שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ניצבים וילך (2026-08-31)

פרשת נצבים וילך
245
פרשת נצבים
באופן אחר נראה לע"ד כונת הכתוב ,במה שפסק הדין ביורה דעה "אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלדיכם כו' (כט ,ט).
(סימן שלד דין מו) ,וז"ל' :ראובן שחייב לשמעון ממון ,ומסרב מלפורעו,
ובספר ערבי נחלא ראיתי בשם מדרשב "היום" קאי אראש השנה .ויש
אם נדה שמעון לראובן שיפרענו ,נידויו נידוי .הגה :ויש אומרים דלאו
לדקדק ,וכי רק בראש השנה ניצב האדם לפני השי"ת.
עביד איניש דינא לנפשיה לנדות חבירו על ממון ,וכן עיקר .כל שכן אם
ונראה לענ"ד ,על פי הגמ' ראש השנה (דף טז ע"ב) כל שנה שרשה חבירו אומר להיות לו ציית דין' ,ע"כ.
בתחילתה כו' ,אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותו שעה וכו'.
נראה מכאן ,דאם ראובן לא ציית דין ,ולא עוד אלא דיש לראובן ג
ובזה מבואר ,דהנה תיבת "נצבים" יתכן לפרש עמידה וקיום ,כמו מעות בפקדון ביד לוי ,דהדין הוא דיכולים בית דין להתפישם ולנגוש
"קמה אלומתי וגם נצבה" .וזהו הכוונה "אתם נצבים היום" בראש השנה ,שיפרע לראובן ,כמו שפסק הדין סימן פוח ,יע"ש .וראובן גוזר ואומר
כלומר על ידי ראש השנה תוכלו לפעול שתהיו "נצבים כולכם לפני דגזרה שלא יתנו שום דבר ,דודאי שגזרתו אינה גזרה ,כיון שהוא חייב
לפרוע לראובן ובא שמעון וגזר על ד'" ,דהיינו על ידי תשובה ותפילה
לוי שיתן לו מעות שהם בפקדון בתחנונים ,כמבואר בגמ' הנ"ל כל
בידו ,ודאי דגזרת שמעון היא גזרה שנה שרשה בתחילתה וכו'.
כדין. הגאון רבי אברהם
עם זה נראה לע"ד כונת הכתוב גרינבוים זצ"ל ,אב"ד עיר
"והיה בשומעו את דברי האלה האסאסא ,טרנסילבניהד.
הזאת" מכלל דאיכא אחריתי ר"ל
גזרת שמעון ,ועכשיו בא ראובן וגזר
כדין על לוי" ,והתברך בלבבו לאמר
שלום יהיה לי" מגזרת ראובן ,מאחר "והיה בשמעו וכו' והתברך
שבעל המעות שהוא שמעון ,גזר בלבבו לאמר שלום יהיה
ואמר שלא ליתן מעות שהם בפקדון לי" וכו' (כט ,יח).
אצלי" ,כי בשרירות לבי אלך" ר"ל ויש לדקדק ,באיזה טענה בא
שיותר רוצה שיהיו מעות אלו בידו לומר "שלום יהיה לי" עד שהוצרך
ולא ליתנם לראובן" ,למען ספות הכתוב לומר "לא יאבה ה' סלוח לו"
הרוה את הצמאה" ר"ל ועל ידי זה וכו'.
מוסיף ראובן גזרה אחרת כדין ,על
גזרת שמעון שהיא שלא כדין. ונראה לע"ד לומר ,עם מה
שאמרו המפרשים ז"לה דנוטל צדיק
ועל זה בא הכתוב ואמר "לא דרושים כת"י לחד מחכמי ירושלים
אחד ומכפר על הדור ,ובזה אומר
יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה'
"שלום יהיה לי" ועושה העון במזיד
וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה" וכו' ,ר"ל
בטענה זו ,ועל זה בא הכתוב כמתרץ "לא יאבה ה' סלוח לו" וכו' ,דאם
כדי שתקבל גזרת שמעון שהיא שלא כדין ,היה לך לקבל גזרת שמעון
נאמר זה הוא דוקא כשעושה בשוגג ,אבל זה שעושה במזיד הקב"ה גובה
שהיא כדין וליתן לו מעות אשר יש לו בידך בפקדון קודם שיגזור ,וכל
ממנו ,כמו שמפרש הכתוב .ועוד ,דזה דאמרו דנוטל צדיק אחד ומכפר
שכן שגוזר ואתו תוכח הגזרה שלא כדין ומניח הגזרה כדין ,ודאי שעונשו
על הדור אפילו בשוגג ,הוא דוקא בשאר עונות ,אבל בע"ז הוא דן אותו
ו גדול כמו שאמרנו[ .ועיין בספר הרב מטה משהט בפרשת עקב שאומר
כדין אומות העולם שגובה מכל אחד ואחד ,שעם זה אומרים המפרשים
באופן אחר ,ובפרשת נצבים אומר באופן אחר ,יע"שי].
כונת דוד המלך ע"ה (במזמור קיז) "ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על
דרושים כ"י לחד מחכמי ירושליםיא. ארץ רבה" ,ודוק.
זצ"ל ,בנו הגאון רבי חיים יוסף זצ"ל( ,לאחר פטירת אביו המשיך דרכו ברבנות א .נצבים דרוש ו .ב .זוה"ק פרשת בא דף לב ע"ב ד"ה רבי אלעזר פתח .ג.
העיר שם כיהן תקופה קצרה ,ולאחר מכן נתמנה לאב"ד בבלאזענדארף) .הגאון בראשית לז ,ז .ד .הגאון רבי אברהם בן רבי אליעזר גרינבוים זצ"ל ,נולד בשנת
רבי אברהם זצ"ל נפטר ביום ב' ניסן תרנ"ו .ביאור זה רואה אור מתוך כרך חידושיו תק"ף לערך בעיירה סטוש הסמוכה ללאפוש שבטרנסילבניה .בצעירותו למד
בכ"י .ה .ל"מ .ו .עיין צפנת פענח דרוש ראשון לפר' כי תשא דף צא ע"ג .ז. בישיבת הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין זצ"ל ,אב"ד סעליש ,ומח"ס צרור החיים,
פסוק ו .ח .בשו"ע חו"מ סעיף ד .ט .להג"ר משה כ"ץ ,זאלקווא תק"ה .י. ולמד גם לפני הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל ,אב"ד טשענגאר ,מח"ס מנוחת
המוקף בסוגריים נוסף בכתיבה אחרת .יא .ספר דרושים לחד מחכמי ירושלים אשר .בצעירותו התמנה למורה הוראה בעיר מאהרע ,ובשנת התרכ"ו התמנה
לא נודע שמו ,לפני יותר ממאתיים שנה .אחד מן הדרושים נישא בבית מדרש לרב ואב"ד בעיר האסאסא בטרנסילבניה .התכתב עם גדולי דורו ותשובות אליו
"גדולת מרדכי" ,מוותיקי וחשובי בתי המדרש בירושלים. מצויות בספרי גאוני דורו .מבניו ידענו על בנו רבי אליעזר זצ"ל ,בנו הרב נחמן
www.shuvi.co.il
פרשת וילך
וקשה ,דלא מצינו בשום אדם שבקש זאת ,שהרי מחטא אדם "ויצו משה וכו' ,הקהל את העם האנשים והנשים
הראשון נמסרו כל הנשמות ביד מלאך המות כמ"ש בפרשת תולדותכ, והטף" וכו' (לא ,י -יב).
יג ובמה טענה יבקש זאת.
ובגמ' פ"ק דחגיגהיב :טף למה באו ,ליתן שכר למביאיהם .ומקשים
אבל יובן במ"ש בכתבי האר"י זיע"אכא ,דחיות של משה הם ק"ך הרי מפורש במקראיד הטעם "ובניהם וכו' ישמעו ולמדו" .גם ,לכאורה
שכר מביאיהם הוא ג"כ מפורש בקרא שישמעו ולמדו ,וכן פירש שנה ,בשביל שהוא תרומתו של עולם ,לכך בקש משה שלא ימסר ביד
מלאך המות ,שהמיתה שהיא על ידו מטמאה את האדם ,ומשה הוא האלשיךטו ,וא"כ מה מקשה הגמ' ומה מתרץ.
תרומתו של עולם .ותנינן בש"סכב אסור לגרום טומאה לתרומה ,משום
וי"ל ,הנה מצוה זו היתה לקרוא התורה באזני כל ישראל ,ומסתמא
הכי בקש משה שלא ימסר ביד מלאך המות .והנה ,משה ידע שהקב"ה
בהם הרבה חלוקות' .לומדים' מכונים בשם ישראל שם בפרשה ,והם
כבר גזר ונשבע שלא להכניסו לארץ ,ולהניחו חי בחו"ל אי אפשר ,כאשר
מבינים גם חלק הדינים .וגם 'עם' שהם מבינים רק חלק האגדה והמוסר,
הדבר ידועכג דחו"ל ארץ העמים היא וגזרו לטמא ,בפרט מדבר מקום
ולא חלק (המוסר) [הדינים] .והנה שנו חז"לטז( ,הולך ועושה) [עושה
נחש שרף שהוא מקום הקליפה.
ואינו הולך] שכר מעשה בידו ,הולך ואינו
ובזה נתקשו המפרשים ז"לכד ,היאך עושה שכר הליכה בידו ,והוא שכר שיושב
השרה הקב"ה שכינתו שם .ותרצו ,משום בביהמ"ד לכבוד התורה ,על דרךיז "ברוב עם
שהיו ישראל ששים ריבוא ,וכל מקום שיש הדרת מלך".
שם ששים רבוא משרה שם שכינתו ,ואם
ולפי"ז ,הלומדים היה להם שכר מעשה
כן בעוד שישראל במדבר לא שייך שום
גם על חלק הדינים ,וההמון לא היה להם
טומאה ,אבל כשישראל יכנסו לארץ ישאר
על חלק הדינים ,רק שכר הליכה שהוא
לבדו בחו"ל ,וארץ עמים מטמאה ,ואיהו
שיושבים לכבוד התורה ,ולא שכר מעשה.
תרומתו של עולם ,ואסור לגרום טומאה
לתרומה ,ואי אפשר להיות חי. עוד קשה ,שהטף באו לתכלית שיתחנכו
ביראת ד' ,ולכאורה יצא שכרם בהפסדם,
לכך אמר הנח אותי כצפור הפורח כ"י הגאון רבי יצחק ארזי הכהן זצ"ל שהטף יעשו קול הומיה שם ,ויבטלו עי"ז
באויר ,וצפור אינו חושש ,דתנינןכה הנכנס מחכמי טבריה ורב בארביל -כורדיסטאן
הלומדים מהבין בתורה.
לארץ עמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא
אך י"ל ,שהאבות המה ישגיחו להשתיק את הקטנים לבל יעשו קול ור' יוסי [ברבי יהודה] מטהר ,במאי קמיפלגי מר סבר אהל זרוק שמיה
הומיה ,וא"כ בזה האבות גורמים שיוכלו הלומדים ללמוד ,וא"כ גם שכר [אהל] ,ומר סבר אהל (לאו) זרוק [לאו] שמיה [אהל] ,מידי דהוה
מעשה בידם גם על חלק הדינים ,כנודע שכל מי שגורם שחברו יוכל עוף הפורח וטלית המעופפת דאין מביאין הטומאה ואין חוששין בפני
ללמוד על ידו יש לו שכר כלומד בעצמו .וזהו שאמרה הגמ' ,טף למה הטומאה ,לכך בקש שיניח אותו כעוף הפורח .והשיב לו הקב"ה "רב
באו הרי יצא שכרם בהפסדם וכאמור ,ותירצו ליתן שכר למביאיהם ,ר"ל לך" ,דאין הדין כך אלא דגזרו על גושה ואוירא שהם מטמאים ,ואם כן
אינו מועיל להיות פורח באויר ,דאויר מטמא ,לכך אינו יכול ל(ה)חיות, ע"י שהגדולים ישתיקום יהיה להם גם שכר מעשה ,וק"ל.
ראינו מזה ,שאם ההמון יושבים לשמוע השמעתתא לכבוד התורה ,וק"ל.
כו
באופן אחר [ ,אמר לפניו ,רבש"ע] הנח עין אחת [שלי תחת הדלת, יש להם עכ"פ שכר הליכה שהוא שכר כבדם התורה ,ואם משתיקים
גם הטף לבל יעשו קול הומיה יש להם גם שכר מעשה ,אחרי שהמה ויתנו עליה את הדלת שלשה פעמים בשנה ,ואחיה ולא אמות ,א"ל רב
לך] .פירוש ,שמשה בקש לחיות ,ולא יכנס לארץ ישראל .וקשה ,דהא משתיקים הטף וגורמים שיוכלו הלומדים ללמוד.
חייב להעלות שלשה פעמים בשנה לרגל ,וע"כ יכנס לארץ ישראל. הגאון רבי אליעזר ליפמאן נייזאץ זצ"ל ,אב"ד מאגנדורףיח.
ועל זה קאמר ,הנח עין אחת שלי תחת הדלי"ת היינו העור שעל
גבי העי"ן פירוש שיסתום עינו (גם כן) [ג' פעמים] בשנה ,ויהיה סומא
באחת מעיניו ויפטר מן הראיה ,כמו שכתוב בש"ס בפסחיםכז דסומא
באחת פטור מן הראיה ,וק"ל כי נכון הוא עד מאד ודפח"ח. "ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות" (לא ,יד).
הגאון רבי יצחק ארזי הכהן זצ"ל, במדרש ילקוטיט ,בקש משה רבינו ע"ה להיות כעוף הפורח ואל יהיה
מחכמי טבריה ורב בארביל -כורדיסטאןכח. נמסר ביד מלאך המות.
כת"י .יט .רמז תתקמ .כ .שמא המכוון הוא לדברי הזוה"ק שם דף קמה ע"ב. יב .דף ג ע"א .יג .מהרש"א שם .יד .פסוק יג .טו .על אתר .טז .אבות פרק
כא .שער הפסוקים פרשת בראשית דרוש ב ,והובא בספרי דרוש רבים. ה משנה י"ד .יז .משלי יד ,כח .יח .הגאון רבי אליעזר ליפמאן נייזאץ זצ"ל
כב .עיין שבת דף כה ע"א .כג .עיי"ש דף יד ע"ב .כד .ל"מ .כה .עירובין דף ל ע"ב. נולד לאביו רבי מאכל בעיר נייזאץ ועל שמה נקראה חניכתו .בהיותו כבן י"ד
כו .המשך דברי הילקוט שם .כז .צ"ל' :סנהדרין' דף ד ע"ב .כח .רבי יצחק נולד שנים עזב את בית אביו והלך לקבל תורה אצל רבו הגאון בעל החתם סופר זצ"ל.
לאביו הג"ר מנשה זצ"ל ,מחכמי העיר טבריה ,נכד להגאון רבי רפאל זצ"ל [יליד לאחר נישואיו עבר להתגורר בסערדאהל (שם נשא בתפקיד תורני) ,לאחר מכן
דמשק ,מגדולי חכמי ודייני טבריה ,נלב"ע בשנת תרכ"ט] .בין מובחרי החכמים בשנת תק"צ התמנה לרב בעיר זשאמבעק ,ומשנת תקצ"ד נתמנה לאב"ד ורב
היה ,עוד בחיי זקינו נמצא חתום בקול קורא לעזרת תושבי עירו .יצא בשליחות העיר מאגנדורף .רבו החת"ס כתב אליו באחד ממכתביו" :מצאתי לבבך נאמן
לערי עיראק וכורדיסטאן ,שם שהה שנים רבות ,במשך תקופה כיהן כרב העיר ביראת ה' ,והיא קודמת לחכמתך" .בהסכמה שכתב לספרו "בציר אליעזר" מפליג
ארביל בכורדיסטאן ,ובשנת תרמ"ט היה בארם צובה .חיבוריו כת"י :עולת יצחק בשבחו" :לתלמידי הרב המאור הגדול המופלג ...טעמתי קצת דבש נועם אמרותיך
-הלכות שחיטה ,יעריכנו הכהן -שו"ת ,וערך הכהן -שו"ת (אבד כנראה) ,שיח בחקירותיך ,ומצאתים עמוקים ישרים ונכונים מחודדים ושנונים הולכים על
יצחק -חידושים על תנ"ך שו"ת ודרשות .כרך נוסף של חידושים עה"ת לחומשים דרך הישר והאמת ...גם מתקו לחכי דברי אגדה ויראת שמים ,ומי יתן ויפוצו
בראשית שמות .כרך כת"י שלפנינו -חידושים עה"ת ,נ"ך ודרושים שונים .זה מעינותיך חוצה להפיצם בישראל" .מחיבוריו :משבצת הפנינים (וייען תר"ו); בציר
נוסח מצבתו בבית החיים טבריה' :זמ"ק החכם השלם בעל מדות טובות ומלמד אליעזר (פרעשבורג תרכ"ט); מי מנוחות (שם תרמ"ד); באר אליעזר (שאמלוי
תינוקות ,כמה"ר יצחק ארזי הכהן נ"ע ,יום ה' לחודש אב שנת עת"ר'. תרס"ה) .נלב"ע בסערדאהל לפני שנת תרכ"ט .מתוך חיבורו אמרות טהורות
Published by the Institute for Publishing Books To receive the newsletter by email:
'and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi
1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel To our website: www.shuvi.co.il
