gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נחמת יצחק · Nechumas Yitzchock — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נחמת יצחק‬ ‫פרפראות‬ ‫מכון‬ ‫ליקוטי‬ ‫ושב ה’ אלקיך את שבותך וגו’‪( ,‬ל’ ג’)‪.‬‬ ‫נחמת‬ ‫ופירש רש”י ושב ה’ אלקיך את שבותך‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬היה‬ ‫לו לכתוב והשיב את שבותך‪ ,‬רבותינו למדו מכאן‪ ,‬כביכול‬ ‫יצחק‬ ‫שהשכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם‪ ,‬וכשנגאלין‬ ‫בסייעתא דשמיא | נצבים וילך תשפ"ו | גליון מס' ‪358‬‬ ‫הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם‪ ,‬ע”כ‪.11‬‬ ‫ומבואר שאת שבותך פירושו עם שבותך‪.‬‬ ‫האזינו‪,‬‬ ‫שירת‬ ‫בענין מצות כתיבת ספר תורה‬ ‫מכוןמזה שעל‬ ‫משמע‬ ‫‪ 11‬ועי’ מש”כ בליקוטי נ”י תשפ”ה‪ ,‬לבאר בב’ אופנים‬ ‫נחמת‬ ‫פי פשטיה דקרא‪,‬‬ ‫א‬ ‫>>>‬ ‫את שבותך‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫יצחק‬ ‫לא הזכיר כאן כלל‬ ‫מצוה לכתוב ספר‬ ‫כתוב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‬ ‫וגו’‪.‬‬ ‫תורה‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫הנה מפסוק זה למדו חז”ל שיש מצוה לכתוב ספר תורה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫ועיין מה שכתב בספר טעמא דקרא‪ ,‬שנקט שהמצוה היא לכתוב השירה‬ ‫בסנהדרין (כ”א‪ ,):‬אהא דתנן דיש מצוה למלך לכתוב לו ספר תורה על שמו‪,‬‬ ‫לחודה‪ ,‬רק דאי אפשר לכתוב פרשה בפני עצמה‪ ,‬לכן כותב כל התורה‪ ,‬עיין‬ ‫אמר רבה‪ ,11‬אף על פי שהניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה‪ ,‬מצוה לכתוב משלו‪,‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪33‬‬ ‫שם שביאר הנפקא מינה בזה ‪ ,‬ועיין בשאגת אריה (סימן ל”ד) ‪.‬‬ ‫שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫אכן דבר זה לכאורה היפך מהגמרא במנחות (ל‪ ,).‬דאיתא התם‪ ,‬ואמר רב‬ ‫וכן פסק הרמב”ם בהלכות ספר תורה (פרק ז’ הלכה א’)‪ ,‬מצות עשה על‬ ‫יהושע בר אבא אמר רב גידל אמר רב‪ ,‬הלוקח ספר תורה מן השוק‪ ,‬כחוטף‬ ‫כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו‪ ,‬שנאמר ועתה כתבו לכם‬ ‫מצוה מן השוק‪ ,‬כתבו‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫את השירה‪ ,‬כלומר כתבו לכם תורה שיש בה שירה זו‪ ,‬לפי שאין כותבין את‬ ‫ועיין רש”י שם‪ ,‬כחוטף מצוה‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬ומצוה עבד‪ ,‬אבל אי כתב‪ ,‬הוה‬ ‫התורה פרשיות פרשיות‪ ,‬ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה‪ ,‬מצוה‬ ‫מצוה יתירה טפי‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫לכתוב משלו‪ ,‬ואם כתבו בידו‪ ,‬הרי הוא כאילו קבלה מהר סיני‪ ,‬ואם אינו יודע‬ ‫ומשמע מדבריו דאף על גב דהמצוה היא שיהיה לו ספר תורה‪ ,‬ואם כן יוצא‬ ‫לכתוב‪ ,‬אחרים כותבין לו‪ ,‬וכל המגיה ספר תורה‪ ,‬ואפילו אות אחת‪ ,‬הרי הוא‬ ‫אפילו בקונה לו ספר תורה‪ ,‬מכל מקום יש מצוה שיכתוב הספר תורה בעצמו‪.‬‬ ‫כאילו כתבו כולו‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫והנה עיין שם בגמרא בגדרי מצוה זו‪ ,‬דאמר רב ששת‪ ,‬אם הגיה אפילו אות‬ ‫וכן הוא בשולחן ערוך (יורה דעה סימן ע”ר סעיף א’)‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬מצות עשה‬ ‫אחת‪ ,‬מעלה עליו כאילו כתבו‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫על כל איש מישראל לכתוב לו ספר תורה‪ ,‬ואפילו הניחו לו אבותיו ספר תורה‪,‬‬ ‫והנה תינח אי נאמר שהמצוה היא לכתוב ספר תורה‪ ,‬אם כן שפיר יש לומר‬ ‫מצוה לכתוב משלו וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫שיש מצוה טפי לכתוב בעצמו‪ ,‬וכן אם הגיה אפילו אות אחת‪ ,‬הרי זה כאילו‬ ‫כתבו‪.‬‬ ‫ב‬ ‫והיינו אף על גב דבקרא כתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‪ ,‬ומשמע‬ ‫אך אם נאמר שעצם המצוה היא שיכתוב רק שירת האזינו‪ ,‬אם כן מהיכי‬ ‫שהמצוה היא על השירה המדוברת כאן‪ ,‬דהיינו פרשת האזינו‪ ,‬וכמו שפירש‬ ‫תיתי שיש מצוה לכתוב שיהיה לו ספר תורה‪ ,‬וצריך ביאור‪.55‬‬ ‫רש”י את השירה הזאת‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬האזינו השמים‪ ,‬עד וכפר אדמתו עמו‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ד‬ ‫מכל מקום מדקדק מכאן שהציווי ההוא לכתוב את כל התורה‪ ,‬משום דכתיב‬ ‫והנה מצינו נידון באחרונים‪ ,‬לגבי נשים אם הן חייבות במצוה זו או לא‪.‬‬ ‫את השירה הזאת‪ ,‬והיינו התורה שיש בה שירת האזינו‪.22‬‬ ‫דהנה אף דהרמב”ם‪ ,‬ביד החזקה‪ ,‬לא הזכיר שנשים פטורות ממצוה זו‪ ,‬מכל‬ ‫עיין מה שכתב הרמב”ם ספר המצוות (עשין י”ח)‪ ,‬והמצוה הי”ח היא‪ ,‬שצונו‬ ‫מקום ממה שכתב בספר המצוות מבואר שאינן שייכות במצוה זו‪ ,‬שכתב שם‪,‬‬ ‫שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו‪ ,‬ואם כתבו בידו הוא משובח מאד‪,‬‬ ‫שצונו שיהיה לכל איש ממנו ספר תורה לעצמו וכו’‪ ,‬ע”כ‪ ,‬ומשמע שהמצוה‬ ‫והוא יותר טוב‪ ,‬כמו שאמרו כתבו בידו‪ ,‬מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר‬ ‫סיני‪ ,‬ואם אי אפשר לו לכתבו‪ ,‬צריך שיקנהו‪ ,‬או ישכור מי שיכתבהו לו‪ ,‬והוא‬ ‫‪ ,33‬וז”ל‪ ,‬ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‪ ,‬בגמ’ סנהדרין למדו מזה שמצוה לכתוב‬ ‫אמרו יתעלה כתבו לכם את השירה הזאת‪ ,‬כי אין מותר לכתוב את התורה‬ ‫ס”ת‪ ,‬וצ”ע למה כתבה תורה את השירה‪ ,‬ונראה‪ ,‬דבאמת אין מצוה לכתוב רק את‬ ‫פרשיות פרשיות‪ ,‬כי אמנם רצה באמרו את השירה‪ ,‬כל התורה הכוללת זאת‬ ‫השירה‪ ,‬אלא לפי שאסור לכתוב מגילה מהתורה‪ ,‬ממילא מוכרח לכתוב את כל‬ ‫השירה‪ .‬ולשון גמר סנהדרין‪ ,‬אמר רבה אף על פי שהניחו לו לאדם אבותיו‬ ‫התורה‪ ,‬אבל החיוב אינו אלא על השירה‪ ,‬וכ”נ מדברי הרמב”ם רפ”ז מס”ת וכו’‬ ‫ספר תורה מצוה לו לכתוב משלו‪ ,‬שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה הזאת‬ ‫משמע דלפי שאסור לכתוב פר’‪ ,‬ע”כ יכתוב כולה בשביל השירה‪ ,‬והא דאמר הגיה‬ ‫וכו’‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫בה אות אחת כאילו כתבה כולה‪ ,‬היינו משום דמקמי הכי היתה הס”ת פסולה‪ ,‬א”כ‬ ‫גם מצות שירה לא היתה לו‪ ,‬כיון שלא ניתנה ליכתב בפסול‪ ,‬וע”י ההגהה הכשיר‬ ‫אמנם צריך ביאור למה תלה כתיבת ספר התורה בשירה הזאת של פרשת‬ ‫את השירה‪ ,‬ולפ”ז י”ל דלפני שמשה חתם את התורה‪ ,‬והיו כותבין מגילות‪ ,‬כמבואר‬ ‫האזינו‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫בגיטין‪ ,‬אז באמת היה המצוה רק לכתוב את השירה לבדה‪ ,‬ורק מפני שהיא מצוה‬ ‫נוהגת לדורות‪ ,‬ואחר דאדבק כל התורה‪ ,‬נאסר לכתוב מגילה‪ ,‬כמ”ש בגיטין שם‪,‬‬ ‫ג‬ ‫א”כ ע”כ אנו מוכרחין לכתוב היום את כל התורה‪ ,‬בשביל השירה‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫איברא מה שכתב רש”י שכתב בפשטות שהשירה הזאת הכתובה כאן‪ ,‬היא‬ ‫‪ 44‬אמנם מצינו בראשונים‪ ,‬עי’ ביראים ובבה”ג‪ ,‬שאין כלל מצוה לכתוב ס”ת‪ ,‬אלא‬ ‫רק למלך לבד‪ ,‬עיי”ש‪.‬‬ ‫‪ 55‬אכן עי’ תוס’ שם‪ ,‬שפי’ בענין אחר‪ ,‬אך לפי רש”י משמע שהמצוה היא כל התורה‬ ‫‪ 11‬עי’ בגליון‪.‬‬ ‫כולה‪ ,‬ועי’‪.‬‬ ‫‪ 22‬עי’ מש”כ בזה השאג”א סי’ ל”ד‪.‬‬ ‫ספרים היא מצוה‪ ,‬אבל לא שבא למעט שאין מצוה לכתוב ספר תורה ממש‪,‬‬ ‫היא רק לאנשים ולא לנשים‪ ,‬וכן כתב להדיא בסוף מנין העשין שמנה המצוות‬ ‫עיין שם‪.‬‬ ‫שאין הנשים חייבות בהן‪ ,‬ובכללן המצוה הי”ח‪.66‬‬ ‫ומבואר דעיקר המצוה היא כתיבת ספר תורה עצמה‪.‬‬ ‫איברא עיין מה שהקשה עליו בשאגת אריה‪ ,‬אמאי אינה נוהגת בנשים‪ ,‬הא‬ ‫אמנם עיין בדרישה ובש”ך שם‪ ,‬שכתבו בדעת הרא”ש‪ ,‬שהעיקר הוא רק‬ ‫לא הוי מצוה שהזמן גרמא‪ ,‬ואי משום שאינן חייבות בתלמוד תורה‪ ,‬ולתא‬ ‫לכתוב שאר ספרים‪ ,‬ולא ספר תורה ממש‪ ,‬אכן עיין בביאור הגר”א שם‪ ,‬שנקט‬ ‫דכתיבת ספר תורה הוא מדין תלמוד תורה‪ ,‬הרי גם אנשים בישראל היום אינם‬ ‫שהעיקר הוא כהבית יוסף‪.‬‬ ‫חייבים בהרבה מצוות‪ ,‬ומכל מקום חייבים בכתיבת ספר תורה‪.‬‬ ‫והנה דברי הבית יוסף צריכים ביאור‪ ,‬דאם המצוה היא לימוד התורה‪ ,‬מהיכי‬ ‫אמנם עיין בבית הלוי (חלק א’ סימן ו’)‪ ,‬שכתב באריכות לחלק בין של נשים‬ ‫תיתי שיש עדיין מצוה לכתוב ספר תורה ממש גם כן‪.‬‬ ‫לחיוב של אנשים‪ ,‬אף על גב שאינם יכולים לקיים מצות מסוימות‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫ועל כל פנים צריך ביאור‪ ,‬דאם המצוה היא משום תלמוד תורה‪ ,‬באמת מאי‬ ‫ו‬ ‫שנא נשים מאנשים‪ ,‬ועל כל פנים במצוות שלהן‪ ,‬יהיה להן קיום של כתיבת‬ ‫והנה כדי לבאר דבר זה‪ ,‬נראה דיש להקדים להבין סדר הפסוקים בפרשה זו‪,‬‬ ‫ספר תורה‪ ,‬שחייבות בתלמוד תורה של מצוות אלו‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫על מה קאי הא דכתיב ועתה כתבו לכם את השירה הזאת וגו’‪.‬‬ ‫דהנה פרשה זו‪ ,‬על פי פשטיה דקרא‪ ,‬צריכה ביאור‪.‬‬ ‫ה‬ ‫דפתח שהקב”ה אמר למשה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל‬ ‫והנה לגבי קיום מצות כתיבת ספר תורה בזמן הזה‪ ,‬משמע ברמב”ם שנוהג‬ ‫מועד ואצונו וגו’‪ ,‬והיינו דעיקר פרשה זו‪ ,‬היא מה שהקב”ה ציווה את יהושע‪,‬‬ ‫גם בזמן הזה‪ ,‬וכן הוא להדיא ספר החינוך (מצוה תרי”ג)‪.77‬‬ ‫והוא כשדיבר אליהם‪ ,‬תחילה אמר למשה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה‬ ‫והנה עיין מה שכתב הרא”ש בהלכות קטנות (ספר תורה א’)‪( ,‬הובא בטור‬ ‫וגו’‪ ,‬ואחר כך אמר להם לשניהם‪ ,‬משה ויהושע‪ ,‬ועתה כתבו לכם את השירה‬ ‫שם‪ ,‬בשם אביו)‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬וזהו בדורות הראשונים‪ ,‬שהיו כותבים ספר תורה‬ ‫הזאת ולמדה את בני ישראל וגו’‪ ,‬ומשמע שזה ציווי למשה וליהושע כחדא‪.‬‬ ‫ולומדים בו‪ ,‬אבל האידנא‪ ,‬שכותבין ספר תורה ומניחין אותו בבתי כנסיות‬ ‫אך בהמשך כתוב ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וגו’‪ ,‬ומבואר שרק‬ ‫לקרות בו ברבים‪ ,‬מצות עשה היא על כל איש מישראל‪ ,‬אשר ידו משגת‪ ,‬לכתוב‬ ‫משה כתבה‪ ,‬ולא יהושע‪.‬‬ ‫חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן‪ ,‬להגות בהן הוא ובניו‪ ,‬כי מצות כתיבת‬ ‫אכן עיין עוד בפסוקים שם‪ ,‬ומשמע שבאותו זמן ממש שמשה כתב התורה‪,‬‬ ‫התורה היא ללמוד בה‪ ,‬כדכתיב ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אז ציווה הקב”ה את יהושע‪ ,‬וכמו שכתוב ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק‬ ‫הגמרא והפירושים‪ ,‬ידע פירוש המצות והדינים על בוריים‪ ,‬לכן הם הם הספרים‬ ‫ואמץ וגו’‪ ,‬ורק אחר כך גמר משה את כתיבת התורה‪ ,‬וכמו שכתוב מיד אחר‬ ‫שאדם מצווה לכתבם‪ ,‬וגם לא למכרם‪ ,‬אם לא ללמוד תורה ולישא אשה‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫כך ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם‪.‬‬ ‫והנה בדעת הרא”ש מצינו מחלוקת באחרונים‪.‬‬ ‫ומשמע שהכתיבה קשורה למה שהקב”ה ציווה את יהושע‪ ,‬שנעשו באותו‬ ‫דעיין מה שכתב בבית יוסף שם‪ ,‬שהרא”ש בא להוסיף שגם כתיבת שאר‬ ‫זמן‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫‪ 66‬הובא בשאג”א‪.‬‬ ‫ז‬ ‫‪ 77‬ועי’ בשאג”א (סי’ ל”ו)‪ ,‬מש”כ בענין זה‪ ,‬שאין חיוב כתיבת ס”ת בזה”ז‪ ,‬משום שאין‬ ‫ונראה‪ ,‬דהנה תנן בריש מסכת אבות‪ ,‬משה קיבל תורה מסיני ומסרה‬ ‫אנו בקיאים בחסירות ויתרות‪ ,‬ועי’ מש”כ בביה”ל שם‪.‬‬ ‫ולפי זה בעצם כשתבוא הגאולה גם התורה צריכה להיגאל ולצאת מן השבי‪.‬‬ ‫אך אכתי צריך ביאור אמאי כתוב את שבותך‪ ,‬אמאי לא כתוב בהדיא ‘עם‬ ‫והנה כדי להבין ענין זה שהתורה בשבי‪ ,‬היינו דהתורה מחוברת היא ביחד‬ ‫שבותך’‪ ,‬ובפרט שכלפי דבר זה שהשכינה גם היא בגלות‪ ,‬נאמר עמו אנכי בצרה‪,‬‬ ‫עם הקב”ה כביכול‪ ,‬דהנה כתב המהרש”א בברכות (כ”א‪ ,).‬אהא דילפינן שברכת‬ ‫(ולא ‘אתו’ אנכי בצרה)‪ ,‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫התורה היא מן התורה‪ ,‬מדכתיב כי שם ה’ אקרא‪ ,‬ועיין שם בד”ה מנין לברכת‬ ‫ונראה לבאר‪ ,‬בהקדם מה שמצינו שתיבת את מרמז על התורה‪.‬‬ ‫התורה כו’‪ ,‬שכתב‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬מצאתי כתוב דהכי משמע ליה ברכת התורה‪,‬‬ ‫והיינו כדאיתא בספרים הקדמונים‪ ,22‬דתיבת א”ת היא אותיות אל”ף תי”ו‪,‬‬ ‫כי שם ה’ אקרא‪ ,‬דהיינו כשאני קורא בתורה‪ ,‬שהיא כולה שמות של הקב”ה‪,‬‬ ‫שמרמז על אותיות התורה‪ ,‬שהם מאל”ף עד תי”ו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שכל התורה באותיותיה היא שמותיו של הקב”ה כדאיתא במדרשות‪ ,‬וק”ל‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫והנה כשנחרב הבית‪ ,‬וישראל גלו מעל אדמתם‪ ,‬מצינו שלא רק שנחרב‬ ‫הרי דהתורה היא בעצם השכינה‪ ,‬וכמו דאיתא בזוהר דישראל והקב”ה‬ ‫הבית וכו’‪ ,‬אלא גם הפסידו חלק מן התורה‪ ,‬וכמו שאנו מתפללים שיבנה בית‬ ‫ואורייתא חד בהון‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫המקדש במהרה בימינו‪ ,‬ואז נזכה ל’ותן חלקינו בתורתך’‪ ,‬והיינו שעל ידי שיבנה‬ ‫ולפי זה מובן מה שאמרו דיש גם בחינת גלות לתורה‪ ,‬דהיינו בעצם גלות‬ ‫בית המקדש יהיה השראת השכינה בינינו‪ ,‬ונזכה שיחזור החלק מן התורה‬ ‫השכינה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫שהפסדנו בגלותינו‪ ,‬ועיין מה שכתב האריז”ל‪ ,33‬לבאר שבתיקון חצות בוכים‬ ‫והשתא יש לומר שזה מה שמרומז כאן בפסוק ושב ה’ אלקיך ביחד עם א”ת‬ ‫על שלושה דברים שהפסדנו בחורבן בית המקדש‪ ,‬ואחד מהם הוא על התורה‬ ‫שבותך‪ ,‬פירוש גם את היינו התורה מאל”ף עד תי”ו‪ ,‬שזה מרמז על התורה‬ ‫שנמסרה לחיצונים‪ ,‬עיין שם‪.44‬‬ ‫בשלימותה גם מה שחסר לנו בזמן הגלות‪ ,‬גם זה ישוב ביחד עם השכינה‬ ‫שתשוב עמנו במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫‪ 22‬עי’ בזוה”ק וכ”ה בבעה”ט בכ”מ‪ ,‬ועי’ מש”כ בפר’ עקב ש‪.‬ז‪.‬‬ ‫‪ 33‬עי’ שעה”כ דרושי הלילה‪.‬‬ ‫***‬ ‫‪ 44‬ועי’ מש”כ הגר”א בהקדמה לתיקו”ז‪ ,‬ועי’ מה שביארנו‪ ,‬שע”ז אנו מבקשים בוהוא‬ ‫ונראה להוסיף ולבאר קצת באופן אחר‪ ,‬הא דכתיב את שבותך‪ ,‬ולא עם‬ ‫רחום דשני וחמישי‪ ,‬עד מתי עוזך וכו’ ותפארתך (שזה התורה) ביד צר‪( ,‬ועי’ טור‬ ‫שבותך‪.‬‬ ‫וב”י ריש חו”מ‪ ,‬עיי”ש)‪.‬‬ ‫המצוות‪.88‬‬ ‫ליהושע‪ ,‬ויהושע לזקנים וכו’‪ ,‬והיינו שהיה דין מסוים שמשה היה צריך למסור‬ ‫אבל חלק זה של לימוד על מנת להיות חלק ממסירת התורה‪ ,‬בזה אינן‬ ‫התורה ליהושע‪ ,‬ומדין זה מסר יהושע לזקנים‪ ,‬וזה חלק ממסירת התורה מדור‬ ‫שייכות כלל‪ ,‬וכמו שאמרו בקידושין שנשים אין להן חיוב ללמד את בניהן‪.‬‬ ‫לדור‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫ומכיון שנתבאר שכתיבת ספר תורה שייכא למסירת התורה‪ ,‬שפיר מובן‬ ‫ונראה שמסירה זו הוא מה שכתוב בפרשה כאן‪ ,‬והיינו שהקב”ה אמר לו‬ ‫אמאי לא שייכא מצוה זו בנשים‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫למשה שרוצה לצוות את יהושע‪ ,‬והיינו שימסור התורה‪ ,‬ואמר לו שמסירה‬ ‫זו נעשית על ידי שיכתבו את התורה‪ ,‬והיינו שהכתיבה נגמרת על ידי שניהם‪,‬‬ ‫י‬ ‫שמשה כותב על מנת למסור ליהושע‪ ,‬ועל ידי כתיבת התורה יש בזה מסירת‬ ‫ולפי זה נראה לבאר גם מה שתלה מצות כתיבת ספר תורה ביחד עם שירת‬ ‫התורה ליהושע‪( ,‬ובעצם גם לדורות הבאים אחריו)‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫האזינו‪.‬‬ ‫והיינו דבשעת כתיבה ממש נעשית הך מסירת התורה ליהושע‪ ,‬והיינו דאז‬ ‫דהנה שירת האזינו‪ ,‬היא לעד בבני ישראל‪ ,‬כמבואר בקרא‪ ,‬והיא התראה‬ ‫דייקא ציווה הקב”ה את יהושע‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫שיקיימו את התורה‪ ,‬ונראה שזה התראה על מסירת התורה‪ ,‬שיזהרו למסור‬ ‫התורה וללמדה את בני ישראל‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ובפרט לפי מה שכתב הגר”א באדרת אליהו ריש פרשת האזינו (אופן השני)‪,‬‬ ‫ונראה שדבר זה מתקיים גם בכל כתיבת ספר תורה‪ ,‬שיש בה קיום של‬ ‫דבפרשת האזינו יש תרי”ג תיבות‪ ,‬וכל תיבה היא כנגד מצוה אחת מהתרי”ג‪,99‬‬ ‫מסירת התורה‪.‬‬ ‫הרי שהשירה הזאת מרמז על כל התרי”ג מצוות‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬שיש בזה גם רמז למצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬שהיא המצוה האחרונה‬ ‫ולפי זה יש לבאר מה שמצינו בדעת הרא”ש (אליבא דהבית יוסף ודעימיה)‪,‬‬ ‫שבתורה‪ ,‬דהנה התיבה האחרונה בפרשת האזינו (התיבה התרי”ג) היא ישראל‪ ,‬וכבר‬ ‫דאף בזמן הזה שאפשר לקיים מצות כתיבת ספר תורה בשאר ספרים‪ ,‬מכל‬ ‫אמרו הקדמונים שתיבת ישראל‪ ,‬היא ראשי תיבות י’ש ש’ישים ר’יבוא א’ותיות ל’תורה‪,‬‬ ‫מקום יש מצוה גם בכתיבת ספר תורה ממש‪.‬‬ ‫והיינו שתיבה זו כוללת התורה‪ ,‬ושפיר מרמז על מצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫והיינו משום דעצם כתיבת התורה‪ ,‬יש בזה עצמו מסירת התורה מדור לדור‪,‬‬ ‫ואין הכי נמי דגם בשאר ספרים יש מסירת התורה‪ ,‬מכל מקום אין כאן סתירה‪,‬‬ ‫יא‬ ‫שגם בכתיבת ספר תורה יש מסירת התורה‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫ועל פי זה נראה לבאר מה שכתב רש”י שמה שמשה נצטווה לכתוב היינו‬ ‫שירת האזינו‪.‬‬ ‫ונראה שזה מבואר גם בדברי הרא”ש‪ ,‬במה שכתב שיש להגות בהן הוא ובניו‪,‬‬ ‫עיין שם‪ ,‬והיינו שזה חלק ממסירת התורה שצריך להיות מאב לבנו‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫‪ 88‬וע”ע מש”כ בזה לפי מה שביאר אאמו”ר זללה”ה‪.‬‬ ‫‪ 99‬ועי’ מש”כ בחומש הגר”א כאן‪ ,‬מה שהביא שיש תרי”ד תיבות‪ ,‬ועיי”ש שתיבת‬ ‫ט‬ ‫האזינו אינה מן המנין‪ ,‬שזה הקדמה‪( ,‬או שזה מרמז על מצות ידיעת התורה)‪ ,‬עיי”ש‪,‬‬ ‫וכן מש”כ בבעה”ט דהשמים ואדרבה בגימ’ תרי”ג‪( ,‬וי”ל שזה כנגד ב’ מצוות של אנכי‬ ‫וכעין זה יש לבאר מה שמצינו שאף שנשים חייבות בתלמוד תורה שלהן‪,‬‬ ‫ולא יהיה לך‪ ,‬שאחת דבר אלקים שתים זו שמעתי (תורה צוה לנו משה‪ ,‬תרי”א‪ ,‬עי’‬ ‫מכל מקום אינן חייבות בכתיבת ספר תורה‪ ,‬וכמבואר בבית הלוי‪ ,‬והיינו משום‬ ‫מכות (כ”ג‪ ):‬והלאה)‪.‬‬ ‫דאף דשייכות הן בתלמוד תורה שלהן‪ ,‬מכל מקום אין זה אלא על מנת לקיים‬ ‫על ידי א”ת‪ ,‬על ידי לימוד התורה שהיא א”ת‪ ,‬מאל”ף עד תי”ו‪ ,‬על ידי זכות‬ ‫ובהקדם הא דאיתא בבבא בתרא (ח‪ ,).‬שדרשו הא דכתיב גם כי יתנו בגוים‬ ‫התורה יצאו מן הגלות במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים‪ ,‬אמר עולא‪ ,‬פסוק זה בלשון ארמית‬ ‫נאמר‪( ,‬פירוש דיתנו אינו לשון הקודש‪ ,‬מלשון נתינה‪ ,‬אלא לשון ארמי‪ ,‬מלשון‬ ‫***‬ ‫משנה)‪ ,‬אי תנו כולהו עתה אקבצם‪ ,‬ואם מעט מהם יחלו ממשא מלך ושרים‪,‬‬ ‫פרשת וילך‬ ‫פירוש דאם כולם ילמדו יקבצם‪ ,‬אך אם רק מעט מהם ילמדו‪ ,‬רק יקל מהם‬ ‫כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ‪( ,‬ל”א ז’)‪.‬‬ ‫עול הגלות‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫הנה לקמן כתוב כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ וגו’‪ ,‬וזה שאני מהא‬ ‫ומבואר דהגאולה תבוא על ידי לימוד התורה‪ ,‬ובכך יצאו מן הגלות‪.‬‬ ‫דכתיב כאן‪ ,‬דכאן כתוב תבוא את העם‪ ,‬ושם כתוב תביא את בני ישראל‪.‬‬ ‫(וכן מצינו בזוהר הקדוש פרשת ואתחנן (ח”ג ר”ע‪ ,).‬שדרש השקו הצאן‪ ,‬כמה‬ ‫ונראה דבעצם צריך ביאור אמאי קאמר בכלל תיבת את (העם)‪ ,‬ולא קאמר‬ ‫דאתמר במלי דאורייתא‪ ,‬דהא בזכותא דאורייתא יפקון ישראל מן גלותא‪ ,‬ע”כ‪.)55‬‬ ‫‘כי אתה תבוא העם הזה’‪.‬‬ ‫והשתא יש לפרש הא דכתיב את שבותך‪ ,‬והיינו כמו שביארנו בסמוך דא”ת‬ ‫והנה עיין מה שכתב רש”י‪ ,‬כי אתה תבוא את העם הזה‪ ,‬ארי את תיעול עם‬ ‫מרמז על התורה‪ ,‬והיינו דקאמר כאן איך יזכו לזה שושב ה’ אלקיך‪ ,‬וביאר שזה‬ ‫עמא הדין‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫ונראה דמה שפירש עם עמא‪ ,‬היינו דפירש את כמו עם‪.‬‬ ‫‪ 55‬אכן הך בחי’ של אורייתא מצינו בזוהק שכוונתו לפנימיות התורה‪ ,‬וכדאיתא‬ ‫והנה עיין מה שביארנו מכבר‪ 66‬דמה שפליגי תנאי אם תיבת את באה לרבות‪,‬‬ ‫ברע”מ פר’ נשא‪( ,‬קכ”ד‪ ,):‬בגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי‪ ,‬דאיהו האי‬ ‫היינו כשתיבת את מיותרת היא‪ ,‬ורק בזה פליגי‪ ,‬והיינו דתיבת את סובל שני‬ ‫ספר הזהר‪ ,‬יפקון ביה מן גלותא ברחמי‪ ,‬ע”כ‪ ,‬דהיינו ע”י לימוד הזוה”ק יצאו מן‬ ‫פירושים או שפירושו עם‪ ,‬כמו אתו עמו‪ ,‬או שזה מיותר‪ ,‬ואז יש אומרים דבא‬ ‫הגלות ברחמים‪.‬‬ ‫ובביאור הדבר נראה‪ ,‬דעיין מש”כ בזוה”ק‪( ,‬בהקדמת ספד”צ‪ ,‬ועוד)‪ ,‬שמי שחושב‬ ‫לרבות דבר שהוא שכמותו‪ ,‬או טפל לו‪ ,‬עיין שם‪.‬‬ ‫שהתורה היא רק הלבושים החיצונים ח”ו‪ ,‬אינו אלא טועה‪ ,‬אלא וודאי שיש לה‬ ‫פנימיות וכו’‪ ,‬עיי”ש‪ ,‬וא”כ י”ל דהיינו מה שקאמר שבזכות אורייתא יצאו מן הגלות‪,‬‬ ‫‪ 66‬עי’ ליקוטי נ”י פר’ נצבים תשפ”ה‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫היינו דווקא ע”י פנימיות שילמדו בה‪ ,‬יצאון מן גלותא ברחמי‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫עיניו וכו’‪ ,‬עיין שם‪.113‬‬ ‫דנראה שאין כוונתו על רישא דקרא‪ ,‬דכתיב ועתה כתבו לכם את השירה‬ ‫הזאת‪ ,‬אלא כוונתו על סיפא דקרא דכתיב למען תהיה לי השירה הזאת לעד‬ ‫ומובן הא דכתיב בבנים בניהם אשר לא ידעו‪ ,‬הם ישמעו‪ ,‬דרק מעלה של‬ ‫בבני ישראל‪.110‬‬ ‫שמיעה יש להם‪ ,‬דחסר להם בראייתם‪ ,‬ודו”ק‪.114‬‬ ‫והיינו דשירת האזינו היא העד וההתראה על מסירת התורה שימסרנה מדור‬ ‫לדור‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫‪ 113‬וכ”ה בביאור הגר”א לתיקו”ז (תיקון מ’‪( ,‬פ”ג‪ ).‬וילנא (פ”ט‪ ,):‬ד”ה הקול)‪ ,‬וז”ל‪,‬‬ ‫ובאמת מצינו שיש נפקא מינה בין ראיה (תא חזי)‪ ,‬לשמיעה (תא שמע)‪,‬‬ ‫הרבה חילוקים בין ראיה לשמיעה‪ ,‬כי הראיה הוא באור‪ ,‬ימינא‪ ,‬אספקלריה דנהרא‪,‬‬ ‫דמראייה יש יותר התפעלות הנפש‪ ,111‬עיין מה שכתב המהרש”א ביבמות‬ ‫והשמיעה אף בלילה‪ ,‬בחושך‪ ,‬אבל הראיה הוא מרחוק הרבה‪ ,‬שרואין אף בשמים‪,‬‬ ‫(ס”ב‪ ,112).‬שהביא ראיה ממה שמשה רבינו לא שבר את הלוחות עד שראה במן‬ ‫וכמש”כ מרחוק ה’ נראה וגו’‪ ,‬אבל שמיעה בקרוב‪ ,‬והן דרגא דת”ת וצדיק‪ ,‬אספקלריה‬ ‫דנהרא ואספקלריה דלא נהרא‪ ,‬וכמ”ש שלום לרחוק ולקרוב‪ ,‬שהן ת”ת וצדיק‪ ,‬כמו‬ ‫שאומר לעיל (נ”ג‪ ,).‬ובראיה אחת יכולין לראות מה שאי אפשר לשמוע בזמן גדול‪,‬‬ ‫‪ 110‬וא”כ את לאו דווקא‪ ,‬ועי’‪.‬‬ ‫והראיה אינה נשכחת מהרה‪ ,‬כשרואה אדם אחד מכירו לאחר זמן הרבה‪ ,‬וכן נקבע‬ ‫‪ 111‬ועפי”ז יש לבר מה דבבלי אמרינן ת”ש‪ ,‬משא”כ בירושלמי אמרינן ת”ח‪ ,‬דמכיון‬ ‫האהבה והשנאה בראיה יותר‪ ,‬וכמש”כ במשה רבינו ע”ה‪ ,‬וירא את העגל‪ ,‬שהתפעל‬ ‫שהיו בא”י‪ ,‬ועליה נאמר כי מציון תצא תורה‪ ,‬שם יש דרגה גבוהה יותר בהבנת‬ ‫יותר מבמאמר השי”ת‪ ,‬וכן הראיה מבוררת יותר וצחה להבין‪ ,‬מבשמיעה‪ ,‬וכמה‬ ‫התורה‪ ,‬וממילא הוה ת”ח‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫מדריגות עוד‪ ,‬ותבין בזה הרבה סתרי תורה‪ ,‬ע”כ‪ ,‬ועי’ ליקוטי נ”י פר’ בשלח תשפ”ה‪.‬‬ ‫‪ 112‬וז”ל‪ ,‬ובעל עיקרים (מ”ד פרק ט”ו)‪ ,‬תירץ‪ ,‬שהדבר הנראה לעינים‪ ,‬מצער‬ ‫‪ 114‬והנה לפי מש”כ בחוה”ל‪ ,‬יש לפרש עד”ז כל אות א’ של תמני אפי‪ ,‬אשרי האיש‬ ‫אדם צער גדול יותר מהידיעה‪ ,‬שהאדם יותר מתפעל מהמורגש בחוש‪ ,‬יותר ממה‬ ‫וגו’‪ ,‬ודו”ק היטב‪ ,‬ועי’‪.‬‬ ‫שיתפעל מהנודע באמיתות כו’‪ ,‬עיי”ש‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫האחרונ‬ ‫על הראשונים ועל‬ ‫והיינו שחז”ל פירשו‪ ,‬את העם עם העם‪ ,‬דאין זה תיבת את דפליגי בה תנאי‪,‬‬ ‫סימן טוב ומזל טוב‬ ‫אלא לכולי עלמא פירושו עם‪.‬‬ ‫גשים מול ארון הקודש באימה לשכך כעס וחימה‬ ‫מעומק הלב נשגר כסא דברכתא למורה ד‬ ‫בעז"ה יתקיימו תפילות הימים הנוראים בר"ה וביוה"כ‬ ‫העמוקים‪ ,‬ומדריכנו בנתיבות יושר במאמ‬ ‫דכתיבמבני ה‬ ‫אכן אכתי צריך ביאור‪ ,‬דתינח את הכתוב כאן פירושו עם‪ ,‬אבל האי את‬ ‫אחד ואחד‬ ‫ושוקד על תקנת כל‬ ‫בישיבת זיו התורה רח' שמעון חכם ‪ 4‬י‪-‬ם‬ ‫רבנושםשליט"א‬ ‫לקמן‪ ,‬והיינו כשהקב”ה אמר לו ליהושע כי אתה תביא את בני ישראל‪ ,‬והרי‬ ‫הזמנים מוצרפים‬ ‫השמחה ב‬ ‫בוודאי אין הפירוש של את כמו עם‪ ,‬וכמו שכתב רש”י (כאן)‪ ,‬דשם לרגל‬ ‫הקב”ה אמר‬ ‫בהשתתפות בעלי תפילה וחזנים ידועי שם‬ ‫על בקשר‬ ‫שתחי'‬ ‫הזקונים‬ ‫תביא‬ ‫עם בא בת‬ ‫נשבעתי להם‪,‬‬ ‫ליהושע‪ ,‬כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר‬ ‫עב"ג החתן המופלג שלמ‬ ‫כרחם‪ ,‬הכל תלוי בך‪ ,‬טול מקל והך על קדקדן‪ ,‬דבר אחד לדור‪ ,‬ולא שני דברים‬ ‫מבכירי ישיבת יד הל‬ ‫זמני התפילות ראש השנה תשפ"ו‬ ‫יתן ה' ויזכו לבנות בית נאמן בישרא‬ ‫לדור‪ ,‬ע”כ‪.‬‬ ‫המאחלים בלב ה‬ ‫יום ב'‬ ‫יום א'‬ ‫ובהכרח צריך לומר ששם תיבת את מיותר הוא‪.‬‬ ‫‪7:25‬‬ ‫מעריב‬ ‫‪7:25‬‬ ‫מעריב‬ ‫והנה אליבא דרבי עקיבא ודעימיה‪ ,‬דסבירא להו שתיבת את כזו באה לרבות‪,‬‬ ‫‪5:25‬‬ ‫שחרית‬ ‫‪5:25‬‬ ‫שחרית‬ ‫צריך ביאור כאן מה בא לרבות‪.‬‬ ‫‪5:40‬‬ ‫עטיפת הטלית‬ ‫‪5:40‬‬ ‫עטיפת הטלית‬ ‫ונראה דהנה כבר ביארנו דאליבא דרבי עקיבא שדורשים את‪ ,‬היינו שזה בא‬ ‫‪5:55‬‬ ‫המלך‬ ‫‪5:55‬‬ ‫המלך‬ ‫לרבות דבר הטפל לו‪ ,77‬ואם כן כאן נמי‪ ,‬נראה דיש לומר שאת בא לרבות דבר‬ ‫הטפל לבני ישראל‪ ,‬אכן צריך ביאור מהו‪.‬‬ ‫‪6:21‬‬ ‫נץ החמה‬ ‫‪6:21‬‬ ‫נץ החמה‬ ‫‪8:40‬‬ ‫תקיעת שופר‬ ‫ונראה דהנה פירוש תביא הוא בעל כרחם (וכמו שכתב רש”י)‪ ,‬ולפי זה יש‬ ‫גמר חתימה טובה‬ ‫לומר דאצל בני ישראל היו שני סוגים אנשים‪ ,‬היו אלו שרצו‪ ,‬ואלו שלא רצו‪.‬‬ ‫ונראה‪ ,‬שבני ישראל הכתוב כאן‪ ,‬הם אלו שירצו‪ ,‬ומה שכתוב את בא לרבות‬ ‫בענבי הגפן דבר נאה ומתקבל‬ ‫אלו שלא ירצו‪ ,‬והם יהיו בעל כרחם‪ ,‬ודו”ק‪.‬‬ ‫בשמחה רבה נשגר ברכת מזל טוב לידידנו החשוב ה"ה‬ ‫הרב שמואל וולדמאן שליט"א‬ ‫ומבואר שמה שכתוב כי אתה תביא את בני ישראל‪ ,‬שהקב”ה דיבר עם יהושע‬ ‫לרגל אירוסיו בשעה טובה ומוצלחת‬ ‫היינו שדיבר בעיקר על אלו שירצו‪ ,‬רק בתיבת את כלל עמהם גם את אלו שאינם‬ ‫יה"ר שהאשה הבאה אל ביתך תהיה כרחל וכלאה‬ ‫אשר בנו את כרם בית ישראל אמן‬ ‫רוצים‪ ,‬וכיון שלא דיבר על כולם משום הכי כתוב את בני ישראל‪.‬‬ ‫טובדיבר על כולם‪ ,‬וכמו שכתוב ויאמר‬ ‫ברכת מזל‬ ‫יהושע‪,‬‬ ‫מה שאין כן כשמשה דיבר עם‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫ומשוםה"ה‬ ‫הכי שפיר קאמר את העם‪,‬‬ ‫שבערכין‬ ‫היקרכולם‪,‬‬ ‫הנכבד‬ ‫כלל את‬ ‫לידידנו‬ ‫ואם כן‬ ‫אליו לעיני כל ישראל‪,‬‬ ‫לידידנו הנכבד היקר שבערכין ה"ה‬ ‫ודו”ק‪.‬אהרן מנצורי שליט"א‬ ‫שפירושו עם כל העם‪ ,‬הרב‬ ‫הרב אהרן מנצורי שליט"א‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫לרגל הולדת בתו למזל טוב‬ ‫ולחופה ולמעש"ט אמן‬ ‫יתן ה' ויזכו אביה ואמה לגדלה לתורה‬ ‫‪ 77‬עי’ מש”כ בליקוטי נ”י פר’ בראשית תשפ”ד‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫יתן ה' ויזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט אמן‬