בשבילי דשא · Beshvilei Deshe — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
סדר לימוד
עמוד הקהילה
מסכת יומא
שבוע דר"ה
יומא עט: יום א'
יומא פ. יום ב'
גליון שי"ב שנה ו' יומא פ: יום ג'
יום ד'
פרשת נצו"י יומא פא.
חזרה יום ה'
תשפ"ו קו יודעי תורתך
02.649.33.62
מעמד מינוי שליחי הקודש לימי ההכרעה "עינינו לך תלויות"
בראשות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
שנקראו לפעול למען הבטחת ביסוס המוסדות לדורות הבאים -בימים הגורליים שלפנינו
לקראת שנת השותפות והתחדשות המלוכה ה'תשפ"ז -בסייעתא דשמיא
גחלי אש מדברי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בכינוס השגרירים ומינוי השליחים השבוע ביום החתונה באהלי צדיקים:
"המצב אינו נותן לי מנוחה בימים ובלילות ,חייבים לעשות דבר משמעותי כדי
שלמוסדות יהיה קיום ולא יגיעו למצב של קריסה וחורבן ח"ו .ה'אמרי אש' זיע"א הקים
את הישיבה במסירות נפש ,והנכם שליחים ושותפים בזכויות ה"מסירות נפש" שלו!
-סקירה מלאה על המעמד -בקרוב אי"ה -
מרבוה"ק זיע"א
עלי דשא
אך נראה ,דהנה הצדיקים שבדורות באין עליהן הן נכנעים ומתפללים ,שנאמר
הקודמים היו מתנהגים עם דורם בפחד (תהילים קטז ,ג – יג) 'צרה ויגון אמצא ובשם ה'
פרשת נצבים
וביראה ,והצדיקים שבדורותינו מתנהגים אקרא'' ,כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא'. ההתאספות לתפילה
בנחת ,ונראה לבני אדם שזה שכעת יותר (נחלת דן)
טוב ,ובאמת הוא להיפוך ,שכל מה שהצדיק אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם
מטיל אימה הוא יותר טוב להדור ,אבל אינה (כט ,ט).
טובתו של הצדיק .ולכן דיבור משה רבינו
פרשת וילך יש לפרש הכתוב על דרך הרמז ,דמכוון
ע"ה ליהושע היה בדרך עצה טובה בעבורו הנהגת הצדיקים לבית מקדש מעט שהכל נאספים בו
[של יהושע] ,כי לו היא טובה כשיהיה כי אתה תבוא את העם הזה (לא ,ז). להתפלל להשי"ת ,וכוחו הוא מ'אתם' שהן
מנהיגם בנחת ,וזקנים שבדור יהיו עימו, אותיות 'אמת' שהיא מידתו של יעקב,
ועל ידי זה לא יהיה לשום אדם תרעומת פירש"י ז"ל' :ארי את תיעול עם עמא הדין, כדכתיב (מיכה ז ,כ) 'תתן אמת ליעקב' .וכידוע
עליו ,אבל הקב"ה נתכוון על טובת הכלל משה א"ל ליהושע זקנים שבדור יהיו עמך שמידת יעקב היא תפארת הכלולה מחסד
ואמר 'טול מקל והך על קדקדן' ,כי באמת הכל לפי דעתן ועצתן ,אבל הקב"ה אמר ודין .וכעין זה איתא במדרש (תנחומא נצבים
לישראל הוא יותר טובה מה שמטיל אימה ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל אל א) 'אתם נצבים היום וכו'' ,ואם תאמר מפני
עליהם .ולמדריגה זו צריך הצדיק התבטלות הארץ וכו' תביא על כרחם הכל תלוי בך מה העכו"ם נתחייבו כליה ואנו קיימין ,לפי
גדולה שלא להסתכל על עצמו כלל ,וזה טול מקל והך על קדקדן ,דבר אחד לדור שבשעה שבאו עליהם יסורין מבעטין בהם,
אי אפשר להימצא בצדיקים שבדורותינו, ולא שני דברים לדור (סנהדרין ח ,).עכ"ל. ואינם מזכירים שמו של הקב"ה ,שנאמר
והתבטלות זה מצאנו אצל דוד המלך ע"ה, ואין מובן איך יאמר משה רבינו ע"ה שלא (תהילים עט ,ו) 'שפוך חמתך על הגוים אשר
'ביקש דוד לעבוד עבודה זרה ואל יתחלל כדעת השי"ת. לא ידעוך' וגו' ,אבל ישראל כשהיסורין
המשך בעמוד ד' >>>
א
א
לפרסום והנצחותyt5055660@gmail.com | 03-5055660 :
בשבילי המערכת
בשורת הניצחון
בתוך חגווי הנפש: זה כל הסיפור :אתה יכול להשקיע ללא לאות במוצר השורות הבאות ,נכתבות עת אשר נוטלים את
איך נעיז פנים לבקש מהמלך בקשות פרטיות, מסוים -אך הוא יאכזב אותך במבחן התוצאה. המפתחות ונועלים את שערי השנה.
כשאנו אפילו לא טורחים להניד עפעף לכיוונו? וזאת למה? בהחלט לא מדובר בעוד טור.
מסיבה פשוטה :מלכתחילה ,כבר כשהתחלת בהתחשב בכך שטור זה נועל את שנת תשפ"ו,
למלכות שלו .שגולה ,שעצובה ,שמתייסרת. להשתמש בו ,המוצר לא היה מועד בשבילך .הוא מחויבים אנו לצלול לרגע אל שנה זו.
לפני שניגש לקבלות הטובות לקראת השנה הלבנה לא רלוונטי בכלל. נכון שלא נוכל למנות כאן את כל מה שעבר עלינו
והנקייה שבפתח ,עלינו לשאול את עצמנו דבר וכשהמוצר שגוי למה שיניב רווחים? למה שיוציא במרוצת הזמן בשנה אחת בלבד ,אך כבר אמרו
אחד: תוצאות? חכמינו ,פטור בלא כלום אי אפשר.
אנשים משקיעים את כל מרצם עבור מטרה כלשהי, עלינו להעמיק לרגע אחר השנה הזו.
במה אנו משקיעים? אך זו מתבררת לבסוף כטעות מרה והרת גורל. אז נכון ,חווינו שנה מעורבלת.
מה עומד בראש מעיינינו. כשלא משקיעים במוצר הנכון -כל ההשקעה שנה בה קולות שמחה ,הצטלצלו יחד עם נהמות
תקראו לזה סדר עדיפויות ,תקראו לזה רשימת יורדת לטמיון. הכאב.
אינטרסים .לא משנה. וכן ,גם כשמדובר במלחמות -עניין של חיים רדיפות והצקות ,בזיונות וגזירות,
ומוות! -תמיד נדרשת ההתבוננות הזו לפני כן: לא הייתה זו שנה רגועה כלל וכלל.
העיקר הוא ,להמליך את המלך. במה אני משקיע. אך אם נרצה להצביע על הדגש המרכזי שתפס
לדאוג לממלכה שלו. האם ההשקעה הזו אכן צודקת? האם היא תביא לי את עיני העולם בשנה האחרונה ,נתמקד ,איך לא,
וכשהמלך מתייסר -מי יכול להישאר שאנן מול את התוצאות? את השמחה? את השלווה? בזירת הקרב שהתנהלה ,ועדיין מדשדשת במזרח
מראה שכזה? אם כן -אנו צועדים בכיוון הנכון; התיכון.
אם לא -כנראה שעלינו לחשב מסלול מחדש. השנה ,לאחר סיקור תקשורתי רחב היקף ,פיתויים,
מי לא יניע עצמו לפעולה מול בקשה כזו מהמלך.
הטעיות ,משפטים ,רמזים והתבטאויות ,זה אכן
המלך שכה דואג ,כל כך אוהב לראות בהצלחה השאגה הזו עוד תהדהד בכל פינה נידחת בעולם. קרה.
שלנו ,כל כך מתעניין ,מסתקרן בענייני היומיום כולם ישמעו אותה ,כולם יזדעזעו מעוצמתה: ההוראה מהמפקד העליון הגיעה גם הגיעה.
שלנו. המלך! מטוסי הקרב חגו בשמי מדינת האויב ,וכתשו את
האם נוכל להסתפק בתירוצים ובפלפולים? ממש כולנו נעמוד שם ,תחת טלית צחורה ,אווירת כל סמלי השלטון ,הרסו גשרים ,ואף תקפו בכירים.
לא! קדושה מרוממת תאפוף את החלל. גולת הכותרת ,ללא כל ספק ,הייתה הריגתו למוות
העיניים דומעות ,מתרגשות .הלב בוער ,כה רוצה של הרוצח האכזר ,חמינאי ימ"ש .באבוד רשעים
תשפ"ז מבשרת את הבשורה האדירה: להתקרב. רינה.
הגיעה העת לשנות את ההסתגלות .לחשב מסלול אבל ,בקשה אחת יש לו ,למלך' :שתמליכוני אם נספר זאת בשנים הבאות לדור הבא -כל אחד
מחדש. עליכם' .זה מה שהוא מבקש. ישאר עם פה פתוח ועיניים פעורות.
הגיעה העת להביט לעתיד בעיניים צופיות, אנו יכולים לבקש על השידוך ,על הפרנסה ,על הישגי המלחמה הזו לא יתוארו.
הילדים ,על שנה טובה יותר ,מתוקה יותר ,נעימה חסדי הבורא ניווטו אותה על הצד הטוב ביותר.
ולהשקיע במקום הנכון ,בדבר הנכון ,ובזמן הנכון. יותר. אבל .משהו כאן התפספס.
הגיעה העת להקים את הממלכה שהוא כה מודאג אך המלך יעמוד שם מן הצד ,ופשוט יתאכזב, כעת ,אם לשפוט לפי המצב העכשווי ,לא בטוח
ממנה. כביכול. שהצד התוקף ,ארצות הברית ,אכן ניצחה במלחמה
ממלכתו ,כיום ,לא נותנת מנוח לנפשו. איך?! איך אתם מבקשים ממני שנה טובה -על שלל הישגיה הכבירים.
כשהמלכות שלי עדיין במצב שפל? וזאת למה?
הנה כי כן ,רגעי ההכרעה היסטוריים לפתחנו,
איך וכיצד בדיוק אדאג לכם לפני שמלכותי ובכן ,תנו לנשיא המעצמה הגדולה לבטאות זאת
כן ,כולנו יחדיו נכריז בקול ובתרועת הלב: מבוססת ומאורגנת?! בהגדרותיו שלו" :איראן יכולה להפסיד במלחמות.
לּוכה'! חֹוקים ְויָ בֹואּוְ ,ויִ ְתּנּו ְלָך ֶ
'כ ֶּתר ְמ ָ ְויִ ְש ְׁמעּו ְר ִ והאמת ,שהשאלה הזו אמורה לרצד אצלנו ,עמוק אך מנצחת במשא ומתן"...
ב
בשבילי ההלכה
הרה”ג יצחק שלמה פייגנבוים שליט”א
מו”צ בקהילתנו וראש כולל הוראה
הלכות תשובה ווידוי (א)
ופירש הרמב"ן וז"ל כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך ,אבל א .התורה אמרה ִאיׁש אֹו ִא ָּׁשה ִּכי יַ ֲעשֹּו ִמ ָּכל ַחּטֹאת ָה ָא ָדם
קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום ,וזה טעם בפיך אתם ִל ְמעֹל ַמ ַעל ַּבה' וְ ָא ְׁש ָמה ַהּנֶ ֶפׁש ַה ִהוא :וְ ִה ְתוַ ּדּו ֶאת ַח ָּט ָ
ובלבבך ,שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם וישובו יׁשתֹו י ֵֹסף ָע ָליו ֲא ֶׁשר ָעשֹּו וְ ֵה ִׁשיב ֶאת ֲא ָׁשמֹו ְּברֹאׁשֹו וַ ֲח ִמ ִ
בלבבם אל ה' ויקבלו עליהם קיום התורה לדורות עכ"לז. וְ נָ ַתן ַל ֲא ֶׁשר ָא ַׁשם לוֹא.
ומכאן נלמד מצוות התשובה וכמו שכתב הרמב"םב וז"ל
ד .ימי הסליחות נועדו להרבות בתשובה ובמעשים טובים,
כל מצות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם
וכל אמירת הפיוטים והסליחות מטרתם לשבר הלבבות על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה
בכדי שהוידוי הנאמר בסיום הסליחות יהיה נאמר עם וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר
חרטה גמורה ולב נשבר ,ומזה הטעם קודם הוידוי אומרים אתם ֲא ֶׁשר ָעשֹּו ִאיׁש אֹו ִא ָּׁשה ִּכי יַ ֲעשֹּו וגו' וְ ִה ְתוַ ּדּו ֶאת ַח ָּט ָ
פסוקי דרחמי שמע קולנו ,וכל מטרת אמירת פסוקים אלו זה וידוי דברים ,וידוי זה מצות עשה ,כיצד מתודין אומר
המה תפילות שיתקבל תשובתינו ברצון ,ועל הפסוק ַאל אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי
יכנִ י ְל ֵעת ִז ְקנָ ה ִּכ ְכלֹות ּכ ִֹחי ַאל ַּת ַע ְז ֵבנִ יח פרש"י לעת
ַּת ְׁש ִל ֵ נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה ,וזהו
זקנה אם זקנתי בחטאים ,כלומר שחטאתי הרבה. עיקרו של וידוי ,וכל המרבה להתודות ומאריך בענין זה
הרי זה משובח ,וכן בעלי חטאות ואשמות בעת שמביאין
ה .התשובה בראש השנה ובפרט בשעת התקיעות -כתב קרבנותיהן על שגגתן או על זדונן אין מתכפר להן בקרבנם
הרש"שט הנה כבר נודע כי פשט מצוות השופר הוא עד שיעשו תשובה ויתודו וידוי דברים שנאמר והתודה
לעורר הלבבות הישנים בתרדמת חלאת היצר הרע ,והן אשר חטא עליה ,וכן כל מחוייבי מיתות בית דין ומחוייבי
עתה היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו וכו' ,לכן עתה מלקות אין מתכפר להן במיתתן או בלקייתן עד שיעשו
עת רצון היא ,חזק ונתחזק להכניע לבנו ולשוב בתשובה תשובה ויתודו ,וכן החובל בחבירו והמזיק ממונו אע"פ
שלימה כי שערי תשובה היום פתוחים כי אותה אנו ששילם לו מה שהוא חייב לו אינו מתכפר עד שיתודה
מבקשים כהיום הזה ,כי כל עיקר השופר תלוי בתשובה וישוב מלעשות כזה לעולם שנאמר מכל חטאת האדםג.
וכו' ,ונראה שאפילו יהיה בידו של האדם חטא מהחטאים ב .ומה היא התשובה ,הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו
המעכבים את התשובה ,כגון שהיה סיבה להחטיא את חבירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב
רשע דרכו וגו' ,וכן יתנחם על שעבר שנאמר אחרי שובי
בזה התעוררות התשובה היום גורם לפתוח לו שערי התשובה
נחמתי ,ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא
כי שערי תשובה פתוחים ,כי התעוררות תשובה מעט היום לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשי ידינו וגו',
הוא כנגד טורח גדול בזמן אחר. וצריך להתודות בשפתיו וכו' ,כל המתודה בדברים ולא גמר
ולכן עת לחננה ושעת רצון ,להתחרט חרטה גמורה על בלבו לעזוב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה
כל אשר נואלנו ואשר חטאנו ,בכלל ופרט ,ולקבל כל אחד מועלת עד שישליך השרץ ,וכן הוא אומר ומודה ועוזב
ממנו לשוב מאיזה עון שבידו ,ואל יפחות כל אחד לשוב ירוחםד.
מאיזה חטא קל או חמור ,כי בזה זוכה להיות צדיק ובעל ג .לא יתייאש האדם מלעשות תשובה כי קרוב אליו הדבר
תשובה ומכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. מאד וכמבואר בתורהה ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה ַהּזֹאתו ֲא ֶׁשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצּוְ ָך
ַהּיֹום ֹלא נִ ְפ ֵלאת ִהוא ִמ ְּמָך וְ ֹלא ְרח ָֹקה ִהואֹ :לא ַב ָּׁש ַמיִ ם
וכן כתבו הראשונים שמי שלא שב בתשובה באותם הימים ִהוא ֵלאמֹר ִמי יַ ֲע ֶלה ָּלנּו ַה ָּׁש ַמיְ ָמה וְ יִ ָּק ֶח ָה ָּלנּו וְ יַ ְׁש ִמ ֵענּו א ָֹתּה
שקודם ראש השנה ,ונכתב ונחתם בראש השנה בין הרשעים, וְ נַ ֲע ֶשֹּנָ ה :וְ ֹלא ֵמ ֵע ֶבר ַלּיָ ם ִהוא ֵלאמֹר ִמי יַ ֲע ָבר ָלנּו ֶאל ֵע ֶבר
שאם הרהר בתשובה באותו היום בציבור ,יקרע רוע גזר דינו ַהּיָ ם וְ יִ ָּק ֶח ָה ָּלנּו וְ יַ ְׁש ִמ ֵענּו א ָֹתּה וְ נַ ֲע ֶשֹּנָ הִּ :כי ָקרֹוב ֵא ֶליָך
ויכתב בספר החיים ,יען שערי תשובה פתוחים יעו"ש. ּוב ְל ָב ְבָך ַל ֲעשֹתֹו. ַה ָּד ָבר ְמאֹד ְּב ִפיָך ִ
באופן שתוכל לעשותה אפילו בעודך בגלות, הוא בספורנו ,ובכלי יקר בדרך השני ,אמנם א .במדבר ה ,ו' ז'.
ובאר זה ֹלא ַב ָּׁש ַמיִ ם ִהוא ֵלאמֹר ,לא יקרה לך רש"י פירש דקאי על התורה ,וכן הוא בכלי יקר ב .פ"א מהל' תשובה הל' א'.
בענין התשובה שתצטרך בה להגדת נביא ,וְ ֹלא בדרך הראשון.
ג .וכ"כ החינוך מצוה שס"ד וז"ל שנצטוינו
ֵמ ֵע ֶבר ַלּיָ ם ִהוא ג"כ לא תצטרך בה לחכמי הדור ז .ודברים נפלאים כתב הספורנו וז"ל ִּכי ַה ִּמ ְצוָ ה
להתודות לפני ה' על כל החטאים שחטאנו בעת
הרחוקים לילך שיפרשו לך באופן שיהיה זה ַהּזֹאת והטעם שאמרתי וַ ֲה ֵׁשב ָֹת ֶאל ְל ָב ֶבָך ְּב ָכל
אפשר לך בגלות ,ולא יקשה עליך ,כמו שיקרה ַהּגֹויִ ם (שם ל ,א) בכל הגויים שצריך שהתשובה שנתנחם עליהן ,וזהו ענין הוידוי שיאמר האדם
באיזה מצוה שנפל בה ספק ,ותצטרך לפרוש תהיה בעודך בגלות למען תיוושע ,הוא כי אמנם בעת התשובה אנא השם חטאתי עויתי פשעתי
חכמי הדור ,או שהיא נמנעת בגלות ְּב ִפיָך זאת המצוה של תשובה ֲא ֶׁשר ָאנ ִֹכי ְמ ַצּוְ ָך ַהּיֹום כן וכן ,כלומר שיזכיר החטא בפירוש בפיו,
ּוב ְל ָב ְבָך ַל ֲעשֹתֹו להכיר בלבבך את חטאך ואתִ כאמרו בכל חטא בפרשת ויקרא "ואשם" ויבקש כפרה עליו ויאריך בדבר כפי מה שיהיה
הקל יתברך שחטאת לו ולהתחרט ולהתוודות על "ואשמו" שענין כולם שיכיר החוטא את חטאו, צחות לשונו עכ"ל.
זה בפיך עכ"ל. כמו שפרש אחר כך באמרו וְ ָהיָ ה ִכי יֶ ְא ַׁשם ְל ַא ַחת ד .רמב"ם שם פ"ב הל' ב' ג'.
יה (ויקרא ה ,ה) וכו', ֵמ ֵא ֶּלה וְ ִה ְתוַ ָּדה ֲא ֶׁשר ָח ָטא ָע ֶל ָ
ח .תהלים עא ,ט. ֹלא נִ ְפ ֵלאת ִהוא ִמ ְּמָך שתצטרך לנביאיםְ ,וֹלא ְרח ָֹקה ה .דברים ל ,י"א – י"ד.
ט .בנהר שלום דף ל"ח ל"ט. ִהוא שתצטרך לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך, ו .וברמב"ן שם דקאי על מצוות התשובה ,וכן
ג
מתוך דא"ח דכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
פרפראות משולחן גבוה -המשך עלי דשא
שם שמים ,שיאמרו מלך שכמותו יהרגנו בנו' (סנהדרין קז).
שרצה להתבטל לגמרי ,שלא יהא חסרון חס ושלום בכבוד
(חמדת דוד) שמים כנ"ל.
ה' לכם לב לדעת וגו' עד היום הזה' לרש"י מעלת הערבות שנעשו 'רבים'
קאי על 'היום' שבכתוב הנ"ל 'הסכת ושמע
ישראל היום הזה נהיית לעם' ,שבאותו יום כתוב בפרשה ,שכשיראו הגויים את עניני ראש השנה
הראו ישראל חיבתם לתורה ודביקותם הפורענות שתבוא על ישראל אם יחטאו ח"ו, חשיבות התשובה בחודש אלול
בהשי"ת .ומאידך ,לפי פירוש חז"ל (ע"ז יאמרו 'על אשר עזבו את ברית ה' וגו' וייחר
אף ה' וגו' וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה' הנה ידוע (תהילים פט ,טז – וברש"י) 'אשרי העם ידעי תרועה,
ה' ,).ולא נתן ה' לכם לב לדעת' קאי על ענין שיודעים לרצות את בוראם בראש השנה בתרועה ,עי"ש.
יראת שמים ,ככתוב בקבלת התורה ,שאמר (כט ,כז) ,ובסמוך ליה כתוב 'הנסתרות לה'
אלוקינו והנגלות' וגו' ,ופירש הכלי יקר (שם,
והוא בכוח התשובה שלפני ראש השנה בחודש אלול המסוגל
הקב"ה (ה ,כו) 'מי יתן והיה לבבם זה להם לתשובה ,זהו כוונת הזוה"ק 'בא אל פרעה כי אני הכבדתי
ליראה אותי וגו' כל הימים'. כא) שלפי שישראל יש להם קיום לעולמים
כמו 'היום' הזה שאינו כלה לעולם רק מאפיל את לבו' וכו' (שמות י ,א) ,וקשה – ולכאורה הוא טעם לסתור
וכשנצרף דברי חז"ל עם דברי רש"י ונוסיף ומאיר וחוזר חלילה ,לכן אף כשהם ראויים כי כיון שהכביד את ליבו מה יועיל כי יבוא אליו .ומתרץ
לזה את הרמז שרמזנו לעיל בכתוב 'הסכת' לעונש ושולט בהם חרון אף ה' אי אפשר 'רבי יהודה פתח ואמר אשר העם יודעי תרועה שיודעים
– יעלה בידינו יסוד נפלא ,ש'ביום הזה' אכן לכלותם לגמרי רק להשליכם אל ארץ אחרת לרצות את בוראם בתרועה' ,והוא על ידי התשובה מחודש
נותן לנו השי"ת 'לב לדעת' דהיינו יראת שיהיו זמן מסוים באפילת הגלות עד שיעלה אלול ,מה שאין כן 'פרעה' 'כי אני הכבדתי את ליבו ואת לב
שמים [כפי דברי חז"ל] ,והרי לרש"י 'היום מחדש אור שמש גאולתם. ראשי תיבות 'אלול' ,שאפילו בחודש אלול ליבו קשה כאבן,
הזה' הוא האמור בכתוב 'הסכת ושמע ולזאת 'בא אל פרעה' ואל תהי חושש שמא יעשה תשובה
ולפי דבריו נוכל לפרש הטעם שסמכה (דברי ישראל) כנ"ל ,והבן.
ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלקיך', התורה תיכף הפסוק 'הנסתרות לה'
והיינו הימים הטובים של חודש תשרי אלוקינו' ,שאחר שאמר הכתוב שישראל
המרומזים בכתוב זה כנ"ל .דאף שבכל ימות יראה וענוה – לקבלת התפילות
הם 'כיום הזה' המאפיל ומאיר ואינו כלה,
השנה 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' התורה מלמדנו ,שמחמת הערבות נעשים לעבוד את בוראינו עבודה שלימה עבודה תמה וכו' (במסירת
(ברכות לג ,):שעל השגת וקנין היראה צריך הרבים בגדר ציבור ,שאין הציבור מתים מודעה בהתרת נדרים).
האדם לעמול בעצמו ואינו מקבלה בדרך (תמורה טו ,):ולא שייכת בהם כלייה. למה כפל לשון .אלא איתא (ילק"ר עקב) 'אין לך גדולה בכל
מתנה ,בימים הקדושים של חודש תשרי
ששמם נקבע לדורות 'ימים הנוראים' ,אין כוח ישראל ע"י ארץ ישראל המידות מיראה וענווה ,שנאמר 'מה ה' אלוקיך שואל מעמך
כי אם ליראה' .ויש לומר זהו מה שאומרים בסליחות (זכור
הדבר כן ,כי בימים הללו שבהם מתגלית וה'ערבות' קיימים לעולם ברית – ער"ה) 'נא כל מידה נכונה' וכו' ,היינו אותן שתי
מלכות שמים ,חלה יראתו יתברך מאליה על המידות ,שאין לך גדולות מהן ,כי על ידיהן יש כוח לבטל
כל הברואים שבעולם בדרך הטבע ,אף ללא עוד יש ללמוד מסמיכות הכתוב 'וישליכם'
וגו' להכתוב 'הנסתרות' וגו' המלמדנו דין כל הדינים .כידוע שעל ידי ענווה ,שפלות הרוח וביטול
הכנה מצד הנברא ,וזהו שאמר ש'ביום הזה' הישות ,הרי הוא כאין ,וממילא אין מקום לחול בו הדינים.
של 'הסכת ושמע ישראל היום' אכן ניתן לבני ערבות ,שמאז והלאה נשאר אצלם דין
וכמו כן על ידי היראה ,שהיא הדביקות לה' כענין שנאמר
ישראל לב לדעת במתנה .ולא בחודש תשרי ערבות 'עד עולם' אפילו כשסרחו וגורשו (דברים יג ,ה) ותרגומו 'ובדחלתיה תתקרבון' ,ועל ידי זה כל
בלבד הדברים אמורים ,אלא אף בחודש מנחלתם ,כי כשירשו ישראל את הארץ דינין מתעברין מיניה' ,כי לא יגורך רע' כתיב ,לכך אומרים
אלול שהוא בבחינת 'שער' והכנה לימים נאחזו בה באחיזה גמורה ונעשו 'בני בית' 'ממעמקים קראתיך' (תהילים קל ,א) ,בימים הנוראים ,הוא
הנוראים הושם בטבע הבריאה שתתעורר בו פלטרין של מלך לעולם ,ואף בגלותם הם צירוף ענוה ויראה .זהו שאנו מקבלים עלינו עכשיו ,לפני
בחינת היראה אצל כל הנבראים באתערותא שייכים לארץ ישראל וכוחה מתלווה עמהם ימי הדין' ,לעבוד את בוראינו עבודה שלימה' – היא היראה,
דלעילא ,וכמאמר העולם שאפילו הדגים (ראה יחזקאל לו ,כ) ,וכשם שהאחיזה בארץ כזוה"ק (שמות עט) 'בכל אתר דשלימותא שכיח אתקרי נורא'
שבים 'ציטערין זעך' בחודש אלול. אינה בטילה עולמית ,כן הערבות שמכוחה. עי"ש' ,ועבודה תמה' – היא ענוה ,כמאמר חז"ל (זבחים קטז).
ועל פי זה מיושבת קושיית המפרשים הנ"ל, (רעווא דרעווין פרשת ראה תשס"ו טלזסטון) 'תמים דרכיו' ופירש רש"י 'עניו וסבלן' ,ועל ידי זה יוסרו
ש'מילת הלב' היינו יראת שמים ,שהאדם כל המקטרגים ויומתקו הדינים ויעלו תפילותינו לרצון לפני
ייכנע למלכותו יתברך ,ולכן כתיב 'ומל ה' עתה הקב"ה מעורר יראת שמים, אדון כל ,ותחל שנה וברכותיה.
אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך' כמובא ועל האדם לגלות ההתעוררות (אמרי שאול)
בקדמונים שהן ר"ת 'אלול' ,שבימי אלול (ליקט וערך הרב יצחק קרימלובסקי)
ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך (ל,
הנרמזים בכתוב הזה [ומכל שכן בתשרי]
הקב"ה מל ערלת לבבנו ומשפיע 'יראה' ו) .המפרשים מקשים דלעיל בפרשת עקב
במתנה אף ללא הכנה מצדנו .והכתוב
'ומלתם את ערלת לבבכם' [מלבד מה
כתיב (י ,טז) 'ומלתם את ערלת לבבכם',
ומשמע שעבודת מילת ערלת הלב מוטלת הודעה חשובה
שי"ל בפשטות דקאי על שאר ימות השנה], על בני ישראל לעשותה בעצמם ,ואילו כאן בעז"ה יתקיים שמועס'ן הכנה
היינו כפירוש רש"י' ,ערלת לבבכם – אוטם כתיב 'ומל ה' אלקיך את לבבך' -שהקב"ה
לבבכם וכיסויו' ,שכשם שבמילת בשר הוא המל את ליבותיהם של ישראל.
לסליחות במוצאי מנוחה
צריך 'פריעה' וגילוי למילה ,כן בענין מילת וי"ל בהקדם מה שבפסוק (כז ,ט) 'וידבר משה בביהמ"ד הגדול הישן ובאולם שמעל
הלב ,אף שה'מילה' והשפעת היראה עושה וגו' אל כל ישראל הסכת ושמע ישראל היום בשעה 23:45בדיוק
הקב"ה מצדו [בימי אלול ותשרי] ,מ"מ את הזה נהיית לעם לה' אלקיך' מרומזים הימים
עבודת ה'פריעה' עלינו לעשות בעצמנו, הטובים שבחודש תשרי' ,הסכת' ' -סכתה' ישיב"ק:
כי אף שמטבע הבריאה ,בחודש אלול בהשתתפות הגה"ח שמואל מאיר רטייזר שליט"א
רמז לחג הסכות' ,ושמע ישראל' רמז ליום
ותשרי תתעורר יראת שמים בלב כל נברא, ר"י נחלת דן
עבודת איש ישראל היא לגלות ההתעוררות כיפור שסיומו וחותמו בקבלת עול מלכות
שבמעמקי הלב ,ולהשלים מלאכת 'מילת שמים באמירת 'שמע ישראל'' ,היום הזה' ישיב"ג:
הלב' שמל הקב"ה ,כדקיי"ל (שבת פי"ט מ"ו) רמז לראש השנה כמאמר הזוה"ק (ח"ב לב): בהשתתפות הרה"ח משה דוד בוק שליט"א
'מל ולא פרע ,כאילו לא מל'. 'היום – דא ראש השנה'.
(רעווא דרעווין פרשת נצבים – תשפ"ב) ומה שאמר משה לישראל (כט ,ג) 'ולא נתן
ד
הרב יעקב שלמה שיינברגר בשבילי הפרשה
אַ ב ְּל ַאט גמרא
לימוד גמרא מידי יום כחיוב הנחת תפילין • הרה"ק רבי אביגדור מדוקלא זצ"ל :את הבחור הזה – היצה"ר ,אי אפשר לכבוש
אך ורק ע"י דף גמרא ותוספות • הרה"ק רבי שמואל מקאמינקא :הלומד "דף גמרא" יורדת מעל פניו שכבת בֹּוץ • המהרי"ד
מבעלזא :ד"ף גמרא נחשבת כפ"ד תעניות • אֵין ס ְגוּל ָה כ ַּּתֹורָה
הבשר עצמו משיג את האמת מנשוא ולפיכך התיקון היחיד שנותר לנו הוא מקומו של הדף בארון הברית
ַדּף גמרא אשר אותיותיו הן בגימטריה פ"ד.
את כוחו העצום של לימוד הגמרא לפעול על בפרשתנו ,פרשת וילך ,אנו נחשפים למסר
זהו הרמז בדברי הגמרא כי הדעה האומרת דף
גופו של האדם ממש ,ניתן ללמוד מעובדה עצום על כוחה המחיה והמטהר של התורה,
היה בולט מבחוץ מסמלת את אלו הסבורים
מופלאה (הובא ארץ צבי – פר' בחוקותי) .מסופר על הנלמד ממיקומו של ספר התורה עצמו.
שתיקון התעניות נותר בעינו ולכן ה"דף"
הגה"ק בעל האבני נזר מסוכטשוב זי"ע שבהיותו "לק ַֹח ֵאת ֵס ֶפרהכתוב מצווה (דברים לא ,כו)ָ :
אברך צעיר בקאצק חלה מאוד והרופאים אסרו
נשאר מחוץ לארון ואינו המרפא הבלעדי. ּתֹורה ַה ֶזּה וְ ַש ְׂמ ֶתּם אֹתֹו ִמ ַצּד ֲארֹון ְב ִּרית ה'".
ַה ָ
עליו ללמוד כלל מחשש למאמץ שעלול להחמיר לעומתם הדעה האומרת כי הספר מונח מצד במסכת בבא בתרא (יד ,א) מובאת מחלוקת
את מצבו .בשכבו על ערש דווי נשמע לקול הלוחות בתוך הארון מסמלת כי התיקון חכמים היכן בדיוק הונח הספר :יש אומרים
הרופאים ועיין בספר המוסר 'בחינות עולם' האמיתי טמון בדף הגמרא פנימה. "דף היה בולט מן הארון מבחוץ ושם היה
העוסק במיאוס חיי העולם הזה והבליו. על יסוד זה התבטא בצחות רבה של ירושלים מונח" ,ויש אומרים כי "מצד הלוחות היה
כשנכנס חמיו הרה"ק השרף מקאצק זי"ע לבקרו הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע ,כשדנו מונח בתוך הארון".
ראהו מעיין בספר ותמה מה חידש המחבר הלוא בפניו לגבי מאמר העולם ,שהאוכל מסעודת הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע מאיר את
השכל האנושי מבין ממילא שהעולם הזה הוא פדיון הבן נחשב כאילו התענה פ"ד תעניות, המחלוקת הזו כהוראה עמוקה לדורות .על
הבל .אך על ידי לימוד דף גמרא בעיון ויגיעה התבטא שיש עוד מעשה הנחשב לעושהו פי המקובלים ישנן עבירות קשות שחלק
א בלאט גמרא מאכט דאס פלייש זאל אויך אזוי כאילו התענה פ"ד תעניות והוא דף גמרא ,כי מכפרתן דורש התענות של פ"ד תעניות .ברם
ווערן (דף גמרא פועל שגם בשר האדם יכיר ויחוש בכך ד"ף בגימטריא פ"ד אלא שעל מעשה זה אין בדורותינו כאשר נתמעטו הלבבות נחלשו
שהכל הבל). הרבה קופצים. הכוחות ותקפו הצרות ,התעניות הללו קשות
ת " י ש ה ז ע ב
למען חיינו למען מפעל חיינו למען דורותינו
נכריע עם הסניגור הגדול! נשקיע באחריות נְהַל ֵ ּך ְבְּרָג ֶׁש.
ה
דף גמרא יורדת מעל פניו שכבת בוץ ,נכנס את הבחור הזה דהיינו היצר הרע אי אפשר חובת הלימוד היומית היא כהנחת
אחד המסובים ולמד פרק משניות משום לכבוש אך ורק על ידי דף גמרא ותוספות. תפילין
שלא מצא גמרא .נענה הרבי ואמר שהוא
רוצה שמפרק משניות יהיה כמו דף גמרא, בא וראה כיצד גדולי ישראל לדורותיהם
דף גמרא מטהר כמו מקוה
כלומר שרק לגמרא יש כוח זיכוך ספציפי קבעו והזהירו על לימוד דף גמרא כחובה
וייחודי המעביר את הזוהמה. מעלת לימוד גמרא מנקה ומטהרת את יומית קיומית .הגה"ק רבי שפטיל בנו של
שכבות הנפש באופן פיזי ורוחני גם יחד. השל"ה הקדוש פסק (בצוואתו הנדפסת בסוף
בשם הרה"ק רבי שלמה מקארלין זי"ע איתא בספר ישמח ישראל מובא כי הרה"ק רבי
(בית אהרן ה ).שגמרא מלשון גומר"א דהיינו ספר יש נוחלין דפוס אמשטרדם) כי גמרא פירוש
יצחק מווארקא זי"ע אמר לאביו הרה"ק תוספות הוא חיוב כמו הנחת תפילין .אף
גחלים ,שכשיהודי לומד גמרא הוא מבעיר
בהנהגות הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע
הזהירו באזהרה חמורה להתאמץ ולשמור
על שיעור קבוע בגמרא ומשניות מדי יום
הסוד הגנוז בדף גמרא וההכנה לתקיעת שופר ביומו .וכן מובא בספר חקל יצחק (פרשת נח)
רביה"ק בספרו 'דברי ישראל' זי"ע (פר' משפטים) מביא בשם זקינו רביה"ק רבי הפונה באמרו את אחי אנכי מבקש שיעשו
להם זמן בכל יום ויום ללמוד על כל פנים
יחזקאל מקוזמיר זי"ע דברים יקרים ונפלאים המאירים את מהות הלימוד בכל
דף אחד גמרא.
דף גמרא .הנה דרכם של אנשים פשוטים ללמוד דינים והלכות הכתובים
בתורה כמשפטים התלויים בסברא בעלמא .כאשר הם לומדים דיני שור שנגח בדרך זו הורה הרה"ק רבי שלום משאץ זי"ע
או שנים אוחזין בטלית ודיני מיגו אינם מעלים בדעתם שיש בלימוד זה קדושת כמובא בספרו דעת שלום (עמ' ל) ונהג לומר
התורה. שלכל יהודי יש שתי חובות יומיות' :א
בלאט גמרא און א טובה טון א איד' .דהיינו
לפיכך אנו אומרים בתפילה ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' ללמוד דף גמרא ולעשות טובה ליהודי
אחד .כוונת הדברים היא שבכל הלכה ודין או משפט התורה כתוב וגנוז הסוד כנגד 'תורת חיים ואהבת חסד'.
של שמע ישראל שזו עיקר האמונה .ממש בכל אות ותיבה של לימוד התורה ובספר בית אהרן מקארלין (בליקוטים דף
בכל מקצועותיה טמונה קדושה למעלה עד להפליא .ואם האדם חושב ומשווה קמד ).מובא כי לימוד גמרא קודם אור היום
חלילה את לימוד התורה כעסק בשאר המשפטים הרי שבכך הוא חובל ומבזה בחול הוא בבחינת גן עדן התחתון ובשבת
רחמנא ליצלן את קדושתה. קודם אור היום הוא בחינת גן עדן העליון.
על פי זה מפרש רבינו ה'דברי ישראל' את הכתוב (שמות כב ,ח) ַעל ָּכל ְּד ַבר והוסיף בלשונו הקדוש" :איר זאלט לערנין
ֹאמר ִּכי הּוא ֶזה.
ֶּפ ַׁשע ַעל ׁשֹור ַעל ֲחמֹור ַעל ֶׂשה ַעל ַׂש ְל ָמה ַעל ָּכל ֲא ֵב ָדה ֲא ֶׁשר י ַ א דף גמרא בעיון בשבת קודם התפלה
עוון חמור ופשע הוא לומר בעת לימודו שהוא מתעסק רק בענייני שור שנגח -וואלט דער נשמת איין אנדער פנים
גיהאט"( .כשלומדים דף גמרא בעיון לפני התפילה
את הפרה או שה הכונס צאן לדיר או שלמה המרמז על סוגיית שנים אוחזין
-נראית ה'נשמת' אחרת לגמרי).
בטלית או על כל אבידה המדבר בחיוב השבת אבידה .הפשע הוא כשאדם
מדמה בדעתו שעומק הדברים כהווייתן כי הוא זה ותו לא .האמת אינה כן כי
הנסתר רב הרבה יותר מן הנגלה ורק איש בער וכסיל לא יבין זאת. הנשק היחיד מול יצר הרע
משום כך בש"ס נאמר לשון 'תא שמע' ובזוהר הקדוש נאמר 'תא חזי' .בתורת בספר מסילת ישרים (פרק ה) נכתב על מאמר
חז"ל (קידושין ל ,ב) אמר הקב"ה בראתי יצר
הנסתר רואה הלומד בגלוי את האלוקות הנמצאת בתורה זו ,אך בנגלה נראין
הרע בראתי לו תורה תבלין כי התורה היא
הדברים כחוקים ומשפטים וחלק האלוקות נסתר .על כן בעי שמיעה והבנה הרפואה הבלעדית למכה זו .משל לחולה
שהחלק הנסתר מרובה מן הנגלה והכל אינו אלא מלבושי תורה והסוד נעלם שדרש ברופאים ואמרו לו לקחת סם
ומלובש בתוכו. מסוים והוא מתעלם ונוטל תרופה אחרת
על דעת עצמו שהלוא ימות החולה ודאי.
מתוך הבנה נשגבה זו שאורייתא כולה חד והתורה כולה שזורה באלוקות כן הדבר הזה ומי שיחשוב להינצל מיצר
הרע ללא תורה אינו אלא טועה.
המרוממת מעל גדרי העולם ,יש לציין למה שהביא רבינו ה'דברי ישראל'
במקום אחר בספרו (כללי אורייתא אות כ) בשם הרה"ק מקוזמיר זי"ע הארה נפלאה וכפי שמסופר שכאשר אברך צעיר
מתלמידי הרה"ק העצי חיים מסיגוט זי"ע
בסגולתו של דף הגמרא .כי באותו דף גמרא ממש שלמד האדם והכין בו את עצמו
התאונן בפני רבו כי היצר הרע מצער אותו
בחג השבועות לקבלת התורה ,יכול הוא להכין עצמו בראש השנה לתקיעת שופר. גם לאחר חתונתו ,קם הרבי והסתובב
כיון שהתורה היא למעלה מן הזמן ומגבלותיו הקדושה האינסופית הגנוזה בחדרו ואז הכה על כתפו של האברך וקרא:
באותו דף גמרא מאירה לאדם בכל מועד ובכל מצב ויש בה כדי להכין את "יונגערמאן יונגערמאן סאיז נישט דא קיין
הנפש לכל המדרגות העליונות ביותר. שום עצה נאר די גמרא נאר די גמרא"
(אברך אברך אין שום עצה רק הגמרא רק הגמרא).
את לבו לתורה ומצוות וליראת שמים, בדומה לזה היתה מרגלא בפומיה דמרן
רבי יחיאל מאלכסנדר זי"ע לפני פטירתו כי הק' בעל הדברי חיים מצאנז זי"ע לומר כפי
ומרגיש משיכה לדברים רוחניים. הגמרא היא הטהרה הגדולה ביותר. שהעיד הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל
ובהקדמה לספר פסקי תשובה סיפר הגאון בספרו עטרת יהושע (פר' קדושים) כי יראת
סגולה נגד דאגות ועצבות רבי אברהם פיעטרקובסקי זצ"ל בשם רב שמים באה רק על ידי דף גמרא ותוספות.
דבר נפלא אמר הרה"ק בעל דברי שמואל גדול כי בהיותו אברך על שולחן חותנו את המלחמה הבלתי פוסקת הזו תיאר מרן
מסלונים זי"ע לרב העיר ז'יטומיר כאשר לא היה במקומו מקווה מים .כשהודיע את המהרי"ד מבעלזא זי"ע כשהתבטא כי הבעל
ביקש ממנו עצה נגד דאגות מטרידות צערו לרה"ק בעל האבני נזר מסוכטשוב דבר מוכן לכל דבר טוב שילמדו ושיקיימו
שמציקות לו .הרבי הדריך אותו כי כשיש זי"ע קם הרבי והסתובב בחדרו אנה ואנה אך לא ללימוד א בלעטל גמרא שעל זה
לאדם דאגה קטנה העצה היא שילמד דף ואז נעמד ולחש לו כי מורו וחמיו הרה"ק הוא נלחם בכל תוקף ובתחבולות שונות
גמרא אחד ,וכשהדאגה גדולה יותר עליו מקאצק זי"ע היה אומר כי דף גמרא מטהר כדי למנוע ולעכב.
ללמוד שני דפי גמרא .ואם הלב לא מסוגל כמו מקוה.
וכך גם מסר הרה"ק השפע חיים מצאנז זצ"ל
לשאת דאגה קשה מזו ילמד שלושה דפי יתרה מזו לימוד הדף מנקה את הכתמים (שפע חיים עיו"כ) ששמע מאביו שהרה"ק רבי
גמרא ואז יוכל להתחזק ולהתגבר על הכל. המצטברים על הנפש .הבית אברהם אביגדור מדוקלא זצ"ל סיפר כי בימי חורפו
ומקבילים דבריו לדברי הגה"ק בעל ערוגת מסלונים זי"ע השתמש במליצה ביידיש רצה לשבור את כוח היצר הרע וסיגף
הבושם זצ"ל שכתב כי כדי להעביר עצבות לפיה דף נקרא בלאט ובוץ נקרא בלאטע את גופו בייסורים קשים ומרים כאשר
אין סגולה גדולה מללמוד דף גמרא עם להורות שכל בלאט מוריד בלאטע. צם משבת לשבת והלך לגלות וצרב גופו
פירוש רש"י ותוספות בכח גדול ובשפה כיוצא בזה מסופר ,כשהרה"ק רבי שמואל בעשבים חריפים ולא החליף כותנתו חצי
ברורה ואז תהיה כבריה חדשה. מקאמינקא זצ"ל אמר שכאשר יהודי לומד שנה .ולבסוף הגיע למסקנה הברורה כי
ו
הרב ישעי' רטייזר
בשבילי יום הדין
בביאור עומק יום הדין
הבריאה ,וזה מה שיקרה ,כלל ישראל ודאי יחזור בתשובה ויעשו ידוע שמלבד שראש השנה הוא יום הדין בו קובע הבורא יתברך
את המוטל עליהם בימי הדין והשי"ת יחזור להיות 'מלך על כל את עתידו של כל אחד מבאי עולם בגופו ובממונו ובכל קורותיו
הארץ' .אך הדין והמשפט קיימים ,ועלינו מוטל באמת לזכות לפרטי פרטים ,הוא גם יום שבו כלל ישראל מקבל עול מלכותו
בדין ,ובטוחים אנו שנזכה בדין ויעשה לנו נס כמבואר בחז"ל ,והם יתברך מחדש ,כמאמר חז"ל "אמר הקב"ה אמרו לפני בראש השנה
עניינים נשגבים מבינתינו הנוגעים בהבנת השילוב בין ידיעת ד' מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" ,ובהסתכלות פשוטה נראה שהם
ובחירת האדם ,כאשר מצד אחד יש לכל אדם בחירה חופשית, שני דברים נפרדים שאין ביניהם קשר שהתקבצו להם ליום אחד,
ויכול הוא להיות צדיק גמור או רשע גמור ולפי מעשי הברואים אמנם כאשר מתבוננים אך מעט במבואר בספרים הרי ששני
הם מתקנים את הבריאה או מקלקלים אותה ,ואעפ"כ אין צד דברים אלו קשורים זה לזה ונגזרים זה מזה .והדברים ארוכים
בעולם שכלל ישראל ימשיך לחטוא וישארו בגלות לעולם חלילה, ועמוקים ומסועפים ,וננסה בעזהשי"ת לגעת באפס קצהו מהם,
ומובטחים ישראל שיעשו תשובה והעולם יחזור לתיקונו הגמור, ותן לחכם ויחכם עוד.
ואין איתנו יודע עד מה בדברים אלו.
בכל אופן ,נקודת הדין בראש השנה עמוקה הרבה יותר ממה יום הדין של ראש השנה
שמובן בפשטות ,כי חיות הבריאה הסתלקה כבר וצריך לברוא וצריכים אנו להבין שיש הבדל מהותי בין דין ומשפט שלמלך בשר
את כל העולם מחדש ,ובלשון הרה"ק בעל התניא" :החיות כללי ודם ,ליום הדין של ראש השנה .כי בעוד שבמשפט מלך בשר ודם
של שנה שעברה הוא בבחינת הסתלקות בתחילת ליל ר"ה ,ובר"ה גם אם מדובר במשפט של חיים ומות ,וגם אם נניח שביד המלך
הוא התחדשות החיות כללי של שנה הבאה .והנה תחילת בריאת להמית גם את כל משפחתו וצאצאיו של הנאשם ולאבד את כל
העולמות היה בחסד חנם ,כמוש"כ 'כי אמרתי עולם חסד יבנה', ממונו וכדומה ,ומדובר במשפט שדנים בו על כל דברים אלו יחד,
אבל מאז והלאה המשכת רצון זה תלוי במעשה התחתונים" עכלה"ק. עדיין המצב הוא שהאדם חי ,יש לו משפחה ,יש לו רכוש ,והמלך
דן האם לקחת ממנו את חייו או לקחת ממנו דברים אחרים .אך
תכלית הכונה בבריאת העולם במשפטו של מלך מלכי המלכים הקב"ה יודעים אנו את המבואר
בספה"ק שכל הבריאה כולה מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין
וזהו הדין הגדול ,כי כדי שישפיע השי"ת חיות חדשה לבריאת
חיה וקיימת ומתהוה ,בכל רגע מכח מה שהשי"ת מחדש ומהוה
העולם צריך הוא לרצות כביכול שהעולם יתקיים .ורצון זה עומד
את העולם בכל רגע מחדש ,ואם השי"ת היה מפסיק רגע אחד
כביכול בספק גדול ,כי כל מה שרצה השי"ת שיהיה עולם הוא
מלהשפיע שפעו וחיותו בכל הבריאה הכל חוזר לאין ואפס ממש
בכדי שיבראו בו בני ישראל שיקבלו עליהם עול מלכותו יתברך כמו קודם הבריאה .ואם כן הוא ,האדם אין לו שום דבר ,את הכל
ויעבדוהו בכל לב ובכל נפש ,אך אם חלילה בני ישראל אינם צריך השי"ת לתת לו בכל רגע מחדש .והמשפט אינו האם לקחת
מקבלים עול מלכותו בכל עת ולפעמים נופלים הם ברשת היצר ממנו אלא האם לתת לו .כי כדי שיהיה לו משהו צריך השי"ת לתת
מי יותר ומי פחות ,מה לו להשי"ת לברא את העולם ,הלא תכלית לו דבר זה ,ואם לא יתן ח"ו אין לאדם לא חיים ולא ממון ואפילו
הכונה אינה נשלמת ח"ו. לא עצם מציאות קיום הגוף והנפש ,וממילא המשפט הוא כאדם
ולזאת מקבלים אנו ביום זה עול מלכות שמים בכל לב ונפש, המבקש מהמלך מתנה והמלך דן אם ראוי הוא לקבל אם לאו.
וכאשר השי"ת רואה את כנות כוונת לבנו לעובדו מעתה בלבב ולא זו בלבד ,מבואר בספה"ק שהחיות שמחיה השי"ת את העולם
שלם ומעתה יהיה לו יתברך נחת רוח בעולמו ,או אז חוזר על כל רבי רבואות ברואיו למקטנם ועד גודלם באמת מסתלקת
ומתעורר כביכול רצונו לברוא אותנו וחוזר ונמשך חיות חדשה בסיום השנה ,ובראש השנה דן השי"ת האם להתחיל מחדש את
על כל העולם. כל השתלשלות הספירות והמדריגות .בכדי להשפיע חיות חדשה
ונביא ענין בזה בלשון רבותינו הקדושים" :בראש השנה תמיד חוזר לעולם ולכל בריותיו .ראש השנה אינו רק דיון תיאורטי האם
הדבר לשורשו ,והקב"ה צופה ומביט אם ראוי העולם להתקיים על לחתום לחיים את הנבראים או להיפך חלילה ,המדובר הוא על
ידי מעשה בני אדם" (ספה"ק דברי חיים)" .להיות שחוזר למציאות מציאות שכבר קיימת ,החיות כבר הסתלקה מתוך הנבראים,
הראשון בריאה ראשונה ,וגם עתה מחדש הקב"ה עולמו ,בשביל אם המצב הנתון ממשיך כך ,אין עולם יותר .כעת הדיון הוא
התענוג שצופה לקבל מנשמות הצדיקים ,לזה עייל המקטרג ונועל האם לחדש מציאות חדשה ולברוא עולם מחדש או לאו .ובדרך
זאת ,לבלתי יחדש עולמו בשבילם ,ובא בהלכות טוען ונטען ,מה ממילא כלולים בתוך משפט זה כל פרטי הפרטים של הנבראים,
הנאה יש לך מעבודתם ופעולתם משנה שעבר ,ואיה איפה התענוג כי כשדנים האם להמשיך חיות חדשה לעולם ממילא דנים גם
והשעשועים שקבלת מכשרון מעשיהם כיון שכל איש לדרכו בפרטות -האם החיות החדשה תומשך לנברא פלוני ואלמוני,
פנו" (ספה"ק אור המאיר)" .המשכה זו הוא ענין מלכיות שאומרים ולכמה זמן ,והאם תומשך בו חיות להחיותו בצורת גוף בריא או
בראש השנה ,וכמאמרם ז"ל 'אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני בגוף חולה ח"ו ,וכן כל שאר הפרטים.
עליכם' ,שעי"ז מעוררים וממשיכים הרצון דבחינת 'אנא אמלוך'" [עד כדי כך ,שספרי הקדמונים מתייגעים להבין איך העולם
(ספה"ק ליקוטי תורה)" .והיינו לפי שישראל עלו במחשבה בראשית קיים כלל מליל ראש השנה ועד תקיעת שופר שבו אנו זוכים
הבריאה ,שצפה הקב"ה במעשיהם של הצדיקים ועלו השעשועים בדין והבורא יתברך שב לחיות מחדש את הבריאה ,ומבארים
ממעשיהם לברוא העולם בשבילם .וכמו כן בכל ראש השנה אם שיש איזה שהוא "רשימו" מחיות הבורא שנשארה בנבראים והוא
ישראל ממליכין להשי"ת אז עולה זכרונם ושעשועם שעל ידם שיריים מהשפעת החיות שבו העולם יכול להתקיים בשעות אלו
יתהווה העולם" (ספה"ק דברי חיים). עד תקיעת שופר .אך אם לא נזכה בדין ח"ו העולם יסתיים מחוסר
וככל שמקבלים עול מלכותו יותר בשלימות מתעורר רצונו חיות ויחזור לאין ואפס].
יתברך כביכול יותר בשלימות ,וממילא נמשכת חיות מושלמת
יותר לבריאה בלא שום צער יגון ואנחה ,הכל תלוי בקבלת עלינו מוטל באמת לזכות בדין
מלכותו כראוי. ויש להבהיר שבמשפט כללי זה ,אם העולם יהיה או לאו ,כלל
הוא הדבר אשר אמרנו .היותו של ראש השנה "יום הדין" והיותו ישראל מנצח בודאות .אין צד בעולם שלמחרת ראש השנה לא
"יום ההמלכה" הם בעומק ענין אחד .כי כאשר מבינים את עומק יהיה יותר עולם ,בדיוק באותה מדה שאף שיש דין על כל אחד
הדין כראוי ,הרי שאין זה רק דין ומשפט אלא סילוק החיות מכל ואחד מישראל אם להכתב לחיים ,בכל זאת אין צד שכל ישראל
הבריאה ,והדרך לתקן מצב זה הוא רק באמצעות קבלת עול כולם יוכרעו למיתה ח"ו ,שהרי "עצת ד' לעולם תעמוד" ,והשי"ת
מלכותו בכל לב ונפש. הבטיח להוביל את העולם לתיקונו השלם המעותד לו מראשית
ז
בשורה משמחת לקראת ימי הרחמים והסליחות
חוברת הלכות ומנהגים לחודש 'מודזיצ'ע מענועטן'
עכשיו בהישג יד
תשרי מבית 'יודעי תורתך' אחד מרגעי
ה ש י א
איך נכנסים לחודש תשרי מוכנים יותר? איך זוכרים בכל
ב מ ע מ ד
יום את ההלכות ,המנהגים וההנהגות המיוחדות לאותו סיום מסכת
ש א ר
יום? ואיך הופכים את חודש תשרי על שלל ימיו הקדושים, השנה היה
למסע מרומם ,בהיר ומחובר יותר? ספק ללא
התוכנית
בכדי לתת מענה בדיוק לשאלות הללו ,יוצאת לאור בימים המוזיקלית
אלו חוברת הלכות ומנהגים לחודש תשרי מבית 'יודעי 'מודזיצ'ע
מענועטן';
תורתך' .החוברת מחולקת באופן מופתי לפי סדר יומי. המקהלה,
בכל יום מרוכזות ההלכות והמנהגים הנוגעים לאותו יום, עם יחד
הסולן הרב
על פי תורתם של רבותינו הקדושים .כך ,במקום לדפדף סיני ברמץ
הי"ו ,ביצעה במשך דקות ארוכות מחרוזת של ניגוני רגש וגעגוע
ולחפש ,ניתן לפתוח את החוברת בכל יום ולהתכונן כראוי
בנוסח המרטיט של הימים הנוראים .הביצוע עורר התרגשות
ליום שלפנינו. רבה בקרב הנוכחים והעניק למעמד אווירה מיוחדת של התעלות
והכנה.
לצד ההלכות והמנהגים כוללת החוברת גם זמני היום,
כעת ,לאחר שעברה עיבוד והפקה מחודשת ,המחרוזת יוצאת
תוכנית עמוד הקהילה ,וסדר החזרות ,שהופכים אותה לציבור בצורה מסודרת לקראת ימי הרחמים והסליחות .ניתן
להשיגה באמצעות פנייה לארגון 'יודעי תורתך' ,וכן ניתן להגיע
למדריך שימושי שילווה את הציבור לאורך החודש.
למשרדי 'יודעי תורתך' ולקבל שירות אישי של העברת הקובץ
החוברת תחולק בע"ה בכל בתי החסידים ברחבי הארץ. לנגן.
ת " י ש ה ז ע ב
תשפ"ז ,עולים על ההתלכדות חובת השעה ההצלחה
דרך המלך! למען העתיד! בהישג ידינו
ח
בשבילי רבוה"ק בשבילי עמוד הקהילה
הרב שמואל קרימלובסקי מתוך הסוגיות הנלמדות במסגרת עמוד הקהילה
מאמר אחד מרמזי ראש השנה הרב ש.ב .מרקסון
(דברי ישראל – פרשת מקץ)
ערבוב השטן ועניתם את נפשותיכם – ג
רבינו מבאר באריכות קצת את מאמר חז"ל שע"י התקיעות למי שמקיים את אותה המצוה כמה שעות. כפי שנתבאר בהרחבה ,ציוותה התורה
מערבבין את השטן עפ"י מה שאי' בספה"ק שישנם קליפות ולכן יש לאדם לגיל ולשמוח שמחה רבה לענות את גופנו ביוהכ"פ על מנת לכפר
שענינם הוא לשמח בשמחה של הוללות וכן פשוט שהם ג"כ ועצומה בכל רגע מעינוי הצום והתענית, על חטאינו .והנה ,מאחר והמצוה היא לא
מפתים את בני האדם לימשך אחריהם לנהוג כך וממילא על קיום מצות הבורא יתברך .וכל כמה רק ההימנעות מן המאכל והמשקה ,אלא
פשוט שנמשך מזה עוד ועוד הנהגות רעות עד שעובר על שנעשה חלש מעינוי הצום ועמידת גם עינוי הגוף ,נחלקו הפוסקים האם ראוי
עבירות רבות ,ולעומתם ישנם קליפות שענינם הוא לבכות הרגלים יחף ,יכניס שמחה עצומה בלבו לעשות תחבולות בערב הצום כדי להקל
ולקונן והם גורמים בנ"א ליפול לעצבות ומשם נפתח לו על קיום מצות עשה שמקיים בעינוי זה, על העינוי שלמחרת .בין העוסקים בנידון
הדרך העקומה ללכת בה והם ג"כ מקטרגים על בני אדם ,וכמו וכפי גודל העינוי ,כן גודל השכר. זה הוא רבינו השדי חמד (ח"ו מערכת יום
שאמרו חז"ל על מלאך המות יורד ומחטיא עולה ומשטין אלא הכיפורים סי' א אות יח) המביא את דבריו של
שיש מריבה ביניהם כי כל אחד דרכו שונה והפוכה מחבירו.
הוספה על חובת חמשת העינויים מוהר"ר מנחם נתן אויערבאך ,כי ישנם
בשו"ת רבינו יצחק מפוזנא (סי' כו) כותב, אנשים שדרכם לעשות סגולות שונות
ובתקיעת שופר ישנם שני מיני תנועות דהיינו תקיעה שהוא בערב יום כיפור כדי שלא ירגישו הצום,
קול של שמחה ותרועה שהיא קול של בכי ,ואנו עושים זה שאין לאדם להוסיף על חמשת העינויים
שציוותה התורה ,אך יכולים לדמות ואחרים מתחכמים עוד לומר שזה הסגולה
לשם מצוה הרי שאנו עובדים את השי"ת בפני האופנים ,וע"י היא יותר בדוקה ומנוסה שלא יבוא שום
התקיעה שזה שמחה אנו מרגיזים את המחנות של עצבות מילתא למילתא ,וכל דבר הדומה לאחד
מהחמשה עינויים שאסרה התורה ,גם תאווה לא לאכילה ולא לשתיה .וכותב
וע"י התרועה שהיא קול בכי אנו מרגיזים את המחנות של שלדעתו אין לעשות כן ,כי מפשטות
הוא אסור .וכן כתב השדי חמד (ח"ו מערכת
שמחה ואז מתחזקת המריבה והמלחמה ביניהם ,עד שביוה"כ הכתוב "ועניתם את נפשותיכם" משמע
מתחזקת המלחמה כל כך עד שכה טרודים בזה ואין להם יום הכיפורים סי' ג אות כ) ,שאין להוסיף על
העינויים ,דבר שאין לו סמך מן המקרא. שחייבים להיות בעינוי ביום כיפור ,ואיך
פנאי לקטרג וזה הכוונה לערבב את השטן. נעשה דברים הגורמים להסיר העינוי.
וראיה לכך ,שהרי לא מצאנו שאסרו את
השינה ביום הכיפורים ,אף שבודאי היא ואדרבה ,כל מה שנוכל להוסיף העינוי
ובמה? בשופר מיישבת דעת האדם. הוא מצוה ,ואיך נעשה לכתחילה בקום
ועשה להסיר העינוי.
ועוד כתב רבינו שהתקיעה שהיא עבודת ה' בשמחה היא בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' קי) הוסיף וכתב,
כנגד המחנות של שמחה כי הם מפתים את האדם לשמח חלק מן האחרונים נקטו כדבריו [ילקוט
שכיון שיום הכיפורים הוא בכלל יום טוב
שמחה של הוללות ושל פריקת עול ,אבל באמת אנו נצטווינו הגרשוני (סי' תריב אות ז) ,האדמו"ר רבי
לעונג ושמחה ,לכן אם בא להחמיר ולצער
נחמן מספינקא זצ"ל (ארחות חיים סי' תרח
על שמחה שהיא עבודת הבורא ,ועד שהם משתמשים את עצמו ,ייענש על כך משום ביזוי יום
ס"א) ,ועוד] .אך לעומת זאת כמה וכמה
בשמחה המדומה בצורתה השלילית אנו מתנהגים בשמחה טוב ,ואפילו אם מוסיף להחמיר באחד
מפוסקי הדורות האחרונים כתבו להלכה,
אמיתית ,וע"י התרועה אנו מתנגדים למחנות של בכי ויללה מהחמשה עינויים ,באופן שהוא יותר ממה
שמותר לכתחילה לעשות פעולות בערב
כי הם באים ומביאים ע"י זה לעצבות ושאר דברים גרועים שאסרה התורה .ולפיכך כתב ,שהעומד על
הצום להפחית העינוי ,ואף מותר ליטול
הנמשכים מזה ,אבל אנו מסייעים בשופר ועבודתו את השי"ת רגליו בכל יום הכיפורים ומצטער ,עושה .1
גלולות המשביעים לכל ה'מעת לעת'
ביראה ומשתמשים בבכי לשוב בתשובה. שלא כדין מצד ביזוי היום ,לפי שכבוד
וביארו שאין כוונת התורה במצוות
וגם דבר זה הוא הפירוש של לערבב את השטן כי כאשר בא היום הוא שלא לצער עצמו מלבד החמשה
"ועניתם" שלא לעשות פעולות בערב יום
איש ישראל ומשמח את עצמו בשמחה של מצוה זה עצמו עינויים שאסרה התורה.
כיפור שלא ירעב ביוכ"פ .ואדרבה ,הלא
גורם שיחלש הכח של המשתמשים בשמחה לרעה ,כי הרי כך ולסיום עניין זה נזכיר את דברי האור התורה ציוותה לנו לאכול בערב יום כיפור
הוא הסדר שחזוק הקדושה מחליש את צד הטומאה ובעיקר החיים הקדוש (ויקרא טז כט) שכתב לדחות שיקל עלינו התענית ביום כיפור .ועל כן
הוא באותו ענין כידוע שכאשר יש חזוק בשמירת שבת הרי דברי הקראים ,שאמרו כי יש להטריח את נקטו להלכה ולמעשה כי מי שהתענית
אף אלו שלא היו בכלל בחזוק וחלש אצלם היצה"ר לחלל הגוף במלאכות כבידות כדי לענות גופם. קשה עליו ,בודאי עושה מצוה בזה שמכין
שבת וכשרוצים להציל יהודים מבטול תורה הרי עושים אין לעשות כן ,שלא אמרה התורה אלא .2
את עצמו שיוכל לצום ולהתענות
ע"י שמחזקים את קדושת למוד התורה ,כי הם זה לעומת "תענו את נפשותיכם" ,ולא את "גופכם".
כך או כך ,עלינו לזכור את דבריו
זה ובעיקר באותו ענין ,ולכן כאשר מתחזקים לשמה בקיום כמו כן ,באלף המגן (סי' תרי ס"ק טז) כתב, המפורסמים של ה'יסוד ושורש העבודה'
המצוות נחלש כחו של המחנות של שמחת הוללות בין שאין להניח אבנים קטנות בתוך הגרביים אודות השמחה בקיום מצוות "ועניתם
להחטיא וכן לקטרג וע"י זה נסתם פיהם. ולעמוד עליהם ,ואף בשאר ימות השנה את נפשותיכם" ,אשר הועתקו ברבים מן
אסור ,משום שזה דרך הכומרים ,ועובר המחזורים .וכה כתב (שער יא פ"י) :ציוותה
שבירת המקטרגים על "ובחקתיהם לא תלכו" (ויקרא יח ,ג) .וכן התורה לענות נפשינו ביום הכיפורים,
כתב הגר"י אייבשיץ ביערות דבש (ח"ב כדי שעל ידי עינויים אלו ירחם ה' עלינו,
וכן בתרועה כאשר מחזקו להיות יראת ה' על פניהם והמלך דרוש ג מהדו"ח עמ' תקפה) ,שחלילה לאדם ויכפר לנו את כל חטאינו ועוונותינו ביום
מתגלה באופן שממנו יגורו כל יושבי תבל הרי יחזק בעולם לכוף ולחייב עצמו בדבר מה שאינו כפי הנורא הזה .ולא רק שעל ידי העינוי אנו
יראה של קדושה וממילא נחלש כחם של המחנות של בכי חוק התורה .ורבים מהשוטים מסגפים נעשים נקיים מכל העבירות שבידינו ,אלא
ויללה ,כי הם זה לעומת זה אותם מחנות משתמשים ביראה עצמם ביום הכיפורים בסיגוף שאינו אף גם זה נחשב לנו לקיום מצות עשה
כדי לבא לעצבות וליאוש ואפיסת כח ,אבל אנו משיבים בחוק התורה ,לעמוד על גרעיני אפרסק מהתורה .ושכר קיום מצוה זו מרובה יותר
מלחמה ומשתמשים ביראה להיפך כדי ליזהר יותר בשמירת וכדומה ,וזהו מינות לעשות סיגוף שדרכם ויותר משכר קיום שאר המצות ,כי צערא
תורה ומצוות ואדרבה מכבדים את המלך בתרועת השופר של כומרים לעשות .וכן העושים ארבע דגופא עדיף .ומי שתקוע אהבת הבורא
ובבשורת המלכות ועי"ז נחלש כחם בין לפתות לחטא ובין מיתות בית דין ,ונוטפים שעוה על גופם, יתברך בליבו ,חשקו ורצונו שיתארך
מלקטרג. זו היא עבירה גדולה ודרכי העכו"ם, היום הצום הקדוש הזה כפלי כפלים ,כדי
נמצא שאותם דברים שעושים ע"י התקיעות שהם המלכיות ועוברים על "בל תוסיף" .והמוסיף על שיקיים בכל רגע מצער העינוי מצות עשה
והזכרונות צריכים שתיהם להיות משני הצדדים מצד אחד עינויים וסיגופים שאינם כתובים בתורה מן התורה .כי זה דבר ברור ,שאינו דומה
בשמחה היינו שקבלת עומ"ש תהיה בתוך הסכמה פנימית ובדברי חז"ל ,עונשו קשה. מי שמקיים איזה מצות עשה שעה מועטת,
ושמחת הלב וגם מתוך קבלת עול ומלכא שמוכרח לעשות כן
.1שו"ת חלקת יעקב (מהדו"ח או"ח סי' רטז) ,שו"ת ציץ אליעזר (ח"ז סי' לב אות ד) ,שו"ת דברי ישראל (ח"ג סי' נא אות ד) ,שו"ת
אע"פ שלא יהיה כך ברצונו (מחמת נסיון או סתם זמן חולשה) ,וכן משנה הלכות (ח"ב סי' סו אות ד ,ח"ז סי' פב) ,ושו"ת רבבות אפרים (ח"ג סי' תיג אות ב).
בזכרון שהוא כעין כניסה אל המלך ג"כ צריך להיות מתוך .2עוד יש להוסיף :ישנם אנשים שדרכם ליטול תרופה דרך 'זריקה' על ידי רופא בעריו"כ כדי שיוכלו לצום בקל ביום
טובה שזוכה להקביל פני המלך וגם מתוך יראה כי מי לא כיפור .ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ג סי' צ) כתב ,שכיון שאין חיוב לעשות כן ,ממילא יש איסור בדבר ,אף אם אינו יכול
יירא בהגלות נגלות כבוד הדר מלכותו. להתענות בלא זה ,כי אסור לאדם לחבול בעצמו שלא לצורך רפואה .אך למעשה דעת גדולי הוראה שמותר לעשות כן.
ט
הודעה משמחת זה מעולם לא היה קל יותר!
בעז"ה מתעדים אנו לקיים בשבת זו הבעל"ט מאי פעם. זה מתחיל ברצון טוב לעשות חסד ,בצורך
חברע'ס מרכזיות בכל השטיבלאך לא צריך לחפש עמדות סליקה ברחבי לישועה ,בהכרת הטוב ,בעזרה לאח -
כהכנה דרבה לימי הרחמים והרצון הבעל"ט העיר ,ולא להסתמך על תזכורות וממשיך בחיפוש קדחתני אחרי
שעלולות להימחק .הכל פתוח עמדת סליקה של נדרים פלוס,
החברע'ס יתקיימו בשעה 17:00בדיוק
וזמין מכל מקום ובכל או באיתור קופה של
כדלהלן: עת מהפלאפון האישי, 'ונתנו' .אתה מוצא את
בני ברק: 24שעות ביממה. עצמך צועד יום שלם,
בהשתתפות הרב יעקב יהודה בוק שליט"א עבור מי שרשום מתמרן בין משימות,
והרב משה דוד בוק שליט"א במערכת 'נדרים פלוס', מחזיק את כרטיס
ירושלים: מדובר בפעולה פשוטה בת 30 האשראי ביד קפוצה כדי לא
בהשתתפות הרב ישעי' רטייזר שליט"א שניות בלבד לשכוח ,או רושם תזכורת מהירה
והרב מיכאל רוזן שליט"א שיחה קצרה ,כמה הקשות פשוטות על בטלפון ל'אחרי מעריב' לשלשל שטר
המקשים -והזכות הגדולה רשומה על בקופה הביתית המהודרת.
אשדוד:
בהשתתפות הרב שלמה אברהאם שליט"א שמך ,בלי לעצור את סדר היום. אבל המאמץ הזה לעשות מעשה טוב לא
אז בפעם הבאה שאתם רוצים להיות חייב להיות כל כך מסורבל ,מעייף ומלא
ברכפלד: מהמורות.
בהשתתפות הרב יהודה מאיר בר"י קרימלובסקי שותפים בממלכת הצדקה והחסד 'ונתנו'
ברוגע ובלי מאמץ מיותר: אכשר דרא -והדרך להעניק לאחים שלנו
שליט"א והרב דוד זעליג קרימלובסקי שליט"א
ולזכות במצוות הצדקה ,היא קלה ונגישה
ביתר:
בהשתתפות הרב משה אגסי שליט"א
חייגו 04-696-86-56 >> שלוחה .1
והתרומה שלכם מבוצעת בחצי דקה.
ת " י ש ה ז ע ב
כולנו יחד מייחלים :תכלה שנה אי אפשר התורה הקדושה,
וחובותיה ,תחל שנה והצלחותיה! להמשיך בלעדיך! מתחננת בבקשה
י
תנופת התחדשות בממלכת התורה והחינוך במוסדותינו הק':
הנהלה מקצועית חדשה תוביל את המוסדות לקראת היעדים בשנה"ל תשפ"ז הבעל"ט
יחד עם הצוותות ובצוותא עם בשורת התרחבות והתבססות מגיעה
האסטרטג המלווה הר"ר יחזקאל בימים אלו לכלל אנשי שלומנו וידידי
מילר שיחי' ,שעות על גבי שעות, המוסדות ,בימים אלו מתבשרים
לילות כימים ,במרתון דיונים מעמיק אנו על מינוי מערך הנהלה מקצועי
וממצה .ולסיעורי מוחות מקיפים, ומורחב ,שנועד להעמיד תשתית
כאשר על הפרק עומדת תוכנית יציבה ,מבוססת ואיתנה לקופת
אסטרטגית רחבת היקף ,שכללה המוסדות ,לישיבה הקדושה ולרשת
את ארגון וייעול המחלקות לגיוס הכוללים.
כספים ושימור התורמים ,ובמקביל הצעד המבורך יוצא לפועל בהדרכתו
חיזוק הניהול השוטף של סדרי ובברכתו הישירה של כ"ק מרן
הישיבה וכוללי האברכים ,והבטחת אדמו"ר שליט"א ,אשר שם לנגד
עוגן משענת כלכלית קבועה ובריאה עיניו את המשך שגשוגם של מפעלי
לטווח הרחוק ולמינוף הכנסות התורה והחסד ללא עול פיננסי מעכב.
מרעיונות . לבקשתו האישית של הרבי שליט"א ,ובהדרכתם של בני
במהלך הישיבות לובנו כלל הפרטים הטכניים והמבצעים מוסדותינו ובבית המדרש הגדול בגיוס המשאבים רבנו שליט"א ,הרה"צ שמואל אליהו שליט"א והרה"צ
כדי להבטיח שכל המהלכים יתנהלו בשיא המקצועיות, בקרב אנשי שלומנו וידידי המוסדות בארץ ובתפוצות, דוד דוב שליט"א ,נקראו אל הדגל לעמוד בראש הנהלת
האחריות והשקיפות ,ומתן מענה מיידי לכל אתגר להמשך פיתוח ושגשוג תחום חיוני זה שהוביל ברוב חן המוסדות ,אישים עתירי ניסיון וזכויות ,הרב אברהם
והצעה ,לתועלת הרחבת גבולי התורה והחינוך. והצלחה עד כה. ספקטור שליט"א עסקן דגול אשר שמו הולך לפניו
בקרב קהל אנ"ש ואוהדי חצר קדשנו ניכרת התרגשות ⋅ ורבות בשנים עוסק בהקמה ,פיתוח וניהול מקצועי
רבה מתוך תפילה וסייעתא דשמיא כי מהלך מבורך זה השבוע נכנסו חברי ההנהלה החדשה אל הקודש פנימה. של מוסדות תורה וישיבות על דרך המלך .ועמו הרב
יצעיד את ממלכת התורה לעבר יעדי ההצלחה ,ויסיר במעמד זה זכו משך שעה ארוכה לשמוע דברי הדרכה חיים פרל שליט"א נצר מגזע אראלים ותרשישים ,וחתנו
את דאגות הקיום המרחפות עלינו באחרונה .בשאיפה מפורטים ,והוראות לברכת הדרך מפי כ"ק מרן אדמו"ר של ידידנו הדגול ,נכד רבנו ה"אמרי שאול" זי"ע ,בעל
עזה כי נזכה כולנו להטות שכם יחד עם ההנהלה שליט"א ,אשר הרעיף עליהם את ברכות קודשו להצלחה תוקע המיתולוגי הרב יחיאל שנקר שליט"א ,המשלב
החדשה ,לקחת חלק פעיל בבניין דורותינו ולהיות מופלגת בכל מעשי ידיהם ,ונסך בהם כוחות ואחריות מרץ ,כישרון ארגוני ומסירות עמוקה .נדבך מרכזי
שותפים נאמנים בהעמדת היסודות לדורות הבאים - כבדה להובלת המערכה ,כי בנפשו הדבר!. במהלך התחדשות זה נועד לאפשר לראש מערך גיוס
שתתחדש המלוכה לשערי ההצלחה. הכספים ,הרה"ח ר' יחזקאל בקנרוט שליט"א ,למקד
*** את כישוריו הברוכים ,פרי שנות ניסיון רבות ,עתירי
ויהי נועם שתשרה שכינה במעשי ידיהם. במשך כל השבוע האחרון ,התכנסו ההנהלה החדשה פעלים וזכויות נאדרות לרבבות ,בבנין ביסוס ואחזקת
ת " י ש ה ז ע ב
שנה חדשה העיניים נשואות
התרחבות הממלכה. תשפ"ז אך ורק לשם:
אי
בית
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מלא הטנא ברכות ואיחולים שהשמחה במעונם
ממודז'יץ בחרדת קודש ובהדרת כבוד בשם כל קהלא קדישא הר"ר שלמה גלניר הי"ו עמנואל
רח' חבקוק -בני ברק
טל053-3180888 \ 03-5794512 : הדין נשגר ברכותינו ברכת מזלא טבא וגדא יאה אל להולדת הבן
***
בס"ד ,חודש הרחמים והסליחות תשפ"ו מול פני הקודש אבינו רועינו
הוד כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א הרה"ח דניאל ברגשטיין שליט"א בני ברק
זמני קבלת קהל בקודש פנימה לרגל השמחה במעון הקודש בהכנס הבן לעול תו"מ
הר"ר יצחק פרלמוטר הי"ו בני ברק
באירוסי נכדו החתן המופלג בתוי''ש
לשבוע הבעל"ט שחל בו ר"ה – ימי הסליחות הרב ישראל דן טאוב שליט''א בהכנס הבן יעקב ני"ו לעול תו"מ
בן לבנו מורינו הרה''צ רבי דוד דב שליט''א
בפרוס הימים הנוראים הבעל"ט ,מי לא נפקד כהיום הזה ר''מ בישיבתנו הק' ורב קהילתנו בביתר הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק
הננו לפרסם את זמני הכניסה לקו"פ להיפקד בדבר ישועה ורחמים חתן כ''ק האדמו''ר מזוועהיל שליט''א מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול
עב"ג בת הרה''צ רבי נתן נטע פנט שליט''א הרה"ח אליקים אריה גלניר שליט"א פ"ת
חתן כ''ק האדמו''ר מביאלא ישרי לב שליט''א הרה"ח יהודה ויצמן שליט"א בני ברק
בימים ראשון ,שני ,ושלישי
הרה"ח יצחק כהן הי"ו בני ברק
ויהא רעווא מן שמיא שירווה רבינו שליט"א רוב נחת
בביתו נאוה קודש להולדת הנכדים
דקדושה מכל יוצ"ח מתוך בריות גופא ונהורא מעליא
מהשעה 7:00ועד השעה 10:00בערב ושמשמחה זו יושפע שפע רב שמחות ברוחניות
ובגשמיות לנו ולכל ישראל ושנזכה לביאת משיח הרה"ח טוביה לרנר שליט"א בני ברק
צדקינו ומלכנו בראשנו אמן מג"ש דף יומי בביהמ"ד הגדול
עקב השמחות במעון הקודש כ"י
קהל עדת חסידי מודז'יץ הרה"ח יוסף פרלמוטר שליט"א בני ברק
צומצמו הזמנים ,והצבור הק' מתבקש להקדים בהכנס הנכדים לעול תו"מ
סליחות ראשונות הרה"ג עוזי שויצה שליט"א כפר יונה
בביהמ"ד הגדול במרכז העולמי בשעה 00:20
רב העיר כפר יונה
סליחות זכור ברית יום חמישי הרה"ח יוסף אלתר כהן שליט"א ב"ב
כתיבה וחתימה טובה
אריה בקנרוט
בביהמ"ד הישן בשעה 23:45 להולדת הנינים
נא להתפלל ולהעתיר רחמים עבור
יעל בת צביה
רבקה בת צפורה בריינדיל
רחל בת שיינדל
חדוה פריידל בת גולדה
אברהם בן רחל
התינוקת יוכבד שרה אסתר בת מרים הדסה
הילד ישראל דן בן טויבא רבקה
לרפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל
תודותינו וברכותינו נתונות לאלו שנדבו הוצאת הגליון
לע"נ נתרם ע"י נתרם ע"י
הרה"ח שמואל אליהו ב"ר שאול קלונימוס הר"ר דוד פישל הי"ו הר"ר יצחק פרלמוטר הי"ו
ז"ל ויסמן לרגל השמחה השרויה במעונו לרגל השמחה השרויה במעונו
נלב"ע כ"ג אלול תשס"ג בהולדת בנו בכורו למזל"ט בהכנס בנו יעקב נ"י לעול תו"מ
הונצח ע"י בנו שמחת הבר מצוה בעז"ה ביום שלישי
יה"ר שיזכה לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט
הרה"ח שאול קלונימוס שליט"א באולמי בי"ס גור רח' בן זומא 15
לע"נ לע"נ לע"נ
מרת לאה ב"ר ישראל ע"ה הרטמן הרה"ח שמואל יצחק ב"ר אריה לייב ז"ל מרת רחל ב"ר מנחם ז"ל גלב
נלב"ע כ"ו אלול תש"נ פניגשטיין נלב"ע ליל שב"ק אור לז' סיון תשפ"ו
הונצח ע"י בנה נלב"ע כ"ח ניסן תשפ"ו הונצח ע"י בנה
הר"ר שמואל הי"ו הונצח ע"י בניו שיחיו הרה"ח שלמה הי"ו
בי
