gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

שפתי ישנים · Sifsei Yeshainim — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נצבים וילך‬ ‫‪245‬‬ ‫פרשת נצבים‬ ‫באופן אחר נראה לע"ד כונת הכתוב‪ ,‬במה שפסק הדין ביורה דעה‬ ‫"אתם נצבים היום כולכם לפני ד' אלדיכם כו' (כט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫(סימן שלד דין מו)‪ ,‬וז"ל‪' :‬ראובן שחייב לשמעון ממון‪ ,‬ומסרב מלפורעו‪,‬‬ ‫ובספר ערבי נחלא ראיתי בשם מדרשב "היום" קאי אראש השנה‪ .‬ויש‬ ‫אם נדה שמעון לראובן שיפרענו‪ ,‬נידויו נידוי‪ .‬הגה‪ :‬ויש אומרים דלאו‬ ‫לדקדק‪ ,‬וכי רק בראש השנה ניצב האדם לפני השי"ת‪.‬‬ ‫עביד איניש דינא לנפשיה לנדות חבירו על ממון‪ ,‬וכן עיקר‪ .‬כל שכן אם‬ ‫ונראה לענ"ד‪ ,‬על פי הגמ' ראש השנה (דף טז ע"ב) כל שנה שרשה חבירו אומר להיות לו ציית דין'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בתחילתה כו'‪ ,‬אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותו שעה וכו'‪.‬‬ ‫נראה מכאן‪ ,‬דאם ראובן לא ציית דין‪ ,‬ולא עוד אלא דיש לראובן‬ ‫ג‬ ‫ובזה מבואר‪ ,‬דהנה תיבת "נצבים" יתכן לפרש עמידה וקיום‪ ,‬כמו מעות בפקדון ביד לוי‪ ,‬דהדין הוא דיכולים בית דין להתפישם ולנגוש‬ ‫"קמה אלומתי וגם נצבה"‪ .‬וזהו הכוונה "אתם נצבים היום" בראש השנה‪ ,‬שיפרע לראובן‪ ,‬כמו שפסק הדין סימן פוח‪ ,‬יע"ש‪ .‬וראובן גוזר ואומר‬ ‫כלומר על ידי ראש השנה תוכלו לפעול שתהיו "נצבים כולכם לפני דגזרה שלא יתנו שום דבר‪ ,‬דודאי שגזרתו אינה גזרה‪ ,‬כיון שהוא חייב‬ ‫לפרוע לראובן ובא שמעון וגזר על‬ ‫ד'"‪ ,‬דהיינו על ידי תשובה ותפילה‬ ‫לוי שיתן לו מעות שהם בפקדון‬ ‫בתחנונים‪ ,‬כמבואר בגמ' הנ"ל כל‬ ‫בידו‪ ,‬ודאי דגזרת שמעון היא גזרה‬ ‫שנה שרשה בתחילתה וכו'‪.‬‬ ‫כדין‪.‬‬ ‫הגאון רבי אברהם‬ ‫עם זה נראה לע"ד כונת הכתוב‬ ‫גרינבוים זצ"ל‪ ,‬אב"ד עיר‬ ‫"והיה בשומעו את דברי האלה‬ ‫האסאסא‪ ,‬טרנסילבניהד‪.‬‬ ‫הזאת" מכלל דאיכא אחריתי ר"ל‬ ‫גזרת שמעון‪ ,‬ועכשיו בא ראובן וגזר‬ ‫כדין על לוי‪" ,‬והתברך בלבבו לאמר‬ ‫שלום יהיה לי" מגזרת ראובן‪ ,‬מאחר‬ ‫"והיה בשמעו וכו' והתברך‬ ‫שבעל המעות שהוא שמעון‪ ,‬גזר‬ ‫בלבבו לאמר שלום יהיה‬ ‫ואמר שלא ליתן מעות שהם בפקדון‬ ‫לי" וכו' (כט‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫אצלי‪" ,‬כי בשרירות לבי אלך" ר"ל‬ ‫ויש לדקדק‪ ,‬באיזה טענה בא‬ ‫שיותר רוצה שיהיו מעות אלו בידו‬ ‫לומר "שלום יהיה לי" עד שהוצרך‬ ‫ולא ליתנם לראובן‪" ,‬למען ספות‬ ‫הכתוב לומר "לא יאבה ה' סלוח לו"‬ ‫הרוה את הצמאה" ר"ל ועל ידי זה‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫מוסיף ראובן גזרה אחרת כדין‪ ,‬על‬ ‫גזרת שמעון שהיא שלא כדין‪.‬‬ ‫ונראה לע"ד לומר‪ ,‬עם מה‬ ‫שאמרו המפרשים ז"לה דנוטל צדיק‬ ‫ועל זה בא הכתוב ואמר "לא‬ ‫דרושים כת"י לחד מחכמי ירושלים‬ ‫אחד ומכפר על הדור‪ ,‬ובזה אומר‬ ‫יאבה ה' סלוח לו כי אז יעשן אף ה'‬ ‫"שלום יהיה לי" ועושה העון במזיד‬ ‫וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה" וכו'‪ ,‬ר"ל‬ ‫בטענה זו‪ ,‬ועל זה בא הכתוב כמתרץ "לא יאבה ה' סלוח לו" וכו'‪ ,‬דאם‬ ‫כדי שתקבל גזרת שמעון שהיא שלא כדין‪ ,‬היה לך לקבל גזרת שמעון‬ ‫נאמר זה הוא דוקא כשעושה בשוגג‪ ,‬אבל זה שעושה במזיד הקב"ה גובה‬ ‫שהיא כדין וליתן לו מעות אשר יש לו בידך בפקדון קודם שיגזור‪ ,‬וכל‬ ‫ממנו‪ ,‬כמו שמפרש הכתוב‪ .‬ועוד‪ ,‬דזה דאמרו דנוטל צדיק אחד ומכפר‬ ‫שכן שגוזר ואתו תוכח הגזרה שלא כדין ומניח הגזרה כדין‪ ,‬ודאי שעונשו‬ ‫על הדור אפילו בשוגג‪ ,‬הוא דוקא בשאר עונות‪ ,‬אבל בע"ז הוא דן אותו‬ ‫ו גדול כמו שאמרנו‪[ .‬ועיין בספר הרב מטה משהט בפרשת עקב שאומר‬ ‫כדין אומות העולם שגובה מכל אחד ואחד‪ ,‬שעם זה אומרים המפרשים‬ ‫באופן אחר‪ ,‬ובפרשת נצבים אומר באופן אחר‪ ,‬יע"שי]‪.‬‬ ‫כונת דוד המלך ע"ה (במזמור קיז) "ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על‬ ‫דרושים כ"י לחד מחכמי ירושליםיא‪.‬‬ ‫ארץ רבה"‪ ,‬ודוק‪.‬‬ ‫זצ"ל‪ ,‬בנו הגאון רבי חיים יוסף זצ"ל‪( ,‬לאחר פטירת אביו המשיך דרכו ברבנות‬ ‫א‪ .‬נצבים דרוש ו‪ .‬ב‪ .‬זוה"ק פרשת בא דף לב ע"ב ד"ה רבי אלעזר פתח‪ .‬ג‪.‬‬ ‫העיר שם כיהן תקופה קצרה‪ ,‬ולאחר מכן נתמנה לאב"ד בבלאזענדארף)‪ .‬הגאון‬ ‫בראשית לז‪ ,‬ז‪ .‬ד‪ .‬הגאון רבי אברהם בן רבי אליעזר גרינבוים זצ"ל‪ ,‬נולד בשנת‬ ‫רבי אברהם זצ"ל נפטר ביום ב' ניסן תרנ"ו‪ .‬ביאור זה רואה אור מתוך כרך חידושיו‬ ‫תק"ף לערך בעיירה סטוש הסמוכה ללאפוש שבטרנסילבניה‪ .‬בצעירותו למד‬ ‫בכ"י‪ .‬ה‪ .‬ל"מ‪ .‬ו‪ .‬עיין צפנת פענח דרוש ראשון לפר' כי תשא דף צא ע"ג‪ .‬ז‪.‬‬ ‫בישיבת הגאון רבי שמואל שמעלקא קליין זצ"ל‪ ,‬אב"ד סעליש‪ ,‬ומח"ס צרור החיים‪,‬‬ ‫פסוק ו‪ .‬ח‪ .‬בשו"ע חו"מ סעיף ד‪ .‬ט‪ .‬להג"ר משה כ"ץ‪ ,‬זאלקווא תק"ה‪ .‬י‪.‬‬ ‫ולמד גם לפני הגאון רבי אשר אנשיל יונגרייז זצ"ל‪ ,‬אב"ד טשענגאר‪ ,‬מח"ס מנוחת‬ ‫המוקף בסוגריים נוסף בכתיבה אחרת‪ .‬יא‪ .‬ספר דרושים לחד מחכמי ירושלים‬ ‫אשר‪ .‬בצעירותו התמנה למורה הוראה בעיר מאהרע‪ ,‬ובשנת התרכ"ו התמנה‬ ‫לא נודע שמו‪ ,‬לפני יותר ממאתיים שנה‪ .‬אחד מן הדרושים נישא בבית מדרש‬ ‫לרב ואב"ד בעיר האסאסא בטרנסילבניה‪ .‬התכתב עם גדולי דורו ותשובות אליו‬ ‫"גדולת מרדכי"‪ ,‬מוותיקי וחשובי בתי המדרש בירושלים‪.‬‬ ‫מצויות בספרי גאוני דורו‪ .‬מבניו ידענו על בנו רבי אליעזר זצ"ל‪ ,‬בנו הרב נחמן‬ ‫‪www.shuvi.co.il‬‬ ‫פרשת וילך‬ ‫וקשה‪ ,‬דלא מצינו בשום אדם שבקש זאת‪ ,‬שהרי מחטא אדם‬ ‫"ויצו משה וכו'‪ ,‬הקהל את העם האנשים והנשים‬ ‫הראשון נמסרו כל הנשמות ביד מלאך המות כמ"ש בפרשת תולדותכ‪,‬‬ ‫והטף" וכו' (לא‪ ,‬י ‪ -‬יב)‪.‬‬ ‫יג ובמה טענה יבקש זאת‪.‬‬ ‫ובגמ' פ"ק דחגיגהיב‪ :‬טף למה באו‪ ,‬ליתן שכר למביאיהם‪ .‬ומקשים‬ ‫אבל יובן במ"ש בכתבי האר"י זיע"אכא‪ ,‬דחיות של משה הם ק"ך‬ ‫הרי מפורש במקראיד הטעם "ובניהם וכו' ישמעו ולמדו"‪ .‬גם‪ ,‬לכאורה‬ ‫שכר מביאיהם הוא ג"כ מפורש בקרא שישמעו ולמדו‪ ,‬וכן פירש שנה‪ ,‬בשביל שהוא תרומתו של עולם‪ ,‬לכך בקש משה שלא ימסר ביד‬ ‫מלאך המות‪ ,‬שהמיתה שהיא על ידו מטמאה את האדם‪ ,‬ומשה הוא‬ ‫האלשיךטו‪ ,‬וא"כ מה מקשה הגמ' ומה מתרץ‪.‬‬ ‫תרומתו של עולם‪ .‬ותנינן בש"סכב אסור לגרום טומאה לתרומה‪ ,‬משום‬ ‫וי"ל‪ ,‬הנה מצוה זו היתה לקרוא התורה באזני כל ישראל‪ ,‬ומסתמא‬ ‫הכי בקש משה שלא ימסר ביד מלאך המות‪ .‬והנה‪ ,‬משה ידע שהקב"ה‬ ‫בהם הרבה חלוקות‪' .‬לומדים' מכונים בשם ישראל שם בפרשה‪ ,‬והם‬ ‫כבר גזר ונשבע שלא להכניסו לארץ‪ ,‬ולהניחו חי בחו"ל אי אפשר‪ ,‬כאשר‬ ‫מבינים גם חלק הדינים‪ .‬וגם 'עם' שהם מבינים רק חלק האגדה והמוסר‪,‬‬ ‫הדבר ידועכג דחו"ל ארץ העמים היא וגזרו לטמא‪ ,‬בפרט מדבר מקום‬ ‫ולא חלק (המוסר) [הדינים]‪ .‬והנה שנו חז"לטז‪( ,‬הולך ועושה) [עושה‬ ‫נחש שרף שהוא מקום הקליפה‪.‬‬ ‫ואינו הולך] שכר מעשה בידו‪ ,‬הולך ואינו‬ ‫ובזה נתקשו המפרשים ז"לכד‪ ,‬היאך‬ ‫עושה שכר הליכה בידו‪ ,‬והוא שכר שיושב‬ ‫השרה הקב"ה שכינתו שם‪ .‬ותרצו‪ ,‬משום‬ ‫בביהמ"ד לכבוד התורה‪ ,‬על דרךיז "ברוב עם‬ ‫שהיו ישראל ששים ריבוא‪ ,‬וכל מקום שיש‬ ‫הדרת מלך"‪.‬‬ ‫שם ששים רבוא משרה שם שכינתו‪ ,‬ואם‬ ‫ולפי"ז‪ ,‬הלומדים היה להם שכר מעשה‬ ‫כן בעוד שישראל במדבר לא שייך שום‬ ‫גם על חלק הדינים‪ ,‬וההמון לא היה להם‬ ‫טומאה‪ ,‬אבל כשישראל יכנסו לארץ ישאר‬ ‫על חלק הדינים‪ ,‬רק שכר הליכה שהוא‬ ‫לבדו בחו"ל‪ ,‬וארץ עמים מטמאה‪ ,‬ואיהו‬ ‫שיושבים לכבוד התורה‪ ,‬ולא שכר מעשה‪.‬‬ ‫תרומתו של עולם‪ ,‬ואסור לגרום טומאה‬ ‫לתרומה‪ ,‬ואי אפשר להיות חי‪.‬‬ ‫עוד קשה‪ ,‬שהטף באו לתכלית שיתחנכו‬ ‫ביראת ד'‪ ,‬ולכאורה יצא שכרם בהפסדם‪,‬‬ ‫לכך אמר הנח אותי כצפור הפורח‬ ‫כ"י הגאון רבי יצחק ארזי הכהן זצ"ל‬ ‫שהטף יעשו קול הומיה שם‪ ,‬ויבטלו עי"ז‬ ‫באויר‪ ,‬וצפור אינו חושש‪ ,‬דתנינןכה הנכנס‬ ‫מחכמי טבריה ורב בארביל ‪ -‬כורדיסטאן‬ ‫הלומדים מהבין בתורה‪.‬‬ ‫לארץ עמים בשידה תיבה ומגדל רבי מטמא‬ ‫אך י"ל‪ ,‬שהאבות המה ישגיחו להשתיק את הקטנים לבל יעשו קול ור' יוסי [ברבי יהודה] מטהר‪ ,‬במאי קמיפלגי מר סבר אהל זרוק שמיה‬ ‫הומיה‪ ,‬וא"כ בזה האבות גורמים שיוכלו הלומדים ללמוד‪ ,‬וא"כ גם שכר [אהל]‪ ,‬ומר סבר אהל (לאו) זרוק [לאו] שמיה [אהל]‪ ,‬מידי דהוה‬ ‫מעשה בידם גם על חלק הדינים‪ ,‬כנודע שכל מי שגורם שחברו יוכל עוף הפורח וטלית המעופפת דאין מביאין הטומאה ואין חוששין בפני‬ ‫ללמוד על ידו יש לו שכר כלומד בעצמו‪ .‬וזהו שאמרה הגמ'‪ ,‬טף למה הטומאה‪ ,‬לכך בקש שיניח אותו כעוף הפורח‪ .‬והשיב לו הקב"ה "רב‬ ‫באו הרי יצא שכרם בהפסדם וכאמור‪ ,‬ותירצו ליתן שכר למביאיהם‪ ,‬ר"ל לך"‪ ,‬דאין הדין כך אלא דגזרו על גושה ואוירא שהם מטמאים‪ ,‬ואם כן‬ ‫אינו מועיל להיות פורח באויר‪ ,‬דאויר מטמא‪ ,‬לכך אינו יכול ל(ה)חיות‪,‬‬ ‫ע"י שהגדולים ישתיקום יהיה להם גם שכר מעשה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫ראינו מזה‪ ,‬שאם ההמון יושבים לשמוע השמעתתא לכבוד התורה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫כו‬ ‫באופן אחר ‪[ ,‬אמר לפניו‪ ,‬רבש"ע] הנח עין אחת [שלי תחת הדלת‪,‬‬ ‫יש להם עכ"פ שכר הליכה שהוא שכר כבדם התורה‪ ,‬ואם משתיקים‬ ‫גם הטף לבל יעשו קול הומיה יש להם גם שכר מעשה‪ ,‬אחרי שהמה ויתנו עליה את הדלת שלשה פעמים בשנה‪ ,‬ואחיה ולא אמות‪ ,‬א"ל רב‬ ‫לך]‪ .‬פירוש‪ ,‬שמשה בקש לחיות‪ ,‬ולא יכנס לארץ ישראל‪ .‬וקשה‪ ,‬דהא‬ ‫משתיקים הטף וגורמים שיוכלו הלומדים ללמוד‪.‬‬ ‫חייב להעלות שלשה פעמים בשנה לרגל‪ ,‬וע"כ יכנס לארץ ישראל‪.‬‬ ‫הגאון רבי אליעזר ליפמאן נייזאץ זצ"ל‪ ,‬אב"ד מאגנדורףיח‪.‬‬ ‫ועל זה קאמר‪ ,‬הנח עין אחת שלי תחת הדלי"ת היינו העור שעל‬ ‫גבי העי"ן פירוש שיסתום עינו (גם כן) [ג' פעמים] בשנה‪ ,‬ויהיה סומא‬ ‫באחת מעיניו ויפטר מן הראיה‪ ,‬כמו שכתוב בש"ס בפסחיםכז דסומא‬ ‫באחת פטור מן הראיה‪ ,‬וק"ל כי נכון הוא עד מאד ודפח"ח‪.‬‬ ‫"ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות" (לא‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫הגאון רבי יצחק ארזי הכהן זצ"ל‪,‬‬ ‫במדרש ילקוטיט‪ ,‬בקש משה רבינו ע"ה להיות כעוף הפורח ואל יהיה‬ ‫מחכמי טבריה ורב בארביל ‪ -‬כורדיסטאןכח‪.‬‬ ‫נמסר ביד מלאך המות‪.‬‬ ‫כת"י‪ .‬יט‪ .‬רמז תתקמ‪ .‬כ‪ .‬שמא המכוון הוא לדברי הזוה"ק שם דף קמה ע"ב‪.‬‬ ‫יב‪ .‬דף ג ע"א‪ .‬יג‪ .‬מהרש"א שם‪ .‬יד‪ .‬פסוק יג‪ .‬טו‪ .‬על אתר‪ .‬טז‪ .‬אבות פרק‬ ‫כא‪ .‬שער הפסוקים פרשת בראשית דרוש ב‪ ,‬והובא בספרי דרוש רבים‪.‬‬ ‫ה משנה י"ד‪ .‬יז‪ .‬משלי יד‪ ,‬כח‪ .‬יח‪ .‬הגאון רבי אליעזר ליפמאן נייזאץ זצ"ל‬ ‫כב‪ .‬עיין שבת דף כה ע"א‪ .‬כג‪ .‬עיי"ש דף יד ע"ב‪ .‬כד‪ .‬ל"מ‪ .‬כה‪ .‬עירובין דף ל ע"ב‪.‬‬ ‫נולד לאביו רבי מאכל בעיר נייזאץ ועל שמה נקראה חניכתו‪ .‬בהיותו כבן י"ד‬ ‫כו‪ .‬המשך דברי הילקוט שם‪ .‬כז‪ .‬צ"ל‪' :‬סנהדרין' דף ד ע"ב‪ .‬כח‪ .‬רבי יצחק נולד‬ ‫שנים עזב את בית אביו והלך לקבל תורה אצל רבו הגאון בעל החתם סופר זצ"ל‪.‬‬ ‫לאביו הג"ר מנשה זצ"ל‪ ,‬מחכמי העיר טבריה‪ ,‬נכד להגאון רבי רפאל זצ"ל [יליד‬ ‫לאחר נישואיו עבר להתגורר בסערדאהל (שם נשא בתפקיד תורני)‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫דמשק‪ ,‬מגדולי חכמי ודייני טבריה‪ ,‬נלב"ע בשנת תרכ"ט]‪ .‬בין מובחרי החכמים‬ ‫בשנת תק"צ התמנה לרב בעיר זשאמבעק‪ ,‬ומשנת תקצ"ד נתמנה לאב"ד ורב‬ ‫היה‪ ,‬עוד בחיי זקינו נמצא חתום בקול קורא לעזרת תושבי עירו‪ .‬יצא בשליחות‬ ‫העיר מאגנדורף‪ .‬רבו החת"ס כתב אליו באחד ממכתביו‪" :‬מצאתי לבבך נאמן‬ ‫לערי עיראק וכורדיסטאן‪ ,‬שם שהה שנים רבות‪ ,‬במשך תקופה כיהן כרב העיר‬ ‫ביראת ה'‪ ,‬והיא קודמת לחכמתך"‪ .‬בהסכמה שכתב לספרו "בציר אליעזר" מפליג‬ ‫ארביל בכורדיסטאן‪ ,‬ובשנת תרמ"ט היה בארם צובה‪ .‬חיבוריו כת"י‪ :‬עולת יצחק‬ ‫בשבחו‪" :‬לתלמידי הרב המאור הגדול המופלג‪ ...‬טעמתי קצת דבש נועם אמרותיך‬ ‫‪ -‬הלכות שחיטה‪ ,‬יעריכנו הכהן ‪ -‬שו"ת‪ ,‬וערך הכהן ‪ -‬שו"ת (אבד כנראה)‪ ,‬שיח‬ ‫בחקירותיך‪ ,‬ומצאתים עמוקים ישרים ונכונים מחודדים ושנונים הולכים על‬ ‫יצחק ‪ -‬חידושים על תנ"ך שו"ת ודרשות‪ .‬כרך נוסף של חידושים עה"ת לחומשים‬ ‫דרך הישר והאמת‪ ...‬גם מתקו לחכי דברי אגדה ויראת שמים‪ ,‬ומי יתן ויפוצו‬ ‫בראשית שמות‪ .‬כרך כת"י שלפנינו ‪ -‬חידושים עה"ת‪ ,‬נ"ך ודרושים שונים‪ .‬זה‬ ‫מעינותיך חוצה להפיצם בישראל"‪ .‬מחיבוריו‪ :‬משבצת הפנינים (וייען תר"ו); בציר‬ ‫נוסח מצבתו בבית החיים טבריה‪' :‬זמ"ק החכם השלם בעל מדות טובות ומלמד‬ ‫אליעזר (פרעשבורג תרכ"ט); מי מנוחות (שם תרמ"ד); באר אליעזר (שאמלוי‬ ‫תינוקות‪ ,‬כמה"ר יצחק ארזי הכהן נ"ע‪ ,‬יום ה' לחודש אב שנת עת"ר'‪.‬‬ ‫תרס"ה)‪ .‬נלב"ע בסערדאהל לפני שנת תרכ"ט‪ .‬מתוך חיבורו אמרות טהורות‬ ‫‪Published by the Institute for Publishing Books‬‬ ‫‪To receive the newsletter by email:‬‬ ‫'‪and Manuscripts, 'Shuvi Nafshi‬‬ ‫‪1 HaBaal Shem Tov Street, Jerusalem Israel‬‬ ‫‪To our website: www.shuvi.co.il‬‬