טועמיה · Toamehu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מגזין מיוחד המאגד
עבורכם את מבחר
עלוני השבוע
שנה שישית
גיליון מספר 665
נצבים וילך
תשפ"ו
טֹו ֲֲֹע ֶֶמ ָיָה
חפשו את
חוברת העלונים
עלונים ותוכן שכל הילדים אוהבים
דיוסם ליל
מבית דפ
'ספיד'
שנת תשע"ט לפ"ק
זמני כניסת ויציאת השבת
להרשמה לקבלת החוברת
במייל ,מידי שבוע.
לחצו כאן ר"ת
08:15
מוצ"ש
07:35
ער"ש
06:24 ירושלים
08:13 07:38 06:39 בני ברק
08:15 07:38 06:31 חיפה
08:13 07:38 06:39 אשדוד
08:15 07:36 06:23 בית שמש
פנים מאירות 8ירושלים 08:14 07:37 06:41 קרית גת
טל' 02-500-4569 08:15 07:36 06:33 נוף הגליל
S025004569@Gmail.com
גליון מס' 165
| להאזנה בטלפון | 08-6679134לצפייה פנה לכתובת המייל הרשום מטה
"לב נשבר" נצחי
מקרה .בהרגשה שלו ,הוא שם למעלה אף פעם לא יהיה אולי אתה מכיר את הסיטואציה בעצמך?
מרוצה. אולי יצא לך לחוות אצל אדם קרוב?
תגובות על גליון כי תבא בענין 'הקליל' למערכת הזאת יש שורשים ברורים .ניתן להכיר בהם עולה לדבר בפני הציבור .אולי דרשה בסעודת שבע
----- בקלות .אלו אנשים שמאז מכירים את עצמם ,חיים ברכות ,אולי איזה שיעור בבית המדרש ,וכדומה.
מוטישל מ
על הצד ל שלך ל ההסברים ל מאוד את ס אהבתי מ בתיסכול מתמיד. עומד שם ,הלב דופק בחוזקה .מבחוץ הדיבור נשמע
עם פרשנות של אירועי עבר ואת המסקנות ניתן למצוא לכך סימוכין בגיל הצעיר כבר .התגובות זורם ,אבל בתוך תוכו דרוך ומתוח כמו קפיץ .במקום
המתבקשות ליישם בחינוך הילדים ובהתפתחות היו תמיד כאלו" .בכל זאת ציפיתי ממך ליותר". להתרכז ברעיון ,העיניים שלו רק סורקות את השורות
האישית למודעות טובה יותר.
כאשר היה מחזיר מבחן הביתה ,וזכה לציון תשעים בחיפוש אחר פנים חסרות סבלנות :מי מציץ בשעון? מי
במיוחד נהניתי איך בין השיטין קראת לקשר שלנו
וחמישה אחוזים ,המיקוד היה יותר בחמשת האחוזים לוחש לחבר שלו? מי נראה ביקורתי?
עם הקב"ה" :מערכת יחסים" .זה נותן בהירות מסויימת
שנעלמו" .כן ,ברור שזה ציון יפה .אך אני חושב שאחרי כל בסיום ,הקהל קם .אנשים ניגשים אליו בזה אחר זה,
והתייחסות נכונה.
ההשקעה שלך ,היית אמור לקבל מאה"... לוחצים יד בחמימות ,מחייכים ומחמיאים" :איזה יופי של
*
אחד הקוראים ביקש להרחיב את הגיליון .דווקא היה חוזר עם הקניה מהצרכניה ,קנה מאה וחמישים דברים"" ,ממש נהנינו מכל משפט"" ,הווארט הזה יילך
הרעיון הזה לעצור באמצע סיפור ,תובנה או רעיון - מוצרים ,ואיך שהוא משהו באחוזי השומן של היוגורט לא איתי לכל מקום".
בדיוק באמצע ,או לפני התפנית ,זה בעיניי רעיון היה מדוייק .ואז שיחה של חמש דקות ,סביב המאמץ ומה קורה לו באותם רגעים? האם הוא שמח? האם
מדהים .כי אכן אתה לאו דווקא מגיש לנו רק את שלא היה ,לבחון טוב יותר את הכמות המדוייקת" .כי אתה הוא נושם לרווחה? ממש לא.
החשיבה היחידה שלך ...נכונה ככל שתהיה ,אלא נותן באמת ילד חכם ,ואפשר לצפות ממך" .וכל זה בלי להזכיר בתוך הראש שלו מתנגן בלולאה רגע אחד מסוים :אי
לנו לפתוח את הראש והשכל -לחשוב רעיונות ,כיוונים במילה את הקניה המוצלחת. שם בדקה השביעית ,כשהביא את דברי הגמרא או ציטט
נוספים... הילד ,תמיד עם ההנחה שמשהו לא בסדר אצלו ,היה דרשן כל שהא ,התבלבל בציטוט המדוייק ,שם המגיד ,או
* רגיל לפזול לכיוון הסמכות העליונה ,במבט מייחל: אולי שכח להזכיר את החצי השני של הנמשל.
יחזקאל ,אתה מדהים! אתה לא מוותר לשום פינה "אנא ,תתעלם! אל תראה מה קרה לי". החיוך שהוא מחזיר לאנשים מרגיש לך מזויף .בלבו
בנפש שלנו .מנער מכאן .מנער משם .אני מתפעל איך
המסר היה סמוי ,אך נוקב" :אתה ראוי לאהבה פנימה ,הקול הביקורתי כבר מתרגם את כל המחמאות:
אתה ביד אומנת מרעיד את כל הנימים החבויים בלב
ולהערכה רק כאשר אתה מתפקד ללא שום רבב .טעות - "הם סתם אומרים"" ,הם פשוט מרחמים עליי"" ,לא נעים
ופורט עליהם...
פירושה :חוסר ערך". להם להביך אותי ,אבל כולם קלטו את הפאשלה".
הדמות של הקליל ,דווקא לא יצא לי להכיר מקרוב,
אך נראה לי שאצל כולנו קיים כל אחד מ"הארבעה הילד הזה גדל ,והשליך את חוויית הילדות ישירות על במקום לחזור הביתה עם תחושת סיפוק והודיה ,הוא
בנים שלך") .ממתין כבר להכיר את הרביעי(... כס המשפט :הוא בטוח שבורא עולם עומד מעליו עם חוזר עם מועקה כבדה בלב .שיעור שהיה מוצלח להפליא,
החומרים הנפלאים שלך באים לשימוש בעבודה זכוכית מגדלת ,מחפש רק את הפגמים ,ומתאכזב ממנו נמחק לחלוטין בגלל חצי דקה שלא הייתה מושלמת.
שלי בהשפעה לתלמידים בצורה כזו או אחרת. בכל פעם מחדש .מבחינתו ,הקב"ה הוא בוחן שאי אפשר *
מון! זכויותיךך רבות כר
כרימון! זכו ות לרצות לעולם. וכל זה רק כהקדמה לקראת "השיעור הגדול"
תגובות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com יש לעתים שהפרפקציוניזם מספר לנו על שאיפות שאנחנו עומדים למסור בימים אלו.
גבוהות .כן בהחלט ,אחד שמחפש להיות את אותו צדיק במהלך הסדרה שאנו עוסקים בו בחודש אלול ,פגשנו
שהקב"ה מדקדק עמו כחוט השערה .וזה מעולה .ההבדל שלוש דמויות :את בערי ,שרועד מחרדת הדין ומשתתק.
הגדול ,יחי ,הוא בסגנון ההתייחסות .אם יש תחושת ביטול את אהר'לה ,ששקוע באשמה מתמדת ומרגיש שהתשובה
פנימית ,המקור הוא לא שאיפה גבוהה לצידקות ,אלא היא בור שאינו נסלח .ואת מוטי ,שלוקח הכל בקלילות
חיים לצד ההרגשה הנצחית" ,אני מאכזב". ובורח מקשר רציני.
שאלה :בשבוע שעבר עסקנו בשאלה ,איך לתווך כי יש כאן נפש שנאבקת להרגיש שהיא שווה משהו אבל היה שם גם את יענקב ]שם בדוי[ .יענקב אינו
את חוסר הסבלנות שלנו מול הילדים .אך מה לגבי רק דרך ביצועים מושלמים .ולעולם זה לא יהיה. אדיש ,הוא לא בורח ,והוא משקיע את כל כוחותיו .הוא
עצם הקושי להקשיב לסיפורים? העירני אחד הקוראים ,שהוא אינו מחפש כאן מאמרי מסיים תהילים כמה פעמים במהלך החודש ,משקיע
תשובה :לעתים ,הקושי אינו נובע מחוסר סבלנות לילד,
השקפה .ואני הסכמתי איתו לגמרי ,כי אינני ראוי לכך. בספרי מוסר ,ומשכים לסליחות קודם הנץ .אבל יענקב חי
אלא מטעות במיקוד הקשב שלנו.
אך ,איך אפשר בלי להזכיר ,שכל מהותו של ראש השנה במצב תמידי של חמיצות פנימית ואכזבה עצמית.
כשהילד פותח במונולוג מפותל ,עמוס בפרטים ,המוח
אינה עומדת על ה"מושלמות" ,אלא על הלב .קול השופר הוא עומד בסליחות ומתעצבן על עצמו שמחשבותיו
העייף שלנו מנסה לבצע "מבחן בקיאות" :לקלוט כל
פרט טכני -מי אמר מה? מה קרה בהפסקה? איפה זה אינו מנגינה מורכבת ומהוקצעת ,הוא זעקה פשוטה, נודדות .הוא מסיים את התפילה ,מאוכזב שהיה מנותק.
עמד? המאמץ הקוגניטיבי הזה פשוט סוחט אותנו. שבורה ,חסרת מילים .קול של ילד שבא אל אביו מתוך בראש השנה ,בשבריר השנייה שבין תקיעה לתרועה,
אבל הילד כלל אינו מחפש חוקר עדים .הפרטים הם רק העפר ,עם החסרונות והפגמים ,ואומר לו" :אבא ,זה מה כשעולה לו פתאום הרהור על הצפיפות סביבו -הוא כועס
מעטפת לצורך עמוק בהרבה :הוא מבקש שיראו את שיש לי .אני לא מושלם ,אבל אני שלך". על עצמו .כשפגש ידיד נעורים והחליף מילה איתו ,כבר
החוויה שלו. למעשה :בפעם הבאה ,כאשר צפה בכם האכזבה בהרגשה שעולמו הרוחני קרס" :זהו! הרסתי את הראש
ברגע שנשחרר את הצורך לקלוט את העובדות ואת המוכרת :כשהמחשבה ברחה באמצע התפילה, השנה .במה אני עסוק כעת???"
הפרטים ,ונעבור להקשיב לרגש )להתלהבות ,לעלבון או כשנכשלתם בקוצר רוח ,או כשהרגשתם שהמעשים
לפחד( ,המעמסה תהיה הרבה פחות .במקום לעקוב מדי פעם הוא מרים עיניים למעלה .כמו בתחינה
שלכם "לא מספיק טובים" -עצרו רגע להתבוננות. לקב"ה" ,אנא! אל תבחין במה שקרה לי עכשיו".
אחר העלילה ,נביט בעיניים ונגיב לחוויה" :וואו ,נשמע
הבחינו בקול של אותו ילד מפוחד שחושש שלא בדיוק כמו זה שמחק דרשה שלמה בגלל טעות שולית,
שהיית ממש נסער" .כשמקשיבים ללב ולא לפרטים,
ההקשבה הופכת פתאום לקלה וטבעית יותר. יאהבו אותו אם לא יהיה מושלם .נשמו עמוק ,חייכו אליו יענקב מנהל מול הקב"ה 'מערכת יחסים' של מיקוד
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com בחמלה .וגם תאהבו אותו. אובססיבי בחסר .מערכת שבה התיסכול מובטח בכל
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 2
ואשמעה - "...כלומר :אם תהיה לכם עמידה חזקה ,אזי
)פאר ישראל(
תוסיפו כח גם בי ,וממילא "ואשמעה"...
נ צבים וילך
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם" )כט ,ט(
כתב רש"י בסמוך ,למה נסמכה פרשת "אתם נצבים" "אתם נצבים היום כולכם) "...כט ,ט(
הובא בדעת זקנים )לבעלי התוספות(] :אמר משה רבינו לקללות? לפי שעם ישראל הוריקו פניהם ואמרו :מי יכול
לישראל[ אימתי תהיה לכם הצבה והעמדה? כשתהיו לעמוד באלו? התחיל משה מפייסם :אתם נצבים היום –
הרבה הכעסתם למקום ,ולא עשה אתכם כליה ,והרי כולכם באגודה אחת.
וכן אמרו חז"ל :אם אתם עשויים אגודה אחת " -אתם אתם קיימים לפניו .עכ"ל.
נצבים היום" .מה היום פעמים מאפיל ופעמים מאיר ,אף כי על כן ,כך דרכיו ומדותיו של הקב"ה :א-ל רחום וחנון,
אתם -אף על פי שאפילה לכם ,עתיד הקב"ה להאיר לכם ארך אפים ורב חסד ,נושא עוון ופשע .וכמו שהאריך
בביאור עניין זה הרמ"ק אור עולם.
בספרו תומר דבורה
שנָה וְ ִקלְ לו ֶֹתיהָ " " ִּתכְ לֶ ה ׁ ָ אימתי? כשתהיו באגודה
ימת )פרק א(. ִה ּנֵה ׁשוּב אָ נ ּו נִ ּצ ִָבים ּכָאןְ ,מ ַמ ׁ ְש ׁ ִשים אֶ ת ׁש ּולֵי ְ ּגלִ ַ אחת) ...מדרש לקח טוב(
אם כן ,על האדם ללמוד שנָה. הַ ׁ ּ ָ סיפר כ"ק האדמו"ר מגור
ירה לְ אָ חוֹר ְ ּב ִעיצו ָּמ ּהֻ ּ ,כלּ ָם ִמ ְתכּ וֹנְ נִ ים לְ יוֹם הַ ַרת מדרכיו ומדותיו של הַ ְּספִ ָ בעל ה"בית ישראל" זצ"ל,
הקב"ה ,כמו שדרשו ה ש ָ ׁ ד ָ חָ ּחַו ר ד ר ֵ ת ֵ וְ ש ׁ דָ חָ מ ֵ ָם
ל ו
ֹ ע הָ ֵד ל ו
ּ ָ יִ ו
ֹ בּ ֹם ו ּ
י הַ - ָם ל ו
ֹ ע תחילת עם ששמע
הפסוקים מן חז"ל ּו ְנ ִק ּיָה. בעל של הנהגתו
שנָה חָ לְ פָ ה ל ָּה "והלכת בדרכיו" )דברים זו ִֹהי ְ ּבהַ ְחלֵט נְ ֻקדַּ ת זְ מַ ן ַמ ׁ ְשמַ עו ִּתית .עוֹד ׁ ָ הרי"ם", ה"חידושי
ירה כח ,ט( ו"לדבקה בו" ירה או ָֹתנ ּו מוּל ִמ ׁ ְש ְקעֵ י הַ ּ ְפצ ִָעים ׁ ֶש ִה ׁ ְש ִא ָ ִ ּביעָ ף ,מו ִֹת ָ שהסתופפו בצילו אלפי
)דברים יא ,כב( – מה הוא אַ חֲ ֶריהָ . אנשים.
ימית ז ֶֹר ֶמת לְ ֻכלּ ָנ ּוִ " :ה ִ ּגיעַ הַ ְּזמַ ן ַל ֲעבֹר ְּכבָ ר ,רחום ,אף אתה רחום. ּשה ּ ְפנִ ִ ְּתחו ׁ ָ צריך מה לשם שאלוהו
שה ,אֶ ת מה הוא סובל ומאריך ַמ ְס ּ ִפיק סָ בַ לְ נ ּוִ .ה ִ ּגיעַ הַ ְּזמַ ן לִ פְ ּתֹחַ אֶ ת הַ ּ ַמ ּ ָתנָה הַ חָ ָד ׁ ָ הוא קהל גדול כל כך?
אפו למכעיסיו ,כן על ׁ ְשנַת תשפ"ז ,הַ חֲ ל ָָקה וְ הַ ּ ְלבָ נָה". קומץ השיב ,שכדי שיצאו
שנָה הַ ּטוֹבָ ה ְ ּביו ֵֹתר ,אֲ בָ ל עֵ ינֵי ּ ֻכלּ ָם האדם לסבול רעותיו של אָ כֵ ן ,ל ֹא חָ וִ ינ ּו אֶ ת הַ ׁ ּ ָ של בני-עליה ,נחוץ
על ולהעביר חברו שתהיה להם סביבה
שוּאוֹת ּכ ֵָרגַע אֶ ל הָ עָ ִתיד הַ ּ ַמזְ ִהיר. נְ ׂ
מידותיו ,היינו שלא טובה והמוני חסידים,
שנָה הַ ְ ּב ָרכָה ׁ ֶשהֲ כִ י ק ֹולַעַ ת ל ּ ַַמ ּצָב הַ זֶּה ִהיאִּ " :תכְ לֶה ׁ ָ
ידקדק למדוד מידה אפילו מפשוטי עם,
למצערים אותו ,אלא שנָה ו ִּב ְרכו ֶֹתיהָ ". וְ ִקלְ לו ֶֹתיהָ ֵ ּ ,תחֵ ל ׁ ָ
כדברי המדרש "אחד
ְ
ּ ַכ ּ ָמה זְ ַמ ִּנים ָק ׁ ִשים עָ בַ ְרנ ּו ,נ ּו ,ל ֹא ִה ִ ּגיעַ הַ ְּז ַמן לַהֲ פֹך דַּ ף? מניח מידותיו והולך לו מאלף".
)רש"י ראש השנה יז ,א(. ? יהָ ֹת ֶ ו כ ר ָ בְ ב
ּ ִ ה שָ ׁ ד ָ חָ הַ ָה נ שָ ּ ׁ הַ ת אֶ ל ב
ֵ ּ ק ַ לְ ן מַ ז ְּ הַ יעַ גּ ִ ה
ִ ֹא ל ם א ִ הַ ה"בית הוסיף עוד
ראובן רבי סיפר זה, בענין ישראל"
קרלנשטיין זצ"ל :הגה"צ רבי אייזיק שר זצ"ל )חתנו של שבאופן זה יש השפעה מיוחדת מכח זכות הרבים ,וכן
הסבא מסלבודקה( הגיע לירושלים לישיבת חברון. כתוב )איוב לו ,ה( "הן א-ל כביר ולא ימאס ,רבי נתן אומר:
כשראה אותו ראש הישיבה הגאון רבי יחזקאל סרנא מנין שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים,
זצ"ל ,פינה מיד את מקומו ונתנו לרבי אייזיק. שנאמר :הן אל כביר ולא ימאס )ברכות ח ,א(.
התיישב רבי אייזיק על מקומו של רבי יחזקאל במשך ומרגלא בפומיה :הצדיק מקבל את עיקר כוחותיו מן
ארבעה ימים ,ולאחריהם עזב את המקום ועבר לשבת המתקרבים אליו.
במקום אחר. וכך היה מפרש את דברי משה רבינו אלינו" :עמדו
לעי"נ הרה"צ
ר' פנחס בן ר' בנימין בינוש רוזנבוים זצוק"ל
כ"ו בניסן תשע"ז
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 3
]ב[
שאל אותו רבי יחזקאל :רבי אייזיק ,כלום אין מקומי לבית המדרש כשהיה תינוק ומיום שנולד לא הוציאה
עריסתו מבית המדרש כדי שלא יכנסו באזניו אלא דברי מוצא חן בעיניכם? מדוע הלכתם למקום אחר?
השיב רבי אייזיק :וכי עלה על דעתכם שאתפוס את תורה' ,ועל כך נאמר עליו "אשרי יולדתו" )רע"ב אבות
מקומכם? לא עלה על דעתי לעשות כדבר הזה! כל מה ב ,ח(.
שרציתי הוא לראות איך בן אדם מסוגל לוותר על המקום מעתה הפלא ופלא :עד עתה חשש רבי יהושע שאולי לא
היתה כל תועלת במה שלו ]הנכבד[ ולתתו
יבי .שאמו הביאתו לבית נִש ָמע ְקצָת יו ֵֹתר ִמדַּ י אַ גְ ֶר ִס ִ שיחַ הַ זֶּה ׁ ְ אֲ בָ ל הָ אֱ ֶמתֶ ׁ ,שהַ ּ ִ ׂ לאחר ,לאחר שראיתי
ְמה המדרש בקטנותו .הואיל ְ
ְּכלָל ל ֹא ּ ָבטוּחַ ׁ ֶש ּ ֻמ ּ ָתר לָנ ּו לְ ַד ֵּבר ּכָך .וְ כִ י ְּכבָ ר ִה ְס ּ ַתי ָ בעיניי ,במשך ארבעה
שנָה ואינו לומד ואף אינו שנָה ׁ ֶש ּ ָכ ְך אָ נ ּו ְמ ַקלְ לִ ים או ָֹת ּה? ו ִּבכְ לָל ,הַ ִאם עָ בַ ְרנ ּו ׁ ָ הַ ׁ ּ ָ ימים ,כיצד ויתרתם בלב
שומע! אך כששמע את שה ׁ ֶשאָ נ ּו מַ ִּת ִירים לְ עַ צְ ֵמנ ּו לִ ְקרֹא ל ָּה ' ְק ָללָה'? כּ ֹה ָק ׁ ָ שלם על מקומכם ,למדתי
טובה' ְמה ִ -מ ּ ַניִן ה'מרגלית שיִים ,אַ ְך ּכָל עוֹד ִהיא ל ֹא ִה ְס ּ ַת ּי ָ שחָ וִ ינ ּו ְק ׁ ָ אָ ז נָכוֹן ׁ ֶ את שרציתי ללמוד ,ויכול
שנדרשה בבית המדרש - אני כבר לשבת במקום
לָנ ּו הָ ְר ׁשוּת לִ נְ הֹג ּכ ְָך? וְ כִ י ל ֹא ָר ִאינ ּו אֶ ת יַד ה' ַּב ִּמלְ חָ מוֹת
שיש שכר למביאי הטף, אחר.
וּבַ ּיו ְֹמיוֹם? וְ כִ י ל ֹא ִק ַּבלְ נ ּו ִמ ּ ֶמ ּנ ּו מַ ּסוֹת ׁ ֶשל ַמ ּ ָתנוֹת ,חֲ סָ ִדים
הבין שכל גדולתו בכך )יחי ראובן(
שנָה ז ֹו? וְ ַרחֲ ִמים ַּב ׁ ּ ָ
שנכנסו לאוזניו דברי
ש ְמ ּ ֶתם לֵב לְ כַ ּמוּת הַ ׁ ּ ִש ּנ ּויִים הַ ּ ַכ ִב ִירים תורה ובכך הוא מתקדש, ַרק ׁ ְשאֵ לָהַׂ :
"הקהל את העם
הבין שכל גדולתו היא שנָה הָ אַ חֲ ר ֹונָה? ׁ ֶש ִה ְתחוֹלְ ל ּו ּכָאן ַּב ׁ ּ ָ
והנשים האנשים
ש ִמים לֵב בגלל 'יולדתו' ,ואמר: ּ ַכ ִּנ ְראֶ ה ׁ ֶשאָ נ ּוֶ ׁ ,ש ְּמצ ּויִים ְ ּבתו ְֹך הַ ִּסיר הַ ּגוֹעֵ ׁש ,ל ֹא ָׂ
והטף" )לא ,יב(
שנָה הָ אַ חֲ ר ֹונָה הָ ע ֹולָם ִה ְתהַ ּ ֵפ ְך ְ ּבצו ָּרה "מרגלית טובה היתה לְ ָמה ׁ ֶש ּקו ֶֹרה בּ ֹוַּ .ב ׁ ּ ָ
מסופר בגמרא בחגיגה
דְּ ַר ְס ִטית ,וְ כָל ּכ ְָך הַ ְר ֵּבה ׁ ִש ּנ ּויִים ַמ ִ ּקיפִ ים עָ ְבר ּו עָ לָיו :בידכם ובקשתם לאבדה )דף ג" :(.מעשה ברבי
ש ִרים ׁ ֶש ִּנ ְבנ ּו וְ ִנ ְסדְּ ק ּו ,זָוִ ּיוֹת ממני?!" ּ ָתכְ נִ ּיוֹת ׁ ֶש ִה ְתהַ ּ ְפכ ּו ְ ּבןַ -ל ְילָהְ ,ק ׁ ָ יוחנן בן ברוקה ורבי
)להתעדן באהבתך( ְר ִא ּיָה ׁ ֶש ִה ְתחַ ּ ְלפ ּו ,וְ הַ ְר ֵּבה-הַ ְר ֵּבה ִסבּ וֹת ׁ ֶשהו ִֹביל ּו ל ּ ַַמ ְה ּ ֵפכָה אלעזר בן חסמא שהלכו
שנָה הַ ּי ֹוצֵאתִּ .ת ְס ּ ַת ְּכל ּו הַ ְ ּגד ֹולָה ׁ ֶש ִּמ ְס ּ ַת ּ ֶכ ֶמת ְ ּב ׁ ִשלְ הֵ י הַ ׁ ּ ָ להקביל פני רבי יהושע
יבכֶ םַּ :ב ַּביִת ֶ -ילֶד ׁ ֶשהָ יָה אֶ ְתמוֹל ִּתינוֹק וְ הַ ּיוֹם ְּכבָ ר "הקהל את העם, ְס ִב ְ בפקיעין.
והנשים ש ְמחָ ה ׁ ֶש ִה ְתהַ ּ ְפכָה לְ אֵ בֶ ל ,האנשים ְמ ַד ֵּבר ְ ּב ִמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים; ַּב ִּמ ׁ ְש ּ ָפחָ ה ׂ ִ - אמר להם :מה חידוש
א ֹו אֵ בֶ ל ׁ ֶש ִה ְתהַ ּ ֵפ ְך לְ נֶחָ ָמה; ַּב ּ ַפ ְרנָסָ ה -עֵ סֶ ק ׁ ֶש ָּקם א ֹו עֵ סֶ ק והטף ...למען ישמעו היה בבית המדרש
ׁ ֶש ּ ָנ ַפל; ָּבע ֹולָם הָ ָרחָ ב -סֵ ֶדר י ׁ ָָשן ׁ ֶש ִּמ ְתמו ֵֹטט וְ סֵ ֶדר חָ ָד ׁש ולמען ילמדו ויראו את היום?" אמרו לו שרבי
ׁ ֶש ְּמנ ּ ֶַסה לָקוּם ּ ַת ְח ּ ָתיוִּ .כ ְמעַ ט אֵ ין ְּתחוּם אֶ חָ ד ׁ ֶש ִּנ ׁ ְשאַ ר ה' ...ושמרו לעשות את אלעזר בן עזריה דרש
כל דברי התורה שנָה ְ ּב ִד ּיוּק ְּכפִ י ׁ ֶשהָ יָה. הַ ׁ ּ ָ בפרשת 'הקהל'.
ִאם נְ ַק ּ ֵפל אֶ ת ּ ֻכלּ ָם לְ ִמ ׁ ְש ּפָט אֶ חָ ד ,הֲ ֵרי ׁ ֶשהָ ע ֹולָם עָ בַ ר הזאת" )לא ,יב( "ומה יהושע: שאל רבי
טף למה באו ,לתת שכר ֵמ ְר ׁשוּת הַ ּי ִָחיד -לִ ְר ׁשוּת הָ ַר ִ ּבים. דרש בה? ' -הקהל את
יך ּ ָכל זֶה ָק ָרה ו ָּמה ּו ּ ֵפ ׁ ֶשר הַ ִה ְתהַ ּ ְפכוּת ,עָ לֵינ ּו למביאיהם )רש"י( ְּכ ֵדי לְ הָ ִבין אֵ ְ העם האנשים והנשים
מעצם השאלה "למה והטף' ,אם אנשים באים
שנִ ים.ל ְַחזֹר לְ אָ חוֹר ְ ּבגַלְ ּגַל הַ ׁ ּ ָ
הַ כּ ֹל ִה ְת ִחיל אָ זְּ ,כ ׁ ֶשעָ לָה בּ ֹו ָרצוֹן לִ בְ רֹא אֶ ת הָ ע ֹולָם באו" משמע שבעצם אין ללמוד ,נשים באות
ׁ ֶשהַ ּיְצו ִּרים בּ ֹו יַעַ ְבד ּו אוֹת ֹו וְ י ְִת ּפ ְַרסֵ ם ׁ ְשמ ֹו .הָ ע ֹולָם הַ זֶּה תועלת בהבאתם ,ואם כן, לשמוע ,טף למה באין? -
ירה מדוע יקבלו שכר על זה? שכר ליתן כדי
של ִחבּ וּר לַבּ ו ֵֹרא ,וּלְ ל ֹא הַ ּנ ְֻקדָּ ה הַ ְּז ִע ָ נ ֹוצַר ִמ ּנ ְֻקדָּ ה אַ חַ ת ׁ ֶ ,למביאיהן"
ועוד הלא כולם ,גם הטף, הַ זּ ֹו ל ֹא יוּכַ ל הָ ע ֹולָם ַל ֲעמֹד עַ ל ַרגְ לָיו.
נכללו במה שנאמר: אמר להם" :מרגלית
אשוֹן וְ אָ ז זֶה ָק ָרהִ ּ .פ ְתאוֹם ִה ְת ַק ֵּבל ׁ ִש ּנוּי ַּב ּ ָתכְ נִ ית :אָ ָדם הָ ִר ׁ טובה היתה בידכם
"למען ישמעו ולמען
חָ טָ א. לאבדה ובקשתם
ילמדו"?
מדוע על האדם להתאמץ ממני?!"
ולמסור את נפשו על חינוך בניו לתורה? הרי ישנה וצריך להבין ,מדוע שמח
הבטחה מפורשת בתורה" :כי לא תשכח מפי זרעו"! אך רב? שלל כמוצא רבי יהושע על אמרה זו
כל אחד יודע -גם כשיש הבטחה ,יש צורך ב"איתערותא את להבין יש רבים': בת 'שער בספר ביאר באופן נפלא
עצם הדרשה אם הטף אינו לומד ואף אינו שומע ,מדוע דלתתא" ,בהתעוררות מלמטה ,בפעולה מצד האדם ,כדי
יש שכר למי שמביא אותו? מה תועלת יש בהימצאות להוציא את ההבטחה הזאת מן הכח אל הפועל.
הטף? -אלא על כרחך צריך לומר שאף שהטף אינם מה היא ה"איתערותא דלתתא"? כמובן ,בראש
מטים אוזנם לשמוע את דברי התורה ,מ"מ נפשם קולטת ובראשונה ,שהאב ילמד לבנו ,אך גם דברים אחרים,
שאין השפעתם ניכרת כל כך ,יכולים להיכלל במושג דברי קדושה ומזדככת!
זה. והנה ידוע שאמו של רבי יהושע היתה מביאתו
לעי"נ האשה החשובה
מרת מרים יוכבד ב"ר צבי ליבוביץ ע"ה
כ"א מר חשון תשפ"א
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 4
]ג[
משה רבנו שכך ציווהו ה' ,מכל מקום כבר הרגיש באותו כל מאמץ שנעשה כדי לקרב את הבן לתורה ,גם אם אינו
רגע את גודל צער הקנאה והבין שאינו יכול להיות תלמיד נושא פירות הנראים לעין ,מכל מקום יש לו תועלת בכך,
ליהושע ,וקיבל על עצמו את המיתה בלב שלם .דפח"ח. הוא מעורר את ההשפעה מלמעלה ,ועל ידי כך זוכה הבן
)המאור הגדול( לקבל שפע של תורה.
זהו השכר המובטח להורים ,המביאים את ילדיהם
הרכים להקהל .אמנם ,אין הילד עדיין מסוגל לקלוט ,אבל הן קרבו ימיך למות )לא ,יד(
מסופר על הרה"ק רבי מסירות נפש יש כאן.
מפרעמישלאן מאיר הילד בבוא הזמן יקצור
זיע"א ,שכאשר ביקר ֶם צ עֶ ָה י הָ ֹא ל , ל " זצוק ד נְ י
ְ רַ פְ רשֵ ׁ אָ י ב
ּ ִ ר ַ צ " הַ רַ הַ ר מ
ַ אָ ,א ט
ְ ח
ֵ הַ את הפירות של מסירות
זֶה ׁ ֶשאָ כַ ל ִמן הָ עֵ ץ הַ ּנֶאֱ סָ ר .הַ ֵח ְטא הָ יָה ּ ָבזֶה ׁ ֶשלּ ֹא ִה ִּכיר אצלו הרה"ק רבי חיים הנפש הזה ,הוא יגדל
ּ
שלּ ֹא ִה ִּכיר ְ ּב ָכך ׁ ֶשהַ בּ ו ֵֹרא ִהכְ ׁ ִשיל אוֹת ֹו ְּכ ֵדי ׁ ֶשיָקוּם מצאנז זיע"א ,קיבלו ר' ְ ַּבבּ ו ֵֹרא ֶ ׁ - בתורה ,ואין לך שכר
מאיר בכבוד רב ושמח עַ ל ַרגְ לָיו וְ י ְִתחַ ֵּבר אֵ לָיו. גדול מזה להורים!
ו ֵּמאוֹת ֹו ֵח ְטא וְ אֵ ילָך -הַ כּ ֹל ּכָאן ִה ׁ ְש ּ ַת ּנָהֵ .מ ְר ׁשוּת ׁ ֶשל י ִָחיד ,מאד לקראתו. ְ אמת( שפת )ע"פ
שהשתעשעו אשוֹן חָ טָ א ,לאחר הָ ע ֹולָם נֶהֱ פַ ְך לִ ְר ׁשוּת ׁ ֶשל ַר ִ ּביםְּ .כ ׁ ֶשאָ ָדם הָ ִר ׁ
ִ ּב ְמקוֹם לִ ְראוֹת אֶ ת הַ ּי ִָחיד ׁ ֶש ּנ ְִמצָא ּכָאן -הוּא ּ ָבחַ ר לְ הַ אֲ ׁ ִשים שניהם בחידושי תורה, "ויאמר ה' אל משה הן
שה אֲ ׁ ֶשר נ ַָת ּ ָת ִע ּ ָמ ִדי ִהיא פנה אליו ר' מאיר ואמר, ֹאמר הָ אָ ָדם הָ ִא ׁ ּ ָ אֶ ת ִא ׁ ְש ּת ֹוַ ' ,ו ּי ֶ קרבו ימיך למות קרא
הרב מצאנז ,הלא כבודו נ ְָתנָה ּ ִלי ִמן הָ עֵ ץ ָואֹכֵ ל' )בראשית ג ,יב(. את יהושע וגו'" )לא,
הו ֹּפ! דְּ מוּת נוֹסֶ פֶ ת ִהצְ טָ ְרפָה ל ְַּתמ ּונָה .זֶה הָ יָה הַ ׁ ּ ִש ּנוּי הוא מבית דין הגדול, יד(
יאמר נא לי אם מאיר איתא במדרש )ילקוט
אשוֹן ּ ָבע ֹולָם! ִ ּב ְמקוֹם ׁ ֶשהַ בּ ו ֵֹרא י ֵָראֶ ה ְ ּבכָל ָמקוֹם ,הוּא הָ ִר ׁ
צריך לדור בדירות ְ שמעוני רמז תתקמ"א(:
נֶהֱ פַ ך לִ ְמעֻ ְר ּ ָפל וְ ָרחוֹק ,ו ֵּמאוֹת ֹו יוֹם ִה ְת ִחיל סֵ ֶדר יוֹם חָ ָד ׁש:
קטנות כאלו ,וכי לא מן נתייחד ביום מיתת משה
ּ ּ
ּ ָפחוֹת בּ ו ֵֹרא וְ ִחבּ וּר -יו ֵֹתר דְּ ֻמיוֹתְ ,מצִ יאוּת ו ְּר ִאיָה ׁ ִש ְט ִחית .הראוי שידור בדירות הדיבור ליהושע .כשסים
ְתה ּ ָבע ֹולָם ' ְר ׁשוּת אַ חַ ת' גדולות וחשובות מאלו? וְ ִה ּנֵה הַ ְּנ ֻקדָּ ה :לִ פְ נֵי הַ ֵח ְטא הָ י ָ
הדיבור ,שאל משה את
ִ ּבלְ בַ ד -הָ אָ ָדם מוּל בּ ו ְֹרא ֹוּ ְ ,בלִ י ׁשוּם ּ ַתחֲ נָה ּ ָבאֶ ְמצַעּ ְ .ב ֶרגַע השיבו ר' חיים ,ודאי ,מן יהושע :מה אמר לך ה'?
שה אֲ ׁ ֶשר נ ַָת ּ ָת ִע ּ ָמ ִדי ִהיא נ ְָתנָה היושר הוא שידור מר אשוֹן אָ מַ ר 'הָ ִא ׁ ּ ָ ׁ ֶשאָ ָדם הָ ִר ׁ
אמר לו יהושע :וכי כל
ּ ִלי' ,הוּא ל ֹא ַרק הֵ ִסיט אַ ְח ָריוּת -הוּא ּ ָפ ַתח ּ ֶפ ַתח ׁ ֶשדַּ ְרכּ ֹו בדירות נאות יותר ארבעים שנה שהיית
ש ֵּבין הָ אָ ָדם ומרווחות יותר. נִ כְ נָסוֹת עוֹד וְ עוֹד 'דְּ ֻמ ּיוֹת' אֶ ל ּתו ְֹך הַ ּיַחַ ס ׁ ֶ לומד עמי שאלתי אותך
לְ בו ְֹרא ֹוִ :א ׁ ְש ִּתי ,הַ ּנָחָ ׁש ,הַ ּ ַמזָּל ,הַ ְּס ִביבָ ה .ו ֵּמאָ זּ ִ ,ב ְמקוֹם אמר ר' מאיר אם כבודו מה דיבר עמך ה'? מיד
שוּף ֵּבין הַ ּי ִָחיד לְ בו ְֹרא ֹו ,י ֵׁש ' ַר ִ ּבים' ׁ ֶשל אומר כן ,אעשה כדבריו. ֶק ׁ ֶשר י ׁ ִָשיר וְ חָ ׂ אמר משה :טוב אלף
ּגו ְֹר ִמים ׁ ֶש ְּמ ַק ְ ּבלִ ים אֶ ת הַ ְ ּק ֶר ִדיט א ֹו אֶ ת הָ אַ ׁ ְש ָמה ּ ַת ְח ּ ָתיו .ז ֹו מיד הבין הצדיק מצאנז מיתות ולא קנאה אחת!
של אֶ חָ ד ,אֶ לּ ָא כי כוונתו אחרת ,חזר של ' ְר ׁשוּת הָ ַר ִ ּבים' -ל ֹא ְ ּביָד ֹו ׁ ֶ ַמ ׁ ְש ָמעו ָּת ּה ׁ ֶ והדבר תמוה ,וכי עלתה
ואמר ,אני התכוונתי ְמפֻ זּ ֶֶרת ֵּבין דְּ ֻמ ּיוֹת ַרבּ וֹת. קנאה בלבו של משה
שנִ ים לְ אַ חַ ר ִמ ּ ֵכן ׁ -שוּב ח ֹוז ֶֶרת הַ ְּמצִ יאוּת עַ ל עַ צְ ָמ ּה ,לדירות מרווחות בעולם ָ ׁ 5,786 רבנו ע"ה?
אשוֹן ,הזה. ו ְּבאו ָֹת ּה הַ ּצו ָּרה ַמ ּ ָמ ׁשּ .גַם הַ ּיוֹםּ ְ ,ב ִד ּיוּק ְּכמ ֹו אָ ָדם הָ ִר ׁ וביאר הגאון מבילנא
השיב ר' מאיר ,את הדבר זצ"ל :הקב"ה רצה שמשה
שרוֹן אָ נ ּו נו ִֹטים לְ יַחֵ ס אֶ ת הַ הַ צְ לָחוֹת לְ ' ְד ֻמ ּיוֹת' אֲ חֵ רוֹת -ל ִַּכ ׁ ּ ָ
אין להשיב רק רציתי רבנו יסתלק מן העולם
ׁ ֶשלּ ָנ ּו ,ל ּ ַַמאֲ ָמץַ ,ל ּנ ְִסבּ וֹת -וְ לִ ׁ ְשכּ ֹחַ אֶ ת הַ ּנ ְֻקדָּ ה הָ אַ חַ ת
הסכמתו של מר ,ואם בנפש חפצה .משה
אשוֹןשל זֶה ְּ -כמ ֹו ֵח ְטא ֹו ׁ ֶשל אָ ָדם הָ ִר ׁ ׁ ֶש ִּמ ּ ֶמ ּנָה הַ כּ ֹל ָיצָאָ .מ ׁ ָ
הוא כבר הסכים ודאי כן התפלל תפילות רבות
-אֵ ינ ֹו ְמ ָתאֵ ר י ִָחיד אֶ חָ ד ִ ּבלְ בַ ד ,אֶ לּ ָא ּכָל אָ ָדם וְ אָ ָדם ,וְ גַם אֶ ת יהיה ,וכעבור שבועות וביקש שאף על פי
ְ
הָ ע ֹולָם ּ ֻכלּ ֹו ,הַ ִּמ ְת ּ ַפ ּ ֵתחַ ִמדּ וֹר לְ דוֹר וְ ׁשוֹכֵ חַ ַּבדֶּ ֶרך אֶ ת ְנ ֻקדַּ ת אחדים נסתלק ר' מאיר שהגיעה עת הנהגתו של
לבית עולמו. מ ֹוצָא ֹו.
יהושע ,הוא מוכן להיות
כתלמיד ליהושע ,ובלבד
"ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" )לא ,יח( שיכנס לארץ ישראל ולא ימות.
רצה הקב"ה להראות לו שלא יהיה לו נחת מזה ,ולכן מדוע כופל הכתוב "הסתר אסתיר"?
ציווה השם יתברך ליהושע שאם ישאל אותו משה מה מובא בשם ה"בעל שם טוב" הקדוש ,שלפעמים מרגיש
היה דבר ה' אליו -ישיב לו בזה הלשון" :וכי כל ארבעים האדם רחוק מהקב"ה ,והוא עושה מאמצים להתקרב.
אולם ,צרה גרועה יותר מזו היא כאשר הקב"ה מסתיר מן שנה שאלתי אותך מה דיבר ה'".
כל זאת כדי שיסבור משה שיהושע משיב לו כן מדעתו ,האדם את ההרגשה שהקב"ה רחוק ממנו ,וכך הוא
ויקבל על עצמו למות ,כפי שאמר משה באמת" :טוב אלף משוכנע שהוא קרוב ,על אף שהוא בעצם מרוחק מאוד...
וזהו "הסתר אסתיר" -הקב"ה יסתיר גם מעם מיתות ולא קנאה אחת" .ואפילו אם אחר כך יבין
לזכות
הרב משה דוד בן אסתר רחל ני"ו
וכל החושבים עליו רעה מהרה תופר עצתם ותקולקל מחשבתם
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 5
]ד[
ישראל את הסתר הפנים בעצמו ,והם לא ידעו כלל וכלל כשהרוכל עם סחורתו בשוק כבר מכר את מרכולתו ,ולא
נותרו לו אלא שאריות בלבד ,והוא נחפז הביתה ,הריהו שהם רחוקים.
נוטל את מעט האגסים עונש כזה הוא גרוע
ַתחַ עַ ד שבסל האחד ואת מעט ש ּנ ֹולַד חֲ סַ ר דַּ עַ ת ,וְ אַ ט-אַ ט ִמ ְת ּפ ּ ֵ ּ ַת ְח ׁ ְשב ּו עַ ל ִּתינוֹק ׁ ֶ הרבה יותר ,שכן לא ניתן
יקה ׁ ֶשל ִ ּגיל הַ ַּבגְ רוּתִ ּ .פ ְתאוֹם מוֹצְ ִאים כּ ֹוכָב ע ֹולֶה השזיפים שבסל השני, לִ ְנ ִס ָ להתמודד איתו ,משום
ואת מעט התפוחים שהאדם אינו משקיע
שגְ ֵׂשג ,וְ יו ֵֹדעַ ַלעֲנוֹת עַ ל ּכָל ׁ ְשאֵ לָה. ׁ ֶש ּ ַמצְ לִ יחַ ו ְּמ ַׂ
השלישי, שבסל מנת על מאמצים
הַ ִאם זֶה או ֵֹמר ׁ ֶשעֲבָ ר ֹו נִ ְמחַ ק? וַדַּ אי ׁ ֶשלּ ֹאּ .כָל ָמה ׁ ֶשהוּא
ומעורבבים ביחד ,נותנם להתקרב לבוראו.
שכֶ לְ .נ ֻקדַּ ת אשוֹנִ ית ׁ ֶשל ֵׂ יו ֵֹדעַ הַ ּיוֹם ַמ ִ ּגיעַ ֵמאו ָֹת ּה ְנ ֻקדָּ ה ִר ׁ
בערימה אחת ,ומוכרם
הַ ּ ְפ ִתיחָ ה נִ ׁ ְשאֶ ֶרת חֲ קו ָּקה ְ ּבלִ בּ ֹו -וְ ִהיא נ ְֻקדַּ ת הָ אֵ ין-סוֹף בחצי מחיר -שהוא רוצה בני את "ולמדה
להיפטר מהם מהר ככל ... ַד ל ו
ֹ נ
ּ ש ֶ ׁ כ
ּ ְ א ֹר
ֵ ו בּ הַ ו
ֹ בּ יעַ מ ִ טְ הִ שֶ ׁ
ְ ישראל שימה בפיהם"
ִ ּב ְר ִא ּיָה ׁ ִש ְט ִחית ,י ֵׁש ל ֹו ַּב ּ ֶמה לְ ִה ְת ּ ָפאֵ ר .אַ ך ִאם ַיע ֲִמיק ֶט ַפח ,האפשר. )לא ,יט(
ְיג ַּלֶה ִּכי ּכָל ָמה ׁ ֶש ּ ַמחֲ זִ יק אוֹת ֹו ִהיא הַ ְּנ ֻקדָּ ה ׁ ֶש ִהכְ נִ יס בּ ֹו ולפיכך " -והיה כי יהודי בן תורה שאביו
תמצאנה אותו רעות הַ בּ ו ֵֹרא. נסתלק לבית עולמו הגיע
הָ עֲבו ָֹדה ׁ ֶשל הָ אָ ָדם ִהיא לְ הַ חֲ זִ יר אֶ ת הַ כּ ֹל לַבּ ו ֵֹראֶ ׁ ,שחָ לִ ילָה רבות וצרות" ,כשאתה אל החזון איש להתייעץ
שנָה הַ ח ֹולֶפֶ ת רואה ערבוביה של צרות ל ֹא יִגְ נֹב לְ עַ צְ מ ֹו ׁשוּם ְק ֶר ִדיטָ ּ .כל הַ צְ לָחָ ה ַּב ׁ ּ ָ עמו :רצונו להרבות
שונות ומשונות באות שג ,אַ ְך י ׁ ְֶשנָם ּגַם ׁ ִש ּנ ּויִים ִמ ּסוּג אַ חֵ ר :הַ ְּכאֵ ִבים... ָר ׁ ְש ָמה הֶ ּ ֵ ׂ זכויות עבור נשמת אביו
הַ בּ ו ֵֹרא ׁש ֹולֵחַ לְ כָל אֶ חָ ד ֵמ ִא ּ ָתנ ּו ְּכאֵ ִבים וְ ִה ְתמו ְֹד ֻד ּיוֹת ַּבחַ ּיִים ויורדות על ישראל -סימן ועלה במחשבתו רעיון
ּ ְ -ב ִח ּנו ְּךּ ְ ,ב ׁ ִשדּ וּכִ יםּ ְ ,ב ַפ ְרנָסָ הּ ְ ,ב ִע ְס ָקה ׁ ֶש ּנוֹפֶ לֶת א ֹו ְ ּבסָ פֵ ק הוא ,שכבר כלתה כל להקים גמ"ח להלוואות
הסחורה ,וכבר מגיעים ׁ ֶשלּ ֹא נִפְ ּ ָתר. לעילוי נשמתו.
ּ ָכל ְּכאֵ ב -הוּא כּ וֹאֵ ב וְ צו ֵֹרם .וּכְ ת ֹוצָאָ ה ִמ ּ ֶמ ּנ ּו נ ֹוצ ִָרים ּ ָבנ ּו אל השאריות ,וזה הקץ אמר לו החזון איש :הן
ממש ,עקבתא דמשיחא, אמת שזו זכות גדולה
שיִים .נ ֹול ְַדנ ּו ִמ ּ ַמ ְחצֶבֶ ת הָ אֵ ין- ׁ ִש ּנ ּויִים .אָ נ ּו ִמ ׁ ְש ּ ַת ִּנים לְ פִ י הַ ְ ּק ׁ ָ
נחפזים לחזור הביתה. לנשמת המת להקים
שם. יעים .הֵ ם ּ ָת ִמיד י ְִהי ּו ׁ ָ סוֹף ,וְ ִעם ּ ְפ ִריחָ ֵתנ ּו הַ ְּכאֵ ִבים ַמפְ צִ ִ
בונם שמחה ורבי ְ גמ"ח על שמו ,אבל אם
שים מ ּולָם? הַ ִאם י ֵׁש דֶּ ֶרך לְ ִה ּ ָפ ֵטר ֵמהַ ׁ ּ ִש ּנ ּויִים הַ לּ ָל ּו? ָמה ע ֹו ִ ׂ
מפשיסחא היה מסיח מחפש אתה להרבות
אָ ַמר ַר ִ ּבי אָ ׁ ֵשר :ל ֹא! ֵמהַ ְּכאֵ ִבים ל ֹא ִמ ְת ּ ַפ ְּט ִרים ,הֵ ם ּ ָת ִמיד לפני ריבונו של עולם: עבור כמה שיותר זכויות
הבטחת לנו על ידי י ְִהי ּו ּכָאן צְ מו ִּדים לְ לִ ֵּבנ ּו.
נשמת אביך ,הנה לך
הַ כּ ֹל ּ ָתלוּי לְ אָ ן אָ נ ּו לו ְֹק ִחים או ָֹתם .אָ נ ּו יְכוֹלִ ים לִ ְראוֹת ּ ָבהֶ ם רבותינו :אמר רבי יוחנן: רעיון :תקח בחור חלש
נ ֶֶטל ו ְּק ָללָה ,וְ נ ּו ַכל לִ ְראוֹת ּ ָבהֶ ם נֶכֶ ס י ָָקר וּבְ ָרכָה ֵמאֵ ת אין בן דוד בא אלא בדור בלימוד ,תקבע איתו זמן
שכולו זכאי ,או כולו חייב הַ בּ ו ֵֹרא! ללימוד ,ובלימוד הזה
ִ ּב ְר ִא ּיָה ׁ ִש ְט ִחית הַ ְּכאֵ ב נִ ְראֶ ה ִּכ ְק ָללָה ,אַ ְך ִמ ּצַד הָ אֱ ֶמת ַ -רק )סנהדרין צח ,ב( ,והרי תבנה אותו ,תעמידו על
הוּא ְמחַ ֵּבר או ָֹתנ ּו לַבּ ו ֵֹרא! ִ ּבלְ עָ ָדיו הָ יִינ ּו ַמ ְמ ׁ ִשיכִ ים לִ ְחיוֹת גלוי וידוע לפניך ,שאם רגליו ,ותקים את הבחור
נצטרך חלילה לדור ְ ּבאַ ׁ ְש ַליַת הָ אֵ ג ֹו וְ הַ ׁ ּ ְשלִ יטָ ה הָ עַ צְ ִמית. הזה להיות בן תורה,
ְ ּבכָל ּ ַפעַ ם ׁ ֶשאֲ נ ְַחנ ּו ְמ ַק ְ ּבלִ ים ׁ ִש ּנוּי ,זו ִֹהי הַ ִהזְ דַּ ְמנוּת שכולו זכאי ,מי יודע אם וכשהוא ישא אשה ,הרי
לְ ִה ְתחַ ֵּבר אֵ לָיו י ְִת ּ ָב ַר ְך ,לְ ַק ֵּבל זֹאת ִּכ ְב ָרכָה וּלְ ַת ֵּקן אֶ ת יגיע פעם כזה! ובכן ,ברי, גם בניו יהיו תלמידי
שבסופו של דבר ,על אשוֹן. ַמ ֲע ֵׂשה אָ ָדם הָ ִר ׁ חכמים ובני תורה ,ובכך
שנָה' ִהיא כורחה תבוא הגאולה שנָה ו ִּב ְרכו ֶֹתיהָ " ָ ׁ ' - שנָה וְ ִקלְ לו ֶֹתיהָ ֵ ּ ,תחֵ ל ׁ ָ " ִּתכְ לֶה ׁ ָ עד סוף כל הדורות.
בדרך השניה " -בדור - החזו"א והנה -הוסיף
שנָה וְ ִקלְ לו ֶֹתיהָ -אֵ לּ ּו הַ ְ ּקלָלוֹת ׁ ֶשאֲ נ ְַחנ ּו לְ ׁשוֹן ' ׁ ִש ּנוּי'ִּ .תכְ לֶה ׁ ָ
שכולו חייב" ,ואף זו דרך בעוד שבהקמת גמ"ח
ְ ּבמ ֹו י ֵָדינ ּו ּג ַָר ְמנ ּו ל ׁ ּ ִַש ּנ ּויִים לְ ִה ּ ָתפֵ ס ִּכ ְקלָלוֹתּ ִ ,בזְ מַ ן ׁ ֶשהֵ ם
זו מתמשכת כך ,ודאי תסייע למספר מסוים של
ש ּג ִָרים אֵ לֵינ ּו ֵמהַ בּ ו ֵֹרא ִּכבְ ָרכוֹת! ְמ ׁ ֻ
משום שעוד מצויים בכל בני אדם ,הרי על ידי
יראים יהודים ּכָעֵ ת ז ֹו הַ ִהזְ דַּ ְמנוּת לְ אַ חֵ לֶ ׁ :ש ּנַפְ ִסיק לִ ְראוֹת ַּב' ׁ ּ ִש ּנוּי' ְק ָללָה .עיר שתלמד עם בחור חלש
ש ְ ּבכָל ׁ ִש ּנוּי נִ ְמצָא אֶ ת הַ ְ ּב ָרכָה וְ הַ ִהזְ דַּ ְמנוּת ושלמים שלא הגיעו עדיין ִה ִ ּגיעַ הַ ְּזמַ ן ׁ ֶ
ותבנה אותו לבן תורה,
חלילה למדרגה של כולו שנָה וּבִ ְרכו ֶֹתיהָ ,אָ ֵמן! לִ ְחיוֹת ִעם הַ בּ ו ֵֹרא! ּ ֵתחֵ ל ׁ ָ
יתרבו הזכויות כפל
חייב ,ובגללם הגאולה ) ִמ ִּציּוֹן ּ ֵתצֵ א ּתו ָֹרה ְ -ס ּ ִפינְ ָקא( כפלים לנצח ,ובכך
מתעכבת ,ושואל אני יתרבו הזכויות עבור
ריבונו של עולם :מה נשמת אביך יותר מגמ"ח) .מעשה איש(
איכפת לך ,שעדיין מצויים מעט יהודים יראי שמים,
"והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות" )לא ,כא( ומפני מה תהיה מעכב בגללם את הגאולה?"
)ע' פנים לתורה( המגיד מדובנא המשיל את משלו :לעת ערב,
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 6
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 7
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 8
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 9
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 10
בס"ד
כניסת השבת18:42 :
יציאת השבת19:32 :
רבנו תם20:18 :
ע"פ אופק ת"א
כג' אלול התשפ"ו
הסטרא אחרא )השטן וחילותיו( קמים כולם על האדם ראש השנה אחד ,טרם יחלו תקיעות השופר ,ראה
לקטרג עליו ביום הדין ולחייבו על מעשיו הרעים כל ה'חפץ חיים' כמה בחורים ששכחו ממעלת היום
השנה ,למען יצא חייב בדינו ח"ו .ואם כן ,מה יעשה הקדוש ,והיו עסוקים לדבר בדברי הבל .נעמד ה'חפץ
האדם ביום הגדול והנורא של ראש השנה ,על מנת חיים' בבית המדרש וסיפר" :לפני כמה שנים ,היה בחור
שיזכה לבטל הקיטרוג הנורא שהם מוציאים עליו? אחד ,שהלך ללמוד תורה בארץ ישראל ,כשהוריו נותרו
רחוק בביתם בחו"ל .אין זה כמו היום ,שהיה קל לשוחח
עונה הצדיק ואומר" :ועיקר ההגנה בהכנה ליום הדין ולהיות בקשר ממדינה למדינה .לאחר כמה חודשים,
הנורא הוא – שיהיה באחווה ורעות עם כל בני ישראל. חלתה האם במחלה קשה ,ולא רצו להטריד את הבן
וזה כוונת הכתוב במזמור של ראש השנה" :בחצוצרות מלימודו ולכן לא סיפרו לו .לאחר כמה שבועות נפטרה
וקול שופר ,הריעו לפני המלך" – 'הריעו' הוא לשון האם ולא ידעו כיצד להודיע לו זאת.
העלה האב רעיון שיעביר לו את המסר בצורה טובה:
הוא שלח לו חליפה חדשה לכבוד שבת ,ובתוך הכיס
בחליפה הוא הניח לו פתק שכתוב בו' :בני היקר ,אמא
אינה בין החיים ,תשוב לבית' .וכך היה .החליפה הגיעה
לידיו של הבחור בארץ ישראל ,ובעודו שמח ומאושר,
לבש את החליפה החדשה ,אלא שכאשר הכניס יד
לכיס ,גילה את הבשורה הקשה על פטירת אמו היקרה.
עמד 'החפץ חיים' ואמר" :בחורים יקרים ,נמצאים אנו
ביום הגדול והקדוש – ראש השנה ,בו כולם לבושים יפה
ואוכלים מאכלים חשובים ,אך היום מכניסים לכל אחד
פתק לכיס מה יארע לו בכל רגע ורגע בשנה הקרובה.
אין זה זמן להתלוצץ ולאבד את הזמן היקר .אבא
בשמיים ,רוצה לזכות את בניו בשנה טובה ,ולכן ,זה
הזמן הגדול ביותר בשנה להתפלל מכל הלב ,לבקש,
לומר תהילם ולקבל קבלה אחת חשובה ,ואז ב"ה יכתבו
אחווה ורעות" .יכול להגיע יהודי שעשה הרבה עבירות לנו בפתק של החליפה כל כך הרבה טובות וישועות .רק
השנה ולא זכה עדיין לשוב עליהם בתשובה ,והשטן נשפוך נפשנו לאבינו שבשמיים ביומיים הגדולים הללו".
וחילותיו מקטרגים עליו ומבקשים לתת לו דין קשה
ועונשים כבדים .אך אם היהודי הזה משתדל לאהוב כל דברים נוראים כותב האדמו"ר הקדוש בעל ה'תפארת
אדם אחר בליבו ולא שונא אף אחד ,לא מקטרג ונוטר שלמה' מרדומסק זצ"ל )רבי שלמה רבינובי'ץ זצ"ל ,תלמידו של רבי
שנאה בליבו על אף אחד – גם ה' עוצר את המקטרגים... אלימלך מליז'ענסק ,שחי לפני 180שנה(" :יום ראש השנה ,הבא עלינו
-המשך בעמוד – 3 - לטובה ,הינו יום מלחמה בשמיים ,אשר כל מחנות
לעילוי-נשמת :הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה ,הרב שמעון בן בחריה. לרפואה ,פרנסה והצלחה :מ"א צ.ב.מ .מנשה ואורה אחיאל .א"ה
מ"ס צדוק בן נור ומרים בת גליה .גבריאל בן סמינה .שרית שרה הדר בת נחמה .אורטל חנה בת הדסה וב"ב .פנינה בת שושנה
בת מריאן .שרית שרה בת ויקטוריה .גלילי הכהן בן כוכבה .תקווה וב"ב .אושרית בת פנינה וב"ב .משה שמואל בן זלדה .מוריה בת
בת פנינה .סופיה שרה בת רוזה .אבלין עדינה בת פרחה .ר' אברהם רויטל .גאולה בת דבורה .שרה חיה רפאלה בת רחל .יאיר חיים בן
בן ר' סעדיה .עמרון אורי בן יוסף .סאן אמנון בן שרה הי"ד ,משה ענבל שרה .רוויה בת ולרי.
כהן בן נזהת ויוסף .יעקב בן שמחה .טליה מרים בת דינה וחיים.
חסיבה בת רינה .יוסף בן נג'יה ,יחזקאל בן ג'ורגיי ,פרחה בת טובה, זשב"ק :שולמית בת איריס .יסכה בת מזל .אליס בת פרידה .בת-
אירית בת צדיקה ,תקוה בת פנינה .אבי אמרה פקדו בן אבבה חן בת גילה רוחמה .הדר בת נחמה .זיווג הגון :אביאל בן רויטל.
וצהייתו.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 11
(1כל תחושה ודיבור של האדם בראש השנה, שאלה :מתי עושים הדלקת נרות של יום טוב שני של ראש השנה?
משפיע על כל השנה כולה! לכן ,יזהר האדם ומתי הכי טוב לברך על הסימנים – לפני הקידוש או אחריו?
מאוד שלא לכעוס ,ולא להצטער כלל.
תשובה :הדלקת הנרות לכבוד יום טוב שני של ראש השנהֵ ,תעשה
(2כתב החת"ם סופר :הקונה מפטיר של ר"ה- אך ורק לאחר צאת השבת ,ועל ידי הבערה מאש שהיתה דלוקה
תשרה עליו רוח שכינה כל השנה!. מלפני שבת ,כמו 'נר נשמה' .ואשה המוציאה את השבת לפי זמן
רבנו תם ,תדליק הנרות רק אחר זמן זה.
(3כותב ר' חיים פלאג'י זצ"ל :יאמר ברכת
'שהחיינו' בליל ר"ה ,לאט ,באימה ,ביראה רבותינו ז''ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלים לסימן טוב
ובשמחה ,ויכוון :להודות לה' שזיכה אותו לכל ימות השנה .ולכן נהגו לאכול תמרים ,רוביא )שעועית( ,קרא
להגיע לרגע זה ,והוא סגולה שיגיע גם לר"ה )דלעת( ,כרתי ,סילקא )תרד( ,רימונים ,תפוח בדבש ,וראש כבש.
הבא בשמחה!. ויזהר בכשרות ראש הכבש ,שיהיה בשר 'חלק' בכשרות מהודרת.
ואם אינו מוצא בשר 'חלק' בכשרות מהודרת ,יאכל ראש של עוף
(4גדולי ישראל רבים נהגו להרבות באמירת
או של דג ,ולא יכנס בחשש אכילת איסור חס ושלום.
תהילים בין התפילות של ימי ראש השנה .על
'בעל התניא' מסופר כי אחר מנחה של ערב הזמן הנכון -לאכול סימנים אלו לאחר שיברך 'המוציא לחם מן
ראש השנה עד אחר ערבית בליל ב' לא משה הארץ' ויאכל כזית פת ,ולא מיד לאחר הקידוש ,כדי שלא יכנס
ידו מתוך ה'תהלים' – מחזור ,מחזור – תהלים. בספק אם לברך ברכה אחרונה .ונהגו לטבל את חתיכת 'המוציא'
במלח וגם בסוכר.
(5בעל התניא היה מזהיר את תלמידיו
להקפיד על דיבוריהם בר"ה וכי מי שסוגר פיו סדר אכילת הסימנים -אין צורך להקפיד על הסדר הכתוב
– המקטרגים סוגרים פיהם". בסידורים ,והעיקר שיקדים לברך על התמרים שהם משבעת
המינים ,ואחר כך יאכל את הדברים המתוקים אחד אחרי השני,
' (6מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה', ולאחר מכן את שאר הטעמים כפי רצונו .יקדים את ברכת הפרי
ולכן יתחנן לה' שיפרנסהו השנה בכבוד!. ויטעם ממנו ,ולאחר מכן יאמר את נוסח 'יהי רצון'.
יעלו למעלה ,לפי שיש להן צינור ישיר עד כסא הכבוד, עומדים אנו סמוך ממש אל היום הדין הגדול – ראש
במעט שיש להן הזמן להתפלל ,הן מתקרבות לעולמות השנה ,בו כולנו מתכוננים רוחנית וגשמית ,אלא שהרבה
העליונים יחד עם כל הציבור הקדוש ,שעומד שעות פעמים כל אחד מתכנן ומדמיין בליבו איך רוצה הוא
ארוכות מכתיר ומבקש מאת המלך הקדוש היושב על לחוות ולהתרומם בראש השנה' :הבעל מדמיין כיצד הוא
כסא רם ונשא". יושב בבית הכנסת אפוף התעלות והתרגשות ,ומגיע
לביתו כמלאך השומר על פיו מדיבורים אסורים ומנצל כל
כמו כן אמר מרן הרב הגריא"ל שטיינמן זצ"ל" :אמא רגע לאמירת ספר התהילים .מנגד ,רעייתו מדמיינת כיצד
המטפלת בילדיה ,ובקושי מצליחה לפתוח את המחזור אף היא זוכה לומר את ספר התהילים כמה פעמים,
בימי ראש השנה ,אין לה מה לדאוג מזה ולחשוש ,איזו ושומעת את התקיעות ,והכל מתוך נחת ושלוה ,תוך כדי
שנה תהיה לה .אדרבה ,בזכות המצווה הזאת שצריכה שכולם רגועים והאוכל יצא טעים.
לעשות – לטפל בילדיה – תזכה לשנה טובה .מרן החפץ
חיים הק' אמר לאשתו בזמן שהילדים היו קטנים אך מה לעשות ,וכאשר מגיע רגע האמת ,התוכניות לא
שפטורה להתפלל") .קובץ "צדיק כתמר יפרח"( עובדות בדיוק כפי שאנו מתכננים ,ולפתע הגבר עומד
בניסיונות ע"י הילדים ,והאשה שתיכננה לשמוע את
צריך לדעת כי להמליך את ה' בראש השנה ,זה לקבל את התקיעות ולהשתתף בתפילות ,מבינה שהילדים הזקוקים
הנהגתו כפי רצונו יתברך ,ולא כפי איך שאני רוצה לעבוד לעזרתה ,לא מאפשרים לה לצאת ולעשות את רצונה.
אותו .כך שאם ה' רוצה ממני כעת שאני אהיה עם
הילדים בבית ,או שהגבר יגיע מבית הכנסת ויהיה לו על כן ,הגיע הצדיק רבי אליהו לופיאן זצ"ל ,משגיח
ניסיונות – זה הרצון המעולה והמושלם שרוצה ה' דישיבת 'כפר חסידים' ,ופירסם את הדבר הבא" :יש לי
שיעבדו אותו הגבר והאשה .וכל שמדמיינים שהכל יעבור בקבלה )צדיק מפי צדיק( ,הנשים הנמצאות בביתן בימים
בהתעלות וללא ניסיונות – אין זה מחשבתו ורצונו הנוראים ומטפלות בילדים אינן זקוקות לתפילה בציבור
יתברך ,והיא עיקר המלכת ה' ביום הקדוש הזה!. ולרוממות שיש בבית הכנסת ,כדי שתפילותיהן יעלו
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 12
הוא ביקש אישור מאשתו ,וכיוון מחזיק את סובביו וחבריו בחזקת ואומר להם' :כמו שהוא לא משיב
שמצב משפחתו איפשר לו את זה, צדיקים – גם אותו יכתבו בספרי רעה או שנאה לאלו שציערו ופגעו
הוא היה לידו צמוד למיטת חוליו ,כל הצדיקים" .איך כותבים את האדם בו – אף אני לא אשיב לו רעה ,על כל
היומיים של ראש השנה .אפילו את בראש השנה? כפי שהוא מסתכל על המעללים שעשה השנה'.
התפילות הוא כמעט לא הצליח הסובבים אותו! .אשה הרואה את
לעשות ,אלא התפלל ליד מיטת חוליו בעלה כי למרות שאינו לוקח הרבה הגננת לא מתייחסת אל הבת שלך
של חברו שהיה זקוק לו בכל עת. בעבודות הבית ובקושי עוזר בטיפול יפה ,ואת מנקה את הלב ולא שונאת
התינוק ,בכל זאת היא לא נוטרת לו אותה ,ולא מרכלת עליה ,אלא
והנה ,כשהגיע עת התקיעות ,ביקש כעס ושנאה בליבה ,אלא חושבת: חושבת עליה דברים טובים" :היא
האברך את רשות חברו החולה ,ורץ "אין כמו בעלי ,כמה הוא עובד קשה. באמת אשה טובה ומסורה ,אך מה
מהר אל בית המדרש אל רבי שעות שהוא טורח בשמש להביא לעשות שכל ההורים שיגעו אותה
שלומקה מזוועהיל שהיה סמוך לשם. פרנסה לבית כדי שיהיה בריווח" – באותו יום .אם הייתי במקומה – לא
מיד כשנכנס האברך באמצע הייתי עומדת בזה" .אתה נמצא
התפילה ,ישר לתקיעות ,הצביע עליו בבית הכנסת ,וזה שיושב לידך
הצדיק הרב מזוועהיל ואמר" :דעו מתעטש בלי הפסקה – אם אתה
לכם ,כי הוא בן העולם הבא .בזמן שונא אותו בליבך ואומר" :מה יש לו
שכולנו מתפללים ומתחננים לשנה זה? מה הוא בא להדביק אותנו
טובה ,בשמיים מתפארים בו כאדם ב'קורונה'? שישאר בבית ,מה הוא
גדול והינו בן העולם הבא!" .הוא לא השתגע?" .ידע לו ,כי מהשמיים
התפלל כמו כולם ,ולא עשה את החג מנסים אותו ,כי המתעטש הוא רק
כמו כולם ,אך דוקא הלב לשני, שליח ה' לעשות את אשר נגזר
המחשבה והעזרה לשני ,ההטבה משמיים .הוא איננו יכול לעשות דבר
לשני ,גם ביום הגדול הזה – זיכתה מעצמו ,ללא רשות הבורא ברוך הוא.
אותו בדברים גבוהים יותר מכולם. אך אם האדם מדבר אל ליבו ואומר:
"אזה צדיק ,הוא לא מרגיש טוב,
לכל אחד מכניסים פתק בכיס מה ובכל זאת בא לבית הכנסת להתפלל
יהא עימו השנה ,ועיקר העיקרים הוא – איזו מסירות נפש .אני במקומו לא
לפי היחס שלו והשיפטה שלו לשאר הייתי יוצא מהבית .כל הכבוד לו" –
בני אדם שסביבו. מיד בשמיים רואים שהוא עשה
סיפר הגה"צ ר' אלימלך בידרמן בשמיים היא כתובה בספרן של היפך הטבע שלו ,והליץ זכות על
שליט"א סיפור נורא ואיום" :בזמן צדיקים .אפילו שהמנהלת צעקה כלל ישראל – גם ה' חוסם פי
המלחמה באירופה ,התרכזו יהודים עלייך בעבודה ,את לא לוקחת זאת המקטרגים ומליץ עליו זכות!.
רבים בעיר 'גייטסהד' שבאנגליה, ללב ,אלא חושבת" :כמה היא
אכפתית ורוצה שהעבודה פה ממשיך האדמו"ר מרדומסק זצ"ל
והתכוננו אל יום ראש השנה. וכותב" :וזה שכתוב' :כי תצא מחנה
אלא ,שבעקבות המלחמה ,האופה תתפקד בצורה טובה" – את מיד
בספרן של צדיקים. על אויביך ,ונשמרת מכל דבר רע'–
היהודי היחיד של העיר ,היה מוגבל לבל ידבר שום דבר רע על חברו ולא
בזמן עבודתו ,ולא יכל לייצר את יראה כלל בחסרונו" .עיקר ההגנה
האדמו"ר ר' שלמקה מזוועהיל זצ"ל
כמות הלחמים שנהג לעשות כבכל במשפט זה לא לדבר על אף אחד
סיפר פעם אחת ,כי אברך אחד חלה
שנה .אותה שנה ,ראש השנה חל מיד ולא לשנוא ולכעוס על אף יהודי!.
ונפל למשכב ,והיה צריך לעשות את
אחר השבת ,כך שהודיע האופה כי ממשיך הצדיק ואומר" :וזה אשר
ראש השנה בבית החולים 'הדסה' עין
ביום שישי ,ערב שבת שלפני ראש כתוב' :מי האיש החפץ חיים' –
כרם .לא ידעו מי יהיה איתו בראש
השנה ,הוא יעשה את פס הייצור לבקש בראש השנה מהמלך 'כתבנו
השנה ,שהרי אשתו צריכה להיות עם
האחרון בבוקר בלבד .אך דא עקא, בספר חיים'' .נצור לשונך מרע' –
הילדים כל החג ,ואינה יכולה לבוא
שהציבור צריך חלות ליומיים של לבל ידבר על חברו שום רע ,וזו היא
איתם אל בית החולים ,ובני משפחתו
ראש השנה ,ובנוסף ,אף להכין כמות ההכנה הגדולה ליום הדין להוציא
גם בעלי משפחות .עד שלפתע,
שתספיק גם לשבת שלפני ראש משפטנו לאורה".
חברו ,אברך אחר ,הציע ואמר כי הוא
- השנה ....מה עושים?..
יעשה את ימי ראש השנה במחיצתו
-המשך בעמוד - 4 - ומסיים הצדיק ואומר" :ואם האדם
של האברך החולה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 13
הרב השתתק לרגע ,ואז נתן לו חייו ,ואני רגיל להיות במקוה, והנה ,הגיע הלילה הראשון של ראש
טפיחה על השכם ואמר לו במבט להתפלל בכוונה ובדבקות ,ולומר את השנה שחל במוצאי שבת ,כשהגאון
חריף" :אני מוכן להתחלף ללא ספק. כל התהילים ,והרב רוצה שאני לא הצדיק ר' שלום שוצר זצ"ל ישב
כל החלות שאתה תכין – ייחשב אתפלל ולא אומר את התהילים ביום לסעוד בביתו את סעודת החג,
בשמיים שאני עשיתי ,וכל התפילות הגדול הזה ,אלא אהיה במאפיה כשסביבו מתאספים כ 20-אורחים
והכוונות שעשיתי – ייחשבו שלך. כאילו אני ביום חול ואכין חלות?!?!". ותלמידים שבאו לעשות את יום הדין
אצל הרב הצדיק.
או אז הוסיף הרב משפט חריף ביותר ענה לו הצדיק" :אל דאגה ,לך להכין
ואמר" :אך דע לך ,שאם גם אתה מוכן כבר עכשיו חלות ,ואני אטבול בסיום הסעודה ,ניגש הבחור שהיה
להתחלף איתי והינך מסכים לך – בשבילך ואומר את התהילים ממונה על ענייני הסעודה ואמר
אינך יודע לעשות מסחר כלל וכלל!. בשבילך ,אומנם את התפילה – לצדיק" :רבנו ,נותרו חלות רק למחר
כי הזכות של דאגה ועזרה ליהודים תעשה כפי מה שתוכל ,כך שבין בבוקר – יום ראשון של ראש השנה,
רעבים בעיצומו של היום הקדוש, אפיה לאפיה ,כשיש לך כמה דקות, אך ללילה השני וליום השני – אין
גדולה ועצומה בשמיים פי כמה וכמה כלל חלות לסעודה"" .מדוע השנה
מכל דבר אחר! כי בשמיים אוהבים אין מספיק?" ,שאל הצדיק ,והתלמיד
את הדאגה שיש אחד לשני מאד!". ענה לו כי בעקבות שהיתה שבת לפני
מבהיל ביותר ומדהים! ראש השנה ,האופה הודיע כי אין לו
הבריאות שלנו ,הפרנסה ,ההצלחות, זמן ואפשרות להכין יותר חלות ,כך
השמחות ,הישועות – הכל נכתב שמשפחות רבות לא יוכלו לקיים את
מחדש ביומיים הללו .כל מה שהיה סעודות החג בלחם .שמע זאת
עד כה – נמחק ,וגם מה שיש בידינו הצדיק ר' שלום שוצר ושתק.
עד כה – הכל עולה לדיון מחדש.
האבא האוהב רוצה לתת ,ואנו רק למחרת 4:00 ,לפנות בוקר ביום ראש
צריכים להתחנן ,לקבל קבלה ,כפי השנה הראשון ,יום הדין הגדול
שכתב הרש"ש הקדוש כי הוא ערב והנורא ,עשה ר' שלום את דרכו
שכל מי שיקבל קבלה ביום הזה – הוא למקוה ,והנה בכניסה למקוה הוא
ערב לו בשמיים לשנה טובה. פוגש את האופה .מיד אורו עיניו של
הצדיק ,שפנה לאופה בהתלהבות:
ולסיום ,ברצוננו להציע לידידנו "בדיוק התכוונתי לעבור אצלך בבית
עסקה שתכריע את הכף בראש פתח את המחזור ותחטוף עוד כמה אחרי המקווה".האופה נרגש כולו,
השנה ,עמותת החסד 'זכרון משה תחנונים ותפילות .אך כל מה שאל בענוה" :מה זכיתי שהרב רצה
קאטו' בראשותו של ר' מרדכי עוזרת שאעשה אכוון שיהיה גם בשבילך". לבוא אליי ועוד לפני התפילה?".
למאות משפחות נזקקות לפני החג, פנה אליו הצדיק ואמר לו" :ראה,
ליתומים ואלמנות ,והכל בהמלצתם האופה השתתק לרגע ,ואז אמר לרב כעת השעה 4:00לפנות בוקר,
וניהולם של גדולי הדור :הרב משה בעזות כשהוא מצביע לשמיים" :הרב והתקיעות אצלי בבית המדרש הינם
הלל שליט"א ,הרב עמרם פריד מוכן ,שכל המצוות שהרב יעשה בשעה .12:00יש לך כעת 8שעות
שליט"א ,הגר"ח קנייבסקי זצ"ל. היום כל השעות הללו :המקוה, לאפות חלות )העברה מאש לאש(
ניתן לתרום ולקבל זכויות שיכריעו התפילות ,המזמורים והתהילים – לכל בני העיר שלא נותר בביתם
את הכף )ואף לראות תמונות והסכמות( ,בטל': ייחשב בשמיים שאני עשיתי ,וכל חלות לראש השנה" .האופה הזדעזע
) 050-410-2252ר' מרדכי( .הגר"ח קנייבסקי החלות שאני אעשה – ייחשב
זצ"ל כתב לתורמים" :שיזכו להתברך
כולו ואמר לצדיק" :רבנו ,הרי היום
בשמיים שהרב עשה? הרב מוכן הוא יום ראש השנה ,בו מלאכים
בגשמיות ובורחניות ,פרנסה טובה ויזכו לגן
עדן" .זכות גדולה ועצומה!. להתחלף?".... יחפזון וכותבים כל אדם לדין על כל
אדם שאינו יהודי שקידש
בת ישראל ,והקידושין חלו .היתכן? העלון מוקדש לרפואה והצלחה :בנימין
ילד שמתחתן והוריו גרושים .אמו אומרת לו כי
בן אלחנן יחיאל ,שלמה בן אלה ,אלונה
אם יזמין את אשת אביו החדשה ,הדבר יגרום לה
בת פלינה ,רימה בת רינה .זיווג הגון: לצער לבריאות ,בעוד אביו דורש שאשתו החדשה
מאירה ועדי בני ברוריה .לע"נ :מברוקה תגיע עמו .מה הדין? – ופריו מתוק –
בת בובה ,ניסים בן סניורה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 14
העלון מוקדש לאוקמי שכינתא מעפרא
1123 ולעילוי נשמת מרת אימי דליה אפרת בת נעימה ע"ה
הצלחה בגו"ר
חגי חיים וב"ב יצחק אריאל בן טובה
שגית בת רותי שמואל אימן בן אסתר זרי
יראת שמים מאיר ישראל בן רחל ברכה-
גלית בת מסודי ליאור יהושע סומך וב"ב
ארז בן שושנה יהודה אריה בן רחל ברכה
שׁנָה כּל ַ
ה ָ שׁקּוֹבְ עִ ים ֶ
את ָ היּ ִ
ָמים ֶ ַ פָּ ָר ַשׁת נִ צָּ בִ ים-וַיֵּ ֶל - קסירר אפרים וב"ב
משפ' שטרית
רונן אברהם וב"מ
רחל ברכה בת פדילה דליה
נעם יצחק בן רחל ברכה רינה בת סימי וב"ב
יוסף ליאור בן דליה אפרת -הצלחה בכל העניינים
שלמה ודנה דוד וב"ב אריה ושרה לוי וב"ב
נתנאל בן ג'ינה י.מ.י.ש כדורי
שׁפָּ ט מיד בַּ ִ
מּ ְ ַע ִ ה ַרת עוֹלָ ם ַ
היּוֹם י ֲ ַ
"היּוֹם ֲ שולמית ומרדכי חיים דויטש וב"ב
רז דוד בן לאה וב"ב עמית בן אהרון וב"ב
ֵ
ְצוּרי עוֹלָ ם" כָּל י אבישג ודניאל בני מירב דני בן שושנה
בכלל הדברים הנידונים בראש השנה נכללים גם זיווג הגון וכשר במהרה
סימי אנחנו מתקרבים לקראת יום הדין הגדול והנורא. רונית בת אורן חיים בן אלן אסתר
עניינים רבים שיתרחשו במהלך השנה ,ובהם תרצה בתיה בת ימנה נינט חי דוד בן רחל יום שבו אנו אומרים בתפילה" :היום הרת עולם,
גם מצבו של שלום הבית והיחסים בין בני ג'ינה היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם" .הספרדים יפית שרה בת
לאה בת תמר
אילן בן ג'ולייט
אנאל חביבה בת שולמית
המשפחה .לכן ,היחס שיזכה לו האדם מבני מאיר בן שרית ואליהו משכימים בכל חודש אלול לאמירת הסליחות .כל מיטל בת מלכה
נעם בן שרה טליה עדן אסתר בת שולמית
ביתו עשוי להיות בכלל גזר הדין של ראש מירב בת אילנה אדם החושש ממה שייגזר עליו עושה חשבון נפש, שירי ימנה בת שולמית
השנה .עם זאת ,אין פירוש הדבר שהכול קבוע שושנה שירה בת סילביה שמעון בן שולמית ממשמש ומפשפש במעשיו.
אברהם גורג'י בן דליה אפרת אורן בן נעמי
ואינו ניתן לשינוי ,שכן התשובה ,התפילה, עלינו לנצל את הימים הקדושים הבאים עלינו יניב בן פרידה סיון רבקה בת אלן אסתר
המעשים הטובים וההתנהגות של בני הזוג לטובה .אל לנו לחשוב שמובטח לנו כי תיגזר
לאורך השנה יכולים להשפיע ולשנות את זרע קודש בר קיימא
עלינו שנה טובה ומאושרת .אסור לנו להיות אליהו נזרי בן ימנה גלית בת מסודי
המציאות. שאננים. סיון בת אסתר שמואל אימן בן אסתר זרי
לימור בת פרידה רחל מרים בת יהודית
סיפרה אישה שהתגלתה אצלה המחלה הידועה עלינו להרבות בתפילה ,לבקש ולהתחנן לפני אושרית בת שושנה דניאל בן שרה
דגנית בת שושנה נעמה בת יפה
ל"ע" :אילו ידעתי בראש השנה )ה'תשע"ג( את בורא עולם ,לעשות חשבון נפש ,לשוב בתשובה מיטל בת שושנה אסף בן סופיה
אשר נגזר עליי וצפוי לי במשך השנה ,הייתי שלמה ,לתקן את מידותינו ולבקש סליחה מכל מי
דוד עומרי בן יהודית דרור בן סופיה
קורעת את השמיים בתפילה ,ומתחננת לפני שפגענו בו. רפואה שלמה
בורא עולם בבכיות נוראות כדי לבטל מעליי מאיר ישראל בן רחל ברכה יצחק בן עזרא
את רוע הגזירה". רבי אמנון ממגנצא ממחיש לנו את גודל היום: ימנה ניזרי בת סטה -בריאות ואריכות ימים
מרדכי ניזרי בן פרחה -בריאות ואריכות ימים
"ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום... מיכאל יהודה בן מרים סימי בת סוליקה
מי יודע מה נגזר על כל אחד ואחת מאיתנו? ובשופר גדול יתקע ,וקול דממה דקה ישמע, דינה בת מזל אורן בן אסתר
דווקא משום שאיננו יודעים ,עלינו לנצל כל רגע ומלאכים יחפזון ,וחיל ורעדה יאחזון ,ויאמרו :הנה
נעמי בת רחל נעם יצחק בן רחל ברכה
אפרים בן שרה שירה שילת בת אורלי
מימי הרחמים והסליחות– להרבות בתורה, יום הדין ...וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון. לביא ישראל בן תמר חיה אסתר בת סוליקה
תפילה ,תשובה ,צדקה וגמילות חסדים. כבקרת רועה עדרו ,מעביר צאנו תחת שבטו ,כן
אורן בן פרידה מוריה בת רחל ברכה
ישראל בן חווה אביתר חיים בן אוריין
וכפי שאנו אומרים בסיום הפיוט" :ותשובה תעביר ותספור ותמנה נפש כל חי ,וחתוך קצבה יפה בת שרה-הצלחה ורפואה רחל בת זוהרה
עינת בת רחל ברכה משה בן נזימה
ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" .יהי לכל בריותיך ,ותכתוב את גזר דינם .בראש השנה נטע רותי בת פלורה רפאל משה בן רחל
רצון שנזכה כולנו לשוב בתשובה שלימה, יכתבון וביום צום הכיפורים יחתמון ,כמה יעברון רחל ברכה בת פדילה דליה קסנש בת דגטו
יצחק בן חנון רונית בת סבריה
וניכתב וניחתם בספרו של צדיקים גמורים וכמה יבראון ,מי ישלו ומי יתייסר ,מי ישפל ומי אליהו בן רחל רפאל אבידן בן תקווה
אלן אסתר בת שרלוט בנימין בן ברכה
לחיים טובים ולשלום. ירום". נעימה בת שרה יהודה לייב בן אסתר מלכה
נעם אלימלך בן אושרית -ר"ש ובריאות איתנה
בברכת שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה כלומר ,בראש השנה נכתב הדין של כל בני- יניב בן פרידה לימור בת פרידה
הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א האדם ,וביום הכיפורים הוא נחתם :כמה ייפטרו שירה ברכה בת מלכה חיה מאיה בת עדי
יהודית אסתר פראדל בת חיה -בריאות ואריכות
רב קהילת 'עין חמד' מן העולם וכמה ייוולדו ,מי יזכה לרוגע ,לשלווה ברק בן דליה ימים
וליישוב הדעת ומי חלילה יעבור מתח ,דאגות אדל בת יפה יפה בת פדילה דליה
וייסורים; מי יאבד ממעמדו – כגון מי יפוטר העלון מוקדש לעילוי נשמת
מעבודתו או יורד בתפקיד – ומי יתעלה במעמדו משה בן גורג'יה ז"ל
ויזכה לקידום ,להערכה ולהצלחה. לעילוי נשמת
תמר פורטונה בת מיסה ע"ה
20:21 19:35 18:24 לרפואה שלימה לנוריאל בן אסתר
לעילוי נשמת
זש"ק ,פרנסה טובה ובריאות איתנה
20:18 19:38 18:41 לאליהו ניזרי בן ימנה וגלית בת מסודי נחום בן כיריה ז"ל
20:20 19:38 18:34 להצלחת אברהם גורג'י בן דליה אפרת וב"ב לרפואה שלימה
לרפואת הנפש והגוף של יהודה אריה בן רחל ברכה לאיידה חיה בת אסתר
נועה בת אסתר
20:19 19:37 18:41 לע"נ יוסף דהן בן רחמה ז"ל ולילד אורי חיים בן שלי
כ"ג אלול ה'תשפ"ו פרשת ניצבים-וילך פניני עין חמד
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 15
נה ֵ -
חלֶ ק ב' שּׁ ָ
ה ָ שׁיב בַּ ֲ
הלָ כָה -רֹאשׁ ַ וּמ ִ
ֵ ֵ
שׁוֹאל
מהם מנהגי ערב ראש-השנה?
להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':
נוהגים ללכת לבית החיים בערב ר"ה .מרבים בתחינות ובקשות בקברי צדיקים ,שיתפללו עבורנו לפני ה' .הטעם לכך הוא שבית
החיים הוא מקום מנוחת הצדיקים ,והתפילה לה' מתקבלת שם יותר .נותנים צדקה לעניים .ראוי לתת צדקה לפני שאומרים תחינות
ובקשות .כשהולך לבית החיים ,לא יתפלל חלילה לנפטר שימלא את בקשתו ותפילתו ,משום שעובר על איסור "דורש אל המתים",
אלא יבקש מה' יתברך ,אדון כל העולמים ,שירחם עליו בזכות הצדיקים שוכני עפר .הוא יכול לבקש מהצדיק שיתפלל עליו לפני ה'
ויהיה מליץ יושר בעדו .מקורות :רמ"א בשולחן ערוך )סימן תקפ"א סעיף ד' בסוף(.
נוהגים לקנות סכין חדשה בער"ה ,ומשחיזים אותה כסגולה לפרנסה לכל השנה .מקורות :סגולות ישראל ,אות ר' .כתב ,שסכין פגומה רומזת
לס"מ ,בתיקוני זוהר )תיקון כ"א( כתוב" :מאן סכין פגום ,דא סמא"ל" .לאחר שמסירים את הפגימות ,כביכול מורידים את האות מ' ,שהיא הרע שבסמא"ל,
המרמז על מוות ,ונשארות האותיות סא"ל ,שהוא שם קדוש בגימט' פא"י ,ר"ת "פותח את ידך" .בא"ת ב"ש הוא אותיות חת"ך ,שהוא שם פרנסה.
מכיוון שערב ר"ה הוא היום האחרון של השנה החולפת ,יש הנוהגים להתענות בו .במדרש תנחומא )פרשת אמור( ,מובא שבתענית זו
נמחלים שליש מהעוונות .לפי הפשט -אם רוצה לקום לפני עלות השחר כדי לאכול ולשתות ,יעשה תנאי לפני שהולך לישון ואז יהיה
מותר לו .לפי הזוהר הקדוש ,אם ישן שנת קבע על מיטתו -אסור לאכול .לכן ,אם ישן שנת קבע על מיטתו ,טוב להחמיר ולהימנע
מאכילה אולם שתיית תה או קפה מותרת .אדם שאין לו כוח להתענות אם לא יאכל קודם עלות השחר -עדיף שלא יתענה כלל .אדם
שנשאר ער כל הלילה ,מותר לו לאכול ולשתות עד עלות השחר ,אפילו לפי הזוהר.
מכיוון שראש השנה פותח את השנה החדשה ,נוהגים לעשות סימנים גם באכילה ,כגון ,אכילת דברים מתוקים ,כדבש ,לסימן שתהיה
כל השנה טובה ומתוקה .לכן יש הנוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים או חמוצים .אדם שרגיל לאכול מאכלים חריפים או חמוצים,
ובלעדיהם המאכל יהיה תפל לחיכו ,מותר לו לאכול אותם ,ואין כל איסור בדבר.
במשך כל השנה ייזהר שלא יכעס ,יבכה או יהיה עצוב .בפרט יקפיד על כך ביום ראש השנה .ישתדל לשמוח ולשמח את אשתו ובני
ביתו ככל יכולתו .יקנה לאשתו ולילדיו דברים המשמחים אותם ,כגון :תכשיטים ,בגדים וכו' .יעזור לעניים כפי יכולתו .הגברים ישמחו
באכילת בשר ויין .עיקר החיוב הוא בבשר בהמה ,ואם אינו אוהב בשר בהמה – יאכל עוף.
ייזהר שלא לבזבז את היום הקדוש בהוללות ,בשחוק של הבל או בשיחת חולין .נהגו שלא לישון בר"ה ,שאין נאה לישון ביום שבו
ספרי חיים ומתים נפתחים .בתלמוד ירושלמי אמרו שהישן בראש השנה גורם לכך שמזלו ישן .לא יקום בעלות השחר אם יודע שלאחר
מכן יהיה עייף במשך כל היום ולא יהיה מרוכז בתפילה.
אם הוא עייף במשך היום ומרגיש צורך גדול לישון ,יעשה זאת לאחר חצות היום .בדרך מליצה אמרו" :מוטב שיהיה מזל ישן ממזל
עייף" .היושב בטל ועוסק בשיחה בטלה וכיוצא בזה – כישן דמי .אדם שיושב לפצח גרעינים או לקרוא עיתון וחושב כי העיקר הוא
שלא ללכת לישון – הרי אלו דברים בטלים.
ירבה באמירת תהילים ,מכיוון שהוא יום הדין שבו נכתב מה יעלה בגורלו במשך השנה הבאה עלינו לטובה .זכותו של דוד המלך ע"ה
תהיה מליץ יושר עליו ,על משפחתו ועל כלל ישראל ,אמן .יש עניין לסיים פעמיים את ספר תהילים ,העולים למניין "כפר" )מספר
הפרקים בספר תהילים הוא מאה וחמישים .מספר הפרקים בשני מחזורי תהילים הוא ,300העולה בגימ' "כפר"(.
מפְְ לָָ אוֹת ִ
מדּוֹת ֻ
מסופר על מרן הרב עובדיה יוסף שהיה רב אחד שכל הזמן דיבר נגדו .מרן היה שקוע בלימוד ולא התעסק בזה .יום אחד אותו רב
הגיע למרן כדי לבקש המלצה לאסוף כסף למוסד התורני שלו בפנמה .הסיבה לכך הייתה שבפנמה בלי המלצה של מרן אין כמעט
סיכוי לאסוף כסף .הבן שראה את הרב אמר לאביו" :זה הרב שמדבר עליך כל הזמן" .למרות כל זאת מרן כתב לו המלצה חמה מאוד.
כשיצא הרב מביתו מרן הסביר לבנו" :הוא אוסף כסף עבור לימוד תורה .לא מעניין אותי מה הוא אומר עליי".
חלֶ ק א'תיתֵ - ימפָ ִ
ְהלִ ְחסּוּן ו ָ ה ִ
עצַ בִּ יםַ , ה ֲ
כת ָ ע ֶר ֶ שׁר בֵּ ין ַ
מ ֲ קּ ֶ
ה ֶבְ עִ יתַ - ְרפוּאָה ִ
ט ְ
בגוף שלנו פועלות שלוש מערכות עוצמתיות שעובדות יחד מערכת העצבים ,מערכת החיסון והמערכת הלימפתית .הקשר ביניהן
עמוק ומשפיע על הבריאות שלנו בגוף וגם בנפש .מערכת העצבים -קולטת רגשות ,מתח ,פחד או רוגע ומשדרת אותות לכל מערכות
הגוף .כשאנחנו בסטרס ,היא מדליקה את "מצב החירום" של הגוף – ואז כל שאר המערכות נחלשות .מערכת החיסון -ההגנה שלנו–
מזהה חיידקים ,וירוסים ודלקות ומטפלת בהם .אבל כשהנפש לחוצה לאורך זמן – היא נחלשת ,ומתקשה להילחם.
המערכת הלימפתית -אחראית על ניקוז רעלים ,חיזוק מערכת החיסון וזרימת נוזלים בגוף .היא זקוקה לתנועה ונשימה כדי לפעול
כמו שצריך – אחרת מצטברים עומסים) .גב' אליס אוליאל ,נטרופתית ורפלקסולוגית(
עושה אירוע שמחה באולם שמחות וברצונך להפוך אותו לכשרות "מהדרין-גלאט?"
צוות משגיחים תלמידי חכמים ידאגו לכך בכל איזור בארץ .ההשגחה החל מזמן אספקת הבשר ועד למנה האחרונה.
בפיקוחו של הרב אליהו חיים פנחסי שליט"א ) 052-6329144הנייד באישור ועדה רוחנית(
קו לעניית 'אמן' ו'אמן יהא שמיה רבה' לאחר שיעור תורה -בזמן אמת מספר פעמים ביום 02-313-7905
העלון נמצא בחובות גדולים .בעל בית-הדפוס העלה את מחיר ההדפסה בבת אחת ב ₪ 220-לכל הדפסה
מי שיוכל לעזור ,תבוא עליו ברכת טוב .למעוניינים לעזור נא להתקשר 052-7652084או לשלוח מייל PnineEH@gmail.com
מינויים הקדשת העלון לשאלות בהלכה
לקבלת העלון חינם במייל מדי ניתן להקדיש את העלון לעילוי נשמה ,רפואה שלמה ,הצלחה ,זיווג הגון, נא לפנות לרב אליהו פנחסי
שבוע ,יש לשלוח בקשה למייל בטל' 052-6329144
חזרה בתשובה וכו' נא לפנות לליאור בטל' 052-7652084
כתובת המערכת :עבור ליאור עצמון ,רח' הבושם 26א ת.ד .83375 .מבשרת ציון .מיקוד 9076926 )הנייד באישור ועדה רוחנית(
PnineEH@gmail.comנצו''י תשפו
טועמיה -דפוס ספיד פרשת 16
כּמַ לְ אָכִים -האדמו"ר הָ ַרב אַב ְָרהָ ם אָלְ טֵ ר ְבּצַלְ אֵ ל נָתַ ן נֶטַ ע בִּ ֵ
יד ְרמָ ן זצ"ל אִ ם ִראשׁוֹנִים ְ
שבגליציה )כיום
ה'תרל"ד (1855בהרימלוב
בנובהרדוק .בשנת ה'תרט"ו) )(1864
בשנתה'תרכ"ד נולדכ' אדר זצ"ל-
נולד ב- אריק
הי"ד- מאיר
ריגר הרבזליגשמחה המקובל הגאון
הגאון הרב
הגאון (1885 ) ה'תרמ"ה בשנת המופלאה. ובשקדנותו
) (1874משפחתו עברה להתגורר בבריסק .כנער שימש את רבי יהושע לייב דיסקין עד סיום בגאוניותו נודע בצעירותו עוד אוקראינה(.
במקומו כרב העיר,
ללמוד ורבינו התמנה לאחריאזלובייץ בשיטות עזב את העיר המהרש"ם( שבדרון ) שלום מרדכי ר'
נכנס 'הרבי
המכונה (1882 ה'תרמ"ב )
זצ"ל, בידרמן בשנת נישואיונטע
ההוראה .בצלאל נתן הרב אברהם אלטר רבות והושפע ממנו
האדמו"ר כהונתו
בוצ'אץ'.
)ה'בית של
ולובייצ'יק לרבה התמנה
דב הלוי ס רבינו
בעיר יוסף (1912
הגאון ר' ) ה'תרע"ב
פטירת בשנת
בשנת( לאחר שנים. 27
ה'תרמ"ח
נולד )1888 במשך
בשנת שימש בו תפקיד
בישיבת וולוז'ין.
הסתופף בצל ירושלים. הקודש (1862 ה'תרכ"ב ) ישראל'- מארץ
חמישה
ימונה לו אבדו )בבריחתו לוינה ברח ורבינו הראשונה העולם מלחמת פרצה מכן שנתיים לאחר
שבמקביל בשנת
גדולות נועד. התנהלזאתניכר כי בצעירותוהוא
חיים .אולם הקדוש .ר'עוד
בנו ,הגאון אביוובראשם את
ביקשו למנות בריסק דורו
לוי'( קהילת צדיקי
בטרנוב
בעיר. לרבנות
הממוניים התמנה ( 1922 ) ה'תרפ"ב בשנת . מאוד( הצטער אובדנם שעל שו"ת של כרכים גדולים
לשמש בה והדיונים והחל
ההלכותסוסנוביץמושבו בעיר פסיקת קבעעלאת האחריות
בידיולפולין,
ותופקדרבינו
(1894נסעולדיין למורה הוראה
ה'תרנ"ד ) רבינו
הפריעה
הלוי לא זו עובדה אך ממש, לחם פת עד והגיע חלקו מנת היו והדוחק עוני חיי )טארנא(.
זאביצא לו מכוחר' יצחק
תפילותיו. הגאון נושעוסובולייצ'יק
ישראל .רבים ובאהבת הלוי
פטירת ר' חייםלאחרבצדקותו התבלט (1918 בשנת ה'תרע"ח )
כאדמו"ר.
סירב.בריסק. גדולות
והדיין של כמורהערים
הוראה רבנות של הצעות שקיבל למרות הקדושה.
סולובייצ'יק מוניטין כפועל ישועות נשגב ועובד את ה' בסילודין.
לשמש המשיך ורבינו אביו במקום לשקידתו בתורה
התמנה
והפריעו לו.
ההלכתים סמכאהציקו
בעניינים וברבדרכו, שברשעותם עמדו פוקרי עול הפסוקה.לו.
כבודו לא היה בלימודכפי
עסק הראוי אפילו בית
כונה "הרבי ירושלים ,ולכן כבקיבני
כמנהג התפרסם
והנהגותיו בישיבה
כברלבושו הליכותיו, ההלכה
שמר על בחו"ל גם רבינו
בבבלי
עשרות מופלאה
לענות להספיק היתהיכול בקיאותו
היה ספורות בע"פ. דקות שו"ע
תוך חלקי
מדהימה. ארבעת הייתה אתשלוידע ובנסתר.
הפסיקה יכולת בנגלה
מסובכים.גאון
מארץ ישראל" .נפטר ב-כ"ה אלול ה'תרצ"ג ) .(1933חי כ־ 71שנים ונקבר תחילה
מילואים,
ישראל,על התבטא המשפט ,אבני החושן ,נתיבות
סולובייצי'ק לאחר הלוי קצות והאחרונים ,כגון:
וחציחיים בסוסנוביץ .רבי בעניינים הראשונים
מורכבים. ובירושלמי וכן בספריתש ובות
ארונו לארץ פטירתו העלו את כשנה בבית העלמין
ה'נודע ביהודה' ,חידושי הגאון ר' עקיבא איגר ,טורי אבן ,בית-מאיר וספרים רבים היו שגורים על
והוא נטמן בהר הזיתים במקום קבורת אדמו"רי לעלוב .נקבר ביום ב' בכסליו
לשונו .רבינו העיד ,כי באותן שעות בהם נוהג העולם לישון ,למד ארבע פעמים את כל הש"ס.
ה'תרצ"ה ) .(1934אנשי חברא קדישא העידו כי אף שחלף זמן רב ,גופו היה שלם
זירז את תלמידיו ללמוד לשנן לפחות שבע דפי גמרא בכל יום ,ופתגמו הקבוע היה" :גמרא עם
ולא שלטה בו רימה ,והיה הדבר לפלא.
פירוש רש"י ותוספות הוא כמו לחם וחמאה" .נפטר ב-ט"ו תשרי ה'תרפ"ו ) .(1925ציונו בטרנוב.
סבו )מצד אביו( :האדמו"ר ר' משה )מח"ס 'תפארת משה'( .אביו :האדמו"ר ר' אלעזר חי כ 70-שנים.
מנחם מנדל )האדמו"ר מלעלוב( .אמו :מרת מאטיל פייגא ציפורה )בת הרה"ק ר' צבי בן
אביו :הגאון ר' אהרון יהודה )רבינו מביא ממנו הרבה חידו"ת בספרו מנחת פתים ובמנחת קנאות( .אימו:
הצדיק ר' יעקב יצחק ה'חוזה מלובלין'( .אחיו :האדמו"ר ר' דוד צבי שלמה מלעלוב,
מרת פרימא לבית שטיין )דור חמישי לט"ז( .מרבותיו :האדמו"ר הרב דוד משה פרידמן
הרה"ק ר' ירחמיאל יוסף ,ר' יעקב יצחק נח .אחיותיו :מרת דבורה גולדה )נישאה
מצ'ורטקוב ,האדמו"ר ר' ישראל פרידמן מצ'ורטקוב ,הגאון ר' יעקב ווידנפלד )מח"ס 'כוכב מיעקב'(
לר' יהושע אהרן אדלר( ,מרת שיינה אלקא )נישאה לר' שמואל שמלקה הורביץ(.
והגאון ר' שלום מרדכי שבדרון .מתלמידיו :הגאונים ר' יהודה מאיר שפירא מלובלין ,ר' אליעזר
אשתו :מרת רבקה רחל )בת ש"ב הגה"צ ר' בנימין יהודה לייב ברינשטיין זצ"ל(.
הגר )האדמו"ר מויז'ניץ ,ה'דמשק אליעזר'( ,ר' דוד יצחק אייזיק רבינוביץ )האדמו"ר מסקאלי( ,ר' יהודה
מרבותיו :אביו ,האדמו"ר ר' אלעזר מנחם מנדל ,האדמו"ר ר' שלמה הלברשטאם
הורביץ )האדמו"ר מדז'יקוב( ,ר' אלקנה זוברמן )אב"ד יארדאנוב( ,ר' משה חיים לאו הי"ד )אב"ד
)ראש שושלת באבוב(.
פרשוב-פיטרקוב( ,ר' חיים אליעזר הלוי איש הורביץ הי"ד )אב"ד בלכיטוב( ,ר' משולם ראטה ,ר' דוד
י שב לו כ"ק מרן אדמו"ר רבי משה מרדכי מלעלוב בעל 'ברכת משה' זי"ע אצל שולחנו הטהור בהיכל בית מדרשו .ניגש יהודי אל הרבי ואמר
שפרבר )חבר מועצת גדולי התורה בארץ ישראל( ,ר' אברהם משה באב"ד ,ר' מאיר באדנר ,ר' מיכל
לו" :רבינו ,אני הוא הפרי של חמישה עשר בשבט" .הרבי חייך ושאל" :מאי משמע?" ,היהודי התחיל לגולל את סיפורו:
פרמינגר ,ר' ראובן אונגר ,ר' שמואל אלטר .בניו :ר' שמואל ,ר' דוד )שניהם נפטרו בחיי רבינו(.
פולין צוקרמן( .נסע ל
מספריו: ברוךרבי אלתר הרה"ק נטע זצ"ל.
)נישאה לר' בצלאל נתן
פרומא אברהם מרת אלתר
רייך הי"ד(, חייםרבי
ברוך זיע"אלר'ושמו
)נישאהמלעלוב
דודגיטל מרתבנותיו :רבי
"אח צעיר היה לו לזקנך הקדוש הרה"ק
ישראל בית להמוני המאציל גדול מופת כבעל לתהילה יצא שמו
שירי טהרה -ביאורים על סדר טהרות •מנחת קנאות -חידושים על מסכת סוטה •מנחת פתים- ישראל'. מארץ 'הרבי בכינוי נודע פולין תושביוגר בעיר סוסנוביץ .בקרב כל •
ישועות פלאיות.
חידושים ושו"ת על ארבעת חלקי השו"ע •אמרי יושר -שו"ת •טל תורה -הערות וביאורים על
דהילולא קדישא של זקנו רבי דוד מלעלוב ,לנסוע מביתו שבעיירת סוסנוביץ להשתטח וירושלמי. בבלייומא
בהגיע רבי אלתר היה נוהג בכל שנה ושנה
תלמוד
על ציונו הקדוש מיום ז' שבט עד לראש השנה לאילנות – חמישה עשר בשבט – או אז היה עורך את שולחנו הטהור לרגל יום ט"ו
בשבט.
שנה אחת אירע בפולין בתקופה ההיא קור גדול משולב עם שלגים ורוחות סוערות .הדרכים והכבישים היו עקלקלות מלאות בבוץ ומכשולים
רבים ששיבשו את הנסיעה .הרבי הקדוש רבי אלתר רצה לערוך את שולחנו הטהור לרגל יום חמשה עשר בשבט ,אבל התברר לו כי אין בכל
העיירה מין אחד של פרי ראוי הניתן לברך עליו ולערוך בשל כך את השולחן.
רבי אלתר הכריז בהבטחה בפני הקהל הקדוש" :מי שישיג עבורי פירות לכבוד ט"ו בשבט ,אברך אותו בפירות!" כך אמר ולא יסף .הכוונה
וההבטחה היתה ברורה לעיני כל .היה שם יהודי ששמע את הבטחתו של רבי אלתר .אותו יהודי לא זכה להיפקד בזרע של קיימא זה שנים
רבות מעת נישואיו .האיש כבר היה מעל גיל שישים!
האיש קם והחליט להשיג את הפירות לכבוד הצדיק .היהודי נס ע בדרך לא דרך והגיע לעיירת טשקעצ'ין השוכנת במרחק רב ממשכנו של
הצדיק בלעלוב .שם קנה ארגז פירות הראויים לברכה ומיד שב חזרה ללעלוב .שם נכח עדיין הצדיק מלעלוב סמוך ונראה לציונו הקדוש של
זקנו רבי דוד זיע"א.
היהודי היה מאושר ,שב כשכולו אורה ושמחה ואיתו עימו סלסלה נאה מלאת פירות טובים דשנים ורעננים ,והניח לפני הצדיק כמנחת קודש.
רבי אלתר נתן בו את עיניו ,ובשרו נעשה חידודין .האיש לא היה צעיר כלל ,וימי נעוריו של האיש ואשתו חלפו להם כבר מזמן ,אבל אצל הצדיק
רבי אלתר ההבטחה יצאה מפיו ודברו לא ישוב ריקם.
מיד רבי אלתר האציל ובירך הצדיק את היהודי הלה כי בזכות הפירות שהביא יזכה להיפקד בבן זכר בקרוב .למחרת הרה"ק רבי אלתר לקח
עימו מניין עשרה איש על ציון המצויינת של הרה"ק רבי דוד מלעלוב זיע"א ,שם העתירו בתפילה ובתחנונים לפעול עבור היהודי את הישועה
הנצרכת לו.
כעבור תקופת שנה ובני הזוג – שכאמור מבוגרים מעל גיל שישים היו התמלא ביתם אורה זו שמחה .הם נפקדו בבן זכר בריא ושלם במזל
טוב" .אני הוא אותו בן" ,האיש סיים את סיפורו המפעים באוזני הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב" .הוא אשר אמרתי לרבי ,אני הוא הפרי של
חמישה עשר בשבט" )מעובד מתוך מאמר ב'המבשר התורני'(
עם באו לרבינו שני אנשים ,הראשון ביקש ברכה שירפא משיעוליו מכיוון שהוא משתעל כמעט ללא הפסק .רבינו אמר לו :את )את בהגייה פ
חסידית נקרא כמו אייס = השתעלות( ואמר לו" :שהגלחים )הכומרים( ישתעלו" ,ואכן מיד בדרך פלא מאז פסקו שיעוליו והאיש הבריא
לחלוטין.
היהודי השני ביקש ברכה שלא יתגייס לצבא .רבינו אמר לו" :שיביא לו משקה" .היהודי כמובן עשה כפי שהרב ציווה עליו ,הצדיק לקח את
הכוס ובירך שהכל ,ואמר שכתוב" :עַ ל ֻכּלָּם -אִ ם אָמַ ר שֶׁ הַ כּ ֹל – יָצָא") :מסכת ברכות פרק ו' משנה ב'( ואכן קיבל הלה פטור מן הצבא בקלות.
)מעובד מתוך 'מלכות בית דוד'(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 17
ַ
הבְ לָ גָ ה וִישׁוּעָ ה
יעבור" .האישה המבוגרת הוציאה את הטלפון שלה ואמרה: לאחת מקופות החולים נכנסה אישה עם עגלה ,ובתוכה ילדה
"תתקשרי ממנו עכשיו .יכול להיות שתספיקי להגיע לתור עוד קטנה .היא מיהרה לעבר המזכירה .היא הגישה את כרטיס
היום". קופת החולים של הילדה ואמרה" :דיברתי עם המזכירה מירב
בתחילת השבוע .היא אמרה שיש לי התחייבות לבדיקה
האישה שמחה על העזרה והתקשרה אליו .היא סיפרה לו
בביה"ח עבור הילדה ,ואמרה שרק אבוא ויוציאו לי את
שאמרו לה שיש התחייבות ,וכעת ,כשהגיעה ,התברר שאין
ההתחייבות .היא כבר הכינה אותה".
התחייבות ,ויש לילדה תור בעוד שעה וחצי והיא בצום.
המזכירה בדקה במחשב ואמרה" :אני לא רואה פה שום
הוא ביקש ממנה את מספר תעודת הזהות של הילדה .אחרי
התחייבות .תשאירי את השם שלך ואת סוג ההתחייבות שאת
שתי דקות הוא התקשר אליה בחזרה ואמר" :אני עכשיו דואג
צריכה ,ותוך יומיים אדאג להוציא לך אותה".
שהמזכירה האישית שלי תפקסס את ההתחייבות למרפאת
ביה"ח .את יכולה ללכת לשם ,היא כבר תחכה לך במזכירות". "אני חייבת אותה להיום! בעוד שעה וחצי יש לי תור עם
הילדה בבית החולים לבדיקה .הילדה בצום מהבוקר.
היא הודתה לאישה ואמרה לה" :היה לי מאוד קשה לא לענות
תוכלי להוציא לי את ההתחייבות עכשיו?"
למזכירה .אבל עכשיו זה כבר עבר ,ואני שמחה שלא פתחתי
עליה את הפה .תודה רבה שעזרת לי עם הטלפון האישי של המזכירה ענתה לאישה שהיא לא יכולה להוציא אותה עכשיו.
מנהל הסניף .זה מאוד עזר לי". יש לה עוד אנשים לקבל והיא לא יכולה להתעסק רק איתה.
האישה אמרה" :אבל מירב אמרה לי שהיא הכינה לי את
היא התחילה ללכת ,אך האישה עצרה אותה .היא הסתכלה
ההתחייבות .את יכולה לבדוק בבקשה עם מירב?".
לה בעיניים ואמרה" :אני יודעת שעכשיו היה לך ניסיון קשה
ועמדת בו בגבורה .שמעתי את כל הדו־שיח שלכן ,וממש המזכירה התעצבנה ואמרה בקול רם" :גברת ,אם את רוצה,
התרגשתי לראות איך לא ענית לה ואיך התאפקת .כל הכבוד!" תבואי בשעה ארבע .מירב תהיה כאן .עכשיו תתני לאישה
הבאה בתור להיכנס".
"תדעי לך שמי שעומד בגבורה בניסיון כזה ,יש לו זכויות
עצומות .מה שבאותם רגעים מבקשים – בורא עולם נותן .אני האישה אמרה שבשעה ארבע אחר הצהריים זה כבר יהיה
מבקשת ממך שתברכי אותי .אני נשואה כבר למעלה מעשר מאוחר ,וגם הילדה בצום במשך שעות ,והיא אף לקחה חופש
שנים ואין לנו ילדים". מהעבודה .המזכירה קמה וצעקה" :גברת ,אני מבקשת ממך
לעזוב את העמדה עכשיו .אם את לא תזוזי עכשיו ,אני
האישה בירכה אותה בחום שתזכה לזרע של קיימא .כשהיא
מזעיקה את איש הביטחון שיוציא אותך".
אמרה לה את שמה ,השם נשמע מוכר ,אבל היא לא ידעה
מאיפה .למחרת ,בתפילת שמונה עשרה ,כשהזכירה את הצעקה שלה הייתה חזקה מדי .כולם הסתכלו על האישה.
השמות מהדף שעליו היא מתפללת מדי יום ,היא נתקלה שוב היא התביישה מאוד ואמרה לעצמה" :אני יכולה לענות ,אבל
בשם ונזכרה שגיסתה ביקשה ממנה להתפלל עליהם ,משום מה אני ארוויח אם אענה? אני אוותר ולא אענה .בורא עולם
שהם קרובי משפחתה ,שכבר למעלה מעשור אין להם ילדים. יסדר לי את ההתחייבות לתור .איך? אני לא יודעת איך ,אבל
מי שמוותר ,בורא עולם נותן לו סייעתא דשמיא בכל ענייניו".
אחרי תפילת שמונה עשרה האישה ביררה עם גיסתה אם
קרובת המשפחה שלה נראית כמו אותה אישה שפגשה דמעה התגלגלה מעיניה .לפתע הרגישה טפיחה על השכם.
במרפאה .היא סיפרה לה על מה שקרה ,על העזרה שהיא היא הסתובבה .אישה מבוגרת סימנה לה לבוא אחריה .היא
נתנה לה ועל הברכה שבירכה אותה. הלכה אחריה כשהיא חושבת" :העיקר שהיא הוציאה אותי
מהמקום הזה .לא יכולתי להסתכל לאנשים בעיניים אחרי
לאחר עשרה חודשים גיסתה התקשרה ואמרה" :את זוכרת
הצעקות שהמזכירה צעקה עליי".
שסיפרת לי על האישה שעזרה לך בקופת החולים?"" .כן ,כן.
מה איתה?" ,שאלה" .היא ילדה זוג תאומים לפני שבוע". הן הלכו לפינה צדדית במרפאה .ואז היא אמרה לה" :תשמעי,
"אני לא מאמינה .אני התפללתי עליהם שנים וזה לא עזר. שמעתי את המקרה שלך עם הילדה .ממש כאב לי איך שהיא
מסתבר שבאותו יום שהיא ניגשה אליי ,כשהייתי כל כך פגועה התייחסה אלייך .אני יכולה לעזור לך .יש לי את הטלפון
ולא עניתי ,ובירכתי אותה – זה מה שהביא להם את הישועה". האישי של מנהל הסניף .הוא אדם מדהים .את יכולה
צער של שנים מסתיים ברגע שאדם שותק ואינו משיב. להתקשר אליו והוא יעזור לך בשמחה".
בורא עולם שומע לו. האישה ענתה" :עד שאגיע הביתה ואתקשר ,התור כבר
הרב יצחק בן תפאחה כדורי זצ"ל הרב שמואל בן שמחה דרזי זצ"ל ולד יחיא בן יוסף ז"ל הרב מרדכי צמח בן מזל אליהו זצ"ל הרב עובדיה יוסף בן גורג'יה זצ"ל
יצחק בן ברקו דב ז"ל מאיר מורד בן שושנה ז"ל פואד אברהם בן רג'ינה ז"ל לע"נ אליהו אליאס בן אלגריה ז"ל רחמים בן רחל ז"ל
מאירה בת יפה ע"ה זהבה בת שושנה רייזל ע"ה יצחק יצקן בן רחל ז"ל חיים משה גרשון בן שלמה יחזקאל ז"ל שמואל בן רבקה ז"ל
אקבלי יוסף חיים בן נסכה ז"ל עמירם בן דבורה ז"ל אברהם בן יונה ז"ל ר' עוליאל ישועה בן סטה מקנין זצ"ל רפאל בן אסתר ז"ל עזרא בן כאתון ז"ל
צדיק חכם בן חזלה ז"ל ר' שאול בן סילביה זצ"ל סעידה בת תופחה ע"ה יצחק בן חביבה ז"ל אביחי בן אסתר ז"ל
דוד בר חסיבה ז"ל שני בת אסתר ע"ה מזל בת שמעון ע"ה אהרון )אורי( בן רבקה ז"ל יצחק בן פנינה ז"ל
חווה בת יעקב צבי ע"ה מסודי בת חביבה ע"ה יוסף בן מרים נוסרת ז"ל קסאנש בת דגיטו ע"ה חי זיזי בן קלרה ז"ל
יצחק בן מישא אסתר ז"ל אסתר בת גולה גאולה ע"ה יעקב בן אסתר ז"ל סוליקה בת עישה ע"ה ר' יצחק בן מסעודה קדוש ז"ל
ברכה בת מרדכי ע"ה יוסף בר סעדה ז"ל אביגדור בן ג'ולי ז"ל שרה בת נרקיס ע"ה אסתר בת נעמי ע"ה
יעקב בן נעמה ז"ל שלום בן אסתר ז"ל רחל רפאת בת השמת ע"ה יעקב בן סלימה ז"ל ר' דב בן בנימין אלתר ז"ל
דוד יצחק בן פרחה ז"ל אריה בן מרים ז"ל מרים בת שרה ע"ה ספירנס תקווה בת נעימה ע"ה אורה בת נעימה ע"ה
גורג'יה בת נעימה ע"ה אלון בן סעדה ז"ל פיבי מלכה בת מזל ע"ה יהודה בן סעידה ז"ל מישא אסתר בת זהרה ע"ה
אליאור בן פרידה ז"ל אילנה )מחרוזה( בת שרה ע"ה נעמי בת כתון ע"ה תנצב"ה עפאת בת השמת ע"ה מסעוד בן יקוט ז"ל
שושנה בת נעמי ע"ה מאיר בן נעמי ז"ל משה בן רוזה ז"ל חיים חמוטל בן רינה ז"ל רחמה בת מסעודה ע"ה
בנימין בן דב ז"ל שפרה בת פסיה ע"ה סעדה בת בסה ע"ה ישראל בן חיים משה גרשון ז"ל סעידה בת תופחה ע"ה
גרגורי צבי בן מרים ז"ל בתיה )מרדה( בת שמחה ע"ה שרה גבריאלי בת נאווה ע"ה נעימה בת שרה ע"ה אליהו בן חיים משה גרשון ז"ל
כל נשמות עם ישראל יוסף יחזקאל בן אסתר ז"ל דניאל בן מיה ז"ל נועה בת עיישה ע"ה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 18
בס''ד .לבקשת הצטרפות ,שליחת סיפורים ותגובות:
מרדכי הכהן מלאכי ,ביתר עילית
* 5834817@gmail.co mתא קולי * 073-2490589לפניות בפקס * 02-5003608לקבלת הגיליון בפקס 02-3132641קוד גיליון 0026
להעניק לחתן חנוכיה מכסף "כמנהג תבקש כסף כדי לבנות ,אלא בקש את סוכה מן השמים
בעלי בתים חשובים דפה" .עצם עצם הדבר לו אתה זקוק – סוכה .אל תודה ענקית ,הגיליון נקרא אצלנו בבית בשקיקה.
הרצון לקנות חנוכיה היה ברור ,אך לנו להשיא עצות לבורא עולם כיצד אני במהלך רכישת דירה הר"ר
מחירי הכסף כעת מרקיעים שחקים, לפתור את בעיותינו .אם חסרה לנו עבור צאצאי שנישאו
כיצד נשיג כלי מכסף טהור ,כאשר סוכה -מתפללים על סוכה ,ולא במז"ט ,וכבר כמה חודשים
ישראל ריינס
ביתר
הפרוטה אינה מצויה בכיסנו. מבקשים כסף מתוך מחשבה ש'עם יש עיכוב מצדנו בתשלומים
הוי אומר: הכסף כבר נסתדר ונבנה''. האחרונים ,הדיירים הקודמים עזבו כבר את
הדירה ,ואנחנו עדיין לא יכולים לקבל מפתח,
חנוכיה -ניחא ,אבל מכסף – מנלן? ואנו צפויים לתביעה בגין הפרת חוזה .יודעני כי
מעבר לאמיתות הדבר ,היה בעצה זו חכמה רבה ,שכן
אמרתי לעצמי" :הרי כבר למדתי כאמור ,גם אם הייתי מקבל כסף ,זה אמור היה להיות "כל עכבה לטובה" ואנו מצפים לישועה .אמרתי
מופנה לפירעון חובות ,עכשיו כשהתפללתי על הסוכה לעצמי :נפרסם סיפור של השגחה פרטית
במסכת סוכה ,כי צריך להתפלל על
עצמה ,יכולתי יותר להתחזק שהקב"ה יתן לי סוכה – מופלאה שהיה לי ,כדי שיהיה לנו לזכות ,ובעז"ה
חנוכיה ,ולא על כסף! מבקשים מאבא מבלי קשר לעניינים הכספיים ,למרות שקשה היה לי
אחרי שהדירה תעבור לרשותנו בצורה הטובה
מה שצריך ,בלי להתערב יותר מדי לנחש באיזו צורה אנו אמורים לקבל סוכה מן השמים...
ביותר בס"ד ,בל"נ אשלח סיפור נוסף ,אולי של
בפרטים ...והתחלתי להתפלל על כך. אימצתי את דבריו בחום .מדי יום, הדירה בע"ה!
יום אחד התגנבה לי מחשבה" :באמת, לפחות פעם אחת בברכת שומע
מה אתה מתעקש להתפלל על היה זה באחת השנים האחרונות ,בעת
תפילה ,שטחתי את בקשתי כי אנו שישבנו בצל הסוכה .ב"ה המשפחה
חנוכיה ,וכי בגלל שצנחה לך מן זקוקים לסוכה ,והוספתי" :גם עוד
השמים מרפסת ,גם חנוכיה תצנח לך? התרחבה ,במהלך השנה האחרונה
כמה מטרים בסלון ,יעזרו לנו מאוד". נוסף לנו בן ,חתני הצטרף למשפחה,
השכנים הרי לא צפויים לבנות
מרפסת מעל הויטרינה"... כעבור תקופה ,פנו אלינו השכנים וגם נכד נולד בשעה טובה ,וכולם
בבקשה לבנות מעל הסוכה שלנו .כדי זקוקים למקום ראוי בסוכה ,לא רק
אך למרות הרהורים אלו שהציקו לי, לאפשר זאת ,הם הציעו לבנות עבורנו "ראשו ורובו".
התחזקתי באמונתי והמשכתי מרפסת סוכה חלופית ,מהלך שיזכה
בתפילותי" ,טאטע ,איך דארף א גם עד היום הסוכה לא היתה מרווחת
אותנו גם בסלון מורחב במספר מדי ,והגענו למסקנה כי אין ברירה,
מנורה"! מטרים ,וגם בסוכה חדשה ומרווחת. לשנה הבאה אנחנו חייבים לדאוג
ואכן גם חנוכיה צנחה מהשמים! הבנתי מיד כי תפילותי עשו פרי. לסוכה גדולה יותר .יש לנו אופציה
ברשותו של חמי שליט"א היתה השבתי להם שאסכים למהלך ,בתנאי לבניה ,ואי"ה ,לשנה אחרת ,הסוכה
מונחת במשך שנים ארוכות חנוכיה, שיקבלו על עצמם את בניית המרפסת שלנו תהיה כפולה בגודלה.
שנרכשה לפני כ 20-שנה עבור חתנו. והסלון בהתאם לצרכינו ,ללא כל אולם רבות מחשבות ...במרוצת
מאחר שנישואי הזוג עלו על שרטון, השתתפות כספית מצדנו ,שכן הדבר השנה נקלענו למצב כלכלי מורכב.
נותרה החנוכיה מונחת כאבן שאין לה אינו באפשרותנו. נאלצנו לסגור את העסק המשפחתי,
הופכין. בסופו של דבר ,אכן נבנתה עבורנו ונותרנו עם חובות כבדים .ידעתי
באחד הימים חמותי ערכה סדר בבית מרפסת סוכה רחבת ידיים ,כפולה היטב כי גם אם יגיע לידי מהיכנשהו
והיא נתקלה בחנוכיה ,והציעה לנו בגודלה מזו שתכננו בעבר ,ובנוסף סכום משמעותי ,לא אוכל להפנותו
ליטול אותה ,שהרי ידוע היה שאנו זכינו להרחבה המיוחלת של הסלון. לבנייה ,שכן בראש ובראשונה חובה
זקוקים לחנוכיה עבור החתן. עלי לפרוע את חובותי .מה גם שבין
הודו לד' כי טוב כי לעולם חסדו! נושי נמנו שכנים וידידים המתגוררים
זוגתי התלבטה אולי הדגם מיושן ,ואין מאז שנקלענו לאותו קושי כלכלי ,אנו חווים השגחה בסמיכות ,המצפים למועד בו אוכל
טעם להעניקו לחתן הטרי ,אך אני פרטית מפעימה על כל צעד ושעל .ישנם ימים להשיב להם את כספם.
שהרגשתי לפתע כי התפלה שוב ושבועות בהם השגתו של כל כיכר לחם מלווה בסיפור ומאידך -הצורך בסוכה מרווחת נותר
עשתה פירות בלתי צפויים ,מיהרתי פלאי של השגחה עליונה ניסית ,אשר ייתכן ועוד אעלה
בעינו ,ולא ראיתי כל פתרון מעשי
לומר" :כן ,החנוכיה הזאת אמורה אותם על הכתב בהמשך .אולם כאן המקום לשתף
בסיפור נוסף ,המהווה המשך ישיר לתובנה הקודמת. באופק.
להגיע אלינו" ,התפללתי על חנוכיה
וה' שלח לנו אותה .ובאשר לדגם בתקופה שבין האירוסין לחתונה, באחד הימים יצא לי לשוחח עם אבי
הישן? הבה ונמתין למוצא פיה של נדרשנו כנהוג לרכוש מתנות לחתן שליט"א בענין זה ,אבי יעץ לי:
הכלה. הטרי .לקראת חג החנוכה עלינו תתפלל לה' שאתה זקוק לסוכה - .אל
סדר פרסום הסיפורים נקבע אך ורק על פי הרגשת הלב בעת חתימת הגיליון .עדיפות ניתנת לסיפורים מוקלדים הכוללים פרטים אמיתיים ומלאים.
.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 19
פרשת נצבים וילך פ"ו ~ עמ' ~ 2
התפילות ,שאדרבה זהו הנוי של הטלית שניכר ואונם כדי להדר במצוות. משהגיעה החנוכיה לידינו ,נוכחנו
שהתפללו עמה ,אך פשוט שגם לדבריהם יש למרות שבכל המכירות הגדולות יש בצד גם דוכן לראות כי אכן ,מדובר בעיצוב שאינו
להיזהר שלא תהיה הטלית קרועה או מלוכלכת קטן עם הכותרת "כשר לברכה" וכל אחד יכול עדכני זה עידן ועידנים ,והחלטנו לקחת
ממש ,וכפי שהזהיר בפלא יועץ )ערך ציצית( "צריך לקיים את המצוה כהלכתה במחיר שאינו עולה אותה להחלפה .מכיוון שהיתה זו
ליזהר לקיים זה א-לי ואנוהו בטלית נאה ,שאם על 50ש"ח ,זה משמש בעיקר כדי לרכוש סט חנוכיה כבדת משקל ואיכותית ,כפי
מלובש בגדים נאים ,והטלית קרוע ובלוי -הלא לילדים לשם מצוות חינוך ,או כמו במקרה שלי שהיו נוהגים לצרוף כלי כסף בעבר,
יבוש בעוה"ז ויכלם לעוה"ב וכדי בזיון וקצף". -כדי לקשט את הסוכה... התאפשר לנו להחליפה בחנוכיה
ומרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א כותב
)בתשובות והנהגות זכרתי ימים מקדם בטרם באו לעולם לולבי חדשה ומהודרת ,בתוספת תשלום
ח"ג סימן ז( שיש משום 'ביזוי מצוה' בטלית שאינו "דרי" ,כאשר בתום יום שלם של חיפושים מזערי בלבד.
נקיה .ומוסיף לחדש שכיון שאדם מתבייש בעשרות דוכנים תחת השמש הקופחת ,הייתי הנה כי כן קיבלנו שוב שיעור ב"השגחה
לצאת לרחוב עם טלית מוכתמת ,הרי נפסק מגיע הביתה עייף -אך מרוצה ,כשידי אוחזות פרטית" ,ה' כל יכול ,גם להפיל עלינו
בהלכה )או"ח סי' טז( שטלית כזו שאדם אין יוצא עמה בזהירות מופלגת לולב צמוק ושברירי ,כזה סוכה וחנוכיה מן השמים.
לשוק אין יוצאים בה ידי חובה! שהיום היה מקוטלג אי שם באמצע ומטה... הוא רק מחכה לנו שנאמין,
ואחרי בקשת המחילה ,כאן מקום אתי להקדיש עם ישראל מהדר במצוות ,וכל יהודי מוציא על שנבוא לבקש!
כמה מילים גם לנרתיקי הטלית ותפילין. ארבעה מינים מאות שקלים ויותר ,כל אחד כפי
המג"ש שלי במכינה לישיבה קטנה הגרא"ד
יכלתו הכלכלית ודרגתו בהידור המצווה ,שכן בעקבות הנכתב - ,תוצאות בשטח:
הכתוב אומר "זה א-לי ואנוהו" ודרשו חז"ל
יעקבזון שליט"א ,כשהיה רואה נער בר מצוה ייש"כ במיוחד על החיזוק בענין חזרת הש"ץ.
התנאה לפניו במצוות.
מחזיק את נרתיק התפילין בידו ולא תחת בית דבריך השפיעו עלי מאוד ,בזכותך זכיתי להתחזק
שחיו בדרך כבוד היה עוצר אותו ושואל אותו: אלא שלמרבה הפלא ,בעוד בנוגע לארבעת בהמון חזרות הש"ץ מאז. הר"ר
בעלונים כבר אינני מסוגל
צדיק'ל ,מה זה יש בידך? "א זעקל צוויבל"? המינים ה"ואנוהו" מתקיים בהידור רב ,לעומת
להסתכל ,זכיתי לסור מהרע,
ישראל קליין
שקית בצלים? זאת -כשניכנס מחר בבוקר לבית הכנסת נפגוש
לא מעט יהודים שה"טלית של מצוה" שלהם אבל להצליח שלא לחלום - ירושלים
וכלפי מה הדברים אמורים? אין בכוונתי לשכנע נראית כמו ...בעצם עדיף שלא לומר! זו המשימה הבאה בתור ,ומידי פעם כשאני נזכר
אנשים לרכוש להם דווקא נרתיק מנוצה של בדבריך ומצליח ,זו תחושה נפלאה.
עזים שנשחטו בקדושה באורגוואי ...ואף לא לעיתים הפסים הלבנים מתקנאים באחיהם
רציתי לחזק את ידך בניגוד למה שאי מי העיר
להטיף מוסר למניחים את הטו"ת בשקית שעליה השחורים ומנסים להידמות להם ,בצבע מוקה
שלא כדאי לכתוב על חיזוקים אחרים" ,כדי
פרסומת פלונית ,שמאן דהו כתב ספר להוכיח שזהו או קקאו הנוטה לשחור ,ויש גם כאלה שבצידי
העוון שכל הדור נתפס עליו ...אך יש הטועים לחשוב שהעלון לא יהפך לעוד עלון טורדני" ,ונראה
הטלית מותקנים להם כעין "פתחי אוורור"
שדבריו התקבלו על ידך במקצת ,ואני הקטן טוען
כאילו מנהג ישראל הוא מקדמת דנא לעטוף את "כמוציא רימון" ,וכדאי ביזיון וקצף ...ואם על שאדרבה ,ההפך הוא הנכון! ומי יודע אם לעת
התפילין יחד עם נרתיקם בתוך נרתיק ניילון ובו המלך טוב – ימהרו לכבסה או להחליפה ,כיום כזאת הגעת .כמו שאתה כותב מידי פעם ,זה הכל
י"ב קרעים ,כנגד י"ב שבילים שנקרעו בים לי"ב בעידן המכירות השונות ,זה ממש לא כל כך יקר! מתנה שה' נתן לך ,שלפתע דבריך הוקפצו למרכז
שבטים .ויש גם ששקית התפילין שלהם נראית
הבמה ,ודבריך זוכים לתשומת לב ציבורית רחבה
כמו מרכז למיחזור נייר ...ובכן ,אין כאן חובה או הדבר לא נובע מזלזול חלילה ,מדובר ביהודים מאוד .ואולי כל זה ה' סובב כדי שיהודים יתחזקו
מנהג ישראל ...הניילון הופיע בארצנו לפני כ75 שמקפידים על טלית עם כל ההידורים ,עם בעוד עניינים חשובים?
שנים בלבד .אני עוד זוכר שהסתדרו עם נרתיק קשירות מהודרות וגם חוליות ,ואפילו פתילים
מקטיפה בלבד .אם מצבו של "נרתיק הניילון" של "ניפוץ לשמה" .זה נובע מחוסר תשומת לב. ההשפעה שלך תהיה לא רק בענין אחד אלא בכל
שלכם הוא כזה שלא הייתם משתמשים בו בשבת ויו"ט רוב עם ישראל מתעטר בטלית צחה מרחבי האידישקייט ,מה רע? מי שלא רוצה לקרא
כמעיל גשם או כיסוי למגבעת ...אז אל תאפסנו ובוהקת ,ואילו בימות החול אנשים טרודים – פשוט ידלג על הטור הזה.
בו את היקר לנו מכל .תשקיעו 20ש"ח ותרכשו בעסקיהם וממהרים ,ואין להם פנאי ויישוב הרי הקב"ה חנן אותך במקלדת שהופכת דיו
ניילון חדש .אכשר דרא ויש היום גם תחליפים הדעת לשים לב כיצד נראית הטלית שבה הם לזהב ,ממש כאותו "אלכימאי" של שער הבטחון...
מכובדים ויקרים יותר .ואם אין לכם פנאי או מתעטפים .מצבה של הטלית של זה שעומד ועל הסיפורים -לא יוותרו כל כך מהר רבבות
ממון ,אנא בטובכם ,פשוט תיטלו מחר בבוקר לפניהם ,בדרך כלל יותר מוכר להם ממראיה של הקוראים המכורים שלך!
את הניילון המבייש ,ותגנזוהו 2 .שכן ,גם אם הטלית שלהם עצמם ...זכורני בימי בחרותי כיצד ~~~
תשתמשו בנרתיק הקטיפה כמות שהוא" ,ללא לקראת ברכת כהנים הייתי מחזר כל פעם אחרי מי ובכן -לא קיבלתי את ההמלצה הגורפת -לפתוח
כיסוי מגן" במשך עשרים שנה ,הוא עדיין לא שישאילני טליתו .ידעתי כבר מראש ממי כדאי לשאול, כל שבוע נושא אחר ,אבל אני כן שואב אומץ
ייראה כל כך נורא כפי שהוא נראה עכשיו בתוך וממי יש להתרחק כמטחווי קשת כדי שלא יציע לי את מהמכתב הזה ועוד רבים בדומה לו ,כדי לנצל את
הניילון המסכן הזה ...מה גם שעוד עשרים שנה טליתו ...וכאן הבן שואל :זה א-לי ואנווהו ,להיכן הבמה ,להצביע על עניין שהוא בגדר "מת מצוה"
אין סיכוי שעוד תהינו לצאת עם אותו כיס של הלך? והרי אמרו חז"ל במפורש) :שבת דף קלג (:עשה ופחות מקובל לעסוק בו:
תפילין שאתם מחזיקים בו היום... לך לולב נאה ,טלית נאה ,ציצית נאה 1 ,ונפסק כן
להלכה בשועה"ר ומ"ב ,ובכף החיים האריך ,שיש להקפיד תיכף כל עם ישראל יהיה עסוק במצוות סוכה
ומילה אחת של 'התחדשות' גם עבור אלו שהטלית שהטלית תהיה תמיד מכובסת ונקיה ,נאה ולא וארבעת המינים .לא מעט יהודים כבר ברגעים
שלהם מבהיקה ביופייה: קרועה. אלה עסוקים בהכנות והשתדלויות להשגת
כדאי להציץ לפעמים לפני העיטוף ,ב"יהי רצון" אתרוג ולולב נאים .יש שעוסקים בזה בעשרת
שמופיע בסידורי עדות המזרח. אמנם מצאנו מגדולי הדורות שהידרו להתעטף ימי תשובה ,ויש שמתחילים אחרי יום הקדוש.
בטלית שניכר עליה הרושם של עבודת הצד השווה שבהם -יהודים משקיעים הונם
1אין המכוון להעמיק כאן בפן ההלכתי .יש בד׳ מינים עניינים הקשורים לדין ׳׳הדר׳׳ ,וכן חביבות מיוחדת למצוה עוברת .ההשוואה היא להמחשת הרעיון בעלמא.
2י׳׳א שאם ניכר עליו ששימש לתפילין -הוא חייב גניזה .למען הסר ספק ...אני לא מספק שרותי אבחון לטליתות ולנרתיקי תפילין.
י"ח אלול תשפ"ו כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 20
פרשת נצבים וילך פ"ו ~ עמ' ~ 3
כלא היה ,עד כדי שלא ניתן היה להבחין מדובר בראש ישיבה חשוב מאשדוד, העיתון של שנה שעברה
אפילו באות אחת .תופעה זו רק חיזקה שוחחתי עם בנו כדי לשמוע פרטים
מדוייקים לקבל רשות מפורשת לספר אני מוסר הרצאות כדי לחזק יהודים
את המעשה .וכך בהשגחה פרטית באידישקייט .יום
מופלאה -התאפשר לי לשלב אותו אחד קראתי באחד הר"ר
בהרצאה על השגחה פרטית. הגיליונות סיפור מרדכי לאופר
נפלא ,אודות יהודי אשדוד
חשוב ת"ח
הספר המתין לי רון מאשדוד שחלה במחלת האלצהיימר
שמונה שנים תמימות ה"י ,והם גילו כדור יקר מאוד שהיה
לקראת ראש חודש אלול חיפשתי לי מיועד בכלל למטרה אחרת ,אך התברר
איזו התחדשות שבחלק מהמקרים זה היה מחזיר אותו
השם, בעבודת הר"ר לצלילות דעתו למשך מספר שעות.
לקראת חתונת נכדתו הם גמרו אומר
עם והתייעצתי אהרן קליין להשיג עבורו את התרופה ,כדי שיוכל
יהודי בעל צורה ביתר
איזה ספר כדאי להשתתף בשמחה ולהנות מכמה שעות
להתחיל לקבוע בו לימוד .הוא הקשיב של נחת וקורת רוח.
לי ,והמליץ לי על הספר בשבילי נברא ואכן התרופה השפיעה לטובה ,האיש
העולם. חזר לצלילותו והגיע לחופה ,אך מיד
ניגשתי לחנות הסמוכה אך הספר לא לאחר מכן נעלם! רק בסוף החתונה הוא
היה במלאי .מכיוון שלא רציתי לדחות חזר לאולם כשפניו קורנות מאושר.
בקרבי את הידיעה המדהימה ,שאיש לא כששאלו אותו איפה הוא היה ,הוא
פתח את הספר בכל שמונה השנים את ההתעוררות של ראש חודש אלול,
היה לי חשוב להתחיל את הלימוד עוד השיב" :קיבלתי במתנה כמה שעות של
שעברו עד היום הזה. חיים ,ולא יכולתי להרשות לעצמי לבזבז
באותו יום .פניתי אל בית הכנסת של
אכן ,בשבילי נברא העולם! ''קהילת זווהיל'' הסמוך לביתי ,שבו יש אותן על חגיגות .מהרתי לנצל את
ספרייה עשירה ,ורפרפתי על פני השעות הללו היקרות מפז -ללימוד
רו כל בשר ומפליא המדפים .מהר מאוד מצאתי את מבוקשי. התורה! ".
לעשות שלפתי את הספר מהמדף ,ולהפתעתי, ע"כ הסיפור שקראתי.
יום שני ,כ' באב ,שעת אחה"צ בתקופה ברגע שפתחתי את הכריכה ,נפלה
פתקית מן הדף הראשון .הייתה זו קבלה מאוד חפצתי לשלב את הסיפור הזה
של חופשת בין הר"ר על רכישת הספר בספרי אור החיים. בהרצאה ,כדי להמחיש להם מהו ערך
אהרן ישראלי הזמנים .התארחנו פתקיות מסוג זה ]שפועלות בהדפסה של לימוד התורה -סם החיים של יהודי
אצל קרובי משפחה ב''ב תרמית[ נוטות בדרך כלל לדהות ש"כל חפציך לא ישוו בה" .אך היתה לי
לצורך שינוי אוויר ולהימחק במהירות ,ולכן הסתקרנתי בעיה .אמור הייתי להרצות בפני ציבור
ואווירה. והצצתי בתאריך הרשום על החשבונית. אינטליגנטי מחברי הנהלת בנק לאומי,
וחששתי שיתריסו נגדי כי לא קיימת
הגברים נסעו לירושלים ,ואגף הנשים הופתעתי לגלות את התאריך הנקוב תרופה כזו לאלצהיימר ,ויפקפקו
– ובהן גם רעייתי – יצאו לקניות כדי מחודשו הראשון של שנת 2018 באמינות הסיפור.
לנצל את המבצעים של התקופה. למספרם .משמעות הדברים הייתה
שלפני שמונה שנים טרח הגבאי או באותו ערב צעדתי ברחוב שלא הייתי
כעבור כעשר דקות רעייתי לא חשה
התורם ורכש את הספר הזה ,ומאז הוא אמור לצעוד בו ,וראיתי מגזין של עיתון
בטוב ,והן חזרו הביתה .היא חשבה חרדי מונח על הגדר .הכותרת על
שמנוחה קצרה תועיל ותשפר את עומד וממתין רק לי .שכן ,ברגע שמישהו
היה פותח את הספר בשנים שחלפו, הכריכה היתה בנושא שעניין אותי ,ולכן
ההרגשה ,ולא רצתה לקלקל את הקבלה הייתה נופלת ואובדת לחלוטין. נטלתי את העיתון לידי ועלעלתי בו.
התוכנית המשפחתית .לאחר מנוחה פתאום העינים שלי נפלו על כתבה
של כחצי שעה הן יצאו שוב להמשך הרגשתי בחוש שהקדוש ברוך הוא דאג שכתב אחד המשתתפים באותה חתונה
הקניות .אולם הרגשתה לא לי מראש ,עוד לפני שמונה שנים ,כדי מדוברת שבסיפורנו .הכותב – אישיות
השתפרה ,והכאבים רק התגברו .היינו שהספר שאחפוץ ללמוד בראש חודש מוכרת ,תיאר שם ההתרחשות לפרטיה,
בעיר זרה ,ובשלב מסוים היא ביררה אלול ימתין מוכן ממש מול ביתי .נרגש והוסיף שהוא חקר ובדק את המעשה
עד עמקי נשמתי ,נטלתי עמי את הקבלה ואימת שהסיפור התרחש בדיוק כך.
על מוקד של קופת החולים ,והלכה
למזכרת על חסדי השם ,הבאתי אותה הסתכלתי על התאריך שעל העיתון
לשם בכוחות עצמה. הביתה והנחתי אותה על מדף נגיש מול וראיתי שהוא יצא לאור בחודש סיוון
הרופא במוקד הפנה אותה למיון .היא עיניי כדי לזכור להודות תמיד. שנה קודם לכן .בדיוק באותו ערב כשאני
המתינה להגעתי מירושלים ,וברגע אלא שלאחר ימים ספורים ,כאשר עברתי שם -מישהו הוציא את העיתון
שהגעתי נסענו מיד למיון – ובכך ניגשתי להראות אותה למישהו ,ציפתה הישן הזה לרחוב ,וכך קיבלתי אימות
למעשה הסתיימה החופשה שלנו. לי הפתעה נוספת .הקבלה הייתה ריקה מוחלט לסיפור.
הילדים נשארו בבית קרובי המשפחה לחלוטין .הכיתוב שעליה דהה ונעלם ביררתי מי היה אותו אדם ,והתברר כי
י"ח אלול תשפ"ו כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 21
פרשת נצבים וילך פ"ו ~ עמ' ~ 4
עובר במירון ,ושארוץ להמתין לו אך יש לי בשורות טובות!" וחזרו למחרת לעירנו בכוחות עצמם.
בתחנה שבה האוטובוס עובר .רצתי רעייתי השתדלה לחזק את עצמה כל
נס גלוי -הבדיקות יצאו נקיות לגמרי!
לתחנה ואני מחכה .למעשה ,הנהג הזמן שהכול לטובה ,ושכך הכי טוב
כמובן שיש בידינו את כל הניירת המעידה על כך.
של האוטובוס שהיה ַע ַרבּוּשׁ ימ"ש, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם! עבורנו.
סירב לעצור בתחנה ,והמשיך במיון נערכו בדיקות אשר גילו
כשהשטריימל שלי ממשיך להתגלגל שבנו לחדר במחלקה ואמרנו בשמחה ממצאים מחשידים ומלחיצים מאוד.
איתו לירושלים ,ואני יודע שלא הוא ובהתרגשות רבה "נשמת כל חי" היא הושארה לאשפוז ולבירור
זה שבידו לסייע או להפריע ,הכל כשהצוות מתעניין ומברר מה התפילה מעמיק – והמתח נמשך בהתאם.
מאתו יתברך! אני מנסה להתקשר הזו ...היא שוחררה לביתנו באותו
לאברך שמצא את השטריימל ,ולא היום לחיים ולשלום ,והודינו לה' בזמן הזה נכנסתי למעון הקודש של
מצליח לתפוס אותו .אמרתי לעצמי, הגדול והנורא ,עושה נפלאות גדולות הרבי מורה דרכנו ,שאמר שאולי זה
לא נורא -העיקר שהשטריימל לבדו. ''רק וירוס'' ,ובירך" :השם יעזור,
בידיים יהודיות. ותצאו ידי חובתכם ע"י הפחד" -
הייתי השבוע בקבר רחל ,הגיע יהודי "מ'זאל אפ קומען מיט שרעק" .כמו כן
אחרי כמה דקות מספרת לי רעייתי ממוצא מזרחי בגיל הגבורות בעל זקן
שיבה הדור .הוא ניגש אל הפרוכת הוא נתן לנו כמה עצות וקבלות לקבל
שאחותה התקשרה אליה בדרך על עצמנו לישועה.
שעל המצבה ואמר ברגש רב:
כשנסענו למירון ,ועדכנה אותה
ב"חדשות חיוניות" שחמיה וחמותה אמא תהיי שמחה .טוב לנו אמא! כאן היה לרעייתי ניסיון באמונת
נוסעים גם הם מירושלים לשבת - תודה לך אמא שהתפללת עלינו .טוב חכמים .היא כמובן בטחה בברכה
למירון .הם מתגוררים ברחוב בר אילן לנו ברוך ד' ,את יכולה כבר לשמוח" שקיבלנו ,אך תהתה בלבה מה הקשר
בירושלים .אז הנה יש כבר מחותן יש גם יהודים כאלה ...גרסה מיוחדת של בין ממצאים מחשידים כאלו לבין
שלנו שבדרכו מירושלים לכאן. " מנעי קולך מבכי " . וירוס? למרות זאת ,היא חיזקה את
ניסיתי שוב להתקשר לאברך שמצא עצמה שוב ושוב במחשבות של
הרב עמרם הירשמן ביתר
את השטריימל ,והוא ענה לשיחה אמונת חכמים ,ושיננה לעצמה שזה
ואומר שהוא נוסע לירושלים ,ומשם ''רק ווירוס'' בתקוה שיצאנו ידי
השטריימל של בעריש גנזל חובתינו וכפרת עוונותינו ע"י הפחד
לביתר .שאלתי איפה הוא עוצר
בירושלים? הוא עונה לי ברחוב שרי ממשיך להתגלגל בלבד.
ישראל ,שם יש אוטובוס לביתר. בגליון פרשת וישלח פרסמת סיפור נאה על
במקביל היא עשתה השתדלות
לשאלתו -אמרתי לו שאני צריך שזה השטריימל שלי וגלגוליו .עתה רוחנית מרובה :כעצות הרבי ,היא
יגיע ככל הניתן קרוב לאזור בר אילן. הר"ר נתנה צדקה למוסדות שונים ,וכן
נוסף פרק נוסף לעלילה .ישר
" -איפה בבר אילן?" כוח על העלונים הנפלאים. בעריש גנזל נערכו תפילות וקבלות טובות נוספות
אני חושב שאותה הפרה בית שמש לזכותה .כמו כן ,היא ציינה קו נפלא לנשים
-בר אילן 25 מ"לטובתי נשברה" כבר מזמן שכחה שכואב לה בעניין ברכת "אשר יצר" ,אשר היא מאזינה לו כבר
באמת? הוא אומר בפליאה ,איזו הרגל ,ואיש לא מקשיב עוד לגעיות ה"מוּ" כשלושה חודשים ובזכותו היא ,משפחתנו ורבות
השגחה פרטית ,הרווחנו פה "סיפור הנואשות שלה ...כי הגיליון כל כך השתדרג, ממכרותיה התחזקו בעניין ).(073-3022499
לבטחוני"! ואז הוא מסביר :קוראים לי ונוספו כמה וכמה חיזוקים ודיבורים מבורכים כמו למפרע התברר שזו היתה הקדמת
דרברמדיקר ,ואני צריך להגיע לשרי חיזוק במעשרות ,בחזרת הש"ץ ,ועוד. תרופה למכה .מאז היא הולכת לכל
ישראל לכיוון ביתר ,אלא שנזכרתי מקום עם ברכון קטן ,כדי להשתדל
נסעתי מבית שמש לרשב"י במירון,
עכשיו שאת השטריימל שלי מסרתי לברך תמיד מתוך הכתב.
וכמנהגי -שכחתי באוטובוס את
לשיפוץ ,כך שגם אני זקוק לשטריימל ביום חמישי ,כ"ג באב ,נערכו לה
השטריימל.
חליפי לשבת .התקשרתי לידיד שלי
מספר בדיקות כדי לברר לעומק את
שגר ברח' בר אילן 25והוא אמר לי התחזקתי שבעזרת השם נמצא את
הממצאים .לפני שנכנסה לבדיקות
שיש לו שטריימל בשבילי לשבת .אז השטריימל ,אמרנו כמה פעמים
בשביל השטריימל שלי אני ממילא הללו היא נפגשה עם רופא בכיר
מזמור לתודה ,והלכתי לדירה לסדר
צריך להגיע לבר אילן .25וכך היה, שהכין אותה למה שממתין לה ...היא
את הדברים ברוגע .אחרי כמה דקות ניסתה להציב סימן שאלה על
הוא הגיע לבר אילן 25ולקח את אני מקבל שיחה מאברך שנוסע
השטריימל שלו מבית הידיד ,ואת האבחנה ,אך הרופא היה מאוד בטוח
מצפת לירושלים ,והוא מודיע לי
השטריימל שלי השאיר אצל המחותן בעצמו ,ולא השאיר כלל מקום
שמצא את השטריימל .ברוך השם, לאופציה אחרת ,מה שכמובן העצים
שלנו הרב וייספיש שמתגורר באותו הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
בנין ,שהביא לי את זה למירון עד את תחושת הפחד עוד יותר .היא
בינתיים השטריימל מתגלגל מבית נטלה עימה את הברכון הקטן -
לדירהל'ה שלי ממש עוד לפני שבת. שמש למירון ,ממירון לצפת ,ועכשיו
והכל על מקומו בא בשלום! שישמש עבורה כזכות במהלך
מצפת לירושלים... הבדיקות.
למנויים " -כובע של בבא מתגלגל'' -הסיפור
המרתק הקודם ,מצורף בזה .כתיבה וחתימה טובה. הוא אמר שהאוטובוס לירושלים והרופא אמר לה" :אני מאוד מופתע,
י"ח אלול תשפ"ו כל הזכויות שמורות .אין להעתיק תוכן לפרסום ,ללא קבלת אישור מפורש ,למעט פרסום הגליון במתכונתו המלאה.
בגיליון מובאות עובדות בדוקות ומדויקות בלבד ככל שידי מגעת בס''ד ,ללא כל תוספת .בחלק מהמקרים שונו השמות על פי דרישת הנוגעים בדבר.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 22
830
~~
~ ~
~ ~ q jÀ
46
~~~
~
~~~
~~~~~
~~ ~~
~~~~ ~ ~
~ ~~ ~
~~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~"~~~ ~~~
"~~~~"
~"~~~: ~~"~
~
"~~~"
~
~ "~ ~
~~ ~~~ ~ ~~~
~~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~~ ~ ~~~~
~~ ~ ~ ~~
~~~~ ~~~~ ~
~ ~~ ~
~~~~ ~~~~ ~
~ ~~~ ~~
~~~~~~ ~ ~~~~~
~~~ ~~
~~~~~ ~ ~ ~
"~"
~ ~ ~~~~~
~~ ~ ~ ~ ~
~~ ~~ ~ ~
~~~ ~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~
~~~ ~
~ ~~ ~~~
"~~~
~ ~~~ ~ ~~~~
~ ~~~~~ ~ ~~~~ ~
~~ ~~
~~~ ~~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 23
~~~ ~
"~~
~~~
~~
~:
~~ ~~ ~: ~
~ ~ ~ " ~ ~ ~ ~ ~
~"~ " ~
"~~~~ ~~ ~
~~~~ ~ ~
~~ ~ ~ ~ ~~
~~ ~
~ ~
~~~ ~~~~
~~~ ~~ ~~ ~
~ ~ ~~ ~~
~~ ~~~
~~ ~~~ "
~ ~ ~
~~~~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~~
~~~~~
~ ~
~
~
~~~ ~
~~~~"~~~ ~
~~~
~~~~"~~ ~
~ ~~~
~ ~~
~ ~ ~
~~~~"~ ~
~~~ ~~~ ~
~~~~ : ~
~~~~ ~~ ~ ~
~ ~~~:~ ~: ~ ~ ~~
~~~""~~ ~~ ~
~~~ ~
~~ ~ ~~
~ ~
~ "~
~~~ ~
~~~~ ~ ~
~~
~ ~ 050-4120-33880
~ : ~
6730 24
~ ~
~ ~~~ ~ ~~ ~~
~ ~ ~ ~~~ ~~
~~~ ~ jÀ j q ~ { q
~ ~ ~
~
~22:30 - 21:00
~~~ ~~~ 03-6766049
~ ~
058-3297225
~ ~ ~
~
: ~ ~ c9595@okmail.co.il
~ ~
~ ~~
~ ~~ ~~ 0559260027
~~ ~~~ ~
~~ ~
.
~~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 24
סיפור א' :סיפר מגיד המישרים הרב חיים זאיד שליט"א ,רבה של פרדס כץ :אחד מתלמידי למד שיעורי נהיגה .והנה לפני כמה שבועות
הוא ביקש ממורה הנהיגה לערוך 'שיעור כפול' .היום מחיר של שיעור נהיגה הוא בערך 130עד ₪, 150כך שהשיעור הכפול הגיע למחיר
של כ -300ש"ח .הם החלו בשיעור הר אשון ,ולא עוברות כמה דקות מתחילת השיעור והנה הם מוצאים את עצמם בפקק גדול – מה
מתברר? ...היה זה אותו יום של הפגנות כבדות בכבישים כמחאה על הסערה שהיתה עם הבחור האתיופי ,כך שהם נעמדו באותו מקום
במשך 3שעות!
מי הפסיד מכך? מורה הנהיגה או התלמיד? זו שאלה הלכתית ,אך אותו מורה נהיגה לא חשב פעמיים וללא רחמים קבע" :זו בעיה
שלך .זה היה הזמן שלך והוא התבזבז על ההפגנה ,תן לי בבקשה ."₪ 300
התלמיד שלי ,עדין וצדיק כולו ,החל להתחנן" :אבל אני לא אשם ,ההפגנה לא היתה באחריותי ,ואתה יודע שבקושי יש לי כסף ואני
חוסך בשביל זה" .אך המורה בשלו" :תן את הכסף ,או שלא ממשיכים יחד".
התלמיד שלי התקשר אליי להתייעץ .שמעתי את כל הסיפור ואמרתי לו :תראה ,אינני יודע עם מי הצדק ,אבל דבר אחד אני בטוח
יודע ,והוא – כי הכי טוב לוותר ולהעביר הלאה .יודע אני כמאה עדים כי הקב"ה אוהב את הוותרנים יותר מכולם ,ואם תוותר פה –
תרוויח בגדול במקום אחר.
הוא חזר למורה נהיגה ושילם מכל הלב .יומיים לאחר מכן הוא עשה עוד שיעור נהיגה .מורה הנהיגה היה עסוק בפלאפון ולא הסתכל
על הכביש .בינתיים ,התלמיד שלי לא שם לב ונכנס לתוך רחוב 'אין כניסה' .מיד עצר אותם שוטר" :עבירת תנועה – דו"ח 150ש"ח" .ע"פ
חוקי התנועה ,במצב שכזה מי שאחראי על התלמיד הוא אך ורק המורה ,הנועד לבדוק שהתלמיד לא עושה טעות ,ולכן הוא זה שצריך
לשלם את הדו"ח .אלא ,שהמורה לא חשב פעמיים ואמר לתלמיד" :תשלם בבקשה את הדו"ח" .התלמיד שלי היה בהלם ,שהרי זו אשמת
המורה ,אך הוא לא ויתר שוב .עצוב וזועם התקשר אליי ושאל אותי האם לא לשלם לו ולעבור למורה אחר .הקשב לי ,אמרתי לו ,אל
תעזוב אותו ,זה ניסיון מהשמים ,כי לעבור עכשיו מורה ולהתרגל אליו זה עוד סיפור ארוך .אם תשמע לי – בסוף תרוויח ,תוותר על ה -
₪ -150הללו ותראה שלא תפסיד.
אני יודע שכעת הרבה חושבים' :איזה פראייר ...אני הייתי תובע אותו ,מוציא עליו שם רע' ,אבל אין ספק כי הדבר שבורא עולם רוצה
יותר מהכל זה הוויתור והשלום .הוא שילם לו והמשיך הלאה.
והנה ,ביום ראשון האחרון היה לו 'טסט' .הוא נסע בצורה רגילה ,ופעם אחת הוא הבחין כי רכב אחד רוצה לצאת מהחניה ולהשתלב
בכביש .ע"פ החוק ,לנהג הנמצא כבר בכביש בנסיעה יש זכות קדימה ,אבל הוא מטוב ליבו ורגישותו פנה לטסטר ושאל אותו" :האם אתה
מרשה לי לוותר לו ולתת לו להיכנס"?.
ה'טסטר' שלא היה איש רגוע ועדין במיוחד אמר לו" :אני לא מבין אנשים כמוך ,אם תוותר לכל העולם – מתי תגיע לבית שלך?
בכביש צריך להילחם" .אך התלמיד שלי הסביר לו כי הוא לא יכול בלי לוותר ,ותוך כדי סיפר לו כיצד ויתר על השיעור הכפול למורה נהיגה
למרות שלא היה צריך לשלם ,ואף ויתר למורה נהיגה על הדו"ח שקיבלו ,ושילם זאת בעצמו ,כי דרכו לוותר לכולם ולהישאר בשלום.
ה'טסטר' שומע ושותק .והנה ,רגע לפני סיום הטסט ,פונה הטסטר לתלמיד ואומר לו" :תשמע בחור יקר ,היה לך הרבה טעויות בטסט
הזה :לא הפעלת איתות כמה פעמים ,לא הסתכלת היטב לצדדים ,והערתי לך הרבה פעמים – כך שאיך שנהגת אין סיכוי שעברת .אבל
אני חייב לומר לך שנדיר למצוא אנשים כמוך שמוותרים בשביל השני ועושים הכל בשביל השלום .לכן דע לך ,כי לא היית צריך לעבור,
לא בטסט הזה ואולי גם לא בטסטים הבאים ,אך הוויתורים שלך מקסימים אותי ואני אוהב ויתורים ולכן אני מעביר אותך – שיהיה לך
בהצלחה"!.
התפעלתי מכך מאוד ,לדעתי התלמיד שלי היה צריך לעבור אולי טסט שמיני ,ובזכות הוויתור על הדו"ח ועל השיעור הכפול -הוא
הוציא סכום קטן והרוויח סכום גדול ,כי ה' אוהב ויתורים ואין אדם שמפסיד מהעברת המידות.
**** ****
אבל כעבור רגע הוא התעשת ,ובדיוק כמוכם – החליט לחכות עד סוף הסיפור
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 25
סיפור ב' :השעה 9:30.
מזה כשעה וחצי )!( ממתין דוב בתור לפני חדר רופא-ילדים .התינוק שלו ממתין בעגלה ,הוא מנסה לעיין בספר שהביא איתו ,אך
קשה לו להתרכז .עם התקרב התור שלו ,שינן לעצמו את כל הדברים שאשתו ביקשה לציין באוזני הרופא :רזונו של הילד ,חוסר התיאבון
שלו ,וכל הסימפטומים המשונים שהופיעו אצל התינוק בשבועות האחרונים .הילד שאחריו בתור בכה ללא הרף כשסבתו מנסה להרגיעו.
הזקנה עצמה נאנחה מפעם לפעם ,והתלוננה על כאביה שלה עצמה.
כיון שהתייצב דוב סמוך לדלת הרופא ,מוכן ומזומן להיכנס ,פנתה אליו הזקנה בתחינה כי ירשה לה להיכנס לפניו .היא עצמה חולה,
כך אמרה ,והנכד שלה עם חום ,והיא מקווה שזה יקח רק דקות .דוב התלבט ,נאבק עם עצמו אך לבסוף הסיט בסבר פנים יפות את העגלה
שלו הצידה ,ומסר לזקנה את מקומו ליד הדלת .זו הרעיפה עליו ועל ילדו ברכות ואיחולי רפואה שלימה מכל ליבה.
.09:37
תחושת הסיפוק הנפלאה של עשיית חסד ,החלה להתפוגג בליבו של דוב...
.09:44
ניצנים של עצבנות צצו בקרבו :האם נהג בחוכמה כשנתן את תורו לזקנה? גם התינוק שלו החל לנוע באי-שקט והוסיף על טרדתו.
קול חדש נשמע בקרבו :הייתי שוטה ותמים ,אמר הקול .איך הצליחה הזקנה לשכנע אותי כל כך מהר? וכי אני באתי לכאן עם תינוק
בריא? וכי זמני שלי פנוי? לא היה קורה לה כלום אם היא היתה ממתינה כמה דקות לתור שלה .הנה היא יושבת עכשיו בפנים ומפטפטת.
14דקות חלפו כבר מאז נכנסה ,קבע דוב בכעס בהסתכלו בשעונו .עם היפתח דלתו של הרופא זינק אל הפתח כשהתינוק על זרועו.
בקושי הצליחה הזקנה לצאת עם נכדה ,אחריה יצאה האחות ונעלה את הדלת בהכריזה :הפסקה! דוב נזכר עכשיו שבאמת ברבע לעשר
יש הפסקה לרופאים .הרופא יצא כנראה מהצד השני' .כמה זמן נמשכת ההפסקה'? שאל' .רבע שעה' ,ענתה אחת הממתינות' .הלוואי
בעוד 25דקות ישוב לקבל חולים!' הוסיפה במרירות שכנתה.
הפעם נתקף דוב בתסכול הקול בקרבו פצח בנימת תוכחה :זה עונשם של שוטים! גמילות-חסד תעשה בבית עם אשתך וילדיך ,ולא
עם איזו זקנה ,ולא על חשבון ילדך...
.09:59
ניסה להתרכז בספר שלו ,אך הרגיעה ממנו והלאה .כולו זיעה ,ומגרד לו בכל חלקי גופו .מחוגי השעון זוחלים באיטיות .אנשים נוספים
מגיעים .שתי אימהות נדחקו אל דלת הרופא עם תינוקותיהן .אחד עם חום גבוה והשני עם פריחה החשודה כמדביקה
10:00
האחות מאשרת ששתי האימהות -עם המקרים הדחופים -תיכנסנה ראשונות ללא תור .ייאושו ותסכולו הגיעו לשיא .אם לא היה
גבר בעל משפחה ואב לילדים היה פורץ בבכי .את כל זה אני עשיתי לעצמי ,אמר .איזה שוטה לא-יוצלח אני .גבר בגילי לא צריך להיות
תמים .הגיע הזמן להתבגר .אם ירצה השם אני יותר לא עושה טובות כאלה .מחשש להדבקה התרחק עם תינוקו לפינת הפרוזדור .שם
היה שקט יותר והוא ניסה להירגע.
רגע אחד ,אמר לעצמו ,הרי עשיתי טובה מתוך שיקול נכון .אני לא אשם שיצא כך שהפסדתי יותר ממה שתכננתי מראש .אף אחד לא
אשם בכך ,גם לא הזקנה .מדוע אני צריך להתחרט על מעשה טוב שעשיתי? אינני רוצה להיות "תוהה על הראשונות" .כך עוד אפסיד גם
את המצוה .הרי ה' מנהל את העולם ,כנראה שהוא רוצה לנסות אותי .זהו זה!
.10:15
דוב נרגע ,אך סאת ניסיונותיו טרם הסתיימה .כאשר גברה ההתמרמרות הממתינים והחלו להישמע טונים גבוהים ,יצאה האחות
והודיעה שהרופא היה צריך ללכת והוזמן ממלא-מקום .הוא עומד להגיע בכל רגע.
.10:41
כל רופא לא הגיע ,ורגיעתו של דוב הלכה שוב והתפוגגה דקה אחר דקה .אך עצבנותו הגיעה לשיאה כשנזכר שהתינוק צריך לאכול
ב -10:30את הדייסה המבושלת שלו שמוכנה במקרר בבית .הוא היה אמור להעביר אותה עם התינוק למטפלת בבית השכן כשיחזור
מהרופא.
.10:45
התינוק החל מייבב ,וכל ספקותיו ניעורו מחדש .לולא הטובה שעשה לזקנה היה כבר מזמן אחרי כל הסיוט הזה .בדמיונו ראה את
הזקנה מסתובבת לה בנחת בביתה בעוד הוא תקוע פה עם תינוק חולה ורעב בלי רופא .סידרתי את עצמי ,אני טיפש גדול ,אמר ,ובייאושו
הפסיק כבר להסתכל בשעון .אבל מיד התעשת .מה עם כל השיחות של המשגיח בישיבה על 'אברהם אבינו' ועל 'עולם חסד יבנה' .זה לא
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 26
"קונץ" גדול לעשות חסד שמחירו 5דקות .הקונץ הוא להשאר נאמן בעקביות לחסד שעשיתי גם אחרי שהנסיבות מראות לי שכביכול
הפסדתי בגלל החסד.
לא! אמר בעוז כשהוא מגייס את כל כוחותיו הנפשיים ,איני חוזר בי! גם לא אם אחזור הביתה בשעה .1:00.
.10:48
הרופא הגיע .תוך דקות סיים את הטיפול בשני המקרים הדחופים וקיבל את דוב ותינוקו .הרופא בדק בענין רב את התינוק ,הרבה
בשאלות וחקר את פרטי תזונתו .יש לך מזל! -אמר הרופא -התינוק סובל מאלרגיה לסוג שלאב-מזון .זוהי אלרגיה נדירה .רופא אחר
היה מאבחן את המחלה רק אחרי שבועות ואולי חודשים של בדיקות שונות ומסובכות וניסיונות עם מזונות שונים .למזלכם זהו תחום
התמחותי המיוחד וזיהיתי מיד את הרגישות הזאת .קח דף ורשום את הדיאטה המיוחדת של הילד לחודשים הקרובים .את הדייסה שלו
שפוך לכיור ,זה רעל בשבילו .תנהגו לפי הדיאטה הזאת והילד יבריא!- - -
כל מילה נוספת – מיותרת) .גיליון איש לרעהו ,ע"פ 'בעין יהודית'(.
**** ****
מעשה מופלא על מידת החסד של מרנא ה'בית הלוי' זצ"ל
סיפור ג' :סיפר הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל ,מה ששמע בבית בריסק על מרנא ה"בית הלוי" זצ"ל ,שבתקופתו היו גזירות
נוראות בגוף וברוח על עם ישראל ,ופעם בשנה היו מתכנסים גדולי ישראל כדי לטכס עצה כנגד אותן הגזירות ,ורבי יושע בער היה תמיד
ראש המדברים באסיפות אלו.
היתה פעם אסיפה בוילנא באמצע החורף ,ומכיון שהנסיעה מבריסק לוילנא ארכה כיומיים שלושה ,לכן שכרו עגלה חזקה וסגורה ושני
סוסים טובים ,והכינו אוכל צידה לדרך לכמה ימים ,ויצאו לדרך.
והנה לאחר נסיעה של כמה ק"מ כשעברו באיזה כפר ,עצר אותם איזה גוי ,ואמר ,אתם היהודים היכן הלכה מידת הרחמנות שלכם -
וסיפר -שבכפר יש יהודי מטופל בילדים שבביתו סובלים מחרפת רעב ,והקור הוא נורא כי החלונות שבורים ,ואין שום אדם שמתעניין
בו...
כששמע זאת ה"בית הלוי" ,הורה מיד לעגלון לנסוע לביתו של אותו יהודי ,וכשטען לו משמשו 'הרי אנו בדרך לאסיפה ומחכים שם כל
הרבנים ואיך אפשר להתעכב' ,דחה אותו ה"בית הלוי" שיש מספיק זמן ויספיקו גם לאסיפה...
כשהגיעו לבית היהודי ,אכן המחזה היה איום ונורא ,כל החלונות פרוצים והקור נורא ,האשה לובשת סחבות ,הילדים מסתובבים
מוזנחים ,והאב שוכב קפוא מקור ובקושי פותח את פיו ומדבר ,ואין אוכל בבית מלבד כמה חתיכות לחם יבשות.
מיד הורה ה"בית הלוי" להזמין זגג לתקן את החלונות ,לקנות עצים לחמם את הבית ,ולהביא מהעגלה את האוכל שהכינו לנסיעה -
כדי להחיות את נפשם של בני הבית .אך הבעל -הבית מרוב חולשתו לא יכול היה אפילו לפתוח את פיו לאכול ,ורבי יושע בער לקח מרק
חם ,והחל להאכילו במשך כמה שעות טיפה אחר טיפה ,עד שלאחר כמה שעות כשגופו קצת התחמם ,התחיל הוא קצת לחזור לעצמו.
כשראה השמש שהמצב בבית כבר יותר טוב ,אמר' ,נו ,עכשיו כבר אפשר להמשיך בנסיעה' ,אמר לו רבי יושע בער ,עכשיו לילה ,נלון
כאן ולמחרת ניסע ,אך למחרת בבוקר שוב ישב רבי יושע בער להאכיל את בעל הבית והילדים ,ושוב השמש דוחק להמשיך בנסיעה ,אמר
לו רבי יושע בער' :איך אפשר לעזוב אותו? צריך לחכות שיתחזק ויוכל לרדת מהמיטה' .אמר לו השמש 'הרי כל גדולי הרבנים מחכים
באסיפה שכל ענייני כלל ישראל תלויים בזה ,והרבי יודע שכל האסיפה תלויה רק בו ,ואיך אפשר להתעכב'.
השיב לו ה'בית הלוי' ,כשיש צער ליהודי ,נדחה הכל מפני זה ,ואפילו דברים העומדים ברומו של עולם ודברים שכל עם ישראל תלוי
בהם .ואכן נשארו שם עוד יום עד שבעל -הבית התחזק ,והשאיר לו ה"בית הלוי" כסף ,וגם את מעיל הפרווה שלו להחיות את נפשו ,וכך
חזרו לביתם ולא נסעו לאסיפה.
לאחר שנים נכנס יהודי עם מעיל פרווה לבית -הדין של ה"בית הלוי" ,ושאלו ה"בית הלוי" מי הוא ואיך הגיע מעיל הפרווה שלו אליו,
אמר היהודי וכי הרב לא זוכר אותי ,אני הוא אותו יהודי מכפר פלוני שהרב הציל אותי ואת ביתי ממוות ,ובאתי להחזיר את מעיל הפרווה.
)'אוצר פנינים ועובדות' ,מתוך הגש"פ "תבואות שמש" עמו' רט"ו(.
**** ****
"כחה של דמעה – תקיעות שופר"
סיפור ד' :בספר "אדרבה" מביא את המאמר הבא ,ולגודל חשיבותו אביאו לכבוד הקוראים ,ויהי רצון מקמי שמיא ,שיביא תועלת ומדות
טובות לאחינו בני ישראל.
"באחת מן הדרשות שנשא רבי שבתי יודלביץ זצ"ל מגיד המישרים ,הוא עמד ואמר את הדברים הבאים ,המובאים בספר "דרשות
המגיד" .בראש השנה ,עומדים כל קהל עדת ישראל בבתי הכנסת ,ומקפידים לשמוע "מאה תקיעות" בשופר ,הידורים על גבי הידורים
מהדרים ישראל קדושים במצוה זו ,ונזהרים ונחרדים פן תחסר ,חלילה ,תקיעה אחת ממנין אותן מאה תקיעות ,שכן אז – מי יודע מה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 27
עלול לקרות! והנה ,מדאוריתא ,מצד עיקר הדין – די היה בשלושים תקיעות לכל היותר ,מדוע ,אפוא ,נתקנה התקנה להוסיף עד מאה
תקיעות? תשובה לכך מובאת בתוספות במסכת ראש השנה )ל"ג (:בשם הערוך ,אשר כתב כי הטעם למנהג זה של "מאה תקיעות" – הינו
כנגד מאה פעיות ,מאה יבבות – שיבבה אם סיסרא כאשר בושש לבוא אחר שנהרג במלחמתו עם ישראל ,יבבות המתוארות בפסוק
ֹשׁשׁ ִרכְ בּ ֹו לָבוֹא ,מַ דּוּעַ אֶ חֱ רוּ פַּ עֲ מֵ י מַ ְרכְּ בו ָֹתיו".
יס ָרא ,בְּ עַ ד הָ אֶ ְשׁנָב ,מַ דּוּעַ בּ ֵ
)שופטים ה' ,כ"ח(" ,בְּ עַ ד הַ חַ לּוֹן נִ ְשׁ ְקפָ ה וַ ְתּיַבֵּ ב אֵ ם ִס ְ
מאחר שאם סיסרא יבבה מדאגתה לבנה אשר נפל במלחמתו כנגד ישראל ,מאחר שמעיניה זלגו להן דמעות על מחמל עינה – הרי
שצריכים אנו להעמיד מליצי ישר כנגד אותן יבבות ,כנגד אותן דמעות ,ואת זאת אנו עושים על ידי מאה התקיעות שתוקעים אנו בשופר
בראש השנה!
הבה נתבונן איפוא ,באותה מלחמה אליה יצא סיסרא ובה מצא את מותו ,וננסה לעמוד על טיבן של אותן מאה יבבות שיבבה אמו
– ועל סוד כוחן הגדול.
ובכן סיסרא הגבור ,סיסרא האמיץ – היה בעל כח עצום ובלתי נתן לתאור .המדרש מספר )ילקוט שופטים רמז מ"ג( כי בן שלשים
היה ,וכבר אז – כבש את כל העולם בכוחו ,כאשר את החומות הבצורות אשר הקיפו את המדינות בהן לחם – היה מפיל בקולו! כלל לא
משנה אם היתה החומה עבה או דקה ,אם היתה בצורה או רעועה ,סיסרא היה נעמד מול החומה ,מרעים בקולו החזק – והחומה היתה
קורסת ונופלת תחתיה!
עוד אמרו שם חז"ל ,כי כאשר היה סיסרא יורד לרחוץ בנחל הקישון – היה מעלה בזקנו כמות של דגים המספקת לסעודתם של כמה
וכמה אנשים ...כה חזק היה ,כה גבור ,כה גדול – עד שבזקנו העבות היו נתפסים ועולים הדגים מן הנחל ...וכאשר היה מרעים בקולו על
חית השדה – לא היתה מוצאת עוז בנפשה למוש ממקומה ,רק עומדת על עמדה עד אשר נגש אליה ותפסה ...הוא לא היה צריך לצאת
לציד ...הוא פשוט היה יוצא לשדה ,רואה חיה עוברת במרוצה ,נותן עליה קולו – והיא עומדת וממתינה עד אשר יגש אליה ויקחנה...
באופן כללי ניתן לומר ,כי לסיסרא לא היתה כל בעיה לכלכל את צבאו האדיר ...די היה בכך שירד אל הנחל וידוג דגים בזקנו ,יעמוד
בשדה ויצוד חיות בקולו ,וכבר ניתן לספק את צרכיו של צבא שלם ...אכן באותה מלחמה כנגד ישראל – לא הסתמך סיסרא על כוחו
האדיר בלבד ...בפסוקים מבואר )שופטים ד' ,י"ג'( כי סיסרא יצא למלחמה ועמו תשע מאות רכב ברזל – תשע מאות טנקים ,וחז"ל מוסיפים
במדרש )שם( כי ארבעים אלף ראשי גיסות נלוו אליו! ארבעים אלף מפקדים – אשר תחת פקודו של כל אחד מהם נתון גיס שלם! איזה
צבא אדיר! מיליוני חיילים ,מאות טנקים ,נורא ואיום!
ֹשׁשׁ ִרכְ בּ ֹו
אם ברצוננו להבין את משמעות כוחו האישי והצבאי של סיסרא – די בכך שנתבונן במה שאמרו חז"ל על הפסוק "מַ דּוּעַ בּ ֵ
לָבוֹא" – בא שש ,שדרכו היתה לבוא בשלוש שעות או בארבע ,וכעת משהגיעה השעה השישית ועדיין לא בא – החלה אמו ליבב...
מלחמותיו של סיסרא – היו קצרות ...שלש שעות ...ארבע שעות ...משהגיעה השעה הששית – החלה אמו כבר לדאוג! היא היתה רגילה
שחוזר מהמלחמה לאחר שלש או ארבע שעות – וכעת כבר עברו שש שעות! די בכך כדי ללמדנו על עצמתם האדירה של סיסרא ומחנהו...
ומי עמד כנגדם? מי הוא אשר ההין לעמוד מול מחנה אדיר שכזה ,של תשע מאות טנקים ,מיליוני חיילים ,ובראשם גבור מלחמה בעל
כח אדיר ובלתי נתפס?
ובכן ,היה זה ברק בן אבינועם מקדש נפתלי ,אשר יצא על פי הוראתה של דבורה הנביאה – ועמו עשרת אלפים איש מבני נפתלי ובני
זבולון ,כאשר בראש המחנה צועדת דבורה בכבודה ובעצמה ...כנגד תשע מאות טנקים ומיליוני חיילים – יוצא ברק למלחמה כשעמו
עשרת אלפי איש הולכי רגלי ,וכנגד סיסרא הגבור הנורא המפיל חומות בקולו ,ושולה דגים בזקנו – צועדת דבורה הנביאה ...האם בדרך
הטבע היה לברק ודבורה סיכוי כל שהוא ,ולוּ הקלוש ביותר ,לנצח במלחמה? ודאי לא? זו היתה מלחמה אבודה מראש!
אלא שבפועל כידוע ,נפל הנצחון בחלקו של ברק ועשרת אלפי חייליו ...הכוכבים ממסילותם נלחמו עם סיסרא ,היתה זו מלחמה
שהתנהלה משמים – שכן בדרך הטבע לא היה כל ספק מי עתיד לנצח ,וכאשר מתנהלת המלחמה משמים – אין כל משמעות לרכב
ולפרשים ,לעוצמה ולגבורים ...צבא סיסרא נפל איפוא ,כולו בחרב לפני ברק וקומץ חייליו ,וסיסרא עצמו ברח כל עוד נפשו בו – וסופו
שנפל שדוד לפני יעל אשת חבר הקיני ,אשר השקתו חלב והרגתו בשנתו ...זה היה סופו של הגבור העצום הזה וצבאו הכביר...
כעת ,לאחר הנצחון המזהיר ,הנצחון השמימי – פתחה דבורה הנביאה ואמרה שירה ,שירה ארוכה ונפלאה ,כאשר אחד הפסוקים
יס ָרא ,בְּ עַ ד הָ אֶ ְשׁנָב ,מַ דּוּעַ בּ ֵ
ֹשׁשׁ ִרכְ בּ ֹו לָבוֹא ,מַ דּוּעַ אֶ חֱ רוּ פַּ עֲ מֵ י האחרונים הִנו הפסוק אותו הבאנו לעיל" :בְּ עַ ד הַ חַ לּוֹן נִ ְשׁ ְקפָ ה וַ ְתּיַבֵּ ב אֵ ם ִס ְ
מַ ְרכְּ בו ָֹתיו" ,פסוק בו מתוארות היבבות אשר כנגדן מקפידים אנו על מאה תקיעות בכל שנה בראש השנה.
והנה ,נעצור רגע ונתבונן :האם היתה כאן מלחמה הוגנת? האם סיסרא יצא להגן על מולדתו מפני צר הצורר עליה ומבקש לכבשה?
לא ולא! סיסרא בקש להשמיד את הכל ולעקור את ישראל! ואמנם ,לולי ה' שהיה לנו ונלחם את מלחמתנו – היה עולה זממו בידו ,שכן
בדרך הטבע לא היה כל סיכוי לעמוד כנגד צבאו האדיר!
ומעתה ,נשאלת שאלה עצומה :למי איכפת בכלל מדמעותיה של אם סיסרא ,אמו של הרשע המרושע הזה אשר אסר מלחמה כנגד
ישראל וביקש להשמיד ולהרוג? בנה המושחת נלחם בישראל – ומצא במלחמה את מותו ,והיא מיבבת ...את מי זה מענין? כן מיבבת ,לא
מיבבת ,מה זה נוגע אלינו?
אכן אנו רואים כי אין הדבר כן! אנו רואים שעמד מלאך וספר כל יבבה ויבבה :היא יבבה – והוא רשם" :פעם אחת!" ,יבבה שוב –
"פעם שניה!" ,וכן הלאה ,עד שהגיע למאה יבבות – ונרשם מנין זה לפני הקב"ה ,ואפילו היום עדין צריכים אנו להעמיד זכיות כנגד אותן
יבבות אשר נגרמו בעטים של ישראל – מאה תקיעות כנגד מאה יבבות! איזה רושם נורא עשו אותן בכיות לפני הקב"ה! נורא ואיום
להתבונן עד היכן מגיע כוחן של בכיות ,כחן של יבבות!
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 28
ואלו יבבות היו כאן? האם היו הן יבבות טהורות הנובעות מלב חם של אמא יהודיה? ההיפך הגמור! היא היתה גויה ,ולא סתם גויה
– אלא כזו אשר בודאי לא נמנתה על חסידי אומות העולם ...יבבותיה היו כולן יבבות של שחיתות! במקום ליבב ולרחם על בנות ישראל
המעונות ,במקום לחוס ולבכות על בחורי חמד אשר נשפך דמם כמים על ידי בנה האכזר מבלי שימצא כל עול בכפם – היא מיללת ומיבבת
על בנה המאחר לשוב ...אולם אף על פי כן ולמרות כל זאת – כוחן של יבבות אלו היה כה עז ,עד שהן מהוות סכנה לכלל ישראל ,ויש לנו
לתקוע מאה תקיעות בכל שנה בכדי לבטל את השפעתן וכוחן!..
********
צאו וראו מה גדול הוא כוחה של דמעה ,וכמה חשובה היא לפני ה' .ואם כך באם סיסרא ,אשר כל יבבותיה כולן שחיתות ,כמה יש
להזהר מדמעה של אדם מישראל!
לא פעם עומד אדם ומצער את חברו בפגעו בו ברבים ,ואלו הפגוע בוש להראות לעיני כל חבריו את עלבונו ,ולכן הוא ממלא פיו
צחוק על הבדיחה שנאמרה על חשבונו ,אלא שבלילה ,בשעה שהוא עולה על מטתו ,הפגיעה צפה ועולה ,ובאין אדם רואהו ,במסתרים
תבכה נפשו...
ואפילו הוא עצמו סבור ,שאין איש רואה את דמעותיו ,אולם אין הדבר כן! בשמים יושבים וסופרים כל דמעה הזולגת מעינו ,ועל
הכל בא האלקים בחשבון! ]עד כאן המאמר מספר "אדרבה"[.
ובס"ד אפשר לומר שזה כוונת הגמרא במסכת בבא מציעא נ"ט .שאומרת" :אמר רבי אלעזר ,מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה,
שנאמר" :גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי" .ואף על פי ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו ,שנאמר" :שמעה תפלתי ה' ושועתי
האזינה ,אל דמעתי אל תחרש" .והיינו חושבים שהגמרא מדברת רק אל האדם עצמו ,שעליו לדעת ששערי הדמעות שלו ,לא ננעלו ,אבל
לא כן הוא ,כי בגמרא לפני כן כתוב" :אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה" ,ורש"י
מפרש" :אונאתה -קרובה לבא ,פורענות אונאתה ממהר לבא" .לומדים אנו מזה ,איך עלינו להזהר מהדמעות של השני ,כי קרובה פורענותם
לבוא על הבני אדם אשר ציערו אותם.
**** ****
אָדם וָ חַ י בָּ הֶ ם ,אֲ נִ י הויה".
וּשׁמַ ְר ֶתּם אֶ ת חֻ קּ ַֹתי וְ אֶ ת ִמ ְשׁפָּ טַ י אֲ ֶשׁר יַעֲ ֶשׂה ֹא ָתם הָ ָ
"בפרשת אחרי י"ח ה' כתובְ " :
סיפור ה' :מעשה שהיה אצל הגאון הצדיק רבי שמחה בונם ורנר זצ“ל .בשכונה שייסד ,הלא היא שכונת ”בתי ורנר“ בסמוך לשכונת
“מאה שערים“ ,התגוררה ישישה אחת שזכתה והגיעה לגיל מופלג ביותר ,מאה ושש עשרה שנים .והנה קרב יום הכיפורים של אותה שנה.
הישישה כבר היתה חלושה ביותר .כמעט כל כוחותיה עזבוה .הלכו ושאלו אצל הרופא ,האם מותר להניח לה לצום .מיהר הרופא לבודקה
וקבע בצורה החלטית ממש פיקוח נפש! אסור בתכלית להניח לה לצום! שמעה הישישה והגיבה בביטול רב 104 :שנים שאני צמה ביום
הכיפורים והשנה לא אצום?! לא בא בחשבון! אצום כמו תמיד! לא שייך לשנות מאומה!
שמע רבי שמחה בונם ורנר והתלבט מה לעשות כאן .הרופא אוסר עליה את הצום .היא אכן ישישה מופלגת בשנים וסכנת פיקוח נפש
היא ממש בעליל .מצד שני ,היא מתנגדת ,היא מסרבת לקבל את הכרעת הרופא .ואולי מי יודע ,אם תאכל אולי דווקא זה יזיק לה .הגע
בנפשך! ישישה כה מופלגת שעברו עליה כדבריה כבר 104תעניות של יום כיפורים ,כמה זה ישפיע עליה לרעה אם נכריח אותה לאכול!
איזו עגמת נפש תהיה לה!...
אבל לבסוף מצא רבי שמחה בונם עצה נפלאה :האשה היתה לא רק ישישה וחלושה ,אלא גם מאור עיניה כבר ניטל ממנה ,ולא הבחינה
אף בין אור לחושך ,שלח לומר לה :יהי כדברייך! את תתעני ביום הכיפורים כמנהגך מימים ימימה .לא ניטול את הדבר הזה ממך .נרגעה
הישישה ומלמלה דברי תודה על כך .ואולם ,ביום הכיפורים ,שעות אחדות בלבד לאחר שהאיר היום ,בא רבי שמחה בונם לביתה של
הישישה ,ביחד עם כמה אנשים צעירים ,וביזמתו הוציא אחד מהם שופר ותקע תקיעה ,וכל האחרים עמדו וקראו את הקריאה” :לשנה
הבאה בירושלים“ ,כפי המנהג שתוקעים במוצאי יוהכ“פ...
הישישה ,שכאמור מאור עיניה כבר ניטל ממנה ,מפאת זאת לא יכלה עוד לחשב בדייקנות חשבון של שעות ,שמעה את הכל וקיבלה
כי תם צום יום הכיפורים .הלכה ונטלה לפיה מעט משקה ואוכל והשביעה את נפשה כלאחר הצום בערב...
כזו הייתה חרדתו של צדיק זה לנפש אחת מישראל ,וכך הפליא בעצמו להחיותה.
**** ****
סיפור ו' :השב תשיבם )כב ,א( .מובא בספר "חיים שיש בהם" :מעשה ביהודי אחד ,מאנשי לודז' ,מקום כהונתו של רבי אליהו חיים
מייזל זצ"ל ,שטייל ברחובות העיר ,ומצא ארנק מלא כסף.
כשבא לביתו ,פתח ומצא בארנק סכום של אלף רובל .למחרת בבקר ,קרא היהודי בעתון ,מודעה מאחד הפריצים ,שאבד לו ארנק
ובתוכו מעות ,ומי שמצאו ויחזירו ,יקבל מאה רובל בשכרו.
ללא היסוסים ולא חשבונות עשה היהודי את דרכו לבית הפריץ ,והחזירו לו .שמח הפריץ כי אבדתו הוחזרה לו ,נטל את הארנק מיד
היהודי ,מנה את המעות שבתוכו ,פניו מעידים בו כמאה עדים ,כולו חימה .כך היא דרכו של גוי ,חשב היהודי לתומו ,פיו ידבר שקרים,
הבטיח להעניק מאה רובל וכבר התחרט.
אבל המעשה לא הסתיים בכך ,הפריץ החל צעק צעקות קללות חירופים וגידופים ,גנב ,כולכם גנבים! שני אלפים רובל היו לי בארנק,
ואתה לא החזרת לי כי אם אלף! רעדה אחזתו ליהודי דנן אשר רצה לקיים מצות השבת אבידה ,ולבסוף מעלילים עליו עלילת שוא .התחיל
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 29
לדבר תחנונים ,ושהוא מוחל על המאה רובל שהובטחו למוצא הארנק ,ובלבד לא יעליל עליו כזאת ,אולם דברי היהודי נפלו על אזנים
אטומות .הפריץ מסר את דינו לערכאות.
נחפז האיש אל בית הרב מרא דאתרא ,וסיפר לו את כל הסיפור ,הקשיב הרב לדברי היהודי ,והרגיש כי אמת בפיו – בארנק שמצא
לא היו כי אם אלף רובל ותו לא .פנה אליו והוכיחו :דע לך ,כי צרה זו באה עליך ,משום שבשעת קיום מצות השבת אבידה ,היתה לך
מחשבה זרה ,לקבל שכר של מאה רובל ,היה לך לקיים את המצוה – אפילו אבידתו של גוי – שלא על מנת לקבל פרס .עתה אם יש לך
פרקליט המייצג אותך ,אבקש שיואיל לבוא לביתי ,להתייעץ מה לטעון בבית המשפט .יום הדין מגיע ,הפריץ "מוכר" את סיפורו בפני
השופטים .התובע האשים את היהודי ,ולעומתו ,הסנגור הצדיקו.
בין הדברים פנה הסנגור אל הפריץ ,ושואלו :האם כבודו מוכן להשבע ,שאבד שני אלפי רובל! קפץ הפריץ ונשבע .שופטים נכבדים,
פנה אליהם הסניגור – שבועתו של הפריץ במקומה עומדת ,ואי אפשר כלל לפקפק בה ,אבל היא מעידה ,כלאחר יד ,שהאבידה שמצא
היהודי ,אינה של הפריץ ,מי שמחזיר אבידה – חזקתו כשר .רמאים וגנבים ,אינם מחזירים אבידה .אם היהודי לא מצא אלא אלף רובל,
הרי זוהי אבידה אחרת לגמרי ,לא אבידתו של הפריץ ,אני דורש להחזיר את האבידה ,למי שמצאה"…
הפריץ עומד בפנים זעופות ,השופטים ידעו כי שבועתו שבועת שוא ,אבל כיצד יאשימוהו? משום כך התקבלה
טענת הסניגור פה אחד ,ופסק הדין יצא כי אלף הרובל שייכים ליהודי .זו תורה וזו חכמה.
**** ****
סיפור ז' :רב צעיר ,חסיד חב”ד ,נסע פעם מקנדה לניו יורק .הוא שב מחתונה ,וציפתה לו נסיעת לילה ארוכה .אחרי כמה שעות נהיגה
הרגיש החב" דניק שהוא עייף מאוד וחייב לעצור לנוח .ירד מהכביש המהיר ביציאה הראשונה והחל לחפש מלון .הוא נוסע ונוסע ,ואין
שום מלון באופק .רק אחרי כחצי שעה של נסיעה מצא סוף סוף שלט “מוטל".
הוא נכנס לקבלה .יושבת שם פקידה מנומנמת ואומרת לו“ :אני מצטערת ,אין לנו חדרים פנויים”” .תגידי לי היכן יש מלון נוסף,
כי איני מסוגל לנהוג עוד ,ואני חייב לישון כמה שעות” ,מבקש החסיד" .האמת היא שבכל האזור אין שום מלונות” ,עונה הפקידה ומסתירה
פיהוק“ ,אבל יש בית אבות כמה קילומטרים מכאן ,ושם משכירים לפעמים חדר פנוי".
הרב הצעיר מגיע לאותו בית אבות ,והבחור הנחמד בקבלה אומר לו שבדיוק היום התפנה חדר ונותן לו מפתח .החב”דניק מעדיף
שלא לחשוב מה פירוש חדר שהתפנה בבית אבות ,ופשוט הולך לישון כמה שעות .בבוקר הוא מתפלל ועומד לצאת לדרך .כשהוא כבר
עומד ליד הרכב ,הוא חושב לעצמו“ :אם הגעתי עד לכאן בהשגחה פרטית ,כנראה יש לי כאן שליחות” .הוא חוזר פנימה ושואל את
הפקיד“ :האם יש כאן יהודים"? "מעניין שאתה שואל” ,משיב הפקיד“ ,היה לנו כאן רק יהודי אחד ,והוא היה גר בחדר שישנת בו .הוא
נפטר אתמול ,ואנחנו מחכים לכומר שיבוא לקחת אותו לקבורה" " .ודאי אתה מתכוון לומר שאתם מחכים לרב” ,תיקן אותו החב”דניק.
"לא .אנחנו מחכים לכומר ,כמו תמיד” ,התעקש הפקיד .הרב נבהל והחל להסביר לפקיד על חשיבות הקבורה
בשלב מסוים הפקיד השתכנע ואמר” :אתה יודע מה? אתה רב? אני אקח את הפרטים שלך ואוציא לך תעודת פטירה ,ותיקח אתך
את הנפטר" .החב”דניק שלנו נדהם לרגע מהרעיון ,אבל כשהתעשת הבין שלצורך זה נשלח לשם ,ומיד הסכים .ואכן אחרי כחצי שעה יצא
לדרך עם מטען קצת חריג ,הוא נסע מיד לקהילה היהודית הקרובה ,והחל להסביר למזכיר הקהילה את העניין ,אך המזכיר אמר לו“ :הרב
אינו כאן .תחזור מחר".
כשראה שלא מכאן תבוא הישועה ,נסע לעוד קהילה ,וביקש את עזרת הרב בארגון הקבורה .רב הקהילה התפעל מאוד מההשגחה
הפרטית – איך הגיע בדיוק בזמן להביא יהודי לקבורה יהודית ,וסיפר לו שבבית הקברות שלהם יש חלקה מיוחדת שמישהו תרם בעבור
יהודים גלמודים ובודדים שיוכלו להיקבר שם ללא תשלום.
שני הרבנים הולכים להכין את הנפטר לטהרה .ופתאום רב הקהילה צועק“ :לא יאומן!” ומיד ממשיך ומספר“ :היהודי הזה היה
חבר בקהילה שלנו ,ולפני כחמש שנים הוא נעלם ,וכולנו חיפשנו אותו ואף פנינו למשטרה ,אך לא מצאנו אותו .ותראה באיזו השגחה
פרטית הוא חזר להיקבר בדיוק כאן ,בבית הקברות הקהילתי שלנו .אך מה שיותר מדהים הוא שחמש שנים לפני שהוא נעלם ,היהודי הזה
הוא שתרם את החלקה המיוחדת לאנשים גלמודים כאן בבית הקברות".
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 30
ËÓÔ×äÚÙãÐÐãÌÏÙ×äÔÌãØÔãäÔÙÏÎÔÍÙ×ä ÐÔåÐäãÎÙ
i i
" ~ ~
~ ~ ~
ûýĂí øìòûêî öÿûê öòĂëāă÷ éõ öòòāñ í÷ìé òðîýă÷ îùé îíòõé òêā îõ îéāĀ íéîĂí ăé āêûĂ ìîì òõ íòí òăîêāî òāî÷
íéāù õôí îùõëāăí āêô āăîòê öòĀîă÷í öòāêìõ öë îùò÷ò õĂ òāðé ìò÷ öòòðí õĂ öîùíòëí ăé òăāêû òõ āýòú éîíî õï ø÷ïòòā
õĂ úîýúý íïĂ ă÷éí óé éêí ìûòõ öòôð÷ āêôî îòõé÷ øêî÷ô öòù÷āëí îûòëí öĂõ éýéý ăêòĂòê ìî÷õõ òăôõí íîÿ÷ āê òăîòí
ðîýă÷ Āî÷û Ăëāê íêĀõ āêðăíõ ðòõÿí îíòõé ā öé òô öòòðí òăììî÷ăí íîÿ÷ āê ìõò òăòòí óāý ăìîêû îùăîé öòìòêû÷ îòíî
íêĀõ āêðăùî Ăëāăù éõ îùé ăîðýí õôõĂ í÷õ êîĀā í÷ìé öĂ þòîîĂîéõ îùăîé îðĀõ óô āðé òăāêû òĂîĀ íïòé øòêă ìêõ
"öò÷òûñíî öòêîñí öòāêìí÷ òăûìò éõ íõëù÷ ìòõ îùāêû ìòê ìò òăòé óõîí íêĀí ăé òăòéā
~ úñôûā î íõé÷Ă ā÷îõô m úĀùòõ ðāîÿĂ öìé òăû÷Ă éîí ò÷
Āòìÿ òìîíò ûêõù ûîêĂí üúîù āîýòú öôõ āýúõ íÿîā òùé āéò õòýòî ăîðāÿê òăîé õéîĂ éîí îìòõ ì÷îû òùé íùò÷ò m
õôê í ìêîû øùêā öòðāî øùêā āòĀî÷ õÿï úïî÷ öíāêé òêā öĂê ïéî îõ íùĂ÷ íï í÷ òăùêí éõ "íăé í÷ô øê ā÷îõô m "îñúòê
íĂ÷ ā îùê òõ āýòú íéîĂê öîùíòëí òāîì÷ ăûêĂ ăé āêûĂ îêòõ íāĂû ĂĂ ìòëă íāĂû ĂĂ ìòëă øïîéê òõ Ăðîõ õîĀ õîôòêô
ăìîûúê õĂ÷õî øëõê êíé éõ āìîú÷ ìîé÷ öìé îûêñê íòí òêé āïî÷ íòí íïí āîýòúí õô íùò÷ò úñôûā êîñ íāĂû ĂĂ òăā÷é
öòéòĀ÷ öòõõîăĂ÷ öòāôăĂ÷ öòìôùĂ êíé éõ éîí îùăòêê öòāîý ă÷éí ăé ā÷îé òăòòí öé òăõÿòù óôêĂ òăùêí óô āðé Āā òòùòûê
òăôõíĂô õòëāí÷ éÿîò øëõê íòí ăðé íùĂ îõ ûòāýí íï m îôî êîĂðõ ø÷ï íêāí òõ íòí éõ õðā öòïëí òéăõ ðõĂù òăòòí
íòí éîíĂ òăòéā þòêîĀÿòéê êòāû÷ õõýăíõ íìîûúí òāðé îăòé ~
óòé éêé îăîé òăõéĂ ïéî ăòêê íòíĂ øëõêí÷ ðāêîÿ÷ ăÿĀ āéă íùð÷í ă÷îûõ öòìõò ĀðĂ÷ íăòòí îñëê íìîêûí
öòñîĂý éõ öòêÿ÷ öĂ āêû òõĂ éêé "ăîùð÷ê öòāîý íòí öòêā öòāñ÷îõòĀ ăôòõí āĀîê ăîùýõ ûêāéê í÷òĀ öîò õô ó÷ÿûõ
ăðéê þòîîîĂîé øîîòôõ ăêôāê ìîû îòí öíĂô ăðé öûý õĂ÷õ í÷ô öû Āā÷ öòāíÿ ăðîāé öò÷ð öò÷ õýú āĀîê ăðîāé õëāê
õô ăé îõ îùăò éõ öéĂ ā÷éî òù÷āë úùôùî íðăýù ăõìí ăîùðăí öîòí õôî öòĂùé āĂû öòùĂõ öðõ āôòô m êāû ăðîāéî öòêĂû
òõĂ éêé õû ðòùí éîí íêîāí ăéî öíê íāîò éîí öíõ ĂòĂ êíïí üñîð íòí õýùĂ ò÷ āíõ îăîõûíõî öîÿû õĀĂ÷ êîðúõ óòāÿ íăé
íï í÷îéāñ íïòé øòêă øîĂéāí õïûïûõ āòûĂí íăé ā÷îõô m ëāîêùïòîõĀ÷ òêāí òìòõ ì÷û ăðé öûý éāîùî öîòé õêú ðÿā ăîô÷
öòāîýê öôõÿé íòí óòé îăîé õéîĂ íùîîôê òùéî òõĂ éêéõ íĂû êîðúõ ðòõÿí éõ éîí õêé ìîé÷ Āÿî÷ üîë õûê íéāù íòí éîí
õêé öîõô îùõ íòí éõ "öòòõûù íïòéî öòāîý íïòé òõ ā÷é öòðîñê îùòòí îùõîô ăîô÷ íõéô üñð éîí õýùî üìîûí õĀĂ÷í ăé
ăúîāý ăé òùĂõ øăù ìðé õô m öòòĀõ îùðõÿí ăîù÷ ðîõĂ÷ ăîÿ÷ îï òð éîí îùĀûÿ ö÷îāăíõ õòðăí éîí öîéăý õêé ă÷ éîíĂ
îõ òăā÷é öòāîýí õô öôăúí óôêî íêîð òìò îùéÿòî îõĂ öðõí öĂ îùāêû òĂýùî òïòý õêú íïòé øòêă íõîìë íûăýí íăòòí
öòéÿéÿ í÷ô íéāă óõ÷í ìòô øðõîĂ øéô óõ íòí í÷ íéāăî ~
ï÷āí ăé øòêí éîí öòõíîÿî öòð÷Ăî öòìĀîā í óāìê öõîô öîòí ìûĂ āîýòú óõ āýúõ íÿîā òùé òõ ā÷îé òõĂ ìîì ïéî
ăé öôú÷ íăé óòé îăîé íõéĂ òõĂ é÷é íăòêí āïð éîíĂô éîíî ìðé āêì õû îùêĂð ø÷ïí õô ûìîò íăé öĂîā òê āòéĂí
āăîòê ð÷Ă íòí öòùý āîé÷ê íùû éîí "îùăòêê öòāîýí ăìîûú öîò îùăé÷ ìðéî ìðé õô õĂ Āîă÷ òôí öîõðí íòí íï öðõ ăúîāý
øòêí éîí ûëā óîăê ïé öíõ íòíĂ í÷ê āôïù éîíĂô "íāĀ í÷ íăé öòêîĀā í÷ìé òðîýă m āòìé øî÷ñ÷ îùéÿ÷ òòāêðî òùé ìðé
ăõéĂ øéôî òăîêā āăîòê ð÷Ăõ Ăò ăîðîùíòé õô ăîā÷õĂ öĂî íìîêûí öîĀ÷õ öăîé ðòāêíõ îùðõÿí āĂîé÷ îùìĀā "øòê÷
"ăîðîùòé õĂ öòêÿ÷ê öë íð÷Ăõ öòûòë÷ îùé óòé ăîõéĂí òõ āýú÷ éîíĂô òăîêā îùăîé úîýăò òù÷āëíĂ òõê÷ òéĂðê îùõôé
~ ~ òõ ā÷îé éîíî ăîāéî÷ ñîĂý öí m îõĂ öòùýí ăé íéîā òùé ăéï
ăā÷îé íð÷Ăõ óāìí ăé îùăîé ăì÷õ÷ öòāîôòê ăĂāýê ïé òõ ðõĂĂ î÷ô Āîă÷ āêì íïô øòê÷ éõ íăé úòï íïô íòí íï òîé
ò÷ëê íăîé āîĂĀă õĂêăíõ íõòðăíĂ íùéă ăòéā íāîăí í÷ìéí òðîýă õĂ Āîă÷í öûñí öîòí ìû òõĂ öòòðê òă÷ûñ éõ í
êïîû íăé õĂê íïĂô óô āðéî öòāîôòê ăĂîìĀê íăîé ĂìĀăî íĂûĂ êîñí õû íêĀõ ăîìîíõ ā÷îë éõ öîòí ìû òùé òõĂ íýê îõõí
öí öëĂ íõîìë íÿîêĀ ìîûõ üāñÿ÷î óòùòòùûî óòĀîúòû õô ăé öòĀîă÷ õêé öòêîĀā í÷ìé òðîýă íõéô òõ ðõĂĂ ïé ò÷û
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 31
õëāí òāí ăùòòùû÷ ìîé÷ íûýîăõ êõ îù÷Ă íāîêĀê óăîé õîéĂõ Ăéā āë íêĂ āòûõ óõîí íăé öíõĂ öòõĂêí ăîāòýí ăé öòéòê÷
éòíî îăāòñý òùýõ öòùĂ Ă÷ð íāîêĀõ íéêîí óòêé õĂ íăîāôí öăé öõîô öû ìðò ìûîÿ íăé āĀîêêî êîðāê øõ íăé ì÷û÷í
éāêðí ìÿòô ăîéāõ òăðôîù òùé éúýîĀ óîăê íĀõðê íāîêĀ íăòí îõĂ öòòùāĀí ăé íîÿ÷í ăîêòêðõî øêāĀõ ăîýăîĂê āîĂ öòðĀîõ
óîăê íăîé ðòù÷î éúýîĀí óîă÷ íăîāôí õëāí ăé éòÿî÷ éĂòìĀ óāìí õôî öôòùýõ øëù÷ õòõðê øëùõ ûìîòĂ Ăòé êíïê öòýÿ÷ öăé
îāêû òāí ăùòòùû÷î í÷õĂ íìêô íăòí õëāíĂ êõ òă÷Ăî íĀõðí öôòõé öòýāñÿ÷ óāìê óõù í ăòê òõ öòā÷îéê òăð÷Ă õîĀê éāîĀ
îòĂôûĂ î÷ô íìêôî íòāñ í÷õĂ íāéĂù éòí óòé öòùĂ Ă÷ð ïé÷ öòð÷Ăî öòāĂ öòĂĂ öòõíîÿ öõîôî öíòāîôê öû öòĂùé ìîû
û÷îĂ òùé õîéĂõ ā÷îë òùéĂô "āêúí óõ Ăò "íăîé îăāô Ă÷÷ öòýòî öòêā ăîāòý öû öòõúí ăé öòāñû÷ öòõĂîāòõ êîāĀ
íÿîā òùé òõ ā÷é "íāĀ í÷ îõ òăā÷é íôîê āûê öðù÷ ā ăé òõûê õôî öôăéāĀõ öòéÿîò öòāêïëíî öòùíôí öòõĂîāòõ öòûòë÷Ăôî
öòéýîāí÷ ĂĀòê òêé õëāí ăé ăîāôõ îì÷û āĂéô óõ āýúõ íăé ĂìĀ÷í ăòêõ ăûëí öăôéõ÷÷ öòāÿîû öòõĂîāòêĂ ăîòù÷îé
Āāîò îòù÷ ăòùî÷ ðĀéĂ òù÷÷ ĂĀòê éîí ïéî íăòāôê îùòă÷òĂ éòê÷î óõ÷ íăé îõòýé óýăô õû ăîāòýí õĂ õúí ăé õñîù
éîí í÷õ òăùêí éõ öòõîð ăòêõ āí÷ ăêë÷í ăé éòêòî Ăîêñõýõ òô í ó÷÷îāé āòĂõ öòõòðă÷ öí óăîé öòéîā öòîîõíĂôî öòùíôõ
õô÷ õëāí ăé üîñûă éêé òõ ā÷é òăûëíĂôî ăêë÷í ăé óòāÿ éõý íïî "ăðé íùéă õòêĂê íï õô òõ òêòîé ăð÷Ă éõî òùăòõì
îòĂôû õëāí ăé îăāô óô āðé Āāî ø÷ï ăÿĀõ ăêë÷í öû öòììÿí í÷ô ăéêí õû ìîûî Āúéāñ íïô öòĂîû ăðé íùéă õòêĂê òôî
õëāõ ăêë÷í íăĂû í÷ êñòí øòê÷ òùé éõý íï "òùăòõì òô í ó÷÷îāé ā÷îõ öòîîõí öòôòāÿ ăîāòý
~ ~ ~
ìðéõĂ ðòùùî îéîê ìîðõ ìðé õô õîéĂõ íÿîā òùé òăîêā āîýòúê ðîăýõ öìîĀ óé íõéĂí õû ăîùûõ íÿîā òùé òăîêā
āðîê éîí öõîô÷î ăòõîëú éñû÷Ă ăéïô Ăò öòòð þýðí òéÿéÿ÷ òêā öĂê øòòðé íòí öòòð þýðõ āõ÷ üúîò øîû÷Ă êāí÷ òăû÷ĂĂ
ăā÷îé öòéòĂõ ûòëă óõĂ Ăîëòāí ă÷ā éîõí óõ Āāî óõ ăăõ ø÷āĀîÿ òôìā÷ òêā îòõû ìòûíî êíāéê āë íòíĂ îĀýîý Āðÿò öòòð
íùîîôí óÿāé÷ éòêă āĂé í÷ìéí òāý ăòĂéā÷ ăðĀõî íāîăí îăÃñý
òùýõ öòùĂ Ă÷ð öòòð þýðõ êîāĀ òôí Ăòéí íòí éîíĂ
ăîôāû÷ õòûýíî îāîé ăé öÿ÷ÿ öò÷Ă ò÷Ă÷ ìāò õîôòêô íêĀíĂ ăé ðõĂî öòăòïí āíê íāîêĀ ăĀõð íùĀ éîí ïéî õëā îõ îăāô
õòêĂê ø÷ðýî øÿ÷ð öĂë í÷ìé āòîîé ðāò Ă÷Ă î÷ô ăîòĀùû íāîêĀõ îăîé îéòêí āñýù éîíĂô öĂ íāîêĀõ íăîāôí õëāí
íùòï÷ íðòā÷ í÷òûñ íùéă ăĀòîì÷í ăòñāýí îăðëĂíê óõ āÿòòõ āõ÷ êāí òõ āýòú íăîāôí õëāí öû ìðò öòăòïí āíêĂ îăĀõðê
éîí õòêĀ÷ê øòï÷î öòûñ îíĂ÷ õîôéõ íòíò óõĂ õòêĂê íûòêĂ÷î îìòìò íòíĂ ø÷āĀîÿ òôìā÷ òêāî òùé êñòí îăîé òăāôí òùéî ăîòí
öòûñ íòíò óõĂ òìô öûñî íûòõê ăôāû÷î õîôòû ăôāû÷ óõ éāê āîýòú û÷Ăă îòĂôû îăāîêĀ òùýõ îăîé îùòíòï øòìéā÷ ìîû êîñí
ăîìîíõî óāêõ õôîăĂ òìô öòāÿ÷÷ óăîé éòÿîí éîí øô î÷ô øòï÷î ā îùêõ òăāĂĀăí íûêĂê øô õûî êíāéê îāéĂù öòùêí õòíê÷
āêîð÷ íăéĂ í÷ê ìðîò÷ ĂòëāăĂ í÷÷ þîð ïéî òìîíò î÷ô îõ òăòÿā òăîé ă÷ìĀí òõ ā÷îé āûê öðù÷ ā öðùõ āûê öðù÷
þāéõ óăîé úòùôí öë éîí öòðÿù ðÿù õĂ āôĂ õêĀă ìîû îòõé öòíì÷ āîýòú òõ āýòú éîí ïéî í÷õ îăîé òăõéĂ óòõé āĂĀăíõ
Ăëā÷ íï õéāĂò þāé ăĂîìĀ÷ óăîé øòûñă íùéăíĂ òìô õéāĂò þýðí÷ öòāòìù öòêăô÷ íéõ÷ íìîîï÷ í÷ðõ÷í÷ éòêí òõĂ éêé
îòõé÷ øêî÷ô ăéï öòéîā îùéî ăîĂëā ííô÷ āíÿòíĂ éõé íõîìë éñû÷Ă öĂ íĀîāï íăòí öòêăô÷í øòê āïîû öòòð ā÷î öòòð
ăé òăāìú ìðé öîò öĂ íĂîû éòí í÷ öûý üé òăùêí éõ íùĂò
íùéăí ăé ðĀòă øôõî ĂëāăăĂ íÿîā òùé íāîăí ăā÷îé íéā òõĂ éêé ðýõ éñû÷Ăí ăé Āāîï òùéĂ òăñõðí íìîîï÷í
öòāòĂ óîă÷ ëëîð øî÷í õîĀê öòõĂîāòõ íăòé íõûă ăéïí íììîêí õíêùîÿ éîí ðýõ îõ òăā÷é øôòíõ òăîé õéĂ íăîé ðĀîõ òăîé
íðõÿí îé íù÷Ă ăāîôĂ÷ õû éõ íð÷Ăî íéìîí òāòĂ öòìîĀòāî õô÷ íāĀò āăîòî íêîĂð āăîò ăéïí éñû÷Ăí "ăûëăĂí òõ ā÷é
ăîìîíõ òăéê íêĀõ ìòëă öĂî íõòĂêíĂ íùéă õû éõé íāòêô éñû÷Ăê Ăò í÷ îõ òăā÷é öòòð þýðí õĂ öòāòìùí öòêăô÷í
íîîĂ éòí ĀîĂê öù÷éĂ íùéăí õû íìîă óõ ìòëíõ óăòêê óõ ìðé üéõ òăāýú éõĂ í÷ óõ āýúêé òùé òõ ā÷é "ăéïí
éõîúò éõ íôāûî öòìāéòõò÷ íîîĂ éòí ă÷éê õêé íñîāý÷ ăîðý öòāîðê÷ îĂĀê éĂòìĀ éāêðí āĀîê ăîùýõ āñýù öòòð þýðí
óô õô òõ öòùăîùĂô òô òăāĂî òăìĀā òăïïý òăìûÿ òùé øôõî ïýê íòí íï òăéê ìò÷ îêāîĀ÷î îùòòðé òăòòíĂ òùé íāíñê āîïêõ îéîêòĂ
êĀûò éêĂ òêé ìêîé ò÷āé î÷ô íêîñ òîýôî ăðĂî÷ òùùòé íêāí íāíñí íā÷ëùĂ òāðé îìòõ òùéî ă÷ êôîĂ òêāî òāî÷ íĂĀ ûëā
üìîā éîí íêîñ āòôíõ öîĀ÷êî āôí øòéõ îðòõÿíî îāòĂûí îăòêõ óîăê îăîé òăā÷Ăî îăîé îêëù éĂòìĀ éāêðíĂ ăêë÷í ăé òăðĀõ
Ăýð÷ éîí ðāîê êĀûòĂôî ăîòîõôîùî ăîòîé÷ā ăîāĂûê îăîé ăé îêëù íăòéĂ ăêë÷í íï éñû÷Ă éõ íï "øòê÷ íăé íìîîï÷í
êĀûò öû ĂëýùĂô óô āðéî õôí ăé āîĀûõî ăîòāïôéê îëāîíõ òùéĂô ñýĂ÷ üòúîí òõĂ éêé ïéî íāíñí òāðé öòòð þýðí
òăîùê ăîùêí òùê öòùêí ìòõú÷ ñýĂ÷ õêõêăíõ òõê÷ éòÿî÷ éîí ăêë÷í öû ìðò òăîé āîêĀăĂ ó÷÷ ĂĀê÷ òùé öõîûí÷ Āõăúé
ûýĂê āòô÷ òùé éõé éîí òõ íéîā íăé āĂé õôî òùéÿ øéÿíî āûê öðù÷ îăîé õéĂ éîí öòĂìîð í÷ô õô ïé÷ ðñê îõ òăā÷é
íăîé òõ éòêíĂ ò÷õ ò÷ÿû ăé øăîùî íù÷÷ Ăëāă÷ òùéî òõ ăăùĂ îĂûĂô íùíî ìîé÷ òõ êîĂð íï ðôĂă õé "ăêë÷í ăé āôîï íăé
òùăòõì òô í ó÷÷îāé öòîîõí îā÷é øôõî ăîòíõ íÿîā òùéĂ éĂòìĀ éāêðí÷ òăĂĀê òõĂ éêéõ íāíñí ăé
~ ~ ~ òăýñûî öòôòāôăí ăé òăðăý ïéî îéÿòî î÷òôúí öí éêé öû ìêõ
ăîêíõăíí Ăëā ăé õòûýíõ öòôòāÿ îùé îùõ ĂòĂ êîñ āêì õô ăé òăêïû éõ öòôòāôăí ăé òăāëúî ăéïí ăêë÷ê îõĂ üîëí ăé
ûëā õôê öíê öòĂðāă÷ öòúòù í÷ô ăîìêîû òõĂ üîëí ăîôāû÷ úùôù øîāéíĂ ìûî øîāéõ íăîé öòúòùô÷Ă òăòéāĂ ìû òêé ăýîë
ăĀòîì÷î íāîāê íðëĂíê öòùîîô÷ öí öòòõõô éõ öí îõõí öòúòùí ăòíòï íăéî ăîòíî íùăĂí éõ āêì öîĂĂ ðîñê ăîòíõ òìô úîñ÷õ
îõéî ăîĀāîð öõÿé ăîôāû÷íĂ íõéô ĂòĂ íìêîû òõé í ăêíé÷ ûëù éõ ìðé üéĂ éìîîõ òăòÿā øîāéí ăðòăýê ăòòí øô öé òêé ăé
îăîé Āòïð÷ òùé òăîé Ă÷Ă÷Ă òõ÷Ăð āòĂô÷ õô ăîìêîû òõÿé ăêë÷ê ûëù éõ ìðé üé ëéìă õéî ûîëā íòíă îõ òăā÷é ăêë÷ê
îăāôù ăîāûò íïí āòĂô÷í òĀõð õû îìêû öòõûîý ăîé÷ ā÷îéî ìòê ~
ìðîò÷ íòí õôíî öõîû ăĀêîð ăôāû÷ îúñ öòúîñ÷ îûúù ăîùòýú òăòÿā öòāêì÷ îùé āêô öé āûê öðù÷ ā îõ òăā÷é ïéî
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 32
ăîā÷õ öòñêĂí ìðéô îê āòô÷ üúîò øêîéā÷ é÷ëîì ðĀòù øòòùû õôêî öòêā íï õû îìêû îùõ ĂòĂ āêì õô ăîùíòõ õôîé òùéĂ òìô îòêĂê
òõ öòîîðăĂ÷ öòêôîô āĂû ìðé îā÷îéê îòêé òûîÿò õîêõêê îòĂû÷ Ăëā÷ íï ïé êíõăíõ Ăò í÷ õû öòùòê÷î öòêíõă÷ îùéĂô îùõòêĂê
þ÷éă÷î íêîñ îõ āòôíõ éê øêîéā íïõ øîîôăí éõ üúîòĂ îõòýé
öòñêĂí÷ îéòÿîí éõĂ éāîêí õĂ êîñõ āêðă÷ éîí óôêî îõòÿíõ öõîôõ Ăò "êíõă÷ íăé í÷÷ Ăéāí ăé îùõ õêõê÷ îëéí
~ ~ õô öòêîñ āăîò íêāí öòāêì Ăò öòāðéõ êîïû í÷āîùí îï êîïû
ăõôé í÷õ îăîé õéîĂ íêĀí øîĂéāí öìé÷ é÷ëîì ðĀòù îéîê ìîé÷ îăîé íìòðý÷ øôé îï óāì āíÿòí õĂ îòăîé÷úòú øí íõé
íùăù éòí òì÷û ăăù āĂé íĂéí íĂéí õû õòý÷ éîí ăûìí þû÷ íéìîííĂ ûìîò éîí ìîé÷ îăîé þòðõ÷ íéìîíî íìîăê òðĂ öìéí
òô íêîñ òîýôô îíîāòìëí õïð óé ă÷é ăéï íùíî õôéî þûí ø÷ òõ Ăòëā÷ éîí ăñõðî÷ íûòùôõ îăîé íéòê÷ öìéí õĂ ăòăò÷éí
üé öòā÷îé Ăòî ăûìí þû÷ îăîé íõòôéí éòí ăòăìîĀù öù÷é òð éîí íāïðê øăîùî íêíé í÷ õêĀ÷ éîí êíîé éêé õĂ öòòìòê
íòíĂ î÷ô íêĂ êîñí õôê āîýôõ îõ íòí éõ óé õîôéõ îăîé íðòāôí ăõāñù÷ ăòăò÷éí íéìîíí ăòăò÷é āîêòð ăð÷Ăêî éõ÷ øîðñòêê
íêĂ êîñí õû íìîí éõ íõòðăôõ÷Ă öòā÷îé Ăòî îòāêì÷ û÷Ăù āîêòð óîă÷ ăîîÿ÷ ăð÷Ă íéòê÷ éòí öòò÷ÿû öò÷ðāî ăîùîéôòì
éê óô āðé ìò÷ øîĂéāí öìé öù÷é õîĂô÷ íù÷÷ îõ öāëù íï õõëêî í õîĀê û÷Ăă éõ öéê öòòéõ óāîÿ øòé íïô öìé õû òăò÷é
ăéï íðĀîõ Ăòé÷ òô íĂé í÷Ă íăòí íõòðăê öé îéñð øĀăõ ð÷Ă éîíĂ öîĂ÷ óîëòĂíî íõéí ăîõõĀí õô óòõû îéêî óòĀîõé
êîñ íê Ăò m òð õô öé íîð éòí íăû÷ îù÷÷ éîí íðîô õô ā÷îõô íõòýăí ðîô ăé ìîé÷ îõ ăĀïð÷ íéìîíí ăîîÿ÷í ăé ăîĂûõ
îăāïîû m íôï îùòăîêā îā÷éî öõîûõ öòòð íéòê÷ éòí îê øòéĂ éîí í÷ô ìû îõĂ êõí ø÷ðāî õîìë íêĀí í÷ô ìû Ăòëā÷ éîí
ïé éāîêí õĂ êîñí ăé îăĂéê Ăýð÷î î÷ÿû ăé óôï÷Ă öìéí õô÷ õôí õû ĂĀêõ õëîú÷ éîí øôõî üîú òõê ûëā õô îùõ Āòùû÷
éîíî þ÷éă÷ îùòéî î÷ÿû ăé óôï÷ îùòé öéî îăāïîû íòíăĂ íôîï éîí íéòāêí ăòõôă ăé öòòĀ÷ éîí óôêî ìðýõî ĂîĂðõ òõê÷ êõí
ăòê öîõĂê ăîòûê îõ Ăòî îăìëù÷ éòí ïé íõòõĂí òāðé êéĂù ~
~ ~~ ~ ~ öû öòòêîòðí ăîĂëāí ăé ăîíôíõ āÿòí þ÷éă÷ ðîôí õôê øôõî
õîéĂ éêé øîòÿ øê òêā ăé òăĂ÷Ă íùðîé ìîì ā òõ āýòú ðîôî íñòõĂ ìðý õû ăîêĂîòí ăîòùîò÷ì ăîêĂð÷î öòÿîāòă òùò÷ õô
íòí îăîé éòÿîíõ øôî îñîéõ êāí ăé úòùôíõ ĀîăòĂ õêòĀĂ òāðé íõòýăêî íòòýòÿê øòă÷íõî āāðĂõ øăîù éõî îëéí ăé ðýù÷ éîí
êāí ăé òăúùôí āêôĂ òāðé ăðé öûý íûĂ òÿð ăîðýõ òõ ðĀîõ Ăò ø÷îĀ÷êî ăî÷õûù íìîăí ăîĂëā éõò÷÷î þāéê í øòé õîôòêô
òăòéā íõîăð íïòé íéāă øîòÿ øê îõ íĀûÿ êāí õĂ îăĂé îñîéõ õûê íăéĂ êĂîð íăé öé íêĀí ā÷îé íñòõĂ õĂ ăîêĂð÷
êòòð íăé íõîăð ăéïô òăòéā éõ öòòðê øêõ òÿðî āîðĂ òÿð ăîĂûõ āîúé "õāí÷í êăîô óòé ìêõ āìăúă öĂ éõ òùé ăòêí
òùé îñîéí÷ òăîé éòÿîă òõ ā÷é éîí ăéï û÷Ă êāí ăîéāõ íāÿí ăîõôăúíê íôð÷ āÿòí íïõ íêîñê āòô÷ îùòéĂ ò÷õ íêîñ
óô āðéî íìîêû õĂ íûĂ òÿð ā÷îõô íõîăðí ăé ăîéāõ íÿîā õĂ ăîāÿí õô ăé õõîðõ øñĂí ðòõÿí êîñí ăòòýô óîă÷ ăòõòõĂíî
òÿð òāðé øêî÷ô íõîăðí õòêĂê õôíî îāòïðíõ íûĂ òÿð ìîû öòîéă÷î öòùùîéă÷ m õëûí éñðõ öāë éîí óôê õéāĂò õõô
øîòÿ øê òêā í÷ô òăì÷õ íï÷ õêé öĂ íăòí éõ āêô íõîăðí íûĂ îôêă öăé öùòð õĂ íòôê öăòôê öăé ñýĂ÷íî m öòõëā÷í éñðõî
íăîé ð÷Ăõ õòêĂê þ÷éăíõ øôî÷ íòíĂ óô òìô ìû êîñ íê íéā öòāêðă÷Ă õôô íêîñ íìò÷ íêîā÷î î÷Ă õû úúîùă÷ ăîāîìõ íòôê
òăĂëý öĂ òùĀï òìîì ăòêõ òăù÷ìïí ìðé öîò āñîï íïô āêì õû îùòõé āêðă÷ êîñí óô éāîêí õĂ êîñõ āêì õôê
òăõýñ óô îùõ āýòú ïéî øîòÿ øê òêā õĂ îùòòðé øòõāý êāí ăé ~ ~ ~ ~
õîôéõ îõ íéòêí îăĂéî îăõð÷ ø÷ïê õîéĂ éêé øîòÿ øê òêā òìîìê āòôíõ îÿ÷éăí í÷ô ăîāîìí õôê í÷îéí òõîìëê öòéîā îùé øôõ
íõòôéí éòí õÿòùĂ öû üîñû üúô āòòùî íāêúîô öû øñĀ ñõú êîñ öòéāù öùòé ăòùîÿòðĂ öòāêìê öë āêì õôê îăîé Ăýðõî êîñê
ăĂéê ăòôï ìîì îõ òăā÷é ăòăò÷é ăîòăýôéê ăîāòú÷ê íăîé îā÷é íùí éāîêí öû āĂĀê øíî öòòĂòé öòāĂĀê øí ăéï îĂû öí
éòí óòé íì÷ā øîõ÷ê î÷ô õôîé óõ íéòêí éòí óòé íéāă õòð õĂ îăêîñê āîýôõ éê éîí íù÷÷ îāêð ăêîñê āýîôĂ ò÷ õïð
òùéĂ í÷ "ăîòîñĂ āêì÷ íăé í÷ îăĂé òõ ăā÷îé óõ ăëéîì õû óô õû îõ íìî÷î îāêð ăêîñê āòô÷í íêîñ íìò÷ íêîā÷ öîĀ÷
òāðé öòùĂ ûìîò íăé òõ øăù éîíĂ í÷÷ úýéôî øòéô íï îõ ăùăîù é÷ëîì ðĀòù öîĀ÷í ăêîñê āòôíõ ì÷õò îù÷÷Ă í÷ôî í÷ô ăðé
öòñòĂôăíî êíïí õô õîôéõ í÷ îùõ íòí éõ öòòùû îùòòí íùîăðí îõ ðñêîí Āā íõòýô÷í ăāû÷ ăé õêòĀ öāñê ìîû îùòêé öíāêé÷
òìô āĀòûí òõ éòêíî ăîéîîõí ðĀõ ñîĂý òõ íùĀ éîí òăòÿāĂ āêĀ÷ ó÷÷ íõôò éõ îāêĀ ăé îù÷÷ Ăòé ăð òùê÷ ăòõõô íðñêí
îăāïîû íôï íï í÷ òăùêí ïé íð÷Ă íòíéĂ ăé íïê íéîā òùé òõ ăăõ öòùòùîû÷ ăð òùê íùí íéîā éîí āêô óă÷
~ ~ ~ îõ ăā÷îé íĀêāĂô āïûòõé õÿé öòéîā îùé øô î÷ô í õĂ íêîñí
îĀòÿíî ăîûā îòí öíòăîĂùĂ éòòð òêāî êā ăé íéāùî îéîê āĂé íĂéí íùí îôî øîõõ öîĀ÷ öë îù÷û êā éîýú÷ öëî øêă öë
íăòí éòí õôîé îăĂé÷ ĂĀê÷ íòí êāĂôĂ ăāýú÷ éā÷ëí öíõ ăé ă÷Ăòò éõ øòòìû õêé ûëā îðăĂòî Ăòéí ìîĀòî óìêûõ ăðôîí
êîñí ăé îéā öíê öëî îāăòî éõ öí āðé āêì íùîîôê îõ ăõĂê÷ éõ éñúí ăîðîôĂ ûìîò òāí íăé óõÿé éõ íĀêā øòòìû óăîðòõĂ
ø÷ îùăîé ăîõòÿ÷ ìîû íāîăõ îùòùê ăé ăîõìë÷Ă îùòòì éõ îā÷éî õêé øîôù íêîĂăí "íìî÷ íăé í÷ õû m íĀêā õû āí÷ óô õô îāăîîò
ăîìîĀùõ îāêðăí óô õô öí ăéï îā÷é öăú éõ öí éñðí êîñõ āêðăíõî ăîìîíõ íêòú āêô íï òăòéā íûîĂòí ăõòðă ăé
îùéî øíõĂ ăîĀÿíí õô öíõ ûòāýí éõ āêôĂ ìû öíêĂ ăîêîñí ~
öòùê òùĂ îìõîù éòòð òêāõ öõî÷ëô öíõ öõòĂ íêĀí óòé öòéîā îăîé îāô÷î îăîé ëîāíõ îĂýòð öòðéí üúîò÷ é÷ëîì ðĀòù îéîê
î÷ô öí öòõîìë öòùêî éòòð òêā îíòõé ā÷é öíòõûî íòùùðî íìîíò îòêé÷ āôîù÷ āôòù þāéê āë íòíĂ ăîêā öòùĂ òāðé ăîòāïôéê
öõîû òõîìë öòùăðî öòùêõ íôï êā üéî êĀûòî Āðÿò öíāêé üé éõé öíê öĀîù îùòéĂ Āā éõ öí÷û Ăëýù éîíĂô îăðýĂ÷÷î
~ ~ òô íêîñõ íăòí òăîé öôõĂ íāòô÷í ā÷îéî öíê êîñí ăé éÿî÷
éîíĂ öòêĂîðĂ öòêā Ăò āîýòú öôõ āýúõ íÿîā òùé òăîêā ñýĂ÷ öíõ ìòëíõ ðòõÿ÷ éîí óòé öôòùýõ öòĀîõé òùðõĂ íòð÷õ
òìîíò÷ îăîé òăû÷Ă òăò÷é āîýòú éîí ă÷éí óé òăò÷é îùòéî õĂ÷ êÿ÷ õôê íêĀí õĂ êîñí ăé ăîòðõ Ăýð÷ éîí íêîĂăí "íïô
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 33
üăĂ÷ ñýîĂí òă÷íìăõ "õôí ăé Ăòðô÷ éîí óòé ăîñõĀíî ăðé öûý íêîĂă òõûêõ öòõĂîāòê ò÷îòí üì āîûòĂ āúî÷Ă ðă
íéòê÷ íāñĂ÷íĂ íùîĂéā öûý éõ íï òăîêā ïòāô÷î íõîûý îăòé ìðé öĀ òĂòéí îāîýòú ăé āýúò ìðé õôĂ ĂĀòê éîí öîòú îôāûĂô
öăú íāñĂ÷í õîìë ìðé āĀĂ õôíĂ āāêă÷î ñýĂ÷ ăòêõ öòĂùé òùé ā÷éî üòúîí óé õñõñ÷î Ăòûā÷ āîýòú îòòð āîýòú ăé āýòúî
öò÷ò÷ă öòĂùéõ öòõýñù öí ûĂý÷ öòýð öòĂùéõ öòĀòă ăāýîă íï òāêû÷ öòûìîò öùòé òìõò îõòýé òô ò÷Ă ăé î÷úāýă éõĂ ĂĀê÷
ñýîĂí Āòăí ăé āëîú òùé øôõî íāñĂ÷ê øî÷é øòé āêô òõ éîîĂõ āĂĀ òõ íòí éõ öòĂò÷ðí ăîùĂê êíāéê òăòòí āýòú óôî öîõô
øîò÷ì îé ăîéòÿ÷ íï òăûìò éõ ò÷îĀ÷õ ā÷îú÷ òăòòí öõîéí÷ éÿò öòĂòāôí ìðé öòāîúé öòāêìê āðîú òăòòí íï Āā éõ öîõôê ăîìíòõ
~ íôîāé íýîĀă óĂ÷ê òăîé úîýăõ íăúòù íāñĂ÷í êíāéê öòõîìëí
óõ āòêúé øéô íāĀ í÷ í÷ă ðñê íăé ā ïéñúí òõé Ăëòù ïé îĀðòĂ öòāñîĂí øîòăý òõ î÷Ă ñîĂýĂ ìû íðòõÿí éõî ìîé÷
ăôòāû ûîÿĀ÷õ òăîé üðìĂ íï éîí òõĂ ìîì éîí ñýîĂí íéāă ăù÷ õû íāîðú ăîùĀõ öòéêĂ öòõîìë öòāðîú öí îõòéô öò÷ă ĀðĂ÷
òùé óăîé ëÿòòõ òăéê íùí óõ āîïûé òùé òõ ā÷é ìò÷ă éîí øòì òùéĂ òăûìò éõî øă÷î éĂ÷ öăòé òăõíòù ðýê òăõýù òùéî āîô÷õ
îõ òăā÷éî îòõé òăĂëòù öî÷í òăòòí ñýîĂí éîí òõĂ ìîìĂ íéîā ăîêāûê òăāāðîĂ òăîé āîÿûõ îéêĂô Āā òõ ûìîù íï ñāúî÷î ñõĀî÷
öé ïý ăîù÷ìïí Ăò ăûô öìĀăíõ òõ āîïûõ íÿîā òāí íăé íéāă öòêĂîò òõĂ î÷ô ăîāòêû õû êíāé õĂ öòāî÷ðí öòõíùí òýõĂ òăûìò
êíāéê āăîòê öòāêîì÷í öòĀòăí ìðé íïî āðé÷ îăîé íôï÷ íăé òăĂýòð éõôê òòð ăé ăîõêõ óõîí òùé ðñêî ăîôîāé öòùĂ éõôê
ăîăò÷ÿõ ăðñêî÷ òõĂ íāòòāĀíî ìðé ûëāê ăîõîû òõĂ ăîòù÷í òăéê òõĂ î÷ô öòñýĂ÷ê íð÷î÷ ìîû õû òõ îÿòõ÷í òõû øëòĂ ìîû
òăā÷é " îôî ăîñāúí Ăò òāí ìòëé òùé í÷ õêé òõ ā÷é òõĂ ìîìí ðòõÿé òõîé òîôòú øòé êîïû òõ ā÷é Āòăí ăé éāĀĂ òāðé îòõé
ăêùîëî ûĂò òāúð öòĂùéõ ăõýăù öăú íāñĂ÷íĂ ìòëùî éîê îõ íïõ āêû÷ éõ óé öòùĂ í÷ôê óõ ăòðýíõ
éîí ïéî îõ ăîìîíõ ûòõĀú÷ òêāõ òăôõí öĂ÷ íîîí óôî îôî öăîé ~
öë îõ íĂûă óõ íêîñ óõ íĂû éîí íêĀí íï òùé éõ íï òõ ā÷é òăîé îéĂùĂ øôòíõ òăôõíî ĂñĂîñ÷î õêõîê÷ îù÷÷ òăéÿò
öîò òì÷ öăîé ðòù÷ íăéĂ òõ ðòñêăî øòõòýă íùĀă óõ íêîñ íăé Āîðā éõ íăòíĂ öòìîíòí ăùîôĂê ò÷ÿû ăé éÿî÷ òùé öîéăý òõëā
ăîùĀõ íĂîìĀ òĂò÷Ăă õĂ ăîùðõ òăôõí ðòñê÷ òùé òăā÷é î÷îòê øðõîĂí ìò õû òăêĂòòăíî øñĀ íýĀ ăòêõ òăúùôù ìîûí õĂ îăòê÷
íêòĂò öû òăîé āêòð éîíî òõĂ êÿ÷í ăé øòêí ăòêí õûê øòõòýă ăîìêô ăîðùéê ðùéù òùéĂô íýĀí ăé òăòăĂ íýĀ úîô òăù÷ïíî
í÷õĂ íêîĂăê òăāïðî íêîĂă òõûêõ ðùéù íăé í÷õ òăîé õéîĂ éîí ïéî òõû õôăúíî òìîíò òõî÷ êĂò
~ ~ ~ îòí óõ öé îõ òăā÷é "éôîì÷î êîÿû óô õô íăé í÷õ õõôêî óô õô
îùāêû ñîĂý éõ ñýĂ÷õ öòì÷îû öòòûîêĂ÷ ăîðý îùé òăîêā ăé öòā÷ éîí ûăýõ éôîì÷î êîÿû ăòòí íăé öë òõĂ ăîòûêí ăé
öòëāñĀ÷í ăîùîĂ÷ ăîăò÷ ìû öòõòñî ăîĀûïé÷ íñîĂý éõ íùĂ ăé òõ íéā÷ éîí îûîāï õû ĀîĀðĂ āýú÷ íéîā òùé õîîāĂí
õû íāúðí íìîêûí õû îùòăîùòÿāòé õû íêĀõ ðòôîíõ íĂĀ öòìêîû õêé éôîì÷î êîÿû ăîòíõ ăîêòúí õô ăé òõ Ăò òõ ā÷îéî āýú÷í
õô îùõ õĀõĀõ öòÿîā öí óôêî îôî îùõĂ ăî÷õĂî÷ éõí ăîõòýăí āýúõ òăõðăíî ðăýù òõĂ êõí öòÿîāòă öîĂ øòé óõ ïé ð÷Ă òùé
āòúòî îùāîêû îāìë÷ éÿò ñýîĂíĂ íÿîā ìðé õô êîñ ëîÿòò íÿîā ìðé öĂê ĂîìĀ òìîíò āë øéô÷ Āîðā éõ íéāă òõ ā÷é éîí ïéî îõ
öòĀòìÿ õĂ öāýúê öòêîñ öòòðõ îùăîé êîăôòî öòëāñĀ÷í ăîùûñ ăé òăôõí îòõé óõùî éîê îìò õû îûĂîù öòĂùé íêāí ûòõĀú÷ òêāí
óòé òõ òìîìî òìîìõ òùé ôĂ÷ô îùõĂ ìîì éîíĂ ñāýêî öòāî÷ë ìîûí òõ ā÷îé éîí ïéî āîýòúí õô ăé òêāõ òăāýòúî ìðò îăòé
îòùý í éĂò Āîúýí õû õïð òāêì÷ íÿû îû÷Ăă "íï ăé öòĂîû òùé āìúê íòíò õôí ëéìă õé õêé ñýĂ÷õ ûòëò éõ ăāôĂĂ
"ìðîĂ ðĀîõ éõî öòùý éĂîù éõ íĂ êîăô òāí õïð öòõéîĂ óòõé îòõû òăúûô îõòýé "öòāêì íõéô ñòõð÷ éîí íýòé÷ òăùêÿûăí
ăôāê êîòðĂ ăôāêî ăûêĂî ăõôéî òăāîăê òăêăô òùé íêĀí ā÷é øîòìí ûòëí ñýĂ÷í öîò āîýòúí õô÷ òăðôĂî íăòêí òăāïð
òôî íÿòêô ìûî ăòïô ìû öòāò÷ð÷ öíî íûòêĂ ĂòĂô Āā éîí øîï÷í íôð÷î ñýĂ÷í ăòê öõîéê éÿ÷ù òùé ðă÷ê òùé òĀòăê øîĂéāí
ăòïô ìû öòāò÷ð÷Ă í÷ îùòăîêā öòāòêú÷ "õéāĂòõ öòùý éĂé éõ òùé öòùîòìí öòõòðă÷Ă òùýõ ăîĀì í÷ô ûòëí éõ øòòìûĂ ìîûõ
òìô öù÷é öòā÷îé öí éõé éā÷îð íïòé öăú éõ éîí íÿòêô ìûî íăéĂô ûòëíõ õôîò éõ ìîûí óô òõ ā÷îéî òõé Ăëòù îíĂò÷ íéîā
ĂòĂô öë ûêĂ ă÷éê òùé õêé ûêĂ ăîòíõ óòāÿ òùé íāîăí÷ óāêõ öĂ éîí óô āðé Āā āðé îíĂ÷õ úîýă íòí āêô éîí îăòé ăûêĀ
òùé ăéïí ăòïôê òõé éāîêí õĂ ìúðê øùîêă÷ òùéĂô òô ăòïô Āā òõ íìîûă òõ øòé öù÷é òăîé ðõĂ éîí øôõî õÿùă÷ ìîé÷ éîí íïõ êõ
éîí öé íêĀí ā÷îé òăîé ûòêĂ÷ ñîĂý íïĂ íìî÷î ö÷îāă÷ óô õô öé ûîÿĀ÷í ăé ì÷îõ òùé îõÿé ā÷îõô îõĂ ā ïéñúí ôíúê òùé
îõĂ öòāêìí÷ øô öë ûêĂ íòíé òùé ïé ăòïô î÷ô øñĀ āîûòĂ÷ ûêĂ òùé ïé éõ öéî ø÷ïî÷ íăé ûìîò òùéĂ í÷ òýõ óăîé ëÿòòéĂ íÿāă
Ăýð÷ éîí öé öò÷õĂî÷ òăõê òā÷ëõî íêāí öòāúð öíĂ îõòýé ûêîăí õòðăí ñýĂ÷í öîõô÷ üòìû íï íāòāê òõ íăòí éõ óõîí
îõ öòðîùî öò÷òûù òăõê öíĂ öòāêìê öë òõ íìî÷î òêĂ êîñí ăîéāõ óõ Ăò í÷ ā ïéñúí ăé õéîĂ ñýîĂí ïéî íûòêăí ăé ā÷é
öí îõĂ öòĂû÷íĂ öòāĀ÷ê öë îêĂ êîñí ăé ăîéāõ Ăýðé òùé öë ăîéÿ÷í öòòîê÷ éîí íïí āîýòúí õô ā ïéñúí íùîû "ìòëíõ
òùé üé m ăîôïô òăîé íéîā êÿ÷ õôê éîí òā÷ëõ òõ öò÷òûù òăõê ā÷é éîíĂô āĀĂ õôí öíõ øò÷éíõ øòé íāñĂ÷í õĂ ăîûĂîā÷
öòāî÷ë öòĀòìÿ õĂ öāýúê îăîé öîăðéî ăîôïõ îăîé ñýîĂ ăîòîìû Ăò íāñĂ÷õ òāí "òõ÷āîù éîí í÷ òăêĂð íï ăé
¼Ç´É³É¶ÃȽɶ»Å³»
ɽȿ¸´»¸Á»´
»µÀ¶¿Ã Ƕ ³Ç³°³¸Ç¯³²´³¸¼³Ç°¯Ç¶ ³Ç³
³°Å¿É
»·»É´¿Ã»¾É¸¿É´¶Å¿³»´ ¯·¸»È°Ç³¸Ç´Á¸È¾¸¿Á°
'%LRFNQHTRɰ´Éº°» ¸¸¸½°¾´»Á³É»°Æ»´É´Ç¯³´É´ÇÁ³»
¾´È»³»´Æ°É´ÈDz³´¼¸Ç´Á¸È³É¯Á´½È»¾É¸¿
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 34
הבחור היה נסער -אלף שקל בגלל רגע של חוסר שימת לב .הוא )כט ,ט( ”אתם ניצבים היום כולכם לפני ה‘ אלוקיכם“
תחב את הדו “ ח בכיסו והמשיך בדרכו .ואז החליט לשמוע את המשך ” אתם ניצבים היום כולכם לפני ה ‘ “ ” ,לפני ה‘ “ -זו אמונה!
השיחה של הרב רוזנבלום. האדם צריך לעמוד לפני ה‘ ,לחיות אמונה ,לחיות את הקב“ ה ,לדעת
ומה הוא שומע? אמר הרב רוזנבלום :אם אדם הולך ברחוב שהקב “ ה נמצא איתו תמיד .אם האדם יחיה עם אמונה תמידית,
ומגיע בריון ונותן לו אגרוף ושובר לו שן ,המזיק חייב לשלם לו על השכינה לא תסור ממנו והוא יזכה בדין.
חמישה דברים :נזק ,צער ,ריפויֶ ,ש ֶבת ובושת .ואם היה זה אדון שהיכה פעם הגיע רבי חיים עוזר גרודז‘ינסקי זצ“ ל בחברת רב נוסף אל
את עבדו והפיל לו שן ,הדין הוא שהעבד יוצא לחרות .ומדוע? מה זה ה “ חפץ חיים “ זצ “ ל .רבי חיים עוזר והרב הנוסף נעמדו סמוך לחפץ
משנה מי המכה? חיים ושוחחו ביניהם .שאל רבי חיים עוזר את הרב שלצידו ” :עם מי
אלא -אמר הרב רוזנבלום -כשאדם מקבל דו“ח משוטר ,הוא עומד החפץ חיים? “ אמר לו ” :עם כבודו “ .חזר רבי חיים עוזר על
מתעצבן על השוטר ,ולא פחות מכך כועס על עצמו שלא שם לב לשוטר... שאלתו ” :עם מי עומד החפץ חיים? “ אמר לו ” :גם איתי “ ,שאל
אבל אם הוא מאמין ויודע ששום דבר לא נעשה מעצמו ,אלא הכל בשלישית” :עם מי עומד החפץ חיים?“ הרב הבין שאינו יורד לסוף דעתו
של רבי חיים עוזר ושאל ” :עם מי? “ אמר לו רבי חיים עוזר ” :עם
מה ‘ אדון ‘ בשמיים -הוא ’ יוצא לחרות ‘ והקב “ ה ישפיע עליו ברכה הקב “ ה! החפץ חיים לעולם אינו עומד לבד .להיכן שהוא הולך ,הוא
והצלחה. לוקח את הקב“ה איתו“.
האיש שב הביתה וסיפר לאשתו על הדו “ ח מהשוטר ,אשתו אדם שמתחזק באמונה -מצליח .מובא ב “ ספר המידות “ :
הקניטה אותו” :אמרתי לך לא להתעסק בטלפון באמצע נסיעה“... תופעה רווחת בעולם ,שאדם מאבד חפצים יקרי ערך ונגרמת לו מכך
ואז סיפר לה על הדרשה ששמע ועל המסר של ה‘יציאה לחרות‘ עוגמת נפש רבה .מדוע זה קורה? כשיש לאדם חיסרון באמונה ,מיד
של מי שיודע שהמכה באה מה‘אדון ‘ .אמרה לו“ :איך יוצאים לחרות? הקב “ ה מעניש אותו ומאבד לו חפץ יקר ,כדי להראות לו :אפילו על
מאיפה נשיג עכשיו אלף שקל מיותרים?“... החפצים שלך אינך שולט!
חלפו הימים .כעבור זמן העניקה הנהלת המאפיה לעובדים ישנה סגולה ידועה המובאת בספרים ,למציאת אבדה ,לומר את
כרטיס טיסה לקברי צדיקים באוקראינה .הוא טס עם חבריו לשון המדרש )בראשית רבה נג ,יד( ” :אמר רבי בנימין :הכל בחזקת סומין עד
לאוקראינה .בבוקר הם הגיעו למז ‘יבוז ‘ לבית הכנסת של הבעל שם שהקב “ ה מאיר את עיניהם ,נלמד מהפסוק ’ :ויפקח אלוקים את
טוב .הם ניגשו להתפלל תפילת שחרית .הבחור התיישב בית הכנסת עיניה ...ותלך ותמלא את החמת ‘ “ .מה הכח המיוחד של סגולה זו?
ופתח סידור ,והנה הוא רואה בתוך הסידור שטר של מאה דולר. אלא ,כאמור ,האבדה נגרמה בגלל חוסר אמונה .כשהמאבד אומר שאנו
הוא הבחין שהשטר לא נפל מהעץ ...כנראה איזה נדיב החליט סומין והקב “ ה פוקח לנו את העיניים -הרי באותו רגע הוא התחזק
לתרום בצורה מקורית ,ועשה זאת על ידי הטמנת שטר כסף בתוך באמונה ,ובכך תיקן את הפגם שגרם לאבדה ,וכשתוקן הפגם -כבר אין
הסידור ,והמתפלל שימצא אותו -יזכה בו .כשכולם סיימו את התפילה מקום לאבדה ,וממילא הוא מוצא אותה מיד כי לכל מקום צריך לקחת
ויצאו החוצה להצטלם ולפטפט ,הוא נשאר במקומו כדי לקרוא את הקב“ה.
רבי שמשון דוד פינקוס זצ“ל סיפר:
תהילים .הוא פתח את ספר התהילים והנה גם שם מצא שטר של מאה כשהרב אורי זוהר חזר בתשובה ,אמרו לו החברים שלו ” :לפני
דולר .הוא דפדף בדפי הספר ,אולי יש עוד ,אך לא מצא... שאתה עוזב אותנו תספר לנו בדיחה אחרונה ,בדיחת פרידה“.
חשב בליבו :אם הקב“ ה עזר לי שאמצא כסף גם בסידור וגם והוא סיפר :שני דתיים נסעו על אופנוע .עמד שם שוטר שהיה
בתהילים ,אשב ללמוד .וכך ,כשכולם הלכו לארוחת בוקר ,הוא לקח שונא דת ,שונא דתיים וחיפש לתת להם דו “ ח .הוא עצר אותם:
גמרא ופתח אותה ,ומה הוא מצא בתוכה? כמובן ,שטר של מאה דולר... ”רישיונות ,בבקשה“.
הוא קרא לחבריו וסיפר להם בהתרגשות על התגלית .אמר בדק את הרישיונות והכל בסדר...
להם ” :אנחנו לא ממשיכים בדרכנו עד שנסרוק את כל הסידורים ”נסעתם במהירות מופרזת“.
והספרים שבבית הכנסת ונמצא את כל השטרות שהוטמנו בהם“... ”לא! נסענו במהירות המותרת“.
הם החלו לעבור על כל הספרים ,סרקו ספר אחר ספר ,דיפדפו ”לא עצרתם בעצור“.
בכל הדפים ,מתחילה ועד סוף ,אך לאכזבתם לא מצאו שום שטר. ”עצרנו“ .כל הניסיונות לתפוס אותכם במשהו -לא הצליחו.
הסתבר שהנדיב הטמין בסך הכל שלושה שטרות של מאה דולר ,ואת ”תשמעו “ ,אמר להם ” ,כמה שניסיתי לתפוס אתכם לא הלך
שלושתם מצא הבחור ,ב‘אקראי‘ כביכול. לי“.
ואז הבליחה בו המחשבה :שלוש מאות דולר הם שווי ערך ”בוודאי שלא הצלחת“ ,השיבו” .ה‘ איתנו!“
לאלף שקל! הבחור סיפר לחבריו בהתרגשות” :קיבלתי דו“ ח של אלף ”אה ,ה‘ איתכם?“ ,הורצנו פניו של השוטר” ,אזי הייתם שלושה
שקל על כך שהפסקתי מלימוד התורה בשביל פטפוט עם חבר .ידעתי על האופנוע ומגיע לכם קנס!“...
שהכל משמים ,ואז הקב “ ה החזיר לי את הסכום הזה כשהתיישבתי מה החידוש כאן? תראו מה שהרב פינקוס עשה מזה:
יש אנשים ,אומר הרב פינקוס ,שנזכרים בקב“ה רק כשיש להם
להתפלל ,לקרוא תהילים וללמוד .כשכולם הלכו להצטלם ולפטפט ,אני שמחה גדולה .היה להם בן תקוע בשידוכים וסוף כל סוף הצליחו לחתן
קראתי פרקי תהילים ולמדתי תורה ,והקב“ה הוציא אותי לחרות!“. אותו ,או כשרחמנא ליצלן מגיעה צרה ,ואין להם במי לבטוח ,אז
באחת השנים ,בליל ראש השנה ,חזר חכם שלום כהן זצ “ ל נזכרים בקב“ ה ,שאפשר להתפלל אליו ולבקש ממנו ישועה .אבל ביום
לביתו ,ומצא שכל הנרות שהדליק לראש השנה כבו! לפעמים קורה שנר יום ,אני הולך רגיל ,הזזתי את היד כרגיל ,דיברתי ,אכלתי ,ישנתי -הכל
אחד נכבה ,אבל בביתו כבו כל הנרות .בני הבית הסתכלו זה על זה בסדר .לא כל כך זוכרים אות הקב“ה.
בזעזוע נורא .נשמתם כמעט פרחה ,שהרי ”נר ה‘ נשמת אדם“ ,ומי יודע ” וידע כל פעול כי אתה פעלתו “ -כל פעולה ,ולו הפשוטה
איזה סימן נורא יש בכך על כל השנה החדשה! והשגרתית ביותר ,מאת ה‘ היתה זאת ” .ויאמר כל אשר נשמה באפו ה‘
רק חכם שלום נותר רגוע .הוא אמר ” :ביום טוב מותר להעביר אלוקי ישראל ֶמלֶ - “על כל נשימה ונשימה תהלל י-ה! ה‘ הוא שנתן
מאש לאש ,וכך להעלות אש בנרות“ .בכל הנרות הועלתה האש מחדש. לך את הכח לנשום! צריך לחיות עם הקב“ ה לא רק בזמנים מיוחדים,
בא חכם שלום לעשות קידוש ,ותפס את הגביע בראשי אלא כל רגע .אם אתה חי עם הקב“ה כל רגע -הקב“ ה ייתן לך סיעתא
האצבעות ,כמנהג המקובלים ,אבל הגביע נפל .היין נשפך ,והמפה הלבנה דשמיא כל רגע ,מידה כנגד מידה.
הוכתמה. מעשה בבחור אחד שעובד כמשלוחן על אופנוע במאפיה גדולה
בני המשפחה נתקפו הלם .הם חששו שאולי הקב“ה אומר להם, בבני ברק .הוא נמצא שעות רבות בדרכים ,ומשתדל לנצל את הזמן הזה
כביכול :אני לא רוצה את הקידוש שלכם ,לא רוצה את המצוות להאזין לשיעור תורה.
שלכם... יום אחד הוא שמע תוך כדי נסיעה שיחה של רבי ברוך
רוזנבלום .לפתע צילצל הטלפון ,על הקו היה אחד מחבריו .הוא ידע
אבל חכם שלום נותר רגוע ,ובשמחה של מצוה מזג שוב יין שצפויה לו כעת שיחה של בטלה ,אשר כמובן תהיה על חשבון ההאזנה
לגביע .הפעם עבר הקידוש בשלום .בשעת הסעודה אירעה תקלה נוספת, לשיעור ,אך לא היה נעים לו מחברו והוא החליט לענות לו .השניים
אבל חכם שלו אמר ”ממשכים הלאה“ ,ובאמת המשיך כאילו לא אירע גלשו לשיחה על דא והא .לפתע הגיח שוטר והורה לו לעצור בצד הדרך.
דבר. השוטר עמד לרשום לו דו“ח על התעסקות בטלפון בזמן נסיעה .בתחילה
הבחור ניסה לדבר על ליבו” :זו היתה שיחה דחופה ,פיקוח נפש “ ...אך
השוטר לא השתכנע ורשם לו דו“ח של אלף שקל.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 35
שנה אחר כך ,בליל ראש השנה ,לפני שהתחיל את הקידוש ,אמר
חכם שלום בפני כל בני המשפחה ” :ברוך ה‘ השנה שעברה עלינו היתה
שנה טובה וברוכה .ברוך ה‘ ,זכינו לחתן ילדים .ברוך ה‘ ,זכינו לנכדים.
הכנה משבת ליום טוב שני ברוך ה‘ זכיתי לחבר ספר ,וזכיתי למסור שיעורים כל השנה .ברוך ה‘,
-טוב לקרוא בערב ר “ ה בפרשת ” כי תבוא “ מתחילתה ועד הפסוק: היתה לנו השנה פרנסה ,וכולנו היינו בריאים ושלמים .ברוך ה‘!
” והגר אשר בקרבך “ )י -יא( וכל הקורא פרשה זו הקב “ ה מעביר כרוז ומדוע זיכה אותנו הבורא יתברך בכל הטובה הזאת? כי בליל
ברקיע ואומר ,גביתי מאדם זה כל החובות ומוחל על חטאיו) .מועד לכל חי,
יב ,ב(. ראש השנה שעבר ,כשכל כך הרבה דברים השתבשו ,קיבלנו הכל באהבה.
-הכנה בנרות החג -טוב ונכון להכין את הנרות גם של היום ה שני ידענו :זה רצון ה ‘ .אנחנו עבדי ה‘ ,הוא המלך! מה שהוא רוצה זה מה
מבעוד יום בערב שבת ,ואם לא הכין יחכה למוצ“ ש ויסדר את הנרות שיהיה .מה שקורה זה לא מה שנראה לנו שצריך לקרות ...אנחנו עושים
וידליק בברכה .והמחמירים לשמור ר “ ת יכולים להכין מיד במוצ “ ש
ולהדליק כשיגיע זמן ר“ת. את ראש השנה כמו שהקב “ ה רוצה .כשעמדנו בניסיון וקיבלנו הכל
-נר דולק -יש להכין נר דולק בערב שבת ל 48-שעות לפחות כדי שתהא באהבה ,נגזר דיננו לטובה .זה היה המפתח ,זה היה כרטיס ”זכאי בדין“
אש דלוקה מוכנה לשימוש ביו“ט. שקיבלנו בשנה שעברה“.
-הדלקת נרות -ביום הראשון )ליל שבת( מברכים ” :להדליק נר של ליהודי יקר אחד ,ר ‘ יעקב שמו ,היה בן יחד בן תשע שנים .ר ‘
שבת וים טוב“ ובלילה השני )במוצ“ ש( כמה דק‘ לאחר צאת הכוכבים
יאמרו ברוך המבדיל בין קודש לקודש .וידליקו בהעברת אש מאש יעקב ואשתו רצו מאוד לזכות בילדים נוספים .הם פנו לרופאים וניסו כל
דולקת. מיני טיפולים ,אבל שום דבר לא עזר .הבן נשאר בן יחיד.
-השנה יום ראשון של ר“ה יוצא בשבת וגם אם היה יוצא בחול קדושתו בראש השנה ישבה אשתו של ר‘ יעקב בעזרת נשים ,כשהקהל שר
חמורה יותר מהיום השני ואיסורו מדאורייתא בעוד שהיום השני חמור ” עת שערי רצון להיפתח ...עוקד והנעקד והמזבח “ )אשר מתאר את
אף הוא אך קל ביחס ליום הראשון ואיסורו מדרבנן ולכן אסור לנו עקדת יצחק( .התפללה האשה מעומק ליבה ,ואמרה ” :אברהם אבינו
להכין מיו“ט ראשון לשני.
-הוצאת מאכלים מהמקפיא -ביו“ ט ראשון שחל בשבת -לדעת מרן היה מוכן לתת לה‘ את בנו יחידו ,האהוב ,שנולד לו בגיל מאה .הוא רצה
הגר “ ע יוסף זצ “ל מותר להוציא מאכלים מהמקפיא לצורך יו “ ט שני בכל ליבו לעשות את רצון ה‘ ,גם אם רצון ה‘ הוא שיעלה את הבן לעולה
אפילו סמוך לשקיעת החמה על מנת שיופשרו ,והמחמיר להוציאם בעוד על המזבח .ומה היתה התוצאה של המעשה הגדול הזה? זכות עקדת
היום גדול ,תבוא עליו ברכה. יצחק עומדת לבניו של אברהם אבינו ושל יצחק אבינו לדורי דורות .גם
-לאחר סעודת שבת ויו “ ט ,ביום הראשון -אם ה שארת הצלחות
והלכלוך על השולחן גורם לאי נעימות ופגיעה בעונג שבת ויו“ ט ,מותר כשהבנים לא ראויים ,גם אם הם חוטאים ,זוכר להם הקדוש ברוך הוא
לפנות את השולחן ,ולכבד את הבית במטאטא ,אך לשטוף את הצלחות את זכות עקדת יצחק ומושיע אותם ,כפי שמתפללים ” :ועקדת יצחק,
והסכו “ ם -אסור מדין מכין משבת ויו “ ט ראשון לשני .ואם השארת היום לזרעו תזכור“.
הצלחות והסכו “ ם גורם לצער מחמת מיאוס ,מותר לשוטפם באותו המשיכה האשה ואמרה בתפילתה ” :ריבונו של עולם ,אני מאוד-
היום לכתחילה! מאוד רוצה ילדים ,אבל אם רצונך שלא יהיו לנו ילדים ,אני מוותרת על
-סידור הבית -רק במקומות שנמצאים שם אנשים כגון סלון -מטבח
וכדומה ,באם האי סדר מפריע -יסדרו ,אך לא בחדרי השינה מדין הרצון שלי ומקבלת את רצונך באהבה .זאת עקדת יצחק שלי!“
הכנה .וכן מותר להחזיר חפץ למקומו אף שאינו עתיד להשתמש בו ואין בערב ראש השנה ,שנה אחר כך ,בלי שום טיפול ,נולדה להם בת.
זה בגדר הכנה אלא דרך סיום שימוש )שש “ כ כח ‘ ס .פט ‘( ,וכן מותר באין ברוך ה‘.
אפשרות אחרת לקרר שתיה לצורך החג בעוד היום גדול ,שבכך לא ניכר גם אם כואב וגם אם קשה ,צריך לקבל את רצון ה ‘ באהבה
שמכין לצורך הלילה.
-השנה שחל יו“ט שני במוצ“ש ימתינו כשתי דק‘ לאחר צאת הכוכבים וברצון .ומי שמקבל -הקדוש ברוך הוא לעולם לא יעזבנו!
משום תוספת שבת ,ויאמרו ברוך המבדיל בין קוד ש לקוד ש -ואח “ כ )שש באמרתך(
יתחילו בהכנה לסעודת יו “ ט שני של ר “ ה .וישימו את המאכלים על
פלטה דולקת ומי שמקפיד על זמן צאת השבת כר“ת ,ימתין מלשים על
הפלטה ,או יאמר למי שלא מקפיד על זמן ר“ ת להניח המאכלים .וכל זה
דווקא במאכל שרובו לח ,כדי לחוש לבישול מהתורה .ואם רובו יבש ,אין
בו בישול ,ולכן יהיה מותר לשים על פלטה דולקת גם למי ששומר זמן
צאת השבת כר“ת. הנה מתקרב ובא יום הדין .זוהי ההזדמנות שלנו להתפלל,
לבכות ,על חיינו הרוחניים .לבקש סיעתא דשמיא על מנת שנצליח לתקן
את מעשינו ,לעקור את המידות הרעות שבקירבנו ,ליישם בצורה
אמיתית ונכונה את תכלית חיינו .אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות.
)כט ,יט( יֹאבה ה‘ לסלוח לו“
”לא ֶ סיפר לי אחד מבני משפחתו של רבי חיים קנייבסקי שליט“ א ,על יהודי
שאלו את המשגיח הנודע של ישיבת ” קול תורה “ ,רבי גדליה שהגיע מאופקים על מנת לשאול בעצתו של הרב .הוא הגיע דקות
איזמן זצ“ל :מה העבודה המרכזית שצריכים לעבוד בחודש אלול?
אמר המשגיח :הקדוש ברוך הוא הוא אב הרחמן ,הוא מאריך ספורות לאחר שהסתיים זמן קבלת הקהל ,והפציר בנו שנסכים להכניסו
אף והוא מוחל וסולח .ובכל זאת ,בפרשת ניצבים כתוב על אדם שהקדוש ל‘ שאלה קצרה ‘ .הוא סיפר על כך שיש לו צרות רבות בבית וכי הגיע
יֹאבה ה‘ סלוח לו“.
ברוך הוא לא סולח לו ” -לא ֶ ממרחק .משנכנס פנימה החל לגולל באוזניי ר‘ חיים את כל הבעיות
מיהו האדם הזה שלא זוכה למחילה? זה האדם שהאומר ”שלום
יהיה לי כי בשרירות ליבי אלך“. הרפואיות שיש לו ולבני ביתו ,את הפתרונות שמציעים לו הרופאים ואת
הוא אומר שיעשה ” מה שבא לו “ ,ושאף אחד לא יגיד לו מה עלותם הגבוהה שאין באפשרותו לממנה ,את החוסר בפרנסה שקיים
לעשות...
מאחר שהוא עושה ” מה שבא לו “ ,ולא מכניע את עצמו ולא בביתו ,את ההצעות שמציעים לו למציאת מקום עבודה ,תוך שהוא
יֹאבה לסלוח לו.
מקבל תוכחה ,הקדוש ברוך הוא לא ֶ מפרט את המעלות והחסרונות שיש בכל הצעה .בסיום דבריו שאל” :מה
כשאנחנו באים לחזור בתשובה ,אנחנו צריכים לקבל על עצמנו לעשות? איזו עצה לקחת בנוגע לכל בעיה“? נענה רבי חיים ואמר לו:
להיזהר שלא להיסחף אחרי ” מה שבא לנו “ .אנחנו צריכים לדעת
להתגבר ולוותר בעת הצורך .הוויתור על תאוות ועל רצונות ,גם אם הם ” אתן לך הצעה חדשה שיש בכוחה לפתור את כל הבעיות גם יחד!
לא ממש אסורים ,הוא הפתח לתשובה ,והוא ההכנה האמיתית של חודש תתפלל טוב בראש השנה! זה יפתור לך בע “ ה ,את כל הבעיות “.
אלול .זה המפתח לזכות לסליחה ולמחילה של הקדוש ברוך הוא.
)שש באמרתך( רבותיי! זוהי ההזדמנות שלנו! הבה ננצל אותה! נתפלל טוב בראש
השנה! נבכה ונבקש מה‘ יתברך עוד ימים של חיים ,בהם נוכל לתקן את
נשמתנו שתזכה להאיר באור החיים של חיי הנצח.
)דורש טוב(
לעילוי נשמת :יואב בן מוחא בן סימי ,שושנה שירה חג‘בי בת אברהם ,מיכאל חג‘בי בן סעדיה ,לזכות אריה חג‘ בי בן שושנה ,טלעת בת טאוס ,צדוק בן סעיד הינדי ,ציון נגר בן סעדה ,אסתר תוהמי בת סעיד ,מיטל ודיקלה בנות אסתר וישראל,
חנה מנצור בת יוסף ,רחל שגן בת שולמית ,סעדיה בן שלמה ,חנניה סספורטס בן קלרה ,אופיר בן יצחק ,יאיר נגר בן זכריה .הראל בן הדסה ,דוד בן פריחה ,חיים כלאפו בן אסתר ,אליעזר בן זולה ,ציון בן רחל ,אריאל בן זילפה ,בניהו בן יהודית,
איל בן צדוק ,כרמלה בת גורג‘ יה ,כוכבה בת אורה ,אהרון בן חיים ,שלמה בן רוזינה ואהרון ,רוזט רייזל בת יהודית ,זכריה בן יפת חסן יעקב ,שושנה שמעה בת ישראל ,שושנה קמר בת עוואד.
לרפואת :נוי בת הילה ,חנה בת סין-שרה שפירנצה ,רונית בת זהבה ,מארק בן רחל ,אילן בן רומית ,שושנה בת מזל ,אסתר בת מרים ,ליאת בת אסתר ,מאיר רפאל בן מסעודה ,שירן בת אילנה ,נעמי בת אורלי ,צבי כהן בן אמירה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 36
<
~~~
565 ~ ~ F
~~F
K S H A B AT @ I N N . C O . I L ~
~
.052-7620219
ĐģĘ ěĤĚĥ Ğčģ ĐĘĐđ ,Ĥĕėč ęĕĕĜĕĞ ČĠđĤ ĘĢČ ĦđģĕďčĘ đĦđČ đēģĘ đĕčĤđģĚ . "ֹלקיָך וְ ָשׁ ַמ ְע ָתּ בְ קֹלוֹ
ֶ "וְ ַשׁבְ ָתּ ַעד ה' ֱא
ęđģĚ ĤĥČ ,ęĘđĞč ęĕĤđĝĠđĤĠĐ ĕĘđďĎĚ ďēČ ĘĢČ ēđĦĕĜĘ ČđĐ ģđģĒđ ,đĕĜĕĞč
ČĘĠ ēĤđČčđ ,Ę"ģđĢĒ ěĤĚ Ęĥ đĦĤĢč đČĤ ęĕĚĥĚ ĖČ ,ġĤČĘ ġđēč ĐĕĐ đĜėĥĚ ĤĕďĜĐ ĝĤĔĜđģč ĞĕĠđĚ ,'ĦđĕđėĒė đĘ ĦđĥĞĜ ĦđĜđďĒ' ĦđďđČ ČĘĠĜ ĤčĝĐ
ěėČđ ,ĘČĤĥĕ ġĤČĘ ęĕĚĕ ęĦđČč ěĚďĒĐ ,ĕĚĘđĞ ęĥ ĘĞč ĐēĚđĚ ČĠđĤ đĦđČ ,Ę"ĢĒ ĤĞĘĠĕĕĔĝĐ À ĕģĝčĕĜģ ĘČĤĥĕ čģĞĕ ĕčĤ ěđČĎĐ ęĝĤĠĥ ,"ĐĜđčĦ ĕĤĞĥ"
ęĕĕĝĥĚ .Ę"ģđĢĒ ěĤĚ Ęĥ đĥďđģ ĕĜĕĞč ĘĠĔĘ ěĚČĜ ēĕĘĥ ČĠđĤ đĦđČ ĐĕĐ :ģđďĤĐčđĜ Ħčĕĥĕč đĦđĤēč ĕĚĕč
ĦĞč ĘĘė ČđĤģĘ đĘ ĤđĝČ ĕė đĘ ĤĚČđ ěĤĚ ĦČ ČĠđĤ đĦđČ ĤĕĐĒĐ ,đč ĘĠĔĘ "ęĕččđĥ ęĕĜč đčđĥ" :čĕĦė' :ČĜĕĜē Ĥč ČĚē ĕčĤ ĐĥģĐ ~ ČĤĚĎč
~ ~ ęĦČ ęĕččđĥ ČĤģĕĞĚď À
.ęĕĚĕ ĥďđēė ĖĥĚĘ ĐĞĕĝĜ
~ ~ "ęėĕĦđčđĥĚ ČĠĤČ" :čĕĦėđ ,
đĚĕĞ ēģĘ ěĤĚđ ,ęĕĕđĝĚ ęđģĚĘ ĦĕĜčĤĐđ ěĤĚ đĞĝĜ ęĕĚĕ ĐĚė ĤđčĞė ĐĜĐđ ~ ĐčĐČĚ ěČė ,Čĕĥģ ČĘ ! ~
ĤĕĦĝĐĘ ěĤĚ ĐĝĕĜ ĐĞĕĝĜĐ ĖĘĐĚč ,ĐĞĕĝĜĐ ěĚĒč đč ĦđĎĐĘ Ęėđĕĥ ěĔģ ĤĠĝ .' ~ ~~~ ĐČĤĕĚ ěČė ,
ĐĦĕĐ ĐĦĎČď Ęė ĤĥČ ,ĦĕĜčĤĐ Ęĥ ĦđĜēđčĐ ĐĕĜĕĞĚ ĤĠĝĐ Ęĥ đĚđĕģ Ĥčď ĦČ đĘĕČđ ,ęėē ĕ"Ğ ĤďĜ ĦĤĦĐė ,ĞĤĠĚĘ ČĔēĐ ĤģĞĜ ĐčĐČĚ ĐčđĥĦčĥ đĜĘ ĕĤĐ
Ĥčď ĤĕĦĝĐĘ ĐĝĜĚ ěĤĚ ĕė ČĕĐ ĐĜĕēčĚ ,ĐĜĐđ .đĚđĘĥĘđ ěĤĚ Ęĥ đĦđČĕĤčĘ ĕė :ĤčďĐ ęĞĔč ĤĕčĝĐĘ ĥĕđ ,ČčĐĘđ ěČėĚ ģĤ ČĔēĐ ĤģĞĜ ĐČĤĕĚ čĥĐč
!?'ęĥ ĥĕ ĐĚ ,ĐĕďčđĞ ęėē' :ĐĤĚČđ ĐĦĜĠ ,Ėė ĐĦđČĤč ...ĐĚ đĘ ěĕČĘĚĚ À đĦĘĕĠĦč Đ"čģĐ ĕĜĠĘ ěĜēĦĚđ ĔĤēĦĚĥ ĐĚ ĘĞĥ ,ČđĐ ĘĘėĐ
'!!ĕĘĥ ęĕĕēĐ ĐĒ ,Ęđėĕ ČĘ ĕĜČ ?ĐĢđĤ ĦČ ĐĚ' :ĐĘ ĤĚČđ čĕĥĐ ěĤĚ ČđčĘ ďĕĦĞĐ ĥĜđĞĐ ĦČĤĕĚ čĥ ęďČĐ À ĐČĤĕĚ ĐčđĥĦč ěė ęČđ ,đĦĥģč ĦČ
ČĢĚĜđ , "~~ :
,ęĐĕĘĞ ďđĞ ĥĜĞĕĕ ČĘĥ ĕďė ,ČčĐĘđ ěČėĚ đĕĞĥĠ đĤģĞĕĥ ČđĐ đĜđĢĤ Ęėĥ
. ~ "ֹאמר ֲאלֵ ֶהם בֶּ ן ֵמ ָאה וְ ֶע ְשׂ ִרים ָשׁנָ ה ָאנֹכִ י ַהיּוֹם
ֶ "וַ יּ ČčĐĘđ ěČėĚĥ ČĘČ ,ĕĤĚĎĘ ĤģĞĜ đĜĕČ ČĔēĐ ęĜĚČĥ :đĜđĢĤ ĦČ ęĕČĘĚĚ ěėĘđ
ĘĞ đĚĥ ěĕČ À ĐĥĞĚ ĐĥĞĥ Ġ"ĞČĥ ,ĎĎđĥ đĚė ČđĐ ěėĘđ ,đĚĥ ĘĞ ČĤģĜ đĜĕČ
'ĤďĦĝĐĘ' ďĢĕė ďđĚĘĘ ěĦĕĜ ęĕĜđĘĝĚ Ĥ"đĚďČĐ ĤĚđČ - ČĤģĚĐ ĕĚĞĔ ĖĤď ĖĕĤĢ ĎĎđĥĐ ĘĞ ğČđ ,ěČė ĥĕ ěĕĕďĞ ĐĤĕčĞ ĐĥĞĚ ĘčČ ,đĝĜČ đčĕĘĥ ,ĐĥĞĚĐ
...ĞĤĐ ĤĢĕĐ ęĞ ~~~ ~~ Ğđďĕė ,ĐĤĠė
:ĦđČčĐ ęĕĘĕĚĐ ĘĞ 'ĦĘĥĘĥ' ČĤģĚĐ ęĞĔ ęĕĚĞĠ ĞčĤČ ĞĕĠđĚ ĐĤđĦč . ~~~~~~ ~
ěĕĜĞč , ~ "ĤĚČĕđ" .č .ĔđĘ ěĕĜĞč ~ "ĐĚĐĚĦĕđ" .Č ,ĤčĞč ĐĥĞĥ ČĔēĐ ĤģĕĞ ĘĞ ČđĐ ĤĞĔĢĚ ČĘĐ ,ĐčĐČĚ čĥĐ ,ĦČĒ ĦĚđĞĘ
"ěČĚĕđ" .Ď .Đ"čģĐ ĦĤĒĞĘ ĤČčĐ ĘĞ ĘĘĠĦĐđ ďĚĞĥė ,ęĐĤčČ ďčĞ ĤĒĞĕĘČ .ĞĤĠĚĘ ČĔēĐ ĤģĞĜ ěėĘđ ,ĖĤčĦĕ đĜđĢĤ ďĎĜ ĐĥĞĥ ĘĞ ĘčČĦ đĕĘĞ đĥĠĜđ
.ĦđĜčĤģĐ ĦčĤģĐ ěĕĜĞč , ~ "Ĕēĥĕđ" .ď .ğĝđĕ ěĕĜĞč , ~ đĘ ęĕĜĦđĜ ,ĐĤĕčĞ ĤčĞ ČĘđ čĥđĕĐ Ęė' :đĤĚČ ĦđėĚč ĐĜĥĚč ,ĐĜĐđ
ĞĕĎĚ ĞĤĐ ĤĢĕĐ ĤĥČė ."ĐĚĐĚĦĕđ"Đ ĦČ Ęė ęďđģ ęĕĘĕĞĠĚ ĞĤĐ ĤĢĕ ďĎĜ .đďĕĘ ěđĕĝĜ Ččĥė đĐĒĥ ĤČčĦĐ ěĕĥđďĕģč ČĤĚĎčđ ,'ĐđĢĚ ĐĥđĞė Ĥėĥ
ěėĘ ĤĐĚ ĤĦđĕĥ ĐĚė ĐĒ ĦČ ĦđĥĞĘ ĐĢđĤ ČđĐ ,đČĕĔēĐĘ ĥģčĚđ ęďČĘ ĞĤĠĚĘ ČĢĚĜ ,ĕĤĚĎĘ ČĔēĐ ĤģĞĜ ĐčĐČĚ ĐčđĥĦ ĐĥđĞčĥ ěđĕėĚ ,ĐĦĞĚ
"ĤēĚ ģĘĚĞč ęēĘĐđ ČĢ" ĤĚČĜ đĒ ĖĤď ĘĞ '...ĤēĚ ďĞ ĐėēĜ !ĞĎĤ' :đĘ ęĕĤĚđČ ,ĐđĢĚ ĐĥđĞė ČđĐ čĥēĜ ė"Čđ ,ĐĤĕčĞ ĤčĞ ČĘđ đĘ čĥĕ ČĔēĐ ĦĞĥč ğČĥ
"ĤēĚ" đĕĦđĥģčĘ đĘ ĤĚđĘ ĐĒ đĦĕČ ĐĚēĘĚĐđ .ĞĤĐ ĤĢĕĐ ĦČ ĘĚĝĚ ģĘĚĞ ~ .ĦđĕđėĒė đĘ ĦđĥĞĜ ĦđĜđďĒ ěėĘđ
!đēĢĜĕ Ėėđ
ēĢĜĘ ēĕĘĢĕ ČĘ ęďČ ,đĘ Ęđėĕ đĜĕČ đĤĒđĞ Đ"čģĐ ČĘĚĘČ"ĥ čđĦė ĕĤĐ ĘčČ . כִּ י ָקרוֹב ֵאלֶ יָך ַה ָדּבָ ר ְמאֹד בְּ ִפיָך וּבִ לְ בָ בְ ָך לַ ֲעשֹׂתוֹ
ĕĜĥĐ ģĘēĐ ĐĒđ ,đďĕč Ğĕĕĝĕĥ Đ"čģĐĘ ĘĘĠĦĐĘ ĖĕĤĢ ěėĘ ,ďčĘ ĞĤĐ ĤĢĕĐ ĦČ čĥē čĘĐĥ ĐĚ ĦČ ĤčďĚ ĐĠĐ ĞčĔĐ ĖĤďč ĕĤĐĥ ,ĐĤđČėĘ ,ĖđĠĐ ĤďĝĐ
.ĐĘĕĠĦ đĜĕĕĐ ,"ĤĚČĕđ"Đ - ?ĪĖččĘčĪ Ėė ĤēČđ ĪĖĕĠčĪ ĔģĜ ěČė ĞđďĚđ ,ěė ĕĜĠĘ
ĤĚđĘ - "ěČĚĕđ" - ěČĚĘ ČđĐ Ęđėĕ ĐĦĞ ,ĘĘĠĦĐđ ęďČĐ ĐĚĐĚĦĐĥ ĤēČĘ Ę"ĢĒ ěđĝĜĕđĘ ĥĤĕĐ ĕčĤ ĢĪĪĐĎĐ Ęĥ đĚĥč Ėė ĘĞ ČčđĚ ĕĤĝđĚ čđĥĕĕ
Ęėđĕ - "Ĕēĥĕđ"Ę ĞĕĎĕ ,ĦđčĤ ęĕĚĞĠ ĐĒ ĖĕĘĐĦ ĐĥĞĕ ęČđ .ĞĤĐ ĤĢĕĘ "!ČĘ" :
.ĞĤĐ ĤĢĕĐ ĦČ ĔđēĥĘ ĒėĤĦĐĘ đĘ Đĥģ Ėė ĖđĦĚđ ,ĦđĎČďč ďđĤĔ ęďČĐ Ęĥ đčĘĥ ,ęĕĦĕĞĘ ĥĕ
čĢĚ ĤĠĦĥĕĥ ďĞ ěĕĦĚĕ ČĘĥ :ĐĒ čĢĚč ĐĢđĞĕĐ ĐĢĞĐ .ĐĤđĦ Ęĥ ĦđčĥēĚč
. ~ ""הן ָק ְרבוּ יָ ֶמיָך לָ מוּת
ֵ đĘČđ - ĐčĥēĚ ĕĘč ğČ đĕĠĚ ĐĤđĦ ĕĤčď ČĕĢđĕ ČĘČ ,ĐĤđĦč ģđĝĞĘ ĕďė đēđĤ
ĘĞ ĞĕĠĥĐĘ ēė ĥĕ ĐĜĕĎĜčđ Ĥđčĕďč ĕė ,ēđĚĐđ čĘĐ ĘĞ ęĎ ĐčđĔĘ đĞĕĠĥĕ
:'Đĕē ĦđďĞ' đĤĠĝč Ę"ĢĒ ġĚĜĕĕĔĥ ĘďĜĚ ĕčĤ ēĥ .ĐĤđĦč ĦđĎĐĘ đčĕĘ ĦČ ďčĞĥĘ đďĕč ĐĘĞĕ Ėėđ ,ĐčĥēĚĐ ĦėĤĞĚ
'ġĕĜ'ĒĕđĚ "ęĕĕē ĕĤĚČ"Đ ĘĞč đĜĕčĤ đĜĦĕČ ďĚĘ Ħčĥ ĦĘčģ ĕĤēČ ęĞĠ ,ĕĜĤđėĒ ĕēĤĠī đĤĠĝč ,Ę"ĢĒ ~ ĤĥĜ ęĐĤčČ ĕčĤ ěđČĎĐ ,đďĕĚĘĦ Ėė ĘĞ ğĕĝđĐ
'ęĞđĜ ĕĤĚČ'Đ ĤĠĝ ęĥč ĤĚČđ ,Đ"Ęĥ ĥđďģĐ ĤĠĝĐĚ ĤĝđĚ ĤđĞĕĥ Č"ĞĕĒ ĐĚĕĞĜ ČĘč ČĤđģĐ ĘėĪ : ĘĪĪĒē đĤĚČ ěė ĘĞĥ , īĐĜĥđĥ
ĖĕĚĕ đčĤģ ěĐ" ,ěĐ ęĕĚĞĠ 'Đ ĤĚČĜ ĐĤđĦč ,ĐĜĐď :ěČė ģđĝĠč ČĘĠĜ ĤđČĕč ,"ęĕčđĔ ČĘ ęĕģđē ęĐĘ ĕĦĦĜ ĕĜČ ęĎđ" ĤĚđČ čđĦėĐ đĕĘĞ - ĐĤĚĒ ČĘč ĐĜđĥđ
ĕĜČ ěĐ , "ęĕĦĠĥ ĘĤĞ ĕĜČ ěĐ , "ĥčĕ ġĞ ĕĜČ ěĐ ,"ĦđĚĘ .ĐĤđĦĐ ģĝĞĘ ĐĕđČĤĐ čĘĐ ĦĚđĥĦđ ČĘĚĐ ĒđėĕĤĐ ęďČĘ Ĥĝē ĐĤĚĒ ĕĘč ĕė
. ~ "ĘČĘ ĖĕĠė ĕĜČ ěĐ" , ~ "ĕďčĘ ĕĦĤČĥĜ ĦėĤč ěđĎė ,ĐĤĕĚČč ĦđĕđĘĦĐ ĦđčĤ ĦđđĢĚč ĞđďĚ ĤĕčĝĐĘ ĤĥĠČ ĐĒ ěĕĞėđ
ĕė ĐČđĤđ đĦĔĕĚč čėđĥ ěģĒ ĕďđĐĕ ,"ĦđĚĘ ĖĕĚĕ đčĤģ ěĐ" :Ėė ČđĐ ĤčĝĐĐđ ĕĜĠĘ ČĘĐ :ĐĤđČėĘđ ,ĘđģĐ ĦĚĤĐč ČĕĐ ěĦđđĢĚ ,ďđĞđ ęĕĤđėĕč ČĤģĚ ,ęĕĜĐė
đĦĕČ ĐĕĐĕ ĐĚ ,đĥĠĜ ěđčĥē čĥēĚđ ,ęĘđĞĐ ěĚ ĥđĤĠĘ đĦĞ ĞĕĎĐđ ęĕĘė đĕĚĕ ęďČĐ ĘĞ ĞĕĠĥĚ ĘđģĐĥ ČĘČ ?ĪęĤ ĘđģĪ Čģđď ĖĕĤĢ ĞđďĚđ ,ĤčďĚ ČđĐ ĐĪĪčģĐ
ĕĚĕ Ęė ěĐ ,čĥđēđ đčĕčĝ ĘėĦĝĚđ čėđĥ ČđĐ ,ĐĚĕĚĥĐ đĦĚĥĜ ĐĘĞĦĥ ĕĤēČ .ęĕđđĥ đčĕĘđ đĕĠ đĕĐĕĥ ,đĚĢĞ
ęĕĢĠēđ ęĕĠĕ ęĕĔĕĐĤč ĦĕčĐ ĦČ ĦđĠĕĕĘ ĦĜĚ ĘĞ ğĝė ĐčĤĐ ė"ė ĕĦĞģĥĐ "đĦđĥĞĘ ĖččĘčđ ĖĕĠč ďđČĚ ĤčďĐ ĖĕĘČ čđĤģ ĕė" :čđĦėĐ ĤĚđČ ĤĥČ ČđĐ
."ĥčĕ ġĞ ĕĜČ ěĐ" ,đĘ ęĕĜđĞ ęĐđ ,ęĕĤģĕ ,ĐđĢĚĐ ĦČ ĦđĥĞĘ ĕĚĕĜĠ ġĠē Ęė đč ġČđ ,đĚĞü Ęč ěĕĕďĞ đčĕĘ ęČ đĘĕĠČĥ -
ĐĜđĠđ ĐĔĕĝĤčĕĜđČč ďđĚĘĘ ęĦđČ ēĘĥ ęĦđĤĕĞĢčĥ đĕĜč ĘĞ čĥđē ČđĐ ~ !ęĕĕģĘđ ĦđĥĞĘ đčĕĘ ĦČ ĤĤđĞĘ ĘėđĦ ĐĠč ĦĕĜđĢĕē ĐĘđĞĠ ĘčČ
!?ĕĦĚĥĜ ĦčđĔĘ ĦđĕĜĥĚ ģĤĠ đďĚĘĦ ęČĐ ,ęĕĤđĝĠđĤĠ ,ęĕČĠđĤ ,ęĐĕĘČ
đČ Ĥďĕĕēč ďđĚĘĘ đĜĦđČ ĦēĘĥ ČĘ ĕĤĐ ,"ęĕĦĠĥ ĘĤĞ ĕĜČ ěĐ" :đĘ ęĕĜđĞ ěĐđ
,ĤĚđČđ đĕĠė ĦČ čČĐ ģĠđĝ .ĦđĕĜĥĚ ģĤĠ ęĕďĚđĘ ĖĕČ ęĕĞďđĕ đĜĜĕČđ ,Đčĕĥĕč . ""וּלְ ָדבְ ָקה בוֹ כִּ י הוּא ַחיֶּ יָך וְ א ֶֹרְך יָ ֶמיָך
ĕĦĤČĥĜ ĕĜČ ěĐ đčĘč čĥđēđ ęĚđď ĤČĥĜ ČđĐ ."ĕďčĘ ĕĦĤČĥĜ ĕĜČ ěĐ" ,ĕđĐ ĕĥČĤ čĤė đĦĜđĐė ĦĠđģĦč :'đĕĠđĕč ĖĘĚ' ĝĤĔĜđģč ČčđĐ ČĘĠĜ ĤđĠĕĝ
ěĔģ ďėĜ čĥđĕ ĤďēĐ ĦĜĕĠč ęĘđČ ,ęđĕĐ Čđčč ĐčđĔ ĕĘ ĐĥĞĕĥ ĕĚ ěĕČ ,ĕďčĘ ,ĐĠĕē ĤĕĞĘ Ę"ģđĢĒ ğĝđĕ Ğ"ĤĎĐ Ę"ĥČĤĐ ěĤĚ ęĕĚĕĐ ďēČč ĞĝĜ ,ĘČĤĥĕĘ
ĖĕĠė ĕĜČ ěĐ" ,đĜĕģĒĘ ĤĚđČ ČđĐđ ,ĐĤđĦ ďđĚĘĦč ďđĚĘĘ đĦđČ ēĘĥ đĕčČ ĤĥČ ĐĞĕĝĜĐ ěĚĒ ĖĥĚ Ęė .ęĕēĝĠ ĦėĝĚ Ęė ĘĞ ,ęĕėĤčČ ĘĘđėč ěēčĚ ęĥ ĖđĤĞĘ
ĖĦĚĥĜ ĦčđĔĘ ĦđĕĜĥĚ ďđĚĘĘ ĘďĦĥČđ ĎČďČ ĕĜČ ,ĎČďĦ ĘČ ,Ĥģĕ Ččĝ ,"ĘČĘ ĐĞĕĝĜč .ĐĜĔģ ČĤĚĎ ĖđĦĚ ĐĠđĝ ďĞđ ĐĦĘĕēĦĚ ęĕēĝĠ ĦėĝĚ ĦČ ěĤĚ ďĚĘ
!ĦĞĐ Čđčč ĦĚēĚ ĦČĒđ ,Ę"ģđĢĒ ěĤĚ Ęĥ đĕĜĕĞč ęĕĒĞ ęĕčČė đĘēĐ ,ęĕĘĥđĤĕĘ ĤđĒē
ČĘđ ,ĕĦĚĥĜ ĕđĘĕĞĘ ĦđĕĜĥĚ ĕĜČ ďĚĘČ čĔđĚ :ĤĚČ ęėē ĐĕĐĥ ČčĝĐ ęĜĚČ ,ďČĚ ęĕģĒē đĕĐ ęĕčČėĐ ,ĐĜĔģ ČĤĚĎ ĖđĦĚ ďđĚĕĘč ġĚČĦĐĥ ĤĕčėĐ ġĚČĚĐ
~ ...ęĕĤēČ Ęĥ ĦđčďĜ ĘĞ ĖĚĦĝČ .đĕĜĕĞ ĦČ ēđĦĠĘ ĐĕĐ Ęđėĕ ČĘđ ĔĞĚėĥ ďĞ
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 37
"
."Ėėč ĕĜđĢĤ ěĕČĥ ęėĘ ĕĦĤĚČ đĜĚĚ đĥģĕčĥ ,ĤĠĝĘ ĐĕĕĤĕĞĐ ďďđĚ ĖĕĥĚĐ ĦĠĘČĚđ Đĕē ĐĚĎđď ęĕđđĐĚĐ ęĕďđĐĕ ęĜĥĕ
ęđĥ ěėĥĘ ěĕČĥ ěđĕĢ ěč 'Ĥ ĦČ ĞĜėĥĕ ČđĐ ĕĘđČĥ Ęė ."đĕĠč ĤđĎĥ ęĕĚĥ ęĥ" À ĐĒėĥ ęĕĕē ĕđđĐĘ
ęđĥ Ėėč ěĕČĥ đĕĜĠĘ đĚĦēĕ ĕė ĕĘ đĜĞ ęĐ đĚĞ ēēđĥ ČđĐ ěėČđ ,Ħĕģđē ĐĜĕēčĚ ďĎĜĦĐĘ ĦđėĒ ęĐĕĠ ĘĞ ĤđĎĥĐ ęĕĚĥ ęĥč ďďĚĜ ęĐĕĕē ĖĘĐĚ
.ęĕėĝĐđ ,čĤ ĦđĕĐĘ đďĕĢĚ ĦđčĕđēĚ ĦđĜčĘ Đđđĥ ČĘ" :đĕĜĠ ĤđČĚč đĘ ĐĜĞ ěđĕĢ ěč 'Ĥ ĖČ .ęĦčĥēĚč ČĢĚĜđ
ĦČ Ę"Ē ġĜĤđĘ ĐĚĘĥ čĤĐ ČĕčĐ ĕĜĕčĘ ĕĜĕč ĦģđĘēĚ ĤĢđđĕĦ Ėė ęđĥĚ ęČ ďēČ ĤĔĚ đĘĕĠČ .Ę"ĢĒ ěĚĘĠ ěđĕĢ ěč ęđĘĥ 'Ĥ Ď"ĐĤĐ ĐĕĐ Ėėđ
ĦČ ĐČĤĦĥ ĕďė ěđėĕĥĐ ďĤĥĚ Ęĥ ĒđēĚĐ ĦĘĐĜĚ ęĕĢĚČĚĐ ĘĞ ďđČĚ ĕĘ ĐďđĐ ČđĐ ."!ęĕĜėĥ ęĞ ĐĥĞĥ Ĥčď Ęė ĕė ,đĦēĠĥĚđ đĕĤėĚ ęĕĤĠĝĚ
ĞĜėđĥĦ ČĕĐĥ ĐĦĕĕĐ ĐĤĔĚĐ .Ħĕčč ĦđĠĕĠĢĐ ęĥ :ęĕĘđģĕĥĐ đĕĐ đĘČ À ĦđĥĞĘĚ ĞĜĚĜĥ đČ
ĐēđĜđ ĐĘđĒ ČĦĜėĥĚĘ ęĕčđĔ ęĕČĜĦ ģĕĜĞĐĘ .đĕĠč ĤđĎĥ ęĕĚĥ
.ĐĥďēĐ ĐĜđėĥč ĦĕďĕĦĞĐ ĐĤĕďĐ ĤđčĞ
ĘėĐ đĘĕČė ĐČĤĜ ĐĕĐ ĐĒ ďĢĐ ěĚ ěĜđčĦĚĘ
,ęĕĕĤĐĢč ęĕĕĦĥ ĐĞĥč ,ĕĥĕĥ ęđĕč ĐĒ ĐĕĐ ,ĦđĘĕĠĦĐ ,ĐďĚĦĐĐ ,ĐČĘĠđĚđ ĐĘģ ĐĤđĢč ĖĘđĐ
ĐĞĕĎĐ ĞĦĠĘ .Ħĕčč ęĕĐđĥ ęĕďĘĕĐ Ęė ĤĥČė ?đĘ ĥĕ ĞĤĐ ĤĢĕ ĐĒĕČ ĕėđ ,đĜ À ĦđčđĔĐ ĦđďĕĚĐ
ďĤĥĚ ĕĥĜČĚ ĦēĘĥĚ ěĚĘĠ ĦēĠĥĚ ĦĕčĘ ČđĐ .ĘĚĞđ "ĦđĘčģ"č đĚĢĞ ğĕģĐ ěđĕĢ ěč 'Ĥ ĖČ
ĦĕĦď ČĘ ĐĥĕČ ,ĒđēĚĐ ĦĘĐĜĚ ĐĥČĤčđ ěđėĕĥĐ ĕĠėđ ,ďđĞđ ďđĞ ĦđĘĞĦĐĘ ĞĎĤđ ĞĎĤ Ęėč ġĚČĦĐ
'Ĥ đĞĕĎĐ ęĚĞ ďēĕ .ĒČď ĕ"ČĠĚĘ ĦėĕĕĦĥĚĐ ęĕĚ ĦđĦĥĘ ČĘ :"ĦđĘčģ"Đ ğď ęđĘĕĢč ęĕČđĤĥ
.ĤģĝĘ čĤĐđ ġĜĤđĘ ĐĚĘĥ 'Ĥ ,ĐģđĤĕĝ ěđĞĚĥ ĦđĤĕēč ĦđĞďđĚ ČđĤģĘ ČĘ ,ęđĕĐ Ęė ĘĘė ęĕĤģ
ęđĕč Čģđđď đĞĕĎĐ ĞđďĚ Ğđďĕ ČĘ ęđĕĐ ďĞ ,ĐĤđĦ ĕĤčďč Ĥďĝė ĤĐĤĐĘ ,ĐĒ ĘĞ ĤčďĘ ČĘđ
ČĘĚ ĕďđĐĕ Ħĕč ĐČĤĦ ČĕĐĥ đĠĕĢ ęĐ ĕĘđČ ,ĕĥĕĥ ĐĤđĦ ĕĤčď ĤčďĘ ,'đėđ ČčĕģĞ ĕčĤđ ,ĕĦĕđđĕĥ
ĐČĤĜ ĘĘė ĖĤďčĥ ĕĠė "ďĤđĠĚđ ĤĒđĠĚ" ,ęĕďĘĕč ģĤ ĐĘĕėČč ,đĐĞď ĖĕėĤď Ęėč ģĒēĦĐĘ ,ĕĚĢĞĘ
...ĦčĥĘ ĦđĜėĐĐ Ęĥ ěĚđĢĕĞč ĐĒė Ħĕč .Ĥđďĕĝč 'đėđ ěĕĜĐĜĐ ĦđėĤč ,ĤĐĤĐĘ ĐĤđĦ ĕĤčďč
ĦĘĐĜĚ ģĤĥ ĦĕĜčĤĐĚ đĥģĕč ĐďĞđđĐ ĕĤčē čĘ Ęėč ĕĦđČ ĖĤĕč ,đĜĘĥ čĘĐ čđĔ ĦČ ēčĕĥđ ĦđĥĠĜ 14 đĠĠđĔĢĐ ěđČĎ ĐĕďĞĝ čđēĤč Ħĕčč
đĤČĥĕĕ ęĐđ Ħĕčč ččđĦĝĦđ ĐĚĕĜĠ ĝĜėĕĦ ĒđēĚĐ .đĜďĤĠĜđ ĦĝĠĤĚ ďđĞđ ,ĦđĜčĘ ďēČđ ęĕĜčĘ ďēČ ,ęĕĤďē ĕĜĥč
.ĖėĘ ĦđĥĤ đĘčĕģ ęĐ .ēĦĠč đĕďĕĚĘĦĚ ďēČ ."ęĕĤđĐ Ĥďē"Ę đĤĎĝĥ ĐĜĔģ
Ĥčďč ĐĕĕĤĕĞč ĕĦďđčĞ ĦđĜĥ Ęėč ĕĦĘģĦĜ ČĘ" ĥģĕč ,ĦđĠĕĠĢĐ ĦČ ĤĕėĐĥ Ę"ĢĒ ěđĕĢ ěč 'Ĥ Ęĥ
ěČėĘ ĐĢĕĢĐ ,ĦĕčĐ ĕĤďēč ĐĤčĞ ĒđēĚĐ ĦĘĐĜĚ ďďđĚ ęĕĕĝ À "ęėĘ ĤĠĝĘ ďēđĕĚč ĕĦČč ěėĘ !ĐĒė đĕčČĚ ĥģčĕĥ ĤČĕđč Ęďđĕ 'Ĥ Ď"ĐĤĐĚ
ĦđĘđėĕ ďĢĕė" :ĦĤĞĝĜ ĐČĢĕ ČĕĐ .ĐďďĚđ ęĥĘđ ,ĞĜėĥĘđ ĘđĞĠĘ đĝĕĜ ęĕĥĜČ ďđĞ" .ĤĠĝĘ ĐĕĕĤĕĞĐ ĦĠĝđĦĘ ĤđĥĕČ ĎĕĥĐĘ ĦđĝĜĘ ~~
ĐĤĕďč ,đĘČė ęĕČĜĦč ĦđĕēĘ ĦđĥĠĜ ĤĥĞ ĞčĤČ ĤčďĘĚđ Ėėč ģđĝĞĘĚ ĘđďēĘ ĥģĕč ěđĕĢ ěč 'Ĥ ĖČ .ěĚĘĠ čĤĐ ĤđčĞ ĐĤĕďĐ ĦčēĤĐĘ ĐĕĕĜč
ĐĒ !?...Ħĕčč ĥĕ ĐđđĘĥđ ĐēĚĥ đĒėđ ,ĐĜĔģ ĦČĒė ."ĕĤĚĎĘ ĐĒ ĘĞ
."!ěčđĚ ČĘ Ĥčď ģđďčĘ ĕďė Ģ"čĤĎĐ ĦĕčĘ Čč Ęďđĕ 'Ĥ Ęĥ đĕčČ
ęđĥ ěđĕĢ ěč 'ĤĘ ĤČĥĜ ČĘ ?ěėĥĐ ęĞ ĐĚđ ,đĜ ĦĕĜėĦ ĔĔĤĕĥ ČđĐ .ĐĕĕĜč ĦĠĝđĦĘ ĦđĤĥĠČĐ ĦČ
Ħčđ ěč ĕĘ ĥĕ .ęėč ĦČĜģĚ ĕĜČ" :ĐĤĚČđ ĐĠĕĝđĐđ ,ĥĚĚ ďĕďĕė đĦĕČ ĤčďĘ ĖĕĥĚĐđ ,đĕĘĞ ĐďĕĠģ ĤĕĞĐ ĥČĤĘ ĦĕĜėĦĐ ęĞ ĐĜĠ ěėĚ ĤēČĘđ ,ĐčēĤĐ
ĤĥđČ ĕĦĕčč ĕĘ ěĕČ ĦČĒ ĦđĤĚĘđ ,ĘđďĎ Ħĕčč čĘėđ ČđĐ đĘĕČė ,ĐēĚĥč đĦĕČ Ĥčĕď đĥĎĠĜĥė ďĕĚĦđ ěđĕĥĕĤĘ ĕĘĥ ĦĕĥĕČ Đĥģč đĒ" :đĘ ĤĚČđ ģĤč ĕĜč
ęĐčđ ęĕĤďē ĕĜĥ Ęĥ Ħĕčč ěČė ĥĕĥ ĕĠė ĐđđĘĥđ ĐĦĕĕĐ ēđĚĐ ĕČĦĚ ĐģĕēĚĐ .ĤĦđĕč čđĔĐ đĤčē đĘēĐ ęĕĘĎĘĎĐđ ,"ěĚĘĠ ĦēĠĥĚ Ęĥ ĐĤĕďĐ ĤđčĞ
,ĦČĒč ĐĞĕďđĚđ ĦĘĞĠĦĚ ĕĜČ !ĦđĥĠĜ ĤĥĞ ĞčĤČ ĖČ ,ĐēĘĢ ČĘ ĐĤĕďĘ ĐĕĕĜčĐ ĦĠĝđĦ .ěĕĔđĘēĘ .ĞđĜĘ
Đĥģč Ęė Ęĥ ĤđĥĕČ ĐĕĐĕ ČčĐ Ğđčĥč ďĕĚĥ Ęĥ ĦđĘĞĜĐđ ĦđĕĚđĤĦĐ đĕĦđďĕĚĘ ĐĕĕĜčĐ ĦĠĝđĦ
."!đĥģčĦĥ .ĐēĘĢ ęĎ ĐēĘĢ đĦēĠĥĚđ ěđĕĢ ěč 'Ĥ ěč 'Ĥ ĦĤĕĔĠ ĕĤēČ ęēĜĘ ĞĕĎĐĥ ,ĐĕĕĤĕĞĐ ďďđĚ
"ęĕĞĘģĐ ĕĤđēČĚ" ĥēĤĦĐĥ ĐĚ ĘĞ ĤĠĕĝ ,ěđĕĢ
ĦČ ĘČĤĥĕ ĦĜĕďĚ ĐĠĕĘēĐ ĐĠđģĦ ĐĦđČč ĕĜčč Đĥďē ĐĜđėĥ ĦđĜčĕĐĘ ĐĘēĐ ęĐĐ ęĕĚĕč .ĐĕĕĜč ĦĕĜėĦ ĐĦđČ Ęĥ
,ĐĘđďĎ ĐĦĕĕĐ ĐĕĢĘĠĜĕČĐ .ĘģĥĘ ĐĤĕĘĚ ĞčĔĚĐ ČĕčĐĘ Đĥģĕč ĘČĤĥĕ ĦďđĎČ ĕĤĕĞĢ ĦĘĐĜĐ .ģĤč
ďĤĥĚ ĤđĥĕČč ĐĚĕĘĥĚĐ ČĦĜėĥĚĐĥ ěđĕėđ Ę"ĢĒ Ėĥ čĤĐ ěĤĚĘ đĝĜėĜ ęĐ .ĐĜđėĥĘ čđĥē čĤ ČĘ ęĦĕčč ĐĤĤĥĥ ĦđĠĕĠĢĐ ĦČ ĐČĤ ČĘĥ ĕĚ
ęĕďđĚĢ ęĜĕČĥ ęĕĚđĘĥĦė ĐĕđĜč ĐĦĕĕĐ ěđėĕĥĐ .čĤĘ ĤĕĦėĐĘ ĕĚ ĦČ ġĞĕĕĦĐĘ ĕďė ,ĦĕčĕĝĜĔĜĕČ ĐďđčĞ ĤēČĘ ,ěėČđ .ĤčđďĚ ĐĚč ěĕčĕ
ĖĠĐ ĐČđđĘĐĐ ęđėĝ Ęėĥ ĖėĘ ęĤĎ ĐĒ ,ďďĚĘ ,đĘĥ ěĕĕĜčĐ ďĢč đĤĎĥ ěĚĘĠ čĤĐ Ęĥ ęĕĜėĥĐ Ęė
.ģĜčĘ čđēĐ Ęė đĕĘČĚ ĘĔđč ěėĘđ ĖēđĎĚ ęđėĝĘ ,ěĚĘĠ Ģ"čĤĎĐ ĦČ đēģĕĦ":Ėĥ čĤĐ ęĐĘ ĤĚČ ĤĥČĘ ĕďė .ĐĕĕĜč ĦĠĝđĦĘ ěđĕĥĕĤ ĐĘĕēĦ đĘčĕģ
,Ĥčď Ęĥ đĠđĝč ČĢĚĜ .ČĦĜėĥĚĐ ĦČ ģēĚ ģĜčĐ ĦČĤĕč ČĘĚđ ģĕďĢ ,ĐĘĞĚđ đĚėĥĚ ĕďđĐĕ ČđĐĥ Đčđē ĐĦĕĕĐ ,ĦĝĠĤĚđ ĘđďĎ Ĥďē ěĚĘĠ ĦēĠĥĚĘ
ĐĤĕď ĐĥďēĐ ĐĜđėĥč ĐĘčĕģ ěĚĘĠ ĦēĠĥĚĥ ."ĐėĘĐ ĥĕČđ ,ęĕĚĥ ČĤģĜĥ ĐĚ ,ęĕĜėĥĘ ęĎ ĐĕĕĜč ĦĠĝđĦ ĤĥČĘ
!!!ęĜĕē À ęĕĤďē ĐĞčĤČ Ęĥ ĕė ,ěČĕĚ ČđĐ ĖČ ,Ģ"čĤĎĐ ęĞ ĐĤčĕď ĐĘĐĜĐĐ ."Ğ"čĦ ĕđĜĕĥ"
ĐĤģĚĐ ĘĞ ęĕĚĞĠĘ ēēđĥĚ ĐĕĐ ěđĕĢ ěč 'Ĥ đĝĕĜ .đĕďđĚĕĘĚ ĞĤĎĕ ĦđĜčĤĐ ďĕģĠĦĥ Ĥđčĝ ĐĕĐ ,ěđĕĥĕĤĐ ĦČ ĦđĤĕĐĚč đĥĚĕĚ ěĕĜčĐ ĕĤĕĕďĚ ģĘē
:ĘĘđėč đĕďĕďĕĘ ĤĚČ Đėđ ,ďďđĞĘđ ģĒēĘ ĕďė ,ĐĒĐ Đēď ČđĐ ĖČ ,ĤĦėĐ ĦČ đĚĢĞ ĘĞ ĘđĔĕĥ đĞĜėĥĘ .ĐĕĕĜčĐ ěđĚĕĚĘ ğĝė ĎĕĥĐ ČĘ ěđĕĢ ěč 'Ĥ ĘčČ
ČĘ ĕĦĤĦĕđđĥė ďĕĚĦ .ęĕďĕĝĠĚ ČĘ ęĕĤĦđđĚĥė" .čĘ Ęėč ęĕĞĜėĥĚĐ Ęė ĦČ 'ĒčĕĜđĠ ĦčĕĥĕĚ ęĕďĕĚĘĦĐ ďēČĘ ĞďđĜ ěĕĕĜĞĐ
đĜĕĕĐ ęĕĜđč đĜĕĕĐ đĘ ,ĐĒ ĐĤģĚč ČĚĎđďĘđ .ĕĦďĝĠĐ ĞĎĤ ĤĐĤĐ ČđĐ .ĥĠĜ ēĠĚč Ėĥ čĤĘ đĤĒē ęĐ ,ĦĠĤĢ čĥđĦ ĤĕčĎ ,đĕčČĚ ĐČđđĘĐ ĎĕĥĐ ČđĐđ
ĦēČ ĐĤĕďč ĤČĥĜ ĕĦĕĕĐ ,ěėĥĐ ęĞ ęĕėĝėĦĝĚ ĐĜĔģ ĐĤĕďč ĕē ěđĕĢ ěč 'Ĥ ,đČĤĦ" :ęĐĘ ġĞĕĕđ ĤĢģ .'đėđ ěĘčģ ,ĦđĕĜėĦ ęďģĦĐĘ đĘēĐ ęĕĜĕĕĜĞĐđ
Ėđĝėĝ ęĞđ ,ęĕĤďē ĐĥđĘĥ ,ĐĘđďĎ ĤĦđĕ ĦĢģ ĐĤĕď ĥđėĤĕ ČđĐĥ đĎČďĦ .ęĕďĘĕ ĐčĤĐ ęĞ ďđČĚ 'ĤĘ ĖđĚĝ ěĕĕĜčč ęĕĜėĥĐ ďēČ ĝĜėĜ ďēČ čĤĞ
ĐĘđďĎ ĐĤĕď ĕĦĘčĕģ ,ĕĦĤĦĕđđĥ đĕĥėĞđ .ęĕĜėĥ ĘėĐ ČĘĕĚĚ ,ĐĜđėĥč ĤĤđĎĦĕ ĤĥČėđ ,ĐĜđėĥč ĤčđďĚ .ĐĕĕĜčĘ ďĎĜĦĚ ČđĐ ĕė đĘ ĞĕďđĐđ ěđĕĢ ěč
ĐĤĕďĐ ĦČ ,ĖėĘ ğĝđĜč !ęĜĕē ęĕĤďē ĐĞčĤČ Ęĥ ęĎ đĜĚĚ đĥģčĦ ěĚĒĐ ęĞđ đĦđČ ĘđČĥĘ đČđčĕ ěėĘ ęďđģ ĐĜĥ ēĕĘĢĐ đĚĢĞ ČđĐĥ ěėĥč ĐĕĐ
đďĚĞĥ ĕĕĦđĜč ĕČđĥĕĜ ĤđčĞ ĦĦĘ ĕĦĘđėĕ ĐĜĥĕĐ čĤ ĐĕĐĕĥ ĖĤđĢ ĥĕ ĕėđ .'đėđ ĐĜđėĥč ĤđĞĕĥ ĤđĝĚĘ ěčđĚė ČđĐđ ěĚĘĠ čĤĐĚ ĦđĥĤ ĒČ Ęčĕģđ ,ĦđĜčĘ
."ęĕĚėē ĕďĕĚĘĦ ęĕĜĦēč đĢĠēđ ,ěĕėđďĕĥĐ ģĤĠč ęĞđ !?čĤ ĦđĕĐĘ đĜĕĚ ĥĕČ ěđĒēĐ ĦČ ĕėđ ?ĕĚĥĤ đĦđďĎĜĦĐ ĘĞ ĞĕďđĐ ĦĞė ĘčČ ,đĥĠĜ ĦđđČė ĐĜč
đĜďĚĘĚ ,ďđď ĦėĤč ĤĠĝč ĞĕĠđĚĐ ,ĐĒ ĤđĠĕĝ ĕđĜĕĚ Ęė ČĘĘ ĘČĤĥĕ ĘĘė Ęĥ čĤ ĐĕĐ ČđĐ ,ĦČĒ čđĤĕĝĘ ĞĕĜĚĐ ĐĚ ĤđĤč ČĘ ęđĕĐ ďĞ .ĦĢĤēĜĐ
Đ"čģĐ Ęĥ đĕĦđďĕĚč ģčďĕĐĘ ĐĢđĤĥ ĕďđĐĕĥ ."ęėčĤ ĐĕĐĕđ ęėĦČ ĐĕĐĕ ,ČđĐ ęĎ Ėė .ĕĚĥĤ .ğĕģĦĐ
ğČ ěđĜē ČđĐ ĐĚ :đĜĕĦđčĤ đĥĤĕĠ ,đĕėĤďč ĦėĘĘđ ĐĞĢĐč ěđĕĢ ěč 'ĤĘ đĝĜėĜ ĘĐģĐ ĕĥČĤ ,ěėČđ Ęĥ đĕĤčď ĦČ ĦđĜĘčĝč čĔĕĐ ĞĚĥ ěđĕĢ ěč 'Ĥ
ęđēĤ ĐĦČ ğČ ęđēĤ ČđĐ ĐĚ ,ěđĜē ĐĦČ đēĕĔčĐđ ,ĦēđđĤĚ ĐĤĕďč ĐĜđėĥč ĤĤđĎĦĐĘ ČđčĘ
,ěĕčĐ ČĘđ đĘ ĞĕĤĠĚ ĐĚ ěĕčĐĘ ĐĝĕĜđ ,ďĎĜĦĚĐ
ęđēĤ Ę-Č 'Đ" ģđĝĠĐ ĘĞ ĤĚČĜ ČĤĚĎčđ ěĠđČč ęĕčđĔ ęĕČĜĦ ĦĘĞč ĐĤĕďĘ đĎČďĕ ĕė đĘ ,ĝĕĕĠĦĕ ČđĐĥ ĕđėĕĝ ěĕČĥ ěĕčĐ ČđĐ ěėĥ ĐĚ ĘčČ
Ęė ČčĤ ĤĚČ ,"ĞĥĠ ĘĞ ĤčđĞđ ěđđĞ ČĥđĜ 'đĎđ ěđĜēđ ĤĦđĕ ĐĥďēĐ ĐĤĕďĐ ĘĞ ęĘĥĘ ĖĤĔĢĕ ČĘĥ ...ęĕĜđĜēĦč ČĘđ ěđĚĚč ČĘ
,đĕĞĥĠ Ęė ĘĞ đĘ ęĕĤĕčĞĚ đĕĦđďĕĚ ĘĞ ĤĕčĞĚĐ ĕė ,đēĕĔčĐ ĖėĘ ğĝđĜč .ĐĜĥĕĐ đĦĤĕď ĤĕēĚĚ
ěđđĞ ČĥđĜ ,"ĞĥĠ ĘĞ ĤčđĞđ ěđđĞ ČĥđĜ" ĤĚČĜĥ ČĘĥ Ėė ,ĐĤĕďĐ Ęė ĘĞ ĐĚĕĘĥĚ ČĦĜėĥĚĘ đĎČďĕ ĒČđ ,ĤĐĤĐ čđĥđ ,Ħđģď ĐĚė ĤĐĤĐ ,đďĤĠĜ ĤĥČė
ěĕďĐ ĦďĕĚ ěĕČ :ĕ"ĥĤ ĥĤĕĠ .ĞĥĠ ĘĞ ĤčđĞĥ ĕĚĘ ĝĜėĕĕĥ ęďđģ ĐĜĥĕĐ ĐĤĕďĐ ĦČ ďĕĚ ĤđėĚĘ ġĘČĕĕ ."!ęĕĜđč ČĘ" :ĦĕĔĘēĐ ĐĤđĢč ĦĕčĐ ĕĜčĘ ĞĕďđĐ
.ĦėĘđĐđ đĘ ĐēĕĜĚ ČĘČ đĕĤēČ ĦģďģďĚ . ~ ĐĥďēĐ ĐĤĕďĘ
ĘĞ đĘ ĞĕďđĐđ ěĘčģĐ ęĞ ĕďĕĕĚ Ĥĥģ ĤĢĕ ČđĐ
~5 : ~ ĖđĦĚ ĕĘ ęĕĎČđď ęĦČĥ ěĕčĚ ĕĜČ" :čĕĥĐ ČđĐ ĝĜģ ĕĚđĘĥĦč čĕĕē ČđĐ ęČ ĘČĥđ ,ĦĕĜėĦĐ ĘđĔĕč
Ĥčė ĘčČ ,čĤ ęĥ ĐĕĐČ Ĥčď Ęĥ đĠđĝčĥ ĐčĥēĚ .ĦĕĜėĦĐ ĘđĔĕč ĘĞ
KSHABAT@INN.CO.IL ~
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 38
´ÃÈÉ»´»¯±º¹»¸´¼¸°Å¿ÉÈÇÃÆ°È¼´¸¶ºÆÂ²¾¸»´¶
´ÃÈÉ
´Ã È »´»¯±º¹¹»¸´¼¸°Å¿ÉÈÇÃÆ°
Æ È¼´¸¶ºÆ
ºÆ
Æ Â²
 ¾¸»
² ¾ ´¶¶
°Á·ºÆÂ²
°Á ·ºÆ ² ¯¸½È²
È ¯ÉÁ¯ ¸¸À»»´³¶»Å³´³º
» ǰ»» ³¯»»¼¸Ç½ ɰ ³ÇÈÉ É´ºµ
´º »³µ¼¼´¸¸
¯¸½È²¯ÉÁ¸¸À»´³¶»Å³´³ºÇ°»³¯»¼¸Ç½É°³ÇÈÉ´ºµ»³µ¼´¸
¼¸»²»´²½ÇȰ´Ç°¯È¯È¸Ç°´¿¸¿Èȳ½»Á³»´Áȴǽ¯¯¿¸½¯¸´³°Ç³·½¾´Á½È¸°Ç³¿È½°´¿¸¿È ¯Á¶ºÆÂ²
¾¿¶´¸¸°Ç¯½·½´¿¸¯¸¶³¾½ÇȰÈǰ´À´¯Ã¸À³»Á¼±Æ»´¶¯¿ÆÀ½»¼¸»º´¯É¯½´·¼¸¯½·½³½³°° ³½³°³É·¸¶È°´ÇȺ´³¼¯³¼¸»²»´²½³ÇȰ´Ç°¸¯°¾´Á½È¸°Ç´Ç¸¯½¸°ÇÉ·¸ÈÇ´¯¸°
Ç´À¯³µ´»º´¯¯ÇÆ¿¸´±»´»¸º¯³»»´º¸³É¯È»º´¯ÆÇ »º¯¸Çȯ»º´¯³»º½ ÈDzȴ½Á·ÈǸà ɸÈÁ¿³¿¸¯¾´Á½È¸°Ç»´Ç°¯»²¸É¸ÈÁ¿³½³°Ç¸¯½¸°Ç»³°Ç»
ǰ¯Ç³¸·È³½¸°±» ´Ç½¯³»¸¶É° »º´¯»°È¶¿´¿¸¯¸¶»Á°»³Ç´Á½È¾´¸º¯¿ÆÀ½»¼¸¸´±»´»¸º¯³» ¾·Æ»´²±°µ¶´¯¼¯È¾´¸º´³´½º¯´³¸Ç³´½Á³»´Á»´²±¾¸¯´¾·Æ°µ¶´¯Ç¸¯½¸°Ç»¾¿¶´¸¸°Ç´¸¸°¯»
³½¸°±» ´Ç½¯°´È »º´¯ ¼¿¸¯³½³°»¼¸Ç´Á½È¾´¸ºÈ¼´È½´½Á·ÈÇÈï´¶²´¼¸»²»´²½ÇȰ´ ´³´½º´¿¸¯¾´Á½È¸°Ç»´´½Á³»´Á
¾¸¯È³°Çº´¯´½Á·ÈÇÈï´¶²´³½³°³É·¸¶È°³¯½´·»°Æ»ÇȺ´½»²»´²½³ÇȰ³´Ç°¸¯³¾¸¯È ÇȺ³»¯»´³¯½´·»ÆÇ¾´Á½È¸°Ç»ÇȺ³»´³¯½´·»²¸È¸Ç¸¯½¸°Ç»¯°Ç»
¾´Á½È¸°Çdz¸·È³½»Á ¯¿ÆÀ½» ÇȺ³¾¸¸¿Á»²¸Ç½¯¿¯»È¾¿¶´¸¸°Çº´¯Ç°¸¯»²¸É¸ÈÁ¿³½³° ÇȺ´³ ǰºÈ ÇȺ³ ¹¸ÇÅ ¾¸¯´ ³°È¶½ ¹¸ÇÅ ¼¸Çú° ³·´¶È °»¶ ³¿´È ¯°¸ÆÁ ¸°Ç ³¸³ ¯Ãà °Ç»
¸¶³¾½ÇȰ É´º¸Çż²¯»¼³¸»Á¹»½¿´³½³°»¶¸²³´·Æ¸»È°ÈÁ¾¸½´¿¸°Ç´¿É²½¸»³²´³¸¸°Ç´»Ç½¯´³·¸¶È°
¼¸Ç´Á½È¾´¸º¼¸»º´¯É¯½´·½¼¸Ç´³·¼¸¿¯É³³²´³¸¸°Ç»³Ã¸»Æ°³Ç´Á½´È»É¿È³¿¯É»È¿Á ³¿ÈÈ´½º³»¸º¯»³°È¶½¼²´ÆÇȺ³»¸Á´½Ç¸¯½¸°Ç»´Æ»¶¿³µ°´¯°¸ÆÁ¸°Ç´°Çµ¶´¸¿ÈÇȺ³
¼¸¯½·¯»¼¯´¼¸Ç´³·É´¸¶»»´º¸¼¯¼¸½º¶»»º´¯º¼¿¸¯¾»¸¯» ³Çµ¶Ç¶¯»¯°¸ÆÁ¸°Çº»¸Á´½´¿¸¯¾´Á½È¸°Ç»´³»¸¶É¯°¸ÆÁ¸°Ç
ǰ¸¯³»´Ã¸¿³È´Á³É¸½ÈÇ´³·ÇȰ³¼²¯³É½¼¸Ç´³·¼²¯°¼¸»²»´²½ÈÇȰ´Ç°¸¯³³¿È½ ³»¸¶É½³·¸¶È»³¿È¸Ç°´ÀǸ¯½¸°Ç¾½¸À»¾½¸À¾¸°¼²³¶¿ÆÉ¿¼¯Ç°´²½¯Æ¸¯°Ç²³¸Ç°¯¶¯°Ç»
¼ÅÁ´¯ÇȰɸµº°¯¼³¸¿¸°Æ´»¸¶³´É½³½Ç°¸¯¼´È½¯»´¸¶³½Ç°¯¼´È½¯½·½Ç¸¯½¸°Ç» ³º½¼²¯´³´Â´À°»ÆÇ³·¸¶È»³¿¸¯Ç°´À¾´Á½È¸°Ç³·¸¶È¼²¯´³´Â´À²Á´
¼³½²¶¯¾¸¸¿Á»°¾»³»ÁÈ´³¸¸°Çº´¼¸Ç´³·¸¶³½´¼¸¯½·É½³½Ç°¸¯½Èǰ¸¯³½ÈǴó³Ç´ÁȺ ¼²¯»´Ç¸Èº½³·¸¶ÈÆÇ¾´Á½È¸°Ç»Ç¸Èº½³·¸¶È¼²Ç¸¯½¸°Ç»¸È¯°Ç»
Æ´¸²½¯¯´³´¸Ç°²Ç´¯¸°´Ç³·½¾´Á½È¸°Ç ¯¸¿´¶¿¸°Ç´¯ÇµÁ¸»¯¸°Ç¾»³»¼¸¯¿É³½²¶¯ÉÁ²º´
»¸Á» °¹Ç²º°¾»³»ÇµÁ¸»¯¸°Çº´Ç³·½´¾´Á½È¸°ÇÆ»´¶³µ»Á´¯½·½É½³½Ç°¯ÈǸ¯½¸°Ç¸Ç°² ¯»¼¯´´³´½º¯´³¸Ç³´½Á³»´Á»´²±´¾·Æ°µ¶´¯¼¯Ç½´¯Ç¸¯½¸°ÇÉÅÆ½°³Ç´Á½´Ç°È¿È»º´¯
´¿½½ÈǴó³Ç´ÁȺ¼ÅÁ¼±´¸¶³½Ç°¯½ÈǴóÇȰɸµº¼±Ç³·½´Æ»´¶¾´Á½È¸°Ç´Ç¸¯½¸°ÇÉÁ²° ¾¯ºÂ¸»¶³É´¯½´·Ç¯È»¼´¸»´°·¾¸°Æ»¶»¾¸¯È¸°Ç¸Ç°²» »¸Á»´É·¸È»¾¿¶´¸¸°Çǽ¯´´³´½º´¿¸¯
¾»³»ÁÈ´³¸¸°Çº ¸Ã»Á¯²¶¯Â´±º¯´³¸Ç³´½Á³»´Á¾·Æ´»´²±°µ¶´¯¼¯Èǰ´À¯´³¼´Æ½»º°È´É·¸ÈǸ¯½¸°Ç
´½Á³»´Á»´²±¾¸¯¾·Æ°µ¶´¯¼¯È
¯½·½É½³¾½Èǽ´¶´»ÆÁÈ´³¸¸°Ç»¯½·½¸¶³½Ç°¯È¸ÉÁ½ÈǵÁ¸»¯¸°Çǽ¯É½³¾½Ç°¸¯
¯» ¸¶³¾½ ÉÁ½Èȳ½´$¾ºÈ»º¯»¯½·¯´³Èɽ¯½·´¿½½ÈÇ´ÃÈǰ¸¯Ç´³·´½ÅÁ¯´³È¸¶³½È °Á¶ºÆÂ²
ǵÁ¸»¯¸°Ç$ÇÉ´½»´²±¶À𸺴¾·Æ¶Àð²¸ÃÀ³»¾¸¯Èɸ¿ÁÉÉ»¸±½°Ç½¯¿º´É½³¾½·Á½»¯° ´Æ¸É$ǰ¸¯»²¸É¸ÈÁ¿¼¯³ Ǹ¯½¸°Ç»³¸¸¶°³½³°³°Ç¸Á°
¯½·½¸¶³¾½ÆÇȸɴ°Ç½¸ÉÁ½È¹º´°¸È³ ³½ ¾´Á½È ¸°Ç» ³Ç´³· ³»´º ¯½Æ ¯¿É» ĸÅÁ» Ä´¶ ³¯Å¸´ ĸÅÁ° ³Á·¿È ¯´È¸Æ ´¿¸¿È ¸¸°¯ ¸Á°
Ç´³·ÁÈ´³¸¸°Ç´³¿Æ³¾°¯¸¿´¶¿¸°Ç»¯½·ÇµÁ¸»¯¸°Ç»¸¶³¾½Ç°¸¯½ÈǴóÇȰɸµº ´Æ¸É$³ÉǸ°¶»²¸³ÈÁ¿¼¯ ¾´Á½È¸°Ç»ÆÃÉÀ½´Ç´³·Ä´¶°È³½³¯½´·»°Æ½Ä¸ÅÁ¹´É°È
Ç´³·ÁÈ´³¸¸°Ç´ÇµÁ¸»¯¸°Ç»¯½·¯¸¿´¶¿¸°Ç»¸¶³¾½Ç°¸¯½ÈǴó³Ç´ÁȺ¼ÅÁ ´Æ¸É$³ÉǸ°¶»²¸³ÈÁ¿¼¯ÆÃÉÀ½´³ÇÀ¯ÉÁ»²¸Å¶»³´´¶ÉȽ³´¿¸¿È³¸½Ç¸¸°Ç¸Á°
°·´Ç³´Ç´Á³ÆÇù»Á¾Ç²³ ɯ½´·½¼¸¿¯É³¼¸Ç´³·³²´³¸¸°Ç»¾»¸¯³Éø»Æ°Ç°´¶½´È»É¿È³¿¯É»È¿Á´¿¸¿È¯ÃðǸÁ°
´ÃÈÉ»´»¯³ºÉ´¶¸»À² °¼´¸»ÆÂ²¾¸»´¶ ÆÃÉÀ½´¼¸¯½·¯»¼¯´¼¸Ç´³·É´¸¶»»´º¸¼¯¼¸½º¶»»º´¯º´¿¸¯¾»¸¯»Ç°´¶½È¾´¸º¼¸»º´¯
´Æ¸É$³ÉǸ°¶»²¸³ÈÁ¿¼¯ ¼¸½º¶»
¼¸¸¶»³´Á´Çµ³¸Ç¸ÈÁÆÇÃ
´»ÈɯÄÉ´¿ÄÉ´¿¯´³Èº´³»´ºÄ»´¶Ä»´¶¯´³ÈºÁ±´¿½³É¸°°É¸´µ°È¾°¯´¿¸¿È¯Ç¸µ¸°Ç¸Á°
¯Á»ÆÂ² ´Æ¸É$³ÉǸ°¶»²¸³ÈÁ¿¼¯ÆÃÉÀ½´´Ç¸°¶»Èɯ¶¸¿½´
¯»´ ¾¸»´¶° ɸ°³ ¸¿Ã° ¯»È´ ɸ°³ ¸¿Ã° Äǯ» Ä´¶° ¾¸°´ Äǯ° ¾¸° ¼¸±³´¿ ³°¸Æ³´ ¼¸¸¶» Á´Çµ ³¿È½ ǰ¸¯´¿¸¯È¸Ã»Á¯¯½·½³»¸°¿½ÈǴóÇȰ ³½³°³¾½É´½¸¸º´ ǽ¯¿È¯½·½¸¶³¾½Ç°¸¯
¾¸¸¿Á°Ç´½¯È³½¯»¯´»¾¸¯¼»´Áƶ»´¸¿°»´¾³º³¾Ç³¯» ¼É´¯ ¾É¯´Ç½¯¿È¼¸È²Æ´½° ³¯½·½³¿¸¯È³·¶È¿È³Ã¸Ç·»Á²½»» ³½³°³¾½É´½¸¸º´ ǽ¯¿È³¯½·½³¿¸¯³·¶È¿È³Ã¸Ç·
¼¸°¸¸¶¯¼¸Ç´½±¾¸»´¶º¼³´²Ã¿¼¯¾º»¼¸½²ÉÈ´²ÆÆÇ¼³°¾¸¯È²Æ³»Á´°Æ¼´½¼²ÆÈ¼¸È²Æ ³È´Á³¿¸¯È³É¸½³½¸À´¸¸°Ç»¯Ç´Æ½³ ³½³°³¾½É´½¸¸º´ ǽ¯¿È¯½·½´¿¸¯¸¶³½ÈǴóÇȰ
¼³»È°»¶´³²»´´²¼³°²´°Á»´µµ±¸³»¾¸»´¶»¼¸¯Å´¸±É´¿É½°¼¸°¸¸¶°Ç´º°´²»¸¼¯³Ç´º°° ¸°Ç»±É´½ÅÁ´¼¸²¸±»ºÂ¯É´½ÅÁ´¼¸²¸± ³½³° ³½¯°¸ÆÁ¸°Ç»°¾¸Ã¸»¶³È´Á´¿¸¯È»º¼±¾¸Ã¸»¶
¼¸È´Á¾¸¯´µÇ´·Ã¾´¸²Ã¼²´Æ¼±Ä´¶°·¶´È³´ ¼¸È²Æ´½³¸»´Àþ¸²¼³°¾¸¯´¾´¸²ÃǶ¯»ÇÉ´½ ¼¸²¸±ÆÇ³°È¸È ³°´ºÇ¯° ³º»³»´Æ»¶¿´É´½ÅÁ´¼¸²¸±ÇȰ»ºÂ¯É´½ÅÁ´¼¸²¸±ÇȰ ³½³° ³½
ÇÈÁ½´Ç´º°½Ä´¶ ¼¸°»º»»¸º¯³»¼¸È²Æ¼¸²´Ã¾¸¯È¸Ã»Á¯´²Ã¸´É½¼¯¶¾´¸²Ã¼²´Æ¼±³Ç´½É ¸»¸»±³¸À´¸¸°Ç» ¼¸ÉÃȰ¸¿´¯¸»´º° ǰ¯ ³¿¿¸¯¸°Ç»´ ǰ¯ ¯¸³¸Ç³¯°¸ÆÁ¸°Ç»ÇȰ¸»°É´½ÅÁ´
°ÇƸ³»¼¸ÇȺ¼¿¸¯È¯»¯³Ç´½±³È´²Æ¼³¸»Á³»¶È²Æ³»¼´½³¼²ÆÈ¸Ã»ÁÂ¯È Ç½¯¿³¸³¼¯´"¼ÅÁ¼³°¾¸¯È¼´È½¼¸¯½·½¼¿¸¯¯°¸ÆÁ¸°Ç»´¾¸Ã¸»¶¼¸È´Á¼¿¸¯È¾´¸º¼¸¯½·½
¾½¼¸Ç´·Ã´²Ã¿´Á´°Æ¼´½¼³»²»´¿´È²Æ³»¼²´ÆÇ°´Á¼´½¼³»³¸³È´¯¼´½»È²Æ³¼²ÆÈ¼¸È²Æ ¾º»´³È²Áº°¯½·½¾¸¯È¼´È½³½³°ÇȰÆÇÈǽ´¯¸É¸¸³ÈÄÇÈ»²½»½´¿¸¯³½³°°ÆÇ¼¸Æ´Àó
°»¶´³²»´´²¼³°²´°Á»´µµ±¸³»¾¸»´¶»¼¸¯Å´¸¼¿¸¯±»¸¯º´¸°Åº¼³ÈÉ´¿É½³¾½°³Ç´º°³¯ ¼¸¸¶½¯½·É³È²Áº°¯½·½³ÄÇÈ»°¯³¯½·½³¿¸¯
¯Å½¿´²Ç¸¯»´»Á¼¯Ç°´Àº´¾¸Á°¾¸Æ´²°°¸¸¶¾´¸²Ã¼²´ÆÄ´¶°·¶´È³´¾´¸²ÃǶ¯»Ç´À¯¼³»È ³È´Á³¿¸¯È³É¸½³½ ¼É´½° ǽ¯¿È¸»¸»±³¸À´¸¸°Ç»¯Ç´Æ½³¯½·½´¿¸¯¼¸ÅÇȳ½ÈǴóÇȰ
¼´È½´¯³ºÇÁ³´³²½Á³¹¸ÇÅȼ´È½´¯´Ç°Æ¸´É½¼¯¶³Ç´½É¼¸È´Áµ ²Á´½»³´¯¶Éû¸´¯ÇÈ ¼¸²¸±»ºÂ¯É´½ÅÁ´¼¸²¸±ÄÇȳ½ ÄÇÈ Ç½¯¿È¯°¸ÆÁ¸°Ç»°¾¸Ã¸»¶³È´Á³¿¸¯È»ºÂ¯¾¸Ã¸»¶
¼¸°»º»»¸º¯³»¼¸È²Æ¼¸²´Ã¾¸¯È ³°È¸È ³°´ºÇ¯ ³º»³»´Æ»¶¿´É´½ÅÁ´¼¸²¸±ÇȰ»ºÂ¯É´½ÅÁ´¼¸²¸±ÇȰÄÇȳ½¸°Ç»±É´½ÅÁ´
¸¿Ã» ³µ¾¸¯Ä´¶°Â¸¿¸¼¯´³Ã´¿É¼³°Ç½¯¿¸Ç³È¼¸È²Æ½Ç½´¶´»Æ°¼¸°¸¸¶¼¿¸¯Æ´È´³µ¶°¾¸»´¶ ¸»¸»±³¸À´¸¸°Ç» ¼¸¸ÉÃȰ¸¿´¯¸»´º ǰ¸¯º³¿¿¸¯¸°Ç»´Ç°¸¯º°È¶¿¯°¸ÆÁ¸°Ç»É´½ÅÁ´¼¸²¸±ÆÇ
³ÇµÁ°¾¸»´¶¼¸À¸¿º½¾¸¯¸Ç³È¼¸¿Ã°Â¸¿³»ÇÈ︯´ ³ ǽ¯¿³¸³¼¯´"¼ÅÁ¼³°¾¸¯È¼´È½¼¸¯½·½¼¿¸¯¯°¸ÆÁ¸°Ç»´¾¸Ã¸»¶¼¸È´Á¼¿¸¯È¾´¸º¼¸¯½·½
°Á»ÆÂ² ¼¸¸¶½¯½·½´¿¸¯¯È½°¯½·½´¿¸¯ÈÄÇȳÈǽ´¯¸É¸¸³È³½³°»²½»½´¿¸¯ÄÇȰÆÇ¼¸Æ´Àó
Á½È½´ ¼¸¿³º³·ÃȽ³¸³¸³µ´ ǽ¯¿È¼´È½´¯¼»È»½Ç´·Ã ¯²À¶°Ç» ³¿´³ºÉ´¿É½Æ¸µ³´¯»º¯ ¼¸¸¶½¯½·É¯È½°³¯½·½³³½³°»°¯
´¯¸Å´½»°·°¼±¾³º²¸»´¯°¼¯¼¸Á°´É´»¾¸¯È¾´½½¯´³È¯Ç°À²Å½´¯¾É¸»°¸¸¶¼¸¸Æ¼²´Á°ÆÇÈ ´ÃÈÉ»´»¯²ºÉ´¶¸»À² ¯¼´¸·ºÆÂ²¾¸»´¶
É´¿É½³È²½»½ ¼¸¿³º³·ÃȽ³¸³¸³µ´ ´ÈDz³µ»Á´´½Ç´³È´½º´½Ç´³¯»ÈÉ´¿É½Ç°´À»¼¸¿¸¸²° ¯Á·ºÆÂ²
¯²À¶°Çº ³º»³ ¾¸² ¹É¶¹ºÇ¶¯´°È¶¼¯Ç´³·¸´±»»¸º¯³»´¸»Á°È¶¹ºÇ¶¯´¹É¶¼¯¸¶³¾½Ç°¯½¹É¶¿ÈÇȰɸµº
¾Á½»¼¸´»»´¼¸¿³º»É¿½ÉÉ»¼¸»È´Ç¸¸°È´¸»¼Á»Ç½¯¸´ ǽ¯¿ÈÄǯ³¼Á¾³º»³¿É½¼¸¿É´¿¾¸¯¯ ɸ°É¯½´·ÈǸ¯½¸°ÇÉ·¸Èº¯´³´¼¸»º´¯É¯½´·°´¿½½¯½·¿Ç°¯³½ÈǸÃȳÁȰȼ´È½¯½·
É¿½´»¾¸¯¼È³ÉǴɰƸµ¶½´¿¸¯È¸½É¿½´»È¸¼È³ÉǴɰƸµ¶½³»º ³ÉǴɰ´Æµ¶¸ ¯°ÇºÇȺ³¹¸ÇÅ´³¯½´·»°Æ»ÇȺ´³È¾Ã´¯°´¯½·½¼¸ÇÉÀ³
³µ´ ǽ¯¿È°¯É¸°´É´¯»ÆÇ¼¸¿³º³»º»´¿¸¯´³µ¾¸²»»º°´¿¸¯Æ´È´³µ¶° ǰ¸¯³¼´È½³Ç´½¶³¯½´·¯½¸·È¸Ã»Á¯ÇȺ³¹¸Çů°Ç»ÄÁºÈ½È½³»º´¯
»·´¿ÇµÁ¸»¯¸°Ç»¸¿ÁÇÈÁ½´¯³¯Ã´³¶ºÈ·Æ»É¶Æ»¹¸ÇÅ´¼´Æ½»¼´Æ½½Ç°´Á³¸³Èɸ°³»Á°± ¯½·¿¸¸°¯»°µ³É°¸È¸°¯½·¿´¸»º»²¶´¸½³¸³¿ÈĽ¶ÉǴɽ³»·¸°³°¸È¸»³²¶¸ÈÇ´¯ÈÉôº
ÇÆ¸Á½¼»È»¹¸ÇÅ´¿¸¯Ç¸ÈÁ³¸³¼¯¼±´³ÁÈ´É´¯°³¸³¸¿Á¸Ç³ÈÇ´·Ã¼¸½º¶»¼»È¸Ç´µ¶¸Èº»´ ´É´¯´¶²´ÇȺ³¹¸Çų½»´³Ç´½¶³¯½´·¯½·½È¼¸»º´¯»´¿¸Å½¸Ç³¯É¸¸Ç´¯²½¼¯È¾¿°Ç²½ÆÇ
É´²¸À¶É²¸½½Ç¸µ¶³»¹¸ÇÅÆÇ´¼¸Á°´É´»¾¸¯¸Ç³È¾¸²³ Ƚ¸ÈÄÁ³ÈÁ½È½¸ÈȺ³Ç´É³¾½³Ç´½¶³¯½´·¯½·½¯°Ç»
ɯ´»»¶¸¯»´ ǽ¯¿È¼¸½´»Èɳ½Ç´·Ã»°·É´ÇÈÁ½»º¯È¸´»´¯»°·É´Ç¸Ã»º¯Èɸ°³»Á°² ´¿¸Å½ ¸Ç³ ¯É¸¸Ç´¯²½¼¯È ¾¿°Ç²½ÆÇ ¯½·½ ¸¸°¯» »³´¯° ¯½·½³Çµ ³²´°Á»´°ÇÆ´³È¼¸»º´¯
´¯°¼¯¼»È½¹»¸¯´³½Ç³ÉÁȽ»°¯¹»¸¯´³½Ç³ÉÁȽÆÇ¼³°¹»¾¸¯ ´½¸Ç¸Çȯ»¯Çȸ¸¿°¸È²Æ ³ÈÁ½È½¸ÈȺ³Ç´É³¾½¯½·½¯°Ç»´É´¯´¶²´ÇȺ³¹¸Çų½»´³Ç´½¶³¯½´·¼¸¯½·½È¼¸»º´¯»
´½Ç´³È´½º´½Ç´³¯»ÈÉ´¿É½Ç°´À»»°·¼³Èº¼±´²¸» Ƚ¸ÈÄÁ
»Á° ¶¸´´Ç½È ¼´È½ ¾³º» ÉÉ»´ Ƕ¯ ¼´Æ½½ ÇÈÁ» °¸¸¶ ´°´¶° ´¶Æ» ¼¯ ´¿Ç´± ¹»½³ ɸ° ´À¿¯ ³ ´¿¸Å½¸Ç³¯É¸¸Ç´¯²½¼¯È¾¿°Ç²½ÆÇ¯½·½´¯½·¸¸°¯»³¯½´·¾¸¸¿Á»¼¸»ºº³°¸ÇÁ¸Æ²À°ÈÆÅ°
ÇÈÁ»½Ç´·Ã¼¿¸¶°´²Àó°´¶Æ»¼¯´³¯´°É³ Ƚ¸ÈȺ³Ç´É³¾½¼¸»ºº¼³¯°Ç»´É´¯´¶²´ÇȺ³¹¸Çų½»´³Ç´½¶³¯½´·¼¸¯½·½È¼¸»º´¯»
¸½´¸³Â²¸½´º¸ÀÉÅ󻸽»´Á³µºÇ½³
¼¸²²´¶½ É´¿É½¼³°È¸´³ÇøÁ½¸»Ç´º½´Ç¸°¶»Ç½´¯³´
´»³º¿½´¿¸¯´¾¸Á°¼³È¾´¸º¾³º»¾É´¿³¿´³º Ƹ¸²¯Ãðdz¯½´·É»°Æ»ÇȺ³´¸´±»´»¸º¯³»³°È¶½¹¸ÇÅ»º´¯´É´ÈÁ»¸²º¼¸Çú°³»¸°¿°»¶
Ƚ¸ÈÄÁ³ÈÁ½
UQKKMOVQKQKQMQH`M_TSTbHNITOHV ³º¿½´¾³º»¾É´¿»ÆÈ½°´¿½½¶Æ»¼¸½²³¾½ ¸Ç³¯É¸¸Ç´¯²½¼¯È¾¿°Ç²½ÆÇ¯´³Ç½´ÈÉǴɰ´°³¿´½·³¸»º³È³»¸°¿°»¶¯½·½È³½È¹º½
¼¸½²³½Çº´½»
W`\YIL_MbmMMP aI ±ÇÈÁ½É½´Çɰ³½´Çɯ¾³º¸Àº¿³ÁÈɵ
³Ç´É³¾½¯´³³»¸°¿°»¶É¯½´·¯°Ç»´É´¯´¶²´ÇȺ³¹¸Çų½»´³Ç´½¶³¯½´·¼¸¯½·½È´¿¸Å½
Ƚ¸ÈÄÁ³ÈÁ½È½¸ÈȺÇȺ³¹¸ÇÅ´
UQ_QKpwa ¼¸Ç´º¸°³µ¸¯½²´É´¿É½³µ±³É¸È¯Ç²³»¶
ǽ´»¯»¯¼¸¿¸¸²°¯¸Å´³»¯»´È½´¶´·¾ÇƳ¶
´É´¯° ÉÁÇÅ ³¶Çà ¼¯ ³¿É½ °Ç» ɸ°³½ Æ»¶ ´ÈÁ¿È ¼¸»º´¯ ɯ½´·½ ´Ç³¸· ¼¸Áǵ° ´ºº¸ÀÈ É¸°
³¯½´·¼¸¯½·½È¼¸Áǵ»´¿¸Å½¸Ç³¯É¸¸Ç´¯²½¼¯È¾¿°Ç²½ÆÇɸ°°È¸È¼¸»º´¼²¯¯½·½É¸°
UMlaTMUQMPUQQOl »Á°´³¯½·³½³°´É´ÁÆÇÆ´¼¸²°Á¼³°³¿´ÆÈ
³Ç´ÉÇÃÀ´³É°´Éº°³È¯´´°´¶°»·´¿°´¶
³Ç´½¶³¯½´·¯½·½È´¿¸Å½¯»´³Ç´É³¾½¼¸Áǵ³¯½·½¯°Ç»´É´¯´¶²´ÇȺ³¼¸º¸Çų½»´³Ç´½¶
Ƚ¸ÈÄÁ³ÈÁ½È½¸ÈȺ
¼¸²²´¶½È ÁÀ´»Ã¼¸Ç²¿ É´¶Å¿³´É´½´ÇÉ»
ʠ
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 39
¸»°¼³»¼¸¿É´¿Èº¼±¼³¸²¸¼¸ºÈ´½¼¸Á´¿Å³´¼³¸Ã°¼Æ»¶´»¯ÈÈ ÁŰ³¸Ç¶¯´·¸´ »¯´½È¸¿°° ´ÃÈÉ»´»¯´ºÉ´¶¸»À² ±¼´¸¯»ÆÂ²¾¸»´¶
³Ã°Èư»»¸¶É³Â´·¶¸¯»È¯É¸¸Ç°³Á½ÈÈǶ¯»³´Å½°´°¸¶¼´È½Â´·¶»»¸±Ç³¸³¸¸°¯³Èư ¯Á¯»ÆÂ²
¼¸Á´¿Å³ÈÁ½ÈȾ´¸º¶Æ´»³¸³´»´¿É¿¼¯»°¯³Ã°ÈƸ°¯»¼±´Çµ¶¯É¸¸Ç°³Á½ÈȾº½Ç¶¯»´ ³¶ºÈ± ·Æ»É¯»¹½Çº·Çô»»´Áɯ»¹½Çº´ ǽ¯¿ÈÉ´»»´Á´°·Çï¼Çº°¼¸¸¿ÁÉ´¿É½Á°Ç¯
¾³º ¯´³È ǰ²³ ¶ºÉȸ ¯»È ¸²º Ǵøº ¼´¸ °ÇÁ° ÆÇ É´¿É½ ¶Æ» ¼¸Æ»´¶ ¼¸¿Ç±Ç±³´ ¼³¸²¸ ¼¸ºÈ´½ ¶Æ¸É»¯ ¹¸Ç¶¯Ç¯Ãɯ» ´°Ç½¯¿Èɸµ½ ¹¸Ç¶¯¹¸Ç¶¯ ³´´È³Ç¸µ±°¼¸²½´»³¯Ã² ¹¸Ç¶¯ ǽ¯¿È
´¸²¸½»É»³Ç´É»¼¸ÉÁÉÁ¸°ÆÉ½¶½¼¸¸Ãº¯È¸»»¸±Ç³¸³¯»È¼´È½ »¯Çȸ°È¸¿Á¼±´³¿¸É¿¯»´ ³°¸µÁ ǽ¯¿È¼¸»Á°»³¯¿³É°´·¼³°¾¸¯´»¯É´¿É½°´"´¿½½´ÉǯÃÉ
É´¿É½³»º´»É´ºµ»»´º¸¼º¶²¸½»ÉǸÁ¾°»É´¿³»³Å´ÇȾ³º¸¿Á¼º¶²¸½»É»³¿´³ºÉ´¿É½É¿¸É¿ ´»È»Á¸¿Á»Ç¸³µ³» ´±´ ¸¿Á»·Æ»É¯»¹Ç¸ÅÆ·Æ»´ ǽ¯¿È´²¸½¼¸¯¸Å´½
³ºµ½¼¯ÆÇ´É´¿É½³´»¼¸¿É´¿´´É´¯¼¸°³´¯¼²¯¸¿°°´ÇÈǸÁ°Çº¸¿¾³º¯´³¼¯´²¸»´¯°È¼²´Æ´»È ³»ºÉ¯»¼ºÅÇ¯Ç¸ÅÆÉ¯¼ºÇÅÆ°´ ǽ¯¿È³¯Ã³±³¶ºÈ³°·Æ»³¯³¯´°É°¼¸¸¿ÁÉ´¿É½È»È
»´º¯»¸²ºÉ¸°³»Á°½»°Æ¸ÈÉ´¿É½´»³ºµ¸È¾³ºÈ½È½»ÈƸ°¯°ÇÆ´¶²´¸¿Á¼º¶²¸½»É»´¿´Åǽ´» ¼³°¾¸¯´»¯É´¿É½°´" ³²È°Ç½´ÁɶºÈ´¹²È°¹Ç¸ÅÆÇ´ÅÆÉ¸º ´±´¹Ç¸ÅÆ·Æ»´¹ÇÅÆ°¹²ÈɯÃ
¼¸¶Ç´¯³É´°¸È¶¼´È½´¶Çº»Á°³µ»¼¸ºÀ³È½È³´»º¯¯»¯ÇÃÀ°Ç»°¯³µ½»º¯¯°Ç»²Ç¶°¾´È» ¹Ç¸ÅÆ·Æ»´ ǽ¯¿È´²¸½¼¸¯¸Å´½»¯Çȸ°È¸¿Á¼±´³¿¸É¿¯»´ ³°¸µÁ ǽ¯¿È¼¸»Á°»³¯¿³É°´·
ÇÈ´ÇÉ¿»ÁĽ´¶³ÇƼ´¸°²±°³²Á½ ³µÆ´Àï°Ç»Á¼¸½È³¾½¯ÇÃÀ°Ç»´¯¸ÇƳ´Æ´¶²³¸³¯»¯°Ç´ ´»È»Á¸¿Á»Ç¸³µ³» ´±´ ¸¿Á»·Æ»É¯»
³µ¾¸²°ÂÀ´¸°Ç»È´½Á·¾¸°³»Á²¸¯»Èǽ´»º Áǰ»»Á¼¸Ç¸È°
°´¿½½´ÉǯÃɶƸɻ¯ ¹¸Ç¶¯Ç¯Ãɯ»¹É¸µ·´°¶É¸º ǽ¯¿È³¯Ã³¯¾»¸¯°¼¸¸¿ÁÉ´¿É½¸¿È
À¸»´ÆÇ½»¾°¯ÆÇ´µº°¼¿³¸±°»Ã´¿¯ °Ç» ¾´±³´¿¸¯È²¸½»É»³¿´È³ ³¿¸É¿¯»´ ³°¸µÁ ǽ¯¿È¼¸»Á°»³¯¿³É°´·¼³°¾¸¯´»¯É´¿É½°´"³¶ºÈ³µ ¹¸Ç¶¯ ǽ¯¿È³¶ºÈ
°Á±»ÆÂ² ´»È»Á¸¿Á»Ç¸³µ³» ´±´ ¸¿Á»·Æ»É¯»¹Ç¸ÅÆ·Æ»´ ǽ¯¿È´²¸½¼¸¯¸Å´½»¯Çȸ°È¸¿Á¼±´
°È´¸¼¯¼±¾³º¼ÁÂÉÉȽ³É´¿É½½Ç´·ÃÈ´Á²¸È¼´ÈÇ»°¸¸¶È¸´±´¯¾³º¼ÁÂɴȳ¿È½°´¿¸¿È ¼¸¯¸Å´½»¯Çȸ°È¸¿Á°¼±´ ³¿¸É¿ ´°Ç½¯¿È¼¸»Á°»³¯¿³É°´·´°È¸´É¸°¹´É°Æ»¶É½³¸¿ÁÇÈÁ½
¸´±¼ÁÂÉÉȽ³É¸°³»Á°´¿¸½¯³¯½È³°É´ÃÉ´È´»È¸È¼¸Á²´¸¾¸¯È¼´ÈÇ»°¸¸¶³Ã´Æ³»Á¾³º³ ¼¸¸¿ÁÉ´¿É½½ DZ»Ç±» ³´´È³Ç¸µ±°¼¸²½´»È´²¸½
³°É´ÃÉ´È´»È¸È¼¸¿¸¶°½¾¸¯È¼´ÈÇ»¹¸ÇųôƳ»Á°È´¸´¿¸¯¼¯É´¿¶°¸´±³¯Å½¿È¸Ã»Á¯ ¾¸¯È°Ç»´¾³º»¸´»½¼¸¯¸Å´½»°¯¸´»»¸´»½¯»´¾³º»¾³º½¯»¼É´¯¼¸¯¸Å´½¾¸¯³°¸Æ´¼¸¸¶»´Á´Çµ
¾ºÉ¸¯»¸ºÉ´Ãɴȳ°´»È¸¸¯²´´°È¼´ÈÇ»¹¸ÇÅ´¿¸¯³Ã´Æ³»Á°È´¸¯´³¼¯´ÇȰɴ¿Æ»¯°¯½È ¸´»³²¸½³É´¯¼¸¯¸Å´½ÈÁ´Çµ¾´±º¯¸³Èµ±³É¸È¯Ç»Á³¿´´º³ ¼Á³ »»º°´¿¸¯¯½È¸´»²¸½¼¸¯¸Å´½
¼´ÈÇ»¹¸ÇÅ´¿¸¯É´¿¶°¯Å½¿È¾Ã´¯»º°È¼¸Ç½´¯È¸´¼¸°º´º²°´Á°³¿´½¯¾¸¯Èɸ°³»Á°´¿¸½¯³È ¼Á³ ³°Ç½¯¿¯»È¼´È½
¯´³È¼¸·»´Æ¯»¾³º°»°¯³°Æ»¶´»È¸È¼¸Á²´¸¼»´º´³µ¼´ºÀ°¾É¸¯»ÈǺ´½»²¸½ÉÆÁ´Å¸´±³È
°Á¯»ÆÂ²
¶°·³»Á¹½´À´Á´¿Åȼ´È½ÂÉ´È
À¿ÆÈǶ¯»´¾³º»¼±³¸ÇµÁ¾°ÇµÁ»¯¸°Ç»¸´»»¯°¸ÆÁ¸°Ç»¾´È¯ÇÇÈÁ½É¿¸É¿¾³º»³½´ÇÉÉ¿¸É¿
¼¸Çº½¿¼¿¸¯Èǰ²³Çº¸¿È¼´ÈÇ»¹¸ÇÅ´¿¸¯ ÇÈÁ½´Ç´º°É¸°°Çº½¿È³½¼¸È²Æ´½³¸»´ÀÃǺ´½³
´²¸½¼¸¯¸Å´½¾¸¯´»È½¾´È¯ÇÇÈÁ½´»È¸È¸´»»°¯¸´»»¯»´¾³º»ÆÇ³É´¯¼¸¿É´¿¼¸¸´»³É¯¯ÇµÁ
¼´ÈÇ»¹¸Çŵ¸»·¸¯°Çº½¿È³½¾¸»´¶¹Ç²º
´¿¸¯Èǰ²¾³º»¸´»²¸½¼É´¯¼¸¯¸Å´½ ³»¶´ÇÈÁ½É½´ÇÉ´³½´Çɼ¸Çµ»Ç´À¯È³È´²Æ°¯´³Èǰ²
Ç´·Ã³¯½½²¶¯ÆÇ´»¾¸¯°¼±È¯Ç°Âɴȳ¸³¯¿´³°Ç»¼¸Ç°¸¯³½Æ»¶°¸´±´¯¾³º»ÈÉ´ÃÉ´È
¼²¸½¼¸¯¸Å´½¾¸¯ ¯ÇµÁÀ¿ÆÈǶ¯»¾´È¯ÇÇÈÁ½¼±°Ç»³°¸Æ³´¼¸¸¶»³´Á´Çµ³È´²Æ°
³°¸Æ³½Ç´·Ã¼¸¸Á½¸¿°°Âɴȳ¸³Ç¯È°°¸¸¶´Á´Çµ³½Ç´·Ã²¸°Âɴȳ¸³Ç¯È°°¸¸¶´¸¶»³½
´¸Ç°²´¶²¿´¼»´º½Ç´·Ã¼³½É¶¯°Âɴȳ¸³°¼±°Çǰ¯¸¸¶»Ç¯È°°¸¸¶´ ¼¯Ç°²°¼¸¯¿É´Æ»¶¿¸´»»·¶´È³É´¿É½°°¸¸¶»¯Çȸ»·¶´È³É´¿É½³½Ç´·Ã¸´±»´¾³º»·¶´È³
°Çº ³º»³ ³¸¯Ç³´¸»Á´Ç¸°¶½¯¸Å´½³È´²¸½¼¸¯¸Å´½¾¸¯´¯´³ÆÃÀ°Ç» ¾»³»²º¼Á³»»º°¼³
É´·Çôɴ»»º¼¸¸Æ´»¸¯º¼¸¸Æ½³»º¾º»´¶»½É¸Ç°´·Çô»»º°´¸¿°»´¾Ç³¯»´¿É¸¿³¿´³ºÉ´¿É½
Ȳƽ°¶»½É¸Ç°´·Çô»»º»Áǰ´Á´»¸¯º¼³¸»Áǰ´Áȸ½»º´É´¿°Çƻȶ»½É¸Ç°´³Ç´É°È »³¯É¯´ ¼¸¿Ã»´¸¿Ã»³ÁǸ¯È³¯½´·»ÁÇú½È ȲƳȲƽɯÇú´ ¼¸Ç´Ã¸º³¼´¸É²´°Á°Ç½¯¿
¸ÉÈÁǴŽ»È¾½È±´»Ç´°Å¸½»È¸¶°µ¸´»É¼È¯¸¯²´¼È¯Â´Á³É¯·¶É¯·¶ ¯»°¶°µ½°³¯½´·°²°Áȸ½»ÁÇú½È´Á½È½º ¶°µ½³É¯´ »º¸³°³ÁǸ¯È³¯½´·»Á³µ ²Á´½
¼Ç´½¼¸Ç´º¸°³Ç´º°³¼¸»È´Ç¸°Ç½´Á³É¶¿½É´¶¿½¸Ç¸È¼¸¿Ã³¼¶»¼¶»³ ¼¸¿³º³»Á´ ɴǵÁ°³ÁǸ¯È³¯½´·»Á Çú¸ ³¸¸³È¯»°²°Á´È²Æ½°¯½·¿¾´±ºÈ²Æ½°´¸¶
µ±³É¸È¯Ç³»¶ÇÈÁ½É½´Çɳ½´Çɼ¸»´°±°¼¸È²ÆÉ´Ç´ÁǸµ¿»¸¯½´³²´É½ »¯Çȸ´»¯¼¸Ç½´¯È¸´»³Æ»»º°¼¿¸¯¼¸¸´»»°¯»¯Çȸ´»¯¼¸Ç½´¯È¸ »³Æ³¼Á»º»Á´ ´Á½È½º
¼¸½Ç¶³²È³µ´¶¯³²ÈÇ´½¶Ç·Ã¾´¸²Ã¾°³¾´¸²Ã ³°¸Æ³´¼¸¸¶»Á´ÇµÉ´¿É½ ¼¸²°Á³»Á³»´Á¼¸Ç½´¯È¸»¼¸¸´»´»¯ Çú¸ ¼¸´´»´
DZ³»µ± ´ÃÈÉ»´»¯µºÉ´¶¸»À² ²¼´¸°»ÆÂ²¾¸»´¶
¾³º»È³½³°³ÇƸÁȸûÁ¯¼¸¸¶»°°¸¸¶»¯Çȸ»È¯Ç³Çº½´¸´±»È´¯¾³º»¹¸¸È³»´º ¯Á°»ÆÂ²
¼²´Æ¼±µ±³É¸È¯Ç½Ç´·Ã¸´±»Èµ±¶Æ´»³µ±³É¸È¯Ç½Ç´·Ãµ´µ±»»¯Çȸ»¾¯Å´ÇÀ½È¾³º´¯¸´± É¿³º¼±Á½È½ ¾³º ǽ¯¿³È»¯ÇȸÉȯ¯¸³¼¯¼±É¿´³º»É´¿É½¼¸¿É´¿¯»´Á»¾³ºÉ°»É´¿É½
¼¸Ç°¸¯³½É¶¯»¯Çȸ³¿Æ¼¯É´¿É½°Èµ±³É¸È¯Ç½ÇÉ´¸³°¸Æ°´¼¸¸¶»°´Á´Çµ°Ç´½¶³µ´µµ±¿È ¾³º»»º°³¿¸¯É¿´³ºÈ³¶¿½°ÈǴý³½¼´ÉÀ¼¸²½´»ÈÉ¿´³º»¯»´¾³º»ÆÇ¼¸¿É´¿»¯Á½È¸¸°Ç»
³¿ÆÈǰ¸¯³½É´¿É½°°¸¸¶³·¸¶È¼²´Æ ¾¸¯´¼¸½Áø¿Èǽ¯¿ÈÉ´¿É½½Ä´¶Á½È½°É¿³º¾¸¯ ¾³º ǽ¯¿È¼´Æ½»º°°ÆÁ¸¾°ÇµÁ¸»¯¸°Ç»
´ÃÈÉ»´»¯·ºÉ´¶¸»À² ´¼´¸²»ÆÂ²¾¸»´¶ É´¿É½´»º¯¾¸°¯Ç°¸²¸¯°Ç´Ç½¸¸°Ç´¯ÃðǴ¯¿³º°Ç¾º»´¯»´Áº ³º»³ É´°Ç»ÆÇ·´Á¸½Ç¶¯·´Á¸½
É¿´³º´¸³¼³¸É´È¿È¼´È½
¯Á²»ÆÂ²
¼¸°´ÉºÈ¼´È½É¿´³º¼±Á½È½¾³ºÈ¼¸Ç°´À»¼±»¸»º¯´³È¾³ºÉ¶¿½º³¿¸¯´É»º¯¿É¿´³ºÉ¶¿½
É¿½»Á ´»Ç½¯¾³º»¹¸¸È´Ç´¸È¯´³ÈÉ´¿É½³½Ç´·ÃÉ´¿É½³½Ä´¶´»Ç½¯´»¯Çȸ»Çº½È¾³º
´¸¿°´¾Ç³¯³ÈÇð
¸¯¿ÉÆÇÇ´¸È´¿¸¯ É¿½»Á ¸Ç³È³ÅǸȾ³º»º»¾É´¿´É´¿É½°°¸¸¶È¼¸Ç½´¯È¸ ¸»ÈÉ´¿É½³È
É¿½»ÁÈ Çº´½³¾³º»¹¸¸ÈÉ´¿É½³È¼¸Ç½´¯È¸´É´¿É³»¶º´°¾¸¯´´»¾É¸ÈÉ¿½»Á»º³´»Çº½´ ³¸´»½¼¶ÇǷò»´´³È¼´È½¼¸Á»ÀȽ¶½Ç´·Ã³¿°³²»¸È³¸´»
Ç´¸È¯´³ ¼¸¯»º³É¯É´°Ç» Ǵȼ¯ ǽ¯¿È°¸¸¶»¶Ç½´µÁ½¯°È¼¸¯»º°É´¿É½°´¸¶
¾´¸ºÈ´½ÅÁ°¶Æ»¼¯ÆÇ°Ç»Çº´½³½ÂÀºÁ°´É´Çµ´¶´¾³º»É´¿É½¾É´¿»ÆÈ½°¼¸¸Á½¸¿°¶°·³½¶Æ» Á½È½´¿¸¯ ³È ǽ¯¿³ÈÉ´¿É½½Ç´·ÃǵÁ¸»¯¸°Ç»³È¸¸É³»Á¯°³¸°Å½²»´¿È¸´º°É´¿É½°´¸¶
ÉÉ»»·´½³¸³´¸»Áȶ°·³½ÂÀºÁ°´É´¾É´¿¶Æ´»³¾º»¾³º»È¼¸Ç°²»Á°´¿¸¯¼³°Á±¿¯»¶°·³È Áǵ»¼¸ÈÈ´¶¼¯ÆÃÀȸ»º³¸Ç°²»´³ÈÉÅÆ½¼±Á½È½ ³È ǽ¯¿³È°¸¸¶¼¸½º¶»³ÈÉÅÆ½
¾³º»¾É´¿´¿¸¿Ã»¼³¼¯´¼³¸»Áǵ´¶¶°·³´¶°·³»Á¼±´ÉÁ¸°É´¾³º»È´¿¸²¶°·³»ÆÈ¼¯»°¯ ¸Å¶°»°¯É´¿É½¸Å¶°ÆÇ°¸¸¶¯¸¸¶Ç°¯¿´³°Ç»É´¿É½³»º°°¸¸¶¼¯³´Æ»¶¿¼¸½º¶ÉÁ²»´"°¯³
°Ç»É´»µ±¿³¿´³ºÉ´¿É½È³°´±³µ½³ÅÇ´³°´±³µ½³ÅÇÈǶ¯´»º¯´¼¸»Á°³È¯¸¸É¿¯»´»µ±¾¸²º´ ³È¼¯ ǽ¯¿³ÈÉ´¿É½³»º°°¸¸¶¾¿¶´¸¸°Ç»¶Æ´°¯³Áǵ»¼¸ÈÈ´¶¾¸¯È³¸¯Ç¯°³´»Ç½´¯¸¿È³
¾½µ»º´É´»µ±¿¼¿¸¯³¿´³ºÉ´¿É½È´¿¸¿Ã»³»¸µ±È¼´È½¶Æ´»³¼Á¾³º»È¾¸²³¶°·³»ÆÈ¼¯¼±¸À¯ ¸´ºÉ´°Ç»¯°
¼³¸»Á¾»µ±³ÈÁ¿¯»¾´È¯Ç³´¾³º»ÉÉ»´»Å¯¼³È¸½»»·´½°´¶³¾¸Á°¼³È ³´´È¼¸Ç°²´°È¸¸´À¸º°°¸¸¶È³¸¶»³´´È¼¸Ç°²´°È¸Ç´À¯´°»¶È³½³°»³´´È¼¸Ç°²´°È¸¸´º
·¶È¿¼¯ÆÃÀ°¸¸¶Ç¸¸±É¿ÈǶ¯»·¶È¿É´¿É½½Ç´·ÃǸ¸±É¿¯»È²Á·¶È¿³Ç÷¶ÈÈDZ³¿È½ »º°¯¸´¸Å¶°¯¸³°Æ³´¼¸¸¶»´Á´Çµ°°¸¸¶¼¸½º¶»³¸¶´³½³°ºÇ´À¯´²¸±´´½²È³½³°´³¸¶»
³¸¯Ç³´¸»Á´Ç¸°¶½¯¸Å´½³ÈÇ´·Ã¾º½Ç¶¯»´¯Ç¸¸±É¿È¼²´Æ Æ»¶»¸²º ¼¯ ¹¸ÇÅ´Ç´·ÃǵÁ¸»¯¸°Ç» ¼¯ ¸´°¸Ç½ ǯ°É¿È´½ºÉ´¿É½³
ÇÈ´¿°ÆÇ¯´³·Æ»°´¸¶Èɸ°³»Á°»¼³°¯Å½¿³»º¼¸ÇŴƳ¼È»´Á¸±³¯»È¼¸¿ÁDZ·Æ»°´¸¶ °Á°»ÆÂ²
¼³·Æ»Ç½´»È¸È¼¸¸¿Á»¹¸¸ÈÇ´¶³¸Ã»Áȼ¸¿´¸»Á³¼¸·¸¶¯½Æ¯¿É»¼¸ÇŴƳǶ¯»³Ç¸Åư ɴǶ¯É´½³°³¯½°°ÇÁÉ¿´´½´½°»¯Çȸ»Çº½´¾³º¸²¸»¯°¼¯¾¸»´¶É´½³°°°ÇÁÉ¿ÈÇ´º°³¿È½
»º³Ç¸¯½¸°Ç»¼È¼¸»½¿´À¿º³Ç¸ÅƼ²´ÆÈɸ°³»Á°»¼¸¿´É¶É³Ç¸ÅÆÉÁȰ¼¸»´°¸È½´ÇÈ¿È ·¶´È²¶¯¼¯´Ç´º°³¸»È¾³º»Ç½´»»´º¸²¶¯»ºÈÉ´¿É½³½¼»´ºÉ¯¼¸Ç·´Ã´»Èɯ·¶´È²¶¯»º´
´¿¸¿ÈÈÉ´¿É½ÆÃÀ»³½´²´¿¸¯´´»¾É´¹»È½Æ²Å ´Æ¸²Å³ÈÇ´¸¿Á ǽ¯¿È·Æ»·Æ»ÆÃÀȼ¸¸¿Á» ¯´°¸¼»´ºÉ¯¼¸·¶´Èȳ¯½°¼±¾³º¸²¸»¯°È¼²´Æ°ÇÁÉ¿¼¯»°¯¼³½²¶¯´»¼¸Ç·´Ã¼»´ºÉ¯
¸´±»È³¸³ÈÇ´·ÃÉÆµ¶³»È¸³Ç𴻯Çȸ»È¯¸³¸Ç³È°´¸¶ÉƵ¶È¸³½Æ°ÈÇ´·ÃÈ ¸É´¿É½É¯¸»¾ÉÇ´º°´¿¸¯¼¯´¸»È´»´º¯´³Ç´º°¼¯Ç½¯¸´¼¸²²Å¸¿È½¾³º³´¸»Á
Ǹ¸±É¿ ¯»È ²Á ¼¯ Ǹ¸±É¿´ ³À¸Á ´» ³¸³È ¸´± Ç´·Ã ¸´± »±»± ³À¸Á »´±»± ÉÁȰ ³ÈÁ¿ ³»¶ °´¸¶ ǽ¯»¯Çȸ»È»º³¾¸¯È¾½¸À´°¼´ÈǸȹ¸Çż³½ÁÂÉÉȽ³´É´¿É½³¾½Ç´·Ã¸´±»´¾³º»·¶´È³
´½ºÇ´·ÃÉÆµ¶Ç¶¯¼¸º»´³¾¸¯´°¸¸¶ÆÃÀ³¸³°¸¸¶Ç¸¸±É¿ÈǶ¯»»±»±É³¼¯´Ç´·Ã»±»±É¿ É´¿É½³½»¯ÇȸǴ·Ã³°ÈÉ´¿É½³½Ä´¶´µ³Çù»Çº´½¸¿¯»¯Çȸ»¾³º
¯Ç½´¶»Ç´À¸¯ÆÃÀ´¯»´Æ»¾´½½ÆÃÀÈÉ´¿É½° ´¿½½¶Æ»³Ç¸º½¸½²½´»²¸Ç´½´¿¸¯´¾³º»¾É´¿É´¿É½¼³°³¸³´³ÇøÁ½¸¿°¸»Ç´º½¶°·»Ç½¯
ÆÃÀ ³¸´± ³É¸³È ³²»¸ ¼¯ ÆÃÀ°È ´Éȯ ¾°ÇÆ ¯ °´¸¶» Ç´À¸¯ ÆÃÀ ¼³È ɴƸÃÀ ǽ¯¿ DZ° ³Ç¸º½¸½²½Çº´½»²¸Ç´½´¾³º»¾É´¿»ÆÈ½°
Ç´À¯Èǰ´À»Ç´½¶Ç·Ã¯´³´³¯½·³½³°Ç´º°± ǯ°É¿È´½º³»¶°¾°ÇƳ¯¸°½³Ç¸¸±É³È½ ¼¸Ç¶¯»ÈÆÇ¶°·»È³½³°³¾¸¯È¸Ã»Á¯´¶°·³½É´¿É½³Á´°É»¾³º»´º¸
¾´½½ ÆÃÀ ¼³È °¯ÉÀ¸È ²Á Ä´¶° ·´¶È» ÆÃÀ½ Ç´À¯È ³Ç´³· ³½³° Ç´º° ² ³²Ã¸È ²Á ³¯¿³° ¼Á³É¯½ ǽ¯¿ÈÇ´·Ã¾³º»·¶´È³¾³º¼± ¶°µ³¸¶°´µÉ¯½ ǽ¯¿ÈÉ´¿É½°°¸¸¶·¶ÈȾ³º¶°·
¾¸¯È´²¸°³»·³°ºÁ½³²Ã¿ÈǶ¯»ÈÇ´½¶Ç·Ã¾´¸²Ã²¾°³¾´¸²Ã±É´¿É½³°µ±³É¸È¯Ç¯Ç´·Ã» ¶°·É´¸³»Á°ÆÈ¹»¸¯´¾¯º½É´¿É½³½Ç´·Ã¼¸¿´È¯Ç³É´Á´°È°¶°·³ÈÁ¿È¾³º¼¸¿³º³É¯½¯»´
¾´½½ÆÃÀ¯»¯´¿¸¯´³È´²Æ´° ¾¸¯É´¿¶Á°ÆÈ¾´¸º»¯Çȸ¶°·¼ÁÂÉÉȿȾ³º°¾¸²³¾º´²¸½°¸¸¶É´¿¶Á°ÆÈ¾³ºÉ´¿É½°°¸¸¶
°Á²»ÆÂ² É´¿É½³½´É´¯ÉÇ·´Ã¾³º³É´ÃÉ´È
¼¸°Ç´Á»¯»´ ¼É´¯°´µÁÉDZ»´¸¿Á» ǽ¯¿È¶¸¿³»¹¸ÇÅ´¿¸¯¼¸¸¿Á¾¸¯È¼´Æ½°³¯Ã´³¶ºÈ·Æ»°´¸¶ ¾³º»É´¿É½È¸Çý´¿¸¯´ÇȰǺ´½È¾³º»Á¸´²¸¿³ÈÁ ¯²À¶°Ç ³¿´³ºÉ´¿É½°»µ»µ½³Çº´½»À¿Æ
¼¸Ã»·Á»¯»´ ¯»È¸½»À¿´Æ³¸³ ¯°Ç ³¯Çɳ¸»°¼É´¯¼¸À¿´Æ´³¿È¯²À¶°Ç»È¸´²¸¿°¼¸²½´Á»Å´³¸¶°·Ç¶¯
°´È¸¸»Ç°²½½´¯Ç¸Á»¾Ç´±³½³½´Çɯ¸°³»´¶´Ç·»»¯Çȸ³¹¸ÇÅ´¿¸¯¾³º¾¸¯È¼´Æ½°³½´Çɰ´¸¶ ´²±°¼Áöƻ ¾½¶¿°Ç ¾³º»³¿É´¿´¹Ç¸³»º´¿½½»´·¸»É´¿É½ÉÉ»³Å´Ç³¸³
¹¸ÇÅ´¿¸¯È¼¸¸¿ÁÉ´¿É½»³½´²´¿¸¯´³½´ÇɲÀó¸¿Ã½³¯¸°½´³ÇÃǺ´È¾³º¼È¾¸¯¼¯´¾³º¸²¸» ³ÈÁɴŽ»Áǰ´Á³³¸¿¸½³°Ç²°³¸»¼Æ¼´È½´É´¯¼¸²¿½¾¸¯ÉǺ´¯³É¸½³°È¸È´¯»°Ç°´Á³
³¿¸É¿ ǽ¯¿³½´Çɰȼ¸¸´Å½¼¸¸¿Á¼È¾¸¯Èº¶¸¿³» ¯ÅÉȲÁ´É´¯¼¸º½´¼¸²¿½´¼¸Çµ´¶´¼¸²¿½³È´Á´¿¸¯´É¸Å¸Å´°»´»´¯³º´À³ÈÁ´»¼¸Ç½´¯È¾´±º
Á´Çµ³É¯·¸Èø¯»¼Ç´Á¼Á¼¸¶É´Ç°¼¸»±Á³±´»½»´±³¿È¼´Æ½¾³º¾¸¯È¼´Æ½°³¿´³ºÉ´¿É½°´¸¶ ´Èÿ
Ç´Á³¼±´»¾É¸»¹¸ÇÅȸ¶»³·¸Èø¯»È¯Ç³·¸Èó»´±³¿È¼´Æ½¾º´´Ç´Á°¯´³È´½º¾³º»¾É´¿ÆÇ ³¿¸É¿³¿¸É¿³´´È³Ç¸µ±°»°·»º´¯´»¸¯º´Ç´À¯¾¿¶´¸¸°Ç»É´¿É½³¼Ç´³¯»È³½³°½ÇȰɻ¸º¯
¶¸¿³»¹¸ÇÅ´¿¸¯È¼¸¸¿ÁÉ´¿É½»³½´²´¿¸¯´¾³º²Àó¸¿Ã½»º´¯´¼¸½²°¼É´¯³»Á½¾³º¼È¾¸¯¼¯´ ¾º³º»³¾¸¯´ ³½´Çɽ
³¿¸É¿ ¼³°Ç½¯¿È¼´È½¼¸¸´Å½¼¸¸¿Á¼È¾¸¯Èº ¯²À¶°Çǽ¯
Ç´·Ã´ ³¯Ã°´ ³¶ºÈ°´ É´»»´Á°´ ·Çð °¸¸¶ ÇŰ´ ¼¸ºÈ³´ ¼Çº ǸÆÃ³ ÇÆÃ³½ ³ºµÈ ɸ°³ »Á° ¼¸¸¶»´²¶¯»³°¸Æ´²¶¯»Á´Çµ³¾É´¿´¼¸¿³ºÁ°Ç¯»Æ»¶½³Æ²³½³°°¼¸¿³º³½º»É´¿É½³É¿¸É¿
´°³ºµ´Çµ¶ÈÇÆÃ³É´°Ç»ÇÉ´¸½ °´µÁÉ ¼¸¸¿ÁÉ´¿É½°Ç½¯¿ÈÉ´ÇÈÁ½³½ ¼ÅÁ»ºÆ»¶½¼¸»´²±´¸Ç°¸¯È³À±³½³°°³Ã¸³¿¸É¿¯³¸È¹¸ÇÅ´ ¾³º»¾É¿´ ǽ¯¿È¼¸¿³º¸¿È»
ȸ´¼¸¸¿Á»³ºµÈ¼¸Ç½´¯È¸ÈDz½³É¸°»¶»È¿È°³µ¸Ç¿¸²°³ºµ´¼²Æ¸½¯¸°Ç³Æ²Å¸ÃÀº°³¸ºµ ¼¸¿³º¸¿È»
´¸¶¯½»´²±¯³¸È ´¸¶¯½»´²±³¾³º³´ ǽ¯¿³½´¿²½»´°´È¶¼²¯¯´³È¼´È½´½ÅÁ»³ºµÈ¼¸Ç½´¯ ¼¸º»½³È¹Ç²º³»´²±»Ç½´»º ³¶È½» ǽ¯¿È»²Ç¶°´¸»Å°ÆÇÉ´»º¯¿¼¿¸¯³¿´³ºÉ´¿É½É»¸º¯
»È½´³»²± ´¸¶¯½»´²±³¾³º³´ ǽ¯¿È´É´¯¼¸»²±½¼¸¿³º³´¸¶¯´»¾¸¯¼¯´ÇÈ´Á°´³½º¶°¸´¿° ¼¸»º´¯
´¸¶¯
³²´½È¾³º»ºÆÇ´É´½º³º»³¾¸¯ ³º»³» ´»¼¸¿É´¿¾¸¯³¿´³ºÉ´¿É½¼¸»º´¯¹¸¯¸Æ°´¿¸¯È¾³º
»¯½È¯»´¾¸½¸Á´ÇµÉÉ»¹¸ÇÅǸµ¿°Ç´½¯³Á´Çµ¾º´²¸»Èº²Á³°´ºÇ¯»ÈÆÇ󽯴³Á´Çµ³¿È½ ǽ¯¿È³¿´³º°Æ»¶´»¾¸¯³²´°Á°³²´½´¿¸¯È¸½´´»¼¸¿É´¿¼³°¸Æ°´¿¸¯È¸Ã»Á¯³²´°Á°
Æ´È Æ´È°Ç½¯¿È±¾¸½¸¯¸³´³½¶»½³È´ÁȲ¸²±¿Á´ÇµÈ°Á´Çµ°ÈÉ¿½´¸½³ Á´Çµ³ ǽ¯¿È¯ ³²´°Á°³²´½´¿¸¯¼¯ÆÇ¯»´ ³¿½»¾¸½¸³Æ´È³¸³É´»¾Ç³¯¸¿°½°»¶³É¯´¼¸½»È³¼²É¯°¸Çƽ³
´¿ÉÉ Ç½¯¿È³¿´³ºÉ´¿É½»È¾¸»´¶»ÈÁ´Çµ¾º´ ³½´ÇÉ Ç½¯¿ÈǸµ¿»¸¯»È¼¸È²Æ´½Á´Çµ¾º´ ¾¸½¸³ ³É´¶¸»½²É´É¸Éó±É´»¸»°°É´Æ¸Å¸¯¾´±ºÉ´²´°Á¹´É½É¶¯°³²´½´¿¸¯È»º¯»¯´µ
´²¸°¶½Ç¶Æ¸´ ǽ¯¿¾º´À¶¿¸Ã»È²¸³²±¿º Á´Çµ ´Ç½¯É´Ç´½¶¸ÈÇ´²´ ÉøÇÁ±¸³·´ÀɯÆÈ³°¸É´¯µ³¯¸É´»°Æ¸É´Æ¸»½·É´Ç·Æ³¶É´Å¸½ÆµÉ´È±³´É´Ã´¿É
»º¯´³È¯½·¯²¯Æ´°²Á³°´ºÇ¯»ÈÆÇó½É´½ÅÁ³¼³´»±Ç°Á´Çµ³²±¿º¯´³¯½Æ¯¿É»Æ´È ¾Ç³¯¸¿°½ ǽ¯¿È´»¼¸¿É´¿¾¸¯¼¸»´°±°´È²Æ½°¼¸ÃºÉ´¯¸È¿´·ÁǴŽÉdz·²¸³Ã´ÇÁ³»±Á
¸Áޝ¼ÅÁ´É¸»´Æ³¾¸°ÈÆÇï´³»±Ç»È¹°´À²Á³°´ºÇ¯»ÈÆÇó¾½³²´³¸¸°Ç» ¹Ç¸³ ¾Ç³¯¸¿°»³Ç´½¯³³²´°Á
³¶Éï´³ÈÁ°´º¸´Ã¸ÈÉDZDZ»È³Æ¸Ã²Á³·½¸Ã»º¹É´¶´¼¸Á²Å³»Å¯¸¶»»ÈÆÇ󽯴³¸¶» ´ÃÈÉ»´»¯¶ºÉ´¶¸»À² ³¼´¸±»ÆÂ²¾¸»´¶
¼¸Ç½´¯È¸´³·¸¶È³É¸°É¯»·´¿´¿¸¯»°¯ ¾´È»³¼ÁÉ´¿´É¶É³¼¸¸¶»¯´³´³Á¸»°³É¸°³¿Æ»È ¯Á±»ÆÂ²
³»Á½»³·¸¶ÈǸȺ½È¯¸³À´¿±¸·¿¯¾°¯¿¸¿¶¸°ÇÈÆÇ¾¸²°¼¸Æ»´¶¼¿¸¯´³½Á³·¸¶È³É¸°»·´¿È
¾º³º»³¾¸¯ ³º»³» ¼²¼´È½Ç´À¯È¾´¸ºÇÆ¿»Á²´¸´¿¸¯È¾³º»¼¸¿É´¿¾¸¯°Ç»¸¶»°È¼¸·´¶
ȯǰÈǽż¸¸¶»³¼Á¾É´¿¸¶»³¼Á¯»´³½³°³¼Á¯´³ ³½Á »·´¿È¼¸Ç½´¯È¸´³Á¸»°³É¸°½
ÇÉ´½´´¿½½°µ¼²¸Ç³³Ç¸²Æ»¶»´½´¹É´¶¼¯¾¸°´´É´¯³»´Å¼¯¾¸°È
ǽ¯¿¾º´À¶¿¸ÃÉ»¸Ãɲ±¿º ¼¸¸¶» ´Ç½¯É´Ç´½¶¸ÈÇ´²´ ¼¸¸¶»³ ǽ¯¿È¼¸È¸¸É¾Æµ°ÈÇÁÈ´¼¸È°º
»»Ã¸´À¶¿¸Ã²´½Á¸´ ǽ¯¿È³Ã°Èư¸¯»´´½ÅÁ½»´·¸È¯»´ ¾É¿´ ǽ¯¿ÈÉ´¿É½³Â´·¶¸¯»³¿´³ºÉ´¿É½°¾³º³É±³¿³
ɺÇÁ½»³¿Ã³Åó»´É´ÇÁ³»
ʡ
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 40
¸°Ç»¾³º»¾É¸´É´Ã´¶È³Ç´Á¸Èº¶Æ´»³½³¿Æ¸´É´Ã´¶È»È½³°´·É´¿°»»È³µ¸±É´¿°»´É´Ã´¶È° ³Ã¸¾¸Á´°´±³¿¼¸¿³º´ ³°Æ³ ǽ¯¿È³°¸Æ³¹´É°È°»¶´³°¸Æ³¸°±»ÁȰ»¶³°¸Æ³¼Á¾É´¿³°¸Æ
É´¿°»»Áɴô¶È»È½¼¸µµ´±¾¸¯¾º»´´¿¸½´¿¸¯È»Á¾¸½½¼¸½Ç´É¾¸¯È³½´Çɽ¼¸²½´»¸Ç³¸¯Á»¯ ³É°Æ»¯³È¯³»¯´ ǽ¯¿´³Á½È½º ³°¸Æ ´Ç½¯É´Ç´½¶¸ÈÇ´²´¼¸»Á°»´¿É¿´
²¶¯¾¸½¼³ÈÉ´°¸Æ¿´¼¸Çºµ°ÆÇ´É´Ã´¶È»ÁÉ´¿°»»È½¯»´ ¼¸¸¶»³´Á´Çµ³ÆÇù»Á¾Ç²³
ǽ´¯³¼¸Çº¸¿³¸Ç¸¸ÈÈ É¸È¯Ç ¯³¸È¹¸ÇÅȼ´»ºÇ½¯¯»³»¶¸ÉÀ¸Á»º´¯³½´Çɸ¿Ç´±»ºÇ½´¯³ µÃÈɳ¿È³È¯Ç² ¯È²´ÆÉ°È¼´¸³»ÆÂ²¾¸»´¶
¼¸½¸¸Æ´¸Ç°²¼¸½º¶»³½´Çɽµ±³É¸È¯Ç¼¸²½´»È¼´»ºÇ½¯¯»¸¯Á»¯¸°Ç»É¸È¯Ç¸¸µ±»º ³º»½É°³¯»¼¸Ç½³ÇƸ³´¿½¸¯É´ºµ»³µ¼´¸
»Æ³»¼»´Á³±³¿½Æ¶Å¸Ç°¾½¶¿°Çǽ¯ µ±³É¸È¯Ç³ÇÈÁ²¶¯ÆÇÃ
Äǯ°ÆÇ±³´¿È¸¯Á»¯¸°Çºµ±³É¸È¯Ç° ¯Á³»ÆÂ²
³Ç´É¸Ç°²»³»¸°·¹¸ÇÅ´¿¸¯¸ÇÆ»Á°´³¯½´·¼¸»°Æ½¼¿¸¯È³Ç¸É°¾°³²´³¸¸°Çº³Ç´É¸Ç°²° ¼¸È²Æ´½°¯»»°¯¾¸»´¶°É¸°³¸¿Ã°¯»È´É¸°³¸¿Ã°Äǯ»Ä´¶°´Äǯ°±³´¿µ±³É¸È¯Ç³¿È½
²¸É»´Ã½°¾ÅǶ´³Ç´ÁÈ´³·¸¶Áǵ¸È²Á°¸¸¶´¿¸¯È³¸È¯¸¸°Çº¼¸¸¯»º° ³°´Ç½°ÆÇ±³´¿´É´»¶Ç°ÆÇ±³´¿µ±³É¸È¯Ç·Á´½°´³°´Ç½°¾¯Å°´Çư°±³´¿³°¸Æ´¼¸¸¶»´Á´Çµ
³Ã¸Ç·°±³´¿´¿¸¯È³½³°ÇÈÁ½½ ¾¯Å¾¯Å ³´´È³Ç¸µ±²½´»ÈÇ´·Ã ¾´Á½È¸°Ç» µ±³É¸È¯Ç°³Ã¸Ç· ɶ¯»º½É´µµ´±ÈÉ´»¶ÇȽ¶À¿¸ºÇ³¾°¯À´²¸°Ç»"Ƚ¶»»³É¸°»É´»¶Ç¸Éȸ¯½Èɸ°»³°´Ç½
³¿½½´³°´ºÇ¯³½³¸»±Ç´ºÉ¶¿È¾´±ºÉǰ´Á³¿¸¯È³Ã¸Ç·»Ä´¶ ·°È³É¶ÉÇ´°Á¸Çȯ»º ǽ¯¿È ¼¸Á»ÀȽ¶»ÆÈ½¾³º»³¿¸É¿¼³È»ºÉ´µµ´±É´»¶ÇȽ¶¼¸½º¶»µ±³É¸È¯Ç°É´°¸¸¶ÀÇô³¿½
¸Ã»Á¯³Ã¸Ç·°±³´¿ÈÇ´º°½µ±³É¸È¯Ç ¾¯Å¾¯Å ³´´È³Ç¸µ±°²½´»´¿¸¯´ ɴøǷǯȻ¼¸²½´» ǽ¯¿È¾·Æ²±°´¿½½É´ÈÁ»¸²º´»´º¾¸¸²Á¾°»¯»È¸¯´Å¯»´¾°´»½»¸»±°¼¸Á»ÀÇÈÁ¼³È³²´³¸°
·´Èý·´Èà ²´½»»°´·ÇÉ´¸¼´Æ½»º½ÇÈÁ½½ÇÉ´¸°Ç´º°»ÇÉ´¸°³½´²È ³¿É½¸²º´°¯³¸È ´»¾ÉÉ
¼¸±³´¿¼¿¸¯¼³È° Ǻµ°ÆÇÇ´º°´¼¸Çºµ¼¸º¸Çż¿¸¯¼³È¯ÇÈÁ½¸¿¸²»³½´²µ±³É¸È¯Ç ¸´¿¸È³µ¾¸¯È°¸¸¶Á°Å¯»´¾¸°»³¸´¿¸È°´¯¿ÆÈ¼´È½Ç´·ÃÁ°ÅȲÁ¾É¿¯»
Ç´º°´È½¶°µ±³É¸È¯Ç³ÇÈÁ°ÇÈÁ½¼¸°´Ç½°ÆÇ¼³È± Ç´½¶°±³´¿Ç´º°´¼¸¯½·° Ǹ¸È¯»Çº´½³°¸¸¶Ç¸¸È¼¯´Ç¸°¶½¾¯Åµ±¶Æ´»³µ±³É¸È¯Ç½Ç´·Ãǰ´¶½°¸´±½¾¯Åµ±¶Æ´»³
±³´¿Ç´º°´¼²¯°¼¸±³´¿¼¿¸¯¼³È³ ¼¶Ç½È´²ÆÇ´º°´¼¶Ç½¼¸È´²Æ¼¿¸¯¼³È² ²¸¶¸° ³µ´´½ÅÁ»¾É´¿³µÉ´°¸Æ¿¯»´¼¸ÇºµÉ´¿°»¯»´É´Ã´¶È´»Çº½É´¿°»´É´Ã´¶È´»´¸³¶Æ´»³°¸¸¶
¼¸ÇŽ°Ç½¯¿³½³°Ç´º°Ç´°¸²³¸¿Ã»¼¿¸¯¼³Èµ·´ÈðÆÇ¼¸±³´¿¼³È´ ¼²¯° ´½ÅÁ»¾É´¿
ÈǸóµ¾´±º´É²¸»¼²´Æ´½¯³É½È¸Ã»Á¯¼´É¸°¼¸±³´¿¼³È¯Ç´º°¸¿¸²»³½´²µ±³É¸È¯Ç Ä´¶È¸²Æ³¼¯¼±´ ¹¿¯ÅÇ´º°µ´±É¯»´ ǽ¯¿È³µ¸±¸¿°¼¿¸¯È¼´È½Ç´·Ã¶°µ½¸È²Æ°µ±³É¸È¯Ç
³¿É½´¿É¸¿°±³´¿´²É´ÃɴȰ¼¸±³´¿±¶´Æ»°¼¸±³´¿°¼³È ¯»ÇÈÁ½¼¸¸¶»ÈǸ󵴳ɸ½» ¯¼¸È²Æ´½°µ±³É¸È¯Ç¾¸¯È´¿¸¿Èȳ½´³µ¸±³»Á¼±³»¶´³»´º°³È´²Æ·Èóȸ¶º´³¸É´µ¸±½
»º¯¿ÇÈÁ½³¿´³ºÉ´¿É½½¼³È´ ¯»ÇÈÁ½É¸°³¸¿Ã°¯»È¼±¼¸±³´¿¼³È³ ¯»ÇÈÁ½ È´²¸¶³´³µ¸±¸¿°¼³³Ç´É³¾½¾¿°Ç²½³²´°Á´³µ¸±°¼¸Ç´À¯È¸Ã»Á¯Èɸ°³Æ²°¸È²Æ°Ç°´²½
·°È°´È¸²Æ½ÇÈÁ½´³È´²Æ´°¾¸¯µ±´¼¶Ç½´ÉÈ´²ÆÇ´º°Èȸ²Æ³»¹¸Çž¸¯¼³Èµ ¼¸»Á°» ɸ°³Æ²°¸È²ÆÇ°´À»°È²Æ³¾¯Å¯»´ ¹¿¯Å ǽ¯¿È¾³º»¾É¸»´µ±³É¸È¯ÇÉ´²Ã»¹¸Çž¸¯È¾¯º
Ǻ½¿´¿¸¯ÇÈÁ½´Ç´º½»¾³º»´º¸¼³È¶ ¯ȳȸ¶º´É´µ¸±½Ä´¶È¸²Æ³Èº¸¯¿¸¸°ÇÄÇɽ³µ¸±³É¯É´²Ã»ÇÈ︯´ ³ºÇÁ³´³²½Á³ »»º°
µÃÈɸÇÈÉ ±´¿¸µ¯³ÉÈÇà °¼´¸µ»ÆÂ²¾¸»´¶ È´²¸¶³´³½ÅÁ³µ¸±È¸²Æ½°Ç°´²½¯°Ç»±¾É¸»´È¸Ç󻹸ÇÅ´¿¸¯È²Æ³»È³¿¸¯³µ¸±³È¸Ã»Á
¯Áµ»ÆÂ² ¯Å¸³¿¸É¿´³µ¸µ±ÆÇÇÀ´¶½´¿¸¯È¸½ ´»¾Éɹ¿¯Åµ± ǽ¯¿È¾³º»ÉÉ»´³µ¸±Ç¶¯»É´²Ã»¹¸ÇÅ´¿¸¯È
³Ç´·Ã¼¸µÁ»È³Å´¿´ÆÈ»ÆÇ³¸´¯ÇÇ´Èɵ¸±´´ÆÈ»¯»´ ´»¾ÉÉ Ç½¯¿È¼¸»¶Ç°ÆÇµ±³É¸È¯Ç ³¿¸É¿´³¸¸²Ã³µ¸µ±ÇÀ´¶½È³µ
É»ºÉ»¯´³´É´Ç¸È»¸´¯Ç³Ç°² ÉÇÈ»²´½Á» µ±³É¸È¯Ç»È³ÈÇðǽ¯¿È¼²¯¸²±°»¸´¯Çȼ±³ ³½È¿³¾¸¯Èǰ¸¯È¸²Æ³»º³°³È´²Æ·Èô°³¸´»É³½È¿³Èǰ¸¯È¸²Æ³³»´Á´µ»ÈÆ»¶Ç½´¯³
¼¸»¶Ç½ÆÇ¯´³Ç½Å´Ç½Å½¯´³È²Çȸ²±°»È ³»´Á³»´º¾¸¯Ç¸¯½¸°Ç»³»´Á³»´º¸À´¸¸°Ç»´°³¸´»É
Ç´½¯³¾É¸»¾¸¿½³µ¸±°¾¯Å´³²´°Á°Ç´ÈÆÇ¸»¾¸¯ ¹¿¯ÅÇ´º°µ´±É¯»´¹Ç´ÈÇ´º°°²´°Áɯ» ǽ¯¿ ¸´±É´ÃɴȰǴ·ÃÈ·Á½» ¹¿¯Å ¼¸ÈÇ´²Èµ±³É¸È¯Ç°°¸¸¶¼¸½º¶» ¼¸»¯Çȸ¸¿È¼¸ÃÉ´Èɽ³°
µ´±É¯»´²´°Áɯ» ǽ´»²´½»É$³µ°³µ»È´³µ°³µ»È É´ÃɴȻȯ»´¹»²¶´¸½³ ¹¿¯Å ÈÇ´²ÈÇ´·Ã¸¯Á»¯¸°Ç»¼¸ÃÉ´Èɽ³°»·´Á¸½´¿»¾¸¯´
¼½¶É¸¸È°ºµ±½´ ǽ¯¿Èµ±³É¸È¯Ç½¼¸Ç´·Ã³ÈƼǽÅȼ¸È°º ǽ¯¿È ³½½ µ±³ É¸È¯Ç ¼¸²½´»È ¯ ¸¯Á»¯ ¸°Ç» µ±³ ɸȯǽ Ç´·Ã »º³ ¸Ç°²» ¸´± ¼Á É´ÃÉ´È
µ± ¾´È»Æ¸¸²½ÈÇ´·Ã¸À´¸¸°Ç»°¸¸¶¼¸½º¶»¼¸»¶Ç·´È³Ç´·Ã¼¸µÁµµ´±³ ɸȯǾ¸¸¿Á» É¸È¯Ç Ç½¯¿³È¸Ã»Á¯´¸´±É´Ãɴȯ»´ ¹¿±²É¸È¯Ç ³½´Çɾ¸¸¿Á»Æ´Àóɻ¸¶É°
ÆÇ·Æ»¾¸¯È ¹Ç¸ÅÆ·Æ» Ƹ¸²½È·Æ»ÇÈ´¿³¾¸¯ ¸À´¸¸°Ç» ´É½´Æ¸»´°¸È²¸°Â·´Æ³·Æ»É´´Å½ ¸´±É´Ãɴȼ¸·Á½½È´½ºÈǰ´À´ ¹¿¯Å ǽ¯¿³½°¼³¸¿¸°Ç°¶½ µ±É¸È¯Ç´ ¾¸¸¿Á³Æ¸Àóµ±³
³µ¼³»È´·¸ÆÈ¼´È´»Å°¾´±º¹º°´ºÇ²Èǰ²°¸À´¸¸°Ç³²´½´Â´·¸Æ·Æ»¯»´Ç¸ÅÆÉ½¶½¯°³ ¼´È½¼¸½º¶»¼³½²¶¯»²¶´¸½´¿¸¯È¼´È½¼¸ÃÉ´Èɽ³°¼±¼¸·Á½½»¯Çȸ»²¶´¸½´¿¸¯È¼´È½
Ç¸ÅÆ³µ¸Ç³²¸°¾¸»´ÃÈ»´É³´¼¸ÈǴȳ¼Á¼¸È²ÁÇÆ´Á³¾º´Ç¸ÅÆ ³½´Çɰ¼¸°¸¸¶½È°¾¸¸¿Á³Æ¸Àó¸Ç³È¯³½´Çɽ¼¸²½´»¼¿¸¯´¸´±É´ÃÉ´È·Á½» ¹¿¯Å ǽ¯¿È
¸´±É´ÃɴȰ
ƸÀý ¾°»½» ¾°»½ ¾¸°È ÆÇ¸³È ²¶¯´ ²¶¯ »º½ ³¯Ã ¼¸»·´¿ ¸À´¸ ¸°Ç» ÆÇ¸³ ¾¸°È ¼¸»Å° É´Ç´È
»º³»Áɶ¯½¼¸»·´¿¼¸½º¶» °Á³»ÆÂ²
¾¯ÅȽ¶ ǽ¯¿ÈȽ¶»»³É¸°»°¾¯Å¯ÇÆ¿¼¸ÉÈÈÉ´»¶Ç¸Éȸ¯½Èɸ°»¯µ±³É¸È¯Ç°´¸¶ ¾°¾´Á½È¾°Ç»³Ç¸Ç°¾¸¯È³µ°³µ¾¸»´¶´»°·¼¸°Ç´Á½¸°Ç»É´ÃɴȰ³²È´¶Æ»È¸´±´»¯Çȸ
¯´³´¾º½É´¶Ã°´¸»Á³´Å½³¸³¯»È³È²¶³´Å½³ÈÁ¼´Æ´»É´Ç½´¯´¼³¸»Á°»É´°¸¸¶½È É´¸´ÈÁ ɰ¸¸¶½¸´±³É´ÃÉ´Èȼ¸Ç°´À¼³¸¿È´³Ç¸Ç°È¸È¼´È½Ç´·Ã¸´±»È´°¸¸¶»¯Çȸ»È»¯¸»½±
É´»¶ÇÁ°Ç¯¸À´¸¸°Ç»±É¶¯°¼±°¸¸¶É´¿É½´Ç´º°°»°¯³°´Ç½Á½È½È¾¯Å³°Ç½¯¿Èµ±³É¸È¯Ç ³½´Çɰ
¼´È½ ÉÁǺ½ ³¿¸¯È ¸Ã »Á ¯ ¸À´¸ ¸°Çº ¸°Ç Á¸Çº³ ³º»³ ³È³ É¶É ¾¯Å Á°Ç¯´ ǽ¯¿È É´°¸¸¶ ¼º¸É´À¸ÇÁ¸²º ¼º¸É´À¸ÇÁ ǽ¯¿Èǰ²½ÉÀ¸Áº³Ã¸¯³É¸Ç¸ÈÁ³»¶°°´¸¶°³À¸ÁÇ´Á¸È
¸º¯»½´³¸Çºµ¸±¶¸Ã½³Ç½¯¿È É´ÃɴȳÉÇ·´Ã³¿¸¯È¸¯Á»¯¸°Ç³²´½ ¯°Ç»
°Áµ»ÆÂ² ¸°Çȯɸ¸Ç°½´¶¸º´³´´¸»Á´Æ»¶´"¸´±É´ÃÉ´È·Á½» ¹¿±² ǽ¯¿³´ ¼º¸É´½´ÇÉ Ç½¯¿È³½´Çɯ
$¾³È»º³½º´É´°¸¸¶ ¾³È»º É´µ´µ±É´»¶ÇȽ¶¼¸½º¶»´¿¸¿È ³½´ÇɽɴÃÉ´ÈÇ·´Ã¸¯Á»¯
¼¸Á»À´¸³¸È¹¸ÇÅ»¯´½È»¯ ÆÇ¼¸²½´»Èµ±³É¸È¯Ç½Ç´·Ã»¼¸²½´»¾¸¯´³½´Çɽ ɸȯÇÉ¸È¯Ç ³´´È³Ç¸µ±¼¸²½´»È³»¶°
°Ç¸Ç°²¯Ç½±³É¿ÆÀ½»´¼³½É¶¯»º»¸Å¶´¼¸Á»À¼³´É´È½´¶½´¸³¸È²°»°´ÀÇô³¿½°Ç»° Ǹ½¶³»
¼¸Á»À¼³ÀÇô³¿½¯Å½¿¼¸Á»À¾°³¿½»Á¼¸Ç´½¯ ¸´±É´ÃÉ´È·Á½» ¹²È ǽ¯¿³´ ¼ºÅÇ¯Ç¸ÅÆÉ¯¼ºÇÅÆ°´ ǽ¯¿È³¯Ã±
¼¸Á»À´¸³¸È¹¸Çž¿¶´¸¸°Ç»± ´¸»Á´Æ»¶´"¸´±É´ÃÉ´È·Á½» ¹¿¯Å°´¹Çư° ǽ¯¿³´ ¼º¿¯Å´¼ºÇưɴǴº°´ ǽ¯¿È³Ç´º°²
²¶¯Á»À½ÆÇ¼»´ºÉ´µ´µ±¾¸¯¼±´´¿¸¿È¼³È»ºÇµÁ»¯¸°Ç»² ¼ºÇư ǽ¯¿³´ ¹¿¯Å´ ¹Çư° ǽ¯¿³½ ³Ç´º°½ É´ÃÉ´È É½³° Ç·´Ã ¸¯Á»¯ ¸°ÇÈ ¯É¸¸Ç°½ ´¶¸º´³´
»¯Çȸ»º»Áǽ¯¿ ¼º¿¯Å´
°Ç» Ƚ¶¾³º»¾É´¿Â»¯µµ±Èº¾¸°´ÈÈÆÇµµ±Èº¾¸°¼¸Á»ÀȽ¶¾É´¿¾¿¶´¸¸°Ç»¾³º»³¿¸É¿
¼¸¿³º³°Ç³»Æ»¶»¸²º´°È¸¼³°È¼¸ÈÈÆ»¶ÈǽŸµ¸±³°Ç³´»È¸¼¯´¼¸È¸È½²¶¯¾É´¿»¯´½È´ ³µ´µ½¼¸Á°´ÆÉ¸°»³¯¸°¹Ç²°È²½»» ¹É¸° ǽ¯¿³´ ¼º¸¿°¸½¸´¼º¸½¸´°Ç¸¾Á½» ǽ¯¿È³µ´µ½³
¼¸Á»ÀȽ¶½É´¶Ã¾³º»º»¾É¸¯»¼¸¿³º³°Ç³»ÉÉ»ÈÆ°½´ ¾¸½¸¯´³´
³Ç´É³¾½¯¸³ÈdzŸ´È´Ç¸Éɽ´Çɰ¾¿°Ç²½¸Çº³É¯ÉÇ·´Ãɶ¯³·¸¶³Ç´É³¾½³½´ÇÉÇ´Á¸È ¸´±É´ÃÉ´È·Á½» ¹¿±² ǽ¯¿³´ ¼º¸É´ÇÈÁ½ ǽ¯¿ÈÇÈÁ½´
²¶¯¾¿°Ç²½¯¸³È³½´Çɰ´ ¼¸ÈȽ²¶¯³ÁǾ¸Á´¼¸È½¶½²¶¯É¸¿´¿¸°´¼¸Á°Ç¯½²¶¯³Ã¸¾¸Á ¼¸²½´»Èµ±³É¸È¯Ç½¼¸²½´»¾¸¯´³½´Çɽ ³¿¸É¿³¿¸É¿ ³´´È³Ç¸µ±°¼¸²½´»´ ¾É¿´ ǽ¯¿ÈÉ´¿É½µ
¼¸ÈȽ ³´´È³Ç¸µ±½³Ç´º°½¼¸Ãɴȳɽ³°Ç·´Ã¸¯Á»¯¸°Çȯɸ¸Ç°½´¶¸º´³´´¸»Á´Æ»¶´" Ǹ½¶³»ÆÇ
Äǯ»Ä´¶°¾¸°´Äǯ°¾¸°¼¸È¸È°²¶¯¾¿°Ç²½Ç´Á¸È³»¾¸¯³Ç´É³¾½³¯ÃÇ´Á¸È °¸¸¶»³½´Çɽ³´´È³Ç¸µ±°²½´»´¿¸¯È¹º½´Äǯ°ÆÇ±³´¿È²½´»³½´Çɽ³´´È³Ç¸µ±½´µ±³É¸È¯Ç½
³½´Çɰ¼±Ç´·Ãȶº´½¼¸Ãɴȳɽ³°
É´»¶Ç ¼½ÅÁ»¼¸½º¶¾´È»¼¸»¶Ç³½ÅÁ»³Ç´É¾´È»
Äǯ»³Å´¶·Á½» ¹Åǯ ǽ¯¿³´ ¹Åǯ°Çȯ»º¸Ç´º° ǽ¯¿È¼¸Ç´º¸°¶
µÃÈɸÇÈÉ ²´¿¸µ¯³ÉÈÇà ±¼´¸¶»ÆÂ²¾¸»´¶
»ºÉ¸Å¸Å½Ç´·Ãȳ»´¯Èɸ»··Á½» ¹É´Àº ǽ¯¿³´ ¼É´Ç´²»¼³¸²±°¸Ã¿º»Á ǽ¯¿ÈɸŸŷ
³±¸¸Ã³Æ°Ç¾°´³¸Æµ¶¸°ÆÁ¸É´ºµ»³µ¼´¸
¼´¸¼¸È´»È
¯Á¶»ÆÂ²
ÉÀ¿ºÉ¸°·Á½» ¹±± ǽ¯¿³´É´ÃɴȰ¼±´»´Ã¸»¸´¯ÇÈ»º ´¿½½»Ã´¿³»´Ã¸¸º ǽ¯¿È³ÆÁ½¸
³ÇÃɳǴ³·¼¸¿´½¸ÇÉ»°Æ½È¸Ã»Á¯ƲÀ³°Ç¸¸È´³ÉǸÃÉǽ±¯»¼¯Ç´Á½³È²¶É½¶°Æ²À ³Ç¸²É¸°¼¿¸¯´»¯Çȸ»º»¹¸¸ÈÈÈDz½É¸°´
³¿½°Á°Ç¯½É¶¯¸ÉÈ»ÈÉ´¸ÁÆÃº°ÆÁ¸¾°ÇµÁ¸»¯¸°Ç»¼¸¿´½¸Ç¯¸Å´½º³Ç´Á¸È¯½Æ¯¿É»³ÁÇÆ¿´
µÃÈɳ¿È³È¯Ç² ° ¯¼´¸´»ÆÂ²
¼¸Á»À¼¸Á°Ç¯¾°
³¯»¼¸Ç½¾°¼¸¸¶ÂÀ´¸¼´»ÈÉ´ºµ»³µ¼´¸
¼¸Á»ÀȽ¶»Á²´½Á¸´¾³º´¿¿°»¸ÈÆÇ´¿°»»¹¸ÇÅ´¿¸¯´É´¿°´»½¼¸Á»ÀȽ¶¾³º»µ±³É¸È¯ÇÉ¿¸É¿
ǽ´»¾¸¯´·¿°¯¯´³´É´Ç¸È»¸´¯ÇÈǰ² ÉÇÈ»²´½Á» ǽ¯¿È¾·Æ²±°´°É´ÈÁ»¸´¯Ç¯³¸È¹¸ÇÅ´ ¯Á´»ÆÂ²
¾Ç³¯»³´È³Ç°² ´¸¿°´¯´³ ǽ¯¿ÈǽŻȳøºÇ½´»¾¸¯´ÉÈÃɯ»³°´Ç½ÉÈÃɸdzȻ¸Á½ ¸¯Á»¯¸°Ç¸Ç°²»
´¸¿°´¾Ç³¯°±³´¿·¿°¯¼ÈÄ´°½³¸³³¿È³»º°»´²±¾³º»È·¿°¯Ç°´À»¼±´´¸¿°»´ ³½´Çɽ ³¿¸É¿³¿¸É¿ ³´´È³Ç¸µ±°¼¸²½´»ÈÄǯ°ÆÇÉ´±³´¿¼¿¸¯Äǯ»Ä´¶°µ±³É¸È¯Ç´É´¿É½
É»ºÉ»¸ÉûÁ´É´¯É½È´ ǽ¯¿È³½¼¸¸Æ»Ä¸Å³¸»Á´»´²±¾³ºÈ¯Ç°³¸³Ç½Å½³Ã¸ºÄ¸Å¼´Æ½ Äǯ»Ä´¶°É±³´¿³¿¸¯È
¹¿¯Å ¯³¸È ¹¸ÇÅÈ Ç´·Ã ¯¸ÁÈ´³ ǰ ¾É¿ ¸°Ç» °¸¸¶ ¯²À¶ °Ç» Ƚ¶» ÂÇ·Å³È ¼²´Æ Ǻ½´ µµ± ÆÇ ´° ¹» ¾¸¯ ´» ¾ÉÉ ¹¿¯Å µ± ɸȯǴ ǽ¯¿È³½´Çɽ ²½´»È ¸Ã »Á ¯ É»°´· ³¿¸¯ µ±³ ɸȯÇ
ǰ¾É¿¸°Ç»´°¸¸¶µ´µ±»´¿¯Å¶Æ»µ±³É¸È¯Ç½Ç´·Ã¸´±»È´¿¯Åµ±¶Æ»´¿¸¿ÈÇ´Á¸È»Á¸±³Èº ¹»¸¯´´É¸È¯Ç½
´¸³¸Èǽ´»º¼´¸»º´»³¿Æ³Èº²¸½Á³»¹¸ÇÅÇ´Á¸È»´ÃǷųȺ ¹¿¯Å ³¸³¯»¼¯Ç·´Ãȯ¸ÁÈ´³ ¯»´ ´° ´É½´ ³½´Çɰ ǽ¯¿È ³½´Çɺ Ƚ´¶´ ³É¸½ ³¸»Á ¼¸°¸¸¶ ¾¸¯ µ±³ ɸȯǰ Ƚ´¶´ ³É¸½
ǽŸµ¸±»º¼´»ÈɲÁ´»¼¸¸´¿Æ¼¸Ã´±³»º µ±³É¸È¯Ç»Á¯»´ ´¸»ÁÂÀ¸´ µ±³É¸È¯Ç°
»ÈÉ´¿É½Çº´½¼²¯¾¸¯È°¸¸¶¶Æ´»³Ç¸¸È¯»°¸¸¶Çº´½³Çº´½»Å¯Ç¸¸È¼¯´Ç¸°¶¾¯Åµ±¶Æ´»³ ɸȯǯ»¯´°¹»¾¸¯ É¸È¯Ç Ç½¯¿È³½´Çɺ³¸Ç¶¯°´¸¶¾¸¯µ±³É¸È¯Ç°¸¿È´¾´È¯ÇÇÈÁ½°´¸¶
É´¿É½Çº´½´»Ç½´¯Ç¸¸È¯»¼¯´¹»Å¯¼³¾³º»ÈÉ´¿É½¶Æ´»´»Ç½´¯Çº´½»Å¯Ç¸¸È¼¯¾º»¾³º ²°»°
¶Æ´»³¾É´¿³Çûȳ¸Á½¸¿°´»Çº½¼¯ÈÉ´¿É½¾¸¸¿Á»´¿¸¿È¾º´¾³º»¼É´¯¾É´¹»¸ÉǺ½¯»¾³º»È ¶¸¿³´³¸¿È³¿È°³¸¿Èµµ±´´µ³¿È°¶¸¿³´É¶¯µµ±É´»¸¶Ç¸ÉÈ´»´¸³µ±³É¸È¯Ç°¾È¸´È²¶Â´Ç¸Å
¼¸½²³½´»³º¿½»ÆÈ½°Çº½¼¯´¼¸½²³½³º¿½´¿¸¯´¾³º»É´¿É½ µµ±´¾¯ÅȽ¶´»³¸³¼¯»°¯²¶¸°¾¯ÅȽ¶´»³¸³¯»È¾´¸ºÉ´ÃǷ޼¿¸¯É´µ¸±È½¶´»´¸³È²Á
³²È³»Á°Ç¸¸È¯»È¾½µ°ÆÇ ³²´³¸¸°Ç» ²¶¯´²¶¯»º»³¯Ã¾É´¿³²È¹´É°¾»¸¯¸¶»ÆÇº´½³ É´ÃǷ޼¿¸¯¸¯Á»¯¸°Ç»¾È¸´È²¶¯´³È¼±³ÂǷ޼¸½º¶»³¸¿È³¿È°È»È´´µ³¿È°¼¸ÉÈ
Ç¸ÅÆÉ¯¼ºÇÅÆ°´ ǽ¯¿ÈÇ´ÅÆ»³²È³»Á°»¸¶É³Èº³µ»º´»º³»Á³¯Ã¾É´¿³²È³»Á°Ç¸¸È»°¯ ¾È¸³»ÁȲ¶³½¼¸½Ç´É¾¸¯È³½´Çɽ¼¸²½´»È
³²È³»º°°¸¸¶Ç´ÅÆ»»¸¶É³È¾½µ½È ¼ºÅǯ ¸Ã»Á¯°¸¸¶¼¸½º¶»µ´µ±»É²½´Á¯¸³Èº¾¯Å³¿Æµ±³É¸È¯Ç½Ç´·Ãµµ±¿È¼²´Æ¸´±¾¯Åµ±¶Æ´»³
µ±³É¸È¯ÇÆÇù»Á¾Ç²³ Ç´·ÃÇ´·Ã°»²±³´°¸¸¶°´¸¶°»²±³È³½´Çɽ¼¸²½´»ÈÇ´·Ã¸¯Á»¯¸°Ç»¸´±²¸°³»¸²±È
¾Æ³¶´»¸ÈÇÈÁ¼¸¿ÈÆÇà ÉÃÀ´É°°¸¸¶¯°¸ÆÁ¸°Ç»È¸»È¯¸°³³½´Çɰ°¸¸¶È¸»È¯¸°³¯»¯¸Ç´À°³²È¸´±½¶Æ»È»¯Çȸ
°Á¶»ÆÂ² ´²¸°»º³Ç½±¿´»¸¯º¸´±²¸°È¸»È³¯¸°³È¾´¸º½Ç´·Ã¼¸½º¶»
¼¸È²Æ´½°¯»»°¯¾¸»´¶°É¸°³¸¿Ã°¯»È´É¸°³¸¿Ã°Äǯ»Ä´¶°´Äǯ°±³´¿¾Æ³¶´»¸È³¿È½ °Á´»ÆÂ²
´¯¸°³»ÆÇ´¶»È»³´´Å½³É¯¾¸¯È³µ¯Å¸´¶»È»³´´Å½³É¯È¸½° ¼¯³É¯¶»Èɶ»È ǽ¯¿È ¼¸½Ç´É¾¸¯¯½Æ¯¿É»¼¸·¸¶¸¿¸½¸¿È´¯¾°»´Ç´¶È¼¸¿¯É¸¿¸½¸¿È´»´¸³´¿¸½´¿¸¯È»Á´¿¸½½³½´ÇÉ
ǰµ¸±¸²¸» ¼¸½Ç´É »»³É¸°» ¼¸½Ç´É¾¸¯ ¸¯½Èɸ°» ǵÁ»¯¸°Ç»³µ»Á³µ½¼¸ÇÈÁ½´
¾½´µ½´¿¸¯È°ÆÇ´Â´Á°ÆÇ±³´¿¾Æ³¶´»¸È¾½´µ½´¿¸¯È°¼±´¾½´µ½°Â´Á°´³¸¶°±³´¿¼²³¸´À¸º ¯»´¼¸Çºµ´»Çº½´½ÅÁ»¾É´¿³µ´´½ÅÁ»¾É´¿³µÉ´¿°»¯»´É´Ã´¶È´»Çº½É´¿°»´É´Ã´¶È´»´¸³
Ç´·Ã¼²¯¸¿°¼Á»´²±»¼ºÇ²È¼¸¿´¸¾º´É¸°°´¿¿Æ¼¯»°¯À²Çð´¿¿¸ÆÈ¼¸»´±¿ÇÉ´¼¸µ´´¯¾´±º ɸȯǰǺ´½³°¸¸¶Çº´½³»Å¯Ç¸¸È´¶Æ´»³È¸Ã»Á¯´´½ÅÁ»¾É´¿³µ´´½ÅÁ»¾É´¿³µÉ´°¸Æ¿
¶´»¸È½ ¼´È½Çº½È¼¸Çºµ³»Á´»É´Ç´½È³É´°¸Æ¿½µ±³É¸È¯Ç¾É¸¯»ÈǺ´½»¯¸³³°´·³ÅÁ¼¸½º¶»µ±³
¶»È»½Ç´·Ã¯½·Â´Á¸Å¸°»Áİ´ÇÇ´³·´Ç´³·Â´Á¸Å¸°»Áݴǯ½·Â´Á¶»È»½Ç´·Ã¯½·Â´Á ¾º´¼¸Çºµ³Ç½Å½¼¸Çºµ»Èµ±³É¸È¯Ç¸²º¶Æ´»³½³¿Æ¸¾º»¹ÇÉ´°¸Æ¿»È´³ÈƼɵ¸±¼¸Çºµ»È¸º
ʢ
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 41
»º¼¸¯´ÇǸ´´¯°³É´¯¼¸³¸°±½´¼¯³¼¸º½´À¼¸Ã¿Á³»°¯³¸É¶É¼¸Å¸°³´¾»¸¯¸²°´Ç¸¿È¾¸°É°È´¸ ±³´¿´¿¸¯È¸¯Á»¯¸°ÇÉ·¸È½¯¸Å´³»µ±³É¸È¯Ç½Ä´¶¹Ç´Å»¯»ÈÄǯ»Ä´¶°´Äǯ°´¿¸¿Èȼ´Æ½
¼³¸¿¸°É°È´¸Ç´·Ã¼¸²²Å»É»Ã´¿¼¯´°¸¸¶¼¸Å¸°³»Á»´Ã¸É´¼¯³·½È¸É³µ½³µ³¶²¸´»¸¯È ±³´¿ÈÈÇÿ¯»È´¿°É¯´´É´¯½Ä´¶¹Ç´Å»¯»Èɸ°³¸¿Ã°¯»È´É¸°³¸¿Ã°´¿¸¿Èȼ´Æ½Äǯ°ÆÇ
»Áɰȴ¸¼³¸»Á½³¿¸¯È¾´¸º²Å³¾½¼³°ÉÁ±´¿È¸Ã»Á¯¶»È»½Ç´·Ã¾¯º½³Å¸°´¾¯º½³Å¸°È ²¸±½Ä´¶¹Ç´Å»¼¸È²Æ´½°´¾¸»´¶°´¿¸¿Èȼ´Æ½¼¸È²Æ¾¸¸¿Á°°Éº¿È¼´È½¼¸È²ÆÈ¸È¾½µ°ÆÇ
²¸±°¼±³¿È¿¹Ç´Å»É´½´Æ½Ç¯È°³¿È¿È¾´´¸º½´È²Æ³¸²¸»ÁÁÆÃ¿Ç´À¸¯³Èǽ´»¼Á·¾¸¯È³È¿³
»Á °´È¶¼³¸»Á»´Ã¸É·½È¸É¼¯È¾´¸º¼³¸»Á½ÉÁ±´¿³¿¸¯¼¯¼±°Ç¸Ç°²»¶»È»°¸¸¶¼³¸°± ¹Ç´Å»¯»È³È¿³
´ÃÈɸÇÈÉ µ´¿¸µ¯³ÉÈÇà ´¼´¸¯½ÆÂ²¾¸»´¶ ³´´Å½³É¯È¸½° ¼¯³É¯¶»Èɶ»È ǽ¯¿È¶´»¸È½Ç´·Ã¾¸²³Ç½±¿¯»´Èÿ±Ç³ÈÇ´³·Â´Á
¯Á¯½ÆÂ² ¹°ÇƽÁdzÉÇÁ°´ ´°¼¸¸Æ»´¾¸²É¸°»´¯¸°³»ÆÇ´¶»È»³´´Å½³É¯¾¸¯È³µ¯Å¸´¶»È»
³¯½¼±¶»È»´Ç´µ¶»°¸¸¶¼¸½ÁóȽ¶´³Á°Ç¯¼±³Çµ¶´³¶»¸È¼¯È²½»½ ¶»È ǽ¯¿³¿È½ µÃÈɸÇÈÉ ³´¿¸µ¯³ÉÈÇà ²¼´¸·»ÆÂ²¾¸»´¶
¼¸½Áà ¯Á·»ÆÂ²
¶´»¸È½Ç´·Ã¼³¸»Á¼¯³³Çµ¶´¾Æ»Ç¸µ¶³´¼¸¿°³¶Æ»
¼¯³É¯¶»È»°¸¸¶¼¸¿°³¶»È½´¼¯³»·´¿¸¿¸Ç³Ç½¯¼¯È²½»½ ¼¯³É¯¶»Èɶ»Èǽ¯¿
ȸ²Æ³È¼²´Æ¶´»¸È°°¸¸¶É¿Ç°ºÇ¸µ¶³´È¸²Æ³´¼¯³³¸°±³
¾½´µ½¾Æ³ÈÁ¿¼¸Å¸°³¶Æ»È¾´¸º½¶»È»½Ç´·Ã¼³¸»Á¼¯³³Çµ¶´¾Æ»Ç¸µ¶³´¼¸¿°³¶Æ»
¯´°¸È¼²´Æ¸´À¸º°°¸¸¶É¿Ç°ºÈÉ´Àº»°¸¸¶È¸²Æ³´·¶È¼²³¸´À¸º½Ç´·Ã³·¶È´³¸¶È¸²Æ³
³µ¸´°¸Ç´¼´Æ½»º½ ¶»ÈÉ Ç½¯¿È¶»È»°¸¸¶ÁǴŽÉdz·»´¯É²»´¸»¾´±º³´Å½Ç°²»¼¯»¹¸ÇŠȲƳ¸²¸»
»È³ÈÁÈǽ´»²Å³¸³È ¹´½À°³¯Ç´¯»»Á¯»´¶´»¸È»È³ÈÁ³»ÁÆÇÇ´°Á»¹¸ÇÅȾô¯°¯´³ ´¯Å¸´´²Ç½´»²±Èº´³°²¿É»´Á»¶°µ½»´º°´ÈÉ´»µ´±È¸²Æ½°°Ç»¾Æ³¶´»¸È»¼¸È²Æ´½·Á½É¿
dz·¿¯»È¾½µ»ºÁǴŽ´´Éȯ»È¸¯¾¸°È¼´»È»´²±È¸Ã»¼¯³¶´»¸È»È³ÈÁ³¶´²ÁǴŽÉdz· ³É²¸Ç½¸²¸»Á³È´²Æ³³ÁÆÃ¼¸½²ÉÈ´²Æ¼³È¾´¸º´²Ç½Èɸ°³Æ²°¸È²Æ»°¯Ç¶¯¼´Æ½°´¿¿¸Æ´
¹¸ÇÅ´¿¸¯ ¼¸¿°³»Á¼¯³¶ÆÉ¯» »È³ÈÁɯ»´¶´»¸È»È³ÈÁ´¸»ÁȸȾô¯°»°¯È¸½ÈɰǴÀ¯ ´¿¸¯³È´²Æ³È¶´»¸È½Ç´·Ã´³²Ç½´É¸°³Æ²°»É»´±¿ÇÉȸ²Æ½°¾¿¶´¸¸°Ç´»¯´½È»¶´»¸È°°¸¸¶´
³ÈÁ´³ÈÁɯ»³¶´²³ÈÁ¾¸¯¸Ç³È¸´°¸Ç ³¯´»½´Äǯ³ ³» ǽ¯¿ÈȲƳɴÈǰ¼³¯´³È¼´Æ½»º°¸Ç³È³²¸Ç½°ÁÆÃ¿
¸»Á ǽ¯ ¯»È ¾´¸º É´¸Ç¶¯³½ Ç´·Ã »º³ ¸Ç°²» ¯¿ÆÀ½» ²°¯¿ ´¯ °¿±¿´ ɸ°³ Ʋ°» ³µ ³¿½ ǽ¯
´»·°Ç°´À»´³ÈÁÆÇ´¸»Á¾¸¯³ÉÁ½´´¯»³»ÁǰÁǰº´½¸¸Æ¯»´´½¸¸ÆÇ°´À»¼¯³É¯»·¿´Ç°Á É´¸Ç¶¯°°¸¸¶¾¿¶´¸¸°Ç»²°¯¿´¯°¿±¿´É¸°³Æ²°»¸»Á³¿½Ç½¯¯´³È²Æ³É´Èǰ¯´³È¼´Æ½»º´
¯»¼¯´¶»È¸È¸²¸»Á´¯»³»ÁÇ´°Á»¯»´¾ÆÉ»»´º¸´¯»³»·¸°¯»´¼¯³·¶È¯»È¾½µ»º´»·°¯»´ °¸¸¶¯´³È¶°µ½¸È²Æ°¸»Áǽ´¯³»³½´²´¿¸¯´É´¸Ç¶¯³½Ç´·Ãȸƻȸǻǰµ¸±¸²¸»´¯´°¸È²Á
Á½È½³»¸¶É½ ¶»È ¸º³ÈÁ¼±´¸»Á¾¸¯¼¯³É¯»·¿Ç°ºÈ¾´¸º³²´³¸¸°Ç»³ÈÁ´´¯»°Ç°´Á¶»È¸ ³°ÇƳ¼¸ÇÀ´¶½¼¿¸¯Èɸ°³Æ²°¸È²Æ¾º¾¸¯È³½³°ÇƳÇÀ´¶½¯´³È¼´È½É´¸Ç¶¯°
¶»È´²´½Á°¯´³¸Ç³³²´³¸¸°Ç»¼±´³ÈÁÆÇ´¸»Á¾¸¯³ÉÁ½´´¯»³»ÁǰÁ¯»¶»È»É¿½»Á»·¿ ´¯°¿±¿´¯É½³»´Á´µ¸Ç³Ç½´¯³³µ³°²¿É´¸Ç¶¯°°¸¸¶²°¯¿´¯°¿±¿³»´Á¸»Á¸Ç³Ç½´¯³³µÇ²¿
É´¸Ç¶¯°°¸¸¶´¿¸¯²°¯¿
»Á³¶½¸³È´²Æ°°Éº¿È¯´³¹´Ç°È´²Æ³»È´½È³Ç´É³Ç½¯¸Ç³È´Éȯ»È¸¯¾¸°È¼´»È»´²±
³µÉ¸°³»´Á¸»Á³µÇ´È¾É´¸Ç¶¯°°¸¸¶´¿¸¯É¸°³»Ã¿´¯Ç´È³É½¾°ÇƳµÉ¸°³»´Á³µÇ´Èǽ´¯³
¼¸½³ »º°È¼´È½¯´³Ç´·Ã°¿±¿´³¿½¸»Áǽ´¯³Èȸƻȸǻ¼±´¼»È»°¸¸¶É¸°³»Ã¿´Ç´È³É½¾°ÇƸ»Á
´Éȯ´µ´»³¯ ¼¸½¸ÉÁ°È´»³¯»Ä´¶½°È¸´ ǽ¯¿Èȸ½ÈɰǴÀ¯Ç³·¿¯»ÈÁǴŽ É´¸Ç¶¯°°¸¸¶¼»´Á°¼¿¸¯´Ç´È³É½´É¸°³»Ã¿Èº»°¯È²Æ³É´Èǰ¯´³¼´Æ½
¼¸Æ´»¾¸¯´´¯»»¾´Æ¸É¯´³¶´»¸È»È³ÈÁȳƴ»´¿¸¯´¶»È½¼¸½º¶»¼¸¿°³»Á¼¯»·´¿³³¿È½ ²Á¹²¸°¼³¾¸»´¶ ³»È²Æ¯´³³¼´¸°¹ºÇÁ³É¯¾É¿´ ǽ¯¿ÈÉ´¸Ç¶¯°°¸¸¶¸»Áǽ¯¯»¼¯¾¸ºÇÁ°
»¯¾Æ¯Å½ÉȺÈǽ´»ºÁ½È½³»¸¶É½ ¶»È ¸º¶»È½´¿¸¯´³Æ´»³²´³¸¸°Ç»³ÈÁ»ÆÉ¸¿È´¯»»Á ǰµ¸±¸²¸»´¯´°¸È
³ÈÁɯ»´³ÈÁ»ÁÉǰÁɶ»È¯»¼¯´¶»ÈÆÇ¶ÆÉ °Á·»ÆÂ²
°´Éº³Ç°²½ÁÇ´¯½°È¾Æ¯´Å½»É´Á°±´¼¸Ç³°Ç´µ¶»¹¸ÇÅ´¿¸¯È²½»½ ¯ÇƸ¸º ǽ¯¿
»ÁÉǰÁ¼¯Ç½´»³ÈÁ»°´Éº³´ÆÉ¸¿¹º»È³¸»Á¼¸Æ´»¾¸¯³ÈÁ¼´Æ³°È¸È³ÈÁɯ»É´Å½»º
¶´»¸È°°¸¸¶É¶¯³Å¸°´¯¶´Çï¾Æ°È¸¼¯¼±È²½»½ ¾Æ ǽ¯¿
³µ»»ºÇ°´À³²´³¸¸°Ç¼±´¹º´¹º³ÈÁÉ´¯»³
É´Èǰ´²¸¶¸³É´Èǰ¾Æ³¯Å½¿Èº¾¸°¯´³¶´»¸È¾¸²È²½»½ Äǯ³»Á´¯ÄÁ»º°¹Ç²°¹¸¿Ã» ǽ¯¿
°¸È³´ »µ±¼¯´ »´µ±É¯» ǽ¯¿È³ÈÁ»ÆÉ¸¿³´¯»¯´³È³²´³¸¸°Ç»¼±É´Æ»½»»º°¼¿¸¯¾»µ±´°¿± É´ÇÁ½´¾¸¶¸ÈÉ´Ç´°°É´¿»¸¯°¼¸°Ç³
³»¸µ±³É¯ ´¿¿¸ÆÈ¼¸»´±¿ÇÉ´¼¸µ´´¯´É´Ç¸°°´¼¸¶¸Ã·°´¿¿¸ÆÈ³¸¸»Á¸¿´¸´¹°´È¸¿´¸»Á²½»½ ¹Ç²°¹¸¿Ã» ǽ¯¿
°Á¯½ÆÂ² ¸º ǽ¯¿È¶´»¸È½Ç´·Ã¼²¯¸¿°¾¸°»´²±»É´»¸±Ç³¸¿´¸¾º´É¸°³¹´É°´¿¿¸Æ»°¯¶´»¸È°°¸¸¶À²Çð
DZ»´¸¿Á» ǽ¯¿È¸Ã»Á¯´³Æ´»³²´³¸¸°Ç»³¯Ã¶¸¿³¯»´³»º´Ç°Á´¯³¶ºÈɶƻ°È´Ç°Á ¹¸¿Ã» ǽ¯¿È°¸¸¶´²Ç½´¹¸¿Ã»´¸³¾½´µ½»·Çà ¯ÇƸ
Á½È½³»¸¶É½ °´µÁÉ ¸º³ÈÁ»ÆÉ¸¿³µ¾¸¯ ¼É´¯°´µÁÉ ¹Ç²¼¸°¾É´¿³ ³Ç½¯³º ǽ¯¿´ ¹Ç²° ǽ¯¿È¶´»¸È°°¸¸¶¼¸°¾Æ¯Å½¼¯È²½»½ ¹Ç²° ǽ¯¿
¯»´ÇÈ¿¹Ç²¯ÇÆ¿È ¼¸½È°ÇÈ¿¹Ç² ǽ¯¿È¸Ã»Á¯Ǵ·ÃǸ´´¯°¾Æ¯È´¿Â´Á¾´±º¼¸½È°¾Æ¯Å½
¾É¸»°´Éº³¯° ´Ã´ÇÈÉȯ° ´±´Çư²Á´¿½½´Ç¸É´É¯» ǽ¯¿È³Æ´»´¿¸¯¶ÀóÇȰ½Ç¸É´³´Ç°Á ´È¯Ç»Á³½²¯´ ǽ¯¿È°¸¸¶¼²¯È¯Ç°¾Æ¯Å½¹Ç²
´¸»Á¼¸Æ´»¾¸¯È¹»Ç½´»³ÈÁɯ»Ç¶¯³ÈÁ ´¸³´ ¼Èǽ¯¿´³È½³¸Ç·½¸±¼±È° ÇȰ¯´³¼±È° ǽ¯¿È¯´°»´Ã´Àȼ²´Æµ½Ç³Ç´É³¾½³È½
³¸»±Ç°¯¿´³°Ç»¶´»¸È³¾Ã´¯ÇÉ´½³Èôɻ´Ç´µ¶»»´º¸¼¯´´²¸É¶É½¯ÅÉȸ²º¶´»¸È³Æ¶Ç½ ´¸³¾º´¼¸²»´¿³¾½³È½¯´³È¼±È°¯´°»²¸ÉÁǽ´»º³È½¸¸¶¸½¸´¸³¹º´ ³¿È¼¸ÇÈÁ´³¯½´¸½¸
³ÈôɻǴµ¶»ÇÉ´½´³È´»È´¯É´Á¸Àø¿È³º»³È¾´¸º¶´»¸ÈɴŽ½Ç·Ã¿³¶»È´³Ã±È»É¼¯È ³Ç´É³¾½¸º²Ç½ ǸÉÀ¯ÇÉÀ³¸º¿¯´ ǽ¯¿È³Ç´É³¾½ÇÉÀ¯ ÄÁ³¾½³ ǽ¯¿È³Ç´É³¾½¾½³´¸½¸
¯¸º²¯Ç¸½ ´½´±ÇÉ´ ǴDzǽ ǽ¯¿È
ɯȻÉȲ¶¯»³Æ»³³²´³¸°Ç³ºÇ²ºÂ´Á»»º´Éȳñ°³²´³¸°Ç» ´¸¿¸Á°³¯Ç¿È¾´È»°¸ÈÇ
¼È»Á É´¯¸ÀDz³¸¿´¸ ³¿´Èȸ¼»´²¸±°ÆÀÁɳ»»¸¶É³ÈÀ´²Ç´³¼È»Á É´¯¸À²Ç³¸¿´¸ ³¿´Èȸ
¼¸½º¶»³Ç´É³¾½É´Æ»½³µ¾¸¯´¶»È¸´³¸Ã¿º´»²±¸È²Á´»Å¯³³È¸È´»³Ç´³´³ÀÃÉ´³¶»È´³Ã± ¾½´Æ½
¾¿°Ç²½É´²Ç½Éº½ÆÇ³Æ´»´¿¸¯´¶»È½È »°¯¯½·¾¸°´Ç´³·¾¸°Á½È½Â´Á ¹¸¿Ã»Ç´ÃÅ¾Æ¯ÇÆ¸¸º ǽ¯¿È¶»È»½Ç´·Ã¯½·Â´Á°¾Æ³¶´»¸È
¯°Ç³ÀÃɴɶ¯³Å¸°ÆÇ¼È¾¸¯¼¯¼±¶´»¸È°°¸¸¶È ³½¸É ¯ÇÆ¿³Ç´³·Â´Á»Á³Ç´³¯°Ç³½¸É ¯»¼ÉÀǴøŠ¯¸½È¸ÇÃÅ ´¯ÇÆ¿ÈÃÁ¯´Ç´Ã¸Å¯Çƿȯ½·´¿¯Å½¯»ÈÇ´³·ÆÇÁ½È½´¿¸¯Ç´Ã¸Å
³²´Å½°Æ´¶Ç½ Ç´½¯ ¿º»ºÇ´ÃÅ»º ¿ºÇ´ÃÅ´È½Ç Â¿ºÇ´ÃÅ»ºÉ¸¿°É ¾´±º ¿º ´ ǴÊǽ¯¿È¼´Æ½»º´´¯ÇÆ¿
¼¸°±¶´¯½·¯´³Â¿º´Ç´³·Â´Á¯´³Ç´Ã¸Å ¿º»ºÇ´ÃÅ»
¼´È½ Ç´·Ã ´¿¸¯È ¯¸ ¼´»È ¸ºÇ² ¸¿Ã½ »µ± ¼´È½ É´Ç´À¯´ ¶´»¸È° É´°¸¸¶ ³¸¸»Á ¸¿´¸´ ¹°´È ¸¿´¸
µÃÈɸÇÈÉ ´´¿¸µ¯³ÉÈÇà ³¼´¸½ÆÂ²¾¸»´¶
ÆÇ³¿´Æ´Ç¸Å¶´³°´Çɯ¸Å¸¼Á¶´»¸È°É°¸¸¶³Å¸°³È¼´È½´ÉÁ²½¯»È³¿´ÆÈ´Ç¸Å¶¾¸¸¿Æ°¾½´µ½
¯Á½ÆÂ²
¯¸´¼¯³»Á¯´³¼´»È¸ºÇ²¸¿Ã½Ç´À¸¯³´´Ç¸Å¶»»´Ã¸Éȼ²´Æ¶´»¸È°É´°¸¸¶´´Ç¸Å¶°»´Ã¸ÉȺ
Ç´À¯Ç°ºÈ¸Ã»Á¯´´¿¸¿Á½²½»³Ç°²¯´³ÈÁǴŽ»È³·´¶È·Á½» ´»º¯É³Ç´³·Ç´ÃÅ»º ǽ¯¿
Ç´À¯È¸Ã»³Å¸°³³»Ã¿Èº¼±¾½´µ½¼´È½Ç´·Ã´¿¸¯ ¯¿ÆÀ½» ³°´Ç³¯Å¸Ç°ºÈ¾´¸º³Å¸°³»Á¼±È ³ÈÁɯ»´³ÈÁ°´¸»Áǰ´ÁȲ½»» ´»º¯É¯»Çȯ³µ´ ǽ¯¿³½
»´µ±»Ç´À¸¯³´´Ç´°Á³¿´Æ¾¸¯´Ç¸Å¶¼±É´ºµ»»´º¸´¿¸¯¯´³È¾´¸º´¼³¸»ÁÉŰ´Ç¼¯³È¼¸Å¸°°É´ºµ» ¼³»È¼¸Ç°¯¸È¯Ç¼¸¸¶È É´¸¶¼¸ÇßÉÈ Ç½¯¿È¼¸Ç°¯¼¸ÇÀ´¶½´¸³¸¯»È¹¸ÇÅÁǴŽ¸Ç´Ã¸Å
¸ºÇ²¸¿Ã½Ç¸µ¶³»´¸°¯°¸¸¶¶´»¸È¼²´Æ´¶Æ»¼¯´¶´»¸È°°¸¸¶´¿¸¯È¾·Æ»¯´³¼´»È¸ºÇ²¸¿Ã½ Ä´¶°Çú½´Ç¸Èº½Ç½¯¿´ É´½È¯Ç¯È´ÁǴŽ¼È¯¼¸¿Ã°Çú½´Ç¸Èº½Ç½¯¿È³Ã¸Ç·´¸³¸¯»´
Ç´½±»µ±¯´³´´Ç¸Å¶³ºµÇ°º¶»¸ÈȾ´¸º´¶´»¸È°°¸¸¶¶»¸È¯»¾¸¸²Á¼¯»´²±°»°¯¼´»È ǸȺ½ ¼± Çú½º ǸȺ½ ´° ³ÈÁ ¼¸¿Ã° ǽ¯¿³ Çú½´ ǸȺ½ ³½ ¶»ÉȽ³ ǸÁÈ´ ÁǴŽ ¸Ç´Ã¸Å
¹»¶ÆÉ¼¸¿°³¾º½Ç¶¯»´¼¯³É¯¶»Èǽ¯¿È¼³¸»ÁÉŰ´Ç¼¯³È¼¸Å¸°°É´ºµ»Ç´À¯¼¸Å¸°°³¸ºµ ¸´¯Ç¯³¸È ¹¸ÇÅȼ´½´» ȸ ¼¯ Ç´À¯¶»ÉȽ³Ç¸ÁÈ´Çú½ºÇ¸Èº½´° ³ÈÁ Ä´¶°Ç½¯¿³Çú½´
¼È³»»Ç´±³´¸»Á»´Ã¸¼¯¶°µ½»
¯»È¯Å½¿¼»´Á½¼³¸»¯½³²½Á¯»´¼¯³³»¸·³È¼¸È²¶¼¸Å¸°¼È´¸³´Ç¶¯»¹°´ÈɴǸó¿Æ½³
ǴøŠ´¯ÇÆ¿¯»¸Ç³ÈÉ´¯½··Á½»¹¸ÇÅ´¿¸¯¸Ç³´ É´Ç´³· É´¸¶¼¸ÇßÉÈÁǴŽ°Ç½¯¿
´¶Çøȸ²º¾Æ³É¯Â´Ç·»¹¸Çžº»¼¯³¶»¸È¯»È¾½µ»º³¿´Æ´¿¸¯´Ç¸Å¶¸º¾¸¸²ÁǺ´½»È´¸³
¹¸ÇÅ´¿¸¯É¶»´È½»»°¯³·´¶È»¼³°È½Éȸ¯»Èɶ²¿³Ç¸Á¸Ç´Ã¸Å·Á½»Æ¶Å¸Ç°¾½¶¿°Ç»¯
Dz´À¾¸¸¿Æ°³¿´Æ»É´¿Æ³»»º´¸´Çº´½»È´¸³¸µ¯´É´³½¯³ ³»ÆÉ»¶»È³Ç´É³Ç½¯¯»È·´Á¸½
µÃÈɸÇÈÉ ¶´¿¸µ¯³ÉÈÇÃÆ°È¼´¸°½ÆÂ²¾¸»´¶ ɶ»´È½»³±´´µ´ÉǶ¯¯°³¾³º³Ç½¯¸¯»³µÉ¯Ç³·¸ÈǶ¯»Ç¶¯ÁǴŽ´²¸»¯°¼¯È²½»»¯°Ç»°
°½ÆÂ² ¸¿È¶´»¸È»¼±³°È½Éȸ´³¸¶´»¸È¼²´Æ¾´È¯ÇÁǴŽ»È
°·¸¸¾Á½» ³Ç´É³Ç½¯ÇÀ¸¯º¯¸³È³»Æ³´Å½¼¯³½´ÁǴŽ³Ç³·»¼±¼¸¿°»Á¼¯¼²¯¶Æ¸¯»³¿È½ ´³´½º¼Ç¶É¸¸³´ ǽ¯¿È³·´¶È»¼³°È½Éȸ¯»È³Çµ³²´°Á°´Ã¸»¶³È¼¸Ç´Ã¸Å·Á½»¯Ãðǻ±
³»ÆÉ»¶»È³Ç´É³Ç½¯¯»È·´Á¸½¹¸ÇÅ´¿¸¯¶´»¸È»»°¯´³´½º´¿½¸³³¸¸³½³É¯È³½»º
³Ç´É°ÈÉ´Ç´½¶É´Å½»Áǽ´¶´»Æ ¼¸½¸ÉºÇ¯³´¹»
¹¸ÇÅ´¿¸¯¶´»¸È»»°¯³·¸¶È»³°È½Éȸ¯»È¾¸²Ç½±¼²´Æ¼±Èÿ³±Ç³È´Á·Á½»¯¿¸°Ç»²
¾Á½» ǽ¯¿¼¯´°¯²´°¸º°¯³°³¸´»É¼¸É½³É¸¸¶É¾¸¯È³²Å°³ÇºÈ¾É½È³Ç´É°È³´Å½¹»¾¸¯ ³»¸ÆÀ°¸´¶½È·´Á¸½¹¸ÇÅ´¿¸¯¾¸²Ç½±Ç¶¯»´ ¹°ÇƽÁdzÉÇÁ°´ ´°¼¸¸Æ»¹¸ÇÅÈ·´Á¸½
´»Ç½¯È²¶¯°³ÈÁ½´ ¼¸½¸ÉºÇ¯³´¹»°·¸¸¾Á½» ǽ¯¿¾Æ³¶´»¸È°° ¹»°·¸¸¾Á½»´¹¸½¸¾´º¸Ç¯¸ ¯½·Â´Á¸Å¸°»ÁݴdzǴ³·Â´Á ǴøŠ´¿¸¯È¼´È½¶´»¸È½Ç´·ÃÇ´³·Â´Á¸Å¸°»Áݴdz¯½·Â´Á
É´º¸Ç¯¾º¸³É½´»Ã¿´Éǵ¶°´¼¸¿°³É¯¶Æ»´¼¯³É¯¶»È´³»Á´É´»µ´±¸»¯°³´³Ç¸°»³»Á´¸°¯ ¹¸°»º»¯»´ ¹»¶ÆÉ ǽ¯¿È¶´»¸È½Ç´·Ã
¼»´Á» ¹»°·¸¸¾Á½»´ ¹´Ç¯´»´ºÈ¼»´Á° ¹¸½¸¾´º¸Ç¯¸¾Á½» ÆÇ$³µ»È´É°´·¾º¸³´³µ»È´¸½¸ ¹¸°»º»¯»´ ¹»¶ÆÉ ǽ¯¿È¶´»¸È½Ç´·ÃɴøǷ¼¸¶´Çï³´¸³¶´»¸È°°¸¸¶³Ã¸Ç·¼¯³³¸³
´¸»Á³´Å½³¾¸±½³¸³³µ³¼»´Á°³´Å½ÇºÈȸ¼¯¸º³Çµ³²´°Á°Ç³Ç³½³¸³Èǽ´»¾¸¯´°´·´»´ºÈ °Á½ÆÂ²
Ç´³Ç³»¯´°¸¯»È Ç´½±»´²¸°ÈǶ¯½´¯ ¹¸°»º» °È¶¿´ÃÇ·¸¼¶¸¿½¼¯È¾´¸º½¼¯¼¸¿½¸À·´Á¸½·¶È´¾Æ»´²¸·¸È´³
È´ÃɾÁ½» ǽ¯¿È³ÃÇŽ³Çµ³²´°Á»ÈÇ´³Ç³³ÈÁ½»³ÃÇŽ¯´³¹´Ç°È´²Æ³¾¸¯³Ádz°È¶½ ´Æ¸É$¶´»¸È°°¸¸¶´ ¹»¶ÆÉ »»º°¯´³¼É·¸¶È
¼°»°»¯Çȸɸ°É¯ ´Æ¸É$ ÉŰ´Ç ³°¼¸Ç´Æ¾¸¯´³Å¸Å¶¯´³¼¯³¸»ÁÉŰ´Ç¼¯³´¼¸Å¸°³»Á³À´ÇÃɸ»·½
´Æ¸É$É´ÅÅ´¶¼¸Ã¿º¼¯³
Ƶ¿¸³»»´º¸Á´ÁǼ»´À»Á³»ÁȾ´±ºÁ´°ÆÆµ¸³°³µ¶°¯»´³º¸»³°¯»¼¸Æ´µ¸¿¼¿¸¯³´Å½¸¶´»È
´Æ¸É$¼¸ÅÅ´¶¼³½¯°¶´Çᄌ¯Èɴǵ´½¼¸Å¸°¼¯³
¸¿±Ç³´»´¯ÈÁ½È´¹»¯¹¸¯ ǽ´¯»¯´½È¸Ç³È
Ç´·Ã´¼¸ÅÅ´¶¼¸Áޝ¼¯³¼¸¿´É¶É³É¶Æ»¾¸´´ºÉ³´³µ¸°±»Á³µ¯½¸¸Æ¸¿°¼¸Å¸°¸Ç²À¸¿È´¸³
É»·´½¾½±Ç´É½³É¸ÃÅ´¶»È¾´È»³¯Çȯ¸´´É°¾°°ÆÁ¸¸°Ç³¯ÇȾ¸Áº³ÈÁ½³¯Çȯ¸Ç¶¯ ´Æ¸É$¶»È»½
¾´º¸Ç¯¸¾Á½»´ °´·´»´ºÈ¼»´Á° ¹»°·¸¸¾Á½» ¸ºÁ²¸¯»´ÇÃÁ¹´¶»¸É´¸»±Ç½Æ¸Ã³È³Ãǽ¯³Ãȯ° ´Æ¸É$¼¸ÅÅ´¶¼¯³Çºµ¸°±»Á³°¸Æ¿´¼¸Å¸°¸°±»ÁǺµ³³¸³
¹´Ç¯´»´ºÈ¼»´Á° ¹¸½¸ ´Æ¸É$¾Æ³¶´»¸È°´¸¶È¸¼¯³³¿´¸¸Å¸°»Á»¸ÀÉ´¯ ³¿´¸»³½´²³Ç´³·Â´Á»¸ÀɸŸ°»Á³¿´¸
wqtmosyvlthqtymwlomtqrtzwkl ¼¸²½´»È¶´»¸È°°¸¸¶ÇµÁ¸»¯¸°Ç»Çºµ¯Ç´Æ ¼¯ ǽ¯¿È¶´»¸È½Ç´·Ã¼¸Å¸°³»ÁݴdzǺµ
¯Ç´ÆÇ´·Ã¼¸½º¶» ³»Å°³Ç±²´³Áư´ ǽ¯¿´ ²»¸¯»´Ç±²¯Ç´Æ ǽ¯¿È³Ç¸±²³Ç¸±²³´´È³Ç¸µ±
¡¨°ª² §£ §¡¤ ²£©¦ ¥¡¡©¤ ¡¨²°ª± ¥±£ ¢¡¨¬¤¦ §®° ¡¡ ¼»²±»¼ºÇ²È¼´È½¶´»¸È°°¸¸¶»º³¸Ç°²»³°Æ¿
¥¡¨² ¤£ ²£ ¥¦¡¡©¤ ¥¡° ¥¡°¬© ²²£©¦ ¤¡²¤ ¶»È»½ Ç´·Ã ¾Æ° É´Á±´¿ ³¸Ã¿º ¾¸¯ ¶»È» °¸¸¶ ¾Æ° É´Á±´¿ ³¸Ã¿ºÈ ¾½µ° ÉÃôÁ½ ³É¸³ ³¿È½
°¸¸¶¾Æ°É´Á±´¿³¸Ã¿º¼¯È´¿²½» ɰȴ¸ ǽ¯¿¯»È³½½´ÉÃôÁ½¯»´ ÉŰ´Ç ǽ¯¿È
¦¡² ¡²£¤ º ¡ª°¤ ¡¤ ¦ª¡ ¥¡¦£ ¡¡¦¤² ¥¡°¦
ɴǵ´½¼¸Å¸°´¯¼¸¶¸Çý¼¸¶´Çï¼È´¸³¼¯È²½»½ ¼¸Å¸°³»Á´¯¼¸¶´Çï³»ÁÉŰ´Ç¼¯³´ ǽ¯¿
°±²¨ª¬±¢²¦ª±¡¤²¨±¤ ¼±¼½¯»¼¸º¸Çż¸Å¸°³³½´É´Çµ´½´¯Å¸¯½¸¸Æ¸¿°¼¸Å¸°¼±¯½¸¸Æ¸¿°¼¸¶´Çï³½¶»È»½Ç´·Ã
¼¸¶¸Çý´¯Å¸¼½¯»¼¸º¸Çż¸¶´Çï³
¾´¸»±³¸¿¸¿Á»º»¼¸»È´Ç¸À´½Á°´¶Ç
ʣ
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 42
נא לא לעיין בגיליון בשעת התפילה!!!
בס"ד
מדבש
מדב
מתוק מ
ק
ביהכ"נ 'אהבת
. כניסת השבת –18..31
יציאת השבת – 19.37
רבנו תם ) 72דקות זמניות( 20.13 -
)אופק חדרה(
בית הכנסת לקט חידושי תורה מתוך שיעור פרשת השבוע שנאמרו ע"י שנה - 12גיליון 490
הרב ברוך בוקרה שליט"א פרשת נצבים וילך תשפ"ו
בבתי הכנסת 'בית יוסף' ו'אהבת אחים' גבעת אולגה
ניתן לצפות ולשמוע את שיעורי הרב באתר 'קול הלשון' ובטלפון 073-2951228
'אין אלוקיו בקרבו' למה שהקב"ה לא ימחל לו? ומדוע אתם נצבים היום כולכם )כט' ,ט'(
מגיע לו עונש כבד 'ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על מובא בזוהר הקדוש' :היום -זה הוא ראש השנה' .לפי זה
כל הרעה אשר עשה'? מסביר ה'ערבי נחל' זיע"א התורה נותנת לנו עצה טובה,
ומתרץ ,אין זאת כי הוא אומר את הדברים רק 'ביום ההוא' אם אתם רוצים להיות 'נצבים' וזכאים בדין ביום ראש
בלבד ,ביום שבאה אליו הרעה ,אבל משנחלץ ממנה הריהו השנה ,עליכם להיות 'כולכם' באחדות ביניכם ללא שנאה
שוכח מה שקרה לו אתמול ומה שהוא הבטיח... וללא מחלוקת .מתוק מדבש!
נשמע לכם מוכר ומתאים למה שקורה לנו? *****
***** אתם נצבים היום כולכם לפני ה' א-לוקיכם )כט' ,ט'(
כי ידעתי את יצרו )לא' ,כא'( מובא בזוהר הקדוש' :היום – זה הוא ראש השנה' שבו
ידוע כי היצר הרע מכונה 'מלך זקן וכסיל' )קהלת ד' ,יג'( הקב"ה מעמיד במשפט כל יצורי עולם וגוזר מי יחיה ומי
שואל החפץ חיים זיע"א :למה? הרי היצר הרע רחוק ימות ...וגם על מי שיחיה איך הוא יחיה.
מלהיות כסיל ,אדרבה ,בכוחו ללכוד אף את החכם הגדול וראיתי בדרך רמז )תורת שלום( 'אתם' ר"ת אבן מקיר תזעק
ביותר ,שהרי אין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא? דהיינו גם מי שכל השנה ליבו הוא לב אבן ואטום לכל דבר
מסביר ה'חפץ חיים' :היצר הרע קרוי כסיל בגלל אומנותו, שבקדושה ,בראש השנה צריך לזעוק ולבקש רחמים ממלך
כשם שהסנדלר נקרא כך על שם מלאכתו הסנדלרות וכן מלכי המלכים הקב"ה .מתוק מדבש!
החייט המתעסק בחייטות ,כך היצר הרע קרוי כסיל על שם *****
מלאכתו שהיא ה'כסילות' -לגרום לבני אדם להשתטות בכל לבבך ובכל נפשך ...ושב ה' א-לוקיך את שבותך) ...ל' ,ב'-ג'(
בחטא הכסילים ולשכוח את תפקידם המרכזי בחיים רבי מאיר יחיאל ממאגלינצא זצ"ל ביאר נפלא :הקב"ה
שהוא לעשות רק את רצון ה' יתברך. מבקש מבניו 'פתחו לי פתח כפתחו של מחט ואני אפתח
אשרי האיש שיודע לבחון את דרכיו במשקל ולא ללכת לכם פתח כפתחו של אולם'...
שולל אחרי היצר הרע אלא לעשות את רצון אביו אך מה יהיה אם גם את הפתח הקטן הזה יהודי מתקשה
שבשמים .והקב"ה לא ימנע ממנו טובה וברכה ,כי 'נאמן לפתוח? והוא כביכול מבקש' :שובה ה' את שביתנו' גם
הוא בעל מלאכתך לשלם לך שכר פעולתך' מתוק מדבש! את חלקנו בתשובה תעשה אתה.
לזה בא הפסוק ומבטיח שבאחרית הימים אם יהודי רק
ובעניין 'משקל' מילתא דבדיחותא יביע רצון אמיתי לשוב בתשובה ,אזי גם את הפתח שאנו
שני אחים קטנים משחקים בחדר ומגלים משקל' .תראה צריכים לפתוח ה' ידאג לפתוח בעצמו .וזהו שנאמר 'בכל
איזה יופי' מתלהב הקטן' .לא! אל תעלה על זה' זועק לבבך ובכל נפשך' כשרצונך לשוב יהיה כנה בלב ונפש ,אז
הגדול' .למה?' שואל הקטן. 'ושב ה' א-לוקיך את שבותך' גם את חלקך ...מתוק מדבש!
'לא יודע מה זה עושה' אומר הגדול 'אבל בכל פעם *****
שאמא עולה על זה ,היא עצובה!' ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך :לאהבה את ה' א-
לוקיך לשמוע בקולו ולדבקה בו )ל' ,יט'-כ'(
סגולה נפלאה לקראת ראש השנה ויש לשאול :כיצד מותר לאדם לבחור בתורה 'למען תחיה
מובא ב'דרכי משה' בשם ה'כל-בו'' :בערב ראש השנה אתה וזרעך'? והלא נאמר במשנה )אבות א' ,ג'( 'אל תהיו
נוהגים להתענות ולתת צדקות גדולות ולטבול בנהר'. כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס'?
מה ההגדרה של 'צדקות גדולות'? מתרץ נפלא רבי אליהו הכהן זיע"א בספרו 'אזור אליהו':
מובא במאירי )כתובות פה' ,ב'(' :ומן הצדקות הגדולות מי 'אם כוונת האדם שיחיה הוא וזרעו כדי שיוכל לעבוד את
שמהנה תלמידי חכמים מנכסיו'... ה' ולעשות נחת רוח ליוצרו ,אין זה נחשב כעבודה על מנת
ומדוע יש עניין לתמוך בת"ח דווקא בערב ראש השנה? לקבל פרס ומותר לעשות כן'
מסביר הרב יהונתן דומב שליט"א באופן נפלא: וזה שאומר הפסוק 'ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך'
הקדמה :מובא באיוב )א ,ו',ז'(' :ויהי היום )התרגום -ראש וכל זה כדי 'לאהבה את ה' א-לוקך לשמוע בקולו ולדבקה
השנה( ויבואו בני הא-לוקים להתייצב על ה' ויבוא גם השטן בו' .וזה רצוי והגון לפני ה' ...מתוק מדבש!
בתוכם' )רש"י -לקטרג(' .ויאמר ה' אל השטן מאין תבא? ויען *****
השטן ...ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה' ואמר ביום ההוא הלא כי אין א-לקי בקרבי מצאוני הרעות
ויש לשאול :איפה ראינו קטרוג בתשובתו של השטן? האלה )לא' ,יז'(
וכמו כן מה פשר הכפילות 'משוט בארץ ומהתהלך בה'? שואל ה'כתב סופר' )מדשן ביתך( :אם הוא חדור אמונה
מתרץ ר' לייב צינץ זצ"ל :מובא בזוהר פרשת 'וישלח' בהשגחה פרטית ומאמין שכל הרעות האלה מצאוהו על כי
להקדשה ולהרצאות 053-3137617 :לתגובות במייל b3137617@gmail.com :פקס 04-8545521-
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 43
לסכום של כסף בדחיפות ,הלכתי וגנבתי סכום כסף קטן שעונשו של הנחש הקדמוני )שהוא השטן( היה שהקב"ה
על מנת שאוכל להשתמש בו. קיצץ לו את הרגליים .אבל יש לשטן אפשרות להחזיר
אני יודע שעשיתי מעשה שלא ראוי לעשות ,ואני מצטער לעצמו את הרגליים .ואיך? כאשר הוא מונע מאנשים
על כך ,אולם כאב לי ביותר כאבה של אמי .השמועה לתמוך בתלמידי חכמים שעוסקים בתורה .ומדוע? כיוון
התפשטה חיש מהר על דבר המעשה שעשיתי ,אנשים באו שהתומכים בתלמידי חכמים נחשבים כרגליים של
וטרחו להודיע לאמי עד כמה בנה הוא גנב ,ביישו אותה, התלמיד חכם ,אבל אם אין תמיכה בתלמידי חכמים אז
גרמו לה צער נורא .לא ידעתי שהמעשה שעשיתי יגרום עד הרגליים הללו הופכות להיות רגליים של השטן ח"ו ואז
כדי כך צער ובושה לאמי ,בכל מקום אשר פנתה הזכירו לה הוא יכול לקטרג באופן נורא ואיום.
את דבר הגניבה ,וגם במשפט ,לא חשבתי שיחמירו איתי לפי זה מתורצים השאלות :השטן אומר לקב"ה אני הייתי
עד כדי כך והנה הם גזרו עלי 3שנים מאסר ואמי לא ידעה במצב של 'שוט בארץ' דהיינו בלי רגליים ,אבל עברתי
מה לעשות מרוב כאב ובושה. למצב של 'התהלך בה' דהיינו עם רגליים .ואיך? בגלל שאין
עכשיו ,לאחר שהשתחררתי מבית הסוהר ,רציתי כל כך בארץ אנשים שתומכים בתלמידי חכמים ומהם קיבלתי
לחזור הביתה ,לראות את אימא ,להתחרט ,לבקש סליחה, את הרגליים בחזרה.
אבל ...לא ידעתי אם היא תסכים לקבל אותי לאחר כל מה לפי זה המילים 'משוט בארץ ומהתהלך בה' הם עצמם
שגרמתי לה ,ואז החלטתי לכתוב לה מכתב' הקטרוג הנורא על ישראל שלא תומכים בעמלי התורה.
'אימא יקרה' היה כתוב במכתב ,כתבתי לה שאני בנה ,רוצה ולכן אומר ה'כל-בו' שבערב ראש השנה יש עניין חשוב
לחזור לראותה ,ואני מצטער על הכל ,אך אינני יודע אם לעשות 'צדקות גדולות' שזה לתמוך במיוחד בעמלי התורה
היא עוד תחפוץ בכך שאשוב הביתה 'לכן אימא' כך כתבתי ובכך אנו מונעים את הקטרוג של השטן ביום ראש השנה
'יש לי בקשה יחידה -אם את רוצה שאבוא ואשוב הבית, כנגד ישראל ונחתמים לחיים טובים אמן!
אני מבקש ממך שתתלי בתחנה צעיף צהוב ,כדי שאדע מוסיף נפלא רבי חיים פלאג'י זיע"א )מועד לכל חי( :ידוע שג'
שאני יכול לרדת בתחנה ...כדי שאדע שאני יכול לחזור' הרגלים הם כנגד ג' האבות ו-יב' החודשים הם כנגד יב'
'אבל '...פנה אלי הבחור בעיניים דומעות 'אם לא יהיה השבטים )טור( .לפי זה חודש אלול הוא כנגד שבט זבולון
בתחנה צעיף צהוב ,אני אדע שעלי להמשיך הלאה ברכבת, שהוא כידוע היה תומך ביששכר שעסק בתורה.
לנסוע ליעד בלתי ידוע ,ולא לחזור עוד לעולם' ללמדנו שבחודש אלול בכלל ובערב ראש השנה בפרט יש
'עכשיו אתה מבין?' אמר לי 'אני מסתכל בכל תחנה ,בכל עניין להרבות בצדקה ובפרט לעמלי תורה .מתוק מדבש!
מקום ,לראות אם יש צעיף צהוב תלוי ,אני מתבונן אולי
רעיון וסיפור – הצעיפים הצהובים...
אמא תלתה את הצעיף בתחנה אחרת ואולי אני צריך לרדת
מוקדם יותר'... ושבת עד ה' א-לוקיך ...גם אם יהיה נדחך מקצה השמים
'והיכן באמת התחנה הקרובה לביתך?' שאלתי אותו. משם יקבצך ה' א-לוקיך )ל' ,ב'-ד'(
'בעוד מספר תחנות' ענה הבחור 'ואם שם לא יהיה צעיף נפתח בסיפור נפלא ומרגש:
צהוב ,אמשיך הלאה לנסוע' ענה בקול צרוד. נכנסתי לרכבת והתיישבתי על אחד המושבים ,שקשוק
עכשיו ,לא רק הוא הביט בחלון ,שנינו ,נצמדנו לשמשת גלגלים ,צפירה ,הרכבת החלה לנסוע...
הזכוכית ,מביטים בכל תחנה ,מחפשים סימן לצעיף הצהוב. בתחילה לא שמתי לב ליושבים לצדי ,הייתי עסוק
'בעוד שתי תחנות -זו התחנה שליד הבית שלי' הוא לחש בהרהורים ,אבל לאחר זמן מה צד את תשומת ליבי הבחור
לי .ושנינו הבטנו בעיניים מצועפות דרך החלון .הרכבת שישב לצדי .לא ,לא היה לו מראה מוזר או שונה ,אך משהו
עצרה בעוד תחנה ,נותרה עוד תחנה אחת .אחזנו בחלון בהתנהגות שלו גרמה לי להתבונן בו :בכל פעם בה הרכבת
כמבקשים לצאת דרכו ,עתה ,היינו שנינו מתוחים ,מצפים, עצרה ,הוא התבונן החוצה בציפייה ,כאילו נצמד לחלון.
מחכים ,מי יודע... הוא לא היה רגוע ולא שקע בשינה או בקריאת ספר כשאר
הרכבת עצרה בתחנה לה חיכינו כל הדרך .לא ,לא היה שם הנוסעים ,הוא היה דרוך ,כל תזוזה גרמה לו להביט שוב
צעיף צהוב .לא היה שם צעיף צהוב אחד ,היו שם עשרות ושוב בחלון ,כאילו חיכה למשהו...
צעיפים צהובים! כל התחנה הייתה מלאה בצעיפים הסתכלתי בו ומבט של תמיהה על פני ,כנראה שלאחר זמן
מתנופפים ברוח .קוראים לבן לשוב הביתה... מה הבחין במבטי הבוחנים ופנה אלי' :אתה בטח לא מבין
ואימא? אימא עמדה שם מחכה ,מצפה לבנה אהובה ,ועל מדוע אני מתבונן בחלון' ספק שאל ספק קבע .הנהנתי
צווארה ...צעיף צהוב!!! בראשי ,הרגשתי קצת לא נוח מכך שנתפסתי במבטי ,אך
אחים יקרים! הגענו לתחנה ...ערב ראש השנה תשפ"ז... ציפיתי לתשובה שלו.
המלך – הקב"ה נמצא ממש כאן מעוטר בהמון צעיפים 'ובכן ,אספר לך מה עבר עלי עד עתה ואולי כך תבין' אמר
צהובים – מידות חסד ורחמים בלי גבול ,מצפה לבן /לבת ועיניו הפכו להיות מהורהרות משהו.
שלו שרק יגיעו ויאמרו שתי מילים 'אבא התגעגעתי'... 'הנסיעה הזו ,היא נסיעתי הראשונה לאחר 3שנים בהם
אז מי לא יורד בתחנה ורץ לחבק את אבוש?
לא נסעתי ואף לא יצאתי לרחובה של עיר .הייתי אסיר
שלוש שנים בבית הסוהר .ואם תשאל מדוע? ובכן ,אני
שבת שלום ומבורך! מגיע ממשפחה ענייה ובאחד הימים בהם הייתי זקוק
לע"נ :אבי מורי ממוס בן ג'ורה ואמי מורתי גיטה בת מנטה ז"ל
הצדיק רבי עמוס כמוס גואטה בן פורטונה זצ"ל /מו"ר חמי עמרם בן רחל ז"ל /צורי שדי חג'ג' בן להצלחת :גב' דינה חג'ג' ומשפחתה – לברכה ושמחה /
פורטונה ז"ל /יעקב בן רבקה ז"ל /אליהו בן איזה ז"ל /מזל מיכל בת סוליקה ז"ל דקל מלכה – לברכה והצלחה /סוזן בת ימנה – רפו"ש
רחל )רשל( בת נעימה ז"ל -יונה עזרא בן צ'חלה ז"ל
b3137617@gmail.com44פקס 4-8545521-
טועמיה -0דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו להקדשה ולהרצאות 053-3137617 :לתגובות במייל:
בכל עניני העלון
\ נתנאל רוזנבליט
0556764501
לע"נ אאמו"ר
הג"ר מנחם מנדל ner4499@gmail.com
בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל
נצבים וילך ©
גליון 951תשפ"ו
מי שעבד עבודה זרה בילדותו ושב בתשובה שלימה -האם יכול נצבים -פרשת התשובה" :ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו") .ל' ב'(
להיות שליח ציבור – תשובת מוהר"ר אליהו מזרחי ,הרא"ם:
אשיבכם את אשר בלבבי לעניות דעתי כפי מה שהורוני מן השמים. שנת תשפ"ו ,תכלה שנה וגניבותיה ,תחל שנה וחסדיה – לפני זמן
דבר פשוט הוא ולא צריך לפנים ,כיון שהוא בעל תשובה פשוט היתה גניבה ממאפיה בעיר עפולה .גנבו מהקופה סכום כסף
שהוא יכול לעבור לפני התיבה להוציא את הרבים ידי חובתם, נכבד .לאחר זמן המשטרה תפסה את הגנב .בחיפוש בביתו
שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים "... נמצאה שקית ובה כסף.
וכן ראיה מלשון הרמב"ם )הל' תפילה ח' י"א( שלא הקפידו בשליח כדי לאמת שזה הכסף שנגנב מהמאפיה ולא ממקום אחר,
ציבור על מעשיו הראשונים ,אלא על מעשיו עכשיו. שאלו השוטרים את בעל המאפיה ,כמה כסף היה לו בקופה.
בעל המאפיה אמר שהיו בקופה עשרת אלפים ושלש מאות
ומה שמצינו שצריך ששליח ציבור יהיה "פרקו נאה" ,מדובר ו חמישים שקלים .בשקית היו עשרת אלפים ושלש מאות.
בתעניות ,שכיון שהציבור שרוי בצער והוא עומד להליץ לכפר "אם כך -אמר השוטר -זה לא הכסף שלך"...
עוון הציבור על ידו ,צריך שיהיה מעוטר בכל אותם תנאים.
)שו"ת הרא"ם פ"ו וכ"כ מהרש"ל כ' ועוד ועוד כדעת רב האי גאון ור"י מיגאש וי"ח עיין או"ח נ"ג( בעל המאפיה נזעק ,טען לעומתם שהגנב הוציא כנראה
חמישים שקל לצרכיו" .לא ולא ,זה החוק!" ביקש ,התחנן,
7
כתב המהרש"ך :מעשה שהיה כך היה :ראובן לפני ט"ו שנים,
הסביר ,אך ללא הועיל ,לא הסכימו לתת לו את הכסף.
אמר להם" :אני אוכיח לכם שזה הכסף שלי .תבדקו בשקית
אם יש בה שומשום!" בדקו ומצאו גרגירי שומשום ,כיון
בהיותו פה סלוניקי דברי ריבות ואיבות נפלו בינו לבין זולתו, שהכסף עבר ידים על הדלפק ובמאפיה יש שומשומין בשפע,
מתוך כעס עלה עשן באפו ,שטף והלך אל ערכאות גויים להמיר השומשום נדבק לשטרות!
דתו .אלא שבין לילה היה ובין לילה נתחרט ותהה ,מה עשה?! התפלא השוטר עד מאד" :מאיפה ידעת דבר כזה ,מהיכן הבאת
בתוך ארבעה ימים שב לביתו לבל יתגאל בפתבג הגויים .עזב הוכחה כה ניצחת?!"
למלכות אחרת ,שם יוכל לחזור ולקרוא בשם ה' ולשוב בתשובה. השיבו בעל המאפיה ,איש יקר" :אני לומד עכשיו בשיעור
שם קבע דירתו .כל העם והזקנים יודעים כי היטה שכמו לסבול גמרא פרק "אלו מציאות" ושם מסופר על סימנים" .הסביר
עול תורה .שם נכנע לפני ה' על מה שעשה ,גם בכה על חטאתו. לשוטר מה זה "אלו מציאות" ומה הם "סימנים" .השוטר
כאשר ארכו הימים ,רבים ונכבדים מאנשי הקהל בראותם את התרגש מאד -המאור בתורה החזירו בתשובה! )"נר לשולחן שבת"(
כל התלאה שבאה עליו ובני ביתו ,נכמרו רחמיהם עליו ונתנו
לבם למנותו שליח ציבור וגם שוחט .ויש מאנשי הקהל ממאנים
ומרננים אחריו לסיבת המאורע הרע אשר עבר עליו לשנים 77
"ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" " -ויקבל ברעווא ית תיובתכון
ראשונות .נדרשתי לחוות דעתי אם יכולים למנותו או לא?
וירחם עליכון" " -ושב "...מדבר על תשובה! )תרגום יונתן בן עוזיאל ל' ג'(
תשובה :מצינו בכהן שהמיר ושב בתשובה מחלוקת גדולה אם
נושא כפיו .למעשה כתב הרב הגדול מוהר"י קארו שיש לסמוך הגאון רבי מאיר סולובייצ'יק ביאר דבריו על פי דברי "נפש החיים"
על הגדולים שהתירו לישא כפיו ,גם לפתוח פתח לבעלי תשובה. בביאור הפסוק "תורת ה' תמימה משיבת נפש" ,שמי שעושה
סוף דבר ,מתשובת הרא"ם )לעיל( יראה שפסק בפשטות ובלי עבירה מרחיק עצמו מנפשו ונשמתו הטהורה ,ועל ידי התשובה
שום פקפוק למנות לשליח ציבור מי שעבד עבודה זרה ושב. הוא מחזיר את הנפש לעצמו ,התורה משיבה את נפש החוטא.
)"מאורות רבנו מאיר הלוי"(
כל שכן ובן בנו של קל וחומר בנידון דידן ,שכל העם יודעים
שמה שראובן עשה בפתע ,בכעס שנעשה תוגר ,שאין כאן סרך
עבודה זרה ולא עמד בהמרתו ימים ולא נתגאל באיסורים.
ותיכף יצא מן העיר לעבוד קונו ,ובאו עליו כמה וכמה הרפתקי,
7
מעשה שהיה ,היו שערערו על עדות שנמסרה בפני בית הדין
והיה עושה מלאכות קשות בשמחה וטוב לבב ,בהיותו עובד ה'. וביקשו לפוסלה .אמרו ,לפי שאחד העדים השתמד לפני שנים
לכן אין ראוי להרחיקו ואפשר למנותו לשליח ציבור ושוחט. מרצונו ,אף שחזר לדת ישראל ,אין אנו יודעים מדוע חזר ,אם
)שו"ת מהרש"ך ח"ב ק"ז -רבינו שלמה כהן ,מעמודי ההוראה בדורו ,נפטר שנת שס"ב( חזר מפני שהתחרט ושב בתשובה שלימה ,או מחמת נוחות...
טענו כי כל עוד שלא סיגף עצמו בסיגופים רבים לעיני כל
ישראל לא יהיה כשר לעדות .כפי שמצינו ברמב"ם )הל' עדות י'(
כמה פעמים קראו בעיר מונקטש את פרשת נצבים? בעד שעבר ,שכל עוד שלא לקה אינו כשר לעדות .וכן בטבח
שיצאה טריפה תחת ידו ,פסול עד שילבש שחורים וילך ויחזיר.
ביום השמיני לימי הסליחות הנקרא "יום שלש עשרה מידות",
לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם. השיב הגאון רבי רפאל מילדולה :ידוע שרשעי ישראל פסולים
בתחילה קוראים את פרשת היראה ואהבה) ,בפרשת עקב( לעדות )רמב"ם עדות י"ב ד'( ,אבל גדולה היא התשובה -הנה במומר
ואחר כך 'פרשת התשובה' בפרשת נצבים .וכל הקהל אומרים חזרתו לדת היא תקנתו וטהרתו להכשירו לעדות ,ותיכף
בלחש את סדר הוידוי .אחר כך ") ...דרכי חיים ושלום" – ימי התשובה עיי"ש(
שקיבל תשובה כשר לעדות -לפי שאין לך סיגופים גדולים
ורעים שסובל ,שהסתלק מכל הטובות וההנאות של חיי הגויים
לכבוד היארצייט! סיפר רבינו ירוחם ממיר" :פעם אחת הייתי
וחזר להיות יהודי החי בפחד ובהלה וצרות ,שהאומות נוגשים
לישראל ,וקודם ששב לא היו לו דאגות וצרות אלו ,לכן אותו
מומר שחזר ליהדות כשר לעדות ,ואין לו לדיין אלא מה שעיניו
בראדין אצל ה"חפץ חיים" והיה איתי ספר אחד ,והנה בא אלי רואות ,ומי יודע מחשבות אדם כדי לדונם לפי מחשבתו.
ה"חפץ חיים" בעצמו לבקש לשאול ממני את הספר .אמרתי לו, בוודאי שאלו החוזרים לדת ישראל שבים בלב שלם .אמנם ,אם
למה בא כבודו בעצמו ,הלא יכול היה כבודו לשלוח מישהו לבקש?! אותו מומר הינו מן הפוחזים שהמירו דתם ופעמים חוזרים
השיב ה"חפץ חיים"" :לא בשמים היא ,ואפילו היתה בשמים הייתי ומחזיקים עצמם כיהודים ופעמים כגויים ,בוודאי שהם פסולים
צריך לחזר אחריה!" " -קיים הכל כפשוטו ממש!" )"דעת תורה" נצבים( )שו"ת "מים רבים" חו"מ ב'( לעדות ואין ראוי לכוללם בישראל.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 45
הכנסת ספר תורה בשבת וילך -מצוה תרי"ג
בהרבה קהילות ישראל ,אשכנז ,אוסטריה ,פולין ,בוהמיה מצות עשה אחת יש בפרשת וילך ' -שנצטוונו להיות לכל איש מישראל
מורביה ,הונגריה וכן קהילות ספרד ותימן היו עושים את )החינוך( ספר תורה .אם כתבו בידו -הרי זה משובח ונאהב מאד '...
הכנסת ספר התורה בשבת .יום בו קוראים בתורה ,אנשים מעשה בעסקן יקר ונכבד ,רב פעלים שכתב לעצמו ספר תורה
פנויים מעבודתם ,זמן מוצלח לדרשות ,יום מנוחה וקדושה. מהודר ביותר .מלבד הדקדוקים בקלף ובכתיבת האותיות -הן
סיפר רבי יוזפא שמש" :זכורני מימי היותי בחור בביתו של הרב ביופיין והן בצורתן ,שיהיה בהן כדי לצאת ידי חובת כל הדעות
הפרנס רבי דוד אופנהיים ,שהכניס ספר תורה בשבת .בליל -היה הסופר טובל במקוה לפני כתיבת כל "שם" ועוד כהנה
שבת אחרי האוכל פינו את החדר המרכזי והעמידו בו כל כלי וכהנה הידורים ,שהעלו את מחיר כתיבת הספר להון עתק.
כסף וזהב .באה גויה ושיטחה דשא ועשבים מריחים בבית. לקראת הכנסת ספר התורה ,כנהוג ,הוזמנו רבנים וגדולי תורה
כל אותו לילה היו בחורים מסובים סביב השולחן ,לומדים לכתוב את האותיות האחרונות בספר .ביניהם היה הגה"צ רבי
ומחדדים זה לזה בפלפולים לכבוד התורה ,ואני הכותב הייתי מרדכי צוקרמן וגם רב נוסף מרבני ירושלים .כאשר נתכבד אותו
אחד הבחורים ההם .בשחרית באה הגויה ושיטחה דשא מבית רב בכתיבת האות ,נתקל בבקבוק יין שעמד על השולחן
הפרנס עד לבית הכנסת .גם הנשים היו יוצאות לבית הכנסת. לשתיית "לחיים" והיין נשפך על היריעה האחרונה של הספר...
בשחרית ,אחרי "ברוך שאמר" יצאו המתפללים אל פתח ביתו למותר לציין את הרגשתו האיומה של הרב שידע על המאמצים
של רבי דוד אופנהיים .רבי דוד הוציא בידו את ספר התורה הרבים שהושקעו בכתיבת הספר ,ולמרות שבעל הספר תפס
ומורינו לצידו ,והשמש הקריא מי יחזיק בכלונסאות החופה. בפלך האצילות והרגיעו שוב ושוב שלא ארע דבר לספר
האלוף והותיק מוהר"ר וולף אופנהיים עשה זמר נאה לכבוד התורה ,הנזק הוא קטן ,יחליפו את היריעה האחרונה ביריעה
התורה ,לזמרו בקול נעים בעת שנושאים אותה מבית דוד אחרת והכל יסתדר ,לא היה בכך כדי להרגיע את נפשו העגומה.
לבית הכנסת ,וכן עשה החזן עם איזה משוררים ,שוררו וניגנו. בדרכם חזרה ליווה אותו הרב את ר' מרדכי לביתו ,כשהוא
רבי דוד ואשתו לבשו בגדי יום טוב ,משחרית ועד צאת השבת. שופך את לבו על צערו ואי נעימותו ממה שארע.
אחר התפילה הזמינו קרואים לסעודה חשובה .השמש קרא כל אמר לו רבי מרדכי בשלוות נפשו הידועה ובנימה החלטית:
אחד מהמוזמנים בביתו ולא בפתח בית הכנסת"") .מנהגי וורמייזא"( "מקובלני כי אדם הרוצה לעשות דבר טוב ,לא תצא תקלה מתחת
ידו! אתה שומע? לא תצא כאן שום תקלה! הכל משמים ...עוד
תראה כי יש כאן חשבון והכל רק לטובה!"
" לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ,לפיכך זכה קנה למחרת התקיימה סעודת מצוה לרגל הכנסת ספר התורה
ליטול הימנו קולמוס ,לכתוב בו ספר תורה ,תפילין ומזוזות!" )תענית כ(: והשתתפו בה אנשים רבים מכל המעמדות והחוגים עימם עמד
זכה קנה שיהיה קולמוס לכתיבת ספר תורה ,להורות שאין התורה בקשר העסקן תורם הספר ,ביניהם אותו רב ,כשהוא עדיין תחת
מתקיימת כי אם בנמוכי הרוח ,כקנה ,ולא במי שהוא קשה כארז. הרושם העגום של התקרית אמש .לפתע הוא שומע את אחד
)"כלי יקר" במדבר כ"ד ו'( הנואמים ,יהודי אמיד מחו"ל שנשא דברים לכבוד המעמד "אני
עברתי את השואה ואני לא מאמין ...אך לכבוד העסקן שאני
עם ישראל נמשל לקנה -קנה מורה על הכנעה ,ישראל כופפים מכבדו ומעריך מאד את מעשיו הציבוריים הגעתי במיוחד
ראשיהם לפני כל גל וגל ,נכנעים לכל צרה שבאה עליהם .בזה לישראל להשתתף בשמחתו ואף כתבתי אות בספר התורה"...
)"קרן אורה"( הוכשרו לגלות סודות התורה בעת הגאולה.
לא יכל הרב לשאת בלבו את "הבשורה" ששמע זה עתה ,עזב
ארז גזעו קשה ,באה רוח סערה ,עוקרתו .כך חרב בית ארזים-בית את האולם ומיהר לביתו של רבי מרדכי צוקרמן.
המקדש .תורה ענוה היא ,נמשלה למים ,רכה כקנה ,לכך התקיימה- "אילו לא נשפך היין על היריעה ופוסלה ,מי היה מעלה על דעתו
)"נר"( מתקיימת כל ימי גלותינו. שיש להחליפה והספר הרי היה פסול".
ר' מרדכי כלל לא הופתע ובאותה שלוות נפש שב ושנה דבריו:
"אמרתי לך ...הכל משמים! אמנם ,לפעמים רואים את זה מיד,
סיפר הגאון רבי חיים קמיל ששמע מרבו ,הגאון רבי משה טיקוצ'ינסקי: לפעמים אחרי כמה ימים ולפעמים ...רק אחרי כמה וכמה שנים!"
)"יחיד ודורו"(
פעם הסתפקו בישיבת "כנסת ישראל" האם לערוך הכנסת
ספר תורה בעשרת ימי תשובה ,שמא יש לדחותה עד לאחר
הימים הנוראים. נר לשולחן ספר תורה :הכנסת ס"ת מבית מרן הסטייפלר לכולל חזו"א:
התייעצו עם הסבא מסלבודקה ,והוא קבע ,שאדרבה ,יש לערוך מרן אמר להעמיד שני פמוטים של שבת ושני נרות להדליק .כן אמר
את שמחת הכנסת ספר התורה דווקא בימים אלו ,להוסיף עוד להכין יין ועוגות ,אפו בביתו במיוחד עוגיות ,ופרסו מפה על השולחן.
)"בנתיבות ההלכה" כרך מ"ז( זכות לפני יום הכיפורים! )"ארחות רבנו" ח"א עמ' של"ב עיי"ש(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 46
©
þ þ
þ þ ®©
þþăęę
ööö
²¡ °¬±¡°¬¡© þ
þ þ Ė Ė
¥¡°¯¡ª²£°ª¦Čȱ¨±
þďýĐě Ĝ
ûïøöøøðćĆ¥óćó Ė
ûĖ
ĀĀĀ
ă
⥸õðôĈ÷ôûõýûúøý ę ûĖ
ăĘ
Ė
þ Ė Ā
Ā ûĖ þ
ă
û
ĖûĖ .
ă û û ČĖ ĖĖč Ė
þ
ě Ā Ė ĖĖ þ
û
ă û û þ
û Ė ďĀ Ď ă
Ę ę ė
ă Ā û .[Ė
ö Āû þ
ă
Ė ăþ
þ
Ė þę
þ ă þ
ă þĘę
ă
ĀĄ þ
ă
ě þ
ă þ ûĘ ę
þ þ ă
þ þ
ĀĀĀ ăăă ă þ
Ě.ĕ:ĐĥĞĚĐ ĘĞč ăăă
þ
þ
þ ý ăě Ĝ þ
Ē ă . ûĖ Ė
ěě þ þ . ûĖ Ė
þ Ė ĀĖ Ę Ė
þ ă Ė Ā ûĖ
þ þ ĒĀĖ
ă Ą ý þ þ
Ē ă
þ Ā þ ö
þ þ ûĖ ę
ă þ þ
ûĘċĀ ă
Ā ûĊĘ
þ
ă þ
þ þ ă
ăęþþ þ
ă ö þ
ě ûĖĘĘ
Ěý ă
þ þěĜ ă ă þ
ă þěĜăăăě Ĝ þ
ěěĀĄ ă
þ
Ě ý þýă
ě ă þ
þ Ā þ ý þ ăþ
þþ þ
ęĀĀĀ ý Ė þ
ě þ þ
ýþ ă Ēă
ĀĀĀ þ þ
þ ăěþ
.Ę.ĕ.Ğ:ĐĥĞĚĐ ĘĞč þ ě
ăþ
óöñĈóûĈćôăøĀðüøðćóĉïĉôúõûþøÿôāýó ěĜ þ
ĀûïôýĀóöýĈ ćûïöôûĈûþýõôýĉø÷ćă ö
þ Ē Ą
15326517922ĀĆăð ûĖ Ę ę
ũĜďþ Đ ĚýďýĐ
o.y.wines@gmail.comûôï
_ïðóòôýāðùĈýó_ þěŨŬ Š ů Ť Ŭ Š Ũ Ũ ŠŬ ť Ŭ ŠŧŠ Ŧ Š ŧŬ ťũ ů Ť
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 47
851
©¦§¡¤
þ Ũ Ŭ ŨŨŨ ů ŠŧŠ ĜďēþĐ
Ť ûĖ Ė
Ũ Ũ Š ăŨ Ŧ Š Ť ŧ Š ŧ ŬŤ ů Š Ŧ Ũ Ũ ŤŨ Ũ Ŭ ŧ ŬŤ
ăěũŦ Š Ŭ ŠŰ Ť Ũ Š Ť Ţ ŧ Šþ Ũ ŠŤ Ũ Š Ť ů ť Ė
þ ăěě ûĖ
þ þ
þ þ
ă ę ěĜ
þĘę þ
þ ă
þ Ď
ă ûĖ Ę Ė
þ
þ ăč
þ
þ ě þ þ
ă Ďă
þ ěę
þ Ē ă ăč
þ þ ę
þ ď Đ
þ ă
ăěě þĚ ý ę
þ þ
þ þ
Ā þ ă
þ
þ ă ę þ
Ā þ
ö þ þ Ē ă
þ ăę
Ę ě
ă
þ ĖĘę þþ Ě
ö þě
ę ĀĘ ę þ ă
þť ŠŤ ť Š Ŭ ť ťŬ Ť ť Ŭ ťŧŠ ŧĚ Ŭ ýďă ęĐ Ę ûĖ þ
ť Š ŧ Š ť
Ŭ Ũ ťŤ Š ŧ ŨŨŧŬ ŬŤ Ť ăũŢ Ť ŤŤ Š ŧ ť ŬŠ ěě þ ăě
ŧ ŬŬŨ ũŨ ů ũŨ Ĝ ûŦŪ Ş ť ŞŪ ŦŪŞ ŪŢ Ş ŞŦ Ū Ŧ þ
ŬŤ Š ŤŬþŨ ŨăďþĐěũ
Š ũ ŠťŠ ũ Ũ ũ ŬŠ Š ů Ť ăþ þ
ăęęěŨ ŦŠ ŧŧěũ ŬŠ Ũ Ŧ Š Ť
Ũ ŠŨ ŠŧŠ Ũ ŠĜďþĐ þ ăě
þ þ þ þþ
þ ăęę
þ
ă þ Ď þ
ă Ē ăč þ
þ þ þ
þ þ þ þ
þ
Ĝ þ ě Ĝ ă
þ þ Ē ă ě þě
Ēă þ ă
ûĖĘ ûĖĘĖ ĚýďăĐ ę
Ďă þ þ ďþ Đþ
ĘĖþ ă Ē ăę ě
þ Ė þ þ
.[Ęę þ þ
ö ăęþ
þ ěĜ
ă þ
ö Ē ă þ
Ŧ Ť ŧ Ş ŢŪŦ Ŧ ŭ ţ Ŧ Ū ď Ŧ Ť ŧ ŞŢ ŞŦ Ŧ ŭ Ť Ş ŪŢ
Ė Ę Ęę
þ Ė Ė ûĘ ę þ
~ ~
§§¤ª²®¬¤¥¡¦°² ~~ ~
! $#!#¡#ň ! ! ¡ $ # #!# #! #!# ! !$ !
shivti11@gmail.com* *
~ ~~~ ~
$Q\RQH,QWHUHHGLQUHFHLYLQJ7LY+DNHKLODZHHNO\LQ+HEUHZRU(QJOLVKVKRXOG(PDLO6KHOGRQ#KSLQVQHW Or | ]HOLJN#JPDLOFRPRUWH[W
דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו- טועמיה 48
פנינים והארות בפרשת השבוע • עלון מספר • 612נצבים וילך
מאוצרות הפרשה
פירש"י" :לא אוכל עוד לצאת ולבוא יכול שתשש כוחו ,תלמוד לומר לא הנסתרת לה' אלקינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם וגו' )כט,כח(
כהתה עינו ולא נס לחה ,אלא מהו לא אוכל? ]בפירוש השני[ :לצאת ולבוא את זו דרש הגאון רבי יעקב יוקב עטלינגר זי"ע ,בעל 'ערוך לנר' :הנסתרת
בדברי תורה ,מלמד שנסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה". לה' אלקינו – מה העתיד לבוא עלינו בשנה הבאה? זאת עדיין נסתר
ויש להבין ,איך בכלל קשורה תשות כוחו לאפשרותו לצאת למלחמה? מעינינו ,אבל והנגלת לנו ולבנינו – המאורעות של השנה שעברה עלינו,
והרי תפקידו של משה במלחמה לא היה להילחם אלא להרים ידיו ידועים לנו לטוב ולמוטב ,ועל כן יש לנו להשתמש בכל ידיעות אלו כדי
שיגבר ישראל ,ואדרבה במלחמת עמלק ניצחו ישראל למרות ש"וידי להתעורר ולהתחזק בקיום התורה ומכאן ולהבא עד עולם לעשות את כל
משה כבדים"! דברי התורה הזאת ,ובכך נזכה כי תחל שנה וברכותיה) .תורה שבכתב(
מבאר 'אור החמה' :רש"י רוצה להעצים כאן ולהדגיש ,כיצד מנצחים את והנגלת לנו ולבנינו )כט ,כח(
המלחמה :אל תאמר שמשה רבינו לא יכל לנצח את המלחמה בגלל כתוב בגמ' בברכות )ה (.שאם אדם רואה שלא מצליח להתגבר על היצר
תשות כוחו ,שהרי לא כהתה עינו ולא נס ליחה! אז מדוע הוא לא יכול הרע ,יזכיר לו יום המיתה .שואלים :למה יזכיר יום המיתה ,ולא יזכיר לו
לנצח? לפי ש"נסתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה"!... את המיתה עצמה?
הקהל את העם אנשים והנשים והטף )לא יב( והתשובה :למות ,זה הרי ברור לכל אחד שימות ,זה גם לא דבר שמישהו
כתב ה'חידושי הרי"מ' :כתיב אנשים ונשים וטף .ומקשה הגמ' )חגיגה ג:(. יכול לדלג עליו ולהיפטר ממנו ...אבל תזכיר לעצמך את יום המיתה!
בשלמא אנשים באים ללמוד ,נשים לשמוע ,וטף למה באו? -כדי ליתן תזכור מה יגידו בלויה שלך ...מה יכתבו על המצבה שלך ,זה הכוונה יום
שכר למביאיהם .והקשה הרי"מ מה ס"ד להקשות טף למה באו .אם המיתה" .הנגלות לנו ולבנינו") ...הגאון רבי חיים ברוך נבנצאל שליט"א(
אבותיהם ואמותיהם עלו לרגל ,הלא ע"כ הוכרחו לקחת עמם הבנים ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך )ל ,ג(
הקטנים ,וכי נוכל לעזבם לבדם בביתם?! ואמר כי זה עצמו קושיית הגמ' שאלו את רבי חיים קניבסקי זצ"ל :כעת נמצאים בתקופת הימים
'טף למה באו' -למה הוצרכה התורה להזהיר ההורים להביא עמהם הנוראים ,ימים אשר בהם "חיל ורעדה יאחזון" .הכל נגזר כעת ,מות
טפם .הלא בע"כ ללא ציווי התורה יעשו זאת מעצמם ,לזה תירצה הגמ' וחיים מי בקצו ומי לא בקצו ,מי ישלו ומי יתיסר ...אנחנו רוצים מאוד
-כדי ליתן שכר למביאיהם -לזה צוותה התורה שיהיו מצווים ועושים להתפלל ,אבל דוקא מרב פחד קשה לנו להתכון בתפילה .מה נעשה,
כדי להרבות שכרם ,כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה).שיח שרפי קודש( איך נתפלל כשהלב מפחד?
אמר רבי חיים" :צריך לזכור שני דברים – שהקב"ה אוהב אותנו,
השופט שהוא אבא
ושהקב"ה מחכה לנו שנחזור בתשובה".
לעיתים אין טוב יותר מאותו תיאור לבבי של המלמד בחיידר שתיאר
עם ישראל תינו את צערם בפני הנביא ,שהם בושים לחזור בתשובה,
לילדים :תארו לעצמכם אדם שנהג בלי רשיון ועשה תאונה חמורה,
כפי שנאמר" :לך ה' הצדקה ולנו בשת הפנים" .אמר להם" :כלום יש בן
וכמובן זומן למשפט מהיר ,בעוד 30יום .הרי הוא רץ כל הימים הללו
שמתביש מאביו?!"
מהכא להתם ,כולו סוער ופוחד ,הלא יתכן וישפטו אותו ל 10שנים
אנחנו חוזרים אל אבא שאוהב אנו ,אל אבא שמחכה לנו ,אל אבא
בכלא ,זה לא צחוק .הוא מוזיל כספים ,ורץ מהכא להתם ,פחד הדין!
שרוצה את התשובה שלנו .אנחנו חוזרים אל אבא ששמח בכל
והנה כבר מתקרב היום ,עוד שבוע יום המשפט ,הוא כבר לא נרדם בלי
התקדמות שלנו ובכל הרהור תשובה שלנו ,אף אם הוא קל וקטן!
כדורי שינה ,בקושי אוכל ,סהרורי כולו .והנה אוטוטו יום המשפט היום
כשיודעים את הדבר הזה – זו הרגשה אחרת.
שלפני ,קרביו מתהפכים בקרבו ,והוא חש בחילה וסחרחורות .ביום
)רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א ,נאה דורש(
המשפט הוא הולך בצעדים כושלים אל אולם הדיונים ,פותח ברעדה
החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים
את השער ,ומה מתגלה לפניו? מי השופט? ,לא אחר מאשר אבא שלו!
למען תחיה אתה וזרעך )ל ,יט( מאי קמשמע לן?! נזעק הגאון
איך הוא מרגיש ילדים? קם אחד הילדים )שכנראה "קיבל" הרבה זעם
הגדול רב"מ אזרחי זצ"ל – כלום בר דעת יבחר במוות ולא בחיים? והוא
מאביו( ואמר :זה אבא שלו! הלך עליו! ...הרי כל אחד מבין שאם
ממחיש :אם שתי צלחות בפניו ,האחת מלאה מגדים ,ובשנייה רעל,
השופט הוא אבא שלו יהיה לו הרבה יותר קל ,ושבאותו רגע שהוא נוכח
היעלה על הדעת כי אי מישהו יבחר ברעל?!
לראות שהשופט הוא אביו ,הוא התמלא כולו ברווחה ורוגע.
הכוונה של 'ובחרת בחיים' הינה לבחור את הידיעה הזו עצמה ,כי "חיים"
אי ,אי ,זוחלים ורועדים אנחנו ,נבחן את עצמנו ,אם אנו לא מתייחסים לפניו ,וכי "מוות" לפניו.
אל אבינו אב הרחמן חלילה כאותו ילד ...האם אנחנו באמת נרגעים זוהי עצם הפקודה ,לבחור במצוות ,לא רק מתורת מצוות ,אלא לבחור
ונינוחים יותר כפי שהיה מתאר זאת מרן הרב שך :מתחילים שמו"ע במצוות משום שהם "חיים"!) ...ברכת מרדכי(
ואומרים ,ברוך אתה! העומד לפני ,מי? ה' אלוקינו ,אדון הכל ,היה הוה וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל :ויאמר
ויהיה ,הרי מיד נרגעים מכל צרה וכל חשש ,ושוכחים מכל עצב .הלוא אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד
זכינו ואנחנו מדברים עם המלך! )א ישיבישע'ר חומש(
לצאת ולבוא )לא ,א-ב(
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 49
אלול
אשליית ה"יהיה בסדר" :שורש חוסר המחילה
הגה"צ רבי ליב חסמן זצ"ל ,המשגיח של ישיבת חברון ,היה פותח את הסליחות בישיבה ואומר :רבותי ,אין אדם שהקב"ה אינו מוכן לסלוח לו .לכל
מעשה שהאדם עושה ,יש כפרה .אם ביטל מצות עשה ,די שישוב בתשובה .אם עבר על לא תעשה ,צריך תשובה ויום הכפורים .אם עבר על איסור
שיש בו כרת או מיתה ,הוא זקוק נוסף לתשובה וכפרת יום הכיפורים ,גם ליסורים .גם על חלול השם ,העון החמור ביותר ,המיתה מכפרת יחד עם
תשובה ויסורים ויום הכפורים .לפי דברי רבנו יונה ב"שערי תשובה" ,יכול האדם להתכפר על עון חלול השם ,אם יעשה מעשים של קדוש השם.
יש רק אדם אחד ויחיד שהקב "ה עצמו מעיד עליו שהוא אינו מוכן לסלוח לו .הנה כך אומרת התורה בפרשת נצבים )כט ,יח-יט(" :והיה בשמעו את
דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך ...לא יאבה ה' סלח לו ."...אדם אומר "שלום יהיה לי" ,או כמו שאומרים
בלשון מדוברת "יהיה בסדר"" ,אין מה לדאוג" .ברוך השם אני חי כבר חמשים שנה ,השנה החולפת לא היתה גרועה יותר מקודמתה .אמנם לא
השתניתי לטובה ,אבל איך שהוא אני צף על פני המים .נכון ,לא השגתי את כל מה שקויתי ,לא הצלחתי להחליף את הרכב ,גם בעבודה לא התקדמתי
כמו שחשבתי ,אבל הלואי שימשך כך ,שלא יהיה יותר גרוע .אני אוכל בראש השנה תפוח בדבש ,גם ראש של דג ,אפילו כמה גרגירי רמון ,וכמובן
אומר את ה"יהי רצון" ,אז 'יהיה בסדר' .אמנם הוא שומע את כל הקללות הכתובות בתורה על מי שאינו הולך בדרכי השי"ת ,אבל הוא אומר" :שלום
יהיה לי" ,זה לא קשור אלי ,אני מסודר.
ה"אבן עזרא" מבאר" :והטעם 'שלום יהיה לי' ,אף על פי שאלך בשרירות לבי ,כי בצדקת הצדיקים אחיה ,כי הם רבים ואני יחיד חוטא" .הוא סומך
על הצדיקים ,שבזכותם לא יאונה לו כל רע .לפני ראש השנה הוא הולך לצדיק ,נותן לו את שמות כל בני המשפחה ,מוסיף גם איזה 'פדיון' של כמה
מאות שקלים ,ונוסע לראש השנה רגוע למלון ,בטוח שהכל יסתדר" .כי בצדקת הצדיקים אחיה" .עליו ועל שכמותו ,אומרת התורה" :לא יאבה ה'
סלח לו" .לכולם הקב"ה מוכן לסלח ,חוץ מאותו אדם שאומר "שלום יהיה לי".
הגמרא )ב"ק נ (.אומרת" :כל האומר הקב"ה ותרן יותרו חייו" ולפי גרסא אחרת "יותרו בני מעיו" .ומדוע באמת הדבר כך? וכי אין הקב"ה מוחל על
חטאי האדם? כותב רבי דוד הקשר זצ"ל :הרי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא .אין א דם שאינו נכשל בחטא .הקב"ה הביא אותנו לעולם,
בו היצר הרע מנסה כל העת להחטיא את האדם .היצר הרע הוא מלאך ,ואילו האדם אינו אלא בשר ודם ,וקשה לו לעמוד מול היצר הרע .אבל כאשר
האדם חושש מהעונש ,כאשר הוא רועד ויר א מאימת הקב"ה ,אזי זה מוכיח שהוא עדיין לא פרק עול .יש לו אימת מלך עליו .אבל בן אדם שאינו
חושש ,שבטוח כי אם יאכל תפוח בדבש וגזר ורמון ,הרי הסגולות הללו יועילו לכפר על כל חטאיו ,אזי הקב"ה אינו מוכן לסלוח לו .אם אין עליו
אימת המלכות ויראת העונש ,הרי זו הוכחה כי הוא פרק על" .והאלקים עשה שיראו מלפניו" )קהלת ג' יד( זו מטרת הבריאה ,ואם האדם אינו ירא
מהשי"ת ,אין על כך מחילה.
שלמה המלך אומר במשלי )יג ,כג(" :יש נספה בלא משפט" .הכיצד יתכן הדבר שאדם יענש בלא משפט? אומר על כך המהר"ל :הכונה היא לאדם
שאין הוא חושש מהמשפט ,הוא אינו ירא מאימת הדין ,זה עצמו עלול לגרום לו למות ,כי הרי האומר" :שלום יהיה לי" ,אומרת התורה" :לא יאבה
ה' סלח ל ו" .לכן היסוד לזכות בביום הדין ,הוא היראה ,הפחד ,החשש ,לא לחשוב לרגע מחשבת "שלום יהיה לי" ,ורק אם האדם אכן באמת ובתמים
חש יראה מפני הדין בפניו הוא עומד ,יש לו סכוי ותקוה לזכות בדין) .הרב ברוך רוזנבלום שליט"א ,דורש טוב(
פינת ההלכה
ברכת מעין שבע במניינים של ימים נוראים
שכיח הוא שבימים נוראים ממפאת ריבוי הציבור ודוחק המקום מקיימים מנייני תפילה במקומות נוספים מלבד בתי הכנסת הקבועים ,כמו
באולמות וכיו"ב ,ויש לדון בשנה זו שחל ר"ה בשבת אם אומרים במניינים אלו ברכת מעין שבע או לא.
כתב המחבר בסי' רס"ח סעי' י' אין אומרים ברכת מעין שבע בבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרין לבא שיהיו ניזוקין ,ובמשנ"ב ס"ק
כ"ד כ' דכ"ש אותם שמתפללין לפרקים במנין בבית ,אבל כשיש קביעות על איזה ימים ויש ספר תורה אצלם וכמו בירידים ,דומה לבית הכנסת
קבוע ואומרים עכ"ד ,והוא מהט"ז שם סק"ח ,והט"ז לא הזכיר שם ספר תורה ,וכנראה כוונת המשנ"ב היא שאם יש שם ס"ת נחשב יותר למקום
קבוע ,וכיון שיש להם קביעות להתפלל במקום זה כשבאים לשם וגם נמצאים שם כמה ימים הרי זה כמו בית הכנסת קבוע שיש בו תקנת ברכת
מעין שבע ,וכ"נ מדברי האליה רבה ס"ק י"ט.
ובתהילה לדוד ס"ק י"ג כתב שאם ציבור שלם או רובו יצא להתפלל במקום אחר ,אומרים ברכת מעין מעין שבע עכ"ד ,והיינו שיש שם של
קביעות למנין כזה ושייך טעמא דמפני המאחרין משום שהמאחרים מצטרפים להתפלל במנין שבו נמצא ציבור קבוע אף שאינו במקומו הקבוע,
ולפי זה קהילה ששכר ה מקום גדול להתפלל בו בימים נוראים וכדו' ,אומרים מעין שבע משום שנחשב קביעות לגבי דידהו ,וכן הורה בשבט
הלוי שו"ת חי"א סי' קל"ט.
עוד נראה פשוט ,שציבור המתפלל בבית הכנסת קבוע )כגון מנין שהתארגן בבית מדרש של ישיבה( ,אף שהציבור אינו קבוע אבל המקום הוא
מקום המשמש באופן קבוע לתפילה ,אומרים בו ברכת מעין שבע דנחשב מקום של קביעות ,ואין דין שציבור קבוע יתפלל במקום קבוע.
ובזה יש לדון עד כמה הוא גדר קביעות לענין זה ,וכגון בבית מלון שיש בהם בית כנסת שאין שם לעולם מתפללים קבועים ,אבל יש שם תפילות
באופן קבוע ,אם כיון שהמקום הוא מקום קבוע ויש שם ס"ת ,דומה לירידים שכתבו האחרונים שאם באים לשם לכמה ימים נחשב קביעות,
והכא נמי צורת המקום היא שיש שם הרבה אורחים תמיד אף שכל אחד ואחד מהם אינו בא לשם לכמה ימים ,או שאינו דומה לירידים ששם
על פי רוב אותם אנשים באים לשם מידי שנה ושוהים בהם כמה ימים ויש להם מקום קבוע לזה ,יש שם של קביעות ,אבל בבתי מלון שבאים
ליום או יומיים לא נחשב מקום קבוע אף שיש שם מקום קבוע וראוי לתפילה.
אכן ,מנין המתארגן בימים נוראים מקהל שאינו קבוע במקום שאינו קבוע ,וכגון אותם השוכרים אולם לתפילות ימים נוראים והמתפללים שם
אינם שייכים זה לזה בצורה קבועה ,בזה אין שם של קביעות לא על המקום ולא על הציבור ,ואינם יכולים לומר ברכת מעין שבע .ויש שרצו
לומר שאם הוא מנין שרגיל
שרגילים לקיימו באופן זה נחשב קביעות ,אך זו היא סברא רחוקה שמנין המתקיים ליום או יומיים במקום לא קבוע וחלה
שבת פעם בכמה שנים ייחש
ייחשב קביעות כמו בירידים שהוא קבוע ממש ,ואשר על כן אין לומר בו ברכת מעין שבע ,וצריך ליתן את הדעת על כך.
)הגאון רבי צבי רותן שליט"א ,גליון בעמק איילון(
מזל טוב
מרכז העיר :משפחות מילטשטיין-אורדמן להולדת הבן הנכד משפחות כץ-פרוינדליך להולדת הבן הנכד
משפחת חדד להולדת הבת משפחת פרסיק לאירוסי הבת משפחת חכם להולדת הבן להולדת הבת הנכדה
משפחות מויאל-אהרן להו
משפחת כהן לאירוסי הבן דוד נ"י משפחת זלצברג להכנס הבן לעול תורה ומצוות משפחת בן דוד להולדת הבת
משפחות ראבד-רקובסקי להכנס הבן הנכד הנין לעול תורה ומצוות
הבן הנכד משפחות הרשטייןן-בירנצוויג להולדת הבןן הנכד גני הדר :משפחות גולדשטייןן-שטיגליץץ לנשואי הבןן הנכד משפחות הירש לנשואי ן
הודעות לשמחות ני תן לשלוח עד יום שני למייל a7608833@GMAIL.COM
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 50
מי באמת גדול?
בתקופת אלול ,רבים מאתנו משתדלים יותר .מקבלים על עצמם קבלות טובות ,עובדים על המידות,
מתחזקים בלימוד ,בתפילה או בין אדם לחברו.
במשך השנים פגשתי לא מעט אנשים שעבדו קשה מאוד על עצמם .לאחר תקופה של מאמץ ,הם
אמרו לי בכאב" :אני משקיע כל כך הרבה ,אבל נראה שאיש אינו מבחין בכך .אין שום סימן
שהעבודה שלי באמת חשובה .אולי כל מה שאני עושה אינו משמעותי כפי שחשבתי".
נדמה לי שאחת הסיבות לתחושה הזאת היא שאנו רגילים למדוד את עצמנו באמצעות תגובת
הסביבה .כאשר אין מחמאות ,אין הערכה ואין מי שמספר לנו עד כמה השתנינו – אנחנו מתחילים
לחשוב שאולי גם אין הרבה ערך למה שעשינו.
אבל יש כאן שאלה שכמעט איננו שואלים את עצמנו :מי בכלל קבע שכך מודדים אדם? מי החליט
שכבוד ,פרסום ,מעמד או הערכה מן הסביבה הם המבחן לגדלותו של אדם?
יש אדם שאינו טיפש .אינו עצלן .אינו אדם חסר ערך .אבל הוא פשוט אינו יודע למשוך תשומת לב.
הוא עובד ,לומד ,משתדל לעשות את רצון ה' ,ובכל זאת חי בתחושה שאיש אינו מבחין בו .לא
מדברים עליו .לא מתפעלים ממנו .לא מחפשים את קרבתו .ולאט לאט מתחילה לחלחל מחשבה
מסוכנת :אם איש אינו מתפעל ממני ,כנראה שאין הרבה ממה להתפעל.
זו איננה תחושה נדירה .כולנו רוצים שיעריכו אותנו .משהו בתוכנו מבקש שיראו אותנו ויכירו
בערכנו .וכאשר זה אינו קורה ,קל מאוד להתחיל להרגיש קטנים יותר.
נקודת המפנה מתחילה כאשר אנו מפסיקים לשאול כיצד נזכה ליותר הערכה ,ומתחילים לשאול
מהו הסרגל הנכון למדוד בו את ערכנו.
ראיתי מובא בשם החוזה מלובלין זי"ע ששאל :מה עדיף – אדם גדול שאינו תמים ,או אדם תמים
שאינו גדול? והשיב בדרך נפלאה .כאשר אדם בא לבצוע על הפת ,ומונחות לפניו שתי כיכרות ,אחת
גדולה אך פרוסה ,והשנייה קטנה אך שלמה ,ההלכה היא שמברכים דווקא על השלמה .למדנו מכאן
שלפעמים השלמות חשובה מן הגדלות.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 51
2
ובכל זאת ,נדמה שאנחנו רגילים למדוד בני אדם דווקא לפי הגודל ,בעוד שהתורה מלמדת אותנו
להביט תחילה על השלמות .אנחנו חיים בעולם שמעריץ את מה שנראה לעין :אנשים גדולים,
מצליחים ,מפורסמים ,בעלי השפעה.
אבל שמואל הנביא כבר שמע מפי הקב"ה משפט שמסוגל לשנות את כל דרך ההסתכלות שלנו" :כי
האדם יראה לעיניים ,וה' יראה ללבב".
האדם רואה את מה שבולט .הקב"ה רואה את מה שמסתתר.
האדם רואה את התוצאה .הקב"ה רואה את הדרך.
האדם רואה את ההצלחה .הקב"ה רואה כמה היה קשה להגיע אליה.
האדם רואה את הבמה .הקב"ה רואה את המאמץ ,את היגיעה ואת ההתמדה שהושקעו גם כשאיש
לא ראה ,ולא מחא כפיים.
לאור הדברים הללו ,אפשר להבין היטב את דברי חז"ל )פסחים נ ,א( .כאשר בנו של רבי יהושע בן
לוי שב מעולם האמת ,שאל אותו אביו מה ראה .הוא השיב שראה עולם הפוך :העליונים כאן היו
שם למטה ,והתחתונים כאן הם שם למעלה .אמר לו אביו :לא עולם הפוך ראית ,אלא "עולם ברור
ראית".
פעם הוזמנתי להרצות בבית ספר .המנהלת ,בתו של האדמו"ר מסקולען זצ"ל ,סיפרה לי סיפור
ששמעה מאביה .יהודי נכנס אליו להתייעץ על הצעת שידוך לבתו ,ותוך כדי הדברים אמר" :הם
אנשים פשוטים" .שאל אותו הרבי" :הם שומרי שבת?"" ,בוודאי"" .אם כך" ,הגיב הרבי" ,להם
אתה קורא אנשים פשוטים?!"
מאז ששמעתי את הסיפור הזה ,אני חושב הרבה על הביטוי "אנשים פשוטים".
פשוטים בעיני מי? מפני שאינם מפורסמים? מפני שאינם עומדים בראש מוסדות? מפני שאינם
נואמים גדולים? מפני שאין עליהם כתבות בעיתונות? או מפני שפשוט אין מי שמספר את סיפורם?
אולי בעינינו הם פשוטים .אבל מי אמר שכך הם נראים גם בשמים?
יש יהודי שאני מכיר .בגדיו בלויים ומרופטים ,והוא ישן לעיתים במקומות מוזנחים .רוב האנשים
רואים בו עוד חסר בית .אבל אני רואה אדם אחר.
פעם עמדתי לידו כשבירך על מאכל .כל גופו רעד מרוב מאמץ לכוון בכל מילה .באחת השיחות סיפר
לי שקיבל ירושה גדולה מאמו ,אך ויתר עליה כולה לטובת אחותו" .אני לא צריך את הכסף" ,אמר
בפשטות" .הלימוד מספיק לי".
הוא כבר סיים את הש"ס יותר מפעם אחת.
כשהזמנתי אותו לשמחות המשפחתיות שלנו ,היה מגיע עם כרך גדול של שוטנשטיין ,ובין מנה למנה
היה יושב בפינה ולומד.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 52
3
אינני יודע כמה תורה הוא יודע .אינני יודע לאילו מדרגות הגיע .אבל דבר אחד אני יודע .בכל פעם
שאני פוגש אותו ,אני נזכר כמה קל לטעות בבני אדם .כמה קל לראות בגדים ולהחמיץ נשמה .כמה
קל לראות מציאות חיצונית ולהחמיץ עולם פנימי.
אבל ככל שחשבתי עליו יותר ,הבנתי שלא רק עליו אני כותב.
אני כותב גם על אנשים אחרים .על אותם אנשים שחיים בינינו ,ובדרך כלל גם אינם מושכים את
תשומת לבנו .אנשים שמרגישים שהם "לא מספיק" .לא חשובים מספיק .לא מוצלחים מספיק .לא
שווים מספיק .רק מפני שאיש אינו מרבה לדבר עליהם ,להתפעל מהם או להעניק להם מקום של
כבוד.
וכאן התחדדה בי נקודה נוספת.
הבעיה אינה רק הכאב שאנו חשים כאשר אחרים אינם רואים את ערכנו .הבעיה מתחילה כאשר
אנחנו הופכים את תגובת הסביבה למדד שלפיו אנחנו מעריכים את עצמנו ,ומפקידים למעשה את
ערכנו בידיהם של בני אדם.
אבל מי אמר שהם בכלל מחזיקים בידיהם את סרט המדידה הנכון? הרי כבר ראינו שבני אדם
יכולים למדוד בעיקר את מה שנגלה לעיניהם .הם מודדים את מה שהם יכולים לראות .הקב"ה
רואה את התמונה כולה.
ומכאן אחת הטעויות הגדולות ביותר שאדם עלול לעשות :למדוד את עצמו בסרגל הלא נכון .הרי
הקב"ה לא ישאל כמה אנשים הכירו אותך ,אלא עד כמה היית אתה .כמה אמת הייתה בך .כמה
התגברת .כמה התאמצת .כמה נשארת ישר גם כאשר איש לא הסתכל.
ואז חזרתי במחשבתי אל אותו יהודי שעליו סיפרתי קודם .פתאום הבנתי שייתכן מאוד שאנחנו
כלל איננו יודעים מי באמת גדול .ייתכן מאוד שהאדם שאתה מרחם עליו ,גדול ממך .וייתכן לא
פחות שגם אתה גדול הרבה יותר מכפי שאתה מעז להאמין.
לא מפני שאנשים חושבים כך ,אלא מפני שהקב"ה רואה דברים שאיש אינו רואה.
אותו סרגל שגוי עלול להטעות אותנו פעמיים.
פעם אחת ,כשאנחנו משתמשים בו כדי למדוד אחרים .ופעם שנייה ,כשאנחנו משתמשים בו כדי
למדוד את עצמנו.
כלפי אחרים ,כאשר אנחנו מזלזלים באדם מפני שאינו מרשים אותנו .וכלפי עצמנו ,כאשר אנחנו
מרגישים קטנים רק מפני שלא זכינו לכבוד ,להערכה או לפרסום.
ובשני המקרים ,הטעות מתחילה באותו מקום :אנחנו נותנים למראה החיצוני לקבוע לנו מי גדול
ומי קטן.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 53
4
הלוואי שנזכה לזכור זאת ,בעיקר ברגעים שבהם אנחנו מרגישים בלתי נראים .גם אם איש אינו
שם לב .גם אם אין מי שמריע .גם אם נדמה לנו שאנחנו אנשים "פשוטים" .ייתכן מאוד שכל אלה
אינם אומרים דבר על ערכנו האמיתי.
יש מי שרואה .ויש מי שיודע באמת למדוד .והמדידה שלו שונה לגמרי משלנו.
משום כך בוצעים על הכיכר השלמה ,אף שהיא קטנה יותר .העין נמשכת אל הכיכר הגדולה ,אבל
ההלכה מלמדת אותנו להביט עמוק יותר .לא כל מה שנראה גדול בעיני האדם הוא החשוב באמת.
לפעמים ,דווקא מה שנראה קטן ופשוט ,הוא גם השלם יותר.
כך ראוי להביט על בני אדם .וכך ראוי להביט גם על עצמנו.
יהי רצון שנזכה כולנו ,אנו וכל בית ישראל ,לשנה טובה ומתוקה,
לכתיבה וחתימה טובה ,ושנזכה למלא את תפקידנו בעולם כפי רצונו יתברך.
נ"ב :התובנה הבאה אי"ה יהיה לשבת בראשית
─── ✦ ───
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 54
6:31
187
8:16
פרשת נצבים וילך
מרן החפץ חיים זצוק"ל בספרו חומת הדת "אין ערך למצווה לקבל קבלה ליום הדין לזכות את הרבים
שעושה אדם לעצמו לבד אפילו שתהיה רבה למצווה שתמשך אתם ניצבים היום כולכם
ממנה זכות לרבים אפילו שתהיה קטנה". מובא בזהר הקדוש )ח''ב ל''ב( שהפסוק ''אתם נצבים היום''
מובא בספר "אור הישר" למהר"מ פאפירוש זצוק"ל "המזכה הכוונה לראש השנה ,יום בו נצבים כולם לפני ה' ,וכפי
אחרים הוא עצמו מתעלה ומתקדש מאד". שנאמר במשנה :בראש השנה כלן עוברין לפניו כבני מרון.,
מסופר במדרש )ילקוט שמואל א(' :על אלקנה ),אביו של שמואל וזה שאומר הכתוב אתם נצבים היום כולכם ללא יוצא מן
הנביא( שלקח את אשתו ובניו ואחיותיו וכל קרוביו והיה מעלה הכלל כולם עומדים לדין "לפני ה' א-לוקיכם ביום הדין
עמו לרגל ובאים ולנים ברחובה שלעיר ,והיתה המדינה מרגשת, כולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרום והם המשך הפסוק
והיו שואלים אותם :להיכן תלכו ? ואומרים :לבית ה' שבשילה, כולכםֽ ָ ..ראשֵׁ י ֶכם ִשׁ ְבטֵ י ֶכם זִ ְקנֵי ֶכם וְ שׁ ְֹט ֵרי ֶכם כֹּל ִאישׁ ִי ְשׂ ָר ֵ ֽאל:
שמשם תצא תורה ומצוות .ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך יחד טַ פְּ ֶכם ְנ ֵשׁי ֶכם וְ ג ְֵר אֲ שֶׁ ר בְּ ֶק ֶרב ַ ֽמחֲ נֶי ֵ ֽמחֹטֵ ב עֵ צֶ י עַ ד שׁ ֵֹאב
? מיד עיניהם משגרות דמעות ואומרים להם :נלך עמכם? ימי :כולם ללא יוצא מן הכלל כולל הגויים כפי שאנו מֵ ֶ ֽ
ואומרים להם :הן ,עד לשנה הבאה חמשה בתים ,לשנה אחרת אומרים בתפילת מוסף של ראש השנה "ועל המדינות בו
עשרה בתים ,עד שהיו כולם עולים ,אמר לו הקב''ה :אלקנה, יאמר איזו לחרב איזו לרעב איזו לשבע" הכל נגזר בראש
אתה הכרעת את עם ישראל לכף זכות וחנכתם במצוות וזכו השנה
רבים על ידיך ,אני מוציא בן ממך שיכריע את ישראל לכף זכות לכן אנו צריכים להתחזק לקראת יום הדין ובפרט ראוי
ויחנכם במצוות ,הא למדת שבשכר אלקנה )יצא ממנו ( שמואל, להתחזק באחדות והכתוב רומז מתי אתם ניצבים זקופים
]השקול כמשה ואהרון [עכ''ל ועומדים ולא חוששים מהדין כשכולכם -כשאתם כולם ביחד
סיפר הרב הגאון יגאל כהן שליטא שהיה כדורגלן שהזמין את אין פירוד ,אזי אין חשש מיום הדין ,אחדות תהיה כשאדם
הרב להרצאה לרפואתו ובאו ארבע מאות איש להרצאה מבטל את עצמו את רצונו לשני וכן כל אחד במה שהוא יכול
הכדורגלן היה חולה במחלה הארורה בלבלב ובכבד כך הראו להתחזק לקבל קבלות שהוא יכול לעמוד בהם בקלות )יאמר
הבדיקות שהסיכויים לצאת מזה מאד נמוכים הרב יגאל דיבר על לפני כן בלי נדר( הרש"ש כותב שכל מי שמקבל קבלה ליום
אמונה וחיזק מאד את הציבור בהרצאה בנושא אמונה אחרי זמן הדין מובטח לו שייכתב לחיים
קצר הוא פוגש את הכדור גלן ואומר לו הרב מכיר אותי ואז הוא יש קבלות שהמשקל שלהם בשמים הוא ענק ובעולם העשיה
נזכר בו ואמר לו כן אתה הכדורגלן אמר לו נכון עשיתי בדיקות שלנו יכולים לקיימם בקלות בפרט בזיכוי הרבים אין דבר
פעם שניה והכל נעלם ברוך ה' זה הכח של זיכוי הרבים גם של יותר גדול מאשר לזכות את הרבים
הרב יגאל כהן וגם של הכדורגלן שזיכה את הרבים וחיזק את מרן הרב שטיינמן זצוק"ל כתב בכתב ידו כשביקש מאחת
הארבע מאות איש שבאו להרצאה בזכותו מהקופות הצדקה שיתפללו עליו בכותל ובמקומות הקדושים
הגמ' במסכת כתובות דף קג :אומרת אמר רבי כמה גדולים לזכות את הרבים ,למרות זיכוי הרבים הענק של הרב ,הרב
מעשי חייא ר' חנינא ור' חייא התנצחו ביניהם א"ל ר' חנינא לר' מרגיש צורך עוד לזכות את הרבים שאין לך דבר גדול מזה
חייא איתי אתה מתנצח שאם חס ושלום נשתכחה תורה זיכוי הרבים הוא בכל צורה אם זה לארגן שיעור ,אדם מסיע
מישראל אני יחזיר אותה בפלפולי א"ל רבי חייא אני עשיתי שלא טרמפ יהודי ,ישמיע דיסק שיזכה גם הוא וגם הטרמפיסט
תשתכח תורה מישראל שהבאתי פשתן וזרעתי .ומהפשתן עשיתי ולפעמים מלה ששמע יכולה לשנות אדם לגמרי ואם זיכה ה'
רשתות וצדתי צבאים ואת בשר הצבאים האכלתי יתומים יתברך להחזיר אדם בתשובה אשריו ואשרי חלקו אומר
ועשיתי מגילות מעור הצבאים והלכתי לעיר שאין שמה מלמדי הזוהר אם היה אדם יודע את הזכות שלהחזיר אדם בתשובה
תינוקות וכתבתי חמישה חומשי תורה ולמדתי ששה סדרי משנה היה רץ אחרי מצווה זו כמו שהוא רץ אחרי החיים כל מה
לשש תינוקות כל תינוק סדר אחר ואמרתי לכל אחד שילמד את שהחוזר בתשובה מקיים מצוות יש למחזיר שכר גדול על זה
הסדר שהוא יודע לשני וזהו שאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא ועליו נאמר "מוציא יקר מזולל כפי תהיה" פירוש "המוציא
שאף על פי שגדול כוחו של רבי חנינא שיכול להחזיר את התורה יקר" הכוונה לנשמה שהיא יקרה מ "זולל" היינו הס"א
בפלפולו מכל מקום המעשים של רבי חייא שמזכה את תינוקות מהטומאה שנקראת זולל יזכה ל"כפי תהיה" היינו מה יבקש
של בית רבן במקום שאין מלמדי תינוקות זכרו עצום ורב יתקבל לרוב זכותו העצומה
הגמרא בבא מציעא דף פה :מספרת ריש לקיש היה מציין וכן מובא בזוהר הקדוש )מובא בספר שמירת הלשון( וְ ֶזה
מערות קבורה ו חיפש את מערתו של ר' חייא לציין אותה כדי ְלשׁוֹן זֹהַ ר חָ דָ שׁ פּ ָָרשַׁ ת ֶל ְל :וְ ָא ַמר ר' ַאבָּ הוּ :בּ ֹא ְוּר ֵאה כַּמָּ ה
שלא יכשלו בה כוהנים ולא מצאה כיון שלא הרביץ תורה כמותו ְשׂכָרוֹ שֶׁ ל ָאדָ ם הָ עוֹשֶׂ ה ל ְַא ֵחר לַחֲ זֹר ִבּ ְתשׁוּבָ הְ .מנָא ָלן ? ממה
אף על פי שמובא בגמרא שם שהסכימו עימו בשמים שריש לקיש שכ תוב )בראשית י''ד י''ח('' :וּמַ ְלכִּ י צֶ דֶ ק מֶ ֶל שָׁ ֵלם'' .שנה ַרבִּ י
פלפל בתורה כמותו מכל מקום לא זיכה את הרבים כמותו ולא ִחיָּא ַרבָּ ה :בְּ שָׁ עָ ה שֶׁ ִנּ ְשׁ ַמת ַהצַּ ִדּיק הַ מַּ חֲ זִ יר בִּ ְתשׁוּבָ ה ַלאֲ חֵ ִרים,
זכה אפילו שיראו לו את ציונו בגלל מעלת זיכוי הרבים הגדולה יוֹצֵ את ִמן הַ גּוּףִ ,מיכָ ֵאל ,הַ שַּׂ ר הַ גָּדוֹל ,הַ מַּ ְק ִריב נַפְ שׁוֹת
וכן מסופר בגמרא שם אמר ר' זירא אמש נראה לי בחלום ר' יוסי בּוֹר אוֹ ,הוּא יוֹצֵ א וּמַ ְק ִדּים שָׁ לוֹם ְל ִנ ְשׁ ָמתוֹ שֶׁ ל יקים לִפְ נֵי ְ הַ צַּ ִדּ ִ
בר' חנינא אמרתי לו אצל מי אתה יושב ולומד בשמים אמר לי שׁוֹמ ֵרי
ְ אוֹתוֹ צַ ִדּיק ,שֶׁ נֶּאֱ מַ ר'' :וּמַ ְלכִּ י צֶ ֶדק'' זֶה ִמיכָ ֵאל ,ר ֹאשׁ
אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל מי אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל מי אצל ''הוֹציא לֶחֶ ם ִ שַׁ ע ֲֵרי צֶ דֶ ק'' .מֶ ֶל שָׁ ֵלם'' זוֹ יְרוּשָׁ ַליִ ם שֶׁ ל מַ עְ לָה.
ר' חנינא ור' חנינא אצל מי אצל ר' חייא אמרתי לו האם ר' יוחנן וְ ָי ִין'' שֶׁ ִה ְק ִדּים וְ יָצָ א ל ְִק ָראתוֹ וְ אוֹמֵ ר לוֹ :שָׁ לוֹם בּוֹאֲ .עַ ד כָּ אן
אצל ר' חייא לא לומד בישיבתו של רבי חייא אמר לי במקום לְשׁוֹנוֹ .וּבְ דַ ף ס''ב ע''ב :הַ ָכּרוֹז מַ כְ ִריז בְּ כָל יוֹםַ :א ְשׁ ֵריהֶ ם ֵאלּוּ
שיש זקוקין של אש ולפידים בוערים האם יכול הוא להכנס לשם תּוֹרה ,וְ ֵאלּוּ. תּוֹרה ,וְ ֵאלּוּ ֶשׁ ְמּזַכִּ ים לַ אֲ חֵ ִרים ִל ְלמֹד ָ עוֹס ִקים בַּ ָ שֶׁ ְ
אמר רב חביבא סיפר לי רב חביבא בר סורמקי ראיתי את אותו דּוֹתיהֶ ם) .תרגום( שֶ מַּ עַ בִ ִירים עַ ל ִמ ֵ
תלמיד חכם ששכיח אליהו הנביא אצלו ובבוקר היו עיניו כל קבלה היא טובה ומצוינת אבל עדיף שאדם יחשוב על
בריאות ובלילה נראו כאלו נשרפו שאלתי אותו מה קרה ענה לי קבלה שהיא קלה לביצוע ולמרות קלות עשייתה גורמת שכר
שאמרתי לאליהו שיראה לי את החכמים בשמים שעולים עצום לאדם העושה אותה וזהו זיכוי הרבים בכל מה שיכול .
למתיבתא דרקיעא אמר לי אליהו בכולם אתה יכול להסתכל בזיכוי הרבים יכול האדם לצבור זכויות מה שלא יוכל לצבור
חוץ מהקתדרא ]כסא מכובד[ של ר' חייא שלא תסתכל בו ומהו בעבודתו הפרטית בשום אופן ,וכמו שכתב החובות הלבבות
הסימן שזהו רבי חייא ענה אליהו הנביא שכולם מלאכים מעלים בענין זה ואלו דבריו )אהבת ה' פרק ו'('' :וראוי לך אחי,
ומורידים את כסאותיהם חוץ מרבי חייא שעולה מאליו כשראתי לדעת ,כי זכויות )אדם( המאמין ,אפילו אם יהיה מגיע אל
את כסאו של רבי חייא לא יכלתי להתאפק והסתכלתי עליו ואז התכלית הרחוקה בתיקון נפשו לאלוקים יתברך )היינו
יצאו שתי ניצוצות של אש על עיניו וסימו את עיניו למחרת שתיקן עצמו מאד בעבודת ה'( ,וגם אילו יהיה קרוב
השתטחתי על קברו של רבי חייא ואמרתי לו שאני לומד את למלאכים במידותם )ואפילו הגיע קרוב למדרגת המלאכים
דברו תורתו והתרפאתי וכל זה שעלה על חכמי ישראל שהיו בעבודת ה'( הטובות ומנהגיהם המשובחים והשתדלותם
בגלל מעלת זיכוי הרבים שלו בעבודת הבורא ואהבתם הזכה בו – )למרות מדרגתו הגבוהה(
הגמרא אומרת אמר רבי עקיבא מובטח אני שבני יש לו חלק אינם בזכות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר
לעולם הבא שזיכה את הרבים מסופר על המהרח"ו שידע הרשעים אל עבודת הבורא ,שזכויותיו נכפלות בעבור
לקרא בכף היד אבל אדם שמזכה את הרבים אינו יכול לראות זכויותם בכל הימים ובכל הזמנים'' עכ"ל .היינו שהמזכה את
את עוונותיו הרבים ומכוונם לעבודת ה' זכויותיו גדולות יותר מאדם
החתם סופר בהקדמה לשו"ת יור"ד כותב שהמזכה הרבים זוכה שאינו מזכה את הרבים למרות שהגיע קרוב למדרגת מלאך
לזרע קודש וזה שכתוב 'כל היום חונן ומלווה' היינו מזכה את מכיון שזכיותיו תמיד נכפלות כל הזמן מכל מעשיהם של אלו
הרבים ולא נשאר לו מספיק זמן לחינון הילדים אף על פי כך שחיזקם בעבודת ה'
זוכה על דרך הדרוש זוכה 'לזרעו לברכה' כתב שערי תשובה )שער שלישי אות ע"ב( "כל אוצרות העולם
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 55 הזה אינם שווים למצוות זיכוי הרבים".
עמדו בדיבורם וכיבו אותו על אתר ,וכל נוסעי המטוס ראו כאיש אחד ,כמה סיפורים מחזקים -לימוד תורה
גדול כוח התורה והלומד תורה בהתמדה נפלאה אך דעו נא רבותי ,אני רוצה
לומר לכם דבר חשוב .אתם תלמידי ישבת קמניץ ,ובעז"ה ברבות השנים דברי המשגיח דישיבת קמניץ הגאון רבי משה אהרן שטרן זצ"ל • מלוקט מתוך
אתם תהיו כולכם ראשי ישיבות ומרביצי תורה ,לכן חשוב לי כבר עכשיו כתבי תלמידו הרה"ג ר' חיים אליעזר שטערן זצ"ל בן יבלחט"א ר' נחום שליט"א
לתת לכם חיזוק גדול לעניין ,שתדעו עד כמה תהיה גדולה ההשפעה שלכם על מרנא החפץ חיים מבאר מה הפירוש 'מתמיד' ומה הפירוש לבטל את הזמן,
התלמידים שלכם בעניין זה ,מאחר וכבר הזכרתי את שקדנותו של דודי ומחדש שמתמיד זה לאו דווקא מי שלומד כל היום ,וביטול הזמן זה לאו
זצ"ל .זכורני ,שבשנת תשכ"ה החליט הדוד שלי לעלות ארצה ,הוא לכאן דווקא שאדם מפסיק ללמוד .אלא כל שעה שאדם יכול ללמוד בה ,והוא בוחר
מאמריקה במטוס יחד עם זוגתו הרבנית ,ועם קבוצה של עשרים וחמישה שלא ללמוד ,נפסק בשולחן ערוך בסימן רמ"ו בסעיף כ"ה" ,כל שאפשר לו
תלמידים ,וכן עם חתנו הגאו ן רבי חיים דוב אלטוסקי )זצ"ל( בעל ה'חידושי לעסוק בתורה ואינו עוסק הרי זה בכלל כי דבר ה' בזה ".מספר המשגיח
בתרא '.הלכתי להקביל את פניהם בשדה התעופה בלוד )באותן שנים יכלו פעמים רבות מספור ראיתי באוטובוס את הגאון רבי אליעזר ולדנברג ,בעל
להמתין בסמוך למסלול הנחיתה ולראות את הבאים יורדים מהמטוס(, ה'ציץ אליעזר' נוסע באוטובוס לבית הדין שבו כדיין .לא היתה פעם אחת
וראיתי דבר פלא :מאחר והטיסה הגיעה לארץ ממש בתחילת מזמן קיץ, שבה ראיתי אותו והוא לא היה שקוע בלימוד! אפילו לא פעם אחת!
ירדו מהמטוס הרבה בני תורה ,ואז הגיע תורו של רבי חיים פנחס לרדת, כמו כן היה מלמד באחד מתלמודי התורה ,יהודי הונגרי שהיה נוסע לחיידר
כשירד במדרגות ביד אחד החזיק מזוודה וביד שניה גמרא… אחרי ירדו 25 משכונת קטמון ,ובמשך שנים הייתי רואה אותו כמעט כל יום באוטובוס,
תלמידיו ,ו… כל אחד ואחד מהם החזיק מזוודה ביד אחת וביד השניה ומעולם לא ראיתיו בלי גמרא פתוחה לפניו כשהוא שקוע בלימוד .מעולם!
גמרא! היו עוד בני תורה במטוס ,לא כולם החזיקו גמרא ,אבל תלמידיו של יתירה מזאת ,אספר לכם מעשה ביהודי המתגורר כאן בירושלים הגה"צ רבי
הדוד ,ללא יוצא מן הכלל ,כולם החזיקו גמרא.למה? כי זה מה שהם ראו יהודה לייב )לייבל( ב"ר מרדכי יהושע קרויזר זצ"ל ,קרוב משפחתו של
אצל רבם ראש הישיבה .לא ראו אותו אף פעם בלי איזה ספר ביד ,וממילא הגרמ"א שטרן( .היהודי הזה גר בסנהדריה המורחבת ,והוא מגיע כל יום
פשוט הדבר שהם הושפעו ממנו והלכו לאורו ,כך שגם הם השתדלו לנצל כל לישיבה שבה הוא לומד באזור של 'מאה שערים' ,בהליכה רגלית .בעבר הוא
רגע ללימוד התורה ,וכדי ללמוד צריכים להחזיק גמרא ביד! לא בשקית ,אל למד בכולל כאן בישיבה שלנו ,לפני שנים רבות.שאלו אותו פעם ,למה אתה
במזוודה ,הגמרא צריכה להיות זמינה בכל עת ללימוד.זה דבר שצריכים הולך ברגל כזאת דרך ארוכה ברגל ,סע באוטובוס ,זה לא כזה יקר… הוא לא
לדעת אותו ,ראשי הישיבות צריכים לדעת כמה גדולה ההשפעה שלהם על רצה לענות ,ושאלו אותו שוב ושוב ,עד שפעם אחת הוא השיב שהוא זכה לדעת
התלמידים ,ואם הם עושים משהו ברצינות ולאורך זמן ,התלמידים לומדים את כל ששת סדרי המשנה בעל פה ,אז ממילא יש לו קביעות לומר כל יום 18
מהם ומתנהגים כמותם].דרשו[ פרקי משניות ,וכך הוא מסיים את כל השישה סדרי משנה מדי חודש!
התפללה על חתנה לעתיד בזמן הקורונה שיתמיד והפך למתמיד גדול נו ,לומר שמונה עשרה פרקים ולחשוב על הפשט של כל מילה זה לוקח זמן ,אז
בתקופת הקורונה כשהרבה מוסדות לימוד ,השעורים לא נאמרו בכתות אלא הוא הולך ברגל מביתו שבסנהדריה המורחבת עד לישיבה במאה שערים,
בטלפון ,נקטה מורה אחת ביוזמה מרגשת ,היא אמרה לתלמידותיה :מאוד ואומר ארבעה וחצי פרקי משניות בזמן הזה .בצהרים הוא חוזר הביתה לאכול
קשה במצב כזה להתרכז בהקשבה לשיעורים ,אבל דעו לכן שלבחורי ישיבות ארוחת צהרים ואומר עוד ארבעה וחצי פרקי משנה ,ולאחר מכן שב לישיבה
יותר קשה ,אני מציעה שכל תלמידה תתפלל יום יום על החתן העתידי שלה, ללימוד של אחר הצהריים ושוב אומר ארבעה וחצי פרקים ,ולאחר הסדר הוא
שיצליח בלימוד התורה שלו.כשחזרו ללימודים בכיתות שאלה המורה מי חוזר הביתה בערב ושוב אומר ארבעה וחצי פרקים ,ביחד זה יוצא 18
ביצעה משימה זו ,ורק בחורה אחת הרימה אצבע.לאחר זמן מה ,היא אכן פרקים… "אם אני אסע באוטובוס ,זה יהיה מדי מהר ולא אספיק ללמוד 18
התארסה עם מתמיד גדול ,והתברר שעד תקופת הקורונה הוא ממש לא היה …פרקים ביום" ,הוא הסביר
מתמיד גדול ,ולפתע ללא הסבר נהפך להיות מתמיד גדול מאוד ,והתברר רצוני לספר לכם מעשה נורא ,מופת גלוי שאירע עם אחד מגדולי דורנו
לעיני כל שתפילותיה השפיעו עליו .וכמו שנאמר בתחילת סוטה שמזזוגים הלא הוא דודי הגאון הגדול רבי חיים פנחס שיינברג זצ"ל ,ראש ישיבת 'תורה
לאדם אשה לפי מעשיו ,ומכיון שהיא התפללה שחתנה יהיה מתמיד גדולה, אור'.אני רוצה רק לסבר לכם את האוזן ,שתבינו עד כמה התמדתו העצומה של
ממילא זה השפיע עליו באופן מיידי.היו ששאלו האם אין זה לשון הרע לספר הגרח"פ היא עצומה ונוראה ,שמעתי מדודתי ,רעייתו הרבני ,שסיפרה לי
עליו את מצבו הראשון ,ויש להוכיח שאין בזה לשון הרע ממס' ב"מ )דף פה שכשהם התגוררו בעיירה מיר ,אחר חתונתם,
ע"א( שר' יוסי בר"א אלעזר ב"ר שמעון ,היה בעבר חוטא ,עד שבא רבי ובירר הוא היה לומד במשך 17שעות ביממה .כבר היו להם אז שני ילדים ,והוא היה
אם יש לו בן לאותו צדיק ,והשקיע בו רבות ,עד שיצא צדיק ,וקרי עליה פרי ישן ואוכל בבית ,ובכל זאת ,הוא הספיק ללמוד 17שעות ביממה ,והכוונה ל17-
צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם] .חשוקי חמד סוטה הקדמה[ שעות נקיות ,נטו לימוד! בשבע השעות הנותרות של היממה הוא היה מתפלל,
השאגת אריה אם הגלות מפריעה לי ללמוד כמה דקות כל שווה כל הגלות אוכל וצועד מביתו לישיבה ובחזרה ,וכמובן גם ישן מעט .כך הוא היה לומד כל
סיפר רבי שלום שבדרון זצ"ל סיפור שהבריסקע רב אמר שאת הסיפור הזה יום 17שעות ,במשך חמש או שש שנים! בכל אופן ,שמעתי מאחד מתלמידיו
צריך ללמוד בחברותא!הוא שמע את הסיפור הזה מרבי חיים בריסקער, שנסע איתו פעם במטוס מצרפת לארץ ישראל ,והסדר המקובל במטוסים הוא
ששמע מה"בית הלוי" ,ששמע מרבי איצל'ע וואלוזינר ,ששמע מרבי חיים שלאחר ההמראה מגיע השלב שבו מחשיכים את המטוס ,ומדליקים סרט על
וואלוזינר– תלמיד ה"שאגת אריה ".כידוע ,ה"שאגת אריה" היה עורך גלות. המסכים המותקנים במטוס .יש שלושה מסכים גדולים ,בשלושת המחלקות,
הוא היה לבוש כעני ואביון ,נוד ד מעיירה לעיירה ומתאכסן בבתי יהודים וכל הנוסעים 'זוכים' לראות את הסרט הזה ,וכדי שיוכלו לראות היטב ,אסור
שהלינו אותו בביתם ונתנו לו מעט אוכל .כמובן ,איש לא הכירו ,כולם סברו להדליק אור בכל שטח המטוס…לכן כל יהודי חרדי שעולה למטוס כזה יודע
שהוא איש פשוט .פעם כשהתאכסן אצל משפחה ,נתנו לו לאכול מרק .בעודו שצריכים להספיק מהר ללמוד כמה שאפשר עד שיורדת חשיכה גדולה על
שקוע בעולמות עליונים נשפך מעט מרק על השולחן .כעסה בעלת הבית המטוס ,ואז זה הזמן לכסות את העיניים ולישן כדי לנצל את הזמן בצורה
והתחילה לגעור בו" :מדוע לכל כת את המפה ,אתה לא שם לב איך אתה הטובה ביותר…רבי חיים פנחס עלה למטוס ,כשהוא עטוף בטלית ועטור
אוכל" ?!...צעקותיה של האשה העירו אותו ממחשבותיו והחזירוהו לקרקע בתפילין כדרכו ,והחזיק אצלו שני ספרים ,משנה ברורה חלק ג ,ו'מקדש דוד',
המציאות .הוא שאל לפשר הצעקות ,ואמרו לו שהן כוונו כלפיו ...הוא לא הספר שהוא חיבר על 'קדשים' ושהוא מרבה לעיין בו ,ולא פסיק פומיה מגרסא
הבין על מה ולמה ,ובעלת הבית שבה והסבירה לו ...כששמע זאת ,התנצל על כל הזמן שהמתינו להמראה ובמהלך ההמראה ולאחריה.כשהתקרב הזמן
מעשהו ,קם מהשולחן ,הודה למארחיו על הכנסת האורחים ,נטל את שקו שאמורים היו להחשיך את המטוס ,החליט רבי חיים פנחס לעשות מעשה בלתי
ובו מעט ממטלטליו -ועשה דרכו לשוב לעירו .קץ לגלות! תלמידיו הופתעו נתפס .הוא קם ממקומו והלך בין כל האנשים שישבו במחלקה שבה הוא ישב,
לראותו שב מהגלות מהר מן הצפוי .ובקשו לדעת מה הסיבה שקיצר את וביקש מהם אם הם מוכנים לוותר על הסרט ,כי הוא לומד עכשיו תורה ,וזה
גלותו .סיפר להם את המעשה באותה בעלת הבית שגערה בו על ששפך מעט דבר מאוד חשוב ,כך שלא כדאי להחשיך את החלק הזה של המטוס רק כדי
מרק והכתים את מפת השולחן ,ואמר כי בעקבות זאת גדע את גלותו .תמהו לראות סרט ,בזמן שהוא יופסק מתלמודו.
התלמידים" :רבינו ,תורה היא וללמוד אנו צריכים .ממה נפשך ,אם יש צורך וראה זה פלא! כל הנוסעים הסכימו בזה אחר זה! לאחר שהשיג את הסכמתם
בגלות ,וכי בגלל צעקה אחת של איזו בעלת בית שמים קץ לגלות?! וביותר של כל הנוסעים היושבים במחלקה ,הוא פנה לצוות של המטוס וביקש בנימוס
קשה ,הרי תכלית כל הגלות היא לשבור את המידות ולסבול בושות ובזיונות, שלא ידליקו סרט ו לא יחשיכו את החלק הזה של המטוס ,כי כל הנוסעים
ומה זו גערה של איזו בעלת בית לעומת כל הסבל והבזיונות שעוברים מסכימים!אנשי הצוות נבוכו ,הם לא נתקלו מעולם בכזאת בקשה מוזרה…
בגלות"? אמר להם" :אסביר לכם פשר העניין .כשאני יוצא לגלות ,כל הביאו את הדין הקשה בפני הקברניט שנדהם מעצם הבקשה והשיב שהוא
זמני מוקדש לתורה ולעבודת ה' .זה עיקר מעלת הגלות .והנה ,כשאותה מאוד מבין ללבו של הרב ,אבל עם כל הכבוד יש סדר ,והחברה לא יכולה
בעלת הבית צעקה עלי ,באותו רגע הופרעתי מלמודי.נאלצתי להפסיק את להרשות שכל אחד ישנה את הסדר ,ולכן הוא נאלץ לדחות את הבקשה.
עיוני בתורה ולברר את פשר הצעקה .ואם גלות גורמת לביטול תורה – אין החשיכו את המטוס ,ובאו להדליק את הסרט המיוחל ,אבל אז אירע דבר פלא!
לה ערך! על כן ,תכף ומיד הפסקתי את הגלות ושבתי לעירי ,לבית המדרש". שני המסכים האחרים במחלקות האחרות של המטוס נדלקו מיד ,ואילו המסך
מה זה 'ביטול תורה' של ה"שאגת אריה"! כל כולו שקוע בתורה ,מנותק במחלקה שבה ישב הגרח"פ שיינברג לא נדלק .ניסו שוב ושוב ,ולא עזר כלום,
לגמרי מהמציאות הארצית ,ותוך כדי כך נפסק חוט המחשבה שלו לרגע אחד הוא נשאר כבוי.או אז התברר שיש להם בחברת התעופה כלל שאם מגלים
– זהו 'ביטול התורה' של ה"שאגת אריה!"וביטול התורה הזה של רגע אחד תקלה לא ברורה במערכת החשמל ,צריכים להנחית את המטוס בשדה
הוא סיבה מספקת לחסל את הגלות ולשוב הביתה! התעופה הקרוב ,כי אם יש תקלה שאין לה הסבר ,ייתכן שהבעיה היא יותר
למרות שאיבד את הטלפון הנייד למד רגיל והטלפון הגיע עד הבית רצינית ,וזה מסוכן מאוד לטוס במטוס שאינו מתפקד כראוי…
סיפר אברך נסעתי לכולל , ,וגיליתי בכולל שהשארתי את הפלאפון באוטובוס. כמובן שזה גורם עגמת נפש גדולה מאוד הן לנוסעים והן לאנשי הצוות,
החישוב שלי היה ,שמן הסתם בשעה הזאת האוטובוס כבר הגיע לתחנה הסופית ובמיוחד לחברת התעופה שצריכה לשלם על כך כסף לשדה התעופה בו
שלו ,ולכן הלכתי לתחנה מרכזית כד לבדוק האם הפלאפון הגיע לשם ,או התקבל נוחתים ,ולאחר מכן לשלם הון עבור הצוות שיבוא לבדוק ולתקן את התתקלה
עליו דיווח .העליתי חרס בידי ,וחשבתי להתקדם הלאה בחיפושיי .,רגע אחר כך במהירות ,והמטוס מגיע באיחור כך שגם הטיסה הבאה שלו מתאחרת .זה
אמרתי לעצמי :הרי נסעתי כדי ללמוד .החברותא מחכה לי ,אני לא צריך את כאב ראש עצום לחברה ולצוות ,והטייס הגוי שעוד לפני כן הרגיש בדודי שהוא
הפלאפון עכשיו .אעשה אני את שלי ,והקב"ה יעזור .הרי אמרו חז"ל“ ,כל איש קדוש ,הבין עכשיו באיחור שייתכן והדחייה של הבקשה היא זאת שגרמה
המקבל עליו עול תורה ,מעבירים ממנו עול דרך ארץ ".ב"ה למדנו במשך כל לכך .הוא ניגש לגרח"פ שיינברג ,והתחנן אליו שיסלח לו על כך שהחציף פנים
הסדר ,וכמה רגעים אחרי השעה אחת בצהריים התקשרתי מהפלאפון של החבר ודחה את בקשתו ,משום שהוא יודע שבשלו כל הסער הגדול הזה! השיב לו רבי
לפלאפון שלי .חשבתי שאולי מישהו מצא אותו ,והוא ירים לי .להפתעתי הרבה, חיים פנחס שהוא מוכן לסלוח לו בתנאי אחד" :תדליקו עכשיו את המסך פעם
אני שומע את קולה של אשתי“ .ממש מקודם ,בשעה אחת בצהריים ,הגיע לכאן נוספת כדי לוודא שהוא עובד ושאין שום תקלה ,והוא אכן יעבוד ,אבל אז
הפלאפון!" היא סיפרה .בזמן שאני למדתי ,הקב"ה כבר סידר שמישהו ימצא את תכבו אותו מיד ,כי אני רוצה ללמוד וכל הנוסעים מסכימים!".הטייס קיבלעל
הפלאפון ,יחפש ב'אנשי קשר' ויתקשר לביתי ,ויביא לי את הפלאפון עד הבית. עצמו לעשות כדברי הרב ,הדליקו שוב את המסך והפעם הוא עבד .הם אכן
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 56
וכן יזהרו מפירות חמוצים הן רמונים הן ענבים הן אגסים ,והוא הדין שלא בן איש חי והליכות עולם פרשת נצבים דיני ראש השנה
יאכל פרי שלא נגמר עדיין בישולו ,ומנהג טוב לאכול בשר שמן ומיני מתיקה
לסימנא טבא אך לא ירבה בהם למלאות כריסו אלא טועמיה חיים זכו, ]א[ מי שלא ישן בליל ערב ראש השנה יכול לאכול עד עמוד השחר ,אבל מי
וישתה שתיות עריבות על פי הכתוב בעזרא "אכלו משמנים ושתו ממתקים שישן וקם לפני עמוד השחר לא יאכל אחר שינה ,ורק קפה מותר קודם עמוד
ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא השחר]ה"ע לפי שו"ע אם עשה תנאי יכול לאכול ולפי הזוהר אסור לאכול גם
מעוזכם" ,דפסוק זה נאמר על יום ראש השנה כידוע: כשעשה תנאי לפני עלות השחר אם ישן ,ונכון להחמיר כל השנה כדברי
]ו[ יזהר שלא יכעוס ,דמלבד חומר איסור הכעס שהוא קשה בכל זמן ,הנה הוא הזוהר ואם נהג להתענות בערב ראש השנה וקשה לו אם לא יאכל לפני עלות
ביום ראש השנה אינו סימן טוב לאדם ,והאשה צריכה להיות זריזה לערוך השחר עדיף שלא יתענה ויעשה התרה על מנהגו ובליל שבת הנוהגים לאכול
השלחן ולכסותו במפה יפה קודם שיבא בעלה מבית הכנסת כדי שבבואו ימצא לפני עלות השחר יש להם על מי לסמוך והצנועים מושכים ידיהם [:
השלחן ערוך והוא לסימן טוב ,אם נזדמן שבא ולא ראה השלחן ערוך לא ]ב[ אין תוקעין בערב ראש השנה לא ביום ולא בלילה אפילו בביתו ,ואם
יתקוטט עם אשתו ויכעס דהכעס הוא סימן רע ביותר ,אלא יסבול ולא יקפיד התוקע של הקהל רוצה להרגיל עצמו וצריך הוא לכך יתקע בחדר סגור או
אפילו בלב: בבור ,ואין נופלים על פניהם בערב ראש השנה ,אבל במנחה שלפניו נופלים
]ז[ לפני קידוש ויאמר פתיחת אליהו זכור לטוב עד קום ר"ש ויתחדשון וכו', ואומרים ודוי שהרי בליל ערב ראש השנה אומרים ודוי וסליחות ונוהגים
אחר כך יאמר פסוק ונח מצא חן בעיני ה' י"ב פעמים ,ואחר כך פסוק ויזרע לילך בערב ראש השנה על הקברות ולומר שם בקשות ,ואל ישים מגמתו נגד
יצחק בארץ ההיא וכו' י"ב פעמים ,ואחר כך פסוק כי עמך מקור חיים באורך המתים אלא יתפלל להשי"ת שיתן לו רחמים בזכותם ,ויכול להשתטח על
נראה אור יו"ד פעמים ,ואחר כך פסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה קבר הצדיק ויאמר הריני מבקש מנפש הצדיק הקבור פה שתתפלל עלי לפני
שבעה עשר פעמים ואחר כך ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכו' הקב"ה כך וכך ,ויזהרו בתפלת מנחה של ערב ראש השנה כי היא תפלה
עשרה פעמים ,ויאמר תחל שנה וברכותיה ויעמוד לקדש: האחרונה:
]ח[ בקדוש בשתי הלילות יברך שהחיינו ,ואם יש לו פרי חדש יניחו לפניו על ]ג[ מסתפרין בערב ראש השנה ,וטוב להזהר להסתפר קודם חצות ,ובעת
השולחן בליל שני כשמברך שהחיינו ויכוין עליו ,אך אין צריך להקפיד לחזור שמסתפר יכוין להעביר כוחות הדינין ,ולקיים מצות הפאות ולובשים לבנים
על דבר זה ,וכל סדר ליל א' יעשה בליל ב' ,וילמוד על השלחן בשתי הלילות בראש השנה באמונתינו ובטחונינו בחסדי השי"ת ,ונוהגין לטבול בערב ראש
משנה מסכת ראש השנה ויכוין כנגד שם אדנ"י ,אך יזהר ללמוד אותה השנה משום טומאה ,וגם כדי לקבל הארת קדושת יום טוב של ראש השנה
בנעימה ,ונוהגין ללמוד זוהר הקדוש הנדפס במחזורים: לחיים טובים ולשלום ,לכן טבילה ראשונה יכוין לטהרה ,ושניה יכוין לתיקון
]י[ שני ימים של ראש השנה קדושה אחת הן ,וביצה שנולדה בזה אסורה בזה, הכעס ,ושלישית למתק הדין והגבורה בחסדים ,ורביעית לפשוט מעליו בגדי
וכן הניצ וד או נתלש בזה אסור בזה ,ואם ראש השנה חל ביום ה"ו אסור גם החול ,ויכוין בזה גם כן תכלה שנה וקללותיה ,וחמישית לקבל עליו הארת
בשבת שאחריהם ,וספק נולד בערב ראש השנה ספק ביום ראש השנה הרי זה קדושת יום הזכרון ויכוין בזה תחל שנה וברכותיה וגם נשים יהיו זהירים
אסור] :יא[ אין ישנים ביום ראש השנה ,וצריך להזהר שיתעורר משנתו בלילה לטבול בערב ראש השנה ואפילו הבתולות ,וצריכין לסרוק שערות ראשם
קודם עלות השחר ,ואם יש לו כאב הראש או שאר מיחוש שמוכרח לישן ביום, תחלה משום חציצה ,וכן יבדקו גופם משאר דברים החוצצין] ,ה"ע אין צריך
יתאפק וישן אחר חצות היום] :יב[ סדר התשליך עושין אפילו חל ראש השנה לבדוק מחציצה בטבילה [ ורק אין צריכין להסיר שער בית השחי ובית הערוה
בשבת ,ואם נאנס ולא עשה התשליך ביום ראשון ,יעשה ביום השני אחר מוסף: :אם האיש אנוס שלא יוכל לטבול ,ישפוך על גופו תשעה קבין ]כ 13-ליטר
]יג[ גם שראש השנה חל בשבת אומרים אבינו מלכנו ],ה"ע וכן מנהג רוב ,אפשר במקלחת [ בהיותו עומד ערום ויבא אדם אחד וישפוך עליו המים
הספרדים .במקום שהמנהג לא לאמר אבינו מלכנו כשחל ראש השנה בשבת מראשו ועד רגליו ,ותשעה קבין אלו הם כל קב הוא 432דרהם ,כי כל קב
ישארו במנהגם [ ואין אומרים כשחל בשבת מחול וסלח לעונותינו .וצריכין הוא ארבעה לוגין וכל לוג הוא 108דרה"ם ,ואם אין לו כלי אחד שיכיל כל
להזהר בבקשה שאומרים קודם תהלים ואחר תהלים לדלג לשונות אלו ,ואף תשעה קבין יחלקם בשנים או שלש כלים אבל יותר משלשה כלים אין
על גב דכתב בזוהר הקדוש אסור לפרשא חטאיון בהאי יומא ,היינו דוקא מצטרפין ,ויזהר לשפוך השני קודם סיום קלוח הראשון וכן יעשה בשלישי
בקול רם אבל בלחש בעת תקיעת שופר דמיושב כששוהה התוקע בין תשר"ת ואם גם זה אינו יכול לעשות טוב שיטול ידיו ארבעים פעמים ,וכך הסדר יערה
לתש"ת ובין תש"ת לתר"ת יתודה בלחש על חטאיו בפרטות]:ה"ע אין תחלה על יד ימין פ"א ויכוין באות ראשונה של שם ע"ב ,וכן פ"א על יד שמאל
להתוודות אלא בהרהור ולא בפיו משום חשש הפסק[ ויכוין גם כן באות ראשונה של שם ע"ב ,ועוד יערה פ"ב על ימין ויכוין באות
]יד[ יאמר בפירוש קודם שיתקע הריני מוכן בתקיעות אלו של מיושב ושל השניה דשם ע"ב ,וכן פ"ב על שמאל ויכוין באות שניה וכן על זה הדרך עד
העמידה בכולם להוציא כל השומע ידי חובתו ,דאף על פי שהוא מוכן לכך עשרה פעמים וישוב ויערה עשרה פעמים בזה אחר זה על ימין ויכוין בכל פעם
מסתמא ,טוב לפרש בפיו ,ובין התוקע ובין הציבור לא ישיחו בין תקיעות באות אחת דעשרה אותיות שם ע"ב ויערה אחר כך עשרה פעמים בזה אחר
דמיושב לתקיעות דמעומד ,והפסוקים ופיוט שנוהגים הציבור לאומרם קודם זה על שמאל ויכוין בהם בעשרה אותיות שם ע"ב על הסדר נמצא סך הכל
תפלת מוסף אחר חזרת ספר תורה להיכל לא יאמרם התוקע: ארבעים פעמים :
]טו[ יכסה השופר עד גמר הברכות ,וצריך שיאחזנו בידו בעת הברכה מכוסה , ]ד[ יהיה רגיל לאכול בראש השנה בשתי הלילות על שלחנו בסדר זה ,תחלה
וקודם הברכה יכה בידו על הבימה כדי שירגישו כל הציבור שהוא מוכן לברך תמרים ויברך בפני עצמו ויאכל תמר אחד ,ואחר כך יאמר יה"ר שיתמו
ויתנו דעתם על הברכה ,ויאמר ברשות מורי ורבותי ויברך בקול רם ויכוין אויבנו וכו' ,ויאכל תמרה הב' ,ויכוין בבקשה זו על אויבים התחתונים ,ואחר
להוציא הציבור ידי חובתם ,ואם יש אדם יושב רחוק מן התוקע וחוש השמע כך יאכל רוביא ]שעועית[ ויאמר יה"ר שירבו זכיותנו ,ולפי מה שכתב הגאון
שלו חלוש דודאי אינו שומע הברכות היטב אז יברך לעצמו כשמברך התוקע מג"א ז"ל שיבקש גם לפי המשמעות הנראה מלשון המדינה ,לכן בבגדד
וישמע התקיעות ,ויש מקומות נוהגים לעמוד בעת הברכה של תקיעת שופר שקורין לרוביא לוביא אומרים צריך לומר שירבו זכיותו ותלבבנו ,וכאשר
ויש מקומות שלא נהגו לעמוד ,ובבגדד לא נהגו לעמוד: נוהגים לומר בקרא ]דלעת[ שתי בקשות שתקרע רוע גזר דיננו ויקראו לפניך
]טז[ יאחז השופר ביד ימין ומעמידו גם כן בצד ימין אם אפשר לו ,וגם תקיעה זכיותינו שהוא משמעות קריעה על שם קר"ע ,ואחר רוביא אומרים יאכל
ראשונה יאמר לו המקרא ]ה"ע לא יקריא לתוקע תקיעה ראשונה משום כרתי ויאמר שיכרתו אויבנו ושונאינו ,ויכוין בזה על כוחות הרעות שנבראו
חשש הפסק[ ,ויזהר שלא יהיה השופר פגום במקום הנחת פה אפילו פגימה מהעונות של אדם ומנצוצי קרי אשר עליהם מכוונים בקריאת שמע שעל
כל דהו ,ויתקנו קודם ראש השנה: המטה ועליהם נאמר אויבי איש אנשי ביתו ,ואחר כרתי יאכל סלקא ויאמר
]יז[ מי שנאנס ולא בא לבית הכנסת ובא התוקע לביתו לתקוע לו ג' פעמים שיסתלקו אוי בינו וכו' ויכוין בזה על המקטרגים וכוחות הדין המשטינים
תשר"ת וג' פעמים תש"ת וג' פעמים תר"ת צריך זה לעמוד בעת התקיעות כי למעלה ,ואחר כך יאכל "קרא" ויאמר שתקרע רוע גזר דיננו )ויכוין בשם
אלו הם אצלו חיוב של תורה וצריך להיות מעומד דומיא דספירת העומר ,יען קר"ע( ויקראו לפניך זכיותנו ,ואחר כך יאכל רמון מתוק ויאמר שנהיה
כי ה וא אינו שומע תקיעות סדר תפילת מוסף ובאלו יוצא ידי חובה מלאים מצות כרמון ,ואחר כך יאכל תפוח מבושל בסוכר ויאמר יה"ר
מדאורייתא ,והנשים פטורות מן הדין כי זו מצוות עשה שהזמן גרמא אך רוב שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה ,ואין אומרים כדבש ,וכתבו האחרונים
הנשים קבעו מצוה זו עליהם בתורת חובה ובאים לבית הכנסת לשמוע קול ז"ל הטעם שמביאין תפוח רמז לחקל תפוחין קדישין בסוד ראה ריח בני
שופר ,ולכן האשה שנהגה בכך כמה שנים נעשה עליה חיוב ,ואם נאנסה שלא כריח שדה ,ונראה לי בס"ד טעם לתפוח בליל ראש השנה כי התפוח יש בו
היתה י כולה לבא לבית הכנסת יבא התוקע אצלה לביתה ויתקע לה אך לא שלשה הנאות טעם ומראה וריח ,והוא לסימן טוב לבקשתינו שפע הכללי
תברך וכן נהגו בביתנו ,ואשה שנהגה במצוה זו ונזדמן לה פעם אחת שלא שהוא בני חיי מזוני לכל השנה כולה :ואחר התפוח נוהגין לאכול ראש כבש,
תוכל לבא לבית הכנסת וגם לא תוכל להביא תוקע לביתה תעשה התרה בערב ומבקשים יה"ר שנהיה לראש ולא לזנב ותזכור לנו עקידתו ואילו של יצחק
ראש השנה על קבלת המנהג: אבינו בן אברהם אבינו עליהם השלום ,ולא יביא ראש של עז כי הוא דינא
זוהר הקדוש – נפקדים בבנים בראש השנה קשיא ,ולכן טוב שלא יגדל אדם עז בתוך ביתו ולפחות יזהר בזה בראש השנה
בּ ֹא ְר ֵאה ,בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה נוֹלַד ָאדָ ם .בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה ַו ַדּאי סוֹד לְמַ עְ לָה וּ ְל ַמטָּ ה .ר ֹאשׁ ושאר עשרת ימי תשובה שלא ימצא בביתו עז ,ועל כן לא יביא ראש עז דאם
הַ שָּׁ נָה לְמַ עְ לָה .ר ֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ְל ַמ ָטּה .בְּ ר ֹאשׁ ַהשָּׁ נָה ע ֲָקרוֹת נִ פְ ָקדוֹתִ .מ ַנּיִן ָלנוּ אין לו ראש כבש אלא יביא של עוף ,וצריך שיביאו מבושל ולכך ינקוב ראש
שֶׁ בְּ ר ֹאשׁ הַ שָּׁ נָה זֶה הָ יָה? שֶׁ ָכּתוּב )בראשית כא( וַה' פָּ ַקד ֶאת שָׂ ָרה .וַה' דַּ וְ ָקא הגלגולת שלו וימלחנו ויבשלנו ,וראש עוף זכר הוא יותר טוב מראש עוף נקבה
זֶה ר ֹאשׁ ַהשָּׁ נָה בשופר מעורר רחמים ואז אין המקטרג יכול לקטרג ְּןראש לסימנא טבא ,וכשמביא ראש עוף לא יאמר בבקשה אלא רק שנהיה לראש
ְעוֹרר ֲע ֵליהֶ ם ַרחֲ ִמים ,וּבַ מֶּ ה? בַּ שּׁוֹ ָפר ,שֶׁ הַ קּוֹל השנה ב יוֹם ֶזה מֻ זְ מָ נִים ִי ְשׂ ָר ֵאל ל ֵ ולא לזנב ,א בל אין אומרים ותזכור לנו עקידתו ואילו של יצחק אבינו אלא
עוֹר ִרים ַרחֲ ִמים עוֹרר שׁוֹ ָפר הָ עֶ ְליוֹןָ ,אז ִמ ְת ְ וּמ ֵ הַ זֶּה שֶׁ יּוֹצֵ א עוֹ ֶלה לְמַ עְ לָה ְ בראש כבש ,ויש עושין סדר הנזכר לעיל במאכלים הנזכר לעיל גם ביום ראש
וּמ ַרחֵ ם עַ לִמ ְמּקוֹמָ ם ,וְ הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ הוּא ָקם ִמכִּ סֵּ א ִדין וְ יוֹשֵׁ ב בְּ כִ סֵּ א ַרחֲ ִמים ְ השנה בשחרית ,וכן אנחנו נוהגים בביתנו להביא כל הנזכר לעיל על השלחן גם
ִי ְשׂ ָר ֵאל ,וְ ל ֹא נִ ֶתּנֶת ְרשׁוּת ַל ְמ ַק ְט ֵרג. ביום]:ה[ לא יאכלו בראש השנה דבר חמוץ ולא תבשיל מבושל בדבר חמוץ,
זוהר הקדוש מתורגם -הכובש יצרו ועומד בנסיון מעלתו גבוהה מאד
הגּוֹים אשׁר
מחבר )שופטיםרבג( ואלּה
תלמיד חכם בּפסוּק זה
בידרמן שליטא , רבּי פּתח
אלימלך ע''א(הרב
הגאוןקוהצדיק
סיפר )דף
הנּעלם אמרי חז"ל :סגולה לישועה לומר פעמיים בליל יום א' של ראש השנה את מדרשׁ
התהילים
ספרים ורב לתלמידים סיפר לו ,עשרים ושתיים שנים לא היה לו ילדים הוא כמעט התייאש ובא מישהו שום לו פתק בתיבת דואר ,סגולה לומר את כל התהילים
פעמיים בליל א' דראש השנה ,הוא עשה כך ולאחר תשעה חודשים וחצי ,נולדה לו בת יחידה .הרב שנולדה לו הבת ,סיפר זאת בישיבה שיש בה 30בחורים
רווקים מבוגרים ואמר להם על הסגולה שעבדה אצלו והיא סגולה לישועה ,הבחורים עשו את הסגולה הזאת ותוך שלושה חודשים 29בחורים התארסו .סיפר
הרב אלימלך בידרמן שהוא פרסם את הסגולה הזו ,בא אליו עורך דין וסיפר לו שיש לו בת רווקה בגיל 40והוא עשה את הסגולה בערב ראש השנה ומיד אחר כך
היא התארסה** כתב הבני יששכר מאמרי השבתות מאמר א -שם שבת ו( שב"ת בגימטריא קשי"א רפי"א .על פי מה שמבואר שם בזהר הנ"ל ]ח"ב פ"ח ע"ב[ בהדין יומא כל דינין אתכפיין ולא מתערין בעלמא
עכ"ל ,כבר ידוע לך דאית דינא קשיא ואית דינא רפיא ,כמו שידעת מענין ב' ימים דראש השנה ,והנה שופר בראש השנה הוא להמתיק הב' דינים ,ובשבת נדחה השופר )בתקנת
חכמים( כי נמתקים הדינים בקדושת יום שבת ,עיצומו של יום השב"ת ממתיק קשיא רפיא ובערוך לנר מביא שדווקא אם שומרים את השבת השבת ממתקת הדינים
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 57
נכתב לעורר לב המעיינים בלבד לא למעשה שואל ומשיב /הרב יהורם חדד שליט"א
שאלה :האם מותר לטעום מכמה סוגי פיצוחים כשאינו קונה כל ל מפיצוחים אלו אלא מסוג אחד תשובה :הדבר אסור כיון שאין המוכר מוחל לטועם
אלא אם כן כוונתו באמת לקנות מפיצוחים אלו ואם רוצה לקנות רק סוג מסויים מותר לטעום רק אותו לבדוק שאכן הוא קלוי טוב וטרי ,ילקוט יוסף
חו"מ .ועיין בן איש חי פרשת כי תצא סעיף ט שמביא שאדם ש אינו רוצה לקנות כלל וטועם כאלו רוצה לבדוק שאפילו לגוי אסור לעשות כך מדין גזל
הגוי וזה לשונו נשים ערביות המביאות למכור כלים מלאים לבן העשוי מחלב ודרכם לטעום תחלה באצבעם מזה לידע אם הוא טוב ואחר כך קונין,
אך יש בני אדם שאין רוצין לקנות כלל ומראין עצמן שרוצ ין לקנות כדי לטעום מכל כלי וכלי ,אחר כל טעימה וטעימה אומרים שלא ערב להם והולכים
בעזה"י
עושה איסור שגונב דעת הבריות ,וגם גזל בידו דאף על פי שטועם דבר מועט מכל כלי וכלי ,מכל מקום אין בעל הלבן מוחל אלא ואין קונין כלום הרי זה
למי שרוצה לקנות באמת:עכ"ל
כתב מור וקציעה סימן קנו דמה שמובא במסכת שבת )דף קכ"ט (.מי שהקיז דם ואין לו מה יאכל יקח דינר רע וילך אצל חנווני ויטעום קצת יין ויביא
לו מטבע רע ואז החנוני לא יקח ממנו את המטבע וכך יעשה בשבע חניות עד שביחד יטעם שיעור רביעית יין אין בו משום גניבת דעת ,דמיירי בזוז
שנחסר של א בכדי אונאתו וכההיא דתנן ]ב"מ נב ,א[ ונותנה למעשר שני ואינו חושש שאינו אלא נפש רעה ,והחנווני שמקפיד שלא לקבלה נפש רעה
מיקרי ואין אחריותו על זה .ועוד י"ל גם הטעימה אין בה משום גזל שהוא מועט מאד ]שביעית של רביעית[ סתם טעימה זו אין בה ש"פ ודרך החנווני
לוו תר על הטעימה זו וכבר מחל עליה שכלא רצה לקחת את המטבע ושוב לא ניתנה ליתבע .וי"ל שגם זאת התירו רק במקום סכנה שהקיז דם ולא
לכתחילה
ידים שֶׁ הָ ַרב וּלְהַ ְרבּוֹת בְּ ִשׂיחוֹת עִ ם ָכּל ֶאחָ ד וְ ֶא ָחד ,וְ שֶׁ ִיּ ְראוּ ַה ַתל ְִמ ִ חינוך ילדים -כל הזמן לשבח ולתת חום ואהבה
וּמ ְת ַכּוְּ נִיםַ . .א וְ ַרק לְטוֹבָ ָתם מַ ה אוֹתם ְמאֹד ִ ָ מוֹרה אוֹהֵ ב וְ הַ ֶ
עוּרים וְ שֶׁ יּ ְַחזְ רוּ הַ ְרבֵּ ה ידים ֲעלֵיהֶ ם שֶׁ יּ ְַק ִשׁיבוּ טוֹב ַל ִשׁ ִ שֶׁ מַ ְקפִּ ִ הקהל את העם הנשים והטף
וְ שֶׁ יּ ְִתנַהֲ גוּ טוֹב ,וְ עַ ל יְ דֵ י ַאהֲ בָ ה מַ ְשׁפִּ יעִ ים ְמאֹד אֲ פִ לוּ עַ ל ַתּ ְל ִמיד התורה מצווה אותנו על מצוות הקהל שהיא פעם בשבע שנים
וּמשֻׁ נִים, יוֹתר .הַ ִטפּוּל עַ ל ְי ֵדי יָד חֲ ז ָָקה ָו ֳענ ִָשׁים שׁוֹנִ ים ְ הַ ָקשֶׁ ה בְּ ֵ בחג סוכות לאחר שנת שמיטה המלך קורא בספר דברים
ַקלִים וְ ָק ִשׁיםְ ,מ ַקל ְֵקל ְמאֹד ,וְ לִפְ עָ ִמים זֶה מֵ ִביא ִשׂ ְנ ָאה גְ דוֹלָה .התורה מצווה להביא גם את הטף למעמד זה ,טף אלו
מוּדיםַ ,רחֲ מָ נָא לִצְ ַלן וְ ֵאין זֶה מוֹרה וְ ִשׂנְ ָאה כְּ ָללִ ית ַללִ ִ לְהָ ַרב וְ ַה ֶ תינוקות ,שואלת הגמ' במסכת חגיגה דף ג :טף למה באין
וּמפ ְֻרסָ ם מֵ הַ ְרבֵּ ה ִמ ְק ִרים ,ל ֹא ִמ ְק ֶרה בּוֹדֵ ד יוֹצֵ א ִמן הַ כְּ לָל ,וְ יָדוּעַ ְ הרי אינם מבינים עונה הגמרא כדי ליתן שכר למביאיהן )
עָ לֵינוְּ .בּ ַאחַ ד ַה ִמ ְק ִרים בְּ חוּץ ל ָָא ֶרץ פִּ ְתאוֹם נוֹדַ ע לְ ַאבָּ א שֶׁ בִּ תוֹ להוריהם(.
עוֹמֶ דֶ ת ְל ִה ְתחַ ֵתּן עִ ם ִחלוֹנִ י מַ מָ שׁ ,וְ גַם ָאז ל ֹא יָדַ ע ֵאי ל ְִה ְתנַהֵ ג, בספר גור ארי' )פר' וילך( כתב שטף מדובר בקטן שיכול
וּבָ א ֶאל בִּ תּוֹ בִּ צְ עָ קוֹת .וּכְ שֶׁ ָר ָאה שֶׁ זֶּה ל ֹא עוֹזֵר כְּ לוּם ,בָּ א בְּ ִדבְ ֵרי ללמוד .דאם לא כן מה שכר למביאים יש כאן וכן עוד
לוֹמים ַאהֲ בָ ה ְל ִבתוֹ וְ ָא ַמר לָהּ :אֲ ִני ֶא ְקנֶה ָל ַתּכְ ִשׁיטֵ י זָ הָ ב וְ יַהֲ ִ אחרונים .והמהרש"א במס' חגיגה כתב ש-טף מדובר בילד
וְ כוּ' וְ כוּ' .עָ נ ְָתה לוֹ הַ בַּ תַ :אבָּ אֶ ,זה כְּ בָ ר ְמאֻ חָ ר ...כָּל הַ שָׁ נִים ל ֹא שלא הגיע לחינוך וכן עוד אחרונים
ִה ְרג ְַשׁ ִתּי כְּ לָל שֶׁ יֵּשׁ לִי ַאבָּ א אוֹהֵ ב ...ל ֹא הָ יָה ְל שׁוּם ֶקשֶׁ ר ִא ִתּי... ואלה הסוברים שגם לא הגיע לחינוך טעמם על פי הירושלמי
אם רוצים להעיר לבן או לבת אך ורק בדרכי נועם ועם המון כפי שנאמר על רבי יהושע אשרי יולדתו ]יבמות ד"ה א'[ שאמו
שבחים מ חמאות חום ואהבה ורק לאחר מכן להעיר את הוליכה עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי
ההערה כי אחרת ההערות אלו יכולות לגרום לילד צלקת לכל תורה:
החיים לפגוע בביטחונו העצמי ולא להאמין ביכולותיו לפגוע ]התוס' בחגיגה שם כתבו :ועל זה סמכו להביא קטנים לבית
קשות בלימודו כיון ששומע רק הערות ולא מקבל מחמאות, הכנסת עכ"ל .ויש לציין דבמס' סופרים )פרק י"ח הלכה ו(
חשוב בכל צורה שההורים יתנו רק מחמאות גם סתם בלי לומד מהפסוק בר"פ נצבים )כ"ט ,י( טפכם וגו' דמכאן נהגו
קשר ,כל הזמן לשבח ואפילו אם זה לא ממש מדויק זה בונה בנות ישראל קטנות לבוא לביהכנ"ס עכ"ל[
מאד את הילד מחמאות אלו .לפעמים לאחר כל הרבה הערות מכל מקום לשני פירושים אלו בין אם הגיע לחינוך הילד בין
הילד חושב שהוא שלילי למרות שמעלותיו עולות לאין ערוך אם לא הגיע לחינוך מטרת הבאתו היא לחנכו במצוות מגיל
ממה שעשה ומתחיל להאמין שהוא שלילי ואז קשה מאד קטן ועל זה נאמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור
להוציא לו את זה ממוחו תמיד לפרגן ולתת מחמאות ממנה
להקרין חום ואהבה ללימוד תורה וכך יגדל בתורה ''ק ִהלוֹת ַי ֲעקֹב'')הסטייפלר ( זצוק''ל כיצד לחנך ִממָ ָרן בַּ עַ ל הַ ְ
סיפר הגאון ר' יששכר שלמה טייכטאל זצ"ל ,הי"ד ,רבה של )כפי שרשם מפיו חכם אחד שליט''א(
פישטיאן ,בהקדמת ספרו "משנה שכיר" ,שאישה אחת באה א .יד רכה ובדרך נועם .ב .ללמוד מוסר כל יום כעשר רגעים.
לפני הצדיק רבי צבי הירש מליסקא זצ"ל בעל "אך פרי ג .להחדיר בהם שאין העולם הפקר .יש שכר ועונש .לא
תבואה" ,ורשמה בפתקה שהיא מבקשת ברכה ,שיהיה לה בן להתייאש ,למרות הקושי בחינוך .ד .לחיות ולהרגיש את
כמותו -ענה לה" :רצונך בבן כמותי .אבל אמרי נא ,האם את התלמידים .אם התלמיד מתרשל ,לחקור אצל התלמיד סיבת
אמא כשם שהייתה אימי?!" והמליץ על כך את המימרה הדבר ,וזה מביא לקשר ואהבה עם התלמידים.
)בחגיגה טו ע"ב( שלא כל צמר היורד ליורה קולט את הצבע חלק מחינוך הילד חובה לתת לילד מחמאות חום ואהבה
כראוי ,רק אם היה נקי אגב אימו]שלא נתלכלך בגזה )רש"י([, כל הזמן לתת מחמאות חום ואהבה ולשבח את הילדים
שהכל תלוי באם! וסיפר רבי יששכר שלמה ,שבו היה מעשה- סיפר ַאבְ ֵר ),מובא באוהליך יעקב( לחברו ַ ....אבָּ א שֶׁ ִלי ל ֹא
ילד כבן שמונה היה ,ולמד פרק חזקת הבתים .אימו הייתה ִדּבֵּ ר ִא ִתּי ַאף פַּעַ ם בִּ ְלשׁוֹן ִחבָּ ה וְ ַאהֲ בָ הָ .תּ ִמיד ַרק צָ עַ ק עָ לַיַ .אף
קמה בהשכמת ערב שבת ללוש ולאפות לכבוד שבת קודש, ִמלָה טוֹבָ ה ל ֹא ָאמַ ר לִיְ ,ל ַרבּוֹת ְבּיוֹם בַּ ר ַה ִמצְ ָוה שֶׁ לִי .וּבְ יוֹם
והייתה אופה במיוחד עבורו עוגה קטנה מתוקה ,שיאכלנה חֻ פּ ִָתי ֵ -אינֶנִ י מַ גְ זִ ים ִ -מלָה ַא ַחת ,עִ דּוּד ֶא ָחד ל ֹא ִקבַּ ְל ִתּי ִממֶ נוּ,
כשיחזור מהתפילה ,כי לומד הוא תורה .פעם חזר מהתפילה, יתי ִל ְשׁמֹעַ ִמ ָלה טוֹבָ הֵ ,אי ֶזה ִחזוּק וְ עִ דּוּד - לְדַ אֲ בוֹנִ י .כָּל ָכּ ָר ִצ ִ
והעוגה עוד לא נאפתה .נכספה וגם כלתה נפשו ,ואמר" :אימי מוֹסיפָ ה לִי הֲ מוֹן .וּבְ ַמצָ ב ָכּזֶהִ ,אם ִ יתי .כָּל ִמלָה ָהי ְָתה וְ ל ֹא זָכִ ִ
איפה העוגה? רעב אני ומשתוקק לאכול!" אמרה לו" :העוגה ְהוּדי דָּ ִתי זֶ ה מַ מָ שׁ נִ ִסים .פַּעַ ם ָאמַ ְר ִתּי ְל ַאבָּ א ,כְּ שֶׁ צָ עַ ק ִנ ְשׁ ַא ְר ִתּי י ִ
נאפית בתנור ,אינה מוכנה עדיין .אבל אתן לך עצה להשקיט את
עָ לַיֵ :אי ֶזה ְטעָ נוֹת יֵשׁ ְל עָ לַי ? כַּ ָמה שֶׁ ִה ְשׁ ַקעְ ָת -כמה הוֹצֵ ָ
רעבונך ,תדע שהגמרא הקדושה משתיקה הרעב ומשביעה לא עלי ...אוֹי ,כַּ מָ ה ָהיָה ָחסֵ ר לִ י דבר קטן שלא עולה שקל ִ -חזּוּק
פחות מהעוגה .ואדרבה ,תהנה ממנה יותר!" ואמר ה זאת בכזה א...סיֵּם ְדּבָ ָריו .וְ כַמָ ה ְמ ַרגְ ִשְׁ ,דּבָ ִרים ִמבֵּ ן, ִ יקה מֵ ַאבָּוְ עִ דּוּדְ ,נ ִשׁ ָ
שכנוע ולהט ,בכזו אהבת תורה ,עד שהאמין לדבריה וישב יקה ולא קיבל שֶׁ ְמחַ כֶּה שָׁ נִים ל ְִמלָהְ ,נ ִשׁ ָ
ללמד בחשק נמרץ ,וראה שכדבריה כן הוא .הרעב נשכח ,וגם ִספֵּר ַתּל ְִמיד חָ ָכם חָ שׁוּב ,שֶׁ הַ ְמחַ ֵנ שֶׁ לוֹ ָהיָה ַקפְּ ָדן ְמאֹד
העוגה! וכתב שזהו שאמר רבי חנינא :חמין ושמן ]חמין זו ''אכְ זָר'',וְ ִה ְשׁ ַתּמֵ שׁ הַ ְרבֵּ ה עִ ם הַ יָּדַ ִים ...עַ ד כְּ דֵ י ֶשׁ ָק ְראוּ לוֹ ַ
החמימות והרגישות .שמן היא החכמה )מנחות פה ע"ב([ יּוֹתר ֵמ חֲ צִ י הַ כִּ ָתּה ל ֹא הָ ְלכוּ לַ ְי ִשׁיבוֹת בִּ גְ לַל זֶה... וְ הַ סוֹף ָהיָה ,שֶׁ ֵ
שסכתני אימי בילדותי ,הן עמדו לי בעת זקנותי )חלין כד ע"ב(. ֵרוּשׁים ְמי ְָתּ ִרים ...וּבִ כְ ָלל ֵ -אי ֶזה ָפּנִים יֵשׁ ל ְִמחַ ֵנ ָכּזֶ ה ֵאצֶ ל פּ ִ
לבכות לה' יתברך על חינוך הילדים ידים?!ְ .מחַ ֵנ ֶאחָ ד ִה ְת ִחיל ֶאת הַ שָׁ נָה עִ ם עֶ ְשׂ ִרים וְ ַא ְרבָּ עָ ה ַתּל ְִמ ִ
ִספֵּר ַרב בִּ ירוּשָׁ ַל ִים ,שֶׁ בָּ ָאה ֵאלָיו ִא ָמא ַא ַחת ִבּ ְתלוּנָה ,שֶׁ בִּ ָתּהּ ידים ,וְ הָ ַל בְּ כֹחַ ,בְּ ַת ִקיפוּת וּבְ ִמדַּ ת הַ ִדּיןַ .תּל ְִמיד זֶה הוּא ַתּל ְִמ ִ
תּוֹרה .וְ ָאמַ ר לָהְּ :ר ִאי ,יֵשׁ ִלי ַקבָּ ָלה שֶׁ שָׁ מַ עְ ִתּי סָ ְט ָתה ִמדֶּ ֶר ַה ָ מֻ ְשׁחָ ת ְמאֹד ,וְ זֶה ָחצוּף ְמאֹד וְ כוּ' וְ כוּ'ָ .א ְמרוּ לוֹ ,ל ֹא זוֹ הַ ֶדּ ֶר !
מֵ ִא ִמי,וְ ִהיא -כְּ שֶׁ ַא ְתּ אוֹפָה עוּגָהִ ,תּבְ כִ י ִבּ ְדמָ עוֹת ַלה' שֶׁ ִבּ ֵתּ ִה ְתוַכְּ חוּ ִאתּוֹ הַ ְרבֵּ ה ,וְ ָת ִמיד הוּא צָ דַ ק ]לְדַ עְ תּוֹ [...כִּ י ֵאי יִ ָתּ ֵכן
ַתּחֲ זֹר בִּ ְתשׁוּבָ הְ ,וּר ִאי שֶׁ הַ ְדּמָ עוֹת יִ פְּ לוּ לָעִ סָ ה שֶׁ ַא ְתּ ָלשָׁ ה ,וּלְ ַאחַ ר ַאחֶ ֶרת ְל ָכזֶהָ .חצוּףְ ,ל ָכזֶ ה מֻ ְשׁ ָחתְ ,ל ָכזֶה שַׁ ְק ָרן וְ כוּ' ...עַ ד
אוֹתהּ ֶאת ִבּ ֵתּ .וְ כֵ ן עָ ְשׂ ָתה ָ שֶׁ ֶתּאֱ פִ י ֶאת הָ עוּגָה הַ זּ ֹאת ַתּאֲ כִ ילִ י ידים ידים ,וְ הוּא ִנ ְשׁ ַאר עִ ם ְשׁמוֹנָה ַתּ ְל ִמ ִ שֶׁ לְסוֹף הַ שָׁ נָה נ ְָשׁרוּ ַתּ ְל ִמ ִ
וְ ָראֲ ָתה נִפְ לָאוֹת .וּמוּבָ א ְבּ ָתנָא ְדבֵ י ֵא ִליָּהוּ ֶפּ ֶרק י''ח ,מַ עֲשֶׂ ה בְּ כֹהֵ ן ִמתּוֹ עֶ ְשׂ ִרים וְ ַא ְרבָּ עָ ה ...וּכְ שֶׁ ָר ָאה הַ תּוֹצָ אוֹת ,עָ שָׂ ה חֶ ְשׁבּוֹן
ֶאחָ ד שֶׁ הָ יוּ לוֹ עֲשָׂ ָרה בָּ נִים ִ -שׁשָׁ ה בָּ נִים וְ ַא ְרבַּ ע בָּ נוֹת ,וְ ָהיָה ְבּכָל הַ ֶנ ֶפשׁ ,וּ ָפנָה ל ְַתלְ ִמיד ָח ָכם בִּ ְשׁ ֵאלָה ְקצָ ָרה :מֻ ָתּר לִי ַל ֲעבֹד בְּ ִחנוּ
וּמלַחֵ עַ ָפר בִּ ְתפִ ָלה וְ ַתחֲ נוּנִים ְל ַה ָקדוֹשׁ-בָּ רוּ -הוּא יוֹם ִמ ְשׁ ַתטֵ חַ ְ ? עָ נָה לוֹ ל ֹא ,וְ עָ זַבִ .ה ְת ָח ֵרט וְ ִה ְצטַ עֵ ר צַ עַ ר ַרב עַ ל הֶ עָ בָ ר .וּכְ ֶאחָ ד
שֶׁ ל ֹא יֵצֵ א שׁוּם פְּ סוּל ִמשׁוּם ֶאחָ ד ִמזּ ְַרעוֹ ,וְ ל ֹא עָ בְ רוּ י ִָמים ַר ִבּים עוֹסק בְּ ִחנוּ ,אֲ נִי יוֹדֵ עַ שֶׁ כֵּן ִהיא הַ ְמצִ יאוּת -שֶׁ עַ ל יְדֵ י ַאהֲ בָ השֶׁ ֵ
עַ ד שֶׁ בָּ א עֶ זְ ָרא וְ הֶ ֱע ָלה ֶאת ִי ְשׂ ָר ֵאל ִמבָּ בֶ ל ,וְ ָז ָכה אוֹתוֹ כֹּהֵ ן ל ְִראוֹת יוֹתר .לְהַ ְראוֹת ל ֶָהם ידים קָ ִשׁים בְּ ֵ
ִיחים ְמאֹד ְמאֹד אֲ פִ לוּ עִ ם ַתּל ְִמ ִ
מַ צְ ל ִ
דּוֹרוֹת ישׁרים משׁרתים בּכהנה גדוֹלה בּבית המקדּשׁ. ַאהֲ בָ ה,
מי שבירך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה אהרון דוד ושלמה הוא יברך וישמור וינצור ויעזור וירומם ויצלח את התורמים היקרים ובני ביתם :חדד אשר ,דוד ושרה חניה ,צבן יגאל וציפורה ,יצחק העלון מוקדש להצלחת להצלחת משפחת
ויוכבד ת חדד ,גד חדד ,ישראל וקרין חניה ,ציפורה חדד ומשפחתה ,חי ואביבה חדד ,משה טרבלסי ורעיתו ,זבולון וב רברה חדד ,משה חיים בן אביבה ,עמי ושושנה כהן ,אליהו ורות נחמה חדד ,רפי ואביבה זגדון, יהורם בן טיטה חדד וב"ב :שה' יתברך
יסכה ויעקב שמסיאן ,שמואל ונורית חדד ,כהן שמעון ומרים ,מיכאל ואליס חדד ,עמוס רזיאל ואוריה חדד ,יצחק וכוכבה חדד ,כהן יואל ורעייתו ,כהן עוזיאל ורעייתו ,יהונתן ושילת חדד ,הדס ודניאל פראנג'י,
יוסף ומינה חדד ,הרב אסף נתן ורעיתו ,בת שבע חדד וכל משפחתה ,אברהם וסיגלית מסס ,ר' יעקב צבאן ,דוד ואילנה ביתן ,ר' יעקב אזוביב ,כהן רחמים וסוזי ,בר רבקה ובן ,מזושן יונתן ,רופא שי וב"ב לרפואה יצלחם במאד מאד ויתקיים בהם
שלמה :שרה בת טיטה ,יוסף בן טיטה ,לזיווג הגון :מוריה רחל בת בת שבע ,,רבקה בת רות ,עינב ליטל ומזל אורין בנות ציפורה .זש"ק רינת בת סיגלת יהונתן בן בת שבע שתורמים לכוללי קול כמוס] .כולל יום, הפסוקים והסירותי מחלה מקרבך ,אני ה'
כולל ליל שישי ,כולל ערב ,כוללי בין הזמנים ועוד[ ולעלון השבועי.ועוד מלך מלכי המלכים ברחמיו ישמרם ויחיים מכל צרה ונזק יצילם ובכל אשר יפנו ישכילו וכל אשר יעשו יצליחו ויבטל הא-ל מעליהם כל רופאיך והסיר ה' ממך כל חולי ,וכל אשר
גזירות קשות ורעות ויגזור עליהם הא-ל גזירות טובות וברכות מרובות ,וזכות התורה תגן בעדם וימלא ה' כל משאלות ליבם לטובה ,לחיים טובים ומוצלחים ,ויסיר כל מחלה וכל דבר רע ונהיה תמיד שמחים
ומאושרים אכי"ר .לע"נ :יורם בן זילו ,רחל בת מזלה ,אליהו בין מבירכה ,לקבלת העלון במייל 054-8464024 ALON.DVAR.HAMELEH@GMAIL.COM :כל הזכיות שמורות ,לצורך זיכוי הרבים הכל יעשה יצליח ,ימלא ה' כל משאלויתך
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 58 מותר
¼ Ò¼ Ò
~ ~~
~
) ( ,
~~? >~<
=<~ ~
&~ ~ "=~$
~<~
~~~~~~ ~?
~~="
~ ~ ~ ~
?=<?~ ~
"~?~~~"
~ ? >~ ~
~ ~?~ ?=<~~
~ ~~~ ~~~~~ ?>
~~~ ? ?
~~
MN
~ > ~ =
L
?~~ =
.
~ ~~~~
~ ~ ?~"~~
~~~~ ?~
~" ?~ > ~
~~~
~?~=~>~
~ ~ ~ ~ ?> ~
?~> ~~ ~~~
~ ~" ?>
~~?=?<
==
~~?~==~=> ~?~
"~~?~=>" ~ ~>=~
~==~ ~ ~~=~?~
"~?~>" ~ ? ?~>
~ ? = ? ~ ? ~~
"~~ ~==~
~ ~~ ~ ? ~ ?> ~ ~
~ ~ ~ ~
~~ ~
~~
~~~~~ ?=?~==>?~~=
~ ~~~~ ~~~ ~~== ~
~ ~~ ">~=
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 59
~??? ?~?"~
~ ~
~"~
?~~~ ~~
~~~
~~~~~ ?~==~=>
~~ ~ ~
~~ ~
?= <?~?~ =~ >~~ ~ ~ ~
~ ~~ ~ ~?~=~>~ ~
~~~ =?~~~
~ ~~
ª ± ¡°
~~~~
! , ၟ
" #
#
? ~ ~ ~ & )(%,
' #
? ~= >~
~~~?~?~=?~~>
~~~"
~ ~ ?= ~=~?
~~ ~~~
~~ >~~~
~ ~? ~~ ~~ >~
?~>"?~>~~ ~~?~ ~>~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~ ?~=~~<
~?~>"
~~~
~~ ~ ~ ~
~"?~>~
~ ~ ~
~=?~~>
~
~ ~ ~ ~ ~~~~~~
~ ~ ~~~~~~
~ ~~~
~~~~~~
~~~ ~ ~ ~~~ ~
?~~~~> ~ ~
=~<=~~<~ ~~~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 60
£¤ ¦²
¡ ª ± m
=~~ ~~>~~~~
? ~~?
~~~~
~~ <~ ~
~
~= ~ ~ ~ ~ ~ ~ ? =
~~~
~ ~ ~ ~ ~ ~? ~??~~
~ ~ ~ ~ ~
~~
~ ?~ ~> ~ ~ =?=~ <
~ ~ =~ ~< ~~ ~
?~ >~~ ~ ? ? =
~~~ = < ~ ~
~ ~ ~ ? ~~ ~ ~
~~~~ ~ ~
? ~~
~ ~ =
> ~ ~~~~"
? = ~ ~ ?~~>
~ ~~=~~~
~ ~ ~ ?~~>~~ ~~
~ ~ ~ ~ ~~=
~~~ ~ ~ ? ~
~ ~"
~
~~ ~~~ ~ = >~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ?" ~ ~ " ~ ~ ~
~~ =~"~~
~ ~ ~ ~
" " " ~~?
~
~ " ~ ~
"?
~ ~
~
~ ~ > ~ ~~
~ ? ? ~
? ? ~ >
?
~~~~ ~ ~ ~ ~ ~
~
= ~ ~ ~
~ ~~
~~~ ~ =~ <
~~ ~~~
~ ~~~ ~ ~ = ~
= =? ?~~~~
? ~? ~~ ?
~ ~ ~ ~ ~~~~
~ >~ ~ ~
?~~ ~
?~~~"~~
~ ~ ~ ~~
~~
~~
~"~
~ ?~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~~~
? ~ ~ ? < ~ ? ~
~~~~~
= ~=?< ~~ ~ ?
~~ ~~~
~ ~ ~?~~>~
~ ~ ~ ~~ ~ >
~ ~ > ~ ?~ ~~~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 61
=~ ~~ ~~
=~
~??
=~ » r
p
=~~
=~~~
=~
Ô
=o ~k p
=~~
= ~~»Ãs r
=~
~ ~~
~~ ~
~~?=~<~?~~ = ~
~
~~ ~~
~~ ~?~?~
~
~~ ~~~~~
~
~~ ?~
~ ~ ~
~ = ~ ~
&
~ ~ " ~
~ " = ~~~$
>~ ~~~ ?~~~
~~~~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ? ~~~
~~~ ~~
~
~ ~ ~
~ ? ~
~ ~ ~
~~ ~
~~ ~ ~~
~ ~ ~ ~
~
~
~ ~~ ~
~= ~ ?~~
~? ~
~~ ~ ~ ? >~ ~ ~ ~
~~ ~~~? ~ ,
~
= ~ "
=
~~ ~~ ~ ~ ~
~= ~ ~
~ ~ ~ ~
יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' | להנצחות ולקבלת הגיליון ניתן לפנות לכתובת | mashmiayeshuah@gmail.com :כתיבה ועריכה :יוסף מאיר האס
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 62
לע"נ הרב עמוס כמוס חיים בן פורטונה זצוק"ל
התשפ"ו בס"ד
גליון
מס' 35
צ ִבים-וַ יֵּלֶ ְך
נִ ָ ּ
ש ָּלנוּ! ַהי ּ ֹום ַהזֶּה נִ ָּצ ִבים ֻּכ ָּלנוּ ,וְ ַה ָ ּג ִב ַ
יע -הוּא ֶׁ
יע ִמ ְב ָרק/:
מון ִה ִּג ַ וְ ִה ֵ ּנה ֵמ ָה ַא ְר ֹ עוד ְמ ַעט ִמ ְס ּ ַת ְיּ ִמים/ יְ ֵמי אֱ לוּל ֹ
יע ְמצֻ ְח ָצח ו ְּממ ָֹרק.נָ א לְ ָה ִכין ֶאת ַה ָּג ִב ַ יטב ֶאת ֵאלּ ּו ַהיּ ִָמים. רו ִצים לְ נַ ֵּצל ֵה ֵ
וְ ָאנ ּו ֹ
בוד ַרב/ עֲ בוּר ְּתצוּגָ ה ֶׁש ּ ֵת ָע ֵר ְך בְּ כָ ֹ או ֵמר ַה ּ ַמ ִּגיד ִמדּ ו ְּבנָ אַ :ר ִ ּבים ַה ּט ֹו ִעים/ֹ
עוד ח ֶֹד ׁש י ִָמים ֵמ ַע ְכ ָׁשו! בְּ ִדיּוּק בְּ ֹ ימי אֱ לוּל
בו ָדה ַא ַחת ִהיא ּ ִ -ב ֵ ח ׁשֹב ִ ּכי עֲ ֹ לַ ֲ
וּבַ יּ ִָמים ַהנ ֹּו ָר ִאים.
ִה ְס ּ ַת ֵּכל ַהצ ֹּו ֵרף ַעל ַה ָּג ִב ַ
יע וְ ָח ַׁשב/:
לקבלת העלון בואצאפ – נא לשלוח "צרף" למספר 051-2993721
יתי ִעם ָ ּכל ַהז ָָּהב??... אוי לִ יָ ,מה ָע ִׂש ִ ֹ ַּביּ ִָמים ַהנ ֹּו ָר ִאים ִמדַּ ת ַה ִדּ ין ְמתו ָּחה/
ש ִבים ָּב ֶהם ִ ּב ְת ׁשוּבָ ה ְ ּב ִד ְמ ָעה ְרתו ָּחה.
ָׁ
וְ גַ ם ַהיַּהֲ ֹ
לו ִמים ֶׁש ִּק ַ ּבלְ ִּתי ֵאינָ ם/
ַה ּ ֶמל ְֶך נָ ַתן בִּ י ֵאמוּן לְ ִח ָ ּנם... חר/ָנו לְ גַ ְמ ֵרי ַא ֵש אֱ לוּל ִ -ענְ י ֹאוּלָ ם ח ֶֹד ׁ
עו ֵרר:
של ְמ ֹ יש זֹאתִ ,ס ּ ֵפר ָמ ׁ ָ ו ְּכ ֵדי לְ ַה ְמ ִח ׁ
לו ִ ׁשים ֹיום לְ פָ נָ יו/ או ָאז י ַָדעׁ ְ ,ש ֹ ֹ
ציל ַה ּ ַמ ָּצב. שה הוּא ַהכּ ֹלּ ְ ,כ ֵדי לְ ַה ִ ּ יַעֲ ֶ ׂ צו ֵרף אֻ ּ ָמןַ ,רב ֵאיכוּת/ שה בְּ ֹ ַמעֲ ֶ ׂ
מון ַה ּ ַמלְ כוּת –
ֶׁש ִּק ֵ ּבל ַהזְ ָמנָ ה ֵמ ַא ְר ֹ
ָא ְמנָ ם ַעל ְּגזֵלַ ת הֶ חֳ ָמ ִרים -לֹא נִ ּ ָתן לְ כַ ּ ֵפר/
ַא ְך ֶאת ַה ָּג ִב ַ
יע ֶׁשיָּצַ ר ֹ -
עוד נִ ּ ָתן לְ ַׁש ּ ֵפר. לְ ָה ִכין עֲ בוּר ַה ּ ֶמל ְֶך ְּג ִב ַ
יע ז ָָהב/
לו ִמיםְ ,מעֻ ּ ָטר ו ְּמעֻ ָּצב. ש ָ ּבץ יַהֲ ֹ
ְמ ׁ ֻ
חו ָתם ְמעֻ ִ ּלים/ יע לְ גַ ּלֵף ִּפ ּתו ֵּחי ֹ
ִה ְת ִחיל ַ ּב ָּג ִב ַ
ׁש ֹו ַׁש ִּנים ו ְּפ ָר ִחיםֶ ,א ְ ׁשכּ ֹו ֹ
לות וְ ָעלִ ים. יטב הֶ חֳ ָמ ִרים/:
לו ֵמ ַ לְ ֵׁשם ָ ּכ ְך נִ ְּתנוּ ֹ
ז ָָהבַ ,מ ְר ָּגלִ יּ ֹות וְ יַהֲ ֹ
לו ִמים יְ ָק ִרים.
יע/
רון ָט ַרח וְ ִה ְ ׁש ִק ַ ַעד לָ ֶרגַ ע ָה ַאחֲ ֹ
יע.
עוד זַלְ זַל ַ ּב ָּג ִב ַ
עוד ַסנְ ַסן וְ ֹ
הו ִסיף ֹ ֹ הֶ ְחלִ יט לְ הֵ ָר ֵתם לַ ְּמלָ אכָ ה בִּ ְמהֵ ָרה/
תו ַהיֵּצֶ ר ָה ַרע -
או ֹאום ִּפ ּ ָתה ֹ ַא ְך ִּפ ְת ֹ
תו כּ ֹה נָ ֶאה/ ש ֹו ֹ
תו וְ לַ עֲ ׂ
ִה ְת ַא ּ ֵמץ לְ י ַּפ ֹו ֹ
ְ
יע ֶׁש ַה ּ ֶמלֶך יִ ְהיֶה בּ ֹו ֵ ּג ֶאה. ָ ּכזֶה ָּג ִב ַ לִ ְמכּ ֹר הֶ חֳ ָמ ִרים וּלְ ַהחֲ לִ יפָ ם בְּ סוּג ֹזול/
ָ ּכ ְך יוּכַ ל עֲ בוּר ַע ְצ ֹ
מוֶ ,את ַה ֶּכ ֶסף לִ גְ זֹל.
תו ִּפ ּ ַתח וְ יָצַ ר/
או ֹ
וְ יִ ְׂש ַמח ָ ּבאֻ ּ ָמן ֶׁש ֹ
מֻ ָּצג י ְֻק ָר ִתי ֶׁש ִיּ ְהיֶה ָראוּי לָ ֹ
או ָצר! יטלִ ית/
יע ַ ּב ּ ַמ ְט ֵ ּב ַע ַה ִ ּדיגִ ָ
לו ִמים ִה ְ ׁש ִק ֶַאת ַהיַּהֲ ֹ
יס ָטלִ ית.לון וְ ָקנָ ה נִ ְב ֶר ֶׁשת ְק ִר ְ ִ ׁש ּ ֵפץ ַה ּ ָס ֹ
בְּ ַד ְרכּ ֹו לָ ַא ְר ֹ
מון נִ ְר ָעד ו ְּמ ֻר ָּג ׁש/
עוד ָ ּב ָרק ְמל ּ ָֻט ׁש. יע ֹ הו ִסיף לַ ָּג ִב ַ ֹ ִעם ַהז ָָּהב ָרכַ ׁש ְמנָ ֹיות ַ ּב ּ ָמ ָט"ח/
כונִ יתַּ -גג נִ ְפ ּ ָתח. מו בִּ ְמ ֹ
וְ ִ ׁש ְד ֵרג ֶאת ַע ְצ ֹ
ישית/
ירה ָה ִא ִ ׁ ו ְּכ ֶׁש ָע ַמד מוּל ַה ּ ֶמל ְֶך ִעם ַה ְיּ ִצ ָ
קול ִה ְת ּ ַפעֲ לוּת ַמ ּ ָמ ִ ׁשית. ָק ְראוּ ֻּכ ָּלם בְּ ֹ יך ַעד ֶׁש ְ ּלבַ ּס ֹוף ַרק ְמ ַעט נִ ְ ׁש ַאר/ ָ ּכ ְך ִה ְמ ִ ׁש ְ
ִמ ָ ּכל ח ֶֹמר ֶׁש ָהיָה ְמי ָֹעד לַ ָּג ִב ַ
יע ַה ְּמפ ָֹאר.
ָ ּכזֶה ְ ּכלִ י ְּפ ֵאר ֶט ֶרם נִ ְר ָאה ָ ּב ַא ְר ֹ
מון/
ָראוּי הוּא לַ ּ ֶמל ְֶך ,וְ ָׁשוֶה הוּא ָה ֹ
מון! יָצַ ק הוּא ֶאת ָ ּכל הֶ חֳ ָמ ִרים בְּ זִ לְ זוּל/
חו ְבבָ נוּת ו ְּב ִר ּׁשוּל.
יע בְּ ֹ
וְ הֵ ִכין ֶאת ַה ָּג ִב ַ
לו ַה ָּצלוּל/:
קו ֹ
או ֵמר לָ נ ּו ַה ּ ַמ ִּגיד ְ ּב ֹ
ֹ
ש אֱ לוּל. ַעד ָ ּכאן -עֲ ֹ
בו ַדת ח ֶֹד ׁ
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 63
ְ ּב ֵאלּ ּו ּ ָפנִ ים ְ ּבפָ נָ יו נַ עֲ מֹד?/ שלִ :מ ָ ּכאן ַהכּ ֹל ִה ְ ׁש ּ ַת ָ ּנה/... חזָ ָרה לַ ּ ָמ ׁ ָוּבַ ֲ
אוד?
בוא עֲ מו ִּסים ְ ּב ִמ ְצ ֹוות ַעד לִ ְמ ֹ ַה ִאם נָ ֹ רות נִ ְכנַ ס לַ ְּתמוּנָ ה. או ָצ ֹ
שר ָה ֹ אום ַ ׂ
ִּפ ְת ֹ
ש ּ ֵפר/
ְ ּבח ֶֹד ׁש אֱ לוּל עֲ ֵמלִ ים ָאנ ּו ְ ּבכָ ל כּ ֹו ֵחנ ּו לְ ׁ ַ יע וְ גִ ָּלה ִ ּכי ֵאין בּ ֹו ז ָָהב/
ָׁש ַקל ֶאת ַה ָּג ִב ַ
ש ָהי ּו -לְ ָמ ֵרק וּלְ ַהדֵּ ר.שינ ּו ׁ ֶ
ֶאת ַמעֲ ֵ ׂ לו ִמים ֵאין ָעלָ יו... ִה ְתבּ ֹונֵן בּ ֹו וְ ִה ְב ִחין ִ ּכי ַּגם יַהֲ ֹ
שלִ ים ַה ֶה ְעדֵּ ר/ ַא ְך וַ דַּ אי לֹא נוּכַ ל לְ ַה ׁ ְ אוצַ ר ַה ְּמ ִדינָ ה!/
הֲ ֵרי ֹזו ְמ ִעילָ ה בְּ ֹ
ו ְּבח ֶֹד ׁש י ִָמים ֶאת ַהכּ ֹל לְ ַסדֵּ ר. ְ
ידה בִּ ְפ ֻק ַּדת ַה ּ ֶמלֶךֵ ,אין לָ זֶה ּ ַת ָ ּקנָ ה!בְּ גִ ָ
שיּ ׁ
ֵש -לְ ָה ִביא/ אֲ בָ ל נוּכַ ל ְ ּבוַ דַּ אי ֶאת ַה ְּמ ַעט ׁ ֶ ָאז ִמיָּד ָ ּכ ַרע ַהיּ ֹוצֵ ר ַעל בִּ ְר ָ ּכיו/
טוב ֹיו ֵתר ,נָ ֶאה ,ו ְּב ֵחן לְ בָ ִבי.ֹ ו ִּב ֵ ּק ׁש ֵמ ַה ּ ֶמל ְֶך ַרחֲ ִמים ַעל ַחיָּיו.
ח ִמים וְ כַ ף זְ כוּת/ וְ ָאז נוּכַ ל לְ בַ ֵ ּק ׁש ַר ֲ לו ַה ָ ּנ ִעים/:
קו ֹ וְ ַעל ָּכ ְך ֹ
או ֵמר ַה ּ ַמ ִּגיד ְ ּב ֹ
שלִ יחוּת.ַעל ַה ֶח ֶסר ,וְ ַעל ַה ְּמ ִעילָ ה ַּב ּ ׁ ְ בו ַדת ַהי ּ ִָמים ַהנ ֹּו ָר ִאים!
ֹזו ִהי עֲ ֹ
יע ַה ָ ּק ָטןַ ,הנ ֹּוצֵ ץ ְ ּכ ַח ׁ ְ
ש ַמל/ וְ ַה ָ ּג ִב ַ שים לְ ִה ְת ַא ּ ֵמץ/ ְ ּבח ֶֹד ׁש אֱ לוּל ָאנ ּו נִ ְד ָר ׁ ִ
יעה וְ ָע ָמל, ַה ְּמג ָּ
ֻלף ְ ּבי ֵָדינ ּו ִ ּביגִ ָ ש ּ ֵפץ". חולֶפֶ ת לְ ַת ֵ ּקן "וּלְ ׁ ַ שנָ ה ַה ֶֹאת ַה ּ ׁ ָ
שא ֵחן ְ ּבלִ י לַ ְח ׁש ֹׁש/ ְ ּב ֵעינֵ י ַה ּ ֶמל ְ
ֶך ְ ּבוַ דַּ אי יִ ּ ָ ׂ יש ּה לִ ְפנֵ י ַה ּ ֶמל ְ
ֶך לְ בַ ּס ֹוף נִ ְת ַּב ֵ ּק ׁש/ ֵהן לְ ַה ִּג ׁ ָ
ש ּ ָפ ֵטנוּ, ש ְי ּ ָח ֶ ּנ ּנ ּו וְ ֹיו ִציא לָ ֹ
אור ִמ ְ ׁ ַעד ֶׁ שיּ ׁ
ֵש. שינוִּ ,עם ָּכל ָמה ׁ ֶ בוא ִעם ָּכל ַמעֲ ֵ ׂ לָ ֹ
דו ׁש!
ָק ֹ
מחבר :עוז חקק © לתגובות ,או להזמנת דרשה בחרוזים לכל אירועozhakak76@gmail.com 052-7662106 :
*מעובד ע"פ הספר משלי ארמון /הרב שלום מאיר ואלך זצ"ל
להצטרפות לרשימת התפוצה במייל ,נא לשלוח מייל לכתובתozhakak76+subscribe@googlegroups.com :
)ניתן לצאת בכל עת ע"י הקשה על "ביטול הרשמה"(
ִאחוּלֵ י ּ ָפז לִ ְׁשנַת ָת ְׁש ּ ָפ"ז :
יקיםֶ ׁ /ש ּ ַת ְמ ִׁשיכ ּו ּ ָכל ׁ ָשבו ַּע ,לֵ הָ נוֹ ת וּלְ הַ ְח ִּכים/
לְ כָ ל קוֹ ְראֵ י הֶ ָעלוֹ ן הַ ַּצדִּ ִ
ֵמ ִחדּ ו ִּׁשים וּפַ ְר ּ ְפ ָראוֹ ת ִמדְּ בַ ׁש ְמתו ִּקיםַ /רעֲ יוֹ נוֹ ת ו ְּמ ׁ ָשלִ ים ְּכ ַמעֲ יָנוֹ ת ְמפַ ִּכים/
דִּ ְב ֵרי ּתוֹ ָרה ְּבחוֹ ַתם א ֱֶמת חֲק ּו ִקים!...
נהניתם מהעלון? מחכים כבר לעלון הבא? בואו ותנו לנו כוח להמשיך במפעל הקדוש הזה!
כל תרומה תתקבל בברכה! ובנוסף תוכלו לקבל הקדשה /הנצחה.
להעברה בנקאית :בנק מרכנתיל ) , (17חשבון , 74927673סניף ,647ע"ש אהרן עוז חקק
חדש! נפתח מספר ישיר להאזנה להקראת העלון בחרוזים ע"י המחבר בקול הלשון:
. 0733-718-996שימעו ותחי נפשכם!
לע"נ מרת פרידה לע"נ :אליהו בן נגר לרפואה שלימה לרפואת א"מ הרצל
בת אסתר מושייב ואסתר אפאק בת נגר שהנאז בת ננג'אן אלדד בן סעידה וא"מ
דיצה בת שפרה
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 64
~~
* 597
~~"
~~~~ ~
~~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~~
~ ~~
~ ~ ~~
~ ~ ~~
~ ~ ~ ~~~
~ ~ ~
~
~ ~ ~ ~~
~~~"" ~ ~ ~
~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~~~~
~~ ~ "~
~ ~ ~ ~
~ ~~ ~ ~
~ ~~~ ~
~ ~ ~ ~~ " ~~
~~~ "
~ ~~~
~ ~~~
~~ ~ ~~~~~
~~
~ ~~ ~~~ ~ " ~
~~~ ~~~ ~ ~ "
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~~~ ~ " ~
~ ~ ~ ~~ ~"~~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~
~ ~ ~ ~~"
~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~ ~~
~~
~ ~ ~ ~ ~
~
~ ~
~~ ~~~ ~ ~~
~ ~ ~ ~~~~~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~~ ~~
~ ~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~
~
~ ~ ~~
~ ~ ~ ~
~ ~ ~ ~ ~ ~
~ ~~
~
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 65
~ ~ ~
~ ~~
~ ~
~ ~
~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~~~
~ ~~~ ~ ~~~~
~~~ ~~
~~~ ~~~
~ ~
~~ ~~~ ~~~
~~ ~~~~
~ ~~
~ ~~
~~ ~
~ ~
~ ~
~ ~~ ~~
~~ ~ ~ ~~
~ ~ ~~
~ ~ ~"~
~ ~~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~ ~~~~
~ ~ ~~
:
~
~~
~~ ~~~~
~ ~ ~~ ~~ ~
~~~~ ~~~ ~
~ ~ ~~~
~ ~
~ ~
~ ~~~~~~
~ ~
~ ~ ~~ ~ ~
~~
~ ~ ~~
~~~
~ ~
~ ~
~ ~ :
~ ~ ~ ~
~ ~~ ~~~~
~~ ~~~~ ~~~
~ ~: ~ ~~
~ ~ ~ ~ ~
~~ ~ ~
~ ~ ~~~~
~
~
~~
~
~~
~ ~ ~ ~ ~
~ ~
~ ~ ~
~ ~~
~
6778160@gmail.com 073-2951342
053-316 -1613
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 66
ישבתי עם קבוצת בחורים ,שלומדים בישיבה ,בו משמשים בצוות
שני סוגי אנשים יש את המגידי שיעור ,וישנם משפיעים
שמייעצים ומשוחחים עם הבחורים.
באותו ישיבה הבחורים מכבדים יותר את המגידי שיעור ,והתגלה
ויכוח סוער בין הבחורים לגבי חשיבותם של המשפיעים .הבחנתי
ששורר מתח מסוים ביניהם :מי יותר חשוב? מי נצרך יותר
במלאכת החינוך? המג"ש שמלמד תורה? או המשפיע .שמקשיב,
נותן עצה ומלווה?
האמת היא שזה ויכוח סרק -כי שניהם נצרכים ביותר.
"הנסתרות לה' אלוקינו" זה היה מפגש הכנה לראש השנה למתפללי
אבל כבר קדם הרבי מווארקא לענות תשובה מפתיעה על כך:
היינו מי שעושה מעשים טובים בנסתר -מזה בית המדרש .שם מתפללים אברכים ובחורים
)מובא בספר בית יצחק(
אינו יודע רק ה' .ובוודאי גם על זה יש שכר טובים וחשובים.
שאל הרה"ק רבי יצחק מאיר זי"ע ,בעל חידושי הרי"ם מגור ,את גדול. אבל יש שם גם סגנון שונה ,בני נוער פחות
הרבי רבי מנחם מנדל מווארקא זי"ע: אבל עכ"פ בזה אינו מזכה רבים. מחוברים.
"מדוע הקדימה התורה את חוטב העצים לשואב המים?" אבל "והנגלות" -דהיינו שעושה מצוות והשאלה עלתה :כמה אדם רגיל צריך
הרבי מווארקא ענה: ומעשים טובים בגלוי -בזה הוא "לנו ולבנינו" להשקיע בשאר המתפללים? מה עושים עם
"חוטב עציך -לשון עצה! -שעל ידי זה גם בניו ואנשים אחרים ילמדו. הבחורים המתמודדים? האם להאיר להם
"מי שחוטב לתת עצה ליהודי -לקיומו -חשוב יותר משואב מימה "לעשות את כל דברי התורה הזאת". פנים? לתפוס קשר אישי ולהשפיע? או שכל
של תורה"! והיא עד עולם -שגם אחר שנפטר נשארים אחד יחשוב על עצמו וילדיו בלבד?
בניו ותלמידיו ותלמידי תלמידיו עד סוף כל הבאנו את דברי החתם סופר )חת"ס החדש(
הרבי מווארקא דרש דרשה מדהימה:
הדורות". בפרשת נצבים -שמחלק בין שני סוגי
"חוטב עציך" -לא "עצים" "עציך" -לשון עצה! מי שחוטב - שני סוגי צדיקים" :הנסתרות" -עובד ה' אנשים:
חותך ,מעצב ,נותן עצה ליהודי. בהצנע .שכר גדול -אבל "אינו מזכה רבים". "האדם צריך לראות שלא לבד שהוא עצמו
"שואב מימיך" -מי שמושך מים -מי שדולה מימה של תורה "הנגלות" -עושה בגלוי .ועל ידי זה "-לנו ישלים את נפשו ולעבוד את ה' -אלא עליו
ומחדש בה חידושים. ולבנינו עד עולם" -השפעה נמשכת לדורי גם להשתדל לזכות הרבים וללמדם דרכי ה'.
והתורה הקדימה את חוטב העצים לפני שואב המים! מי שנותן דורות! כי זה החילוק בין חנוך לאברהם:
עצה ליהודי – חשוב כמי שמחדש חידושי תורה! לסיכום אנו למדים: חנוך ראה רק להשלים נפשו ולדבק עצמו בה'
הרבי מווארקא מלמדנו: א .אל תהיה חנוך .חנוך היה צדיק מושלם - -אבל לא השגיח גם על אחרים.
א .שניהם חשובים .שניהם נצרכים ביותר .המג"ש והיועץ - אבל רק לעצמו" .ואיננו" -כשעלה ,לא נשאר וזה שנאמר" :ויתהלך חנוך את האלוקים",
שניהם בונים את נפשות הבחורים. הימנו כלום. שכל מידותיו היו לדבק עצמו -ולא להשגיח
ב .תהיה אברהם .אברהם השגיח גם על על אחרים.
ב .אבל התורה הקדימה" .חוטב" קודם ל"שואב" .העצה קודמת
אחרים .ולכן "-כאילו הוא כאן" -הוא נשאר "ואיננו כי לקח אותו אלוקים" -לאחר שלקח
לתורה .כי בלי עצה -התורה לא תיכנס.
לעד. אותו -לא היה עוד בעולם.
ג .מי שנותן עצה :לא רק משפיעים ומטפלים מקצועיים .אלא גם
ג .הבחור המתמודד בביהמ"ד :הוא צריך אותך. חנוך – היה צדיק מושלם" ,התהלך את
מגידי שיעור ,משגיחים ,מלמדים ,הורים - ,כל מי שנותן עצה
חיוך .הארת פנים .מילה טובה .זה לא "לזכות האלוקים" ,אבל -רק בשביל עצמו" .לא
טובה " -חוטב עציך".
הרבים" -זה להיות אברהם. השגיח על אחרים" ולכן "-איננו" -כשנפטר,
ד" .לקיומו" .לא רק לתת עצה -לתת עצה "לקיומו" -שתקים ד" .הנגלות" -לנו ולבנינו .כשאתה עושה טוב לא נשאר ממנו כלום בעולם.
אותו .שתעמיד אותו על רגליו. בגלוי -אחרים לומדים .וזה "עד עולם". מה שאין כן אברהם אבינו ,שאצלו נאמר" :כי
אשר על כן אל תתווכחו מי חשוב יותר שניהם חשובים .שניהם ה .לקראת ראש השנה :אל תגיד רק "תזכני ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו
נצרכים ,אבל הרבי מווארקא מגלה :בלי "חוטב עציך" -ה"שואב בדין" .תגיד "תזכני לזכות את הרבים ".זה אחריו".
מימיך" לא יצליח ,בלי עצה טובה -המים לא יגיעו. ההכנה הטובה ביותר. השגיח גם על בני דורו להכניסם תחת כנפי
כי בחור שצריך עצה ולא מקבל -לא יוכל ללמוד תורה .בחור חיוך לבחור .מילה טובה .הזמנה לסעודת השכינה.
שצריך ליווי ולא מלוּוה -המים לא ייכנסו" .חוטב עציך" - שבת .קשר אישי .אתם לא "מזכים רבים"- ועל ידי זה גם לאחר פטירתו מן העולם -
התשתית" .שואב מימיך" -הבניין .ואי אפשר לבנות בלי תשתית. אתם עושים את עצמכם אברהם .ואברהם - נשאר גם כן בזה העולם.
"מחוטב עציך עד שואב מימיך ".העצה קודמת למים .הליווי קודם "נשאר לעד". על ידי בניו ותלמידיו אשר הלכו בדרכיו -והיה
ללימוד .והשניים ביחד -בונים אדם שלם. "הנסתרות לה' אלוקינו -והנגלות לנו ולבנינו כמו שאברהם אבינו הוא בעצמו כאן -ועובד
עד עולם ".תעשו בגלוי .תשפיעו .ותישארו - את ה'.
עד עולם. "הנסתרות" מול "הנגלות"
שבת שלום ומבורך
החתם סופר ממשיך ומפרש את הפסוק:
הרב אלחנן רייזמן
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 67
השאלה?
"למה אני מרגיש לפעמים שהקב"ה מסתתר ממני?"
שאלה שכל אדם שואל .רגעים שה' נראה רחוק.
שהתפילה לא זורם .שהחושך גובר" .איפה אתה ,ריבונו
של עולם?" והנה מי שמקיים המצוות משום ולכן כתוב" :שימו לבבכם לכל בכנס של הורים לקראת השנה
התשובה! שהרגילו אותו אבותיו בהם -אם היה הדברים". החדשה ,דיבר אחד הנואמים על
הרבי מנחם מנדל מווארקא )מובא בקונטרס זיקוקין עומד לפני הר סיני לקבל עליו עול ובמדרש :צריך שיהיה עינו ולבו לדברי החשיבות של הרגלים נכונים" :אחד
דנורא( הופך את השאלה למשל ילדים -ומגלה התורה -לא היה רוצה לקבל התורה! תורה. מיסודות החינוך הוא להרגיל את
שהתשובה פשוטה ועמוקה כאחד: כי אפילו עכשיו שכבר קיבלוהו -אינו הילדים להרגלים טובים של קיום
היינו שיהא עובד ה' בלב ,ועינו ולבו
"ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" )דברים לא, התורה והמצוות".
מקיים רק מפני שאבותיו קיבלו תמיד שם -כי היא חיינו.
יח(.
והרגילו אותו בהם. ומסיים" :ואשר תצוום את בניכם" - והוספתי סייג לאחריו דיברתי
הוא שמשחקים בהסתר ומחבואים.
ויפה אמרו :כל המלמד את בנו תורה - שאם יהיה עיניהם ולבם לדברי תורה ואזהרה על דבריו -מתוך דברי הכתב
הילד המסתתר קורא ממחבואו אל חברו:
"חפש ומצא אותי!" מזה נראה כי נפשו חשקה בתורה, -יצוו גם בניהם לשמור ולעשות. סופר החדש בפרשת וילך:
אם פיקח הוא הילד -הרי הוא הולך אחר הקול. ומלמד בנו ומגדלו לתורה למען ילך הכתב סופר מדייק" :שימו לבבכם" - שלוש מדרגות בקיום מצוות
ומחפש את חברו המסתתר -עד אשר מוצאו. אורחות חיים -כאילו קיבלו מהר סיני עינו ולבו לדברי תורה .לא רק "יש שלוש מדרגות במקיימי מצוות
זהו עניין הסתר פנים: -שאם היה עומד שם ,היה מקבל "עשייה" -אלא "לב! ורק אם יש לב - ה':
הקדוש ברוך הוא אומר" :ואנוכי הסתר אסתיר פני". עליו עול התורה מחדש. "יצוום גם בניהם" ,בלי לב -אין יש עובד מאהבה .ויש עובד מיראה.
ואתה ,בן אדם -חפש ומצא אותי! חידוש מדהים :מי שמקיים רק העברה לדור הבא. ויש אשר אין עושים רק מפני
אם בר דעת הוא -הרי הולך אחר הקול. מהרגל -אם היה עומד בסיני ,לא היה
מבקש את האלוקים -עד שהוא מוצאו. חידוש חריף :מי שמקיים מצוות רק שרגילים בהם -והרגל נעשה טבע.
מקבל! למה? כי "אפילו עכשיו אינו מהרגל -לא ילמד את בניו! למה? כי
הקב"ה לא נעלם -הוא מסתתר! ומנהג שנהגו אבותיהם מקטנותם
מקיים רק מפני שאבותיו הרגילו" - אין לו מה להעביר! הוא עצמו היה
ומהמחבוא הוא קורא: בידיהם -ככל עניין ודבר רשות
בסיני לא היה הרגל -אז לא היה פורק עול -אלמלא ההרגל .אין אהבה,
"חפש ומצא אותי!" שרגיל אדם בו מקטנותו.
מה זה אומר לך? מקבל! אין יראה -רק הרגל והרגל לא עובר וקרא )ישעיה כט ,יג(" :ותהי יראתם
משל הילדים של הרבי מווארקא מגלה שלוש נקודות: אבל מי שמלמד בנו תורה "-נראה כי בירושה. אותי -מצות אנשים מלומדה".
א .ההסתרה -משחק ,לא עזיבה .ילד שמתחבא -לא עזב נפשו חשקה" .מי שהלב שלו חושק - הפתרון" :כתבו לכם" -מחדש!
את המשחק! הוא בתוך המשחק .הוא רוצה שימצאו היה מקבל גם בסיני" .כאילו קיבלו הכתב סופר מגדיר שלוש מדרגות -
כל אחד אף על פי שיש לו ספר תורה והשלישית היא הבעייתית:
אותו .הקב"ה לא עזב אותך -אדרבה הוא מחכה מהר סיני" -כאילו עומד שם עכשיו
מאבותיו -מצווה לכתוב משלו מדרגה א' :עובד מאהבה -הלב חושק
שתחפש. ומקבל מחדש.
ב .הוא קורא! "הילד המסתתר קורא ממחבואו" -הקב"ה )סנהדרין כא ע"ב(. בתורה .הוא מקיים כי הוא רוצה.
החידוש הנפלא:
לא שותק! הוא קורא אליך מתוך ההסתרה" .אנוכי" -אני "כל הכותב לו ספר תורה -כאילו מדרגה ב' :עובד מיראה -ירא מה'
הרגלים -טובים להתחלה .הרגלים קיבלה מהר סיני" )מנחות ל ע"א(.
כאן! "הסתר אסתיר" -אבל "אנוכי" קודם -גם בהסתרה ומקיים מחויבות .הוא מקיים כי הוא
יש "אנוכי". טובים .הם יוצרים מסגרת .אבל הם
ונראה להמתיק :מצוות כתיבת ספר מחויב.
ג" .אם פיקח הוא" -הבחירה שלך .ילד טיפש שומע את לא התכלית -הם הבסיס.
תורה -שכל אחד מצווה לכתוב מדרגה ג' :רגיל בלבד "-אין עושים רק
הקריאה -ולא מחפש .ילד פיקח "-הולך אחר הקול". הרגל לבד לא מספיק" .זה לא ילמד מחדש -להראות כי אינו מקיים
"מבקש את האלוקים -עד שהוא מוצאו" .לא מוותר. בניו -כי אין לו מה להעביר ".הרגל מפני שרגילים בהם"" ,ככל עניין ודבר
התורה משום מנהג אבותיו שהרגילו רשות שרגיל אדם בו מקטנותו" -כמו
מחפש .עד שמוצא. לא עובר בירושה . אותו. כל הרגל אחר" .מצות אנשים
התשובה לשאלתך: מה כן מעביר? עין ולב" ,שימו לבבכם
הוא לא עזב -הוא התחבא .הסתרת פנים -משחק אלא שמקבל עליו התורה והמצוות מלומדה".
-שיהא עינו ולבו לדברי תורה ".לב - בכל לבו מחדש.
מחבואים .הוא שם .הוא מחכה. הבעיה :הרגל לא מעביר
לא הרגל.
הוא קורא" .אנוכי" -אני כאן! גם בהסתרה -הוא קורא לך ויפה אמרו :כל הכותב ספר תורה - "מי שעובד מאהבה או מיראה -
מהמחבוא .חפש את הקול. לקראת ראש השנה" :כתבו לכם" - כאילו קיבלו מסיני – שבזה נראה כי
תקבלו מחדש .לא מהרגל .לא מלמד לבניו' :ושמרו דרך ה' לעשות
תחפש" .אם פיקח -הולך אחר הקול ".אל תוותר .אל היה מקבלו מסיני כשהיה עומד
מאביכם .מכם .מחדש .כאילו מסיני צדקה ומשפט'.
תייאש .תחפש "-עד שהוא מוצאו". בתחילת קבלתו.
לקראת ראש השנה :ההסתרה -הוא הזמנה לחפש. ולכן :הנואם הראשון צדק -הרגלים אבל מי שאין בו אחד משניים אלו ,רק
ואמר רבא :אף על פי שיש לו ספר משום שכבר רגיל והרגל נעשה לו
ראש השנה -הזמן למצוא טובים חשובים .אבל הכתב סופר תורה מאבותיו -מצווה לכתוב משלו טבע ,וקשה לו הפרישה ,זה לא ילמד
אתה מרגיש שהקב"ה מסתתר? זה סימן שהוא קורא לך! מזהיר :הרגל לבדו -לא מספיק! שלא תהיה התורה כ'מצות אנשים לבניו תורה ולא ירגיל אותם בה!
"חפש ומצא אותי!" ההסתרה היא לא עונש -היא הזמנה. "מצות אנשים מלומדה" -תורה מלומדה' מאבותיו.
לא ריחוק -משחק .ומי שפיקח "-הולך אחר הקול, מהרגל -תורה שלא עוברת לדור כי גם הוא כבר היה פורק עול התורה
מבקש את האלוקים -עד שהוא מוצאו". והכתב סופר מוסיף נקודה חדה: והמצוות -אם לא שהיה רגיל בו.
הבא.
לב הבחור לב הילד ייעוץ וליווי חינוכי ניהולי
משפיעים אישיים וקבוצתיים מרכזי קידום אישי בתתי"ם למערכות חינוך ,תתי"ם וישיבות
להתאמת משפיע פל' – 053-3120261 פל' – 050-4150217 פל' – 053-3101081
058-327
058-3274859
פפלל' 74859
אור לכל אחד
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 68
זכרון אברהם
הדלקת נרות: פרשת
6:39
יציאת השבת: נצבים וילך
8:13
זמני השבת
תשפ"ו
לפי אופק ב"ב גליון 977
971 ון
אבות פרק ה' ו'
כל אחד צריך להתפלל בכל לבו ועל יסמוך
סמוך רק על הצדיק יהפוך ה' לנו את הקללה לברכה
ויאמר אלהם וגו' לא אוכל עוד לצאת ולבוא וגו' ה' אלוקיך והיה כי יבואו עליך וגו' הברכה והקללה :עשיר העיירה קנה
הוא עובר לפניך וגו' :הנה על פי פשוטו יש לפרש ,שהורה לנו לבנו יחידו ,בגדים כבוד הרקומים בחוטי זהב וכסף .יום אחד גשום
לעורר לבבות עם בני ישראל בימים האלה ,ימים הנוראים ,שהם וסוער יצא הבן לגינת הבית וראה שלוליות ,כדרכם של ילדים החל
עת משפט לאלוקי יעקב ,לבל יהיה נכון לבו בטוח בתפילת הצדיק לקפץ ולרקד בתוכם עד שלא ניכרו בגדיו כבגדי פאר .בהיכנסו
אשר הוא חוסה בצילו שיפגיע בעדו או לבטוח באיזה מצוה שעל לביתו ,ראהו אביו ונתמלא זעם על בנו ,מה קרה לך איך הינך נראה,
ידה תצא כאור משפטו ,כי אין הדבר תלוי אלא בו ,לשוב בתשובה וכי אינך יודע כי בן של משפחתנו לא יכול להראות כמו קוף.
שלימה ,ולשפוך שיחו לפני בעל הרחמים בתפילה ותחנונים, החליט האב להענישו ,והפך לו את הבגד שיראו מבחוץ החוטים
שישוב וירחמהו ויקבל תשובתו כי ימינו פשוטה לקבל שבים, והביטנה הפנימית ,פנו אליו אנשי העיירה ושאלוהו ,מה קרה שבנך
כמובא בזה משל נאה במדרש ,שהאריה מלך החיות קצף על הולך עם בגדי עניים האם ח"ו נהפך עליך הגלגל? ענה העשיר ואמר
עבדיו החיות כולם ,והיו זוחלים ורועדים מאימת קצפו ,ולא היו איציק לובש בגד יקר ומיוחד ,אבל אני מחכה שיתנהג למופת ואז
יודעים האיך ישאו פנים לבוא לפני המלך ,ולהתחנן לו שיסור אהפוך לו את הבגד וכולכם תראו אלו בגדי יקר ותפארת ,הוא
קצפו מעליהם ,ונענה להם השועל שהוא הפקח שבחיות אני לובש" .הנמשל" הוא כי הקב"ה נתן לנו את התורה מתנת ערך
אלך לפניכם לפייס את המלך בעד כולכם ,שאני יודע שלוש לבושי הוד והדר ,אך כאשר ח"ו חוטאים אזי הוא הופך את הברכה
מאות משלים לפייסו בהם ,ובטחו החיות בדבריו ,והלכו אחריו אמנם זה רק הצד השני של הברכה אבל ברגע שחוזרים בתשובה
והוא לפניהם ,וכשאך לפניהם דרך פרסה או יותר ,החזיר פניו מיד נהפכים הקללות לברכות כמו הבגד מהפנימי לחיצוני.
אליהם ואמר להם תדעו שנשכחו מאיתי מאה משלים ,והשיבו לזכור כי כל ימינו כחלום יעוף
לו שיסתפקו ביתר השני מאות ,וכשהלך עוד מעט איתם ,אמר ליראה את ה' אלוקיכם כל הימים :סוחר ידוע נסע לסחור
להם שכחתי עוד מאה ,והשיבו שיספיק גם המאה שהושארו בלייפציג ביריד השנתי הגדול ,סחר וקנה ועסק במסחרו וכידוע כל
לו ,וכיון שהגיע איתם בקרוב לחצר המלך ,אמר להם תדעו מה שחושב האדם ביום חולם הוא ע"כ בלילה ובחלומו ,גילה בחצר
שכבר שכחתי כל המשלים ,ומעתה תעזרו לעצמכם ,וכל אחד המלון אוצר יקר ,כסף ויהלומים לרוב ,ובחלומו מחליט הינו לחפור
יבקש את נפשו מלפני המלך ,אולי יתמלא רחמים עליו להטות בור בחצר המלון ולאח"כ כשישוב לביתו יחזור עם כל בני בתו
אליו חסד ,ועלי אין לכם להישען עתה .והנמשל מובן מאליו, ירכוש את המלון ויוציא את אוצרו ,ויהי בבוקר זכר את דבר
שהגם שהצדיק הוא עומד בפרץ בעד בני ישראל ,והוא המקרבן החלום ,וילך לעסקיו ,ושכח כי הכל היה רק חלום ,ויחזור לביתו
להכניסן תחת כנפי השכינה ,ומבאים קרוב לחצר המלך ,מכל ויספר לאשתו ולבניו שעומדים הם להיות עשירים ומכרו הבית
מקום בהיותם קרוב להיכל המלך ,והוא מודיעם שהדבר במחיר אפסי ויסעו למלון שכרו שם חדר ובאמצע הלילה ירדו
העיקרי תלוי רק בהם ,לפייס את המלך מלכי המלכים בתשובה לחפור ,לאחר מאמצים מרובים וכשלא מצאו כלום נזכר לפתע
שלימה ובתפילה ובתחנונים ,וכן משה רבינו ע"ה אחרי אשר הסוחר כי כל המעשה היה רק חלום ,ויפרוץ בבכי על כל ההשקעה
ניהלם כל ימיו וקרבן אל השי"ת ,לסוף אמר להם שאל יבטחו שירדה לטמיון .עפ"י משל זה מסביר המגיד מדובנא לכן צריך
בזה שהתפלל עליהם עד היום ,וכבר נתרצה להם השי"ת מכל ליראה את ה' כל הימים שלא יחשוב אדם שיש לו את כל הזמן
וכל ,כי עיקר בתפילת עצמם ,וזהו שאמר 'לא אוכל לצאת שבעולם והכל בשביל להרוויח עוד ועוד כסף עד שלפעמים הוא
ולבא' שאין יכולת בידי להביאכם בהיכל המלך מעתה ואל שוכח לאכול ולשתות ,וכמובן גם ללמוד ולהתפלל ,ושוכח האדם
תבטחו בי רק ב'הוא עובר לפניך וגו' רמז להשי"ת הוא עובר על כי כל ימיו כחלום יעוף ,נזכור אומר לנו המגיד שיבוא יום ונצטער
פשע ולכן יאות לכם שבעצמכם תחל פניו שיעבור על פשעכם על המאמצים שעשינו על עולם חולף ,רק צריך לזכור כל הימים
והוא יקבל ברחמים תפילתם. ליראה את ה' אלוקיכם.
"הלכתא לשבתא"
אין לסמוך על הנכתב כאן להלכה למעשה ובכל מקרה יש לשאול שאלת רב ,והדברים לא נכתבו אלא לעורר לב המעיין.
כתב בשו"ע סי' רס"ב סעי' א' יסדר שולחנו וברמ"א ויהיה שולחנו ערוך כל יום השבת.
xכתוב בבאר היטב סק"א האר"י ז"ל הקפיד מאוד לאכול על שולחן של ארבע רגליים דוגמת שולחן המקדש ומובא בספרים
שהקפידו עפ"י הזוה"ק )רע"מ עקב רע"ג (:שיהיה ד' רגליים ולא יותר .ולכן הקפידו גם שיהיה השולחן בצפון והנרות בדרום )וע"כ
נהג האר"י לסדר גם י"ב חלות על השולחן( .ומובא במקור חיים שבכלל זה שיהיה גם הכסא של ד' רגליים ומשום עונג שבת כמה
)ועיין עוד בזה בספר פסק"ת( שיותר נוח.
לע"נ איש העלון נדבת ידידנו
ל העלון נדבת העלון נדבת ההעלון מוקדש
חידת השבוע החסד משמח קוראים נכבדים
הרה"ג שמעון אהרן ידידנו הרה"ח ידידנו הרה"ח לזכות
תפילה אלוקים נהנתם ,החכמתם?
להוי ידוע כי הוצאות ההדפסה בידרמן שליט"א ישראל גרין הי"ו שמעון צבי רבי אריה חיים בן
רב
מעומד ואנשים הר"ר לרגל שמחת איידליס הי"ו
מנחם מענדל עולים ממון רב ,נא טלו חלק לרגל שמחת הולדת סלימה שולמית סל
פתרונות ז"ל בן בהפצת העלון הנכבד הזה ,קחו הבת תחי' וברכה הבר מצוה לבנו לרגל שמחת שיחי' ובני ביתו
ש
לשלוח יבלחט"א חלק בהפצת תורה ויראת שמים, נשגר קמיה זקנו כ"ק הבה"ח יחזקאל אירוסי הבת להצלחה וסייעתא לה
ליו"ר המערכת הר"ר בן ציון ותתברכו בכל הברכות האמורות מרן אדמו"ר שליט"א נ"י יזכו הוריו הכלה יה"ר דשמיא בכל העניינים
דשמ
הבה"ח יקותיאל גבריאל הי"ו בתורה ,לתרומות וכל ענייני הגליון ואביו הרה"ג אלימלך לרוות ממנו רוב שיבנו בית ולרפואת אורי בן
ול
יהודה גרוס נ"י לוק ניתן לפנות בטל' 054-8559959 ביד ן
רמן שליט"א דקדושהנחת ק נאמןן בישראל פ
אפרת
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 69
מראי המקומות שהוחלפו
במדרגות ארון הקודש ,והעמידו לפניו את הסטנדר. סיפר הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זיע"א )והגדת ,בראשית
ביקש את הדף התלוי על הדלת ,להיעזר בו בשזירת -עמוד ,(134וזה תו"ד :כשיסד הגה"ק רבי ישראל מסלנט
הפלפול שהוכן מראש .הדף הובא ,העיף בו מבט ,וחוורו זיע"א את תנועת המוסר ,קמו עליה מתנגדים גדולי תורה
פניו ...שני האברכים הביטו וחייכו לעצמם ...הנה ירד ויראה ונימוקם עמם .הם סברו שהמוסר הוא חלק
בבושת פנים ,ותנועת המוסר תספוג מפלה .בעירם ,עכ"פ. מהתורה בכללותה ,ומעולם לא שמענו שהקימו תנועה
שתק דקה ושתים ,והציבור תמה .ואז החל לדרוש... עבור מצוה מסויימת או הנהגה רצויה ככל שתהיה...
ובסגולתה,
בה עמד וחרז והוא חפץ
מבהילה ובבקיאות היא שלו העלייה
נוראה, משמועתי,
בחריפות כסף
בגאונות ו תורה,
שמחתבטענהנרשליל תוקף,
עליהם בכל הכנסת מבתיחלקמסלנט ברבים ישראלשנהרביבשנה אולםמדי
הרבה
כך כלל שייכיםממתין "כל
יוסףשאינם מראי הרי ר'
מקומות שים זאת... אוליו בכל
שניהשל מצד כלאת העליות.
במכירתזה הדבר מצוה ,אלא ומתחיל בבימהעוד
לא רק והולםהגבאי זה עת נעמד
שלימוד מוסר
השומעים יצאו מכליהם, לוותר...לו?!
נכון נפלא
מהלך אולימהם לישועה,
לסוגיא ובנהשנים" חתן תורה,
זמן בכל יקבע שלאחתן העילאיות, בזכויות
היהודי! יהודי לזכותחיי
חפציםאת כל'המעמיד' הכל
שהכין!
נכון. שהוכרע הפלפול היו שזה
ליבו ,עד בעומק בטוחים
שמעו.הקרב התחולל טרם גאונות כזו
ארוכות דקות הינה
המבוקשותיצליח
אישיותו -לא העליות אחתאתלרומם הלאה, מפטיר וכן
מדותיו, לזכך אתבראשית,יום
ששזר את
הנערים, המומים .וככל
'בעליית כל ולחש לו אברכים
שניבלאט, הגבאי אלהיו השומעים
יצחק פנה ובין
ר' סגולהשיהיו
לזרע המצוות! וכדי
בידינו שהיא מסורתוקיום
אשרהתורה בלימוד כלמעמד
הנערים', להחזיק
'עליית
שפגעו הם הבינו ּ.
ו והחויר השנים
תכבד את ידידי ר' יוסף' ,הגבאי חשב שאינו שומע טוב ,הרי פני הלכו ול, הפלפ נשמעים ,שקד לבצר את סמכותו התורנית .הן דבריו
של קיימא.
במרוץהרב
אחר מחילה! להםזה ואין
זה מול התמודדוהתורה,
השניים אדיר ,שר גאוןמאז
של רב
עבר זמןבכבודולא מגדוליהיה בבית הכנסת באחת מערי הצפון ,כאשר בשמחת
והרעיש ליטא, בקהילות סובב לפיכך היה, הדור וכך גם
שקשר האחרון המקום במראה הפלפול
העלייה המסוגלת ,עד שר' יצחק זכה והעליה שלו ,האומנם? את לארוג סיים ארוכות שעות שנמשכו העצומים
תורה תש"פ ,הלם הגבאי על הבימה ,וביקש למכור את בפלפוליו הלומדים את
מוותר.ולפתע – התעלף! נוצרה בהלה .טרחו הקצוות, כלהוא את
עכשיו שניהםלבית
רצו לעיר ,עלה
העלייה, הגיע
דרכו :על
התמודדו שנייםהיה
הש"ס! וכךחציהנערים, ובללוכל
עליית
להקיצו מעלפונו .והשנים ידעו למה התעלף ,אלו יומיים בעוד - פלוני ביום נאמר: ובו
בה בכל מאודם .האחד אברך בשם ר' יוסף נשוי מזה כמה דף בו ותלה המדרש
'כן!
אישרכזה האחרונות,אמיץ
לספק ,ובקול ממנומקום הותיר לאגבו יצחק אבל ר' לישועה ואלו מראיבסוגיא פלונית, מסלנט ישראל
אשלם
להמציא
חלצוהיא שלי, העלייה
השעות
לסגולה .נכון שיהיה לו
נפש תעצומות המבוששת ממתין הוא לילדים, וטרםרביזכה
ידרוש שנים-
נעליהם ובאו מעלפונו כשהתעורר יוסף,אתר! תן לר'
פלפול על בראשונים
חפץ בנות ,אך בש"ס.מקומותלכמה
שלשים אב הוא
עשריםו-ר' יצחק,
מנגד ניצב להמקומות,
מלבוא.
מוותר
לו .בגינם העלייה – תן
במעשיהם, נשאלו.אתהודו בגינה ,אבל
על מה, שהתחייבתי
לבקש מחילה. כל מה ובפוסקים .שהרי אין זו חכמה להנחית פלפול בסוגיות
בישועתו!' עליזכה יוסף כדי.שר' הנכספת, התעלף,העלייהאני על הוא בבנים ,ומה עוד שכבר שנים לא זכה לערוך שמחה ,אולי
שעשיתם המעשה אמר: סליחתו ומבקשים שהלומדים אינם מוכנים לקראתן ואינם שולטים בהן,
'כל הנערים' יזכה אותו.
לשמועואני
את יעשה הוא, שלא יוסף
הופתע ר' העליותמעשה למחילה. הקראתזקוקים אתם
ואכן בשעת אכן שהרי הם לא יבינו את הקושיות לאשורן ולא יתפעלו
י,התעלפת שבגינכם על אתכם מכה
הגבאי קורא בשמו ,הוא עלה לתורה בעלייה אותה ביקש ובה לבכם אם אבל סולח. ר' לשוחח עם
הלומדים הקהילההיו
רב יומיים המכירה.,ביקש
במשך שהחלה שתחתר לפני מהדרך כדבעירגע
להרגיעכם .לא התעלפתי בגללכם ...באמת ,העיד הריני בכל ליבו.חשק להתמודד
מקיפה ,ואז רשאיידיעה שהנךספקבהם בנועם אין
וקונים המקומות אמר לו ראה נא
במראי יצחק.
מעיינים
דקות שתי שתק שרבו בלאזר, איצלה רבי הגה"ק תלמידו תעבוד
הסגולהלמקשה המקומות מראיהשםובעזרת יה,כלהעליאת לבימהאת
וחורז עולהלרכושבמכרז וגם
היה
ומה שקרה בהמשך ,הוא לא יאומן .תוך שנה עמד סיפורנו
שתי דקות ר' כאן עמנו ניצב הלא מנגד אולם
אחת ,להתפעלות הלומדים ולהשתאותם .וכך הכירו השנה, עוד זכר בבן ותזכה
מעסקני שבאותןהי"ו,
משוםמור יוסף הרבלאנתנאל המוחלף,
שמספר לנו את הדף כשראהכפי
למבחן,
השיעור את לא, .שעות שלש שארך השיעור את הכין שנים
כברהיכתה מתייסרים
מרותו .כך ורעייתו
וקיבלו העצומה,התורניתשהואאברך חמד בגדלותו יוסף,
הקהילה :ר' יוסף חשוך הבנים ,זכה לחבוק בת כבר בראשית
ת, דקו כשתי עוד התלבט מכן לאחר אבל עין. בכהרף הכין לו?
תוותרהגיע
אולי פעםמתנגדיה. שללבקיימא. בזרע ּנת וציפייה לזכות
שורש ,למג בהמתנה המוסר
תנועת
חודש תשרי תשפ"א ,פחות משנה לאחר שעלה לתורה
יהיה בכך מתוקה,האם
בתינוקת או לא,
תו הכבירה ולזכות
לתורה ופרשהמקומות ולעלות את וגםדףלזכות
מראי להתמודד,
אתה תלה רשאיאחת, נכון
לעיר
הסגולה בזכות גאונוזכה לחשוף את
הנערים', בעליית 'כל האם
משום שמץ הגאוה ,או שכל כוונתו לכבוד שמים ,לביצור תלמודו .היו שם שני אברכים, זאת...
ובכלעללשקוד בסגולה. להתברך
לאכסנייתו
כמובן.
תנועת המוסר -והחליט לומר! אם כן ,מדוע התעלף? שקועשעומד הוא
במחשבות, הם ידעו יצחקהמוסר.
לתנועתאת ר'
המתנגדים והותיר
סיים את דבריו, תלמידי הרב
בליל
מתנות,מחלקים ערך
המוותר האצילי,ממרום לא דעו,יצחק הכל :ר' אמר זהרביעוד לא
ישראל: אבל מעשה ועשו , העצומה בגאונותו הלומדים לב את לכבוש
מצד אחד הרב מדבר דברי טעם ,לחברו אין כלל ילדים והוא
לזוג
כפול אם
זכרכלים! ומעניקיםשלום
שחל בשבת, תשפ"א ממרום תורה שמחת השאירו
עבורם משימות קובעים שני והחליפוהו,מצד
ויוושע בקרוב, את הדף, הנודעת,בחשאי
והלוואי יעשה :הורידו
שלאבסגולה חפץ
כמובן!ה'
יכבד את הויתור
בזכותזמר,
מהונו. השנה,
את ה' לפקודת
עליולולכבד שנולדו
עשיר, תאומים
אדם המקומות, מראי כל את החליפו אבל ,
מכירת עליות היא מכרז ,אין כאן עניין לוויתורים .הוא חפץ כנו על הנושא את
שהמוותר לחשוב עלולים ראשוני
מגרונו .כל כשרון ,ניתן כדי לנצלו .ואני ידעתי שיש בי במבט בא, וללמדנו שלא ממין
לזכות מקומות מאוד
הוא מצפה מראי עניין שלשים
בסגולה ,גם המציאוישעללו אתר בעליה,
שאינו
רק כאלף לפעולאבל לא משהו.ממני מאבדונדרש הזדמנות,
אברכים, מחמיץאלףכשרונות כמומפסיד, דלת על הדף את ותלו עליהם, הטובה
בבנים ,תתנהל המכירה כדין וכהלכה ומי שיזכה יזכה ,למה הדמיון כיד הענין...
בתנופה
אבל והשפיע ,מיד,
והדריך נוכח בכך
תמיד הוא ולימד
מרוויח לאואכן ,למד אברכים.הוא רקמפסיד הכניסה של בית המדרש .נסובו הלומדים והעתיקו לוותר?!
לא ידעתי,
האברכים זאתשני נלאית .אבל
וסיפורם של בלתיאותנו, מלמדת ובפעילות
אדירה השבוע פרשת לעצמם ,אך השתאו :הסוגיא ידועה ,מוזכרת בכמה
ר'
התמודדולא
מהמקומות אחדהחלה, וכשהמכירה ניצח לבסוף
ובפוסקים ואף בש"סהקול הזה
מקומות ואכן
אלינו.ניסיתי בכך ,להכין בכהרף עין שיעור יש מאין, מעולם לא זועק
לסוגיא, ולקשרם המקומות, בכללנומראי כתוב לדעת מה ועלה
טיפס להם
המחיר שאיןבראש .גמרותמוזכרות ראש ברשימה .מול זה,
במקומם ור' יצחק ,זה יוסף
מוזכר
רגע הזאת היא ההזדמנות הזדמנות אם יש יקרים, אחים לו ופלא,זכה
מהמרוץ, לפרוש החליט
מנת זו בי, שמקננים ידעתי שלא
יקר ערך ,בו ניתן לזכות לישועה נכספת ,כי הוויתור מוכיח כחות אלו וכסדרם... אולי הפלא קשר. השנים שום
חשוךביניהם יוסף ואין
שייכותולבסוף ר'
שום
קשה כחי.
יותר מנצל את וכרבבה ,איני
שהוויתור של...יוד ,וככל אברכיםרבבת קוצועומדים עלכשרון של שלא ר'גאון כה גדול הוא ,שהצליח לשייכן לסוגיא ...שיננו את
רהנמכ הנערים' כל 'עליית בפאתוס, הגבאי הכריז יצחק
לפתוח לשם
שערי ישאלוני: יותרלמרום ,הן
אעלהכוחו יפה כאשר
יותר ,כך צודקשהמוותר! כי
ככל התעלפתי לכן המקורות המצויינים ,והמתינו לפלפול המובטח .בשעה
למעלה מדרך הטבע! כחות .ומה
וישועה,אענה... כאלוברכה קיבלת
בלת
ולהעניק מה ק
שמים שראל עלה
רבי ישראל בית המדרש מלא מפה לפה .רב היה ב ת
היעודה ה ה
ה עודה
נא העלון מוקדש העלון מוקדש העלון נדבת העלון מוקדש קו הגעשמאק העלון מוקדש ע"נ איש החסד לע
לע"נ
להתפלל לזכות לזכות רפאל בן הדר הרה"ג אברהם לוי לזכות הבה"ח חיזוק ,ואמונה לע"נ האישה והחינוך הבלתי
מתעדכן החשובה נשכח הרה"ח ר'
לרפואת אורן בן פרח להצלחה בכל העניינים שליט"א שמואל אהרן חיים שרגא
זקני ודליה בת פרח ולע"נ אברהם דוד חי לרגל הבר מצוה לבנו יוספוביץ הי"ו בתדירות גבוהה בעלת החסד פאוויל ב"ר
הרה"ג להצלחה בכל ז"ל בן יבלחט"א הבה"ח מאיר נפתלי לרגל התעטרו בתואר עם דרשות, הדגולה מרת מיכאל שר זצ"ל
יצחק בן העניינים יקותיאל יהודה צבי הי"ו יזכו הוריו החבר מידי כ"ק מרן סיפורים, חיה קראוז בת נלב"ע ז' אייר
צילה ברוחניות נלב"ע י"ב תמוז לרוות ממנו רוב נחת אדמו"ר שליט"א וניגונים אלקה ע"ה תשע"ב
שליט"א וגשמיות תשפ"ד ת.נ.צ.ב.ה. דקדושה המוקירו מאוד
בברכת ק 077 3249316
077-3249316 ת.נ.צ.ב.ה. ת.נ.צ.ב.ה.
טועמיה -דפוס ספיד פרשת נצו''י תשפו 70
čď ĞĥđĐĕ ěč ĘďĜĚ ęēĜĚ Ĝ"ĞĘ ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ģđĒĕēĘđ ĕĜđĕĞĤĐđ ĕĦėĘĐĐ ĞďĕĐ ĦģĚĞĐĘ ĦĕĞđčĥ ĦĕĜĤđĦ ĐĚč
ď"ĝč
'Ď ĐĜĥ | đ"ĠĥĦ ĖĘĕđ ęĕčĢĜ ĦĥĤĠ
141
.ĐđđĢĚ đĚĢĞč
ďčđĞĐĥ 2ěĕ'ĒĘČđđĚ ęĕĕē ĕčĤ ěđČĎĐĘ "ęĕĕēĐ ēđĤ"č ęĎ đĜĕĢĚ Ėėĥ ČĕčĚđ
Ėĥďģ ĦđĤčď đĜĕĤđĐ
ĞđčĥĐ ĦĥĤĠč ęČđ čČ ďđčĕė
đĘ ĦĦĘ Ęėđĕĥ ĐĒč ēđĤ ĦēĜ ĐĕĐĦ Đ"čģĐĘĥ ĦĜĚ ĘĞ Đ"čģĐ ĦČ
.ĐĘđĞĚ 'Đ ĦďđčĞ đĒ ,ĐčĤďČđ ,ĝĤĠ ĘčģĘ ĦĜĚ ĘĞ čĥēĜ ĐĒ ěĕČ ,Ĥėĥ ('Ĕ ,'Ę) ŝďĀĕþ ĐĻý Ğú Ěÿ ĘāėŁø ŝĕģŞ
þ Čù 'Đ ŝĤĕø ĦŖĐøđ
ü
ĦĔĕĥ ěĕĕĜĞč 3ěĕĥđďĕģ ĦėĝĚč ě"ĤĐ ĕĤčď ĦČ ČĘĠĜ ĤČčĘ čĦđė ĐĒ ĕĠĘđ ,ĐĒ ģđĝĠ ĘĞ 'ĕđĘ Ħĥđďģ'Đ Ęĥ ĤđČĕč ČĕčĚ 'čĤ ĘĘĥ ČĢđĚė' ĤĠĝč
čĦėđ ,ČĚĤĎ ěĚĒĐĥ ĐĥĞ ĦđđĢĚ ĘĞ ĦđėĤčĚ ęĕĥĜĥ ĤčđĝĐ ęĦ đĜĕčĤ :'ĕđĘ Ħĥđďģ'Đ ěđĥĘ Ėėđ .ĐđđĢĚ Ĥėĥ Ęĥ ČĥđĜĐ ĘĞ ĥďē ĤđČ ĖĠđĥĐ
'đėđ Ĥėĥ ĦđĘĔđĜĥ ěđđĕė ĦđėĤčĚĥ đĦĞďĘ ęĕĜđĤēČĐ đĚĕėĝĐĥ ě"ĤĐ ęĘđĞ ĦđčđĔ ,ĖĤčĦĕ 'Đ ĦČĚ ĦđčđĔ Ęčģĕĥ ĐĚ đĘĕĠČ :ĤĚđĘė À ĖĤĕĦđĐđ
ěđĕėĥ ě"ĤĐ ĤĚđČ ,đđĔĢĜ ČĘ ĕĤĐ "đĜđđĕĢđ" ĤĚđĘ ĦđĘđėĕ ĖĕČđ ě"ĤĐ ĐĥģĚđ ĞĕĠĥĚĥ ĐĒĐ ęĘđĞĐ ĦđčđĔ ĕė .ČčĐ ęĘđĞĘ ĐĒĚ đĘ ĐėđĜĕ ČĘ ,ĐĒĐ
,Ĥėĥ ĐĕĘĞ ĦđĘčģĚĥ ěđĕė ĐđđĢĚč Ħđėĕĕĥ ęĎ ěĐđ ,đđĔĢĐ ęĕĥĜČĐĥ :ĤĚđĘė ,"ĖĤĕĦđĐđ" ěđĥĘ ĐĒđ .Đđđďēđ ĦēĜ Ęđėĕčė (Đ"čģĐĘ) đĘ ĥĕ ,đĜĕĘĞ
Ĥėĥ ĦđĘčģĚĥ ĐĚ ĖĕČ ,ĐđĚĦ ĐĒ ĐĤđČėĘđ ."đĜđđĕĢđ" ĤĚđĘ ĦđĘđėĕ ěėĘ ģĤ ,ĐĒĐ ęĘđĞĐ ĦđčđĔ ĦĘčģ ĦĚēĚ ĖĕĦđĕđėĒĚ ĖĘ ĐėĜĕ ČĘ Đ"čģĐĥ
ĘĞč ďĘĞĠĜĕđđ ęĐĤčČ ĕčĤ ěđČĎĐ ĤČčĚ ęĘđČ .ĐđđĢĚč đđĔĢĐĥ čĥēĜ ęĘđĞĘ ĖĘ ĤĕĦđĕ ĖĕĦđĕđėĒ Ęėđ ,ĖĤėĥ ĘĞ ĤĦđĕ ĖĘ ěĦĕĕ ĐĒĐ ęĘđĞĐ ĦđčđĔĥ
ĘĞčđ ,"ĕđĘ Ħĥđďģ"Đ ęĥč ěČė ČčđĐĥ ĐĚĘ ĖĥĚĐč 'ęĐĤčČ čĘ' Ħ"đĥ ĐĒđ ,ĐĒĐ ęĘđĞč ĐčđĔ đĜĕĘĞ ĞĕĠĥĚė ĎđĜĞĦ đĘ ĥĕ ĖĤčĦĕ 'Đ ĕė .ČčĐ
ĦĘčģ ĕĤĐ ,ĐĥĞĥ ĐđđĢĚ ĘĞ Ĥėĥ ĘčģĚ ęďČ ĤĥČėĥ ,"ĐČĘĠĐ"Đ .đĕĤčď ěČė ďĞ ."čđĔĘ ĖĕĘĞ ĥđĥĘ 'Đ čđĥĕ ĕė"
ěđĕėĥ ě"ĤĐ ĕĤčď ęĕČĘĠĜ ė"Čđ ,ĐđđĢĚ ČĕĐ ęĎ ĐĚĢĞ ďĢĚ ĤėĥĐ :đĜđĥĘ ĐĒđ ,đĤĦĕ ĦĥĤĠč "ĕđĘ Ħĥđďģ"Đ čĦđė ,ĖĠđĜ ĦĠĝđĦčđ ĐĒ ěĕĞĚ
."đĜđđĕĢđ" ĤĚđĘ ĦđĘđėĕ ěĐ À Ĥėĥ ĦđĘčģĚ ęĕĥĜĥ ČĘČ ,ĐđđĢĚĐ ĤĝēĚ đĜĕČ ,ĐđđĢĚ ĤđčĞ čđĔ Ĥėĥ ĖĤčĦĕ 'Đ ęĘĥĚĥė
ė"Č ,ĐđđĢĚ đĚĢĞč ČđĐ ĐđđĢĚĐ Ĥėĥ ęČĥ ,čĕđēĚ ČĢĚĜ ĐĒ Ęė ĕĠĘđ ĞĕĠĥĚĥ ĐĒč ĎĜĞĦĚ ĖĤčĦĕ 'Đ ĕė ,ĐĘđďĎ ĤĦđĕ ĐđđĢĚĐ ĦĕĥĞĜ ,ĐčĤďČ
čĥēđ ČĢ Ėė ęČđ .ĤĦđĕ ĐĘđďĎ ĐđđĢĚĐ ęĎ À ĤĦđĕ ĘđďĎ ĤėĥĐ ĤĥČė 'đėđ ĤĦđĕ ĐĘđďĎ ĐđđĢĚ ĐĥĞĜ À ĞĕĠĥĚĥ ęĤĎĥ ĐĚ ČĢĚĜđ ,ĞĠĥ
ĤđĞĕĥ ěĕČĘ ĐĤėĥč ĐĤđĦĐ ĐĎĕĘĠĐĥ ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ ĐĘđďĎ ĐĚė ĕĤčď ĦČ ,'ĦđĠĕ ęĕĜĠ' ĤĠĝč 'ĐČĘĠĐ'Đ ĘĞč ěđČĎĐ ĥĤĕĠ ,ĖėĘ ĐĚđďč
ĖĘ čĔĕĕ ěĞĚĘđ ĖĕĚĕ ěđėĕĤČĕ ěĞĚĘ .ěĤėĥ ěĐč ĤĚČĜĥ ĦđđĢĚ ĘėĚ ĤĦđĕ ĐĥĞĚĚ ġđē ,ĐđđĢĚ Ęėč ,đĜĕĕĐď ."ĐđđĢĚ À ĐđđĢĚ Ĥėĥ" 1ĐĜĥĚĐ
ęĕėđĤČ ęĕĕēđ ďđčėđ ĤĥđĞđ ęĕĜĥđ ęĕĚĕ ĥģčĚĐ Ęė"đ 'đėđ ĐĚďČĐ ĘĞ ĦĘčģ ęĎ ĕĤĐ ,'Đ Ĥčď ĦČ đĦĕĕĥĞ ęĢĞč ęĕĕģĚ ČđĐĥ đĚĢĞ ĐđđĢĚĐ
đĕčČ ěđĢĤ ĦČ ĐĥĞĕ ,ĦĕĘėĦđ ġģđ ğđĝ ęĐĘ ěĕČĥ ęĕĕē ,č"ĐđĞĘđ Ē"ĐđĞč ČĤđčĐ ěđĢĤ ęđĕģ ČĕĐ ęĎ ĕė ,ĐđđĢĚ Ęĥ ĦđĐĚ ĐĘ ĥĕ ĐđđĢĚĐ ĘĞ ĤėĥĐ
."4đĚČđ đĕčČ ěđĢĤ ĦČđ ęĕĚĥč ĐĒ À ĘčģĚ ČđĐĥ ĐđđĢĚĐ Ĥėĥ ěė ęČđ ,đĕĦđĕĤč ęĞ čĕĔĕĐĘ ĐĢđĤĥ 'Ħĕ
đīėĠ ĐčĤ đĐĕĘČ ĕčď ČĜĦ .4 ğ"ĕĤĐ ĕĠďč Ď"ĕ ďđĚĞ 'Č ģĤĠ .3 'Ď 'Č ĦđčČ ĦėĝĚ ĘĞ .2 'č 'ď ĦđčČ .1
ĦđėĘĐė ,ĦđĕđĢĚĐ ĦđėĘĐĐ ĦČ ďđĚĘĘ ĘČĤĥĕĚ ďēČđ ďēČ Ęė ĘĞ Đčđēĥ ęĥė
ĦđėĘĐ ĦČ ěĜĥĘđ ďđĚĘĘ ęďČ Ęė ĘĞ Đčđē Ėė ,ďđĞđ ěđĥĘĐ ĦĤĕĚĥ ,Ħčĥ ,ĦđėĤč ęĕĕē ĖĤď đĜĕĤđĐ
,ďđČĚ ďĞ ČĕĐ ĐĤđĚēđ ,ěĚĒ Ęėč ĦĕďĕĚĦ ČĕĐ đĒ ĐđđĢĚĥ ,ęČĤđĚđ ęČđ čČ ďđčĕė ĎĐĜĚđ ĐėĘĐč ęČđ čČ ďđčĕė
ĕĘčĚ ,ęĕčĤ ęĕĤčďč Ęĥėĕđ ,ěĚĕĕģĘ ĖČĕĐ Ğďĕ ěĕČĚ ,ĐĕĦđėĘĐ ĦČ ďĚĘĕ ČĘ ęČđ
.ĘĥėĜ ČđĐĥ ĦĞďĘ
ĥĥđē ęČđ .đĚĞ ĘĕĕĔĘ ěčĐ ĖĕĤĢ ,đĦđČ ĐđđĘĕĥ đĐĥĕĚ ĕĘč ďčĘ ĘĕĕĔĘ ęĕĤđĐ ĕčĎĘ ďēđĕĚč ęČđ čČ ďđčĕė ĦđđĢĚ čđĕēč ęĕĜđĥ ęĕĔĤĠ
.ĖĤďč ĖĦėĘčđ ęĕĕģĘđ Ħ"ďč đĚĞ ĤčďĘ ĘďĦĥĕ ,ĐĤđĦ ĘđĔĕčĘ ęĕĤĎđčĚ
đĚČ ĐĦĢĤĥ ęĞĠ Ęėčĥ ,ěđĠĤĔ ĕčĤĚ ĐĥĞĚ ĐČĕčĚ ČĤĚĎĐ čĕđēĚ ,ęĐĕĜĕĕĜĞ ěĎĤČĘ ęďčĘ ęĕĘđėĕ ęĜĕČĥ ęĕĜģĒ ęĕĤđĐ đĘ ĥĕĥ ĕĚ
.ĦđĘĞĘ ĕďė đĕĘĞ ĦėĚĝĜ ĐĦĕĕĐđ ğĠđėĦĚ ĐĕĐ ,ĐĦĔĕĚĘ ĦđĘĞĘ ,ęĘĕėČĐĘ À ęĐĕėĤĢ ęĤđčĞ ĦđĥĞĘ ęđĕ Ęėč ęĐĕĘČ ĦėĘĘ ěčĐ
ČĕĐđ ğĠđėĦĚđ čđĥ ěėđĤ ĐĕĐ ĐĔĕĚĐĚ ĦďĤĘ ĐĢđĤ ĐĦĕĕĐĥ ĕĦĚđ ,ęĕėĕĤĢĥ ĐĚ ĝčėĘ ,ęĐĘ ĥĤďĜĐ ĦČ ęĐĘ ĦđĜģĘ ,ęĦđģĥĐĘ
.ĦďĤđĕđ đĕĘĞ ĦĜĞĥĜ ĘĚĥēđ ĐĜđĜĤČ đĚė ęĐĘĥ ęĕĚđĘĥĦĐđ ĦđĜđčĥēĐ ĦČ ĤďĝĘ
ĐģĝĠĜ ěđĠĤĔ ĕčĤ Ęĥ đĚĕČ Ęĥ ĐĘĞĜĥ ďđĞ ČčđĚ ĕĚĘĥđĤĕčđ ěĎĤČĦĐĘ ęĕėĕĤĢ ęČ ěėđ .(Ėėč ĘĠĔĘ ĘčČ ,ęĐĘĥĚ ęĜĚČ) 'đďėđ
ĕďė ĐĕĘĎĤ ĦđĠė ĦēĦ đĕďĕ ĕĦĥ ēĕĜĐđ ěđĠĤĔ ĕčĤ ĖĘĐđ ,Ħčĥč Ĥ"ĐĤč .č"đĕėđ ĦđďđđĒĚĐ đČ ĦđĘĕčēĐ ĦČ ęĤđčĞ ĦēģĘđ ĒđĤČĘ - ĐĞĕĝĜĘ
,ĐĞĕĎĐĥ ďĞ ěĐĕĘĞ ĦėĘĐĚ ĐĦĕĕĐđ ,ġĤČĐ ĘĞ ĖđĤďĘ ĖĤĔĢĦ ČĘĥ čĤĞĐ ĦđĞĥč ěđĎė ,Ħĕčč đĦĥČĘ ĞĕĕĝĘ ĘĥĤĦĚ Ę"ĜĐ ĕďĕ ĘĞĥ ğČđ
.ďđčĕė ĕĢēĘ ĦĞĎĐ ČĘ ěĕĕďĞ ,ĥĤďĚĐ Ħĕčč đĕĤčē đĘ đĤĚČ ĦČĒ Ęėčđ čėĞĘ ĐĘđėĕ ĐĜĕČ ČĕĐ ,ěĚĒč ěđĥĕĘ đėĘĕ ęĕďĘĕĐĥ ĤďĝĘ ęĕėĕĤĢĥė
,ĤĚđĘė ?ĐĦđČ ĦĚĘėĐ ČĘđ ęĕĘ ĖĕĜĠč ĕģĜĤČ ĐģĤĒ ęđĘė ?ĞđďĚđ ģĤđ ĐĘĞččđ ĐĦĕčč ĘĠĔĘ Ęė ęďđģ ĐėĕĤĢ ĐĥĕČĐ ĘčČ .đďĕč
ďđĚĞĘ ęĎ ČđĐ ęĘĥĐ ďđčĕėĐ - ĤĦđĕč
