להבות אש - קרעטשניף · Lahavos Aish - Kretchnif — ניצבים וילך (2026-08-31)

|||||||||||||||||||| @@ @ ) @@@
צבי ואתרעי בן ומסר לן אורייתא
גליון
צדיק כתמר יפרח כאר"ז בלבנון ישגה
כי יש"ר דבר ה' וכל מעשהו באמונה
תורות עובדות והנהגות מרבוה"ק זיע"א
פרשת נצבים -וילך
תשפ"ו
|||||||||||||||||||| @@@ ) @ @ @
בעזהשי"ת
יו"ל ע"י
מכון תורת אש
להוצאת והפצת תורת רבוה"ק
מקרעטשניף סיגעט
פרשת נצבים -וילך
שנת תשפ"ו
גליון ש"ו -שנה ז'
© כל הזכויות שמורות
להשיג את הגליון באימעיל
נא לשלוח בקשה אל
m@torasesh.com
להארות הערות ותרומות נא להתקשר
347.291.1133
מי שיש לו חידושי תורה ,כתבים או
לא יצאו עדיין
טעיפס מרבוה"ק זיע"א ש
לאור נא לפנות למערכת ,ותשוחח"ל.
)
מערכת קולקרעטשניף
בחצרות קדשינו ובצל הקודש ,דברות קודש,
מהנעשה והנשמע
הודעות ,זמנים ,ושמחות אנ״ש.
חוץ לארץ605- 477-7455:
077ארה״ק- 26- 12- 799:
שמעו ותחי נפשכם
ג אמרות אש
אמנם כל הנ״ל הוא בשביל החשבון הכללי אתם נצבים היום וגו׳ )דברים כט ,ט( .וידוע
של כלל ישראל ,אבל בחשבון הפרטי של הדיוק שמקודם נאמר ׳כולכם' ,ולמה
כל אחד ואחד ,עדיין צריך לדעת גם זאת, פרט ,ואח״כ חזר וכלל עוד פעם כל איש
אשר ראשיכם שבטיכם זקניכם וגו׳ ,שיש ישראל.
חשבון פרטי אם כל אחד ואחד על כל
ובהקדם מה דאיתא מזקה״ק במאמר
מעשיו ,וגם כן מאפוא הוא ומאיזהו
מרדכי אתם נצבים היום וגו׳ תמיד קורין פ׳
משפחה הוא ובאיזה מציאות הוא נמצא,
נצבים לפני ר״ה ,כי בימים הללו צריך כל
וגם להיפך הנסיונות שיש לו וכו׳ ,ולכן
אחד מישראל להתפלל בעד חבירו ,וזהו
פירט הכתוב כל אחד ואחד בפני עצמו,
פי׳ הכתוב 'אתם נצבים כולכם לפני ה׳
וידע אנוש בנפשו ,ומי יזכה לפניך בדין,
אלוקיכם' ,והוא שקבעו לומר תמיד קודם
וממילא מוכרח להיות בסוף התכללות
התפילה הפסוק ואהבת לרעך כמוך
של כל ישראל ולכן חזר עוד פעם בסוף
)ויקרא יט ,יח( ,לכלול את עצמו עם כל
הפסוק 'כל איש ישראל'.
ישראל ,וכדאית א בברכות )כט (:בענין
תפילת הדרך אמר אביי לישתף איניש
נפשיה בהדי צבורא עי״ש.
אתם נצבים היום וגו׳ )דברים כט ,ט( .ולמה
דוקא הזכיר משה רבינו יום הסתלקותו ובהקדם ששמעתי מאאזמו״ר הק' נ״ע
לעורר בזה את ישראל ,וידוע קושית וכולם נסקרים בסקירה אחת )ר״ה יח,(.
העולם על דברי חז״ל )ברכות ה (.לעולם ומהו הענין בזה ,משום שכל אחד
ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ,שנאמר מישראל יש לו מעלה אחת ,כל אחד
רגזו ואל תחטאו ,אם נצחו מוטב ,ואם לאו מעלתו ,וכאשר מתבוננים על כל כלל
יעסוק בתורה ,שנאמר אמרו בלבבכם ,אם ישראל בבת אחת ,והרי כול ם כאחד יש
נצחו מוטב ,ואם לאו יקרא קריאת שמע, להם איזה מעלה ,וע״י כן רואים את הטוב
שנאמר על משכבכם ,אם נצחו מוטב ,ואם שבכלל ישראל כאחד ,עכ״ד .ולזה אתם
לאו יזכור לו יום המיתה ,שנאמר ודמו נצבים ׳היום׳ ,זה ראש השנה כדאיתא
סלה .והקשו דממה נפשך אם כשיזכיר לו בזוהר ,׳כולכם׳ ,ולכן צריך מקודם לכלול
יום המיתה יתגבר בודאי ,יזכרנו מיד, את עצמו עם כל ישראל ,ולהתפלל על כל
ולמה צריך קודם לעסוק בתורה ולקרוא אחד מישראל.
להבות אש ד
עליכם ליקח מוסר ופחד שתקבלו עליכם קריא״ש וכו׳.
עליכם ברית בכריתות התורה
ומתרצים דהדרך הנכונה היא לבחור
ולדורותיכם ,ואצל משה רבינו כתיב כי
לכתחילה בטוב ,והוא שיראה לפניו את
ידעתי אחרי מותי )דברים לא ,כט( ,שאף
החיים ואת הטוב וכו׳ )דברים ל ,טו(,
שהיה בחיים היה יוד ע הכל מה שיהיה
ומאהבת ה׳ והתורה הקדושה יבחר ויכיר
אחריו ,והוא על ידי התורה הקדושה זכה
בטוב טעם של תורה ומצות מהבל וריקות
לזה ,ולכן תקבלו בודאי והיום יקים אתכם
העולם שאין בהם שום תכלית ,ובלית
לו לעם.
ברירה יקבל עליו מסירת נפש שהוא
ללמוד ולעסוק בתורה ובתפילה בלי שום
הרגש רק באמונה פשוטה ,ומובא בתניא
אתם נצבים היום כולכם וגו' )דברים כט, אשר לימוד התורה גם כן נקרא מסירת
ט( ,ואיתא במדרש )שמות רבה טו ,ו( לכך נפש ,כי יכול בזמן זה לעבוד ולקנות צרכי
נאמר )שיר השירים ו ,ד( איומה כנדגלות, נפשו וביתו ,ובאם גם בזה לא ינצחנו אז
שדימה הקב״ה את ישראל למלאכים, יזכור וכו׳.
במלאכים נאמר )ישעיה ו ,ב( שרפים
והנה בפרשה הקודמת אשר משה רבינו
עומדים ממעל לו ,ובישראל נאמר )דברים
לומד את ישראל דרכי התורה ,נאמר
כט ,ט( אתם נצבים היום ,המלאכים
ושמחת בכל הטוב )דברים כו ,יא( אין טוב
אומרים בכל יום קדוש קדוש קדוש,
אלא תורה )אבות פ״ו מ״ג( ,ובזה נרמז
וישראל אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק
העצה הראשונה והוא שיעסוק בתורה,
ואלהי יעקב ,המלאכים נקראו אש דכתיב
וגם נרמז העצה השניה בפרשה הנ״ל
)תהלים קד ,ד( משרתיו אש לוהט ,וישראל
דכתיב והיו חייך תלוים לך מנגד עיניך
כמו כן דכתיב )עובדיה א ,יח( והיה בית
ופחדת יומם ולילה ולא תאמין וגו׳ )דברים
יעקב אש ,המלאכים מתחדשין בכל יום
כח ,סו( ,וזה בחינת מסירת נפש הנ״ל,
ומקלסין להקב״ה והן חוזרין לנהר אש
ואפילו שלא זוכה להרגיש טעם בעבודת
שיצאו ממנו ושוב האלהים מחדשן ומחזירן
ה׳ ,יפחד פחד גדול בעת ורגע.
כשם שהיו בראשונה שנאמר )איכה ג ,כג(
חדשים לבקרים ,כך ישראל משתקעין ועתה בפרשתן בא לעצה השלישית,
בעונות מיצר הרע שיש בגופן וחוזרין ולהראות לבני ישראל ,שגם משה רבינו
בתשובה והאלהים בכל שנה סולח הגיע גם כן ליום כזה ,שאצלו שמים וארץ
לעונותיהם ומחדש לבם ליראתו שנאמר ושמים שווים ,והרעיש כל העולמות
)יחזקאל לו ,כו( ונתתי לכם לב חדש לכך והתחתונים על ידי מעשיו ,וקבלת
כתיב איומה כנדגלות .עכ״ל. התורה ,והוא משה רבינו הגיע ליום כזה,
ה אמרות אש
נצבים ,עכ״ל המדרש. ואיתא בסידור הכוונות של קדוש קדוש
קדוש ,חסד גבורה תפארת ,וכן ידוע
והנה כתיב )יחזקאל לג ,יא( אם אחפוץ
אברהם יצחק יעקב המידות חג״ת ,וכתוב
במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו
להלן בפ׳ 'ושמרת את דברי הברית הזאת'
וחיה ,פירוש שאפילו שהוא ׳בבחינת׳ מת,
וגו׳ )דברים כט ,ח( ,והתורה מגינה ומצ לי
רשעים בחייהם קרוים מתים )ברכו ת יח,(:
)סוטה כא ,(.ועושה אורות מקיפים
רק בשובו מדרכו וחיה ,ובהקדם של דברי
כדאיתא בלקוטי אמרים )פרק ה(,
אאזמו״ר הק׳ נ״ע שאמר אשר קדשנו
שהמצות מזון לנשמה והתורה מלבוש
במצותיו וצונו ׳לעסוק׳ בדברי תורה,
וממילא המה בבחי׳ כנתינתן מסיני תחת
שהתורה יהיה עסק שלו ,בהתהלכך
ההר ,ואז זכו שקנאו עצמם במלאכי
תנחה אותך וגו׳ )משלי ו ,כב( ,ובכל דבר
השרת בדגלים ,ואם יזכו אפשר להם
ודבר שיהיה לזה עסק עם התורה ,ויש
תמיד לבוא לזה באמירת אלהי אברהם
כמה בחינות בענין הזה ,וממילא יהיו חיים
יצחק ויעקב ,שהמה שלושה עמודים
וקיימים לעולם שלא יהיה בהם שום זמן
שהעולם עומד עליהם תורה ועבודה
שיהא נקרא רשע כי כל הדברים שעוסק
וגמילות חסדים כידוע ,ואז באותו יום היה
הכל הוא תורה וחיים הם למוצאיהם
ישראל בזה הבחינה ,ואמר להם משה
)משלי ד ,כב(.
אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלוקיכם
ממש כבשעת קבלת התורה ,ולכן אני
יכול לכרות ברית עמכם ,ולמען הקים
אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלוקיכם אותך ׳היום' הבחינה של היום יהיה בכל
וגו' )דברים כט ,ט( .על דרך דאמרו חכז״ל יום ויום כחדשה )רש״י דברים כו ,טז(
)ר״ה טז (.אמרו לפני מלכיות כדי שיזכו לזה לעולמית.
שתמליכוני עליכם ,התכלית של ראש
השנה הק׳ להתפלל שיתחדש המלוכה
על כל העולם כולו ,וזה נרמז ,׳היום׳ זה אתם נצבים היום וגו' )דברים כט ,ט(,
ראש השנה כידוע ,והתפילה היא ׳כולכם׳ בילקוט )דברים פכ״ט רמז תתקט( אמר
לפני ה׳ אלוקיכם ,שכל הבריאה תכנס להם משה מבקשים אתם לעמוד בעולם
תחת עול מלכותו יתברך ,ואם בדרך זה עסקו בתורה ,ומה כתוב למעלה ושמרתם
המה התפילות בודאי שמתקבלים. את דברי הברית הזאת וגו' ,ואחריו אתם
להבות אש ו
שיעור בספר של"ה הק' מס' ראש השנה
הנה בער"ה יש עבודות מיוחדות ליום זה, )ז( כל שלשים יום שלפני ר"ה מחויב לבער
כגון הסליחות הארוכים שאומרים כל החמץ וכו' וביום שלשים שהוא ער"ה יום
ישראל בער"ה ,ואבי הק' אמר כל ספר האחרון בשנה ,אין ביעור חמץ אלא
תהילים בער"ה ,ולהרבה יהודים יש להם שריפה.
ענינים שונים ועבודות שונות לערב ר"ה. הנה אצל הבחורים קוראים השבת קודם
ובפרט המנחה של ער"ה ,שהוא השמו"ע השבת באווארפן 'שבת קאפעליטש',
האחרון בשנה ,כי למחרת כבר הוא שנה שהולך האחרונה השבת שזהו
חדשה ,וכאילו האדם נברא מחדש, בקאפעליטש ,כי בשבת שאח"כ לובש
ומהברי' הקודמת ,השמו"ע האחרון שלה, השטריימעל ,ובשבת זה צריכים לתקן כל
זהו המנחה של ערב ראש השנה ,וזקה"ק השבתות שהלך בקאפעליטש ולא הרגיש
הרבי ר' בערצי מנדבורנא אמר שכל טעם בשב"ק ,ולא ידע מה הוא שבת,
הכתיבה וחתימה טובה של השנה תלוי ובשבת הזה הוא הזמן לתקן כל השבתות.
בהשמו"ע של מנחה ער"ה ,ואצל כל וכמו כן בערב ראש השנה שהוא היום
הצדיקים היתה עבודה גדולה במנחה האחרון בשנה ,ויש רק עוד יום אחד בשנה
ער"ה. הזאת ,וביום הזה יכולים עוד לתקן את כל
ומספרים שיהודי אחד כתת רגליו כל השנה .ומשום שמתחילים מר"ח אלול
חודש אלול בדרכים לאסוף כסף ולהגיע לבער החמץ ,ממילא בער"ה שהוא כבר
לרבו לר"ה ,והגיע ער"ה אחר כל הטרחות יום האחרון אז אין ביעור חמץ אלא
ויגיעת הדרך וכל ההוצאות ,כששמע שריפה.
מרבו השמו"ע של מנחה של ער"ה ,אמר
החסיד שבשמו"ע הזה כבר הוציא כל
הוצאותיו ויגיעותיו להגיע להרבי ,ומעתה שם :וערב ראש השנה שהוא ער"ח לא יגרע
הכל ריוח א .וכן הוא העבודה במנחה של מער"ח דעלמא ,אדרבה כ"ש ערב ראש
ער"ש ,שהוא המנחה האחרונה של חודש זה ,ושהוא יום האחרון בשנה.
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א בהזדמנות אחרת סיפרו רבינו על הצמח צדק מליובאוויטש זצ"ל.
ז רשפי אש
להלאה. השבוע ,ובני ישראל שעורכים את השבוע
כדבעי ,וגם הליל ששי והערב שבת,
יכולים לשמוע זאת בכל ערב שב"ק
גם בעש"ק כשאני טובל במקוה ,אני אומר במנחה אם יש להם אצל מי לשמוע זאת ב.
ומתכוין ג"כ על כל דבר שצריכים לע שות
בשב"ק ,כגון :לשם מצות לבישת הבגדים
לכבוד שב"ק ,לשם מצות הדלקת נר ]מענין לענין[ היום בערב אי"ה נקדש
לכבוד שב"ק ,לשם מצות תפילת מנחה, הלבנה .אמרתי אתמול שמי שהוא רוצה
לשם מצות קבלת שבת ,לשם מצות יכול לקדש הלבנה ,אבל אני לא יכולתי.
זמירות לפני קידוש ,לשם מצות קידוש, כי אצלינו המנהג בלי נדר ,שבכל מצווה
לשם מצות זמירות וסעודות שבת ,לשם שעושים צריכים לחשוב כשטובלים
מצות תפילת שחרית ,לשם מצות קריאת במקוה ,שטובלים במקוה בשביל המצוה
התורה ,לשם מצות עליית התורה ,לשם הזאת ,למשל כשאני טובל בבוקר ,אני
מצות תפילת מוסף ,לשם מצות כתר, מתכוין ואני אומר ג"כ בפה :לשם מצות
לשם מצות סעודת שבת ,לשם מצות תפילין ,תפילין דרש"י ותפילין דר"ת,
מנחה ,לשם מצות סעודה שלישית ,לשם לשם מצות תפילת שחרית ,לשם מצות
מצות לחדש חידושי תורה ,לשם מצות תפילת מנחה ,לשם מצות תפילת ערבית,
תפילת ערבית ,לשם מצות הבדלה ,לשם לשם מצות לימוד התורה הק' כל היום.
מצות סעודת מלוה דמלכה .כתוב בספר וכשצריכים לקדש הלבנה מנהג אבותינו
חסידים שאדם מחויב לומר לתלמידיו כך שמתכוונים בבקר במקוה ,שטובלים
נהגו רבותי וכך אני נוהג ג .ולכל דבר מגיע לשום מצות קידוש לבנה ,ואתמול לא
הזמן. זכרתי.
ואמר רבינו :באלול אינו בוער כ"כ לקדש
מוקדם ,בחדשי טבת שבט שקשה קצת
צריכים להזהר מאד כשטובלים במקוה לפעמים לראות הלבנה ,צריכים להזדרז,
בין אנשים בשמירת עינים ,שלא יצא ולפעמים אי אפשר להתחשב ]זיך
שכרו בהפסדו ,וגם כשהולך ברחוב אויסצורעכענען[ בזה ,אבל באלול הלבנה
בלכתו ובבואו. ב"ה לעכטיג .ויה"ר שהשי"ת יעזור
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
ב א"ה כידוע עבודתו של רבינו הק' זי"ע במנחה ער"ש שהי' בהתלהבות עצומה ובהתעוררות גדול ,וכל
הלבבות נתעוררו אז ,ע"י הבכיות והקרעכצטן שיצאו מנהמת לבו הטהור ,ואכמ"ל.
ג ז"ל ספר חסידים )סימן תקכ"ג(' :אדם מגיד לבניו או לתלמידיו כך אני עושה כך היה אבי עושה כך
היה רבי עושה כדי שהם יעשו כך דכתיב )ש"ב כ"ב כ"ב( כי שמרתי דרכי ה' ולא רשעתי מאלהי'.
להבות אש ח
היה יהודי שהתפלל כל שבת במסירת
נפש ממש ,כמו הצדיקים שהיו בהרבה
דורות שלפניו ,ובר"ה בברוך שאמר היה שם :ושהוא יום האחרון בשנה ,ושהוא
כבר רטוב הקיטל והגארטל ו הטלית, למחר יעמוד בדין .צריכים קודם לחזור
וכמה בגדים שמתחתיהם ,ובכל שבת הרבה בתשובה ולנסות לרצות את
בפסוקי דזמרה כבר הי' אויסגעווייקט השי"ת ,שידעו קודם בכלל מה זה ראש
נאס ,וכל מצוה ומצוה עשה במסירות השנה ,אם האדם מגושם כ"כ ל"ע הוא
נפש ,בכסף ובזהב ,ובבריאות הגוף ,ומסר אפילו אינו יודע ,ומשל למה"ד ,לאדם
להקב"ה כל חייו ,הכסף ואכילה ושתי' שיכור שיש לו משפט ,ולוקחים אותו
ושינה וכבוד ,שום דבר מזה לא היה צריך, למשפט ,אבל אין לנו מושג בכלל למה
רק לעבוד השי"ת .וזה הי' מה שהשתדל ישפטו אותו ,אם לכמה שנים בבית
להכניס בלבבות בני ישראל ,למי שהיה לו הסוהר ,או לעונ שים אחרים ,אבל הוא אין
שכל לקבל' .ויהודי כזה היה לו פחד כזה לו מושג וידיעה בכלל מה זה משפט כי
בראש השנה שארכובותיו היו דא לדא הוא שיכור ,ואתה יכול לדבר אליו ולומר
נקשן ,ומה נענה אנן אבתריה'. לו ,אתה יודע שמחר יש לך משפט ,ואתה
יכול להשפט לעונשים קשים ,אבל הוא
אינו יודע מאומה ,הוא רק דואג לעוד
)ח( וכתב בסדר היום :גם צריך שיטהר לגימה של יי"ש ,ומה הוא יודע ממשפט,
ממש ,שירחץ ויטהר ויטבול במי מקוה, ואפשר לדבר אליו כמדבר אל העצים
אע"פ שאין דרכו בכך בכל השנה. ולאבנים.
עד עתה דיבר השל"ה הק' על כך שצריך כן הוא אם האדם מגושם ל"ע ,וכל מה
לטהר את נשמתו בתשובה ,ועתה מדבר שמתעסק בו זה רק בעוד אכילה ועוד
שצריך לטהר גם גופו במקוה. שתיה ,ועוד דברים בטלים ,ואתה יכול
בשנים הקודמות היה מאד קשה לטבול לדבר עמו מר"ה כמו עם אותו שיכור,
במקוה ,שהיו רק מקוואות קרים ,ופעמים בדיוק אותו דבר ,שהוא שיכור ולא מיין,
היו צריכים לטבול בנהר בקרח ,וגם וצריך הרבה זיך צו קלאפן קאפ אין וואנט,
המקוואות שהיו מסודרים במקצת ,ג"כ לידע קודם מהו בכלל ר"ה.
לא היו כמו היום .בבראדשין במקום
שגרתי שם בילדותי היו ג"כ שני מקוואות,
בסוף היה כבר מקוה רגיל ,אבל מקודם שם :צריך להיות ירא וזוחל וכו' מן היום
היה מקום מעיין והיה תמיד קר ובזה האיום הבא עלינו .כבר סיפרתי כמה
טבלו. פעמים ,שזקה"ק אמר שארכובותיו היו דא
ובמקום הזה טבל ג" כ הבעש"ט הק' ,כי לדא נקשן מפחד לפני תקיעת שופר .וזה
ט רשפי אש
למשפט. הבעש"ט הק' היה פעם בבראדשין מחמת
המשפט הזה הוצרך להיות בעיר איזה סיבה ,וידוע המעשה שהיה .שליד
הארדענקא ,שליד סטאניסלוב היה עיר בראדשין היה עיר בשם סלאטפינא ,גם
הארדענקא וזה היה עיר המחוז ,ולמשל ליד סיגעט היה עיר בשם סלאטפינא,
כששלחו מכתב לסטאניסלאב היו צריכים אבל גם שם ליד בראדשין .בין בראדשין
לכתוב סטאניסלוב שהוא ליד הורדענקא, לנדבורנא ,היה עיר סלאטפינא .והיה שם
עכ"פ ,כשהיו קוברים את הגויים היו נדבורנא קלויז גדול ,שם היה אולי
קוברים אותם ב ארון שנקרא טרומבע ,זה הנדבורנא קלויז המפואר וההדור ,כי בנו
היה ארון שלמעלה היה זכוכית ,והיה שם קלויז חדש.
אפשר לראות את המת המונח בפנים. שם בסלאטפינא היה יהודי בשם ר' פנחס,
וקודם כשבא ר' פנחס הנ"ל למשפט ביקש ור' פנחס הזה לא ידע אף אחד שהוא
שיחפרו את הקבר ויביאו את הטרומבע צדיק ,וכנראה שהיה ל"ו צדיק ,והבעש"ט
לבית המשפט .כשהביאו שם אמר ר' הק' בא אל ר' פנחס הזה בסלאטפינא,
פנחס 'תקימי ותראי מי הרג אותך', ובנסיעתו לסלאטפינא עבר דרך
השפחה קמה מארונה ופתחה עיניה בראדשין ,והיה מקובל בין יהודי בראדשין
וידיה והסתכ לה סביב ,והצביעה בידה דור אחר דור ,לומר שהבעש"ט הק' טבל
שגוי זה הרגה ,והיה קידוש ה' גדול. במקוה במעיין הזה.
ר' פנחס הנ"ל יעודו היה שצריך להיות אח"כ בזמנים שלי כבר היה מקוה חדש
צדיק נסתר ,וכיון שנתגלה ,כשחזרו שחיממו אותו ,והיה יפה עם קירות
מהמשפט נסתלק על אם הדרך מחופים וכו' ,אבל היה גם המקוה המעיין
בבראדשין ,ולא הגיע עד סלאטפינא הנ"ל ,והיה עמוק מאוד ,והיו צריכים לירד
ומנוחתו כבוד בבראדשין .והשאיר צוואה עשרים שלושים מדריגות להגיע למקוה
שד' אמות מסביב לקברו לא יניחו אף והיה קר ,אבל מי שרצה היה יכול לטבול
אחד ושלא יביאו לציונו לבקש רק בקשות שם ,והרבה הלכו שם.
רוחניים .אני זוכר שהיו הולכים לציונו,
וגם אני הייתי שם פעם .עכ"פ הבעש"ט
הק' היה בבראדשין במקוה. ]מענין לענין[ ר' פנחס הזה היה צדיק
נסתר ,והגוים עשו בלבול הידוע ,שחטפו
שפחה גויה והרגו אותה ,ואמרו שיהודים
סיפרתי כל זאת ,כי היום הולכים למקוה עירבו דמה בהמצות וכו' ,ונעשה גזירה
בכל יום ,והוא בניקל מאד ,אבל פעם לא גדולה על כל היהודים והיה צריך להיות
היה זה דבר קל ,האנשים הפשוטים היו משפט גדול לכל היהודים להענישם
הולכים למקוה רק בערב יו"ט ובערב ר"ה קשות ,ור' פנחס ביקש שיקחו אותו
להבות אש י
זרה מטמא את המחשבה וכל הבחינה של ויוכ"פ ,ולא כל אחד היה יכול לילך במים
הנפש האלוקית ,כמו כן הקב"ה גזר הקרים .וע"ז כותב השל"ה' :אע"פ שאין
שכשנכנסים למקוה של ארבעים סאה דרכו בכך כל השנה אבל בערב ר"ה' וכו'.
הכל מתטהר ,וכמו שמאמינים בזה צריך
להאמין בזה .וע"ז אומר השלה"ק עד כדי
כך שע"י שטובלים בער"ה במקוה הולכים שם :ביום הזה ערב ראש השנה הגדול
כל הטומאות וכל המחשבות זרות ,כי והנורא צריך עכ"פ לטבול ולהשליך מעליו
הקב"ה גזר שארבעים סאה יוכל לטהר כל הטומאות ומחשבות זרות שנתדבקו
את האדם ,הגוף והנשמה ,והכל יהיה עמו כל ימות השנה.
בחזרה טהור לגמרי. היה עובדא אצל אחד מהאדמו"רים ,אולי
והשלה"ק מדבר באנשים שמקודם אצל היסוד עבודה מסלאנים אולי קודם
לכתחיל ה בכל חודש אלול עשו הרבה לכן ,שהיה פעם חסיד שישב בשולחן אצל
תשובה ,וחלקם התענו ,וחלקם אמרו הרבי ונתן איזה קרעכט'ס ,מה שנקרא א
הרבה תהילים ,וסיגופים אחרים ,עד חסידי'שע קרעכטס ,נתן הרבי עיניו בו
שמגיע לערב ר"ה ,כבר יכול להשליך הכל ואמר לו 'נו' ,ומה היה ה'נו' הזה ,כי באחד
מעליו. השיחות הקודמות אמר הרבי שכמו
כתוב בספה"ק )יושר דברי אמת פרק מ"ב( שמאמינים שבכל עבירה ר"ל שעושים
שמקו"ה אותיות קומ"ה ,כי האדם צריך נעשה פגם בעולמות העליונים ,ובמקום
להיות קומה שלימה ,ואם חטא נפגם שורש נשמתו שנחצבה משם נעשה
הקומה שלו ,כי הגוף הוא רק משל ,ויש חשכות ,ואינו בא אליו השפע מלמעלה
גם לנשמה קומה של ידים רגלים ועינים ולא מניחים לו להגיע ליודישקייט עי"ז
וכו' ,כעין מה שיש בגוף ,וכל הרמ"ח ובכל מחשבה דיבור ומעשה שאינו כהוגן
מצוות עשה ושס"ה ל"ת הם כנגד הרמ"ח גורם לכך ,כך צריך להאמין שכשהשי"ת
אברים ושס"ה גידים שבגוף ,וכל עבירה עוזר ומתנחם בנפשו וחוזרים בתשובה,
שעובר נפגם בקומה שלו אותו האבר הכל מתתקן .ועל זה הוכיחו הרבי שלא
שהוא כנגד המצוה הזאת ,ואם חוטא היה צריך לגנות ,כי הוא צריך להאמין
הרבה ר"ל ,אזי כל הקומה שלו פגום שאם עשה תשובה הכל מתתקן .וזה היה
לגמרי ,הראש ,הפה ,העינים וכו' .ועד ה'נו' של הרבי.
ער"ה צריך לחזור על הכל בתשובה, וכמו שאנו מאמינים ויודעים בבירור שכל
ובער"ה כשטובל הכל מתתקן. עבירה מטמא את האדם ,וכל מחשבה
יא רשפי אש
שיחו"ק בסעודת מלוה מלכה פרשת נצבים
תשס"ה לפ"ק
פייער ,דאס איז א דרך ,אז קודם דארף א אווען מ'זאגט ר"ה ביינאכט לדוד מזמור
איד טוהן דאס וואס ער האט צוטוהן ,און לה' הארץ ומלואה דארף פאלן א פחד לה'
נאכדעם שרייען צום אויבערשטן. הארץ ומלואה ,מיר דרייען זיך ארום
אינעם אויבערשטענס וועלט ,און אויכעט
ווען מ'שרייט ביים דאווענען המלך ,אזוי
ווי דער הייליגער בעש"ט הקדוש זאגט אז
דער זיידע ז"ל האט געטייטשט ,חז"ל זאגן
מיר שרייען צום מלך אליין ער זאל אונז
לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות שלא
ראטעווען.
לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה,
פרעגט דאך יעדער א קשיא ,וואס איז
פשט פון לעולם יעסוק אדם בתורה
ומצות שלא לשמה ,נאר אז א מענטש עטץ ווייסט פשט ,באמת היום תתעשר,
פארלייגט זיך שטארק אויף לשמה לאזט )זמר איש חסיד( ,היינט וועט מען נתעשר
דאס דער בעל דבר בכלל נישט צו, ווערן מיטן אמת.
וממילא יעסוק אדם בתורה ומצות של א
לשמה ,דהיינו נישט דייקא לשמה ,ס'איז
נישט פשט אז מ'זאל לערנען שלא לשמה
מ'זעט ביי די מעשה פון איש חסיד ,אז
אז מ'זאל זיך נישט פארלייגן אויף לשמה,
קודם האט אליהו הנביא אלעס געמאכט
נאר קודם יעסוק בתורה ומצות ,ומתוך
ער האט אנגעהויבן מאכן דעם בנין ,פעל
שלא לשמה ווען ער האלט שוין אינמיטן
עם פועלים ,און נאכדעם האט ער
לערנען טראכט מען איך לערן דאך שוין
אנגעהויבן שרייען צום אויבערשטן ,און
ממילא ,הייבט מען אן לערנען דעמאלט
אזוי האט אליהו אויכעט געטאן ביי די
לשמה ,זא ל עס שוין זיין פארן
מעשה ווי ער האט אויפגעוויזן די נביאי
אויבערשטנס וועגן ,דעמאלט בא לשמה
הבעל ,האט ער קודם געמאכט דעם
קומט אריין לשמה.
מזבח ,די קרבנות ,און נאכדעם האט ער
אזוי איז געווען ביי אליהו הנביא ,קודם גענומען שרייען צום אויבערשטן אויף
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א נעתק מספר בית שמחה תשח''ח להמחבר כ''ק אדמו''ר מסטרעליסק שליט''א.
להבות אש יב
אינזין מוציא צו זיין אלע אידן. האט ער אנגעהויבן צו מאכן ,שפעטער
ר' יענקעלע זי"ע פלעגט דאך אלעס זאגן, האט ער גענומען שרייען רבוש"ע איך
האט ער מיר געזאגט ,ווען מ'איז געווען דארף נישט גארנישט איך מיין דאך נאר
אין פאריז האט דער שווער געהאט א דעם כבוד שמים ,קודם דארף מען טון
קליין שטיקל פלייש ביי מלוה מלכה ,און נישט אנהייבן מיט כבוד שמים.
אין דעם האט ער זיך געקאכט ,אין אז מ'האט עפעס אריינגעלייגט ,מ'האט
אנטווערפן האט מ ען שוין געגעבן אפאר געלערנט אפאר בלאט גמרא ,מ'האט
עופות ,האט ר' יענקעלע געזאגט ,אז אויסגעזאגט תהלים ,יעצט קען מען בעטן
ס'איז מקויים געווארן המקיים את התורה דעם אויבערשטן ס'זאל אלעס ארויפגיין.
מעוני סופו לקיימה מעושר ,מ'גיט אזא
טאץ מיט עופות ביי מלוה מלכה.
יו"ט ר"ה ביים דאווענען פאר מוסף,
דארט שטייט יא אז דער בעל תפלה זאל
ושאל רבינו :איינער ווייסט צו דער עולם בעטן קודם ,מ'בעט דארט שלא יבושו
האט געהערט קידוש פון ר' איציקל ,ווייל שלוחי בי ולא אני בהם.
איך האב געזען ווי ער האט געמאכט
קידוש תיכף נאכן דאווענען ,און ביז דער מ'זעט פון די תפלה שלא יבושו שולחי בי
עולם איז געקומען צום טיש האט מען ולא אני בהם ,אז מ'דארף קודם אנהייבן
שוין געהאלטן אינמיטן די סעודה. מיט זיך ,נישט מיטן עולם ,קודם זאל ער
גוט ווערן ,און נאכדעם וועט דער עולם
ואמר אחד שע"פ רוב האט ער נאר גוט ווערן.
געזאגט די זמירות שלום עליכם ,ער
פלעגט זאגן די מלאכים דארפען נישט ]מנהג רבינו הק' היה לאכול אצל סעודת
ווארטן ביז איך וועל מיך אויסקראצען, מלוה מלכה בשר שיריים מסעודת שב"ק
אבער קידוש פלעגט ער יא מאכן שפעט. ולא היה חולק מזה שיריים ,וכשסיים
ואחד אמר אז ער פלעגט האבן יעדע וואך לאכול היה שם כמה נכדים מהרה"ק ר'
אורחים און ער פלעגט מיט זיי מאכן יענק'לע ור' איציקל מפשעווארסק זי"ע,
קידוש. ואמר [:היינט וועל איך מאכן א אויסנאם
פאר זיי ר' איציקל'ס אייניקלעך וועל איך
והוסיף רבינו :צדיקים האבן יעדער
געבן ,ווייל ר' איציקל האט געהאט א
געהאט אין דעם אנדערע שיטות,
גרויס געשעפט מיט די פלייש ביי די מלוה
פארוואס דארף מען זאגן צאתכם לשלום,
מלכה.
וואס שטערט אז די מלאכים וועלן בלייבן,
אמאל האב איך געזאגט ווערטער ,היינט וכשנתן להם הבשר אמר להם האטס
יג רשפי אש
היינט איז שוין ב"ה אן אנדערע וועלט, איז דאס שוין צו שווער צו רעדן אזעלכע
פלעגט דער בעל הבית וועלן מ'זאל שנעל ווערטער ,אמאל האב איך געזאגט דעם
ענדיגן די סעודה די אורחים זאלן טעם כדי די מלאכים זאלן זיך נישט מקנא
ווייניגער עסן ,וועגן דעם איז אורח מברך, זיין ווי אזוי א איד עסט פיש פרייטאג צו
דער אורח זאגט ווען מ'קען בענטשן. נאכטס וועגן דעם שיקט מען זיי נישט
ארויס ,היינט זאג איך שוין נישט אזעלכע
זאכן ,נאר זיי קענען נישט גיין ווי לאנג
דער זיידע ז"ל בעל הרזא דשבת האט מ'גיט זיי נישט קיין רשות ,מ'שיקט זיי
געוואוינט נעבן נדבורנא צען יאר בחייו צום איד אין שטוב אריין און זיי קענען
פונעם פאטער ,און נאכדעם איז ער נישט אוועקגיין אן רשות ,און די וואס
געקומען קיין קרעטשניף .און די ערשטע מאכן שפעטער קידוש איז א מחיה ,די
ראש השנה ווען ער איז געקומען קיין מלאכים ווילן דא שטיין און ווארטן זיי
קרעטשניף נאך די פטירה פון זיין טאטן, קענען נישט אוועקגיין ,האט ער די
איז דארט געווען א גרויסער פרעמדער מלאכים אין שטוב א פאר שעה לענגער.
עולם ,א גרויסער חלק פונעם עולם האט
ער קיינמאל נישט געקענט וואס זיי זענען
אנגעקומען די לעצטע צען יאר ביים זיידן חז"ל זאגן בעל הבית בוצע ואורח מברך,
ר"ר מאיר'ל ,נייע חסידים פון די געגענט, פארוואס עפעס בעל הבית בוצע ,ווייל
זענען אדורך געגאנגען דער גאנצער עולם אורחים יאגן זיך אייביג ,אמאל איז דאס
זאגן לשנה טובה ,איין יודל איז געווען געווען ממש פאר הונגער ,אבער א איד
עפעס א קליין שווארץ אידעלע ,און דער בעל הבית אז ער האט א סדר ,למשל
איינגעבראכן ,דעם איד האט דער זיידע אז ער זאגט תקוני שבת פאר שלום
ני שט געפרעגט ווער ער איז נאר ער האט עליכם ,ער קוקט אריין אין חסידישע
אים געזאגט מיין ליבער איד ,וואס טוט ספרים ,אויב ער ווע ט נעמען אורחים און
איר דא ביי מיר? האט דער איד ער וועט זיך מוזן יאגן וועט ער דאך מוזן
געענטפערט איך בין געקומען זוכן וואו משנה זיין פון זיין גאנצען דרך ,אויף דעם
דער אויבערשטער וואוינט אפשר האט מען געזאגט ניין ,בעל הבית בוצע ,די
וואוינט ער דא .דער זיידע האט דעם איד אורחים האבן נישט קיין רעכט אויף דעם,
אנגעקוקט האט ער שוין געזען אז דאס ווען דער בעל הבית וועט האלטען ביים
איז עפעס א איד'ל וואס ה אט שוין נישט אנהויבן דעמאלט הייבט מען אן.
וואס צו קומען צו איהם. ואורח מברך ,דאס אי ז שוין בדרך צחות,
אמאל ווען דאס עניות איז געווען גרויס,
להבות אש יד
די טירן זענען אפען .ס'איז געווען אמאל אמר בענוותנותו :אסאך בחורים זענען
אז ר"ר מרדכי'לע האט געזאגט פאר שוין געקומען אויף דעם שבת ביז נאך
איינעם פון די שטוב מענטשן אז ער ר"ה ,איין טרייסט האב איך אז די בחורים
דארף האבן עפעס געלט ,איז געווען זענען נישט פארפארעט מיט קיין
דעמאלט אלע שטיבער געפאקט פיל עבירות ,ווען יא וואלטן זיי נישט געהאט
מיט מענטשן וואס האבן געוואלט קיין צייט דא צו קומען שוין.
אריינגיין מיט קוויטלעך ,און מ'הא ט נישט יעדער איד האט דאך א חלק אלקי ממעל,
אויפגעמאכט קיין טיר ,האט יענער יעדער איד האט דאך עפעס כוחות,
געזאגט ,דער רבי זאל לאזן אויפמאכן עפעס זכותים ,די כוחות דארפן ציען צו
דעם טיר וועט ב אלד זיין אזא טיש מיט אידישקייט נישט חלילה פארקערט– .
געלט ,האט דער זיידע ר"ר מרדכי'לע איך האב געהערט אמאל פון א חסיד וואס
איהם געזאגט ,אה דו זאלסט דאס נישט האט געזאגט ,ווען מען פארט צו א רבי'ן
זאגן דו ווייסט נישט אז מרדכי מאכט דארף מען אינזין האבן מ'זאל נישט
נישט אויף די טיר אונטן ביז מ'מאכט מבלבל זיין דעם רבי'ן נאר מ'זאל אים
נישט קודם אויף אויבן .דאס האט דער צוהעלפן ,יעדער איד האט עפעס א כוח.
איד אליין פארציילט פארן זיידן זצ"ל.
ר"ר אלימלך זאגט אינעם לקוטי שושנה,
דאס אלעס זאגט דער ר"ר אלימלך, איך האב געהערט פון דער סערטער רבי
ס'שטייט אין פסוק בשרתי צדק בקהל רב שליט"א ,אז זיין זיידע ר' מענדעלע
הנה שפתי לא אכלא ה' אתה ידעת, וויזניצער איז געווען א רויטער ,ווען ער
בשרתי צדק בקהל רב ,איך זאג די בשורות האט געזאגט ר"ה ביינאכט לדוד מזמור
פאר יעדן איינעם דער זאל געהאלפן איז געווען דארט אן אלטער חסיד ,האט
ווערן מיט קינדער ,און דער זאל ווערן אן ער געזאגט ,דער רויטער רוצח זאגט זיך
עושר ,דער וועט האבן א רפואה ,און דער לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה תבל
וועט האבן שלום בית ,בשרתי צדק בקהל ויושבי בה ,און צוויי טויזענט אידן
רב ,אבער הנה שפתי לא אכלא ה' אתה ווארפט דאס.
ידעת ,דו ווייסט דאך וויפיל איך בין דער זיידע ר' מרדכי'לע האט טאקע
מתפלל פאר דעם אז אלעס זאל מקויים געזאגט ,ער איז אריינגעקומען מיט זיין
ווערן. עולם ,דער זיידע ר' מרדכי'לע האט
אויכעט מעיד געווען אויף זיין עולם.
יעדער צדיק האט זיך זיין בחינה ,דער
זיידע ר"ר מרדכי'לע האט נישט דער ר"ר מרדכי'לע ,א פשוטע טאג נישט
אויפגעמאכט די טיר ווי לאנג מ'האט דווקא ר"ה ,האט ער געזען אין הימל ווען
טו רשפי אש
האט דער בעלזער רב ר' ישכר דוב איהם נישט אויפגעמאכט אויבן ,ר"ר אלימלך
נאכאמאל געשיקט קיין חוסט און ער האט זיכער אויכעט אזוי געטון בלי שום
האט געזאגט דעמאלט ער זאל איהם זאגן ספק ,ס'איז דא בחינות און זמנים ביי
מיט דעם לשון :איך וויל הערן פון ר"ר צדיקים אזוי און אזוי.
מרדכי'לע נדבורנא'ס א זון וואס איך
דארף טון .דעמאלט האט דער פעטער
שוין געענטפערט ,ער האט אים דעמאלט
ס'איז געווען אמאל א איד וואס האט
געזאגט בעלז וועט איבעראל זיין בעלז,
געדארפט א גרויסע ישועה ,איז ער
און דעמאלט ער האט זיך אוועקגעצויגן
געגאנגען צו ר' ישראל'טשע וויזניצער ,ער
פון מונקאטש.
איז געווען א גרויסער פועל ישועות
אלע זעקס זון פון ר"ר מרדכי'לע זענען אויכעט ,און ס'האט זיך געמאכט אזא זאך
געווען בעלי רוח הקודש. אויכעט און ר' ישראל'טשע האט איהם
נישט צוגעזאגט די ישועה ,און דער איד
האט געמוטשעט א פאר מאל ,און דער
ר"ר מאיר'ל מפרימישלאן האט איד איז ארויס פון די כלים און ער האט
געטייטשט הללוהו בתוף ומחול ,רבוש"ע געזאגט פאר ר' ישראל'טשע ,ווען ר'
דער סוף וועט דאך זיין אז דו וועסט מוחל מרדכי'לע נדבורנא וואלט היינט געלעבט
זיין די אידישע קינדער ,זיי שוין יעצט וואלט איך געקענט געהאלפן ווערן ,האט
מוחל ,ר"ר מאיר'ל האט געמאכט פון דעם זיך ר' ישראל'טשע אנגערופן ,פון וואו
תי"ו פון בתוף א ס' ,האבן די צדיקים נעמסטו היינט אזא ר"ר מרדכי'לע
געזאגט אויף דעם אז פון ר"ה ביז הושענה נדבורנא.
רבה איז דא תו"פ שעות ,הושענה רבה
וועט דאך שוין דער אויבערשטער מוחל
זיין ,זאל דאס שוין זיין ראש השנה. ס'איז געווען די גאנצע ווען
איבערקערעניש ביי בעלז און מונקאטש,
האט דער בעלזער רב ר' ישכר דוב
מ'זאגט ביים דאווענען שיר המעלות געשיקט א חשוב'ן שליח קיין חוסט צו
ממעמקים ,איז דא נוסח ווי אזוי מ'זאגט, ר"ר ישראל יעקב א זון פון ר"ר מרדכי'לע
ווען מ'זאגט נפשי לה' משומרים לבוקר ער זאל איהם זאגן צו ער דארף זיך
האט דער זיידע ז"ל נישט געזאגט מיטן ארויסציען פון מונקאטש וועגן דעם
נוסח ,נאר ער האט געגעבן אזא געשריי איבערקערעניש ,האט ר' ישראל יעקב
נפשי לה' מיט אזעלכע קולות ,און געענטפערט ער קען זיך נישט מישן.
להבות אש טז
והוסיף ואמר :ליטוויקעס זענען מיר דאך שפעטער איז ער צוריק ארויף אויפן
נישט ,זאלן מיר כאטשיג זיין חסידים, נוסח ,דאס גאנצע נוסח גיי טאביסל
עפעס זאלן מיר זיין. איינגעבראכן און נאכדעם צוריק ארויף
ביז קדיש ,די נוסח פון קדיש גייט שוין
מיט א שמחה) ,ואמר רבינו נוסח הקדיש(.
ס'איז געווען אמאל א יוד ער האט איך ווייס נישט ווי אזוי די ליטוואקעס
געהייסן ר' אלי' עפשטיין ,ער איז געווען געבן זיך אן עצה ביי קדיש ,זיי זאגן דאך
גאר א דערהויבענער איד ,ער איז נאך נישט דעם ויצמח פורקניה ויקרב
געפארן צו ר"ר בערצי ,שפעטער האט ער משיחיה ,אבער ס'פעלט זיך דאך אויס
אנגעהויבן צו פארן קיין קרעטשניף ,האט צום נוסח ,איך זע נישט ווי אזוי דער נוסח
ער געזאגט פארן זיידן ,ער האט זיך גייט דארט אדורך אן דעם ויצמח
געטרויט צו רעדן ,ער איז געווען גאר א פורקניה.
חשוב'ע איד ,מ'זאגט קל מלך יושב על ס'איז געווען אין אלט שטאט א
כסא רחמים ומתנהג בחסידות ,האט דער ירושלימ'ער איד ,אמאל אין ירושלים איז
ר' אלי' געזאגט פארן זיידן ,אז דער אלעס געווען די ליטווישע תלמידי הגר"א
אויבערשטער איז א מתנהג בחסידות פון די פרושים ,האבן זיי נישט געזאגט
דארף ער פאלגן וואס דער רבי הייסט. ויצמח פורקניה ,און צוביסלעך זענען די
וסיפר הרה"ח ר' משה מענדל גליק ני"ו, חסידים אנגעקומען קיין ירושלים ,איז
שהרה"ק ר' דוד'ל מטאלנא האט אמאל געווען אמאל אין ביהמ"ד פונעם רב רבי
געזאגט ,אז דער אויבערשטער איז א יו סף חיים זאנענפעלד ,האט א חסיד
חסיד דארף ער דאך זאגן ויצמח פורקניה געדאווענט פארן עמוד און האט געזאגט
ויקרב משיחיה. ויצמח פורקניה ,איז מען געקומען צו
לויפן צו רבי יוסף חיים ער זאל איהם
והוסיף רבינו :משיח דאווענט אויכעט מפסיק זיי ,האט ער געזאגט ,וואס זאל
מיטן עולם צווישן אונז ,ער איז דאך א איד איך זאגן אז ס'זאל נישט זיין ויצמח
וואס דרייט זיך צווישן אונז. פורקניה ויקרב משיחיה.
יז נהרי אש
פרשת וילך
צדקה ,וגם הרה״ק מבארדיטשוב נסע עניני צדקה
פעם לאסוף מעות לצדקה יחד עם הבעל אהנה בפסוק )דברים טו ,ח( ׳פתוח תפתח
התניא ,וכשהגיע ליד ביתו של הקמצן את ידך' טעם תיבת ׳פתוח׳ הוא בתנועה
ורצה הרה״ק מבארדיטשוב להכנס גדולה )תלישה גדולה( ,ועלה בדעתי
והבעל התניא אמר שלא כדאי כי ממילא לפרש ,שכאשר האדם נותן צדקה ,יש
נותן רק פרוטה ,אך הרה״ק מבארדיטשוב לאדם להתבונן למי הוא נותנו ,אם הוא
ביקש להכנס בכל זאת ,וכן היה שהקמצן נותנו לעני חשוב וכדומה ,וידע באיזה
נתן רק פרוטה אחת ,ונטלו ממנו הרה״ק אופן יתן הצדקה ,ואמרתי שהנה כאשר
מבארדיטשוב ,וכשיצא משם הרה״ק ידו של אדם קפוצה ,כל האצבעות שוות,
מבארדיטשוב רדף אחריו הקמצן וביקש אבל כשפותחים את היד ,אין כל
ממנו לחזור ,והעניק לו מטבע אחת יותר האצבעות שוות ,והיינו שבשעה שהאדם
גדולה ,ושוב כשיצא רדף אחריו שוב נותן לא יהיה נתינתו שוה לכל ,והכל הוא
העשיר ונתן לו מטבע יותר הגונה ,וכך לפי המקבל.
היה כמה וכמה פעמים עד שנתן לו סכום
הגון ביותר. ומה שנאמר ׳פתוח תפתח את ידך׳,
מספרים שבזמנו של הרה״ק מבארדיטשוב
לאחר מכן ביאר הרה״ק מבארדיטשוב את היה עושר שלא פתח את ידו לצדקה,
הענין לבעל התניא ,שהנה כל בעלי שהיה קמצן גדול ,והנה תלמידי הבעש״ט
הצדקה בעיר כשהיו עוברים בעיר היה אספו בעצמם מעות ,וכמו שידוע
נותן כל אחד כפי כוחו ,וכשהגיעו לביתו שהרה״ק ר׳ מרדכי מטשערנאביל היה
של קמצן זה נתן מטבע של פרוטה אחת, נוסע ממקום למקום עבור צדקה ,והיה
וחרה אפם של הגבאי צדקה ,שהוא עשיר מחלק סכומים הגונים ,והוא פירנס את
גדול ,וכיצד נותן הוא רק סכום פעוט זה, רובם של הל״ו צדיקים נסתרים ,והיו עוד
והחזירו לו את המטבע ,ונמצא שאדם זה מתלמידי הבעש״ט שנסעו עבור צרכי
------------------------------------------------------------------------------ ------------------------------------------------------------------------------
א וילך תשנ"ו.
להבות אש יח
בשליחותו של מקום ,וגם עכשיו שלחו לא קיים מעודו מצות צדקה באופן
בשליחות לאבות הק׳ ,ועל ידי כן יעלה שמצוה זו תביאהו לידי מצוה יותר גדולה,
למעלה. שהרי מצוה גוררת מצוה ,ולכן לא זכה
כשהאדם מתפלל תפילות יש לבקש לתשובה ,ולכן לקחתי ממנו את המטבע
הבקשות באופן שכך הוא רצון ה׳ ,ואם הקטן ,ועל ידי כן קיים את המצוה וממילא
רצון ה׳ שלא יהיה כך ,אינו מבקש על מיד נגרר למצוה אחרת וכל פעם הגדיל
הדבר. את הסכום.
וזהו ׳פתוח תפתח את ידך' שכאשר האדם
מרגיש שליבו לא נפתח עדיין לצדקה,
ברש״י )פסוק ב( יכול שתשש כחו ובו׳, יפתח עם סכום קטן ,שיהיה ׳פתוח׳ ועל
בהסתלקות הצדיקים היה כמה בחינות, ידי כן יבא לידי ׳תפתח את ידך׳ ,שיוכל
על התניא מספרים שהסתלקותו היה לתת יותר ויותר.
באופן נפלא ,כמי שעובר ממקום למקום,
שכל עת ההסתלקות יחד יחודים ועסק
באהבת ה׳ ודבקות .אצל משה רבינו היה עניני הסתלקותו של משה רבינו
זה יום שבירך את כל ישראל וכתב בו ביום
בפסוק )דברים לא ,א( וילך משה וידבר את
י״ג ספרי תורה.
הדברים האלה אל כל ישראל .הנה דיבור
בזוה״ק איתא שבכל דור יש צדיק אחד הוא לשון קשה ,ואכן דיבור זה היה
שיש לו בחינת משה רבינו ,אצל זקני הק׳ הדיבור הקשה ביו תר ששמעו בני ישראל,
הרבי ר׳ מרדכי׳לע היה בחינה של לא שמשה רבינו עומד להסתלק מהם אבל
כהתה עינו ולא נס ליחו ,שלא הוצרך אצל משה רבינו לא היה הדבר קשה,
לעול ם לבתי ראיה ולא היה חסר לו אף וכלשון הפסוק ׳וילך משה׳ ,שהיה זה
אחד משיניו ולא היה לו שום מחוש ,ובעת אצלו כהולך מכאן לכאן ,שבכל מקום
הסתלקותו היה כבן שבעים ,וצורתו נמצא השי״ת.
האירה עד מאד.
ברש״י פירש בסוף וזאת הברכה ׳כדי
מעלת יהושע שתלך ותאמר לאברהם ליצחק וליעקב
שם ,שניטלה ממני הרשות וניתנה ליהושע. שבועה שנשבע לכם הקב״ה קיימה ,וזהו
הרבי ר׳ מרדכי׳לע אמר על צדיק אחד לאמר ,לכך הראיתיה לך׳ ,ויש לומר שבזה
שהיה בדורו ,שהנה כשעמד משה רבינו פעל השי״ת אצל משה רבינו שיעלה
להסתלק היו מי שדימו שהם עומדים לעולם העליון ,שהרי בכל ימיו היה הולך
יט נהרי אש
מעלת הורדת הכלים הריקים לפתוח להם בית המדרש חדש ,ועברו
לאסוף להם אנשים ,כי דימו שהם יהיו
יש המדמים שחלק השמשות אינו שייך
רבי ,אבל יהושע בן נון משרת לא מש
לעבודת ה׳ ,שאם הבית אהרן הוצרך לומר
מתוך האהל ,ולמעשה הוא היה ממשיך
תורה זו ,יש ללמוד מזה שהיה נצרך לכך,
להנהיג את ישראל.
הבית אהרן אמר ,שהנה אנו רואים שהכהן
גדול כשעמד להוציא את הכף והמחתה והנה חז״ל אמרו )בבא בתרא עה(.
הריקים מקודש הקדשים לאחר העבודה, שכאשר נעשה יהושע למנהיג ,פני משה
היה צריך לטבול ביחוד על ענין זה קודם כפני חמה פני משה כפני לבנה ,זקנים
שנכנס לקודש הקד שים ,שבפעם שבדור היו אומרים אוי לאותה בושה אוי
האחרונה היה נכנס רק לשם כך ,כדי לאותה כלימה ,ובפשטות הכוונה אוי
להוציא הכף ומחתה ,ויש ללמוד מזה לאותה בושה על ירידת הדורות ,ויש
שהורדת הכלים הריקים מהשולחן זה המבארים שמה שרק הזקנים אמרו כן,
עבודה חשובה כמו מי שמביא את הכלים שהנה צעירי הדור היו סבורים שמה
המלאים ,שהכהן גדול היה צריך לטבול שעכשיו הוא פני יהושע כפני לבנה ,לפי
ביום הק׳ כדי להוציא הכף ומחתה. שהוא ההתחלה ,אבל בעוד שנים יהיה
כפני משה רבינו ,אבל זקני הדור הכירו
והוסיף יותר מזה ,ואמר שלהביא כלים את משה רבינו מהשנים הראשונות ,והם
מלאים לשולחן הוא עבודה ,ולהוריד אמרו אוי לאותה בושה ,כי משה רבינו גם
הכלים הריקים הוא עבודה יותר גדולה. בימים הראשונים היה נראה כן.
ואכן כשרואים ענין אחד שאין לבני אדם
חשק לעשותו יש ללמוד שיש בזה עבודה
גדולה ,ושמעתי מהרה״ק ר׳ איציק׳ל מעלת משרתי הצדיק
מפשעווארסק שהרה״ק מצעשינוב בנו ועוד ביאור יש בדבר ,שעד אז היה יהושע
של הרה״ק משינאווא ,כשעמד לברך המשרת ,שהיה מסדר הכיסאות
ברכת המזון ,היה אומר רק דיבור זה, והשולחנות ,אבל הזקנים הללו בכל
"מ׳גייט בענטשן" ,ואמר ר׳ איציק׳ל השנים לא זה לפי כבודם לעשות כן,
שכאשר שמעו דיבור זה נפל פחד גדול וכאשר ראו שהוא נעשה הרבי ,ואמרו אוי
על כל השומעים ,ואמר שכאשר היה לאותה בושה על מה שהיה להם בשעתו
אומר דיבור זה היה הכוונה שיש להוריד הבושה לסדר את בית המדרש ,כי עכשיו
את הכלים הריקים מהשולחן. ראו שחלק זה היה עבודת ה׳ .והרי גדולה
שמושה יותר מלימודה.
להבות אש כ
משה רבינו לבני ישראל נגלות התורה, כל דיבור שאדם שומע יש לו לדעת שהוא
ולאחר מכן למד עם בני ישראל חלק מכוון אליו מן השמים ,ואין הכוונה דווקא
הנסתר ,שאז נפתחו אצלו שוב מעיינות לדברי תורה ,אלא גם כשיוצא לרחוב
החכמה וגילה הדברים לבני ישראל ,וכנגד העיר והוא שומע מה שאחד מדבר עם
מה שאצל משה רבינו היה ׳ולא ידע איש השני ידע שזה מכוון אליו מן השמים ,ויש
את קבורתו' ,נשתנה אצל הרשב״י לו להתבונן מה טעם שמע הדברים.
שנוסעים כל העולם על ציונו הק׳. והנה יש אחד ,מבני הספרדים ,שהוא ירא
ואכן איתא שחלק הזוהר הנקרא רעיא שמים מרובים ,והוא בא אלי שני פעמים
מהימנא גילה אותו משה רבינו ,ואמנם גם בשבוע לצרכי רפואת רגלי ,וכשהיה אצלי
כשראו ישראל שנסתלק משה רבנו ,נאמר שאלתיו כיצד עבר עליו הראש השנה,
בפסוק ׳וימת ׳שם׳ משה׳ ,שרק שם היה ואיך היו התקיעות בראש השנה ,ואמר
המיתה ששוב לא ראו הו ,אבל באמת שלא שביום הראשון היו התקיעות כראוי,
היה זה מיתה ,שהרי גדולים צדיקים וביום השני היו עיכובים ,ואמר שהעיקר
במיתתן יותר מבחייהן ,ואנו מוצאים בעת של התקיעות הוא שהבעל תוקע הוא עניו
הגלות שהגיע אל ישראל וכמפורש גדול ,וזהו העיקר ,ודבר זה הייתי צריך
במדרש. לשמוע ממנו שעיקר הכוונות של
התקיעות הוא שהבעל תוקע יהיה עניו.
בפסוק )שם ,ד( ועשה ה׳ להם כאשר עשה
לסיחון ולעוג וגו׳ .משה רבינו בא לחזקם, שם ,לצאת ולבוא בדברי תורה מלמד
שחששו מפני המלחמות שיהיו ,ודאגו מה שנסתתמו ממנו מסורות ומעיינות החכמה.
יהיה כאשר משה רבינו לא יהיה אתם, ולכן ביום זה היה יום פטירתו ,כי במשך
ועל זה אמר להם שאינם צריכים לו כלל, ארבעים שנה למד משה רבינו עם
כי המלחמות שהיה עם סיחון ועוג, התלמידים ,אבל ברגע שלא היה יכול
השי״ת עשה המלחמות ,והשי״ת ישאר ללמוד על התלמידים ,שוב לא היה יכול
עמהם. לחיות.
בכפר עטה התגורר ר׳ משה טאוב שהיה
עניו גדול ואמרו עליו שהיה יודע כל
בפסוק )שם ,ה( ועשיתם להם ככל המצוה הש״ס בבלי וירו שלמי ,וידע בעל פה את
אשר צויתי אתכם .הנני אומר כסדר, הזוה״ק ,והיה אומר כסדר זוהר ,והיה עניו
שכאשר האב מכה את בנו ,גם כשעשה גדול ,ואמר לי מה שאיתא שהרשב״י היה
עוולה שיש להכותו על הדבר ,יזהר שלא בו נשמת משה רבינו ,שבתחילה גילה
כא נהרי אש
להם פחד ,שכאשר האדם צריך להתגבר יכהו מתוך כעסו ,שעל ידי כן הוא מכניס
על השונא אסור לו לבא לידי מורא מפניו, את מידת הכעס בבן ,ועל ידי כן לא רק
ולכן נאמר אצל הדיין אזהרה מיוחדת ׳לא שאין זה מועיל אלא שמגרע ,ויש לאדם
תגורו מפני איש׳ ,שהבעל דין מבקש להמתין שלא יהיה בכעס ,ואז יכוון לקיים
שהדיין יפסוק כמו הצד שלו ,ולכן הוא מה שנאמר ׳חושך שבטו שונא בנו' ולכן
מפיל מורא על הדיין ללא אמירה ,כדי יכה את בנו משום מצות חינוך -וזקני הק׳
שיפסוק כמותו ,אבל אוי לו אוי לנפשו של כדי לקיים הענין היה מכה לכל אחד מבניו
הדיין שיעשה כמעשה הזה שיפסוק שלא וצאצאיו פעם אחת וכאשר מכים את הבן
כדעת תורה ,ולכן יש ציווי מיוחד של לא משום קיום המצוה אין זה מזיק לבן ,אבל
תגורו מפני איש. כשמכים את הבן מתוך כעס לומד הבן
שאביו כעסן ,ועל ידי כן יהיה בנו עז פנים
וכאשר יהיה אל תיראו ואל תערצו ,אז
יותר גדול ,שיאמר שאביו הוא רוצח ,ועוד
יוכלו לכבוש את ארץ ישראל מאומות
יחשוב שאין לו מה להפסיד כי אביו
העולם ,ויש להזהר שלא יהיה שותפות,
במילא מכהו ,ויכנס בו מידת הכעס
שמצד אחד מאמין שהשי״ת מנהיג את
והאכזריות ,ורק כשמכים לשם מצוה אין
העולם ,ומצד שני יש לו פחד ,אבל אין
זה מזיק.
השי״ת שותף עם אחר ,וזהו מה שנאמר
אצל בעל גאווה אין ׳והוא׳ יכולין לדור וכמו כן כשבני ישראל עומדים להכנס
במדור אחד )סוטה ה ,(.שכאשר האדם לארץ ישראל להרוג את הגוים ,היה להם
מרגיש שהוא איזה דבר ,אין השי״ת נמצא להרוג את השבעה עממין לפי שהיו
שם. רשעים גדולים ,אבל יש לקיים הדבר לשם
יחוד קוב״ה ו שכינתיה ,שעושים הדבר רק
ואמנם יש לאדם לבטל עצמו להשי״ת משום ציווי ה׳.
לגמרי ,ויש בזה לשון התניא )פרק ו( ׳אין
הקב״ה שורה ,אלא על דבר שבטל אצלו וזהו ׳ונתנם ה׳ לפניכם׳ ,אימתי הכו שארץ
יתברך ,בין בפועל ממש כמלאכים ישראל יהיה להם ,כשיהיה ׳ועשיתם להם
עליונים ,בין בכח ככל איש ישראל למטה ככל המצוה אשר צויתי אתכם׳ ,שתקיימו
שבכחו להיות בטל ממש לגבי הקב״ה הדבר משום ציווי הבורא ,אז יהיה ונתנם
במסירת נפשו על קדושת ה" ,שהשראת ה׳ לפניכם.
השכינה שייך רק על ידי הביטול להשי״ת
לגמרי.
בפסוק )שם ,י( חזקו ואמצו אל תיראו ואל
תערצו מפניהם ,זהו סגולה כיצד לכבוש
את ארץ ישראל ,על ידי מה שלא יהיה
להבות אש כב
ועל פי זה ביארתי גם מה שנאמר )ויקרא אל תירא כי ה' עמך
ט ,כב( וישא אהרן את ידיו אל העם
שם ,אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי ה׳
ויברכם וירד מעשות החטאת וגו׳ ,שהנה
אלקיך הוא ההלך עמך .בחובות הלבבות
הוא משה ואהרן הוא אהרן ומשה ,שגם
)שער אהבת ה׳ פ״ו( הביא מה שסיפר
אהרן הכהן היה עניו מופלג ,ומאחר
אחד מן החסידים על אחד מהיראים,
שסבר שאין בו מאומה כיצד היה יכול
שמצאו ישן באחד המדברות ואמר לו,
לברך את ישראל ,ולכן נאמר וישא אהרן
האינך ירא מן האריה ,שאתה ישן במקום
את ידיו כתיב 'ידו' חסר ,שאכן הוא סבר
הזה ,אמר לו ,אני בוש מאלקים ,שיראני
שאין בו מאומה ,אבל בעת הברכה י רד
ירא זולתו ,וזה הכונה שמאחר שה׳ אלקיך
מעשות החטאת.
הולך עמך ,ומה שייך לירא מפניהם ,והרי
ויש להקדים לזה מה שאמר זקה״ק היד אין דבר נעשה מבלעדי השי״ת ,ואין דבר
אהרן על הפסוק )ויקרא טז ,ט-י( והשעיר המתנענע בלתי רצונו יתברך שמו ,ואם כן
אשר עלה עליו הגורל לה׳ ועשהו חטאת, מה שייך לפחד מהם.
והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל
יעמד חי ,שמי שהוא הגורל לה׳ ,מי שהוא
מצד הקדושה ,ועשהו חטאת הרי הוא ענוה כיצד
מקטין עצמו ומרגיש כסדר שהוא מלא
חט א ,ושאינו יוצא ידי חובתו ,אבל השעיר בפסוק )לא ,ז( לעיני כל ישראל חזק ואמץ
אשר עלה עליו הגורל לעזאזל ,הוא יעמד וגו׳ .הנה בעת שליחת המרגלים איתא שם
חי ,שהוא מרגיש שהוא מלא חיות ,שהוא בתרגום יונתן ,וכדי חמא משה
שבע רצון מעצמו ,וכבר אמר הרה״ק ר׳ ענוותנותיה קרא משה להושע בר נון
אהרן הגדול ,היום יצא בעולם יהושע ,י -ה יושיעך מעצת המרגלים,
צופרידנהייט ,שהאברכים שבעי רצון ומבואר שם שענותנותו של יהושע היה
ממצבם ,שהם לומדים ומתפללים ,אכן מי באופן נפלא ,אכן כשהיה צריך להיות
שהוא שבור בעיני עצמו הוא הגורל לה׳. מנהיג היה חשש שמשום ענוותנותו לא
יוכל לומר מוסר לבני ישראל ,כי כסדר
וכאשר עמד אהרן הכהן לברך את ישראל, יהיה סבור שהשני חשוב ממנו ,ולכן קרא
וירד מעשות החטאת ,בשעה זו ירד שמו יהושע.
מבחינה זו שעשה עצמו חוטא ,שאם
ירגיש שהוא חוטא לא יוכל לברך את ועכשיו כשעמד להיות מנהיג אמר לו,
ישראל ,ובעת הברכה אין זה הזמן לעשות לעיני כל ישראל חזק ואמץ ,שלעיני כל
עצמו כחוטא ,אלא בזמן שעומד לברך את העם צריך שיהיה חזק ואמץ ואין שייך
ישראל יש לו לידע שהשי״ת נתן לו הכח בזה עניוות.
כג נהרי אש
תפילה קודם מוסף בר״ה שיש לבעל לברך את ישראל .
תפילה לידע גודל אחריותו ,שכל הכלל הרה״ק מסאטמאר אמר פעם ,העולם דימו
נמצא בידיו ,ומה עושה הבעל דבר ,הבעל שזקני הייטב לב היה תקיף ,אבל האמת
דבר מביא את הבעל תפילה לידי פניות, הוא שהיה שבור בעיני עצמו לשברי
ואז אין לכלל מי שיבקש עבורם חלילה, שברים ,וכאשר היה רואה קטן מתפלל,
ועל ידי כן הוא מקלקל לכל הכלל ,ולכן היה אומר ,הלואי שהיה לי היראת שמים
הבעל דבר במקום לעסוק עם היחידים של קטן זה ,ומאחר שאמר שחשבו שהיה
הרי הוא עוסק עם הבעל תפילה וכך הוא תקיף ,היינו שהנהגתו היה באופן של
מסדר את כל הציבור חלילה. תקיפות ,וכמו שרו אים בספר ייטב לב
וענין זה שייך גם לגבי המנהיג ,שאם שהוא מלא וגדוש בדברי מוסר בכמה
המנהיג נמצא ברשותו ממילא נמצאים כל וכמה ענינים ,ולא הניח לשום פשרה
הקהל ברשותו חלילה ,כי הקהל הולכים בעניני יהדות ,שבאותם השנים התחיל
אחר המנהיג ,ולכן צריך המנהיג לרחמים עניני הפשרות ,ועוד לא ידעו מה שיהיה
כמו כל הכלל ישראל ולכן נאמר ליהושע בסוף כל הפשרות ,והוא נלחם כנגדם ,כי
ביחוד לא ירפך ולא יעזבך. לעיני כל ישראל צריך שיהיה חזק ואמץ.
כח המנהיג בכח הרבים
או יאמר ,על פי מש״כ בייטב פנים ,שמי ברש״י זקנים שבדור יהיו עמך וכו' ,אפשר
שהרבים צריכים לו יש לו כח כמו הרבים, שמה שבתחילה אמר לו משה רבינו כן ,כי
כי הנה יש גזירות שאין היחיד יכול לבקש כשראה גודל ענוותנותו ביקש לומר לו
על הדבר כי אם הרבים ,שיש לרבים הכח שלא יצטרך להנהיג לבדו ,ועל זה נאמר
לבטל גזירה ,ומי שהרבים צריכים לו יש לו דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור.
לו הכח לפעול בתפילתו כמו הרבים,
ונמצא שיהושע היה לו הכח כמו כל הכלל
ישראל ,וכשם שכל הכלל קבלו ההבטחה
המנהיג צריך לרחמים כמו כל הכלל
של לא ירפך ולא יעזבך ,כמו כן קיבל
יהושע הברכה בפני עצמו. בפסוק )שם ,ח( לא ירפך ולא יעזבך .נאמר
פסוק זה ליהושע ביחוד מלבד מה
שנאמר לבני ישראל )בפסוק ו( ,וביארנו
הענין באופן אחד ,שהמנהיג צריך
להכיר שהתורה הוא טובתינו
לרחמים כמו כל הכלל ישראל ,והוא על
ברש״י )פסוק ט( כשנגמרה כולה נתנה פי מה שדרש הישמח משה ,שהוא לא
לבני שבטו .ראה מה שפירש ברש״י סוף התפלל בעצמו לפני העמוד ,ודרש לבעל
להבות אש כד
לסוסים ולחמורים ל״ע ,והשי״ת נתן לנו פרשת כי תבא כשנתן משה התורה לבני
התורה כדי שנהיה בני אדם ,וזהו גודל שבטו ,שמעתי שאותו היום שנתן משה
החסד והטוב שנתן לנו הבורא ,ויש לנו ספר התורה לבני לוי כמ״ש בפ' וילך
לשמוח בזה ולא לבקש שיהיה באופן ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל
אחר ,כשם שהחולה לאחר הניתוח יודע לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו
שאם ירד ממיטתו הרי הוא מאבד עצמו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה וניתנה
לדעת ,וכמו כן מי שרצונו הוא לא כרצון לנו ומה אתה משליט את בני שבטך עליה
התורה הרי הוא מבקש לאבד עצמו, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם ניתנה לנו
שהתורה ניתנה לנו כדי שנלך על הדרך ניתנה ושמח משה על הדבר ועל זאת
הישרה ,וכל תיבה מהתורה מישרת את אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו׳ היום
דרכנו ,ואף שאין האדם מבין כל פרט ,הרי הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים
גם את ציווי הרופא אין הוא משיג ,אלא במקום ,ובאמת שגם היום הזה
שהוא מאמין שהרופא רוצה בטובתו, כשמסתובבים בין בתי הכנסיות יש
ולהבדיל כמו״כ השי״ת רוצה רק לראות עד כמה בני ישראל דבקים בתורה,
בטובתינו. שמבקשים לנשק התורה ,ומי יוכל לשער
וכגון לפעמים נדמה לו לאדם שאם יאמר קדושתם של בני ישראל.
עכשיו שקר יהיה לו טוב ,וכי כל חולה וכאשר זוכים מרגישים גודל הזכיה גם
יודע מהו טובתו ,החולה מדמה שאם בספר תורה פתוח ,כשיושבים ועוסקים
יאכל עכשיו איזה מאכל יהיה לו טוב ,אבל בתורה ,לימוד גמרא וקיום ההלכה בכל
על ידי כן זה יכול להזיק לו באופן נורא, פרט ופרט.
וכמו כן רק התורה יודעת מהו טובתינו, ובאיזה אופן יש לגשת לקיום המצוות,
ומי שמבקש לעשות דבר אחד שלא כפי הנה מי של״ע צריך לעבור ניתוח ,לאחר
מה שכתוב בתורה היינו שהוא רוצה הניתוח יש לאדם לשכב במנוחה ואסור לו
לאבד את חייו ,וענין זה שייך בדבר קטן לזוז לכאן או לכאן ,ומשכיבים אותו באופן
כגדול ,שכל דבר שעושה שלא כפי מה שלא יוכל לזוז ,ויודע האדם שאין
שכתוב בתורה הרי זה כנגד חייו ,כי על הרופאים שונאיו ,וכמו כן על אף שנראה
התורה אנו אומרים כי הם חיינו ואורך שהתורה הק׳ מגבילה את האדם מכף רגל
ימינו. ועד ראש ,שאסור להביט במה שרוצה
יש לקבל את הדברים ,ולהתפלל שיזכור ולא לשמוע מה שרוצה ולא לאכול מה
הדברים כשצריכים לזכור הדברים. שרוצה וכן אסור לנקום וכדומה ,שהתורה
מגבילה את האדם ,אכן הגבלה זו הוא כל
המעלה שלנו ,שאם לא הרי שהיינו דומים
כה נהרי אש
ישראל באזניהם ,שעכשיו יכנס דברי ענין מצות הקהל במוצאי שנת שמיטה
התורה באזניהם. בפסוק )שם י( מקץ שבע שנים במועד שנת
ואמנם גם כשבאים במצב זה ,צריך שיהיה השמיטה בחג הסכות .מה שמצות הקהל
בבוא כל ישראל לראות את פני ה׳ אלקיך, הוא בדוקא במוצאי שביעית ,ועוד יש
שיבא האדם עם הרצון לראות ולשמוע, לדקדק בענין זה שנאמר תקרא את
שאם חסר לו רצון זה עדיין אין שייך לדבר התורה הזאת באזניהם ,ויש להבין מהו
עמו ,וכאשר באו בני ישראל עם הרצון הלשון באזניהם.
להראות פני ה׳ אלקיך מתוך השתוקקות אלא הגע בעצמך ,אדם הבא עכשיו
עצומה לראות ולשמוע ,ומהו לראות את מהרחוב והביט לכל צדדיו ואכל מאכלים
ה׳ ,וכי אפשר לראות את הבורא ,אלא גסים ועישן ציגרעטל ,וכי אפשר להתחיל
שכאשר רואים אור התורה זהו לראות פני לדבר עמו על עניני עשרת ימי תשובה ,על
ה׳ ,כשמרגישים החיות של התורה הק׳ יראת ה׳ ואהבתו ,וכל שאר הענינים ,כיצד
זהו התגלות אלוקות ,וכאשר באים לידי אפשר לדבר עמו כשעדיין הוא מרגיש
כך ויש לאדם הרצון שייך שיהיה הטעם מהמאכל שאכל עכשיו ,וכמו כן
׳באזניהם׳ ,שיכנסו הדברים לאזניהם. בכל השנים כשישבו האנשים בשדות עם
הבהמות וחיו יחד עם הבהמות ,וכמו
שראיתי פעם באיזה כפר איך שהם חיים
ברש״י )פסוק יב( האנשים ללמוד ,והנשים יחד עם הבהמות עד שהם נותנים שמות
לשמוע .הנני אומר כסדר כלפי כל לבהמות ,והם עסוקים בשדותיהם
המתנצלים על חסרון תורתם ועבודתם ופירותיהם ,מה שייך לדבר עמהם על כל
משום שב״ב מפריעות בעדן ,שאין זה נכון הענינים ,אבל לאחר שנת השביעית
וכמו שפירש רש״י' ,האנשים ללמוד' ,אם שישבו בני ישראל כל השנה ועסקו
האנשים עוסקים בתורה' ,הנשים לשמוע', בתורה בבתי המדרש ,ששנת השביעית
ישמעו הנשים בקולם ,ואם יש הפרעה היה כמו יום השבת ,שבשנת השביעית
מצד ב״ב הרי זה לפי שהוא אינו לומד ישבו כל ישראל בבתי המדרש ועסקו
כראוי. בתורה ,ולאחר שעבר שנת השביעית,
שהיו עסוקים כל השנה בתורה ,וקיימו
מצות שביעית כ ראוי ,ועבר עליהם כל
השנה בקדושה ובטהרה ,ולאחר מכן עבר
החן המיוחד שיש למנהיגי ישראל
על בני ישראל ראש השנה ועשרת ימי
בפסוק )שם יד( קרא את יהושע והתיצבו תשובה ועוד עבר עליהם יום הכיפורים,
באהל מועד .בביאור הפסוק קרא את עכשיו יש אל מי לדבר ,ואז בבא כל
יהושע כתב באור החיים הק' כאן צוה ישראל תקרא את התורה הזאת נגד כל
להבות אש כו
ע ל כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות שיתנהג יהושע בשררה לפני משה ,והוא
האלו׳ ,יש לפרש הפסוק על פי מה שאמר אומרו והתיצבו לשון מינוי ושררה שניהם
לי פעם כתריאל ע״ה ,מה שאמרה אמו בהשואה ,על דרך שפירשנו בפרשת אתם
שעל מה ששכחה לרגע אחד מהשי״ת נצבים ,שהיה לו למנות את יהושע למלך.
היה לה צרה ,וכמו כן הרי זה ברכה שעל עכל"ק.
כל דבר שנעשה עם האדם לא יתלה הדבר איתא שיש מבני ישראל שאף שהם
בסיבות שונות מה שעשה לו פלוני יודעי ם ללמוד ויש להם יראת שמים כמו
וכדומה שאר סיבות ,אלא כל מה שנעשה מנהיגי ישראל ,ואעפ״כ אין להם הצורה
עם האדם יבין שזה נעשה לו על מה שהיה למנהיגי ישראל ,שמאז שקרן עור
שנתרחק מהשי״ת ,ולכן באה עליו הצרה. פני משה ,כמו כן יש על כל מנהיג
וזהו אחד מהברכות ,שמן השמים אין בישראל חן מיוחד וצורה ,כדי שבני
רוצים שיהיה לאדם ח״ו רעות או מחלות ישראל ישמעו להם ,וכמו כן מיד כשעמד
או חסרון פרנסה וכדומה ,מן השמים יהושע להתמנות למנהיג נאמר למשה
מבקשים שהאדם ירים את עיניו למקום, רבינו שינהיג את יהושע לשררה ,כדי
וזהו הברכה שיזכור האדם שכל דבר שיראו עליו שהוא נראה באופן אחר מכל
נעשה לו על מה ששכח מהשי״ת וממילא בני ישראל.
ישוב לדרכו הטובה.
רמז לברכות
העמל של הבעל תשובה בפסוק )שם ,יז( וחרה אפי בו ביום ההוא
בפסוק )שם ,יח( ואנכי הסתר אסתיר פני וגו׳ .זקני הק׳ ר׳ מאיר מקרעטשניף ביאר
ביום ההוא .אף שהאדם כבר אמר על כי ש'אפ״י' מרמז לשם הפרנסה המרומז
אין אלקי בקרבי וגו' שייך ההסתרה, בפסוק פ׳ותח א׳ת י׳דך' ,ביום ההוא' הכונה
שבפשטות גם אם האדם שב בתשובה לא לראש השנה ,שבראש השנה יושפע על
יזכה מיד להרגיש קרבת הבורא ,כי הלא בני ישראל שם הפרנסה ,׳ועזבתים׳ ,ל׳
אם תעזבני יום יומיים אעזבך ,ואי אפשר עזוב תעזוב עמו ,שאהיה לעזר לבני
לבא מיד אל העבודה ,אלא יש להשב ישראל ,׳והסתרתי פני מהם׳ שאסיר מהם
בתשובה לעמול הרבה עד שיזכה לצאת את חרון האף ,׳והיה לאכול׳ שיהיה לבני
מהסטרא אחרא ,ולפי שפנה האדם אל ישראל השפעות גדולות.
אלהים אחרים יש לו לעמול הרבה עד והוסיף זקני הק׳ בביאור הפסוק ,׳ומצאוהו
שיבא להרגשת הטוב ,וההסתרה היא צרות רבות ורעות' ,שימצא את אומות
שהאדם יעמול הרבה כדי שיצא לגמרי העולם כל הצרות ,׳ואמר ביום ההוא הלא
כז נהרי אש
ואמרנו לבאר שמה שאמרו שישתכח מהרע.
היינו שישתכח דרך אבותינו ,ויעשו ומשום שהתכלית הוא שיבא האדם לידי
האנשים דרך לעצמם ,שלא אמרו הטוב ,לכן נאמר ועתה כתבו לכם את
שהתורה תתבטל מישרא ל ,שישמרו את השירה הזאת ,שהרי זה בגדר שירה ,כי
התורה ,אלא שישנו את הדרך ,ואמר התכלית הוא שיבא האדם להתקרבות.
רשב״י כי לא תשכח מפי זרעו ,שהתורה
תשמר באופן של זרעו ,שימשיכו העבודה
על דרך אבות ,כי אין הבן יכול לשנות
הנפילה על ידי האכילה
מדרך אבות.
בפסוק )שם ,כ( ואכל ושבע ודשן .הנה מה
שהאדם נופל נאמר הפסוק ואכל ושבע
רמז לרשב״י ודשן ,שעל ידי האכילה נופל האדם ,ולכן
אסור לאכול קודם התפילה ,וביום
בפסוק )שם ,מ( ואף כי אחרי מותי
הכיפורים יש לאדם להיות מופשט מכל
הקהילו אלי וגו' .איתא שמשה רבינו מסר
עניני העולם הזה ,וכבר אמרו צדיקים
נגלות התורה ,ולא חר מכן נתגלה כרשב״י
בתשעה באב מי יכול לאכול וביום
וגילה פנימיות התורה ,והנה אצל משה
הכיפורים מי צריך לאכול.
רבינו נאמר ולא ידע איש את קבורתו,
אבל אצל הרשב״י באים רבבות אלפי
שיראל מכל קצוות תבל ,ואף אותם
שאינם ראויים ,וזה נרמז בפסוק ,הן ללכת בדרכי אבות
בעודני חי עמכם ממרים וגו׳ ולא החזרתי בפסוק )שם ,כא( כי לא תשכח מפי זרעו.
אתכם למוטב ,אבל ואף כי אחרי מותי, חז״ל אמרו )שבת קלח (:עתידה תורה
ואתגלה שוב בנשמת רשב״י ,הקהילו אלי, שתשתכח מישראל ,ואמר רבי שמעון בר
יקהלו אלי במירון ושם יתעוררו לחזור יוחאי ,חס ושלום לא תשתכח תורה
למוטב. מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו,
