עשה שמקיים בעינוי זה‪,‬‬ ‫על העינוי שלמחרת‪ .‬בין העוסקים בנידון‬ ‫הדרך העקומה ללכת בה והם ג"כ מקטרגים על בני אדם‪ ,‬וכמו‬ ‫וכפי גודל העינוי‪ ,‬כן גודל השכר‪.‬‬ ‫זה הוא רבינו השדי חמד (ח"ו מערכת יום‬ ‫שאמרו חז"ל על מלאך המות יורד ומחטיא עולה ומשטין אלא‬ ‫הכיפורים סי' א אות יח) המביא את דבריו של‬ ‫שיש מריבה ביניהם כי כל אחד דרכו שונה והפוכה מחבירו‪.‬‬ ‫הוספה על חובת חמשת העינויים‬ ‫מוהר"ר מנחם נתן אויערבאך‪ ,‬כי ישנם‬ ‫בשו"ת רבינו יצחק מפוזנא (סי' כו) כותב‪,‬‬ ‫אנשים שדרכם לעשות סגולות שונות‬ ‫ובתקיעת שופר ישנם שני מיני תנועות דהיינו תקיעה שהוא‬ ‫בערב יום כיפור כדי שלא ירגישו הצום‪,‬‬ ‫קול של שמחה ותרועה שהיא קול של בכי‪ ,‬ואנו עושים זה‬ ‫שאין לאדם להוסיף על חמשת העינויים‬ ‫שציוותה התורה‪ ,‬אך יכולים לדמות‬ ‫ואחרים מתחכמים עוד לומר שזה הסגולה‬ ‫לשם מצוה הרי שאנו עובדים את השי"ת בפני האופנים‪ ,‬וע"י‬ ‫היא יותר בדוקה ומנוסה שלא יבוא שום‬ ‫התקיעה שזה שמחה אנו מרגיזים את המחנות של עצבות‬ ‫מילתא למילתא‪ ,‬וכל דבר הדומה לאחד‬ ‫מהחמשה עינויים שאסרה התורה‪ ,‬גם‬ ‫תאווה לא לאכילה ולא לשתיה‪ .‬וכותב‬ ‫וע"י התרועה שהיא קול בכי אנו מרגיזים את המחנות של‬ ‫שלדעתו אין לעשות כן‪ ,‬כי מפשטות‬ ‫הוא אסור‪ .‬וכן כתב השדי חמד (ח"ו מערכת‬ ‫שמחה ואז מתחזקת המריבה והמלחמה ביניהם‪ ,‬עד שביוה"כ‬ ‫הכתוב "ועניתם את נפשותיכם" משמע‬ ‫מתחזקת המלחמה כל כך עד שכה טרודים בזה ואין להם‬ ‫יום הכיפורים סי' ג אות כ)‪ ,‬שאין להוסיף על‬ ‫העינויים‪ ,‬דבר שאין לו סמך מן המקרא‪.‬‬ ‫שחייבים להיות בעינוי ביום כיפור‪ ,‬ואיך‬ ‫פנאי לקטרג וזה הכוונה לערבב את השטן‪.‬‬ ‫נעשה דברים הגורמים להסיר העינוי‪.‬‬ ‫וראיה לכך‪ ,‬שהרי לא מצאנו שאסרו את‬ ‫השינה ביום הכיפורים‪ ,‬אף שבודאי היא‬ ‫ואדרבה‪ ,‬כל מה שנוכל להוסיף העינוי‬ ‫ובמה? בשופר‬ ‫מיישבת דעת האדם‪.‬‬ ‫הוא מצוה‪ ,‬ואיך נעשה לכתחילה בקום‬ ‫ועשה להסיר העינוי‪.‬‬ ‫ועוד כתב רבינו שהתקיעה שהיא עבודת ה' בשמחה היא‬ ‫בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קי) הוסיף וכתב‪,‬‬ ‫כנגד המחנות של שמחה כי הם מפתים את האדם לשמח‬ ‫חלק מן האחרונים נקטו כדבריו [ילקוט‬ ‫שכיון שיום הכיפורים הוא בכלל יום טוב‬ ‫שמחה של הוללות ושל פריקת עול‪ ,‬אבל באמת אנו נצטווינו‬ ‫הגרשוני (סי' תריב אות ז)‪ ,‬האדמו"ר רבי‬ ‫לעונג ושמחה‪ ,‬לכן אם בא להחמיר ולצער‬ ‫נחמן מספינקא זצ"ל (ארחות חיים סי' תרח‬ ‫על שמחה שהיא עבודת הבורא‪ ,‬ועד שהם משתמשים‬ ‫את עצמו‪ ,‬ייענש על כך משום ביזוי יום‬ ‫ס"א)‪ ,‬ועוד]‪ .‬אך לעומת זאת כמה וכמה‬ ‫בשמחה המדומה בצורתה השלילית אנו מתנהגים בשמחה‬ ‫טוב‪ ,‬ואפילו אם מוסיף להחמיר באחד‬ ‫מפוסקי הדורות האחרונים כתבו להלכה‪,‬‬ ‫אמיתית‪ ,‬וע"י התרועה אנו מתנגדים למחנות של בכי ויללה‬ ‫מהחמשה עינויים‪ ,‬באופן שהוא יותר ממה‬ ‫שמותר לכתחילה לעשות פעולות בערב‬ ‫כי הם באים ומביאים ע"י זה לעצבות ושאר דברים גרועים‬ ‫שאסרה התורה‪ .‬ולפיכך כתב‪ ,‬שהעומד על‬ ‫הצום להפחית העינוי‪ ,‬ואף מותר ליטול‬ ‫הנמשכים מזה‪ ,‬אבל אנו מסייעים בשופר ועבודתו את השי"ת‬ ‫רגליו בכל יום הכיפורים ומצטער‪ ,‬עושה‬ ‫‪.1‬‬ ‫גלולות המשביעים לכל ה'מעת לעת'‬ ‫ביראה ומשתמשים בבכי לשוב בתשובה‪.‬‬ ‫שלא כדין מצד ביזוי היום‪ ,‬לפי שכבוד‬ ‫וביארו שאין כוונת התורה במצוות‬ ‫וגם דבר זה הוא הפירוש של לערבב את השטן כי כאשר בא‬ ‫היום הוא שלא לצער עצמו מלבד החמשה‬ ‫"ועניתם" שלא לעשות פעולות בערב יום‬ ‫איש ישראל ומשמח את עצמו בשמחה של מצוה זה עצמו‬ ‫עינויים שאסרה התורה‪.‬‬ ‫כיפור שלא ירעב ביוכ"פ‪ .‬ואדרבה‪ ,‬הלא‬ ‫גורם שיחלש הכח של המשתמשים בשמחה לרעה‪ ,‬כי הרי כך‬ ‫ולסיום עניין זה נזכיר את דברי האור‬ ‫התורה ציוותה לנו לאכול בערב יום כיפור‬ ‫הוא הסדר שחזוק הקדושה מחליש את צד הטומאה ובעיקר‬ ‫החיים הקדוש (ויקרא טז כט) שכתב לדחות‬ ‫שיקל עלינו התענית ביום כיפור‪ .‬ועל כן‬ ‫הוא באותו ענין כידוע שכאשר יש חזוק בשמירת שבת הרי‬ ‫דברי הקראים‪ ,‬שאמרו כי יש להטריח את‬ ‫נקטו להלכה ולמעשה כי מי שהתענית‬ ‫אף אלו שלא היו בכלל בחזוק וחלש אצלם היצה"ר לחלל‬ ‫הגוף במלאכות כבידות כדי לענות גופם‪.‬‬ ‫קשה עליו‪ ,‬בודאי עושה מצוה בזה שמכין‬ ‫שבת וכשרוצים להציל יהודים מבטול תורה הרי עושים‬ ‫אין לעשות כן‪ ,‬שלא אמרה התורה אלא‬ ‫‪.2‬‬ ‫את עצמו שיוכל לצום ולהתענות‬ ‫ע"י שמחזקים את קדושת למוד התורה‪ ,‬כי הם זה לעומת‬ ‫"תענו את נפשותיכם"‪ ,‬ולא את "גופכם"‪.‬‬ ‫כך או כך‪ ,‬עלינו לזכור את דבריו‬ ‫זה ובעיקר באותו ענין‪ ,‬ולכן כאשר מתחזקים לשמה בקיום‬ ‫כמו כן‪ ,‬באלף המגן (סי' תרי ס"ק טז) כתב‪,‬‬ ‫המפורסמים של ה'יסוד ושורש העבודה'‬ ‫המצוות נחלש כחו של המחנות של שמחת הוללות בין‬ ‫שאין להניח אבנים קטנות בתוך הגרביים‬ ‫אודות השמחה בקיום מצוות "ועניתם‬ ‫להחטיא וכן לקטרג וע"י זה נסתם פיהם‪.‬‬ ‫ולעמוד עליהם‪ ,‬ואף בשאר ימות השנה‬ ‫את נפשותיכם"‪ ,‬אשר הועתקו ברבים מן‬ ‫אסור‪ ,‬משום שזה דרך הכומרים‪ ,‬ועובר‬ ‫המחזורים‪ .‬וכה כתב (שער יא פ"י)‪ :‬ציוותה‬ ‫שבירת המקטרגים‬ ‫על "ובחקתיהם לא תלכו" (ויקרא יח‪ ,‬ג)‪ .‬וכן‬ ‫התורה לענות נפשינו ביום הכיפורים‪,‬‬ ‫כתב הגר"י אייבשיץ ביערות דבש (ח"ב‬ ‫כדי שעל ידי עינויים אלו ירחם ה' עלינו‪,‬‬ ‫וכן בתרועה כאשר מחזקו להיות יראת ה' על פניהם והמלך‬ ‫דרוש ג מהדו"ח עמ' תקפה)‪ ,‬שחלילה לאדם‬ ‫ויכפר לנו את כל חטאינו ועוונותינו ביום‬ ‫מתגלה באופן שממנו יגורו כל יושבי תבל הרי יחזק בעולם‬ ‫לכוף ולחייב עצמו בדבר מה שאינו כפי‬ ‫הנורא הזה‪ .‬ולא רק שעל ידי העינוי אנו‬ ‫יראה של קדושה וממילא נחלש כחם של המחנות של בכי‬ ‫חוק התורה‪ .‬ורבים מהשוטים מסגפים‬ ‫נעשים נקיים מכל העבירות שבידינו‪ ,‬אלא‬ ‫ויללה‪ ,‬כי הם זה לעומת זה אותם מחנות משתמשים ביראה‬ ‫עצמם ביום הכיפורים בסיגוף שאינו‬ ‫אף גם זה נחשב לנו לקיום מצות עשה‬ ‫כדי לבא לעצבות וליאוש ואפיסת כח‪ ,‬אבל אנו משיבים‬ ‫בחוק התורה‪ ,‬לעמוד על גרעיני אפרסק‬ ‫מהתורה‪ .‬ושכר קיום מצוה זו מרובה יותר‬ ‫מלחמה ומשתמשים ביראה להיפך כדי ליזהר יותר בשמירת‬ ‫וכדומה‪ ,‬וזהו מינות לעשות סיגוף שדרכם‬ ‫ויותר משכר קיום שאר המצות‪ ,‬כי צערא‬ ‫תורה ומצוות ואדרבה מכבדים את המלך בתרועת השופר‬ ‫של כומרים לעשות‪ .‬וכן העושים ארבע‬ ‫דגופא עדיף‪ .‬ומי שתקוע אהבת הבורא‬ ‫ובבשורת המלכות ועי"ז נחלש כחם בין לפתות לחטא ובין‬ ‫מיתות בית דין‪ ,‬ונוטפים שעוה על גופם‪,‬‬ ‫יתברך בליבו‪ ,‬חשקו ורצונו שיתארך‬ ‫מלקטרג‪.‬‬ ‫זו היא עבירה גדולה ודרכי העכו"ם‪,‬‬ ‫היום הצום הקדוש הזה כפלי כפלים‪ ,‬כדי‬ ‫נמצא שאותם דברים שעושים ע"י התקיעות שהם המלכיות‬ ‫ועוברים על "בל תוסיף"‪ .‬והמוסיף על‬ ‫שיקיים בכל רגע מצער העינוי מצות עשה‬ ‫והזכרונות צריכים שתיהם להיות משני הצדדים מצד אחד‬ ‫עינויים וסיגופים שאינם כתובים בתורה‬ ‫מן התורה‪ .‬כי זה דבר ברור‪ ,‬שאינו דומה‬ ‫בשמחה היינו שקבלת עומ"ש תהיה בתוך הסכמה פנימית‬ ‫ובדברי חז"ל‪ ,‬עונשו קשה‪.‬‬ ‫מי שמקיים איזה מצות עשה שעה מועטת‪,‬‬ ‫ושמחת הלב וגם מתוך קבלת עול ומלכא שמוכרח לעשות כן‬ ‫‪ .1‬שו"ת חלקת יעקב (מהדו"ח או"ח סי' רטז)‪ ,‬שו"ת ציץ אליעזר (ח"ז סי' לב אות ד)‪ ,‬שו"ת דברי ישראל (ח"ג סי' נא אות ד)‪ ,‬שו"ת‬ ‫אע"פ שלא יהיה כך ברצונו (מחמת נסיון או סתם זמן חולשה)‪ ,‬וכן‬ ‫משנה הלכות (ח"ב סי' סו אות ד‪ ,‬ח"ז סי' פב)‪ ,‬ושו"ת רבבות אפרים (ח"ג סי' תיג אות ב)‪.‬‬ ‫בזכרון שהוא כעין כניסה אל המלך ג"כ צריך להיות מתוך‬ ‫‪ .2‬עוד יש להוסיף‪ :‬ישנם אנשים שדרכם ליטול תרופה דרך 'זריקה' על ידי רופא בעריו"כ כדי שיוכלו לצום בקל ביום‬ ‫טובה שזוכה להקביל פני המלך וגם מתוך יראה כי מי לא‬ ‫כיפור‪ .‬ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' צ) כתב‪ ,‬שכיון שאין חיוב לעשות כן‪ ,‬ממילא יש איסור בדבר‪ ,‬אף אם אינו יכול‬ ‫יירא בהגלות נגלות כבוד הדר מלכותו‪.‬‬ ‫להתענות בלא זה‪ ,‬כי אסור לאדם לחבול בעצמו שלא לצורך רפואה‪ .‬אך למעשה דעת גדולי הוראה שמותר לעשות כן‪.‬‬ ‫ט‬ ‫הודעה משמחת‬ ‫זה מעולם לא היה קל יותר!‬ ‫בעז"ה מתעדים אנו לקיים בשבת זו הבעל"ט‬ ‫מאי פעם‪.‬‬ ‫זה מתחיל ברצון טוב לעשות חסד‪ ,‬בצורך‬ ‫חברע'ס מרכזיות בכל השטיבלאך‬ ‫לא צריך לחפש עמדות סליקה ברחבי‬ ‫לישועה‪ ,‬בהכרת הטוב‪ ,‬בעזרה לאח ‪-‬‬ ‫כהכנה דרבה לימי הרחמים והרצון הבעל"ט‬ ‫העיר‪ ,‬ולא להסתמך על תזכורות‬ ‫וממשיך בחיפוש קדחתני אחרי‬ ‫שעלולות להימחק‪ .‬הכל פתוח‬ ‫עמדת סליקה של נדרים פלוס‪,‬‬ ‫החברע'ס יתקיימו בשעה ‪ 17:00‬בדיוק‬ ‫וזמין מכל מקום ובכל‬ ‫או באיתור קופה של‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫עת מהפלאפון האישי‪,‬‬ ‫'ונתנו'‪ .‬אתה מוצא את‬ ‫בני ברק‪:‬‬ ‫‪ 24‬שעות ביממה‪.‬‬ ‫עצמך צועד יום שלם‪,‬‬ ‫בהשתתפות הרב יעקב יהודה בוק שליט"א‬ ‫עבור מי שרשום‬ ‫מתמרן בין משימות‪,‬‬ ‫והרב משה דוד בוק שליט"א‬ ‫במערכת 'נדרים פלוס'‪,‬‬ ‫מחזיק את כרטיס‬ ‫ירושלים‪:‬‬ ‫מדובר בפעולה פשוטה בת ‪30‬‬ ‫האשראי ביד קפוצה כדי לא‬ ‫בהשתתפות הרב ישעי' רטייזר שליט"א‬ ‫שניות בלבד‬ ‫לשכוח‪ ,‬או רושם תזכורת מהירה‬ ‫והרב מיכאל רוזן שליט"א‬ ‫שיחה קצרה‪ ,‬כמה הקשות פשוטות על‬ ‫בטלפון ל'אחרי מעריב' לשלשל שטר‬ ‫המקשים ‪ -‬והזכות הגדולה רשומה על‬ ‫בקופה הביתית המהודרת‪.‬‬ ‫אשדוד‪:‬‬ ‫בהשתתפות הרב שלמה אברהאם שליט"א‬ ‫שמך‪ ,‬בלי לעצור את סדר היום‪.‬‬ ‫אבל המאמץ הזה לעשות מעשה טוב לא‬ ‫אז בפעם הבאה שאתם רוצים להיות‬ ‫חייב להיות כל כך מסורבל‪ ,‬מעייף ומלא‬ ‫ברכפלד‪:‬‬ ‫מהמורות‪.‬‬ ‫בהשתתפות הרב יהודה מאיר בר"י קרימלובסקי‬ ‫שותפים בממלכת הצדקה והחסד 'ונתנו'‬ ‫ברוגע ובלי מאמץ מיותר‪:‬‬ ‫אכשר דרא ‪ -‬והדרך להעניק לאחים שלנו‬ ‫שליט"א והרב דוד זעליג קרימלובסקי שליט"א‬ ‫ולזכות במצוות הצדקה‪ ,‬היא קלה ונגישה‬ ‫ביתר‪:‬‬ ‫בהשתתפות הרב משה אגסי שליט"א‬ ‫חייגו ‪04-696-86-56‬‬ ‫>> שלוחה ‪.1‬‬ ‫והתרומה שלכם מבוצעת בחצי דקה‪.‬‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫כולנו יחד מייחלים‪ :‬תכלה שנה‬ ‫אי אפשר‬ ‫התורה הקדושה‪,‬‬ ‫וחובותיה‪ ,‬תחל שנה והצלחותיה!‬ ‫להמשיך בלעדיך!‬ ‫מתחננת בבקשה‬ ‫י‬ ‫תנופת התחדשות בממלכת התורה והחינוך במוסדותינו הק'‪:‬‬ ‫הנהלה מקצועית חדשה תוביל את המוסדות לקראת היעדים בשנה"ל תשפ"ז הבעל"ט‬ ‫יחד עם הצוותות ובצוותא עם‬ ‫בשורת התרחבות והתבססות מגיעה‬ ‫האסטרטג המלווה הר"ר יחזקאל‬ ‫בימים אלו לכלל אנשי שלומנו וידידי‬ ‫מילר שיחי'‪ ,‬שעות על גבי שעות‪,‬‬ ‫המוסדות‪ ,‬בימים אלו מתבשרים‬ ‫לילות כימים‪ ,‬במרתון דיונים מעמיק‬ ‫אנו על מינוי מערך הנהלה מקצועי‬ ‫וממצה‪ .‬ולסיעורי מוחות מקיפים‪,‬‬ ‫ומורחב‪ ,‬שנועד להעמיד תשתית‬ ‫כאשר על הפרק עומדת תוכנית‬ ‫יציבה‪ ,‬מבוססת ואיתנה לקופת‬ ‫אסטרטגית רחבת היקף‪ ,‬שכללה‬ ‫המוסדות‪ ,‬לישיבה הקדושה ולרשת‬ ‫את ארגון וייעול המחלקות לגיוס‬ ‫הכוללים‪.‬‬ ‫כספים ושימור התורמים‪ ,‬ובמקביל‬ ‫הצעד המבורך יוצא לפועל בהדרכתו‬ ‫חיזוק הניהול השוטף של סדרי‬ ‫ובברכתו הישירה של כ"ק מרן‬ ‫הישיבה וכוללי האברכים‪ ,‬והבטחת‬ ‫אדמו"ר שליט"א‪ ,‬אשר שם לנגד‬ ‫עוגן משענת כלכלית קבועה ובריאה‬ ‫עיניו את המשך שגשוגם של מפעלי‬ ‫לטווח הרחוק ולמינוף הכנסות‬ ‫התורה והחסד ללא עול פיננסי מעכב‪.‬‬ ‫מרעיונות ‪.‬‬ ‫לבקשתו האישית של הרבי שליט"א‪ ,‬ובהדרכתם של בני‬ ‫במהלך הישיבות לובנו כלל הפרטים הטכניים והמבצעים‬ ‫מוסדותינו ובבית המדרש הגדול בגיוס המשאבים‬ ‫רבנו שליט"א‪ ,‬הרה"צ שמואל אליהו שליט"א והרה"צ‬ ‫כדי להבטיח שכל המהלכים יתנהלו בשיא המקצועיות‪,‬‬ ‫בקרב אנשי שלומנו וידידי המוסדות בארץ ובתפוצות‪,‬‬ ‫דוד דוב שליט"א‪ ,‬נקראו אל הדגל לעמוד בראש הנהלת‬ ‫האחריות והשקיפות‪ ,‬ומתן מענה מיידי לכל אתגר‬ ‫להמשך פיתוח ושגשוג תחום חיוני זה שהוביל ברוב חן‬ ‫המוסדות‪ ,‬אישים עתירי ניסיון וזכויות‪ ,‬הרב אברהם‬ ‫והצעה‪ ,‬לתועלת הרחבת גבולי התורה והחינוך‪.‬‬ ‫והצלחה עד כה‪.‬‬ ‫ספקטור שליט"א עסקן דגול אשר שמו הולך לפניו‬ ‫בקרב קהל אנ"ש ואוהדי חצר קדשנו ניכרת התרגשות‬ ‫⋅‬ ‫ורבות בשנים עוסק בהקמה‪ ,‬פיתוח וניהול מקצועי‬ ‫רבה מתוך תפילה וסייעתא דשמיא כי מהלך מבורך זה‬ ‫השבוע נכנסו חברי ההנהלה החדשה אל הקודש פנימה‪.‬‬ ‫של מוסדות תורה וישיבות על דרך המלך‪ .‬ועמו הרב‬ ‫יצעיד את ממלכת התורה לעבר יעדי ההצלחה‪ ,‬ויסיר‬ ‫במעמד זה זכו משך שעה ארוכה לשמוע דברי הדרכה‬ ‫חיים פרל שליט"א נצר מגזע אראלים ותרשישים‪ ,‬וחתנו‬ ‫את דאגות הקיום המרחפות עלינו באחרונה‪ .‬בשאיפה‬ ‫מפורטים‪ ,‬והוראות לברכת הדרך מפי כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫של ידידנו הדגול‪ ,‬נכד רבנו ה"אמרי שאול" זי"ע‪ ,‬בעל‬ ‫עזה כי נזכה כולנו להטות שכם יחד עם ההנהלה‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר הרעיף עליהם את ברכות קודשו להצלחה‬ ‫תוקע המיתולוגי הרב יחיאל שנקר שליט"א‪ ,‬המשלב‬ ‫החדשה‪ ,‬לקחת חלק פעיל בבניין דורותינו ולהיות‬ ‫מופלגת בכל מעשי ידיהם‪ ,‬ונסך בהם כוחות ואחריות‬ ‫מרץ‪ ,‬כישרון ארגוני ומסירות עמוקה‪ .‬נדבך מרכזי‬ ‫שותפים נאמנים בהעמדת היסודות לדורות הבאים ‪-‬‬ ‫כבדה להובלת המערכה‪ ,‬כי בנפשו הדבר!‪.‬‬ ‫במהלך התחדשות זה נועד לאפשר לראש מערך גיוס‬ ‫שתתחדש המלוכה לשערי ההצלחה‪.‬‬ ‫הכספים‪ ,‬הרה"ח ר' יחזקאל בקנרוט שליט"א‪ ,‬למקד‬ ‫***‬ ‫את כישוריו הברוכים‪ ,‬פרי שנות ניסיון רבות‪ ,‬עתירי‬ ‫ויהי נועם שתשרה שכינה במעשי ידיהם‪.‬‬ ‫במשך כל השבוע האחרון‪ ,‬התכנסו ההנהלה החדשה‬ ‫פעלים וזכויות נאדרות לרבבות‪ ,‬בבנין ביסוס ואחזקת‬ ‫ת‬ ‫"‬ ‫י‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ע‬ ‫ב‬ ‫שנה חדשה‬ ‫העיניים נשואות‬ ‫התרחבות הממלכה‪.‬‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אך ורק לשם‪:‬‬ ‫אי‬ ‫בית‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫מלא הטנא ברכות ואיחולים‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫ממודז'יץ‬ ‫בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל קהלא קדישא‬ ‫הר"ר שלמה גלניר הי"ו עמנואל‬ ‫רח' חבקוק ‪ -‬בני ברק‬ ‫טל‪053-3180888 \ 03-5794512 :‬‬ ‫הדין נשגר ברכותינו ברכת מזלא טבא וגדא יאה אל‬ ‫להולדת הבן‬ ‫***‬ ‫בס"ד‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות תשפ"ו‬ ‫מול פני הקודש אבינו רועינו‬ ‫הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫הרה"ח דניאל ברגשטיין שליט"א בני ברק‬ ‫זמני קבלת קהל בקודש פנימה‬ ‫לרגל השמחה במעון הקודש‬ ‫בהכנס הבן לעול תו"מ‬ ‫הר"ר יצחק פרלמוטר הי"ו בני ברק‬ ‫באירוסי נכדו החתן המופלג בתוי''ש‬ ‫לשבוע הבעל"ט שחל בו ר"ה – ימי הסליחות‬ ‫הרב ישראל דן טאוב שליט''א‬ ‫בהכנס הבן יעקב ני"ו לעול תו"מ‬ ‫בן לבנו מורינו הרה''צ רבי דוד דב שליט''א‬ ‫בפרוס הימים הנוראים הבעל"ט‪ ,‬מי לא נפקד כהיום הזה‬ ‫ר''מ בישיבתנו הק' ורב קהילתנו בביתר‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק‬ ‫הננו לפרסם את זמני הכניסה לקו"פ להיפקד בדבר ישועה ורחמים‬ ‫חתן כ''ק האדמו''ר מזוועהיל שליט''א‬ ‫מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול‬ ‫עב"ג בת הרה''צ רבי נתן נטע פנט שליט''א‬ ‫הרה"ח אליקים אריה גלניר שליט"א פ"ת‬ ‫חתן כ''ק האדמו''ר מביאלא ישרי לב שליט''א‬ ‫הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א בני ברק‬ ‫בימים ראשון‪ ,‬שני ‪ ,‬ושלישי‬ ‫הרה"ח יצחק כהן הי"ו בני ברק‬ ‫ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א רוב נחת‬ ‫בביתו נאוה קודש‬ ‫להולדת הנכדים‬ ‫דקדושה מכל יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא‬ ‫מהשעה ‪ 7:00‬ועד השעה ‪ 10:00‬בערב‬ ‫ושמשמחה זו יושפע שפע רב שמחות ברוחניות‬ ‫ובגשמיות לנו ולכל ישראל ושנזכה לביאת משיח‬ ‫הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק‬ ‫צדקינו ומלכנו בראשנו אמן‬ ‫מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול‬ ‫עקב השמחות במעון הקודש כ"י‬ ‫קהל עדת חסידי מודז'יץ‬ ‫הרה"ח יוסף פרלמוטר שליט"א בני ברק‬ ‫צומצמו הזמנים‪ ,‬והצבור הק' מתבקש להקדים‬ ‫בהכנס הנכדים לעול תו"מ‬ ‫סליחות ראשונות‬ ‫הרה"ג עוזי שויצה שליט"א כפר יונה‬ ‫‪‬‬ ‫בביהמ"ד הגדול במרכז העולמי בשעה ‪00:20‬‬ ‫רב העיר כפר יונה‬ ‫סליחות זכור ברית יום חמישי‬ ‫הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א ב"ב‬ ‫כתיבה וחתימה טובה‬ ‫אריה בקנרוט‬ ‫בביהמ"ד הישן בשעה ‪23:45‬‬ ‫להולדת הנינים‬ ‫נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור‬ ‫יעל בת צביה‬ ‫רבקה בת צפורה בריינדיל‬ ‫רחל בת שיינדל‬ ‫חדוה פריידל בת גולדה‬ ‫אברהם בן רחל‬ ‫התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה‬ ‫הילד ישראל דן בן טויבא רבקה‬ ‫לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל‬ ‫תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון‬ ‫לע"נ‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫נתרם ע"י‬ ‫הרה"ח שמואל אליהו ב"ר שאול קלונימוס‬ ‫הר"ר דוד פישל הי"ו‬ ‫הר"ר יצחק פרלמוטר הי"ו‬ ‫ז"ל ויסמן‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫נלב"ע כ"ג אלול תשס"ג‬ ‫בהולדת בנו בכורו למזל"ט‬ ‫בהכנס בנו יעקב נ"י לעול תו"מ‬ ‫הונצח ע"י בנו‬ ‫שמחת הבר מצוה בעז"ה ביום שלישי‬ ‫יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט‬ ‫הרה"ח שאול קלונימוס שליט"א‬ ‫באולמי בי"ס גור רח' בן זומא ‪15‬‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫לע"נ‬ ‫מרת לאה ב"ר ישראל ע"ה הרטמן‬ ‫הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל‬ ‫מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב‬ ‫נלב"ע כ"ו אלול תש"נ‬ ‫פניגשטיין‬ ‫נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו‬ ‫הונצח ע"י בנה‬ ‫הר"ר שמואל הי"ו‬ ‫הונצח ע"י בניו שיחיו‬ ‫הרה"ח שלמה הי"ו‬ ‫בי‬