שמועה טובה · Shemuah Tovah — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס”ד בס”ד
פרשת
נצבים וילך
תשפ”ו
נא לא לקרוא בשעת התפילה וקריאת התורה
שבאו אליו לקחת הצדקה ,היה מוציא כל אחד מישראל לעורר רחמים לפני פנינים יקרים
להם הצדקה החוצה ,כדי שלא יכנסו הקב"ה על ישראל בדברים אלו וכיוצא
עם הנעליים לביתו המרווח .זה העשיר בהם ,כי גם היום ישנן זכויות אלו וכיוצא דרכם של רבנו הגדול בעל החפץ
היה נוסע לפעמים אל הרה"ק רבי מרדכי בהן ,למי שיודע בזמנינו את המצב הדל חיים (יומ"ד כ"ד אלול) זיע"א ושאר צדיקי
מטשרנובל זי"ע ,והחסידים סיפרו לרבי של ישראל ,ואעפ"כ יש ב"ה הרבה לומדי הדורות זיע"א להרבות ולעורר זכות על
שכך הוא נוהג ,ואמר הרבי שהוא כבר תורה ומקיימי מצות ,והרבה מחזיקי תורה בני ישראל .ואנו צריכים לנהוג בדרכם
יראה כדת מה לעשות איך להעמידו על וגומלי חסד ועושי צדקה ,בכל עבר ופנה", ולעורר זכויות על בני ישראל .ובוודאי
הדרך הישרה .באחת מנסיעותיו של רבי עכ"ל החפץ חיים זצוק"ל בספרו שמירת בני ישראל טובים הם בתכלית כמ"ש
מוטלע – שכנודע שהיה מפרנס את ל"ו הלשון שם. 'ועמך כולם צדיקים' .וזל"ק של בעל
צדיקי הדור ,היה מקבץ מעות צדקה החפץ חיים בספר שמירת הלשון (שער
'ודבר בעתו מה טוב' להוסיף ולעורר
מבני ישראל לצורך זה – הגיע לעירו של התבונה פרקק ז') :רבש"ע ראה נא בענינו
בזכותם של בני ישראל .וכך המליץ הרב
העשיר הנ"ל ,והיה דרכו של רבי מוטעלע וריבה ריבנו" ויעלה עלבונינו לפניך מה
רייזמן שליט"א (מתוך שיעורי הרב רייזמן ט"ז אלול
שהוא מקבץ את החסידים בכל עיר שנעשה לנו בכל שעה ושעה .וזכור כמה
תשפ"ב) :בגמ' שבת דף פא :אמר רב פפא,
שהוא בא לשם ,ועושה אסיפת מרעים בעלי בתים יש בהם בישראל שאין להם
שמע מינה האי פרפיסא שרי לטלטולי,
לדבר בעבודת ה' ולהלהיב לבם לתכלית פרנסה ועוסקים בתורה בכל יום תמיד.
והני מילי כשמונחת על גבי יתדות .ופרש"י
החיים .לא פחות ולא יותר ,רבי מוטלע שפרפיסא הוא מין עציץ נקוב שזרעו בו וזכור כמה עניים יש בהם בישראל
הזמין את העשיר שיבא לפניו ,וביקש זרעים ,ומצאתי בתשובת הגאונים שכך שהעכומ"ז מושכים את בשרם מעליהם
ממנו שיעשה סעודה לכל החסידים היו נוהגים ליטול חותלות של תמרים, (במסים וארנוניות) ועוסקים בתורה בכל יום
בביתו הגדול ,וזה היה בשבילו 'עונש' [כמו קוישיקלאך] שהיו מכניסים בהם תמיד .זכור כמה נערים יש בהם בישראל
כזה ,שכל החסידים יכנסו לביתו עם עפר וזבל בהמה ,וביום ט"ו אלול היו שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם
הנעליים הבוציות .ואמר שהוא מסכים ממלאים כזה לשם כל אחד מבני הבית, ועוסקין בתורה בכל יום תמיד .זכור
לתת לרבי סך גדול מאד ,שיפטור אותו אפילו כל קטן וכל קטנה ,והיו זורעים כמה זקנים וזקנות שיש בהם בישראל
מהצרה הזאת .אמר לו הרבי האם אתה בו פול המצרי ,וכשהיה נובט בערב ראש שמשכימין ומעריבין לבתי כנסיות ולבתי
נותן לי לעצמי לעשות סעודה בביתך, השנה היה כל אחד לוקח את שלו ומסבב מדרשות ומחמדין ומתאוין ומצפין
בלי החסידים? אמר לו כן .וכך הוה ,רבי מעל ראשו ואומר 'זה תחת זה ,זה חליפתי לישועתך בכל יום תמיד וכו'.
מוטעלע לבדו בא לביתו ,בשעת הסעודה זה תמורתי' ,ומשליכין אותו לנהר .כפי
סיפר לו הצדיק כך :פעם אחת היה בעל אבי שבשמים זכור את בריתך שכרת
הנראה שזהו שורש המנהג לכפרות ,ולא עם הראשונים עם השלשה צדיקים
עבירה ,שלא הניח עבירה אחת שלא עבר בעיוה"כ אלא בער"ה .ויש לבאר טעם
עליה ,פעם עבר ביער גדול עם מרכבה אברהם יצחק ויעקב וכו' וגם כתבת לנו
למנהג זה ,דבשלמא תרנגול שנקרא גבר בתורתך וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך
של שתי סוסים חזקים ,לפתע שמע י"ל 'גבר תחת גבר' וכמו שמצאנו בעקדת
קול צעקה ,ובדק וראה שם משפחת והחזקת בו (פי' לכן גם אתה תחזיק ידינו לבל נמוט
יצחק שהקריבו איל תחתיו ,וכן כל קרבן לעולם) .אבי שבשמים זכור כמה פיסחים
עניים שהסוס החולה שלהם טבע בבוץ, הוא תחת האדם ,אבל מה ענין פרפיסא
וכולם היו במצב של סכנת נפשות ,יהודי וכמה סומים יש בהם בישראל שאין להם
תחת אדם ,בשלמא אילו היו לוקחים עץ, מזונות ואפילו הכי נותנין שכר למלמדים
הוא בכל זאת יהודי ,עמד וחיבר את כתוב 'כי האדם עץ השדה' ,אבל בין זבל
העגלה הזאת לעגלתו החזקה ,והציל שילמדו עם בניהם תורה.
בהמה ואדמה וזרע פול מצרי לחיי האדם?
אותם ממות לחיים ,והמשיך לדרכו .וכך אבי שבשמים זכור לישראל שהם
המשיך לחיות חיי הפקר ,חטאים עונות העשיר הבין כמה הבוץ יקר קניניך אשר מעולם שנאמר הלא הוא
ופשעים רח"ל .לאחר שהשלים ימיו, והאיר ה' עיני למצוא טעם נאה למנהג אביך קנך וגו' ואומר ה' קנני ראשית
עלה למעלה ,באו מלאכי חבלה שנבראו קדום זה ,ע"פ מעשה המובא בספרי דרכו .אבי שבשמים זכור כמה אלמנות
מהעוונות שלו ,ושקלו את פשעיו סלאנים ,מעשה שהיה בעשיר מופלג ויתומים שיש בהם בישראל שעוסקין
העצומים ,והיה המשקל הרבה יותר שהיה לו בית מפואר מאד ,והקפיד מאד בתורה ובמצות בכל יום תמיד וכו' ע"ש.
ממעט המצוות שהספיק לעשות בחייו, על נקיות הבית ,עד כדי כך שלא נתן ומזה יוכל ללמוד כל אדם איך שצריך
פתאום נכנס מלאך מליץ להיכל הבית לאורחים להכנס עם הנעליים ,וכל העניים
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | א
בס”ד
כי התנא אומר 'ויהיו עניים בני ביתך' דין של מעלה שהאיש יבא בגלגול חוזר דין ,וצעק 'הרי היהודי הזה הציל משפחה
שהשתדל להכניס עניים תלמידי חכמים בעוה"ז ,והוא במעשיו הטובים יעשה גילוי שלימה ממות לחיים' ,הסכימו בית דין של
בביתו ,ואשרי הגבר אשר אינו מקפיד דעת אם הבוץ הוא דבר חשוב או לא... מעלה להניח על המשקל את היהודי ואת
על האשפה שהם מכניסים לביתו .וכל העשיר נבהל ונשתומם ,והבין מיד כלפי אשתו וכל הילדים ,וזה שקל די הרבה,
האשפה הזו תעלה על כף המאזניים של מה הדברים אמורים ,שזהו הוא בעצמו אך בכל זאת עדיין היה כף החובות יותר
הזכות]. שכל ימי חייו הוא רק מפחד מבוץ ,שלא מהזכויות .וטען המלאך ,הרי הוא הציל
ילכלכו את הארמון שלו עם בוץ .וכמו גם את הסוס מצער בעלי חיים ,והסכימו
הנסיונות הקשים שבדור אחרון,
הם הבוץ הכבד שעולה על משקל הזכויות שידוע מהאריז"ל שכל דבר שקשה לאדם להניח גם את הסוס על משקל הזכויות,
ושמעתי ממו"ר הגה"ח רבי משה וולפסון זהו סימן שעל זה צריך לעבוד בעיקר. אך עדיין לא שקל כף הזכות יותר מכף
זצ”ל ,כי גם אנחנו בדור אחרון שקועים ותיכף פתח הגביר את דלתו ,והכריז החוב ,טען המליץ שצריך גם להעלות
בהרבה בוץ ,הדור שלנו לא כמו פעם ,יש לכל החסידים תכנסו עם כל הבוץ של על המשקל את הבוץ .היה על זה ויכוח
הרבה בוץ שמונע אותנו מלקיים מצוות הנעלים שלכם[ .ובמהרש"א ביאר עה"פ גדול ,המקטרג צעק שלא מחשבים את
ה' בלב שלם[ ...כך דרש רבי משה בשנת 'אשרי הגבר אשר מילא את אשפתו מהם', הבוץ למשקל הזכויות ,עד שפסקו בית
ושבת שמה
מיני חומריות וגשמיות וכל מיני אפקורסת, כתב השפת אמת (נצבים תרנ"ח) בתוך
וכלולים בהם כל מיני קדושות .ובסעודת דבריו :וצריכין להתחזק בכח השבת ומכ"ש
שבת שלפני ר"ה
שבת זו שלפני ראש השנה יש בו כח כל בשבת זה שהוא שבת האחרון של השנה.
הביא הגה"צ רבי אלחנן היילפרין זצ"ל
הסליחות מזכור ברית ,והפיוטים של שחרית ואיתא אלו משמרין בנ"י שבת א' או ב'
(אבד"ק גולדרס גרין "יפה שיחתן" (ברוקלין
ומוסף של ראש השנה ,ומכל נדרי ושחרית שבתות מיד הם נגאלין ועכ"פ בשבת
תשס"ד) ח"א ,ע' רכ"ט) רגיל היה מו"ז הגה"צ
ומוסף ונעילה של יום הקדוש .ומימים שבסוף השנה צריכין לדבק בו .וגם בשבת
מהר"ש ענגיל זצ"ל מראדומישלא לומר
הראשונים של סוכות ושמע"צ ושמח"ת עד שבתחילת השנה החדשה .דכ' ויברך א' את
בש"ק לפני ראש השנה ,שבשבת קודש
אסרו חג ...וכמו כן בסעודת שבת זו שלפני יום השביעי .ומצינו כי מי שהוא מבורך יש
האחרון שבשנה צריך לתקן פגמי שמירת
ראש השנה נכלל כח כל התפלות עד אסרו בו ברכה בביאה וביציאה כדכ' ברוך אתה
שבת של כל השנה .גם מרגלא בפומיה
חג כנ"ל ,על כן אכלו לשם שמים עכדה"ק. בבואך וב"א בצאתך .לכן השבת בבואו נותן
דברי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש זצ"ל
(דברי ישראל פר' מקץ) ברכה וקדושה לבנ"י וכן בצאתו וזה קדוש
שבשבת הזה מברכים בשמים החודש תשרי
והבדלה .וכדאיתא בזוה"ק שיש שמחה
הבעל"ט.
למעלה בכניסת שבת ויציאת שבת וכמו כן
דבר מופלא כתב בשם משמואל (פר' נצבים). בשבת שבא בתחילת השנה .ושבת היוצא
יש ליתן טעם מה שאין מברכין חודש תשרי בסוף השנה משאיר ברכה בכניסה ויציאה
פעם בערב שב״ק לפני מנחה חזר זקני
בשבת הקודמת ,כי ענין מה שמברכין החודש כנ"ל:
הרה״ח ר' נטע שארף ז״ל לפני כ״ק רבינו
הוא להמשיך מקדושת שבת לחודש ,והנה
(מנחת יהודה סטוצין) .על מימרא בשם והביא בישמח ישראל (נצו"י אות א').
בר"ה אנו אומרים "זה היום תחילת מעשיך
הרה״ק בעל חידושי הרי״ם זי״ע ,ששאל הנה שבת זה שהוא שבת האחרון מהשנה
זכרון ליום ראשון" ,וכמו תחילת בריאת
כיצד מותר לשוב בתשובה בשבת ,הרי אסור שעברה ,הוא נעוץ סופו בתחלתו ,וע"י
העולם שלא באה ע"י שום התעוררות ,שהרי
להיות בשבת במרירות ובעצבות .ותירץ ,כי שמירתו בקדושה ובטהרה נוכל לתקן את
לא הי' מי שיעורר ,ולא הי' נמשך בה משבת
תשובה היא מילת הלב ,ומילה דוחה שבת. כל מה שפגמנו בכל שבתות השנה שעברו,
הקודמת ,שהרי לא היתה שבת קודמת לה.
והנה רבינו היה נזהר ביותר שלא לדבר קודם שאמרו צדיקים הקדמונים זצ"ל כאשר
ואף שצריך קידוש ב"ד לעורר החודש ,היינו
התפילה ,וכאשר היה צורך גדול ,דיבר רק אם ירים איש את קצה המטה יתרומם כל
מפני שבלעדי קידוש ב"ד אין כאן ר"ה כלל,
בלשון הקודש .ולמחרת עוד קודם התפילה, המטה ,כן כאשר יתקן איש ביום האחרון
ואין כאן זכרון ליום ראשון ,אבל כשנעשה
קרא לזקני ואמר לו' :אמרת התורהַַ ,א ה ַַא יתוקן כל הזמן.
ר"ה ע"י קידוש ב"ד שוב אינו צריך לשום דבר
ה! כל הלילה הרהרתי בזה' ,כי זה היה נחשב
ולא למשוך לו מקדושת השבת הקודמת .וזה פעם אחת בשבת שקודם ר"ה בסעודת
בעיניו 'מציאה' גדולה ,שאפשר לחזור
לימוד לאדם שיתחיל לגמרי מחדש כאילו שחרית אמר אא"ז זצק"ל (הרה"ק רבי
בתשובה בשבת ,כי תמיד היה דורש ומבקש
היום נולד ולא תזכרנה ראשונות ולא תעלינה יחזקאל מקאזמיר) להמסובין על שלחנו
אחר התשובה.
על לב ,אך עכ"פ צריך שיהי' בטל לגמרי מכל בזה"ל :אכלו לשם שמים כי המאכלים
חושיו לרצון הש"י. שלנו מגרשים מן האדם האוכל אצלנו כל
ב | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
כי אין הדבר בשמים ,אף לא מעבר לים, הקיצותי ועודי עמך ,זהו עיקר תפארתינו תשנ"ז לפני כ"ה שנה ,ואז עדיין לא עלה
אלא בפיך .וביאר ,שאמנם הר"ז דומה וגדולתנו .ולכן מסבבים בערב ר"ה מעל על הדעת באיזה בוץ יתבוססו בני דורנו
לאדם שסוגר את עיניו ,הנה בעת שעיניו הראש פרפיסא עם זבל בהמיות ועפר, ...והרי רק בכדי להשאר איש כשר,
סגורות ,אינו רואה אף מה שסמוך לו, שזה עצמו מעורר צד זכות עלינו ,נעשה ביראת שמים פשוטה ,צריכים רחמים
והכל דומה בעיניו כאילו נמצא בשמים... כאומר ,רבונו של עולם זכור כי בעפר רבים][ וממילא כשנעלה לשמים ויעלו
אך אילו יפתח את עיניו ,יגלה שבהושטת ובוץ אנחנו מוקפים ומסובבים ,ותרחם את השמונה עשרה על כף המאזניים,
יד יכול הוא להשיג את מבוקשו( .מפי הגר"ש עלינו לדון אותנו לכף זכות ,שעדיין אנו נוכל לטעון למעלה שהרה"ק ר' מוטלה
שבדרון זצ"ל ,פרקי אבות 'הוא היה אומר' פ"ב מ"א, מאמינים בך ומשתוקקים לעלות ולהכנס טשערנובלער פסק שצריך להעלות גם
מתוך גליון 'כרמנו') לחדרי הקדושה ,התורה והיראה. את הבוץ על המשקל ,היינו הבלבולים
והמחשבות זרות והמניעות והחולשות,
זורקים פול מצרי ,שהנסיונות בדור אחרון
משער הנ' שלא תקנו במצרים שלפעמים היה רצון קלוש להתגבר
"ובחרת בחיים" (ל יט) .שמעתי שאמר ובאור החיים הק' פרשת שמות מבואר עליהם ולטהר הלב לפני השי"ת .בדור
אדומ"ו הקדוש זצ"ל מו"ה י"י מלובלין, שהנסיונות שדור אחרון הם שער הנ' אחרון לא יביאו על משקל הזכויות רק
שצריך אדם למסור נפשו בשביל הש"י זה דשערי הטומאה ,והם כביכול שיריים מה שהיו מביאים בדורות הקודמים;
אינו דבר גדול כ"כ ,רק צריך אדם להיות ממה שיצאנו ממצרים לפני הזמן ,שם טליתות ותפילין וצדקה לולבים ואתרוגים
ח"י רק להש"י ,ולא בשביל אדם כלל רק לא יכלנו לברר שער הנ' שעדיין לא הושענת ופתילות נרות חנוכה ויין פורים,
להש"י ורק לעשות נח"ר תמיד להש"י. קבלנו תורה ,אבל בדור אחרון כן מנסים מצה וד' כוסות וכו' ,אלא יניחו שם...
(ביכורי אבי"ב ריש מטות ,וכ"כ שם בפר' לך לך( אותנו לשער הנ' .ועפ"ז י"ל שזה טעם ולמדנו שצריכים להעלות גם את הבוץ
'פול המצרי' ,כביכול הבוץ והזבל שעובר לצד הזכות ,אם אדם התנסה בכל אלה
עלינו במחשבה ובדיבור ובמעשה ,הוא ועמד בנסיון לשמור נפשו רוחו ונשמתו
כמו פול אחד שנשאר ממצרים ,הוא בטהרה ,בלי ספק שכל אלו יוסיפו על צד
"הקהל את העם האנשים והנשים והטף"
שער החמישים שנשאר משם שעדיין הזכות .אם בדורות הקודמים היה יהודי
(לא יב) .אי' לבאר משמיה דהגה"ק רבי נתן
לא בררנוהו ,והוא זה שעושה לנו בוץ בא בשמונה וחצי בבוקר לקבוע עתים
אדלער זי"ע איתא בגמרא (חגיגה ג ).שרבי
וזבל ,זבל ובוץ ,לכן מסבבין אותו על גבי לתורה ,נו נו ,גוואלדיג ,מה היה לו לעשות
אלעזר בן עזריה דרש" :אם אנשים באים
הראש ואומרים 'זה חליפתי זה תמורתי', בבית? אבל בדורינו יש מה לעשות בכלים
ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין?
ומשליכין אותו לנהר ,ותשליך במצולות הללו מבוקר עד הערב ומערב עד הבוקר
כדי ליתן שכר למביאיהן" וכו' .ואמר ר’
ים כל חטאתם( .מתוך שיעורי הרב רייזמן ט"ז ברציפות בלי שום הפסק כלל ,אשרי
יהושע :אשריך אברהם אבינו שר' אלעזר
אלול תשפ"ב) מי שלא מבין מה שאנו מדברים כעת,
בן עזריה יצא מחלציך ,אין דור יתום
וממילא כשיהודי בא בדורינו לקבוע עתים
שראב"ע שרוי בתוכו (עי' מכילתא פר' בא
לתורה ,בלי ספק שכל הבוץ הזה עולה על
פט"ז) .וצריך להבין כוונת ושייכות דיבורים
"ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" (ל ג) .פי' צד הזכות.
הללו .ונראה ,כי באמת הטף מפריעים
ומבלבלים את השומעים בשעת הדרשה, הרה"ק רבי מאיר יחיאל ממאגלניצה זי"ע, עפ"ז י"ל בדרך אפשר שזה היה טעם
ולכאורה מוטב היה לו היו משאירים אותם זה שאמר דוד (תהלים קלא ,ז) ,שובה ה' את מנהג הקדמונים להכין מיום ט"ו אלול
בבית .ברם ,עם כל זה טוב לאנשים למעט שבותנו .הפירוש הוא ,שאנחנו מבקשים לכל נפש בבית קוישיקל עם אדמה וזבל
שלימות עצמם בכדי להמשיך לב הטף מהשי"ת ,אנו אין בנו כח לעשות תשובה, בהמה ,ובערב ראש השנה מסבבים אותו
לעבודת ה' .ומעלה זו מצינו אצל אברהם ועשה הקב"ה למעננו את התשובה ע"ג הראש ואומרים 'זה חליפתי ,זה
אע"ה שהיה מורה ומדריך את אחרים, המוטלת עלינו לעשות .ובפסוק שלפנינו תמורתי זה כפרתי' .וזאת לשתי סיבות,
ולא כחנוך שהוא בעצמו התהלך לפני זו היא הבטחה שאמנם כן יהיה ,שתהיה האחת ,שהבוץ והזבל הם היו בעוכרי אם
האלקים ולא הדריך אחרים .וזהו שאמר: סייעתא דשמיא. לא התנהגתי כרצונו ית' בכל ימות השנה.
אין דור יתום שראב"ע שרוי בתוכו ,כי הוא והשנית שזה הבוץ והזבל שאני מתבוסס
דרש שחביב יותר בעיני הקב"ה להביא את בו דבר יום ביומו ,זה עיקר הלימוד הזכות
הטף וליתן שכר למביאיהן ,מאשר יתקן "לא בשמים היא" (ל ,יב) .דבר נפלא הובא עלי ,כי אעפ"כ אני בכל זאת זוכה להתגבר
האדם וידאג רק לעצמו ,ואשריך אברהם בגליון יין ישן (נצבים תשע"ט):יש להסמיך לפעמים על יצר הרע .וכמו שאמר
אבינו שלמד זה ממך. לזה מה שאמר הגר"ל חסמן זצ"ל ,מגדולי האריז"ל לתלמידו הגדול מהרח"ו זו ,שהוא
בעלי המוסר ,על הפסוק הנ"ל ,דהרי דברה נשמת רבי עקיבא ,כי בירידת הדורות,
תורה כלשון בני אדם ,ומדרך העולם הוא במעט מעשים זוכים למדרגות שזכו
"הקהל את העם האנשים והנשים והטף" שהרוצה לומר לחברו שדבר פלוני נמצא הדורות הקודמים ע"י יגיעה רבה .כך דיבר
וגו' (שם) .וברש"י האנשים .ללמוד: בביתו ,יאמר לו :לא ברחוב הוא ,כי אם לפני ארבע מאות וחמישים שנה ,ובאמת
והנשים .לשמוע :והטף .למה בא ,לתת בביתך ,ואם רוצה לומר לו שהדבר קרוב שלא היו כ"כ הרבה שינויים בעולם הזה
שכר למביאיהם .ידוע הטעם שמביאים יותר ,יאמר לו :אין זה בארון אלא על מתקופת רבי עקיבא לתקופת מהרח"ו,
את הטף ,כדי שאזניהם יקלטו דברי השולחן ,ואם רוצה לומר לו שהדבר בפיו שניהם נסעו על סוס ועגלה ,אך מדורו
תורה ,ועיניהם יראו ,ואע"פ שאין הם ממש ,יאמר :אין זה בתוך כיסך ,אלא בתוך של מהרח"ו עד היום הרי הוכפל הבוץ
מבינים ,יש לכך השפעה ,כפי שמסופר פיך ,אבל מה השייכות לומר לאדם :דע ברבבות פעמים ,באנו עד קץ התלאות,
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | ג
בס”ד
"ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא לבקשתו והכניסו בשעה המיועדת. בירושלמי (יבמות פ"א ,ה"ו) על אמו של רבי
על כל הרעה אשר עשה" וגו' (לא יח) .אי' הילדים כבר שכבו במיטותיהם ,פתח יהושע בן חנניא ,שהביאה את עריסתו
בשם הגה"ק רבי צדוק מלובלין זי"ע, הרב מפונוביז וצעק בקול רם "שמע לבית המדרש כדי שאוזניו יקלטו דברי
לכאו' קשה אמאי מגיע להם כך אחרי ישראל" ...והנה החלו קריאות מכל תורה .בענין זה מפורסם הסיפור ,שהיה
שכבר התוודו מקודם וי"ל דהפי' הוא כך הצדדים "מאמע מאמע" ...הגיב הרב תקופה קצרה לאחר השואה .הרב
דבו ברגע שיהרהרו בתשובה מבטיחם ואמר :הנה ההוכחה שלי ואין לך הוכחה מפונוביז זצ"ל הלך להציל ילדים יהודים
הקב"ה ואנכי הסתר אסתיר פני ביום מוצקה מזו .הילדים שמעו "קריאת מהמנזרים ,ילדים שהוריהם הפקידום
ההוא על כל הרעה אשר עשה שימחק שמע" לפני השינה ,ומיד נזכרו באמם... בשנות הזעם במנזר כדי שינצלו ממות
את העוון ויסתירהו מנגד עיניו ,ואפילו כאשר מלמדים ילד קטן דברי תורה, בידי הגרמנים ימ"ש .באחד המקרים
אם הוא חמור ביותר כי פנה אל אלהים אף שאינו מבינם אוזניו קולטות ,ונשאר פנה הגאון זצ"ל לראש המנזר בבקשה
אחרים גם אותו יסתיר הקב"ה לגודל במוחו רושם לעולם .וזהו פירוש הפסוק שיחזיר לו את הילדים הנמצאים במקום.
חסדיו. "הקהל את העם אנשים נשים וטף למען כדי להחזירם לאמונתם ולכור מחצבתם.
ישמעו ויראו ולמען ילמדו ויראו את ה'". ענהו הכומר בתמימות מעושה :כאן לא
אם הטף ישמעו אפילו לא יבינו ,ילמדו נמצאים ילדים יהודים כלל ,כולם פה הם
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" ( ...לא ליראה את ה' ,וזהו כוונת חז"ל "ליתן שכר נוצרים ,ומה גם שאין לך כל הוכחה שיש
יט) .ביאר החפץ חיים זי"ע ,מצוה זו של למביאיהם" כפי ששבחו את אמו של רבי כאן יהודים ועל סמך מה אתה בא לבקש
כתיבת ספר תורה ,היא המצוה האחרונה יהושע( .אוהל אברהם בפרשתינו) אותם .אמר לו הרב מפונוביז' :אני אוכיח
בתורה .ובא הציווי לאחר שנאמר בפסוק לך ,אבל רק בקשה קטנה לי אליך ,אנא
הקודם" :ואנכי הסתר אסתיר פני ביום הרשה לי להיכנס בערב לאחר שתסתיים
ההוא" ,ללמדנו שאפילו בעת "הסתר ארוחת ערב וההכנה לשינה ,נענה הכומר
פינת יקרת
כמה פתגמין חדתין מענינא דיומא 'חודש אלול ימי הרחמים והסליחות'
יצר הרע נקרא “כסיל”,
הכריחך לבוא לכאן להיות סגור כמוני ,היש זקן וכסיל (קהלת ד ,יג) .לאחר שיצא רבינו ע"ש מלאכתו “להכסיל” בני האדם
לך כסילות גדול מזה'( ...דעת זקנים' לר"א מריז'ין זי"ע מהמאסר שישב תפוס בו קרוב בחפץ חיים עה"ת (הגה"ק ר' ישראל מאיר
איטינגא ז"ל) לשנתיים ,אמר פעם בתוך אחת השיחות הכהן מראדין)" .כי ידעתי את יצרו" (לא,
בדרך צחות :במאסרי נתפרש לי דרשת כא) .ובתהילים ק"ג 'כי הוא ידע יצרנו'.
חז"ל שהייתי תמה ע"ז כל ימי ,כי דרשו והחכם מכל אדם קורא אותו 'מלך זקן
על אופן התקרבותו של רבינו הרה"ק רבי בזוה"ק (ריש פ' וישב דף קעט ).פסוק זה וכסיל' (קהלת ד' י"ג) .והכונה הוא לא שהוא
פיוויל מגריצא זי"ע לחסידות מסופר כי הכי' :טוב ילד' דא יצר טוב דהוא ילד מיומין בעצמו כסיל ,כי להפך אנו רואים ,כי יש
בבואו בפעם הראשון ללובלין אמר לו הרבי זעירין ,דהא מתליסר שנין ואילך הוא עימיה בכחו ללכוד ברשתו אף את החכם היותר
מלובלין זי"ע תורה על הכתוב "ולא שתו דבר נש' ,ממלך זקן וכסיל' דא יצר הרע. גדול ואין אדם צדיק בארץ וגו' ,אלא הכונה
איש את עדיו עליו ויתאבלו" ,ואמר שעיקר והנה בשלמא "מלך" ניחא מה שחילקו לו שהוא נקרא ע"ש מלאכתו ,כמו שהסנדלר
החטא הי' מה שהי' מתאבלים אחר החטא תואר זה ,כיון שמתגבר על האדם למשול בו, נקרא מי שעושה נעלים ,ומי שתופר בגדים
והולכים בעצבות" ,ולא שתו איש את עדיו גם השם "זקן" הולם לו כיון שלפתח חטאת נקרא חיט ,כן היצר נקרא "כסיל" ,בשביל
עליו" היינו לא שמו אל לבם כי עוד בם רובץ מתחילת היוולדו ,אבל מדוע נקרא שמלאכתו היא "להכסיל" את בני האדם,
קוסטא דחיותא החלק אלקי שהיא תכשיטא "כסיל" ,והלוא הוא חכם מחוכם להרע? אכן הוא עושה את הכל לכסילים (" -ער מאכט
וקשוטא דישראל ,ומה דהו' הוה ,ואין דבר עתה נודע לי ,כיון שראיתי את עצמי כלוא אלעמען צום נאר").
העומד בפני התשובה ,ובדיבורים האלה הי' בבית הסוהר ,ובו בזמן הריני רואה גם את
מדבק ומקשר א"ע בנפש רוח ונשמה בהרבי היצה"ר שם ,חשבתי לעצמי ,בשלמא אני יצר הרע נקרא “כסיל” ,טיפש שכמותך
מי הכריחך לבוא לכאן להיות סגור כמוני...
מלובלין( .תפארת ישראל אות יז) הרי אנוס על פי הדיבור ירדתי לכאן לשבת מסופר מהרה"ק מרוז'ין זי"ע ,בנר ישראל
איתא בספה"ק תולדות יעקב יוסף (פרשת מאחורי דלתיים סגורות ,ולא יתנוני לצאת (ח"א ,עמ' תטז) :טוב ילד מסכן וחכם ממלך
החוצה ,אבל אתה טיפש שכמותך ,מי
ד | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
בעיר היתה רבה ,אך איש לא התלונן כי הצד הגרמני לצד הרוסי ,הביע ה'אמרי פנים" גדול כוחה של התורה הקדושה,
צר לו המקום .כיון שביהמ"ד המקומי אמת' את משאלתו להיפגש עם דודו להגן ולהציל מכל צרה ויגון .כמו בדורנו
היה צר מהכיל את הבאים ,התפללו אלפי הרבי מפילץ ה'שפתי צדיק' ,שעבר אנו ,דור של "הסתר פנים" ,מכל מקום
יהודים 'קבלת שבת' ומעריב תחת כיפת לגור בויערשוב ,אחר שלא נפגש עמו התורה מפיצה את אורה ,למען נדע את
השמים ,תפלה נלהבת ומרוממת .בעת כמה שנים מחמת המלחמה .הרבי מגור הדרך בה נלך ,כמו שמשלו חז"ל (סוטה)
עריכת השולחן גדלה הצפיפות ורבתה התגורר אותה עת באוטווצק והנסיעה על הפסוק "כי נר מצוה ותורה אור”,
השמחה ,לא היתה אפשרות לכולם לויערשוב חצתה כמעט את פולין כולה, שעל ידי אור התורה ננצל מן הפחים
להתקרב כדי לשמוע 'תורה' או כדי לקבל ונמשכה ימים אחדים .מחמת מאורעות והבורות וכל המכשולות של חשכת
שיריים ,המונים צבאו על המדרגות המלחמה נבצר מחסידים רבים להגיע הגלות .וביחוד בעת צרה ויגון כזו ,שעם
וטפסו על החלונות והמשקופים למרות ל'אמרי אמת' ,והיתה זו הזדמנות לפגשו ישראל נמצא בתוכה ,שמחוץ תשכל חרב
שהיתה בזה סכנת נפשות .רוב הקהל בכל העיירות שבדרך .המסע הפך א"כ ומחדרים אימה ,עלינו להחזיק במעוז
חטף תנומה קלה בכיכר השוק ובחוצות... למסע היסטורי גדול .קהילות שלמות התורה ביותר ,ולהאיר החשכה והעלטה
לתפילת שחרית ומוסף נתמלא השוק יצאו לקבל את פניו .עגלות רבות ליווהו שבאה בעקבות הסתר פנים שאין כמוהו.
ביהודים עטופי טליתות שהבהיקו באור בדרכו .ההתרגשות הגיעה לשיאה
השמש ,התפללו בהתלהבות עצומה, בהיפגשו בויערשוב פנים אל פנים עם
וכפעם בפעם כוונו המבטים לחלונות דודו הצדיק בעל ה'שפתי צדיק' באהבה עובדות צדיקים
הרבי ...השירה והזמרה בקעו שמים... רבה .כתב עד ראיה שזכה לשבות באותה
המעמד הנשגב ,אשר יכלה עט מלתארו, שבת פ' תבא בויערשוב :אלפי חסידים 'אתם נצבים -וילך משה' :בשלהי שנת
הזכיר משהו כעין 'מעמד הר סיני'. נהרו לויערשוב לקראת השבת ,בתוכם תרע"ח לקראת סוף ימי מלחמת העולם
אדמורי"ם ורבנים אדירי תורה .הצפיפות הראשונה ,כאשר פולין היתה חצויה בין
פינת יקרת
אם רואה שההוצאות יתרות על ההכנסות, הנר והסתובב עמו בכל פינות בית הכנסת וילך ,ד"ה עוד יש לבאר למה תוקעין) בשם
הוא מחפש מאיזהו מקומן להוסיף על כמחפש דבר מה ,עד שנעצר סמוך לאיש הספה"ק חסד לאברהם (מעין ד ,נהר מ)
ההכנסות .אך אם רואה כמה וכמה שנים פשוט שלא היה יודע ללמוד אפילו משנה שהקשה איך יתכן שאדם שעשה עבירות
רצופות שההוצאות יתרות על ההכנסות, אחת ,שהיה יושב ובוכה בכי תמרורים, כל ימיו ולבסוף התחרט ,תתקבל תשובתו?
כמובן שהוא עוצר את העסק ומחפש המגיד שאל אותו 'היכן אתה אוחז' ,האיש ותירץ כי ע"י שמתחרט על העבירות גורם
לשנות את ההנהגה לגמרי ,שההוצאות ענה לו 'אני אוחז ב'ולנו בושת הפנים''... צער גדול להסטרא אחרא ,ומזה הצער
יצטמצמו ,ואם אינו עושה כך ,הוא קל דעת הוא נשאר עומד בשורה הראשונה והיה שמצטערת הסט"א יש להקב"ה נחת רוח,
ומופקר .כשאדם רואה שההוצאות יתרות בוכה כמה שעות .תיכף האירו פני המגיד ובזכות זה מגיע לו כפרה על העוונות...
על ההכנסות ,אינו יכול לישון בלילה ,כמ"ש באור יקרות ואמר :זה מה שחיפשתי .ואמר ובשם הרה"ק רבי אהרן מבעלזא ,שמצות
בקהלת 'גם בלילה לא שכב לבו' ,כי מחפש לאנשיו שבשעת אמירת הסליחות הרגיש תשובה דבר מוסכם הוא ,שהרי הרמב"ם
עצות בנפשו מה לעשות .וכך בחודש אלול הארה גדולה בבית המדרש ,ולא היה יודע פוסק כך ,והראב"ד לא השיג עליו ...ונזכה
אנו עושים חשבון מצוות מול עבירות, מה פשר אותו האור ,לאחר הסליחות הלך לשוב בתשובה שלימה אליו יתברך מתוך
הכל לפי רוב המעשה ,הרי צריך לחיות עם וחיפש את מקור האור ,עד שמצא את שמחה וטוב לבב.
חשבון ,כשמתקרב סמוך לסוף החודש, ה'חומש יהודי' שהתבונן ב'לך השם הצדקה
מתחיל להיות מצב שכבר לא יכולים לישון ולנו בושת הפנים' ,ונשאר שם 'עומד' ועיניו
בלילה ,מרוב נדודי שינה קמים לפנות בוקר זולגות דמעות כמה שעות: מנהג הבעש"ט והמגיד הק' ממעזריטש
ובאים לומר סליחות ...מה עושה יהודי זי"ע לומר סליחות במוצ"ש בחצות הלילה.
משכימים לסליחות כי אי אפשר לישון
שלא יכול לישון ,בא לבית מדרש ,וכך באו מרוב פחד הדין וחשבון הנפש היה הדבר נמשך עד שעה רביעית ,והנרות
מנין אנשים שלא יכלו לישון ,וממילא הם בספר לחם שלמה להרה"ק משמלויא טעם דלקו עד לאחר זמן אמירת הסליחות.
אומרים סליחות ביחד: מה שנהגו לקום בסליחות ,כי מי שיש לו פעם אחת לאחר אמירת הסליחות לקח
עסק צריך לעשות חשבון הוצאות והכנסות, המגיד אחד הנרות מעל העמוד והלך עם
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | ה
בס”ד
הצהרים ,וחלמתי שהיה בידי חוט של את מבוקשם ,עיקר כוונת המלך היתה ביום ראשון (לסדר נצבים וילך) בצאת הרבי
משי ,וקצה האחד אחוז בידי והקצה שיהיו כולם מקושרים זה עם זה... ה'אמרי אמת' מן העיר ,הדוחק היה גדול
השני תלוי ועומד באויר ,ולא הייתי המשיך הבעש"ט ואמר :הנה מה טוב מאוד ,והרבי לא יכל להתקדם ,אז אמר
רואה מי הוא היה האוחז אותו .והיה בידי היה כשהייתם מחוברים עמי בתפלה, בדרך צחות" :כתוב 'אתם נצבים ,וילך
אשכול ענבים אחד וזרקתי למעלה שנים הייתי מסוגל להתעלות ,אבל כשעזבתם משה' ,אם תשארו לעמוד במקומכם,
או ג' גרעינין לראות אם היו פוגעים עם אותי לבדי וכל אחד פנה לדרכו ,הנה נפל אוכל אני ללכת"...
האוחז חוט המשי ,והגרעינין נשארו גם הכל ,וכל מה שרציתי להשיג פרח גם הרבי ה'בית ישראל' היה מבאר את כוונת
הם תלויים באויר ,והייתי רואה אותם ממני...כמו כן כאן ,סיים ה'בית ישראל', ה'אמרי אמת' ,שכוח הרבי תלוי במעשי
כדמות צל השמש ,והיה תמיה גדולה אם 'אתם נצבים לפני ה' אלוקיכם' ,בכוח החסידים ,כמסופר על הבעש"ט שהיה
בעיני כי לא הייתי מבין מה הוא .ובפתע זה יוכל להיות 'וילך משה'( ...יגדיל תורה)
מאריך בתפלת שמונה עשרה ,בפרט
פתאום ירד מהאויר בחור כמו בן עשרים בשבתות וימים טובים .אירע ,שבני
שנה גויתו כתרשיש ופניו כזהרי חמה, החבריא קדישא הרגישו חולשה בלבם
ואמר לי" :אני הוא מי שהיה אוחו בקצה מנהג של בעל 'שבט מוסר' קיום כל המצוות לפני ראש השנה והלכו לטעום דבר מה ,בהיותם סבורים
חוט המשי אשר בידך ,כי אני בנך אשר אמר המחבר :מנהגי ככל שנה ושנה שעד שיחזרו יעמוד בתפלתו .ביני לביני
בראתני היום בעשיית המצוות אשר קודם ראש השנה לקיים בפועל כל מצוות סיים הבעש"ט את תפלתו ,וכאשר חזרו
קיימת ,ורציתי לרמוז לך בזה שנשמתך עשה בפועל ביום אחד ,והמצוות שאינן ראו כי הוא עומד וממתין ,חלשה דעתם.
קשורה למעלה ,ולכן היה קצה אחד נוהגות עתה בזמן הזה כענין קרבנות אחר התפלה הרהיב אחד התלמידים
מהחוט בידך וקצה השני עולה למעלה, וכדומה ,הייתי לומד הענין שייחשב ושאל :ילמדנו רבנו מדוע קיצר היום
לרמוז על הקשר אשר מתקשר האדם הלימוד כמעשה ,כדברי חז"ל כל העוסק בתפלתו? אמר להם :פעם הגיע למדינה
עצמו מלמטה למעלה בעבור קיום בתורת עולה כאילו מקריב עולה .ובעניין מסויימת עוף בעל נוצות מרהיבות,
המצוות ,וענין הענבים שזרקת שנשארו כתיבת סופר תורה שחייב אדם לכתוב שנראה על עץ גבוה ואי אפשר היה להגיע
תלוים באויר [למעלה] ,רצו לרמוז לך ספר תורה לעצמו ,הייתי מגיה איזה אות אליו .שמע המלך וציווה לקבץ אנשים
שאם תחזיק בזה כל דבריך אשר אתה מספר תורה .ובעניין לעקור עבודה זרה רבים ,שיעמדו אחד על כתפי השני ,עד
שולח למעלה בתפילתך לא ידחו להם". הייתי הולך אצל בית עבודה זרה ,והייתי שיוכל העליון לתפוס את העוף.
ויהי כשומעי כל זה ,חיבקתי אותו מאבד מן הכותל איזה דבר. כשטיפסו האנשים אחד על חברו,
ונשקתי אותו ,וממש באותה נשיקה ובשנת ה' תמ"ב בחודש אלול בכ"ז התחילו התחתונים להתפזר אנה ואנה,
נקשרה נפשי עמו כל כך שכל זמן בו עשיתי אותם .ואחר כך ישנתי שנת עד שהעליונים נפלו ונפצעו ,ולא השיגו
שהייתי זוכר אותו היו לי געגועים ממנו
כאיש שיש לו בן יחיד נעלם מעיניו,
ויהי בנושאי עיני בו בעת הנשיקה,
ראיתי פניו בוערות כאש אוכלת כל כך
שהייתי מתחם בנגיעתו כאיש העומד
בפני מדורה של אש ,והסתכלתי בלבוש
אשר עליו שלא היה יפה כל כך ,וחשבתי
קול מבשר
בחלומי ביני לבין עצמי מה זה ,ונזכרתי
שמצות עשיית מעקה לא קיימתי,
ונתיישב דעתי ,כי אמרתי עכשיו אני על כן כעת אשר שנת גאולי באה ,תהיה ז' דנחמתא
אקיימנה .וכשקמתי נפל בפי פסוק 'הודו הנקמה מופלגת ,נ"ל. "כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה"
לה' כי טוב כי לעולם חסדו' ,ודרשתי בו (ישעיהו סג ד)
'הודו לה'' שנקרא 'טוב' ,שנאמר 'טוב ה'', ביאר באגרא דכלה בפרשתן כי יום נקם
ולכל העולם עושה חסד ,שמזמין בידם כתב בספר מי השילוח (מסכת ראש
בלבי וכו' [ישעיה סג ד] .הנה הוא נתינת
שיקיימו מצוותיו כדי שיקראו 'טובים' השנה) ,מאי משמע דהאי יובלא לישנא
טעם למה שלמעלה ,שעל כן ירמסם
בקיום המצוות ,ונמצא שנוחל לכל דדוכרא אר"ע כשהלכתי לערבי' הי' קורין
באפו כי יום נקם בלבי כעת ,ואיך יתכן ,אך
העולם מחסדו שנקרא טוב ,ומזמין ביד לדוכרא יובלא ,הנה נמנה כאן שנים עשר
הוא שאינו דומה כשאדם נוקם מאויביו
אחרים דברים באופן שייקראו טובים, דברים נגד שנים עשר חדשים שבשנה,
בפתע פתאום שלא עלה בדעתו מעולם
כדרך והלכת בדרכיו (דברים כח ,ט) מה הוא דוכרא יובלא הוא נגד חודש תשרי שבזה
להתנקם ,לאיש אשר מצפה בכל עת
חנון אף אתה חנון ,גם כן מה הוא טוב החודש צריך האדם להבין כי הש"י יכול
אימתי יבא הזמן שאנקום מאויבי ,הנה
אף אתה טוב וב'מדרש האתמרי' אשר להוציא את ישראל לחרות עולם ולהראות
לי הארכתי בפ' זה וע"ש .ונזכרתי מאמר בהגיע העת עושה הנקמה מופלגת להיות
להם כי לא הי' משועבדים מעולם ולא
התנא האלקי רבי אליעזר יעקב (אבות ד,
שהיה משתוקק ונכסף זה כמה ולא היה
משל עליהם מעולם רק הוא לבדו וכו'.
יא)' ,העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט בידו יכולת ,כן הוא כביכול שאומר הש"י
עיי"ש עוד דבריו הק' .ונזכה לגאולת
אחד' שממש עם המצוה בורא מלאך על כן תהיה הנקמה מופלגת וארמסם
עולם ברחמים במהרה בימינו אכי"ר.
אחד דומה לו ,ואמרו "קונה" כמו 'קונה' באפי [שם סג ג] ,כי יום נקם בלבי מעולם,
שמים וארץ ,שהוא לשון בריאה( .גיליון
ו | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
וסיפר שפעם אחת נסע [רבי] בעגלה מטשרנאביל בעל ה"מאור עינים" ,ופנה מתיקות ר"ה תשפ"ה ,אזור אליהו (סי' קסג) -הגה"ק ר'
אחת עמי בצוותא חדא בימי החורף, אליו “אולי יואיל מר לומר איזה דבר אליהו הכהן האתמרי זי"ע (בעל 'שבט מוסר')
והגענו אל מקום אחד מדרון משופע תורה?" השיב לו הסבא קדישא" :שמעתי
מאד כידוע בימי החורף ,ודימיתי שברגע שכתוב פעמיים "אסתר" במקום אחד".
זו יהפך הגלגל ,וח"ו היינו כולנו מסוכנים ענה לעומתו הרה"ק רבי מנחם נחום "הקהל את העם האנשים והנשים והטף"
אם היה מתהפך שמה הגלגל ,ואני הייתי מטשרנאביל :אכן כך כתוב בתורה וגו' (לא יב) .וברש"י האנשים .ללמוד:
אז רך בשנים ועמדתי בזריזות לדלג מן “ואנכי הסתר אסתיר"" ,כן" נענה הס"ק, והנשים .לשמוע :והטף .למה בא ,לתת
העגלה ,ואחזני בידו ואמר לי "שב ,שב, וכך הוא פירושו :השי"ת מסתתר בלבו שכר למביאיהם .ידוע הטעם שמביאים
לא יהיה כלום" ,וכך היה שעברנו שמה של אדם שמסתיר את השי"ת בקרבו ,וזה את הטף ,כדי שאזניהם יקלטו דברי
בשלום ,ואחר כך באנו אל מקום אחד ביאורו של הכתוב" :ואנכי" השי"ת אוהב תורה ,ועיניהם יראו ,ואע"פ שאין הם
אשר לא היה כל כך משופע ומדרון, "הסתר" להסתיר עצמו ,אצל "אסתיר” מי מבינים ,יש לכך השפעה ,כפי שמסופר
ולא עלה בדעתי כלל שתתהפך שם שמסתיר את השי"ת אצלו. בירושלמי (יבמות פ"א ,ה"ו) על אמו של רבי
העגלה ,וייאשתי עצמי מלדלג שמה, יהושע בן חנניא ,שהביאה את עריסתו
והנה פתאום נהפך העגלה ונפלנו כולנו לבית המדרש כדי שאוזניו יקלטו דברי
על השלג ,והתחיל אדמו"ר לצחק ,ואמר ובספר "תפארת ישראל" (אות קעט) מובא: תורה .בענין זה מפורסם הסיפור ,שהיה
לי "ראית" .ולא הבנתי כוונתו מה שאמר מהרה"ק בעל ישמח ישראל עם אביו תקופה קצרה לאחר השואה .הרב
לי אז "ראית" ,עד היום חג השבועות הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר זצ"ל .ופעם מפונוביז זצ"ל הלך להציל ילדים יהודים
בבוקר קודם התפלה באתי על כוונתו, אחת כשאביו אדמו"ר הק' זצ"ל היה מהמנזרים ,ילדים שהוריהם הפקידום
וזהו ,שלימד אותי דרך להשי"ת ,שבאם בכפר בלאטטע סמוך לאלכסנדר לשאוף בשנות הזעם במנזר כדי שינצלו ממות
האיש הישראלי הולך תמיד בדאגה רוח צח ,ופתאום נחלה מאוד והיה בידי הגרמנים ימ"ש .באחד המקרים
ובמפח נפש ודואג ומתיירא שלא יפול בסכנה גדולה ,והיה צר להם מאוד כי לא פנה הגאון זצ"ל לראש המנזר בבקשה
ח"ו ברשת היצר אשר תמיד הוא פורש היה הרופא ,וגם אנשים מועטים היו שם, שיחזיר לו את הילדים הנמצאים במקום.
מכמורת לרגליו ,אז השי"ת עוזר לו שלא ואדמו"ר הק' ז"ל בעצמו היה ירא ופחד כדי להחזירם לאמונתם ולכור מחצבתם.
יפול ,אבל מי שסובר בדעתו שהולך ובכה מאוד. ענהו הכומר בתמימות מעושה :כאן לא
בדרך הישר ואינו מעלה על לבו כלל נמצאים ילדים יהודים כלל ,כולם פה הם
לירא מרשת היצר ,זה האיש ח"ו בפתע וכשראה רבינו [ה"ישמח ישראל"] זאת
ואת כל אשר לפניו ,היה מחבק את אביו נוצרים ,ומה גם שאין לך כל הוכחה שיש
פתאום נופל לבאר שחת ,וזה כיוון במה כאן יהודים ועל סמך מה אתה בא לבקש
שקודם אמר לי "שב" ,ואחר כך אמר לי ז"ל בשתי זרועותיו ונשבע לו שלא יהיה
שום מכשול רע ח"ו ,ואמר לו ,אבי אבי אותם .אמר לו הרב מפונוביז' :אני אוכיח
"ראית" ,עד כאן שמעתי מפי קדשו. לך ,אבל רק בקשה קטנה לי אליך ,אנא
אין זה ח"ו מה שאתה חושב ומדמה
ואנכי הסתר אסתיר ,ואין מחפש אותי! בנפשך ח"ו ,והלך לחוץ בתוך היער וצעק הרשה לי להיכנס בערב לאחר שתסתיים
נכדו [ -של הר' ברוך'ל ]-הרב רבי יחיאל ובכה ,רבש"ע ,אזוי ,אזוי ,דעם אלכסנדר ארוחת ערב וההכנה לשינה ,נענה הכומר
מיכל ,כשהיה ילד קטן היה משחק את רבי? אין א וואלד ,קיין שום מענטש, לבקשתו והכניסו בשעה המיועדת.
עצמו במחבואים עם ילד אחר ,והחביא הלא חז"ל אמרו חס הקב"ה על כבודן של הילדים כבר שכבו במיטותיהם ,פתח
את עצמו הרב הנ"ל ושהה במחבוא זמן צדיקים ,והשי"ת שמע צעקתו ושועתו הרב מפונוביז וצעק בקול רם "שמע
רב בסוברו שהילד מחפשו ולא יוכל ורצון יראיו עשה והוטב לאביו זצ"ל. ישראל" ...והנה החלו קריאות מכל
למצאו .אך בראותו ששהה ביותר יצא ואח"כ שאל אותו אביו אדמו"ר הק' איך הצדדים "מאמע מאמע" ...הגיב הרב
מהמחבוא ולא מצא את הילד בבית אתה נשבעת לי ,והשיב לו לבי היה נכון ואמר :הנה ההוכחה שלי ואין לך הוכחה
והרגיש שלא חיפשו מתחילה ,ורץ לחדר ובטוח שלא יהיה שום רע ח"ו ,ותמכתי מוצקה מזו .הילדים שמעו "קריאת
זקינו בבכי וקובלנא על הילד שלא יתדותי בד"ק הרבי ר"י מרוזין זצ"ל ,שפי' שמע" לפני השינה ,ומיד נזכרו באמם...
רצה לחפשו .אז זלגו עיני הרב קילוח הכתוב עד אנה תסתיר את פניך ממני עד כאשר מלמדים ילד קטן דברי תורה,
דמעות ,ואמר :הקב"ה אומר גם כן כך: אנה אשית עצות בנפשי ,ר"ל ,הסתרת אף שאינו מבינם אוזניו קולטות ,ונשאר
"אני אסתיר את עצמי במחבואים ואין מי פנים יכול להיות רק בהזמן שיכול האדם במוחו רושם לעולם .וזהו פירוש הפסוק
מחפש אותי"( ...בוצינא דנהורא -הרה"ק ר' ברוך עוד לשית עצות לנפשו ,שדימה לו שיש "הקהל את העם אנשים נשים וטף למען
ממעזיבוז זי"ע) לו עוד עצה בנפשו .אבל בעת שיודע ישמעו ויראו ולמען ילמדו ויראו את ה'".
האדם שאין לו שום עצה ותושיה רק אם הטף ישמעו אפילו לא יבינו ,ילמדו
ישועות ד' ,אזי לא יכול להיות הסתרת ליראה את ה' ,וזהו כוונת חז"ל "ליתן שכר
פנים ח"ו. למביאיהם" כפי ששבחו את אמו של רבי
כל זמן שמשה חי היה הוא הספר תורה יהושע( .אוהל אברהם בפרשתינו)
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" וגו' (מהרה"ק ר' משולם שרגא ובשפת אמת
(לא יט) .הטעם שמצוה האחרונה שצוה פייבוש זצוק"ל מברעז'אן ,פר' ראה) ששמעתי
משרע"ה טרם מותו היתה מצות כתיבת מפי מחותני אדמו"ר הרב הקדוש רבי
"ואנכי הסתר אסתיר" (לא יח) .מנהגו של
ספר תורה ,אמר הרה"ק רבי שמעון מאיר זללה"ה מפרימישלאן שאמר בחג
הס"ק משפאלע זי"ע כידוע לא לומר
מאמשינאוו זי"ע ,בהקדם מה שאמר השבועות ,שהיום באתי על כוונת אדמו"ר
כלל דברי תורה בשולחנו הטהור .פעם
זקינו רביה"ק מרן אדמו"ר הזקן מווארקא הקדוש מו"ה רבי מרדכי מקרעמיניץ.
אחת הפציר בו הרה"ק רבי מנחם נחום
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | ז
בס”ד
העיר דאלינע שבגאליציא ,הזקן הזה הסופי שורות דוזאת הברכה דומין ,מזה זי"ע אהא דאיתא במס' ברכות (ג ):ד"בכל
העיד באוזני זקננו את מה שראו עיניו הוכחה שגוי כתב ויגנז ,כערוך בשולחן יום נכנסו חכמי ישראל אצל דוד המלך
בילדותו .בעירו דאלינע פגש פעם בליל הטהור (ביו"ד בסי' הנ"ל) .והרב מבאיאן [ר' ואמרו לו עמך ישראל צריכין פרנסה",
חורפי יהודי זקן בא בימים עומד ברחוב יודא [לייב] שטערנהעל [זצ"ל]] ,הגיד ולכאורה יש להתפלא על כניסתם אליו
בקור המקפיא ללא מעיל ואף לא צעיף. לי ביום כ' לחודש אד"ש תרפ"ז ה' לס' דבר יום ביומו לצורך אותו הענין ,אחר
תמה הילד בפני הישיש וכי הקור העז שמיני ,שעובדא הלזו יש לרמז בתוה"ק שכבר אמר להם מתמול שלשום את
אינו מייסרו ומסכנו לבוא לידי צינון 'ועתה כתבו לכם את השירה הזאת שימה העצה היעוצה "צאו והתפרנסו" וכו',
ומחלה .פתח הישיש בפניו את סיפורו: בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד ואמר ,כי הנה אנו מתפללים בכל יום על
בעודני ילד קט סבלתי נוראות מצינון עז בבני ישראל' ,שיעור הכתוב כך הוא ,דיש פרנסה ,ומזכירים אותה שלש פעמים
שתקף אותי תכופות והביאני לפעמים לדקדק מהו "כתבו לכם" .אמנם הענין ביום בפסוק "פותח את ידיך" וכיוצא בה,
עד כדי עילפון .אמי ,שלא יכלה יותר שכל א' ואי יסייע בכתיבת אות א' ,והדין והנה בזמן שדוד המלך ע"ה הי' בחיים
לעמוד מנגד ולראות בסבלי ,עטפה הוא שהכותב בתורה צריך לקרות בפיו חיותו בעוה"ז ,הי' הוא גופו בבחינת
אותי בשמיכה ולקחתני בזרועותיה אל כל תיבה ואות טרם יכתבנה .וזה 'ועתה ספר תהלים חי 'א לעבעדיגער תהלים',
האדמו"ר רבי שלום מבעלזא (יומ"ד כ"ז אלול) כתבו לכם' דהיינו שכל או"א יכתוב אות לפיכך נכנסו חכמי ישראל בכל יום ויום,
זי"ע .בעת אשר אמי חיכתה בחוץ להגהת 'שימה בפיהם' ,וטרם הכתיבה יאמר כדי שיאמר הוא בפיו את עצתו הידועה,
תוּרה להיכנס אל הרבי החל מצב גופי האות והתיבה בפיו" ,למען תהיה' לעדות ונחשב הדבר הזה בעבור כלל ישראל
להתדרדר ונעשה חמור .מתוך בהלה שע"י ישראל נכתבה התורה ההיא ,וזה כמו התפילה על הפרנסה עכדה"ק ,ועל
פרצה אמי אל חדר הרבי ובתמרורים 'למען תהיה לעד בבני ישראל' שע"י בר דרך זה אפשר לומר אף לענין מצות
בכתה עלי שאני סובל מקור באופן ישראל נכתבה הספר תורה הלזה ,ודו"ק. כתיבת ס"ת ,שכל זמן שמשה רבינו
חמור ומסוכן .ניחם אותה הרבי באמירת ע"ה הי' בעולם ,הי' הוא הספר תורה חי
קדשו" :דער אויבישטער וועט העלפען, בעבור כל כלל ישראל 'א לעבעדיגער
עס וועט עהם מעהר נישט קאלט זיין" "וידבר משה ...את דברי השירה הזאת ספר תורה' ,אמנם לפני הסתלקותו
(-השי"ת יעזור ,ולא יסבול יותר מקור) .מני אז, עד תמם"( .לא ל) סיפר הרבי רבי העניך הוכרח לצוותם על כתיבת ס"ת משלהם,
סיים הזקן את סיפורו ,לא ידעתי קור מאלכסנדר זי"ע שפעם אחת עמד אחורי אחרי שבא הזמן שהוא גופו צריך לעלות
מהו ,ולא חלילה יותר בצינון( .אפריון לרבי הפתח אצל רבו הרבי רבי בונם מפרשיסחא למרום( .גיליון כרמנו אלכסנדר נצו"י תשע"ד -בשם
שמעון -פרקי חיים ,חידו"ת ,אגרות ודרשות ,מהגה"ח זי"ע ,ושמע כי רבו שואל את הפשט על הרה"ח רבי יעקב לאנגער ז"ל ,נדפס בקונטרס 'תפארת
ר' שמעון שמחה (סופר) שרייבער ז"ל מאנטווערפען ) פסוק זו דמהו הלשון עד 'תמם' ,דהי' התורה' שיצא לאור ע"י הרה"ח רבי פייוויל איגר
תשע"ו ,עמ' )312 צריך לכתוב עד 'תמה' ,כיון דקאי על שליט"א .ודבר נחמד ראה בישמח ישראל (וארא אות
השירה ,והרבי רבי העניך הביט בנקב ו') שבהיות מרע"ה היה גופי' התורה ,והרי
שבדלת לראות למי שואל רבו קושיא הבעש"ט הק' גילה לנו דהאור הגנוז טמון
במוצאי שבת סליחות מזרז הרה”ק זו ,אולם לדהמותו לא היה שם שום איש בתורה ,לכן כשנולד משה נאמר 'כי טוב'
מהר”ש מבעלזא (יומ"ד שב"ק כ"ז אלול) זיע”א בחדר .אזי עלה ברעיוני הרבי רבי העניך שנתמלא הבית אורה ,והכוונה על האור
את משמשו להכין העגלה לנסיעה, בינו לבין עצמו דיתכן פי' הדבר ,שמשה הגנוז שהאיר בגופו ע"ש)
ברצונו להגיע אל קצה העיר ,המשמש רבינו למד את התורה עם הכלל ישראל
בקודש עשה כמצווה ,אך מוחו לא קולט 'ביז ער האט זיי גאנץ געמאכט' ,הרי
מה לו לרבי הגדול בליל כזה ליל של ד'עד תמם' קאי על הכלל ישראל ,ותיכף כאו"א יסייע בכתיבת ס"ת ויהי' לעד שנכתב בכשרות
סליחות בקצה העיירה שם מתגוררים בא הרבי רבי בונם אל הדלת קרא אותו "ועתה כתבו ...את השירה הזאת שימה
היהודים הפשוטים ,העגלה נעצרת על בשמו בזה"ל" :העניך'ל האסט מיך מהנה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד
יד ביתו של חייט העיירה ,יהודי פשוט גיוועזין" ,ונתן לו שתי תפוחים( .אור שמחה בבני ישראל" (לא יט) .באלף כתב (להגה"ק
ביותר שכל עסקיו בענייני חייטות עם אות כו ,לנוסחים שונים בסיפור זו ראה חשבה לטובה ר' יצחק ווייס זצ"ל הי"ד אב"ד ווערבוי ,ח"א אות
פריצי הסביבה ,הרבי יורד ממרכבתו, בפרשתן ותפארת היהודי אות פח) קמז) פעם אחת מצאו ספר תורה בשדה,
ניגש לחלון הביקתה הנמוכה ומביט ונסתפקו בו אם כתבו מין או גוי ,שדינו
בזהירות לפנים החדר ,המשמש גם הוא ביו"ד (סי' רפ"א) או יגנז או ישרף ,והציעו
מנסה בכל כוחו להציץ פנימה כי מי יודע השאלה לפני רבן של ישראל רבי עקיבא
מה יתגלה לעיניו ,ומה הוא הדבר שעניין איגר זלה"ה .והשיב הגאון ז"ל ,באשר
את הרבי הקדוש .החדר ניצב שולחן ועל סיפור לשבת מנהגן של ישראל תורה ,כשבאים לכתוב
ידו עומד החייט בפנים קורנות ומוזג שורות אחרונות דפרשת וזאת הברכה,
שתי כוסות משקה ,למי הכוס השניה נהגו הבע"ב שכל אחד כותב אות לפי
מיועדת והרי רק הוא לבדו בבית ? תמה סיפור מופת היה זקננו [רבי שמעון שמו בס"ת ,כגון אם שמו משה כותב מ',
המשמש .הדבר מתמיה יותר ויותר את שמחה שרייבער] ז"ל נוהג לספר ,אשר ומובן שאותיות שנכתבו מהרבה בע"ב
המשמש כאשר הוא רואה את החייט הוא עצמו הכיר את עד הראיה של אינם דומין זה לזה ,והנה אם היה הכותב
המושיט ידיו אל על בקריאת “לחיים” המעשה :באנטווערפען שלפני השואה ישראל אז בלי ספק היה עושה כמנהגן של
ומוריק לפיו בזו אחר זו את שתי הכוסות התגורר יהודי ותיק אשר מוצאו מן ישראל הנ"ל ,ואם לא ימצא כן אלא גם כל
ח | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
העמיד כוס בשבילו וכוס בשביל כביכול, מאמירת “מעמדות” שהיה רגיל לומר הניצבות לפניו ,שפתיו ממלמלות דבר
איחל לו להקב”ה “לחיים” והבטיח לשפר מדי יום ,כאשר פחתה העבודה יותר חדל מה אך לאזני המשמש שאינן מגיעות.
דרכיו ,מהיום והלאה ישרור “שלום” גם מאמירת תהילים ,מצבו נעשה יותר כילה החייט את שתיית ה”לחיים” נפנה
ביניהם ,הוא מצדו יחזור לאמירת ויותר שפל ,והוא בראותו כיצד מענישו הרבי ויחד עם המשמש עלה על העגלה
תהילים ומעמדות והקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא חשב לתומו “לגמול” וחזר לביתו ,למחרת הופיע החייט בבית
יחזיר לו את הפריצים ופרנסתו .שתה לו ,כך פרק ממנו עול מלכות שמים המדרש לסליחות ,אחר התפילה ניגש
את שתי הכוסות אחת עבורו ואחת לגמרי עד שהפך לעני ואביון בגשמיות המשמש לשאלו על מעשהו בליל אמש,
עבור הקב”ה ,בפה מלא אמר שהינו וברוחניות .הגיעו ימי התשובה ,ימי אולי על ידי כך חשב ,יוודע לו מה היתה
סולח להקדוש ברוך הוא ובלבד שהוא הרחמים והרצון ,נפתח פתח בליבו של מטרת נסיעתו של כ”ק מרן בלילו של
יתב”ש יסלח לו על כל חטאיו וישלח את החייט ,הוא עשה חשבון נפשו וראה כי סליחות לחזות במראה .החייט עמוקות
ישועתו ,המשמש ששמע את הדברים רע ומר מצבו ,אין טעם להמשיך בחיים וסיפר :כל ימיו פרנסתו מצויה מהפריצים
הפשוטים והתמימים שיצאו מפי החייט כאלו ,עליו להתפייס עם הקדוש ברוך שתופרים מלבושיהם אצלו ,במרוצת
סיפרם כלשונם לפני כ”ק :מרן מהר”ש, הוא ,והוא ברחמיו ימחל לו וישלח שוב הזמן נהפך הגלגל ופריץ אחר פריץ פסקו
נענה מרן ואמר שמן השמים באו לראות את ישועתו ,ברם ,כיצד מתפייסים? יודע מלתפור אצלו את מלבושיהם ,הדבר פגע
ולשמוע את מעשה החייט ותמימותו, הוא שבני אדם המתפייסים זה עם זה קשות בחייט העני ,ומרוב התמרמרות,
א”כ גם אני רציתי לראות את זה : שותים בשעת מעשה יי”ש ומאחלים זה כאשר עזבו הפריץ הראשון פסק
לזה לחיים ,על כן יעשה גם הוא כך ,הוא
יומא דהילולא
אל בעלה ,והפצירה בו שיודיע על עת המגולים כאשר אני רואה שב"ה יש לי
רצון ,שבה יוכלו החסידים לבקש ולפעול תיאבון": כ"ג אלול (ה'תקפ"ו)
אצלו שתהיה להם כל הצטרכותם .נענה יומא דהילולא קדישא של
לה הרה"ק ,פתח את דלת חדרו והכריז: הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק
כל הרוצה ליטול ,יבוא ויטול! נכנס פעם אחת ,כשהיה הרה"ק רבי משה זיע"א
החסיד הראשון ,וביקש שיזכה לומר לייב מסאסוב זי"ע בלבוב ונודע לו מגודל בן רבי פנחס זיע"א
לפחות פעם אחת בחייו "ברוך שאמר" דחקות ועוני של הרה"ק מסטרעליסק
באותה דרגה שאומר הרבי ,ואילו השני, זי"ע שדר אז בלבוב ,והלך לבקרו ,וכאשר
ביקש שיוכל לומר "האדרת והאמונה" בא אל בית הרה"ק מסטרעליסק לא היה
לו אפילו כסא ליתן להרה"ק הרמ"ל רק מסופר מהרה"ק רבי אורי השרף
באותה דרגה שאומר הרבי .כך עמדו
כסא שהיה בן ג' רגלים ,והעמיד הרה"ק מסטרעליסק זי"ע ,שהיה כל ימיו עני
ובקשו בקשות רוחניות נעלות נענה
מסטרעליסק את רגלו שיוכל הרה"ק מדוכא ולא השיגה ידו אפילו כדי לחם
הרה"ק מסטרעליסק ואמר לרבנית :רואה
הרמ"ל לישב ,וכאשר ישב שם גילה לאכול ,ופעם אחת עברו עליו כמה ימים
את את מבוקשם ,ומה אתה רוצה ממני:
הרה"ק הרבי ר' משה לייב זי"ע מלבוש בלא שום דבר מאכל והיה מהלך רעב
העליון של הסטרעליסקער זי"ע והביט וצמא ולא היה לו במה לשבור רעבונו,
בו ואמר' :בראיה בעלמא קני' ,וכבר הגיע התחיל להלל ולשבח את בוראו ,ואמר
מימרא נפלאה דהרה"ק מסטרעליסק
בב' לימודים יסודיים לעבודה"י מענין הס"ת
העת שיתגלה ותיכף אחרי זה התחיל "איני יודע למה זכיתי לחסדים כ"כ
אימרה יסודית מתאמרה משמיה להתגלות ונעשה מפורסם: גדולים מהשי"ת ,הרי כמה וכמה בני אדם
דהרה"ק רבי אורי מסטערליסק זי"ע, שסובלים חלאים שונים ומכינים להם
דהנה בדיני ס"ת מצינו שני דינים :א. מעדני מלכים ופרי מגדים להאכילם,
שאם חסר בס"ת אפי' אות אחת הס"ת חסידיו של הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק והחולים עצמם כל אוכל תתעב נפשם
פסול .ב .שאם נוגעות ב' אותיות זו זי"ע היו עניים ואביונים ,כשראתה ואינם מסוגלים לטעום מאומה ,ואילו אני
בזו ה"ז גם כן פסול .ויש ללמוד בזה הרבנית אשת חבר את מצוקתם ,ניגשה ב"ה בריא אולם וביכולתי לאכול אפילו
הדרכה לעבודה"י ,דכל יהודי צריך פת קיבר ואשבע ,ואין זה אלא חסדי ה'
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | ט
בס”ד
נחשבת למעלה היקרה שבין כל המעלות ליטול את הפרורים עד שתשלם את לעבוד את הש"י לפי דרכו ,שלכל אחד יש
בהן הצטיין הח"ח .והשנית – העובדא עם החוב .מה עושים? יש ללכת אל האופה, את המהלך שלו בעבודה"י ואסור לנגוע
הב"ח ,הב"ח הבטיח לחתנו בעל הט"ז לבקש ארכה .אך לא! החפץ חיים הכה א' במהלך של חבירו [כשם שאסור לנגוע
ב'תנאים' ליתן לו תבשיל בשר בכל יום, בידו על השולחן וקרא" :שטן שטן ,לא ב' אותיות בס"ת] ,ובכל זאת כל יהודי
ואולם במשך השנים נתרושש הב"ח יעלה בידך להפריעני מלימודי!" במקום צריך להתאחד עם כל ישראל ולדעת
וסיפק לו "ריאות" במקום "בשר" ,למרבה שאנו רואים מאפיה ופרורים ונחתום שכשהוא נמצא לבדו הוא רק אות א'
הפלא ,הזמין הט"ז את חותנו לדין תורה, וסירוב ,ראה ה"חפץ חיים" את השטן והוא חסר לגמרי ואין לו קדושת ס"ת רק
ואמנם בית הדין פסק כי גם הריאות המושך בחוטים! ניחא ,אבל מה הועיל כשיתחבר עם כל בנ"י [כמו ס"ת שאם
נחשב לבשר .כששאלו את הט"ז מה במכה שהכה ובקריאה שקרא? אוהו ,מה חסר בס"ת אפי' אות א' הס"ת פסול].
ראה על ככה להזמין את חותנו על דבר שהועיל!!! הוא הצהיר והכריז שדרכו (גיליון ממעינות הי"ם ,מאמרים ושיחות הרה"צ ר' י"מ
שכזה לדין תורה? השיב :ביום בו אכלתי סלולה ונהירה ,מותווית וקבועה ובדרך מורגנשטרן שליט"א -כי תבוא תשפ"ג)
לראשונה את תבשיל הריאה ,הופרע שאדם רוצה לילך מוליכין אותו! ואיך
לימודי בעיון לדקה קלה ,מיד התעורר הוליכו? בתופים ובמחולות! כך קיבלנו
בשמים קטרוג גדול על משפחת הב"ח, את ה"חפץ חיים"! לא תמיד באה העזרה אמר כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זי"ע
לפיכך הזמנתי אותו לדין תורה ,כדי שבית מיד .לפעמים אומרים במאמר הגמרא: הסטרעליסקער אמר ,אויף מיר איז
דין יפסקו שריאות אף הן בשר ,ונמצא כי "המתן עד שנמדוד ביחד" ,אבל אחר כך קיינער נישט א מבין נישט קיין מלאך
אין מקום לקיטרוג ,הפטיר רבינו ואמר: זוכים למדוד עם הקדוש ברוך הוא ביחד, און נישט קיין שרף נאר כביכול אליין
"הרי לנו עד כמה מחשיבים דקה אחת "כדי שנתבסם ,כביכול ,אני ואתה!" זו אחוץ דער לובלינער .ער האט אזעלכא
של לימוד בעיון."!... התשובה לשאלה שנשאלה .איך אפשר לעכטיגע אויגען אז איך קען מיך נישט
לקבל קבלה נחושה לעתיד והרי ההרגל באהלטען פון אים ,און איך האב נישט
עושה את שלו?! והמדות והטבעים קיין אינטערעס זיך צי באהלטען .זכותו
עד כמה יכולים להשפיע גם בשעת והיצר הרע והנסיונות ...הכל נכון ,אבל יגן עלינו ועל כל ישראל אמן!
תוכחה יש לספר עובדא שאירע עם מאיתנו נדרש רק לרצות .לדפוק בעוז
ה"חפץ חיים" שבתקופה שהיה נודד ולהכריז! הרי בין כך ובין כך ,היצר הרע
למכור את ספריו ,ראה פעם באכסניה חזק מאיתנו ,הוא מלאך ,ואנו בקושי בני
בווילנה יהודי חסון ומוגשם שנכנס אדם" ,אתה אש ,ואני בשר ודם" (קידושין כ"ד אלול (ה'תרצ"ג)
והתיישב ליד השולחן ,ופקד על פא ע"א) ,ואיך באמת נתגבר עליו? "היחתה יומא דהילולא קדישא
המשרתת שתגיש לו נתח אווז צלוי איש אש בחיקו ,ובגדיו לא תשרפנה? של רבן של ישראל
וכוס משקה חריף ,חטף בתאוותנות אם יהלך איש על הגחלים ,ורגליו לא בעל ה"חפץ חיים"
את נתח האווז והתייחס אל המשרתת תכוינה?" (משלי ו' ,כ"ז-כ"ח) .והתשובה ,אכן, רבינו ישראל מאיר הכהן זיע"א
בצורה בלתי הוגנת .ה"חפץ חיים" נדהם "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו ,אינו בן הגה"ק רבי אריה זאב זיע"א
מהמחזה ורצה לגשת אליו להעיר לו יכול לו" (קידושין ל ע"ב ,סכה נב ע"ב) .הרי בלאו
על קלות דעתו .בעל האכסניה התקרב הכי זקוק אתה לעזרת הבורא ,אם כן – מה
חרש אל אורחו הדגול ה"חפץ חיים" הפחד ,היד ה' תקצר?! (מתוך והגדת – אלול): הרב מפוניבז' זצ"ל ,סיפר לי ששמע
כדי למונעו מצעד זה ,כי חשש מפני מה"חפץ חיים" :לאחר חתונתו שקד על
שערוריה ,מדובר בחייל ניקולאי לשעבר, תלמודו .אשתו היתה הולכת בצהרים
הדיוט ,שעלול לחרפנו .אנא רבי הנח לו, פעם ביקש רבי אברהם ויינר זצ"ל, למאפיה ,ובעד כמה פרוטות קבלה
אין אל מי לדבר ,הריהו מגושם מדי ,בור מהגה"ק החזון איש זי"ע שיעודד אותו רשות לגרוף את פרורי הלחם שנשרו על
ממש ,לא למד אחרת ,כשהיה בן שבע ויחזקו בלימוד התורה בהתמדה ,פתח הקורות .בבית היתה שורה אותם במים
נחטף יחד עם ילדים אחרים ,קנטוניסטים רבינו וסיפר לו שתי עובדות :האחת: ומלבבת לביבות .הבעיה היתה ,שגם
ונלקח לסיביר ,עד גיל שמונה עשרה גדל אודות ה"גלגול" הידוע שהיה בזמן פרוטות אלו לא היו לה .לקחה בהקפה,
בין נוכרי המקום ואחר כך עבד את הצאר מרן ה'חפץ חיים' ,אותו גלגול שהח"ח ופרוטה לפרוטה הצטרפה לחשבון גדול.
ניקולאי עשרים וחמש שנה ,במקומות בנוכחות כמה מתלמידיו הוציאו מגופו יום אחד חזר הח"ח לביתו לשבור רעבונו,
כאלה היכול היה ללמוד משהו טוב של אדם ,אותם תלמידים שאלו את והשולחן ריק ,והרבנית עומדת ליד החלון
יותר? היש פלא שגדל כה מוגשם, הגלגול במה מעריכים את ה'חפץ חיים' ובוכה .נחרד הח"ח" :מה ארע"? ספרה
לאחר שקרוב לארבעים שנה לא היה בעולם האמת? והשיב :בגלל התמדתו לו הרבנית שהנחתום סרב להרשותה
מצוי בסביבה יהודית ,לא למד אות בתורה! ללמדך ,אמר רבינו שההתמדה
י | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
באין לו מכיר בעיר זו ,פנה אל ביתו של אחת ,ולא ראה פנים יהודיות? מוטב רבי
הרה"ג מ .י .רייזמן הביא בשיעוריו :ונזכיר החפץ חיים ,שקבלו בסבר פנים יפות. שלא תתחיל עמו ,כבודך יקר מדי בעיני,
מה -ששמעתי מרבי דוד פוברסקי זצ'"ל כשראה החפץ חיים שהבחור נראה עייף סיים בעל האכסניה .חיוך שליו מסביר
בשם החפץ חיים שפעם אחת ישב בחודש מאוד ותשוש מהדרך ,הציע לו מטה לישון. וחביב הופיע על פניו המאירות של ה"חפץ
אלול בהתבוננות עמוקה ,וכשנתעורר הבחור שבאמת היה מאוד עייף נענה חיים" ואז אמר :אל תחשוש ,כבר אדע
מהמחשבות אמר ע'"פ המדרש 'התנערי להזמנה ונשכב לישון .כשהתעורר הבחור, כיצד לשוחח עמו ,והנני מקווה שתצמח
מעפר קומי' אמר רב אחא כהדא תרנגולתא אמר לו החפץ חיים ,שכבר סיימו להתפלל מכך טובה.
דמנערא אגפא מן קטמא .כשהתרנגולת בבית הכנסת ,והוא מחכה שהבחור יתפלל
ה"חפץ חיים" ניגש אליו ,הושיט לו "שלום
מחפשת אוכל ,היא נכנסת בתוך העפר ולאחמ"כ יסעדו את סעודת השבת.
עליכם" ,ובנעימה לבבית וידידותית פתח:
והאפר ,לחפש תולעים וכו' ,ומתלכלכים לאחר הסעודה רצה הבחור ללכת לישון,
האמת הדבר ששמעתי עליך ,שבתור ילד
כל נוצותיה ,ואם היו רוצים לנקות את וראה שהשינה ממנו והלאה ואינו מצליח
קטן נחטפת ,ויחד עם ילדים אחרים נלקחת
הנוצות הרבים שלה ,כמעט בלתי אפשרי להירדם .הלך להסתכל מהחלון וראה
לסיביר הרחוקה ,גדלת בין גויים ,לא זכית
להרים כל נוצה ולנקות בין נוצה לנוצה, שכבר עלות השחר .נחרד הבחור להיווכח
ללמוד אפילו אות אחת מן התורה ,עברת
ומתחת לכל נוצה ,כמעט בלתי אפשרי שהחפץ חיים חיכה לו כל כך הרבה זמן
את הגיהינום בעולם הזה ,סיוט ,צרות,
רק עם מכות קשות שאז תהיה טריפה עד שיתעורר .לאחר התפילה בבוקר ,ניגש
רדיפות איומות ,עינויים נוראים! הרשעים
כמרוטת לחי ,אך כשהתרנגולת רוצה אל הרבנית ,ושאל אותה מה היה אתמול
אמרו לא פעם להעבירך על דתך ,אלצו
להתנקות היא עושה את זה ברגע אחד, בלילה ,סיפרה לו הרבנית ,שכשהגיע החפץ
אותך לאכול חזיר ,נבלות וטריפות ,ואף על
היא מתרוממת ומתנערת מעפר ,ברגע חיים מהתפילה ,וראה שהבחור עדיין
פי כן נשארת יהודי ולא השתמדת ,מאושר
אחד כל הלכלוך נופל .אם היינו צריכים יושן ,לא הרשה להעירו משנתו ,ואמר
הייתי אילו היו לי זכויות כשלך והייתי בן
לנקותה בעצמינו ,זה היה כמעט בלתי לבני הבית ,שהם יאכלו ,ובנו יעשה להם
עולם הבא כמוך .מקומך בעולם האמת
אפשרי .אין לטפל בפרטיות החטא ,אלא קידוש ,ואחרי הסעודה ,שיערכו מחדש
הרי יהיה בין צדיקים וגאוני עולם ,האם
להתרומם ברגע אחד מרע לטוב זה שאמר את השולחן כאלו שלא אכלו עדיין ,והוא
דבר קטן הוא מסירות נפש שכזו ,לסבול
רב אחא ,כהדא תרנגולתא ,ברגע אחד יחכה לאורח .כשסיימו את הסעודה וראו
יסורים שכאלה למען היהדות ,למען כבוד
מתנערת ומתלבנת .זה שאומר לנו הנביא שהבחור עדיין לא התעורר ערכו באמת
שמים ,שלושים וכמה שנים רצופות? הרי
שעדיף שאנחנו נתנער בעצמינו ונטהר את השולחן מחדש ,ואמר להם החפץ חיים
זה נסיון גדול יותר משל חנניה מישאל
מעשינו ,ופי' הח'"ח ,אתם נצבים היום שילכו לישון והוא יעיר אותם כשהבחור
ועזריה .דמעות התקשרו בעיניו של
כולכם ,פרש'"י כשאמר משה צ'"ח קללות, יתעורר .ואכן כשהבחור התעורר קמו כל
החייל הניקולאי לשעבר ,הוא הזדעזע
נתכרכמו פניהם ואמרו מי יוכל לעמוד בני הבית והצטרפו איליו לסעודה ,כדי
המילים הלבביות והחמות שזרמו מלב
באלו .לכן אמר להם משה אתם נצבים שלא ירגיש אי נעימות לאכול לבד ,ועל
טהור שליטפו והחיו את נשמתו המיוגעת,
היום כולכם ,הנה אלמד אותכם כעת מצות שעיכב את החפץ חיים כל כך הרבה זמן
משנודע לו מיהו העומד לפניו פרץ בבכי
התשובה ,שיכולים לשוב להשי'"ת בלי מלאכול.
עז והחל לנשק את ה"חפץ חיים" .וה"חפץ
קללות ובלי מכות ,לא מגערת ולא משוגע חיים" מוסיף לדבריו אליו :אדם כמוך,
ולא לב רגע ,רק 'השיבו וחיו'' .ושבת עד שזכה להיחשב בין הקדושים שמוסרים
מובא בספר אורחות חסידיו .פעם התאוננו
ה' אלקיך ושמעת בקולו' ,וכמו התרנגולת את נפשם על קידוש השם ,אילו קבלת
בפני החזו"א שע"י שמחמיר "שמה יטה"
שמתנערת ברגע אחד ומתטהרת .כמו על עצמך לחיות מעתה את שארית ימיך
בליל שבת ,גורם הדבר לביטול תורה .הגיב
שאמר הח'"ח לומר לבני ישראל 'תשובה כיהודי כשר ,לא היה מאושר כמוך בארץ.
על כך :אתם מכינים צ'ולנט לשבת ,תכינו
אינה דוב' ,כמו שאמר לנו משה רבינו לא עזב היהודי את הח"ח עד שנהפך לבעל
גם מסכתא לשבת בע"פ .לאחר השיב
בפרשתן על מצות התשובה' ,לא בשמים תשובה אמיתי:
בנוסח זה :ביום שישי לומדים בע"פ דף
היא ,לא מעבר לים היא ,כי קרוב אליך
גמ' וחוזרים עליו כמה פעמים בליל שבת.
הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו' בפיך
הוסיף הגר"ח קנייבסקי שליט"א :ולי
היינו לומר חטאתי עויתי ופשעתי ,בלבבך ראוי לצרף כאן סיפור אותו סיפר הרב
השיב ,הרי גם חז"ל ידעו שיגרום לביטול
הוא החרטה ,ולעשותו הוא קבלה מכאן אליהו דיסקין על החפץ חיים ,המלמד הן
תורה ,ובכל זאת גזרו ,על מה שהקל מרן
ולהבא .כל מצות התשובה לוקח חמש על "גדולה הכנסת אורחים" והן על היסוד
ה"חפץ חיים" ב"שמה יטה" בליל שבת,
שניות .וזה מצות עשה .כשמתנערים הנ"ל שלא להדר על חשבון השני :בחור
אמר שהיה משוחד בזה ,ומשום אהבת
מן החטא בבת אחת ,יכולים תיכף אחד עבר בדרכו בראדין ,היה זה ביום
התורה שהיתה לו הכריע להקל.
ללבוש מחלצות[ .וכתוב בדרשת שישי ,שעות ספורות לפני כניסת השבת.
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | אי
בס”ד
חי הרבה שנים ,והוא מעולם לא חיכך את חת'"ס ובספה'"ק שזהו החילוק בין ר"ה
עצמו ,וכ' הבני יששכר שהרחקה הזאת ליוה'"כ ,כי ביוה'"כ נכנסים בין הנוצות
מי האיש החפץ חיים – שמור לשונך מרע
היא מסוגלת לשמירת הברית .והוא מלבד ומחפשים על חטא על חטא וכו' ,אך ב"ה
אמר מרן החזון איש זצ"ל להגר"ח
מה שאמר בסוף ימיו 'מחשבה דיבור לא מפרטים חטאותינו ,אלא כתשובת
קנייבסקי [זצ"ל] (שליט"א) :החפץ חיים
ומעשה בלתי לה' לבדו'. התרנגולת ,מתנערים ואנו לבנים לגמרי.
זצ"ל היה אומר שכאשר יבואו לעולם
נכנסים לדרך חדשה .ואפי' ביוה'"כ כבר
וכתב היושר דברי אמת שכל ספר שהיה האמת וישאלו את האדם מדוע אכלת
אמר החידושי הרי'"ם שיאמרו על חטא
לומד ,היה רבי מיכעל'ע רואה רק איך 'חדש' ,יהי' לו תירוץ שהב"ח התיר .אבל
במהירות גדולה ,והעיקר הוא 'ואתה הוא
לעבוד את השי'"ת ,גם בבא בתרא דף כאשר ישאלו אותו מדוע דיברת לשון
מלך אל חי וקים' ,שאדם מתנער ואומר,
קי"ב .ואמר היושר דברי אמת שהנהגה הרע ,על זה לא יהי' לו תירוץ ,כי זה גם
מי בלבל אותי כל השנה ,היצר הרע ,הרי
זאת היא לא רק לצדיק קדוש כרבי מיכל'ע הב"ח לא מתיר( .מעשה איש)
יש לך מלך העולם ,ואני מקבל עול מלכותו
שהוא קדוש בן קדוש ,אלא גם איש פשוט
בהתחדשות .אך לא ידקדק בשחרות על
יש לו להאמין באמונה שלימה שכל שורה
חטא ,רק להתנהג כמו ההוא תרנגולת].
בדברי תורה יש בה עצה והארה לעבודת עמלו ויגעו לפרש תורתך הקדושה
השם. מרגלי בפומיה דרבינו החפץ חיים זצ"ל והוסיף רבי דוד פוברסקי זצ"ל שאם אין
לומר :כאשר יתקבצו הגליות לעתיד לבוא, אדם באופן של 'התנערי בעפר קומי' אי
יטלו אחינו בני ישראל בידם ש"ס בבלי אפשר תיכף אח'"כ לקיים 'לבשי בגדי
עוד כתב באגרא דפרקא (אות יד) ,סיפרו לי ויכריזו לאמר :רבונו של עולם בגלות החל תפארתך עמי' כי צריך לרחוץ עצמו בסבון
מעשה רב מהרב הקדוש המפורסם המגיד הזה שעברנו בו כל מיני צרות ועינויים לגרד את הלכלוך שעסק איתו לנקותו,
מה"ר יחיאל מיכל זצוק"ל ,ששאל לו איש קשים ר"ל ,אויבינו השיגונו רדפונו הכונו אך כשהתרנגולת מתנערת ברגע אחד
אחד בדחן בדרך בדיחותא בע"ש לפנות פצעונו ,ממדינה למדינה ומעיר לעיר, מכל העפר ,יכולה ללבוש כתר ולבוש נקי,
ערב ,בכדי לפקח דעתו ,וזאת שאלת ואין לך כל פינה בעולם שלא ספוג מדם כי ברגע אחד יצאה משחרות ללובן .וכן
הבדחן הלא העני כמה יסורין באין עליו עד עבדיך השפוך ,ובכל זאת הבט נא מה אמר רבי שלמה אלקבץ ,התנערי מעפר
שמספיק ומכין צורכי שבת והבעה"ב אין הטבנו לעשות במשך הימים החשוכים קומי ,ותיכף ומיד 'לבשי בגדי תפארתך
לו שום צער להכנה דרבה הלזו ,וכשמגיע הללו ,רבותינו בעלי התוספות הראשונים עמי' ועי'"ז יבא משיח 'קרבה אל נפשי
שבת ומתחיל העני לומר פרקי מסכת והאחרונים ,עמלו ויגעו לפרש תורתך גאלה' .כי אם שבים בתשובה ע'"י יסורים
שבת [שבת פ"א יציאות השבת וכו' העני הקדושה)...דברי יונה) .זכותו יגן עלינו ועל וקללות ח'"ו ,הרי לוקח הרבה זמן עד
חייב] תיכף מתחיל העני חייב למה יהיה כל ישראל אמן! שמתקרבת הגאולה ,יש שם לכלוך רב ,אך
חייב העני ,הנה הבדחן הלז שאל בדרך כשמתנערים ,קרבה אל נפשי גאלה ,ברגע
בדיחותא לפקח דעת הרב הקדוש ,אבל אחד יוכל לבא משיח צדקנו ברחמים.
הרב הקדוש הנ"ל היה משוטט בקושיא
הנ"ל דבאמת יקשה למה תתחיל המשנה יש יהודים הזוכים בתשובה בזכות הספר הזה
כ"ה אלול
בבבא דהתחייבות העני ובפרט שהיא סיפר הרה"ח המנוח ר' משה גראס
יומא דהילולא קדישא
הכנסה תולדה ,והשיב לו הרב שישיב לו ז"ל מגענף ,שעוד בבחרותו הוצרך לנוד
של הרה"ק רבי יחיאל מיכל
תשובה בשבת ,וא"ל הרב בסעודת הערב במדינת פולניא ,ונכנס לבית החפץ חיים
מזלאטשוב זיע"א בן הרה'"ק
שהקשו קושיא זו במתיבתא דרקיע, רבי יצחק מדרוהביץ זיע"א זצ"ל בראדין ,והפליא לראות את הספה"ק
והשיבו שבשביל זה מגיע התחייבות נועם אלימלך על שלחנו .נענה לו החפץ
לעני בשביל שפשט העני את ידו ועשה חיים זצ"ל באמרו :אנחנו מאמינים שעוד
השתדלות .הבן הענין ,והבן שיחת חולין היום יש יהודים בארבע כנפות הארץ,
כתוב בספר אגרא דפרקא (אות ט"ז) בשם הזוכים לתשובה בזכות הספר הזה.
של תלמידי חכמים ועד היכן הדברים
הרה'"ק מזלאטשוב שג' דברים יכול לומר ובבוא הר' משה ע"ה לפני הגה"ק מהר"א
מגיעים:
על עצמו ,א .מעולם לא חימם עצמו אצל מבעלזא זי"ע סיפר לו אלה הדיבורים.
תנור בית החורף .ב .מעולם לא התכופף הפליא הרב מבעלזא זי"ע ואמר :חידוש
אל המאכל .מעולם ,היינו שכל ימי חייו הוא שאף שלא נמנה על תלמידי תלמידי
עוד כתב בספר אגרא דכלה ( -פרשת
אכל בישוב הדעת[ .וכ' הבני יששכר הבעל שם טוב הק' זי"ע ,היתה לו השגה
דברים) .וירצה עוד ,אומרו אל כל ישראל
שכן מבואר ע'"פ כונת העלאת הניצה'"ק כזו .וכידוע שאחר כך בכל עת שפגש הרב
ולא אל בני ישראל ,דהנה פירשנו
שהמאכל צריך להתעלות למעלה] ג. מבעלזא זצ"ל את תלמידי החפץ חיים
הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא
מעולם לא חיכך את עצמו .רבי מיכלע היה זצ"ל חזר על דיבוריו אלו( .זכרונם לברכה)
בי | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
בחוה'"מ לכו תזיזו את הסוכה לצד שני : אתרוג ולולב .רבי מיכל'ע נתמלא שמחה, עליו חטא [ויקרא יט יז] ,דהנה המוכיח
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! ואכל סעודתו בקדושה ,והלך לקנות כשמוכיח את חבירו מחויב להוכיחו באופן
אתרוג ולולב מהודרים בתכלית השלמות. שלא יעורר קטרוג על הנוכח בהזכירו
ואמר לרבנית שהוא נוסע לעיר הגדולה ,כי עוונותיו ,והנה הוא מחויב להוכיחו בהשכל
זלאטשוב היא עיירה קטנה מאד ,לכן צריך שאל הנוכח יהיה במובן דברי קנטורין על
כ"ז אלול ליסוע לעיר לקנות אתרוג ולולב .ואמר אשר לא טוב עשה ,ובכדי שלא יתעורר
יומא דהילולא קדישא לרבנית שהילדים רבי יוסף ורבי יצחק קטרוג יהיו דבריו בהשכל שיהיה במובן
של הגה"ק רבי נתן הכהן אדלר זיע"א יבנו את הסוכה .רבי מיכל'ע חזר בערב חג מדבריו ללמד עליו זכות לפניו ית' ,וכן
בן הרה"ק רבי שמעון זיע"א הסוכות עם אתרוג ולולב .בליל יום טוב שמעתי מצדיקי הדור וחכמי האמת,
קרא רבי מיכ'לע לרבנית שתבא לשמוע ושמעתי שהרב הק' המגיד המפורסים
קידוש ,ובאמצע קידוש התחילה הרבנית מוהרי"מ מזלאטשוב זצוק"ל כשהיה דורש
לבכות מאד חזק ,לאחר קידוש חזרה והיה מוכיח את העם ,היה הופך פניו ואמר
כיון שמשה רבינו לא נכנס לארץ
יקומו בתחיית המתים ונכנסה לבית ,כמנהגם שהנשים אוכלות רבש"ע הנה עמך הם שלמים הם וראויים
בתורת משה חת"ס -בשם רבו הגה"ק ר' בבית .למחרת בבוקר לאחר התפילה קרא הם ,והנה הם חפצים מאוד לעשות רצונך,
נתן אדלער זצוק"ל -יו"ד כ"ז אלול רבי מיכ'לע להרבנית שתברך על האתרוג, ומה שאני מקנטר אותם הוא בעבור כבוד
והיא בכתה בדמעות שליש ,שאל אותו שמך שיתאמצו מאד במצותיך וכיוצא
הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה רבי מיכל'ע מה אתה בוכה כ'"כ גם אתמול בדברים .וזה פירוש הפסוק לדעתי הוכח
וזנה וגו' ,איתא בחלק (דף צ ,ב) ,דשאלה בקידוש וגם היום בנטילת לולב? אמרה תוכיח את עמיתך ,ותראה לעשות באופן
מטרוניתא את ריב"ח אמריתו דמית חיי הרבנית ,הנה יש לנו עניות ודלות בבית, שלא תשא עליו חטא ,שלא יתנשא החטא
והקב"ה יודע עתידות ,תרווייהו מנא לכו, ועיקר השמחה שלי בחיים הוא שהייתי לחול עליו העונש ח"ו .וכו' עיי"ש מה שפי'
והשיב לה מהאי קרא 'הנך שוכב עם רואה את אליהו הנביא בליל סוכות ,והנה לפי לדרכו.
אבותיך וקם' היינו תחיי'' ,וקם העם הזה בשנה זאת אתמול בלילה נכנסתי בקידוש,
וזנה' היינו יודע עתידות ,ושאלה שוב הא לא ראיתי את אליהו הנביא ,האמנתי
קרא לא קאמר הכי ,אלא פשטא דקאי שהאושפיזין נמצאים ,אך לא ראיתי ,הרי הרבנית בוכה על שלא ראתה
אלמטה ,וא"ל נקוט מיהא פלגא בידך. שהרעותי את מעשי ,ולכן אני בוכה לשוב
את אליהו הנביא כמדי שנה
וצריך ביאור דהרי שאלה תרווייהו. מעשה שסיפר בנו הק' רבי יוסף
בתשובה .אמר לה רבי מיכל'ע ,זה לא
מיאמפלא (ויש בזה כמה נוסחאות) ,נודע
והנה מורי הגאון מוה' נתן אדלער זצ"ל באשמתך ,אני אשם בדבר ,והתחילו לריב
שאביו המגיד נסע קודם הסתלקותו
פי' עפ"י המדרש על אשר נשבעתי באפי מי אשם בזה שהיא לא ראתה את אליהו
מזלאטשוב ליאמפלע ,ומקום מנוחתו
אם יבואון אל מנוחתי ,למנוחה זו הוא הנביא בסוכה .והבטיח לה רבי מיכ'לע בליל
בעיירה יאמפולה .הוא היה אומר שאמו
דלא יבואו ,אבל למנוחה אחרת יבואו, ב' דחג הסוכות תזכה לראות את אליהו
הרבנית היתה צדקת וזכתה למדרגת גילוי
כשיבוא גואל צדק ויקומו בתחייה .ועי"ז הנביא ,וכך הוה .וחזרה לשמוח בשמחה
אליהו .פעם אחת במוצאי יוה'"כ לא טעם
הוכרח משה רבינו למות במדבר ,דאם הי' גדולה .בחול המועד אמר רבי מיכל'ע לבנו
רבי מיכל'ע דבר ,למחרת בבוקר בקשה
משה בא לא"י איתא בספרים דלא נחרב רבי יוסף ,הנה מול הבית עומד בית תפלה
הרבנית שיבא רבי מיכל'ע לטעום אחר
בהמ"ק ,והי' נעשה אז עולם התיקון ולא עם שתי וערב גבוה ,וכשהשמש זורחת
שחרית .הכלל שלאחר התפילה צעקה
הי' אז מנוחה אחרת ,ולא הי' אפשר לדור על השתי וערב ,נעשה צל למרחוק ,וכן
הרבנית שיבא לטעום ולסעוד .ושאלה
המדבר לבוא שכבר נשבע ה' ,וע"י מיתת בסוכות שהוא באמצע החודש יש לבנה
אותו ,הרי בלילה לא דרשתי שתאכל,
משה באו ונסתבב מנוחה אחרת ויבואו. מלאה וגם היא מאירה ויש צל ,והנה בכל
עכשיו אני דורשת שתאכל .אמר לה רבי
שנה אני בונה את הסוכה ,אני נשמר שלא
וזה שאמר 'הנך שוכב עם אבותיך' ,ועי"ז מיכ'לע ,איך אוכל עכשיו ,הרי עוד כמה
תעמוד הסוכה במקום הצל של השתי
'וקם העם' יהי' להעם תקומה ויקומו ימים חג הסוכות ,ואין לי פרוטה לקנות
וערב ,אך בשנה זאת שאתם בניתם את
ויבואו בתחיי' לארץ ,וביאר איך ,ואמר וזנה לולב ואתרוג .כנודע שבתחילה היה
הסוכה ,היה זה במקום שהיה הצל של
אחרי אלקי נכר וגו' ויחרב הבית ,ושוב יבנה חי בעניות גדולה .אמרה הרבנית הנה
השתי וערב .ולכן לא בא אליהו לסוכתנו.
ויוכלו לבוא ,וא"כ תרווייהו נשמע ודפח"ח. טמנתי אצלי מטבע יקר מאד ,כשמכרנו
מה עשיתי בליל שני ,התפללתי שיהיה
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! התכשיטים מחמת עניות ,השארתי מטבע
מעונן בלילה וביום ,וממילא לא יהיה צל
אחת שנוכל לקנות מתנה לכלת רבי יוסף
של שתי וערב ,לא צל לבנה ולא צל חמה,
מיאמפלה הבן ,ועכשיו שאינך אוכל
ויוכל אליהו הנביא לבא לסוכתנו .ועתה
מחמת צער ,קח את המטבע ולך לקנות
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | גי
בס”ד
גדולים וכי רב כוחו של כ"ק מרן להציל שכל עוד ואין אדם מפשפש במעשיו,
נפשות מרדת שחת ומהילכד באזיקיהם עשוי הוא לשגות ולדמות שהוא צדיק בכל כ"ז אלול
של שדים ורוחות ,ונטלו אל חצר הקודש, דרכיו וחסיד בכל מעשיו ,אך משיעשה יומא דהילולא קדישא
והרואים אותו בבואו נחרדו לנפשם כי אדם חשבון נפשו וידקדק בכל פועלו ,יגלה של ה"שר שלום" מבעלזא
הכחש והרזון עלו בבשרו של הבחור עד עוונות וחטאים למכביר עד שידמה שאין לו (האדמו"ר הראשון מבעלזא),
כי לא ראו הבריות אדם כחוש ודל כוחות ערך שיעור וקץ ,וזהו ראשי תיבות "עשק” הרה"ק רבי שלום זיע"א
שכמותו .הדם כמו אזל מכל גופו וגון עורו -ע'רך ש'יעור ק'ץ .איברא ,הוסיף כ"ק מרן, בן הרה"ק רבי אלעזר זיע"א
צח כסיד ,וכוח אין במתניו אף כדי לעמוד אם יש לו לאדם נשבר והוא יושב ללמוד
על רגליו והוא חייב להיתמך בידי אנשים בתורה הקדושה ,אזי לוקח אור התורה את
משני עבריו .כשנכנסו הבחור ואביו אל לבבו ונושאו כלפי שמיא להראותו לבורא זכה להיות תלמידו של הרה'"ק רבי
הקודש פנימה ,שאל כ"ק מרן" :האם עולם" ,מען זאל זעהן וואס אין דעם הארץ שלמה לוצקער תלמידו של המגיד הגדול
למדת פעם גמרא עם מהרש"א?" .לא היה שטייט” ממעזריטש ,שזכה לכתוב תורתו של
הבחור מסוגל להשמיע קול מרוב חולשה, המגיד זי"ע.
אך אביו השיב בהן .נענה כ"ק מרן ואמר:
"אתן לך סגולה ,שיקפיד בנך ללמוד בכל פעם נכנס אצל כ"ק מרן יהודי אחד ותיאר משמו של רבו הרבי מלובלין זי"ע אמר
יום בקביעות בחידושי המהרש"א ,ובפרט את רוב פשעיו וביקש סדר תשובה .השיב כ"ק מרן ,שסגולה יש לתפילה בלי הפרעת
בעת שהוא הולך לישון יהא המהרש"א לו כ"ק מרן קצרות" :זאלסט ווייניגער רעדן מחשבות זרות ,אם מקדימים ולומדים
פתוח לפניו ויהגה בו עד שתחטפנו שינה". און מער לערנען" (תדבר פחות ותלמד יותר) דף גמרא לשם שמים קודם שעומדים
לאחר כמה ימים -מעיד המספר -נראה להתפלל .את דבריו הטעים בלשון הכתוב
הבחור ברחובותיה של בעלזא ,והנה שב (אסתר ט ,כה) "ובבואה לפני המלך" ,כאשר
הצבע ללחייו והכוחות חזרו למתניו ,ובמו ומאידך גיסא ,הכשיר כ"ק מרן לבותיהם מבקש יהודי להתפלל לפני קודשא בריך
פיו סיפר ל'יושבים' כי עשה כעצת כ"ק של שומעי לקחו ,למען יידעו כי התורה הוא" ,אמר עם הספר" ,ואמירת תפילתו
מרן והקליפה עזבתו לגמרי. אינה רק מרפא ללב נשבר ,אלא שאינה נעשית מתוך לימוד התורה הקדושה ,אזי
נקנית אלא באמצעותו .כאשר אמר “ישוב מחשבתו הרעה".
עוד זאת ייאמר משמו של כ"ק מרן ,כאשר בתורתו לפרשת תרומה -כדרך שכתב
הגיד כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע ,שלימוד דף כיוצא בזה ביאר דברי הכתוב (דברים לב,
רבנו בחיי -שלא לחינם כל אמותיו של
גמרא עם רש"י ,הוא בבחינת מקוה ומטהר ארון הברית היו אמות שבורות ,כמאמר ב)" :יערוף כמטר לקחי" ,שהתורה נקראת
כמו טבילה בארבעים סאה .ובנו ,כ"ק מרן הכתוב (שמות כה ,י) "ועשו ארון עצי שטים 'לקח טוב' (משלי ד ,ב) ובכוחה לערוף את
מהר"י זי"ע ,הגיד משמו ,שדף גמרא עם אמתיים וחצי ארכו אמה וחצי רחבו ואמה ההתנגדות לקדושה ,וממילא לאחר מכן
רש"י הוא מסוגל להצלחה. וחצי קומתו" ,ללמדנו ,שאין התורה נקנית "תזל כטל אמרתי" והתפילה עושה רושם
אלא בשברון לבב. ומנחילה שפע ממרומים.
הרה"ק רבי שלום מקאמינקא זי"ע אמר
-בתשובה לשאלת הרה"ק רבי ישראל
מרוזין זי"ע -כי כוחו של כ"ק מרן גדול אודות דרכו של כ"ק מרן להנחיל דרך
מרגלא בפומיה" :מי שעוסק בהוויות
בכך שכל הישועות שהוא פועל הן בכוח תשובה בכוחה של תורה ,סיפר הרה"ק
אביי ורבא מובטח לו שלא יחסר לו פת
תורתו .ואף כ"ק מרן עצמו הדגיש זאת, ה'אמרי יוסף' מספינקא זצ"ל ,שפעם נסע
לחם ו'בארשט' ,ולמקצת הלומדים נותנים
בספרו מעשה שאירע אצל הגה"ק בעל לחסות בצל כ"ק מרן בשבת שובה וביום
משמים גם מנורות זהב וכסף”.
ה'טורי זהב' זי"ע ,שהגיעו לבקש ברכתו הכיפורים ,אולם פעמי המרכבה איחרו
בעד אשה שהקשתה בלדתה .נענה הט"ז להביאו וסופו שנאלץ לשבות בכפר סמוך
ואמר" :אין בכוחי לעשות דבר ,זולת לבעלזא .מיד לאחר צאת השבת הורה לבעל
כך סיפר עד ראייה ,אשר הסתופף בצל
הדבר הזה ,שהיות והיום תירצתי קושיא העגלה למהר את סוסיו לבעלזא ,והספיק
קדשו של כ"ק מרן ובמו עיניו חזה במעשה
חמורה על תוספות ,ובכן אני מוסר זכות זו לבוא להיכלו של כ"ק מרן כשהתחיל
נורא ,כאשר הובא לבעלזא בחור צעיר
ליולדת" .הדבר יצא מפיו ותיכף ומיד ילדה לומר תורה בסעודה שלישית ,עת רעוא
כבן עשרים שנה שנתדבקה בו קליפת
בנקל .וביאר כ"ק מרן :כשם שהוא התיר דרעוין .ויאמר כ"ק מרן בתוך דבריו לבאר
טומאה קשה והיתה מייסרת אותו ביום
קושיא שהתעוררה על דברי התוספות, מה שאומרים בתפילת נעילה "אתה נותן
ובליל ,עד כדי שהיתה מפילה עליו תרדמה
בזכות זו שנמסרה ליושבת על המשבר יד לפושעים וימינך פשוטה לקבל שבים,
ברחובה של עיר ומביאתו לידי טומאה.
התירו את קשייה וילדה בנקל. ותלמדנו ה' אלוקינו להתוודות לפניך על
שמע אביו כי בבעלזא רואים מופתים
כל עוונותינו למען נחדל מעושק ידינו”,
די | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
בס”ד
פעם סיפרו לפני כ"ק מרן דברים השגורים ולא רצה להתהלך עמהם בעיר ,והלך בין חסידיו של כ"ק מרן נמנה הנגיד התורני
על לשונו של תלמידו ורעהו ,הרה"ק רבי והטמינם במקום מסתור בבית האכסניה. רבי שמואל זאנוויל כהנא זצ"ל( ,חתנו של
שמעון מיערוסלב זי"ע ,שבכל פעם שהוא יום אחד חזר אותו יהודי לבית האכסניה, הגאון רבי יהודה הכהן כהנא זצ"ל אבד"ק סיגעט ומח"ס
מדבר מביאת מלך המשיח הוא אומר: וגילה כי גנבו ממנו את הכל .עשה אותו 'תרומת הכרי’ ו'קונטרס הספקות' ),ולימים ראש
משיח וועט מיר מאכן פאר א מעקלער יהודי חשבון בנפשו ,והגיע למסקנא כי הקהל בסיגעט .לעומתו ,אחיו הרה"ח רבי
(מתווך) .אל נא תחשבו שכל אחד יוכל הרב שהתאכסן עמו ודאי איננו גנב ,ואם יצחק אריה ז"ל היה מחסידי הרה"ק רבי
לגשת אליו וליטול ממנו שלום .איך וועל כן הרי מוכרח להיות כי בעל האכסניה גנב חיים מקאסוב זי"ע .באחת מפגישותיהם,
זיין א מעקלער ,וועמען יא צו לאזן און את ממונו .ניגש היהודי אליו ותבע ממנו ביקש רבי שמואל זאנוויל את אחיו רבי
וועמען נישט" .נענה כ"ק מרן ואמר" :אזוי שיחזיר לו את כספו ,אבל בעל האכסניה יצחק אריה שיסע עמו לבעלזא ,ונענה לו.
האט ער געזאגט?! חלילה ,ער וועט נישט הכחיש כל קשר אל הענין .תוך זמן קצר משנודע הדבר להרה"ק מקאסוב ,היצר
זיין א מעקלער .כשיבוא משיח צדקנו, נהייתה מהומה גדולה ,כי היהודי טען לו והקפיד ,ופרצה שרפה בבית החרושת
ילכו כל הצדיקים ביחד עם אלו שנסעו בוודאות כי בעל האכסניה הוא הגנב ,ובעל של רבי יצחק אריה ומרבית רכושו היתה
אליהם ויביאום אליו לקבל פניו .אפילו האכסניה מצידו הכחישו מכל וכל .עד למאכולת אש .רבי שמואל זאנוויל,
היהודים שהיו קצת חלשים ,אם נסעו שהחליטו ללכת אל הרה״ק מקאמינקא שכאמור שכנע את אחיו לנסוע לבעלזא,
לאיזה צדיק ,יטלם עמו" .ובזה פירש כ"ק שהיה באותה עת בבעלזא ,והיה ידוע חש ברגשות אשם על שבעטיו עלתה
מרן מאמר הכתוב (ישעי' נו ,כ) "נאום ה' כחכם ונבון ,לשאול אותו כדת מה לעשות לאחיו רעה והוא חשבה לטובה .נסע איפוא
אלוקים מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ בדבר זה .למרבה הפליאה ענה להם מיד ,כי לבעלזא וסיפר לכ"ק מרן את המאורעות
עליו לנקבציו" ,שכוונתו לצדיקים שהם לא בעל האכסניה הוא האשם בדבר ,אלא העצובים שאירעו לאחיו .שמע כ"ק מרן
"נקבציו" ועליהם יקבץ השי"ת את כל אלו הרב שהתאכסן עם אותו היהודי הוא הגנב. ואמר" :מאחר ואומר אתה שאני גרמתי
שהיתה להם שייכות אליהם ,אף מי שהוא לא היתה להם ברירה ,ניגשו אל הרב וסיפרו לו שיפסיד ממון ,הריני מברכו שהשי"ת
בגדר "נדחי ישראל" .והפטיר כ"ק מרן: לו כי כך אמר עליו הרה״ק מקאמינקא .ויהי ימלא חסרונו" .לא יצאו ימים רבים ובאורח
"לא אתן לו להיות ‘מעקלער' ,רק בנערינו לפלא ,כאשר תיכף ומיד הודה הרב כי אכן פלא הרויח רבי יצחק אריה הון עתק ושב
ובזקנינו נלך". ידו היתה במעל ,ועד מהרה ישיב הכל. למעמדו האיתן כבתחילה.
והתנצל ואמר כי לא התכווין ממש לגנוב,
כיוצא בזה סיפר החסיד רבי אורי
אלא רק ללוות זאת לכמה ימים ,מפני שהיה
לאנדמאן מסטרעליסק ז"ל ,ששמע מפי אחד מחסידי כ"ק מרן רבי חיים גולדברג
דחוק במעות וכו’ .התפעלו כולם ותמהו
קדשו" :תמיד כועס אני על אותם אנשים ז"ל מזאלקווא ,היתה פרנסתו מצויה ברווח
מהיכן ידע לומר זאת ,כי לא היה מי שחשב
האומרים שאינם מאמינים שתהיה להם ממסחר בבהמות .באחד הימים הגיע לכ"ק
כי הרב הוא גנב ח״ו .ניגשו אליו ושאלוהו
הזכות לראות בביאת משיח צדקנו .הרי מרן ,כשהוא חרד ודואג ,מחמת שמגפה
על כך ,האם רוח הקודש יש בדבר .ענה
לכל יהודי ויהודי תהיה הזכות ,כי באותו החלה משתוללת בעדרי הצאן והבקר,
ואמר להם' :אין בזה שום חידוש ,אלא
יום גדול ונורא לא יבחרו אנשים שלא וגם בדיריו ורפתותיו החל הנגף .אמר לו
זה עתה לפני כמה ימים עמדתי בשורה
ילכו לקראתו אלא יתירו לכל אחד ואחד כ"ק מרן ,שיעמוד לצדו בתפילת מנחה
להיכנס אל הרה״ק מבעלזא עם 'קוויטל',
ללכת לקראתו ,ורק 'הגדול הגדול הגדול של ערב שבת קודש .כשהחלו להתפלל
ועמד זה הרב לפני עם ה'קוויטל' שלו בידיו,
שבאפיקורסים' הוא שלא ילך לקראת ואמרו מזמור "הודו לה' כי טוב" ,הגיע כ"ק
ובשעת ההמתנה הצצתי לרגע אחד בתוך
משיח צדקנו .ואף הוא ,לא ידח לגמרי ,כי מרן לתיבות (תהלים קז ,לח -מא) “ובהמתם
ה'קוויטל' שלו ,ומיד ראיתי כי הוא גנב.’...
בראותו את כל היהודים הולכים לקראת לא ימעיט ...וישם כצאן משפחות",
הלכו וסיפרו את הדברים לפני הרה״ק
מלך המשיח והוא יושב בביתו ,יכנסו הגביה קולו וחשו כל הנוכחים כי הוא גונז
מבעלזא בהתפעלות ,וציווה שיקראו לו
הרהורי תשובה בלבו ואף הוא יצטרף בקריאתו כוונה עמוקה .באותו יום ובאותה
לבא לפניו .ובבואו אמר לו ,כי גם הוא
אליהם" .בכך פירש כ"ק מרן את מאמר שעה פסקה המגפה ומבהמותיו של רבי
בתחילה כאשר היה קורא 'קוויטל'עך',
הכתוב "עוד אקבץ עליו לנקבציו" ,שלאחר חיים לא מתו עוד.
היה רואה בהם את כל העבירות שעשה
שיקבצו כל כלל ישראל לקראת משיח,
מי שכתבם מעודו .אבל אחר שהבחין כי
עוד יתקבץ עליהם אותו אפיקורס גדול ג'
זה מפריע לו ל'אהבת ישראל' ,התפלל
פעמים ואף הוא יהיה בין מקבלי פני משיח שמעתי מפי הגה״צ ר' אהרן מרדכי
שלא יראה זאת עוד ,ומאז שוב איננו רואה
צדקנו( .מתוך גליונות דברי תורה בעלזא). רוטנער זצ״ל :פעם אחת הגיע לבעלזא
עבירות של יהודים ב'קוויטל'עך’( .גיליון דעהו
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן! נצו"י תשפ"ו) אדם חשוב אשר היה רב באחת העיירות,
והתאכסן באכסניה עם עוד יהודי .והנה
אותו יהודי החזיק ברשותו הרבה מעות
פרשת נצבים וילך תשפ”ו | וט
בס”ד
בצאת השנה העת להוסיף בהודי'ה להשם יתברך על השנה שעברה עלינו ברב חסדיו ורחמיו לטוב לנו כל הימים
ואנו תפילה לפני יוצר כל לקראת השנה הבאה עלינו לטובה שנזכה לראות בטוב הנראה והנגלה ממש
ולכל בית ישראל בכל מקומות שהם נשגר ברכת כתיבה וחתימה טובה שנה טובה ומתוקה ומבורכת בגשמיות וברוחניות
ונזכה לתשועת עולמים ברחמים גדולים במהרה בימינו
אמן כן יהי רצון
ברכה מרובה
בגילה ורינה נשגר בזה ברכה נאמנה קדם
למכובדינו הדגול
מכובדינו הדגול
הר"ר ישראל פינק הי"ו
הר"ר פינחס מנחם גליקסברג הי"ו
בית שמש
בית שמש
אשר הרים תרומת ידו ברוח נדיבה,
לרגל השמחה השורה במעונו
להגדיל תורה ולהאדירה
בהולדת בתו תחי'
לרגל כ"ז אלול יומא דהילולא קדישא
ויזכו לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט של הרה"ק 'שר שלום' מבעלזא זיע"א
ולראות נחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב זכות הצדיקים יגן בעדו
ולכתיבה וחתימה טובה ויזכו לנחת מכל יוצ"ח ולכל הטוב
ולכתיבה וחתימה טובה
בגילה ורינה נשגר בזה
בגילה ורינה נשגר בזה
ברכת 'מזל טוב' קדם
ברכת 'מזל טוב' קדם
מכובדינו הדגול
מכובדינו הדגול
הר"ר משה גדלי'ה קורניק הי"ו
הר"ר ישראל טייטל הי"ו
בית שמש
בית שמש
לרגל היכנס בנו יניק וחכים
לרגל היכנס בנו יניק וחכים
הבחור המופלג כמר חנוך העניך הלוי ני"ו
הבחור המופלג כמר יחיאל ני"ו
לנועם עול תורה ומצוות לנועם עול תורה ומצוות
ביום שב"ק כ"ג אלול
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח,
ויזכו לראות נחת מכל יוצ"ח,
ולכל הטוב ולכתיבה וחתימה טובה
ולכל הטוב ולכתיבה וחתימה טובה
שבת שלום ומבורך!
להארות והערות וכן להצטרפות לקבלת הגליון בדוא“ל ,שילחו את כתובתכם לכתובת המיילsmwhtwbh@gmail.com :
או בטלפון 054-844-3494 -ובהשארת הודעה ,לציין עבור גיליון שמועה טובה
וכן מי שנדבו לבו לקחת חלק בזיכוי הרבים דרך תרומות והנצחות האפשריות כדלהלן:
א .דרך הקישור שמועה טובה
ב .דרך מערכת קהילות :חייגו , 073-275-7000הקישו מס‘ קופה 10204ופעלו לפי ההוראות.
ג .שילחו את בקשתכם לכתובת המייל הנ”ל .ואי”ה ניצור עמכם קשר בהקדם.
ד .חייגו לטלפון הנ”ל (וכן תוכלו להשאיר הודעה).
זט | פרשת נצבים וילך תשפ”ו
