נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock — ניצבים וילך (2026-08-31)

נחמת יצחק
פרפראות מכון ליקוטי
ושב ה’ אלקיך את שבותך וגו’( ,ל’ ג’).
נחמת
ופירש רש”י ושב ה’ אלקיך את שבותך ,וזה לשונו ,היה
לו לכתוב והשיב את שבותך ,רבותינו למדו מכאן ,כביכול
יצחק
שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם ,וכשנגאלין
בסייעתא דשמיא | נצבים וילך תשפ"ו | גליון מס' 358
הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם ,ע”כ.11
ומבואר שאת שבותך פירושו עם שבותך. האזינו, שירת בענין מצות כתיבת ספר תורה
מכוןמזה שעל
משמע
11ועי’ מש”כ בליקוטי נ”י תשפ”ה ,לבאר בב’ אופנים נחמת
פי פשטיה דקרא, א
>>> את שבותך ,עיי”ש.
יצחק
לא הזכיר כאן כלל
מצוה לכתוב ספר
כתוב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם
וגו’.
תורה ,וצריך ביאור.
הנה מפסוק זה למדו חז”ל שיש מצוה לכתוב ספר תורה ,וכדאיתא
ועיין מה שכתב בספר טעמא דקרא ,שנקט שהמצוה היא לכתוב השירה בסנהדרין (כ”א ,):אהא דתנן דיש מצוה למלך לכתוב לו ספר תורה על שמו,
לחודה ,רק דאי אפשר לכתוב פרשה בפני עצמה ,לכן כותב כל התורה ,עיין אמר רבה ,11אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה ,מצוה לכתוב משלו,
44 33
שם שביאר הנפקא מינה בזה ,ועיין בשאגת אריה (סימן ל”ד) . שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה ,ע”כ.
אכן דבר זה לכאורה היפך מהגמרא במנחות (ל ,).דאיתא התם ,ואמר רב וכן פסק הרמב”ם בהלכות ספר תורה (פרק ז’ הלכה א’) ,מצות עשה על
יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב ,הלוקח ספר תורה מן השוק ,כחוטף כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו ,שנאמר ועתה כתבו לכם
מצוה מן השוק ,כתבו ,מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני ,ע”כ. את השירה ,כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו ,לפי שאין כותבין את
ועיין רש”י שם ,כחוטף מצוה ,וזה לשונו ,ומצוה עבד ,אבל אי כתב ,הוה התורה פרשיות פרשיות ,ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה ,מצוה
מצוה יתירה טפי ,ע”כ. לכתוב משלו ,ואם כתבו בידו ,הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני ,ואם אינו יודע
ומשמע מדבריו דאף על גב דהמצוה היא שיהיה לו ספר תורה ,ואם כן יוצא לכתוב ,אחרים כותבין לו ,וכל המגיה ספר תורה ,ואפילו אות אחת ,הרי הוא
אפילו בקונה לו ספר תורה ,מכל מקום יש מצוה שיכתוב הספר תורה בעצמו. כאילו כתבו כולו ,ע”כ.
והנה עיין שם בגמרא בגדרי מצוה זו ,דאמר רב ששת ,אם הגיה אפילו אות וכן הוא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ע”ר סעיף א’) ,וזה לשונו ,מצות עשה
אחת ,מעלה עליו כאילו כתבו ,ע”כ. על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה ,ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה,
והנה תינח אי נאמר שהמצוה היא לכתוב ספר תורה ,אם כן שפיר יש לומר מצוה לכתוב משלו וכו’ ,ע”כ.
שיש מצוה טפי לכתוב בעצמו ,וכן אם הגיה אפילו אות אחת ,הרי זה כאילו
כתבו.
ב
והיינו אף על גב דבקרא כתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ,ומשמע
אך אם נאמר שעצם המצוה היא שיכתוב רק שירת האזינו ,אם כן מהיכי
שהמצוה היא על השירה המדוברת כאן ,דהיינו פרשת האזינו ,וכמו שפירש
תיתי שיש מצוה לכתוב שיהיה לו ספר תורה ,וצריך ביאור.55
רש”י את השירה הזאת ,וזה לשונו ,האזינו השמים ,עד וכפר אדמתו עמו ,ע”כ.
ד מכל מקום מדקדק מכאן שהציווי ההוא לכתוב את כל התורה ,משום דכתיב
והנה מצינו נידון באחרונים ,לגבי נשים אם הן חייבות במצוה זו או לא. את השירה הזאת ,והיינו התורה שיש בה שירת האזינו.22
דהנה אף דהרמב”ם ,ביד החזקה ,לא הזכיר שנשים פטורות ממצוה זו ,מכל עיין מה שכתב הרמב”ם ספר המצוות (עשין י”ח) ,והמצוה הי”ח היא ,שצונו
מקום ממה שכתב בספר המצוות מבואר שאינן שייכות במצוה זו ,שכתב שם, שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו ,ואם כתבו בידו הוא משובח מאד,
שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו וכו’ ,ע”כ ,ומשמע שהמצוה והוא יותר טוב ,כמו שאמרו כתבו בידו ,מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר
סיני ,ואם אי אפשר לו לכתבו ,צריך שיקנהו ,או ישכור מי שיכתבהו לו ,והוא
,33וז”ל ,ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ,בגמ’ סנהדרין למדו מזה שמצוה לכתוב אמרו יתעלה כתבו לכם את השירה הזאת ,כי אין מותר לכתוב את התורה
ס”ת ,וצ”ע למה כתבה תורה את השירה ,ונראה ,דבאמת אין מצוה לכתוב רק את פרשיות פרשיות ,כי אמנם רצה באמרו את השירה ,כל התורה הכוללת זאת
השירה ,אלא לפי שאסור לכתוב מגילה מהתורה ,ממילא מוכרח לכתוב את כל השירה .ולשון גמר סנהדרין ,אמר רבה אף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו
התורה ,אבל החיוב אינו אלא על השירה ,וכ”נ מדברי הרמב”ם רפ”ז מס”ת וכו’
ספר תורה מצוה לו לכתוב משלו ,שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת
משמע דלפי שאסור לכתוב פר’ ,ע”כ יכתוב כולה בשביל השירה ,והא דאמר הגיה
וכו’ ,ע”כ.
בה אות אחת כאילו כתבה כולה ,היינו משום דמקמי הכי היתה הס”ת פסולה ,א”כ
גם מצות שירה לא היתה לו ,כיון שלא ניתנה ליכתב בפסול ,וע”י ההגהה הכשיר אמנם צריך ביאור למה תלה כתיבת ספר התורה בשירה הזאת של פרשת
את השירה ,ולפ”ז י”ל דלפני שמשה חתם את התורה ,והיו כותבין מגילות ,כמבואר האזינו ,וצריך ביאור.
בגיטין ,אז באמת היה המצוה רק לכתוב את השירה לבדה ,ורק מפני שהיא מצוה
נוהגת לדורות ,ואחר דאדבק כל התורה ,נאסר לכתוב מגילה ,כמ”ש בגיטין שם, ג
א”כ ע”כ אנו מוכרחין לכתוב היום את כל התורה ,בשביל השירה ,ע”כ.
איברא מה שכתב רש”י שכתב בפשטות שהשירה הזאת הכתובה כאן ,היא
44אמנם מצינו בראשונים ,עי’ ביראים ובבה”ג ,שאין כלל מצוה לכתוב ס”ת ,אלא
רק למלך לבד ,עיי”ש.
55אכן עי’ תוס’ שם ,שפי’ בענין אחר ,אך לפי רש”י משמע שהמצוה היא כל התורה 11עי’ בגליון.
כולה ,ועי’. 22עי’ מש”כ בזה השאג”א סי’ ל”ד.
ספרים היא מצוה ,אבל לא שבא למעט שאין מצוה לכתוב ספר תורה ממש, היא רק לאנשים ולא לנשים ,וכן כתב להדיא בסוף מנין העשין שמנה המצוות
עיין שם. שאין הנשים חייבות בהן ,ובכללן המצוה הי”ח.66
ומבואר דעיקר המצוה היא כתיבת ספר תורה עצמה. איברא עיין מה שהקשה עליו בשאגת אריה ,אמאי אינה נוהגת בנשים ,הא
אמנם עיין בדרישה ובש”ך שם ,שכתבו בדעת הרא”ש ,שהעיקר הוא רק לא הוי מצוה שהזמן גרמא ,ואי משום שאינן חייבות בתלמוד תורה ,ולתא
לכתוב שאר ספרים ,ולא ספר תורה ממש ,אכן עיין בביאור הגר”א שם ,שנקט דכתיבת ספר תורה הוא מדין תלמוד תורה ,הרי גם אנשים בישראל היום אינם
שהעיקר הוא כהבית יוסף. חייבים בהרבה מצוות ,ומכל מקום חייבים בכתיבת ספר תורה.
והנה דברי הבית יוסף צריכים ביאור ,דאם המצוה היא לימוד התורה ,מהיכי אמנם עיין בבית הלוי (חלק א’ סימן ו’) ,שכתב באריכות לחלק בין של נשים
תיתי שיש עדיין מצוה לכתוב ספר תורה ממש גם כן. לחיוב של אנשים ,אף על גב שאינם יכולים לקיים מצות מסוימות ,עיין שם.
ועל כל פנים צריך ביאור ,דאם המצוה היא משום תלמוד תורה ,באמת מאי
ו
שנא נשים מאנשים ,ועל כל פנים במצוות שלהן ,יהיה להן קיום של כתיבת
והנה כדי לבאר דבר זה ,נראה דיש להקדים להבין סדר הפסוקים בפרשה זו, ספר תורה ,שחייבות בתלמוד תורה של מצוות אלו ,וצריך ביאור.
על מה קאי הא דכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו’.
דהנה פרשה זו ,על פי פשטיה דקרא ,צריכה ביאור. ה
דפתח שהקב”ה אמר למשה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל והנה לגבי קיום מצות כתיבת ספר תורה בזמן הזה ,משמע ברמב”ם שנוהג
מועד ואצונו וגו’ ,והיינו דעיקר פרשה זו ,היא מה שהקב”ה ציווה את יהושע, גם בזמן הזה ,וכן הוא להדיא ספר החינוך (מצוה תרי”ג).77
והוא כשדיבר אליהם ,תחילה אמר למשה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה והנה עיין מה שכתב הרא”ש בהלכות קטנות (ספר תורה א’)( ,הובא בטור
וגו’ ,ואחר כך אמר להם לשניהם ,משה ויהושע ,ועתה כתבו לכם את השירה שם ,בשם אביו) ,וזה לשונו ,וזהו בדורות הראשונים ,שהיו כותבים ספר תורה
הזאת ולמדה את בני ישראל וגו’ ,ומשמע שזה ציווי למשה וליהושע כחדא. ולומדים בו ,אבל האידנא ,שכותבין ספר תורה ומניחין אותו בבתי כנסיות
אך בהמשך כתוב ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וגו’ ,ומבואר שרק לקרות בו ברבים ,מצות עשה היא על כל איש מישראל ,אשר ידו משגת ,לכתוב
משה כתבה ,ולא יהושע. חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן ,להגות בהן הוא ובניו ,כי מצות כתיבת
אכן עיין עוד בפסוקים שם ,ומשמע שבאותו זמן ממש שמשה כתב התורה, התורה היא ללמוד בה ,כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם ,ועל ידי
אז ציווה הקב”ה את יהושע ,וכמו שכתוב ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק הגמרא והפירושים ,ידע פירוש המצות והדינים על בוריים ,לכן הם הם הספרים
ואמץ וגו’ ,ורק אחר כך גמר משה את כתיבת התורה ,וכמו שכתוב מיד אחר שאדם מצווה לכתבם ,וגם לא למכרם ,אם לא ללמוד תורה ולישא אשה ,ע”כ.
כך ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם. והנה בדעת הרא”ש מצינו מחלוקת באחרונים.
ומשמע שהכתיבה קשורה למה שהקב”ה ציווה את יהושע ,שנעשו באותו דעיין מה שכתב בבית יוסף שם ,שהרא”ש בא להוסיף שגם כתיבת שאר
זמן ,וצריך ביאור.
66הובא בשאג”א.
ז 77ועי’ בשאג”א (סי’ ל”ו) ,מש”כ בענין זה ,שאין חיוב כתיבת ס”ת בזה”ז ,משום שאין
ונראה ,דהנה תנן בריש מסכת אבות ,משה קיבל תורה מסיני ומסרה אנו בקיאים בחסירות ויתרות ,ועי’ מש”כ בביה”ל שם.
ולפי זה בעצם כשתבוא הגאולה גם התורה צריכה להיגאל ולצאת מן השבי. אך אכתי צריך ביאור אמאי כתוב את שבותך ,אמאי לא כתוב בהדיא ‘עם
והנה כדי להבין ענין זה שהתורה בשבי ,היינו דהתורה מחוברת היא ביחד שבותך’ ,ובפרט שכלפי דבר זה שהשכינה גם היא בגלות ,נאמר עמו אנכי בצרה,
עם הקב”ה כביכול ,דהנה כתב המהרש”א בברכות (כ”א ,).אהא דילפינן שברכת (ולא ‘אתו’ אנכי בצרה) ,וצריך ביאור.
התורה היא מן התורה ,מדכתיב כי שם ה’ אקרא ,ועיין שם בד”ה מנין לברכת ונראה לבאר ,בהקדם מה שמצינו שתיבת את מרמז על התורה.
התורה כו’ ,שכתב ,וזה לשונו ,מצאתי כתוב דהכי משמע ליה ברכת התורה,
והיינו כדאיתא בספרים הקדמונים ,22דתיבת א”ת היא אותיות אל”ף תי”ו,
כי שם ה’ אקרא ,דהיינו כשאני קורא בתורה ,שהיא כולה שמות של הקב”ה,
שמרמז על אותיות התורה ,שהם מאל”ף עד תי”ו ,עיין שם.
שכל התורה באותיותיה היא שמותיו של הקב”ה כדאיתא במדרשות ,וק”ל ,ע”כ.
והנה כשנחרב הבית ,וישראל גלו מעל אדמתם ,מצינו שלא רק שנחרב
הרי דהתורה היא בעצם השכינה ,וכמו דאיתא בזוהר דישראל והקב”ה
הבית וכו’ ,אלא גם הפסידו חלק מן התורה ,וכמו שאנו מתפללים שיבנה בית
ואורייתא חד בהון ,ודו”ק.
המקדש במהרה בימינו ,ואז נזכה ל’ותן חלקינו בתורתך’ ,והיינו שעל ידי שיבנה
ולפי זה מובן מה שאמרו דיש גם בחינת גלות לתורה ,דהיינו בעצם גלות
בית המקדש יהיה השראת השכינה בינינו ,ונזכה שיחזור החלק מן התורה
השכינה ,ודו”ק.
שהפסדנו בגלותינו ,ועיין מה שכתב האריז”ל ,33לבאר שבתיקון חצות בוכים
והשתא יש לומר שזה מה שמרומז כאן בפסוק ושב ה’ אלקיך ביחד עם א”ת על שלושה דברים שהפסדנו בחורבן בית המקדש ,ואחד מהם הוא על התורה
שבותך ,פירוש גם את היינו התורה מאל”ף עד תי”ו ,שזה מרמז על התורה שנמסרה לחיצונים ,עיין שם.44
בשלימותה גם מה שחסר לנו בזמן הגלות ,גם זה ישוב ביחד עם השכינה
שתשוב עמנו במהרה בימינו ,אמן. 22עי’ בזוה”ק וכ”ה בבעה”ט בכ”מ ,ועי’ מש”כ בפר’ עקב ש.ז.
33עי’ שעה”כ דרושי הלילה.
*** 44ועי’ מש”כ הגר”א בהקדמה לתיקו”ז ,ועי’ מה שביארנו ,שע”ז אנו מבקשים בוהוא
ונראה להוסיף ולבאר קצת באופן אחר ,הא דכתיב את שבותך ,ולא עם רחום דשני וחמישי ,עד מתי עוזך וכו’ ותפארתך (שזה התורה) ביד צר( ,ועי’ טור
שבותך. וב”י ריש חו”מ ,עיי”ש).
המצוות.88 ליהושע ,ויהושע לזקנים וכו’ ,והיינו שהיה דין מסוים שמשה היה צריך למסור
אבל חלק זה של לימוד על מנת להיות חלק ממסירת התורה ,בזה אינן התורה ליהושע ,ומדין זה מסר יהושע לזקנים ,וזה חלק ממסירת התורה מדור
שייכות כלל ,וכמו שאמרו בקידושין שנשים אין להן חיוב ללמד את בניהן. לדור ,ודו”ק.
ומכיון שנתבאר שכתיבת ספר תורה שייכא למסירת התורה ,שפיר מובן ונראה שמסירה זו הוא מה שכתוב בפרשה כאן ,והיינו שהקב”ה אמר לו
אמאי לא שייכא מצוה זו בנשים ,ודו”ק. למשה שרוצה לצוות את יהושע ,והיינו שימסור התורה ,ואמר לו שמסירה
זו נעשית על ידי שיכתבו את התורה ,והיינו שהכתיבה נגמרת על ידי שניהם,
י שמשה כותב על מנת למסור ליהושע ,ועל ידי כתיבת התורה יש בזה מסירת
ולפי זה נראה לבאר גם מה שתלה מצות כתיבת ספר תורה ביחד עם שירת התורה ליהושע( ,ובעצם גם לדורות הבאים אחריו) ,ודו”ק.
האזינו.
והיינו דבשעת כתיבה ממש נעשית הך מסירת התורה ליהושע ,והיינו דאז
דהנה שירת האזינו ,היא לעד בבני ישראל ,כמבואר בקרא ,והיא התראה
דייקא ציווה הקב”ה את יהושע ,ודו”ק.
שיקיימו את התורה ,ונראה שזה התראה על מסירת התורה ,שיזהרו למסור
התורה וללמדה את בני ישראל ,ודו”ק.
ח
ובפרט לפי מה שכתב הגר”א באדרת אליהו ריש פרשת האזינו (אופן השני),
ונראה שדבר זה מתקיים גם בכל כתיבת ספר תורה ,שיש בה קיום של
דבפרשת האזינו יש תרי”ג תיבות ,וכל תיבה היא כנגד מצוה אחת מהתרי”ג,99
מסירת התורה.
הרי שהשירה הזאת מרמז על כל התרי”ג מצוות.
ונראה ,שיש בזה גם רמז למצות כתיבת ספר תורה ,שהיא המצוה האחרונה ולפי זה יש לבאר מה שמצינו בדעת הרא”ש (אליבא דהבית יוסף ודעימיה),
שבתורה ,דהנה התיבה האחרונה בפרשת האזינו (התיבה התרי”ג) היא ישראל ,וכבר דאף בזמן הזה שאפשר לקיים מצות כתיבת ספר תורה בשאר ספרים ,מכל
אמרו הקדמונים שתיבת ישראל ,היא ראשי תיבות י’ש ש’ישים ר’יבוא א’ותיות ל’תורה, מקום יש מצוה גם בכתיבת ספר תורה ממש.
והיינו שתיבה זו כוללת התורה ,ושפיר מרמז על מצות כתיבת ספר תורה ,ודו”ק.
והיינו משום דעצם כתיבת התורה ,יש בזה עצמו מסירת התורה מדור לדור,
ואין הכי נמי דגם בשאר ספרים יש מסירת התורה ,מכל מקום אין כאן סתירה,
יא
שגם בכתיבת ספר תורה יש מסירת התורה ,ודו”ק.
ועל פי זה נראה לבאר מה שכתב רש”י שמה שמשה נצטווה לכתוב היינו
שירת האזינו. ונראה שזה מבואר גם בדברי הרא”ש ,במה שכתב שיש להגות בהן הוא ובניו,
עיין שם ,והיינו שזה חלק ממסירת התורה שצריך להיות מאב לבנו ,ודו”ק.
88וע”ע מש”כ בזה לפי מה שביאר אאמו”ר זללה”ה.
99ועי’ מש”כ בחומש הגר”א כאן ,מה שהביא שיש תרי”ד תיבות ,ועיי”ש שתיבת ט
האזינו אינה מן המנין ,שזה הקדמה( ,או שזה מרמז על מצות ידיעת התורה) ,עיי”ש,
וכן מש”כ בבעה”ט דהשמים ואדרבה בגימ’ תרי”ג( ,וי”ל שזה כנגד ב’ מצוות של אנכי
וכעין זה יש לבאר מה שמצינו שאף שנשים חייבות בתלמוד תורה שלהן,
ולא יהיה לך ,שאחת דבר אלקים שתים זו שמעתי (תורה צוה לנו משה ,תרי”א ,עי’ מכל מקום אינן חייבות בכתיבת ספר תורה ,וכמבואר בבית הלוי ,והיינו משום
מכות (כ”ג ):והלאה). דאף דשייכות הן בתלמוד תורה שלהן ,מכל מקום אין זה אלא על מנת לקיים
על ידי א”ת ,על ידי לימוד התורה שהיא א”ת ,מאל”ף עד תי”ו ,על ידי זכות ובהקדם הא דאיתא בבבא בתרא (ח ,).שדרשו הא דכתיב גם כי יתנו בגוים
התורה יצאו מן הגלות במהרה בימינו ,אמן. עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים ,אמר עולא ,פסוק זה בלשון ארמית
נאמר( ,פירוש דיתנו אינו לשון הקודש ,מלשון נתינה ,אלא לשון ארמי ,מלשון
***
משנה) ,אי תנו כולהו עתה אקבצם ,ואם מעט מהם יחלו ממשא מלך ושרים,
פרשת וילך פירוש דאם כולם ילמדו יקבצם ,אך אם רק מעט מהם ילמדו ,רק יקל מהם
כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ( ,ל”א ז’).
עול הגלות ,ע”כ.
הנה לקמן כתוב כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ וגו’ ,וזה שאני מהא
ומבואר דהגאולה תבוא על ידי לימוד התורה ,ובכך יצאו מן הגלות.
דכתיב כאן ,דכאן כתוב תבוא את העם ,ושם כתוב תביא את בני ישראל.
(וכן מצינו בזוהר הקדוש פרשת ואתחנן (ח”ג ר”ע ,).שדרש השקו הצאן ,כמה
ונראה דבעצם צריך ביאור אמאי קאמר בכלל תיבת את (העם) ,ולא קאמר
דאתמר במלי דאורייתא ,דהא בזכותא דאורייתא יפקון ישראל מן גלותא ,ע”כ.)55
‘כי אתה תבוא העם הזה’.
והשתא יש לפרש הא דכתיב את שבותך ,והיינו כמו שביארנו בסמוך דא”ת
והנה עיין מה שכתב רש”י ,כי אתה תבוא את העם הזה ,ארי את תיעול עם
מרמז על התורה ,והיינו דקאמר כאן איך יזכו לזה שושב ה’ אלקיך ,וביאר שזה
עמא הדין ,ע”כ.
ונראה דמה שפירש עם עמא ,היינו דפירש את כמו עם.
55אכן הך בחי’ של אורייתא מצינו בזוהק שכוונתו לפנימיות התורה ,וכדאיתא
והנה עיין מה שביארנו מכבר 66דמה שפליגי תנאי אם תיבת את באה לרבות, ברע”מ פר’ נשא( ,קכ”ד ,):בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי ,דאיהו האי
היינו כשתיבת את מיותרת היא ,ורק בזה פליגי ,והיינו דתיבת את סובל שני ספר הזהר ,יפקון ביה מן גלותא ברחמי ,ע”כ ,דהיינו ע”י לימוד הזוה”ק יצאו מן
פירושים או שפירושו עם ,כמו אתו עמו ,או שזה מיותר ,ואז יש אומרים דבא הגלות ברחמים.
ובביאור הדבר נראה ,דעיין מש”כ בזוה”ק( ,בהקדמת ספד”צ ,ועוד) ,שמי שחושב
לרבות דבר שהוא שכמותו ,או טפל לו ,עיין שם.
שהתורה היא רק הלבושים החיצונים ח”ו ,אינו אלא טועה ,אלא וודאי שיש לה
פנימיות וכו’ ,עיי”ש ,וא”כ י”ל דהיינו מה שקאמר שבזכות אורייתא יצאו מן הגלות,
66עי’ ליקוטי נ”י פר’ נצבים תשפ”ה ,ועוד. היינו דווקא ע”י פנימיות שילמדו בה ,יצאון מן גלותא ברחמי ,אמן.
עיניו וכו’ ,עיין שם.113 דנראה שאין כוונתו על רישא דקרא ,דכתיב ועתה כתבו לכם את השירה
הזאת ,אלא כוונתו על סיפא דקרא דכתיב למען תהיה לי השירה הזאת לעד
ומובן הא דכתיב בבנים בניהם אשר לא ידעו ,הם ישמעו ,דרק מעלה של בבני ישראל.110
שמיעה יש להם ,דחסר להם בראייתם ,ודו”ק.114 והיינו דשירת האזינו היא העד וההתראה על מסירת התורה שימסרנה מדור
לדור ,ודו”ק.
113וכ”ה בביאור הגר”א לתיקו”ז (תיקון מ’( ,פ”ג ).וילנא (פ”ט ,):ד”ה הקול) ,וז”ל, ובאמת מצינו שיש נפקא מינה בין ראיה (תא חזי) ,לשמיעה (תא שמע),
הרבה חילוקים בין ראיה לשמיעה ,כי הראיה הוא באור ,ימינא ,אספקלריה דנהרא, דמראייה יש יותר התפעלות הנפש ,111עיין מה שכתב המהרש”א ביבמות
והשמיעה אף בלילה ,בחושך ,אבל הראיה הוא מרחוק הרבה ,שרואין אף בשמים,
(ס”ב ,112).שהביא ראיה ממה שמשה רבינו לא שבר את הלוחות עד שראה במן
וכמש”כ מרחוק ה’ נראה וגו’ ,אבל שמיעה בקרוב ,והן דרגא דת”ת וצדיק ,אספקלריה
דנהרא ואספקלריה דלא נהרא ,וכמ”ש שלום לרחוק ולקרוב ,שהן ת”ת וצדיק ,כמו
שאומר לעיל (נ”ג ,).ובראיה אחת יכולין לראות מה שאי אפשר לשמוע בזמן גדול, 110וא”כ את לאו דווקא ,ועי’.
והראיה אינה נשכחת מהרה ,כשרואה אדם אחד מכירו לאחר זמן הרבה ,וכן נקבע 111ועפי”ז יש לבר מה דבבלי אמרינן ת”ש ,משא”כ בירושלמי אמרינן ת”ח ,דמכיון
האהבה והשנאה בראיה יותר ,וכמש”כ במשה רבינו ע”ה ,וירא את העגל ,שהתפעל שהיו בא”י ,ועליה נאמר כי מציון תצא תורה ,שם יש דרגה גבוהה יותר בהבנת
יותר מבמאמר השי”ת ,וכן הראיה מבוררת יותר וצחה להבין ,מבשמיעה ,וכמה התורה ,וממילא הוה ת”ח ,ודו”ק.
מדריגות עוד ,ותבין בזה הרבה סתרי תורה ,ע”כ ,ועי’ ליקוטי נ”י פר’ בשלח תשפ”ה. 112וז”ל ,ובעל עיקרים (מ”ד פרק ט”ו) ,תירץ ,שהדבר הנראה לעינים ,מצער
114והנה לפי מש”כ בחוה”ל ,יש לפרש עד”ז כל אות א’ של תמני אפי ,אשרי האיש אדם צער גדול יותר מהידיעה ,שהאדם יותר מתפעל מהמורגש בחוש ,יותר ממה
וגו’ ,ודו”ק היטב ,ועי’. שיתפעל מהנודע באמיתות כו’ ,עיי”ש ,ע”כ.
האחרונ על הראשונים ועל
והיינו שחז”ל פירשו ,את העם עם העם ,דאין זה תיבת את דפליגי בה תנאי,
סימן טוב ומזל טוב
אלא לכולי עלמא פירושו עם.
גשים מול ארון הקודש באימה לשכך כעס וחימה
מעומק הלב נשגר כסא דברכתא למורה ד
בעז"ה יתקיימו תפילות הימים הנוראים בר"ה וביוה"כ
העמוקים ,ומדריכנו בנתיבות יושר במאמ
דכתיבמבני ה אכן אכתי צריך ביאור ,דתינח את הכתוב כאן פירושו עם ,אבל האי את
אחד ואחד ושוקד על תקנת כל בישיבת זיו התורה רח' שמעון חכם 4י-ם
רבנושםשליט"א
לקמן ,והיינו כשהקב”ה אמר לו ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל ,והרי הזמנים מוצרפים
השמחה ב בוודאי אין הפירוש של את כמו עם ,וכמו שכתב רש”י (כאן) ,דשם לרגל
הקב”ה אמר בהשתתפות בעלי תפילה וחזנים ידועי שם
על בקשר
שתחי' הזקונים
תביא עם בא בת
נשבעתי להם, ליהושע ,כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר
עב"ג החתן המופלג שלמ
כרחם ,הכל תלוי בך ,טול מקל והך על קדקדן ,דבר אחד לדור ,ולא שני דברים
מבכירי ישיבת יד הל זמני התפילות ראש השנה תשפ"ו
יתן ה' ויזכו לבנות בית נאמן בישרא לדור ,ע”כ.
המאחלים בלב ה יום ב' יום א'
ובהכרח צריך לומר ששם תיבת את מיותר הוא.
7:25 מעריב 7:25 מעריב
והנה אליבא דרבי עקיבא ודעימיה ,דסבירא להו שתיבת את כזו באה לרבות,
5:25 שחרית 5:25 שחרית
צריך ביאור כאן מה בא לרבות.
5:40 עטיפת הטלית 5:40 עטיפת הטלית
ונראה דהנה כבר ביארנו דאליבא דרבי עקיבא שדורשים את ,היינו שזה בא
5:55 המלך 5:55 המלך
לרבות דבר הטפל לו ,77ואם כן כאן נמי ,נראה דיש לומר שאת בא לרבות דבר
הטפל לבני ישראל ,אכן צריך ביאור מהו.
6:21 נץ החמה 6:21 נץ החמה
8:40 תקיעת שופר
ונראה דהנה פירוש תביא הוא בעל כרחם (וכמו שכתב רש”י) ,ולפי זה יש
גמר חתימה טובה
לומר דאצל בני ישראל היו שני סוגים אנשים ,היו אלו שרצו ,ואלו שלא רצו.
ונראה ,שבני ישראל הכתוב כאן ,הם אלו שירצו ,ומה שכתוב את בא לרבות בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל
אלו שלא ירצו ,והם יהיו בעל כרחם ,ודו”ק. בשמחה רבה נשגר ברכת מזל טוב לידידנו החשוב ה"ה
הרב שמואל וולדמאן שליט"א
ומבואר שמה שכתוב כי אתה תביא את בני ישראל ,שהקב”ה דיבר עם יהושע לרגל אירוסיו בשעה טובה ומוצלחת
היינו שדיבר בעיקר על אלו שירצו ,רק בתיבת את כלל עמהם גם את אלו שאינם יה"ר שהאשה הבאה אל ביתך תהיה כרחל וכלאה
אשר בנו את כרם בית ישראל אמן
רוצים ,וכיון שלא דיבר על כולם משום הכי כתוב את בני ישראל.
טובדיבר על כולם ,וכמו שכתוב ויאמר ברכת מזל
יהושע, מה שאין כן כשמשה דיבר עם ברכת מזל טוב
ומשוםה"ה
הכי שפיר קאמר את העם, שבערכין
היקרכולם, הנכבד
כלל את לידידנו
ואם כן אליו לעיני כל ישראל, לידידנו הנכבד היקר שבערכין ה"ה
ודו”ק.אהרן מנצורי שליט"א
שפירושו עם כל העם ,הרב הרב אהרן מנצורי שליט"א
לרגל הולדת בתו למזל טוב לרגל הולדת בתו למזל טוב
ולחופה ולמעש"ט אמן יתן ה' ויזכו אביה ואמה לגדלה לתורה
77עי’ מש”כ בליקוטי נ”י פר’ בראשית תשפ”ד ,ועוד.
יתן ה' ויזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט אמן
