קובץ גליונות · Koivetz Gilyoines — ניצבים וילך (2026-08-31)

קובץ תקפ״ח ה'תשפ״ו | שנה שלוש עשרה
ק ו ב ץ ג לי ו נ ו ת
פרשת נצבים-וילך
ממרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור
רשת הכוללים "חפץ חיים בעיון״ בנשיאות מרן הגרמ״ש אדלשטיין שליט״א
רבנו מרן עמוד ההוראה הגר״י זילברשטיין שליט״א במעונו במעמד פתיחת
כולל ח״ח בעיון בקהילת כרם ישראל בראשות חתנו הגר״א רוט שליט״א
״המסייעים בהחזקת רשת הכוללים ח״ח בעיון הוא סגולה להינצל מכל צרה
וצוקה ומכל נגע ומחלה״
ח נ י ב י ה י ע ז י מ ד ת -ננד־בש י גי ף
י עז ל־ א ל׳
» " י ' י י ־ ד •כאדך ־ ־ ,ד ו ל ~ ' -כד כז “ '
C/ ׳ ז י לב נמע י כ ג ׳ ד • -ל י ג -א :ב ת ק
הבית לאלמנות ויתומים
מצו+רף לגליון:
רבנו הגדול מרן ראש הישיבה רבי משה הלל הירש שליט״א
” כל יהודי צריך להיות שותף ^
קיומנו ?תורתנו בקרן עולם התורה כפי י כו ל תו”
קהי?7ו J״ J 5 5 5 * 6 8 8 1
ניתן לשלם באשראי במכשירי קהילות ונדרים שבבתי הכנסת | להקדשות ע״ג הקובץ ניתן לפנות למס׳ k.gilyonot@gmail.com 1053-3145900
לע"נ גאולה בת בלור ע"ה תנצב״ה ■־ --£-לעילוי נשמת הרב ר' מרדכי ב"ר ישראל יחיאל ז"ל
V V3
להלן זמני סגירת והפצת הקובץ
"משנ+ת יוסף יעקב" גליונות לחודש תשרי הבעל״ט
לימוד פרקי משניות ראש השנה ויו"כ
)יופיע בקובץ אחד(
לעילוי נשמתו של הרב ר יוסף יעקב ב״ו
יסגר ביום שני כ״ה אלול
אויה לייב גולדשטוף זצ״ל
כל פרק משניות מזכה בכרטיס הגרלה המבצע )יופץ לפני ראש השנה(
מיועד לבנים ובנות ולכל הגילאים יש לעדכן חג הסוכות
(במכשירי האשראי שבביהכנ״ס או במייל
)יסגר ביום שני ג' תשרי (יופץ לפני יו״כ
מערכת ”קובץ גליונות״) על הלימוד מדי שבוע
החל מצאת השבת ועד ליום ראשון בצהרים חג הסוכות
8זוכים יקבלו כרטיס נטען לקנית ספרים קובץ פרסומי
בסו 40ערח כי אחד ~ ^ p yמו ר! שיופץ חינם בתפוצה ארצית גדולה
יסגר ביום שלישי י״א תשרי
נשמח לקבלעדכוןול שמור מקוםלפרסומים I
רשימת הזוכים: החשובים לכם לקבצים אלו
דוד ביטון מירושלים ,נפתלי קניגסברג מאשדוד ,מוטי
הלפרין מבני ברק ,משה קלגסבלד ממודיעין עילית, בברכה מרובה
מאיר אלישיב מנתיבות ,ברוך ביטון מירושלים ,יצחק
ווייל מבני ברק ,אלעזר מובשוביץ מבית שמש "מערכת "קובץ גליונות ^
(A
יש לומר לפני הלימוד לעילוי נשמת
ר יוסף יעקב בן אריה לייב גולדשטוף ז״ל
חודש ירח האיתנים הבעל׳׳ט
ולקראת השנה החדשה העומדת בפתחנו
לתשלום על ה קו בץ ולתרומות
נשמח להיות שליחים
במכשירי האשראי שבבתי הכנסת
ולהעביר את שמות ידידינו היקרים
יש לבחור בלחצן קופות נוספות,
חיפוש ,ולרשום קובץ גליונות
למרנן ורבנן גדולי ומאורי הדור שליט״א
או דרך הטלפון נדרים פלוס
לברכת השנים
במסי 03-7630585שלוחה 486 איש איש כפי בקשתו וצרכיו
ניתן לשלוח שמות למערכת ”קובץ גליונות”
קהילות
ואי״ה השמות יועברו ע”י למרנן ורבנן לקראת
במס' 073-2757000שלוחה 4311
הימים הנוראים הבעל״ט
או בהעברה בנקאית
בנק מרכנתיל 17 -סניף 745מס' חשבון 71262
ע"ש קובץ גליונות ג גי כ תשועה טוגיה ו++מגויפ^
להקדשות ע"ג הקובץ או לכל נושא אחר
לכל גת״ישי+אל "
ניתן לפנות למס' 0 5 3 -3 1 4 5 9 0 0
מיילk.gilyonot@gmail.com :
++מעיכת_״קו.יץג++לי
I
כתובת המערכת :רבי יהודה הנשיא 52בני ברק
גליון (
עידכונים
ארחות תורה
מהנעשה ונשמע
להיות שותפים במיזם זה יפנו מאור התורה
מרן הגר״ד כהן שליט״א הגיע ל )050-4115056
למסור שיחת חיזוק מיוחדת במעונו של מרן הגר״א סלים
בישיבת 'ארחות תורה' לקראת שליט״א נערך מעמד לחיים לרגל ממלכת התורה -מיר
יום הדין ,בשיחה השתתפו בין רישום לזמן חורף צאת ספרו החדש 'נתיב התשובה',
היתר ראשי הישיבה הגרב״ד
דיסקין שליט״א והגר״י קלרמן ובו שיחות שמסר מרן שליט״א בממלכת התורה ישיבת 'מיר'
שליט״א ומאות בחורים. במשך יותר משלושים שנה בהיכל הודיעו על ימי הרישום לזמן חורף
יצוין כי בישיבה מתכוננים לשיחה ישיבתו על מהות הימים הנוראים תשפ״ז לאברכים מארץ ישראל
ודרכי התשובה.
המיוחדת אשר נמסרת מידי שנה ומחו״ל ,וכן לבחורים מאר״י,
קודם הסליחות במוצאי שב״ק ע״י כשהרישום הוא עד ליום ראשון תורה בתפארתה
המשגיח הגה״צ ר״ח מישקובסקי הגרמ״מ לובין שליט״א בדברי י״ז אלול בלבד.
שליט״א כאשר לשיחה זו מגיעים כמו״כ בגיליון השבועי המרתק
רבים מבוגרי הישיבה אשר חיזוק
חיזוק רב בישיבת 'תורה היו״ל ע״י הישיבה 'בית מדרש',
מביאים אף את ילדיהם לקבל
מהאווירה המיוחדת של הישיבה. בתפארתה' במעלת כבוד בית פורסם מכתב היסטורי בפרסום
המדרש והימנעות משיחה ראשון ממרן המשגיח רבי ירוחם
ז כרון יעקב בטלה בהיכל .החיזוק החל עוד זללה״ה )מפורסם בנפרד ב'קובץ
רבנו הגדול מרן הגר״ד לנדו בסוף זמן קיץ בשילוב עידוד רב גליונות').
שליט״א הגיע למסור שיעור למשתתפים ,כאשר יסוד הקבלה
מיוחד בישיבת 'זכרון יעקב', חמד היא להימנע מדברים בטלים
בדבריו האריך גם בדרך הלימוד הי״ד החזקה במשך שעה אחת ביום ,וממנה
ודברי הדרכה לבחורים. יתד ופינה לחיזוק רב בענין זה כבר נודע בעולם התורה החבורה
קרי ת מלך המיוחדת חבורת "היד החזקה" במשך כל שעות היממה.
בועד הבוגרים שע״י ישיבת 'קרית לרגל חשיבות הענין טרח ובא הקיימת בישיבת 'מאור יצחק'
מלך' הודיעו על חלוקת לוחות במיוחד באופן נדיר הגאון הגדול חמד כשבני החבורה מקבלים
שנה ייחודיים לשנת תשפ״ז רמ״מ לובין שליט״א המעורר רבות ע״ע ללמוד י״ד שעות בימי שישי
לבוגרי הישיבה השותפים בעול על כך למסור דברי חיזוק קצרים ושב"ק .עם פתיחת זמן אלול קרא
החזקת הישיבה במשך ימות אחר סדר ג' בישיבה ,כשבדבריו ראש הישיבה הגר״מ יעקבזון
השנה. עמד על גודל הזכות מחד שליט"א לבני ש"א להצטרף
תור ת משה ( ליזרו ק) ומאידך גודל הניסיון לבני התורה ללגיונו של מלך ולהיות נמנים
השוהים בבית המדרש במשך בחבורה זו שהמשתתפים בה
הגאון ר״י קולדצקי שליט״א הגיע
כל שעות היממה) .המעוניינים מושפעים לכל ימות השבוע.
המשך בעמי הבא>>>
המשך בעמי הבא>>>
עיצוב:
יו"ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים 1 | k.gilyonot@gmail.com 053-3145900
ה מ ש □
ישיבת 'פונביז'' ,במסגרת
התוכנית חוזרים בני הישיבה
ן המשך עידכונים על המסכת שנלמדה בשנה
שעברה )בשנה זו חוזרים
עם תחילת הזמן והצטרפות
מאות בני שיעור א' ללגיונו
למסור שיחת חיזוק לקראת הימים הנוראים
בהיכל ישיבת 'תורת משה' שבראשות הגאון על מסכת בבא בתרא), של מלך ,החלו בישיבת
רבי איסר ליזרוק שליט"א הממוקמת בשכונת כאשר השנה לראשונה 'עטרת שלמה' בהחתמות
רמת שלמה בירושלים. לאחר השקעה מרובה מצד לתוכנית המפורסמת 'עשירי
המארגנים ניתן יהיה לערוך קודש' בה מקבלים ע"ע בני
כנס ת י חזקאל ( א טינגר) מבחנים והספקים במערכות העליה שלא להחזיק מכשיר
שמחה גדולה בישיבת 'כנסת יחזקאל' )אטינגר) 'נדרים פלוס' הפזורות נייד )כמובן אפי' הכשר
ובפרט לבני ש"ב עם חזרתו של ר"מ הישיבה בהיכלי הישיבה ובבתי ביותר) עד לחתונתם בס"ד.
הגר"מ בן שלמה שליט"א למסירת שיעורים הכנסת באזור.
בישיבה ,זאת לאחר שבחלק מזמן קיץ נבצר כמו"כ שמחה רבה בקרב
כמו"כ לראשונה ב'פונביז'' שוחרי התורה והעבודה
מהגאון שליט"א לבוא לישיבה בעקבות תאונת נמסר שיעור יומי במקום
דרכים שעבר. בכלל ובוגרי הישיבה בפרט
המיועד בדר"כ לשיעור כללי עת יצא לאור הקובץ 'דרך
י שיבת כאשר הגאון הגדול ר"ד מילר חיים' מהגאון רח"מ אוזבנד
מרן הגר"מ ש טרנבוך שליט"א שליט"א מוסר שיעור לבני שליט"א שיחות על עבודת
שיעור ג' ב'היכל הגרח"ש' הימים הנוראים
התרגשות גדולה בישיבתו של מרן פוסק הדור (מתחת לאהל קדושים)
הגר"מ שטרנבוך שליט"א כאשר מרן שליט"א וזאת בעקבות מספרם הרב
שהה בשב"ק בישיבה בבית שמש ,כדרכו לשבות של התלמידים בש"ג )למעלה
מאור התלמוד
פעם בחודש יחד עם תלמידיו בישיבתו .במהלך מ 400כ"י). ’חוזרים’
השבת נשא דברי חיזוק לבני הישיבה.
יצוין כי בתחילת הזמן מונה עם הגידול הרב בבני הישיבה
נחלת הלוי ם משיב חדש לבני ש"א הרה"ג כאשר כמאה בחורים
מנהג ייחודי בישיבת 'נחלת הלוים' בחיפה ,בימי ר"א אולמן שליט"א. נכנסו לש"א בישיבת 'מאור
אלול וכהכנה לימים הנוראים מוסר המשגיח התלמוד' ,לראשונה הרבנים
הגה"צ ר"א וויסבלום שליט"א שיחה פעמיים לייקווד הגאונים שליט"א המשיבים
בשבוע השיחה הקבועה במוצאי שבת ,ושיחה בסד"א נכנסים לשיעורו
הדים רבים בעולם התורה
נוספת בימי רביעי. היומי של ראש הישיבה מרן
לאחר מסירת שיעורו
קול תורה הראשון של הגאון ר"ש הגרא"י קוק שליט"א כאשר
קוטלר שליט"א בנו יחידו לאחמ"כ 'חוזרים' על יסודות
בישיבת 'קול תורה' כואבים את סילוקו של השיעור לבחורים המבקשים
המנהל המיתולוגי הרב בנימין דוד ליבסקינד ז"ל של הגאון הגדול ר"מ
קוטלר שליט"א בישיבת להעמיק בדברי תורתו של
ששימש כמנהל הישיבה במשך חצי יובל שנים, רה"י שליט"א.
לאחר שנקרא ע"י רבו מרן הגרש"ז אוירבעך 'לייקווד') .יצוין כי בישיבה
נמכרו 'קלטות' של השיעור
זצ"ל לבוא ולפתח את הישיבה.
כאשר למרות ההתקדמות פוניבז״
י ד א הרון -מאור התורה ממשיכים הטכנולוגית מבחנים בנדרים פלוס
בישיבות 'יד אהרון' ו'מאור התורה' התחזקו בישיבה להקליט ולמכור ושיעור יומי בביהמ״ד
בימים אלו ביתר שאת ,למרות החסר הגדול קלטות של השיעורים
בנסיעתם של ראשי הישיבה מרן הגר"א סלים הנאמרים בישיבה וזאת חידוש מיוחד בתוכנית
שליט"א ומרן הגר"י אינשטיין שליט"א למסע מכמה טעמים). 'יקצורו' שע"י אם הישיבות
עבור קרן עולם התורה בפנמה ומקסיקו. המשך בעמי >>> 4
יו"ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים | k.gilyonot@gmail.com 053-3145900 2
ישיבהי
ספר 'עמק ברכה'
ישיבת 'תושיה' תפרח ויתורת זרעים׳
מהגאון רבי אריה
נוסדה: פו מרנצייק זצ״ל
הספרים ’ עמק ברכה’ ו’ תורת
תשכ״ו ( 60שנה) זרעים’ לבד ממה שמפורסמים המה
■...
' מאוד בעולם התורה ,ייחודים הם
ן III ראשי הישיבה: שמחברם כתבם בגיל צעיר ,ולימים
",!,ft A l l *II זכה שדברי תורתו התבדרו בי
מרן הגר״י פרידמן שליט״א
^ י״ “■ ^m מדרשא עד למאוד.
־ ומרן הגר״א פילץ שליט״א ■ml
הגאון רבי אריה פומרנצי’ ק גדל
מקום של תורה: בבריסק ולמד בצעירותו בישיבת
’ תורת חסד’ אצל הגאון ה’ אמרי
ישיבת תפרח המפורסמת הוקמה לפני כשישים שנה תחילה במרכז
משה’ ,ולאחמ”כ היה מהתלמידים
החינוכי ’תושיה’ שבנגב הצפוני ,ובהמשך עברה למשכנה כיום הקרובים ביותר למרן הרב מבריסק
במושבה ’ תפרח’. זי”ע ושימשו שימוש שיש בו לימוד
הישיבה נוסדה ע”י מרן הגר”י פרידמן שליט”א כשבהמשך מונה במשך עשר שנים .בבואו לארץ
מרן הגר”א פילץ שליט”א לראשות הישיבה .כיום מושב תפרח הוא למד בישיבת ’ בית יוסף’ אצל מרן
מושב חרדי ברובו וכן הוקמו ביישוב מספר ישיבות כך שתפרח הסטיפלער זצ” ל והתקרב מאוד
הפכה לבירת התורה שבדרום. למרן החזו”א זצ”ל .כך שזכה לקבל
תורה מגדולי הדור זללה”ה.
הידעת? כשהוציא את ספרו כתב לו מרן
בהקמת הישיבה היה שותף הגאון המופלא ר”מ שפירא זצ”ל .ראש הישיבה הרב מבריסק באופן נדיר הסכמה
הראשון היה הגאון הגדול ר” נ לסמן זצ”ל .גם מרן הגר”ח קמיל זצ”ל שימש ”משעה שלמד וגדל אצלנו והוא
כראש ישיבה. מבני עליה המצוינים מרגניתא דלית
ליה טימי בתורה ויראת שמים ובכל
המשגיח מרן הגר”ד סגל שליט”א שימש בתחילה כראש ישיבה בישיבה ,כיום יקר וסגולה ...ונפש עמל עמלה לו...
הוא משמש כמשגיח ומוסר שיחות אחת לשבועיים. ויהגו רבים במאור תורתו כי הוא
במהלך השנים רבים מגדולי ראשי הישיבות מסרו שם שיעורים וחבורות תלמיד חכם מצוין בכל הפרטים”
פעמים אף לא באופן רשמי ,בין היתר מרן הגרב”מ אזרחי זצ”ל ,הגרש”ד פינקוס באור ליום ב’ ח’ שבט בשנת תש”ב
זצ”ל (שמסר שיחות קבועות בישיבה) ולהבחל”ח הגר”צ פרידמן שליט”א. עוד ישב על התורה בביהמ״ד,
ובשובו לביתו עוד כתב מחידושי
רב היישוב תפרח הגרא”א יעקבזון שליט”א מוסר באופן קבוע שיחות בישיבה. תורתו עד שעה מאוחרת ,ובשכבו
ישיבת תפרח מתייחדת בזמנים מסוימים בהם מותר לקיים חתונות ,כגון לישון מת בתוך שנתו מיתת
בתחילת וסוף זמן אין לקיים חתונות וזאת בכדי שלא לפגוע בסדרי הישיבה. נשיקה .פטירתו בפתע בגיל 34
בלבד זעזעה את עולם התורה
בין בוגרי הישיבה המפורסמים :הגרא”י פינקל ר”י מיר ,הגרי”ח סופר ר”י ובהלווייתו השתתף באופן נדיר
כף החיים ,הגר”א סטוארט ר”י רינה של תורה ,והרה”צ רבי פנחס אבוחצירה מרן החזון איש זצ”ל .ודברי תורתו
שליט”א. הם זכרונו.
יו” ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים 3 | k.gilyonot@gmail.com 053-3145900
>>> המשך מעמי 2
מימות אבותינו כתר תורה (אברמוב)
קונטרס לכל בחור
מיזם מיוחד בישיבת 'כתר תורה'
)אברמוב) בני הישיבה נקראים
ישיבת ישער התורה״ גרודנא לכתוב מחידושי תורתם ולעלות
ע"ג הכתב 'חבורות' ,והישיבה
דואגת להו"ל קונטרסים מפוארים
לכבודה של תורה .בימים אלו
מסיימים הבחורים בהשקעה רבה
את הסיכומים ובס"ד בתחילת זמן
חורף יתקיים מעמד גדול להגדיל
תורה ולהאדירה.
קרית מלך
סיום הש״ס לע״נ
במוצש״ק כי תבוא התקיים מעמד
סיום הש״ס בישיבת 'קרית מלך',
ע״י בני ועד ב' לע״נ אביו של אחד
מבני החבורה הגאון ר' אליעזר
ב״ר יוסף ז״ל .המעמד נערך ברב
'עתידין בתי מדרש שבבבל שיקבעו באר״י' פאר והדר לצד שולחנות ערוכים
בנין ישיבת 'גרודנא' כיום המשמש כבית מלון על הבנין רשום "מלון דירות ותזמורת ע״י מיטב בעלי המנגנים.
סמאשקו" צילוםAsNory, c c b y - s a 4.0 : את המעמד כיבדו בהשתתפותם
ראש הישיבה הגר"י קרפ שליט"א
תקופת הישיבה -תרע״ו -תש״א ( 24שנים) שאף נשא דברים ,וכן הגר"א גנס
ישיבת ’ שער התורה’ שהוקמה בעיר גרודנא שבליטא (כיום שליט״א מראשי הישיבה אשר
בבלארוס) התפרסמה בעיקר בזכות ראש הישיבה רב רבנן מרן נשא דברים נלהבים לשבחו ולזכרו
של הגאון ר' אליעזר בן ר' יוסף
הגאון רבי שמעון שקופ זצ”ל שהעמיד תלמידים הרבה בקרן אורה. ז״ל שלימדו בישיבת חברון גאולה
הישיבה כאמור התקיימה זמן מועט יחסית אך בשנים ספורות ועל גדולתו בתורה ויראת שמיים.
אלו העמידה תלמידים שעתידים להאיר את עולם הישיבות בדור כן השתתפו רבני הישיבה הגאונים
שאחרי השואה. ר"נ איזנשטיין שליט"א ור"ד ליכט
שליט"א.
נקודות
תחילה מוקמה הישיבה בבית הכנסת של בעל היסוד ושורש העבודה בגרודנא.
ניתן לשלוח חומרים
ישיבת גרודנא בארץ הקודש הוקמה לזכר הישיבה בליטא.
ומידע על
מתלמידי הישיבה :רבי יצחק דב קופלמן ר”י ’ לוצרן’ ,רבי יהודה קולודצקי, עולם הישיבות ומהנעשה
רבי שמואל רוזובסקי ,רבי חיים שמואלביץ ,רבי לייב מאלין ,רבי אליהו ונשמע בימים הנוראים
מישקובסקי ר”י כפר חסידים ,רבי צבי מרקוביץ ראש ישיבת קרלין ,רבי
ישראל גוסטמן ר”י נצח ישראל ,רבי אבא גרוסברד משגיח בישיבת פוניבז’,
בהיכלי הישיבות וכן זמני
רבי זיידל אפשטיין משגיח בישיבת תורה אור ,רבי זלמן רוטברג ,ר”י בית שמחות בית השואבה
מאיר ,רבי יוסף רוזובסקי ר”י אור ישראל ,ועוד. בטלפון053-3145900 :
יו” ל ע”י מערכת ” קובץ גליונות” לשליחת חומרים ועדכונים | k.gilyonot@gmail.com 053-3145900 4
אם תוציא יקר 0ז1לל
©6\v/ תוומים ₪ 180ל׳קון החסד -זיכרון משה קאטו'
לקירוב רחוקים וסיוע למשפחות נזקקות
וווו
קין וווו
וזוכים לתפילה אישית מפי מאורי הדור בימי הרחמים והסליחות:
החסד שליט״א
רבנו הגדול מרן ראש הישיבה
הגאון רבי משה ה 77הירש
סעסיזים שלם מרן הגאון הגדול I מרן הגאון הצדיק
שלת1וה1צזקה
שליט״א רבי מנחם מנדל לובין שליט״א רבי שמעון גלאי
נדרים פלוס קרן החסד זכרון משה קאטו שיעתירו בעדך לשנה טובה מלאה בשפע ופרנסה טובה
תורמים עכטיו <<<<<180וגוזרים טנה טל רחמים! * 8297
053-3187009 fixviix
בעשרות מוקדי חלוקה ברחביהארץ!!!
^ סט חזו''א עם פיטם מיון כפול |fנרתיקf סט חזו''א בל"פ מיון כפול סט חזו''א בל"פ אי אי
• אתרוג חזוייא עם פיטם מיון כפול. • אתרוג חזוייא בלי פיטם מיון כפול. אתרוג חזוייא בלי פיטם א’ א’.
מחיר • לולב דרי מיון כפול . • לולב דרי מיון כפול. לולב דרי אי א’.
₪3 הדסים שיעור חזוייא אי א' ^
®! ■ ■ 5 • הדסים מיןן כפול • הדסים ™ן כפול
סט מהודר א' סט תמני מיון כפול סט מרוקאי מיון כפול
לבחורים
אתרוג תמני מיון כפול. אתרוג מרוקאי עם פיטם מיון כפול.
לולב כולל אתרוג לולב כולל אתרוג
לולב קורה מיון כפול. לולב קורה מיון כפול.
והדסים והדסים
הדסים מיון כפול. I 1111M הדסים מיון כפול.
י להזמנה ובירור מוקדי החלוקה:
g 073-399-0650און ליין ע״ש'ולקחתם' © בנדרים פלום ע״ש'ולקחתם'
הרשמה לחלוקה עד יום רביעי כ"ח אלול ב שעה |22:00א פ ש רו ת למשלוח עד הבית| לכמויות גדולות ,בירורים ויצירת ק שר v0733103190@gmail.com
ולקחתם” ההידור .המחיר .השירות
רצוף אהבה
ל א
מיזם רצוף אהבה שע"י ״אחים לתורה״ שמחים להרחיב את עידוד הלימוד
ברציפות ,כל שעת לימוד מזכה בכרטיס הגרלה( .מינימום 5שעות שבועיות)
PORCELANO
למימוש ברשת
אביי 1בית שמש(
טל'*08-6214946 :
כל שבוע
5זוכים ב 500-ש"ח
במשך 4שבועות
בכ ופ ף ל תנ יא החברה
לרישום ושמיעת כללי המיזם[ | 02-3132-735 :דרים פלוס אחים לתורה> טופס (יחוו בתענ״ד
ניתן להרשם כל יום ראשון עד 15:00בצהריים | ההגרלות בכפוף לתקנון .המיזם מיועד לאברכים בלבד.
לע״נ האשה הצדקנית מרת מרים בת אורה ע״ה
הנציחו את יקיריכם ,הקדישו לרפואה או להצלחה,והיו שותפים בעשרות אלפי שעות
של לימוד תורה .ניתן להתקשר 02-3132735או דרך נדרים פלוס
נפש אברהם
תשובה ביאורים ועיונים
על הרמב” ם הלכות תשובה
מתורתו ומשנתו
מאהבה! של מרן המשגיח הגאון הצדיק
זללהה אברהם פולק
משגיח ישיבת סלבודקה
רבי
בו נפר שת כ שמלה ת מ צית מ שנתו
הרמב” ם בד ב רי הב הירה
ו הר א שוני ם א שר ה ש מיע ל בני <םזדמיי^
הי שיבה במ שך ע שרות ב שני ם.
ה שער פתוח לכל א שר י בו א ל קי ם
מצוות הת שובה כהלכה -להע מיק
חקר במע שה הת שוב ה.
בסוף הספר הוב או ג ליונו ת ר בינו
מרן הגר” ד לנ דו שליט” א על
הרמב”ם הל’ ת שוב ה.
משנההודהלהרכב״ב
תשובה
עכביאוד־ברעדניכ
מדברי רבינו מרן הגרמ”ה הירש שליט”א ”... :שהרי בווד אי ספר זה י בי א מדברי רבינו מרן הגר” ד לנדו שליט”א”... :ובוד אי י או תו ר בי ם מספר זה
תועלת רבה לכל מי שילמד בו הן מצד עצם הלי מוד ו הן מצד קיו ם מצות תשובה”... כ פי ש אי שיותו הנעלה ה שפיעה רבות בי מי חייו על תל מי דיו ו שו מ עי לקחו”...
ניתן להשיג :בני ברק ,בישיבת סלבודקה ,לפרטים .052.7656291לנדא 7משפ’ מאיר .053.394617עזרא 38משפ’ גינסברג .035709890אדמורי שאץ 8משפ’ פולק .0527656291
^ אפשטין 9משפ’ הוכוולד .0583288834מימון 33משפ’ פולק .0504111389
למוקדים נוספים בארץ ניתן לשמוע במספר ,033204272לברורים נוספים | .0527656291תשלום בנדרים :קופה ’בית הכנסת אגודת רעים’ ע״ש ’נפש אברהם’ ,ובנדרים פון 033204272
הספר סוד החינוך כמעט ואינו נותן עצות חינוכיות למקרים ספציפיים ,מטרתו לתת מבט
תורני על מלאכת החינוך ,שאם השקפת התורה בהירה בסוגיא זו ממילא הרבה בעיות
נפתרות.
בין דפי הספר אפשר לקרוא:
כיצד אומרים תוכחה ומאידך חשיבות המחמאה והעידוד
נלמד על נושא דחיית סיפוקים,
נושא התדמית של תלמיד בעיני רבו ורב בעיני תלמידו,
על המערכת החינוכית מול משברים במשפחה,
כיצד נמנע בעיות פסיכיאטריות אצל ילדינו ,נושא הסבלנות שכל כך נצרכת בתקופתנו
הלוחצת,
תובנות חינוכיות מימי הקורונה,
תובנות חינוכיות מתקופת הקונספציה של מלחמת שמחת תורה ,ועוד נושאים נוספים.
כמו כן הצצה אל גדולי דורנו כיצד חינכו תלמידיהם.
בסוף הספר מכתבים אל פורום המנהלים כיצד מתמודדים עם תלמידים שנחשפו למקרה
התאבדות ,על תלמידים גאוותנים ,על
הקשיים של תחילת לימוד גמ' ועוד
ועוד. העולם רועש ,טכנולוגיות מ ת פ ת חו ת,
גם יש מדור של חוזרים אל המלמדים : ס ע רו ת ומלחמות מיטלטלות סביבנו
שהיו יפים בשעתם ומחדדים את
ההשקפה הברורה בכל עת.
■,ס »......ן:
הספר מעוטר בהסכמותיהם של הגה״צ
ר' אורי וייסבלום מנהלה הרוחני של מאז ומעולם
ישיבת נחלת הלויים
המשבח את הספר וכותב :שענין החינוך ח ד ש. הרבאליהוסיח־ינדר
באמת סוד גדול ,וכל העוסק בחינוך חייב המחנך הרב אליהו פרידלנדר
לדעת שהחינוך סוגיא שלמה ומורכבת פורש בספרו מב 0עכשווי ונוקב
עד דרך החינוך לאור אתגרי
ובלי לימוד והשקעה לפענח תעלומותיו זמננו.
-כמעט ונועד לכישלון .וממליץ שכל בשילוב עדויות והדרכות
העוסקים בחינוך ילמדוהו בעיון ואז מעשיות מגדולי ישראל,
הצצה אל האופן שבו
בודאי יצליחו בעז''ה.
גם הגאון רבי שרגא שטיינמן שליט''א
חינכו א ת תלמידיהם.
כי בסער ת הזמן ,מי שמחזיק
סוד החיגיד
פרק יס ומכתב י שעה במש נת הח ינ וך
בסוד הישן -הוא זה שידע
כותב במכתבו על המחבר ''שעוסק לחנך לעתיד.
למח וכ ים מלמד יט וח ור ים
כבר שנים רבות בהצלחה במצות
החינוך וזכות אבותיו (בעל השפתי חיים)
מסייעתו''.
Qיפה נוף ס פ רי ם
ע ש רו ת סניפים בפריסה אר צי ת
( ^ יפ ה נוף פלדהיים ^ ל ר כי ש ה ב א ת ר: טלפון1-599-581-581 :
להרוות צאן 7ןך שים במים חיים
מנחלי האמונה המושכים את הלבבות
פניני םנפל אי ם מאוצרו של מורנו הגה״צ
ה?נךרדם
רבי א לי מ ל ך בי ך ך מו ש לי ט״ א
ערוך בשפה 7ןלה
מעטר באיורים משובבי נפש ינים נכלאיםמאוצרו«למוליי::
־י אברהם אלימלך 3יךךניושליט־
לדןטמהיכןש<חותי??!1רול?nabד!לה
אגאל ,ראש השנה ,עשרת ?זי תשובה,
יום כפור ,חג הכזכות ,הושענא רב א,
שמיני עצרת שמחת תורה
Hיפה<111
ס פ רי ם
לבירור הסניף ה ק רו ב אליכ ם
♦ אופקי ם ♦ אלעד ♦ א ש דו ד ♦ בי ת ר עילית ♦ בי ת ש מ ש ♦ בני ב ר ק ♦ חיפה ♦ טבריה ♦ ירושלים ♦ לוד (אחיסמך)
♦ מודי עין עילית ♦ נ תי בו ת ♦ נ תני ה ♦ עפולה ♦ פ ת ח ת קוו ה ♦ ק רי ת ג ת ♦ ק רי ת מ ל א כי ♦ ר חו בו ת ♦ רכסים
מחר מתחילים מסכת סוטה כסדר 'בדרכו 8 -דף'
הזדמנות להצטרפות להמוני הלומדים המשתתפים כשיעור היומי
המסכם מפי הגאון הגדול רבי ישראל בונים שרייבר שליט׳׳א
♦ ♦ ♦
לבקשת רבים :ני תן לחזור למיקום האחרון ב שיעורי 8ד ף ,ע״י הקשה של שלוחה ( 1שיעורי ם) ,ולאחר מכן 6
שמו ת הזוכי ם בהגרלות ש ה תקיי מו בקרב לו מדי
סדרי ה חיזו ק המיוחדים ביום הי ארציי ט ש ל מרגא
ה׳קהילות י ע ק ב׳ זי ע״ א
מקרב מאות שולחי החבורות מתורת ה׳קהילות יעקב׳:
דף היו מי ♦ הרב א לי עזר היון ,כולל ׳ליבו חפץ׳ ,מודיעין עילית
במ שניות סט ספרי ה׳קהילות יעקב׳
לסיים את ששה הסדרים
בשנה אחת ♦ הרב חיים צבי רוזנ ברג ,כולל מורשה ודעת ,בגי ברק
סט ספרי ה׳קהילות יעקב׳
♦ הבה"ח דב הלוי גרוסנס ,ישיבת תפרח
סט ספרי ה׳קהילות יעקב׳
כוסייכ־יס לז ס־ז
אלפי ערם שנלקחו ♦ הבה"ח מאיר אדלר ,ישיבה לצעירים פוניבז׳ ,בני ברק
ללימוד לע״נ מדן סט ספרי ה׳קהילות יעקב׳
זצוק״לבשנה זו ♦ הרב מיכאל א לי עזר רו בין ,כולל פוניבז׳
תווי קניה ע"ס 500ש"ח
♦ הבה"ח אל עזר הורן ,ישיבת תפרח
לעילוי נעוכותו תווי קניה ע"ס 500ש"ח
'ארחות יושר'
לימוד בכל יום ויום של ♦ הבה"ח יוסף יהוד ה אריה פרסר ,ישיבת פוניבז׳
פרקי משניות
תווי קניה ע"ס 500ש"ח
ואמירת תהילים
♦ הבה"ח נחום דוי ט ש ,ישיבת סלבודקא
תווי קניה ע"ס 500ש"ח
כהנהגתו ♦ ♦ ♦
במיוחד לנשים ,לקבל מקרב לומדי המשניות לעילוי נשמתו ,והעוסקים בתורת
ולהקפיד להתפלל שלוש
מרן הקהילות יעקב:
תפילות ביום
♦ הרב נתנאל רז -כולל יצחק ירנן בני ברק
סט ספרי ה׳קהילות יעקב׳
י מי השנה ♦ הבה"ח אברהם נויביר ט -ישיבת רינה של תורה
סדרי לימוד מיוחדים תווי קניה ע"ס 500ש"ח
בימי השנה של מרנן ♦ התלמיד דו ד שפיר א -ת"ת חוות דעת ירושלים
ה׳חזון איש׳ זיע״א,
ה׳קהילות יעקב׳ זיע״א תווי קניה ע"ס 500ש"ח
וה׳דדך אמונה׳ זיע״א
Ml
&ידז אכזוג־\-
3דטי 106ההגדלות ב׳שיח התודה׳ בכל שבוע
14זוכים ב 100-ש"ח ,זוכה בכל יום 1000ש"ח בכל שבוע בין לומדי ׳בדרכו׳
7זוכים ב-כרטיס ספר ע"ס 100ש"ח ,זוכה בכל יום 7זוכים ב 500-ש"ח ,זוכה בכל יום
מכוך להאדרת ספרי רשכבה״ג
מרן הגר״ח קניבסקי זצוק״כי
70זוכים בספר מספרי מרן זיע"א 10 ,זוכים בכל יום 7זוכים ב 300-ש"ח ,זוכה בכל יום
ניתן להצטרף לכלל סדרי 'שיח התורה'
בטלמסר של מכון 'שיח אמונה' 03-308-5000בשלוחת 'שיח התורה' שלוחה ,2וכן בעמדות 'נדרים פלוס'
יש לבדוק ביום ההגעה בקו שיח אמונה חלוקת הזכיות במשרדי 'שיח אמונה' שמות הזוכים מתפרסים בקביעות
שלוחה 3-2האם המשרד פתוח לחלוקה רחוב חפץ חיים 7בבני ברק בימים ראשון ,שני ורביעי 'שיח התורה' שבנדרים פלוס
באותו היום בין השעות 7ל 9 -בערב
בכל עניני העלון
נתנאל ד ו זנגל יט
לע״נ אאמו״ר 0556764501
הג׳׳ר מנחם מנדל ner4499@gmail.com
בן רבי יחיאל מיכל זצ׳׳ל
נצבים וילך
גליון 951תשפ׳׳ו
מי שעבד עבודה זרה בילדותו ושב בתשובה שלימה -האם יכול נצבים -פרשת התשובה :״ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו״<.ל'ב)
להיות שליח ציבור -תשובת מוהר׳׳ר אליהו מזרחי ,הרא׳׳ם:
אשיבכם את אשר בלבבי לעניות דעתי כפי מה שהורוני מן השמים. שנת תשפ״ו ,תכלה שנה וגניבותיה ,תחל שנה וחסדיה -לפני זמן
דבר פשוט הוא ולא צריך לפנים ,כיון שהוא בעל תשובה פשוט היתה גניבה ממאפיה בעיר עפולה .גנבו מהקופה סכום כסף
שהוא יכול לעבור לפני התיבה להוציא את הרבים ידי חובתם, נכבד .לאחר זמן המשטרה תפסה את הגנב .בחיפוש בביתו
שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים ...״ נמצאה שקית ובה כסף.
וכן ראיה מלשון הרמב״ם (הלי תפילהחי י״א) שלא הקפידו בשליח כדי לאמת שזה הכסף שנגנב מהמאפיה ולא ממקום אחר,
ציבור על מעשיו הראשונים ,אלא על מעשיו עכשיו. שאלו השוטרים את בעל המאפיה ,כמה כסף היה לו בקופה.
ומה שמצינו שצריך ששליח ציבור יהיה ״פרקו נאה״ ,מדובר בעל המאפיה אמר שהיו בקופה עשרת אלפים ושלש מאות
בתעניות ,שכיון שהציבור שרוי בצער והוא עומד להליץ לכפר וחמישים שקלים .בשקית היו עשרת אלפים ושלש מאות.
עוון הציבור על ידו ,צריך שיהיה מעוטר בכל אותם תנאים. ״אם כך -אמר השוטר -זה לא הכסף שלך...״
(שו״תהרא״םפ״ו וכ״כמהרש״לכי ועוד ועודכדעתרבהאיגאוןור״ימיגאשוי״חעייןאו״ח נ״ג) בעל המאפיה נזעק ,טען לעומתם שהגנב הוציא כנראה
חמישים שקל לצרכיו .״לא ולא ,זה החוק!״ ביקש ,התחנן,
הסביר ,אך ללא הועיל ,לא הסכימו לתת לו את הכסף.
אמר להם :״אני אוכיח לכם שזה הכסף שלי .תבדקו בשקית
כתב המהרש׳׳ך :מעשה שהיה כך היה :ראובן לפני ט״ו שנים, אם יש בה שומשום!״ בדקו ומצאו גרגירי שומשום ,כיון
בהיותו פה סלוניקי דברי ריבות ואיבות נפלו בינו לבין זולתו, שהכסף עבר ידים על הדלפק ובמאפיה יש שומשומין בשפע,
מתוך כעס עלה עשן באפו ,שטף והלך אל ערכאות גויים להמיר השומשום נדבק לשטרות!
דתו .אלא שבין לילה היה ובין לילה נתחרט ותהה ,מה עשה?! התפלא השוטר עד מאד :״מאיפה ידעת דבר כזה ,מהיכן הבאת
בתוך ארבעה ימים שב לביתו לבל יתגאל בפתבג הגויים .עזב הוכחה כה ניצחת?!״
למלכות אחרת ,שם יוכל לחזור ולקרוא בשם הי ולשוב בתשובה. השיבו בעל המאפיה ,איש יקר :״אני לומד עכשיו בשיעור
שם קבע דירתו .כל העם והזקנים יודעים כי היטה שכמו לסבול גמרא פרק ״אלו מציאות״ ושם מסופר על סימנים״ .הסביר
עול תורה .שם נכנע לפני הי על מה שעשה ,גם בכה על חטאתו. לשוטר מה זה ״אלו מציאות״ ומה הם ״סימנים״ .השוטר
כאשר ארכו הימים ,רבים ונכבדים מאנשי הקהל בראותם את התרגש מאד -המאור בתורה החזירו בתשובה! <״נרלשולחןשבת״)
כל התלאה שבאה עליו ובני ביתו ,נכמרו רחמיהם עליו ונתנו
לבם למנותו שליח ציבור וגם שוחט .ויש מאנשי הקהל ממאנים
ומרננים אחריו לסיבת המאורע הרע אשר עבר עליו לשנים
ראשונות .נדרשתי לחוות דעתי אם יכולים למנותו או לא? "ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך" " -ויקבל ברעווא ית תיובתכון
תשובה :מצינו בכהן שהמיר ושב בתשובה מחלוקת גדולה אם וירחם עליכון" " -ושב "...מדבר על תשובה! (תרגום יונתןבןעוזיאלליגי)
נושא כפיו .למעשה כתב הרב הגדול מוהר״י קארו שיש לסמוך הגאון רבי מאיר סולובייצייק ביאר דבריו על פי דברי ״נפש החיים״
על הגדולים שהתירו לישא כפיו ,גם לפתוח פתח לבעלי תשובה. בביאור הפסוק ״תורת ה' תמימה משיבת נפש״ ,שמי שעושה
סוף דבר ,מתשובת הרא״ם (לעיל) יראה שפסק בפשטות ובלי עבירה מרחיק עצמו מנפשו ונשמתו הטהורה ,ועל ידי התשובה
שום פקפוק למנות לשליח ציבור מי שעבד עבודה זרה ושב. הוא מחזיר את הנפש לעצמו ,התורה משיבה את נפש החוטא.
(״מאורותרבנומאירהלוי״)
כל שכן ובן בנו של קל וחומר בנידון דידן ,שכל העם יודעים
שמה שראובן עשה בפתע ,בכעס שנעשה תוגר ,שאין כאן סרך
עבודה זרה ולא עמד בהמרתו ימים ולא נתגאל באיסורים.
ותיכף יצא מן העיר לעבוד קונו ,ובאו עליו כמה וכמה הרפתקי, מעשה שהיה ,היו שערערו על עדות שנמסרה בפני בית הדין
והיה עושה מלאכות קשות בשמחה וטוב לבב ,בהיותו עובד הי. וביקשו לפוסלה .אמרו ,לפי שאחד העדים השתמד לפני שנים
לכן אין ראוי להרחיקו ואפשר למנותו לשליח ציבור ושוחט. מרצונו ,אף שחזר לדת ישראל ,אין אנו יודעים מדוע חזר ,אם
(שו״תמהרש״ךח״בק״ז-רבינושלמהכהן,מעמודיההוראהבדורו ,נפטרשנתשס״ב) חזר מפני שהתחרט ושב בתשובה שלימה ,או מחמת נוחות...
טענו כי כל עוד שלא סיגף עצמו בסיגופים רבים לעיני כל
ישראל לא יהיה כשר לעדות .כפי שמצינו ברמב״ם (הלי עדות יי)
כמה פעמים קראו בעיר מונקטש את פרשת נצבים? בעד שעבר ,שכל עוד שלא לקה אינו כשר לעדות .וכן בטבח
שיצאה טריפה תחת ידו ,פסול עד שילבש שחורים וילך ויחזיר.
ביום השמיני לימי הסליחות הנקרא ״יום שלש עשרה מידות״,
לאחר תפילת שחרית מוציאים שני ספרי תורה וקוראים בהם. השיב הגאון רבי רפאל מילדולה :ידוע שרשעי ישראל פסולים
בתחילה קוראים את פרשת היראה ואהבה( ,בפרשת עקב) לעדות (רמב״םעדות י״בדי) ,אבל גדולה היא התשובה -הנה במומר
ואחר כך יפרשת התשובהי בפרשת נצבים .וכל הקהל אומרים חזרתו לדת היא תקנתו וטהרתו להכשירו לעדות ,ותיכף
בלחש את סדר הוידוי .אחר כך ( ...״דרכיחיים ושלום״ -ימיהתשובהעיי״ש) שקיבל תשובה כשר לעדות -לפי שאין לך סיגופים גדולים
ורעים שסובל ,שהסתלק מכל הטובות וההנאות של חיי הגויים
וחזר להיות יהודי החי בפחד ובהלה וצרות ,שהאומות נוגשים
לישראל ,וקודם ששב לא היו לו דאגות וצרות אלו ,לכן אותו
לכבוד היארצייט! סיפר רבינו ירוחם ממיר :״פעם אחת הייתי מומר שחזר ליהדות כשר לעדות ,ואין לו לדיין אלא מה שעיניו
בראדין אצל ה״חפץ חיים״ והיה איתי ספר אחד ,והנה בא אלי רואות ,ומי יודע מחשבות אדם כדי לדונם לפי מחשבתו.
ה״חפץ חיים״ בעצמו לבקש לשאול ממני את הספר .אמרתי לו, בוודאי שאלו החוזרים לדת ישראל שבים בלב שלם .אמנם ,אם
למה בא כבודו בעצמו ,הלא יכול היה כבודו לשלוח מישהו לבקש?! אותו מומר הינו מן הפוחזים שהמירו דתם ופעמים חוזרים
השיב ה׳׳חפץ חיים" :״לא בשמים היא ,ואפילו היתה בשמים הייתי ומחזיקים עצמם כיהודים ופעמים כגויים ,בוודאי שהם פסולים
צריך לחזר אחריה!״ -״קיים הכל כפשוטו ממש!״ <״דעתתורה״נצכים) (שו״ת״מיםרבים״חו״מבי) לעדות ואין ראוי לכוללם בישראל.
גיליון מס' 656פרשת נצבים וילך
תשפ״ו שנה ארבע עשרה
מדור זה נכתב לעילוי נשמת
אבי מורי הרב ברוך מאיר ב״ר יעקב י שעיהו
ויסברג זצ"ל
ואמי מורתי מרת רבקה בת רבי פס ח יעקב אנגל
זצ"ל תנצב״ה
*C
^בעלי אסופות -ראש השנה שחל בשבת (ח״ב)^
שינה ביום בר"ה שחל בשבת להקדים תוקעים למתפללים בתקיעות ביום ב'
נשאל רבינו זצ"ל ,במה שהביאו הפוסקים מהאריז"ל ,במש''כ נשאל רבינו זצ״ל ,מי שאפשר לו להתפלל בראש השנה במנין של
בירושלמי מאן דדמיך בריש שתא דמיך כולא שתא ,דאחר חצות בני תורה המתפללים בכוונה ,אך התוקע שם אינו מומחה,
בר''ה יכול לילך לישון כי כבר נתעורר המלאך ע"י תפילות ותקיעותיו אינם מהודרות ,או בביהכנ״ס אחר שהתקיעות שם
ותקיעות ,האם בר''ה שחל בשבת שאין תקיעות ג''כ אפשר לישון עולות כהוגן ובהידור ,אלא שהמתפללים שם אינם בני תורה ,הי
אחר חצות ,האם סגי בתפילות גם ללא תקיעות ,והשיב רבינו, מינייהו עדיף ,והשיב רבינו ,תקיעה דאורייתא ותפילה דרבנן,
זכרון תרועה כתקיעה (דעת נוטה ר''ה סי' תרנ״ג ,וכמש''כ בשעה"צ סי' וכדאי' בגמ' ר''ה (ל״ד ב') ב' עיירות באחת תוקעין ובאחת מתפללין
תקפ"א סקל"ג בהא דאין לתקוע גם בער''ה שחל בשבת ,דכיון שאומרים זכרון הולכין למקום שתוקעין.
תרועה הוא כמו תקיעה) .ונשאל רבינו האם יש להתיר בר''ה שחל ונשאל רבינו ,מהו ביום שני של ר''ה שבו גם התקיעות דרבנן,
בשבת גם קודם לכן מטעם דשינה בשבת תענוג ,כמבואר ברמ''א והשיב רבינו ,עיקרו דאורייתא ,וכן מבואר במשנ״ב (סי׳ תקצ״ה
(סי' ר"צ ס״א) ,והשיב רבינו אין נפק"מ בין שבת לחול( .ולכאו' הטעם סק״א) דקדימה דתוקעים הוא אפילו ביום שני שהתקיעות דרבנן,
דלא מצינו ברמ"א שם כן רק על שינת צהרים וזה כבר אחר חצות). (דעת נוטה דיני ר''ה סי' תקס''ב ועי' מש''כ המשנ״ב שם סק''ג דאם באחת נמצא תוקע
שיר של יום בר"ה שחל בשבת הגון אך המתפללים שם אינם הגונים ובאחת מתפללים הגונים והתוקע אינו הגון ילך
למקום שהתוקע מומחה וכשר דהתוקע מוציאו ידי חובתו משא"כ בתפלה אינו מוציאו ידי
נשאל רבינו זצ"ל ,במעשה רב הלכות ראש חודש (אות קנ"ח) מובא חובתו).
מהגר''א ,בענין שיר של יום כלל זה נקוט בידך .א"א שני מזמורים ובאמת גם להדעות שתפילה דרבנן מ''מ איכא קיום דאורייתא ,עי'
ביום אחד .ושל ר"ח דוחה את כלם אפילו של שבת ושיר של שבת בס' תל תלפיות (סי' תמ״ב) דגם אם תפילה חיובה דרבנן יש בה קיום
דוחה של יום טוב וחוה"מ וחנוכה ,ונשאל רבינו זצ"ל ,איך יש דאורייתא ,וכמש''כ בחי' הגר''ח מבריסק על הרמב״ם הלכות
לנהוג בר''ה שחל בשבת ,האם הוא כשאר יו״ט ששבת דוחה תפילה (פ״ד ה״א) ובעמק ברכה דיני נ''כ (סי' א') ,ומ''מ חיוב דאורייתא
אותם ,או דכיון דהוא גם ר''ח ,השיר שלו הרנינו לאלקים עוזינו עדיף ,ויל״ע אם תפילה בר''ה אינה בכלל תפילה בעת צרה ,אמנם
(מזמור פ"א) ודוחה של שבת ,והשיב רבינו ,בלוח של הגרימ"ט פסק רבינו השיבני דגם בעת צרה סגי בתפילה אחת ,ובשם מרן הגרי״ז
מזמור פ"א( ,דעת נוטה ר''ה סי' תרכ"ו ,ועי' ארחות רבינו ח''ב עמוד ר''כ שהביא מרבינו מובא שגם התקיעות בר''ה הוא ענין תפילה כמו שאומרים "שומע
שאצל מרן החזו"א ומרן הקה''י זצ"ל אמרו למנצח על הגיתית ,וכן עי' בשו"ת הרמ"ע מפאנו
סי' כ''ה דר''ח דוחה של שבת וכן של ר''ה דוחה של שבת ,וכ''כ המנ"ח מצוה שי''ב לענין קול שופר ומאזין תרועה" .והרמב"ן (סה״מ שרש ה') למד חיוב תפילה
שיר של מקדש). בעת צרה ממה שכתוב (בהעלותך י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על
למה אי"צ לפרסם שהוא ר"ח הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלקיכם,
יש מחלוקת בענין שיש של יום בר''ה להנוהגים כהגר״א ,איזה וכ' הרמב"ן ,והיא מצוה על כל צרה וצרה שתבא על הצבור לצעוק
מזמור אומרים בר"ה שחל בשבת ,האם אומרים מזמור שיר של לפניו בתפלה ובתרועה ,ונמצא דגם השופר מכלל התפילה ,ויש
יום השבת ,או למנצח על הגיתית ,ולכאו' כיון דשיר של ר''ח דוחה בזה יש קיום תפילה לפני ולפנים ,וד''ז שייך גם ביום ב' שהחיוב
של שבת כדי לפרסם שהוא ר''ח ,הכא נמי נימא בר''ה שחל בשבת, דרבנן ,דיש בו עכ"פ קיום מה"ת.
והשיב רבינו ,יתכן דר"ה שהוא יו"ט אי"צ לפרסם( ,דעת נוטה ר״ה סי' אמירת שלום עליכם בר״ה שחל בשבת
תרכ''ו ,ועי' משנ''ב סי' תי''ז סק''א שאין מברכין החדש בתשרי דכ' בכסה ליום נשאל רבינו זצ"ל ,האם בליל ר''ה שחל בשבת שרים שלום עליכם
חגינו ,ועי' בלבוש סי' תקפ"א ס''א שלכן א"א ר''ח בקרבנות ובתפילה). ככל שבת ,והשיב ,יש מנהגים בזה( ,דעת נוטה ר״ה תשובה רי״ג,
אמירת תפילת היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל ע״י הקהל ובתשובות הגר''ח שם עמוד תשע''ח השיב רבינו דבר"ה שחל בשבת אפשר לומר
נהגו רבים שבסיום פיוט היה עם פפיות שלוחי עמך בית ישראל, לומר שלום עליכם וכן לומר זמירות שבת שרגילין לזמר בכל שבת ואי''צ למעט
מצטרפים כל הציבור לומר שלא יכשלו בלשונם כו' ,ונשאל רבינו משום אימת הדין) ,ונשאל רבינו אם אומרים ריבון העולמים,
דלגבי הציבור ה''ז הפסק בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד, ומברכים הבנים ,והשיב ,איני יודע אצלינו לא נהגו כלל בזה ,והביא
וכתב רבינו דהמנהג הזה תמוה ,וגם אם אין בזה הפסק ,וכן כשחל רבינו מש''כ המטה אפרים (סימן תקפ׳׳ג ס"א) אחר התפלה נפטרין
ר''ה בשבת ואין הפסק ,מ''מ נתייסד כתפילה לש"צ ולא לציבור, לבתיהם לשלום ,ומברכין הבנים שיזכו להכתב ולהחתם לחיים
(דעת נוטה דיני ר''ה סי' תר''כ ,ולא היה ניח"ל מה שהונהג כן גם בבית מדרשו ואמר שהש''ץ טובים .ואם חל בשבת אומרים שלום עליכם עד צאתכם לשלום
הביא עמו זה מירושלים והזכיר כמה הנהגות שנכנסו בבית מדרשו של החזו"א שלא לפי
רצונו רק שלא היה מוחה ,וחושבים שזה מנהג של החזו"א ,כמו אמירת מגן אבות ע''י בנעימה ובשמחת הלב אך לא בשירה וזמרה כשאר ימות השנה כי
הקהל ואנעים זמירות שהיה זה רצון א' המתפללים ולא מיחה בידו ,ועי' ארחות רבינוח''ב הוא יום שספרי חיים נפתחים וספרי מתים פתוחים וצריך להיות
עמוד ר''כ שמרן הקה''י היה אומר בקשה זו מתחילתה עם הש''ץ ,ועי' מטה אפרים סימן
תקצ"ב ס"ב ,שמתחיל הש"ץ לנגן היה עם פיפיות והוא תפלה השייך להש"ץ אך נהגו ירא וחרד ,מאימת הדין .גם אין לומר פיוט אזמר בשבחין.
כשמגיע הש"ץ ואתה מן השמים תשגיח כו' הצבור אומרים ג"כ עמו ואין למחות בידם). שלום זכר בר״ה שחל בשבת
לומר היום הרת עולם בשמו"ע בלחש בר״ה שחל בשבת נשאל רבינו זצ"ל בענין עשיית שלום זכר האם יש להמנע
נשאל רבינו זצ"ל ,למי שנוהג לתקוע בתוך תפילת לחש ,ומנהגם מלעשותו כשחל ר''ה בשבת ,שהרי כתב המטה אפרים (סימן תקצ"ו
לומר היום הרת עולם בתפילת לחש אחר התקיעות ,גם בר''ה שחל ס"ה) דאם יש ברית מילה ויש שהות ביום מצוה שילכו שמה הסנדק
בשבת ,וכעת מתפלל אצל בני אשכנז שאין נוהגים כן ,האם יאמר והמוהלים ובעלי כיבודין לעשות שמה קידוש ולאכול כזית מפת
בתוך התפילה היום הרת עולם ,והשיב רבינו ,לכאו' לא יאמר( ,דעת כסנין כי סעודת מצוה היא .אבל אין עושין סעודה ממש שלא יבא
נוטה ר''ה סי' תקפ"ד ,ואף שדעת רבינו דבתוך התפילה אין חשש לא תתגודדו להקל ראש בקדושת היום וגם כי בשאר יום טוב נהגו שלא לעשות
כמו שהביא ששמע מתלמיד מרנא הח"ח שהכריע כן ,וכן הביא מהנצי"ב במשיב סעודת ברית מילה ,וא"כ אולי יש להמנע מסעודת שלום זכור שלא
דבר סי' י''ז ,מ''מ כאן מעיקרא לא נהוג כן רק מחמת שתוקעים בתפילה ,ולא
במקום שאין תוקעין ,ועי' מטה אפרים סימן תקצא סעיף יג שכתב ,וכשתוקעין יבאו לקלות ראש ,והשיב רבינו ,יכול לעשות( ,דעת נוטה דיני ר''ה סי'
בלחש אומרים היום הרת עולם גם בתפלת הלחש). רנ''א ,דרק בסעודה ממש יש חשש לקלות ראש שמשתקעין בסעודה אבל כאן יאמרו ק''ש
וד''ת ויטעמו מעט ויכנסו ויצאו).
”“׳ ניתן לתרום גם במכ שירי"קהילות“ ו״נדרים פלוס" בבתי הכנסת, ^
עורך :יצחק גולד שטוף
יש ללחוץ על לחצן ׳קופות נוספות' ובחיפוש'דברי שי״ח /או בטלפון:
ליצירתק שרig0533145900@gmail.eom S3 : נדרים פלוס 03-7630585שלוחה1584 -
. ftרבי יהודה הנשיא 52בני ברק 053-3145900 1 . קהילות 073-2757000שלוחה 10 -ג4 j
___________________________________________________________________________________________________
”ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל”
חשיפה!
מכתב מיוחד בכתב יד ממרן שר התורה הגר״ח קניבסקי זצוק״ל
בתשובה והדרכה לשאלות שנשאל ע״י נכדו של מרן ראש הישיבה הגרמ״י ליפקוביץ זצוק״ל
בענין הכנסת ספר תורה בס״ד
הו'י כ מרן שלי ט״א
נתבק ש תי עייי מו״ז מרן הג און ר בי מיכל י הוד ה שלי ט"א ל שאול ק מי מרן ש לי ט״ א ,היו ת שבס״ד מ סי ם
לכתוב ס״ת ו מני חו ב בי תו ,ורו צ ה להע מיד כספת ל הני ח שם הס״ ת ,ו ר צונו גם שיוכל להשתמש בכספת
לד ברי ה דיו ט ,היינו ל הני ח שם כ ס פי ם .האם שי ך או •צריך לע שות תנ אי על כ ך ,ו א"כ ב איז ה או פן יו עי ל.
מו״ז שלי ט״א ביק ש מ מני ל ה שיג ע בורו פ רי חדש ו כן־ תפר תי ע בורו בגד חדש לברכת ש ה חיינו ,שרוצה
לצאת בזה ולברך בעת מצות סיו ם הכ תיב ה .מ תי הז מן הר צוי לברכה האם מיד שנג מר הכ תיבה של האות
הא חרונה או בסעודת המצוה שלא חרי ה.
מו״ז שלי ט״א רוצ ה לע שות את סיו ם כ תיבת ה או תיו ת והסעודה ב אופן צנו ע בתוך ה בי ת ,האם י ש עניך
לרקוד גם ב בית באבוקות של אש כ פי ה מנ הג ברחובה של עי ר ,ו כן האם י ש איז ה מנ הגי ם שר אוי לנ הוג
במ עמ ד זד!.
בהדרת כבוד
יו ס ף שלמה קורלנ ס קי , "r C'j? ■w )/*3ך
.,jj * + JC
/ w frt v 1
־”t o .. I1 * 1
*־*י . * -״■ ..ני״
*״!/״־ ״ ׳ ׳־ ״
־ e
י נ«היl >-r<?r "'5׳ S׳*׳ vי״•,
יז ^ ,״ r
י’ *’ ,יי• , 7 ׳*• jj־,
7י<.0
ז> < y ׳ 1
"י• ׳׳ להלן תמלול הכתב יד:
׳׳י ,/*- /י1/ מש״כ בשם מו״ר שליט״א כמה שאלות
אכתוב הנלענ״ד ומו״ר שליט״א יראה אם זה נכון
א .לכאו' אם מתנה בעדים שאין מיוחד לס״ת אינו נאסר
ב .כיון דקי״ל אומן קונה בשבח כלי א״כ כשמוסר הספר לבעליו אז מקיים
המצווה ואז יש לברך שהחינו
ג .אצל החזו״א כשסיים הספר לא רקדו באבוקות רק עשה סעודה צנועה
בביתו
ד .ברכת מז״ט למרן על סיום הס״ת יזכה להאריך ימים ושנים על ממלכתו
(מערכת וארכיון ” דברי שי“ ח“ שומרת לעצמה את כל הזכויות ואין להעתיק ללא רשות) _____________ ^ ,־ י ד
״דבריהם הם זכרונם״
לעילוי נשמת מרן רבינו
בס״ד
ירחמיאל גרשון ב׳׳ר צבי יהודה
זללה׳׳ה
דרכי ה חיזו ק
אר ב ע ה צ רי כי ם חיזוק (ברכות לב - ):שיתחזק אדם בהם תמיד בכל כחו (רש״י)
3 < משיחות רשכבה״ג מרן ראש הישיבה הגרי״ג אדלשטיין זללה״ה • נצבים וילך -אלול תשס״ו
השבוע בכ' אלול חל יום פטירת מרן גאון ישראל הרב מפוניבז' זללה״ה,
הזכויות באלול -חסד והעברה על המידות ומדי שנה מתקיימת בישיבה עצרת זכרון ולימוד מדרכיו לרגל היארצייט
ובעמדנו בחודש אלול שצריכים זכויות לימי הדין המתקרבים ,הרי כל ולקראת הימים הנוראים ,וכבר הבאנו בעבר כמה ממשאות רבינו ביום
אחד חושב מה הם הזכויות שאפשר לעשות ,ויש הרבה פרטים ,אבל יש היארצייט ,ונביא כאן מדבריו שעדיין לא פורסמו ,משנת תשס״ב.
כללים ,דברים עיקריים שכל אחד יכול להתחזק בהם ,ואף שבתחילה זה לא
בשלמות ,אבל כיון שהוא הולך ומתקדם בדרך הטובה ,כבר הוא נידון על השפעת תורה מתוך אהבת תורה
שם סופו ,כי השאיפה קיימת ,וזוכה כבר בזכויות של העתיד.
והדבר הראשון הוא חסד ,ובשערי תשובה לרבינו יונה (א ,כח) מביא בכל שנה אנו מדברים דברי התעוררות ביארצייט של הרב זכרונו לברכה,
מדברי הגמרא (ר״ה יז ,א) כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, כדי להתעורר ממנו וממעשיו הטובים והגדולים להמשיך בהם ,והיארצייט
וזה גם כן ענין של חסד ,להעביר על מידותיו ,מתוך מידות טובות ואהבת יוצא באלול שהוא חודש שצריכים וחייבים חיזוק ,והוא זמן המתאים
הבריות ,ובזה זוכה שמעבירין לו על כל 'פשעיו' ,והיינו אפילו על עבירות להתחזקות ,שיש בו סייעתא דשמיא לזה.
חמורות ,שהם בגדר פשע ומזיד ,וכל שכן על חטאים שבשוגג ,מן השמים ונתבונן מה היה המיוחד אצל הרב ,לא נדבר על אישיותו ועל גדלותו
מעבירין ומוחלים לו! והטעם בזה הוא מידה כנגד מידה ,כיון שהוא עושה וגאונותו וצדקותו ,אלא בעיקר על הפעולות והמעשים ,כי צריכים ללמוד מן
חסד עם אחרים עם אהבת הבריות ומעביר על מידותיו ,מן השמים מעבירין המעשים ,ואין בכוחנו להגיע לדרגות ההשגות של דורות הראשונים ,אבל
ומוחלים גם לו על הפשעים שעשה. ה'מעשים' נוכל לעשות כמותם ,כמו שאמרו (תדא״ר פכ״ה) חייב אדם לומר
וכתב רבינו יונה שזה ״פתח תקוה נכבד מאד״ ,והוא זכות גדולה מאד עם מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב.
תקוה ,כי לא כל כך קשה להעביר על מידותיו ,ואם כן אפשר להתחיל מזה, המעשים של הרב היו חיזוק התורה ,בייסוד הישיבה וחיזוקה ,וחיזוק
להעביר על מידותיו ,שזה רק בשב ואל תעשה ,ורק צריכים שזה יהיה מתוך התורה בכל העולם ,בכל כלל ישראל ,בזה הוא עסק ועבד ,ועם הזכויות
לב ,מתוך פנימיות הלב ,מצד אהבת הבריות. הגדולות שלו זכה לסייעתא דשמיא להצלחה גדולה.
וכל שכן אם גם עוסקים בחסד בקום ועשה ,ובפרט חסד בתורה ,כמו מי שלא היה בתקופתו של הרב ,לא יכול לתאר איך היה החיזוק בסדרי
שאמרו אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ,שזה נקרא 'תורת חסד' (סוכה הלימוד ,שהיו מגיעים בזמן לסדר ,ולא היה מי שמאחר ,ומי שבא באיחור
מט ,ב) ,ודאי שזוכים בזה לסייעתא דשמיא ולזכויות גדולות ליום הדין. היה מתבייש להיכנס! ובתפילות כולם היו מגיעים לתפילה ,ורק יחידים לא
וידוע ענין מידה כנגד מידה גם בגשמיות וגם ברוחניות ,ועל גשמיות הגיעו ,ממש יחידים ,וכן לסדר המוסר ,כולם למדו מוסר ,והיו מגיעים בזמן
מפורש בהרבה מקומות בחז״ל ,כגון מה שאמרו (ירושלמי ריש פאה) על ולא מאחרים ,כי החשיבות של התורה ושל התפילה ושל יראת שמים ומוסר
דורו של אחאב שהיו יורדים למלחמה ונוצחים ,מפני שלא היו בהם הייתה כל כך גדולה ,והיה בזה קידוש השם.
דלטורים בעלי לשון הרע ,והיו עם אהבת הבריות ומידות טובות ,ואף שהם וגם כל הלימוד ,כגון חזרת השיעורים ,כולם חזרו על השיעור ,וכך יצאו
גדולים ,ומי שלא היה שקוע בלימוד לא מצא את מקומו בחברה ,ולא היו לו
חברים ,כך היה המצב בתקופות הקודמות של הישיבה ,בזכותו של הרב
ובכוח השפעתו ,שהשפיע בכל העולם להכרת חשיבות התורה.
^ בעניינא דיומא ^ ובאיזה כוח אפשר לעשות ולהשפיע כל כך? אני זוכר שבאותה תקופה
אמרו בשם אדם גדול מגדולי הדור ,שזה בא מכוח אהבת התורה של הרב,
ימי הרחמים -על רוחניות! שהייתה בו אהבת תורה במידה מופלאה וגדולה מאד.
אלול זה זמן שיותר קל להתעורר ,כי זה ימי הרחמים והסליחות, והענין בזה ,כי כשיש אהבת תורה גדולה מאד ,כל הפעולות לחיזוק
ומה הפירוש רחמים? שיש סייע ת א דשמיא לרוחניות! כי על מה התורה באות מתוך אהבת תורה ומתוך לשם שמים ,מתוך לשמה גדול מאד,
אדם צריך רחמים ,ועל מה צריכים לרחם עליו יותר ,האם על ועל ידי זה יש סייעתא דשמיא וכך מצליחים .זה הכלל.
הגשמיות או על הרוחניות ,ודאי שעל הרוחניות ,כי בלי רוחניות
הוא יותר מסכן ,וכבר מצינו (ב״מ לג ,א) שרבו שלימדו תורה השפעת תורה מתוך אהבת הבריות
קודם לאביו ,מפני שאביו הביאו לעולם הזה ורבו מביאו לחיי ואמנם מלבד אהבת התורה יש בזה גם ענין של אהבת הבריות ,כי כדי
העולם הבא ,והיינו כי הרוחניות חשובה יותר מגשמיות. להשפיע צריך אהבת הבריות ,כמו שאמרו (אבות א ,יב) הוי מתלמידיו של
(אלול תש"ע) אהרן אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.
החיוב לנצל את ימי הרחמים ומוזכרים במשנה ארבעה דברים ,לפי הסדר .תחילה אוהב שלום ורודף
שלום ,והם שני עניינים' :רודף שלום' היינו לעשות ולהשפיע שלום ,אבל
וכיון שבאלול יש סייע ת א דשמיא גדולה ,אם לא מנצלים אותה לכך צריך קודם להיות 'אוהב שלום' ,ומי שהוא אוהב שלום יש לו את
זה יותר חמור ,כמו שידוע מרבי ישראל סלנטר שהביא הכלל הכוחות גם להשפיע שלום ,ואם חסר באהבת השלום אינו יכול להיות רודף
שאמרו בגמרא (מנחות מג ,ב) גדול עונשו של לבן יותר מעונשו שלום ,כי צריך קודם שהפנימיות של המשפיע תהיה בשלמות.
של תכלת ,והיינו שבציצית יש לבן ותכלת ,ומי שאינו לובש לבן
חמור יותר ממי שלא לובש תכלת ,כי התכלת עולה ביוקר וקשה ואחר כך מוזכרים עוד שני דברים' :אוהב את הבריות' רמקרבן לתורה',
להשיגו ,אבל הלבן אינו יקר כל כך ואפשר לקיימו בנקל ,וממילא ומבואר שכך הסדר ,שאם רוצים להשפיע לקרב לתורה ,צריך קודם להיות
מי שלא מקיים זה חמור יותר ,כי לפי הקשיים כך חומר החטא. אוהב את הבריות ,ורק עם אהבת הבריות שייך לקרב לתורה.
ולכן גם באלול שהוא זמן שיותר קל להתקרב לרוחניות ,מי שאינו ובאמת אהבת הבריות עצמה גורמת שירצה לקרב לתורה ,כי למה הוא
עוסק בזה כמו שצריך ,הרי זה יותר חמור מכל השנה ,ולכן יש רוצה לקרב אחרים לתורה ,ומדוע לא מספיק לו שהוא עצמו קרוב לתורה?
מנהגים שהנהיגו באלול ,מנהגי ישראל ,שבכל יום תוקעים זהו מצד אהבת הבריות! כי תורה זה הדבר הטוב ביותר ,הדבר הכי טוב
בשופר ,כדי להתעורר ולהתחזק ,וגם אומרים הרבה סליחות ,ובכל שיכול להיות ,עם ההצלחה הגדולה ביותר ,ומי שאוהב את הבריות רוצה
יום אומרים לדוד השם אורי ,שיש שם הרבה תפילות על לעשות להם טובות ,וממילא כדי שיהיו מאושרים הוא מקרבן לתורה ,ומי
רוחניות ,וכל זה כדי להגיע לדרגה של ה'אני לדודי'. שמשפיע מתוך שאיפה והרגשה כזו ,מצליח לקרב לתורה.
ויש מנהג ישן בישיבות שבכל יום באלול מוסיפים עוד רבע שעה והיינו שההשפעה של תורה באה רק אם מצורף לזה חסד ,ואם זה בא
ללימוד המוסר ,כי בשביל ה'אני לדודי' צריכים להתחזק ,ומעשה מתוך חסד ואהבת חסד אזי אפשר להשפיע תורה ,ובזה נתייחד רבינו הרב
החיזוק הוא על ידי הוספת רבע שעה מוסר. זללה״ה שהשפיע מתוך אהבת הבריות הגדולה מאד שלו ,ומתוך אהבת
(אלול תשס"א) תורה גדולה מאד ,וכששני הדברים האלו משולבים יחדיו ,אזי ה'מקרבן
לתורה' הוא בהצלחה גדולה מאד כמו שהיה אצלו.
לתרומות והנצחות 0527600485 - לקבלת השיחות במייל A527600485@gmail.com
עמוד 1 ניתן לתרום בעמדות 'קהילות' ו'נדרים פלוס' לפי החיפוש 'דרכי החיזוק' (קוד (710
היו עובדי עבודה זרה רח״ל ,כי יצרא דעבודה זרה היה חזק ,ובודאי נענשו
על זה בגיהינום ובעולם הבא ,אבל בעולם הזה חיו חיים טובים בזכות
^ בענייני הפרשה ^ המידות טובות ,כי אם מתנהגים עם אחרים במידות טובות בעולם הזה
ועושים חסד בגשמיות עם אחרים ,זוכים מידה כנגד מידה לחסד בגשמיות
מן השמים ,וכן ברוחניות ,אם עושים חסד ברוחניות עם אחרים ,זוכים
ושרת עד ה' אלקיל ושמעת ?לולו (ל ,ב) להצלחה ברוחניות מידה כנגד מידה.
ומל ה' אלקיך את לנ רן ואת לגג זר ען לאהגה (שם ו).
אהבת החסד בטבע כלל ישראל
אני לדודי -ובזכות זה דודי לי אבל החסד צריך להיות בשלמות ,עם אהבת חסד ,כמו שכתוב (מיכה ו,
חודש אלול הוא זמן המסוגל לתשובה ולהצלחה ברוחניות ,ויש ח) "ומה השם דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד" ,דהיינו שלא
יהיו רק 'מעשים' של חסד ,אלא בצירוף האהבה ,וזהו החיוב והדרישה מן
רמזים לזה כמו שכתבו הקדמונים רמז מהפסוק (שיר השירים ו ,ג) האדם ,שיהיה חסד מתוך אהבה!
״אני לדודי ודודי לי״ שהוא ראשי תיבות אלול.
ובאמת זוהי מידתו של אברהם אבינו ,שביום השלישי למילתו חיפש
וכתב המשנה ברורה (ריש סימן תקפ״א) ״כי באלו ארבעים יום אורחים כדי לעשות חסד ,והצטער על מה שלא באים אורחים ,ולכאורה מה
התשובה מקובלת להיות לבו קרוב אל דודו בתשובה ואז דודו קרוב שייך להצטער ומה כאב לו בזה ,ואף שחסרה המצוה ,אבל הרי כשאין
לו לקבל תשובתו מאהבה״ ,והיינו שיש סדר לזה ,ותחילה צריך אורחים הוא לא חייב ,ויכול לעשות מצוות אחרות ,לעסוק בתורה ובעבודה,
האדם לפנות אל בוראו כמו שכתוב 'אני לדודי' ,ואחרי שהוא בא ומדוע דווקא חסד? אלא הביאור הוא ,כיון שאהבת החסד היא בטבע,
ממילא הטבע מצטער כשאינו יכול לעשות חסד!
ליטהר ופותח פתח אפילו כחודו של מחט ,כבר מסייעים אותו מן
וכלל ישראל יש להם הטבע של אהבת חסד מאברהם אבינו ,ורק יש כאלו
השמים ויש כנגד זה השפעה גדולה מאד של 'ודודי לי'. שעל ידי בחירה והרגלים רעים מקלקלים את הטבע ,אבל בטבע הישר של
ועוד רמז הביא המשנה ברורה שם מן הפסוק ”ומל השם אלוקיך כלל ישראל יש אהבת חסד בגשמיות וברוחניות.
את לככך ואת לכב זרעך לאהכה את השם אלוקיך” ,את לבבך ואת
לבב ראשי תיבות אלול ,כי בחודש אלול יש סייעתא דשמיא
ישיבה -מקום גדול לעשות חסד
מיוחדת לזכות להשיג מעלת אהבת השם. והנה ישיבה היא מקום גדול לחסד ,ונדמה שבישיבה יש רק 'גמרא'
ויושבים ולומדים ,והיכן החסד? אבל באמת זה מקום גדול לעשות חסד!
וצריך ביאור כי ממה שכתוב ומל השם אלוקיך וגו' ,משמע שיש שיכולים לזכות בו לדרגות גדולות של חסד ואהבת הבריות ,עם שימת לב
סייעתא דשמיא גם בלא שישתדל קודם האדם בעצמו ,וכי זוהי קצת לחשוב על השני ולהרגיש אותו.
סתירה בין הפסוקים? וכיצד יתכן לזכות לסייעתא דשמיא בלא וזו מצות עשה ואהבת לרעך כמוך (ויקרא יט ,יח) שכל אחד חייב בה ,ואם
שישתדל קודם מצידו ,הרי צריך קודם 'אני לדודי'! יש חיוב סימן שזה שייך ,ואהבת כמוך! ומדובר על הפנימיות ,לא רק
מעשים אלא אהבת הלב ,וזה שייך לא רק בשב ואל תעשה ,אלא גם בקום
הסייעתא דשמיא למי ששב כתשובה ועשה ,לעשות חסד עם אהבה ,וזהו הטבע של כלל ישראל ,והחיוב הוא
שהכוח הזה לא יהיה נסתר רק בטבע ,אלא גם יהיה בגלוי.
אבל באמת כבר כתב רבינו יונה מיד בתחילת ה'שערי תשובה' כי
וזה בא על ידי תורה ,כי בלי תורה יש יצר הרע והתורה היא תבלין לו,
פסוק זה הולך על בעל תשובה ,וכפי שנכתב בפסוקים הקודמים
אבל צריכים גם שימת לב ומחשבה על זה ,כי לכל אחד יש בטבע גם מידות
”ושכת עד השם אלוקיך ושמעת כקולו” ,ועל זה ממשיך ומל השם רעות ,ואם לא שמים לב ולא חושבים על זה חסר השלמות .וכאמור כך
אלוקיך וגו' ,והיינו שגם הסייעתא דשמיא המוזכרת כאן היא בזכות הטבע של כלל ישראל ,שאפשר להגיע לשלמות בזה.
התשובה שהאדם מתחיל ועושה מצידו. ומלבד הזכויות הגדולות שזוכים בזה ,הרי זה גם נותן שמחה ,ומי שעושה
ומבאר רבינו יונה שיש סייעתא דשמיא מיוחדת לבעל תשובה חסד מתוך הכרת החשיבות ,ומתוך אהבת חסד ,זה לא טרחה וקושי אלא
יותר מאדם רגיל ,וכתב שם ״והתבאר בתורה כי יעזור השם לשבים שמחה ,הנה הרב זללה׳׳ה היה עסוק כל הזמן בענייני הישיבה והרבצת
התורה וכמעט שלא היה לו פנאי לישון ,ומרוב עייפות היה נרדם על מקומו
כאשר אין יד טבעם משגת ויחדש בקרבם רוח טהורה להשיג מעלת בזמני נסיעות וכדומה ,אבל כיון שהשפיע ,היה תמיד מלא שמחה! כי אהבת
אהבתו ,שנאמר ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו וכו' ,ואומר חסד ואהבת הבריות עם הקירוב לתורה נותנים שמחה.
בגוף הענין ומל השם את לבבך ואת לבב זרעך -להשיג אהבתו״, ואם אחד יודע שהוא עושה את מה שהוא חייב וממלא את חובתו ,והוא
עכ״ד .והיינו שבעל תשובה זוכה לסייעתא דשמיא גדולה מאד מרגיש את חובתו ,ויש לו שאיפה אמיתית לקיימה ,מתוך אהבת חסד
'לאהבה' את השם אלוקיך. ואהבת הבריות ,הרי כשזוכה לקיים זה שמחה גדולה! ומרגיש מאושר,
ואילו מי שאינו בעל תשובה אפילו צדיק גמור שלא חטא מעולם אשריך בעולם הזה! שהוא עושה את מה שהוא שואף ,ומגשים את
שאיפותיו הטובות -שהם גם זכויות גדולות.
קשה לו מאד להגיע לזה ,וצריך לעבוד הרבה מאד להגיע לשער
העשירי של החובות הלבבות -שער אהבת השם ,ויש תשעה חסד עם מילה טובה ועזרה בלימוד
שערים קודמים לזה שצריך להשיגם ,אבל בעל תשובה יש לו מיד והחסד שייך גם בדיבור ,כשמדברים עם מישהו ,שלפעמים צריכים להגיד
סייעתא דשמיא לזכות לדרגות הגבוהות של אהבת השם ,כי הוא איזה מילה טובה ,כמו שאמרו (כתובות יז ,א) לעולם תהא דעתו של אדם
במדרגה יותר גדולה ,שכבר היה שקוע בחטא והתגבר ושינה את מעורבת עם הבריות ,ופירש רש״י לעשות לאיש ואיש כרצונו ,והיינו
מעשיו ,ובזכות זה זוכה לסייעתא דשמיא 'להשיג אהבתו'! ומן כשרואים מי שצריך לדבר דברים שישמחו אותו ,זהו חיוב! מצד ואהבת
השמים נותנים לו כוחות חדשים ומוסיפים לו קדושה לזכות מיד לרעך כמוך ומצד חסד ,ועל זה נאמר ומה השם דורש ממך אהבת חסד,
לדרגה הגבוהה של אהבת השם. להרגיש את השני אם חסר לו מילה טובה.
וכן מי שצריך עזרה בלימוד ,צריכים להסביר לו בסבלנות עד שיבין,
וחודש אלול הוא הזמן המסוגל לזה כפי שנרמז בפסוק ”ומל השם מתוך אהבת הבריות ,וזה זכויות גדולות מאד ,כמו שמפורש בהרבה גמרות
אלוקיך את לככך ואת לכב זרעך”. שמי שמלמד זוכה להצלחה גדולה בתורה ,ואפילו לימוד שאינו בדרגה
(אלול תשע״א ,תשע״ח) גדולה של מתלמידי יותר מכולם (תענית ז ,א) ,מכל מקום תמיד זה מוסיף
למלמד משהו ,ואפילו כשמסביר לתלמיד החלש ביותר ,זה מוסיף הבנה
למלמד ומוסיף לו זכויות לגדלות בתורה.
J \
לעילוי נשמת לע” נ הגאון רבי יצחק גראס זצ”ל ועניינים אלו של החסד בגשמיות וגם ברוחניות ,מתוך אהבת הבריות ,זה
מרת פראדל (פני) ב” ר יששכר ע” ה ב” ר שלמה זלמן זצ” ל מה שראינו וידענו מדרכיו של הרב זכרונו לברכה ,ועל ידי ההתעוררות
נלבייע כ"ה אלול תשסייו ר” מ בישיבה דבאבוב שתהיה מתוך זכרו ,נזכה בזכויות גדולות ליום הדין להצלחה בגשמיות
תנצב” ה נלב׳יע כ"ז אלול תשנ׳יו -תנצב"ה וגם ברוחניות ,ונזכה לכתיבה וחתימה טובה!
r
/ץ
לעילוי נשמת האשה הצדקנית מרת רחל בת יוכבד רבי ע” ה ___-י
נלב׳׳ע כ"ג אלול תשפ׳׳ב -תנצב׳׳ה
עמוד 2
פרשת נצבים וילך ג
תשפ״ו
מרבן של י שראל ר בנו מרן הגר"ד לנדו שליט״א
■Y t n l ^ J־ r ■ f c # 1■ / fcAl
קהלת בזמן הקהל“ ,ויש לשאול ,מדוע אין כאן בל תוסיף על מצות הקהל ,והשיב רבינו ,שאם
קהלת נאמרה ברוה״ק ודאי שאין כאן בל תוסיף ,ואף אם לא נאמרה ברוה״ק אין כאן
פנינים והערות בעניני הפרשה
פניני דב+ר | פניניב
הוספה שרק אמר מעצמו ,וזה לימוד תורה ,וכי ללמד תורה לעם ישראל הוא בל תוסיף.2 (מדברים שנאמרו תחת השיחים כמו״מ עם מרן רבינו שליט״א).
[וכשנשאל לענין עצם חיבור קהלת מ״ט אינו בל תוסיף על דברי התורה ,אמר רבינו,
שכיון שנאמרה ברוה״ק אין כאן בל תוסיף ,ואף אי נימא שאמרה שלמה מעצמו ורק נצבים
נכתבה ברוה״ק ,מ״מ הוא אמרה בתורת מוסר ,ואין זה בל תוסיף].
אילו היתה ב ש מים
מצות הקהל לא ^^^זי ם הוא לאמר מי.יזעליה ^נו -דז^^יכזה ויעןחה ליבו -דשמענו• אתה
אמרו קמיה רבינו שליט״א ,שביראים מבואר שבמצות הקהל יש ב' מצוות ,א' מצוה על
ונע שנ ה ( ,ל' י" ב).
המלך לקרוא (ומנה זה במצוה רס״ו) ,ב' מצוה על העם להיות בקריאתו (ומנה זה במצוה
וברש״י כתב' ,שאלו היתה בשמים היית צריך לעלות אחריה וללומדה' ,ושאלו מקמיה
תל״ג) ,3ואמר רבינו ,שהוא מחודש מאד ,שבפשטות הוא מצוה על העם להעמיד קריאה
רבינו שליט״א ,דהחיי אדם (בנשמ״א כלל ס״ח אות ג') כתב שאין חיוב לילך מעיר לעיר
בהקהל ,אבל אין כאן מצוה על המלך .ושאל רבינו כיצד כתב הרמב״ם ,ואמרו ,שהרמב״ם
על מצוה ,וא״כ מדוע היה להם חיוב לעלות לשמים אילו היתה בשמים דהרי הוא טפי
מונה רק מצוה אחת.
מעיר לעיר ,והשיב רבינו ,שקבלת התורה שאני.
[ואמרו ,שהאדר״ת כתב בשם הירוש' (ע״ז פ״א ה״א) שרחבעם וירבעם כל אחד מהם
ואח״כ הוסיף ,דהנה אנו אומרים בהגדה של פסח 'אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו
רצה לעשות הקהל (וירבעם אילו היה בירושלים היה עושה הקהל)[ 4והכוונה היתה
את התורה דינו' ,ותמהו כולם ,מה ענין בקירוב לפני הר סיני בלא נתינת התורה ,וי״ל ,שהרי
דלפי״ד היראים יש לבאר הטעם ,משום שיש גם מצוה על המלך] ,ואמר רבינו ,שהוא
בהר סיני הקב"ה הוריד את השמים למטה (וכמש״כ רש״י בשמות פי״ט פ״כ) ,וא״כ היה
מחודש ,דבפשטות מצווה זו מוטלת רק במלך של בית דוד ,שהרי מלך ישראל אף אם
קל לעלות לשמים ,ושפיר יש כאן שבח שקרבנו להר סיני שעל ידי כך גם בלא נתינת
מלך ע״פ נביא ,מ״מ אינו הצורה הרצויה שיהיה מלך ורק מחמת העונש היה כן ,וא״כ
התורה יכלנו לקחת ולעלות לשמים ,ועל אחת כמה וכמה שנתן לנו הקב״ה את תורתו.
אין לו תורת מלך לענין זה ,וצריך לעיין היטב בדברי הירושלמי].
וילך
נ שי ם ל שמוע
רש״י' ,האנשים ,ללמוד ,והנשים ,לשמוע ,והטף למה בא ,לתת שכר למביאיהם'. בל תו סיף בקהלת בהקהל
שאלו קמיה רבינו שליט״א ,דהנה תוס' (סוטה כ״א ב') הביאו בשם הירושלמי דנשים הקהל את העם האנ שים והנ שים והטף וגך^ א ?י ? ש עי? למען י שמעו
לשמוע היינו לשמוע את המצוות המחויבות להם כדי שידעו לקיימם ,5ותכף אמר
רבינו ,שאינו מובן כיצד ידעו מה המצוות המחויבות להם ,וכי הכריזו שאלו המצוות
ולמעויל מדו דראו• ?את יקו ק אלהיכם ו שמרו לע שות?את כל :וברי התורה
שחייבות בהם נשים ,6ושמא לימדו אותם אח״כ .ושאלו ,אם חייבות לשמוע את שאר הזא ת( ,ל"א י" ב).
הקריאה והיינו במצוות שאינם מחויבות ,7והשיב רבינו בפשיטות שאינם מחויבות. הביאו קמיה רבינו ,שבספר המנהיג (הל' סוכה עמ' תט״ז) כתב ששלמה המלך אמר את
״קושיה טובה ,סברא טובה של רבי עקיבא אייגר ,להיות שקוע בלימוד ,לא לחפש,
ווארטים זה דבר יפה מאד ,אבל זה לא הלימוד״,
״השם יעזור שנוכל ללמוד ,לחפש ,כמו שהחזון איש כותב בגיליון ,על הכסף משנה,
הכסף משנה ידע שיש אמת בתורה ,ואת האמת הזאת ביקש ,לבקש את האמת כמה רבינו בסיום השיעור בישיבת ישיבת זכרון יעקב נשא דברי חיזוק לקראת הימים
שאנחנו יכולים ומסוגלים להבין ולדעת ולחפש״. הנוראים.
״השם יעזור שנחפש את האמת ,זה כולל בזה שנודה למי שאומר את זה ,אנחנו לא ״צריכים ללמוד ,לעסוק בלימוד ,להיות שקועים בלימוד ,לא ללמוד מלמעלה ,אלא
זכינו לדעת והשני זכה ,לא נורא שהשני זכה זה לא אסון ,לא קרה כלום ,אם טעו זה ללמוד בשקיעות ובהתמדה ,וזה המצב הזה הקשה שיש לנו כאן בארץ ישראל ,ודאי
לא קרה אסון ,האסון שלא מודים בטעות ,השם יעזור לנו שנלמד כמו שצריך ,להיות מה שאנחנו חייבים לעשות ,עם זה ובלי זה ,לא משנה ,להיות מונחים בלימוד ,שקועים
שקועים בלימוד ,מונחים בלימוד ,ואני מאחל לכולם כל טוב ,כתיבה וחתימה טובה, בלימוד ,לקום בבוקר אולי לא יכול לחשוב בלימוד התורה ,זה אסור לפני ברכות
כל טוב סלה״. התורה״,
. 1ז״ל’,מנהג צרפת לקרות בשמיני עצרת לפני קריאת התורה ספר הקהלת ,ושמעתי טעם לדבר ,משום דכתי' ביה’תן חלק לשבעה וגם לשמונה' ,אלו זי ימי החג ושמיני עצרת ,רוצים
לומר לפי שהוא חג האסיף להזהיר על התרומו' והמעשרו' ונדרים שלא לעבור בבל תאחר ,ובפ״ב דעירובי' [מ' ע״ב] דריש ליה לקרא לשבעה אלו ז' ימי הפסח ,וגם לשמונה שמונת ימי
החג יש לומ' להזהיר בראשון הראשון והאחרון .ואני מצאתי טעם יפה ,כי שלמה ע״ה בחג אמרו בהקהל כמו שכתו' במועד שנת השמטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראו' תקר' וגומ',
הקהל את העם האנשי' והנשי' והטף וגומ' ,וכתי' ויקהלו אל המלך שלמ' בירח האתנים בחג וגומ' ,והא אומרו בחג בהקהל להוכיח את ישראל על כן יתכן לומרו בחג' ,ע״כ.
.2לכאו' הכוונה היא שאין כאן בל תוסיף אף שמוסיף אמירות ,כיון שאינו מוסיף אותם בתורת תורה והמשך המצוה אלא אמירה בפנ״ע[ ,ויל״ע למ״ד דלא בעי כוונה אם יש כאן חסרון
זה ,ולכאו' יל״ד דהוה בעידניה ,ועי' ריטב״א לגבי ישן בשמיני בסוכה דחשיב בעידניה כיון שהוא הוספה על המצוה ממש] .ובעבר אמר רבינו ,שקודם שנכתב ספר קהלת עוד לא היה
קהלת חלק מן התורה ,וא״כ לא היה כאן בל תוסיף ,והיינו שבל תוסיף הוא רק הוספת ד״ת ,אבל דבר אחר שאינו ד״ת אינו מענינא כלל.
.3וכ״ה ברס״ג שמנה ב' מצוות ,עשה ט״ז ופרשה י' ,ועי' מהר״י פערלא עשה ט״ז שהאריך בזה.
.4״א״ר יוסי בר יעקב במוצאי שמיטה מלך ירבעם על ישראל הה״ד מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך במקום אשר יבחר
תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם .אמר אנא מיתבעי מיקרי קאים אנא ואינון אמרין מלכא דאתרא קדם .ואין מיקרי תיניין גנאי הוא לי ואין לא ניקרי ביזיון הוא לי .ואין
מרפינון אזלון סלקין אינון שבקין יתי אזלין לון גבי רחבעם בן שלמה״.
.5ז״ל ,״ירושלמי דבן עזאי דלא כר״א בן עזריה דדריש (חגיגה דף ג ).הקהל את העם האנשים והנשים והטף אנשים באו ללמוד נשים לשמוע ונראה דפי' דמצוה לשמוע הנשים כדי
שידעו לקיים מצוה ולא משום שידעו שזכות תולה״ .ועי' בהגר״א יו״ד רמ״ו ח' שכ' שזהו מקור דינא דהרמ״א דנשים חייבות ללמוד המצוות שמצוות בהם.
.6והיינו דא״כ בטלה כל תכלית הענין ,שהרי אינם יודעות גם אחר השמיעה במה מחוייבות ובמה לא.
.7והיינו האם הוא רק סיבה לחייבם בהקהל ,או שזהו כל דינם לשמוע את המצוות הללו.
ירל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 : )
היה זה בשנתו האחרונה -תשכ״ז בעת לימודו עם רבינו בחברותא משניות מס אהלות
הלימוד היה מתוך יסורים רבים עד שנאלץ ללמוד בשכיבה.
באותם ימים בעסקם יחדיו בעניני אהלות אדם כי ימות באהל באהלה של תורה שאל
הר״ר שאול את הג״ר דב שליט״א שאלה קשה בטהרות באומרו אם אינך עונה לי עכשיו הג און ר בי ש אול קו סו ב ס קי ז ע״ל בעל הדבר ש אול
לא אשמע ממך עוד .הגר״ד נבהל והשתומם על כך עד מאד עד שהסביר לו מהות
מחלתו ושמרגיש שנותרו לו מספר שבועות מפי הרה״ג ר' שמואל זקס שליט״א.
נלב״ע כ״ג אלול ת שכ״ז
ידידות עצומה היה בין רבינו יבדלח״ט לגאון בעל הדבר שאול ,נביא מעט מהדברים
היה ל עזר בפר שיות מהקונטרס הנפלא 'תפארת שאול' ורבינו הגדירו :שהגדירוהו קופה מלאה כשרונות.
בכח השפעתו בעוז מרצו וכישוריו אם היה חי עמנו עד כה היה יכול למנוע ולהועיל והוסיף בזה״ל היה בעל תפיסה וישרות באופן נדיר זה היה מרשים מאד.
בהרבה פרשיות ציבוריות שהתחוללו בשנים האחרונות -מפי הג״ר דב לנדו שליט״א. לנכדו כתב בהסכמתו לס' חלת דבש בזה״ל :בס״ד אור לכ' מנ״א תשס״ה למיודעי
הנעלה ענף עץ אבות הדה״ג ד' שאול שלי״א בן לידידי הרה״ג ר' יצחק שליט״א ונכד
איך אדבר לידיד נעודי הדגול והבלתי נשכח הגאון ר׳ שאול קוסובסקי זכרונו
יומיים קודם פטירתו נסעתי לבקרו בביה״ח אסותא בדרך פגשתי לברכה .שוכט״ס מאד נעמה לי השמועה על צאת לאור ספרך על
את הג״ר דב לנדו שליט״א שאף הוא נסע לבקרו כשבאנו ראינו הלכות קנינים ואהני לך קמדא דבית אבות להתעלות במעלות
בחדר את מוהר״ח זללה״ה והג״ר יהודא שפירא זצ״ל ששוחחו עמו התורה בלימודה ובעיונה וכפי שיעדתי אעתיק בזה מהרשום אצלי
בלימוד אע״פ שדיבורו היה קשה ומעורפל כשיצאנו אח״כ אמר בענינים אלו.
לי הג״ר דב לנדו הנידון שהם דברו בלימוד היה קושיא ששאלתי ב שחר נ עו ריו
את החזו״א בזמנו ולא רציתי להתערב ולדבר כי האיך אדבר בפני
כשר' שאול הגיע לישיבת חברון כבן שבע עשרה הפתיע והרשים
גדולים כאלה -מפי ידידו הרה״ג ר' משה רוטנברג שליט״א
את כולם בכשרונותיו וידיעותיו הנרחבות בתורה.
הספד ר בינו כשראה בוטנים
ובימי השבעה כתב רבינו: סיפר רבינו :בשנת תשט״ו למד ר׳ שאול בחברותא עם הג״ר נתן
נעים זמירות ישראל ,בבואו לקשור מספד על רעו וידיד נפשו כי שולמן זצ״ל שגר באותה עת בירושלים ופעם נסעתי לבקרם על
נפל ,קונן ,צר לי עליך אחי יהונתן ,נעמת לי מאד .ברבות הנועם באהבת רעים ,כן ישגה השולחן היו מונחים בוטנים ומיד נסבה השיחה על כמה עניני זרעים הקשורים לבוטנים.
הצער ויעמק הכאב בהלך הרע והידיד מארץ החיים ,ומה אנוש המכאוב בהקפד פתיל
חייו בעודו באבו ,בפריחת לבלובו ,באון מרצו ,בתפארת עלומיו .צר לי עליך אחי ר׳ שאול עבודה קשה שבמקדש
כי נעמת לי מאד ,מנועם ידידות נפש ,מנועם סגולת נפשך הגדולה ,מנועם אישיותך אמר לי ששמע ממרן החזו״א זללה״ה הוראה בנידון שהיה צריך להתנהג עם מאן דהוא
הזוהרת והמבהיקה ,מנועם קרון פניך וחק ערכך ,צר לי עליך ,צר לי מאד. באכזריות והתיר החזו״א בדיעבד לצורך הענין אך הוסיף תדע שאכזר יות בכגון זה הוא
והנה דמותך לנגדי ,מלאתי עזוז חיים ,לוהטת באש קודש .תוססת וסוערת ,קורנת עבודה קשה שבמקדש .
ומאירה ,וכולה קודש לה׳ .כי אכן קדשת כל סגולות כוחותיך ,כל עוז מרצך וחוםנך ,כל
עתרת כשרונותיך הנפלאים ,לעבודתו ית׳ ,ללמוד תורתו הק׳ ולשמירת פיקודיה ,לאהבת לדבקה בו
חסד והרבות טוב. בתחילת אלול תשכ״ז כשחש חולשה רבה באתי לבקרו ומצאתי אצלו את הג״ר דוב לנדו
אזכרך בשפכך שיח לפני קונך ,צור משגבך ומבטחך ,בהתעטף עליך נפשך ובשוא גלי שליט״א ושוחחנו בד״ת ואמר לי ר שאול זצ״ל תכוין לקיים מ״ע של לדבקה בו להתדבק
סערת רוחך ,והיית כולך תפילה. בת״ח עי' רמב״ם הלכות דעות פרק ו הלכה ב .והרגשתי ממש שהוא חש זאת ברמ״ח
אזכרך בעת לימודך ועיונך ,בהעמיקך חקר בנתיבות שמועתך ,ובהפליגך שוט אל מכמני אבריו - .מפי אחיו הג״ר עמנואל שליט״א.
צפונותיה ,בישרך הדוריה ובפענחך סתריה ,ובדלותך בשגב בשנת תשכ״ז ראיתי את ר׳ שאול זצ״ל יוצא מביתו של הג״ר דב
כשרונותיך פניני חכמה מעמקי נבכיה ,ובלמדך ,ופניך מאירות שליט״א ואומר בהתרגשות ובהתפעלות כל רז לא אניס ליה -
מזיו מיצוי החכמה ,ובעינך ,ונפשך תלהט מאור פליאות הדעת, מפי הרה״ג ר' שמעון שרייבר שליט״א
ומלך אומר שירה ,שירת בת השמים ,אצולת מרומים ,תורת ה׳.
אזכרך משכיל אל דל ,חרד לכל דואב ומוכה ־ חולי ,בצרתם לך דיו ק בת פילה
צר ובמצוקותיהם תדוה נפשך ,ובנשאך בעול עם זולתך ובבקשך
שמעתי מר' שאול שבהלל בפסוק שומר פתאים ה' צ״ל החיריק
ישע לרעך כמוך ,השקט לא ידעת ושלוה מנך רחקה ,ותבא נפשך
תחת היו״ד ולא תחת האל״ף ובהמשך שובי נפשי למנוחיכי
-אף כי בעצמך ידוע חולי ואיש מכאובות היית -במוסרות עמל
המילה שובי צ״ל דווקא מלרע ולא מלעיל והוסיף ר' שאול
ויגע ,בכינון מפעלות ־ עוז ,בסוד תושיה ועצה ,להציל ולמלט,
הכוונה שאשוב אני לתוכי.
לגונן ולהושיע ,להמציא תעלה ומזור לכל נפש נענה ודוה.
עצמו חסדיך וגברו מפעלותיך ואתה טובה לנפשך לא החזקת [א״ה כ״כ הרד״ק שובי מלרע כמו עורי דבורה ושובי לתוכי
ולא ראית כל סגולה במעשיך ,כי מזוך לבבך נבעו ומאצילות נפש אפשר כעין שפירשו בזוהר פרשת תצוה דף קפ״ב עה” פ טורף
הוקרו ,ותדבק בדרכי בוראך ית׳ לחון ולרחם להרבות חסד ולהטיב. נפשו באפו איוב יח ,ד איהו טריף ועקר נפשי ה' בגין רוגזיה
ואזכרך בימי חליך ודויך ,עת הציקוך רובי מכאוביך ואתה תלמודך לא זנחת ,אך בתשוקת ואשרי בגויה אל זר וכדפרש״י שם אולם הרד ק פירש שובי למנוחיכי מהצרה שאת בה
+מא1רומ_ | 054-8487449
נפש וחדוות עוז הבלגת על תוקף יסוריך ,ותשקוד על לימודיך בשמחת נפש ,כי רק שובי לא ל יתברך כי הוא יהיה לך למנוחה -ניקוד החיריק תחת היו״ד בשומר פתאים
בזאת חפצת ,ותהי לפלא בעיני כל רואיך. הוא ג״כ ברד״ק].
ועוד אחת אזכורה ,עת חם לבך בקרבך ויהיו אלי אמריך :ראה נא ידידי ,הן סוד חיי האדם
בימי הבלו ואמיתת נצח אושרו הוא התעלות בתורה שבעל פה ,ואך אשר ירכוש האדם הק ביעות ב לי מוד ה מ שניות
בעודו בימי חלדו הוא קנינו לעד וזולת זה אין! ועל זאת תדאב נפשי השואפת עלות סיפר רבינו נסעתי עמו בקיץ תשכ״ז לכותל המערבי ביחד עם מרנן הסטייפלר ומוהר״ח
בסולם השלימות ,המרא אל פסגות הנצחיות ,בחרדי כי טפחות נתנו ימי ומנת שנותי גריינימן והג״ר יהודא שפירא זללה״ה.
חוצצה ,ומה אעשה לקנין השלימות כי היום קצר והמלאכה מרובה. וכל הדרך שינן משניות טהרות בע״פ מלבד מה שלמדנו בחברותא משניות טהרות עם
כהנה וכהנה היו דבריך ,ובהשיחך ותלהט נפשך הטהורה באור אהבת התורה ותגה בזוך ר״מ ור״ש בעמקות ובעיון וכמה פעמים באותה תקופה כשהלכתי ברחוב היה עוצר את
ערגת השלימות ,ותהי בעיני כאחד הקדושים אשר בארץ. מכוניתו מבקש שאכנס ודברנו בלימוד.
ידידי ורעי ,עת אזכרך תשוח עלי נפשי ,כי בעודך באבך עזבתנו ,ובתפארת פריחתך קביעות זו היתה על פי עצת מוהר״ח גרינמן זללה״ה שהמליץ לו על חברותא זו בכדי
נקטוף נקטפת מעמנו ,יעידו בשמי ־ חכמתך אשר הנחת ,ויגידו צדקות -מעשיך אשר להבין כראוי את סדר טהרות ,ששינן אז בע״פ כמעט כולו הם למדו עפ״י הרא״ש .כאשר
פעלת ,מה רבה אבידתינו ומה יעצם חסרונינו ,הלכה למנוחות ותעזבנו לאנחות. רבינו מוסיף מזכרונו את תמצית השיטות ודברי החזו״א ור' שאול זצ״ל קלט ענינים
ותהי נפשך הטהורה צרורה בצרור החיים את ה׳ אלוקיך. חמורים אלו על אף שעיקר עיסוקו היה בחיבוריו( .מפי אחיו הג״ר עמנואל שליט״א)
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
ממרן פוסק הדור
דכי משה שטרנבידשליפרא
פרשת ניצבים תשפ”ו
מישהו מכלל הציבור ע“י משפט יחיד זה ,וכמו ששמעת י מפי מרן הגרי“ז זצ“ל, כל אחד נתבע לפי מצבו ויכולתו
שאם אין מגיע לקרובי האדם עוגמת נפש וצער מחמת העונשים הראויים לו לפי
אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם
מעשיו ,אין הקב“ ה מעניש את האדם בעולם הזה כדי שקרוביו לא יפסידו בסיבתו,
וגו' טפכם נשיכם וגו' מחוטב עציך עד שאב מימיך“( ,כ“ ט ,ט-י)
ולכן אע“ פ שבתח ילת הפסוק הוזכרו כל אחד בנפרד ,מ“ מ לבסוף מתאחד ים כולם
במשפט בכך שאין הקב“ה שופט האחד בלא לקחת את השאר בחשבון משפטו . יש לדקדק למה האריכה תורה וכתבה בפירוט ” ראש יכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם
טפכם נשיכם“ וכוי ,והרי כל אלו כבר נכללים בתיבת 'כולכם' ,וכאשר נכתב בתחילת
מצוות תשובה בזמנינו יותר מהדורות הקודמים הפסוק ” אתם ניצבים היום כולכם“.
ונראה לפרש לפי“ מ דאיתא בזוה“ ק (פרשת בא ל“ב ע“א) ” אתם ניצבים היום ,היום
״ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצווך היום אתה ובניך בכל
דא ראש השנה“ ,והיינו שהפסוק רומז על יום ראש השנה שבו כולנו ניצבים למשפט
לבבך ובכל נפשך“( ,ל ,ב)
לפני הקב“ה ,ולפי“ז מבואר היטב מדוע נתחלקו
דעת הרמב“ן (להלן פס' י“א) שפס וק זה הוא מקור מלשכת הגזית כאן ישראל בפירוט שמותיהם לפי מדריגות שונות,
למצוות תשובה מהתורה בכל השנה ,אולם מלשון ומשום שכל אדם מישראל נתבע לפי מצבו ויכולתו,
מעשה נורא התרחש לאחרונה במעונו של רבינו ,כאשר במהלך ולא הרי תביעת הקב“ה מהטף כתביעתו מהנשים,
הרמב“ ם משמע שאין מצוות עשה לשוב בתשובה,
קבלת הקהל בעת שעבר אחד הנוכחים לפני רבינו ,הניח רבינו ולא הרי תביעתו מחוטבי עצים ושואב מים כתביעתו
שהרמב“ ם כתב (פ“ א מהלכות תשובה ה“א) ” כל
את ידיו הקדושות על עיניו וכיסה את עיניו והוריד את ראשו,
מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם מראש יכם וזקניכם ,שהראש ים והזקנים נתבעים יותר
בלית ברירה נאלץ הלה לצאת מן החדר ללא ברכה.
על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה על כל פעולה ,ואפילו בין חוטבי עצים לשואבי מים יש
אולם הא יש לא אמר נואש ,ובעוד אנשים נוספים עוברים
וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא“, חילוק בתב יעת הקב“ ה מהם ,שכל אחד נתבע לפי כוחו
בתורם להיכנס אל הקודש פנימה ,השתחל בחזרה אל התור
ע“כ .ומשמע מלשונו שאין מצווה לשוב בתשובה, ויכולתו בעסק התורה ובהידור בקיום המצוות.
וניסה את מזלו שוב ,אולם להפתעת ו כך אירע גם בפעם
אלא יש מצווה רק להתוודות בשעה שהוא שב השנייה ,מיד כשנכנס אל החדר הניח רבינו את ידיו על עיניו קיום כלפי [ומיהו יש להדגיש ,שאין הדברים אמורים
בתשובה( ,ועי' מנח“ ח מצוה שס“ד ,ובמשך חכמה והשפיל את ראשו. בשווה ישראל תרי“ג מצוות ,דבקיום המצוות חייבים כל
פס' י“ז ,ובנצי“ב כאן פס' י“א). מגדול ועד קטן ,וכמו שנאמר ”תורה אחת יהיה לכם“
היהודי יצא נפעם מהחדר ונשבר ברוחו וסיפר בפני אחד (במדבר ט“ו ,כ“ט) ,אלא הדברים אמורים כלפי ההידור
וצריך ביאור למה לא החשיב הרמב“ ם את פסוק זה ממשמש י רבינו שליט“ א שבדיוק היום הוריד את הסינון במצוות וכלפי כוונת הלב במצוות וכן כלפי הנהגת
למצווה ,ובפשוטו י“ ל דס“ ל לרמב“ ם דפסוק זה לא מהטאבלאט שלו והוא כעת עם טאבלאט פרוץ לגמרי רח“ל! האדם בעסק חייו הגשמיים ,שבזה נתבע כל אחד כפי
נאמר בתורת ציווי אלא בתורת גילוי ונבואה מה יהיה וזה בחינת רוח הקודש ממש! יכולתו ,וכמו כן גם כלפי התמדת התורה תלוי הדבר
באחרית הימים. אצל כל אחד כפי כוחו ,וכמו שביאר הגאון רבי ברוך
בער זצ“ ל (ברכת שמואל קידושין סי' כ“ז) והאור שמח
אולם ,הרב דפוניבז' הגרי“ ש כהנמן זצ“ ל ביאר מעשה נוסף התרחש לאחרונה במהלך קבלת הקהל כאשר (פ“ א מהלכות תלמוד תורה)].
בדעת הרמב“ם ,שגם הרמב“ ם מודה שנאמר כאן אחד מהנוכחים עבר לפני רבינו וביקש ברכה ,הפט יר רבינו
ציווי לשוב בתשובה ,אלא דהרמב“ ם ס“ ל שמצווה ” כל אויביו יפלו לפניו ולא יוכלו להרע לו“. ובמדרש (בר“ ר צ“ג ,י) איתא ”אוי לנו מיום הדין אוי
זו נוהגת רק באחרית הימים ,שהלא פסוקים אלו לנו מיום התוכחה ,יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו
האיש התפלא עד מאד ,ולא הבין מה טמון בדבריו של רבינו,
מדברים על אחרית הימים וכמוש“כ בתחילת העניין שהרי אינו יודע על אי מי המ נסה להצר את צעדיו. יכולים לעמוד בתוכחתו ,לכשיבוא הקדוש ברוך הוא
” והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה וגו' והשבת אל ויוכיח כל אחד ואחד לפי מה שהוא ,על אחת כמה
לאחר כמה ימים חזר הא יש וסיפר כי ממש לאחר מכן קיבל
לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלוקיך שמה“ ,וכן תביעה על אחד מנכסיו ,ובאופן פלאי הצליח להדוף התב יעה
כל וכמה” ,ע”כ ,והרי מבואר בלשון המדרש שהקב”ה דן
אח“כ כתיב ” ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך ושב למעלה מדרך הטבע ,והבין למפרע את דברי רבינו. וכוחותיו. אחד ואחד ”לפי מה שהוא” ,והיינו לפי מצבו
וקבצך מכל העמים“ וגו' ,ולכן ס“ ל להרמב“ ם שמה ומספרים על הרבי ר' זושא זי” ע שאמר ” כשאבוא
שנצטווינו על התשובה זהו דווקא באחרית הימים. לשמים לא ישאלו אותי למה לא הייתה הבעש”ט ,אלא
ישאלו אותי מדוע לא היית רבי זושא” ,שכן בשמים תובעים מכל אחד לפי מה שהוא לפי ומה שהרמב“ ם לא הביא מצווה זו בספר המצוות ,זהו משום שהרמב“ ם לא מנה
כוחותיו ,וכן פירש הבעש” ט (פר' בראשית) מאמר הגמרא (ברכות ל”ה ב) ” הרבה עשו מצוות שאינם נוהגים בכל הדורות ,וכמו שלא מנה הרמב“ ם מצוות לא תיסוב נחלה
כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם” ,שהרבה רצו להידמות לרשב”י ולעשות אחריו שהיא רק לדור אחד.
כפי מעשיו ,ולכן לא עלתה בידם כיון שאין כח ביד האדם להידמות לאדם אחר ,ועל כל ובביאור הדבר יש לומר ,דבאחרית הימים לא תהא תכלית התשובה רק כדי לשוב לה'
כתשובה פרט ית של החוטא ,אלא תכליתה להביא את גאולת ישראל ,וכמפורש כאן אחד לשאוף לקיים את חיובו כפי מה שהוא ולא להידמות לצדיק אחר.
בפסוקים ” ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו וגו' ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך
ושב וקבצך מכל העמים“ ,והרי שהתשובה תגרום לגאולת ישראל ,וס“ ל להרמב“ ם
אמנם אע“ פ שבתח ילת הפסוק נאמר שכל אחד נידון כפי מצבו ,מ“ מ לאחר מכן חזרה דדווקא באחרית הימים נצטוו ישראל במצוות עשה להתעורר לתשובה מחמת כובד
תורה וכללה את כולם יחד וכמו שנאמר אתם ניצבים היום 'כולכם' ,ונראה שרמז יש הצרות וכמו שנאמר כאן ”בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת
בזה ,שכולם נכנסים לדין ללא יוצא מן הכלל ,ואע“ פ ישנם מדריגות שונות בישראל ,עד ה' אלוקיך“ ,כדי שהצרות יביאו את תכליתם לגרום לתשובה ולגאולת ישראל,
מ“ מ גם היהודי השפל ביותר בישראל בכוחותיו ובמצבו ,צריך ליתן דין וחשבון אם מילא אבל בזמן ש ישראל יושבים על אדמתם ,ואין החטא מעכב את גאולתן של ישראל ,אין
את תפקידו לפי כוחותיו בעולם הזה ,ואינו יכול להיפטר מדין שמים בטענה שהוא כל מצווה בפני עצמה על התשובה.
ולפי דבריו נמצא שבזמנינו לכו“ ע אנו מצווים לקיים מצוות תשובה שהלא אנחנו כך שפל ומה אפשר לצפות ממנו.
עוד יש לבאר מה שנאמר ”כולכם“ ,שאע“ פ שמשפט ה' הוא על כל יחיד ויחיד לפי מצבו ,כבר בוודאי נמצאים בתקופה זו דאחרית הימים הסמוכה מאוד לביאת משיח ,וכל
[וכמו שנמנו לפי דרגותיהם ולהורות שכל אחד נתבע בפני עצמו] ,מ“ מ כאשר הקב“ ה הצרות שהקב“ה מעורר עלינו בדור האחרון הוא לעורר אותנו לתשובה וכמפורש
& שופט את היחיד ,הרי הוא מכניס בחשבון משפטו גם את כלל הציבור ,שלא יפסיד כאן בפסוקים.
7
>* מעונות אריות
’1K £ T
<1
אמא של מלכות(פרק ג')
להרגיש עניה .אם תדברי ותתנהגי במסכנות -תחווי 300חיילים הצבתי להשם יתברך בעולמו .בנים נכדים (מתוך ספר 'מעונות אריות' ,תשוח“ח למחבר הרב
עניות .אבל אם תחדירי בעצמך הרגשת עשירות ונינים ,כולם בני תורה ועמליה בטהרה!“ יעקב פרידמן שליט“א על רשותו להעתיק הדברים
בעצם הציפיה והתקווה לישועת השם -תרגישי במסגרת זו לתועלת הרבים)
הרגשת עשירות!“ מאחר והתפטרה מחייה האישיים -כבשה את רצונה
עם שובה לביתה ,לאחר שכוסו רגבי העפר האחרונים
הטבעי להינשא שנית .ולמרות גילה הצעיר ושברון לבה
על קבר בעל נעוריה ,קידמה את פניה ריקנות עצומה
ואבדן מטה-לחמה ,נשארה כל ימיה בבדידות אלמנותה.
בימי אבלה הראשונים ,נעה בין תשעת הייעודים ובדידות קשה מנשוא 13 .שנים חייתה כנסיכה לצד
המופלאים שניצבו מולה -תשעת יתומיה -לבין רבי אשר ,שבנה עבורה בית של תורה והעניק לה לימים סיפרה ,כי לאחר מות בעלה עלה לרגע בדעתה
המרירות ו^חור-הייאוש שצבע בקדרות צבעיו אפילו רווחה כלכלית .היא מוצאת עצמה בודדה במדבר להינשא בשנית .בתנאים הכלכליים והרוחניים בלונדון
את אוויר הנשימה. השממה האנגלי ,ללא תמיכת הורים או קרובים, שלפני המלחמה היו חייה של אלמנה מטופלת
מוקפת תשעה יתומים שברי-כלים .הגדולה הייתה בילדים רכים בלתי אפשריים .אבל מחשש שדמות
היא בכתה אז את בכי חייה ,והתעלפה פעמים רבות
אז בת 14והקטנה בת שנתיים .בבת אחת איבדה עוגן חדשה בחיק משפחתה עלולה להעיק על מי מילדיה,
מעוצמת הסבל .ביום האבל השלישי פנה אליה אביה
רגשי ואת מטה לחמה. קברה את הרעיון באיבו ,ומסרה את כל חייה הצעירים
הגאון רבי שלמה זלמן ,ואמר:
כדי שעיני ילדיה ,כדי שעיניו של משה בנה העילוי
״בתי ,ג' ימים לבכי אמרו רבותינו! הגדולים הסתגרו עם עצמם ואבלם .הקטנים התקש ו
הלונדוני ששמו כבר הלך לפניו ,ייאורו באור התורה!
להבין ,ושאלו על אבא שוב ושוב.
״ג' בלבד!“ היא ניצבה כדוב שכול על משמר חינוך ילדיה ,ולא
אפילו לעצמה התקשתה האלמנה להשיב תשובות.
איסור הבכי היה קשה עליה כמעט כמו האבל עצמו. סמכה על איש.
אבל בכל הקשור לחינוך ילדיה הייתה בפיה תשובה
היא שאלה את אביה אם איסור הבכי הוא הלכה באותם ימים הגיעו הצעות מפוארות מליטא .מרן רבי
סדורה:
פסוקה או מידת חסידות ,וכשהשיב כי ההלכה פסוקה אלחנן וסרמן ,ידיד המשפחה ,שלח מכתב מברנוביץ,
-לא הזילה עוד על מות בעלה אפילו דמעה אחת כל ״לאיפה אבא הלך?“
בו הציע לשלוח את שלושת בניה לישיבתו בברנוביץ,
ימי חייה! ”ה' קרא לאבא .ה' אוהב את אבא“. והוא הבטיח לגדל את של ושתם בביתו .היה זה רגש
וגם כאשר עלתה שנה בשנה לקברו ,והייתה שואגת, ״ומתי יחזור אבא מה'?“ הכרת הטוב העמוק שרבי אלחנן הרגיש כלפי משפחת
ומשוועת וחותרת חתירה להצלחתו של כל ילד ” מהר מאד .כשיבא המשיח במהרה תהיה תחיית שטרנבוך שתמכה בו לאורך השנים.
מילדיה -שערי דמעות היו מחוץ לתחום! המתים ,אבא יחזור לאהוב אותנו ולהיות אתנו! איזה הרעיון שבניה יגדלו בביתו של גאון ישראל היה שובה
אושר יציף אז את ביתנו!“ לב ,והרטיט לב אלמנה .אבל היא סירבה .בתשובתה
ילד צריך לצדו דמות אב .דמות חסונה ,תומכת ,מנחה ״ומתי יבא המשיח ,ואבא ויחזור?“ היא כותבת שהיא מתקשה להסיר עיניה מחינוך
ומכוונת... ילדיה אפילו לרגע .והיא שואפת לגדל אותם בעצמה
”או ,ילדים! זה תלוי בנו! אך ורק בנו! בואו ילדים ,נהיה
לתורה ויראה.
ילד צריך לצדו לב של אמא .וחיבוק ונישוק ,וחמימות ראויים לרגע הזה!“
ורכות... כעבור שנים אחדות ,עם פרוץ המלחמה ופלישת
זו הייתה דרכה ,לנצל כל מצב ,טוב או רע ,לרומם
הנאצים לברנוביץ התגלה הסירוב הזה כהצלת
שני שותפים בבנייתו הרגשית של אדם ...ומה עליה נפשות ולחזק אמונה בלבבות.
נפשותיהם.
לעשות כאשר השותף התומך נעלם מחייה?
גם מקלצק הליטאית הגיעה באותם ימים מכתבו
האם עליה לשטוף את ילדיה וייסורי יתמותם ברוך כעבור 70שנה ,כששמו ושמעו של רבי משה פשטו
הנרגש של בן דודה מרן הגאון רבי אהרן קוטלר.
וחמימות ,או להצעיד אותם בעוז ונחישות לקראת ברחבי העולם היהודי ,היו נכנסים אליו מפעם לפעם
רבי אהרן הציע לה לשלוח את שלושת בניה לליטא,
האתגרים שדורש מהם העתיד?... יתומים וקשי-יום לתנות את שברם ,ולשמוע דברי
ללמוד בישיבתו קלצק” .כיוון שהילדים נותרו יתומים
השאלות הללו הפכו לסוגיות .מאז שוויתרה על שיקום חיזוק .רבי משה האיר להם פנים ,ושיתף אותם בדרך
ללא אב ומורה“ ,כותב לה רבי אהרן ” ,אם תשלחי אליי
חייה ועל נישואין חדשים -אלו הנושאים היחידים בה חווה הוא עצמו את ימי יתמותו:
את הילדים ,אני מקבל על עצמי לגדל אותם בביתי
שהעסיקו את האלמנה שטרנבוך .היא נועצה בגאון ” גם מי שאביו או אמו עזבו אותו בצעירותו ,צריך בגשמיות וברוחניות“.
רבי אליהו אליעזר דסלר ,ידיד המשפחה שביקר מדי להתרכז בתקווה ובציפיה לישועת ה' בעתיד .לא גם להצעה הזו השיבה תשובה דומה.
שבוע בביתם ,ובהשראתו אימצה את התפיסה הבאה: לשקוע בהרגשת הצער והרגשת המסכנות .השק יעה
רבי אהרן לא ויתר על תורתו של רבי משה .וכעבור
אם תשטוף אותם ברגש ,אם תפנק אותם בשל הזו -תעמיק את הרגשת הסבל.
שנים ,כתום המלחמה באירופה ,כשרבי אהרן כבר
מצוקתם ,אם תרכך את גישתה למען יתמותם ...מה ” וזכורני מימי ילדותי ,כשאבא נסתלק לעולמו בגיל
מלך בלייקווד ,שיגר שליחות נוספת לבקש מרבי
יקרה אז? צעיר ,והקטנים שאלו את אמא להיכן הלך ,הייתה
משה עצמו ,שכבר האיר את שמי אירופה היהודית,
הם ייצמדו לחום .יסתגלו אליו ,יתמכרו אליו ...יתמכרו עונה” ,אבא הלך לה' ,אבל הוא יחזור תיכף בשמחה
והתפרסם כ'עילוי מלונדון' ,לנסוע ללמוד במחיצתו
לתפנוקים. גדולה לביאת משיח צדקנו ותחיית המתים!“ אמא
בישיבת לייקווד.
התמכרות היא חולשה .תפנוקים הם חולשה. לא הניחה לנו לחשוב ולשקוע במחשבות על אבלנו.
והחמימות הנעימה תהפוך לביצה טובענית... והחדירה בנו כל הזמן את הצורך לחיות בתקווה
וציפיה לישועת השם יתברך. לפני הסתלקותה אמרה הרבנית דבורה כך:
מוישל'ה העילוי שלה ואחיו הרכים יהיו שרויים במצב
רגשי חלש כל כך ,שלא יהיה בה די כוח להניף אותם וזכורני גם שכאשר אמא עליה השלום התאלמנה ״כאשר אעלה לפני בית דין של מעלה ,אבקש לפני
לאתגרים המצפים להם! ומצבה הכלכלי התערער עם שבירת מטה לחמה ,אמר תחילת המשפט להציג לפני הקדוש ברוך הוא את
לה אביה הגאון רבי שלמה זלמן פינס כך: גדוד החיילים שלי ...חיילים שהעמדתי במסירות-גוף
הדרך הייתה מובנת מאליה:
ומסירות-נפש לכבודו יתברך.
לשתול כל יחס חמים בגבולות יצוקים. ” גם אם ייגזרו עלייך חלילה וחס חיי עניות ,אל לך
.XeX.
לתועלת הכלל ניתן ל שלוח עובדות והנהגות ממרן רבינו שליט׳׳א ,וכן להצטרף לר שי מת ה תפוצ ה
לקבלת העלון מידי ש בו ע במייל liam g@ 06050605hhh״
בס״ד
דרכי אורה
נצבים -וילך תשפ״ו () 145 משולחנו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר צבי ברגמן שליט״א
״עבד מלך -מלך״ 'צמאה לך נפשי'
היה !;;שק^עו■ את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו ?“אמיר עולזים1יהיה לי פי בשררות
קבלת עול מלכות שמים -עמל ויגיעת התורה ילגבי קל^זנן ^פוית וזיוה }את הצמאה (כ״ט ,י״ח)
מכתב עוז וחיזוק גדול שכתב רבינו מרן שליט״א לבני ישיבה בארה״ב, בגמ' סנהדרין ע״ו ב' א״ר יהודה אמר רב המשיא בתו לזקן והמשיא אשה לבנו קטן,
לקראת ימי הדין והרחמים תשפ״א ,בענין חובת ההתנזרות מן ה'כלים והמחזיר אבדה לכותי ,עליו הכתוב אומר 'למען ספות הרוה את הצמאה' ,ופירש״י
הפסולים' .מכתב זה נכתב לבקשת ההנהלה הרוחנית של הישיבה, 'הרוה' אלו עובדי כוכבים שהם שבעים ואינם צמאים ליוצרם' ,הצמאה' זו כנסת
לאחר תקופת הקורונה ,בה נסגרה הישיבה ע״פ הוראת השלטונות ועם ישראל שצמאה ומתאוה ליראת יוצרה ולקיים מצוותיו עכ״ל.
פתיחתה מחדש הורגש כי חל רפיון אצל הבחורים בענין הנ״ל. וצ״ב דלכאו' שובע וצמאון הם מצבים חולפים שקיימים בכל הבריות ,ומהו שכינה
רש״י את אומות העולם בשם 'הרוה' וכנס״י 'הצמאה' ,וכי הגוי אינו חסר לעולם
אלול תשפ״א מכל תאוותיו .ונראה שחז״ל באים כאן ללמדנו שאין ההבדל נעוץ במה שחסר
לכבוד בני הישיבה הק' והחשובה — ה' עליהם יחיו לאדם ,אלא באופן שהוא תופס את תכלית חייו .יש אדם שכל רצונו להגיע למצב
נדרשתי על דבר שקשה לדבר עליו אצל בני ישיבה ,אלא שההנהלה הרוחנית שיהי' בידו כל אשר הוא מבקש .כאשר חסר לו דבר -יבקשו ,וכאשר יקבל -הגיע
ביקשו ממני לכתוב כמה דברים לחיזוק ,ואינני בא לדבר כלל על מה שעבר, אל סיפוקו .אין הכוונה שאין לו עוד רצונות ,אלא שכך הוא תופס את השלמות,
אלא על מה שמוטל עלינו מכאן ואילך. מצב שבו לא יחסר לו דבר ממה שהוא מבקש .זוהי מידת ה'רוה'.
הנה ישיבתכם ידועה בהיכלי התורה ,אשר באים ללמוד בה כמה שנים אצל אבל ישראל נקראים 'הצמאה' ,כי אצל יהודי קיימת תביעה אחרת .אין רצונו רק
ת״ח חשובים ,הרחוקים מהויות העולם ושקועים כל ימיהם בתורה ויר״ש, להשלים את חסרונו ,אלא להתקרב אל הקב״ה ,וגם כאשר זכה וקיבל ,אי״ז סוף
ומוסרים לכם ממה שזכו ללמוד הרבה מגדולי התורה ,ראשי הישיבות כאן דרכו .אדרבה ,עצם הזכי' מעוררת בו רצון להוסיף ולהתקרב ,וככל שמתקרב יותר
באה״ק .וב״ה שכבר עשו פירות ופירי פירות והעמידו בני תורה חשובים ,אשר להקב״ה ,נוספת בו צמאון גדול יותר ,ואין בעבודת ה' מדרגה שבה האדם יכול
מרבים כבוד שמים. לומר :הגעתי ואין לי עוד מה לבקש .זהו שנא' 'צמאה לך נפשי ,כמה לך בשרי'.
אלא שבצוק העתים וכמה הרפתקי דעדו על העולם ,נפרצה המחיצה והיצה״ר דוד המלך אינו אומר שהוא צמא מפני שאינו מכיר את הקב״ה ,אלא להיפך ,דווקא
הצליח לחתור חתירה ע״י המכשירים הפסולים שנאסרו ע״י שומרי משמרת מפני שהוא מכיר אותו ,הוא צמא אליו ביותר ,מפני שכבר טעם טעמה של קרבת ה',
וכבר פשט איסורם בכל ישראל. ולכן מבקש להוסיף ולהתקרב .ע״ז אחז״ל 'צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה
וכעת רבותיכם שליט״א ביקשו לי שאכתוב לכם כמה דברי חיזוק ,ובאמת איני ולא בעולם הבא' .אין הכוונה שאין להם מנוחת הנפש ,אלא שאין אצלם הסתפקות
ראוי לכך בפרט בזקנותי ובחולשתי ,וגם איני יכול כ״כ להרגיש ולהלך כנגד במדרגה שכבר זכו אליה.
הרוח של הדור הצעיר דהיום ,אך מצווה אני למסור ד״ת העומדים וקיימים ומעתה נבין את דברי חז״ל על המחזיר אבדה לכותי ,כי אדם מישראל שמוצא
לעולם בכל מצב ועת ,כפי שקיבלנו מסיני וכפי שראיתי וקבלתי מעודי אצל את אבידתו ,אינו רואה רק את השבת החפץ לידיו ,אלא מודה לה' ומכיר יותר
רבותי הגדולים מו״ר החזון איש זצ״ל ומו״ר חמי מרן הרב שך זצ״ל ,ולוואי בהשגחתו הפרטית .אך אצל 'הרוה' ,השבת האבידה היא רק השגת הדבר שהיה
שיהיו הדברים לי לקצת זכות לקראת ימי המשפט הבעל״ט. חסר לו .איבד ומצא ,חסר וכעת יש לו ,ובכך בא רצונו על סיפוקו .נמצא שאותו
ועיקר הדבר ידוע לכל כי בעוונותינו הרבים נפרצו פרצות גדולות בכרם בית מעשה עצמו מגלה שתי דרכים ,הא' רואה רק את החפץ שקיבל ,והב' רואה את
ישראל ע״י האינטרנט ,שהוא מציאות שיש בה סכנה רוחנית עצומה ,והניסיון החסד שנעשה עמו ומתוך כך מתעורר בו צמאון ליוצרו .ונמצא שהמחזיר אבידה
מעיד שקשה עד מאוד להינצל ממכשולותיו .והנה כבר אמרה תורה :״ושמרתם לכותי הר״ז פוגם בעצם תכלית השבת האבידה שאינה רק להשלים את חסרונו של
את משמרתי״ ,ולימדונו חז״ל שאסור להשאיר לעצמו אפשרות של מכשול האדם ,אלא לעורר בו הכרה בטובתו של הקב״ה ומתוך כך להוסיף צמאון אליו,
מתוך מחשבה שגם כך יכול להינצל ,אלא חובתנו לגדור ולהתרחק ולהעמיד אבל כאשר טובה זו ניתנת לכותי ,נעשית השבת האבידה כולה בגדר 'הרוה'' ,שלום
סייגים ,וגם מי שלא נכשל לבסוף ,אבל באמת הי' אסור לו להכניס עצמו לניסיון יהיה לי' סיפוק החסרון ותו לא ,ותחת שתוליד הטובה את הצמאון ליוצרו ,היא
כמאמרם' :סחור סחור אמרינן לנזירא ,לכרמא לא תקרב' ,וכך עלינו להתרחק גורמת את ההיפך ,כמאה״כ 'למען ספות הרוה את הצמאה'.
מן האינטרנט וכל מה שהעידו חז״ל כי נפשו של אדם מחמדתן. וכאן הסכנה שהאדם יכניס את מידת 'הרוה' אף לתוך עבודת ה'' .שלום יהיה לי'
ברם ,יש להתבונן כי העבודה אינה מסתיימת בגדרים בלבד ,כיון שאנו בני פי' אני מבקש להגיע למצב שבו לא יחסר לי דבר ושוב לא אצטרך לבקש .שגם
תורה עבדי ה' ,וצריכים לחיות מתוך קבלת עול מלכות שמים ,ואמרו 'עבד בעבודת ה' תהיה תכלית של הגעה אל מצב של מנוחה ,דהיינו רק כאשר יחסר לי -
מלך -מלך' ,ומי שחי באמת בתחושת עבדות להקב״ה צריך להיות מרומם אבקש ,וכשאקבל -נמלא חסרוני .אבל זו אינה דרכה של כנסת ישראל .עבודת ה'
עד שדברים מעין אלו יהיו זרים לו מעיקרם ,כמו שא״צ להזהיר מלך על דבר אינה מביאה את האדם אל מצב שבו אין לו עוד מה לבקש ,אלא מקרבתו להקב״ה.
שאינו לפי כבודו. ואדרבה ,גם מה שכבר זכה בו הר״ז עבורו סיבה להכיר יותר ולהוסיף בעבודתו.
וכאן עיקר הדבר ,כי אין ענייננו רק לדעת הלכות איסור והיתר ,אלא בן תורה ולעולם 'הצמאה' אי״ז מי שאין לה ,אלא מי שאינה מסתפקת במה שכבר זכתה בו,
צריך לחיות מתוך קבלת עול מלכות שמים ,ועי״ז מרגיש בעצמו מה ראוי לו ומה ורואה בכל תוספת מדרגה סיבה להמשיך ולבקש :״צמאה לך נפשי״.
אינו ראוי .ולעולם אינו מחפש את גבול ההיתר ,לראות עד היכן יכול להתקרב,
כי יש דברים שאינם לפי מעלתו .ולכן החיזוק צריך להיות בשורש הכל ,דהיינו 'לא נפלאת היא ממך'
בקבלת עול מלכות שמים ע״י עמל התורה בהתמדה ויגיעה ,והתורה מרוממתו פי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך וגו' (ל ,י״א)
ומזככת את לבבו ,והוא מתעלה ומתעדן עד שמתרחק מאליו מכל מה שיכול במד״ר כאן :ואם תאמרו שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה ,לא נתתי אותה לכם
להזיקו. אלא לטובתכם ,שמלאכי השרת נתאוו לה ונעלמה מהן וכו' בני ,ממלאכי השרת
ואני פונה אליכם ,בני הישיבה היקרים :אל תראו את הדברים רק כגדר נוסף היא נפלאת ,אבל מכם אינה נפלאת עי״ש.
שעליכם לקבל בעל כרחכם ,אלא ראוי שיהי' זה חפצכם ורצונכם .שמרו על וצריך להבין ,מה מקום יש להוה אמינא לומר שהתורה ניתנה 'לרעתכם' .ונראה
קדושת הישיבה ,כדי שתמשיך להיות מקום של תורה ויר״ש. לבאר עפ״י דברי הגמ' שבת דפ״ח ב' שכאשר ביקשו מלאכי השרת שתינתן להם
ויה״ר שתתחזק הישיבה ותעלה מעלה ,ותזכו כולכם להתעלות בתורה ויר״ש, התורה ,אמר הקב״ה למשה שיחזיר להם תשובה 'כלום קנאה יש ביניכם ,יצה״ר יש
למצא חן בעיני אלוקים ואדם ולהרבות כבוד שמים. ביניכם' ,והביא לפניהם מצוות כגון 'לא תרצח' ו'לא תגנוב' עד שהודו לו .ולכאורה,
ממני המעתיר להצלחתכם מעומקא דליבא ( ) - מה תשובה היא זו ,אם המלאכים מבקשים את התורה מפני מעלתה וקדושתה,
ail בע״כ שיש להם שייכות ותועלת ממנה ,ומדוע העובדה שאין בהם יצה״ר וקנאה ifli
עמוד ו
ru
לה .וע”ז משיב המדרש' :לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם' ,כי אדרבה ,עצם מפקיעה מהם את הזכות לקבלה.
היות האדם בעל יצר ובעל בחירה היא שמאפשרת לו להיות עובד ה' ובעל התורה. והנה מצינו בבקשתם 'תנה הודך על השמים' ,שביקשו שהתורה תינתן בשמים,
המלאך עושה את שליחותו כפי טבעו ,ואילו האדם יכול לבחור גם כנגד טבעו ולכאו' מה איכפת להם היכן תינתן התורה ,והלא גם לאחר שניתנה בארץ מצינו
ולשעבד את רצונו לרצון ה'. שהתורה נלמדת בפמליא של מעלה והקב״ה אומר ד” ת בשם חכמי ישראל 'אליעזר
ובזה י״ל המשך דברי המדרש 'ממלאכי השרת היא נפלאת ,אבל מכם אינה נפלאת', בני כך הוא אומר'' ,יונתן בני כך הוא אומר' .וכן קשה להיפך ,שהרי אף אילו היתה
אין הכוונה שהאדם מסוגל להשיג את התורה מצד כוחותיו הטבעיים יותר מן התורה ניתנת בשמים ,הי' אפשר לכאורה להורידה לאחר מכן לארץ וללמדה לבני
המלאכים .אדרבה ,מדרגת המלאכים והשגתם גבוהה ממנו ,אלא ש'נפלאת' אינה האדם.
רק לשון של עומק והשגה ,אלא גם של דבר הנמצא מחוץ לתחום שייכותו .התורה אלא שיש לחלק בין לימוד התורה לבין נתינת התורה .לימוד התורה יכול להיות אף
יכולה להיות נשגבה מן האדם לאין שיעור ,אך משניתנה לו שוב אינה מחוץ לתחום בשמים ,אבל נתינת התורה היא מסירת התורה לרשות המקבלים וקביעת המקום
עבודתו .וזהו עומק 'לא בשמים היא' ,התורה אמנם מקורה בשמים ,אבל משניתנה שבו היא מתבררת ונפסקת .כל עוד היתה תורה בשמים ,היתה החכמה האלוקית
לישראל נעשתה תורתם .הם העוסקים בה ,הם המבררים אותה ,והם המכריעים במקורה .אבל במתן תורה נתחדש גדר חדש ,התורה נמסרה לישראל ומעתה גם
בגדריה עפ”י כללי התורה .בכך נתחדש גדר שלא הי' שייך במלאכים ,התורה ההכרעה בגדריה מסורה לחכמי ישראל .זהו עומק 'לא בשמים היא' אין ההלכה
אינה רק דבר שהאדם מקבל מן השמים ,אלא דבר שהוא נדרש להוציא מן הכח נקבעת עפ”י מה שנתגלה מן השמים ,אלא עפ”י כללי התורה כפי שנמסרו לחכמי
אל הפועל בתוך העולם .ואכן המלאכים נתאוו לתורה מצד קדושתה ,אבל האדם ישראל ומתבררים בשכלם ,ומה שחכמי ישראל מחדשים ומכריעים על פי גדרי
נעשה בעל התורה מצד עבודתו .הם יכולים להתאוות אליה ולהשיג את קדושתה, התורה נעשה גופא חלק מתורת ישראל ,עד שיכול הקב״ה כביכול לומר 'נצחוני בני'.
אבל התורה ניתנה לאדם מפני שהיא נועדה להתגלות דווקא בתוך עולם הבחירה. ומעתה נבין מדוע דווקא האדם נבחר לקבל את התורה ,כי יסוד התורה אינו רק
ומעתה דברי המדרש מאירים 'שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה' שמא התורה בהשגת חכמה אלוקית ,אלא בעבודת האדם עפ”י אותה חכמה .התורה ניתנה
ניתנה לכם רק מפני חסרונותיכם כדי לתקנם' .לא נתתי אותה לכם אלא לטובתכם'. לתוך מציאות של בחירה שבה יש יצה”ר ,קנאה ותאוה ,ועל האדם מוטל להכניעם
לא כן ,עצם היות האדם בעל יצר ובעל בחירה הוא שמעמידו במקום שבו התורה ולבחור ברצון ה' ,ודווקא החסרונות שבאדם הם מעמידים את מעלתו ,האפשרות
יכולה להיעשות עבודתו .ולכך נאמר 'ממלאכי השרת היא נפלאת ,אבל מכם לעבוד את ה' מתוך בחירה.
אינה נפלאת' ,לא מפני שהאדם גדול מן המלאכים בהשגתו ,אלא מפני שהתורה ומעתה יש לפרש את הס״ד 'שמא לרעתכם נתתי לכם את התורה' ,כי הי' מקום
משניתנה לו ,נעשתה תורתו .הוא המשיג אותה בשכלו ,מכריע בה עפ”י גדריה, לומר שהתורה ניתנה לאדם מפני שהוא חסר :יש בו יצה”ר ותאוות והוא זקוק
ועובד את ה' מכחה .מן השמים באה ,ובארץ נעשית 'תורה'. לתורה כדי לתקן את 'רעתו' ,אבל המלאכים מזוככים מחסרונות אלו ואינם זקוקים
׳ובו תדבק׳ -׳ולדבקה בו׳
דבקות זו הקשו חז”ל :וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה ,ותי' אלא כך אמרו חכמים לאהבה את ה"א לשמע?:קלי" ולדבקה בו (ל ,כ)
וכו' הדבק בחכמים ותלמידיהם .והיינו ,דביחס ל'ובו תדבק' ,הדבקות בחכמים כתב הרמב׳׳ם בפ”ו מהל' דעות ה״ב) :מצות עשה להידבק בחכמים ותלמידיהם כדי
אינה עצם הדבר שעליו נאמר הציווי ,אלא היא ההיכי תמצי לקיום מצות הדבקות ללמוד ממעשיהם ,כענין שנא' 'ובו תדבק' .וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה ,אלא
בהקב”ה ,שע”י הדבקות בחכמים ותלמידיהם והלימוד ממעשיהם ,יבוא האדם כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו :הדבק בחכמים ותלמידיהם ...ולהתחבר להן בכל
להתדבק בדרכי ה' ולהתקרב אליו ,וזהו שכ' הרמב”ם :מצות עשה להידבק בחכמים מיני חיבור ,שנאמר 'ולדבקה בו'” עי” ש.
ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם ,כענין שנאמר 'ובו תדבק' .אלא שמלבד זאת, ויש לעיין במה שראה הרמב” ם להביא ב' פסוקים לענין מצות הדבקות בחכמים,
בפרשתנו נאמר 'ולדבקה בו' ,וכאן הקדמת תיבת 'ולדבקה' מדגישה את עצם 'ובו תדבק' ו'ולדבקה בו' ,ומה נתחדש בכל א' משני הפסוקים .ונראה עפ”י מ” ש
צורת קיום מצות הדבקות ע”י הקירוב וההתחברות לתלמידי חכמים ,וזהו שכתב הגאון רבי אלעזר משה הורוויץ אב” ד פינסק זצ”ל בחילופי הלשונות בפרשת אמור:
הרמב”ם' :ולהתחבר להן בכל מיני חיבור ,שנא' ולדבקה בו' ,דעצם ההתחברות 'אשר יהיה בו מום לא יקרב ...כי כל ?איש אשר ביו מום ...ואל המזבח לא יגש כי מום
והקירוב לתלמידי חכמים הוא בכלל אותה מצות דבקות. בו' (ויקרא כא ,יז-כא) ,דבתחילה נאמר 'בו מום' ולבסוף 'מום בו' ,וביאר שמדרך
ולפי”ז מתבאר היטב שהוצרך הרמב” ם להביא את ב' הפסוקים' ,ובו תדבק' על לשון הקודש כאשר ב' עניינים עומדים זה לעומת זה ,הקדמת המילה מלמדת מהו
הדבקות בהקב”ה ,שהדבקות בחכמים היא ההיכי תמצי לקיימה ,ואילו 'ולדבקה עיקר הענין בפסוק .וכעי”ז מצאתי בדברי הרוקח על חילופי הלשון בפרשת קרח
בו' מלמד על עצם קיום מצות הדבקות בחכמים בהתחברות וקירוב אליהם בכל 'יהיה לך' ו'לך יהיה' ואכמ”ל.
מיני חיבור. ומעתה י”ל דבפסוק 'ובו תדבק' ,שבו הוקדמה תיבת 'בו' ,עיקר הענין הוא הדבקות
בו ,בהקב”ה .אך בפרשתנו נאמר 'ולדבקה בו ...כי הוא חייך וארך ימיך' ועל מצות
׳חזקתי את ישראל׳
רחמים על עצמו ,הוא מזכיר את זכותו שחיזק את ישראל .ללמדנו כמה גדולה בעיני וילך משה וידבר ?את הדברים האלה ?אל כל ישראל (ל"א ,א)
הקב”ה זכותו של המחזק את לבו של יהודי .וזהו יסוד הנהגת משה רבינו .בתחילת בפי' רמב”ן :יאמר הכתוב עתה כי משה הלך ממחנה לויה אל מחנה ישראל לכבדם,
דרכו נאמר 'וירא בסבלותם' נתן לבו לצרתם של ישראל ,וגם בסוף דרכו נאמר 'וילך כמי שירצה להיפטר מחבירו ובא ליטול רשות ממנו וכו' ואעפ”י שמשה רבינו הי'
משה' הלך אליהם לכבדם ולנחמם .מתחילת הנהגתו ועד סופה עינו ולבו נתונים בתקפו ובבריאותו וכו' אמר להם כן לנחמם עי”ש.
לישראל. והנה זה הי' יומו האחרון של משה רבינו ,וכל מחשבתו נתונה לישראל .הוא הולך
זהו לימוד גדול עבורנו .חיזוק לבו של יהודי אינו דברים של מה בכך .לפעמים מילה אליהם לכבדם ,ואומר 'לא אוכל עוד לצאת ולבוא' כדי לנחמם ולחזק את לבם ,אף
טובה או הארת פנים יש בהן כדי להעמיד רוחו של אדם .ומשה רבינו מלמדנו כי שהתורה מעידה עליו 'לא כהתה עינו ולא נס ליחו'.
זכות זו 'חזקתי את ישראל' היא זכות גדולה לפני הקב”ה. ומצינו דבר נפלא בדברי בעל הטורים ר” פ ואתחנן וז”ל' :ואתחנן' לעיל (פס' כב)
כתיב לא תיראום ,חזקתי את ישראל אולי ירחם עלי עכ”ל .הנה כאשר משה מבקש
׳ועזבני׳
אותם כמצות אנשים מלומדה ,בפיו ושפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ר”ל ,לא תכיר וקם העם הזה וזנה אחד אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו יעזבני והפר ?את
באמת שיש לך להודות לבעל הבירה ,זה עצמו הוא הזנות אחרי אלהי נכר הארץ. 3ריתי אשר כרתי אתו (ל"א ,ט׳׳ז)
ובפרשה א' של ק” ש עה” פ (דברים ו') 'ובשכבך ובקומך' ,כ' רבינו בעה”ט' :ובקומך' בפי' בעל הטורים' :וקם העם' תגין על הקו”ף ,לומר שימאסו במאה ברכות ,ובבנין
תגין על הקו”ף ,לומר כשיעמוד בבוקר יתפלל ק' ברכות וכו' עכ”ל ,הנה מצות 'שמע של שלמה שהיה ההיכל ק' אמה ,הע”ם הז”ה וזנ”ה אחר”י בגי' זה הוא מנשה עכ”ל.
ישראל ה” א ה' אחד' שהוא קבלת מלכות שמים ואהבת ה' נכלל בזה שיקיים המאה והנה המיאוס בבנין שלמה ,שהעמיד מנשה צלם בהיכל ,זה מובן שנכלל בהפס' 'וזנה
ברכות ,וח”ו מיאוס במאה ברכות הוא זנות אחרי אלהי נכר הארץ. אחרי אלהים אחרים' ,אבל איך מתפרש כאן מיאוס במאה ברכות .ובע”כ כוונת
ואגב ,לכאו' יש להוכיח מכאן בד' רבינו הטור ,שסדר המאה ברכות הוא מהבוקר, רבינו בעה”ט דק' ברכות הם הכרת טובה שמכירים במה שהקב”ה הוא הנותן והוא
כמו שמדקדק מתיבת 'ובקומך' שיאמר ק' ברכות כשיעמוד בבוקר ,ולפי”ז ביום המשפיע וצריך לברכו ,והמיאוס במאה ברכות מורה שאינו מכיר בזה וא”כ הוי זנות
ש”ק אפשר לצרף ג”כ הי”ט ברכות של ערבית וכן ברכות ההבדלה וי”ל. 'אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו'.
ויש להתבונן שלא כ' בעה”ט שיפסקו מלומר הק' ברכות ,אלא ענין של מיאוס ,לומר
יו”ל על ידי מערכת”דרכי אורה” | להנצחות ולקבלת העלון במייל ניתן לפנות לדוא”ל62112dw@gmail.com :
עמ וד 2 *T1
ל £1פרשת נצבים וילך תשפ״ו| גליון | 97שנה ג׳
041
0
%
041 £0
f t
(0,4 JteP
f t
ממרן ראש לרא שי הי שיבות ר בינו הגרב״ד פוברסקי שליט״א £
1.-0
f t &־
0 4
*P
f j
עלי שראל מוטל קיו ם ז' מצות אצל הכנענים שבאו כי מי משה אמם נצבים היום וגוי( .כ״ט ט') ;V־*1
(0,4 מחטב עציך עד שאב מימיך (כ''ט י'( כיום הזה שהוא קיים והוא מאפיל ומאיר ,כך האיר לכם וכך עתיד להאיר לכם, 110
מחטב עציך מלמד שבאו כנענים להתגייר בימי משה ,כדרך שבאו גבעונים בימי והקללות והיסורין מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו( .רש״י)
f t יהושע ,וזהו האמור בגבעונים ויעשו גם המה בערמה ,ונתנם משה חוטבי עצים %
041 ושואבי מים( .רש״י)
וביאר בזה אדמוח״ז המשגיח רבי ירוחם זצ״ל ,דכמו יום ולילה שאין הלילה
£0
0׳
ביטול של הכח המאיר ,וקיים הוא ועתיד להתגלות ,רק שנתכסה לזמן מה,
וצריך ביאור שהרי אסיפת משה את כל ישראל היה כדי להכניסם בערבות שכל י'> 5
f t
5
וכדי שיתחדש האור אין צריך חידוש מצב ושינוי הטבע ,אלא שהות הזמן
ישראל ערבים זה לזה) ,עיין באור החיים כאן ובסנהדרין מ״ג ):ואם כן אותם $
ר!
0 עד שיגיע זמנו של האור להאיר ,כך הייסורים אינם הפסקת הטובה והארת
ין
כנענים הרי לא קבלם משה לכלל ישראל ,ומה שייכות להם לענין הערבות. ■0
אמנם הביאור בזה שהרי הכול נצטוו בז' מצוות בני נח ,אולם אצל ישראל
הפנים לישראל ,ורק כחושך הוא ומצב זמני בלבד ,ועם הזמן ממילא יחזור י&
f t בשעה שקבלו את התורה בטל ענין מצוות אלו מכוח מה שנצטוו על זה קודם
האור בלא שינוי מחודש ,ודברים אלו מחשלים ומחזקים לבנו שנוכל לעמוד
041 קבלת התורה ,וכעת חיובם הוא מכוח התורה ,מה שאין כן הגויים אין להם
בתוקף הייסורים.
<&(
שייכות לקבלת התורה ונשאר אצלם חיוב מצוות אלו כשהיה. ונוסף עוד בזה הקללות והייסורים מקיימים אתכם ומציבים אתכם לפניו,
ונראה דאותם כנענים שעשאם משה חוטבי עצים ושואבי מים ,לא נעשו שלא רק שזה מצב זמני ואינו ביטול הטוב ,אלא יותר מזה שהם מקיימים ,%
(0,4 בזה עבדים בעלמא ,אלא כעת כבר ישראל מחוייבים לדאוג שיקיימו הם אותנו ומציבים אותנו לפניו. V 0
את חיוביהם ,דיש ענין גר תושב ,והוא שאמנם לא קבלוהו להיות גר גמור '0
f t
ולהעשות כישראל ,אבל מכל מקום עושים אותו לתושב בינינו ,ואינם ככל
והמשל בזה שפעמים נולד תינוק ויש לו פזילה בעיניו ,וזה דבר שאפשר ?5
041 הגויים שמנותקים מישראל ואין לנו שייכות אליהם.
לתקנו על ידי ניתוח ,וכשאמו של התינוק יודעת מלאכה זו ,הרי היא עצמה 0׳
מתקנת לו את עיניו ,והתינוק מרגיש כאוב ונפגע שאמו חותכת בו ,אולם
f t והדברים מפורשים ברמב״ם (פ״י מהלכות מלכים הי״א) שכתב וז״ל: 0־
חייבין בית דין של ישראל לעשות שופטים לאלו הגרים התושבים ,לדון להן על
לכשיגדל ויבין סוד העניין הרי לא יהיו בפיו מילים להודות על זה לאימו ,שאם £
(0,4 פי המשפטים אלו ,כדי שלא ישחת העולם ,אם ראו בית דין שיעמידו שופטיהם
לא הייתה מתקנת לו מום זה היה מקשה עליו הדבר במשך ימי חייו. )£00
f t מהן מעמידין ,ואם ראו שיעמידו להן מישראל מעמידין;
מבואר שחיוב הוא על ישראל לדאוג שיקויים אצל תושבים אלו חיוביהם ,וזה
כך גם ענין הייסורים כולם הם לטובתינו ,ואף שבעת החושך והלילה הרי
ההרגשה קשה ונוראה ,אולם יסודם לתקן פזילת עינינו ,לתקן ראייתנו לכוון
%
041 מה שנאמר כאן מחוטב עציך עד שואב מימיך ,שישראל אחראים ונתבעים אורחותינו ,וכתיב בישעיה )ס' ב' והוא הפטרת כי תבוא( כי הנה החשך יכסה
״£
f t על זה[ .א.ה .עיין חידושי מרן רי״ז הלוי לעיל פרשת ואתחנן על הכתוב ואמרו ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה ,שמצב זה שהחושך
%
04 רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה] יכסה ארץ הוא שיביא לבסוף שעליך יזרח ה'.
.£ p
f t PW
0 5 Eo
f t נהנה מסעודת חתן הוספות להנהגות ר בינו ב סידור קידו שין %
/^ V
041 נמצא בפנקסו של רבינו מרן שליט״א שכתב לעצמו כדלהלן :נתעוררתי לאחר פרסום סדרת מאמרים בהנהגות רבינו שליט״א בסידור חו״ק ,זכינו 'r
שאלה כשבאתי פעם לבית החתנות והיה קודם החופה ,וישבנו עם החתן בהוספות שנמסרו לידנו מפי תלמידי רבינו שליט''א .ובאנו בהזדמנות זו
f t וכבר נהניתי מכוס משקה שהיה על השולחן ,אולם קודם החופה נאלצתי להודות לכל שולחי התגובות למאמרים השונים ,וכותבי המכתבים המחזקים
0S ללכת לחופה אחרת לסדר חו״ק ,ועלה ספק בלבי כי יתכן שכבר נהניתי את העורכים במלאכת הקודש.
V 0
מסעודת חתן שהרי הכיבוד שהיה שם ,היה לקראת החתונה ,והרי זה סעודת ומכאן תצא הקריאה לכלל תלמידי רבינו מרן שליט''א שיוסיפו לשגר
f t חתן ,ומפני שעזבתי קודם החופה עדיין לא קיימתי מצות שמחת חתן וכלה למערכת קובץ גליונות את הערותיהם על המתפרסם וכן מאשר בידם %
041 שעדיין לא נכנס לחופה ,ונמצא שהייתי נהנה מסעודת חתן ואינו משמחו,
אך מסתבר לומר שגם ביקור קצר זה נותן שמחה בלבו של חתן גם אח״כ.
אוצרות תורה והנהגה מרבינו מרן שליט''א למען תהא מלאכתנו שלימה.
f ■o
חדר י חוד עם ב' פת חים a
(0,4 כלה דומה למלכה ׳ מעשה שהיה בירושלים באולם שמחות ירושלמי ,שהוסיפו עוד אולמות
"I
שח הגרא״מ הכהן קפלן שליט״א :שאלתי ממרן ראש הישיבה הגרב״ד שמחה ,אך לא הספיקו לסדר במקום עוד חדרי ייחוד כפי מספר האולמות. II- O
f t פוברסקי שליט״א האם כשאמרו חז''ל חתן דומה למלך האם גם על כלה והציע בעל האולם שישמש משרדו כחדר ייחוד .אלא שהתעוררה בעיה
%
f
041
t
יש בחז''ל בנוסח כזה שכלה דומה למלכה ,וחשב מרן שליט''א כמה רגעים
ואמר :כמדומה שלא נמצא כן רק על חתן ולא על כלה.
שלמשרד המדובר היו ב' פתחים ,ומשכך אין המקום כשר לייחוד .בעל
המקום שיגר את שאלתו לחכמי ההוראה ,שיורו לו האיך ניתן להכשיר את
המקום .באותם ימים נקלע רבינו מרן שליט''א למקום לסדר קידושין באולם
& ■O
טעה החתן בנוס ח הא מירה
סמוך ,וכשראה בעל האולם את רבינו שליט''א הציע בפניו את מצוקתו.
ורבינו מרן שליט''א אמר שיש פתרון פשוט ,להעמיד עוד ב' עדים בדלת
£o
f t שח מרן הגאון רבי יהודה אריה דינר שליט''א :נשאלתי אודות חתן שטעה הנוספת .ואז יכשר המקום כראוי ,כי יש עדים שהתייחדו החתן והכלה
&
ft (0,4 בנוסח האמירה ואמר :הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל
יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
כנדרש ,ולא בא איש זר במחיצתם.
VO
$ lc
ל£1
041 חתימת העדים קודם החופה ע״י חופה וקידושין .האם יש בזה איזה פקפוק בקידושין ,אולי כוונתו לעשות
קידושין לא בטבעת זו אלא בדרך אחרת .ושאלתי דבר זה למורי ורבי מרן
110
במש״כ שמקפיד מרן שליט״א שיחתמו העדים על הכתובה קודם החופה,
ולא תחת החופה ,יש לציין ששמעתי מהרה״ג אוריאל פנחסי שליט״א
הגרב״ד פוברסקי שליט״א ,והשיב לי :אין בזה שום פקפוק ,כי בוודאי כוונתו %
(04 שלאביו הגאון רבי בצלאל פנחסי שליט״א ראש ישיבת ברכת אפרים היה
הייתה לקדש בטבעת זו ,רק איתקיל לשונו במילים אלו היות ששמע אותן
בסיום ברכות האירוסין לפני כמה דקות ,וכוונתו שזה חלק מחופה וקידושין
jteP
ויכוח בענין זה עם מו''ר מרן שליט״א ,שהגאון רבי בצלאל טען שלבני ספרד
שבכתובה מופיע הפרט של הירושה ,וא״כ צריך לעשות הקנין דוקא בחופה
ואין לערער על זה כלל .והסכים להוראתו זו מרן בעל שבט הלוי זצ''ל. PW
(0,4 עצמה ,היכא שסידור הכתובה קודם השקיעה והחופה עצמה לאחר השקיעה. JteP
ברכות החופה בר מקול מכתבי תל מידו הג״ר חיים שמואלביץ שליט״א:
בענין הקפדת מרן שליט״א שלא יברכו ברמקול ,הנה זכינו שמרן שליט״א l'- 0
סידר קידושין לכמה מבני משפחתי ,ויש ברשותנו תיעוד וידיאו מחופת
הגיע לחתונה והחתן בחדר י חוד
אחותי שתחי׳ בה מרן שליט״א מברך הברכות במיקרופון .ויש לדעת אם אחד שאל למרר מרן שליט״א (בחתונת רבי אליהו מקלב זצ״ל ט״ו תמוז
תשע״ג) מי שנמצא בסעודת החתונה ואכל ,והחתן היה בחדר ייחוד ,ורוצה
&־
0 4 באמת שם ליבו לזה ולא העיר בדבר האם מפני שהמיקרופון היה מרוחק
המשתתף בחתונה ללכת לדרכו ,האם צריך לחשוש לזה שנהנה מסעודת
*P
f j מפיו ואז החתן והכלה שמעו הברכות ישירות מפי המברך מרן שליט״א,
לף
p
ולא מהמיקרופון ,ואע״ג דלכאורה המיקרופון מפריע לשמוע את קול חתן ואינו משמחו ,ועליו להישאר עד שיצא החתן מחדר הייחוד .ואמר מו״ר ^ Vן
(0,4 המברך ,כיון דחביבי ,והוי אותו קול ,לא אמרינן בכה״ג תרי קלי לא משתמעי,
[ודלא כמ״ש הגר״ע יוסף בשו״ת יחוה דעת שאם יכול לשמוע ללא קול
מרן שליט״א :החתן הלך לו ,וכי צריך לחכות לו ,אם הלך בעיה שלו.
(א״ה :כנראה היינו שאין איסור ליהנות ,אלא הנהנה חייב לשמח ,ואם החתן
110
הלך הלך). %
041 המיקרופון לית לן בה ,אלא באופן שממש שומע את קול המברך] ,והנה
מעודי תמהתי על מנהג בני התורה המדקדקים במצוות שבשבע ברכות
־ חדר י חוד שניתן לה שקיף א ליו £0 0׳
בחתונה עצמה מברכים ללא רמקול ,ומשתיקים את כולם ,כדי שהחתן
05
והכלה ישמעו ישירות ,ובפועל אינו מועיל כיון שהכלה אינה שומעת בחתונת אחי רבי רפאל (שנת תשס״ז) אחר שהחתן וכלה כבר היו בחדר
יחוד ,ניגש אחד למו״ר מרן שליט״א שסידר הקידושין ,ואמר לו שממקום
?ן!
f־
ר!
t
את הברכה כלל ,ומו״ח הגר״י טולידנו שליט״א אמר לי שאין דין להוציא ■0
יד״ח את החתן והכלה בז׳ ברכות שלא בחופה ,אלא יש דין לומר בעשרה, פלוני ניתן לראות ממרחק לתוך חדר הייחוד.
מו״ר מרן שליט״א חשב רגע ,ואמר :הם יכולים לכבות את האור.
׳&
041 ושעשרה ישמעו במעמד החתן והכלה ,וע״כ עדיף לברך ללא מיקרופון ,וע״כ
מרוויחים שעשרה שומעים את הברכה מפי המברך ,והנה יל״ד בזה שהנה (א״ה כפי הנראה מו''ר הבין מכח המציאות שהסיבה שניתן לראות לתוך is
ידוע חידושו של האדר״ת שאם המברך בז׳ ברכות טעה בסדר הברכות ,אע״ג החדר ייחוד היא בגלל שיש שם תאורה .ונתחדש בדבריו דמצב שנמצאים
&
(0,4 שבדיעבד יצא יד״ח ,מ״מ החתן יכול לומר לתקוני שדרתיך ולא לעוותי,
ויכול לברך שוב פעם ,וא״כ מוכח שצריך להוציא את החתן יד״ח ,ושמא י״ל
בו החתן והכלה והאור מונע אותם מייחוד מיקרי כבר מצב של יחוד
כשבאפשרותם לכבות האור ,ונפק״מ יהיה בזה גם לאיסור יחוד דעלמא. % 0
שאעפ״י שאין החתן יוצא יד״ח מ״מ הוא הבעלים על הברכה ,וצ״ע[ ,וכמו״כ וכפי הנראה מו''ר שליט״א לשיטתו דסגי בייחוד של רגע אחד לקנין ,כיון
%
/ -sV
041 יל״ד בזה בש״צ שטעה ואמר הא־ל הקדוש בעשי״ת ,אמאי לא נימא לתקוני
שדרתיך ולא לעוותי ,וראיתי שדנו בזה ,וצ״ע] וכמו״ב יש לציין שאמנם
שהם במצב שיכולים להמשיך את היחוד ,וכפי שרגיל מו''ר שליט״א לומר
לעדים שמספיק לשמוע את נעילת הדלת של החדר יחוד). Sto
מקובל בעולם לדינא חידושו של הגרש״ז אוירבך זצ״ל במנחת שלמה [ח״א !•
אתפסה צררי
(0,4 סי׳ ט׳] שאין הקול היוצא מהמיקרופון הוא קולו של המברך ,אולם בהע׳ שם
כתב שאמר חידוש זה למרן החזו״א ולא קיבל את דבריו ,ומשום מה ,דעת מעשה שהיה בחופת אבי מורי זצ''ל שערכו את הכתובה מבעוד יום ,וכבר ) t oo
החזו״א נשכחה בזה ,ואף תלמידי החזו״א מקפידים כדברי הגרשז״א ,וצ״ע. עשה החתן קנין על הכתובה ,אלא שלא חתמו העדים על הכתובה ,ובנתיים
%
041 י חוד העדים
נתאחר היום ,והחופה היתה כבר בלילה ,וכשהוצרכו העדים לחתום על שטר
הכתובה התברר שאחד העדים הוצרך לצאת לזמן מה ,ולא הספיק לחזור £o
בדבר אשר כתבו שרבינו מרן שליט״א מקפיד שהחתן עצמו יאמר לעדים עד לאחר שהסתיימה כבר החופה ,ונתעכבו החתן והכלה מלהיכנס לחדר
\ J,C ״אתם עדיי״ .הנה יל״ע אמאי לא נימא שהחתן ימנה שליח את המסדר ייחוד ,מפני שהעד התבושש מלהגיע.
%
04 קידושין לייחד את העדים ,וממילא אם אחד מהעדים ימצא פסול ,יאמר והתפתח שם דיון בין תלמידי החכמים שהשתתפו בחופה ,האיך ניתן להציל jtp
f j החתן למסדר קידושין לתקוני שדרתיך ולא לעוותי ,ותתקיים העדות בשאר את המצב ,ועלה הרעיון על ידי מרן רבינו שליט״א שיתפיס החתן צררי
PW
041 הכשרים הנמצאים במעמד החופה[ ,ודכירנא שלפני חתונתי זכיתי להתארח
בסעודת שבת בביתו של מו״ר מרן ראש הישיבה הגרי״ג אדלשטין זצוק״ל,
בכתובתה שזה מהני בשעת הדחק ,עיין כתובות דף ז' .ומרן שליט״א הוריד
את שעונו מידו ומסרו במתנה לאבי שייחד השעון לכתובתו. Eo
' 6־ והצעתי בפניו חומרא זו ,ואמר לי שאסמוך על מרן הגרב״ד שכובד בסידור
־ מרן שליט״א החליף כתובתו %
041 קידושין בחתונתי] ,וד״ז תליא בפלוגתא האם שייך יחוד בעדים פסולים ,עי׳
בריטב״א במכות [ו,א] ,וע״ע בשו״ת חתם סופר [ח״ב אה״ע סי׳ ק׳] ,שו״ת שמעתי ממרר מרן שליט״א שברבות השנים החליף את כתובתו ,מפני
/^ V
'r
אגרות משה [אה״ע ח״א סי׳ ע״ו וסי׳ ע״ז ,ח״ד אה״ע סי׳ י״ג אות ד '/וח״ה שבכתובות הישנות היו רגילים לכתוב את ההתחייבות לפי המטבע המקומי,
אה״ע סי׳ י״ב] ,קובץ תשובות מהגרי״ש אלישיב [ח״א סי׳ קנ״ג וקנ״ד ,וח״ד ברבות השנים נוצרו פיחותים בשער המטבע ,עד שלא היה בשווי המטבע
0S סי׳ ק״ס] שו״ת שבט הלוי [ח״י סי׳ רמ״ג] ,שו״ת יביע אומר [ח״ח אה״ע סי׳ שיעור של מאתיים זוז ,והחליף מו''ר שליט״א כתובתו לפי ערך המטבע % 0
ג׳ ,ח״ט אה״ע סי׳ ח׳ סק״ד] ,משפט הכתובה [ח״ו עמ׳ תכ״ב]. הנהוג כיום.
%
041 אינו כותב שם משפחה בכתובה f ■o
עוד הזכירו מנהגו של מרן שליט״א שאינו כותב שם משפחה בכתובה ,ואף מכתבי תל מידו הדר רפאל סויד שליט״א a
(0,4 מורה לעדים לחתום ללא שם משפחתם .אמנם יל״ע אמאי לא דמי להא באשר הבאתם הנהגות מו״ר מרן ראש הישיבה הגרב״ד פוברסקי שליט״א "I
דאמרי׳ דהיכא שהוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת כותבים את שם בסידור חופה וקידושין ,וישר כוחם שסידרו את הדברים בטוב טעם ודעת, II- 0
הסב ,וה״נ בעי׳ לכתוב את שם המשפחה ,ואף בגט יש להקשות כן ,וראה ומכיוון שזכיתי לדון לפני מו״ר מרן שליט״א בכמה מהדברים הנני להוסיף
s \ ^J/ %
041 בשו״ת הר צבי [אה״ע בתחילת ענייני גיטין] מש״כ בזה.
[ובדרך אגב שמעתי מהג״׳ר מתתיהו זאב שציגל שליט״א מראשי ישיבת
בכך כמה הוספות :
&■ 0
תורה בתפארתה ומח״ס מנחת אריאל ,שבא להתברך אצל מו''ר מרן שליט״א אינו כותב ה מילה ב ס''ד בכתובה
X1 לקראת חתונת בתו .וכשראה מרן שליט״א את ההזמנה העיר לו על אתר על
שלוש טעויות ,ואמר לו שאם זה היה גט היה זה חשש פסול ,וכמדומה שאלו
שמעתי ממו״ר שליט״א שאינו כותב בכתובה את המילה ״בס״ד״ ,והיינו
עפ״י הרמב״ם שאין לכתוב בשטר את המילה בס״ד כדי שאדם לא יאמר ״e
היו הטעויות ,א׳ שכתבו ״מר חשון״ ולא ״מרחשון״ .ועוד שכתבו שם החתן שבס״ד יקיים את החוב שבשטר ,ואמר שנחלק ע״ז בויכוח ארוך בביאור
%
(0.4
t
״לייב״ ולא ״ליב״ .וכן שכתבו שם הכלה ״איטה״ ולא ״איטא״]. דברי הרמב״ם אלו עם אב״ד תל אביב הגר״י גולדשמידט זצ״ל.
0 יו״ל ע״י מערכת "קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.comלהקדשות ע״ג הגליון053-3145900 :
m)to
• תורת חמד | מענייני הפרשה • • ווי העמודים וחשוקיהם • שאלה משולחנו של מרן שליט״א
ויקוא מעזה ליהושע ויאטו אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ פי אמה תבוא את־העם הזה אל־הארץ נשים חרדיות העובדות בשירות לקוחות של רשת בתי מלון
אשר נשבע ה׳ לאבתם לתת להם ואמה תנחילה אמם (לא ,ז) .הנה נאמר בשו”ע (או”ח סימן קמב
שאלה .אנו קבוצה של כעשרים נשים חרדיות שמפרנסות (והבעלים יושבים ולומדים
ס”א) קרא וטעה אפילו בדקדוק אות אחתמחזירין אותו .וכתב הרמ”א אבל אם טעה בנגינת הטעם...
בכולל ב”ה) ועובדות במרכזיה ברשת בתי מלון גדולה הנמצאים בכל חלקי הארץ
אין מחזירין אותו אבל גוערין בו .וכתב המשנ”ב (סק”ד) דה”ה בנגינת הטעמים באופן שהענין
[בהכשר הרבנות המקומית ,אך לצערנו מחלל שבת ויו”ט בפרהסיא ובו׳] ,אך אנו
משתנה על ידי זה מחזירין אותו.
נמצאות בעיר חרדית במשרד בו מנותבים כל שיחות הטלפון שמגיעות מאנשים
והנה בפסוק כאן ,אפשר לקרוא את הפסוק הזה בשני אופנים ,דמצד אחד אפשר לקראו כך :א.
שבפיהם שאלות בענייני המלון .השירות שלנו אינו כולל הזמנת חדרים במלון ,אלא
ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל ,חזק ואמץ[ .שמשה אמר לו לעיני ישראל,
בעיקר נתינת מידע כגון מחירים ,שעות ,וזמני פעילות.
שיתחזק ויתאמץ] ב .אך מאידך גיסא אפשר גם לקראו באופן אחר :ויקרא משה ליהושע ויאמר
רצוננו לקבל דעת תורה ממרן שליט” א לגבי מצבים שונים שאנחנו נתקלות ואיננו
אליו ,לעיני כל ישראל חזק ואמץ[ .שמשה אמר לו בינו לבין עצמו ,שלעיני ישראל יתחזק ויתאמץ].
יודעים כיצד ראוי לנהוג ,וכגון :בירור לגבי זמני פתיחת הבריכה המעורבת או בשב” ק
והנה לפי הטעמים האופן השני הוא הנכון שכך כתוב :ויקו־א משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל
רח”ל ,מידע לגבי כניסה לארוחות בשב” ק או בחגים כשהאורח מגיע ברכבו רק לארוחה
ישראל חזק.ואמץ ,ד׳ויקרא משה ליהושע׳ הטעמים הם קדמא ואזלא רביעי ,ואילו ׳ויאמר אליו׳
ומשלם במקום ,וכן מידע לגבי הזמנת ארוחות בימים של תעניות ואפי׳ ביום כיפור
קדמא ואזלא ,ואח”כ ׳לעיני כל ישראל חזק ואמץ׳ ,מונח זרקא מונח סגול.
רח”ל ,מידע לגבי חניה לאורחי המלון המגיעים בשבת ,שאלות לגבי סיורים וטיולים
וכתב על כך המשך חכמה שמוכח דכוונת משה רבנו היתה,שלעיני כל ישראל חזק ואמץ ,ולא תראה
הנערכים מטעם המלון בשבת קודש ,וכן בקשת מידע לגבי מסיבות או הופעות
להם מורך ,אלא תהיה קשה כברזל וגבור כארי נגד העם ,אבל בצנעא הרי המלך נצטוה לבלתי רום
הנערכות במלונות בשבת ,ועוד כהנה וכהנה.
לבבו ,ויהושפט מלך יהודה כשהיה רואה ת”ח היה מחבקו ומנשקו ,יעוי”ש.
להתחמק מהשאלה או לענות בשלילה אין לנו אפשרות ,כי מטעם בית המלון דורשים
לאור זאת לכאורה מי שקרא ויקרא משה ליהושע לעיני כל ישראל ( -ואמר לו) -חזק ואמץ ,הוא
שניתן את השירות ללקוחות ,ולהפנות אותם למספרי הטלפון הנצרכים להמשך הזמנה,
מאבד את כל הפשט הנפלא הזה ,ואולי ראוי לכתחילה לחזור ולקרא את הפרשה בטעמים נכונים?
ושאלתנו היא האם מותר לנו להמשיך לעבוד במקום כזה ,והאם כשאנו משיבות בחיוב
אולם למעשה יש להעיר שהמשך חכמה כתב על דבריו הנפלאים שהם דרך צחות ,ולכאורה פשטות
אנחנו מסייעות לעוברי עבירה ,או שמא אין בזה חשש?
הפסוקים היא שדיבר אתו לעיני כל ישראל ,וכמו שכתבו בהדר זקנים ,שה”ר יעקב מאויילינ” ש פי׳
תשובה .הן אמנם נראה דאין כאן איסור דאורייתא של ׳לפני עוור׳ ,משום דלפני עוור
שקרא משה אל יהושע לעיני כל ישראל וכל ישראל היו במעמד לפיכך חלק לו כבוד ואמר כי אתה
זה רק כשאדם נותן מכשול לחבירו ,או כשמייעץ לו לעבור על איסור ,אבל אם השואל
תבוא את העם הזה.
רוצה בלאו הכי לעבור על איסור ,והוא רק מספק לו מידע ,וכלל לא בטוח שיעבור
וכעין זה פירש באלשיך שזה היה לעיני כל ישראל ,על כן אמר תבא את העם ,ולא אמר תביא אתבני
לבסוף ,נראה שאין בזה לפני עוור ,ומשני טעמים :א .כי זה לפני דלפני ,שעד שהוא יעבור
ישראל אל הארץ ,כאשר אמר לו אחר כך באומרו (להלן לא ,כג) ויצו את יהושע ויאמר חזק ואמץ כי
על האיסור ,עדיין צריך לברר עוד הרבה פרטים .ב .שהרי הלה רוצה לעבור על איסור,
אתה תביא את בני ישראל אל הארץ כו׳.
ואם לא יעשה את זה כאן ,יעשה זאת במקום אחר.
אמנם כעין פירוש המשך חכמה פירש בכלי יקר ,וז”ל :׳ואני אומר שדבר זה דומה ממש בעיני למה
אלא דמ” מ יש בזה איסור של מסייע לדבר עבירה ,וכמו שכתב הרמב” ם בפירוש
שאמר הקב”ה למשה (במדבר כ ,יב) יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו
המשניות (תרומות פ”ו מ”ג) :׳הכלל אצלינו ,אין שליח לדבר עבירה ,והעושה את
את הקהל וגו׳ ,התחיל בבני ישראל וסיים בקהל ,וכבר ביארנו למעלה פרשת חוקת (שם) שהיו
העבירה בעצמו הוא שמענישין אותו בית דין .והמתעהו ומביא אותו לידי מכשול ,או
בישראל תמיד שתי כיתות ,בני ישראל הם זרע אברהם יצחק ויעקב מאמינים בני מאמינים ,אבל
שצווהו על העבירה ,או שסייעו עליה באיזה סיוע שהוא ,אפילו בדיבור מועט ,נענש
הערב רב וכן הפחותים שבישראל נקראו בשם קהל או עם .והנה מה שחטא משה בהכאת הסלע
בידי שמים כפי ערך מה שעשה בסייעו ,...אבל עובר הוא על מה שאמר ה׳ ולפני עור
שלא גרם אל הרואים להביאם לידי אמונה בה׳ ללמוד קל וחומר מן הסלע כמו שפירש רש”י שם
לא תתן מכשול אם גרם לעבירה ,או שעובר על דבר ה׳ אל תשת ידך עם רשע אם סייע
וכמו שנאמר יען לא האמנתם בי ,שלא גרמתם להאמין בי ,ואילו לא היו שם כי אם בנים מאמינים לא
לחוטא׳ ,עכ”ל.
היה צריך לעשות לעיניהם דבר הגורם להם חיזוק באמונה ,אבל מצד שהיה שם קהל גרים הצריכים
ועוד ,דגם אם לא היה בזה חטא של מסייע לעוברי עבירה ,בכל זאת יש מצוות מחאה,
חיזוק באמונה על כן הקפיד ה׳ ואמר יען לא האמנתם בי לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל,
דכשאדם שומע שחברו רוצה לעבור על איסור ,יש למחות בידו .אמנם אי משום הא -
כי אילו היו כולם בני ישראל לא הייתי חושש אבל מאחר שיש בהם גם קהל בנים לא אמון בם והם
יתכן שאין אדם חייב להפסיד ממון כדי למחות בידי עוברי עבירה ולהתפטר מעבודתו,
צריכים תמיד למעשים אשר יחזקו ברכים כושלות באמונה על כן לא תביאו את הקהל אל הארץ,
ובפרט בעניננו שמדובר באנשים שלא יועיל ולא יעזור מאומה אם ימחו בהם.
כי אותו קהל צריכין לאיש אשר רוח בו אשר יעשה תמיד לעיניהם ניסים המחזיקים ידים רפות
אמנם ,גם אם לא היה בזה שום איסור מצד הדין ,יש לדעת שהדבר חמור מאד שנשים
באמונה.
צדקניות צריכים להתעדכן על כל הפעילות המבוצעת בשבת בבתי מלון ,וכן על
׳ודומה לזה ממש אמר משה ליהושע לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה ומלת
שאר פעולות הפריצות שנערכות שם ,ושהן בעצמן צריכות לעדכן ולהשיב לאנשים
לעיני כל ישראל מוסב אשלמטה לומר לעיני כל ישראל כל לרבות הגרים והמוקצים שבעם לעיני
המתקשרים ,ולהוציא מפיהם משפטים כמו ׳כן ,יש לנו בריכה פתוחה בשבת׳ ,או
כולם חזק ואמץ ,רצה לומר עשה לעיניהם דברים הגורמים חיזוק באמונה יען כי אתה תבוא את העם
׳אפשר לשלם על הארוחה בשבת׳ וכדומה ,והמציאות מראה שאדם העוסק עם דברים
הזה ,כי יש בבני ישראל גם מוקצים שנקראו בשם עם ,והם אינן חזקים באמונה כי ברע הם תמיד,
כאלו ,מתכהה בעיניו שמירת התורה והמצוות ,ובוודאי שעבודה כזו היא לא עבודה
על כן צריך אתה לעשות לעיניהם דברי חיזוק ואימוץ באמונה כדי שלא יקרה לך כדרך שקרה לי ,כי
כשרה לבנות ישראל ,וכשאנו מתפללים על פרנסה בהיתר ולא באיסור ,אין הכוונה על
מצדם נאמר לי לכן לא תביאו את הקהל אל הארץ יען לא הקדשתם ה׳ לעיני בני ישראל ,על כן אני
עבודה כזו ,ואם כן זה אין זה בגדר ההשתדלות לעבוד בפרנסה כזו.
מזהירך שלעיני כל ישראל תהיה חזק ואמץ בדברים המסבבים האמונה ואז אתה תבוא את העם הזה
ולמעשה נראה שאינן צריכות מיד להתפטר מעבודתם ,אלא אדרבה ימשיכו בעבודתם,
אל הארץ ולא יקרה לך כדרך שקרה לי.
ואם אחד יתקשר וישאל האם יש ארוחות במלון ביום הכיפורים רח”ל ,יאמרו לו :׳מצד
'דבר אחר לעיני כל ישראל חזק ואמץ ,לפישעיני כל ישראלעליו וממנו יראו וכן יעשו ,על כן ביותר הוא
המלון יש ,אבל תדע שמי שאוכל ביום הכיפורים עלול להיחנק באמצע האכילה׳ ,וכן
צריך להתחזק בתורה ויראתה׳ לעיניהם על דרך קשוט עצמך תחילה (בבא מציעא דף קז ע”ב) כי הוא
אם ישאל האם הבריכה פתוחה בשבת ,יאמרו לו :׳הבריכה פתוחה ,אך ההולך בשבת
כיתד שהכל תולין בו .וזה שאמר כי אתה תבוא את העם רצה לומר הטובים שבישראל אינן חושדין
לבריכה עלול לטבוע ,כי התורה אוסרת את זה ,ומחלליה מות יומת׳ ,וכעין זה בשאר
בכשרים כל כך כמו הפחותים ובעבורם צריך אתה להיות נזהר ביותר לעיניהם׳ ,עכ”ל הכלי יקר.
השאלות שיענו את התשובות הנכונות ,אך בד בבד גם ילבשו עוז למחות בידי עוברי
לאור זאת כיון שיש שני פירושים בפסוק ,יש לקרוא כפי הטעמים ,ואם לא קרא עם הטעמים ,אלא
עבירה.
קרא לעיני כל ישראל ,חזק ואמץ ,לפי פירושו של המשך חכמה [אמנם כתב על פירושו שהוא רק
ואם יפטרו אותם עלשענו תשובות כאלו ,שישמחו שפיטרו אותם על שמחו בידי עוברי
דרך צחות] ,והכלי יקר ,שינה ממשמעות הפסוק ,והיה מן הראוי לחזור על הפסוק ,וצ”ע.
עבירה ,ויש בידם שכר גדול ,ובעזרת השם ימצאו פרנסה טובה וכשרה בנחת ובהיתר.
C־
יו״ל ע"י מערכת ״קובץ גליונות" k.gilyonot@gmail.com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 : ־כ
• מעשה חמד • מהנעשה והנשמע בבית מרן שליט״א
ואנחנו בלשנו אחריו וראינו שבקיץ הוא לא הולך בדרך הקצרה מעץ חיים עד הבית שלו ,אלא הוא מרן רבינו שליט״א בפתיחת זמן אלול למלמדי תשב״ר:
עושה סיבוב .רצינו לדעת למה הוא עושה סיבוב .את מי שואלים? רק את קרובי המשפחה .הלכו 'אתם צבא הגנה לישראל האמיתי! -הם גנבו לנו את השם'
וניגשו לרבנית ואמרו לה :אנחנו רוצים לדעת ,הרבנית ,למה רבי איסר זלמן הולך בדרך הזאת? בשיחת חיזוק מיוחדת שמסר מרן עמוד ההוראה הגרי׳י זילברשטיין שליטי׳א לצוות המלמדים
והיא השיבה :יש שם אבטיחים מאוד יפים ,הוא מפחד שייתן עין הרע! בתי׳ת בית דוד בחולון לרגל פתיחת זמן אלול ,אמר' :אתם הכח והנשק הכי גדול שיש בעולם נגד
”אם מישהו אחר היה אומר לי את זה ,הייתי אומר לו שאתה אומר בדיחה ,או שאתה לא מכיר את האטום האיראני' | 'הזעם נגד לומדי התורה הוא נורא ממש' | 'סיפורי צדיקים של התעוררות
רבי איסר זלמן ,אולי אתה מתחלף במישהו אחר ,מה פתאום שהוא יסתכל על האבטיחים בכלל? וירי׳ש יכולים מאד לעזור' | שני מעשים מופלאים שראה רבינו שליטי׳א בעיניו אצל מרן הגראי׳ז
”אבל היות וזה כתוב בגמרא (בבא בתרא דף ב ע”ב) ,דאמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב ,אסור מלצר זצי׳ל:
לאדם לעמוד בשדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה ,וכמו שפירש רש”י שם 'שלא יזיקנו בימים האחרונים ,נכנסו לחדר לימודו של מרן רבינו שליט”א צוות המלמדים והמחנכים בתלמוד
בעין רעה' .איזה תבואה יש לנו בירושלים? כשיש פירות טובים כמו אבטיח אדום ,זה כמו מה תורה 'בית דוד' בחולון ,אשר עומד בנשיאותו של מרן רבינו שליט”א ,יחד עם מנהל הת” ת המסור
שהגמרא דיברה ,ולכן הוא ברוב טובו פחד וחשש לזה ,ממש לא ייאמן. הרב אברהם עובדיה שליט”א ,בכדי לשמוע דברי חיזוק והדרכה בפתח שנת הלימודים החדשה.
”עוד סיפור קטן הדברים האלה הם קטנים ,אבל באמת הם גדולים ,וצריכים לספר לילדים סיפורי רבינו האריך בדברים היוצאים מן הלב ,ודיבר על כמה נקודות מעשיות ומיוחדות ,הנוגעות למצב
צדיקים .אני למדתי אצל רבי איסר זלמן בחיידר .בא עני דפק וביקש צדקה .אז אמר לו רבי איסר הכללי בו אנו נמצאים כעת ,להלן תמלול מלא מדבריו הנרגשים של רבינו:
זלמן :אין לי כרגע כסף .אז הוא הלך .והנה כעבור רגע ,נכנסה הרבנית ביילא הינדא ע”ה ואומרת לו תחילה פתח בהתייחסות על המצב הבטחוני הרגיש והלא-יציב” :תראו יקיריי ,אתם יודעים מה
שנשפך לה כל החלב מהסיר על האש ,ואמרה שאינה יודעת מדוע זה התרחש .אז אמר רבי איסר היום הפחד של ראשי הממשלה כאן? פצצת אטום .ברור לו שלאיראן יש פצצת אטום ,כי הרי
זלמן :אני כן יודע למה זה ...כי הוא לא הביא צדקה לעני. ראש השקרנים שיש בעולם זה איראן ,הם השקרנים הכי גדולים שיש בעולם .הוא אומר שמתוך
”הוא יצא לרחוב ורדף אחרי העני ,רבי יענקל! אז ר' יענקל העני אומר לרבי איסר זלמן' :אה ,כבר זה שמדברים בלהט ובאמונה ,נראה לו שיש להם את האטום .אטום זה הפחד הכי גדול היום
נשפך אצלך משהו' ,...ירושלים זה עיר של אמת ,אך רבי איסר זלמן ראה את זה ולא הגיב ,הוא רק בעולם ,ושמעתי שהממשלה כאן מפחדים מהאטום.
ביקש סליחה שלא היה לו כסף. ״אתם יודעים מי זה הכוח הכי גדול נגד האטום? אתם! ,איך? -יש ילדים שאין בהם חטא ,זה
”זה נקרא סיפורי צדיקים ,וזה מה שצריכים לעשות .מצווה על כל אחד מיקירינו האהובים לראות התינוקות של בית רבן האלה שנמצאים פה .התפילה שלהם היא תפילה ,הלימוד שלהם זה
סיפור צדיקים ,לספר דברים של איכות ,כמו המעשה הזה שהיה בשבילי מוסר השכל גדול. לימוד ,אין מקטרג .כשהמן בא למרדכי והוא שמע שהוא לומד איתם הלכות קמיצה ,אז הוא אמר
'אני אבוד' ,הוא גם ידע שלעם ישראל יש נשק ,והנשק שיש לנו זה לא בתופים ולא במחולות,
לסיום ,שב רבינו וחיזק את צוות המלמדים :״אלו הדברים שיש להגיד לתלמידי חכמים העוסקים הנשק שלנו זה הילדים!
בצבא הגנה לישראל .מי זה צבא הגנה לישראל? אתם! אתם הלומדים עם הילדים ,זה צבא הגנה ”אתם יקיריי ,אתם הנשק של העם היהודי .אתם מלמדי תינוקות שאין בהם חטא ,שהם הנשק
לישראל האמיתי ,הם גנבו לנו את השם ,זה שם לא שלהם ,צבא הגנה לישראל זה אנחנו״. שלנו .צריך שהילדים ילמדו טוב ,זה רק בידינו אנחנו ,ילדים שלומדים טוב ,הם המגן על העם
וכאן הפנה רבינו את מבטו מחדר לימודו ,היישר להיכל הכולל המלא וגדוש בעשרות אברכים היהודי.
תלמידי חכמים שיושבים ושוקדים על תלמודם ,כאשר קול התורה נשמע ועולה למרחקים
בלהבת אש התורה הבוערת ויוקדת בכולל ,בצל האילן הגדול שעומד על כל אחד ואחד ואומר לאחר מכן התייחס רבינו על הצורך להתנהג בדרך ארץ ,בכדי לא לעורר ולהוסיף זעם נוסף על
לו 'גדל': ציבור שומרי התורה והמצוות”:יש ילדים שאני רואה אותם ברחוב ,משתוללים קצת ככה ,הולכים
”בואו תראו מה שהולך פה ,יושבים פה אברכים ולא מורידים לרגע את הראש מהגמרא ,תסתכלו, ככה ,וזה מאוד לא טוב ,...צריכים מאד להיזהר עם הילדים ברחוב ,אם אנשים רואים אותם בחוץ
מצוה להסתכל ,בואו תסתכלו פה ,הם כולם כמעט עם סמיכה להוראה ,ואין פה אחד שמדבר ככה מסתובבים בחופשיות ,...הזעם נגד לומדי התורה הוא נורא ממש .הם אומרים' :כולנו כאן
דברים בטלים ,אין אחד שחולם על דברים בטלים ,זה נקרא צבא הגנה לישראל .תסתכלו פה, נמצאים במלחמה ,ותראה איך שהם מהלכים ברחוב ככה ,מסתכלים פה ,מסתכלים שם ,יש כאלה
תראו פה ,יושבים פה יומם ולילה ,מילה אחת אף אחד לא ישמע פה”... שגם מעשנים כמה סיגריות ,האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה' ,זה הרס!
בסיום דבריו בירך רבינו את צוות המלמדים מעומקא דליבא” :יקיריי אהוביי ,שהקב”ה יעזור ״אתם ,יקיריי ,הממונים היום על צבא הגנה לישראל .מה זה הצבא שיש לנו? הצבא -זה הצבא
ונצליח לעשות את המשימה שלנו .האיראנים הרי רוצים להכין רק דבר אחד ,פצצת אטום ,וזה שלנו .ילדים שהולכים ברחוב בדרך ארץ ומתנהגים בדרך ארץ וברצינות ,זה הנשק הכי גדול שיש
הפחד של כולם ,אבל זו התשובה :לא לפחד ,אלא להיות פה (בכולל) ,או להיות פה (בתלמוד תורה) בעולם ,וזה בידכם.
יותר נכון .כל סוב יהיה לכם בעזרת השם״.
וכאן עבר מרן שליט”א והתייחס לחלק הפרקטי ,כיצד מוטלת עבודת הקודש על צוות המחנכים
סי ^ טו ב-ו ד ד כ ^ טו ^ והמלמדים”:להחדיר בהם ולספר להם שיש אטום ,אני לא יודע אם זה בדיוק הדרך הנכונה .אבל
תראו את התמונה הזאת ,זה מו”ח מרן הגרי” ש אלישיב זצ”ל ,בואו ואספר לכם מה שהיה עמו:
י ה א ? 1ע ו ב י ש ר א ל1 ”בירושלים הגיע בזמנו לראשונה כדור פורח (צפלין) .והרב אלישיב שמע שהגיע כדור פורח ,אז
ברכות ואיחולים נשגר מעומקא דליבא הוא יצא מהבית על מנת לראות את זה .ואחרי פסיעה אחת ,הוא מיד אמר לעצמו' :תתבייש
לנכדו חביבו ותלמידו הגדול של מק רבעו ש^יטי׳א לך ,עם ישראל זקוק לישועות ואתה הולך לראות כדור פורח? אתה משוגע אתה? ,בשביל זה
הרהי׳ג ר אדיה זילברשטיין שליטי׳א נולדת בעולם? לראות כדור פורח?' ,ומיד חזר בחזרה ,אע”פ שמאד רצה לראות את הפלא הזה
המזכה את הרבים מתורת זקנו הגדולשליטי׳א הוא התאפק וסגר את עצמו במנעול ,אין כדור ,אין פורח ,יש רק דבר אחד יש ,תורה הקדושה!
בגליון ׳דברי חמד׳ ובגאון ׳כארי יתנשא׳ ועוד... סיפורי צדיקים מאוד יכולים לעזור ,סיפורים של צדיקים מאוד מאוד חשובים ,סיפורי צדיקים
לרגל הולרת כנו ככודו בשעטומוי׳צ של התעוררות ושל יראת שמים.
יהי רצק שיזכה להכניסו בבריתו של אאעי׳ה בעתו ובזמנו
ולגדלו לתורה ולחופה ולמעשים טובים וכאן חשף מרן שליט”א שני סיפורי הוד עם ניחוח ירושלמי קדום ,אותם ראה וספג בילדותו
0 ולהמשיך בעבודת הקודש להגדיל תורה ולהאדירה בעיה”ק ירושלים” :אתן לכן דוגמא נוספת לסיפורים של יר”ש ,אני למדתי בת” ת עץ חיים
מתוך בריות גופא ונהורא מע^יא ,וכל טוב סלה!) ,). בירושלים ,הייתי ילד קטן ,והרבי שלנו היה מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ”ל (בעל אבן האזל),
אחודה נא חידה
ניתן להאזין להקלטות ופסקי הלכה המתעדכנים מדי יום
ממרן רבינו שליט״א ,וכן שיעור יומי בהלכות שבת ועוד, שני אנשים קוראים ק״ש בריחוק ד׳ אמות זה מזה ,ושני המקומות נקיים ,ואין שם בית הקברות,
בקו ׳שיח יצחק'03-313 0582 , ואעפ״ה אחד יצא ידי חובתו ,ואילו חברו לא יצא ידי חובתו?
לעדכונים על דרשות ושיעורים ,וכן על מיקומו של רבינו (התשובה לחידה ,אי” ה בגליון הבא ,החידה מ א ת ידידינו הרב ארז חזני שליט׳׳א)
בשבת הקרובה בקו 'דברי חמד' 079-6077-468
תשובה לחידה משבוע שעבר :איך יתכן שאדם יקדש פעמיים זה אחר זה ובכל קידוש יצא ידי חובתו?
+מאורימ_ | 054-8487449
תשובה .א .חולה שלא התפלל וגם לא היה לו יין לקדש בליל ראש השנה שחל בשבת ,וגם לא ביום עד בין השמשות ואז נתאפשר לו
לקבלת העלון ,פסקי הלכה ,ועדכונים ממרן שליט״א, לקדש .וגם בליל ב' דראש השנה לא יוכל לקדש כי אם בבין השמשות ,נמצא ,שכעת הוא חייב לקדש תחילה קידוש של שבת בשם
ניתן להרשם במייל , a0527642209@gmail.c0m ומלכות ,מדין ספק דאורייתא לחומרא .ולאחר מכן עליו לקדש קידוש של ליל ב' דראש השנה [יקה”ז -יין ,קידוש ,הבדלה ,זמן] .אך
ובפלאפון הנ״ל ,או בכתובת מייל gmail.com @3126877 לא יברך על הנר ,מפני שהוא עדיין בין השמשות של שבת קודש ,כמבואר בשו”ע (סימן רצג ס”ג) שהמבדיל במוצאי שבת מבעוד יום
ובפלאפון .05331268 77 לא יברך על הנר .ב .אופן נוסף להשיב על חידתנו הוא על פי דברי רבינו החיד”א בברכי יוסף (סימן רעב סק”א) ,שדן לומר שהמקדש
על יין מגולה ,ולאחר מכן הביאו לו יין שאינו מגולה ,על אף שכבר יצא ידי חובת קידוש ,יוכל לקדש שוב (והוכיח ממנחות דף סד ע”א).
X .
יו"_ל ע"י מערכת "קובץ גליונות" k. gilyonot@gmail. com
להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 : נ
מתורת מרן הגאון רבי מאיר גריינימן שליט׳׳א
<ז 9תור־תיו שר 49
במצות בתיבת ס״ת של מלך _____________במצות בתיבת ס״ת בזה״ז _____________
לכאורה מלך שהניחו לו אבותיו ב' ס"ת וכ"ש כשהניח לו אביו המלך ועתה כתבו לכם א ת השירה הזאת (ל״א י״ט)
גם ס"ת דמלך (המוגהת ע"פ ס פר העזרה) ,מ"ש מלך מהדיוט שאינו אשכחן במצות כתיבת ס"ת ד מקרא מלא כתוב ועתה כתבו לכם את
אלא ענין לכתחלה שיכתוב בעצמו אף שהניחו לו אבותיו והרי בשניהם השירה הזאת ,ואפ"ה ד ע ת הרא"ש דבזה"ז יוצאים בשאר ספרי ם מכיון
כתיבה כתיב בהו ומ"מ אינו לעיכובא ,והי' אפ שר לומר דמצות כתיבת דענינו לימוד ,ועי' ט"ז ובהגר"א ופ"ת יו"ד סימן ע"ר.
ס"ת דמלך אינו אלא כשהוא מלך כדכתיב והי' כשבתו וגו' וכתב וגו',
ולדעת רמב"ן ודעימי' שברכות התורה מה"ת אם הוא דוקא על מקרא
אבל לא משמע כן ,דפ שטא דמילתא שמלך צריך שיהא לו ס"ת שניי'
(ואולי בעי קריאה מס"ת ,ועי' משכנ"י סימן ס"ג דס"ל שהוא דוקא
כשמינוהו למלך והיינו והי' כשבתו וגו' ,גם משמע מהך קרא שאין עליו
בקריאה בציבור כההיא דמשה ומיהו במ"ב הנ"ל לא פ ס ק כן) או הא
חיוב להקדים הכתיבה כדי שיהא לו מיד כשימלוך אף אם ידוע שעומדין
דקיי"ל דאף למדר ש ומשנה ותלמוד הוא ג"כ מה"ת ,וכן יש לעיין
למנותו למלך ,ואפשר דמיד כשמינוהו עליו להזדרז ע"י כמה סופרים
בנביאים וכתובים מהו ,ותו מ ס ת פ קנ א בלימוד מצוות דרבנן כנר חנוכה
שיכתבו לו ומיהו אפ שר שלא תהא כ"כ נאה ע"י כמה כתיבות ושרי לי'
מהו.
לכתוב ס"ת נאה ,ויש להסתפק בהא דבעי ס"ת שניי' דענינו והיתה עמו
וקרא וגו' שתהא אצלו בתמידות ,אם יש לו לנהוג כך בס"ת של עצמו כל ואין לומר דמאחר דגבי משה לא אשכחן אלא בתורה שבכתב אין לנו
זמן שלא נכתבה השני' (וכן באם נאבדה לו השניי') או שאין המצוה אלא מקור ליותר מזה דאפ שר דחז"ל הבינו שענינו כבוד התורה ומצות
בס"ת הנוספת וצל"ע בזה. לימודה ותורה שבע"פ שנ מסרה למשה כתורה שבכתב דמי לענין זה.
משנרת יושר
והמ"א סימן ס"א ועי' מ"ב שם( ,ועי' ח"א כלל כ"א דין י"ט שכבר העיר בענין מה שנוהגים לומר בסליחות אנו לקה ועיננו לקה
בזה). איתא במתני' בסוכה (נ"א ב') ר' יהודה אומר היו שונין ואומרין אנו ליה
אך מצוה ליישב המנהג ,ואפשר לכאורה דדוקא בהיו אומרים המה וליה עינינו ,ופריך בגמ' שם נ"ג ב' איני והאר"ז כל האומר שמע שמע
משתחוים קדמה ואנו כו' דאיכא בזה קבלת מלכות שמים ,משא"כ כאילו אמר מודים מודים אלא הכי אמרי המה משתחוים קדמה ואנו ליה
בסליחות ,והנה פריך בגמ' מדר"ז ולא ממתני' דמודים ,דחשש ב' רשויות משתחוים (כגי' ב"ח) ועינינו ליה מיחלות ,והנה בברכות ל"ג ובמגילה כ"ה
בקבלת עול מלכות שמים מדר"ז למדנו ,ואע"ג דבדר"ז ובמודים שכופל מסקינן דאיכא תרי גווני בהא דשמע שמע והיינו אי כופל כל הפסוק ב"פ
ממש אותן תיבות היה אפ שר דהוי טפי חשש ב' רשויות ,והכא הרי מצד או מילתא מילתא חוזר ושונה ובחדא משתקין ובחדא לא הוי רק מגונה,
נוסח הלשון של השבח ,י"ל דהוא נאות( ,לולא דמיחזי כב' רשויות), ונחלקו הראשונים ז"ל אי בפסוקא משתקין או במילתא ואנן קיי"ל
אפשר דס"ל לגמ' דב שעת היחוד וקבלת עומ"ש אין מקום אף לכפול כשניהם להחמיר כמ"ש הטור או"ח סימן ס"א ,ולכאורה מדפריך מהא
שבח בנוסח הנאות ,ואפשר דעיקרו דשונין הוא מטעם חיזוק לאמרו דר"ז דמשתקין קאמר משמע דגוונא דמתניתין הוי דומיא דהך שמע
ב"פ אלא דשינו קצת ל תפארת הלשון ופריך דכה"ג אין כפילה מעליותא, שמע דמשתקין ,ואפשר לומר דבזה דומה לב' רשויות לכו"ע ,דלפרש"י
וצל"ע. דמילתא מילתא הוי כמתלוצץ ולא מיחזי כב' רשויות ,לא שייך בהא ,וגם
להמפרשים דבפסוקא לא שייך בכפילתו ב' רשויות ,ורק במילתא ,יש
אמירת ׳מלאבי רחמים משרתי עליון חלו נא ובו'' לדמות בהא למילתא מילתא.
מה שאומרים בסליחות מלאכי רחמים מ שרתי עליון חלו נא וכו' ,עי' והנה למאי דמתרצינן דהכי אמרי כו' פרש"י משום דאתרי מילתא
בכתר ראש הנהגות מרן הגר"ח מוולוזין ז"ל אות צ"ג שלא אמרו ,והי' מדכרינן לא מיחזי כב' רשויות ,ומה דנ שתנה בל' זה ל' המשנה ,ועינינו
אומר אבות העולם אהובי עליון חלו נא כו' ,אבל לא מחה להאומרים לקה במקום ולקה עינינו( ,מיהו בפרש"י הגי' כמו במתני') אפ שר דהוא
עי"ש .וי"א משמי' דמרן החזו"א זללה"ה שאין קפידא לאומרו[ ,ועי' משום תיקון הלשון אבל לענין ב' רשויות לא בעינן אלא לאדכורי אתרי
בשו"ת חת"ס או"ח סי' קס"ו שלא הקפיד מלאומרו ,אך מכניסי רחמים מילתא וכבפרש"י ,ולמדנו דאף שינוי לשון זה לא מהני אא"כ מדכר אתרי
כו' לא הי' אומר והי' מאריך בנפ"א עד שהגיע ש"ץ לשומר ישראל, מילתא.
ומובא שם שמהר"ל מפראג מיאן לאומרו( ,וע"ש לענין פיוט די"ג מדות ולפ"ז צ"ע במה שנהגו לומר בסליחות ובכל ז א ת אנו ל' ועינינו ל',
האמורות בחנינה]). גם אין להקל מ טעם דנהגו כך וכל הקהל אומרים אותו וכמ"ש הב"י
053-3145900
0
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.com
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות: )
־כל אדם חייב להתעלות לדרגות יותר גבוהות ,כל אחד כ5י דרגתו ויכלתו
דרב הונא ועותריה דרב חסדא ויהבו לי ענותנותיה דרבה בר רב מתוך דר ש ת שב ת שובה שנ ת ת שס״ ט
הונא לא יהבו לי ,ולפעמים צריך תענית כהא דב’’ מ פיה א' ברב אי ת א בסוטה מייט משמת בן עזאי בטלו השקדנים כוי משמת
יוסף ור' זירא ,ועי' נדה ע' ב' על חכמה ועושר ובנים זכרים דצריך רבי בטלה ענוה ויראת חטא ,והדבר צריך ביאור ,ואפשר דהענין
מלבד השתדלות לבקש רחמים עיש ,ועי' מו׳׳ק שם ובתודייה אלא, להיות בתמידות בדרגה גבוהה כדבר הקנוי והמוטבע באדם בלי
לענין במזלא תליא מילתא. שום חליפות למו ,וזה כבר בטל ,דתלמידיהם ואחרים אף שהיו ג"כ
ענין המעלות באדם ומה נחשב לכשלון וחטא ,תלוי בגודל נשמתו במדרגות הללו ,אבל הי' יכול להיות בעולה ויורד ,וקראוהו בלשון
ובדרגתו הגדולה ,וכענין מדקדק עם סביביו כחוט השערה ,כשאנו בטלו ,אמנם סת ם שינויים בדרגות מצאנו טובא וכגון תענית כיה
אומרים נוסח הוידוי של רבינו נסים ביוייכ קטן נדמה לנו הרבה ב' לענין מעביר על מדותיו ,אף שודאי שניהם היו מעבירין כו',
דברים כוידוי שוא ,ובודאי שעלינו לראות כך עליו ,אבל הגדול לפי ובסנהדרין פיח ב' יהבו בי' רבנן עיניהון כו' ,וברייה י"ז א' הואיל ולא
דרגתו הגבוהה מאוד מרגיש שעדיין חסר במדת השלימות ,ותעלה מוקים כו' ,אף שהיו עוד בכעין זה.
על לבך חרדת ריבייז בגמ' ברכות כמייש הראייש במוסריו ,שנראה והנה גם בכגון יראת חטא דאמרינן שבטלה אמנם מצאנו בזה
לנו ג’’ כ פחדו כדברים רחוקים. דרגות שונות ,ברבינו יונה בפייד דאבות מיה הלומד ע"מ ללמד
והנה הדברים מתבארים ומאירים קצת עייפ המבואר בליקוטים כו' ,וז״ל פי' חס ושלום שאין זה מדבר בלומד על מנת ללמד ולא
הנדפס במשניות אבות פייב מייח אם למדת תורה הרבה כו', לעשות שזה אין מספיקין בידו לא ללמוד ולא ללמד אלא על מנת
שכתוב שם וזיל ושמעתי מפי הרב הגדול מרן מהרייר אברהם לעשות איסור והיתר כמשמעו ולא שיטרח ויעיין הרבה [אולי]
סכנדרי ששמע מפי סופרים איש מפי איש מפי הרמביים שאדם ימצא איסור בדברים המותרים אך לוקח הדברים כפשוטן מפני
גדול לא היה רוצה לקרות וידוי יוהייכ כי יודע בעצמו שלא עשה כך אין מספיקין בידו אלא כפי מחשבתו ללמוד וללמד ,והלומד
דבר עבירה ולמה ידבר שקרים לפניו יתברך והוא חותמו אמת, על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות ,ר"ל שדעתו
והשיבו הרמביים אלו ידעת אתה הנלבב כמה חומר עבודת השם לפלפל בלימוד כדי לדעת אמת הדברים ורצונו לטרוח כמה ימים
יתעלה וכמה צריך לעבוד את האלוה הזה והיית מקיף העבודה ושנים להשיג דבר קטן ולנהוג עצמו על פי האמת הרי זה למד
הראויה והמוכרחת לאדון הזה היית יודע בודאי שאין כל יום שאין ע"מ לעשות ,שכל עיקר מחשבתו אין כי אם אל המעשה להיות
אתה עושה כל האמור בוידוי ועוד נוסף כהנה וכהנה וכל אדם אמיתי .ולפיכך מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות שהכל בכלל
נידון לפי גודל חכמתו שהרי מצינו שדוד המלך עייה נכתב עליו המעשה עכייל ,ודרגות הללו מצויים גם בזמנינו ,ומיהו כגון אלו אין
עון אייא והיא היתה מגורשת מאוריה ועון הריגתו אף כי היה חייב בזה ליישב הא דבטלה יראת חטא ,דודאי היו גם אח"כ כאלו של
מיתה ועון ציצית של המלך שאול אף כי היה רודפו והיה חייב מדין ע"מ לעשות.
מחתרת וכן כל כיוצא בזה לפי מה שהוא אדם כן משפטו ושאתו
ואולי י"ל בעייא דכמו דמשה ע"ה הי' עניו מכל האדם אשר על פני
ואף על דבר זה שדברת עתיד אתה ליתן את הדין עכייל ,ויעוייייש,
האדמה ולא הי' אחד בדרגתו דבענוה איכא דרגות עד כמה יעביר
ומצאנו כמה תביעות על אבותינו על יעקב על שסגר את דינה ולא
על מדותיו ולא יקפיד אם על כל דבר או שתלוי מה וכגון הא דסוטה
נתנה לעשו ,וסבל ממעשה שכם ,ועל אמרו לפרעה מעט ורעים
מ' א' מריש כו' עינותנא אנא כיון דחזינא כו' ולא קפיד אמינא לאו
כו' ונתקצרו ימיו ,ולמשה נאמר סו׳׳פ שמות עתה תראה וגו' ולא
עינותנא אנא ,ואף שהי' עניו וג"כ לא הקפיד על הא דדביתהו
בכניסת הארץ עי' רשייי שם ,וליוסף הוסיפו שנתיים משום וזכרתני
דאמורי' ,וויתר על להיות רישא ,ואפשר דרבי לא הקפיד על דברים
אתך[ ,ובאברהם ושרה עם הגר לפי' רמביין שם עיש] ,וכבר הזכרנו
גדולים או על שום דבר (ול׳׳ק משלהי הוריות עייש) ובזה אמרו
מדקדק עם סביביו כחוט השערה.
דבטלה ענוה ,דבכזה דרגא כבר לא היה ,אבל בודאי שהיו ענוים
והנה כל אדם חייב להתעלות לדרגות יותר גבוהות אך אייא לקבוע והרי אשכחן להדיא בהא דסוטה הנייל בריא ורייא דמן עכו ,וכהא
בזה גדרים כלליים לחייב את ההמון בכך וכך ,אלא כל אחד כפי דסנהדרין פיח ב' יהבו בי' רבנן עיניהון כו' ,ואף שמשמת רבי בטלה
דרגתו ויכלתו ,ומקור הדברים הוא מייע דאורייתא כפי משייכ ענוה ,ומיהו משמע בגמ' שאין הכונה באופן כללי אבל אמנם יכול
הרמביין במייע דקדושים תהיו להתנהג כפי המצוה ולא במותרות להיות שיש יוצא מן הכלל גם אח"כ ,דא"כ מאי קאמרו ר"י ור"נ סוף
+מאורימ_ | 054-8487449
ותענוגים שלא יהי' כנבל ברשות התורה ויעוייייש ,והנה צריך סוטה לתנא לא תיתני כו' - .בכל הני דאמרו שבטלו משמע שלא
לתקנת עזרא שלא יהיו מצויים כו' הרי שאף בדבר חיובי וכברמביין יחזור ואולי הי' בידם כן והרי הדורות הולכים ומתמעטים - .ודע דיש
הנייל צריך עזר ואף תפלה ,וצריך כל אחד להשתדל כיכלתו וקשה דברים ודרגות שאין ביד האדם להגיע אליהם עיי השתדלותו אם
לקבוע בזה דברים מתי עובר על המייע ,וכבר אמרו ארבעה צריכים לא עיי תפלות אם יתקבלו ,וענוה יתירה בכלל ,וכהא דמוייק כיח א'
חיזוק תורה כו'. ואמר רבא הני תלת מילי בעאי קמי שמיא תרתי יהבו לי חוכמתיה
לקבלת העלון מידי שבוע ניתן להרשם במיילgmail.com@3760435 :
יו״ל ע״י מערכת ״קובץ גליונות״ k.gilyonot@gmail.com
מי שיש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל .להנצחות ולהקדשות ניתן לפנות053-3145900 :
מרן המשגיח הגה״צ רבי דן סגלי שלייט״א
” אני לדודי ודודי לי” ,כך צריכה להיות המהות ,שכלי המציאות שלי לדודי
(מתוך ועד שמסר בבית מדרשו ,מוצ״ש כי תצא תשפ״ו)
המשנה אומרת ,הנכנס לכרך מתפלל שתיים ,אחת בכניסתו ואחת ביציאתו .נותן הודיה על שעבר ,וצועק על העתיד לבוא .לדידן,
זה הנכנס לזמן .אז גם צריך לקיים ”נותן הודיה על לשעבר” ,להודות לקדוש ברוך הוא על כל העבר שזיכה אותנו לבוא להתחזק
יחד .וצועק לעתיד לבוא ,מתפללים על העתיד לבוא .אבל לא סתם יוצא זיין ,צועק ,הגם שזה עתיד לבוא ,אבל צריך צעקה ,צריך
תפילה חזקה .שהקדוש ברוך הוא יעזור לנו הלאה.
בפרט שכעת בחודש אלול זה כבר גדר כבר התחלה של השנה הבאה .אז מבקשים מהריבונו של עולם ,שהקדוש ברוך הוא יעזור
שנצליח בעזרת השם להיות כבריה חדשה ,וללכת מחיל אל חיל ,עד ייראה אלוקים בציון במהרה בימינו.
יש תפילה שאנחנו אומרים אותה כל יום כמה פעמים ”,עלינו לשבח” .לא סתם להודות ,לשבח לאדון הכל .לכאורה ,מי שהכל שלו
אז מה אתה משבח אותו? הרי יש לו הכל ,אין אצלו בעיה .אף על פי כן בזה צריך להיות ,עלינו לשבח לאדון הכל ,לתת לו שבח,
ויוצר בראשית.
מה נקרא יוצר בראשית? לכאו' היה צריך לומר בראשית יצר ,אבל מה זה יוצר בראשית? אז רואים שיש הנהגה מיוחדת שהקדוש
ברוך הוא בורא תמיד דברים חדשים ,יוצר בראשית .הגם שהיה לך עבר ,ולכל אחד שעבר שלו סוגה בשושנים ,אף על פי כן תדע,
שבגדר של ”ידו פשוטה לקבל שבים” ,זה לאו דווקא מי ששקע בחטא הרבה יותר רחמנא ליצלן .ידו פשוטה לקבל שבים ,כל אחד
מי שרוצה לשוב אליו יתברך ,ידו פשוטה לקבל שבים .פשוטה תרתי משמע ,שהוא פורש את ידו ,ופשוטה גם הכוונה בלי חכמות,
בלי עניינים ,בלי תביעות ,פשוט ,אתה רק רוצה לשוב ,ידו פשוטה לקבל שבים.
עד כדי כך שעלינו לשבח ,מה לשבח? יוצר בראשית .שהקדוש ברוך הוא יצר את הכוח של התחלות .זו הכוונה ,הוא יוצר בראשית.
הוא יצר דברים שאתה יכול תמיד להתחיל מחדש .ואתם רואים שככה ההנהגה ,כל שנה ושוב פעם אלול ,ראש השנה ויום
הכיפורים ,כל העת .ברוך השם כבר עברנו את זה הרבה פעמים ,צריך כל פעם מחדש .אז עלינו לשבח שהקדוש ברוך הוא נתן את
הכוח של התחלה.
אלא מאי ,תנאי להתחלה ,זה כמו שהפסוק אומר( ,דברים כב ח) ” :כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך” .צריך לעשות מעקה לגגך.
דהיינו ,אפילו אם אדם נמצא במדרגות עליונות ,בגג ,ולא בתחתית בשפל המדרגה ,אף על פי כן ”ועשית מעקה לגגך” .התנאי
הראשון להצלחה לבניין יציב זה לעשות מעקה ,לעשות שמירה שלא תיפול משם ” .פרצה קוראת לגנב” ,עצם הדבר שיש פרצה זה
יוצר את הכוח לגנב שהוא יכול לבוא .לכן דבר ראשון צריך לעשות”ועשית מעקה לגגך” ,בביתך ,צריך לעשות מעקה -שמירה.
וכעת אנחנו ברוך השם מתחילים עוד פעם את השנה החדשה ,אז הגם שהקדוש ברוך הוא נתן את המתנה הזאת של בראשית,
שאתה יכול להתחיל מהתחלה ,עד כדי כך ” אל תבט מאחוריך” .אל תסתכל מה שהיה עד כעת ,כי אם תסתכל תהיה נציב מלח.
” אל תבט מאחוריך” .הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם הפנים כלפי קדימה ,ללמדך שכך צריך להיות האדם .תמיד הוא צריך
לחיות עם ללכת הלאה .אל תבט מאחוריך ,אלא תמיד להתחיל מחדש.
וכעת אנחנו צריכים להתחיל בעזרת השם מחדש .אז מהדברים שצריך לעשות זה את העניין של ” בכל יום יהיו בעיניך כחדשים”.
אל תגיד זה אני כבר יודע ,זה כבר היה ,בכל יום יהיו בעיניך כחדשים .להתחיל מחדש עוד פעם.
נדמה לי שכבר הזכרתי שבפוניבז' היה יהודי בשם רבי אלעזר זכרונו לברכה ,הוא היה מסלבודקה עוד[ .היה כמה יהודים
שהפוניבז'ער רב זכרונו לברכה רב החזיק אותם בישיבה לא בתור משרה .הוא נתן להם חדר ואוכל והם יכולים להיות שם וללמוד
שם .היו לו כמה יהודים כאלו ,ביניהם היה רבי אלעזר].
אז פעם נכנסנו אליו ,אני ועוד כמה בחורים ,ושאלנו אותו מה העצה ליראת שמיים? התחיל להגיד שהוא לא יודע מה רוצים ממנו
וכו' .בקיצור אמרנו לו שלא נזוז משם עד שהוא יגיד .טוב ,הוא ראה שהמצב מסובך ,אז הוא אמר ככה :תלמדו את הפרק הראשון
של מסילת ישרים כל כך הרבה פעמים עד שתדעו את זה בעל פה .הוא הוסיף ,זה לא משנה ולא גמרא שצריכים לדעת את זה בעל
פה .אבל כוונתי ,אם תלמדו את זה כל כך הרבה עד שיהיה בעל פה אז זה ייכנס לכל התודעה שלכם .והוא אמר שמי שיעשה את זה
מובטח לו שהוא יהיה ירא שמיים .בעיקרו של דבר ,הפרק הראשון מדבר על אפסיות העולם ,העולם חולף ולא נשאר ,רק התכלית
מה שזוכים.
אז בשביל להצליח ,עד כדי כך להתחיל מחדש בלי להתפעל ממה שהיה עד עתה ,זה הדבר הזה של להיות ” בכל יום יהיו בעיניך
כחדשים” .ביותר אתם רואים שהתביעות הקשות שיש בתחילת השנה לאדם ,זה ממש מדרגות.
עד כדי כך ” אני לדודי ודודי לי” ,כך צריכה להיות המהות ,שכל המציאות שלי לדודי .ובמדרגה כזאת שזה גורם שדודי יהיה לי גם
כן ,לא סתם.
ומדובר פה על כל אחד שעבר את השנה שעברה ,על כל אשר בא .כרגיל יש לאדם נפילות ,ירידות ,אי הצלחות .אף על פי כן ” ,אל
תבט מאחוריך” .אל תסתכל מה שהיה פעם ,אם תסתכל אחורנית תהיה נציב מלח .אל תבט מאחוריך ,אלא מה ” ,בכל יום יהיו
בעיניך כחדשים” .להתחיל עוד פעם.
הן מה שנוגע ללימוד התורה הקדושה ,הן מה שנוגע למצוות ,הן מה שנוגע למידות .בין אדם לחברו ,בין אדם למקום ,כבריה
יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' Lgilyonot@gmail.comj 0533145900
•* חדשה .וכך אומר רבנו יונה ב״יסוד התשובה” ,שבן אדם שרוצה להצליח ולהתחיל ,יחשוב כאילו היום נולד .אין לו זכות ולא חובה•* ,
והוא מתחיל כעת .מדובר על אדם שיכול להיות גם בן ששים שבעים ,וגם לו אומרים” :יחשוב כאילו היום נולד”.
זה לא סתם דמיונות ,רבנו יונה לא מדבר דמיונות .הוא אומר שזה היסוד שיכול להביא את האדם להצלחה הכי גדולה ,שיחשוב
כאילו היום נולד.
וצריך להתחיל מחדש ,בלי להתפעל ממה שהיה ,כבריה חדשה.
זה לא מחשבה בעלמא ,אלא זה כוח שהקדוש ברוך הוא נתן באדם ,שיכול להתחיל מחדש בכל העניינים .מידות ,תורה ,כל הדברים.
מעלות ,מדרגות ,הכל אפשר .וזה הקדוש ברוך הוא נתן לנו בכל שנה ושנה את העניין הזה שמתחילים מחדש ,שזה מתחיל כעת
באלול.
עד כדי כך ,ראשי תיבות ” אני לדודי ודודי לי” .וזו מדרגה מאוד גבוהה ,מי זוכה לזה כל כך? שכל ה” אני” שלי זה לדודי ,ודודי לי.
לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול .אז רואים שהקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו נתן לכל יהודי באשר הוא ,באיזה מקום שהוא
נמצא ,באיזה מדרגה שהוא נמצא ,אתה יכול להתחיל כל שנה מחדש ,ממש כבריאה חדשה.
ולכן צריכים לנצל את המתנה הזאת שהקדוש ברוך הוא נתן לנו ,ולא להתפעל ממה שהיה עד עתה .אל תבט לאחוריך ,אלא
תתחיל מחדש בחיות ,בין בלימוד התורה ,במידות ,בהנהגות ,במצוות ,כסדר .ולזה זה ניתן ,וזה ניתן כל שנה .לכאו׳ פעם אחת
בחיים זה היה מתאים לתת את זה? כל שנה נותנים מחדש! והרי ממילא ,אם הקדוש ברוך הוא נתן את זה ,אז יש את הכוח הזה.
ועל דא קאתינא כעת ,אנחנו כעת מתחילים שנה ברוך השם ,הבאה עלינו לטובה .אז צריכים לדעת לנצל את הדבר ולא להתפעל
ממה שהיה עד עתה.
כך אומר רבנו יונה ,זה מפורש ב”יסוד התשובה” ,שאפילו אם נכשל עד אין ספור ,שלא ישים לב לזה .יחשוב כאילו היום נולד ,אין
לו זכות ולא חובה ,הוא כבר בן שמונים ,והוא מתחיל מחדש .אז זה לא רק יחשוב ,הכוונה שיש את הכוח הזה באדם.
הקדוש ברוך הוא נותן את הכוח הזה ,שאתה יכול להתחיל תמיד .עד כדי כך ” ,שובה ישראל עד השם אלוק יך כי כשלת בעוונך”.
” כשלת בעוונך” ,לא רק סתם חטאת ,כשלת בעוונך .תהיה קצת יותר טוב ,אל תחטא כל כך.
” עד השם אלוקיך” ? -זו הרי מדרגה עצומה! איך אתה אומר לו ” :שובה ישראל עד השם אלוקיך” ,שישוב קצת ,משהו .אז רואים
שהקדוש ברוך הוא נתן לאדם ,שהוא יכול להתחיל מחדש ולא משנה מה היה עד עתה.
הדבר שבעכרינו זה שאנחנו מתפעלים מהעבר ,ועל זה אמר :אל תתפעל מהעבר ,אל תבט מאחוריך .כך אומר רבנו יונה ,זה מפורש
ב”יסוד התשובה”.
אז כמובן כמו שאמרנו ,אין הכוונה רק סתם יחשוב במחשבה בעלמא ,הפשט שזו מציאות ,אתה יכול להתחיל מחדש .עד כדי כך
שעלינו לשבח לאדון הכל” ,יוצר בראשית” -הוא יצר את הכוח של בראשית ,של התחלה.
ולא רק יצר פעם אחת בחיים ,אלא ”יוצר” כסדר הוא נותן .כל רגע שאתה מתעורר ונותן אל לבך ואתה רוצה להתחיל מחדש -אל
תבט ליצר שהוא בא לרפות את האדם ,ואז הוא בא עם כביכול מידת האמת :הבטחת כל כך הרבה פעמים וזה לא הלך ,את מי אתה
מרמה? את עצמך? את הקדוש ברוך הוא? תהיה פרקטי ,תהיה אדם ריאלי ,עם כל הביטויים שיש .אבל המסקנה היא שלו דבר אחד:
אל תתחזק ,אל תעשה ,תתרפה.
” מאויבי תחכמני” -מהאויב צריך ללמוד שמה? שבדיוק להפך ,הכוח שלנו זה לא להתפעל ממה שהיה עד כה ,אלא להתחיל מחדש
בכל ענייני העבודה .החל מלימוד התורה הקדושה וכלה במעלות האדם .צריכים
ללכת עם הכוח הזה .לכן זה השבח והודיה להשם יתברך ,ל”יוצר בראשית” ,שיצר את הכוח הזה של בראשית.
אני אגלה לכם סוד ,סיפרו לי את זה בימים האלו .אני לא רוצה להגיד את השם כי הוא לא יאהב את זה ,תלמיד חכם גדול מאוד והוא
לא בן עשרים היום . ..שגריס באורייתא תדירא ,קדשים ,הכל הוא בקיא .ואמר לי מישהו שהיה אצלו ,שיש לו חמישה ספרי מוסר
על השולחן .שהוא לומד פעם את זה ,פעם את זה ,כדי להתחזק .אז רואים שדברי תורה צריכים חיזוק .ואחד הדברים שמחזקים
את האדם זה לימוד המוסר.
ואתם זוכרים ,כבר הזכרנו את זה פעם ,אבל אני מזכיר את זה עוד פעם כי זה לתועלת :שמרן רבי נפתלי אמסטרדם בא פעם לרבו,
רבי ישראל מסלנט ,ורבי ישראל דחה אותו פעם ,פעמיים ,שלוש .אז הוא שאל אותו ” :על מה פשעי ועל מה חטאתי?” למה הוא לא
מקבל אותו? אמר לו ” :שמעתי עליך שאתה לומד עשר שעות מוסר ביום” .אני לא זוכר כמה ,אבל מספר מוגזם של שעות מוסר
ביום .רבי ישראל אמר ” :מילא אני מבין שלוש שעות ביום ,שעה בבוקר ,שעה בצהריים ,שעה בערב ,אבל עשר שעות ביום מוסר?”.
אז הוא טען שזה עלילה ,והוא באמת לא לומד כל כך הרבה ,רק שלוש שעות .והוסיף ,כך מקובל” :ואם הרבי היה אומר לי לא לומד
מוסר בכלל ,לא הייתי שומע לו” .והרי ידוע שהיחס שלהם לרבי היה לא כמו אצלנו היום ..אצלם רבי היה רבי .אז מה הפשט ,אם
הרבי אומר לי לא לומד ,לא הייתי שומע לו .התשובה ,כמו שהרבי יגיד לו ” :תאבד את עצמך לדעת ,תזרוק את עצמך מהגג” -עד
כאן רבי .אם היה אומר לי לא ללמוד מוסר -זה ” נצרה כי היא חייך”.
אז מדברים כאן בגדולי עולם ,שכל המהות שלהם הייתה עבודת השם ומעלות האדם ,והם לא חיו בתקופה כזאת כמו שיש היום.
מה נאמר אנן ,הרי כמה פשוט הוא שצריך ללמוד מוסר .ובוודאי שצריך ללמוד גפ” ת (גמרא ,פירוש רש”י ,תוספות) כסדר.
אבל חייבים גם את ההתעוררות של לימוד מוסר .וצריך בפרט כעת בימי אלול ,שהמהות שלהם היא כפי שהרמב” ם אומר ” :עורו
ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם” .כל אלה שוגים בהבלי הזמן ,זאת אומרת הזמן הזה הוא זמן שצריך להתעורר .וא” כ
• •
• •
יו״ל ע״י מערכת 'קובץ גליונות' Lgilyonot@gmail.comj 0533145900
•* ממילא פשוט שצריך לראות( ,כמו שרבי ישראל אמר לא עשר שעות) ,אבל להקדיש זמן” ,והשבות אל לבבך”.
ועל זה היה אומר מורנו המשגיח ר' יחזקאל ” :רעד מיט זיך” לדבר עם עצמו ,זה מונח ב”והשבות אל לבבך” ,שזה לא רק פעם אחת,
אלא כסדר אתה צריך לדבר אל עצמך ,כי אין מה שמשפיע על האדם יותר ממה שהוא עצמו ,ממנו האדם מעצמו מקבל ,הוא סומך
עליו .אז צריכים להיות רגילים ” ,רעד מיט זיך” ,לעורר את עצמנו ” ,עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם” ,כל אל ה
השוגים בהבלי הזמן.
ובפרט כעת ,בימים האלה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו ברוב רחמיו מתנה ,שהיא מתנה שקיימת כל שנה ,להתחיל עוד פעם אחת.
לכן מצד אחד זה מעלה עצומה ,ומצד שני זה גם אם אתה לא מנצל את זה -אז זה פחד .כי הימים האלה הם גם ימים של רעדה ,האי
יכול להיות טוב ,אבל אם אתה לא מנצל אז זה לא טוב .צריך לראות לנצל.
ובפרט היום ,שאתם רואים שעומדים עלינו לכלותינו ,הערב רב ,על כל אשר בו מנסה הרי לקעקע עד כמה שאפשר .כמובן שלא
יועיל להם כלום ,כך אמר הפוניבז'ער רב זכר צדיק לברכה” :ואני זאת בריתי אותם ,לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך”.
אז הרב מפוניבז' אמר ,אם זה היה ברית איתנו” ,ואני זאת בריתי איתכם” ,מי יודע מה היה אם אנחנו צד פה? אולי נתרפה? אלא
שהקדוש ברוך הוא עשה את הברית עלינו”,ואני זאת בריתי אותך” ,לא” איתך” אלא ” אותך” ,וממילא לא תמוש התורה הזאת מפיך
ומפי זרעך .נמצא שיש לנו בעזרת השם כוח שהקדוש ברוך הוא נתן לנו לדורות ,את הכוח הזה.
אבל לענייננו ,בין השאר זה ” החזק במוסר אל תרף” .תחזיק במוסר ,לא רק פעם אחת ללמוד מוסר ” ,אל תרף -אל תרפה ,נצרה כי
היא חייך”.
תשמור את זה כי היא חייך .מה הכוונה? זה החיות של כל דבר -לימוד התורה ,קיום המצוות ,מעלת האדם שזה יהיה עם הכוח שלו,
כוח החיות ,כוח המעלה ,צריכים מוסר -מוכרחים.
וכמו שהמשגיח אומר ” :רעד מיט זיך” .צריכים להתרגל”,והשבות אל לבבך” .וכך אמר רבי שכנא זאהן זצ”ל ,שהיה מרגלא בפומיה
של החפץ חיים זכרונו לברכה ,להגיד את זה ,שכסדר צריכים לחיות ,כל ערב ,עם העניין של לדבר אל עצמו ,לעורר ולחזק את
עצמו -מוכרחים .וממילא הרי פשוט ,אם לא היה צריך התעוררות ,נו ,אבל אם צריך התעוררות אז מוכרחים בלימוד המוסר,
ובאופן כמו שהמשגיח אמר לדבר עם עצמו ,לעורר את עצמו ,אל תסמוך רק על המשגיח ,על המגיד שיעור ,אתה עצמך צריך להיות
רגיל ,לחיות עם לעורר את עצמך כסדר ,כי בעיקר בן אדם מקבל מעצמו יותר מכולם .במי הוא מאמין הכי הרבה? במי הוא חושב
שהוא הכי נאמן לו? הוא עצמו .לכן הוא נוטה לקבל מעצמו ,אז שבאה התעוררות מעצמו ,שהוא עצמו מעורר ,הוא עצמו מחזק ,אז
הדברים מתקבלים ביתר שאת וביתר עוז.
”ה' עוז לעמו ייתן” ,הקדוש ברוך הוא נתן לנו” ,עוז לעמו ייתן” ,נותן מה? את הכוח הזה של עוז ,עוצמה ,כוח .וזה לא ניתן בשביל
לשחות את הכנרת” ,אלא זה ניתן בשביל עבודת השם ,שקידות התורה וכו'.
עד כדי כך ,שיבדל” ח שמעתי פעם מהרב אברמסקי זצ”ל ,שהרב אברמסקי העיד על עצמו שמגיל עשרים הוא לא הסיח דעתו
מהלימוד רגע .ושאלו אותו אז למה לא נהיית החפץ חיים? אז הוא אמר כי החפץ חיים צריך להיות מההתחלה ,לא מגיל עשרים.
אבל על כל פנים מגיל עשרים הוא לא הסיח דעתו מהלימוד ,זה דבר לא פשוט .
שמעתי מפיו נדמה לי ,ממנו עצמו שהוא אמר שלפני שהוא מתחיל לחשוב סברה אחת כשהוא לומד את הגמרא או התוספות ,הוא
לא עושה את זה עד שהוא לא חוזר שבע פעמים על התוספות או הגמרא ,רק אז הוא מתחיל לחשוב סברות על זה .אבל קודם הוא
עושה את זה.
אם בארזים נאמר כך ,אז מה נאמר אנן ,לכן אומרים פשט ב” עמוד וחזור קאי ,אז הפשט הפשוט שתחזור כסדר ,עמוד וחזור תמיד,
כל הזמן תחזור.
אבל יש עוד פשט שאומרים ” :עמוד וחזור” ,על ידי שאתה עומד וחוזר ” -יתקאי ,אז הוא יהיה קיים אצלך ,אם לא -זה יחלוף .אם
אתה רוצה שיהיה בר קימא ,אז בעמוד וחזור אז קאי ,אז זה עומד.
אחד מהדברים שבעוכרינו קצת שאנו רגילים כבר שהיה אלול ר” ה וכו' ,שמענו דיברנו וכו' ,זה מרפה ,ההרגל הזה ,זה מרפה את
האדם ,שלכן הוא חושב מה יצא מזה ,בין כה וכה וכו' .זה אחד השקרים של היצר הרע ,כל יום יהיה בעיניך כחדשים ,אתה יכול
תמיד להתחיל מחדש עוד פעם ,לכן אל תבט מאחוריך כמו שאמרנו פניך יהיו רק קדימה להתעלות ,ואפילו אם נכשלת כמה
פעמים אל תפן ליצר אלא בעמוד וחזור קאי ,שני הפשטים.
בפרט כעת שאנו רואים כמו שהזכרנו שעומדים עלינו לכלותינו בפרט מבחינה רוחנית ,הרי כמה פשוט שהתשובה כנגד זה זה
אדרבא להתחזק כסדר בלימוד התורה בקיום התורה.
ועל דא קאתינא לעורר על עוד דבר שחייבים להתעורר ,התורה הקדושה כוללת גם בין אדם לחבירו וגם בין אדם למקום ,בבין
אדם למקום רגילים לדקדק להדר ,אבל בין אדם לחבירו ...עולם כמנהגו נוהג .אבל צריכים לדעת שלא ככה זה עובד ,שאם אתה
רוצה להצליח בכל אתה צריך את הבין אדם לחבירו שלך לחזק ,להדר בבין אדם לחבירו לא סתם ,וזה ממש צריכים בעמוד וחזור
קאי בבין אדם לחבירו.
הקב” ה יעזור ברוב רחמיו וחסדיו שנזכה באלול הזה להתחזק בעבודתו יתברך ונלך מחיל אל חיל ,עד שנזכה במהרה ליראה
אלוקים בציון.
יו״לע״י מערכת 'קובץ גליונות' k.gilyonot@ gm ail.com j 0533145900
מכתבי רבותינו
מכתב בפרסום ראשון
הכרעה היסטורית בחודש אלול -
מאה שנה למכתב הנדיר של המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ זצ׳׳ל
” ...מחיצה עבה מבדלת בין עולם התורה לעולם אשר בחוץ ...מחבר ספר זה הקריאה מווילנא אל ישיבת מיר
בהיותו צעיר לימים רוח סערה הביאתו לתוך מח יצת האדם הגדול בענקים
אדמו” ר מאור עינינו מחיה מת ים במאמריו מרן ר' ירוחם הלוי.”... לפני כמאה שנה בדיוק בחודש אלול תרפ״ו נדרש מרן המשגיח הגאון הצדיק
רבי ירוחם ליבוביץ זצ” ל להכרעה דרמט ית בין שני תפק יד ים ציבוריים כבדי
ברכה נדירה לשנה החדשה משקל .באותם ימים התמודדו ישיבות ליטא עם משבר כלכלי משמעות י
ומנהל ” ועד הישיבות” בווילנא רבי יוסף שו”ב שיגר קריאה דחופה אל המשגיח.
את מכתבו מסיים המשגיח בברכות חמות לשנה טובה המהדהדות בעוצמה הוא ב יקש ממנו לעזוב את מיר ולבוא להשתתף ב” אס יפת הרמי” ם” במטרה
גם מאה שנה לאחר כתיבתן :״ידידו עוז דו״ש מברכו בכוח״ט בסשצ״ג לסייע ולחזק את המגביות למען הח זקת התורה.
לאלתר לחיים טובים ומתוקים שנת מנוחה שלמה ושלום השקט ...י
ליוואוויץ״. דילמה מול ״הרבים הקדוש״
■k . / Mר . « המסמ ן ההיסטורי שפ ורסם בעקבות מכירתו בבית המכירות ״קדם״ I
'־י’ - p f ך* ■a, ^ | חושף את תשובתו של המשגיח ואת הקושי העצום שלו לעזוב את
הישיבה באותם ימים .כפי שניתן לראות בבירור בתצלום הסמוך המכתב
כולל 15שורות בכתב ידו המקורי ובחתימתו של המשגיח .במסמך
Z '‘ s r te /״ % ^ י "' 3 המצולם הוא מציע דרך חלופית לחיזוק המגביות ומנמק מדוע לא יוכל
להגיע בעצמו .דבריו המשתקפ ים מבעד לכתב היד הישן מצביעים על
עוצמת ההתרחש ות בישיבת מיר בימי הרחמים והסליחות כאשר הוא
ז _. ' 4 *1׳ 0 V ■ %־/ כותב ״בטח מובן לו ני קשה לפני לע״ע לעזוב את הרבים הקדוש...״.
התופעה של אלול בהיכל הישיבה
המילים ״הרבים הקדוש״ תיארו מציאות היסטורית ייחודית שח זרה
על עצמה מדי שנה .במהלך חודש אלול עזבו בוגרים רבים מרחבי
תבל את עסק יהם ומשפחותיהם והתקבצו בישיבת מיר כדי לעסוק
בתורה ובמוסר לקראת הימים הנוראים .מרן המשגיח ניצח על ן
^ ’ ;f 5״״**** » & ־ , . j האווירה הרוחנית ,עמם על עצמו שת י שיחות התעוררות נוספות ן
בכל שבוע וקיים שיחות אישיות ארוכות עם האורחים והתלמידיםI .
הוא אף טרח באופן אישי לדאוג לסידור מקומות ישיבה נוספים 1
בהיכל הישיבה העמום עבור כלל הבאים.
1 השפעה לדורות וקירוב רחוקים
תש ומת לב מיוחדת הקד יש המשגיח לבוגרים שהגיעו מארצות I
מרכז-אירופה .הוא מסר להם ״וועדים״ מיוחדים שמהם הודפסו I
לימים חמשת חלקי סדרו ״דעת תורה״ ובהם השר יש את יסודות I
האמונה של ישיבות ליטא .תלמידו הגר״ש וולבה זצ״ל תיאר
בהקדמת ספרו ״עלי שור״ את הרושם הכביר של אותם ימים
(ייש״כ לגליון בית המדרש שע״י ישיבת מיר על פרסום המכתב)
o --------------------------------------------------------------- o
משא מרן ראש הישיבה הגר״י אזרחי שליט׳׳א בישיבת זכרון מאיר
״הקב׳׳ה מקרב אותנו יותר מאשר המלאכים"
בפתח ימי הרחמים והרצון הגיע מרן ראש ישיבת מיר ,הגאון הגדול רבי יצחק אזרחי שליט”א לשיחת חיזוק מרוממת
בהיכל ישיבת 'זכרון מאיר' בירושלים ,בראשות הגאון רבי איסר יהודה מלין שליט”א.
”וקרבתנו לשמך הגדול סלה באמת להודות לך ולייחדך באהבה .מה הפשט .אנו אומרים ,נקדש את שמך בעולם כשם
שמקדישים אותו בשמי מרום .נו ,אז איך מקדישים בשמי מרום? קדוש ,קדוש ,קדוש ,השם צבקות .זאת אומרת שהמ
לאכים צריכים הקדמה של שלוש מילים ,בלי זה אינם יכולים לקדש .והנה ישראל ,אנחנו ,הקדוש ברוך הוא מקרב אותנו
יותר מאשר המלאכים .אנחנו איננו צריכים דווקא שלוש מילים ,אלא מיד לאחר שני מילים אנחנו כבר יכולים להזכיר
את שם השם.
”איפה? וקרבתנו לשמך הגדול ,איפה? להודות לך ,ברוך אתה ,השם .שמע ישראל ,השם .רק מספיק שתי מילים ,הקדוש
ברוך הוא מקרב אותנו יותר מאשר את המלאכים .אנחנו אומרים ,נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו .אז
אנחנו ראויים יותר ממלאכים? לא .הקדוש ברוך הוא אומר שאני מקרב אתכם יותר מאשר מלאכים .אם אתם מתנהגים
באופן מיוחד ,בעיקר ביראת שמיים ,אני מקרב אתכם הרבה יותר ,כעבור שתי מילים.
"מפני שאתם יראים אותי .ויראת שמיים זה הכל .והיראה ,כמו שכתוב ,אינה מושגת ,רבנו יונה אומר ,ועוד ,אלא שאדם
צריך ללמוד וללמוד .אבל כל זמן שהוא אינו לומד בצורה כל כך מיוחדת שבורא עולם רואה שמה הוא מחפש ומחפש?
יראת שמיים ,אז הקדוש ברוך הוא משנה את כל היחס אליו.
” הגמרא במסכת שבת מספרת שאמא של רב נחמן בר יצחק ,אמרו לה כלדאי -החוזים בכוכבים ,הבן שלך יהיה גנב.
מה עשתה? מיד אמרה לו ,תכסה את ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמיים ,שלא תשאיר אף פעם את הראש שלך גלוי.
אם אמא היתה אומרת לך היית מבין מה אימא רוצה ,לא! והוסיפה עוד משהו ,שהראש שלך לא יהיה גלוי אף פעם,
ותבקש רחמים מהקדוש ברוך הוא .תשמעו לי היטב ,יום אחד הוה יתיב וגריס ,הוא ישב ולמד ,והוא לא הרגיש שכיסוי
הראש נופל ממנו.
”בגמרא מסכת שבת כתוב :יום אחד הוה יתיב וגריס ,ישב ולמד ,הוא לא הרגיש שהכיסוי נפל ממנו .מיד ,כיוון שהוא
ישב מתחת דקל ,מיד הוא הרים את הידיים ,אבל בידיים הוא לא קטף .הרים את הראש וקטף בשיניו ,הוא לא יכול
לחכות ,ורש”י ,והדקל לא שלו היה .אז פה רואים? שתורה לבד בלי יראת שמיים זה לא כלום ,יתיב וגריס -יושב ולומד,
וזה רב נחמן בר יצחק.
” בלי יראת שמיים ,מה יעשה אדם ויחכם? אומרת הגמרא ,ירבה בישיבה .הרבה עשו כן ולא עלתה בידם ,אלא יתפלל
למי שהחכמה שלו ,שנאמר ,כי השם יתן חכמה ,מפיו .ובאים אלי לפעמים בחורים ,מבקשים ברכה .ואני אומר ,מה
אתה ,מה אתה חושב ,אוי ,אלמד בהתמדה .זה מספיק? אלא אני אעמיק גם כן .זה מספיק?
”הוא מספר לי סיפורים .מה הוא יעשה? אתה יכול להישאר עם הארץ .אתה תעמיק ותהיה עם הארץ כל ימי חייך .הגמרא
שואלת מאי קא משמע לן? דהא בלא הא אי אפשר .אדם יתפלל כל היום ולא ילמד ,יישאר עם הארץ .אדם ילמד כל
היום ולא יתפלל ,יישאר עם הארץ .הא בלא הא אי אפשר.
”ומה אנחנו רואים כאן? תראו דבר מאוד מעניין .הגמרא אומרת שרב נחמן בר יצחק שמע שמישהו אומר ” היום אין
יראת שמיים ,די זה נגמר אין פה יראת שמיים” .אמר רב נחמן בר יצחק ” אין יראת שמיים אבל אני ישנו ,אחרי כל מה
שקרה לו ,הוא כל כך עבד על יראת שמיים שהוא היה גדול יראת שמים בדור .שומעים? אל תאמר שאין יראת שמים ,אני
נמצא.
”כשאדם שומע שזה חסר לו ,והוא מבין מה חסר לו ,אז הוא מקדיש את כל כולו לדבר .מבינים? ואותו רב נחמן בר יצחק
שרחמנא ליצלן נכשל ,עבד מיד על יראת שמים עד שהוא נהיה גדול יראי שמים בעולם .אז אם מישהו מרגיש שחסר
לו יראת שמים ,מה צריך לעשות? לעבוד על יראת שמים .תראו את רבנו יונה במקום.
” דבר מבהיל .תורה לבד אינה מבטיחה יראת שמים .בשביל יראת שמים צריכים לעבוד .ורואים שאם עובדים אז תראו
מה נהיה .אם אדם מבין את הענין ,לא להגיד ,מה בסדר? אני נורא מצטער ,אבל מה אני יכול לעשות? ,מה אתה יכול
לעשות? תעבוד על יראת שמיים! בלי עבודה אין יראת שמים בכלל .זה צריכים לדעת.
”ועכשיו אני אומר לכם משהו ,לא דבר שלי ,כתוב בחז”ל :אמר רבי שמעון בר יוחאי ,כך אמרה תורה ”:הוו מכבדים את
המצוות ,שהמצוות הן שלוחיי .אם אתם מכבדים ,כיבדתם אותי ,אם אין אתם מכבדים ,ביזיתם אותי” .אין דבר פרווה,
יו״לע״י מערכת 'קובץ גליונות' L g ilyonot@ gm ail.com j 0533145900
o o
אין דבר באמצע ,או לכבד או חלילה לבזות.
”וזה בין אדם למקום ובין אדם לחברו .בכל דבר .אדם צריך לקום מוקדם ,או באיזו שעה מסוימת ,והוא פתח את העי
ניים והסתובב ,אז מה קרה לו? מבזה את הקדוש ברוך הוא .כנראה שבכל מקום יש בחורים כאלה שקשה להם לקום...
נכון? מה אני יכול לעשות? אני עייף ,אני רעב .אבל אם הוא היה יודע שעם כך אז הוא מבזה את בורא עולם!
” ההוא פגע בי ,נדמה לו שהוא נתן לו ,אז הוא החזיר לו ,אז הוא מבזה .ואהבת לרעך כמוך ,אז הוא מכבד או מבזה?
הרב׳ה אמר ” אני שולח אותך לעשות כך וכך”” ,בטח אני אעשה” ,הוא חוזר כבר שלוש שעות .הוא מבזה חלילה ,או
מכבד? כך אמרה תורה :אין באמצע שום דבר אחר.
” על כל דבר שאתה הולך לעשות ,אתה צריך לעשות חשבון :מה אני הולך לעשות? אני הולך לכבד את בורא עולם או
חלילה להפך .זה לא שצריך לבוא ולהגיד ” צריך לקום? זה נורא קשה ,אוי ואבוי ,מסכן” .ברור לכם? אני רואה .אתם
מפחדים מזה ,אתם צודקים .כך אמרה תורה ,אמר רבי שמעון בר יוחאי :כך אמרה תורה ,הוו מכבדים את המצוות,
שהמצוות הן שלוחיי ,ושלוחו של אדם כמותו.
"אם אתם מכבדים ,כיבדתם את הקדוש ברוך הוא ,אם אתם לא מכבדים את המצוות ,חלילה ביזיתם אותי .זה צריכים לח
שוב כל הזמן ותמיד .ויש לך הזדמנות שאתה נקרא מכבד את הקדוש ברוך הוא .אתם צריכים לדעת ,וכל אחד לעשות
חשבון ,לא לרוץ סתם .מה אני הולך עכשיו לעשות?
” אמא ביקשה שאני ילך .בטח אני אעשה ,הוא יעשה עוד שלוש שעות .הוא מכבד או מבזה? לא מדבר על אמא ,את
הקדוש ברוך הוא!! ,זה צריכים לדעת .אז רב נחמן בר יצחק הבין מה אמא רצתה .מה פתאום את אומרת לי שאני צריך
כיסוי ראש? מה פתאום אני צריך להתפלל? ” .הוא לא הבין מה היא רוצה ממנו .אבל אחר כך הוא כבר הבין היטב .וב
רגע שהוא הבין אז הוא הקדיש את כל חייו ליראת שמים.
” כשאנחנו מבינים ,בסדר אנחנו מבינים ,צריך להשתדל ,אומרים כן בסדר .אבל להרגיש זה לקנות מבט של יראת שמים.
עד שרבי נחמן בן יצחק שומע אוי היום אין יראת שמיים ,אל תגיד ככה ,אני ישנו .זה צריכים לדעת .בלי זה ,זה לא שווה
כלום.
”נתון תיתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו” ,אומר רבנו יונה :כתוב כבר ” תיתן”” ,נתון תיתן” ,והרי אנחנו יודעים שעל ידי
הפעולות יושפעו הלבבות ,ועל ידי המעשים אנו נפעלים .אומר רבנו יונה ,שפה כתוב יסוד מהותי” .נתון תיתן” ,על ידי
הפעולות יושפעו הלבבות .אבל כל זמן שלא יעבוד על הלב שלו ,שהלב שלו ירצה ,זה לא יועיל שום דבר ,רבנו יונה אומר
פה למדנות שאין כמותה.
”נתון תיתן” ,הרי על ידי המעשים אנו נפעלים ,על ידי הפעולות יושפעו הלבבות .לא ,אומר רבנו יונה”.ולא ירע לבבך”,
מה זה ”ולא ירע לבבך ,אומר רבנו יונה ,הוא צריך לעבוד במיוחד להפעיל את הלב שלו לרצות את הנתינה .כל זמן שלא
יפעיל ,אז ה״נתון תיתן לו" זה כלום .ואנחנו עוד פעם רואים דברים מבהילים ,זה הלמדנות של רבנו יונה.
ואני אתן לכם משל בסוף משפטים” .ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ,ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו” .תקשיבו
טוב .בא תרגום יונתן במקום ואומר כך :משעה שעבדו בטיט ובלבנים בשעבוד מצרים ,היו גם נשים עובדות כמו גברים.
והייתה שם נערה מפונקת ,עדינה ,מעוברת ,והפילה את העובר שלה והוא התערב עם הטיט .אמר הקדוש ברוך הוא
לגבריאל המלאך :רד ותעשה מזה לבנה יחד ותביא אליי שאני אראה את זה .מה הכוונה? הקדוש ברוך הוא צריך את
זה לעצמו? מלמד אותנו ,לפעמים אנחנו שומעים שמישהו קשה לו ,כואב לו ,הוא חולה ,הוא בוכה .זה נשמע לנו כמו
מוזיקה ,מה הוא מבלבל את הראש ,מה הוא צועק?
כתוב כאן ברבנו יונה שאדם צריך מיד לחשוב על המקרים הכי נוראים .החזון איש כותב במפורש ,החזון איש כותב :חסר
לך ההשתתפות בצער של חברו .וזה על ידי שכשאתה שומע שחסר לו משהו ,מיד תרוץ לעזור לו .ואם אינך יכול לעזור לו,
תתפלל עליו אפילו אם הוא הדיוט והמוני ופשוט.
שמעתם? מי כותב את זה? החזון איש .תתפלל עליו אפילו אם הוא הדיוט ,המוני ופשוט .ואם אתה לא עושה ,חסר לך
השתתפות בכלל .וזו הדוגמה שתרגום יונתן מביא .מה הוא מביא? שהקדוש ברוך הוא ישים כאן את הלבנה הזאת?
עד הקדוש ברוך הוא יגיע חלילה? זה בא ללמד כל אחד מאיתנו ,זה בא ללמד .ואין דברים אמצעיים ,זה מה שכתוב כאן.
ואני מאחל לכולכם הצלחה ,וגם לצוות .שהקדוש ברוך הוא יסייע ביד כל אחד .תדעו לכם ,גם בשביל סיעתא דשמיא
צריך סיעתא דשמיא ,זה לא פשוט .שתבינו ותדעו ותרגישו ,אז תרגישו שאתם מצליחים .כל אחד ואחד ישמח בהצלחת
חברו .כתיבה וחתימה טובה”.
יו״לע״י מערכת 'קובץ גליונות' k.gilyonot@ gm ail.com j 0533145900
מנ ה ואמו m
מתורתו של
הגאון וכי עמנואל טולידאגו שליט׳׳א
גיליון מס'
230 עוזרני קל חי להכניע -אלמלא הקב״ה עוזרו אין יכול לו !
באו לסחוב אותו להפגנה ,מצאו את אשתו בדלת ,והם לא יכולים תגער בו
להסתכל בפריצות ,אפי' שהם היו נגד משה רבינו ועשו הפגנה נגד משה זקני רבי ברוך עליו השלום היה רגיל לשיר את הפיוט" ,עוזרני קל חי
רבינו ,אבל היו שומרים את העיניים לא להסתכל בנשים מגולות ,כי להכניע ,את יצר המפתה המריע ,מבלתך אין מושיע ,להושיעני" .הפיוט
עם ישראל קדושים וצנועים ,כי כל העדה כולם קדושים ,וככה הצילה הזה מבוסס על הגמ' בקידושין דף ל ב" :יצרו של אדם מתגבר עליו
אותו ,שהם באו ולא יכלו להכנס מכח הדין של שמירת העיניים ,היו בכל יום ,ומבקש המיתו ,ואלמלי הקב״ה עוזרו אין יכול לו" היצר של
צריכים להתרחק ,וככה הוא ניצל. האדם הוא כל הזמן מתגבר ,ומבקש כל יום להמית את האדם ,כמו
ניצלה את הקדושה שלהם שיש בחובת הלבבות בשער יחוד המעשה פ״ה :בן אדם ראוי לך לדעת
היא ניצלה את הקדושה שלהם כדי להציל אותו .זה ניקרא להתרחק כי השונא הגדול שיש לך בעולם ,מי זה השונא הגדול? -זה היצר הרע,
מהיצר הרע ,מהניסיון ,תראו שאפילו אנשי עדת קרח היו שומרים את הנימסך בכוחות נפשך ,ומבקש לאבדך משני עולמות ,ולשורשך משני
העיניים ,רק ראו פריצות ולא התקרבו לשם! אני זוכר שהרב שך אמר מעונות.
פעם :איך אפשר לצאת לרחוב ,הרחוב כל כך פרוץ ,הייתי השבוע בתל כל הקטע הזה זה גמרות ,יש גמ' בב״ב טז ב' :הוא יצר הרע ,הוא שטן,
אביב לעשות איזה בדיקה ,וקשה מאוד להזהר ,ויכול להיות שאסור הוא מלאך המוות ,יורד ומפתה ,עולה ומשטין ,יורד ונוטל נשמה"
ליסוע לתל אביב ,אסור להיות במקום של פריצות. בהתחלה הוא מפתה אותו לעבור עבירה ,אחרי שפיתה אותו עולה
אז אני אומר לכם ,כיון שהסבא היה שר את השיר הזה ,אז נשיר יחד: לשמים להשטין עליו ,אחרי שהשטין עליו והחליטו לגמור אותו ,אז
עוזרני קל חי להכניע ,את יצר המפתה המריע ,מבלתך אין מושיע, אותו היצר שפיתה אותך לעבור את העבירה -הוא בעצמו יורד להרוג
להושיעני ,אודה עלי פשעי אתה תשא עוני ,הרחק נא מעליה חברת כת אותך ,ליטול את נשמתך! זה ניקרא שהיצר הרע רוצה לאבד אותך גם
הצפוני ,גם מילים אלו הם מהגמ' בסוכה נב א' שיצר הרע נקרא 'צפוני' בעולם הזה שתמות כבר ,וגם בעוה״ב שלא יהיה לך עולם הבא ,זה
שצפון בלב האדם. היצר!
מברכות לא יוצאים תלמידי חכמים ולכן צריך להתחזק מאוד לא לשמוע ליצר ,וכמו שאומר הרא״ש
חז״ל אומרים שכשהקב״ה רואה אחד שמייגע בתורה הוא מתמלא עליו באורחות חיים :״געור ביצרך המפתך ללכת בדרכי ליבך״ -תגער בו!
רחמים ,הקב״ה יברך אתכם ויתן לכם חשק ואהבה לתורה ,והאמת שר' ארבעה אירגנו את ההפגנות
חיים מוולוזין אומר על המשנה באבות של"כל העוסק בתורה לשמה צריך בכל מצב להתגבר על היצר ולא להכנס לנסיונות ,כשנכנסים
זוכה לדברים הרבה" שהכוונה שככל שעוסק בתורה זוכה לקבל יותר לנסיונות קשה להתגבר עליו ,לכן צריך להתרחק מהנסיונות.
חשק ,שיהיה לו חשק ללמוד עוד ועוד ,השם יעזור לכם. הנה תראו את אשתו של און בן פלת איך היא הצילה את בעלה ,הרי
אבל העיקר זה לא ברכות ,העיקר זה העבודה של העמל בעצמו ,אם היו ארבעה שאירגנו את ההפגנות נגד משה רבינו ,קרח ,דתן ואבירם,
היה העיקר ברכות היינו כולנו הולכים לר' חיים שיברך את כולנו וזהו, ואון בן פלת ,ובסוף מי נענש קרח ודתן ואבירם בלעה אותם האדמה,
אין דבר כזה! בלי עבודה בעצמו אין כלום ,מברכות לא יוצאים תלמידי אבל און בן פלת לא קרה לו כלום ,לא כתוב עליו כלום ,איפה הוא ,מה
חכמים! צריך כל אחד לעבוד בעצמו ,אבל מה שכן שייך לברך שיהיה קרה לו? אומרים חז״ל שאשתו הצילה אותו ,היא אמרה לו על מה
סייעתא דשמיא לחברותא טובה נוחה שידבר איתו ושומע מה שאתה אתה רב ,הרי אתה בין כך לא תהיה מנהיג הדור ,או קרח יהיה שהוא
אומר שיוכל ללמוד איתו טוב ,וגם שחס ושלום לא יהיו חברים עשיר גדול ,או משה רבינו ,אבל אתה לא תהיה כלום אז למה אתה
מקולקלים עם אייפונים ,צריך להתפלל על זה ,והשם יעזור לכם עושה מריבות בחינם ,אבל זה לא מספיק שהרי יבאו קרח ודתן ואבירם
שתגדלו בתורה ויראת שמים[ .נאמר לבחורים צעירים] וכל 'החברה' שלהם ויסחבו אותו להפגנה.
אז מה עשתה? ישבה בפתח הבית והורידה את הכיסוי ראש שלה,
והתחילה לסרק את השער שלה ,וכשבאו אנשי קרח וכל 'החברה' שלו,
כבר כילי ת י מיך ברצון ת אוו תך הלא ת שוב לכלו ת ימיך ברצון בור אך
בוראך .ז ה היו אומרי ם בנובהרדוק עם בכיות ,היה בנובהרדוק עוד איז ה מאמר ביקשו שאומר דברי ה ת עו ררו ת אבל קודם כל שעורר א ת עצמי .אני אקרא לכם
מספר 'מבחר ה פנינים' ש היי תי חוז ר עליו אבל עכשיו שכחתי. א ת ה חו ב ת הלבבות שער ה ת שובה פ"■ ,בנובהרדוק היו לומדים א ת ז ה עם
לב נאמן הנכבדת שהיא נפשך וחמול על פ תיו תך, מ שינ ת אחי "הקיצה בכיות:
רבינו יונה ב שע״ת אומר" :ומה הועילה בכל קניניה אם רעה בעיני אדוניה" אפילו שבפקדונות הבורא אצלך" -השם ברא א ת האדם גוף ונשמה ,מה ה עי קר?
אם האדם ת"ח ולומד ,אבל מה הועילה אם רעה בעיני אדוניה ,וכמו שאומר העיקר הוא הנ שמה הנפש הרוח ,אז תחמול על הנ שמה שלך! "וכבר כלית
הפסוק :ולרשע אמר אלוקים מה לך לספר חוקי ותשא דברי עלי פיך ,אדם צריך ימיך ברצון תאוותך ,כאשר ■עשה העבד הרע ,הלא תשוב לכלות שארית
להיות שלם עם הקב"ה ,בלב שלם ונפש חפצה. ימיך ברצון בוראך" -כבר ג מר ת א ת הימים שלך בת אוו ת ,וכמה ועד מתי
נאמר בפסוק על אברהם אבינו "ומצ א ת א ת לבבו נאמן לפניך" הנה המו שג העיכוב הז ה ,עד מתי א תה מתעכב לעשות תשובה ,מתי תעשה ת שו ב ה ? אחרי
'נא מנו ת' ז ה מי ש אומר מילה ועומד במילה שלו ,הבטיח ומקיים ,למשל כי ק-ל ש ת מו ת?! אין מעשה וחשבון וחכמה ודעת בשאול א שר א תה הולך שמה ,אחרי
רופא רחמן ונאמן אתה ,הקב"ה רופא נאמן ,נאמן ז ה שאמר ומקיים ,והיכן המיתה לא תוכל לעשות כלום ,עכשיו בעודך בחיים יש לך אפ שרו ת לבקש
הקב"ה אמר שהוא הרופא ש לנו? הפשט הוא כי כתוב בפר ש ת בשלח" :והיה סליחה מהקב"ה ,להתוודות לפניו ,חטאתי עוויתי לפניך ,על כל הביטול זמן,
אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך והי שר בעיניו תעשה ו ה אזנ ת למצוותיו כל ומח שבו ת לא טובות ,כמה ביטול תורה ,ובהרבה דברים חטאתי ופשעתי לפניך,
המחלה א שר שמתי במצרים לא א שים עליך כי אני ה' רופאיך" השם אמר ואני מבקש ממך 'רב סליחות' ת 0לח לי .הגיע הזמן ש ת שוב לכלות ש ארי ת ימיך
שהוא הרופא שלנו -כי אני השם רופאיך ,אז ז ה הכוונה שה שם הוא רופא עם ברצון בוראך!
ישראל רחמן ונאמן ,שהשם נאמן לקיים א ת דבריו שאמר שהוא הרופא שלנו, כל בן אדם צריך לעשות וידוי ,ז ה מצות עשה של תשובה ,ז ה לומר וידוי ,תראה
וא"כ צריך להבין מה הפירו ש ומצאת א ת לבבו נאמן לפניך ,מה שייך המו שג כמה הולך קשה לאדם לומר וידוי ,העיקר ש ב א מ ת בלבו ישוב ,ז ה הולך קשה,
נ אמנות בל ב? מה ז ה לב נ א מן? והפשט הוא :כשרבינו אברהם אבינו עליו קשה לאדם להתוודות ב א מ ת להקב״ה ,חטאתי עוויתי לפניך .עד מתי אתה
מתעכב? כבר כילית ימיך ברצון תאוותך -הלא תשוב לכלות ש ארי ת ימיך ברצון
ז רו ע ך ואת ז רו ע בי ת אביך״ אני אגדע אותך כמו קרני רשעים אגדע ,ואחרי כן השלום היה חו שב בליבו איז ה קבלה טובה ,לא היה משקר ,היה מקיים א ת מה
מסופר שם בפרק ד' איך שעלי הכהן מ ת במיתה מ שונה מאוד ,כשנודע לו שארון שעלה בליבו ,כל קבלה טובה שהי תה לו היה שו מר א ת ז ה ,ז ה ניקרא 'לב נאמן'.
הקודש נישבה ע'^ הפלי שתים ״ויפול מעל הכסא א חורני ת ות שבר מפרקתו וי מו ת תראו מה ז ה עונ שי ש מי ם
כי זקן האי ש״ מיתה מ שונה מאוד ,שנפל מתוך הקדושה שלו ,ש שמע שהארון צריכים ללמוד מו 0ר ,רבינו יונה ב שע״ ת אומר :יבין לבבו כי רע ו מ ר עוז בו א ת
נישבה ,נפל על גבו ומת. השם ,מספיק המילים האלו לבד ,אבל להבין א ת ז ה ב א מ ת שלא כדאי לך לעזוב
תראו מה זה עונשי שמים! וכל ז ה בגלל מ ה?! בגלל שלא הוכיח א ת בניו ,ולא את השם ,כי רע ומר עוזבו א ת השם ,שידע א ת ז ה באמת ,לא כדאי להסתכסך
שלא הוכיח ,הוא הוכיח ,רק לא הוכיח אותם בחוז קה ,בגלל ז ה הוא ניתפס בעוון עם הקב״ה ,כי הקב״ה ק-ל קנא ,לא מוו תר ,הוא מעניש! בספר שמואל פ״ב ראינו
הזה ,וגם בפר ש ת נצבים כתוב שם שאם יהיה בינכם אחד עובד ע״ז ,פן יש בכם איך השם העניש א ת עלי הכהן ,עלי הכהן היה נכבד מאוד ,היה כהן גדול ,נביא,
איש או אשה ,אפילו אדם אחד שעובד ע״ז ז ה יכול לגרום לחורבן הארץ ,וז ה לא שופט ,היה לו דין של מלך ,והוא היה שומר על המקדש ,אבל בגלל שלא הוכיח
מובן וכי בגלל בן אדם אחד השם מעני ש א ת כולם? אלא ז ה בגלל שלא מיחו בו, את בניו בחוז קה ,הוא הוכיח אותם אבל לא בחז קה ,לריב אי תם ,אז הוא ניתפס
אז כל מי שבידו למחות ניתפס בעוונו ,כמו שפר ש"י על הפסוק והנגלו ת לנו בעוונם ,הם היו אוכלים א ת הב שר לפני ה ק טר ת החלבים ,אז הקב״ה הקפיד
ולבנינו עד עולם .לעשות רצונך חפצתי ותורתך בתוך מעי. עליו ,בשביל בניך אתה נותן להם לקחת הב שר לפני ההק טרה?! כי מכבדי אכבד
ובוזי יקלו -ז ה נאמר על ז ה ,והקב״ה או מר לו שם מילים חריפו ת" :וגדעתי א ת
מצות תשובה לעקור מהלב את כל ה שייכות לעבירה
הרמב׳׳ם בפ׳׳ב מהילכות תשובה ה׳׳ב :ומה היא התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ,וי סירנו ממחשבתו ,ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד .הנה מבוא' ברמב״ם שמצות תשובה לא
רק להפסיק לעשות את פעולת העבירה אלא צריך להסירה ממחשבתו -שיעקור מלבו את כל השייכות לעבירה ,שלא יחשוב עוד על החטא ,יוציא את מהראש ,כמו שהסברתי
את הפסוק :ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם ,וצריך להבין הרי קודם העין רואה ואח״כ הלב חומד ,כמו שכתוב וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ,קודם ראית
ואח׳׳כ יגיעלו ח שקת בה ,א״כ היה צריך לכתוב קודם ולא תתורו אחרי עיניכם ואח׳׳כ אחרי לבבכם? רק הפשט הוא שכל מה שאדם מתעניין בעריות ובנשים שעוברות ,זה
בגלל שהוא מחשיב את זה בלב שלו ,אבל אם הוא מוציא את זה מהלב ,הוא מפנים לליבו שזה שטיות ,זה דברים בטלים ,זה ני סיונו ת שעשה הקב׳׳ה בעולם הזה ,אבל האמת
שזה אסון ,ומרחיק את כל העניין הזה מהלב ,והוא מרגיל עצמו להיות שקוע בלימוד ולא להחשיב את כל השטיות האלו ,הוא מונח בלימוד ,אז גם לא יבא לראות ,ולכן
כתבה התורה קודם ולא תתורו אחרי לבבכם ,שקודם כל בלב ,יעקור מלבו כל חשיבות לעניין הזה ,ואז גם לא יתור אחרי עיניכם כי זה לא מעניין כלל ,אבל אם הלב עדיין
מחשיב את הדברים האלה יכול להכשל.
אבל יש עוד פשט בזה שאחרי לבבכם זה מינות ,שיש לאדם מחשבות של ספיקות באמונה ,בפרט כשאדם זקן ,היצר הרע מעורר לו ספיקות באמונה ,למשל יש לך אמונה
שהשם מנהל את העולם ,אז היצר הרע מתחיל לעשות לך ספיקות ,ובפרט כשאדם זקן ,כי היצר הרע הוא חכם ומביא לאדם מחשבות של כפירה כדי שימות עם כפירה.
סיכום השיטות באורך התקיעה והתרועה
כוחות ,ואף שצריך להאריך בתקיעה דתש״ת כשיעור השברים ,ובתקיעה דעת רש״י
דעת רש״י ועוד ,ששיעור תקיעה כתרועה אחת .ולמ״ד תרועה זה יללה של תשר״ת ,כששיעור ש״ת ,זהו לפי המנהג שכאילו יש מחלוקת באמת בין
דהיינו ג' כוחות ,שיעור התקיעה הוא ג' כוחות ,ולמ״ד תרועה זו שברים ,המנהגים.
והנה כ״ז י״ל ברא׳׳ש ז״ל ,אך בדעת השו״ע בסימן תרצ ס״ב שפסק כדעת שיעור התקיעה כשיעור השברים ,ואם התרועה היא תשר״ת ,שיעור
התקיעה כשיעור ג' שברים וג' כוחות ,ולכן בתש״ת צריך להאריך בתקיעה הרמב״ם פ״ג משופר ה״ג ,שהספק של רבי אבהו מהו התרועה הוא ספק
כג' שברים ,ובתשר״ת צריך להאריך בתקיעה כשיעור י״ב כוחות[ .א.ה נקט אמיתי מה״ת ,אין מקום לדעה זו ,ואולי השו״ע לא פסק בודאות כהרמב״ם
ששיעור שבר לרש״י הוא ג' כוחות וכן העתיק במשנ״ב שם ,אולם עיין ז״ל ,ולכן הביא כאן דעת הרא״ש ז״ל.
דעת ריב״א וריב״ם בריטב״א בר״ה שכתב שלרש״י שיעור שבר הוא שתי כוחות]
ודעת הריב״א וריב״ם בתוס' וכ״ד דעת הרמב״ם בפ״ג משופר דתרועה ועיין ברא״ש ובתוס' והובא בשו״ע סי' תרצ ס׳׳ג דלדעה זו אין לעשות שבר
כג' כוחות ,דא״כ הו״ל תקיעה ,וזה צ״ע מאוד דלמ״ד תרועה ג' שברים ,גם שיעורה ג' יבבות ,וכל יבבה ג' כוחות קצרים ,שזה ט' כוחות.
ולפי״ז אפשר להאריך בשבר כשיעור ח' כוחות .וזה לדעת הראשונים התקיעה שיעורה כג' שברים ,וא׳׳כ אפשר לעשות שבר גדול אפי' כח' כוחות,
דלמ״ד זה תקיעה ט' כוחות ,ועיין בב״י שתירוצו לא מיישב קושיא זו ,וכן ששיעור תקיעה כתרועה ,אולם דעת הרמב״ם בפ״ג ה״ד משופר ששיעור
תקיעה כחצי תרועה ,דהיינו ארבע כוחות וחצי ,ולפי״ז השבר הוא לא יותר התפלא בט״ז.
מארבע כוחות. ובאמת דעת ההג״א והתרוה״ד שאפי' אם תרועה ג' כוחות ותקיעה בתר״ת
דעת הראב״ד כג' כוחות ,בכ״ז בתש״ת אפשר להאריך בשבר כשיעור ח' כוחות ,וכ״פ
הרמ״א ז״ל שם .ולפי״ז בתר״ת שיעור תקיעה לא פחותה מג' כוחות ,ותרועה דעת הראב״ד ז״ל בהשגות על הרמב״ם בפ״ג מהילכות שופר ה״ד דשיעור
תרועה ג' כוחות כל דהו ,ושיעור תקיעה כג' תרועות שזה ט' כוחות גם ג' כוחות[ ,ואפשר להאריך בהם ואפי' באחת מהם כמה שרוצים ,וכדמשמע
ממתני' ל״ג ב' דהאריך בתקיעה כשתים יצא ידי אחת ,ומשמע אף דעשה למ״ד שתרועה היא יללה ,ולפי״ז יוצא שאין שיעור תקיעה תלוי בשיעור
תרועה .ולכן ,גם בתשר״ת יכול לעשות תקיעה רק ט' כוחות ואין צורך תרועה כרגיל] .ותש״ת שיעור התקיעה ,כג' שברים ולמעלה ,ושיעור השבר
להאריך בתקיעה כשיעור י״ב כוחות (ג' שברים וג' כוחות) ,וגם לפי״ז אין כשיעור כח' כוחות ,ולא פחות מג' כוחות ,ובתשר״ת התקיעה צריכה להיות
צריך לקצר בשבר פחות מג' כוחות ,דהא תקיעה שיעורה ט' כוחות ,ואפשר י״ב כוחות.
לעשות תקיעה כשיעור ט' כוחות ,ושברים כל שבר כשיעור ח' כוחות ,ודעה ובדעת השו״ע שאין להאריך בשבר כג' כוחות ,נראה ליישב ,משום דמה״ת
כתבו הרא׳׳ש ורב האי גאון ז״ל ,לכו״ע יצא בין בשברים בין בתרועה בין זו לא הובאה להלכה בשו״ע[ .מתוך ספר עטה אור מועדים]
בשניהם ,דכולם תרועות הן ,ורק חילוק מנהגים איכא בניהם ,עיין ברא״ש
בארוכה ,ולכן אין להאריך בשבר כשיעור ג' כוחות דמה״ת תקיעה הוי כג'
דברים לזיכרו של מרן הרב מפונביז' זצ״ל
מי זכה כמו הרב מפונביז' שהקים תורה בעם ישראל ,בלוויה שלו לא הגיע לא ראש ממשלה ולא נשיא המדינה ,הטיפשים האלה לא יודעים להעריך את מעשיו של הרב .הרב
שך שאל אותו למה הוא לא מחבר ספרים ,אמר לו אני לא מחבר ספרים אני מחבר מחברים! כל המטרה שלו שיצאו להיות מגידי שיעור ורבנים ,וכמה הוא שמח שהלכתי
להיות ר״מ בחדרה ,כ שהייתי ר״מ בחדרה אצל ר' אלחנן פרלמוטר ור' יענקלה גלינסקי זצ״ל נולד לי אז בני הראשון והם רצו שהרב יבוא לברית ,כדי שככה אנשי חדרה יבואו
לראות אותו ,ולא ידעתי מה לעשות מצד אחד הייתי חייב לכבד אותו בסנדקאות לא שייך להגיד לו לבא בלי לכבד אותו ,אבל מצד שני באותו זמן הגיע זקני רבי ברוך לארץ
ולא היה שייך לא לכבד אותו הייתי הנכד הראשון שעושה ברית בארץ ,הלכתי להתייעץ עם הרב שך מה לעשות ,אמר לי אין לך מה לדאוג תזמין את הרב לסנדקאות אבל
כשהוא יבא ויראה את הסבא הוא מייד יראה את הסבא הוא יכבד אותו להיות סנדק ,וככה היה ,אני אמרתי את זה לסבא מראש שאני מכבד את הרב ,אבל הרב שך בטוח
שכשהוא יראה אותך הוא יכבד אותך ,הוא קיבל את זה ,וככה היה ,הזמנתי את הרב וכבדתי אותו בסנדקאות וכשהוא הגיע וראה שהסבא נימצא מייד אמר קודם מכבדים
את הסבא .זה היה הטוב לב של הרב כשמגיע לסנדקאות הוא קודם שואל האם הסבא קיבל כבר והאם הסבא השני קיבל ,ואם לא קיבל מוותר לסבא .היה עוד סיפור בחופה
שלי באתי להביא לו את ההזמנה ,הוא אמר לי לך אני לא מסדר קידושין ,אתה מקורב לרב שך ,לך הרב שך מסדר קידושין ,וככה היה ,הוא הגיע לחופה והרב שך סידר
קידושין ,והרב קיבל ברכה ראשונה ,ושום דבר לא קרה .זכורני בעת שלמדו בישיבה מכות ,הרב רצה שהרב שך יגיד שיעור יומי והרב שך לא רצה ,אז הרב אמר לו אם אתה
לא אומר אז אני יאמר ,וככה הרב אמר את השיעור הראשון במכות ,אני זוכר שהוא שאל לגבי עדים שהעידו על קידוש החודש והוזמו ,אז מה נעשה לעדים וכי נעשה את
העדים ירח? ולמחרת הרב שך נכנע וניכנס להגיד שיעור .הרב מפונביז' היה לו כלל לקחת לי שיבות רמי״ם גדולי תורה ,הוא דגל בזה שיהיו בישיבות רמי״ם גדולי תורה ,הוא
אמר לר' ישכר מאיר זצ״ל כשפתח את י שיבת הנגב שיכניס רמי״ם גדולי תורה ,והוא הכניס את ר' ראובן יוסף גרשנוביץ זצ״ל.
ניתן להשיג את ספרי עטה אור .ב״ק פ״ק ,מרובה ,ב״מ ,ב״ב ,מכות ,שבועות ,כתובות ,גיטין ,קידו שין ,שבת ,תרו״מ ,שביעית ,כיצד מברכין ,בטל0548520936 :
גליון זה נכתב על פי הבנת הכותב בלבד ,מתוך שיחה הנאמרת מדי מוצאי שבת בשעה 9:15בבית מורינו הרב שליט״א רח' מתתיהו 25
ניתן להאזין לשיחה גם בשידור חי בקו 'עוטה אור' 0733-718-148או במערכת 'קול יהודי מרוקו' 0747-962-335שמעו ותחי נפשכם:
בכל ענייני הגיליון יש לפנות לטל' 05485-20-936כמו״כ ניתן לקבל את הגיליון במייל gmai1.com@6082566
ניתן לתרוב דרך ׳נדרים פלוס׳ בחיפוש ׳עוטה אור׳ או בטל' 03-7630-585שלוחה 6465וזכות התורמים תעמוד להם לזכות בכל מילי דמיטב!
|V k
מתורת רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן שליט״א
פר ש ת נצבים וילך תשפ״ו גיליון 3
■ kM I
& i f i fs
מ־
ענינם של בקשת הסליחות -׳כאילו הקריב קרבן'
כבודה של תורה פסק השו” ע סימן תקפ”ח ,שמר”ח אלול משכימין לומר סליחות ותחנונים ,וברמ” א שם כתב שהוא מיום ראשון שלפני
אנחנו נמצאים היום בזמנים שלדאבון ר”ה .וביאר שם במ”ב ,עפ”י המבואר במדרש ,שבכל הקרבנות כתוב”והקרבתם עולה” ובראש השנה כתוב”ועשיתם
לב כבוד התורה מושפל מאוד .כתוב עולה” ,ללמד שבר”ה יעשה אדם כאילו מקריב את עצמו ,ולכן קבעו ארבעה ימים לביקור לבקר חטאיו ולשוב עליהם.
בגמרא בסוף כתובות :״דור שבן דוד וצריך ביאור -היכן בא לידי ביטוי בר””ה ענין זה שיעשה האדם את עצמו כאלו הוא מקריב את עצמו ,וגם צ” ב היכן
בא קטגוריא בתלמידי חכמים״ .אומר בא לידי ביטוי באמירת הסליחות עניינים אלו שיעמיד אדם עצמו כקרבן ויבקר עצמו מחטאיו.
רש״י :״הרבה משטינים ומקטרגים והנה לכשנתבונן בפתיחה לסליחות נראה שהן מורכבות מד' חלקים ,בתחילה ”נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה
בתלמידי חכמים״ ,זה דור שבן דוד אליך” ,שעניינה הוא ביקור החטאים ופשפוש המעשים ,ובהמשך ” ,לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך
בא .ורואים את המשטינים ומקטרגים כדלים וכרשים דפקנו דלתיך” ,שהוא העמדה של עצמנו כדלים וכרשים שאין לנו כלום משל עצמנו ,ואח” כ
בתלמידי חכמים .ובדור כזה שיש אנו אומרים דלתיך דפקנו וגו' כי אתה שומע תפילה ,ואח” כ באים תשע פסוקים שעניינם הוא ההשתחוויה
מסטינים ומקטרגים בתלמידי חכמים, להקב”ה ,ובהמשך באים הפסוקים שעניינם גדלותו של הקב”ה ,ובסוף אנו באים בבקשת הסליחה” ,בעבור כבוד
דור של גזירות ,דור של השפלה של
שמך כי ק-ל חנון ורחום שמך למען שמך ד' וסלחת לעוונו כי רב הוא” .וצ” ב מהו תוכן הענין של הסדר הזה
כבוד התורה ,אין לך דבר יותר נעלה,
באמירת הסליחות.
אין לך דבר יותר מרומם ,אין לך דבר
יותר חשוב מלהעמיד את כבודה הנה שמוע מזבח טוב -אף מן הקרבנות חביבה היא התשובה
של תורה .הכבוד התורה האמיתי זה ומקודם נבאר את תוכן הענין שעבודת היום של ר”ה היא בבחינה של כאלו מקריב עצמו קרבן ,דהנה לשון הפסוק
לבטא את הערכה והחשיבות שאנחנו בשמואל א' ט” ו כ” ב שאמר שמואל לשאול ”החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה' הנה שמוע מזבח טוב”,
מייחסים לבני התורה היקרים שהם ופירש”י”שמוע בקול ה ,טוב מזבח” ,ועיין בפסיקתא רבתי מ”ה ז” ,הנה שמוע מזבח טוב -אף מן הקרבנות חביבה היא
עמודי העולם ,שמוסרים את כל נפשם התשובה שאמר שמואל הנביא הנה שמוע מזבח טוב” ,וצ” ב מהו ענין זה שהתשובה חביבה מן הקרבנות ומה השייכות
ואת כל כוחותיהם ללימוד התורה. בין התשובה ובין הקרבנות ,וגם צ” ב היכן נזכר בפסוק זה של”שמוע בקול ה ”,ענינה של התשובה.
והמפעל הגדול הזה ,מפעל החבורות, ובעצם השייכות שבין תשובה וקרבנות אפשר לבאר .דהנה כתב המבי׳׳ט בבית אלקים שער התשובה פ” א ”חקרנו
זכיתי ברוך השם כמה פעמים להשתתף על גדר התשובה ומצאנוהו נכון ושלם והיא קריבה לה ,מריחוק החטא” ,והרי כתב הרמב”ן בריש חומש ויקרא ”כל
במפעל הגדול הזה .הייתי עוד ביסוד קרבן לשון קריבה ואחדות” ,ונמצא דתרוייהו הם ענין של קירבה להקב”ה ,אמנם עדיין אין זה מבאר את הענין ,שהרי
של המפעל הגדול הזה שהתפתח בצורה הפסיקתא בא לבאר את הלשון”הנה שמוע מזבח טוב” ,ומבואר דענין זה של ההשוואה בין התשובה והקרבנות מתיחס
יוצאת מגדר הרגיל .וכמו שהזכירו כאן: לענין של”הנה שמוע”.
”אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו”, ונראה לבאר הדברים דהשמיעה היא שורש התשובה ,דהנה בסידור הגר”א שיח יצחק בתפילת נעילה הביא מהזוה”ק
אומר המהרש”א בבבא בתרא”:תלמודו ”וילך שובב בדרכי לבו -דיצה” ר דביה תקיף ואתחזק ביה ועל דא אזיל שובב ולא בעי לאתבא בתיובתא” ,ומבואר דמי
בידו” זה התורה שנקנית על ידי כתיבה. שהולך שובב בדרכי לבו הוא אותו שאינו רוצה לחזור בתשובה ,וגם הלשון בירמיה” ,שובו בנים שובבים” ומבואר
ומשמעות הדברים היא ,שבחור באמת דמה שהם מעוכבים מהתשובה הוא משום שהם שובבים ,והולך שובב בדרכי לבו היינו מי שעושה כל מה שעולה
מגיע לשלב של הכתיבה וכותב את מדעתו ואינו משעבד עצמו לקב”ה.
הדברים בצורה מסודרת וברורה,
ונראה דתוכן הענין שה”שמוע” הוא טוב מזבח ,כיון ד”שמוע” היינו קבלת עול ,דשמיעה היינו קבלה והשתעבדות
הדברים מתבררים היטב ,מתלבנים
וענינה הוא קבלת עול מלכות שמים שלא יעשה כל העולה על רוחו ,וכן ” שמע ישראל” הוא קבלת מלכות שמים,
היטב ,בנין הסוגיה נבנה בצורה נכונה
ובהירה .יש דברים שבכתב אי אפשר ותרגם אונקלוס”קביל ישראל” ,וכן בכל מקום תרגם אונקלוס שמיעה מלשון”קבלה” ,וזהו מה שאמר שמואל לשאול
לגמגם ,הדברים מוכרחים לצאת עם כל ”הנה שמוע טוב מזבח טוב” ,כיון שלא שעבד עצמו לציווי ה ,ועשה עפ” י מה שחשב מעצמו שהוא הדבר הראוי ,ולכן
הבהירות ,עם כל המבנה ,וקונים את ”שמוע מזבח טוב” דהשמיעה שהוא קבלת עול והשתעבדות היא יותר מזבח ,דגם ב”שמיעה” יש ענין של זבח ,דשמיעה
הבהירות והקנין של הסוגיה על ידי היא מה שאדם מבטל את דעתו העצמיות ורצונותיו לעשות רצון ה ,,וזהו בחינת קרבן שמקריב את עצמו במה שמבטל
כתיבה ,וזה נשאר לדורות ,לבחורים את מציאותו העצמית לרצון הבורא.
נשאר קניין ,הקניין שהם קנו נשאר ונראה שזהו הענין שנרמז בפסוק של”הנה שמוע מזבח טוב” הענין של תשובה שהיא חביבה מקרבנות ,שהרי מבואר
למשך השנים האלה. בזוה” ק דשורש התשובה הוא לצאת מהבחינה של הולך שובב בדרכי לבו ,דמי שהולך שובב בדרכי לבו אינו רוצה
הייתי כאן לפני כמה שבועות בעיר ,בכנס לחזור בתשובה ,ונמצא דהשמיעה היא שורש התשובה ,כיון דענינה של השמיעה הוא ההיפך מי שהולך שובב בדרכי
הכנה של בני התורה היקרים שגמרו את לבו ,דמשעבד עצמו ודרכי לבו לציווי הבורא ,ונמצא דהשמיעה היא שורש התשובה ,וזהו השייכות שבין תשובה
הישיבות קטנות ובאים להיכנס לאהלה לקרבנות שתשובה מיוסדת על השמיעה שהיא מבחינת זבח שמבטל את דעתו העצמית ומשתעבד לציווי ה' ,וזהו עצמו
של תורה ,לבית המדרש ,לישיבות ענינה של התשובה להוציא עצמו מלהיות הולך שובב בדרכי לבו.
הגדולות .יצאתי מלא התפעלות לראות ראש השנה שהוא היום הראשון מעשרת ימי תשובה -שתקבלו עליכם עול מלכות שמים
את הפנים המאירות של אותם בני והנה ר” ה הוא היום הראשון של עשי”ת ,ומ”מ לא מצינו בר” ה את עבודת התשובה עצמה ואדרבא בר”ה לא מזכירין
תורה יקרים כזו רוממות .והזכרתי כאן החטא כלל ,אמנם לדרכנו שורש התשובה הוא בר”ה ,שהרי עיקר עבודת היום של ר”ה הוא המלכויות ועיקר הענין של
דבר ואני לא אומר דברים שהם סתם המלכויות הוא קבלת מלכות שמים ,וכמו שביאר הר”ח בר”ה דף ט”ז את מאמר הגמ' אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני
גוזמא בעלמא ,שיש יחוד מיוחד לאותם עליכם דהיינו ”כדי שתקבלו עליכם עול מלכות שמים” ,והרי קבלת עול מלכות שמים היא ההפקעה מההולך שובב
בני תורה שגדלו פה בעיר התורה בדרכי לבו ,וזהו יסוד ושורש התשובה ,ונמצא שהשמיעה שהיא בבחינה של זבח מיוחדת לר”ה שעיקר עבודת היום
ביתר .כנראה שהמקום הוא מסוגל, בקבלת מלכות שמים ,ולכן הימים שקודם ר”ה הם ימי ביקור לבחינה זו שיש בר” ה שנחשב שהאדם כאלו הקריב את
עצמו.
המשך בעמוד הבא©
תחילת הסליחות מתחיל בפסוק של "נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'״ ,שהוא ענין הביקור שמבקר האדם את עצמו
לחקור ולחפש דרכיו שלא יהיה בעל מום ויהיה ראוי להיות קרבן לה ,,וההמשך הוא ״כדלים וכרשים דפקנו דלתיך״,
מ ר א ה ה שעה והענין של "כדלים וכרשים" דפקנו דלתיך ,ביאר הגרנ׳׳ט זיע׳׳א שהוא לומר שאדם שיש לו אשה ובנים בריאות ופרנסה
הוא חושב שהוא מוחזק במה שיש לו שמה שהיה הוא שיהיה ,אמנם האמת אינו כן שבכל שנה ושנה האדם נדון מחדש
המשך מעמוד קודם© על כל מה שיש לו ,וזהו "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך" ,לומר שאנו באים כדלים וכרשים שאין להם משל עצמם כלום,
וצריכים לקבל הכל מחדש ,ותולים עצמם בקב׳׳ה לקבל ממנו השפע לשנה הבאה.
האווירה של המקום מסוגלת ,הציבור
שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה -קבלת עול באה מתוך שברון לב והכנעה
הוא ציבור מסוגל ,מושגים של רוממות. והנה ענין זה הוא מעיקר עבודת היום של ר״ה ,וכמבואר בר״ה ט״ז ב ,״כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה״,
ורואים בישיבות הקדושות .גם אני מכיר ופירשו שם התום׳ ״שמתוך שישראל רשים לבם נשבר ומרחמים עליהם מן השמים״ ,ומצאנו ענין זה בעיקר עבודת היום
מהציבור שאני נמצא בו ושומע את זה של ר״ה בדברי החינוך במצוה ת״ה שכתב ״וקול השופר מעורר הרבה לב שומעו ומלבד ההתעוררות יש זכר לדבר
בכל אתר ואתר ,את הרוממות והחשיבות שישבור יצר לבו הרע בתאוות העולם ובחטאים בשומעו קולות נשברים״ ,ועיין בספר כתב והקבלה פרשת אמור ״זכרון
והמעלה של בני התורה היקרים שבאים תרועה -לשבר הלב ולהכניע את הרוח לפני יוצר הכל״ ,ובהמשך שם כתב ״אשרי העם יודעי תרועה -ר״ל בהכנעת
מביתר ,רמה גבוהה בלימוד ,רמה גבוהה ושברון הלב בתשובה״ ,וזהו עצמו מיסוד התשובה וכמש״כ ברבינו יונה בשערי תשובה ש״א כ״ג דרוח נשברה היא רוח
באישיות ,רמה גבוהה במוסריות שלהם נמוכה והיא ההכנעה כי ההכנעה מעיקרי התשובה .וגם ענין זה הוא בדרך שנתבאר לעיל ,דיסוד התשובה הוא בקבלת
וברוממות שלהם .ואין לך זכות גדולה עול שהוא ההיפך מהולך שובב בדרכי לבו ,וקבלת עול באה מתוך שברון לב והכנעה.
יותר מזה להיות עם הציבור הזה.
ולפי״ז מבואר ההמשך של יסוד אמירת הסליחות באמירת ״כדלים וכרשים דפקנו דלתיך״ שהרי מבואר בתום׳ שע״י
ברוך השם כבר מדובר על אלפים של ההעמדה של ישראל להיות רשים באים לידי שברון לב ,ושברון הלב הוא היסוד של התשובה בר״ה להעמיד את שברון
חבורות ברמה גבוהה ,מושגים גבוהים .אז הלב וההכנעה כדי לקבל מלכות שמים עליהם.
הפשט הוא שזה יום חג בשבילנו ולכולנו,
שאנחנו גומרים את זמן הקיץ ונכנסים ומצאנו בדברי המהר״ל בנתיב התשובה פ״א שענין זה עצמו של השברון לב הוא בבחינת קרבן ,שהביא דברי המדרש,
לאלול הבא עלינו לטובה עם 'תלמודו ״כמה גדולים נמוכי רוח שבזמן בית המקדש אדם מביא עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו
בידו' ,עם קניין של המסכת שלמדנו, שפילה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר זבחי אלקים רוח נשברה״ ,וביאר שם המהר״ל ״ופירוש
את הקניין בעיון ,בהבנה ,בחבורות זה כי מי שיש לו לב נשבר ונדכא דבר זה נחשב כאלו מקריב עצמו אל הי״ת שהרי זובח רוחו ונשמתו״ ותוספת דברים
המסודרות .וכל הציבור הגדול והחשוב מצאנו בדבריו בנתיב הענוה פ״א ״מי שרוחו נשברה כאלו הוא מבטל עצמו מן המציאות ודבר זה עצמו כמו הקרבנות
הזה באו ונתקבצו בשביל מה? בשביל שאין ענין הקרבנות רק להודיע כי הוא יתברך הכל ואפס זולתו ולפיכך שוחטין ומקריבין אליו הקרבן״ ,ולפי״ז מבואר
דבר אחד .לכבודה של תורה ,לכבד את דבבחינה זו עצמה של ״כדלים וכרשים דפקנו דלתיך״ שהוא שברון לב ,הוא בחינה של קרבן.
לומדי התורה ועמלי התורה .וכנגד כל
אלו שמשפילים את כבוד התורה ,אז
אנחנו אומרים בפה מלא :הדבר החשוב, מ ר א ה ב א צ ב עו
הדבר המהותי ביותר הוא כבוד של קושיא מתורת רבינו רה״י שליט״א
תורה .כבודה של תורה מעמיד תורה הנה לשון התפילה ביוה״כ הוא ״ותתן לנו את יום הכיפורים הזה למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עוונותינו״,
בכלל ישראל .כבוד חכמים ינחלו ,אין
וזה תמוה ,דמהו הלשון ״ולמחול בו את כל עוונותינו״ והרי אין יוה״כ מכפר על כל העוונות ,דהעוונות החמורות של
כבוד אלא תורה .הערכה לעמלי התורה כריתות ומיתת ב״ד אין יוהכ״פ מכפר אלא תולה וכמבואר בגמ’ ביומא (פו ,א) ,וצ״ע( .וע״ע בדברי רבינו יונה בשע״ת
שמוסרים נפשם ומאודם ומחזיקים את
כולנו ,מחזיקים את כל העולם כולו. ניתן לשלוח תשובות למייל המערכת שער ד’ אות יז).
שהקדוש ברוך הוא יעזור בעזרת השם
שנזכה לראות בהרמת קרנה של תורה,
נזכה לראות שכל צר ומשטין לא יוכל w t i׳>
לקטרג ולא יוכל לפגוע בעולמה של * __*
תורה .וכל הציבור של בני התורה היקרים ע ב ו ד ת ה א ל י ל (ג) מתוך שדת והדרכה לבני הישיבות
ימשיכו לעלות ולגדול ולכתוב חידושי
תורה ולהעמיק בסוגיות ולהתחזק בלימוד האב עבודת חידש אליל של השניב האחרונות ,שינה ממה שהיה בדורות הקודמיב?
העיון ובלימוד הבקיאות ולהיות תלמידי כמדומה שחל איזה שינוי ,אם אנו מדברים על התקופה כשאני הייתי בחור בישיבה .ועיקר השינוי שהשתנה הוא,
חכמים גדולים שימשיכו את מורשת שבזמנו היו אנשים שהכניסו לאטמוספירה של’אלול ,ואוירה של’אימת הדין ,,בזכרוני כי מרן רה"י הג׳׳ר יחזקאל
התורה בכלל ישראל .את אותה תורה סרנא זצוק׳׳ל היה מוסר שלש פעמים בשבוע שיחה באלול ,ורק כשהיה עולה על הבימה היה מתחיל לבכות ,ומכריז
שנמסרה מהר סיני ,אותה תורה שמשה ׳עוד כך וכך ימים יום הדין' .היינו גם הולכים לשמוע את מרן הגר׳׳ח שמואלביץ זצוק׳׳ל ,וכשאנו ראינו אותו בחודש
קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, אלול ,הוא נראה כמו אדם שעומד לפני משפט פשוטו כמשמעו ,וכל שיחותיו היו סביב הנושא הזה ,תמיד היה
יהושע לזקנים ,זקנים לנביאים .אתם מדבר על עוד עצה לזכות בדין ,ועל עוד כמה ימים יום הדין .כמו״כ היינו הולכים לשמוע גם את מרן המשגיח ר’
ממשיכים את מורשת התורה בדור שלנו, אלי’ לופיאן זצוק״ל .גם הגאון רבי שלום שבדרון זצוק״ל היה מגיע למסור כסדר שיחות בישיבה באלול ומכניס את
ואתם תהיו הדור שיעמידו תורה בכלל כל הציבור לאווירה של אלול ,ובאמת היה אוירה חזקה של’אלול.,
ישראל .הדור שבעזרת השם עם כבוד משא״כ היום בזמנינו ,האווירה הכללית היא אוירה פחותה ,אבל כ״ז הוא רק ביחס לאוירה הכללית ,אבל באופן
התורה ורוממות התורה יקבלו במהרה פרטי איני חושב שיש בחור ישיבה ובן תורה אחד ,שאינו מתפלל באלול יותר טוב מאשר כל השנה ,או שאינו
את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, חושב יותר להיזהר מלשון הרע ,כל בחור באלול שומר יותר על עינו יותר מאשר בחודש אב ,ובחלק הזה וודאי
ונכנס בעזרת השם לאלול הבא לטובה שיש יותר מודעות .אבל גם בזה איננו נמצאים באותו מקום ,וכמדומה שזה גם שייך לאוירה הכללית של האלול,
עם כוחות ,עם שאיפות יותר גדולות ,עם כי האטמוספירה שמורגשת בחלל האויר יש לה מאד משמעות ,ובזמנו הרגישו באוויר את אלול ,והיום זה פחות,
שבתי בבית השם במושגים יותר גבוהים, ההרגשה באלול הייתה שונה.
ונזכה כולנו להיכתב ולהיחתם לשנה
טובה ולכתיבה וחתימה טובה. האב גב צורת העבודה בחודש זה השתנה?
(נאמר במעמד לעידוד כתיבת חידד׳ת האמת היא שבעולם הישיבות דיברו תמיד על הרוממות הנפלאה שיש בימים אלו ,אבל וודאי שגם דברו רבות על
שנערך לעמלי התורה בעיר ביתר עילית הדין והמשפט ,ואילו היום מה שיותר מדבר לבני הישיבות ,הוא הענין הזה שמכיון שבחור נמצא בזמן של בניה,
שלהי אב תשפ׳׳ו)
ובניינו של כל בן תורה הוא באלול ,אז צריך להיזהר מאוד לא לאבד את הבניין ,כי הרי זהו הבניין לכל החיים ,אבל
פחות מדגישים את הענין של המשפט והדין.
לעילוי נשמת יו"ל ע"י מערכת 'מראה כהן' שע"י 'תורה דיליה' ,מתוך שיעוריו שיחותיו וכתביו של רבינו שליט"א
ז״ל הרב לתרומות ולהנצחות ולפרטים ויצירת קשר ניתן לפנות למיילmc038009090@gmai Lcom
הרב יעקב ב־ר בנימין הלוי !׳יל מי ש יש ברשותו חומר נשמח לקבלו למייל
הרב דוד ב׳יר שמואל לייב דיל
פרשת נצבים וילך -סליחות תשפ״ו | שנה כ״ז -קובץ ל' [תתקנ״ח]
שיעור מרן הגאון
רבי אשר וייס שליט׳׳א
ולכאורה זו דרך נפלאה ליישב סתירת הסוגיות ,אך סמכו רבנן לתקוני הני פסוקי דתקיעתא ,ומשום הכי "סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם,
בטלה דעתי לדעת רבותינו. קתני ר” ע שאמר הקב”ה אמרו לפני מלכיות זכרונות וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדושת היום ותוקע
אמנם בדרך זו יש ליישב דברי רש”י עה” ת (ויקרא כ” ג וכו’ שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק העיר זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה
כ”ד) שפירש יום זכרון תרועה דהכונה לפסוקי זכרונות הקב”ה שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר לו רבי
ושופרות ,ודחה הרמב”ן דאין זה אלא אסמכתא לחכמים ,וזה דבר ברור ואמת ולא כדברי המפרשים עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא
מדבריהם .והביא את דברי הגמ’ דהולך למקום האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות
שכונת התורה לכך ,ח”ו ישתקע הדבר ולא יאמר שזו עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות
שתוקעין כיון שאין הברכות אלא מדרבנן ,עי” ש.
דעת מינות הוא ,אבל התורה העירה בכך ומסרה חיוב ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים (משנה).
ולדרכנו ניחא דבאמת הוי מדאורייתא בהדי שופר.
הדבר לקבעו לחכמים אם ירצו כמו שנאמר ועשית אמר לו רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה
על פי הדבר אשר יגידו לך ,ולפיכך תמצא החכמים הוא מזכיר למה הוא מזכיר רחמנא אמר אידכר אלא
ג נותנין בכל מקום ראיה או זכר או אסמכתא לדבריהם למה עשר לימא תשע דהואיל ואשתני אשתני .תנו
והנה יש לעיין בתקיעות ובברכות במזו” ש ,מה בהן מן התורה כלומר שאינם מחדשים דבר מלבם” . רבנן מנין שאומרים אבות שנאמר הבו לה’ בני אלים
עיקר ומה בהן טפל ,דלכאורה נראה שהברכות טפלות הרי לן דעת הריטב׳׳א דבכל מקום שהסמיכו חכמים ומנין שאומרים גבורות שנאמר (תהלים כ”ט) הבו לה’
הן לתקיעות ,ובאות ללוות את תקיעות השופר .אך דבריהם על מקראי הקודש הו” ל מעין דאורייתא כבוד ועז ומנין שאומרים קדושות שנאמר הבו לה’
יש מקום לומר דלאחר שכבר יצאנו יד”ח בעיקר מצות וחמור מדברי סופרים ,דכיוונו חכמים לרצון התורה כבוד שמו השתחוו לה’ בהדרת קדש ומנין שאומרים
השופר בתקיעות דמיושב אין תקיעות דמעומד אלא ונמסר בידם כח זה. מלכיות זכרונות ושופרות רבי אליעזר אומר דכתיב
ללוות את ברכות התפילה .ונראה דנחלקו בזה רבותינו וכך נראה גם בכונת בעל המאור שכתב (דף י” ב ע” א (ויקרא כ”ג) שבתון זכרון תרועה מקרא קדש שבתון זה
הראשונים ,ונבאר. מדפי הרי”ף) ” אותן שתוקעין מעומד הלא הם על סדר קדושת היום זכרון אלו זכרונות תרועה אלו שופרות...
ברכות התפלה והן נראין כשל תורה וכדרבא דאמר מנין שאומרים מלכיות תניא רבי אומר (ויקרא כ”ג) אני
הנה נחלקו הראשונים בענין מי ששח בין תקיעות ה’ אלקיכם ובחדש השביעי זו מלכות רבי יוסי בר
רבא אמר הקב”ה אמרו לפני וכו’” .ובודאי אין כונתו
דמיושב לתקיעות דמעומד ושלש מחלוקות בדבר, יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר י’) והיו
דהוי מה” ת ממש ,שהרי גמ’ מפורשת דהוי מדרבנן
דעת רבינו שמחה הובא בהגהות מיימוניות (פ”ג אות כנ”ל ,אלא נראה כונתו דהוי כעין דאורייתא ונראין לכם לזכרות לפני אלקיכם שאין תלמוד לומר אני ה’
ט’) ,ובבית יוסף סי’ תקצ”ב שחוזר ומברך ,לעומתו כשל תורה ,וכדעת הריטב׳׳א. אלקיכם ומה תלמוד לומר אני ה’ אלקיכם זה בנה אב
דעת הרי” ד בפ” ד מר”ה דאף לכתחלה מותר לשוחח, לכל מקום שנאמר בו זכרונות יהיו מלכיות עמהן״ (ראש
אמנם הרמב”ן במלחמות (י” א ע” א מדפי הרי”ף) כתב
ובתווך שיטת הרמב׳׳ם (פ”גהי”א) והשו׳׳ע שם סעיף ג’) לגבי מש”כ (שם ט” ז ע” א) אמר הקב״ה לישראל תקעו השנה ל” ב ע” א).
דלכתחלה אין להפסיק כדי שברכת השופר תחול גם לפני בשופר של איל ,דאין זה מה” ת ומצינו לשון זה "אמר רבה אמר הקדוש ברוך הוא אמרו לפני
על תקיעות דמעומד אך בדיעבד אינו חוזר ומברך. אמר הקב”ה גם בדרבנן וכמו שאמרו אמר הקב”ה בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות .מלכיות כדי
שיטת רבינו שמחה מובנת ,דכיון שתיקנו חכמים אמרו לפני מלכויות ,עי” ש .הרי שהוכיח ממאמר זה שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם
תקיעות דמעומד ועשאוהו כחיוב גמור .אף שכבר דגם בדרבנן מצינו לשון זה דאמר הקב”ה. לטובה ובמה בשופר” (שם ל” ד ע” ב).
יצא יד” ח מה” ת חוזר ומברך על מצוה דרבנן .שיטת (והנה כל הראשונים הנ” ל לא עמדו אלא על לשונם ” א מר הנה משמע מפשטות דברי הגמ’ דאמירת
הרמב׳׳ם אף היא מובנת דכיון שיצא יד”ח עיקר המצוה הקב” ה” ולכאורה צריך עיון טפי לשונם רחמנא אמר ,ולכאורה מלכויות זכרונות ושופרות בר”ה מה” ת היא ,שהרי מן
שוב אינו מברך ואין זה דומה למצוה דרבנן שמברך לשון זה משמע טפי דהוי דין תורה ,ובמקומות שונים בש” ס מצינו המקראות דרשו כן .ועוד דלשון הגמ’ ”רחמנא אמר
עליה כגון נ”ח ומקרא מגילה כיון שבדרך כלל מברך לשון זה ,וכמדומני שבכל מקום מדובר בדין דאורייתא ממש ,עיין אידכר” משמע דמה” ת הוא וכעין מה שאמרו (שם ט” ז
על תקיעות דמיושב ופוטר את אלה שבמעומד ,אך סוטה ה’ ע”ב ,ב” ק ז’ ע”ב ,ב” מ קי” ד ע”ב ,והרי אמרו לגבי מלכיות ע” א) למה תוקעין רחמנא אמר תקעו” .וכך גם משמע
שיטת הרי” ד צריכה ביאור ,דלמה מותר לכתחלה זכרונות ושופרות (ר” ה ל” ד ע”ב) למה מזכירין רחמנא אמר מלשונם ”אמר הקב״ה אמרו לפני מלכויות וכו’”.
להפסיק וכי לא נכון לברך על כל התקיעות כאחד. אידכר ומשמע דהוי מה” ת ,וצ”ע). אמנם באמת מבואר להדיא בגמ’ (שם ל” ד ע”ב) דאין
ונראה ביאור שיטתו לפי המבואר בריטב׳׳א ר”ה הברכות אלא מדרבנן שהרי אמרו שם ”כיצד שתי
ל” ד וז” ל והנכון בזה דמדינא הרי יצאנו ידי חובת ב עיירות באחת תוקעין ובאחת מברכין הולכין למקום
ולולי דברי הראשונים ,היה נראה לכאורה לומר שתוקעין ואין הולכין למקום שמברכין ,פשיטא הא
מצות שופר בתקיעה דמיושב ,ואין תקיעות שעל
דבאמת הוי אמירת מלכיות זכרונות ושופרות מה” ת דאורייתא הא דרבנן לא צריכא דאף על גב דהא ודאי
סדר ברכות באות לחובת מצות שופר ,אלא לחובת
וכדמשמע מפשטות לשונות הגמ’ ,וממה דדרשו והא ספק”.
תפילה בציבור להעלות תפלה בתרועה ,כענין
מקרא דיש לומר מזו” ש .אלא דאין זה מצוה אלא בהדי הרי לן להדיא דאין הברכות אלא מדרבנן ולא
[שעושין] בתעניות שתוקעין על ז’ ברכות דמי שענה
תקיעות השופר ,וכפשטות דברי חז” ל ” אמרו לפני מה” ת.
כדי להעלות (תקיעה) [תפילה] בשופר ,עכ”ל.
מלכיות ...אמרו לפני זכרונות כדי שיעלה זכרונכם וכבר עמד הריטב׳׳א על שאלה זו בר”ה (ט” ז ע” א)
ולמדנו מדבריו חידוש גדול דהתקיעות שעל סדר לפני לטובה .ובמה בשופר” .וזה גדר הדין דיש ללוות וכתב ”והא דקאמר אמר הקב״ה אמרו לפני מלכיות
מלכויות זכרונות ושופרות בעצם לא שייכי למצות את תקיעת השופר בפסוקים וברכות של ענייני זכרונות ושופרות ,משום דאע” ג דפסוקי מלכיות
השופר אלא לענין התפלה ותקיעות אלה להעלות מלכיות זכרונות ושופרות ,אבל כשאין לנו שופר אין זכרונות ושופרות אינם מן התורה אלא מדרבנן
את התפלה והברכות הן .וכעין התקיעות שבתפלת ענין באמירת מזו” ש אלא מדרבנן ,דכך תיקנו חכמים כדפרישנא ,מ” מ ממה שאמרה (תורה) זכרון תרועה
התענית ,ולא כהבנה המקובלת שהברכות מלוות את מטבע של תפילת ר”ה ,אבל כשיש תקיעת שופר יש יש ללמוד שראוי להזכיר פסוקי תרועה ופסוקי זכרון,
התקיעות ,אלא להיפך התקיעות טפלות ומלוות את בזה מצוה דאורייתא. ומלכיות נפקא לן כמו שדרשו רז” ל בסיפרי מפסוק
ברכות המלכויות זכרונות ושופרות ,ולפי”ז נקט הרי” ד ואתי שפיר מה שאמרו שם (ל” ד ע”ב) דאם במקום והיה לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה’ אלקיכם שאין
דעל תקיעות אלה לא מברכים לשמוע קול שופר כיון אחד תוקעין בשופר ובעיר אחרת מתפללין מוסף אין תלמוד לומר אני ה’ אלקיכם אלא זה בנה אב בכל מקום
דלא משום מצות השופר הן ,ודו” ק בזה. הברכות אלא מדרבנן כיון שאין עמהם תקיעת שופר. שאתה אומר זכרונות אתה סומך לו מלכיות ,ומהכא
1
שיעור מרן הגאון
רבי אשר ויי ס שליט״א
את הקב”ה על כל העולם כולו ,וזה גם פתיחת הברכה ד
מלוך על כל העולם כולו וכיון שזה עיצומו של יום
ושיטה מחודשת עד למאד בענין תקיעות דמיושב
כולו קדושת היום אלא שיש בו גם סיום במלכויות,
ודמעומד מצינו בבעל המאור בר”ה פ” ד (דף י” ב ע” א
הרי לן שתי דרכים בביאור שיטת הרי” ד דמותר וכן לרשב” ג שקדושת היום נאמרת עם זכרונות דהלא
יום הזכרון הוא שבו הקב”ה זוכר מעשי עולם ופוקד מדפי הרי”ף) והיא ,דתקיעות דמיושב היינו התקיעות לדבר בין תקיעות דמיושב לאלה דבמעומד.
ומ” מ למדנו דנחלקו הראשונים בתקיעות שעל כל יצורי קדם אלא שיש בו גם סיום בזכרונות ודו” ק. שבחזרת הש” צ על סדר מלכויות זכרונות ושופרות,
וקרויים תקיעות דמיושב משום דאף שהש” צ צריך סדר התפילה האם המה עיקר והברכות טפלות להן או
ו ז. לעמוד הציבור רשאי לשבת ,ותקיעות דמעומד הן שמא ברכות עיקר והתקיעות טפלות להן ,ודו” ק בכ”
מה שנהגו בימיהם לחזור ולתקוע את כל הסדר לאחר
וידוע מה שנחלקו גדולי עולם הגרי” ז מבריסק
והחזו” א בענין תקיעות דמלכויות זכרונות ושופרות,
ה גמר התפילה ,והן תקיעות דמעומד כיון שהציבור כבר
עמד על רגליו לקראת היציאה מבית הכנסת .ומה
הנה נחלקו רבי ורשב” ג בראש השנה (ל” ב ע” א) אם דלדעת הגרי” ז רק מי ששמע כל חזרת הש” צ יוצא
אינו שאנו נוהגין לתקוע לפני תפלת המוסף בברכה
ברכת קדושת היום נאמרת במלכויות או בזכרונות ,יד”ח בתקיעות אלה ,ולדעת החזו” א בסי’ קל”ז אות
לרבי אומרים קדושת היום במלכויות כמו בשבת ב’ די בכך שהתפלל תפלת הלחש כדי לתקוע אחר חולים אלא מנהג שנהגו לאחר חתימת התלמוד משום
גמר תפלתו וקיים בכך את מצות התקיעות דמלכויות ג ” ולרשב הרביעית, הברכה היא היום שקדושת ש. ”עי שאינם יכולים לשהות בביהכ”נ עד חזרת הש” צ
זכרונות ושופרות עי” ש. בברכה בשבת י ”קדה שאומרים וכמו לשבת, מדמינן היו לא ולדרכו הוסיף עוד בעל המאור דבימי חז” ל
וכיון ששיטת הגרי”ז אינה מבוארת בספרו הגדול, התפלה ברכות שבע מתוך הרביעית שהיא האמצעית דתקיעות מברכים על השופר ברכת המצוה דכיון
הראשונות היו על סדר הברכות דמלכויות זכרונות כן בר”ה אומרים באמצעית שהיא החמישית מתוך ואין אנו חיים אלא מפי מעתיקי השמועה תלמידיו
ותלמידי תלמידיו לא ידעתי לשיטתו אם צריך ושופרות שוב לא צריך לברך ברכת המצוה וכמו שאין תשעת הברכות.
ויש לעיין לתרוויהו דלכאורה יש כאן סיום אחד לשמוע את כל חזרת הש” צ או די שישמע את ברכות ברכת המצוה על קריאת שמע כיון שמברכין עליה
שעולה לשתי ברכות שונות ברכת המלכויות וברכת המלכויות זכרונות ושופרות. לפני ברכות קריאת שמע ,אלא שלאחר שנהגו לתקוע
ויהיה בזה נפ” מ בחקירתנו הנ” ל אם לא שמע סיום שהיא ”הארץ כל על מלך ” דהיינו היום, קדושת ש ”עי התפילה שוב נהגו גם לברך לפני תקיעת השופר,
סוף הברכה מקדש ישראל ויום הזכרון אם יצא יד”ח שהיא ”הזכרון ויום ישראל מקדש ” המלכויות, ברכת בדבריו המחודשים.
וגם המאירי הלך בדרכו בר”ה שם ובברכות י” א ע”ב ,סיום ברכת קדושת היום ,אך לכאורה ברכה אחת עולה מלכויות זכרונות ושופרות ,אך אפשר דמ” מ כיון שזה
והוסיף לפי דרכו דאף לאחר שנהגו לתקוע ולברך לפני לשני ענינים שונים וסיום הברכה כולל שני ענינים מטבע הברכה אם לא שמע כולה כאילו לא שמע
ברכת המלכויות ,ודו” ק בכ”ז כי הדברים אמורים בדרך תפילת המוסף אין ברכת השופר חלה על התקיעות שונים ,ולענ” ד לא מסתבר לומר כן.
ונראה יותר לפי פשטות הענין דכל סיום הברכה הערה ועדיין צ” ע. שעל סדר התפילה דאלה די להם בברכת מזו״ש,
ובגדר אסמכתא הארכתי במנחת אשר (דברים סימן ומשו” כ מותר להפסיק בין התקיעות שלפני מוסף ”מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון” קדושת
היום היא ,דזה מהות היום הרת עולם שבו ממליכין מ”ג) ,עי” ש. לאלה שעל סדר הברכות.
♦ דברי אגדה •
מלכויות וזכרונות
שהרי רק משום שהוא ית״ש מלך על כל הארץ ונחלקו רבי ורשב״ג מה עיקר עיצומו של יום, ”והיכן אומרה לקדושת היום ,תניא רבי אומר
מתייראים אנו מפניו ומריעים בשופר ,והתקיעה מלכויות או זכרונות ומה עלינו להדגיש בעבודת עם המלכיות אומרה ...רבן שמעון בן גמליאל עם
שלאחר התרועה תקיעת זכרון היא ,דלאחר שברון היום .לשיטת רבינו הקדוש מהות היום ועיצומו הזכרונות אומרה״ (רייה לייב עייא).
לבב בתרועה ובתשובה שלימה בלב נשבר ונדכא, במלכויות ומשו״כ אומרים קדושת היום עם ברכת כל סוגיה זו תמוהה לכאורה ,וכי למה נצרף
בטוחים אנו שהקב״ה מוחל וסולח. המלכות ,ולדעת רשב״ג עיקרו זכרונות ומשו״כ ברכת קדושת היום לברכה אחרת ,ולמה לא נברך
ושתי תקיעות אלה של מלכויות ושל זכרונות משלבים קדושת היום עם ברכת הזכרון. קדושת היום בפני עצמה כדרך שמברכים ברכה זו
שלפני התרועה ושלאחריה ,תקיעות של שמחה ובאמת היו בין גדולי הדורות הצדיקים דרכים בכל שבת קודש ״מקדש השבת״ ובכל יו״ט ״מקדש
הפקה' :ו אנו הו' 05331.05646
המה ,כשם שאנו שמחים במלכות שמים ושמחים שונות .היו מהם שעיקר עבודתם בקודש להדגיש ישראל והזמנים״ ,ורק בר״ה נחלקו אם אומרים
אנו להיות עבדיו של מלך ,שמחים אנו ובטוחים את המלכות ,ולהמליך את הקב״ה בשמחה עצומה, קדושת היום עם מלכויות או עם זכרונות.
עליו שייטיב לנו החתימה ,וכדברי הטור (סימן ״כי קדוש היום לאדוננו״ ,והיו מהם שעיקר עבודתם
ונראה לומר דרבי ורשב״ג נחלקו לא רק בברכת
תקפ״א) שיש לשמוח בר״ה ולבטוח שע״י תשובה בזכרונות ,בהדגשת חשבון הנפש ואימת יום הדין.
קדושת היום ,אלא בעצם קדושת היום ,מהותו
שלימה הקב״ה מוחל וסולח .וכך כתב הטור במתק אלו ואלו דברי אלקים חיים ,דבאמת שני ענינים
ועיצומו.
לשונו: אלו הא בהא תלי' ומשלימים הם זה את זה דמשום
״ורוחצין ומסתפרין ע״פ המדרש (ילקוט שמעוני שהקב״ה מלך אנו עבדיו ,וכיון שעבדיו אנחנו דהנה מצינו שני ענינים שונים בראש השנה.
רמז תתכייה) אמר ר' סימון כתיב (דברים ד׳ זי) כי מי מחוייבים אנו בעבודתו ,ועתידים אנו ליתן את א .מלכויות .ביום זה שהוא תחלת מעשיך,
גוי גדול וגוי ר׳ חנינא ור׳ יהושע אומרין איזו אומה הדין על חדלון ידינו .ומשו״כ אכן תוקעים בשופר ממליכים את הקב״ה על כל הבריאה ,ובמקום לומר
כאומה זו שיודעת אופיה של אלקיה פי׳ מנהגיו ואומרים מלכויות זכרונות ושופרות. הא-ל הקדוש אומרים המלך הקדוש .וכך אמר
ודיניו שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש אך מ״מ נחלקו רבי ורשב״ג מה עיקר הדגש הקב״ה אמרו לפני מלכיות על מנת שתמליכוני
שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך בעבודת היום. עליכם .וכבר כתב רבינו סעדיה גאון אחד הטעמים
צפרניו לפי שאינו יודע איך יצא דינו אבל ישראל * * * של תקיעת שופר ,משום שכך מנהג המלכים
אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין ולבי אומר לי עוד בענין זה ,דהנה כבר נתבאר דבשעה שממליכים מלך חדש תוקעים בשופרות
זקנם ואוכלין ושותין ושמחים בר״ה לפי שיודעין במק״א דהתקיעה והתרועה משמשים בערבוביא, ובחצוצרות ,וזה ענין המלכות.
שהקב״ה יעשה להם נס לפיכך נוהגין לספר ולכבס התקיעה מבטאת שמחה ,והתרועה מבטאת שברון ב .זכרונות .דיום זה הוא יום זכרון תרועה,
בערב ר״ה ולהרבות מנות בר״ה ומכאן תשובה לב (עיין מנחת אשר שיחות על המועדים חייא מאמר כייה). וביום זה ״אתה זוכר כל מעשה עולם ופוקד כל
למתענין בר״ה״. ולעומת שתי התקיעות יש תרועה אחת .התרועה יצורי קדם״ .וכך אמר הקב״ה לישראל ״אמרו לפני
התרועה מבטאת את אימת יום הדין ואת באמצע היא ,היא הבריח התיכון ,לפניה ולאחריה זכרונות על מנת שיעלה זכרונכם לפני לטובה״ (רייה
שברון לבנו ,והתקיעות של שמחה המה ,זו שלפני שתי התקיעות .ונראה לומר דשתי התקיעות אחת טייז עייא) .יום זה יום הדין הוא והקב״ה יושב ודן בו
התרועה שמחת המלכות ,וזו שלאחריה שמחת למלכויות ואחת לזכרונות .זו שלפני התרועה כל באי עולם לחיים ולמות כאשר ספרי חיים וספרי
הזכרון. תקיעת מלכות היא ,ולכן תקיעה זו קודמת לתרועה, מתים פתוחים לפניו.
© כל הזכויות שמורות למכון מנחת אשר ,ת.ד ,23170 .ירושלים | .דוא״לinfo@minchasasher.com :
לקבלת הגליון מדי שבוע ניתן לפנות למייל הנ״ל | ניתן להאזין לשיעורי מרן הרב שליט״א בטלפון03-6171007 :
7 א </ 12
נצבים וילך משיעורי מרן הגאון לבי חיים פיינשטיין שליט״א ראש ישיבת עטרת שלמה
ב' פרשיות של תוכחה
כתוב (כ״ט ,י״ז כי) יפן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט וגוי .ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה׳ את שמו מתחת השמים.
והבדילו ה' לרעה שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה׳ .יש לדקדק שבתחילה בפסוק י״ט כתוב 'הכתובה בספר הזה' ,ואח״כ
בפסוק כ׳ כתוב 'הכתובה בספר התורה הזה׳ ,וצריך ביאור למה שינה הכתוב לשונו.
עוד צריך ביאור דאחר שכבר אמר הכתוב שימחה שמו מתחת השמים ,כדכתיב 'ומחה ה' את שמו מתחת השמים' ,מה הוסיף הכתוב במה שאמר
'והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל' ,ומה יש להוסיף עוד אחר ששמו כבר נמחה מתחת השמים.
ונראה לבאר דשני הפסוקים איירי משני עניינים שונים ,דהנה קודם לכן כתוב 'פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט' ,והיינו דהכתוב
מדבר משני אופנים ,אופן של יחידים דהם איש או אשה או משפחה ,שזה יחידים ,ו'או שבט' שזה אופן נוסף של שבט שלם .והנה בשבט הרי איתא
בב״ב דף קט״ו 'גמירי דלא כלא שיבטא' ,וכן איתא בתורת כהנים פר' בחוקותי על הפסוק 'וזכרתי להם ברית ראשונים אשר הוצאתי אותם מארץ
מצרים' ,דנאמר בזה ברית על השבטים ,ששבט שלם לא יכלה כולו.
לפי זה נראה לבאר דהנה הכתוב 'כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא' ,מבואר דמיירי מיחידים ,וביחידים הקללה היא 'ומחה ה' את שמו מתחת
השמים' ,אבל פסוק כ' דכתיב 'והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל' ,אשר מזה מבואר דמיירי בקללה על שבט ,ובשבט לא שייך קללה של מחיית
שמם דהרי גמירי דלא כלא שבטא ,ועל כן בשבט הקללה היא ש'והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל וגו'.
ולפי זה גם מבואר שפיר החילוק דבתחילה כתוב 'בספר הזה' ,ואח״כ כתוב 'בספר התורה הזה' ,דהנה במגילה דף ל״א מבואר דחלוקה התוכחה דכי
תבוא מהתוכחה דבחוקותי ,דכי תבא נאמרה בלשון יחיד ובחוקותי נאמרה בלשון רבים ,והיינו דהתוכחה דכי תבא שנאמרה בלשון יחיד מיירי
מחטאי יחידים ,והתוכחה דבחוקותי שנאמרה בלשון רבים מיירי מחטאי ציבור .לפי זה יש לבאר דבפסוק י״ט דמיירי מיחידים ,א״כ קאי על
התוכחה דפרשת כי תבא שנאמרה בלשון יחיד ,לכן נקט הכתוב הלשון 'כל האלה הכתובה בספר הזה' ,דהספר הזה היינו לספר דברים ,דביחיד
יחולו הקללות דכי תבא ,אבל בפסוק כ' דמיירי מקללת שבט וזה חשיב ציבור וכלל ,וכמו שמצינו דעת ר' יהודה דטומאה הותרה בציבור גם בשבט
אחד ,וכן מצינו דשבט אחד שחטא בהוראת בית דינו מביא פר העלם דבר של ציבור ,ובחטא של ציבור עליהם חלה התוכחה דבחוקותי שנאמרה
בלשון רבים ,והיא הרי אינה כתובה בספר דברים ,לכן נקט הלשון 'ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה'[ .ויעויין באדרת אליהו].
ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה
כתוב (כ״ט ,כ״א) 'ואמר הדור האחרון וגו' והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההיא וגו' .ואמרו כל הגויים על מה עשה ה' ככה
וגו' .ביאור למה האריך הכתוב במה שיאמרו הגויים והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה כשיראו את מכות הארץ ,ומה הנפק״מ במה שהם אומרים.
ונראה לבאר דהנה אחר חטא המרגלים ,כתוב בפרשת שלח שאמר משה רבנו אל ה' 'והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגויים אשר שמעו
את שמעך לאמר ,מבלתי יכולת ה' להביא את העם הזה אל הארץ וגו' וישחטם במדבר' ,ומשום טענה זו ביקש משה רבנו 'ועתה יגדל נא כח ה' וגו'
סלח נא לעוון העם הזה וגו' ,והקב״ה נתרצה בטענה זו וכדכתיב 'ויאמר ה' סלחתי כדברך' ,וכמו שכתב רש״י שם ,כדבריך ,בשביל מה שאמרת פן
יאמרו מבלתי יכולת ה' .ומבואר דטענה דחילול השם ,מחמת מה שיאמרו הגויים ,הוא פתח לסליחה ומחילה.
אשר לפי זה י״ל דזהו שאמרה תורה דאמרו כל הגויים והנכרי שיבא מארץ רחוקה ,שהעונש בא להם על אשר עזבו את ברית ה' ולא יהא חילול
השם בדבר ,וממילא אין פתח למחילה וסליחה בטענה דחילול השם מחמת שיאמרו הגויים ,כמו שהיה בחטא העגל ,ועל כן כאן לא יאבה ה' סלוח.
יסוד התשובה -יעשה עצמו כאלו בו ביום נולד
מתוך משאות הכנה לימי הדין והרחמים בישיבות שבנשיאות רבנו שליט״א
הישיבה הגדולה 'אמרי חכמה' אלעד .ישיבת 'תורת חיים' מודיעין עילית .ישיבת 'ארחות דוד' ראשל״צ.
כתוב בפרשת כי תבא שהקב״ה כרת ברית עם ישראל ואמר להם 'היום הזה נהיית לעם' ,וכתב רש״י בכל יום יהיו בעיניך כאילו היום באת עמו
בברית .והנה יש להתבונן דאם אין נכנסים כל יום בברית ,למה צריך שבכל יום יהיה בעיננו כאילו היום אנו נכנסים לברית .ובעל כרחך נלמד מזה
שכן הוא באמת שבכל יום אנו נכנסים בברית ,ובכל יום מתחדש הכריתת ברית ,ולא רק שהיה זה כריתת ברית פעם אחת באותה שעה ,ומאז כבר
נמצאים בברית עם הקב״ה ,אלא בכל יום מתחדש הכריתת ברית .כתוב בפרשת נצבים 'לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו אשר ה' אלוקיך כורת
עמך היום׳ כותב הגר״א 'היום ,בכל יום ויום׳ ,מבואר בדבריו כמו שביארנו שהכריתת ברית מתחדשת בכל יום ויום .ויש להוסיף בזה דזהו יסוד ענין
התשובה ,דהאפשרות לעשות תשובה הוא משום שכל יום הוא דבר העומד בפני עצמו ,וכל יום אינו מצטרף לימים שלפניו ,ואינו רק המשך וחשבון אחד
עם הימים שלפניו ,אלא יש בחינה שכל יום הוא גם עומד לעצמו ,ולכן בכל יום יכול לחזור ולשוב אל השם ,ואפילו אם בימים שלפני כן היה בעל עבירה,
מרגע זה ואילך יכול הוא לחזור וליעשות צדיק גמור ,כי כל עת הוא חשבון בפני עצמו ,וממילא אינו תלוי ואינו מושפע במה שהיה בימים שלפני כן.
רבנו יונה באגרת התשובה כותב ’ אדם אשר פשע וחטא ובא לחסות תחת
כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה ,אשכילך ואורך בדרך זו תלך ,ביום
ההוא ישליך כל פשעיו אשר עשה ,ויעשה עצמו כאלו בו ביום נולד ,ואין
בידו לא זכות ולא תורה ,וזה היום תחילת מעשיו ,היום יפלס ארחותיו שלא
יטו מעגלותיו מדרך הטוב וכוי ,ואל יבהילוהו רעיוניו ולא יניחוהו לשוב כי
יבוש מחטאיו ,כי יחשוב איך אוכל להעיז פני ולשוב ואני חטאתי עויתי
ופשעתי וכזאת וכזאת עשיתי עברתי ושניתי ושלשתי עד אין ספורות ,ואיך אבא עוד לפניו כבושת גנב כי ימצא כן בושתי לעמוד לפניו ואף איך
ארמוס חצריו ואיך אשמור חוקיו ,אל יחשוב כן ,כי המסית יושב כזבוב במפתחי הלב ,מתחדש עליו בכל יום ,צופה ומביט להכשילו ,ומשים לבו
לעצה הרעה הזאת ,רק יחשוב כי כן מידת הבורא ית׳ ידו פשוטה לקבל שבים׳ .בחז״ל דרשו ׳ועתה ישראל מה ה׳ אלוקיך שואל מעמך וגו׳׳ אין ועתה
אלא תשובה .ושאל החפץ חיים בשלמא במה שכתוב ׳ליראה את השם׳ נכלל גם תשובה ,אבל היכן נרמז ענין התשובה בתיבת ׳ועתה׳ .ולפי דברי
רבנו יונה יש לבאר דנרמז בזה יסוד התשובה ,דדרך היצר הרע להסית את האדם מהתשובה בטענות איך יוכל להעיז פניו אחר שמלא סאתו בחטאים
ועונות ופשעים ורבו עונותיו מנשא עצמו פשעיו מספר ,והתשובה לזה כתב רבנו יונה שיראה את עצמו כאילו בו ביום נולד וזה היום תחילת מעשיו,
דהיסוד של תשובה הוא שאינו מביט על העבר ולפי זה אפשר לבאר דזה נרמז במה שכתוב ׳ועתה׳,
כתינוק שנולד ,ואם כן היסוד של תשובה הוא ואינו חושב על מה שהיה כבר ,אלא ברגע זה הוא
העבר .אלא שבאמת יש להתבונן בזה ,דאם אינו ׳ועתה׳ שהוא נותן בלבו רק את מה שעכשיו ולא את
כן ,ואפשר דבאמת אינו כן אבל מכל מקום זהו עצה כנולד בו ביום ואין זה תחילת מעשיו ,איך ישים עצמו
נראה דאין זה רק עצה בעלמא ,אלא באמת הוא כן, איך שיעלה ביד האדם לשוב בתשובה .אמנם לדברינו
העתיד אין זה נוגע ואינו שייך ,ומרגע זה הוא מחדש דאמנם הוא צריך כפרה ותיקון על העבר ,אבל מ״מ לגבי
את מצבו ואת דרגתו ושב לדרך השם ,וכל יום ויום הוא זמן העומד לעצמו ,הוא עומד לעצמו מצד הכריתת ברית ,וממילא גם לגבי קיום הברית ושמירת
המצות הוא חשבון חדש וענין העומד בפני עצמו ,ולגבי חשבון זה וקיום הברית המחודשת הוא כנולד מחדש והיום הוא תחילת מעשיו.
ההכנה היותר גדולה ־ חיזוק עמל התורה
אנחנו כבר זמן קצר לפני ר״ה ,בדיוק חצי אלול היום ,בארבעה פרקים העולם נידון ,בר״ה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון .כל אחד עובר לפני הקב״ה
והוא נידון אם יהיה לו חיים ,שיהיה לנו חיים ,בריאות ,רוצים להיות בריאים? כן .אתה רוצה שההורים שלך יהיו בריאים? ודאי ,איזה שאלה .כל המשפחה
שיהיו בריאים? ודאי ,איזה שאלה .כל שומרי שבת יהיו בריאים? ודאי ,איזה שאלה .כל כלל ישראל יהיו בריאים? ודאי .אז צריך לעשות משהו כדי לזכות
לזה ,כי הקב״ה נותן למי שראוי .רוצים לחם לאכול ובגד ללבוש? רוצים הצלחה? יש הרבה בקשות ורצונות ,אז תשתדל ותבוא מלא בזכויות .כעת זה זמן של
התעוררות לתשובה .אתם כולכם צדיקים ,אבל כל אחד יש לו איזה נקודה שיכול לתקן ,אז קצת לתקן ,אנחנו שלומדים ועמלים בתורה ,יש לנו ריבוי זכויות,
מה שאין לכל אחד אחר שלא לומד תורה .למה? כל מילה בתורה זה מצווה .החפץ חיים מנה כמה מילים אפשר להגיד ברגע ,מנה מאתים מילים .זה מבחינת
דיבור ,ומבחינת מחשבה ,כשחושבים על סברא ,כל רגע שאתה חושב בעיון מה הסברא? מה התוספות התכוונו? מה הקושיה? מה התשובה? יש ריבוי
מצוות ,מי שיושב בבית מדרש יש לו ריבוי מצוות .אנחנו צריכים להתחזק בתורה בימים האלה ,זה התפקיד שלנו ,פה אנחנו בבית המדרש ,לקנות הרבה
תורה ,לעמול בתורה וללמוד .זו הזכות הכי גדולה ,זכות התורה .איפה תוקעים בשופר? על יד הבימה ,למה לא תוקעים בעמוד הש״ץ? כי בבימה קוראים
בתורה ,ושם יש זכות התורה ,וזכות התורה זו הזכות היותר גדולה .מבואר במסכת סוטה שזכות התורה מגנא ומצלא בין בעידנא דעסיק בה בין בעידנא דלא
עסיק בה .כל אחד יש את התפקיד שלו ,התפקיד שלנו ללמוד תורה ,להתחזק ,להרבות תורה ,לזכויות ליום הדין ,לזכויות לכל לכל טוב שבעולם שאנחנו
מבקשים ורוצים ,בין לפרט בין לכלל ישראל בכלל .עכשיו תפקידנו להרבות בתורה ,וכמו שאמרנו להבין ברור את הסוגיות ,שבזה נוכל לבוא ולמלאות את
ימי הרצון וימי הרחמים של חודש אלול ,לבוא לראש השנה ואחרי זה ליום כיפור ,שנקבל סליחה כפרה ומחילה על כל העבירות ,הקב״ה ייתן כוח ותעצומות
להחזיק הלאה מקום התורה ,זכות התורה תעמוד לנו ,אני שמח לבוא מפעם לפעם פה ולראות בית המדרש מלא ברוך השם עמלי תורה ,לשמוע קול התורה,
זה הדבר הכי גדול ,זה נותן שמחה ללב ולנפש ששומעים קול תורה ,מתווכחים בלימוד ,זה מלחמה של תורה מלחמתה של תורה .הקב״ה יעזור שאתם כולכם
תהיו תלמידי חכמים ,להבין סברות ,מה שיותר קצות ונתיבות ,מה שיותר רשב״א ,מה שיותר שיעורים של הרבנים ,להרבות תורה וחידושים שלכם בעצמכם,
אתם כותבים את השיעורים ,גם כל אחד יכול מפעם לפעם לכתוב הערות שלו ,כל יום יש איזה הערה טובה ,לכל אחד יש ,אין בית מדרש בלא חידוש ,לכתוב
את זה על מחברת בקצרה ,לא אריכות ,׳וקובץ על יד ירבה׳ ,ואז יש לך מחברת שלך עם קדושת תורה שלך .זה טוב מכמה פנים ומכמה עניינים ,הקב״ה יעזור
שנזכה להארת עיניים בתורה ולהיות תלמידי חכמים בישראל.
- ' מ’ "י•
י יי »י *י ו ^ w י aי — mי *׳ י * «.
* ■ י יבד ז) ^ י י נצדי
*«t׳׳ S
yי*י י %sי 5 \y
גליון 1292תשפ״ו
a ־ן ־ * “, t t iii־ >l f t - * '•A • M L '
פניני
י * י £י * י י * י*
\> £ ? nו ו
ת^?1ה שנה וקללותיה,
t ;• ; * I ; ד ד V J ״
להמשיך ולקרוע שערי שמים לרפואתו השלימה של רבינו שר התורה התפילה והצדקה,
יחיד הדורות בשקידת התורה ועמלתה מתוך ייסורין ,פה קדוש ,דלא ידע בצורתא דזוזא,
רבינו (חזקיהו) דב הכהן בן שושנה לרפדש בקרוב שיזכה לחזור לאיתנו הראשון מתוך
בריות גופא ונהורא מעליא
(אמרו בגמרא בסנהדרין סג ע"ב שעדת שקר לא חשיבה מעשה אלא ראשיכםשבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש
דיבור או ראייה) ,ומבואר שהעבירה מתחילה בראייה עצמה שלא
נגלית לרבים ואפילו לא ליריב. ישראל (כט ט)
שגרסת הספרים בגמרא יש לומר בפשיטות שעבירה זאת לא נגלתה, סדר הדרגות כאן מקבילות לע שרת הדברות
שהרי שני עדים נאמנים מן התורה לכל דבר ודבר ,ולא הוחזק שיתגלה יש כאן חמש חלוקות כמבואר ,ובסמוך עוד חמש" :טפכם ,נשיכם ,וגרך
שיקרם .ולאו ד"לא תחמוד" עיקרו בלב לדעת הרמב"ם והמגיד משנה אשר בקרב מחניך ,מחטב עציך ,עד שואב מימיך" .ואמרו כאן בזוהר
(סוף פרק ט' מהלכות גזילה). שעשר חלוקות אלו הן כנגד עשרת הדיברות ,ולכאורה צריך להבין
ונמצא שבשתיים אלה הרחוקות שאין בהן דין ערבות ,כנגד זה נכתבו השייכות בין חלוקות טכניות אלו לעשרת הדברות.
כאן "חוטב עצך ושואב מימיך" שבהם ליכא ערבות -כמו שכתבו ואפשר לבאר עפ''י פשט ,שהנה סדר עשרת הדיברות אזילנן מן הכבד
התוספות בריש שבועות ובדף ד' בנדה ,חלקיהם שם כמשמעות רש"י לקל,
דליכא ערבות אף בגרים ,והקשו עליו מהא דמוכח שלא היו גרים בתחילה מדובר באלוקות גופה של "אנכי ה" .אחר כך "לא יהיה לך",
בערבות מואב. שהוא רק בבחינת שלילת הרע .אחר כך "לא תשא" ,שהוא רק
ואפשר דגיור של ערב רב שאני ,שלא נעשה על ידי ישראל אלא משה השתמשות שלא כהוגן בשם ה' .אחר כך איסור 'שבת' ,שאין ביטולה
קיבלם על דעתו ,ומצינו שהתברר על כך בלכתו מהעגל ,אבל גיור אלא חיסרון השתוות למעשה ה' בראשית .אחר כך "כבד את אביך",
שנעשה על דעת ישראל חלה גם קבלת ערבות .ולפי זה ניחא שהדיברה שאינו אלא כבוד למי שהוקש כבודו לכבוד המקום ולא כבוד ה' גופא.
השמינית של "לא תגנוב" ,שמכוונת גם כנגד "גרך אשר בשעריך", אחר כך ענייני כבוד לצלם אלוקים של ישראל שגם כן הוקש
שוגגתו שיש בה ערבות -זה גם בו עיקר הערבות לדעת רש"י. לכבוד המקום ,אלא שדמותו של מלך -שהפגיעה היותר
רק השתיים האחרונות שמכוונות כנגד הגבעונים שהתגיירו גדולה היא הריגה ("לא תרצח") .אחר כך ניאוף באשת רעהו
ברמה (כמו שאמרו חז"ל) ,הן עבירות ("לא תנאף") ,כדפירש רש"י שאין ניאוף אלא
שבסתר שאין בהן ערבות ,שכשם שבאלו באשת איש .אחר כך גניבת נפשו ("לא
שנגדם דף חלק -אין ערבות. תגנוב") .אחר כך עדות שקר ("לא תענה"),
מחטב עציך עד שאב מימיך ,שפה שני אלה בהיקפין.
ובסוף "לא תחמוד" ,שהיקפו בלב ,כפי שכתב
(כט י)
מתי העת הנכונה לקבל ׳גרי ם׳
לנאמנים הרמב"ם והמגיד משנה (סוף פרק ט' מהלכות
גזילה) ,ועיין מה שכתב בעל הנודע ביהודה
פניני משא וסתן עם רבעו
ברש״י מבואר שבאו הגבעונים להסתפח אצל הפסק בין תקיעות דמיו שב ואין זה כמובן דרגות בחומרת העבירה.
משה ,ונתנם להיות חוטבי עצים ושואבי מים. לדמעומד. הדיברות ובדומה לזה ,סדר הנאמר בעשרת
ו'בשפתי חכמים' פירש שלא קיבלם משה משמעות הרמב"ם (פרק ג' מהלכות שופר, מעלות נפרטו שמנכה מן הכבד אל הקל -כך
אלא בתנאי זה ,שיהיו חוטבי עצים ושואבי כל ישראל" :ראשיכם" ברישא ,ועל זה כסדר
הלכה י"א) שהקפדה היא על ההפסק בין
מים ,ומבואר שאין זה מדין קנס כמו אצל עד "חוטב עצך ושואב מימיך" .וזהו המכוון
יהושע .שהרי באותה שעה עדיין לא נצטוו תקיעות דמיושב לדמעומד היא רק על הבולט בפירוש עשרת הדיברות דאחר עשרת
שלא לקבל גרים מן האומות ,כמבואר התוקע ולא על השומעים .וכן נקט המגיד הדיברות שבסיני.
בילקוט שיהושע שלח שלוש איגרות קודם משנה בדבריו. אפשר להוסיף בהקבלה זו של עשרת
כניסתו לארץ :מי שרוצה לברוח -יברח ,מי ואפשר לבאר דבריו על פי הרמ"א (בסימן הדיברות לעשרה שמנויים כאן ,שהנה אמרו
שרוצה להשלים -ישלים ,ומי שרוצה קס"ז) ,שפסק שאם בירך המברך חז"ל שהחשש של ערבות של ישראל היא
להילחם -ילחם .הרי שעדיין לא חל האיסור "המוציא" בשביל כולם ואכל לאלתר, "ערבים זה לזה" -דמי יודע מחשבתו של
"לא תחיה כל נשמה" .אם כן ,מותר היה והשומעים דיברו לפני אכילתם שלהם - חברו? אמר להם משה" :הנסתרות לה'
למשה לקבלם כגרים גמורים ,ואף על פי כן אין הדבר הפסק למברך ,שצריך שלא יהא אלוקינו" ,שאין אחד נענש על מחשבתו של
לא קיבלם אלא על מנת שיהיו חוטבי עצים המשך בעמוד הבא ◄ חברו .והנה שתי האזהרות האחרונות של "לא
ושואבי מים -וצ"ע. תענה" ו"לא תחמוד" ישנן בסתר; שבהן עדות
הדברים נכתבו ונערכו על דעת העורכים בלבד .להערות ,תרומות והנצחות,
ולקבלת הגליון בדוא"ל ניתן לפנות לטלפון 0 5 2 -7 6 6 -0 9 7 5 :או s c 0 5 2 7 6 6 0 9 7 5 @ g m a il.c o m
שפתי כהן נצדי ב
שב מידיעתו -אינו מביא קרבן על חטאו .נמצא שיש חומרא בשוגג ונראה לבאר על פי דברי הגמרא שבימי דוד ושלמה לא קיבלו גרים,
אצל מי שאינו שב ,שאף שבפועל עשה בשוגג -נחשב לו הדבר כזדון. משום שישראל שרויים היו בטובה ,וכל הבא להתגייר בזמנם -היה
הטעם בזה :בכל שוגג אחר יש צד קולא ,שהרי מעשהו נעשה בטעות הדבר בחשש שמחמת כבוד או עושר הוא בא ,ולא לשם שמים ,ולכן
-אילו היה יודע את המציאות לא היה חוטא כלל .אבל מי שאינו שב גיורו פסול .והקשו שם לגבי בת פרעה שנתגיירה בימי שלמה ,ותירצו
מידיעתו -אין החטא שלו נחשב כטעות ,שהרי גם אילו ידע את האמת שמכיוון שהיא בת מלך -לא שייך שתבוא לגירות מחמת עושר או
לא היה נמנע מן העבירה ,כי בלבו ובמהותו אין העבירה בעיניו כבוד ,ולכן גיורה היה כשר.
ריעותא .זהו מה שנאמר על מי שאומר "שלום יהיה לי כי בשרירות ומבואר מזה ,שבזמן שישראל נתונים במעלה ובטובה -אי אפשר לקבל
לבי אלך" -אצלו גם עבירת שוגג נחשבת כזדון. גרים ,אלא אם כן ברור שאין להם מניע גשמי בגירותם .ואפשר לומר
שכאן היה הדבר כן בפשיטות :ישראל עמדו אז להיכנס לארץ ,והיו
כי הוא חייכם ובדבד הזה תאדיכו ימים על שרויים בטובה וברחבה ,וממילא לא היה ניתן לקבל גרים ,אלא בתנאי
האדמה (לב מז) שייעשו חוטבי עצים ושואבי מים .בתנאי זה -מתבטל כל חשש של
מניע גשמי ,ומתגלה שגירותם היא לשם שמים ,ולכן רק כך יכלו
התורה עצם החיים להתקבל.
מתפרש ע"פ המשנה באבות 'מאן דלא יוסיף יסף' ,וכן הוא בזוהר פ'
שלח מאן דפסק מילין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי ואת אשד איננו פהעינגנו היום (כט יד)
עלמא ,ומסתבר שלא בכדי הוא האי לשון נופל על לשון ,שבשני מדוע תרגום יונ תן ני תן לקראו ב שמו״ת
המאמרים הנז' ,אלא מעיד הדבר על כך שיש שייכות ממש בין מציאות בפסוק זה "דרשו חז"ל בגמרא (שבת קמו ):שאלו הן נשמות הגרים.
החיים למציאות התורה ,שככל שמתחזק הלימוד מתחזקים החיים ,וזהו ובספרים נתבאר שנשמות אלו היו במעמד הר סיני רק בבחינת כוח,
כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים כפשוטו ממש ,שלא כמו ככבוד ולא בפועל.
או"א ושילוח הקן שכתוב 'אריכות הימים' בלשון למען שהוא ענין של ולפי זה אפשר לדייק :התרגום שבתורה -שתיקנו לקרוא בציבור
קבלת שכר. תרגום אונקלוס -גם הוא ניתן בסיני .משום כך כתבו הפוסקים שיש
[א.ה .וכידוע המעשה שהיה עם מרן הגרב''ב לייואויץ זיע''א באסיפה בו מעלה מיוחדת לענין מצות השלמת הפרשה בציבור ,אפילו יותר
שאחד מהרבנים נשא דברו ובתוך דבריו אמר שהתורה הרי היא כאוויר מפירוש רש"י .אלא שהתרגום לא ניתן אז בגילוי ,אלא בבחינת "סתום",
לנשימה ,ותיכף היסה אותו הגרב''ב ואמר שה שה .אויר לנשמיה הוא בכוח ולא בפועל .וכמו שכתבו התוספות (ברכות לא ):שכל דיבור
תנאי לחיות ואילו התורה זו החיים עצמם. שיצא מפי הקב"ה בסיני היה בלשון הקודש לכל הדעות.
ומה נואלו ראשי השלטון ובג''צ הצורר על עולם התורה להכחידו ,ואינו ומעתה מבואר היטב :דווקא אונקלוס הגר הוא שגילה את התרגום ,כי
יכול להבין כיצד חרף כל הגזירות הנוראות עדיין היכלי התורה שורש נשמתו היה כלול באותו חלק של "בכוח" במעמד הר סיני .וכשם
והישיבות מלאים מפה אל פה בכל שעות היום והלילה ,כי אין זה תנאי שנשמות הגרים נכללו אז בבחינת בכוח ,כך גם התרגום נמסר שם
לחיים אלא החיים עצמם ומי הפתי שיכרות עצמו ונשמתו מאילן בהעלם ,ואונקלוס -ששורש נשמתו בגדר זה -זכה לגלות בפועל את
החיים]. חלקו במתן תורה.
למעןספות דדוה את הצמאה (כט יח)
מתי נח שבת העבירה לזדון
ברש"י מבואר שעוונות נעשים לשוגג ,ושגגות נעשות כזדונות .וניתן
ר בינו ב ת פיל תו ל א חלי ו ל א מ ר גי ש לנ ע ש ה ס בי בו
לפרש זאת בדרך פשט :הדבר דומה למה שאמרו בגמרא שמי שאינו
ידוע שרבינו בתפילתו מתנתק לגמרי מסביבתו ,עד שנראה לסובבים שאינו
שייך כלל לעולם באותה העת ,ומידי פעם שומעים שיוצא מפיו כל מיני
מילים אשר הינם מובנים רק למבינים בתורת הח-ן ולא לכל אדם ,ופעמים
רבות שמעו אותו אומר בתפילה 'פר ושעיר 'פר ושעיר'.
וכך שח מקורבו של רבינו ,הסמוך ומסור על מיטת חוליו ,באחת מההזדמנויות
שהיה נראה שעת רצון ,אחד מהשומעים אמר לרבינו הנה נראה שיש כעת
II דעת
'עת רצון' ,ברצוני לשאול את רבינו שאלה ,ואמר לו רבינו שאל .ואז שאל חכמה ומוסד
אותו אדם מה פשרם של המילים יפר ושעיר שרבינו מוציא תכופות מפיו בתפילתו ,נענה רבינו
ואמר אם עכשיו זו באמת 'עת רצון' הלא תחטוף תיכף להתפלל על פלוני שיש לו חולי קשה
במעיים או על פלונית הזקוקה דחוף לזיווגה ,ואל תבזבז זמן כה יקר על שאלות ב'עניינים'.
כוס של ברכה נשגר קמיה הו''כ מעלת הרה״ג המופלג ת״ח שדעתו
יפה ,חביבו של רבינו ה״ה הגר״י בריזל שליט״א מפעיה״ק טבריה ראש
כולל 'דרכי התלמוד' ואב״ד 'דרכי הריבית' לרגל השמחה השרויה
במעונו בהולדת בתו שתחי' יתן ה' ויזכו הוריה לגדלה לתורה לחופה
ולמעש״ט ,אכי״ר ,המברכים נאמנה רבנן ותלמידהון.
העלון יוצא בסיוע התוכנה הנהדדת לזכדון ולשינון הש׳׳ס ׳ש׳׳ס הדדן׳
אכן ,הרי רוב האחרונים חלקו שם על הרמ"א וכתבו שאם הפסיקו שפה לנאמנים -המשד
השומעים בדיבור -לא מהני מה שאצל המברך לא היה הפסק .ויש
לתמוה ביותר מדוע לא הביאו ראיה מדברי הרמב"ם הזה ,וצריך עיון. הפסק בברכה שלו ,ולכן לא מיקרי הפסק דיבור ,מכיון שלא הוא הפסיק
גם לפי זה מבואר מהרמביים דלא כהריטבייא ,שכתב דמה שהקפיד בדיבור אלא השומעים.
הרי"ף שלא להפסיק בדיבור אינו אלא בין מיושב למעומד ולא בתוך ואם כן ,הכא נמי כן הוא :שאם התוקע שהוא גם המברך לא הפסיק -
המיושב והמעומד גופא .והיינו שסובר הריטבייא דהקפידה של ההפסק כמו כן הדבר שיחשב שגם אצל השומעים לא הייתה הפסקה משום
בדיבור אינה משום לתא דברכות ,אלא שלא ראוי שיהיה הפסק בין שני שיצאו בברכה שלו ,אף אם הם עצמם כן הפסיקו בדיבור.
החלקים של אותה מצווה (שמיושב ומעומד) .ולפי זה לא שייך מה
שכתבנו בדעת הרמב״ם.
הדפס ת העלון לע״נ רבני טבריא:
רבה הרא שי של טבריא ,הצדיק החכם רבי חיים בן רבי יצחק סמאג'א זצ"ל
רבה הרא שי של טבריא ,הצדיק החכם רבי י ע ק ב חי בן רבי ברוך זריהן זצ"ל
מיי סד ה״ה ביבאס ,הצדיק החכם רבי ר פ אל ביבאס זצ"ל
־>o cד
משנת הפרשה
הערות וביאורים ע״ס פרשיות התורה —o— 0
מ תו ר ת רבינו ר א ש הי שיבה
הגאון רבי אי ת מר גרבוז שליט״א
בענין פרשיות פתוחות וסתומות ובדין הפסק ד' שיטין בין חומש לחומש
פרשה לפרשה ,דיש ריוח של פתוחה ויש ריוח של סתומה ,וריוח של פתוחה ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען
שיעורו טי אותיות בין בתחילת השיטה ובין בסוף השיטה ,וריוח דסתומה היינו תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל (לא ,יט).
ריוח כשיעור גי אותיות באמצע השיטה ,וכן במניח שיטה חלקה חשיב ג” כ
בגמ' (סנהדרין כ”א בי) דרשו מהך קרא דמצוה על כל אדם מישראל לכתוב
כריוח באמצע השיטה וכלשון הרא” ש (שם) 'כיון דאין פתוחה לא בתחילת
ס” ת לעצמו ,והנה במצוות כתיבת ס” ת רבו הפרטים ונדון כאן במקצת מהם.
שיטה ולא בסוף שיטה ,ושיטה חלק הוי כמו ריוח באמצע השיטה' ,ויסוד הדבר
דלהרא” ש החילוק בין פתוחה לסתומה הוא בדין הריוח שבין פרשה לפרשה, הנה כתב הרמב” ם (הלי ס” ת פ”ח ה”ג) וז”ל ,יספר שאינו מוגה במלא וחסר,
ולכן חלוקין הפתוחה והסתומה בשיעור הריוח ,ומשו”ה חלוקין גם בזה אפשר לתקנו ולהגיהו כמו שביארנו ,אבל אם טעה בריוח הפרשיות וכתב
שפתוחה הוא ריוח בתחילת שיטה או בסוף שיטה ,וסתומה הוא ריוח באמצע פתוחה סתומה או סתומה פתוחה ,או שהפס יק והניח מקום פנוי במקום שאין
שיטה ,אבל להרמב” ם יסוד הדין דפתוחה וסתומה הוא דין בשם הפרשה ,והוא בו פרשה ,או שכתב כדרכו ולא הפסיק בריוח במקום הפרשה ,או ששינה צורת
מלבד הדין שצריך ליתן ריוח בין פרשה לפרשה כשיעור טי אותיות. השירות ,הרי זה פסול ואין לו תקנה אלא לסלק את כל הדף שטעה בוי ,עכ”ל,
ובטור (יו” ד ריש סי' ער”ה) הביא ג”כ דעת הרמב״ם וכתב 'פרשה פתוחה לא
ועפ”ז יש לבאר פלוגתת הרמב” ם והרא” ש לגבי פתוחה שעשה סתומה יעשנה סתומה ,וסתומה לא יעשנה פתוחה ,ואם שינה בשניהם פסולה ,וכתב
וסתומה שעשאה פתוחה אם מהני תיקון או לא ,די” ל דאזלי בזה לשיטתם, הרמב” ם שאין לו תקנה וצריך להסיר את כל היריעה׳.
דלהרא” ש דכל הדין פתוחה וסתומה הוא דין רק בריוח שבין הפרשיות ,א” כ
אמנם הרא” ש בתשו' (כלל ג' סי' זי) כתב דמהני תיקון אף בפתוחה שעשאה
אע”ג דלכתחילה אין יכול לתקן משום דממעט את הכתב וכיוצא בזה ,אבל אם
סתומה וסתומה שעשאה פתוחה ,והביאו הטור שם וכתב 'ואדוני אבי הרא” ש
עבר ותיקן מהני התיקון והפרשה נעשתה כמו פרשה הכתובה כדינה ,אבל
ז” ל כתב בתשובה דודאי מועיל לו תיקון ,כיון שמועיל תיקון בטעות של
לשיטת הרמב” ם דס” ל דהדין פתוחה וסתומה הוא בחלות שם הפרשה ,
tחסירות ויתירות ,כל שכן בתיקון הפרשיות ,אלא שאיני יודע איך יתקן עיוות
דנעשית פרשה זו פתוחה או סתומה ,א” כ בעבר ושינה י” ל דס”ל להרמב” ם
0הפתוחות והסתומות ,כי היה צריך למחוק הרבה לפניו ולאחריו ושמא יזדמן לו
דנפסל כל הפרשה ,דכיון דחל עליה שם פרשה פתוחה במקום פרשה סתומה,
rשם ,וגם היה צריך למעט הכתב בשביל ריוח שבין פרשה לפרשה ודבר זה
א”כ לא יועיל לתקן את הריוח בתחילת הפרשה ,דפרשה זו נכתבה שלא כדין
אסור' ,והיינו דנקט הרא” ש דמהני תיקון אף בפתוחה שעשה סתומה וסתומה
ובשעת הכתיבה נקבעה לפרשה סתומה ונפסלה ,ומשו”ה כתב הרמב” ם דיגנוז
שעשאה פתוחה.
פרשה זו.
ובדעת הרמב” ם הביא הבית יוסף שם ובכסף משנה (שם) ,דבתשו' הריב” ש (סי'
[ויש להביא דוגמא לדבר ,מהא דמבואר בשו” ע (יו” ד סי' רע”ד סעי' זי) דספר זי) פירש דאף לדעת הרמב” ם אם עבר ותיקנו כשר ,אלא דיגנז משום שקשה
המנוקד פסול ואפילו אם הסירו ממנו את הניקוד[ ,ומקורו ממסכת סופרים לתקנו ,אמנם מדברי הטור משמע דהרמב” ם פוסל אף בדיעבד ,וכ”כ הב”ח שם
וכמש”כ הגר” א שם ,ובבאר הגולה שם כתב בשם תשו' הרמב”ן דהטעם בזה [ועיי תשו' תשב” ץ (ח” א סי' קכ”ז) שהובא בבדק הבית שם] ,וצ” ע דא”כ אמאי
משום דאין לנו אלא כנתינתו מסיני] ,ומבואר דכיון שנכתב שלא כדין לא באמת יפסל הספר תורה בדיעבד ומ” ט לא יועיל התיקון של פתוחה וסתומה.
מועיל תיקון כיון שכבר נכתב שלא כתיקונו ,ויעו” ש בט”ז (סק”ו) שכתב לבאר ונראה לבאר בזה ,דהנה נחלקו הרמב” ם והרא” ש בדין פרשיות פתוחות
הא דלא מהני תיקון כיון שנכתב שלא כתיקונו עיי”ש ,ובהגהות רעק”א שם וסתומות ,דש יטת הרמב” ם (שם ה”א) דפרשה פתוחה לעולם מתחלת בראש
ובפתחי תשו' (שם סק”ח) הביאו מדברי האחרונים דאם ניקד אחר הכתיבה השיטה ,אמנם הרא” ש (הלי ס” ת סי' י”ג) ס”ל דאף אם הניח בראש השיטה ריוח
מהני להסיר הניקוד עיי”ש ,והיינו משום דהפרשה נכתבה בכשרות ,וה” נ הכא כשיעור טי אותיות הוי פרשה פתוחה ,ועוד נחלקו ,באופן שהניח שיטה שלימה
כיון דבשעת כתיבת הפרשה נכתבה הפתוחה כפרשה סתומה הרי חל עליה דין בלא כתב והתחיל לכתוב הפרשה בשיטה שלישית ,דלהרא” ש (שם) הוי
פרשה סתומה ולא יועיל לתקן את הריוח]. סתומה ולהרמב” ם (שם) הוי פתוחה ,וכן נחלקו עוד ,דהרמב” ם (שם ה”א-בי)
ולפ”ז נמצא דאף לשיטת הרמב” ם אם ימחוק את כל הפרשה הפתוחה שכתבה ס”ל דבין בפרשה פתוחה ובין בפרשה סתומה הריוח הוא כשיעור טי אותיות,
סתומה ,ויכתבנה מחדש פתוחה ,דודאי יועיל התיקון ויהא כשר בדיעבד ,אבל והרא” ש (שם) ס”ל דפתוחה הוא ריוח טי אותיות וסתומה הוא ריוח גי אותיות
לתקן את הריוח שבתח ילת הפרשה גרידא ,זה לא מהני להרמב” ם דאזיל [והובא גם בדברי הטור (שם)].
לשיטתיה דנקבע שם 'פרשה סתומה' על פרשה זו וכמשנ”ת[ ,ולעיקר דבר זה וביסוד פלוגתיהו י”ל ,דהרמב” ם ס” ל דיש בי הלכות ,אי יש הלכה דצריך להיות
העירני הג” ר יצחק קורלנסקי שליט”א]. ריוח בין פרשה לפרשה והריוח הוא כשיעור טי אותיות ,ויש עוד הלכה ש יש
והנה בגמ' (ב”ב י”ג בי) מבואר דבכתיבת ס” ת צריך להפסיק בין חומש לחומש פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה ,ובזה ס”ל להרמב” ם דשם פרשה פתוחה
שיעור של ארבעה שיטין [וכן בין כל נביא לנביא ,ובנביא של תרי עשרה צריך ופרשה סתומה נקבע בתחילת הפרשה ,וכמו שכתב הרמב” ם (שם ה”א) בלשונו
להניח ריוח של גי שיטין]. 'פרשה פתוחה יש לה שני צורות וכוי נמצאת אומר שפרשה פתוחה תחלתה
ובתוס' בריש גיטין (דף בי ע”א ד”ה המביא גט) כתבו יומה שנוהגים לכתוב י”ב בתחילת השיטה לעולם' ,וכן בפרשה סתומה כתב הרמב” ם (שם ה”ב) 'ופרשה
סתומה יש לה שלש צורות וכוי נמצאת אומר וכוי ופרשה סתומה תחלתה
שורות בגט ,אומר רבינו תם משום דגט גימטריא י”ב ,ור”י שמע בשם רב האי
גאון ובשם רבינו סעדיה משום דכתיב יספר כריתות' כשיעור י”ב שיטין מאמצע השיטה לעולם' ,והיינו דשם פתוחה ושם סתומה נקבע בתחילת
המפסיקין בין ארבעה חומשי ספר תורה ,כדאמר בבבא בתרא שצריך להניח כתיבת הפרשה אם נעשית פתוחה או סתומה ,והוי חלות דין בפרשה ,דיש
ארבעה שיטין בין כל ספר וספר ,והפסק שבין וידבר למשנה תורה לא חשיב ^ פרשה פתוחה ויש פרשה סתומה ,וזה נקבע ע”י תחילתה ,וזהו דין נוסף מלבד
שאינו אלא חוזר ושונה מה שלמעלה' ,והיינו דכיון שבגט כתוב 'כריתות' הדין לעשות בין פרשה לפרשה ריוח ששיעורו טי אותיות וכמשנ”ת ,ומשו”ה
משו”ה כותבין אותו כשיעור השורות שמפס יקות וכורתות בין החומשים ,שהם!׳ י ולש יטת הרמב” ם פרשה פתוחה מתחלת רק בתחילת שיטה ,דזה קובע את
ps די שורות בין חומש לחומש ,ואת ההפסק שבין במדבר לדברים לא תחילת הפרשה שתהא פרשה פתוחה ,וכן בהניח שיטה ריקה (
מונים משום דכיון שחוזר ושונה מה שלמעלה ,בזה חשיב דהספרים 0 qוהתחיל הפרשה בתחילת השורה שלאחריה נעשית הפרשה
לפרשה פתוחה כיון שהתחיל בתחילת השיטה .
מופסקין גם בלא הפסק של די שיטין ולא חשיב דההפסק נעשה ^” Y J
הרא” ש ס” ל דיסוד דין פתוחה וסתומה הוא דין בריוח שבין |
יו״ל ע״י מערכת ׳סוב?גליונות׳ k.ailvonot (®am ail.com 053-3145900
—) —■
־ C׳ ' 'v0 tot ׳V־ '״> נ ־
ץ דברי הרמב” ם שם שכתב 'ספר בראש ית יהי רקיע ,יקוו המים וכו' ובחידושי אנשי שם על המרדכי (ריש גיטין) הביא מדברי המהר” ם
]SV2JJ3
ו רח יד ” v־ ׳✓
כולן פתוחות ,וכתב הכס”מ דמדשתק ולא הזכיר את הפרשיות QJ O שכתב 'והר” ר אברהם מענצל כתב ,כיון שבכל פרשה פתוחה צריך
f שבראש י הספרים [וכגון בראש ית ברא שבתחי' חומש בראשית] להניח שיטה ,אין למנותה בשיטין שבין ספר לספר ,דבלא”ה צריך ץ
^ משמע שאותן הפרשיות אין לכללן לא בפתוחות ולא בסתומות להניח שיעור פתוחה ,יעלה לך כל ספר ג' שיטין ,הרי י”ב עם ד' של ( ^
לפי שהן תח ילת ספר ,והביא ג” כ שכן נמצא בספר קרית ספר לה” ר מנחם י משנה תורה׳ ,וראיתי שהביאו ליישב עפ” ז דברי העיטור (ריש הלי גיטין)
לבית מאיר יעו”ש ,ולכאו' כוונתו דלהרמב” ם הרי ל”ה בכלל פתוחות וא” כ °שכתב יונהגו לכתוב י”ב שיטין בגט ,ומפרשינן טעמא כנגד ג' שיטין בין כל
יהיה הדין דלא יפסל בדיעבד אם לא הניח אפי' שיטה אחת בין ספר לספר. ספר וספר של חומש והן י”ב שיטין ,ולכך נקרא כריתות' ,ובפשוטו צ”ב דהרי
אמנם זהו חידוש גדול לומר כן ,דלא מצינו לאחד מן הפוסקים שח ילק בזה בין כל חומש לחומש צריך להניח ד' שיטין ולא רק ג' שיטין ,אמנם לפ” ד
דבין פרשה לפרשה יהא דין פתוחה לעיכובא ,ובין חומש לחומש לא יהא המרדכי אשה” ט די” ל דכוונתו דהתוספת שנוסף בין כל חומש לחומש יותר
לעיכובא ,והוא מחודש מאד ,וא”כ צ”ב מ” ט באמת יצטרכו להפס יק בין מההפסק שבין כל פרשה לפרשה הוא רק ג' שיטין כיון דשיטה אחת בלא”ה
חומש לחומש לש יטת הרמב” ם והרי ס” ל דבין חומש לחומש לא חשיב לא צריך להניח מדין כל פרשה פתוחה.
פתוחה ולא סתומה. והנה בביאור דברי העיטור והחי' אנשי שם ,בפשוטו היה אפשר לפרש דס” ל
אמנם למשנ” ת לעיל דלש יטת הרמב” ם יש ב' דינים בפרשה פתוחה ,א' יש דמדין הפסק בין ספר לספר מע יקה” ד היה צריך להניח רק ג' שיטין ,ומה
דין להניח ריוח בין פרשה לפרשה ,וב' יש עוד דין ש יש שם פרשה פתוחה שצריך להניח ד' שיטין הוא משום דצריך להניח עוד שורה מדין פרשה
ויש שם פרשה סתומה ,וא”כ נראה לבאר בדעת הרמב”ם ,דכל מה ש נקט פתוחה ,אמנם א”כ צ” ע אמאי לא נימא דאותו שיטה של ריוח תעלה להנך
דתח ילת ספרים אינם בכלל פתוחות וסתומות ,היינו דאי”ז בכלל שם פרשה שני דינים בבת אחת ,ואמאי צריך להניח ריוח של ד' שיטין ולא סגי בג'
פתוחה וסתומה ,אבל ודאי אף בתח ילת החומשים יש דין ריוח בין פרשה שיטין[ ,ומכח זה הכריחו התוס' דיש דין להניח ד' שיטין ולא רק ג' שיטין].
לפרשה ,ומשו”ה אם לא יניח ריוח ט' אותיות הוי לעיכובא וכמו שפסקו וצ”ל דכוונת העיטור והחי' אנשי שם ,דכיון שש יטה אחת בלא”ה צריך
התשב” ץ והנודע ביהודה. להניח ,א”כ אין ניכר שש יטה זו באה להפס יק בין חומש לחומש כיון דבלא”ה
[ויתכן לחדש עוד לפ”ז ,דיתכן דאף בראש י ספרים צריך להתחיל בתח ילת צריך להניח משום ההפסק שבין פרשה לפרשה ,ורק שאר הג' שיטין ניכר
השורה וכמו בפרשה פתוחה ,ואף דאין לכלול ראשי ספרים בכלל פתוחות שבאו ולהפסיק בין הפרשיות ,ומשו”ה נהגו בגט לרמוז רק על שיטין אלו.
וסתומות ,אפייה תח ילת חומש הוי כ” ש מפרשה פתוחה לענין זה ,ורק דכתב אמנם אפשר לבאר בזה באופ”א ,די”ל דס” ל דבאמת מדין בין ספר לספר
הכסף משנה שאין לכללם במנין הפרשיות הפתוחות והסתומות ,אבל בדין צריך להניח רק ג' שיטין[ ,וראיה לזה מדברי הרמב” ם שגרס בגמ' שם דבין
תחילת השורה י” ל דשוין הם לפתוחה דכ” ש הוא ודו”ק]. נביא לנביא צריך להניח רק ג' שיטין וה” נ י”ל דבין חומש לחומש סגי בג'
והנה בגמ' (ב”ב י” ד ב') מבואר לגבי הא דבין חומש לחומש צריך להניח ד' שיטין מדין הפסק החומש] ,ורק דהדין הוא שצריך להניח ריוח זה בנוסף על
שיטין ,דמסיים למטה ומתחיל למעלה ,ופירש”י שם דאם נזדמן לו סיום מה שהיה צריך להניח בלא”ה ,ומשו”ה אין יכול לצרף את הריוח של
הספר מלמטה בסוף הדף מתחיל ספרו האחר בראש הדף ואינו צריך להניח הפתוחה שבין פרשה לפרשה ,דהדין הוא שצריך עוד הפסק בין החומשין
ריוח חלק ביניהם ,ולכאו' מבואר בדברי רש”י דהא דצריך להניח בין ספר מלבד ההפסק שבין הפרשיות מדין פתוחה.
לספר ד' שיטין הוא רק מדין הפסק בין ספר לספר ,ולא מדין פרשה פתוחה, ויש להביא נפק” מ בין ב' ביאורים אלו ,במי שהניח ט' אותיות בסוף השיטה
ומשו”ה בסוף העמוד דאי” צ הפסק בין ספר לספר ,יכול להתחיל מלמעלה שבסוף החומש ,דאם נאמר דבסוף החומש צריך להניח ד' שיטות ,א”כ יל” ד
בלא הפסק שורה כלל ,דאם נימא דצריך להניח אף מדין פרשה פתוחה ,א” כ דלדין בין ספר לספר לא סגי בחצאי שיטות וצריך ד' שיטות שלימות
איך מתחיל מלמעלה והרי קיי” ל דאם גמר הפרשה בסוף הדף וצריך להתחיל ^ שיפסיקו בין החומשין ,ומשא”כ אם נאמר דסגי בג' שיטות להפסיק בין
פרשה פתוחה בתח ילת הדף שאחריו ,ישייר שיטה אחת מלמעלה ,וכדאי' cחומש לחומש ,ורק דצריך שיהיו מלבד ההפסק בין הפרשיות ,א” כ הכא
במס' סופרים (פ” א הי”ד) והביאוה התוס' (מנחות ל”ב א' ד”ה והאידנא) " דלדין הפסק הפרשיות סגי בט' אותיות א”כ יצטרך להרחיק בין החומשין רק
והרא” ש (הל' ס” ת סי' י”ג) ,ומשמע לכאו' דנקט דאי” צ לשייר בין חומש כשיעור ג' שיטין.
לחומש מדין פרשה פתוחה. והנה בתשו' תשב” ץ (ח” א תשו' קע”ה) כתב 'תשובה ,מה שהצריכו חכמים
אמנם אי” ז מוכרח די”ל דכוונת רש”י היא דאי” צ להניח ד' שיטין ביניהם כדין להניח ד' שיטין בין חומש לחומש ,נראה ודאי דלמצוה בלחוד הוא ולא
בין חומש לחומש ,אבל אה”נ שיטה אחת ישייר ביניהם ,ובלא”ה יש לדחות לעיכוב ,דדבר הלמד מענינו הוא ,דבפרק קמא דבתרא כי תניא דבין כל
ראיה זו ,דיעוי' בתוס' שם שכתבו 'ונראה לר”י דבין חומש לחומש של תורה חומש וחומש צריך להניח ארבע שיטין ,תני בתר הכי וכן בין כל נביא ונביא,
צריך להניח ,ואנביאים דוקא קאמר דאין צריך כדמפרש טעמא לקמן שאם וליכא למימר דבנביאים מתני לעיכובא ,שלא שמענו פסול בדיעבד
בא לחתוך חותך ,אבל בין חומש לחומש של תורה לא ,מידי דהוה אפרשה בנביאים ,והוא הדין נמי לבין כל חומש וחומש דמיתני בהדיה ,דהא וכן קתני,
פתוחה שאם היה מסיים מלמטה היה צריך להניח שיטה אחת ,הכי נמי דין וליכא לאיפלוגי בינייהו ,וכן נראה דעת הרמב” ם ז” ל שלא כתב זה בכלל
הוא להניח בסוף כל חומש פרשה של ד' שיטין' ,ואי נימא דרש”י ג” כ סבר הדברים הפוסלים ספר תורה'.
כתוס' ,א”כ לא איירי כלל בהפסק שבין החומשים אלא בהפסק שבין נביא [ויש להוכיח עוד כדבריו ,דהא הרמב” ם כתב להאי דינא (פ” ז מהל' ס” ת ה”ט)
לנביא ,וא” א להוכיח דס” ל דאי” צ כלל הפסק בין חומש לחומש כשסיים וז” ל 'ומניח בין כל חומש וחומש ארבע שיטין פנויות בלא כתיבה לא פחות
חומש בסוף הדף. ולא יותר ,ויתחיל החומש מתח ילת ש יטה חמישית' ,ולאחמ”כ (ה”ט) כתב 'כל
ובעיקר דברי התוס' שם ,משמע דנקטו דבין חומש לחומש אי” צ להניח הדברים הללו לא נאמרו אלא למצוה מן המובחר'].
שורה מדין פרשה פתוחה ,דהא רק הוכיחו מדצריך להניח שיטה בתחי' הדף והמשיך התשב” ץ שם וכתב 'ומיהו היינו אם הוסיף ואם גרע ,אבל אם לא
בפרשה פתוחה דה”ה בין חומש לחומש ,ולא כתבו דיצטרכו להניח מדין שביק רווחא כלל ,נראה ודאי דמפסיל ספר תורה בהכי ,דלא נפיק בין כל
הפסק בין הפרשיות ,ויעוי' בשי' הגרש” ר (ב”ב אות רפ”ז) מש”כ לדון לחלק חומש וחומש מכללא דפרשיות ,דאם שינה צורתן מיפסיל ס” ת בהכי
בין פתוחה דהוי דין בפרשה ולכן נוהג גם בסוף הדף ,לבין דין ההפסק בין כדאיתא בפרק הבונה (שבת ק”ג ב') ,הלכך אי לא שביק אפילו רווחא דפרשה
חומש לחומש ,יעו”ש. פתוחה מ וחשת ודאי מפסיל ספר תורה אפילו בדיעבד ,כך נראה לי' יעו”ש,
ובעיקר פלוגתת הרמב” ם והרא” ש בדיני ההפסק דפרשה פתוחה ופרשה וכן פסק להלכה בקסת הסופר (סי' י” ד אות ד') ,וכן פסק בשו” ת נודע ביהודה
סתומה ,יעוי' בתשו' נודע ביהודה (שם) שכתב דלדעת הרא” ש במניח ש יטה (תנינא יו” ד תשו' קע”ט) לגבי הנידון במי שגמר חומש שמות בסוף הדף,
שלימה ריקה הוי פרשה סתומה ,וא” כ כל תח ילת חומש שמניחין בין חומש והתחיל ויקרא מיד בתח ילת דף אחר ,ופסק שם עפ” ד התשב” ץ דפסול כיון
לחומש ד' שורות ריקות הוי כפרשה סתומה ,ולפ” ז אם סיים הספר באמצע שלא הניח לכה”פ כמו ריוח דבין פרשה לפרשה [ ,ויעו” ש מש”כ ע” ז בתשו'
השיטה האחרונה שבדף כדין פרשה פתוחה והתחיל בתח ילת הדף ספר אחר מבן המחבר] ,ומבואר בדבריהם דנקטו כמו שכתבו החי' אנשי שם והעיטור
בלי הפסק שורה ריקה ,הוי לעיכובא וצריך למחוק שיהיה לו שיטה שלימה דאף בין חומש לחומש צריך להניח שיטה אחת מדין פרשה פתוחה.
ריוח בשביל שתהא הפרשה סתומה ,ולפ” ז נמצא דלהרמב” ם תח ילת והנה בקסת הסופר (סי' י” ד אות ב') פסק כדברי התשב” ץ דאם לא הניח ריוח
הספרים דינו כפרשה פתוחה כיון דשורה ריוח לשיטתו היא כפתוחה, -־ cכלל בין חומש לחומש דפסול כיון דלא גרע מבין פרשה לפרשה ,ובלשכת
ולהרא” ש תח ילת הספרים הוי כסתומות יעו”ש. Jהסופר (שם סק”ג) כתב ע”ז דכן כתב התשב” ץ אבל בב”י (או”ח סי' ל”ב) הביא
(^1 אמנם בביאוה” ל (סי' ל”ב סעי' ל”ו) הביא בשם המש נת אברהם י ן ^שם מהרי”ן חביב ז” ל שמצא בקרית ספר לה” ר מנחם לבית מאיר (מאמר ג'
דבמניח ב' שיטות ריוח מודה הרא” ש דהוי פתוחה ,ולפ” ז הרי שפיר ח” א ד”ה ולא) שכתב דהפרשיות שבראש י חמשה ספרים שבתורה ^
י” ל דתח ילת ספר הוי פתוחה אף לדעת הרא” ש שהר י משייר שם ד^> ( ) 5 q (T( 1אין מקום לכללם לא בפתוחות ולא בסתומות לפי שהן תח ילת ספר,
שיטין ריוח ,ומדברי הנוב”י מוכח דנקט שלא כדברי המש נת אברהם,, וכעי” ז מצינו גם בדברי הכסף משנה (פ”ח מס” ת ה”ד) שהביא לבאר
JO C C ■^vג_
יו” ל ע”י מערכת ’סומו גליונות' k. ailvonot®amail. com 053-3145900
שיחת המשגיח
A
הגה"צ רבי חזקיהו יוסף
כזישקובסקי שליט״א
גליון 371
וו
תשפ״ו
A
האבן עזר א כו תב ״ו הנ ה ז ה כ מו א פי קור ס ,כי לא יבק ש חיי
דוכי הצדיקים נקרא או חו ת -דה״נו תווה ומצוות ומידות (בי™™״א מ״ל׳ב)
ל אן אנ חנו צרי כי ם ל הגי ע.
העולם הז ה כי אם ל ה תענג בכל מיני מאכל ו מ שתה״. המ שגיח הגר״ ש וולב ה ז צ״ל סי פר שפעם הי ת ה לו הרג שה
[נ עזו ב כרגע את ה שאלה הפ שוטה שרו אי ם היו ם בע לי ת שוב ה, בעבודת ה׳ שלו שהוא לא מגיע לנ קוד ה שהוא י כו ל ל הגיע א לי ה,
וכ שהם היו ק טני ם הם הי ו ..ו כיו ם הם ב מעלות ה ע ליונו ת .זו לא וז ה מאד כאב לו ,הו א פנה אל המ שגי ח הג און ר בי י חז ק אל
כ״כ שאל ה ,אבל ז ה לא הנו שא שלנו כ ע ת ].אבל כ תוב לנו פה לוינ ש טיין ז צ״ל לקבל עצ ה .א מר לו ר בי י חז ק א ל ,ר בי של מ ה.
י סו ד גדול :אדם שלא מ תי צ ב על דרך ל היו ת ״קדו שי ם ת היו״ מה אתה מתעסק בדברי ם ק טני ם כ אלו ,בא ת ת חיל לח שוב
הו א ני דון על שם סו פו ו אין לו ז כו ת קיו ם .או מר ר בינו יונ ה ,״ו מ ה בג דו ל .ה חיו ב שלך הו א הרבה יו ת ר ג דו ל .ו הו א ה בי א לו ׳ שערי
ת קו ת הנבר א אם לא י שי ם עמל נפ שו ו עי קר עסקו בדברי ם ת שוב ה׳.
שנברא בע בור ם״ .הו א נ בר א ב ש ביל " קדו שי ם ת היו " ,ו בו אנ חנו בדרך כלל חו ש בי ם ,כל י הו די חיי ב ב ת רי״ג מצוו ת וי ש
ת ד ב קון ,לדעת דר כי ה' .אנ חנו נ בר אנו ב ש ביל ל היו ת ג דו לי ם ,אל י הו די ם מיו חדי ם ג דו לי ם מ אי תנו שמהם נדר ש יו ת ר ,י ש להם
לנו ל הי ש אר בד ב רי ם ה ק טני ם .מה דעתכם שי הי ה עי לוי גדול מצוו ת מיו חדו ת כ מו ״קדו שי ם ת היו ״ ,״ו בו תדבק״ וכדו מ ה.
שיכל ל היו ת כ מו מרן הרב ש ך ,ולבסוף הו א בז בז את ה חיי ם ר בינו יונ ה ( שער ג׳ או ת י ״ז) כו תב :׳ו ד ע ,כי ה מעלות ה ע ליונו ת
ונ הי ה פ קיד זו ט ר .ב ש ביל ז ה נ תנו לך את ה כי שרון הז ה ? !. נ מ סרו לנו ב מצוו ת ע ש ה׳ .ו הו א מונ ה ר שימה א רו כ ה .כ מו
יכל ת ל היו ת ג און הגאונים!!! לכל י הו די נ תנו נ שמה חצובה מעלות הב חיר ה שנא מר "וב חר ת ב חיי ם " ,ו מעלו ת תל מוד תור ה,
מתחת כס א הכ בו ד ,תגדל! אתה בן של ה׳! אתה יהודי!!! ו מעלו ת לכת בדרכי ה' ,ו מעלו ת שלמות ה ב ט חון ,ו מעלו ת ה ת בונן
ת שנה כיוו ן.. בגדול ת ה' ,ו מעלו ת ז כ רון ח ס דיו ו ה ת בונן ב ה ם ,ו מעלו ת
אבל המח שבה שעולה לנו כע ת ,נ כו ן ..אבל ב ש ביל ל הגיע ל מעלות הקדו ש ה ,ו מעלו ת ה עבוד ה ,ו מעלו ת היר א ה ,ו מעלו ת ה א הב ה,
ה ע ליונו ת ז ה עבודה של שני ם ,לא יו ם או יו מיי ם וג ם לא שנה ול א ו מעלות הד ב קו ת ,לכל אחת מ הנ ה כ מה מ דרגו ת' ,ו ב ע בור
שנ תיי ם .מה העבודה שלנו ב אלול ?. ה מעלות האלה נבר א האד ם'! בר או או תך דו ק א ב ש ביל המעלה
ה ע ליונ ה ,לא נב חרת ב ש ביל להסתפק ב מו ע ט .נ שמתך חצובה
או מר ר בי י חז ק אל לוינ ש טיין ז צ״ל ( הו א הי ה אדם מ אוד פרק טי
מתחת כסא הכ בו ד ,חלק אלו ק ממעל ,ו ה בי או או תך לעולם הז ה
ו מע שי) העבודה שלנו היו ם הי א ״ל ה תי צ ב על דרך טו ב ״ .ו הו א
כ די ל הגיע למעלות ה ע ליונו ת ,שנאמר ״כל הנ קר א ב ש מי ול כ בו די
נו תן דוג מ א ,אחד שרוצה ל הגיע לירו שלי ם ו הו א תעה ב דר כו,
בר א תיו ״.
וב טעו ת נ ס ע ל כיוון חיפה ו הו א הגי ע לנ תני ה .הו א שואל מי שהו
אי ך אני מגיע לירו שלי ם ,ו הו א או מר לו -ז ה ב כיוון ה ה פו ך. ו מ סיי ם ר בינו יונ ה במשפט נו ר א' ,ו מ ה ת קו ת הנבר א אם לא
ת חזור ב חזר ה לכ בי ש גהה ומ שם תמ שיך לירו שלי ם .ברגע ו הו א י שי ם עמל נפ שו ו עי קר ע ס קו בד ב רי ם שנברא ב ע בור ם' .אם
מסובב את ההגה -הוא כבר מ תי צ ב על הדרך הנ כונ ה .נ כון, בר או או תך ב ש ביל ז ה ו א ת ה לא עו שה את ז ה ,אז ב ש ביל מה
כעת י ק ח לו יו ת ר ז מן ל הגיע ל ש ם ,אבל הו א כבר הולך בדרך נ ב ר א ת .וז ה מעורר או תנו ,אחרת מה אני שוו ה.
הנ כונ ה. אבל אנ חנו רו אי ם דבר מאד מ עניין בפר ש ה ,הפר שה או מר ת לנו
ברגע ו בן אדם מ חלי ט ' אני הולך בדרך הנ כונ ה' ,אני מ תי צ ב על -כן! האדם נבר א ר ק ב ש ביל ז ה ,ו א ם לא ב ש ביל ז ה -למה לו
' דר ך טו ב ה' ,ב או תו רגע הוא שינ ה את כל המצב שלו! חיי ם.
עד כ די כך שהמ שגיח ר בי י חז ק אל ז צ״ל א מר פעם כ תוב בפסוק: הפר שה מת חילה עם ״בן סורר ו מור ה ״ .למה הו א חיי ב ,האם ז ה
״ראה נ ת תי ל פניכ ם היו ם את ה חי ם ו א ת ה טוב ו א ת ה מות ו א ת רק ב ש ביל שי מות ז כ אי ול א י מו ת חיי ב ? .או מר הר מב״ן ״בן
הרע -וב חרת ב חיי ם ״ .ז ה נר א ה כ ביכול כ מו ל הגיד לבן אדם י ש סורר ו מור ה על דעת ר בו תינו -אינו ק טן ,שהקטן פ טור מכל
לך שני סוגי אוכ ל ,אוכל אחד ט עים ו מ שוב ח ,ה שני אוכל מורעל עונ שין שבתורה ו מכל מצוו ת ה א מורו ת ב תור ה ,אבל הו א ה מ ביא
ו מ או ס ו אני או מר לך לב חור את ה אוכל ה ט עי ם .הרי כו לנו ש תי שערו ת״ .ז א ת או מר ת שהרמב״ן למד שזה עונ ש על ב סו״ מ,
יו ד עי ם שזה לא ממש כ כ ה .לעבוד את ה׳ זו עבודה ק ש ה ,ז ה לא ול א ר ק ״י מו ת ז כ אי ״.
ש תי ד ב רי ם או תו דבר שאתה מ מליץ לי מה ל ב חו ר ,לב חור ב חיי ם ממ שיך הר מב״ן :״ו הנ ה י ש ע ליו שני עונ שין האחד שהוא מקלה
ז ה עבודה ק ש ה .עבודה של שני ם .מ שא״כ עולם הז ה ז ה דבר א ביו ו א מו ו מ מר ה ב ה ם ,ו ה שני שהוא זו ל ל ו סו ב א ,עובר על מה
נ ח ,ק ל ,נ עי ם ,הרבה יו ת ר מו ש ך .אז אי ך מ שוים או ת ם ז ה מול שנ צ טוינו ״קדו שי ם ת היו ״ .ונ א מר עוד ״ו או תו תעבודו ו בו
ז ה ? .אלא או מר ר בי י חז ק אל מבק שים ממך דבר א ח ד .לך ת ד ב קון ״ ,כא שר פיר ש תי שנ צ טוינו לדעת השם בכל ד ר כינו
ב כיוון הנ כון .תסובב את ה הג ה .לא מבק שים ממך בבת א ח ת. ו סו ב א וזו ל ל לא יד ע דרך ה שם״.
ל כו לנו י ש ס בלנו ת ,ולקב״ ה בו ד אי ,אבל ת שנה כיוו ן ..ת ת חיל י ש פה עונ ש מוו ת לילד בר מצוה הזולל ו סו ב א ועובר על
ללכת בדרך הנ כונ ה. " קדו שי ם ת היו"!! ו מ סיי ם הר מב״ן -״ועל הכל ל ,אין בו עתה
תיז כר מי אתה ב א מ ת. חטא מו ת ,ועל שם סו פו הו א נ דון כ מו ש הזכירו ר בו תינו ״.
אנ חנו ת מיד או ה בי ם לספר סי פור ש סיפר הרב וול ף ז צ״ל הז קן. אז בעצם הו א מקבל כעת מ שפט מוו ת .למה? כי אתה לעול ם לא
הם נ כ די ם של בעל ה׳נ חל א שכו ל׳ .בז מנו הי ת ה משפחה בגר מני ה תגי ע אל ה מעלות ה ע ליונו ת ,אתה ת מיד תי ש אר ל מ ט ה .זו ל ל
ש היתה להם מ שרתת נו צ רי ה .ב ליל שבת אחד הם הלכו להתפל ל, ו סו ב א עבר על " קדו שי ם ת היו" ו אינו י כו ל ל הגי ע לדבקו ת
וכ ש חזרו ר או שהמ שרתת נעלמה י חד עם הילד שלה ם .נעל מו ולדעת את דרך ה' .ז ה דבר נו ר א.
הבא לי ט הר -מ סיי עין בי דו ע ק בו תי ה ם .הם הפכו את העולם אבל לא י ד עו כ לו ם ,המ שטרה
אבל בכל או פן ,אי ך אני מגי ע ?. הגר מני ת לא שיתפה אי ת ם פ עו ל ה.
י ש ר מב״ם ( הלכו ת ת שובה פ״ו הלכה ה׳) שאומר י סו ד מ עניין: לאחר ז מן הם שמעו שהוא נ מצ א ב מנז ר .ה תברר שהמ שרתת
׳ו מ ה הו א ז ה שאמר דו ד ״ טוב וי שר ה׳ על כן יו ר ה ח ט אים בדרך״ חטפה או תו ו הע ביר ה או תו ל מנז ר .ז ה אחד ה׳ מ צוו ת׳ שלה ם,
ז ה ששלח להם נ בי אי ם מודי עי ם להם דר כי ה׳ ו מ חזי רין או תן לנצר י הו די ם ,ה׳ יר ח ם.
בת שוב ה .ו עוד שנ תן בהם כח לל מוד ו ל ה בין ,שמדה זו בכל אד ם, הם תבעו או ת ם למשפט ו ה בי או ר איו ת שזה הבן שלה ם .הנזי רי ם
שכל ז מן שהוא נ מ שך בדר כי החכמה ו הצדק -מתאוה ל הן י מ ח שמם טענו -מ ה ? .אנ חנו חו ט פי ם י ל די ם ? ! .ה בי או א לינו
ורוד ף או תן .ו הו א שא מרו חכ מי ם הבא לי ט הר מ סיי עין או תו, ילד רע ב ,מוכה ו מו שפ ל ,שנרחם ע ליו וני ק ח עליו ח סו ת .אם הו א
כלו מר י מצ א עצ מו נ עזר על ה ד ב ר׳ .ת תי צ ב על דרך טו ב ,ת ת חיל רוצ ה ה בי ת ה -שייל ך.
לעבו ד ,ופ ת או ם תראה שאתה מתאוה להם ורו ד ף או ת ם ,אבל ו ה ם י ד עו שהוא יר צ ה ל שו ב ,אז ליל ה קוד ם הם נ תנו לו את כל
צ ריך ל ע בו ד .לאט לאט לאט אתה תתקדם ל כיוון ה הו א. מעדני עולם ו פי תו או תו בכל מה שהוא רצ ה .וי ל ד ז ה י ל ד .בפרט
הבא לי ט הר מ סיי עין בידו! זו הלכ ה .הבטחה! בא ת ת חיל ילד ק טן ,התבלבל .הם ב או אל ה שופט ו א מרו בא נ שאל את
לעבו ד. הי ל ד ,שאלו את הילד איפה אתה רוצ ה ל היו ת ,ו הו א א מר
כל מי שהת חיל לעבוד י כו ל לספר את ז ה על עצ מו .כ מו בן ,ב תנ אי ב מנז ר .מה עו שי ם ? .הי ה להם עורך דין ממולח ו הו א ערער,
שהוא לא יע שה ד ב רי ם שימ שכו או תו חזר ה ,אם אדם יעל ה אין ילד שלא או הב את ה הורי ם ,ג ם אם הם הורי ם ה כי ר עי ם.
ב מדרגו ת ופ ת או ם הו א יר ד למטה בו ד אי .צ רי ך לעלות אבל מ ה ,הילד הז ה נ מצא ב מ סיון כבר ח צי שנ ה ,ו הו א שכח מה
מהתחל ה ,אבל אם אתה באמת עולה ונ ש מר מלרדת אתה תראה ז ה אבא ו א מ א .תנו או תו ל הו רי ם שלו ל שבו ע ,ו א חרי ז ה ת שאלו
אי ך שלאט לאט אתה מ שתנ ה .וזו מיד ה בכל אדם ללא יו צ א מן או תו.
הכל ל. הם י ד עו טוב מה ת הי ה ת שובת הילד כעבור ש בו ע .אבל מצד
היו ם ז ה ׳ ע ת ר צון׳ שני ז ה טענה נ כו ח ה ,ג ם הגר מני ם ה׳נ או רי ם׳ מ ביני ם שיש בז ה
י שנ ם ש שואלים :מה עו שים מהאלול כז ה ׳עבוד ה ז ר ה׳ ?. ממ ש .אז פסק ה׳ שופ ט׳ ברוב חכ מ תו ,נ כון ,זו טענ ה ,אבל ל היז כר
א צלנו הרי לא נו הגי ם להת חתן ב אלו ל ,ה ח סי די ם כן מ ת ח תני ם, באבא ו א מ א לא צ רי ך יו ת ר מחמש ד קו ת .ש ה הורי ם י ד ברו א תו
עכ״פ מה עו שים כז ה רו ח מאלול? ת שובה צ ריך לע שות כל ה שנ ה. חמש ד קו ת בלבד ו א ח״כ נ שאל את הי ל ד .מה י ש לדבר בחמש
ו קוד ם כל מי שרוצה לר או ת במעלת ה׳ א לו ל׳ שיראה ב׳ אור ד קו ת ? .ה הו רי ם לא י ד עו אי ך אפ שר ל הס פיק ל הז כיר לילד תוך
י חז ק א ל׳ ז ה ספר נ ה ד ר .הו א או מר דבר מאד פ שו ט .כ תוב חמש ד קו ת מי הו א ב א מ ת .בצר להם הם פנו אל רבם ה׳נ חל
ב חז״ל ש הי מי ם ה אלו הם י מי ר צון .ארב עי ם י מי ם שמשה ר בינו א שכו ל׳ ו א מרו לו -אי ב דנו את ה כ ל .א מר להם ה׳נ חל א שכו ל׳
עלה לקבל את הלו חו ת שניו ת. -מ צויין .צ ריך ר ק את החמש ד קו ת ה ל לו .ז ה יס פי ק! תתפללו
בר ש״י ב שמות ( לג ,י ח) על הפסוק ״ הר איני נ א את כ בודך ״ ,זו ע לי ו אני אלך א ליו.
בק שה קצת נו עז ת .כי לא י ר אני האדם ו חי .או מר ר ש״י ׳ר א ה הנו צרי ם ר צו ל עי ף את מי שבא ל שכנע את הי ל ד ,ה מ סדרון
מ שה ש היה עת ר צון ו ד ב ריו מ קו בלי ם ,ו הו סי ף ל שאול ל הר או תו ב מנזר הי ה ארוך מ א ד ,ו ש מו את הילד בסוף ה מ סדרון בחדר
מר אי ת כ בו דו׳. ה א ח רון .הנ חל א שכול דו ק א שמח מ ה ר עיון .הו א לבש כ מו יו ם
כל אחד יו ד ע שיש לפע מים שעת ר צון ,וכ שאתה מבק ש בעת ר צון כי פו ר ,כו לו לבן מכף רגל ועד רא ש ,כ מנ הג אנ שי ג ר מני ה .ולב ש
-ז ה הולך יו ת ר ב קלו ת .וני תן דוג מ א :כ שב אים לג בירי ם ל אסוף ט לי ת על ר א שו ,וכ בר מת חילת ה מ סדרון הו א ה ת חיל לנגן את
כ ס ף ,ז ה ת ה ליך שלם עד שהוא נו תן ל ך .אבל אם הי ה איז ה ג ביר הניגוני ם של ׳כ ל נ ד רי׳.
שיש לו בת שמצפה לי ל די ם כבר עשר שני ם ,ו ב דיו ק הרגע הו די עו הילד הי ה בחדר לב ד ,ו הו א לא מ בין מ איפ ה מגי עי ם ה שירי ם
לו ש היא ילד ה בן ,הו א כו לו מרוג ש עם הרא ש ב ענני ם .י ב א ה ל לו .לאט לאט הו א נז כ ר מה ש הי ה ב בי ת הו ריו .ולא ט לאט
ה שנורר הר א שון הו א י ק בל ג ם ע שרים אלף דו ל ר .ז ה עת ר צון, ה׳נ חל א שכו ל' מ ת קר ב ,ו ה שיר ה יו ת ר גדול ה ו ברור ה ,ו היל ד
בעת ר צון אפ שר לפעול הרב ה .אצל הרבה בני אדם ז ה ככ ה ,בעת מת חיל ל ב כו ת .ל ב כו ת .מ איפ ה ז ה מגי ע ל מנזר כ אן ?.
ר צון פו עלי ם .או מר ר ש״י ככה ז ה ג ם אצל הקב״ ה .היו ם ז ה עת ופ ת או ם הדלת נפתחת ו הו א רו א ה את גדול ה דו ר ,הרב שלהם
ר צון. כ מו ביו ם כי פו ר ,עם קי טל ו ט לי ת .הו א נבהל כו לו .ו אז הרב
ב חז״ל כ תוב שכשמשה ביק ש מהקב״ה ״ הר איני נ א את כ בודך ״. שואל או תו אתה י הו די או גוי ? א מר לו הילד אני י הו די!!! אז
א מר לו הקב״ה ׳כ שר צי תי לא ר צי ת עכ שיו שאתה רוצ ה אני איני מה אתה עו שה פ ה ? .אתה רוצ ה ל חזור ל א ב א ? .בטח! ה שיב
רו צ ה׳ .מ תי ז ה הי ה ׳ כ ש ר צי תי׳ ? .ב סנ ה .ול מה משה לא רצה? הי ל ד ,אז ת תן לי י ד ו תגי ד לכול ם שאתה רוצ ה ללכת א תי ,הו א
כ תוב בפסוק :״וי ס תר משה פניו כי יר א מה בי ט אל ה א לו קי ם ״, נ תן לו י ד וכך הם י צ או מ ה מנזר חזר ה ל בי ת הו ריו.
יר א ת ש מי ם .אז למה מגיע לו עונ ש ? .או מר הג און ר בי חיי ם על הרקע של הניגוני ם ה א ל ה .יו ם ה דין מ ת קר ב .יו ם
ק מיל ז צ"ל ז ה לא עונ ש ,אז הי ת ה עת ר צון ,בעת ר צון אפ שר ה מ ש פ ט .איפ ה אתה רוצ ה ל היו ת פה או ש ם ? .לך ל כיוון
ל ה שיג ד ברי ם שבאופן רגי ל בכלל לא מ ק בלי ם .כעת העת ר צון הנ כון .ת חזור לאבא!!!
הזו חלפ ה. נ כון ,הי צר הרע כבש או תך ולק ח או תך ל מקו מו ת לא ה כי
הי מי ם ה אלו ז ה עת ר צון .אפ שר לפעול היו ם הרבה מאד! ג ם טו בי ם .ת חזו ר .אבא או הב אותך! רב ש״ע או הב או ת ך ,הו א
ל חזור בת שוב ה ,ג ם הז מן מעורר ל ת שו ב ה .מקב לי ם או תך יו ת ר מחכה לך ש ת חזור כבר שנה ש לי מ ה .בא א ליו! מה רו צי ם ממך?
מ הר .וי ש ג ם הרבה קולו ת בי מי ה דין .ב ש מים מקב לי ם כל ש ת חזור ה בי ת ה .לאט ל א ט .אבל ת תי צ ב על דרך טוב ה .וכ מו
ת שובה! ג ם חצ אי ת שו בו ת ,ג ם ש לי ש .היו ם ה ק ב׳ ה רוצ ה שאמר המ שגיח ר בי י חז ק אל לוינ ש טיין ,איפ ה שאתה או חז
שתזכה ב דין. ת ת חיל להתקדם! מי שרוצה לעלות ב בנין רב קו מו ת ,עו לי ם
הוא ב כוונ ה ע שה את י מי ה דין ב תוך י מי הר ח מי ם כ די שתוכל מדרגה א ח רי מדרג ה .תעלה מדרגה! ת ת ק ד ם .ולא ט -תגי ע.
לז כו ת .הו א אבא או הב ו הו א רוצ ה ש תזכ ה.
אלו ל .ז ה דבר טוב לחטוף ול הר בו ת ז כויו ת .אך עי קר העבודה אז היו ם הכל הרבה יו ת ר ק ל .ו ל כן כ תוב מי שנו תני ם לו כ אלו
ב אלול הי א -תתקדם!!! איפ ה שאתה או חז תעלה עוד מדרג ה. או צרו ת ו הו א לא מנצל או ת ם ז ה מראה ז לזו ל -ו ה ת ביע ה גדול ה
לאט ל א ט .י ש ס ב לנו ת .אבל ת תקד ם ,תרגי ש שאתה לא או תו הרבה יו ת ר.
דבר כ מו ש היי ת. ב מז מור ״לדוד ה׳ או רי וי ש עי״ ( ת הי לי ם כז) כ תוב ” :לך א מר ל בי
ו אנ חנו רו צי ם קצת ל ה בין את עצ מנו: בק שו פני ״ ,לכ אור ה ה מי לי ם לא כ״כ ב רו רו ת .לך -לקב״ ה,
אנ חנו מבק שים כל הז מן ל חזור בת שוב ה .ל אן אני חוזר? מיל א א מר ל בי בק שו פני ,מהו ״פני״? בק שו פניך!
לע שות ת שובה אני מ בין ,אך מהו ל חזור? די ב רנו שבוע שעבר, או מר ר ש״י שבכל נפ ש ונ ש מה שבי שראל י ש קו ל פני מי שקורא
אני נ סי ך .אני בא מ בי ת ה מלכו ת ,״ו א ת ם ת היו לי ממלכת לו ל שו ב .ז ה קול ה׳ שמדבר א לי .לך א מר לבי! או מר הקב״ה -
כ הני ם ו גוי קדו ש״ ,״ בני ם אתם ל ה׳ א לו קי כ ם ״ ,כעת אני חוזר ד בר תי א לי ך ,ו הלב שלי שמע את ז ה ,״בק שו פני״! ״ו א ת פני ך ה׳
לאבא ש לי ,ל אר מון. אבק ש״ .ב טלז הו סי פו שיש כינו ר ש מתנגן לכל אדם ב תוך הל ב,
ר בי ירו ח ם ז צ״ל או מר אני חוזר לעצ מי .על אדם הר א שון כ תוב ו א ת נ עי ם ז מי רו תיו שומע הלב ה פני מי ,ו דו ד שמע את ז ה
שהוא הי ה מסוף העולם ועד סו פו .היו ם אנ חנו מטר ש מוני ם ש ה כינור קור א לו ״בק שו פני ״ .לכל י הו די י ש את ז ה לא ר ק ל דו ד.
מטר ת ש עי ם .אתם מ ביני ם את ה ה בדל ? .ז ה לא פרו פור צי ה, בק שו פני ..אני רוצ ה ל עזור ל ך .ב א ,בא אלי! י ש הרג שה יו ת ר
ת ארו לכם שבן אדם י כו ל ל היו ת מסוף העולם ועד סו פו .אך ג ם נ עי מה? יו ת ר מרו מ מ ת ?.
אם אין לנו את הדרגה הג ש מית הזו ,אבל בדרג ה הרו חני ת אנ חנו פתח ל בי -בתורתך!
י כו לי ם ל חזור לעצ מנו ולפרו ח מחד ש .לעלות ול פרו ח ,ל היו ת אי ך העבודה המע שית שלנו ב אלול:
אדם א חר לג מרי. ר בי י חז ק אל לוינ ש טיין ז צ״ל א מר דבר ר א שון ל היו ת שקוע
ה בנין של אלול ז ה בנין שבן אדם י כו ל ל חזור ול ה ת חיל את כל ב לי מו ד .כול ם מ ביני ם שזה מ דין ׳ תו ר ה׳ ,אך ר בי י חז ק אל
העבודה שלו עם כל הכו חו ת. לוינ ש טיין ז צ״ל א מר שזה מ דין ׳ מו ס ר׳.
הב אנו פעם בשם ה מהר״ל שאדם הו א מל שון ״ מן האדמה ר בי שמואל רוזו ב ס קי ז צ״ל א מר ״פתח ל בי -ב תור תך ״ ,אי ך
לו ק ח ת ״ .ז ה די מ ביי ש .אך ה מהר״ל או מר לא ז ה הפ ש ט. קור אי ם למפתח שפותח את הל ב ? .בתורתך! ז ה המפתח
כ שאתה רו א ה אדמה מה אתה רואה? כ לו ם .ו א ם ת שים גר עין שפות ח.
אחד ק טן באדמה ות שקה או תו תקופ ה ארוכ ה ,כעבור כמה ר בי י חז ק אל לוינ ש טיין או מר שכל ז מן שלא שקו עים ב לי מוד לא
חוד שים ו שני ם אתה רו א ה עץ שלם מלא פירו ת! הא מנת נ תפס ת בלב מחשבה של יר א ת ש מי ם .ר ק תור ת ה׳ ת מי מה
שמהאדמה י כו ל לצמוח כז ה ד בר ? ! .ככה ז ה באמת אצל כל מ שיבת נפ ש ,כ שהנפ ש מיו שבת בדעה צלולה עם לב ט הור אז
י הו די וי הו די .אתם ת היו בעזר ת ה׳ רא שי י שי בו ת או מ שגי חי ם, י הי ה אפ שר להת חיל ל שמוע מו סר ויר א ת ה׳ .ול הגי ע לז ה ז ה ע ״י
כל ב חור בפו טנ צי אל שלו ט מון כח לצמו ח ל היו ת ״עץ עו שה פרי ״, התמדה וע מל ה תור ה .וככל שההתמדה ת הי ה יו ת ר גדול ה ועמל
גם ב תור ה ג ם ביר א ה ,לא מ שנה אי ך שהוא נ כנ ס לי שי ב ה ,הו א ה תור ה י הי ה יו ת ר גדול -הת שובה ת הי ה יו ת ר ח שוב ה .ו הו סי ף
יו צ א אחרת לג מרי .ז ה ד ברי ם י דו עי ם .בא ת חזור לעצ מך ,ת ת חיל ה מ שגי ח ,שלסבא מקלם ז צ״ל הי ה סדר לי מוד קבוע של שמונה
לנ טוע שור שי ם .אתה מקבל אדמה רי ק ה ב לי שום ע שבים שעות בר צי פו ת בעמל ה תור ה ב לי ל ה פ סי ק.
ר עי ם .ת ת חיל ל חזור לעצמך ל היו ת עץ עו שה פ רי ,שטעם עצו [ז ה הו א א מר ב שי ח ה .בוועד הו א א מר בנוכ חו ת המ שגיח ר בי
ו פ ריו שוו ה .וזו המעלה הגדול ה בי מי ם ה אלו ,הקב״ה נו תן לך אלי הו לו פי אן ז צ״ל -ש היה תל מידו של הסבא -ש היה לו חוץ
ל מ חוק את כל העבר ול ה ת חיל חיי ם חד שי ם ,ז ה ת שוב ה. מהסדר שמונה שעו ת ,עוד סדר של שש שעות מוסר! ו הו א שאל
אדם ז ה מן האדמה לו ק ח ת ,ואד מה ל ע ליון .תהפוך את ה׳ אד מ ה׳ את ר בי א לי הו אם ז ה נ כון ,ו ר בי א לי הו ה ס כי ם].
ל׳אד מ ה ל ע ליון׳ ,ש טייג ען ,ע ליי ה ,הכל הכל נ הי ה א חר ת. אנ חנו מדברי ם על ש מונה שעות של תור ה.
ר בי י חז ק א ל לוינ ש טיין ז צ״ל א מר פעם מי שעושה את אלול
ר בי י חז ק א ל הי ה או מר וג ם מרן ר ה ״י זי ע״ א הי ה מדבר על ז ה,
כאחד מי מו ת ה שנ ה ,רע ו מר א חרי תו ,כי הרא שית הנובע ת ג ם אם ק שה לנו כ״כ הרבה בר צי פו ת ,אבל שעה ר א שונ ה תבוא
מ אי תנו בי מי ה אלול -בק שת עצות ו דרכי ם ל ה תעלו ת .ז ה הז מן בז מן ות שב ו תל מ ד .מת שע עד ע שר קוד ש ל ה׳ .ז ה כל אחד
שבן אדם מבק ש ורו צ ה להתעלות ו מן ה ש מים מ סיי עין אותו! י כו ל .כל אחד יכול! ול ב חו רי ם בי שיבה ק טנ ה הר ה ״י א מר ח צי
להת חיל לח שוב ו ל ה ת בונן אי ך אני עו ל ה .מה מ ת אי ם לי ,בכ לי ם שעה הר א שונ ה .אפ שר לבוא בז מן לשבת ולל מוד ב לי לדבר וככ ה
ש לי .לא כל דבר ש מת אים לך מ ת אי ם לי ,וכ שעו שים את ז ה לאט לאט ת תקד ם.
הקב״ה עוז ר ,ז ה הבא לי ט הר מ סיי עין בי דו ,בא ל היטהר!
להתקד ם בדרג ה הרו חני ת
באלול ה א חרון שלו א מר ה מ שגי ח ז צ׳ ל מה קור ה לב חור שלא
מ ת כונן ,ו כי לא י הי ה לו מ שפ ט? ! .לכול ם י ש מ שפ ט ,ר ק י ש ש תי עבודו ת ב אלול :דבר ר א שון כ תוב בג מ׳ ( עי רו בין נ ד ,א)
ה שאלה אי ך הוא יו צ א מ ש ם ,מי ש מ תכונן יו צ א ז כ אי ו מי שלא ״ ח טוף ו א כו ל חטוף ו שתה ד ה אי עלמא כ בי הילול א ד מי ״.
מ תכונן -ר ח מנו ת ע ליו .מה הב עי ה ל ה ת כונן ? .מה מבק שים ו מ ס ביר ר בי י שראל סלנ טר ז צ״ל מהו ״ ח טו ף״ ? .או מר ר בי
מ אי תנו ? .ת ת חיל ל ח שו ב ,ת תפל ל ,תבק ש ,תקלו ט שזה לא י שר א ל ,כל אדם שבא ל סעוד ה ,י ש כמה מנו ת ,י ש מנה ר א שונ ה
י מי ם רגי לי ם ו צ רי כי ם ל ה ש קיע ב ה ם. דגי ם ,א ח״כ מנ ת מר ק ,אח״כ ב שר עם תו ס פו ת ,ו ב סיו ם י ש ל פ תן.
החלטה חזק ה וי סו די ת אם י בי או לבעל ה בי ת את ה לי פ תן ב ת חיל ה ,הו א יגי ד ז ה ע דיין
לא הז מן ,ת ח כו .כל ז ה אם הו א בעל ה בי ת ב בי תו ,אבל אם ז ה
א מר לי מרן רא ש הי שיב ה זי ע ״ א ,אנ חנו ת מיד או ה בי ם ל הגיע אור ח ,אדם עני שמתאר ח ,מה שנו תני ם לו הו א מיד חוטף ו או כ ל,
ל של מו ת ,כ ש אנ חנו קור אי ם את ה׳ שערי ת שוב ה׳ אנ חנו רו אי ם אחרת הו א י ש אר רע ב ,הו א לא י כו ל לה חלי ט לבעל ה בי ת מה
שיש ע שרים עי קרי ם לת שוב ה ,ו רו צי ם לע שות את כו ל ם .ו הר א ה ל ה בי א .אתה הגעת לפה תיק ח מה ש מ בי אים לך פה ול א ת שאר
הרא ש י שיב ה את ד ברי מרן ר בי חיי ם מו א לוז׳ין ז צ״ל; א מר רע ב.
ר בינו י ש ב מסור ה ( ש איל תו ת ל״א) שת שובה מד אורי ת א הי א
׳ חר טה ו עזי ב ת ה ח ט א׳ .ו חז״ל ה ח מירו בצו ם ו ב בכי ו מספד ב אלול תחטוף מה שאתה יכול! אבל ז ה ע דיין לא העבודה של
איני יו ד ע מה ל ענו ת .ת שאל את הרב שך. וב שאר ד ברי ם .עכ שיו מ קיי מי ם צו ם ו ב כי ו מספד אבל ״ עזי ב ת
הו א ניג ש לרב שך ו הרב שך א מר זו א שווערא ש אל ה .ח שב, החטא״ לא מ קיי מי ם .ז ה דבר א ח ד.
ח שב ,ח שב ,ול ב סוף הכריע ש אין בריר ה ת שאר ב או פ קי ם. ו א ח״כ מ ביא (ב או ת ל״ז) ' על דבר הת שובה א מר שע"פ דין
אז הו א סי כ ם -זו שאלה של ה מ שגי ח ,ו של ה ס טיי פ ל ר ,וקרכץ הג מרא נ ק ל לצ א ת ,שיג מור בדע תו שלא י שו ב לכסלה עוד אם
של הרב שך ש אין בריר ה א חר ת. יב א לי דו .ו מרירו ת הלב לי תר שאת ו מיד ת ח סי דו ת'.
ה׳ברכ ת מר דכי׳ מספר (אחד מ אגדו ת ס ל בו ד ק ה )..ש היה ב חור כל הצו מו ת ו ה ב כיו ת ז ה ד ברי ם טו בי ם ,אבל דינ א דג מר א יו צ אי ם
שבא ל שאול את הסבא מסלבודקה שב עיר שלו אין בעל תוקע יד״ ח ע ״י שיג מור בדעתו שלא י שוב לכסלה עו ד .רק תעשה לך
ו מבק שים מ מנו שהוא י בו א ל ת קו ע ,הו א בא ל שאול אם לנ סו ע דר כי ם ל הצ לי ח ,על החלטה לבד ב לי י סו דו ת אין לז ה ענין ,אי
או ל א ,א מר לו הסבא מה ה שאלה בכל ל ,י ש לך הו ה א מינ א אפ שר ל בנו ת בנין בלי י סו דו ת ,אם אין י סו דו ת ה בנין נו פ ל ,אז
לה ש איר עיר שלימה בי שראל ב לי בעל תו ק ע ? ! .זו מצוה צ ריך לע שות י סו דו ת לז ה.
ד או ריי ת א .אז הו א נ ס ע. י דו ע שהבעלים של אול ם וג של הי ה ח סי ד ,הו א בא לבק ש עצה
כ שהוא חזר לי שיבה -הו א ת מיד הי ה מ ה מקור בי ם של הסב א, מ ה חזו״ א אי ך ל בנו ת ,א״ל ה חזו״ א אני לא קבלן ול א א דריכ ל,
הסבא יד ע את מי לקרב יו ת ר ו א ת מי פ חו ת ,כ שהוא חוזר הו א אך הו א לא וי ת ר .שהרב יגי ד לי אי ך בוני ם ,א מר לו ה חזו״ א
רו א ה פתאום שהסבא מתחמק מ מנו ,וכ שהוא מנס ה לג שת או מר לך עצה טו ב ה ,כ מה ש או מרי ם לך הקבלן ו ה אד ריכל
ול שאול הסבא בו ר ח .הו א נבהל ו ה בין שיש ד ב רי ם בגו .פעם ל ה ש קיע בי סו דו ת ת ש קיע עוד יו ת ר ,כי כל כמה ש הי סודו ת יו ת ר
אחת הו א מצא הזד מנו ת שהסבא לא יכ ל לברו ח ו הו א שאל חז קי ם ה בנין יו ת ר אי תן ו הו א י כו ל להתנ שא לג ב הי ם ו הו א לא
י ל מ דנו ר בינו מה לא טוב ע שי תי ,למה הסבא מק פיד ע לי ?. י פו ל.
א מר לו הסבא ב ת מי ה ה ,׳ ב חור לא הי ה בי מי ם נו ר אי ם בי שיב ה היו ם אנ חנו מ ש קי עי ם בי סו דו ת .מה בסך הכל הי סו ד ? .דבר
ו הו א שואל עוד מה ע שי תי׳ ? ! .אבל הסבא א מר לי ..התפלא ר א שון יג מור בדעתו שלא י שוב לכסלה עו ד .לר או ת אי ך באמת
הב חו ר .אך הסבא כבר חמק עבר. אני מ ת חזק ב לי מו ד ,ב ת פיל ה ,ביר א ת ש מי ם .אי ך אני מת חיל
אז ר בי ברוך מרד כי מ ס ביר את ז ה בלו מדו ת כי ד ה׳ הטובה ע ליו. לעבוד את ה׳ כ מו ש צרי ך.
אנ חנו נ ס בי ר את ה מי לי ם ה פ שו טו ת .ת לוי אי ך שו א לי ם .מה ח שיבו ת ה ת פיל ה בי שיב ה
י הי ה אם י צי עו ל מי שהו ת שמע ,אנ חנו עו שים מנין ב איז ש הו י ש אחד מ הדברי ם שצריך לתת ע ליו את הדעת :להתפלל
מ קו ם ,אם אתה בא להתפלל א תנו אתה מקבל ח מי שים אלף בי שיב ה.
שקל! א ח״כ י ת ברר לו שבמקום א חר אין בעל תוקע ו מ פ צירי ם בר חובו ת י ש י הו די ח שוב הג״ר משה גינז בו רג שליט״א ( ח תן של
בו שיבו א ל ת קו ע ,אם הו א י בו א ל שאול את הרב אי ך הו א י ציג ר בי טו בי ה ויין) ו הו א סי פר שפעם חיפ שו ב או פ קי ם ממלא מקו ם
את ה ש אל ה .אני חיי ב ל בז בז ח מי שים אלף שקל ב ש ביל לז כו ת ל הגיד שי עו ר ,ו הו א למד אז בכולל פוני בז׳ ו ה צי עו או תו .הו א בא
או ת ם ב ת קי עו ת ? ! .הו א ירגי ש את ההפסד הג דו ל ,ו א ם הרב יגי ד ל שאול את המ שגיח ר בי י חז ק אל לוינ ש טיין ז צ״ל אם ללכ ת ,הי ה
לו שהוא חיי ב ,הו א ילך לשם עם הרג שה גדול ה של ה קר ב ה .אין ז ה בת חילת חוד ש א לו ל ,להת חיל שם את הז מן .א מר לו המ שגיח
בריר ה. אתה י כו ל ללכת אבל ב תנ אי ש בי מי ם נו ר אי ם תתפלל בי שיב ה.
כ שאחד בא אל הסבא ו שואל אם לנ סו ע או לא לנ סו ע -בו ד אי ו הו א הל ך.
שצריך ללכת! אבל ככה שו א לי ם ? ! .ה שאלה צ ריכ ה ל היו ת - אח״כ היו צרי כי ם מי שהו שיתקע ב שופר ב״לדוד ה׳ או רי וי ש עי״ ,
האם אני חיי ב לוו תר על רא ש ה שנה בי שי ב ה ב שבילם?! ז ה ו הו א תקע ל ה ם .א ח״כ א מרו לו ת שאר כ אן ברא ש ה שנה ל תקוע
הרבה יו ת ר מ ח מי שי ם אלף שק ל !!!..וכ שה שאלה ככה נר אי ת לנו ,אין לנו מי שהו א ח ר .א מר להם הרב גינז בו רג הב טח תי לר בי
אז שול חים את ה שאלה מר בי י חז ק אל לס טייפלער י חז ק א ל לוינ ש טיין ש בי מי ם נו ר אי ם אני חוזר לי שי ב ה ,ל פוני בז׳.
ו מ הס טייפלער לרב שך ולבסוף עם קו שי עוני ם לך ללכ ת. הם ה מ שיכו ללחוץ ע ליו שוב ו שו ב ,אין מי שהו א חר! כמה שנ סינו
אתה יו ד ע מה ז ה להתפלל בי שיב ה? ! .ת פילה ב אלול בי שיב ה ז ה לחפש לא מ צ אנו .אתה רוצ ה לה ש איר או תנו בלי בעל תוקע? !.
אחרת! ז ה קרי טי בי מי ם א לו .או מר לכם את האמת כ ש אני רו א ה א מר להם אני ב לי ר שות מהמ שגיח לא עו שה כלום!
ב חור ש מסוגל ב אלול לא להתפלל בי שי ב ה ,צ רי ך עיון לג בי הו א בא אל ר בי י חז ק אל לוינ ש טיין ו שאל או תו ,ר בי י חז ק אל
קי דו שיו אם ז ה קידו שי בר ד ע ת .חיי ם ו מוו ת בי דיי ם שלך! חשב וח שב וח שב ו א מר לו זו א שווער א ש א ל ה .אני לא יו ד ע
חיי ם ו מו ת וב חרת ב חי ם! עם מה אתה מ ש ח ק ,עם ה חיי ם לה שיב ל ך ,ת שאל את ה ס טיי פ ל ע ר .הו א ניג ש לס טייפלער
שלך?! ז ה הז מן! ו ש א ל ,א מר לו הס טייפלער למה אתה לא שואל את המ שגיח?
חז ק חז ק ונ ת חז ק. הו א ענה לו אני שאל תי או תו ו הו א א מר לי ל שאול א ת כ ם.
(נמסר בישיה״ק יום ג׳ פרשת כי תצא תשפ״ו). הס טייפלער חשב וח שב וח ש ב ,ו אז הו א א מר לו ז ה שאלה ק ש ה,
לע״נ לע״נ
מרן הג און הגדול ר׳ אברהם יעקב הר״ר י שר אל בן ציון היי מן
בן הגה״ג ר' שלמה זל מן ז לזני ק זצוקללה״ה בן הרב אבר ה ם שלמה ז צ״ ל
חבר מועצת ג דו לי התורה
נלב״ע כ א׳ אלול תש״ע נלב״ע י ״ז אלול ת שמ״א
תנצב״ה תנצב״ ה
ניתן לשמוע את השיחה ביום שלישי בערב ולאחמ״ב בשידור חוזר וכן שיעור דף היומי ועוד ,בקו השיחות שמספרו 074-740-3629
ני מן ל מרום לג ליון מכל עמדומ נ דרי ם פלוס בר ח בי הארץ באמצעומ לחצן קופו מ נו ס פו מ ב חיפו ש י ש לה קי ש אר חו מ חיי ם או קוד מוסד 1000729
כמו״כ נימן למרום דרך המערכמ הטלפונית הממוחשבת נדרים פון בחיוג לטלפון 037630585שלוחה 2071או במספר פלא׳ 053-415-3025
כל מי שיכול לעשות הוראת קבע אפילו של כ 5ש"ח תבוא עליו ברכה ,וכל המוסיף ...ניתן לקבל את הגליון במיילgmail.com@4166058 :
4
^ י־ י ר ו ע ז ^ ס י ^ /
נצבים-וילך תשפ׳׳ו ,גליון 426
£שואלין ודורשין
פנינים משיחותיו ותשובותיו של מרן הגאון רבי בן ציון הכהן קוק שליט״א
גאב״ד בית הוראה הכללי ירושלים ,רב דק״ק אבי עזרי וביהמ׳ ד משכן שמואל אשר מרכז פ״ת
\י־
שו״ת הלכה למעשה
מאוצר תשובות מרן הגרכ״צ הכהן קוק שליט״א
במשנת מרן רבינו הגרי״ש אלי שיב זצוק״ל
כוח התורה בהסתרה
הוצאת ספרי תורה
לקראת ספר חדש
E S3בהכנסת ספר תורה ,עד היכן
שבתוך ההסתרה
מותר להוציא את ספרי התורה הישנים שיםשלום) ׳כי באור פניך נתת לנו ה׳ אלוקינו תורת
ועתה כתבו! לכם את ה שרה הזאת ולמדה א 4ת מי
לקראת ספר התורה החדש. חיים׳ .התורה היא אור פניו של הקב״ה שזה בפיהם (דבריםלא,יט) ישזראל
Q 0 9עד דלת בית הכנסת .כלומר ההיפך הגמור מהסתר פנים .ואם כן כל דף גמרא זכות גדולה לקיים את המצווה האחרונה
כל שהוא בתוך בניין בית הכנסת אפילו וכל דבר תורה הוא אור פני ה׳.
שבתורה ,מצות עשה התרי״ג )כמבוארברמב"םהלכותספר
חוץ למקום שמתפללים בו וכמו שכתב נאמר בגמ׳ (סנהדרין צח ,ב) ׳שאלו תלמידיו את רבי
ספר תורה חדש הוא זריחתו של אור חדש
שערי אפרים ״להוציא לעזרה שלפני בית אליעזר מה יעשה אדם וינצל מחבלי משיח .אמר בעולם ,כפי שנאמר (משלי ו ,כג) ׳תורה אורי .וכתב
הכנסת״ (בפתחי שערים שם כתב ״לעזרת להם :יעסוק בתורה וגמילות חסדים׳ .אמר על כך הרמח״ל (בתחילתדרךעץהחיים) ״לא מראה אור בדרך
נשים״ ונראה דל או דווקא). החפץ חיים שאף אם יאספו כל החכמים בעולם דמיון אלא אור ממש .כי זו מציאותה ,ובהכנסה
H 3B Hרבינו מרן הגרי״ש זצוק״ל ויחפשו עצה ,אין עצה יותר טובה מלעסוק בתורה בנשמה יכנס אור בה כאשר יכנס ניצוץ השמש
לא הניח לצאת עם ספרי התורה לקראת וגמילות חסדים .יהי רצון שנזכה כולנו לאורה של באחד הבתים״ .נמצינו למדים כי התורה היא אור
הספר החדש אלא רק עד פתח בית הכנסת תורה ,׳ויהי נועם ה׳ אלוקינו עלינו׳ אמן. ממשי המאיר את הנשמה.
בלבד .ולא כנוהגים לצאת לקראתו עם זכות השתתפות בהכנס״ת תורה ספר להכניס היא זכות גדולה עוד יותר
ספרי התורה שבבית הכנסת לרחובה של אמרו חז״ל (שבתקיט ,א) שחורבן בית המקדש היה התורה בספר משתמשים לבית מדרש שבו לא
עיר .משום שאין זה כבוד לספר התורה מפני שלא היתה התורה חשובה בעיניהם ״שלא וחמישי שני ושל שבת של רק בקריאת התורה
להוציאו חוץ לבית הכנסת .כן הוא מנהג בירכו בתורה תחילה״ ,והרי מידה טובה מרובה דיבורים, ללא ומקשיבים אותה בלבד כשמכבדים
אשכנז הקדום כדאיתא בספר נוהג כצאן ממידת פורענות פי חמש מאות, בתורה ועוסקים אלא לומדים
יוסף לרבי יוזפא שמש »פ׳קלה) סדר הכנסת הרי שכאשר מכבדים את התורה מתייעצים - מזאת תדיר ,ויתרה
ספר תורה חדש ״והולכים אנשים לבית ושמחים עם ספר תורה חדש, ושעל צעד כל על עם התורה
הכנסת ומוציאים כל הס״ת שבהיכל מראים בזה שהתורה חשובה
יותר גדולה זכות ללא ציווייה את ומקיימים
ויוצאים לקראת הס״ת עד פתח בה״כ, בעינינו .בזה אנחנו בונים את להכניס ספר הלומדים גם כך התחכמויות.
אח״כ חוזרים לאחוריהם ומכניסים הס״ת בית המקדש ,כל נתינת חשיבות מאירים וזורחים באור התורה.
להיכל״. לתורה היא זכות גדולה.
תורה לבית מדרש לאורו נסע ונלך
B Q 3 B33בברכי יוסף (או״חקלה,יג) הביא הרבנית שלי תחי׳ גדלה בשכנות שבו לא רק במצות כתיבת ס״ת מקדימה
דברי הפוסקים ״להוציא ס״ת מבית הכנסת
לקראת ספר תורה אחר הבא מחדש
עם מרן הגראי״ל שטינמן והיא קוראים בתורה, התורה (דברים לא ,יט) ׳ועתה' כתבו
מספרת שתמיד כשהיתה לכם .צריך להבין מתי הוא
לבית הכנסת ,מיחו חכמים בדבר .ומהר״י עוברת תהלוכה של הכנסת ס״ת אלא לומדים ׳ועתה' זה .החפץ חיים (פרשת וילך)
סרגוס כתב דע״ד הסוד לא נכון לעשות כן
-הרמ״ך בשבחי תודה .אבל מהר״ר יעקב
ברחוב ליד ביתם -וזה היה מצוי ועוסקים בתורה מבאר שזהו המשך למה שנאמר
מאד בצומת הרחובות חזון איש קודם לכן (שם ,יז-יח) ׳והסתרתי פני
אבוהב בתשובה כ״י התיר להוציא ס״ת רבי עקיבא -הייתה הרבנית מהם ...ואנכי הסתר אסתיר פני תדיר ,מתייעצים
לקראת ס״ת אחר ...ודוקא ביום צרה אסרו של ראש הישיבה מעוררת את עם התורה על ביום ההוא' .כלומר כשמגיע זמן
בזהר אבל לשמחת התורה ולכבודה שרי״. כל השכנות כמדומני בשמו :על קשה של הסתרת פנים ,הסתרה
בשערי אפרים (ט ,מו ובפתחי שערים) הביא גודל הזכות לצאת להשתתף כל צעד ושעל שבתוך הסתרה ,יש עצה אחת -
מחלוקתם וכתב ״ולענ״ד גם האוסר במעמד. ומקיימים את ׳ועתה כתבו לכם את השירה׳.
לקראת ס״ת אפשר דלא אסר רק לצאת כל טיפה בכבוד התורה זו למדנו שבכוחה של שירת
עמהם חוץ לבה״כ אבל בבה״כ עצמו או זכות עצומה .המקור לזה כמו
ציווייה ללא התורה להגן ולהציל מכל צרה
אפילו לעזרת נשים בכדי להקביל פנים בשמחת תורה כתב הרמ״א התחכמויות ויגון ,אפילו בעת הסתר פנים
חדשות שבאו לכאן ,מודה דמותר״ .ולכן (תרסט,א) ״שמחין ועושין בו משתה כבדורנו -אור התורה מפיץ
כתב ״יש נוהגין כשנותן ס״ת חדשה לבה״כ לגמרה של תורה״ ,וכתב הגר״א אור ,לאורו נסע ונלך.
אזי מוציאין הס״ת שבארון והולכין עמהם כמ״ש במדרש ריש (קהלת) [ שיר והנה בפסוק נאמר ׳הסתר
לקראת הס״ת החדשה ...ומ״מ כשרוצים אסתיר׳ כלומר שיש כמה סוגים של הסתר פנים .השירים] ״ויעשה משתה לכל עבדיו מכאן
ללכת לקראת ס״ת אין להוציאם לחוץ שעשוין סעודה לגמרה של תורה״ וכל שכן גם היום לצערנו יש חושך והסתר פנים ,אך בתורה
לבית הכנסת רק עד פתח ביה״כ או בעזרה אין שום הסתר פנים ,כפי שאומרים בתפילה (בברכת כשגומרים ספר תורה ממש.
W --------------------------------------- ----------------------------------------------
____ ----------------------------------------------------- « < r
ואמנם כאשר רבינו שימש כסנדק ,אמרו תחנון בסליחות, שלפני בה״כ ולא יותר״. השמחה ביום ט״ו
ובשחרית לא אמרו .אך חתן בוודאי פוטר אף בלילה ,כיון והנה האוסרים מדמים זאת לאיסור להוציא את ספר התורה המובאת באב
שזהו חלק משבעת ימי המשתה שלו. חוץ לבית הכנסת כדי לקרוא בו כמבואר בשו״ע(ארחקלה ,יד), במשנה האחרונה
ומאידך בסליחות ערב ראש השנה הנאמרות לאחר שהאיר ויש להוסיף אף שהותר שם לטלטלה עבור אדם חשוב, של מסכת תענית
השחר ,למרות שביום זה לא אומרים תחנון ,בסליחות יש ומאי שנא לקראת ספר תורה .אכן כתב שם בביאור הגר״א (ני 0 ,״אמר רבן
לומר ,כיון שזמנם בלילה (תקפא,כג). (הובאבמ׳יב) דהיינו דווקא חשוב מחמת שהוא גדול בתורה שמעון בן גמליאל
שזהו כבוד התורה .ומעתה י״ל דכבוד ספר תורה שאני לא היו ימים טובים
הכדלה כיין ____ שהוא פחות מכבוד גדול בתורה כדאיתא במכות (כב,ב) ״כמה לישראל כחמשה
ידוע מה שהקפיד מרן הגר״ח קניבסקי להבדיל טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי עשר באב וכיום
במוצש״ ק על יין דייקא .מה היתה דעת מרן הגרי״ש אלישיב. מקמיה גברא רבה״. הכפורים שבהן בנות
Q Q 3דעת רבינו דמעלת המבדיל על היין נאמרה אף על יוצאות ירושלים
המבדיל במיץ ענבים שהוא בכלל זה .ולא באו הדברים אלא סליחות קודם חצות ____ בכלי לבן שאולין
לאפוקי המבדיל על חמר מדינה. האם אפשר להתחיל ׳אשרי׳ ולך ה' הצדקה' של שלא לבייש את
סליחות קודם חצות ,ולומר י״ג מידות בחצות. מי שאין לו ובנות
Q3 3 3כתב המשנה ברורה (תקסה,יב) ״אין לומר קודם יוצאות ירושלים
הריגת שרצים ורמשים ____ וחולות בכרמים".
g gggכשמצוי בבית זבובים ושאר שרצים ,האם רצוי חצות לילה שום סליחות ולא י״ג מידות ,בשום פנים לעולם
חוץ מביום הכפורים״ .ובעניין אשרי ולך ה׳ הצדקה ,מותר מהרא״ל הקשה
לעשות השתדלות לפנותם מבלי להרוג אותם.
לאמרם קודם חצות ,אך עת רצון היא דווקא לאחר חצות. צינץ )בספרושמחת ירט פ׳יד
Q S 3כך קראתי על הנהגת גדול אחד ,כמדומני ש״ב
ואם רוצים לומר בעת רצון אזי יתחילו רק לאחר חצות. דביצהל,ב) הרי שנינו )ביצה
הגרא״י צוקער זצ״ל ,שמצד ׳ורחמיו על כל מעשיו׳ נזהר לא
לו,ב) ״ואלו הן משום
להורגם .אך לא ראיתי מקפידים בזה ,ופוק חזי מאי עמא דבר.
שבות לא מטפחין
עמידה כסליחות ולא מספקין ולא
גילוי מאכלים שאלה באלו קטעים יש לעמוד בסליחות.
מרקדין״ .ומפרש
שאלה לנוהגים להחמיר בגילוי ,האם שקית חלב שעמדה תשובה אם זה מעוררו לתפלה יותר מרוממת ,בוודאי
שם בגמרא ״גזרה
שמא יתקן כלי
לסוגרה באטב וכדו׳. יכול לעמוד רק בשעה שאומר י״ג מידות והווידוי (מטהאפרים
שיר״ .ופשוט שאף
Q S 9בוודאי שכן .תבוא הברכה על בתי הכנסת תקפא).
ביום הכיפורים קיים
שמקפידים לסגור את החלב בלילה .אכן יש לציין כי נוסח והנני לציין כי בשנותיו האחרונות של רבינו כשהיה חלוש
איסור זה ,שהרי
השאלה ״כל הלילה״ אינו מדויק ,כי איסור גילוי אף ביום כל עד כדי שלא נעמד בשחרית ל׳ברוך שאמר׳ וב׳ויברך דוד׳,
במלאכה אסור
שעומד מגולה ואינו רק בלילה ורבים שוגים בזה. הקפיד לאזור כח ולעמוד כשאמר וידוי.
שבתון״ ״שבת
ושמעתי שרבינו זצוק״ל שוחח עם אחד מיצרני הדבש ואסור לתקן כלי
אודות גילוי בכוורת ושמח לקבל ממנו דבש ללא חשש גילוי. סליחות ככית האכל ____ שיר.
אלו סליחות אומרים בבית האבל. אכן בכל פעם
פניה לצדדים כאמירת קדושה אומרים עד ״זכור רחמיך״ ,לאחר מכן פסוקי ס״ת שהוכנס
Q ggמה המקור והשורש למנהג ישראל לפנות אנה ׳שמע קולנו׳ ואבינו מלכנו (ציוניהלכה-אבלותשמה). לבית מדרשו של
ואנה בשעת הקדושה כשאומרים ״וקרא זה אל זה ואמר״. רבינו ,הדבר נעשה
Q Q 9יש שכתבו שאין לזה מקור .רבינו מרן הגריש״א סליחות -חתן וכעל כרית ____ בשמחה של מצוה
לא נהג לעשות כן .אמנם מו״ר הגר״ש וולבה בספרו עלי חתן ובעל ברית ,האם אומרים סליחות כרגיל. בהמון חוגג כנהוג
שור (חלקב תלא) מביא מסידורים ישנים שביארו מנהג זה קלא,יב) כתב ״חתן או אבל אמנם הפרי מגדים בהשתתפות רבינו.
כי המלאכים בשמי מרום מקדישים את הקב״ה ויש שלום אין אומרים סליחות״ ,אך רבינו הורה שיאמרו בקיצור והיינו אכן בסעודת המצוה
ואחדות ביניהם ,וכמש״כ במדרש שכל מלאך אומר לחברו סדר הסליחות עד ״הרחמים והסליחות״ ,פסוקי שמע קולנו, לכבוד שנערכה
אתה גדול ממני אתה פותח בשבחו של מקום תחילה ,ועל אבינו מלכנו. המצוה לא נכח רבינו
זה נאמר וקרא זה לזה ואמר ,אף כשאנו רוצים לקדש שמו אף לא כשהוכנס
יתברך בעולם בשם שמקדישים אותו בשמי מרום צריך גם פטור נפילת אפיים כסליחות ____ ספר התורה שנכתב
בינינו לשרות שלום ואחדות ,לכן אנו בונים לפני הקדושה האם חתן ובעל ברית פוטרים מתחנון הנאמר בשליחותו .השמחה
לכל צד כדי לבדוק אם אמנם אנו אוהבים את כל הנמצאים בסליחות. והריקודים עם ספר
איתנו יחד בבית הכנסת ,ומ״מ אי״ז חובה .ובספר שיבת ציון התורה החדש הם
QQS 3לעניין בעל ברית דן המטה אפרים (תקפא) כשאומר
(הגרב׳יצמוצפיבשערזסעיףקו) שיש לפנות קודם לימין ואח״כ לשמאל, סליחות בבוקר ,האם כיון שזמן הסליחות שייך ללילה הם העיקר ,אף יותר
ועוד כתב שם בשם אביו שיש לזה מקור בזוהר הק׳ יעו״ש. שהוא עוד קודם זמן המילה ,נפטר אף כשאומרם ביום. מסעודת המצוה.
מוקד בית ההוראה שע״י בית הוראה הכללי היו שותפים
לשאלות בהלכה לרבני ביתההוראה
0722-133-466
בזיכוי הרבים האדיר
להנצחה בגיליון לע״נ או לרגל שמחה במעונכם
B eithorah@ gm ail.com קבלת קהל בבית מורינו הרב שליט״א טלפון 0722-133-466שלוחה 4
ניתן לקבל גליון ׳שואלין ודורשין׳ מדי שבוע בירושלים גם דדך נדרים פלוס(!יל )#מכון ציוני הלכה
בדוא״ל במשלוח בקשה לכתובת: בתיאום מראש בלבד או באימייל beithorah@gmail.com
B eitho rah @ g m ail.co m 0722-133-466שלוחה 4בשעות הערב חדש! למכון החזר מס סעיף 46על תרומה
2 שואלין ודורשין.
׳“'*L . v ■_ v t * * . r*1U fe i,.:m־
. /י ,fi ^ a!^v!ffaik - .** ’v r 4ז .י ■<0 l* 55*r״ueBCa&jraaTrf: ■.
כטייער־!א 7־תמירא
גליון • 356שבה שמינית
9ר ש ת בצבים 1ילך תשפ"1
4י משיעורי הגאון רבי 3פזתל־1י הכ הן קופשיץ שליט׳׳א /
f כענין האם עשה של צניעות דוחה הה״ת דכלאים
במבואות המטונפים ,דמבואר בגמ' דכדי להימנע מאיסור מותר לומר בג מ' בברכות (דף י"ט ע׳׳ב) אית' אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים
דברי תורה במבואות המטונפים ,ולא חשיב איסור כלל ,וכדיבואר. בבגדו פושטן אפילו בשוק ,מאי טעמא אין חכמה ואין תבונה ואין
עצה לנגד ד' ,כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב.
דהנ ה בגמ' בשבת )דף מ' ע"ב( איתא א"ר יצחק בר אבדימי פעם א'
ו מ בו א ר שם בגמ' דאע"פ שבכל מקום אמרי' דגדול כבוד הבריות
נכנסתי אחר רבי לבית המרחץ ובק שתי להניח לו פך של שמן
שדוחה את לא תע שה שבתורה ,מ"מ כל זה אינו אלא באיסור
באמבטי ואמר לי טול בכלי שני ותן ,ש"מ תל ת וכו' ,והיכי עביד הכי
דרבנן כמו שאמרו שם בגמ' ,ומה שאמרו לא תע שה שבתורה היינו לאו
והאמר רבה בב"ח א"ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ
דלא תסור ,וגם מבואר שם דכבוד הבריות דוחה איסור תורה בשב ואל
וביה"כ וכו' ומשנינן אפרושי מאיסורא שאני ,תד ע דא"ר יהודה אמר
תעשה ,כדחזינן שקבורת מת מצוה דוחה הקרבת הפסח בשב ואל
שמואל מע שה בתלמידו של ר"מ שנכנס אחריו לבית המרחץ וביקש
תעשה ,אבל היכא שעובר איסור תורה בקום ועשה לעולם אינו נדחה
להדיח קר ק ע ואמר לו אין מדיחין ,לסוך לו קר ק ע א"ל אין סכין ,אלמא
מפני כבוד הבריות ,וכמו שאמרו בהמוצא כלאים בבגדו שפושטו אפי'
אפרושי מאיסורא שאני הכ"נ אפרושי מאיסורא שאני ,ע"כ.
בשוק.
וכן פסק השו"ע )או"ח סי' פ"ה ס"ב( דלאפרושי מאיסורא מותר לומר
יבואר דהסמ” ק מנה צניעות למצוות עשה
הלכה בבית המרחץ ובביה"כ.
ו ב נ ש מ ת אדם )כלל ג' סק׳׳ח( תמה בזה ,איך מתירין לעבור איסור ו ה עי ר ני חכם אחד ,דהנה בביאור הלכה )סי' ג' סעי' ב' ד"ה יהא( הביא
דאורייתא כדי להפריש חבירו מאיסור ,והרי אין אומרים שהסמ"ק )מ"ע נ׳׳ז( מונה מצוות צניעות למצוה דאורייתאא,
לאדם חטא כדי שיזכה חבירך כדאי' בשבת )דף ד' ע"א(. וא"כ תיק שי מאי טעמא אם מוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק ,הא
קעבר על עשה דאורייתא של מצות צניעות ,ואמאי לא נימא דעשה
יבואר אם כשאומר דברי תורה ל אפרו שי מאיסורא ח שיב דברי תורה דצניעות ידחה לל"ת דכלאים ,וזו הערה נפלאה.ב
ו אין לומר דאיירי רק בבגד עליון ,ובאופן שאין בזה חסרון צניעות ,אך
ו ב ס פ ר עמק ברכה )ענין והיה מחניך קדוש( חקר במה שהתירו מ"מ יש בזה משום כבוד הבריות ,חדא ד מס תי מ ת הגמ' מ שמע
לאפרושי מאיסורא במבואות המטונפות ,אם הוא משום דאיירי בכל גוונא ,ועוד דהרמ"א )יו"ד סי' שע"ב סעי' א'( כתב דכהן שהי'
דלאפרושי מאיסורא לא חשיב דברי תורה[ ,ואפשר דמשום דאין שוכב ערום והוא באהל עם המת אם כבר הגידו לו שיש שם מת אסור
אמירתו לשם דברי תורה אלא לאפרושי מאיסורא הלכך לא חשיב דברי להמתין עד שילביש עצמו ,ומקורו מתרו מת הדשן )ח"א סי' רפ׳׳ה( ,ושם
תורה] ,או דכך קיבלו חכמים דלצורך אפרושי מאיסורא הותר איסורא מבואר דלמד דין זה מהאמור בגמ' לענין כלאיםג ,וא"כ מבואר דאיירי גם
ד׳׳והיה מחניך קדוש". באופן שהוא ערום.
וכן מבואר בתוס' בב"מ )דף ל' ע"ב ד"ה אלא( וז"ל אע"ג דבפ' מי שמתו
ו ה בי א ראיה לזה ממש"כ בספר חסידים )הובא במג"א או"ח סימן פ"ה
מוכח דאי הוי כלאים שב ואל תע שה היה נדחה מפני כבוד הבריות,
סק׳׳ד( שאם נכנס בלבו הרהור עבירה והוא במבואות המטונפות,
היינו מ שו ם דערו ם הוי גנות ו בזיון גדול ,כדאמר (יבמו ת דף ס"ג ע"ב) אין
מותר להרהר בדברי תורה דהוי לאפרושי מאיסורא .והרי בזה שמהרהר
לך מ שו ק ץ יותר מ אותו ש הו א מהלך ערום ,עכ"ל.ד
בדברי תורה בוודאי חשיב דברי תורה ,שהרי מהרהר בעומקה של הלכה
כדי לינצל מהרהור עבירה. יבואר דמותר ל אפרו שי מאיסורא בבית המרחץ
ו ע" כ דההיתר לאפרושי מאיסורא אינו משום דלא חשיב כדברי תורה,
אלא משום דכך קיבלו חכמים דהתורה התירה לאיסורא דוהיה דכשפושט בגדו בשביל להימנע מאיסור ,ליתא כלל לעשה ונר א ה
מחניך קדוש כדי לאפרושי מאיסורא. דצניעות ,וכדאשכחן כה"ג לגבי האיסור של דברי תורה
ירוחם והב"י בספיקו של השאגת אריה. א וז"ל הסמ"ק להיות צנוע דכתיב )דברים כ"ג( והיה מחניך קדוש ,וכתיב )מיכה
וא"כ גם הכא הא עשה דצניעות יכול לקיים בלא דחיית לאו דכלאים ,אלא ו'( והצנע לכת עם אלהיך ,ואמרו חכמים אין צנוע אלא הצנוע בבית הכסא,
שבאדם זה שנמצא כלאים בבגדו אי אפשר לקיים עשה דצניעות רק בדחיית והנפנה בלילה יפנה כדרך שהוא נפנה ביום מגלה לפניו טפחיים ואחוריו טפח
הלאו ,וזה תלוי בפלוגתת הב"י ורבינו ירוחם. ואינו מגלה עד שישב ,וגם בתשמיש המיטה צריך להיות צנוע ,גם בכל דבר צריך
ג אכן לגבי כהן השוכב ערום שצריך לצאת מהבית אם יש שם מת לא תיקשי להיות בצניעות ולא בפריצות ,ובכלל זה יש וכסית את צאתך דסמוך ליה.
לדעת הסמ"ק דעשה דצניעות ידחה ל"ת דטומאת מת ,דבטומאת מת איכא נמי ב אכן דבר זה תלוי בספיקו של השאגת אריה )סי' צ"ו( ,דנסתפק בהא דאמרי'
עשה ,אבל מ"מ מבואר בדבריו דהגמ' לגבי כלאים איירי גם באופן שצריך לפשוט דעשה דוחה ל"ת כשאי אפשר לקיים שניהם הוא דוקא כשהדבר א"א בשום אופן
בגדיו ויהי' ערום. בלא דחיית הלאו ,אבל כשרק לאדם זה חסר האפשרות לעשות על צד היתר לא
ד אולם נראה פשוט דהא דאמרו בגמ' דהמוצא כלאים בבגדו פושטו אפילו בשוק אמרי' עדל"ת ,ובקה"י )שבועות סי' ב' אות ה'( האריך בזה ,והביא שנחלקו בזה
אין זה אלא באיש אבל באשה ודאי שאין הדין כן ,דכיון שע"י שתפשוט בגדיה רבינו ירוחם והבית יוסף בסי' י"א ,דרבינו ירוחם כתב חוטי פשתן פוטרים בבגד
היא מכשילה רבים באיסור ,אין לה היתר לפשוט בגדיה ,והא דאמרו בגמ' של צמר וכן בהיפוך דכלאים בציצית מותר ודוקא כשאינו מוצא ממינו אבל אם
בברכות )דף כ' ע"א( דרב אדא בר אהבה חזייה לההיא כותית דהות לבישא מוצא ממינו לא יטיל בו כלאים כדאמר ר"ל כל מקום שאתה מוצא וכו' ,וכתב ע"ז
כרבלתא בשוקא סבר דבת ישראל היא קם קרעיה מינה עי' שם ,צריך לומר הבית יוסף ואינו נראה לי אלא אע"פ שאינו מצוי לו ממינו מאחר שאפשר לקיים
דאיירי רק בבגד עליון אך לא שהיתה ערומה בשוק. שניהם אילו הוי מצוי לו לא דחינן את ל"ת ,עכ"ד .הרי להדיא דנחלקו רבינו
נערך משיעור שמסר ובינו שליט״א בישיבת בית מדרש עליון בערש״ק פ' כי תצא ,תשפ״ו.
לתגובות ולעניני הגליון 058.32.888.34וכן במייל gmail.com@3126877
- -־ • - —י -
התורה. יבואר גדר האיסור ש ל והיה מחניך ק דו ש מ שו ם כי דבר ד ’ בזה
ו בז ה מיושב שפיר קו שיית הח"א איך התירו איסור ד׳׳והיה מחניך
קדוש" שהוא איסור דאורייתא כדי להפריש חבירו מאיסור דרבנן, ו י ש לומר באופן אחר ,דהנה ברמ"א (ירד סימן רפ"ב בסופו) כתב ואסור
ולפמשנ׳׳ת א"ש ,דמעולם לא הותר האיסור דוהיה מחניך קדוש כדי מ שו ם כבוד תורה, להרהר בדברי תורה במבואות המטונפות
להפריש חבירו מן האיסור ,אלא דבמקום שמפרי ש חבירו מן האיסור אין ובפמ"ג (משב"ז סימן פ"ה בסופו) הקשה על הרמ"א שהרי בגמ' שבת (דף
כאן איסורא דוהיה מחניך קדו ש כלל ,כיון שאין כאן משום כי דבר ה' בזה ק"נ ע"א) מבואר דהאיסור הוא מן התורה מקרא ד׳׳והיה מחניך קדוש",
שהרי עוסק בכבוד התורה וכמשנ׳׳ת ,ולהכי שרי אפילו כדי להימנע ואמאי כתב הרמ"א דהטעם הוא מפני כבוד תורה ,ונשאר בצ"ע כעת.
מאיסור דרבנן ,דגם כדי להימנע מאיסור דרבנן אי"ז בכלל כי דבר ד' בזהו. וכן הק׳ הנ שמת אדם (כלל ג' סוף אות ב') דברמ"א מ שמע דאיסור הרהור
בדברי תורה במבואות המטונפות אינו אלא מדרבנן משום כבוד
יבואר דבמקום איסור ליכא כלל לעשה דצניעות תורה ,ואינו משום והיה מחניך קדוש ,והא ברש"י בשבת (דף ק"נ) מ שמע
דאיסור הרהור בדברי תורה במבואות המטונפות הוא מה"ת ,וכן מ שמע
ו ל פ ״ז נראה דבמקום איסור גם עשה דצניעות ליכא ,דהנה מבואר שם
ברא"ש בברכות בפרק מי שמתו ,ואמאי הרמ"א סתם שלא כדבריהם.
בסמ"ק דהמצוות עשה של צניעות הוא מקרא ד׳׳והיה מחניך
ו הנר א ה בזה דהנה בגמ' ברכות (דף כ"ד ע"ב) איתא היה מהלך במבואות
קדוש" ,והרי בתחילת הפסוק שם כתוב "כי ד' אלוקיך מתהלך בקרב
המטונפות לא יקרא ק"ש ,ולא עוד אלא שאם היה קורא ובא,
מחניך להצילך ולתת אויבך לפניך" וגו' ,ומבואר דיסוד המצוה הוא
פוסק ,לא פסק מאי ,רב אדא בר אהבה אמר מהכא כי דבר ד' בזה ,ואם
מחמת שד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך.
פסק מה שכרו אמר ר' אבהו עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים.
ו א״כ גם בזה יש לומר כמשנ"ת לגבי האיסור של ד"ת במקומות
המטונפים ,דכיון שהאיסור הוא מחמת שד' אלוקיך מתהלך בקרב ו מ בו' דהאיסור בדברי תורה במבואות המטונפות הוא משום כי דבר ד'
מחניך ,א"כ אם עובר אדם על איסור כלאים אין לך סתירה גדולה מזה בזה ,ואפשר דזהו גם יסוד האיסור ד׳׳והיה מחניך קדוש" ,דהיינו
למה שד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך ,וכשפושט בגדו בשביל למנוע משום הבזיון לדבר ד' ,שמהרהר בדבר ד' במבואות המטונפות .וזהו
מאיסור אי"ז כלל סתירה למה שד' אלוקיך מתהלך בקרב מחניך, כוונת הרמ"א שהאיסור הוא מפני כבוד התורה ,דלעולם האיסור הוא
דאדרבה בזה הוא גורם שיהא יותר ה שראת השכינהז. מדאו׳ ,אבל יסוד האיסור הוא משום דבר ה' בזה ,שהוא מבזה דבר ד'.
יבואר דבבית המרחץ ליכא איסור כלל ל פ שו ט בגדיו יבואר דכ שאומר דברי תורה ל אפרו שי מאיסורא במבואות המטונפים אין
זה בכלל כי דבר ד ’ בזה
ו י ש שרצו לומר שכשם שמותר לאדם להוריד בגדיו בבית המרחץ
לצורך רחיצה ,ואין בזה חסרון צניעות ,הכי נמי לכל צורך ,וכ"ש ו ל פ ״ז נראה פשוט דכשמדבר בדברי תורה כדי לאפרושי מאיסורא אין
לצורך מצוה ד שרי לפשוט בגדיו ,והיינו דהאי איסורא אינו אלא משום כאן בזיון של דברי תורה כלל ,דאדרבה אין לך בזיון גדול מהעובר
כבוד השכינה המהלכת בינינו ,אבל כפושט בגדיו לצורך אינו פוגם על דברי תורהה ,ולהכי כשמדבר בדברי תורה לאפרושי מאיסורא ,אין
בכבוד השכינה שהרי התורה נותנת ר שות לאדם לע שות צרכיו. כאן איסור כלל ,שבזה שמפרי ש חבירו מאיסור הרי זה עוסק בכבוד
עכי ידי חפד עם העזני זוכים בדין
והוא משום שעולם חסד יבנה שכל מה שברא הקב״ה את נפשו הלכוף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע״ וגו' ואמר שמעתי שמרן הגרמי״ל זצ״ל סיפר סיפור נורא שסיפר
האדם כדי להתחסד עמו ,ולכן רצון הבורא שהאדם יתנהג הנביא מהו הצום שבחר בו ד' יתברך ,״הלא פרוס לרעב לו רבי מאיר שפירא זצ״ל ,שהסבא מסלבודקא באחת
במדה זו בשלימות וכן אמרו בגמ' תענית על ר' ברוקא לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערום וכסיתו״ השנים דיבר על אלול כ״כ הרבה ,והוא תיאר אותו בצורה
שהיה בשוקא דבי לפט ואליהו הנביא אמר לו על שני בני וגו' וכן ״ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע״ ,ועל זה של אלול שחור משחור ,נורא ואיום ,הוא עשה להם את
האדם שהם בני עולם הבא משום שהם משמחים בני הבטיח הנביא שבע עשרה ברכות כמבואר בבבא בתרא אלול מר ממוות ,עד שכולם קראו לאותו אלול' ,האלול
אדם. (דף ט״ז) הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות השחור' ,ובאותה שנה הסבא דיבר גם בליל ר״ה מה שלא
וראה הברכות הנוראות שמתברך המפייס את העני וכל והמפייסו מתברך באחת עשרה ברכות ,ובביאור הגר״א היה מקובל כל השנים ,והם חשבו שהוא בא לפייס אותם,
אדם הוא בגדר עני שצריך לאיזה דבור טוב לעודדו כתב דיחד הם שבע עשרה ברכות. אך לא ,זה נהיה רק יותר גרוע ,ולפני שהוא ירד מהבימה,
ולשמחו כידוע ואמרו שם על זה ונחך ד' תמיד והשביע ועל זה אמר וזרח בחושך אורך ואפלתך כצהרים והיינו הוא סיים איך כן שייך לעבור את הדין הנורא הזה ,ואמר
בצחצחות נפשך וגו' והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא -לחייך יפה לחבר ולברך אותו בבוקר טוב זה דרך שעל שכמה שיום הדין נראה נורא ואיום ,אבל בזה זוכה שיזרח
יכזבו מימיו וכל מה שכתוב שם צריך להתקיים עם כל הע' בחשך אורך ואפלתך כצהרים וגו'. ידה אפשר לעבור את הדין.
פנים לתורה שמתפרשים פסוקים אלו וכמה צריך וכתיב אחריו ,״אז תקרא וד' יענה תשוע ויאמר הנני״, והגרמי״ל זצ״ל הוסיף בזה ,שהרי ר' איצל'ה מואלוז'ין
להתאמץ כדי לקיים מצוות אלו וזה כוונת הסבא כותב בהקדמה לנפה״ח שאביו זצ״ל תמיד הזהיר אותו והוא הבטחה מהנביא שכל מה שיקרא אל ד' יענהו ,והרי
מסלבודקא שאע״פ שיום הדין הוא נורא אבל עם חיוך שהאדם לא נברא אלא להועיל לאחריני ,וא״כ כל מה אם החפץ חיים היה מבטיחנו על זה שאם נדבר דברים
לשמח את חבירו הרי הוא זוכה בדין. שיכול להועיל לשני הוא עושה התכלית שבעבורו נברא ,טובים עם בני אדם ונפייסם ונשמחם ,היינו בוודאי
יזכנו ד' יתברך שנזכה לקיים בנפשינו פסוקים אלו משתדלים לקיים דבריו ועתה שהנביא מבטיחנו בשם ד' ולכן יכול להנצל מן הדין.
בשלימות והקב״ה יקיים הבטחתו ונזכה לכל הברכות ויש להוסיף בזה ,דהנה בהפטרה של יוה״כ קורין כמה צריך אדם להשתדל לשמח הסובבים אותו בדברים.
הכתובים בנביא ישעיה ונזכה לכתיבה וחתימה טובה. ובאגרת הגר״א כתב שרוב התורה לשמח בני האדם, בישעיה (נ״ח) ״הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם
בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני ,ע"כ .ומבואר דבעבור תהיה יראתו על פניכם הוא הוז"ל הרמב"ם (פרק כ"ד מהלכות סנהדרין הלכה י')"שכל המבזה את התורה גופו מחולל
על ידי הבושה ,ובגמ' שם מבואר דקאי על צניעות ,דמי שמתבייש הוא צנוע במעשיו, על הבריות ,והמכבד את התורה גופו מכובד על הבריות ,ואין כבוד התורה אלא לעשות
והוא מביא לידי יראת שמים. על פי חוקיה ומשפטיה".
וכן מבואר בגמ' שבת (דף קנו ע"ב) שאמרו שם ומדרב נחמן בר יצחק נמי ,אין מזל
לישראל ,דאימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה ,לא שבקתיה גלויי ו וכעין סברא זו כתב החזו"א (יו"ד סימן קס"ד אות ב') לגבי איסור מחיקת השם ,וז"ל
רישיה ,אמרה ליה כסי רישיך ,כי היכי דתיהוי עלך אימתא דשמיא ,ובעי רחמי ,לא הוה ידע והאיסור מחיקת ד' הוא מן התורה שחייבין בכבוד של כל דבר שנקרא עליו שם השם,
אמאי קאמרה ליה ,יומא חד יתיב קא גריס תותי דיקלא ,נפל גלימא מעילויה רישיה ,דלי וגורם כליון פוגם בכבודן ,ומ"מ לטבילת מצוה שרי ,דזהו כבוד המקום ב"ה לעשות
עיניה חזא לדיקלא ,אלמיה יצריה ,סליק פסקיה לקיבורא בשיניה ,ע"כ .ומבואר דכיסוי מצותיו ,וכיון שהוא לכבודו ית’ אין כאן פגם בכבוד כתב קדש ,ומיהו בל"ת גמורה לא שרי,
הראש מביא לידי יראת שמים ,והיינו טעמא שכל שמכסה את ראשו הוא צנוע ,שגם את וזה מסור לחכמים לפלס הענינים ,עכ"ל.
ראשו הוא מכסה ,וחזינן שהצניעות מביא לידי יראת שמים. זוהנה אמרו בגמ' נדרים (דף כ' ע"א) תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם -זו בושה ,לבלתי
וכמה יש להצטער על מה שיש שאין מקפידין בשעת שינה להיות מכוסה כדין ,והרי כל תחטאו -מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא ,מיכן אמרו סימן יפה באדם שהוא
שמדקדק יותר על צניעותו במלבושיו ,הרי הוא זוכה ליראת שמים יתירה. ביישן .אחרים אומרים כל אדם המתבייש לא במהרה הוא חוטא ,ומי שאין לו בושת פנים
לעילוי נשמת היקר יקרים רודף צדקה וחסד באופן מופלא ובפנים מאירות הרב ר' יוסף pסטי ז״ל נלב״עליל שבתא' דר״ה תשפ״א ,וזוגתו שעמדה לימינו בכל מעשיו הכבירים מרת דחל ב ת לטיפה ע" ה נלב״עכ״ו מנחם אבת שפ״ה
לע״ו הרה״ה ר׳ מנחם מנדל ב״ר נ 1וביה זצ״ל וזוהתומבתלאה ב״ר אברהם משה ע״ה הבה״ח ר׳ שלמה נחמיה ב״ביעקב צבי זצ״ל וזוגתו מבת רויזא שושנה בת ר׳ יחיאל מיכאל ע״ה ר׳ יעקב צבי בן ר שלמה נחמיה ז״ל
מתוך דברי מורנו המשגיח שליט״א בועד לאברכים
ליל שישי פרשת כי תצא תשפ״ו ישיבת מיד ברכפלד
העתידה ,ומשום הכי מחובתנו להזהר באמרם כי איו לו התנצלות ואחת דתו שבת שקזלה
במיחד בשתי שבתות אלו בשמירת שבת .להענש והשר בראותו כי אין איש עומד ליו
כנגד כל מכלומת שבת ודה
זכורני בקעלם בשנה הראשונה בהיותי שם בשעת דחקו ויצר ליו מאד ויגד לאשתו את כל
רואים בחז״ל שיש מצוות שהתורה נתנה היתה הקבלה המרכזית ביוה"כ להזהר הדברים האלה ותנחמהו אשתו ותאמר אליו
להם משקל מיוחד .אחד המצוות זה מצוות בשמירת שבת” (אור יחזקאל -ימים נוראים -שמירת למה פניך נופלים ומה לך פניות אגל המליצים
הלא אנכי יוצאת ובאה בחצר בית המלך שבת ” .אמר רבי אלעזר בר אבינא ,מצינו שבת).
?;תורה ובנביאים ובכתובים ששקולה שבת ואם בכל שנה ושנה מצינו שרבותינו עשו הפנימית ו*ם שם לי אוהבת קשירה בנפשי
כנ*ד כל המצוות ...אגנור להם הקדוש ברוך מזה עסק ,צריכים לדעת שבזאת השנה יש שתעמד בעת צרתי השקט ושמע אנכי אדבר
הוא לישראל ,אם תזכו לשמר שבת מעלה לנו עניין חשוב מאוד לעשות עסק משבת לך אגל המלך !ואגל השפטים .ויהי כן כאשר
אמרה כשהגיע יום הדין ותעמד האשה אני עליכם כאלו שמרתם כל המצוות יותר משנים אחרות.
שבתורה ,ואם חללתם אותה מעלה אני ידוע מה שה״ערוך לנר” (בספרו מנחת עני פרשת למליצה טובה בצד אשה ומשפט השר נחרץ
עליכם כאלו חללתם כל המצוות .וכו הוא האזינו) כתב שמצינו בסדר הדורות של כלל לזכותו.
אומר (ישעיה נז,ב) :שמר שבת מהללו ושמר ידו ישראל ,ששנים שראש השנה חל להיות ואך יגזים מועטים עברו והנה *ם שר אחר
מעשיות כל רע ,בעת שאדם שומר את בשבת היו שנים מאוד משמעותיות לכלל בעבודת המלך חטא כחטא שר הראשון ו*ם
אותו צוה המלך להתיצב לפני השבת ,גוזר *זרה והקדוש ברוך הוא
השופטים שיעבר עליו המשפט מקימה ,שנאמר(ישעיה נח ,י :0אם
ויאמרו לו אוהביו לך נא ובקש תשיב משבת ר*לך ,מה כתיב
לך איש שימליץ בעדך לפני את דברי ה׳׳ערוך לנר״ הזה, אחריו (ישעיה נח ,יד) :אז תתענג על
מסתמא יזכירו אותו הרבה ביום ראש ה שנה ,ך : -השופטים .והשר בזכרו כי זה ה' ,כמה דתימא (תהלים לו ,ז):
זמן קצר אשר גם חברו צדק | והתענג על ה' ויתן לך משאלת <—J־ ־
C fבדין צחק להם והשיב הלא גם אך החכמה היא להזכיר אותי עבשיי׳ <£י' לבך” (שמו׳׳רכה,יב).
;*=< לאשתי מכירים רבים בחצר שיש לנו עוד כמה שבתות עד ראש השנה, החפץ חיים מביא חז״ל<==> :
״ואחז"ל כל המשמר את השבת A dואם אנ חנו נ ת חז ^ ב ש מו ר ת ה שב ת בבך\ הח ^ ם q Iבית המלך *ם היא תדבר טוב
עלי אל המלך והשופטים וגם • כאלו מקים כל התורה וכל ך^< .
...........S ודאי שאנחנוT—1
באים שנוגעים לנו ,דאו ת
השבת« כאלו כפר Uוויןזוד 1דיו! וד*«ו1 המהלל את
אני אצא נקי• אמנם השר
האחרון הזה היה איש זעף עם הזכות הזאת של השבת. בכל התורה כולה״ (מחנה ישראלפר׳
וקצף ולא שמר כלאוי אהבת ז׳).
וכבוד אשתו ובחמתו קם והכה הרמב״ם כותב ” :השבת
אותה מכות אכזריות עד אשר ועבודת כוכבים ומזלות כל אחת
ישראל .ההצלחות הגדולות של כלל ישראל
משתיהן שיקולה כנ*ד שיאגר כל מצות היו בשנים שראש השנה חל להיות בשבת ,נשארו סימני אכזריותו בחוץ לעין כל .ובכל
התירה .והשבת וגיא וגאיות שביו הקדוש וכנגד זה גם שנים קשות לכלל ישראל היו זאת האשה הלכה עמו אןל הבית דין להמליץ
ברוך הוא ובינינו לעלם• לפיכך כל העובר על בשנים שראש השנה חל להיות בשבת .שני בעדו לפני המלך .אכן אך פתחה פיה לדבר
שאר המצות הרי הוא בכלל רשעי ישראל .שנים שנחרב בית המקדש ,היה ראש השנה והמלך בראותו צרבת המכה על פניה שאלה
אבל המהלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד בשבת .ומאידך מחילת עוון העגל היה בשנה מה זה ועל מה זה? ותתחלחל האשה וענתה
עבודת כוכבים ומזלות ושניהם כעובדי שחל ראש השנה בשבת ,וכן הקמת המשכן .כך וכך כדי לבקש אמתלה לאשה ולא הצליח
כוכבים ומזלות לכל דבריהם” (הלכותשבת פרק לפי״ז חוקר הערוך לנר ,ראש השנה בשבת ,בידה .ויען אחד מן העומדים שם ויאמר
הלא הם הסימנים ממכות אש מ האכזרי. ל׳הלכהטו׳).
זה סימן טוב או לא?!
עונה הערוך לנר עפ״י משל ,וז”ל ” :ויובן זה ויתמה המלך מאד וידבר אל האשה ,לאיש שת י שבת ות ומ יד נגאלין
אמר רבי יחזקאל לוינשטיין זצ” ל ” :נמצאים במשל שר אחד בעבודת המלך חטא והמלך אשר אגלה ליו נעשית סנ*יור הלא רק לקט*יור
אגנו שבועים לפני ראש השנה ומזכירים אגנו קצף עליו עד מאד וצוה להשיופטים לדונו תוכל להגיש לפנינו ,ומשפט השופטים יצא
תמיד מאמר חז״ל (שבת קיח ע׳׳ב) "אלמלי כפי שורת הדין וילך השר לבקש לו מליצים להרשיע את השר להענישו.
משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתו מיד היותר טובים שיעמדו ליו בשעת זיינו אבל ובזה יתבאר איך ראש השנה שחל בשבת
נ*אלים" ,ואם כן שתי שבתות אחרונות של המליצים שמטו להם אחד אחד ולא נשאר פעמים שהוא לטובתנו ופעמים שהוא סימן
השנה לו נשמרם כראוי היינו זוכים לגאלה איש שרצה לקבל עליו המשרה הזאת לרעה חס ושלום ,כי ישראל שחטאו כל
כשאנחנו עומדים ״כדלים וכרשים״ ,אף ״מלכ ותא ׳דדקיעא״ השנה ,בועלות קול השופר ביום הדיו מצפים
אחד לא יכול לבוא עם הזכויות שלו .אנחנו שלגקיעיותינו יערבב השטן וזכות התקיעות
כעין ״מלכ ותא דאדעא״
באים עם מליצי יושר ,והמליצי יושר יהיו לסנגור .ווכל זה כשחל ראש השנה בחל
הטובים ביותר זה אלו שהקב״ה אומר כתוב בחז״ל ״מלכותא דרקיעא כעין אבל כשחל בשבת איך ימצא לנו זכות
עליהם שהם המליצי יושר. מלכותא דארעא ”.אומר רבי ירוחם ממיר,
לצךקנו ביום הדיו? אכן לזה בא השבת
ואם הרמב״ם (הלכותתשובה ג'ב') מתאר לנו שזה במלכותא דארעא אנחנו יודעים שעולם
שהיא בת זוגה לישראל כמה דאמרו רז״ל
עניין של משקל של המצוות ,״ ושקול זה אינו המסחר בנוי על אשראי -קרדיט .אדם שאין
(בר׳׳ר יא) להיות סנגור בעדינו לפני נלך מלכי
לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גזלם .יש לו כסף ,הוא לוקח באשראי ,וככה עולם
המסחר מתקיים .עד כדי כך ,אדם יכול המלכים והשבת יוצאת ובאה לפני כסא
זכות שהיא כנגד כמה עונות ...ויש עיון שהוא
לקחת כסף באשראי ולשלם אותו במשך כבודו כדכתיב ביני וביו בני ישראל אות וגיא
כנגד כמה זכיות.״ ואין שייקלין אלא בדעתו
שלושים שנה .אדם לוקח משכנתא ופורע לעלם (שמות ל״א י״ז) ובזכות שישראל
של אגל דעות והוא היודע היאך עורכין
אותה במשך שלושים שנה .זה הרבה זמן, משמרים השבת כראוי הקב״ה מוחל
הזכיות כנגד העונות״ .וחז״ל אומרים לנו
ששקולה שבת ככל המצוות ,זה פשוט וברור והעולם בנוי ככה .אדם יכול לקבל באשראי עונותיהם .אבל כל זה דוקא כל זמן שישראל
איזה משקל עצום יש לשבת .והשבת כוללת סכומים גדולים מאוד ,ובמה זה תלוי? מקימין את השבת ,אבל כשאין משפרים
הלכות שבת וכל ענייני השבת. באמון שיש לו. את בת זוגם כראוי ,ואדרבא מחללין את
אדם שהוא אמין ,הוא יכול להוציא עשרות כבדה ברבים בפרהסיא ,איך תעשה השבת
״מק ׳דש שב יע י כדאז י לן״
משכנתאות .אנשים בעלי עסקים גדולים סנגור להצדיק משפטנו ,הלא תעשה
או ״ש ומד שבת כדת מחלל ו״ יכולים לקחת מיליונים בתשלומים ארוכים, קטגור.
החפץ חיים כותב :״ והנה אנו אומרים כיוון שיש להם אשראי ,וככה עולם העסקים ועל כן כשרז״ל אסרו לתקע בשבת הוי כךי
בזמירות של ליל שבת ,כל מקדש שביעי יכול להתקיים ,כשאין מזומנים. להרחיק מחלול שבת משום *זרה שמא
כראוי לו ,כל שומר שבת כזית מחלליו ,שכרו אומר רבי ירוחם ,אותו הדבר גם במלכותא יעבירנו ך' אמות ברשות הרבים (ר׳׳הכט') אבל
הרבה מאד על פי פעלו !וגו' :ולכאורה צריך דרקיעא .כשאין לאדם מזומנים ,כשאין לו מי שמחלל כל ד^ 1נ ה את השבת בטלטול
להבין כפל הלשון "מקדש שביעי כראוי, מספיק מליצי יושר ,אדם יכול לקבל
הלא אז לא לבד שלא נעשה סנגור לפנינו
שמר שבת מחללו״ו ויש לבאר ,דקדוש באשראי .אדם שעושה קבלה טובה ,הקב״ה
אלא אחרי שלא איערבב שטן שוב צריכים
השבת כראוי קאי על איתם האנשים נותן לו באשראי ,יכול להיות שיש לאדם
לךאג לדברי רבי יצחק כל שנה שאין תיוקעין
שמקדשים את השבת במעשיהם ודבוריהם אשראי שמחזיק 360תשלומים ,יכול להיות
שכל שנה מחדש אדם מקבל אשראי חדש בתחלתה מריעין לה בסופה .ובפרט בשנים
ומחשבותיהם ,ואינם מסיחים דעתם
מקדשת השבת והם נקראים מקדשי שביעי לעשרות שנים .ואם אדם אמין ,הוא יכול כאלו שראש השנה חל בשבת נתאמץ
כראוי ,וישנם אנשים שנזהרים בשבת רק להחזיק אשראי שנים רבות. בתשובה בלי הפסק ,כי המפלא ממנו בל נדע
שלא לחלל איותו במעשה ,אבל אינם שמים אם אדם משלם את המשכנתא שלו ,אפילו ובמכסה מגמגנו בל נשאל ,ומי יודע :אחרית
על לבם לקדשי כראוי בדבור ובמחשבה והם שזה תשלום קטן ,זה אחד חלקי ,360אבל השנה אם טוב ואם רע הוא ,וכבר אמרינן
נקראים שומרי שבת מחללו ,ואף שלשניהם אם הוא משלם ,מחזיקים את העסק .ואם (ר״ה טז' ע״א) כל שנה שאין תוקעין לה
יש שכר שמירת השבת אבל בכ״ז איניו דומה חס ושלום הוא מפסיק לשלם ,שוברים את בת חלתה מריעין לה בסופה״ .עכ״ל.
שכרם זל"ז ,תהו מ״ש שכרו הרבה מאד על כל העסק. אומר הערוך לנר ,הבנה מאוד ברורה .שבת
פי פעלו ,ששכרו של כל ™ם הוא כפי יכולה להמליץ טוב בעדינו ולהביא לנו ברכה
פעלו...״ (בית ישראל -פרק ב) .שבת זה יום אומר רבי ירוחם אותו הדבר מלכותא יותר מאשר שופר .ובפרט איך שהמשך
שאנחנו יכולים וצריכים להטעין את הנשמה דרקיעא ,אם השם יתברך רואה שהאדם חכמה מדבר שחז״ל ביטלו את השופר מפני
שלנו ,לא רק את הגוף .שבת זה יום שאדם הוא אמין ,אדם יכול לקבל קבלה קטנה כבוד השבת .זה גופא מגדיל את כבוד השבת,
מתמלא ,יום שהנשמה שלו מתרוממת. והקב׳׳ה מחשיב לו את מה שהוא יעשה ועד כמה שמכבדים את השבת ,השבת
ובשביל זה צריך לעסוק גם כן בחלקים של בהמשך .ואם למדנו פה איזה כוח יש למצוות מליצה טובה לישראל ויכולה להביא
הנשמה ,לא רק בחלקים של הגוף" .דכלהו שבת ,אם כתוב פה ששבת יכולה להביא לנו הצלחות וברכות לכלל ישראל .אבל אם חס
שיתא יומא מיניה מתברכין״ השבת היא כתיבה וחתימה טובה יותר מבשנים שיש
ושלום מכים אותה או שלא מכבדים אותה,
מקור הברכה .ולכן כתוב מפורש שיש נפקא תקיעת שופר ,והכל תלוי ועומד בשמירת
הסנגור הזה חס ושלום מתהפך.
מינה גדולה איך אדם מקבל את השבת. השבת ובכבוד השבת .אם אדם נרתם ,מקבל
״לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור על עצמו משהו ,מה שלא יהיה ,אם הוא נוגע
את דברי הערוך לנר הזה ,מסתמא יזכירו
הברכה״ .בזה שיש את הקבלה ,את ההכנה, בכבוד השבת ,בשמירת השבת ,במעלת
זה גופא משייך את האדם למקור הברכה. השבת ,אין לשער ואין לתאר כמה שאדם אותו הרבה ביום ראש השנה ,אך החכמה
וזה עבודה נפלאה שיש לנו ,שזה ממש הלכה יכול לזכות .ודווקא עכשיו ,כמה שבתות היא להזכיר אותו עכשיו ,שיש לנו עוד כמה
למעשה. לפני ראש השנה ,זה הזמן שאנחנו יכולים שבתות עד ראש השנה ,ואם אנחנו נתחזק
וזה התפילה שלנו ,לשמור שבת כראוי, וצריכים לחפש את הפרקליטים שיכולים בשמירת השבת בכל החלקים שנוגעים לנו,
ולזכות יחד עם כל כלל ישראל לכתיבה לעמוד לימיננו ” .כי יעמד לימין אביון ודאי שאנחנו באים עם עם הזכות הזאת של
וחתימה טובה. להושיע משפטי נפשו״(תהליםקט ,לא). השבת.
לר פו א ת ה ה של מה של ה ד ס ה כ ת שו שנה כ תו ש ה״י
הגליון מו ק ד ש
ב תו ר ה אי ש ■ ק ני ן ל חיזו ק ל ר פז א ת
יגיע הגאון הגדול
דכי י ש ר א ל m u
כ ן חי ה ר דז א
wohv
עיונים ופנינים בפרשיות התודה ובענייני דיומא מבית ׳תודה דיליה׳
----------------- גליון מס' | 59פרשת נצבים וילך תשפ״ו ------------------
של ר״ה ,ובראש השנה ט״ז ע״א במתני' איתא ,״כל באי
רשכבהג מרן ראש הישיבה עולם נידונים בר״ה״ ,ולא הוזכר יום טוב ,וצ״ע. חדוותא דעיונא
שליט״א הגאון רבי דב לנדו והנראה לומר ,דאתי הרמב״ם להשמיענו ,דהמשפט דר״ה
הוא תלוי בשם י1״ט דר״ה ודלא כמש״כ החינוך .והנפק״מ שליט׳א הגאון רבי עקיבא מדלוב
בגדר האיסור לגמול חסד עם נכרי לענין יו״ט שני דר״ה דאף דחדא קדושה היא כדאיתא
בביצה ד ע״א היינו לענין קדושתו ,ומ״מ יום השני דר״ה ר”מ ישיבת’אור ישראל,
״למען ספות הרוה את הצמאה״ (כט ,יח)
הנה בגמ בסנהדרין ע״ו ב' מבואר שהמחזיר
אינו ״א תשרי״ אף דחיל ביה שם יו״ט ,והרי דנים את האדם
אף ביום השני כדאיתא בזוהר פרשת פנחס דינא קשיא
יסוד המשפט והשופר בר״ה
אבידה לנכרי עליו הכתוב אומר למען ספות הרוה ביום א ודינא רפיא ביום ב ,וכן הוא בנוסח התפילה ״היום תליא בא׳ תשרי או ב׳ירט׳ דר״ה
את הצמאה ,ונפסק ברמב״ם בפי״א מהלכות יעמיד במשפט״ וכו והיינו דחז״ל הוסיפו יום שני דר״ה בראש השנה נתחדש מצות שופר וכן הוא יום משפט,
גזילה ואבידה. לענין קדושת ר״ה ,ו״הדנים״ את האדם ,הוא מכח השם יו״ט השופר והמשפט תלוים הא בהא כדאיתא בר״ה דף ח'
ובט״ז יו״ד סי' קנ״א משמע שבזה נאמר איסור דר״ה ,וזהו דכתב הר״מ כל באי עולם נדונים ביו״ט של ר״ה על הפסוק ׳תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו משפט
לפרנס ולגמול חסד עם נכרי אם לא במקום שיש ואיכלל בזה יו״ט שני דר״ה ,וכמש״כ. הוא לאלוקי יעקב .ועיין עוד בריטב״א ר״ה א ד דא' מעניני שופר
איבה במניעתו או קידוש ה' בעשיתו. והא דאיתא במתני' טז ע״א כל באי עולם נדונים בר״ה לרצות למדת הדין ביום זה .ועוד יש בו תורת יו״ט ,ויל״ע האם
ורבינו שליט״א נתקשה בזה דלכאו' אין צורך ולא הוזכר הך מילתא ד'יו״ט' דר״ה ,י״ל דמתני' קאי קודם המצות שופר והמשפט הם תולדה מ -היו״ט דר״ה ,או
להגיע בזה לאיסור מיוחד מקרא דלמען ספות לתקנת המשנה דף ל' 'התקינו שיהיו מקבלים וכו׳ נוהגין דילמא המחייב דשופר והמשפט תלי' בתאריך -בחודש
הרוה וגו ,,דלכאו׳ בלאו הכי אסור מצד איסור לא אותו היום קודש ולמחר קודש' ,יעויין ביצה דף ה׳ דזהו השביעי באחד לחודש ,והתורת יו״ט מתחדש בתולדה
תחנם שעושה לו פעולה בחנם ,עכ״פ כשהיא המקור לקדושת יו״ט שני בתורת ודאי .וא״כ איתא לר״ה מיום נכבד זה .ויבואר לקמן בזה פלוגתת הראשונים.
פעולה שיש לה ערך. אך יום אחד ,וא״כ ליכא נפק״מ בשם יו״ט ,ואכן למאי והנפק״מ למש״כ הריטב״א חולין דף ק״א ע״ב דיתכן
ולכאו' משמע מדברי הט״ז שבאיסור לא דקי״ל לשני ימים דר״ה וקדושה אחת ,א״כ איכא נפק״מ דבי״ד לא יקדשו החודש כבזמן השמד ויש גזירת מלכות
תחנם לא אסרו אלא מתנה ממש [ויעוי' באור דהמשפט תלוי ביו״ט דר״ה והיינו לענין יו״ט שני ,והן הן ונמצא שלא יתקדשו המועדים של אותו חודש אף
שמח פ״י מהלכות ע״ז ע״ז שמותר ליתן לנכרי דברי הר״מ דהוסיף ביו״ט דר״ה ,וכמש״נ. דודאי התאריך קיים דהרי אין חודש יותר מל׳ יום ,ויסוד
חפץ הפקר כיון שאינו נותן משלו] ,וצ״ע. דברי התה״ד לענין הזכרות ימים טובים הדברים כמש״כ הרשב״ם ב״ב קכ״א דבכל קידוש
ביו״ט שני מדוע אין מיחזי כשיקרא החודש מלבד הקביעות ר״ח ע״י בי״ד הרי נכלל בקידוש
בתרומת הדשן בפסקים סי' קט״ז ביאר מה שאומרים הבי״ד קידוש מיוחד דהמועדות ,וא״כ באופן שלא
מרן הגאון הגדול קידשו הבי״ד מועדי החודש אף דהתאריך ישנו מ״מ אין
בתפילות דיו״ט שני של גלויות בלשון ימים טובים
שליט׳א חיים פיינשטיין
רבי וזמנים והרי מיחזי כשיקרא ,ותירץ דמדרבנן קרויין 'ימים את קדושת המועד.
בכתבי הגאון ד׳ יצחק הוטנר זצ״ל ספר זכרון פחד יצחק
ראש ישיבת’ עהרת שלמה’ טובים' דיש כח ביד חכמים לעשות יו״ט חול או חול
יו״ט מאשר תקראו אותם קרי ביה תקראו אתם'. סי י״ח דן עפ״ד הריטב״א הנ״ל לענין יוה״כ באופן דלא
נשיאת הארון ע״י הכהנים ויל״ע דדבריו מישבים היטב הזכרת עניני יו״ט ביום קידשו בי״ד מועדי החודש וא״כ לא נתקדש העשירי
״ויכתוב סשה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים השני משום דחל בזה תורת יו״ט מדרבנן ,ואכתי תקשי לתשרי בדין מקרא קודש ואין בו איסור מלאכה אף דהוא
בני לוי הנושאים את ארון ברית ה וגו״ (לא ,ט) מר״ה דמזכירין 'היום יעמיד במשפט' 'והנה יום הדין' ׳עשור לחודש .ובעטרת המועדים ה יוה״כ הארכנו בפלוגתת
צ״ב דכתוב דמסר את הספר לכהנים ,ולהלן בפס' ועוד ,דהרי אין זה ענין לשם יו״ט אלא לעיקר המשפט קמאי אי החיוב 'ועיניתב׳ תלי ביו״ט דיוה״כ או בעשור
כ״ה כתוב ״ויצו משה את הלוים נושאי ארון ברית ביום זה וא״כ הדרא קושי' לדוכתא דמיחזי כשיקרא. לחודש ,ולהנך דתלי' בעשור לחודש א״כ באופן הנ״ל יהי
ה לאמר לקוח את ספר התורה הזה וגו“ /הרי חובת עינוי בלא איסורי מלאכה דהמקרא קודש.
ואמנם לפמש״נ מהרמב״ם דהמשפט תלי' בשם יו״ט ועד״ז יש לדון לענין ר״ה באופן הנ״ל דגזרה מלכות
דמסרה ללוים ולא לכהנים .עוד צ״ב דנשיאת הארון ניחא היטב ,דלאחר דיש כח לחכמים לאשווי בשם יו״ט
היא מהעבודות שנמסרו ללוים וממשא בני קהת מאשר תקראו אותם ,שוב ממילא יש כאן משפט וכש״נ ר״ל דלא קידשו הבי״ד את מועדי החודש ונמצא שיש
הוא ולא לכהנים ,ואיך אומר כאן דהכהנים הם מהר״מ דהמשפט תלי' ביו״ט דר״ה ,ושפיר מזכירין ענין את התאריכים בחודש בלא שיתקדשו המועדות ,דנהי
נושאי ארון ברית ה׳. המשפט ביו״ט שני. דלא חל קדושת יו״ט דר״ה מ״מ י״ל דהמשפט ויום
ונראה לבאר בזה עפי״מ שכ' בחי' מרן רי״ז הלוי תרועה תלי' בא' תשרי ולא במקרא קודש דר״ה .והנה
חידוש המהרי״ל לא לקבל תוספת יו״ט דר״ה לענין יוה״כ נראה אף דהועיניתם לא תלי' במקרא קודש
דבדין נשיאת הארון יש שתי מצות ,האחת מצוה
לשעתה שנוהג עד בואם לבית עולמים ,והוא מדין מפני שמקדים יומא דדינא לדעת הב״י ודעימי' מ״מ לשון הקרא בעשור לחודש 'יום
נשיאת המקדש ,ועוד דין נשיאה לדורות שהוא דין כתב המהרי״ל בתשובה סי ל׳ג ,די״א דלא לקבל תוספת הכיפורים הוא׳ והיינו יש שם מועד דיוה״כ וזהו הגורם
בפ״ע של נשיאת הארון ,והוא נוהג מעת שבאו ראש השנה [לכה״פ בקידוש מבעי״י] משום דיומא דדינא לחיוב של ועיניתם וא״כ אף שם זה תלי' בקידוש
לבית עולמים ,ודין נשיאת המשכן הוא נמסר ללוים הוא ,ונמצא דמקדים ע״י התוספת יו״ט ,את יום הדין. המועדות דבי״ד אף דלא תלי' במקרא קדש דיוה״כ
והוא מעבודות הלוים ,אבל דין נשיאת הארון ולהמבואר מדברי החינוך ,הרי התוספת דיו״ט דר״ה האוסר במלאכה ,אבל לענין ר״ה לא הוזכר רק בחדש
לדורות הוא ניתן לכהנים דוקא. מהני לענין קדושת היו״ט ,אכן אין יום הדין תלוי בשם השביעי באחד לחודש זכרון תרועה.
ונמצא דבאמת גם הכהנים וגם הלוים הם נושאי יו״ט בר״ה כי אם ביום א' תשרי ,ואדרבה השם יו״ט תלי' פלוגתת החינוך והרמב״ם אם יום הדין
ארון ברית ה ,דבמדבר הלוים הם נושאי הארון ,ומעת ביום הדין ,וא״כ אף דע״י התוספת יו״ט חלה קדושת תלי* ביו״ט דר״ה או בא' תשרי
שבאו לבית עולמים הכהנים הם נושאי הארון .ולפי היו״ט דר״ה אכן אכתי לא הגיע זמנו דא׳ תשרי. מדברי החינוך מצוה שי״א מבואר ,דהמשפט ותקיעת
זה יש לבאר דבאמת גם מסירת ספר התורה הייתה אשר יראה מוכרח בדעת המהרי״ל ,דאה״נ אליבא שופר דר״ה ,הוא תלוי בא' תשרי ,ולאו מחמת קדושת
גם לכהנים וגם ללוים ,דללוים נמסרה עד שיבואו דהחינוך לכאורה כל התוספת לענין התורת יו״ט ולא אהני היו״ט הוא .וז״ל ,״והיום הנכבד הזה הוא קיומו של עולם
לבית עולמים ,דעד בואם לבית עולמים הלוים הם לאקדומי יום הדין דהוא תלוי בא׳ תשרי .אכן נתבאר ולכן ראוי לעשות אותו יום טוב ולהיותו במנין מועדי
הנושאים את ארון ברית ה ,ונמסרה גם לכהנים שהם מדברי הרמב״ם דחולק בזה ,וקסבר דדנים את האדם השנה היקרים״ .ומבואר מדבריו דהמשפט אינו מכח
יהיו נושאי הארון לאחר שיבואו אל בית עולמים ,וזהו ביו״ט של ר״ה וכיון דהמשפט תלוי ביו״ט דר״ה ,א״כ היכא השם יו״ט דר״ה ,כי אם דתלוי ביום א׳ תשרי דהוא יום
שכפל הכתוב הדבר שנמסרה ספר התורה גם לכהנים דמוסיף תוספת ר״ה הרי הוא אף מקדים יום הדין ,וזהו הדין ,והשם והתורת יו״ט הוא תולדה מהיום הנכבד הזה
וגם ללוים ,ושניהם נקראים נושאי הארון. דהובא במהרי״ל דיש דהחמירו בזה ,ואתיין היטב. דמשפט ושופר כמש״כ שם.
ובזה יש לבאר שינוי הלשון שכתוב אצל הלוים ואשר לפי״ז ,זהו עוד רבותא בדברי הר״מ דדנים את והנה כתב הרמב״ם פ״ג מהלכות תשובה ה״ג ,״כל באי
שמשה אמר להם 'לקוח את ספר התורה הזה' ,ולא האדם ביו״ט של ראש השנה היינו מלבד מש״נ לענין עולם נדונים ביום טוב של ראש השנה״ .ויל״ע במאי
כתב כן אצל הכהנים ,דאצל הלוים היה ציווי שיקחו יו״ט שני ,כן הוא נפק״מ לענין תוספת יו״ט דר״ה ,ואמנם דדייק הר״מ בלשונו ביו״ט של ראש השנה ,והרי הדנים
השתא ,משא״כ אצל הכהנים שהם השתא אינם לשיטת הר״מ דליכא דין תוספת כי אם לענין יוה״כ, את האדם הוא בראש השנה ,ואמנם ודאי ר״ה הוא אף
נוטלים את ספר התורה ,ורק לאחר זמן בעת ליכא נפק״מ כי אם לענין יו״ט שני דר״ה. יו״ט ,ונאמר דין שבתון וכל מלאכת עבודה ל״ת ,מ״מ
שיבואו לבית עולמים הוא שיקחוהו. < המשך בעמוד הבא לענין כל באי עולם נידונים אמאי תלה זאת ביום טוב
וא"כ כל אדם שיש לו ספרים יש לו לכוון לשם מצות "שובה עד ה׳" שמשמע שיעשו כן בפועל .וצ"ב כיצד
כתיבת ס"ת ,ובלא כוונה לא יקיים את המצוה.
ויש לברר האם גם ס"ת של מלך אפשר לקיים בש"ס
ס"ד שנאמר מצוה בתורה לשוב עד ה' ולא יהיה שייך
לקיימה.
יפרא דחדוותא
ופוסקים או ששם צריך דוקא כתיבה של ס"ת ,דלכאו'
בענין ס"ת ממש. כמה צריך להוציא על מצות תשובה
שליטא מנחם כהן הגאון רבי
ר”מ ישיבות 'נתיב הדעת' ו'יסודות'
"כי תשוב אל ה 1אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (ל,
התורה היא שירת החיים י) מילת גרים במדבר
"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת,׳ (לא ,יט) יש מי שכתב להקשות מדוע הכא כתיב "בכל לבבך "וגרך אשר בקרב מחניך" (כט ,י)
הנה עמדו רבותינו בעיקר הדבר מדוע התורה נקראת ובכל נפשך" ,ואילו בקר"ש כתוב "בכל לבבך בכל נפשך
ובכל מאודך" ,ומ"ט לא כתיב אף הכא "בכל מאודך". יל"ע דאמרינן בגמ' דבני ישראל לא מלו במדבר כיון
בשם 'שירה' ,וכבר נודעו בשער בת רבים דברי מרן הרב דכל מ שנה שהיו במדבר לא נשבה להם רוח צפונית,
מפוניבז׳ זצ"ל שפירש על פי פשוטו ,שהתורה היא אכן והנה "ובכל מאודך" דרשינן בגמ בכל ממונך ,ואי וא"כ קשה איך שייך גרים במדבר והא בעינן מילה ולא
שירת חיים למיימינים בה .ועל פי זה ביאר את האמור איירי כאן על מצוות תשובה ,א"כ י"ל דאינו חייב יכלו למול.
בגמ במגילה (ג ,א) דהמלאך שאמר ליהושע "עתה להוציא ע"ז את כל ממונו שהרי הוי מצוות עשה ,משא"כ
באתי" תבעו על ביטול תורה ,והביאו שם התוס' (ד"ה קר"ש הוי לתא דע"ז ,אלא דהגרא"ו כתב דצריך למסור ונראה לבאר עפי״ד הגמ ביבמות )עב ,א( דבחצות
עתה) בשם הריב"ן דהיינו משום דבד"ת כתיב "ועתה נפשו על התשובה וכמעשה דר"א בן דורדיא ,ולדברי לילה כן נשבה רוח צפונית ,ובני ישראל לא מלו בחצות
כתבו לכם את השירה הזאת" ,וביאר הרב מפוניבז' הגרא"ו א"א לומר כדברנו. כיון דמילה פסולה בלילה ,אלא דיתרו היה יכול למול
שאלמלא היתה התורה שירת חיים לא היה שייך לתבוע בלילה דשאני מילה דגרות דכשרה בלילה .כדמוכח
והנה הדין הוא דעל מצוות עשה יש לאדם להוציא במהר״ל דכתב דיתרו בגימטריא שש מאות ושש עשרה
על תלמודה גם בזמנים קשים כמו מלחמה ,ורק כיון עד חומש מנכסיו ,ואילו על לאו יש לו להוציא כל נכסיו.
שהיא מהווה שירת חיים הצמודה ללב האדם מבלי כנגד תרי״ג מצוות והג' הנותרים כנגד מצוות דגר חייב,
ויש לדון כמה כסף יש לאדם להוציא על מצוות תשובה, מילה טבילה וקרבן ,ולכאורה יל׳׳ע דמילה גם ישראל
הפסק לכן שייך לתבוע עליה בכל עת ובכל שעה. והיינו כגון שאינו יודע מהי מצוות תשובה ונצרך לנסוע חייבים ומה נוסף בגר ,אלא מוכח דשאני מילה דגרות
עוד נמצא כתוב בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לאדם שילמדו וכדו' ,האם יש לו להוציא חומש מנכסיו ממילה דישראל .וכן פסק בשו״ע (יו"ד רמ״ח ס"ג) דגר
לבאר ע"ד משל ,דהנה כאשר שומעים הבריות שנואם או כל ממונו ,שהרי ע"י התשובה מתקן את הלאווים שהתחילו להתעסק ביום מלים אפי' בלילה.
מסויים עתיד לישא הרצאה בענין מקצוע מסויים שעבר ,ובשביל שלא לעבור על לאו יש לאדם להוציא
ומוגדר ,לא יבואו אל ההרצאה כי אם אנשים המבינים כל ממונו. ובפנים יפות תירץ (ריש נצבים) שמחוץ לענן נשבה
באותו מקצוע ויש להם שייכות אליו ,לעומת זאת אם רוח צפונית כדאיתא בגמרא (שם) דבגלל העננים לא
ויש להוכיח מגמ' בב"ק פרק הגוזל שהגוזל את חבירו נשבה רוח צפונית והגרים עמדו מחוץ לעננים ויכלו
יתפרסם שעומדים לבוא משוררים ומנעימי זמר ונשבע לו יוליכנו אחריו אפי' למדי ,ודוקא אם נשבע
המומחים במלאכתם ,גם אותם שאינם מתמחים בענייני למול.
אבל אם לא נשבע לא ,ולכאו׳ ק' שהרי מתקן בכך את
הזמרה יתעניינו לשומעם ,לפי שכל בני האדם נהנים מן הלאו של גזל ,וא"כ אף בלי שנשבע יש לו לשלם וללכת ועוד יש ליישב לשיטות דמהניא פריעה למילת גירות,
השירה ,אלא שיש חילוק גדול ביניהם שאין כל בני אדם למדי ,וחזינן שמה שמתקן בכך את הלאו אי"ז סיבה ואולי עשו רק פריעה (עיין מנח״ח מצוה ב').
נהנים בשווה מן השירה אלא כל אחד לפי רמת הדקות שיהיה צריך להוציא על כך את כל ממנו. ועוד נראה ליישב דכמו דשבט לוי מלו אף דהיה
וההבחנה הדקה שלו כך נהנה מהשירה .וכן הוא גבי תורה פיקוח נפש ,מ"מ יש דרגות שאינם כ״כ סכנה ואדם יכול
שכולם לומדים את אותה תורה ,אבל כל אחד לפי לימוד לאחרים ע״י כתיבה לבטוח בה' שלא יינזק ,וא"כ י"ל שגם אותם גרים סיכנו
הדקות והרמה שלו נהנה בה. את עצמם ומלו.
-מדור זה נערך בסיוע ׳מכון שם אבותי׳ - "למען ישמעו ולמען ילמדו" (לא ,יב)
בגמ בחגיגה (ג ,א) איתא דאילם פטור מהקהל חוטבי עצים למערבה
תורתך שעשועי מדכתיב "למען ילמדו" דהיינו לימוד לאחרים ,ואילם
אינו יכול ללמד לאחרים. "מחוטב עציך ועד שואב מימיך" (כט ,י)
יש להקשות דלכאורה היה צריך הפסוק לומר מן
וק' שאפשר לו ללמד ע"י כתיבת חידושי תורה .וי"ל
שליט׳א הגאון רבי נתן רוטמן דכיון דבזמן מתן תורה היה אסור לכתוב תורה שבע"פ הגדול ועד הקטן ,ומדוע אמר שני תפקידים קטנים.
השבת מציאה ופקדון לנכרי א"כ לא היה שייך לקיימה ע"י כתיבה ולכך לא חשיב ונראה לבאר בזה דכל הפסוק איירי על גרים דקאי על
יכול ללמד לאחרים. תחילת הפסוק "וגרך אשר בקרב מחנך".
"למען ספות הרוה את הצמאה" (כט ,יח) ויתבאר לפמש"כ רש"י שאיירי בגרים ועשאום
כתוב בגמרא בסנהדרין (עו ,ב) שכל המחזיר אבידה ספר תורה שיש פה רק שירה לחוטבי העצים וכו' ,וכתוב במפרשים שהכוונה שגרים
לנכרי עליו הכתוב אומר למען ספות הרווה את הצמאה. אלו זכו חלקם להיות חוטבי עצים למערכה ,וזהו תפקיד
"ועתה כתבו לכם" (לא ,יט)
והנה רע"א חקר אם גוי הפקיד אצל ישראל אי יש נכבד ומיוחד ביותר ,וכמבואר בגמ' (תענית לא ,א)
להחזיר כדי שהישראל לא יפסיד או שזה אבידת עכו"ם כתב הרמב"ם (הל' ספר תורה פ"ז ה"א) "מצות עשה שאחד הטעמים שט״ו באב הוי יו״ט משום שסיימו בו
ולא מחזירים ,והוא נשאר בצ"ע. על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו את חטיבת העצים למערכה וסיימו מצוה חשובה ,ואילו
ויש לדון האם אבידה שמבוטחת בחברת ביטוח של שנאמר ועתה כתבו לכם את השירה ,כלומר כתבו לכם שואבי המים היינו לסתם מים ,ושפיר קאמר קרא
ישראל זה כמו שומר או ששומר יש לו שימוש באבידה תורה שיש בה שירה זו לפי שאין כותבין את התורה "מחוטב עציך" ,דהיינו גר חשוב "ועד שואב מימיך",
להיפטר על ידה מחיובי השמירה וכשישראל משלם פרשיות פרשיות" .משמע מדברי הרמב"ם דמעיקר הדין דהיינו גר שאינו חשוב ,ושפיר שייך לומר הכי כיון
מחברת הביטוח שלו זה לא נחשב 'דמי החפץ'? היה מצוה לכתוב רק שירה (האזינו) אלא שאין כותבין שדיבר רק על גרים.
פרשיות פרשיות .ולכאו' נפק"מ לדינא איכא במי שהיה
לו ס"ת ובלה כולו חוץ מהשירה ,דאם איכא חיוב לכתוב
< המשך דברי הגר"ע מדלוב שליט"א מעמוד קודם ס"ת א"כ למעשה אין לו ס"ת ,אבל אם כל הענין הוא ״גדולה תשובה שמגעת
דעת הא"ר דלא אמרינן לשנה טובה תכתב השירה א"כ יוצא יד"ח דהא השירה קיימת. עד כסא הכבוד׳
ביום השני ,דאין זה יום הדין קיום מצוות כתיבת ס״ת בספרים "ושבת עד ה׳ אלוקיך" (ל ,ב)
והנה דעת האלי' רבה סי' תקצ"ו דלא אומרין לשנה טובה איתא ביומא (פו ,א) אמר רבי לוי גדולה תשובה
תכתב וכו' בליל שני דר"ה משום דאנו בקיאין בקביעא "ועתה כתבו לכם" (לא ,יט) שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל עד ה'
דירחא וא"כ לא נכתבין ביום זה ,וחולק בזה על הט"ז. עיין רמב"ם (פ"ז מהל' ס"ת) שמכאן מקור המצוה לכל אלוקיך.
ומתבאר דעת הא"ר דהמשפט תלי׳ בא' תשרי ולא איש ישראל לכתוב לו ס"ת לעצמו .ועיין שאג"א (סי' והקשה המהרש׳׳א מ"ט נקט פסוק מנביא ולא נקט
בתורת יו"ט דר"ה ,וכל היו"ט שני דר"ה זהו רק לענין ל"ד) ,ומ"מ סמכינן היום על שיטת הראשונים שיוצאים פסוק מהתורה "ושבת עד ה' אלוקיך".
קדושת היו"ט ,אבל הוא ב' בתשרי ואין כאן דין ביום יד"ח בש"ס ופוסקים ,כיון שזה עיקר הלימוד שלנו.
ובתוס' יוה"כ כתב לחלק בין תשובה מאהבה לתשובה
השני ,וזה עולה לדעת החינוך ,ואילו דעית הט"ז כשיטת ועוררנו כמה פעמים למבואר בספרי הח"ח שאף מיראה .ובמהרש׳׳א תי' דמקרא דפרשה דידן איכא
הרמב"ם .וש בזה עוד כמה נפק"מ ובאנו בזה רק בעיקרי במצוות של תוצאה כגון פריעת שכר פועל אמרינן למימר שיש מצוה לשוב לה' ,אבל לא כתוב שהקב"ה
הדברים. מצוות צריכות כוונה[ ,ודלא כמו שיסד בעל הקוב״ש], יקבל את התשובה ובאמת נגיע לדרגה זו ,לכך נאמר
לתיאום משלוח פנינים ונידונים קצרים מתורת ראשי הישיבות
הקלדה ♦ עריכה ♦ עימוד ♦ ע יצ וב ♦ הדפסה
שליט”א בעיון ,בהלכה ובאגדה בענייני הפרשיות הבאות,
ניתן לפנות לכתובת הדוא”ל של המערכת. 3 זרJ Wל יצ ירת קשר וקבלת יע וץ
לפניות למערכת ׳חדוותא׳ ולהוספה לרשימת התפוצה,
ניתן לפגות לכתובת המיילb033064200@gm ail.com : ־ 6 0־ 5 0־ c038009090@gmail.com 0 3 5 4 3 J הבית למחבר תספר
סבית תורה דליה
♦ פרשת נצבים וילך ♦
פניני נחלה
בענין תשובה וכפרת החטא
ולזה צ רי ך ט ה ר ה כ ד א מ ר ר״ ע (יומא דף פה ,ב) א ש רי כ ם כי קר וב אליך הדבר מאד בפ יך
י ש ר א ל ל פני מי א ת ם מי ט ה רי ם ו מי מ ט ה ר א ת כ ם.
ונ ר א ה ד ת שו ב ה ש לי מ ה ל א ר ק מ כ פ ר ת א ל א דג ם ובלבבך לעש ות ו (ל ,יד)
מ ט ה ר ת ,ו בל א״ ה אינ ה ת שו ב ה א מי תי ת. הר מ ב״ן פי' ד ק אי ע ל מ צו ת ה ת שו ב ה ,וזה ה ט ע ם
ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר
ונ ר א ה ד א ע״ג ד ת שו ב ה ווידוי מו עי לי ם ,כ״ז הו א ב פי ך ו ב ל ב ב ך ל ע שו תו שי תוו דו א ת עונ ם ו א ת עון
ביום ההוא הלא על כי אין אלוקי ר ק שי כו פ ר העון ,או ל ם ל ט ה ר ת ה ח ט א א״א ב לי א בו ת ם ב פי ה ם וי שובו ב ל ב ם א ל ה' .ו כ ב ר ה ק שו ע״ז
בקרבי מצאוני הרעות האלה (לא ,יז) תו ר ה ,ו ה כי תני א ב ס פ ר י פ ר ש ת ע ק ב (פיס' מח) ״ ל מ ה ד ה רי ב ס ד ר ה ת שו ב ה ת שו ב ה ב ל ב ק ו ד מ ת לווי דוי
הנה פתח הכתוב שמצאוהו רעות רבות וגם צרות ואילו בסוף נ מ ש לו ד ב רי תו ר ה ל מי ם ,מ ה מי ם מ ע לי ם א ת ה ט מ א פה ,ו כ ד מ בו א ר ב ת ע ני ת (טז ,א) ב מ תו ד ה ו אינו חוז ר בו
הפסוק איתא רק הרעות ולא הצרות ,והדבר צריך ביאור. מ טו מ א תו כ ך ד ב רי תו ר ה מ ע לי ם א ת ה א ד ם מ טו מ א ה ד דו מ ה ל טו ב ל ו שר ץ בי דו .וע' ב ר מ ב ״ ם (בפ״ב מהלכות
וי״ל בזה דהנה בחגיגה (ה ,א) איתא דמאי רעות וצרות אמר תשובה ה״ב) ש צ רי ך לג מו ר ב ל בו ש ל א י ע ש ה עו ד וא ח״כ
ל ט ה ר ה מ ד ר ך ר ע ה ל ד ר ך טו ב ה שנ א מ ר תו ר ת ה'
רב שנעשו צרות זל״ז כגון זבורא ועקרבא יעו״ש ,דהיינו י תוו ד ה ב ש פ תיו ה ד ב רי ם שג מ ר ב ל בו ,וצ״ב.
שהרעות עצמן הם צרות זו לזו ,ורפואתו של אחד מהן היא ת מי מ ה מ שי ב ת נפ ש״ יעו״ש.
סתירה וקשה למחלה השנייה והם צרות זל״ז .מעתה י״ל והן הן ד ב רי ה ר מ ב ״ ם ב סו ף הל' מ קו או ת (פי״א הי״ב) ונ ר א ה ה בי או ר בז ה ע״פ מ ה ד א מ רינן ב ת פי ל ה
דכ״ז הוא רק בשעת הסתר פנים שאינו מכיר בבורא עולם, ״ ה שיבנו א בינו ל תו ר ת ך וגו' ו ה חזי רנו ב ת שו ב ה ש לי מ ה
ש כ ת ב וז״ל ״ ד ב ר ב ר ו ר וגלוי ש ה טו מ או ת ו ה ט ה רו ת
והרפואה באה לו ע״י בשר ודם ,אולם כל שהגיע להכרה לפניך״ .וע' בנ פ ש ה חיי ם (שער ד' פרק לא) שכ' וז״ל ״כי
ש״על כי אין אלוקי בקרבי״ ,דהקב״ה הוא הממציא לו הרעות גזה״כ הן וכו' וכן ה ט בי ל ה מן ה טו מ או ת מ כ ל ל ה חו קי ם
האלו ,הרי בידו של הקב״ה הרופא לכל בשר לרפאות כל הוא וכו' ו א ע פ״כ ר מז י ש ב ד ב ר כ ש ם ש ה מכוון ל בו עי ק ר ה ת שו ב ה ש לי מ ה ה א מ תי ת ש הי א א ה ב ה הו א ר ק
המחלות גם אותם שרפואתם הם תרתי דסתרי ,וזהו שאמר ל ט ה ר כיון ש ט ב ל ט הו ר וכו' כ ך ה מ כוין ל בו ל ט ה ר ע״י ע ס ק ה תו ר ה כ ר אוי וכו' וכ מ ש״ כ ה שי בנו א בינו
הכתוב דאמנם הרעות עדיין ישנם ,אבל כיון שהגיע להכרה נ פ שו מ טו מ א ת הנ פ שו ת ש הן מ ח ש בו ת ה און ו ד עו ת ל תו ר ת ך וכו'״ יעו״ש .ו ה בי או ר בז ה נ ר א ה ע״פ ד ב רי
ומכיר בבורא עולם ,שוב אינם צרות זל״ז. הגמ' יו מ א (פו ,ב) ״ א מ ר ר ״ ל ג דו ל ה ת שו ב ה שז דונו ת
ה ר עו ת כיון ש ה ס כי ם ב ל בו ל פ רו ש מ או תן ה ע צו ת
ובדברינו אלו יתבאר היטב מה דאיתא בתהלים (לד ,יז-כ) נ ע שו ת לו כ שגגו ת שנ א מ ר שו ב ה י ש ר א ל ע ד ה' וגו'
״פני ה' בעושי רע וגו' צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם, והבי א נ פ שו ב מי ה ד ע ת ט הור״ עכ״ל .ה רי ל ה די א ד ל א
רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'״ ,דאצל הרשע הזכיר די בז ה ש ה ס כי ם ב ל בו ל פ רו ש ,ש ע ש ה ת שו ב ה ווידוי כי כ ש ל ת ב עונ ך ,איני ו ה א מ ר ר״ל ג דו ל ה ת שו ב ה
גם ענין צרות ואילו אצל הצדיק הזכיר רק רבות רעות, [ואע״ג דווי דוי הו א ב פ ה מ״מ עי ק רו ל הו צי א ב פ ה שז דונו ת נ ע שו ת לו כז כיו ת וכו' ,ל ״ ק כ אן מ א ה ב ה כ אן
ולפמש״כ אתיין היטב דרק אצל הרשע יש ענין שצרות זל״ז מ ה שי ש ב ל בו וכ מ ש״ כ ה ר מ ב ״ ם] ,א ל א ד צ רי ך ל ה בי א מירא ה״ .ה רי ד ב ת שו ב ה מי ר א ה ע דיין ח שי ב שי ש כ אן
נוסף על הרעות ,אולם אצל הצדיק גם כי באו עליו יסורים ע בי ר ה ב שוגג ,ו ר ק כ ש חוז ר מ א ה ב ה הו א ד ח שי ב לי ה
נ פ שו ב מי ה ד ע ת ,ד הי א ה ט בי ל ה ל טו מ א ת הנפ ש .ו כ מו
ומכאובים כ״ז הוא רק בבחינת רבות רעות ,אבל צרות אין
ש ה ט בי ל ה ב מי ה מ קו ה הי א ה ט ה ר ה ל טו מ א ת הגוף, כזכויו ת .ול כן ע י ק ר ה ת שו ב ה ה א מי תי ת הי א ת שו ב ה
כאן ,ויש להוסיף דאצל הרשע כיון שצעק לה' כלומר שכבר
הגיע לדרגה שמכיר שעל כי אין אלוקי בקרבי מצאוני ה״נ ה ט בי ל ה ב מי ה ד ע ת ,ד היינו ה תו ר ה ,הי א ה ט ה ר ה מ א הב ה ,וזה א״א כ״ א ע״י ע ס ק ה תו ר ה ד ר ק עי״ז
הרעות והצרות ,שוב ניצל לא רק מהרעות אלא גם מהצרות ל טו מ א ת הנ פ ש .ול כן כ די ל הגי ע ל ת שו ב ה ה א מי תי ת י כו ל א ד ם ל הגי ע לי די א ה ב ת ה' ,ו כ ד תני א ב ס פ רי פ'
וכמש״כ ,ודו״ק היטב כי נכון הוא .ובמקום אחר ביארתי בזה לא די בז ה ש ה ס כי ם ב ל בו ל פ רו ש ,ד כ״ז מ הני ל ענין ו א ת חנן (פיס' לג) ״ו א ה ב ת א ת ה' וגו' איני יו ד ע כי צ ד
תברכת רפאינו וחתימתה. או ה בי ם א ת ה מ קו ם ת״ ל והיו ה ד ב רי ם ה א ל ה א ש ר
כ פ ר ת ה ח ט א ,א ב ל כ די ל ט ה ר ע צ מו מ ה טו מ א ה ב עי
עוד יש לומר בישוב הקושי' מ״ט פתח ברעות וצרות וסיים
ט בי ל ה ב מי ה ד ע ת ,וזה ב א ר ק ע״י ה ע ס ק ב תו ר ה אנ כי מ צו ך היו ם ע ל ל ב ב ך ,תן ה ד ב רי ם ה א ל ה ע ל
ברעות לבד ,והוא ע״פ דברי הרמב״ן לקמן עה״פ (דברים
לא ,יח) ״ואנכי הסתר אסתיר פני מהם״ שכתב וז״ל ״וטעם שבע״פ כ ר אוי ,ש אינו לו מ ד או ת ה א ל א מי ש או ה ב ל ב ך ש מ תו ך כ ך א ת ה מ כי ר מי ש א מ ר ו הי ה ה עול ם״,
ואנכי הסתר אסתיר פני פעם אחרת ,כי בעבור שהרהרו ה ק ב״ ה ב כ ל ל בו ו ב כ ל נ פ שו ,ו כ ד אי ת א ב מ ד ר ש ו ב מ ד ר ש תנ חו מ א ר״פ נ ח (סי' ג) מ פו ר ש יו ת ר ״ואי ז ה
ישראל בלבם כי חטאו לא-להים ועל כי אין אלוקיהם תנ חו מ א ר״פ נ ח (סי' ג) יעו״ ש ,ול כן אין ה ת שו ב ה זה ת ל מו ד״ ,יעו״ש.
בקרבם מצאום הרעות האלה היה ראוי לרוב חסדי השם
שיעזרם ויצילם וכו' ולכן אמר כי על כל הרעה הגדולה ש לי מ ה ב א ה כ״א ב א ה ב ת ה' ד ר ק ע״י זו כ ה ל ע סו ק או ל ם נ ר א ה די ש לו מ ר בז ה עו ד ,ד ה נ ה מ צינו א צ ל
שעשו לבטוח בע״ז יסתיר עוד פנים מהם לא כמסתר פנים ב תו ר ה כ ר אוי ו ל ה בי א נ פ שו ב מי ה ד ע ת וכמ ש״כ. יוה״כ שני ענייני ם ,ח ד א ד ע צ מו של יו ם ה כי פו רי ם
הראשון שהסתיר פניו רחמיו ומצאום רעות רבות וצרות רק מ ע ת ה נ ר א ה דז הו מ ה ד כ תי ב ״כי ק רו ב א לי ך ה ד ב ר מ כ פ ר ו כ ד כ תי ב (ויקרא טז ,ל) ״כי ביו ם הז ה י כ פ ר
שיהיו בהסתר פני הגאולה״ עכת״ד. ע לי כ ם וגו'״ ,ו עו ד דיו ה ״ כ מ ט ה ר ו כ ד כ תי ב (שם)
מ א ד ב פי ך ו ב ל ב ב ך לע שותו״ .ד ק אי ע ל מ צו ת ת שו ב ה
מעתה מבואר הדבר היטב ,דאילו רישי' דקרא דאיירי לפני
ב ש ל מו ת ה ,ד הי א כו ל ל ת כ פ ר ה ו ט ה ר ה וכ מ ש״כ, ״ ל ט ה ר א ת כ ם ,ל פני ה' ת ט הרו״.
שהרהרו ישראל בלבם כי חטאו לא-להים ועומדים בהסתר
פנים ,על כן מצאהו רעות רבות וצרות ,וכדאיתא בחגיגה (ה, והן הן שני ה ד ב רי ם ב פי ך ו ב ל ב ב ך ,ד ב פי ך ק אי ע ל ו ה בי אור בז ה הו א ד ב א מ ת ב ח ט א ע צ מו י שנ ם שני
א) ״ר״י כי מטי להאי קרא בכי אמר עבד שרבו ממציא לו מ ע ש ה ה כ פ ר ה ,ד ל א נ ג מ ר מ ע ש ה ה ת שו ב ה ו כ פ ר ת ענייני ם ,ש ה ח ט א מ חיי ב ו ה ח ט א מ ט מ א ,ה ח ט א מ חיי ב
רעות רבות וצרות תקנה יש לו ,מאי רעות וצרות אמר רב ה ח ט א ב ח ר ט ה ב ל ב ב ל ב ד ו ב עינן נ מי שי תוו ד ה עונ ש ו כ ל ה או מ ר ה ק ב ״ ה ו ת רן הו א יו ת רו מ עיו (ב״ק
שנעשו צרות זל״ז כגון זבורא ועקרבא״ יעו״ש ,ר״ל דמזה
שהרעות הם צרות זל״ז דעי״ז אין להם תקנה כמבואר בגמ' ויוציא ד ב רי ם א לו שג מרו ל בו ב פיו ,וזהו ב פי ך .או ל ם דף נ ,א) ,ול כן ב עינן ל כ פ ר ת ה ח ט א ,ש הי א ענין ש ל
שם (יעויין בפירש״י שם) דמבואר שעומד בהסתר פני רחמיו גם ל א ח ר ש נ ת כ פ ר לו ע״י ה ח ר ט ה ו ס ד ר ה ת שו ב ה, מ חיל ה .ועי' ב ר א שי ת (לב ,כא) ב פ ר ש ״י ש כ ת ב ש ם וז״ל
לגמרי ,ומאי תקנה יש לו .אולם סיפא דקרא דאיירי לאחר עוד ט עון ט ה ר ה מ טו מ א ת ה ח ט א ,ו צ רי ך לכוון ל בו ״ונ ר א ה ב עיני ש כ ל כ פ ר ה ש א צ ל עון ו ח ט א וכו' ל שון
שהרהרו בתשובה ,נהי דעדיין יסתיר פנים מהם וימצאהו ו ל ה בי א נ פ שו ב מי ה ד ע ת ,ו ד ב ר זה נ ע ש ה ב מ ח ש ב תו קנו ח ו ה ע ב ר ה הן״ עכ״ל .או ל ם ה ח ט א ג ם מ ט מ א,
רעות ,מ״מ כיון שאינו כמסתיר פנים הראשון שוב אין הרעות
ב ל ב בו ,ש מ ק ב ל ע ליו ה תו ר ה ו ה מ צוו ת ו מ בי א נ פ שו וכ מ ש״כ ה ר מ ב ״ן ב ש ע ר הג מו ל ש כ ל ד ב ר ה א סו ר
צרות זל״ז ופשוט.
ב מי ה ד ע ת. מ ל כ ל ך הנ פ ש ו מ ט מ א או ת ה ד כ תי ב ״ונ ט מ ת ם ב ם
וגו'״ ש הו א צ רי ך מי רו ק מ או תו עון ל ה ת ק ד ש ו ל ה ט ה ר
מ מנו יעו״ש.
בענין ערבות
אתם נצבים היום כלכם לפני ה׳ וגו׳ כל איש ישראל טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב וגו׳ לעברך בברית ה׳ וגו׳ <־ט,ט)
ובתנחומא (נצבים סי' ב) ד״א כלכם ערבים זה בזה לכך נאמר כל איש ברוך בער (בדר שה לראש השנה נדפ ס ה ב ס פר 'מכתם לדוד' שי"ל
ישראל ,ולא גדולים שבכם בלבד אלא אפילו טפכם נ שיכם וגרך לכך ע״י ישיבת פוניבז') שהרי קי"ל דאין נפרעין מן הערב תחילה ואמאי
נפרעים מן הצדיקים קודם ,ותי' נאמר כל איש ישראל ,עכ"ל.
דשני מיני ערבות הם ,ערב ס ת ם והנה בברכו ת (כ ,ב) ,כתב הרא׳׳ש
וערב קבלן ,וסתם ערב לא נעשה
מחויב בעצם החוב ,אלא דנע שה
ערב בעד התשלומין ועל כן אינו
ביאורי תפילה דאשה אינה בכלל ערבות ומש׳׳ה
אינה יכולה להוציא אחרים ידי
חובתם ,וכבר הקשו על הרא׳׳ש
חייב לשלם אלא אם אין ללוה, מרבה מחילה לחטאים מהא דאיתא בע׳׳ז (יח ,א) דגזרו
משא"כ בערב קבלן הרי נעשה הנה קודם אמירת י״ג מדות של רחמים אומרים ה 3יוש א-ל מלך ירעיב על
הריגה על אשת ר׳׳ח בן תרדיון
כסא רחמים מתנהג בחסידות מוחל עונות עמו ,מעביר ראשון ראשון ,מרבה
מחויב על עצם החוב כאילו הוא מחילה לחטאים וסליחה לפושעים. בשביל שלא מיחתה בו ,וכן מהגמ'
קיבל את ההלואה ,ועל כן אפשר והנה באמת לשון זה ד׳מרבה׳ מצינו אצל סליחה ,חנון המרבה לסלוח ,ולא בסנ הדרין (מד ,א) נראה דאשתו של
לתבוע ממנו תחילה .ואמר בשם אצל מחילה ,ואע׳׳פ שבתחילת הברכה איתא לשון ״סלח לנו אבינו מחל לנו עכן נענ שה מפני שלא מיחתה בו.
הגר׳׳ח דערבות די שראל דנעשו מלכנו וכו׳״ סוף הברכה הוא ״חנון המרבה לסלוח״ ,ומקור הדברים הוא
בקרא דכתיב יעזוב רשע דרכו וגו׳ וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל א-לוהינו כי וע' ברש׳׳י נד ה (יג ,ב) ,שכתב וז"ל
ערבים זל"ז היינו על קיום המצות ירבה לסלוח ,וזהו לשון סיום הברכה חנון המרבה לסלוח ,אלא דצ׳׳ב ענין "שלא נתערבו ישראל בעד הגרים
גופא ,כערב קבלן ,שהרי קי"ל דכל זה דמרבה לסלוח ,דבמה הוא מרבה ,וי׳׳ל דהרי גם לאחר ששב וחזר וחטא
הוא סולח ומוחל ,ואכתי צ׳׳ב.
כדא מרינן במס' סוטה (לז ,ב) ,נמצא
הברכות כולן אע"פ שיצא מוציא
ואולי י״ל בזה ,דהא דמרבה לסלוח הוא משום דבאמת גם בסליחה עצמה
לכל אחד מי שראל שש מאות אלף
כיון דערבים זל"ז וזה לא שייך ר ק
מצינו שני אופנים ,וכבר כתב בבית אלוקים ;בשער התשובה פ׳׳א) דהא ושלשת אלפים ותק"נ ברי תו ת כמנין
אם נעשו ערבים על עצם קיום דכתיב ׳ארפא משובתם אוהבם נדבה׳ ,כי באמת מי ששב בתשובה על מספר ישראל שכולן נתערבו זב׳׳ז
המצות דאילו הוי הערבות ר ק לגבי חטאיו הקב׳׳ה מעביר את חטאו והיה כלא היה ומתרצה אליו כמי שלא
במדת עליו יענישהו ולא חטאותיו על שיעביר מספיק היה כי חטא,
אלמא לא נתערבו על הגרים" עכ"ל.
העונש האיך יכול לומר וצונו שכבר
אינו מצווה יעו׳׳ש ,ובע"כ ד הערב הרחמים ,אבל לא שיהיה מהעומדים לפניו ומרוצים אצלו כבתחילה ,וזהו ובצל׳׳ח ברכו ת (שם) כ' דלפירושו
שאמר אני הוא קודם שחטא האדם אני הוא אחר שחטא האדם ושב ,וזהו
מחויב בקיום המצות של חברו [ורק שאמר הכתוב ׳ארפא משובתם אוהבם נדבה׳ ,דלא ר ק שיסולק העון אלא
ערבות גם כהנים ולוים אינם בכלל
דשאני בזה שהוא עצמו אינו יכול שגם יהיה מרוצה לפניו כבתחילה ,וע״ז אמר לשון נדבה בענין הריצוי שהרי מספר שש מאות אלף הוא
לקיימו ,ורק דיכול להוציא חבירו]. והאהבה להורות כי הגם ששב הקב׳׳ה מחרון אפו ואינו מעניש על החטאים לבד שבט לוי .וכ' הצל׳׳ח שהטעם
הקודמים מ׳׳מ לענין הריצוי אינו כן ,כי זאת האהבה והריצוי לבעלי תשובה
אינה כוללת כלום וזו היא נדבה ,כי לא הבטיח אלא לענין קבלת התשובה
ת דכהנים ולוים לא היו בכלל ברי
ולפי׳׳ז י"ל דאע׳׳ג דשבט לוי וכן נשים
שלא יעניש החוטא אחר ששב אבל בענין הריצוי הוא דרך נדבה למי בערבות מואב ,דבמדר ש תנחומא
לא נכנ סו לברית בערבו ת מואב ,כ"ז שיראה בעיניו ,יעו״ש, מבואר דהא דנכנ סו עכשיו לברי ת
הוא דלא נעשו כ ער ב קבלן ועל כן ונראה דזהו ענין הטמון במחילת מרבה לסלוח ,דמרבה לסלוח לו היינו לפי שאת הברית שקבלו בחורב
אינם יכולים להוציא אחרים ,אבל לא רק שאינו מעניש אותו אלא שגם יהא מרוצה לפניו כבתחילה ,וזהו
הריבוי שיש בסליחה [דבאמת לשון סליחה שונה מלשון מחילה ,דמחילה
הפרו ואמרו אלה אלהיך ישראל,
מ"מ הם בכלל ערבו ת דעונשין,
יסוד ענינה הוא ר ק שהוא מוחל לו על העונש ,כלשון מחילה דמצינו אצל לפיכך הכניסם בשבועת האלה,
דנעשו ערבים לעניין זה ב ברי ת של ממון ,דהחוב נמחל ,וה״נ החוב שהוא חייב מחמת העבירה מוחל לו הקב׳׳ה ולפי׳׳ז כ הנים ולוים שעמדו
מתן תורה ,וכמבואר בד ברי הגמ' אבל סליחה ענינה סליחה וכפרה ,דבמה שע׳׳י העון אינו מרוצה להקב׳׳ה
לא די בזה במחילה ונצרך הוא לסליחה כפרה וטהרה] ונראה דזה הוא
באמונתם ולא הפרו ברי ת שקבלו
שבועות (לט ,א) ,דמאי דכתיב בפ'
רק בתשובה מאהבה אבל תשובה מיראה מועילה ר ק לגבי העונש ,וזהו בחורב וכדכתיב במעשה עגל
בחוקותי (ויקרא כו ,ל) וכשלו איש דכתיב ׳עד ה׳ א-לוהיך׳ ולא עד בכלל ,ורק בתשובה מאהבה הוא דחשיב ויאספו אליו כל בני לוי לא הוצרכו
באחיו מלמד שכל ישראל ערבים זה כרצוי כלפי הקב״ה ואז מגיע ה׳עד ה׳ א-לוהיך ,ועד בכלל ,ואז יש לו גם
טהרה וגם כפרה.
וכ' להכניסם בשבועת האלה יעו׳׳ש.
בזה ,וכן הוא בתנחומא יתרו (סי' יג)
ונראה עוד ,בזה הענין שעבירות נהפכות להיות כזכויות ,דהביאור בזה הוא
דבכל הצל׳׳ח דלפי׳׳ז אע׳׳ג דקי"ל
ויענו כל העם יחדיו ויאמרו יעו׳׳ש,
דמחילת העון והתשובה מהני ר ק בכדי שלא יענש ,ולכן בתשובה מיראה הברכות אע"פ שיצא מוציא מטעם
הרי דגם קודם ערבו ת מואב היו הזדונות נעשו כשגגות ,כלומר שאינו נענש על עשייתם דהוי כשגגות ,אבל ערבות ,כ הנים ולוים אינם בכלל
ערבים זה לזה ,אולם חלוק הערבות בתשובה מאהבה הזדונות נהפכות לזכויות ,והביאור בזה דכיון דהעבירות
גרמו לו לעשות תשובה מאהבה ,א״כ זהו גופא זכות ,דהרי מחמתן חזר
ערבות ממילא דא"י להוציא אחרים
של מתן תורה מהערבות של ערבות
בתשובה שלימה לפניו ,והעבירות הן שגרמו לו להתקרב להקב׳׳ה ולשוב יעו׳׳ש.
מואב ,דאילו הערבות של מתן תורה באהבה ,הוי אומר דזה עצמו הוא זכות והעבירות נעשו זכויות ,ודו״ק.
לא נעשו ערבים על קיום המצות ולכאורה היה נר אה דלפי׳׳ז דה"נ
והנה בביאור הגר׳׳א כפי׳ לשה״ש ד ,יד) כ׳ לפרש הנפ׳׳מ בין רחום לחנון,
רק קיבלו על עצמם שאם לא דמדת רחום היינו שסולח ומוחל החטא ומדת חנון היא שהופכת את
נשים לא היו בכלל ברי ת דערבו ת
יקיימו המצות יהיה נענ שים כדין הזדונות לזכויות ,וזהו דאמרינן חנון המרבה לסלוח ,דע׳׳י ריבוי הסליחה מואב כיון דגם הם לא הפרו הברית
חשיב כרצוי לפניו וכאילו לא חטא ,ונמצא דע״י התשובה נעשה קרוב וידיד וכדמבואר במדר ש שם שהם לא
ערב ,וכדכתיב וכשלו איש באחיו, ואהוב ונהפכים הזדונות לזכויות ע׳׳י מדת חנון ,וחנון המרבה לסלוח.
ובערבות זו גם הכהנים גם הלוים פרקו נזמיהם ,וחד דינא להו עם
לפי׳׳ז י׳׳ל דזהו דכתיב בקרא שעי׳ נה ( ,״וישוב אל ה׳ וירחמהו ואל
גם הנשים איכללו ביה. א-לוהינו כי ירבה לסלוח׳׳ ,דמדת רחמים שייכת לה /ואילו מידת ריבוי
ברי הכהנים והלוים ,וזה דלא כד
הסליחה שייכת לא-לוהינו ,והיינו דע׳׳י מדת הרחמים שהיא מדת ה׳ הרי הד"א בתנחומא.
והשתא אתי שפיר מה דנענ שו הוא מוחל לו על עוונתיו ,ומחילה זו היא גם ע׳׳י מי שחוזר בתשובה גם
הנשים משום שלא מיחו באחרים, מיראה ,דהרי הזדונות נעשים לו כשגגות וכ״ז הוא במדת הרחמים ,דאע׳׳ג
[ובאמת שלדעת הרמב׳׳ן חזר
משום שלענין עונש דוכשלו איש דאין כאן תשובה שלימה מ״מ במדת הרחמים מוחל לו הקב׳׳ה על עוונותיו, והכניסם ב ברי ת מיד אחרי חטא
באחיו נכללו גם הנשים ,ואף שאינם
אולם מדת סליחה ,אינה במדת הרחמים ,דכ׳׳ז הוא ר ק בתשובה שלימה, העגל עיי׳׳ש בפר שת משפטים,
והיא תשובה גם במידת הדין ,ודו׳׳ק. כיון שהפרו הברית ,ומ"מ חזר
בכלל ערבו ת דמצוות ,היינו משום
דלא נכנ סו ל ברי ת של ערבות מואב, והכניסם ב ברי ת בערבות
מואב ולא נעשו כ ער ב קבלן ולא לדעת הצל׳׳ח וא"כ אין מקום לדברי
נעשו ערבים לגוף המצוה לכן אינם הרמב׳׳ן].
יכולים להוציא אחרים במצות, והנה ב שבת (לג ,ב) ,איתא בזמן
שהצדיקים בדור צדיקים נ ת פסי ם על הדור אין צדיקי ם בדור תשב׳׳ר משא"כ בערבו ת דמתן תורה שהוא לענין העונשין בלבד.
נתפסין על הדור ,והטעם משום דכל ישראל ערבים זל"ז ,והקשה ר'
גליון ל״ד -אלול תשפ״ו
שיחה מהגאון הגדול רבי דוד אברהם שליט״א • פרשת נצבים התשפ״ו • שנה שישית
בס״ד
ביתא דלא נשיב זיקא
והאדיקות מוסטים אל האגפים הצדדיים ,טרוד אדם אם השיג מתוך כל עולם הסגולות שנכרכו לחודש הרחמים ,ספק יועילו
ראש של כבש או סכין חדשה לליל ראש השנה ,יותר מאשר אם וספק לא יועילו ,מנו רבותינו שתי סגולות ,שהוראתם עטויה לוט,
השיג תשובה עילאה ליום הדין. אם יבין האדם את העומד בפניו ,כי אז הובטחה לו שנה מבורכת!
האמנם יסוד החסידות הוא ביום התשיעי ובשעה התשיעית, שבוע ימים קודם ראש השנה ,עומד האדם נפעם וחרד לקראת
או בפעירת פה לגשמים בין פסח לעצרת? האמנם עלינו לשתות יום המשפט הגדול .מעבר למפתן ניצב מלך המשפט ,אשר לפניו
כל מימי הכנרת שמא נזכה לטיפה אחת מבארה של מרים או יעברו כל באי עולם כבני מרון ,יבואו במשפט על כל נעלם ,אם
להימנות על רושמי שמות על גבי בקבוקי שכר ביום הילולא של טוב ואם רע.
צדיק נשגב ,תחת לעמול בתורתו ובספרי חידושיו?
במציאות אנושית פשוטה ,כפי שנוהג כל אדם במלכותא
כלל גדול נקטו צדיקים בענייני סגולות ,הנהגה שהחזיקו בה דארעא -כאשר מגיע יום פקודה או עמידה בדין פלילי או אזרחי,
אבותיך ואבות אבותיך שלושה דורות לאחור -אחוז בה בכל הופך הוא כל אבן ומחפש כל תחבולה ,עצה וטצדקי כדי להיחלץ
עוז ,שמור עליה מכל משמר והנחל אותה לבניך אחריך .אך אשר מן המצר ולצאת בדימוס זכאי -על אחת כמה וכמה מוטל עלינו
לא נהגו ,אף כי ממקור קדוש יהלכון ,אין לרוץ ולאוספם מחנויות לחפש עצות ותחבולות לעמוד בדין שמיים שאין לפניו שכחה ולא
הסגולות .י״ב חלונות יש ברקיע כנגד י״ב שבטים ,ואי אפשר לפרוץ משוא פנים.
חלון נוסף שיכיל את הכול ,ואינך יכול לחבוש שמונה כובעים בבת מתוך החרדה הזו ,עם ישראל ,בהיותו עם סגולה ,מחבב את
אחת בכל שבת כדי לצאת ידי חובת כל המנהגים. המצוות עד כלות ,ומתוך כך מחבב גם את הסגולות והמנהגים.
אלא שכאן חובה עלינו לעשות הבדלה מוחלטת וצריכה להימתח
לא נשיב זיקא שורת הבחנה בהירה.
ואחר כל זאת ,נגיע לסגולה הכתובה בדברי רבותינו (כריתות
ה' .):אמר רב אמי ,האי מאן דבעי למידע אי מסיק שתיה אי לא, טפלי תלויים בו
נייתי שרגא בהלין עשרה יומין דבין ריש שתא ליומא דכיפורי, התורה ציוותה אותנו במילים ספורות' ,יום תרועה יהיה לכם',
וניתלי בביתא דלא נשיב זיקא ,אי משיך נהוריה -נידע דמסיק ומתוך חרדתם של ישראל לקיים את המצווה בשלמותה ולצאת
שתיה' .כלומר ,הרוצה לדעת אם ישלים את שנתו ,יביא נר בעשרת ידי חובת כל השיטות ,השתלשלו והתעבו סדרי התקיעות לאורך
הימים שבין ר״ה לכיפור ויתלה אותו בבית שאין הרוח מנשבת בו. הדורות .מיושב ומעומד ,בלחש ובחזרת הש״ץ ,עד למניין של מאה
אם לא כבה הנר ,גם חייו לא יכבו באותה שנה. ואחת תקיעות ,ויש קהילות הנוהגות במאה תקיעות בדיוק .כל
הדקדוקים הללו נולדו מתוך השורש המקורי של המצווה הכתובה.
לכאורה ,הרי סגולה לפרטיה ודקדוקיה .אלא שצריך לדאוג
שהנר ידלק עוד קודם ראש השנה ,כדי שיספיק לבעור עשרה אצל חסידים ואנשי מעשה ,המדקדקים במצווה קלה
ימים .בפועל ,זה מורכב לייחד דירה לצורך הנר ,העונה לתנאים כבחמורה ,כל תוספת כזו אינה עומדת לעצמה .חייהם מוקדשים
הללו ,בו לא תנשב הרוח. לעשות רצון בוראם בכל מכל כל ,מבלי שיהיו 'חרום ושרוע' -
שלא תבוא מצווה אחת על חשבון חברתה ,והחיזור אחר מצוות
חז״ל לא פירטו מה גודל החדר לעומת גודל הנר ,ואיזה נר
תקיעת שופר -לפי כל השיטות ,הדעות והמנהגים ונוסחאות
צריך ,שמן זית ,שמן שומשמין ,שמן אגוזים או נר של חלב? ומהו
העדות השונים -אינו מלמד על עצמו בלבד ,אלא אות ומופת לכל
הגדר של 'ביתא דלא נשיב זיקא' ,וכי צריך לשאוב את האוויר
תהלוכותיהם בקודש .אשריהם ואשרי חלקם.
במשאבות ואקום כדי שלא תהיה תנועת אוויר כלל?!
אך לעומת זאת ,עולם הסגולות הולך ומתרחב משנה לשנה
o o o במינים ממינים שונים ,עד שנראה לעיתים שעיקר המאמץ
■fl
נכתב ונערך ע״י הרב אביאל חיים חורי שליט״א
בכל ענייני הגיליון 058-3264289 -לקבלת השיחה בדוא"לgmail.com@8544298 :
'טופח על מנת להטפיח'? האם אתה משפיע על סביבתך ,על וברור הדבר ,כי רב אמי לא בא ללמד 'מעשי כשפים' חלילה,
ביתך ועל הדורות הבאים ,עד שגם בתוך החושך יש לצילך צל ואף לא ניסויים פיזיקליים ,אלא הגדרת מציאות רוחנית -המקום
של קדושה? היחיד בעולם שמוגדר כ'ביתא דלא נשיב זיקא' -הוא בית המדרש
והישיבה הקדושה.
אם רואה האדם שמעשיו עושים פירות ופירי פירות ,ואינו
נבלע בתוך החושך -הרי זה סימן מובהק שהצליח להגשים את כאן אין כניסה להבלי העולם ,לחדשות הרחוב ,לאופנות
ייעודו בעולם ,והוא עתיד לשוב לביתו שלם ומבורך. מתחלפות ולסערות השעה .כאן 'מרחב סטרילי' שבו האוויר
מנוטר היטב.
דילמא חלשא דעתיה זאת אשר לימד רב אמי -כאשר אדם מטמין את עצמו ,נר
ה' נשמת אדם ,בעשרת ימי תשובה ,שקוד על דלתי בית המדרש,
אך מיד לאחר שמביאה הגמרא את שני הסימנים הללו,
עוסק בחשבון נפשו הדק היטב ,משליך מעליו את כל החשבונות
חותמים חז״ל במשפט קצר ונוקב שהופך את כל הקערה על פיה
הרבים ואינו נותן לרוח סועה וסער לבלבל את דעתו -שם נרו
' -ולאו מילתא היא ,דילמא חלשא דעתיה ומתרע מזליה' .אל
דולק ,ושם מובטח לו שישלים את שנתו בקדושה ובטהרה .זוהי
יתרגל אדם לנסות זאת ,אולי יראה סימן לא טוב ותחלש דעתו
הסגולה האמיתית של רב אמי!
ומזלו (רש״י).
הרי זה שולחן ערוך מפורש של חז״ל לענייני הסגולות ,אל בבואה דבבואה
תנסה אותן ,ואל תבנה עליהן את מסלול חייך ,משום שאם יעשה ועוד סימן נמסר בידינו (שם)' :האי מאן דבעי למיפק באורחא
האדם את הסימנים הללו ,ובשל סיבה צדדית ייכבה הנר או שלא ובעי למידע אי הדר לביתיה ,ניעול ניקום בביתא דבהתא; אי חזי
יבחין בצל בבית האפל -תיחלש דעתו ,ייפול לייאוש גמור וירגיש בבואה דבבואה -נידע דאתי לביתיה' .כלומר ,אדם היוצא לדרך
שכל שערי שמיים ננעלו בפניו .ומתוך אותה חלישות הדעת הוא ומבקש לדעת אם יזכה לשוב לביתו לשלום ,ייכנס לבית אפל
עלול להמיט על עצמו רעה ,בעוד שמשפטי ה' עמוקים מני ים וגזר במקצת ,אם רואה הוא צל של הצל שלו (בבואה דבבואה) -ידע
דינו של אדם נחתם ומשתנה בכל יום ובכל שעה על פי מעשיו. שישוב לביתו.
ומה לנו כי נחפש סגולות לבטל דינים ,אם כבר ידענו שתשובה לאמר ,בראש השנה יוצא כל אדם לדרך חדשה .יש קהילות
מכפרת ,תפילה ממתקת דינים וצדקה מקרעת גזר דינו של אדם. הנוהגות לברך במוצאי שבת בראשית איש את רעהו בברכת
'ויעקב הלך לדרכו' -החגים תמו ,והאדם יוצא לשגרת השנה
אישי הדעת אינם נשענים על בדיקת נרות בחדרים אטומים ולמסלול מעשיו .השאלה הבוערת ביותר היא 'אי הדר לביתיה',
ולא על צללים באפלה ,יודעים שחייהם תלויים בבית המדרש כיצד ישוב בסוף השנה אל כור מחצבתו.
אשר שם אין רוח מנשבת בו ,תוקעים במאה ואחת תקיעות כדת
הבית האפל הוא עולם החומר המעורפל והחשוך .אומרים
וכהלכה ,ועומדים לפני מלך המשפט בנמיכות קומה -
לאדם ,כשאתה פוסע בתוך חשיכת הרחוב והחולין ,עליך לבדוק
'עשינו מה שציוויתנו -עשה אתה מה שהבטחתנו'! האם יש לך 'בבואה דבבואה' .האם מעשיך ותורתך הם בבחינת
<<>000000000<0>00<x>00000<>00000000c>00<x>00000<>00000 ׳oooooooooooooo<x>oo<x>oooooooo׳<oooooooo<x>oo<c
לעילוי נשמת לעילוי נשמת
איש תם וישר איש תם וישר ,ענוותן ושפל ברך
מעלותיו ומידותיו הטובות נודעות לכל מכיריו רב פעלים לתורה ודעת ,ולא החזיק טיבותא לנפשיה
האדון הנכבד וכתר שם טוב עולה על גביהן
אברהם בן אד ל דרויש ז״ל רבי עזרא רוטשטיין ד ל
נלב״ע בשם טוב כ״ד אלול תשמ׳׳ה בן ר' אלכסנדר זושא
ת.נ.צ.ב.ה. נלב׳׳ע כעלות המנחה יום ב' דר״ה תשפ׳׳ג
נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ ת.נ.צ.ב.ה.
''^yyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyj נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ
<>/00<XX><XXXXXXXXXXXXXXXXX>00<X>0<X><XX
■>oooooooo<xxxxx>oo<>ooc>ooooooo<x>oo<x>ooc>ooooo
<00000000<XXxXX>00<>0C>00000000<XXxXX>00C>0C>00000000<XXxXX>00C>0C>000
\ לעילוי נשמת r
לעילוי נשמת
איש חי רב פעלים לתורה ויראה I ן האי גברא רבא ויקירא
< מזכה הרבים לתורה ויראה | פעל רבות למען לא תשתכח תורת רבותינו מעתיקי השמועה
חניך ישיבת בית יוסף גייטסהד ? עשה אזנים לתורה ודובב שפתי ישנים |
נתייסר בייסורים וקיבלם באהבה I הרב מאיר אביטבול זצ״ל |
I הרב אהרן שרביט זצ״ל ' מקים ומייסד 'הספריה הספרדית |
\ יום היא״צ ד תשרי נלב״ע בשם טוב ה ת שרי תשפ״ד |
\ ת.נ.צ.ב.ה. ן ת.נ.צ.ב.ה.
נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ I I נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ
*'yyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyy '/:*yyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyyy.
שיעור חומש
מרבינו הגאון רבי ישראלייעק^ש&ואלביץ שליט״א
ראש ישיבת'מגדלעוז '
מתוך שיחה קודם ליל א' דסליחות -שנת התשפ״ה 1פרשת נצבים-וילך תשפ״ו 1גליון 27
עבודתנו בימי האלול והסליחות
וב׳יסוד ושורש העבודה׳ (שער העשירי פרק חמישי) כתב ,דבעת כתבו הפוסקים 1שמתחילים לומר הסליחות לפחות ד׳ ימים קודם
אמירת הסליחות יקבל בליבו לשוב בתשובה שלימה ,וז״ל :הנה ר״ה ,וקבעו להתחיל במוצאי שבת שהוא יום קבוע .וכתב המ״ב
אחי ורעי ,צריכין אנו למודעי ידיעה בתחילה בקוראי שמו ( סי תקפ״א ס״ק 0בטעם השני בשם הא״ר :שבר׳׳ה יעשה אדם
'סליחות' ,שהוא על שם וכו' שימחל לנו הבורא יתברך שמו עצמו כאילו מקריב עצמו ,ולכן קבעו ד' ימים לבקר כל מומי חטאו
עוונותינו ופשעינו וכו' .והנה ,בני אדם זה לזה שואלים אם 'אמרת ולשוב עליהם ,ע״כ .היינו שד׳ ימים אלו שאומרים בהם סליחות הם
הסליחות' ,ואומר 'הן ,כבר אמרתי הסליחות' ,ואינו שם על לב מה ימי חזרה בתשובה ,לבקר ולנקות עצמו מעוונותיו.
בצע אמירתו הסליחות ,הלוואי שיאמר הקב׳׳ה ה'סליחות' ,וזה אי
אפשר זולת התשובה ,לכן יזהר האדם בעת אמירת הסליחות לקבל ויש להקשות ,איך אמירת הסליחות שהם בקשת כפרה ,מעמידים
בליבו תשובה גמורה ,ע״כ .א״כ לפי״ז י״ל ,שבוודאי העניין באמירת את ימים אלו כימים של חזרה בתשובה[ .ולכאו׳ היה יותר מתאים
הסליחות הוא החזרה בתשובה ,רק האופן לעורר חזרה בתשובה לתקן להוסיף בלימוד מוסר בימים אלו].
הוא ע״י אמירת הסליחות ,שאין עניין באמירתם אם לא חוזר והנה ,בטעם מה דנהגו ד׳ ימים הביא המ״ב (שם) ב׳ טעמים ,הטעם
בתשובה ,ומבקשים מהקב״ה סליחה בשביל שיסלח ונתנקה הא׳ הוא מהלבוש ,וז״ל המ״ב :משום שהרבה נוהגים להתענות
מהעוונות ,והוא רק בצירוף התשובה מצד האדם. עשרה ימים עם יוה”כ ,ולעולם יחסרו ד' ימים מר”ה עד יוה”כ שלא
אך אכתי יש להעיר בעיקר דברי הא״ר שכתב שימים אלו עניינם יוכלו להתענות ,והיינו ב' ימים ר”ה ושבת שובה וערב יו”כ ,לכך
ימי ביקור וחזרה בתשובה ,דהלא עבודת התשובה עיקרה בעשרת צריך להשלים ד' ימים קודם ר” ה ,עכ״ל .וכוונתו דנהגו לעשות ד׳
ימי תשובה .3וכן יש להבין החילוק שבין עבודת התשובה שיש ימי תענית ,ובימי תענית אומרים סליחות ,ולכך ,כיון שנהגו
בחודש אלול לבין עבודת התשובה של עשרת ימי תשובה. להתענות ד׳ ימים ,המנהג נקבע לומר סליחות ד׳ ימים .טעם נוסף
הביא המ״ב מהא״ר ,וז״ל הא״ר :שיעשה אדם עצמו קרבן בר”ה,
וליישב י״ל בהקדם ,דהנה האחרונים כתבו 4שבכל עבירה יש ב׳ ולהכי צריך ד' ימים ,שע”י התענית יבקר ויפשפש בחטאיו דומיא
חלקים ,החלק הראשון הוא גוף הקלקול היוצא מהעבירה ,דהא דקרבן מפני המומין ,עכ״ל .ובלשונו נראה דטעם זה הוא כלפי
נאסר לעשות את העבירה מפני הקלקול שזה מביא ,והאדם ה׳תענית׳ ד׳ ימים ,שבימי תענית אומרים סליחות ,ולא כלפי
החוטא מקלקל קלקול זה .והחלק הנוסף הוא מה ש׳עבר אמימרא אמירת הסליחות ד׳ ימים.2
דרחמנא׳ (לשון הגמ׳ בתמורה ד׳ ע״ב) ,שאחר שהקב״ה אמר לא
לעשות כך והוא עבר ועשה ,הוא מורד בדבר ה׳ .ובזה יש לבאר דברי ולפי״ז לק״מ ,דגם לטעם הב׳ דהוא משום ביקור עצמו ממום אי״ז
חז״ל ,דאיתא בגמ׳ בקידושין(פ״א ע״ב) ובנזיר (כ״ג ע״א)' :תניא, טעם לאמירת הסליחות ,אלא הוא טעם לד׳ ימי תענית ,ובתענית
” אישה הפרם וה' יסלח לה”(ב מדבר ל ,יג) ,במה הכתוב מדבר, אומרים סליחות .אך המ״ב עצמו לא הדגיש בדבריו דזה טעם
באישה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה ,והיא לא ידעה שהפר ל׳תענית׳ ד׳ ימים ,ונראה בדבריו שהוא טעם לד׳ ימי סליחות,
לה בעלה והיתה שותה יין ומטמאה למתים .רבי עקיבא כי הוה מטי ולפי״ז הסליחות הם גופא הביקור והתשובה ,וצ״ב איך בקשת
להאי פסוקא הוה בכי ,אמר ,ומה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה כפרה שבסליחות שייכי לחזרה בתשובה.
1כתב הרמ״א (סי׳ תקפ״א סעיף א׳) :ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ר”ה ,ואם חל ר”ה שני או שלישי מתחילים מיום ראשון שבוע שלפניו.
ובלבוש כתב :וכדי שיהיה יום מסוים להתחלה ,תיקנו יום ראשון בכל פעם .ע״כ.
2ובמ״ב השמיט בדברי הא״ר כמה מילים ,אך בשעה״צ (סק״א) שהביא מהפמ״ג נראה שלמד כן בא״ר[ .לשון הא״ר שם (אות ח׳) :עוד טעם ,דבכל הקרבנות נאמר:
׳והקרבתם׳ ,ובראש השנה נאמר :׳ועשיתם׳ ,שיעשה האדם עצמו קרבן בראש השנה ,ולהכי צריך ארבע ימים ,על ידי התענית יבקר ויפשפש בחטאו דומיא דקרבן
מפני המומין .ע״כ .ולשון המ״ב שם (סק״ו) :ועוד טעם שקבעו ד' ימים ,שכן מצינו בקרבנות שטעונים ביקור ממום ד' ימים קודם הקרבה ,ובכל הקרבנות בפ' פנחס
כתיב' :והקרבתם עולה' ,ובר”ה כתיב' :ועשיתם עולה' ,ללמד שבר”ה יעשה אדם עצמו כאלו מקריב את עצמו ,ולכן קבעו ד' ימים לבקר כל מומי חטאתו ולשוב עליהם.
והשמיט את המילים :׳על ידי התענית׳ .אך בשעה״צ (סק״א) מוכח דלמד בא״ר דהוא ענין בתענית ,דהשעה״צ (סק״א) הביא את דברי הפרמ״ג דכתב נפק״מ בין ב׳
הטעמים באדם המענה בב׳ ימי ר״ה ,דלטעם הלבוש דהוא עשרה ימי תענית אין צריך להתענות קודם ר״ה אלא ב׳ ימים ,אך לטעם הא״ר דהוא ימי ביקור יתענה קודם
ר״ה ד׳ ימים .ומבואר דנקט דטעמו דהא״ר הוא על התענית].
3כל זה הוא חוץ מהתשובה של שאר השנה[ .עיין לשון הרמב״ם (פ״ב מתשובה ה״ו) :אע”פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם ,בעשרה ימים שבין ר”ה ויוה”כ היא יפה
ביותר ומתקבלת היא מיד ,שנאמר”:דרשו ה' בהמצאו”(ישעיה נה ,ו) ,ע״כ] .
[ 4הנה הרמח״ל בספרו דרך ה׳ (ח״א פ״ד אות ז׳) כתב כלפי דבמצוות ה׳ יש ב׳ עניינים ,וז״ל :מעשה המצוות ,הנה תכלית בו לאדם שיעשהו מבואר הוא ,שהוא לקיים
מצות בוראו ולעשות חפצו ,והנה הוא מקיים חפצו ית' בזה בשני דרכים נמשכים זה מזה ,והיינו כי הוא מקיים חפצו במה שציווהו שיעשה המעשה ההוא והוא עושהו.
והשנית ,כי הנה במעשה ההוא הנה הוא משתלם באחת ממדרגות השלימות שהיא תולדת המצוה ההיא וכמ”ש ,והנה מתקיים חפצו ית' ,שהוא חפץ שיהיה האדם
משתלם ומגיע ליהנות בטובו יתברך .ע״כ .ור׳ אלחנן ב׳קובץ הערות׳ (חידושי אגדות בסוף הספר ,סי׳ ג׳ אות ב׳) כתב על דבריו וז״ל :ונמצא לפי” ז כי בכל מצווה ישנם
ב' דברים :א' ,תועלת ותיקון הנעשה מהמצוה ,אשר בשביל זה ציווה הקב”ה לעשותה ,כי לכל מצוה יש טעם ,כמו שכתב הרמב”ן פ' כי תצא במצות שילוח הקן ,וז”ל:
'וזה העניין שגזר הרב (הרמב״ם) במצוות שיש להם טעם מבואר הוא מאד ,כי בכל אחד טעם ותועלת ותיקון לאדם ,מלבד שכרם' וכו' ,עיי” ש באורך ,ובשביל זה היה
ראוי לעשות המצוות אפי' לא נצטווינו עליהם ,וע”כ קיימו האבות את התורה קודם שנצטוו עליה מפני שהבינו התועלת והתיקון מזה .ב' ,אחרי שנצטווינו לקיים
המצוות ,הוא ענין בפני עצמו לקיים ציווי ה' יתברך .ע״כ .וכל דבריהם היה כלפי המצוות ,ועיי״ש ב׳קובץ הערות׳ שהוסיף דכמו״כ הוא בעבירות ,וז״ל :וכן בעבירה ישנם
שני העניינים הנ”ל ,היינו הטעם אשר בשבילו הוזהרנו שלא לעשות המעשה ההיא ,ובשביל זה היה ראוי למנוע מלעשות המעשה אפילו בלא אזהרה .ועכשיו
שנצטוינו ,צריך שלא לעבור על אזהרת הקב”ה ,עכ״ל].
מ״מ כלפי חלק המרידה התכפר לו לגמרי ,ורק כלפי גוף החטא בידו בשר טלה אמרה תורה צריך כפרה וסליחה ,מי שנתכוין לאכול
והקלקול נעשה לו כשגגה ,והוא הלשון 'נעשים לו כשגגה' ,דבשגגה בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר על אחת כמה וכמה .כיוצא בדבר
בעלמא אין כלל את חלק המרידה ,אלא רק את חלק של גוף אתה אומר” ,ולא ידע ואשם ונשא עונו” (ויקרא ה ,יז) ,כשהיה רבי
העבירה.8 עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה ,ומה מי שנתכוין לאכול שומן
ועלה בידו חלב אמרה תורה 'ולא ידע ואשם ונשא עונו' ,מי שנתכוין
ואפשר לחדש לפי״ז ,דכל פרטי התשובה 9הם רק כלפי חלק לאכול חלב ועלה בידו חלב על אחת כמה וכמה' .ע״כ .ולכאו' צ״ב
הקלקול וגוף העבירה ,אך כלפי המרידה בקב״ה אין צורך בכל מה התחדש לר״ע בב' הדברים.
הפרטים ,ומה שהאדם רוצה להתקרב למלך הוא תיקון מספיק
לזה ,דהעבירה היה המרידה בדברי ה' ,ואת זה מתקן ע״י והביאור י״ל דאלו הם ב' העניינים הנ״ל ,דבמקרה של’נתכוין לאכול
שמשתוקק לקירוב ,והוא תיקון כמעט גמור. בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה' התחדש דאף בכוונה לעבירה
ולבסוף לא עבר יש חיסרון בחלק המרידה .ובמקרה של ’נתכוין
ומעתה י״ל שזו היא 'עבודת האלול' ,ובזה חלוקים אלו הימים לאכול שומן ועלה בידו חלב' ,לבסוף כשאכל שומן ועבר עבירה
מעשרת ימי תשובה ,דעשרת הימים הם לעשיית תשובה עם כל בשוגג ,שם לא היה מרידה אלא רק את עצם פעולת העבירה[ .ולא
גדריה ופרטיה ,ובפרט יוה״כ עצמו דלרבינו יונה הוא מצווה דאו' של מיבעיא אי נימא שבשגג ועבר עבירה החטא הוא בגלל עצם מה
תשובה ,שם וודאי הם ימים לתשובה שלימה על הקלקול וגוף שעבר ולא בגלל שהיה לו להיזהר טפי ,אלא אפי' אי נימא שכל
העבירה וזה ע״י כל חלקי התשובה ,ומשא״כ ימי האלול שהם שוגג החטא הוא משום שהיה לו להיזהר ,5מ״מ י״ל שמה שהיה לו
לתיקון על המרידה ,וכמו שרמזו רבותינו ש'אני לדודי ודודי לי' הוא להיזהר הוא רק סיבה שיש עליו תביעה ,אולם לא חשיב מרידה].
ר״ת אלול ,היינו הקירבה לקב״ה ,בזה לא צריך לכל חלקי התשובה. א״כ י״ל שכוונת הגמ' היא כלפי ב' חלקי העבירה ,שכלפי חלק
ולפי״ז י״ל עוד ,דאף ימים אלו של אמירת הסליחות אף שכתוב המרידה הייתי אומר שכלל לא חייבים על זה כפרה ,וע״ז בכה ר״ע
לבקר אותם מכל מום ,מ״מ אין הכוונה אף כלפי גוף העבירה ,אלא ואמר ק״ו ,ומה 'נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה׳
לחלק המרידה ,שהרי אנו רוצים שנקריב עצמנו לקרבן מהודר ללא שהוא נתכוין למרוד ולא עלה בידו ומ״מ אמרה תורה שצריך כפרה
מום ,ועיקר המום הוא המרידה בה' ,שחפצא שמרד בה' יש בו מום וסליחה ,א״כ כ״ש ב'נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר',
להקריב קרבן כזה ,אך חפץ שעבר וקלקל הוא פחות מום .וא״כ שגם נתכוין למרוד וגם עלתה בידו שיצטרך סליחה וכפרה גם על
עיקר העבודה באמירת הסליחות היא להוריד את החלק של המרידה ולא רק על הקלקול .וכמו״כ כלפי החלק של הקלקול אמר
המרידה בה' .ולכך בימים אלו יש להתחזק בתורה ,שזה מעיד גם ר״ע ,שהייתי יכול לומר שהכפרה היא רק על המרידה ולא על
על הרצון לקשר עם הקב״ה ,דקוב״ה ואורייתא חד הוא ,ואף חיזוק הקלקול ,אך כשראה שאפי' 'נתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב',
בתורה גורם לקרבן מהודר. שזה רק קיום בפועל של קלקול ועבירה ,אמרה תורה צריך כפרה
וסליחה ,א״כ מי שנתכוין לקלקל ולעבור עבירה ש'נתכוין לאכול
וברשימות של המשגיח ר' נתן מאיר וואכטפויגל זצוק״ל ('לקט חלב ועלה בידו חלב' על אחת כמה וכמה שצריך סליחה וכפרה גם
רשימות' עמ' נא ,סליחות) איתא :שאלו את המשגיח אודות נוסח על חלק הקלקול.
הסליחות ,הרי חלק גדול מהסליחות אינם בקשת סליחה ומחילה,
אלא תיאור של הגלות הקשה והמרה שאנו סובלים מבית ומחוץ, והנה ,כתב ה'מסילת ישרים' (סו' פ״ד) שתשובה היא לפנים
ומה ענין זה לבקשת מחילה .עיי״ש מה שכתב בזה. משורת הדין ,אך מצד הדין החרטה לא יכולה לעקור את המעשה,6
וכתב הגר״א וסרמן הי״ד ב'קובץ הערות' (חידושי אגדות בסוף
ועל דרכו יש ליישב באופ״א ,ש'גלות' הוא מצב של ריחוק מה', הספר סי' ג' אות ג') דכל זה הוא על גוף העבירה והקלקול שקלקל,
שבמצב זה לא רואים את קירבת האב ובן שיש לנו עם הקב״ה, אך על המרידה שעבר אמימרא דרחמנא ,שייך בסברא שיבקש
ובעבור זה נתן לנו האבא הקב״ה את הגלות בשביל שאנו הבנים מחילה ,וכמו להבדיל במלך בשר ודם.7
נכיר בו ונתקרב אליו .ולכך בקשת מחילה על העוונות ותיאור
הגלות הקשה הם על אותו הענין ,דבזה שאנו מבקשים סליחה על ובגמ' (יומא פו ):איתא ,ד'תשובה מיראה זדונות נעשים לו
המרידה בו ,זהו רצון לקירבה אליו ,וכמו״כ רצון חזרה מהגלות הוא כשגגות' ,היינו שכשעושה תשובה מיראה לא מבטל את החטא
קירבה אל הקב״ה. לגמרי ורק מיקל ממנו ,ויש לפרש דאף כשעשה תשובה מיראה
-ע” ד הכ1תב -
לקבלת הגליון בקביעות יש לשלוח מייל לכתובת6 1 3 sh iu r@ g m ail.com :
כמריב נשמח לקבלת הארות והערות במייל הנ"ל
5וברמב״ן כתב בזה ב' דרכים.
[ 6ז״ל ה'מסילת ישרים' :לפי שורת הדין ממש ,היה ראוי שהחוטא ייענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל ,וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף ,כראוי למי שממרה פי
הבורא יתברך שמו ,ושלא יהיה תיקון לחטא כלל ,כי הנה באמת ,איך יתקן האדם את אשר עיוות והחטא כבר נעשה ,הרי שרצח האדם את חברו ,הרי שנאף ,איך יוכל
לתקן הדבר הזה ,היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות .אמנם ,מדת הרחמים היא הנותנת וכו׳ שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה ,דהיינו ,שבהיות השב
מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה
נעשה הדבר ההוא ומצטער בליבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו ,הנה עקירת הדבר מרצונו ,ייחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו .והוא
מה שאמר הכתוב” :וסר עוונך וחטאתך תכופר” (ישעיה ו ,ז) ,שהעוון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע .וזה חסד ודאי
שאינה משורת הדין וכו׳ ,עיי״ש].
7וז״ל שם :החרטה מועלת לעקור מה שעבר על ציווי ה׳ יתברך ,אבל הקלקול וההפסד שיצא מהמעשה עצמו ,זה אינו נעקר מצד הדין ע”י חרטה ,ורק לפנים משורת
הדין נמחק העוון לגמרי ע”י תשובה .ע״כ.
8ולפי״ז ייצא נפק״מ ב'נתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה' ,ששם בעבירה יש רק את חלק המרידה ,דאי יעשה תשובה מיראה יתבטל עוונו לגמרי.
9היינו ,ווידוי ,חרטה ,קבלה לעתיד ,יעיד עליו יודע תעלומות וכו' ,ועוד פרטי וגדרי התשובה .עי' ברמב״ם.
m m
במשנתו של מורינו ראש הישיבה -הגר״ב פרן שליט״א
כי קרוב אליך הדבר מאד
מסירו׳׳נ לתורה
א .בפרשת ניצבים פ״ל פס׳ י״א ,כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא (פס׳
י״ב) לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה (פס׳ י״ג) ולא מעבר לים היא
לאמר מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה (פס׳ י״ד) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך
לעשותו.
פרשה נפלאה זו צ״ב ,מאי אתא לאשמועינן בכך שאם היתה בשמים הי׳ צריך לעלות אחרי׳( ,רש״י) ,וכן מעבר לים,
שאם היתה מעבר לים הי׳ צריך לעבור אל מעבר לים ,לרש״י לענין לימוד התורה ,ולרמב״ן לענין מצות התשובה,
הול״ל בקיצור דע לך שהתוה״ק קרובה אליך מאוד בפיך ובלבבך לעשותו .וכן לענין התשובה .ומלבד האריכות ,עצם
הענין בשמים ומעבר לים ,מהיכי תיתי ס״ד מציאות כזו אחרי שהתוה״ק נמסרה לעם ישראל ,והיא פליאה נשגבה.
ומצאתי בספר ישורון בשם ראש הישיבה דמיר הגאון הרב נתן צבי פינקל זצוקללה״ה ,ואח״ז מצאתי כן בשפ״א ריש
פרשת ניצבים ,דודאי התורה והתשובה קרובים אליך מאוד ,אבל מתי ,רק כאשר גם אם זה הי׳ בשמים היית עולה
אחרי׳ במסי״נ מעל לכוחות אנוש ,וכן מעבר לים שכרוך בסכנות אין סוף ,כלומר אם אתה מבין שאין לך ״חיים״ ואין
לך שום תקוה בלא זה ,וע״ז אתה מוסר כל עצמך על הד״ת ועל התשובה ,אז אכן קרוב אליך הדבר מאוד .גיוועלדיק
הפשט!!!
א"א לתשובה בלי תורה
ב .ועדיין צריך להבין ,מדוע פתח בלשון נקיבה כל הפרשה מלבד הפסוק האחרון שמסיים בלשון זכר ,כי קרוב אליך
הדבר וכו׳ לעשותו .ועוד צ״ב סיפא דקרא ״בפיך ובלבבך לעשותו״ ,פה ,לב -מעשה ,מחשבה ,ואינו כסדר הנהוג
במציאות ,לב ,פה -מחשבה ,מעשה ,כן הקשה האלשיך הקדוש.
מבאר האלשיך הקדוש זיע״א ,שלמעלה (חמישי) (פס׳ ח׳) נאמר ״ואתה תשוב ושמעת בקול ד׳ ועשית את כל מצוותיו
אשר אנכי מצוך היום״ ,הרי כאן תשובה ותורה ,ופסוק אח״כ נא׳ (פס׳ ט׳) ״והותירך ד׳ אלוקיך בכל מעשה ידך בפרי
בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב ד׳ לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבותיך״ ,וחוזר הפס׳ שוב
שזאת הברכה תבוא ע״י (פס׳ י׳) ״כי תשמע בקול ד׳ אלוקיך לשמור מצוותיו וחוקותיו הכתובה בספר התורה הזה ,כי
תשוב אל ד׳ אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך״( ,שישי) .הא קמן ,שע״י התשובה והתורה מגיע כל הטוב מאיתו יתב״ש,
וא״כ ודאי שכדאי ללמוד תורה ולשוב בתשובה ,אבל האדם מרגיש ״שבוי״ ביד יצרו ,לא מצליח לצאת ממסגר לבבו,
הלב אטום וסתום ,והעבירה קשורה בו ככלב ,ועבירה גוררת עבירה ,והוא ככלב שב אל קיאו ,ונופל שוב ושוב ביד
יצרו ,ואומר נואש ,ויש להוסיף ונראה הדבר שרק אם יעלה השמימה שכולו רוחני יוכל להתגבר על יצרו ,אבל כאן
בארץ שכולו חומרי אין יכול לו ,ורק מעבר לים ,שהוא התרוממות מן הארץ החומרי ,שם יכול להתנתק מן הגשמיות,
אבל בארץ החומרי אין יכול להתגבר על יצרו ,ונמצא שמצות התשובה [נקיבה] רחוקה היא עד מאוד ,ואין להשיגה.
אומר הקב״ה לא כן הוא כמו שאתה חושב ,משכהו לביהמ״ד אם ברזל הוא נימוח אם אבן הוא מתפוצץ ,וזהו הלשון
זכר קאי על התוה״ק.
ומעתה אומר האלשיך הקדוש זיע״א ,א״ש סדר הכתוב בפסוק ״בפיך ובלבבך לעשותו״ ,תחילה ״הפה״ ,הדברי תורה,
דבל״ז הרי אין לו לב ,הלב שבוי ביד יצרו ,אך ע״י הד״ת ,כח האש שבתוה״ק שורף את היצה״ר התאוני שבקרבו,
וליבו נמשך למעיינות של התוה״ק ,ואין מים אלא תורה .ומקבל ״לב״ חדש עם רצונות רוחניים שמימיים ,ויש להוסיף
וליתן טעם ערב בדבר ,שהתורה״ק שהיא בת השמים ,כשמחדיר האדם את התוה״ק לתוך ליבו ,היא נעשית בת השמים,
ועל ידה מתנתק האדם מן הארץ וכאילו עבר מעבר לים ,אינו חי את העוה״ז ומקרי הארץ ,מה קורה כאן ומה קורה
שם ,הוא מנותק ,נעשה מעל השמים ומעבר לים ,ואחרי זאת כלי המעשה נמשכים מאליו לעשות רצון אביו שבשמים.
כח התורה״ק לקרב האדם לקב״ה
ג .נמצא ,שהקב״ה מורה לנו באצבע ,עצה היחידה להינצל ממוקשי היצה״ר הוא התשו׳ והיאך יזכה לתשובה זהו מכח
התורה.
ועל כן ידע האדם אשר לפניו ,להציל נפשו משביית היצר שהוא ״המוות״ לעד ומאבד תורת ״חי״ ,ויתן כל נפשו
לתוה״ק ,וכל ליבו ,ויכוף פיו לד״ת ,ואז המאור שבתורה יחזירנו למוטב ,ויברא לו לב חדש.
וכשיתן כל עצמו לכך ,שיהי׳ מוכן אפילו לעלות השמימה אם היא בשמים ,מיד תפעל התוה״ק פעולתה ,והדברי תורה
שאומר ומוציא מפיו ,אין קרוב מהם אליו קרוב מאוד ,ועל אתר נעשה שמימי ,ומתמלא בערגה ואהבה לד׳.
עיקר כח התוה״ק הוא ע׳׳י העמל והיגיעה
ד .כח התוה״ק לדבק האדם לקונו ,אכן עיקר סגולתה ע״י העכול והיגיעה בה ,ואספר בזה מעשה נפלא עם כוורינו ראה״י
הגאון רבי יששכר כואיר זצוקללה״ה .בחור אחד ניגש אלי בבחרותי(אינני זוכר אם הייתי עדיין בחור או כבר אברך),
ושאל אותי כלה אני עושה יש לי ספיקות באכוונה ,ויש לי בני כושפחה כלן הכוזרחי ,שיש להם כל כויני שאלות .לא ידעתי
מה לומר לו ,איזה ספרים יכולים להועיל לכזו בעי' וצרה צרורה ,האם יש תרופה לספיקות באמונה? ניגשתי למורינו
ראה״י זצוקלל״ה וענה לי בחריפות המיוחדת שלו ,תאמר לו שיפסיק ללמוד בשטחיות שילמד בעמקות [ויכתוב] ,עכ״ד.
מה ענין זל״ז תמהתי ,אך מה שהגדולים אומרים עושים מיד בלי שאלות .לאחר שבוע ,ניגש אלי הבחור למדתי יותר
בעמקות ועמל ,כעת אין לי יותר שום ספיקות .פלאי פלאים .אך זהו כח התורה ,לא משנה איזה סוגיא ואיזה חלק
בתורה ,כולה ״תורה תמימה משיבת נפש״ .וע״כ יש בימים קדושים אלו חובה גדולה לעמול בתוה״ק ,וממילא ישוש
עלינו הקב״ה לטוב כאשר שש על אבותינו.
תלמד תורה ,יהיה ברכה
ה .ואוסיף בזה מעשה נפלא שהי׳ לי עם מרן רשכבה״ג הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצוקללה״ה .בבחרותי תקופה
קצרה לאחר שהתחלתי ללמוד בישיבת הנגב ,באתי במיוחד לישיבת פוניבז׳ ,לראות הישיבה ולהתברך מפי רשכבה״ג
זיע״א ,והנה לאחר משמר ליל שישי מרן זצוקללה״ה יורד במדריגות ,ואני הקטן בא כנגדו ומבקש ברכה ,תשובת מרן
היתה לי כמו רעם ביום בהיר ,״אני לא מחלק ברכות״ ,התעקשתי ,זה בנפשי ,א״א לחזור לנתיבות בלי ברכה ,רבי אני
מבקש ברכה חזרתי ושילשתי ,ואז הגיעה ההכרזה ,״אני לא מחלק ברכות ,תלמד תורה ,יהיה ברכה ,התורה מברכת״,
והן הן הדברים האמורים בפסוקים הנ״ל להדיא ,״ואתה תשוב ושמעת בקול ד׳״ ,ופירשו האוהחה״ק והאלשיך הקדוש
דזהו תלמוד תורה ,ועי״ז ״והותירך ד׳ אלוקיך בכל מעשה ידך וגו׳ לטובה ״תלמד תורה ,התורה מברכת״.
נפש עמל עמלה לו
ו .ידועים הם ד׳ מו״ר ציס״ע הגאון רבי ראובן יוסף גרשונוביץ זצוקללה״ה ,בספרו על הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ
זיע״א בעל הברכ״ש ,שהי׳ עמל כל היום בד׳ מרנא הגר״ח זצוקללה״ה לברר כוונתו .וחבירו בישיבה א״ל מה אתה יגע
כ״כ שעות הרבה ע״ד הגר״ח ,ובין כך ובין כך הש״ס מונח בארון ספרים ,יותר טוב שתחרוש ש״ס .מה יצא מאותו בחור
(או יונגרמן) ,ומה יצא מר׳ ברוך בער ,מאותו אחד יצא רב ביהכנ״ס ,ומר׳ ברוך בער מגדולי הדור ממש .והי׳ מוסיף
שמשטחיות ומרוצה יש רק חמור נושא ספרים ,אבל עמל התורה מרומם ומהפך האדם למשהו אחר.
בהזדמנות אחרת אמר בימים הנוראים ,אדם מתפלל אבל יש מעכבים ,המצוות אין בהם מצוה אחת מושלמת ,מה יכול
לעזור לנו לעמוד בדין ,הרי זה בלתי אפשרי ,לא מע״ט ולא תפילות ,הדבר היחיד זה תורה ,שנפש עמל עמלה לו ,הוא
עמל כאן ,והתורה עומלת לו במק״א ,ומבקשת מהרבש״ע שיתן לו שנה של חיים ועלי׳ בתוה״ק[ .ע״ד ד׳ רש״י סנהדרין
צ״ט ב׳].
והעיקר העיקר ,שהראש יהי׳ כל הזמן תפוס בד״ת ,וכל העלי׳ וסיייע״ד מגיע עי״ז ,דזהו חלק ההגיון בתוה״ק ,וכמ״ש
רבינו יונה בשע״ת ,אמנם מביא שם גם ד׳ חז״ל שתשובה היא ע״י עסק התורה ,ואם הי׳ למוד ללמוד דף ילמוד שנים.
הרי שחלק הבקיאותי גם פועל פעולת המאור שבתורה ,וצ״ל שזהו ג״כ על ידי ״עמל״.
ע׳׳י קביעות בתורה נכנס למציאות אחרת
עוד נראה גודל הענין של ילמוד דף או שני דפים הוא ״הקביעות״ שקובע עצמו עתה בחלק מן היום שהוא בתוך קדושת
התורה ,ומפנה זמן מתוך ענייניו ועסקיו לעסק התורה ,וזה דבר גדול ,שבאותו זמן שקורא בתורה בקביעות נכנס
למציאות אחרת .וכד׳ האורחות צדיקים ,על אחד שלא הי׳ מבין מה שלומד ,והי׳ קורא וקורא גמרות בלי להבין ,ולאחר
פטירתו נתגלה והי׳ עליו אור גדול ,אכן י״ל דזהו בא לו ממה שקרא בתוה״ק ולא עסק בסידורי לשה״ר.
ברם ידועים ד׳ רש״י ברכות ו׳ ב׳ ,ששכר לימוד התורה בירחי כלה שעמי הארצות באים לשמוע השיעור הוא ״רהטא״
המרוצה לבוא לשמוע השיעור ,דאין שכר עסק התורה ,רק ליודע להעמיד גירסת הדברים אחר זמן ,ומעתה י״ל דזהו
הדף שעליו דיבר רבינו יונה ,שמשננו היטב ויודע להעמיד גירסת הדף לאחר זמן.
הקבלה הטובה לדין ,להגדיל איכות השקיעות בתורה
ונראה עוד ,עיקר גדול ונורא בעסק התורה ,שצורת הלימוד צריך להיות באופן שאין לו בעולמו אלא זה בלבד ,לא
אוכל ,לא שתי׳ ,לא טלפון ,אין דיבורים ,אין כלום כלום ,רק כל ליבו ונפשו ואיבריו נתונים במה שלומד ,ואם חפצו
לאכול ילך לאכול ,אבל לא לערבב זה עם זה .יש חציו לכם ויש חציו לד׳ ,אבל החציו לד׳ הוא חציו לד׳ .וכך ראינו
אצל רבותינו זי״ע שבעיסקם בתורה ,הי׳ כל עצמיותם בתורה .כזו תורה שכרה רב ,ויכולה להיות מליץ גדול ליום הדין
וכן ההיפך חלילה ,אוי לבריות מעלבונה של תורה ,והלומד ופוסק אסף רוח כלשון מרן החזו״א ,זו הקבלה הטובה ביותר
ליום הדין ,להגדיל איכות השקיעות בעסק התורה.
וזה ברור ,שמאחר והתורה היא הכלי היחיד ליתן את ה״לב״ מבין לאדם ,ועי״ז בלחוד הוא שיוכל להשיג התשובה ,א״כ
כל תוספת קבלה בערך איכות הלימוד או בכמות (תוספת זמן ללימוד או תוספת כמות ״הספק״ בלימוד כשהוא בקביעות
שיצא מזה חשבון גדול של היקף בתוה״ק).
ואף שכל השנה אומרים לנו תורה תורה ,ומצפים אנו שעתה בימי התשובה ,תשובה זה משהו אחר .הנה בודאי דרוש
התבוננות בעצמו ,ובודאי צריך ״מוסר״ ,ותפילה ולומר תהילים בכוונה ולהתפלל לישועת ד׳ ,וצריך לפעול ״שינוי״
בעצמו ,כ״ז הוא פשוט ומובן ,אבל בלי תוספת עמל ויגיעה בתורה״ק לא יוכל להזיז בעצמו כלום ונשאר במצבו הראשון,
רק מכח התורה כ״א כפי שיעורא דיליה ,א .לפי יכולתו ,ב .לפי הצורך שמרגיש בעצמו ,שמצבו קשה ,קשור בטומאת
חטאים ,כך צריך יותר עמל ויגיעה בתוה״ק.
יו"ל ע"י מערכת 'יתפאר' להוצאת תורת מורינו ראש הישיבה שליט"א
בכל ענייני הגליון ניתן לפנות y580823623@ gm ail.com
לתרומות הנצחות והשתתפות בהוצאות הרבים ניתן לפנות להנ"ל
גליון
265 ^ נ ע ר ך מ תו ר תו ש 7הרב צבי שפיץ שלי ט״ א
■o fan o j /tfia •?ItJIeo h׳ </" thin afnfc w hff?tiljl ,?•?It» njz>r
פרשת נצבים וילך תשפ״ו
U ’ W V y im
מקורות I הליכות חיים ז בס"ד
. 1בשו"ע (חו׳׳מ סי' קא ,ט) כתב לגבי בית דין שגבו מנכסי לוה
כדי לפרוע מהם את חובו למלוה ,כיצד שמים ומעריכים את אופן התשלום על גניבת עתיקות
שווי הנכסים שגבו ,וז"ל :כל מה שיתן לו [הלוה] מקרקעי או שאלה
מטלטלין ,ישומו לו כפי מה שיוכל למוכרם מיד ואפילו בביתו גנב הסוחר בספרים עתיקים גנב מדירת אנשים מבוגרים שעלו
-לפי השעה ולפי הזמן .ולא שיצטרך [המלוה] לחזור ולמוכרו לארץ ישראל מגוון ספרים עתיקים .כעבור שנה חזר הגנב
בעיירות ובשווקים או לעכבו [ברשותו] עד שימצאו להם קונים בתשובה ,ומעוניין לתקן את המעוות ולשלם עבור גניבתו ,ויש
או עד שיתייקר ,ע"כ. ברשותו כסף רב .אלא שאינו יודע כיצד עליו לנהוג במספר
וכן כתב השו"ע (שם סי' קג ,א) וז"ל :כששמין שלושה שמאין מקרים:
קרקע הלוה -אין שמין אלא כפי הזמן וכפי השעה שנמכרים א .כיון שהנגנבים היו אנשים שלא מבינים מאומה בעתיקות,
הקרקעות אז באותו המקום ,ע"כ. וחלק מהספרים העתיקים שגנב היו ספרי ילדים וספרי סיפורים
כיצד נקבעת שומת חפצים מדומיינים וכו' ,באופן שברור שבמוקדם או במאוחר הם היו
נמצאנו למדים ששומת חפץ ,בין אם גובים אותו כדי לפרוע משליכים ספרים אלו לאשפה או נותנים אותם בחינם למישהו.
את חוב הלוה למלוה ,ובין אם רוצים להעריכו כמה היה שווה האם צריך לשלם להם עבור ספרים אלו שבעיניהם לא שווים
בזמן שהזיקוהו או גנבוהו [דקימ"ל שכל המזיקים או הגזלנים מאומה?
משלמים כפי שהיה שווה החפץ בעת שהוציאוהו מרשות ב .אחד הספרים שגנב נמכר בארץ ישראל בחמש מאות שקל.
בעליו] לעולם מעריכים כמה כסף היה ניתן לקבל עבורו באותו אולם בגלל הידע והמומחיות שיש לו לאיתור אספני עתיקות
הזמן בשוק המקומי. בכל קצוות תבל ,הצליח למצוא אספן גוי באחת ממדינות העולם
ואם כן ,מאחר וישנו ציבור שקונים ומוכרים חפצים עתיקים ,אף שהסכים לקנותו בסכום השווה לחמשת אלפים שקל .וברור
שהם מיעוט מאנשי העולם ,אולם ודאי שישנו מסחר בדברים שהנגנבים ,וכן שאר סוחרי העתיקות ,לא היו מגיעים לאותו
אלו לאספנים שמעוניינים בחפצים אלו .וממילא נחשב הדבר אדם שאינו מוכר כאספן עתיקות .מהו הסכום שצריך הגנב
שיש שוויות ממונית לחפצים עתיקים .ולכן בנידון השאלה לשלם לנגנבים עבור אותו הספר?
הראשונה שהעתיקות אבדו לגנב וצריך לשום כמה היו שווים תשובה
בעת הגניבה ,אפילו אם הנגנבים היו אנשים מבוגרים שאינם א .בנידון השאלה הראשונה :עתיקות שגנב ועדיין קיימים
מבינים ולא קשורים כלל למסחר בעתיקות ,עדין אין בכך כדי ברשותו -עליו להשיב מיד לנגנבים .ויכול לעשות זאת בהסתר
לבטל את שוויות החפצים שברשותם שנמדד תמיד בכמה מבלי שידעו מיהו הגנב.
כסף ניתן לקבל עבורו במסחר של סוחרי עתיקות ,ולכן עליו על עתיקות שגנב ואבדו ממנו -צריך לשלם כפי שמשלמים
לשלם לנגנבים סכום זה .ואין השומא לפי כמה כסף הפסיד להם עליהם למוכרי עתיקות ,בניכוי עשרים אחוז -דמי עמלת התיווך
הגנב אם הם היו מוכרים זאת ,כי הכלל הוא שבשומת חפצים שנהוג לשלם במסחר הזה .שהרי הנגנבים [כמו כל אחד שאינו
מסתכלים אך ורק על שוויות החפץ עצמו כפי מחיר השוק אספן או סוחר] לא היו מוכרים חפצים אלו ישירות לאספנים
באותו המקום ,ולא על פי אורחות חייהם של בעלי החפץ. אחרים ,אלא באמצעות מתווכים או "בתי מכירה" שמוכרים
השינוי בזמן הזה לגבי שומת חפצים מסוימים עתיקות ,נמצא שלעולם לא היו מקבלים הנגנבים עבור עתיקות
וכיון שהגנב חיסר מהם חפץ שהיה שווה ממון באותו מקום אצל אלו יותר משמונים אחוז מהסכום ששווים להימכר.
סוחרי העתיקות -שהם נחשבים השוק שלו ,לכן עליו לשלם ובזמן הזה שמסחר העתיקות הוא בינלאומי באמצעות התקשורת
להם כפי מה שניתן היה לקבל עבורו בארץ ישראל -המקום בו האלקטרונית ,כל העולם נחשב כמקום המכירה .והיות ויש
גנבו .אמנם מאחר ובזמן הזה שכיח במסחר העתיקות [והוא הדין כעת מאגר לקוחות גדול יותר ,יתכן שהעתיקות שגנב שווים
במכירת חפצים נוספים] שמפרסמים את החפצים שמעוניינים יותר כסף ,ויש לקחת נתון זה בחשבון ולהתייעץ עם המומחים
למכור באמצעות התקשורת האלקטרונית העולמית ,נמצא המתעסקים בכך כששמין את שווי העתיקות הגנובים שאבדו
שכעת כל העולם נחשב כמקום המכירה ,ולכן ישנם סיכויים מהגנב1.
טובים שיתרבו הקונים ויגדל המחיר שישלמו לבסוף עבור ב .בנידון השאלה השניה ,ישלם הגנב חמשת אלפים שקל כמו
העתיקות הללו ,ויש לקחת גם נתון זה בחשבון כששמין את שקיבל מאת הקונה ,אולם מסכום זה לא ינכה עשרים אחוז דמי
שווי הספרים העתיקים שגנב ואיבד ,ולהתייעץ עם מומחים תיווך2.
לעילוי נשמת :מרת שושנה יפה בת הרב ר' פסח שמשון ע"ה
ומשכך אע"פ שגרם לחבירו הנאה ששווה כסף ,פטור החבר בתחום זה בכמה אחוזים נראה להם שהיה ניתן לקבל יותר
מלשלם לפועל. עבור עתיקות אלו ,מעבר למה ששווים להמכר בארץ ישראל.
לפיכך בנידון השאלה השניה ,הרי ודאי שהגנב בשעת מכירת קיזוז דמי התיווך משומת החפצים שנגנבו
החפץ הגנוב התכוון לקחת את כל התמורה שיקבל עבורו בלבד, אמנם מאחר ובמסחר זה מקובל שרוב האנשים שיש להם
שהרי לצורך כך גנב את החפץ העתיק ,ומעולם לא התכוון חפצים עתיקים ,ובפרט אנשים שאינם מבינים בעתיקות ולא
להיות מתווך עבור הנגנב במכירת החפץ .כך שמסקנת הדברים, מכירים את האספנים הפזורים ברחבי העולם ,מוכרים את
שבנידון השאלה הראשונה היות והחפץ אבד מהגנב ,והשאלה העתיקות שברשותם באמצעות מתווכים או "בית מכירות",
היא כמה כסף הפסיד הגנב לנגנב מחמת איבוד ממונו ,אנו דנים שגובים ברוב המקרים כעשרים אחוז עבור דמי תיווך .הרי שגם
שמאחר וגם אם הנגנב היה מוכרו היה נאלץ לשלם דמי תיווך כדי אם הנגנבים היו מוכרים בעצמם את העתיקות ,הם היו נעזרים
למוכרו ,נמצא שההפסד הממוני שהגנב גרם לו מסתכם בשווי במתווכים .כך שהיה נשאר להם לבסוף לאחר קיזוז דמי התיווך
שמונים אחוז משוויות החפץ שנגנב .משא"כ בנידון השאלה רק שמונים אחוז מהמחיר שמשלם הקונה ,וא"כ זהו המחיר
שהפסיד להם הגנב בנידון דנן ,ואותו עליו לשלם.
השניה ,קיבל הגנב מהקונה חמשת אלפים שקלים עבור החפץ
שגנב .נמצא שכל הכסף מוגדר כ " -פרתו של הנגנב" .אלא רווח מסחורה ששייכת לאדם אחר
שכעת רוצה הגנב לקזז את דמי התיווך ,מאחר שמכר את חפץ . 2במשנה בב"מ (לה :וכן פסק ב שרע חו׳מ סי' שז ,ה) אומר רבי יוסי
הנגנב לאספן העתיקות כמתווך ,וביחס לכך טוען הנגנב ,היות כלל יסודי "כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו" .וביאור
שהרמ"א פסק שאם התכוונת למכור את החפץ רק עבור עצמך הדברים ,שבכל האופנים שאדם מקבל כסף בתמורה לחפץ
ולא עבור בעל החפץ ,נחשב אתה "כיורד לשדה של עצמך" הרי ששייך לחבירו ,הכסף שקיבל שייך אך ורק לבעל החפץ ,שהרי
שלא מגיע לך דמי תיווך. עבור חפץ זה שילמו לו .דין זה קיים גם אם הקונה או משלם
הכסף לא יודע מי הוא בעליו האמיתיים של החפץ ,וחשב שזה
אדם אחר.
גנבו אבנים והניחום באמצע הכביש דינו של רבי יוסי נאמר ,בין אם היה למוכר החפץ רשות
להשתמש בחפץ ,כגון ששכרו מבעליו ע"מ להשתמש בו .ובין
שאלה אם לא היה לו רשות להשתמש עמו ,כגון גנב שמכר חפץ שגנב
בשכונה מסוימת היו הגנבים פורצים בלילה לרכבים מסחריים לאחר .שלמרות שהחפץ נמצא ברשות הגנב ,אולם לעולם הוא
וגונבים את תכולתם .משכך החליטו שני בחורים להתל בהם, לא ייחשב כחפץ ששייך לו ,שגם כשהוא ברשות הגנב נחשב
והביאו לשכונה רכב מסחרי גדול ומילאו את תכולתו בעשרות הוא כחפץ ששייך לנגנב בלבד ,כדברי רבי יוחנן בב"ק (סח:
ארגזים מלאים באבנים .לאחר שסגרו היטב את הארגזים, שנפסקו בשרע חו׳׳מ סי' שנג ,ב) .ומשכך גם כשמכרו הגנב ,מאחר
הדביקו עליהם תמונות של כל מיני סוגי מזון ,כדי שיראה כאילו והקונה שילם את כספו עבור החפץ שהיה שייך בזמן מכירתו
הארגזים מכילים בתוכם סחורה זו ,והחנו את הרכב במקום מרכזי לנגנב ,הכסף שקיבל הגנב עבורו צריך להינתן לנגנב.
בשכונה ,מבלי לנעול במנעול את דלת התא בו הונחו הארגזים. לא מקזזים דמי תיווך עבור הגנב
ואכן בלילה שלמחרת ,באו הגנבים ,רוקנו את תכולת המשאית אלא שלכאורה היה מקום לומר ,שגם בנידון זה יהיה צריך
לשני רכבים שהיו ברשותם ונסעו מחוץ לעיר ,כאשר שני להפחית משווי החפץ עשרים אחוז עבור דמי התיווך אותם
הבחורים עוקבים אחריהם ונוסעים במכונית פרטית בעקבותם. יקבל הגנב שמכר את החפץ ,ובמקום שהגנב ישלם לנגנב
כשהגיעו הגנבים למקום המסתור שלהם ופרקו את הסחורה, חמשת אלפים שקל ,ישלם רק ארבעת אלפים שקל .שהרי
גילו לתדהמתם את העורמה שעשו להם ,ומרוב כעס החליטו הנגנב מודה שהוא לא היה יכול למוכרו לאספן העתיקות ללא
לשוב לשכונה ולשפוך את תכולת האבנים על כבישי השכונה תיווך ,וגם לדבריו היה מקבל לבסוף על החפץ רק ארבעת
ועל המדרכות. אלפים שקל.
למחרת בבוקר תושבי השכונה לא יכלו ליסוע ברכביהם ,והזמינו אולם לענ"ד ישנו הבדל מהותי בין השאלה הראשונה לשניה;
כתוב ברמ"א (חו׳מ סי' רסד ,ד) שפועל או כל אדם אחר שעושה
קבלן פרטי בכדי לפנות במהירות את האבנים ,כאשר עלות
מלאכה שנהוג לשלם עבורה כסף ,הנהנה מכך חייב לשלם לו
הפינוי הסתכמה באלפיים שקל. עבור עבודתו מדין "יורד לשדה חבירו" (המבוארבב׳׳מ קא .).אמנם
האם שני הבחורים שהיתלו בגנבים חייבים לשלם את הסכום חיוב זה קיים רק כאשר הפועל התכוון לעשות את עבודתו
הנזה ,כי למעשה האבנים שלהם נהפכו ל"בור ברשות הרבים"? עבור חבירו תמורת שכר ,באופן שלא יוכל מקבל ההנאה לומר
עשית לי זאת בחינם בטובה .ואפילו אם הפועל עשה את
תשובה עבודתו גם לצורכו וגם לצורך חבירו -יקבל מחצית מהשכר
א .הבחורים פטורים גם בדיני שמים מלשלם עבור עלות הפינוי. המקובל .ואם ברור לנו שעשה את עבודתו רק עבור עצמו ולא
ב .אם הגנבים יחזרו בתשובה ,הם יצטרכו לשלם אלפיים שקל עבור חבירו -לא מגיע לו כל שכר ,ואינו נחשב בגדר "יורד"
למי ששילם עבור פינויים מהכביש. המשביח את נכסי חבירו ,אלא מוגדר "כיורד לשדה של עצמו",
מעלת עשיית פשרה ,וההנהגה לפנים משורת הדין מקורות
כתוב בפ' שופטים (טז ,כ) "צדק ,צדק תרדוף" ולמדה הגמ' הגדרת האבנים כשהיו ברכב המסחרי
בסנהדרין (לב ):מכפל המילים "צדק ,צדק" שמצווה על הדיינים תחילה נגדיר את מהות האבנים כשהיו ברכב המסחרי לפני
לעשות דין בין בעלי הדין .וכמו כן גם בית הדין ,וגם בעלי הדין הגניבה .במצב שבו היו ברכב -הם לא נחשבים תקלה או בור,
נצטוו לפשר ביניהם ,וכפי שדרשה הגמ' (סנהדרין ו ):על הפסוק מאחר והם שמורים בתוך הרכב ,במקום שלא עוברים שם אנשים.
"משפט שלום שפטו בשעריכם" .ובפרט נצרך הדבר כאשר כמו כן הבחורים שהניחו אותם במכונית -הפקירו אותם מראש,
הטענות וההוכחות של כל צד מהמתדיינים אינן ברורות דיין כי הרי הם לא שווים מאומה ,ומבחינתם כל אחד יכול לקחת
בכדי להכריע את הדין על פיהן .והנסיון הוכיח ,שכשמפשרים אותם ,ולא יחשב הדבר כגניבת ממונם .כי כאמור אין לאבנים
שוכך הריב האישי בין הצדדים ומתרבה השלום ,ולפחות נמנעת אלו כל שוויות ממונית .נמצא שהבחורים לא הביאו ולא יצרו
המחלוקת .מאחר ושני הצדדים יוצאים בהרגשה שהם לא תקלה ברה"ר מאחר והאבנים הללו הונחו במקום משתמר שאינו
הפסידו לשני ,ואפילו עוד הצדיקו אותם בחלק מטענותיהם. מזיק .ולכן ההפקר נעשה בהיתר ,ולא נחשב כאדם שהפקיר בורו
וברוב המקרים הפשרה בביה"ד אינה נובעת מחמת חוסר ידיעת שחפר באיסור ברה"ר ,שאז ההפקר לאחר חפירתו -לא מועיל,
הדיינים את ההלכות ,אלא אדרבה דווקא מההיבט החיובי, והחופר נחשב עדיין בעל הבור.
כדי להרבות שלום ואחוה בין המתדיינים ,דהיינו -לטובתם.
אלו שיצרו בור מאבנים שהיו ברשותם ,והיו צריכים לזורקם
ובפרט שכאמור לעיל במקרים רבים ישנו חוסר ממשי בטענות
במקום שלא יוצרים תקלה .ונידון דנן הוא כל שכן ממה שמבואר
ובראיות המתדיינים ,באופן שדבריהם הינם בגדר טענות
בגמ' ב"ק (כט ):לגבי גלל שהונח בפשיעה.
"שמא" ולא "ברי" ,שודאי שלכתחילה ראוי שהצדדים יגיעו
ביניהם לפשרה בהסכמה מבלי שיצטרכו להתדיין בביה"ד, מי נחשב בעל התקלה
אולם כשלא ניתן הדבר להעשות ,יפנו לביה"ד שיישב ביניהם וממילא הגנבים כשלקחו את האבנים לרשותם ,נעשו מעתה
את ההדורים. הבעלים לשמור עליהם שלא יזיקו .ולכן כשהניחו אותם אח"כ
הנוהג לפנים משורת הדין עם חבירו ברה"ר -הם אלו שיצרו בור מאבנים שהיו ברשותם ,והיו צריכים
-מתנהגים עמו כך בשמים לזורקם במקום שלא יוצרים תקלה .ונידון דנן הוא כל שכן ממה
בנוסף למעלת הפשרה ,מצאנו בחז"ל ,שקיימת הנהגה מיוחדת שמבואר בגמ' ב"ק (כט ):לגבי גלל שהונח בפשיעה ברה"ר ע"י
בשמים שקיימת גם בימינו ,ועם כל יהודי באשר הוא ,שבוחר בעליו שניתן להתקל בו ולהנזק ,ולמרות זאת אם לאחר מכן הגיע
להתנהג לפנים משורת הדין .שהנוהג כך -זוכה שגם משמים אדם אחר לרה"ר והגביה את הגלל ,אפילו אם הגביהו רק טפח
נוהגים עמו לטובה ולפנים משורת הדין ,וזוכה לישועות שלא כדי לזכות בו או שהגביהו שלושה טפחים ,אז למרות שהמגביה
מגיעות לו על פי הדין ,ולא על פי המזל שנולד עמו .ואפילו אם לא התכוון לזכות בגלל ,בכל זאת ע"י מעשיו הוא נעשה מעתה
אינו נחשב צדיק גדול ,ביחס לקיום המצוות שבין אדם למקום. "בעל הבור" היחידי ,ואילו הראשון שהניחו בפשיעה ברה"ר,
ונביא להלן בס"ד מספר דוגמאות לכך ,ומהם יבין כל בר דעת פקע ממנו כל שייכות לבור זה .ומכאן ואילך חייב השני בלבד על
מהי הדרך הראויה להתנהג כשיקלע למצבים כאלו .וכל שכן מי נזקי הבור ,והראשון שהניחו פטור על הנזק שנגרם מחמת הגלל
שזקוק לישועות בכל הקשור לבני ,חיי ,ומזוני -שעליו להשכיל אפילו בדיני שמים ,למרות שהוא זה שהביאו בתחילה לרה"ר.
ולהבין שאם רוצה שייענו לבקשותיו וינהגו עמו משמים לפנים וכל שכן בנידון דנן ,ששני הבחורים לא יצרו מעולם את האבנים
משורת הדין ,ראשית עליו לנהוג כך עם בריאותיו של הקב"ה. כבור ברה"ר ,והגנבים ששפכו את האבנים ברה"ר הם אלו שעשו
כאן תקלה ,וממילא רק הם נחשבים "בעל הבור" ,ועליהם מוטל
הצלת חיי היהודים בתקופת חורבן הבית הראשון החיוב לסלק מרה"ר את התקלה שעשו ,או בעצמם או לשלם
א .כתוב במגילת איכה (ד ,ו) "ויגדל עוון עמי -מחטאת סדום". את עלות הפועלים .וכמו כן מי שינזק מחמת בורם -הם בלבד
ושואלת על כך הגמ' בסנהדרין (קד ,):שאם בני ישראל שחיו חייבים לשלם לו את נזקו.
בזמן חורבן הבית הראשון חטאו באופן כל כך חמור ,יותר ולכן אם הם יזכו ויחזרו בתשובה ,עליהם יהיה לשלם את אלפיים
מאשר חטאי אנשי סדום ,למה חלקם נשארו בחיים וגלו לבבל, השקל שעלה כדי לסלק את תקלתם מרה"ר.
ולא נענשו במיתה ובהפיכת כל ירושלים לתל חרבות ,כמו
שנעשה לאנשי סדום ,ולמה נשא להם הקב"ה פנים ,לפנים
משורת הדין? מסרים ורעיונות לפרשת השבוע
ותירץ על כך רבא בשם ר' יוחנן ,שהיתה לאנשי ירושלים מעלת
רחמנות שלא היתה קיימת בסדום והיא -שבסדום לא נתנו "והלכת בדרכיו״
צדקה ואוכל לאף עני ונזקק -למרות שהיו משופעים בכסף
רב .ואילו בירושלים כתוב באיכה (ד ,א) "ידי נשים רחמניות כתוב בפ' נצבים (ל ,טז) שישנו ציווי "לאהבה את ה' אלוקיך -
בישלו ילדיהן -היו לברות למו" .כלומר ,גם בעת הרעב הגדול ללכת בדרכיו" .ואמרו חז"ל שהכוונה היא ,שכשם שה' ית"ש
שלא היה לאף אחד מה לאכול ,ובמקרה זה ברור שאין שום רחום וחנון ונוהג עם בני אדם לפנים משורת הדין -כך אנו
חיוב על אף אדם לתת לחברו ממעט האוכל שנותר לו כדי צריכים לנהוג עם זולתנו ,ואפילו באותם המקרים שלדעתנו אנו
לחיות באותו היום ,למרות זאת היו הנשים שם מבשלות את צודקים .וכדי לקרב את הדברים באופן מעשי נתחיל עם השלב
בשר ילדיהן שמתו ,וקוראות לשכנות שלהן שיבואו לאכול עמן הראשון שמתבטא בעשיית פשרה.
ההוראה המעשית שנלמדת מהגמרות שהובאו מבשר זה -כדי שגם הן יחזיקו מעמד בחיים זמן נוסף ,וזאת
נמצאנו למדים מהגמרות שהובאו ,שאפילו שישנם מקרים רבים למרות שידעו שע"י כך יגרע מהן אוכל שהיה הכרחי עבורן כדי
שעל פי גדרי הלכות צדקה המבוארות בשו"ע אותו אדם פטור להישאר בחיים זמן נוסף.
מלתת צדקה או עכ"פ מעבר לסכום מועט .וכל שכן באותם והרחמנות הזאת שהיתה מהולה בטרגדיה הנוראית של אכילת
המקרים שנתן כבר מעשר או אפילו חומש מהרווחים שלו ,שאין בשר ילדיהן -היא למעשה מה שהצילה את חייהן -למרות
ספק שעל פי ההלכה כל אותם שדחוקים בממונם -פטורים שהיו חייבות מיתה על שאר העבירות החמורות שעשו ,שהיו
מלתת צדקה נוספת או עכ"פ לא יותר משקלים בודדים ,ובודאי בחומרתן גדולות מהעבירות שעשו אנשי סדום .כמו כן בזכות
שלא יתבעו בשמים כל מי שנוהג כראוי לפי ההלכות המובארות רחמנותן של נשים אלו ,שהיתה לפנים משורת הדין ,הן גרמו
בשו"ע .וכן ודאי שיקבל על כך שכר רב ,הן בעולם הזה ,והן גם לשינוי גזר הדין לטובה -עבור כל אנשי ירושלים הנותרים
בעולם הבא -ואשרי חלקו שזכה לכך. שישארו בחיים ,ושיגלו במקום זה לבבל .ומגולים אלו הוקם
לאחר שבעים שנה בית המקדש השני ,שהתקיים ארבע מאות
אולם לימדונו חז"ל כלל יסודי שמי שמתנהג לפנים משורת ועשרים שנה ,ובזכותן שוקם מחדש כל הישוב בארץ ישראל,
הדין ,ובפרט כלפי הזקוק לעזרתו בין אם זה בעזרה בכסף או ועם ישראל נבנה מחדש.
שטורח בגופו לעזור לזולת למרות הקושי ושאינו מחויב בכך
או שמקיים מיוזמתו גמ"ח קבוע כפי האפשרויות שלו ,עבור מכאן אנו לומדים ,שהנוהג בחסד וברחמים עם זולתו -למרות
הדברים שנצרכים לציבור באותו מקום וכיו"ב ,וזאת למרות שאינו חייב ע"פ ההלכה בכך ,אפילו שאינו צדיק גדול לגבי
הטירחא שיש לו בגלל זה ,טרדת האנשים ,וכפיות טובה הרבה קיום שאר המצוות ,בכל זאת ינהגו עמו בשמים בעולם הזה
ובפרט ממי שהטיב לו במיוחד ,ועוד סובל מחמת כך .במקרים גם כן לפנים משורת הדין -ויזכה לשפע טובה וברכה מעבר
רבים יזכה מחמת כך שגם בשמים ינהגו עמו לפנים משורת הדין, למה שמגיע לו .אע"פ שאם לא יעשה תשובה על חטאיו ,ודאי
וישתנה לטובה גזר דינו ושל בני משפחתו ממה שנקבע להם בעת שידונו עמו על כך בעולם הבא.
לידתם .ולכן נכתבו בגמ' מקרים אלו [ועוד רבים] ,כדי להורות סיבת הוספת עשרים ושתים שנה לחיי בנימין הצדיק
לכל הדורות הלכה למעשה -שישנה הנהגה שונה בשמים ,למי ב .נאמר בגמ' ב"ב (יא ).לגבי בנימין הצדיק ,שחי בתקופת
שנוהג לעשות לפנים משורת הדין עם הזולת .ובפרט מסוגל התנאים הקדושים בארץ ישראל ,והיה גבאי צדקה .ובשנה
הדבר ביותר -כשזקוקים לישועה בכל הקשור לבני ,חיי ,ומזוני. מסוימת שהיתה בה בצורת ולא היה מה לאכול ,פנתה אליו
אמנם נוסיף שודאי טוב שהנוהג כך ,יצרף להנהגתו גם תפילה אשה שגידלה לבדה את שבעת ילדיה ,וביקשה ממנו צדקה
ובקשה מיוחדת לקב"ה ,שינהגו עמו בשמים לפנים משורת בגלל היותם רעבים ללחם .ונשבע לה בנימין הצדיק ,שאין שום
הדין ,ויוושע מאוצר מתנת חינם שנמצא בשמים. כסף בקופת הצדקה .ולאחר שאמרה לו ,שבמצב הזה בימים
וכעין זה מפורסם ברבים הוראתו של אחד מגדולי פוסקי דורינו הקרובים היא וכל שבעת ילדיה ימותו מרעב -פרנסה בנימין
זצ"ל שיעץ לאנשים שלא נפקדו בילדים ,לעשות מעשי חסד הצדיק מהמעט שהיה ברשותו ,מלחמו ומכספו הפרטי ,כדי
לפנים משורת הדין ,ובפרט בעזרה לחולים ומשפחותיהם שיוכלו לשרוד בחיים עד שהמצב ישתפר.
והמסתעף מכך .ואכן חלק מהאנשים שעשו כך נושעו ונפקדו. והנה ברור שעל פי הדין -בנימין הצדיק היה פטור מלעשות
אמנם צריך להדגיש ,שישנם גם מקרים שלמרות הכל לא נושעו, כך .כי חייו וחיי משפחתו ,שהינו מחויב מהתורה ומדרבנן לזון
ואין אנו יודעים חשבונות שמים .אע"פ שודאי שגם אלו יקבלו אותם -קודמים לאחרים .ובפרט שבנימין היה גם כן עני ודל
שכר רב על מעשיהם ,מעבר למה שהיו מקבלים לולא מעשי בממונו .ולמרות זאת ,לפנים משורת הדין ,חלק עמהם את
החסד שעשו לפנים משורת הדין. פרוסות הלחם המועטות שהיו ברשותו .ובזכות מעשה נאצל
זה כתוב שם בגמ' ,שכשהגיע זמנו למות -כפי שנגזר עליו
מעלת הנהגת לפנים משורת הדין -בכל ענפי החיים בעת לידתו ,סנגרו עליו מלאכי השרת ,שיאריכו את ימיו לפנים
ומהראוי להוסיף ,שההנהגה של לפנים משורת הדין אינה משורת הדין ,כפי שגם הוא נהג לפנים משורת הדין כשהחיה
מתבטאת רק בעזרה כספית או גופנית לזולת ,אלא גם בויתור מפרוסת לחמו הדלה את האשה ושבעת ילדיה .ואכן בקשתם
לשכן שרוצה לבנות -למרות שנגרם לו נזק מסוים מחמת כך, התקבלה ,והוסיפו לו עוד עשרים ושנים שנה לחיות [וע"ש
ועל פי הדין אינו חייב לוותר .או במקרים שונים ששכיחים בחיינו במפרשים ,למה דווקא מספר שנים זה].
כמו בכיבודים בבהכנ"ס או בשמחות ,בקדימות להתפלל כשליח נמצאנו למדים ,שלמרות צדקתו הגדולה ,וזכות לימוד התורה
ציבור כשיש לו חיוב ,ואע"פ שעל פי הדין הוא קודם .או ויתור שלמד התנא הגדול רבי בנימין ,עדיין לא הספיקו זכויות אלו
במקום עבודתו לזולתו וכדו' .שבכל אותם המקרים וכיוצ"ב, שינהגו עמו בעולם הזה לפנים משורת הדין ,אע"פ שודאי
הנוהגים בעין יפה ומוותרים לזולת למרות שאינם חייבים בכך בעולם האמת יקבל שכר רב על מעשים טובים אלו .ורק בגלל
-זוכים בזכות זה במקרים רבים ,לראות אח"כ סייעתא דשמיא אותו מעשה צדקה ,שהיה פטור מלעשותו על פי הדין ,ובכל
מיוחדת באופנים שונים שנעשה עמם ועם בני ביתם ,בצורות זאת דחק את עצמו ופרנס שמונה נפשות מלחמו הדל לפנים
ובמקרים שונים שלא היו מובנים מאליהם ,ואפילו אם אינם משורת הדין -זכה שבאופן הזה ינהגו גם עמו ,וישנו לטובה
נמנים על גדולי צדיקי הדור. את גזר דינו.
העלון יוצא לע״נ :הריר חיים יצחק דל בהר״ר צבי הי״ד ,ומרת נחמה בת הריר יחיאל הלוי y״n
rav5869690@gmail.com nfap y>o!5fopv 'orJpe /"5fl 153-2-5869690 opvf*nff> /!Jin 'j'jtn ntojfo nlfef/ayמ«/6מ!0! .
ר־גיקוני עידובין
I וזלנתיות
גליון שאלות הלכתיות
עיון ן שימוש ן כעירות
I המתחדשות מידי«נ1ע כנדיקת העידוגים
׳מתהעידוגיפהעומנתיים
ואפשר אפילו לשבת תחתיו(סי תרל״ב ס״א) .בסוכה זו הוא ראה שהקורות האם לעעווח טוכה הוא דבד פעווט או עוצדיך לטואול דג
אינן רחבות ,אבל קורה אחת שנמצאת לרוחב הקורות היתה יותר רחבה, בימים אלו נפתחים שיעורי הסוכה החדשים ,עם מאות אברכים כ״י
וחשש שתחתיה יהיה פסול .הוא הזמין נציג שיבדוק את הסוכה ,והנציג מדד שבאים ללמוד הלכה למעשה במצווה החשובה הנוהגת כל שבעת ימי החג,
וראה שבאמת הקורה הזו רחבה 64 כל היום וכל הלילה ,מהתורה גם בזמן הזה ,ויש בה הרבה מאוד הלכות
0״מ ,יותר מדי טפחים ,והיא פוסלת את מורכבות שצריך לדעת אותם על בוריין כדי לעשות נכון ,והם אינן ידועות
השטח שתחתיה וכך נפסל לו שליש רוב הציבור חושב שלעשות סוכה זה דבר פשוט מאוד ,שכל אחד יודע
מהמקום של הסוכה. לעשות אותו ,ואפילו שלא למד את ההלכות במשנ״ב ,כי הוא רואה מה
אלא שהנציג אמר לו ,שכאשר יש עושים אחרים.
קורה ברוחב ד׳ טפחים לאורך כל אבל זו טעות גדולה ,כי הלכות סוכה הם הלכות מורכבות מאוד ,ואפילו
הסוכה ,היא מחלקת אותה לשנים ,וכל במצות לולב ואתרוג שאין הרבה הלכות בכל זאת אנשים בודקים שוב ושוב,
צד צריך שיעור סוכה לבד וגי דפנות ועומדים בתור לרב לשאול על הכשרות כי אינם בטוחים וסמוכים על
לבד כמבואר בשו׳׳ע שם .והנה בסוכה הבנתם ,ובכל מקום מוסיפים עשרות רבנים כדי לתת מענה לאלפי
זו הקורה היתה באמצע ,ואחריה היה 0 44״מ מקום לסכך כשר ,אבל בזה השואלים ,ק׳׳ו בהלכות סוכה שיש הרבה פרטים ותנאים מתי אי אפשר
פחות מזי טפחים ,וא״כ גם כל החלק הזה נפסל .יוצא בינתיים שנפסל רוחב לעשות לבוד או צורת הפתח ,ובמה מועיל דופן עקומה ומתי לא ,ומה הדין
0 110״מ לכל אורך הסוכה. מחיצות של סורגים ,או בד מתוח ,ויש הרבה טעויות שאנשים לא שואלים
הקודוח 5םלו אח כל הסוכה עד©־לא נעואד מקום אחד כעוד עליהם כלל .וכן כאשר עושים סוכות בבתים ובמרפסות ,יש כ״כ הרבה
לא די היה בזה ,אלא שהנציג המשיך למדוד האם הקורות הדקות אינן מגבלות בקירות ובפתחים ,שיש הרבה מקרים שהבודקים של המוקד הגיעו
פוסלות את השאר ,והנה הקורות אכן צרות כעשרים 0״מ ,אבל חלקן מגיעות לסוכה ואמרו לו אין לן דפנות כשרות ואין סוף לדוגמאות הרי שבדברים
ל 24ס”מ ,בגלל ציפוי הטיח שעשו עליהם .ומ”מ זה לא פוסל את השטח אלו באמת צריך לשאול תג ואם אי אפשר להביא את הסוכה אל הרב ,צריך
שתחתיהן ,כי כתב השו׳׳ע (שם) שסכך פסול פוסל רק בד טפחים ,אבל להביא את הרב אל הסוכה
פחות מד כשר וישנים תחתיו .אמנם המשנ״ב(סק׳׳ד) כותב שלכתחילה יש נזופה ע״י לבוד ומנזה נפטוך אץ גה טויעוד כהלכה
להחמיר את דעת הראב׳ד שלא לשבת תחת ג־ טפחים ג”כ ,בכל זאת דוגמא אחת שסיפר אחד מהבודקים בסניף ירושלים ,שבחג שעבר הוא
הפוסקים נוקטים שזו חומרא ואינו פוסל מעיקר הדין .אבל לאחר מדידה מיהר לאוטובוס ,ובדרכו ברחוב ראה סוכה נחלים ,שהבד מתנדנד מאוד ואינו
מכל הכיוונים מתברר שיש מעל הסוכה שלש קומות עם קורות ,והקורות כשר למחיצה [כדעת המג״א והמשנ״ב ושאר פוסקים ,דלא כחזו׳׳א] ,והוסיפו
אינן מקבילות אחת מעל השניה ,אלא יש סטיה שאחת משוכה לצד שם פסים מברזל או מרצועות שיש לבוד ביניהם לכל אורך כל הסוכה ,אבל
מהאחרת שתחתיה ,ויוצא שבסה״כ יש רצף של 35ס׳׳מ מהסוכה שהוא תחת נראה לו משהו מוזר ברווח ביניהם .מכיון שלא היה לו זמן להתעכב למדוד,
בטון .הפוסל שוב את הקטע של הסוכה הוא התקשר לנציג אחר שגר באותו אזור ,שילך לסוכה פלונית ברחוב,
שתחתיהם ,וגם מחלק בין החלקים, ויבדוק שהיא כשרה .הלך הנציג וגילה שאכן יש בה בעיה ,הרווח שבין הפסים
ובסופו של דבר אין בכל הסוכה מקום הוא 24ס״מ ,כלומר אין לבוד לפי שיעור רח״נ ,ואין לו דופן של סוכה .אך
אחד עם ז על ד טפחים כשרים! עדיין הוא הסתפק אולי הוא סומך על שיעור חזו׳׳א שלבוד הוא עד כ”0 28מ
הדבר הנורא שהתברר ,שזה לא רק ולשיעור חזו׳׳א יש דופן .הוא מדד את גובה הכללי של כל הפסים ,והוא
סוכה אחת אלא מודל של כל בסה״כ 0 90׳’מ ,כלומר אין גובה י טפחים לשיעור חזו׳׳א .זאת אומרת שממה
הפרויקט ,ארבעה בנינים חדשים של נפשך הסוכה פסולה ,והמשפחה לא מקיימת מצות סוכה.
אנשים שכעת נכנסים לדירות ואין להם הדבר הזה מצוי כ” כ שזו הזדמנות כאן לפרסם אותה ,יש הרבה סוכות
סוכה כלל! מלבד הקומות העליונות שהפסים המיוצרים בהם אינם קרובים בשיעור לבוד לשיעור רח״נ ,ובודאי
שאין עליהם קורות ,יש עשרות דירות שהסוכה פסולה .ומי יודע אם יהיה שאין להקל לשבת בסוכה הפסולה לאחד מהשיעורים המקובלים .ובפרט
שייך להוריד את הקורות שיתכן שמשים גם לחיזוק יציבות הבניה. שיש כאלה שמתקלקל משהו בחיבור הפסים ,ואז מחברים לבד את הפס
לגלוח אח הפטול בטוכה הוא המעשה הטוב במיקום שאינו מדויק ואין לבוד ,והסוכה פסולת
הנציג של המוקד היה נסער מאוד ,לחשוב על כך שעשרות אנשים נותרו בנוסף יש לציין ולהדגיש שבשיעורי הסוכה אנו לומדים ,שגם אם יש לבוד
ללא סוכה כשרה ,ויצטרכו לרדת לרחוב ולחפש מקום להעמיד סוכה ,אם בין הפסים ,אינו כשר לכל הדעות כיון שזו מחיצת ״ערב בלי שתי׳׳ ,ועי
נותר שם מקום לכולם .איזה צער גדול הוא מגלה להם כעת מצד שני במשנה ברורה(סי תד׳ל סק״ז) שזה לא מועיל בדי שתיים כהלכתן ,ואכמ׳׳ל.
אמרנו לו תראה איזה דבר טוב אתה עשית להם ,שגילית להם שלא ישבו והראוי הוא לעשות את הדפנות ע״י רשת שיש בה גם שתי וגם ערב ,וכך
תחת םכך שאינו סוכה ויבטלו ח׳׳ו מצוה מהתורה. המציאו בשנים האחרונות שמוכרים סוכות ירושלים עם רשת וזה הרבה
ושוב אנו רואים כמה חשוב לבדוק את כשרות הסוכה ,ולהביא מומחה יותר מהודר גם מהצד ההלכתי של המחלוקת בשתי בלי ערב ,,וגם שלא
שיודע לשים לב לבעיות המצויות ,כפי שמלמדים בשיעורי הסוכות ובהדרכת יהיה תקלה ברווח שבין הפסים.
הבודקים ,כי אמנם יש סוכות כשרות בתכלית ,אבל ביותר ממחצית עניינים החדשים עועוים קודוח בטון מעל אויד הסוכה
מהסוכות יש דברים שצריכים שימת לב ,להוסיף בדפנות ,או שלא לשבת דבר נוסף שהתגלה בשבוע האחרון ע׳׳י הנציג של המוקד בעיר עפולה.
תחת חלק מסוים .לכן כדאי וראוי לכל אדם להזמין בודק מומחה לסוכתו. אחד התושבים שנכנס לאחרונה לדירה החדשה בפרויקט בעפולה עילית
כעת ניתן להזמין בודק לסוכה (רחוב חפץ חיים) ,הודה לקב״ה על הדירה הנפלאה והרחבה ,והביט אל
בימים אלו נפתח שוב מערך הבדיקות של נציגי מוקד העירוב בכל חלקי הסוכה הגדולה שתהיה לו .הרים עיניו לשמים ,וראה שהקבלן עשה קורות
הארץ ,הבקשות מתקבלות דרך המערכת של מוקד העירוב בשלוחה ,4עם בטון מעל הסוכה ,לקישוט לבנין .הדבר הזה נפוץ מאוד בבנינים החדשים,
נתב שיחות משוכלל להזמנה במערכת הממוחשבת או ע״י נציג וכן לשאלות ומלמדים אותם להק™ שהקורות יהיו ברוחב 0 20׳׳מ בלבד ,שהוא פחות
בהלכה ומענה ע׳׳י אחד מהרבנים. מג־ טפחים ,כדי שלא יפסלו את הסוכה שתחתיהם .ופחות מגי אינו פוסל,
! להזמנת ב1דק לם1בתן ־ 05484-83320של1ו1ה 4־ מענה ממוחשב ,א1ע״« נציג pi .בנדרים 9אס
במג״א (סי־ שס״ג ס״ק כ״ח) שהקיר אינו עמוד ,והאחרונים ביארו בכמה מעמד מיום כעיד כיתד ללומדי קודם העידוכין למעעוה
אופנים [המקור חיים כתב בגלל שארוך ד אמות אינו לחי והחזו״א בגלל במקביל נערכים מעמדים מיוחדים של סיומים ללומדי מחזור העירובין
שאינו בולט וסותם מקצת מהרשות] .והנה זה דבר שאפשר להבין בקלות למעשה ,שהתקיים בחמשה ערים ברחבי הארץ ,עם מאות לומדים .המעמד
שאינו כשר לעירוב ,ובכל זאת האחראי המסור החזיק את העירוב בצורה כזו הגדול התקיים בעיר ביתר ,עם הקבוצה הגדולה מביניהם ,שנערכה בזכות
במשך תקופה ארוכה. שיתוף פעולה עם נציגי הקהילות ״בתנופה״ ,שנטלו חלק בארגון השיעורים
אבל יש דברים שצריכים הבחנה טובה ,שבאמת מי שלא למד היטב את וסיוע לציבור.
ההלכות המעשיות בעירובין בצורה טובה ,כאשר החוט קשור לעמוד בראשו,
ובכל זאת הוא מהצד ,בגלל שבראש העמוד עשו צורת ח־ הפוכה ,דהיינו המדא דאתדא כמעלת לימוד ההלכה למעעוה
שמקום הנחת החוט רחב ולא כמו vשהוא צר ,ואז לפעמים החוט מגיע המעמד התקיים בהשתתפות המרא דאתרא הגאון רבי חיים וייס שליט״א,
לקצה והוא מחוץ לעמוד .וזה דבר שפוסל את העירוב לכרע ,וחייבים והגאון רבי אדלר שליט״א ,והגאון רבי אברהם שטרן שליט״א הגר״ח ציין את
להחליפו. חשיבות הלימוד למעשה ,כמ״ש
לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ,זה
למה לא לתקן את העמודים הפסולים כיעווכ עם לחיים מעלה מיוחדת שלא כל אדם זוכה לזה.
יש שאלה שהרבה שואלים ,מדוע צריכים להחליף את העמוד ,או לתקן זכיתם.
את ראש העמוד ,הרי אפשר בקלות להעמיד לחי ,כמו שעושים בעירובי למה אוהב ה׳ שערי ציון מכל
השכונות המהודרים. משכנות יעקב ,משחרב ביהמ׳׳ק אין לו
והתשובה היא שבשיעורים של מוקד העירוב להקב״ה אלא ד אמות של הלכה ,למה
לומדים שבמתכונת שיש כיום בעירובים בישובים זה כ״כ מיוחד .הביאור מבואר בפרקי
זה ודאי יפסל ,א כי לא יידעו לכוון אותו במקום היכלות כיון שבבית ראשון היה
הנכון .ב גם אם בהתחלה יעמידו אותו נכון ,הרי השראת השכינה ,אבל בבית שני שלא היה השראת השכינה ונחסר חמשה
במשך הזמן הוא יכול לזוז והאחראי לא ישים לב דברים ,אבל בבית שני נתגלה כבוד התורה ,קדושתה של התורה ,שהתורה
לשינוי .כמו כן אם ישים לב הוא לא יודע למדוד שבע״פ התרבה בבית שני ,זה הפיוס שקיבל כלל ישראל נחמה שלא היה
את המקום הנכון .ג גם אם תחבר את הלחי היטב שכינה כבבית ראשון .רואים שהתורה זה הממשיך של השראת השכינה.
שלא יזוז ,בכל זאת העמוד יתעקם במשך הזמן אתם שלמדתם למעשה ,לא ימלט שיהיה לכל אחד נפק״מ לקיום למעשה,
ולא יהיה מעל הלחי .ד .האחראי לא יכול לבדוק ויהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם .ואתם ממשיכים למחיצות של
את הלחיים כי אינו מגיע קרוב ,ובפרט בחורף שאי סוכה ,במיגו דהוי דופן לשבת הוי דופן לסוכה ,שיהיה בהצלחה ונזכה בקרוב
אפשר לדרוך בשדות ולא ידע כשצריך לתקן את הלחי .ועוד מקרים רבים לגאולה עולם ,וכתיבה וחתימה טובה.
שהתברר שדוקא בלחיים יש הרבה מכשולות לכן פתרון הלחיים הוא רק
לעירובים שכונתיים שיודעים לבדוק ובודקים אותם ,ולא מתאים לישובים כלימוד הלכה למעעוה התודה חוזדת לכדיאה עוהיא מציאות
הגאון רבי אדלר שליט״א פתח בברכה ואמר ,הנה הרבה לומדים הלכה,
העמידו לחי לתקן והוא דחוק חצי מטד ממקום החוט אבל לא הרבה מגיעים למעשה .וכשמגיעים למעשה זה משהו אחר לגמרי,
גם בישוב הזה היתה לנו הדגמה לתשובה הזו .באחד מהמקומות שהגיעו זה נהיה תורת חיים ,שהתורה יורדת לחיים והופכת למציאות שמתנהגים
מתנדבים ,והבחינו בבעיה ,הם רצו לתקן כבר לשבת הקרובה בלי לשנות את למעשה ע״פ התורה ,אז התורה חוזרת למה שהיתה .וזה התכלית של
ראש העמוד ,והעמידו לחי לפני העמוד .כשהגענו אחרי שבת לבדוק ולציין הבריאה ,שהקב׳׳ה אין לו אלא ד
את הדברים הדרושים תיקון דחוף ראינו את הלחי צמוד לעמוד ,והעמוד אמות של הלכה ,התורה זה מציאות
נוטה מעל הלחי ועובר אותו כמעט חצי מטר ,כלומר הלחי אינו תחת החוט העולם ומציאות הבריאה ,הקב״ה
כלל ,.ואם רוצים שיהיה תחת החוט ,צריך להרחיק אותו מהעמוד כחצי מטר, הסתכל באורייתא וברא עלמא ,ולכן
[ואז נהיה גם בעיה של פירצה בין העמוד ללחי]. כאשר לומדים הלכה למעשה ומגיעים
מדבר זה למדנו שוב ,שאי אפשר לעשות פתרונות של לחיים ,או קרשים למעשה ,זה עושה שוב שהבריאה ע״פ
מאולתרים ,ולחשוב שנהיה עירוב כשר ,כי זה מחזיק בקושי שבת אחת התורה
ונפסל .בישובים שאינם מתחזקים את העירוב ברמה מקצועית ע״י הכשרה ידוע שהגאון רבי ישראל סלנט זצ״ל
נכונה ,אי אפשר לסמוך שהם יתקנו נכון ,אלא רק לעשות עמודים תקניים היה לו תכנית ,כאשר הוא ראה
עם וי מסודר ,שרק אז ניתן לקוות שהעירוב יישאר תקין גם בעוד תקופה. שהתורה משתכחת ,רצה שיהיה לכל נושא ת״ח אחד שיהיה בקי בנושא אחד
כדכת מזל טוכ למסיימים כמסגרת דדעוו לעומק ,כמובן במושגים של ר ישראל .והנה כאן יש לנו אברכים שהשקיעו
ברכת מזל טוב למסיימי המשנ״ב חלק ד ,בשבוע זה במסגרת דרשו, בלימוד מקיף ולמעשה בנושא של עירובין ,יש לנו ת״ח שבקיאים בנושא הזה
לאחר עמל ולימוד במשך שנה את הלכות עירובין ,ורבים מצאו בהם טעם בצורה טובה .ובנוסף יש בזה עוד מעלה ,שאברך שלמד נושא אחד וראה אין
חדש ,וחידוש ,בגלל הדוגמאות המעשיות המבוארות שיזכו להמשיך ללמוד שהוא יכול להגיע איתו למעשה ,זה עוזר לו אח״כ גם בנושאים אחרים לברר
וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה. עד ההלכה למעשה .וכבר עכשיו ממשיכים הלאה להלכות סוכה ,שתזכו
ללמוד עוד נושאים עד הלכה למעשה.
יעווכ עונכדק כל עוכוע וכל החוטים ׳קטוודים׳ אך לא ׳כעורים’
בהמשך לפרויקט הישובים שהבאנו בגליון הקודם ,שהתקיים בימי בין
הזמנים בבדיקת הרבה ישובים ,נביא קצת דברים מאחד הישובים שהיה
שיתוף פעולה עם הרב של הישוב שליט׳׳א והבודק המסור ,שאכן הביאו
לתיקון העירוב בשבוע האחרון .בישוב הנמצא קרוב לקוממיות ,יש ציבור
גדול של שומרי שבת ,וגם הרבה מסורתיים ,ובאמצע בין הזמנים הגיע הצוות
לעבור על העירוב בהתנדבות האמת
שחוץ מעמוד אחד שנעקר באותו שבוע,
כל החוטים היו ”קשורים״ ,אבל לא
כולם היו ״כשרים״ .היו לא מעט בעיות
שחלקם היו דורשות שימת לב מיוחדת
וחלקם פשוטות מאוד.
במקום אחד אדם בנה טירה
מפוארת ולא נתן להעמיד עמוד סמוך
לקיר החצר שלו ,ולכן האחראי קשר
את החוט לצד של הקיר בלי עמוד .הנה זה דבר פשוט שהעירוב אינו רק חוט
דזעויעוריפ יי מסרו א ח ת לעוגדע ג מעוף עולועודז עובועות אלא צורת הפתח ,וכשהחוט אינו מעל שני עמודים ,אינו צורת הפתח,
ירושל«ט -גימי ראג8זן /גהייגד & -י«י עוני 3 /או 8ק ע -בימי עולימזי3 והעירוב פסול .גם באופן שהחוט יהיה על הקיר ,אינו נחשב עמוד ,כמבואר
kkowssגימידמעי933/־3דק ■- rtbv?9*ffKS1/'nmsn'*2<z- 0\-גמיצ׳ש
> nz־ 1־ך ״ 1ד ד»ם פ ל נ ס” ב ק ו פ ת !pi n 1־ ה ע >ו 1ב
נ צי ג ־ ו 1״ ג 0 54 8 4 -8 3 3 2 0 / 0 55 -678-3323 VUI3V ניתן לקגל את העלון גמייל כשי ,לשלוח גקשה לA83320@GMAIL.C0M -
תשפ׳׳ו
ךצלדת אביגח־ך
הג און ר' א בי ג דו ר מי ל ר ז צ" ל
פרשת נצבים-וילך
המוכיח הגדול -לאומה הגדולה
| 1ב' -ח ט אי ה ג דו לי ם | 3 -ג' -ה מ ש ב ח ה ג דו ל 6 - - א' -ה מו כי ח ה ג דו ל
היה במדבר; היה זה ל מ ע ל ה מ א ל ף שני ם ל א חר פ טי ר ת מ ש ה
רבינו .א ב ל ה ס כי תו ו ש מ עו ל ד ברי ם ש הו א כ ת ב ב ס פ רו 'נגד
א' -המוכיח הגדול
אפיון׳ ,ד ברי ם מדהי מים" :כל א ח ד ו א חד מ אי תנו ,גם כיום ,אילו
יעלה ב ד ע תו ל ע שו ת מ ע ש ה א ש ר ל א י ע ש ה ,יח שוב מה מ ש ה המילים ה א חרונות
רבינו היה או מר עליו״.
ב פ ר ש ת ה ש בו ע מו פי עו ת חל ק מ מילו ת ה תוכ ח ה ה א ח רונו ת
צריך ל ד ע ת שיו סי פו ס ל א היה צ די ק גדול -הוא היה ר חוק ש א מר מ ש ה רבינו ל ע ם י שר אל ,ואנחנו רואים ש הו א די בר
מזה .לכ ל היו תר הוא היה יהודי ס טנ ד ר טי .וז א ת או מ ר ת ש הו א ב מילי ם די ק שות?" :י אנ כי י ד ע תי א ת מךיף ו א ת ערפ ף ה ק ש ה וזן
מ ת אר לנו א ת מ ח שבו תיו של יהודי פ שו ט ברחוב .והוא או מר בעודני וחי ע מ כ ם וקיום מ מרי ם הי ת ם ע ם ה׳ ואף פי א ח רי מותי״
ש מ ש ה רבינו ה מ שיך ל חיו ת בתוך ה ר א ש ש ל ה או מה הי הודית. (דברים לא ,כז) .הוא די בר ב חרי פו ת רבה!
ואם מי ש הו ש ק ל ל ע שו ת ד בר ש ל א כדין ,מ ח ש ב תו הר א שונ ה ולא מדובר ב אירו ע יוצא דופן .כך דיבר מ ש ה ת מי ד א ל ה ע ם.
היתה :״מה מ ש ה רבינו היה חו שב עלי?" מ שה רבינו ה שגי ח ת מי ד ע ל י שר א ל בעינו הפקו חה ,והיה ד מו ת
וזה היה גורם מ ר תי ע ביותר! תו ב עני ת .כפי שכ בר הזכרנו בעבר ,ה מילי ם ״ישמח מ שה"
מופיעות בסידור ,א ב ל ל א ב חו מ ש .ב חו מ ש ל א מוצ אי ם א ת זה;
דבר כזה ל א קורה מאליו; זה מגי ע כ תו צ א ה ממ שהו .זה הגיע שם מוצ אי ם רק ״!יקציף משה״ ,ועוד פ ע ם ״!יקציף משה״ .הוא
כתוצאה מ ת קי פו תו .וזו ה סי ב ה שהקב״ה ב חר ב אי ש הנ חר ץ א מר ל ה ם כל הז מן ש ע לי ה ם ל ה ק פי ד ו ל ד ק ד ק ב ש מי ר ת הדין,
ביותר ש ר א ה ה עו ל ם אי פעם; מורה ,רב׳ה ,ש לי ט ש ה ק פי ד מ אוד ו שעלי ה ם ל ה ש ת פ ר.
על כל פ ר ט ו פר ט מדיני ה תור ה .ל א ת מי ד הוא היה ד ב ש ונופת
וכולם פחדו ממנו .א ל ת ח ש בו שהיה ק ל ל אנ שי ם ל חיו ת ע ם
צופים; א ב ל זה מה ש היינו צריכי ם -מ ש ה רבינו ,שי ל מ ד או תנו
מ שה .הם ידעו שהו א ל א י ש תו ק לנוכח שום עבירה ,ולו ה ק ל ה
מהי ה תורה.
ביותר ,ולכן קיי מו הכל .הם ד ק ד קו ב ק ל ה כבח מורה ,כי הם כל
א ת א ש ר יאהב יוכיח הזמן ח שבו לעצ מם :״מה יגיד מ ש ה רבינו?"
אנ חנו יודעי ם כמובן ש ל א היה מי ש א ה ב א ת ע ם י ש ר א ל יותר יקוב הדין א ת ההר
מ מ שה רבינו .הוא ה ת פ ל ל ע בור ם יותר מ כ ל א ד ם א חר .מה קר ה כי מה קר ה ל מי ש ע בר ע ל שור ת הדין? מ ש ה ל א קי בל ז א ת.
מיד ל א חר ש מ ש ה הוכיח או ת ם ברבי ם ע ל כך ש ה ם ממרים? "רצון ה׳ חייב להתקיים! א ם רצוננו ל היו ת ע ם התורה ,אזי תו ר ת
הוא סי פר ל ה ם ש הו א ה ת פ ל ל ע בור ם ב מ שך א ר ב עי ם יום ה׳ תיקוב א ת ה הר א ם י ש צורך! יקוב הדין א ת ההר! זו דרכו ש ל
ו אר בעים לילה .הוא ל א אמר" :טוב ,א ת ם ת ס ב לו א ת ה ה ש ל כו ת עם התורה!״ (עי׳ סנ ה ד רין ו ,ב).
של מ ע שי כ ם -זו בעיה שלכם״ .הוא ה ת פ ל ל עליהם! ב מ שך א ת ם מביני ם מה ה מ ש מ עו ת ש ל ע ם ה תורה ,או מה ש ת הי ה
א ר ב עי ם יום ו אר ב עי ם לילה! נ א מנ ת לה׳ לעד? או מה כזו חייבת ל ה ת ל בן באש! ל א יתכן או מ ה
א ת ם מביני ם מה ה מ ש מ עו ת ש ל ל ה ת פ ל ל ע ל א ח רי ם ב מ שך של מיליונים -ז א ת או מ ר ת אנ שי ם ונשים; בני ם ובנות; חכ מי ם
א ר ב עי ם יום .ל א פ ע ם א ח ת ביום ב מ ש ך א ר ב עי ם יום .א ר ב עי ם ופחות חכמים; אנ שי ם ע דיני ם ופ חות ע דיני ם -ש ת מ ל א א ת
יום ברציפות! ב ש ביל ל ע שו ת ד בר כזה צרי כי ם ל א הוב או ת ם ייעודה ל היו ת ע ם ה׳ ,א ל א א ם כן הם יל מדו כי צד ל חיו ת לפי קו
מכל הלב .א צלנו ,אילו היינו מ ת פ ל לי ם ע ל ה שני ב מ שך ע ש ר התור ה ה ק פדני.
ד קו ת בר ציפו ת ,היינו מרגי שי ם צ די קי ם גדולים .ומ שה ה ת פ ל ל ״מה מ ש ה היה אומר?"
ב מ שך א ר ב עי ם יום ו אר ב עי ם לילה! לז א ת תי ק ר א א ה ב ת ישראל!
וזה חדר ל ה ם ל ע צ מו ת .א ת ם יודעי ם ע ד כמה? ע ד כדי כך
עם ז א ת ,א ה ב תו הגדולה ביו תר ל או מ ה ה ת ב ט א ה דו ק א שגם כעבור א ל פיי ם שנה ,הם עדיין חשבו" :מה מ ש ה רבינו היה
ב ה שג ח תו ה ת מי די ת ו ה ק פ דני ת ש ל מ ש ה ע ל הע ם ,ועל תוכ ח תו אומר?״ .יו סי פו ס פל א ביו ס חי ב סו ף ת קו פ ת בי ת שני -הוא ל א
.2תורת אביגדור .הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
יש לנו א פו א ש תי ד עו ת -רבי ע קי ב א ורבי א לי עז ר .וכ שי ש המרה ,כי זה מה שגר ם ל או מ ה ל ה שיג א ת ש ל מו ת -ה ע ל ש ל ע ם
מ ח לו ק ת בין ה תנ אי ם ,עלינו ל ש מו ע ל מ ה ש או מרי ם ע ל כך התורה.
ה חכ מים שבאו א חרי ה ם .כי צ ד הם הכריעו? ומה הי תה ה תוצאה? כבר א מ ר תי לכ ם ש ה תו צ או ת הורג שו
רבי יוחנן -ה ק ד מ ה גם כעבור א ל ף שנה ,א ב ל זה היה רק ה שיריי ם .כ עבור א ל ף
שנים ,הד חיפ ה ק די מ ה ש ל דור ה מד בר עדיין הי ת ה מורג ש ת
או מ ר ת הגמרא :״א מר רבה בר בר חנה א מ ר רבי יוחנן״ .הו!
ב קר ב ע ם י שר א ל גם א חרי א ל ף שנה ,א ב ל הם ל א ה שתוו לדור
רבי יוחנן מדבר .א ב ל ל פני ש או מר ל כ ם מה הוא אומר ,אני רוצה
ה מדבר כ ל ל וכלל.
להציג ב פניכ ם א ת רבי יוחנן .רבי יוחנן נ מ צ א ב כ ל מ קו ם ב ת ל מוד.
הוא היה א מור א ,א ב ל הוא היה רבם ה עי ק רי ש ל כל א מור אי ה טעו ת ש ל "לכו נרננה"
א ר ץ י שר א ל .ה ת ל מו ד ירו ש ל מי כולו הוא או ד ברי רבי יוחנן קיי מ ת ט עו ת ב ת פי ס ה כל פי דור ה מדבר ,כי אנ חנו או מרי ם
עצמו ,או ד ברי ת ל מי דיו ב א ר ץ י שר א ל .מעניין ל שי ם לב לזה. כל הזמן ש ה ם היו ל א טובים .ו ה א מ ת היא ,ש אנ חנו או מרי ם א ת
ה תל מו ד ירו ש ל מי הוא כולו רבי יוחנן .ו ב ת ל מוד בבלי נוכחותו זה ע ל פי מקור מוס מך .מדי ליל שבת ,מיד ע ם ת חי ל ת “ ל כו
דו מיננ טי ת כ מ ע ט במידה שוה .רבי יוחנן מ ת פ ר ס ע ל כל נרננה״ ,אנ חנו מגני ם אותם :״ א ר ב עי ם שנה א קו ט בדור״ -
ה תל מו ד בבלי. ה ת קו ט ט תי אי ת ם ב מ שך א ר ב עי ם שנה ,או מר ה' .״ואמר ע ם ת עי
כולם יודעי ם ש ה כ ל ל הוא ש ב מ ח לו ק ת רב ו שמואל ,הלכ ה והם ל א :ידעו :דרכי״ ( ת הילי ם צה ,י) .אז הנה לנו! הם היו
t t t
לבב הם
. . . . . T ..
כרב ב אי סורי ם וכ ש מו אל בדיני מ מונות .ומה קור ה כ שר ב לא טובים .וככה ,מדי ש בו ע אנ חנו הולכים ו מ ש ת כנ עי ם יותר
ו ש מואל מ ס כי מי ם ל ד ע ה א ח ת ? אין ס פ ק ש ל ד ב רי ה ם י ש מ ש ק ל ויותר ש ה ם היו ל א טובים.
עצום! אנ חנו -אנ חנו טובים מאוד .מה ה ש אל ה? אנ חנו ש או מרי ם
אול ם כל זה ע ד שרבי יוחנן פותח א ת פיו .כי ד ברי רבי יוחנן ק ב ל ת שבת ,אנ חנו טובים מאוד; אין לנו שום ח סרונו ת .בין א ם
גוברים ע ל דברי ה ם .הלכ ה כרבי יוחנן נגד רבותינו הגדולים רב א ת ה מ תגו רר בווילי א מ ס בורג ויש לך זקן ארוך ופאות ארוכו ת,
ו שמואל .אז כ ע ת א ת ם מבינים מיהו רבי יוחנן. ובין א ם א ת ה מ תגו רר ב'פייב ט אונ ס' ואין לך זקן ופאות ,מה שזה
לא יהיה ,כל א ח ד יודע שהו א טוב מאוד .א ב ל הם -הם היו
הכרעתו ש ל רבי יוחנן -ה כ ר ע ת ה ש"ס גרועים .א ת זה אנ חנו יודעים.
הבה נ ט ה אוזן א פו א לדבריו ש ל רבי יוחנן בנו ש א הזה ,מה כמובן ש ה כל טעו ת .ה מ תינו ע ד הסוף ,ואני מקווה שיהיה לנו
הוא א מ ר כ ש ש מ ע שרבי ע קי ב א א מ ר ש״דור ה מד בר אין ל ה ם זמן ל ב אר א ת ה פ סו ק הזה ,א ת ה מ ש מ עו ת ה א מי תי ת שלו ,א ב ל
חלק ל עו ל ם הבא״ .שי מו לב למילים :״ שבקיה רבי ע קי ב א קוד ם כל הבה נ ש מ ע א ת מה שנ א מ ר ע ל הנו שא הזה ע ל ידי
ל חסידו תי ה״ -רבי ע קי ב א נ ט ש א ת חסידו תו .הרי שרבי יוחנן ה מבינים בנו ש אי ם אלו.
לא רק ה ס כי ם ע ם רבי א לי עז ר כנג ד רבי עקי ב א ,א ל א מ ת ח
ב קור ת מ הו תי ת ע ל ע צ ם ד ברי רבי ע קי ב א -ע ד כדי ש הגדיר מ חלו ק ת ה תנ אי ם
ז א ת ש״נ ט ש א ת חסידותו״ ,כלו מר שהיו ב ד ברי ם א ל ה ניגוד בג מר א ב סנ ה ד רין (קי ,ב) י ש ד ע ה ש״דור ה מד בר אין ל ה ם
גדול ל ח סידו תו. חלק ל עו ל ם הבא״ -זו ד ע ת רבי ע קי ב א .והוא מביא לכך ר איה
ורבי יוחנן מ צ ט ט פ סו ק המוכיח א ת גודל מ ד רג ת ם ש ל דור מסוף ה פ סו ק הנ״ל ב״לכו נרננה״ :״ א שר נ ש ב ע תי ב א פי א ם
.יבאין א ל מנוחתי״ ( ש ם פ סו ק יא).
ה מדבר ,פ סו ק מיר מי ה הנביא (ב ,ב) ,ש א מר לו ה' :״הליו ו ק ר א ת
כך :״ כיה דא מ ר ה'״
t
ליהודי :ם
•• : t -
:ב1אזני ירו של ם לאמיר״ -פירוש ,א מור והנה ,ב פ ש טו ת" ,מנוחתי״ הכוונה א ר ץ י ש ר א ל -ל א חר ח ט א
ה' מד בר כ ע ת ,והוא אומר :״זכר תי ל ו ח ס ד נ עו ריו א ה ב ת ה מרגלים ,הקב״ה ק ב ע ש ה ם ל א יכנ סו ל א ר ץ י שר אל .א ב ל רבי
כלולתיף״ -אני זוכר לך א ת ה ח ס ד ו א ת ה א ה ב ה שלך כלפיי ע קי ב א או מר ש״מנוחתי״ אין פירו שו א ר ץ י שר אל ,ש הרי ב א ר ץ
'בימי נעורייך ,בזמן כלולותיך' ,היינו ב מ תן תורה; אז נ ע שי ת ם י שר אל גם כן אין מנוחה .כ מה זמן ה א ד ם כבר חי ,גם א ם הוא חי
ה ע ם שלי ,ו ל ק ח תי א ת כ ם אלי ,ואני זוכר איך ש ״ ל כ ^ו א ח רי ב אר ץ י שר אל ? הל א מל אך ה מות ע סו ק גם ש ם .מ קו ם ה מנו חה
ב מד בר בא.רץ ל א זרועה״. ה א מי תי הוא ב עול ם הבא .ולכן מ פ ר ש רבי ע קי ב א א ת ה פ סו ק
מה או מר ה פ סו ק הזה? מה או מר יר מיהו ב ש ם ה'? ה' או מר כך ,שנ ש ב ע הקב״ה שדור ה מד בר ל א יבואו ״אל מנוחתי״ -
בעול ם הבא .כך או מר רבי ע קי ב א.
לאומה הי הודי ת שהו א יי חס ל ה ם ל ע ד א ת זכו ת מ סי רו ת ם ש ל
אבו תי ה ם .״לעולם ל א א עזו ב א תכ ם״ או מר ה' ,״מתוך א ה ב ה א בל ״רבי א לי עז ר אומר ,באין הן ל עו ל ם הבא ,שנ א מ ר
לדור ה מדבר .א ה ב תי ל ע ם י ש ר א ל היא א ה ב ת עול מי ם ,בזכו ת ( ת הילי ם נ ,ה) ' א ס פו לי ח סי די כ’ ר תי ברי תי ע לי זבח'״ ( סנ ה ד רין
הדור ההוא ש ה ל ך א ח רי ב א ר ץ ל א זרועה״ .ו מסיי ם רבי יוחנן: שם) .פירוש ,דור ה מד בר ש קי בלו י שר א ל א ת התורה ,נ ק ר אי ם
״ומה א חרי ם ב אי ם בזכו תם ,הם ע צ מן ל א כל שכן?״ ''חסידי״ ,ה מ סורי ם א לי ודבוקים בי ,ו עלי ה ם או מר ה ק ב״ ה" א ס פו
ליי״ -פירוש ,ע מי ב עו ל ם הבא .דור מ ק ב לי ה תור ה יהיה ע מי
הרי לנו כאן ה כר ע ה ברור ה ש ל הגמרא! ה ת ל מו ד הוא זה
לנצ ח נצ חי ם ב עול ם הבא.
ש מד בר כאן .רבי יוחנן הוא קולו ש ל ה תל מו ד .כפי ש א מ ר תי ,רבי
יוחנן הוא הוא ה ה תג ל מו ת ש ל ה ת ל מו ד ירו ש ל מי וכן ה ת ל מו ד וכיצד מ פ ר ש רבי א לי עז ר א ת ה פ סו ק ״א שר נ ש ב ע תי ב א פי
בבלי .זהו פ ס ק ההלכה! א ם יבאין א ל מנוחתי״? או מר רבי אלי עזר :״נ ש ב ע תי וחוזרני בי״.
כ א שר הקב״ה נ ש ב ע להי טיב ,הוא ל עו ל ם אינו חוזר בו; ל עו מ ת
המכה ב פ טי ש זאת ,כ ש הו א נ ש ב ע ל הר ע ,הוא חוזר בו א ם ה א ד ם חוזר ב ת שו ב ה.
וב מקרה ש עו ד ל א ה ש ת כנ ע ת ם ,וכדי ל חז ק עוד א ת הענין, ודור ה מד בר חזרו ב ת שו ב ה כל כך של מ ה ,שהקב״ה חזר בו
א צ ט ט לכם א ת ד ברי ה מ ד ר ש ת הי לי ם (קי ט ,א) .ה פ סו ק או מר מ שבוע תו.
.3תורת אביגדור .הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
א ב ל נניח ש ל א ה ל כ ת ש ש שעו ת ,א ל א שלו ש ה ימים .ו ת שכ ח "אש.רי ת מי מי ךרף" -א ש רי מי שדרכו מו ש ל מ ת .מושלמת?!
מ חנויות מכול ת .אין מה לשתות! נ ס ש א ת ה מ סוג ל עדיין ללכ ת. דרך מו ש ל מ ת זה דבר ב ה ח ל ט ל א קל .״ה הלכים ב ת ^ ת ה׳" -
ולא רק א ת ה הולך ,א ל א ב מ ק ר ה י ש לך גם א ש ה וילדים -ילדי ם הפ סו ק מד בר ע ל אנ שי ם ש ה ם גם מו של מי ם ,וגם הולכים ב תו ר ת
ק טני ם .וכבר ב א מ צ ע היום הר א שון ה ל שונו ת ש ל ה ם תלויי ם ה׳! מי הם אלה?
מחוץ לפ ה -ויוצא לך הלב אלי ה ם.
שימו לב מה או מרי ם חז״ל ב מ ד ר ש .הם מ ס בירי ם ש ה פ סו ק
אז ב א מ צ ע היום הר א שון א ת ם חושבים" :מה יהיה? ת ס ת כ ל מ תיי ח ס לדור א ח ד ב הי ס טורי ה ש ל או מ תנו " .ת מי מי ם ו ח סידי ם
ע ל הילדים!״ היו דור המדבר״ -פירוש ,הם היו מ סורי ם ל חלו טין לה׳!
ו א ש ת ך או מרת" :חיים! תראה! א ל תשתוק! הילדי ם הולכים אז כ ע ת נגמרו כל ה ס פ קו ת .ת שכ חו מ מה ש ח ש ב ת ם ,ת שכ חו
למות!״ מכל מה ש ל מ ד ת ם בילדו תכ ם; דור ה מד בר היו ה טובי ם ביותר!
אז חיים או מר לה" :חכי ,חכי .מ ש ה רבינו א מ ר לנו ש ה כ ל ואם ת שאלו :מה ע ם ה פ סו ק הנ״ל ש או מרי ם ב ק ב ל ת שבת? אני
יהיה ב ס ד ר .עלינו ל ה א מין בו״. א ס בי ר א ת זה ל ק ר א ת הסוף ,א ב ל איך שיהיה ,זו ה מ ס קנ ה :דור
ה מד בר היו טובים; טובים מ אוד מאוד!
אז ה א ש ה מ מ תינ ה ש ע ה נו ס פ ת ,ואז היא כבר יו צ א ת מכליה.
והילדים ב א מ ת כבר מ ת ע ל פי ם .נר א ה ש עו ד רג ע הם קו ר סי ם התוכחה האחרונה
ת ח תי ה ם .וחיים מזד ה ה ע ם זה ,כי עוד רג ע הוא ב ע צ מו מתעלף!
וכיצד הם הפכו לכל כך טובים? רק בג ל ל שהיה ל ה ם א ת
ה א מ ת מא חורי התלונה מ שה שי א מר ל ה ם כל מה ש ל א טוב בהם; ש ע לי ה ם ל ה ש ת פ ר
בכך ובכך .הוא ה צ בי ע ל ה ם תדיר ע ל ח סרונו תי ה ם ,גם ה ק טני ם
ואז עובר יום נוסף .יום נוס ף בלי ל ש תו ת מים! ועוד יום!
ביותר ,והוכיח או ת ם ב מילי ם ק שו ת ביותר.
וכעבור שלו ש ה ימים הם א מ רו מ שהו .״וילכו ש ל ש תי מי ם " ( ש ם
טו ,כב) -הם הלכו ב מ ש ך שלו ש ה ימים! וכי ל א היה צפוי וכעת ,כ ש הגי ע ה ה ע ת ל הי פר ד מהם ,הית ה זו ה הז ד מנו ת
שב של ב זה ת ב אנ ה תגובות ,א פי לו חריפות? ומה הם עשו? הם הא חרונ ה ש ל מ ש ה ל ע צ ב א ת ה או מה הגדולה הזו ולהפוך או ת ה
ה תלוננו ב דר ך אר ץ .וכי אנ חנו ל א היינו מגיבים בצור ה חריפ ה ל ע ם ה׳ .נוכחותו ש ל מ ש ה רבינו הי תה ת מ רי ץ א דיר ע בור ם
הרבה יותר ל א חר חצי יום ש ל ט ל טו ל כל ה מ ש פ ח ה ל ל א מים? לתיקון ה מ ע ש ה ,וכ ע ת כ ש הו א ע מ ד ל עזו ב או ת ם ,הוא יד ע הי ט ב
אדר ב ה ,איזו או מ ה מפוארת! אדר ב ה ,ה סי פור הזה רק מ מ חי ש כמה גדול יהיה ח סרון נוכחותו .ולכן הוא הוכיח או ת ם בימיו
באיזו או מ ה מ פו א ר ת מדובר! האחרונים! הוא אמר" :פי אנ כי י ד ע תי א ת מריף ו א ת עתפף
הבעיה היא ש כ ש ל מ דנו חו מ ש ב חיידר ,הצורה שבה לי מדו ה ק שה הן ב עודני וחי ע מ כ ם היום מ מרי ם הי ת ם ע ם ה׳ ואף כי
או תנו היא" :תראו מה זה .שלו ש ה ימים הם הלכו ,וכבר הם א חרי מותי״.
ביק שו מים! איזה רשעים!״
בואו נר א ה א ת הרב׳ה הולך ש ע תיי ם בלי ל ש תו ת מים... ב' -חטאי הגדולים
שיעור חו מ ש ס ל בו ד ק אי
פ ע ם מ ס ר תי שי חה ע ל הנו ש א הזה .די בר תי ב פני קבוצה ש ל התמונה ה א מי תי ת
מורות .היה איזה מ פג ש אי פ ה שהוא ,וביק שו מ מני ל ד בר אלי הן.
וכ ע ת נ ש א ל ת ה ש אלה :א ם אכן הם היו או מ ה כל כך קדו ש ה
א מ ר תי להן :״אתן מו צי או ת ל עז ע ל ע ם ישראל!"
כפי ש אני מצייר או ת ם -זה ל א אני ,זו ה כ ר ע ת ה תור ה -כי צד
ז א ת ה א מ ת .ת א רו ל ע צ מ כ ם מורה צ די ק ה ויר א ת ש מי ם .היא נבין א ת כל ה ב עיו ת ש ה ם ע שו במדבר? הם כל הז מן ה תלוננו -
יוד ע ת חומ ש ,היא יו ד ע ת רש״י .היא מ עו ל ם ל א י שבה ״אנחנו רוצים מים ,תן לנו מים!" א ת ם זוכרים איך הם הלכו
ב״ שמועסן״ ש ל ס ל בו ד ק ה .היא יוד ע ת חו מ ש כפי ש הי א ל מד ה, ב מדבר כמה ימים ,ותכף ומיד ה חלו להתלונן" :וילינו ה ע ם ע ל
ב ש ט חיו ת ,והיא או מר ת" :הם ביק שו מים והם מרדו .הם ה תלוננו מ שה לאמיר מה נ ש תה״ ( ש מו ת טו ,כד) .ככה ,תכ ף ומיד -
וקיטרו ובכו .איזו רשעות!״ מ תלונני ם.
מי ש מ ל מ ד חו מ ש בצור ה כזו ,כמובן ש הו א מ חנך ל הו צ א ת הבה נצייר ל ע צ מו א פו א ציור רי אלי ש ל הדברי ם .נ ת א ר א ת
ל עז ע ל או מ תנו .וזה מה ש קר ה ל ע ם כ תו צ א ה מלי מוד ה חו מ ש ע צ מנו הולכים ב מ ד בר שלו ש ה ימים .ל א שלו ש ה ימים -ת א רו
בצורה ב ל תי -א ח ר אי ת. ל ע צ מ כ ם ש היי ת ם צריכי ם ל ל כ ת ב מ ש ך חצי יום ,ואין מים .ואין
זה ל א ריאלי! ה ש כ ל הי שר מורה ש מי ש ע דיין מ ד בר בדרך גם קו ק ה -קו ל ה ב ט ע ם דובדבן .כלום .היי ת ם מ תלונני ם?
א ר ץ א חרי שלו ש ה ימים ,הוא בוודאי ה א ד ם ה א צי ל ביו תר ש חי
א בל הבה נלך א חור ה .נ ת חי ל מ ה ה ת ח ל ה ,ונ ת א ר א ת הד ברי ם
עלי א ד מו ת .זו או מ ה מושלמת!
ב מו שגי ם שלנו .א ת ה נ מ צ א ב מצרי ם ,ומגיע א ד ם ומודיע ב ש ם
ארבעים שנ ה ללא פ שי ע ה ה׳ שהו א נ של ח ל הוצי א א ת ה ע ם מ מ צרי ם ,ו ל ק ח ת או ת ם בדרך
לא ידועה א ל א ר ץ טובה .א ת ה מ ק ב ל א ת דבריו ,א ת ה סו מך
כמובן ש א צ ל בני א ד ם אין ש ל מו ת .הכוונה ש בי ח ס ל או מו ת
א חרו ת ,דור ה מ ד בר היה דור מו של ם .הם חיו י חד בצ פיפו ת, עליו ,א ב ל כמובן ש א ת ה רואה בו א ת ה א חר אי ל שלו מך.
ל פ חו ת שני מיליון בני אדם! ד מיינו ל ע צ מ כ ם שני מיליון ע ר בי ם והנה ,הוא מוביל א ת כ ם ל צ עי ד ה רג לי ת ארוכ ה .ו א ת ם הולכים
החיים יחד ב מ ש ך א ר ב עי ם שנה .כמה מ קרי רצ ח היו מ תר ח שי ם ? והולכים והולכים ול א חר ש ש ש עו ת ש ל הליכה ,אין חנות מ כו ל ת
דמיינו שני מיליון פו ר טו-רי קני ם החיים ב צ פי פו ת ב אזור ק טן א ח ת בנ מ צ א ,א פילו ל א קיו ס ק א חד .וכי ל א ס ביר ש ת ש מי עו
ב מ שך א ר ב עי ם שנה .כמה מ קרי גילוי ע ריו ת היו מ תר ח שי ם ? א ת קו ל כ ם ב ש ל ב זה?
.4תורת אביגדור .הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
תוכחת ה של מי ם שני מיליון גר מני ם ב מ שך א ר ב עי ם שנה .כמה פ ש עי ם היו
מ תב צ עי ם ? ואילו ב מ ד בר -ל א מוזכר א ף מ קר ה ש ל פ שי ע ה.
על או מו ת ה עו ל ם אי א פ ש ר לו מר ש ה ם ל א ידעו דרכי .מ ה ם
אנ חנו מיוא שי ם .א ב ל ע ם י שר א ל הם ה או מה ש או ת ה מנ ס ה ה' היה זה א פו א דור מו של ם מאין כמותו .ל א היה מ קר ה א ח ד
ל שפר ,כי או ת ם שווה ל ש פר .וכ שהו א מוכיח או ת ם ואו מר ש"הם של גילוי עריות! זהו הדור ה מו ש ל ם ביו תר ש ק ם אי פעם .דור
לא ידעו דרכי" ,פירו שו ש ה ם ידעו דרכי ,א ב ל היה ל ה ם ל ד ע ת שאין לו ולא היה לו מ אז א ח ורע .ל א רק ש ל א היה דור שי שווה
יותר .זה ה פ ש ט -היה ל ה ם ל ד ע ת א ת דר כי יותר .היה ע לי ה ם לו ,א ל א ש ל א היה דור ש א פילו התקרב לגדלו תו ש ל דור
לח שוב יותר .היה ל ה ם לגדול יותר ,ל ה שיג ש ל מו ת עוד יותר המדבר.
גדולה.
לדוגמא ,הנביא י חז ק א ל (כ ,יג) מוכיח א ת י שראל " :ב מ ת בי
לה סיר א ת הבלבול
ואת
v :
מאסו...
tד
הלכו :ו vא ת מ :ש tפ ־טי
בי ת ״י 1שדר "א ל ־ב •מ :ד tבר :ב \ח 'קו -תי ל א דד ע ם ז א ת ,מו טל עלינו ל ה ס בי ר א ת כל ד ברי התוכ ח ה ה מרי ם
שבתיתי ח ל לן מאד" .חיללו מאוד? זה ל א יתכן! ב עיי רו ת ק טנו ת של מ ש ה רבינו .זה מה ש מ ב ל ב ל אנ שי ם .הם רואים א ת ד ברי
ב לי ט א ש ל ל פני ש מוני ם שנ ה אי א פ ש ר היה ל ח ל ל שבת! אי התוכ חה ש ל מ ש ה רבינו ב פ ר ש ת וילך ובעוד מ קו מו ת רבים ,וזה
א פ ש ר היה ל ט ל ט ל מ חוץ לעירוב .א ם איזה נ ער או נ ער ה נצפו מבלבל או ת ם .אני זוכר כי צד ל פני שני ם היה לי ויכוח גדול ע ם
מ ט ל ט לי ם מ חוץ לעירוב ,הם היו נ ק ר אי ם לרב .והם היו נ ענ שי ם. יהודי מבני ק הי ל תי .הוא ל א היה מ סוג ל ל הכיל א ת מה ש א מ ר תי
כולם קיי מו הכל .הי תכן א פו א שב מדבר ,שבו הי ת ה ל מ ש ה רבינו שהקב״ה א ה ב א ת דור ה מד בר א ה ב ה עזה .אני א מ ר תי ש ה ע ם
ס מ כו ת מו חל ט ת ,ע ם צב א ענ ק ש ל שו פ טי ם ו שו טרי ם ש ה שגי חו היוצא מ מ צרי ם היה אהוב א צ ל ה' ,וכי הוא כינה או ת ם "ידידים“
על האו מה ,הם "חיללו ש ב ת מאוד"?! זה מו פ ק ע לגמרי! " -ונתנו ידידי ם ז מירו ת ו ת ש ב חו ת“ .א ב ל הוא כבר היה רגיל ל מ ה
ולמען ה א מ ת ,ל א היה ש ם שום חילול שב ת .זה א ר ע רק ש ל מ ד כילד ב חיידר -ש בני י שר א ל ע שו עגל ,והם ל א טובים.
פע מיים ב מ שך א ר ב עי ם שנה .או מה ב ת שני מיליון נ פ שו ת הם ה ק שי בו ל מרגלי ם .הם ה תלוננו ע ל ד א ועל הא “ .ה ם ב כ ל ל
לפחות ,ב מ ש ך א ר ב עי ם שנה -ו שני מ קרי ם ק טני ם ב ל ב ד ש ל לא היו טובים" ,כך א מר.
חילול שבת! פ ע ם א ח ת ,כ א ש ר "יצאו מן ה7עם ל ל ק ט" ( ש מו ת
והוא א ה ב ל צ ט ט א ת ה פ סו ק הזה ":א ר ב עי ם שנה א קו ט
טז ,כז) -חז"ל ( מ ד ר ש תנ חו מ א ב של ח או ת י) מ פ ר שי ם שהיו
בדור" .מדי ליל ש ב ת הוא ה פני ם א ת הי סוד הגדול הזה' ,׳ואמר
אלו שני אנ שי ם ,ד תן ואבירם .י תכן א מנ ם ש ה ם לק חו אי ת ם עוד
מכך ‘ ׳ א ״ש ר
I דרכי" .וכתוצ א ה
ידעו T T :
והם ל א : T
הם . . .
. . לבב
עי T ..
עם ת ..-
כמה אנ שי ם ,א ב ל בוודאי ל א הית ה פה יציאה ש ל רוב ה ע ם.
נ ש ב ע תי ב א פי א ם יבאון א ל מנוחתי!" -ה ענ ש תי או ת ם ,ש ל א
ול מע שה" ,ויייא מצאו" -ל ב סו ף הם ל א מ צ או כלום ,כך ש ה ם ל א יכנסו ל א ר ץ י שר אל ,א ל א ימותו ב מדבר .מ ב חינ תו זה היה סו ף
ל ק טו ולא חיללו .א ב ל הם יצאו .מ קר ה א ח ד נוס ף ש ל חילול
פסוק!
ש ב ת היה מ קו ש ש ה ע צי ם (ב מד בר טו ,לב) -וזהו! מ ל ב ד שני
מ קרי ם אלו ,ל א מ צ אנו שום מ ק ר ה ש ל חילול שבת! ואכן ,דור לרחוץ א ת ה מו של מי ם
ה מד בר היה דור שבו נ ש מר ה ה ש ב ת בר מ ה ש ל א היה כדוג מ ת ה
בכל ה הי ס טורי ה ש ל ע ם י שר א ל .א פילו ב ל ע מ ב ערג ,בווילנא או הת שובה היא ,ש מי לו ת התנ"ך נועדו לר חו ץ אותנו .הנבי אי ם
בירו שלים ,ל א הי תה ת קו פ ה ש ל ש מי ר ת ש ב ת כזו. רחצו או תנו מ ה כ ת מי ם ה ק טני ם .מ של ל מ ה הדבר דו מה -א ד ם
הולך ברחוב ע ם דלי ,סבון ,ו מ בר שו ת גדולות; ברור שהו א הולך
כן ידעו דרכי לנ קו ת איז ה מקום .ל אן פניו מועדות? היתכן ש הו א בדרך
ובכל ז א ת ,לזה קור א הנבי א " שבתיתי ח ל לן מאד"! וזה מ ל מ ד ל מזבל ה העירוני ת? לא .זו מ שי מ ה גדולה מדי עבורו .הוא ל א
או תנו י סוד גדול ב ה בנ ת תו כ ח ת ם ש ל הנבי אי ם .הנבי אי ם דיברו ינסה לנ קו ת א ת ה מזבל ה .הוא בדרך ל איז ה או ל ם אירו עי ם,
ב שם ה' ,וביטאו א ת צור ת ה ה ס ת כ לו ת שלו יתברך .הם דיברו ובכוונתו ל ש טו ף אותו.
ב' הי מ ע ל ש פר א ך' -ש פה ש מיי מי ת .א ב ל ב עיני ב שר ודם ,ל א
האולם הזה אינו מל א בבוץ; גם אין בו חיו ת פר א או ע לי ם
ניתן ל ר או ת ב הנ הג ת ם שום ט ענ ה או פגם .וכמו שכו ת ב הכוזרי
פזורים ע ל הרצ פ ה .י ש ש ם ק צ ת לכלוך ע ל הרצ פ ה .אז הוא
(א ,צג) בענין אחר" :ח טא ש הגדילו הו ע לי ה ם לגדלו ת ם" -ככל
מגיע ו מנ ק ה א ת מ ע ט הלכלוך הזה ,ע ל מנ ת ש ה מ קו ם יהיה
ש ה א ד ם גדול יותר ,כך מג די לי ם א ת חטאו .כל פי אנ שי ם פ שו טי ם
מו שלם .אך מקו ם שכולו לכלוך ,כגון מזבלה -הוא אינו טור ח
-ט ענו ת כ אלו אין ל ה ם ש חר .ודוקא מ ה ט ענו ת ש הנ בי אי ם ט ענו
לנ סו ת לנקו ת ,כי זה מ קר ה א בוד מר א ש.
על דור ה מדבר ,יכולים אנו להבין כמה גדולי ם הם היו .זהו י סוד
גדול ב ה בנ ת ד ברי ה תוכ ח ה ש מו צ אי ם אנו ב מר ח בי התנ"ך. או מו ת ה עול ם עו ס קי ם ב טו מ א ה כל חייהם ,ולכן הקב"ה ל א
אני ת מיד או מר א ת מה ש מ קו ב לני מ מורי ורבי הגרי"א שר של ח ל ה ם נבי אי ם שיוכיחו או ת ם .יהיה זה בזבוז זמן א ם הנביא
זצ"ל .הוא א מ ר ש כ א ש ר ה' או מר ש הו א ה ת קו ט ט ע ם ע ם י ש ר א ל יקח ד לי מים וסבון וינס ה לר חו ץ א ת הגויים .א ב ל א צ ל ע ם
אר ב עי ם שנה" ,והם ל א ידעו דר כי“ ,פירושו" ,והם ידעו דרכי“ - י שר אל -כל רבב ק טן הוא טרגדי ה .ולכן מ ש ה רבינו קורא:
כך חיד ש מורי ורבי .הם כן ידעו דרכי! א ת ם שו מ עי ם א ת ה חידו ש "גוואלד! י ש ע לי כ ם כ ת ם קטן!“ -ועו שה מזה ע ס ק גדול .ואנחנו,
הגדול הזה? אנ חנו קור אי ם א ת זה כיום ו מ ת פ ע לי ם מ ק רי א ת ה'גוואלד' הזו,
ובטוחים ש ה ם היו ר ש עי ם גדולים ח ס ו שלום" .לא ידעו דרכי!“
ו אס ביר א ת דבריו .מי כן יד ע א ת דר כי ה'? ה ס קנ דינ בי ם ?
ה אפריקני ם ? ה מ ק סי קני ם ? היוונים? מי יד ע א ת ה'? א ם "הם“ - אך זו ט עו ת גדולה! הנבי אי ם ל א א מ רו ע ל הגויים ש"הם ל א
עם י שר א ל" ,לא ידעו דר כי“ -אז מי כן ידע? כמה טי פ שי להבין ידעו דרכי" .ל א ידעו דרכי? הם ל א יודעי ם כלום! הגויים הולכים
א ת הד ברי ם בצורה ש ט חי ת. בחושך.
.5תורת אביגדור .הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
מה חו מ ש ,א ל א בזכו ת עצמו! א ם קר ח היה גר בבורו פ אר ק והוא א ל א הפירו ש הוא כנ״ל ,ש ה ם כן ידעו א ת דרכיו ש ל הקב״ה,
היה מ ש פי ל א ת ע צ מו ומגיע לכאן ,היינו צריכי ם ל קו ם לכבודו. אול ם ה סי ב ה לי די ע ת ם היתה אך ורק מ שו ם שהקב״ה רב אי ת ם,
גם ד תן ואבירם אינ ם הד מויו ת ה מ רו ש עו ת ש ה צ טיירו לנו ואמר ל ה ם כל הזמן :״אינכם יודעים א ת דרכי" .כך הם ל מדו א ת
בילדותנו .הרי גם הם א מ רו שיר ה ע ל הים ,וגם הם צ ע קו נ ע ש ה דרכי ה׳.
ונשמע! מ של ל מה הדבר דומה ,ל ת ל מי ד ב חיידר שרבו שו אל אותו:
הרי בכל ה סי פור ש ל ה מר ד הם ל א ע שו כל שי מו ש ב א לי מו ת ״אתה יודע א ת הגמרא?" והוא עונה :״כן" .והוא ב א מ ת יודע א ת
או א פילו באיו מים .קר ח גם ל א פ ק פ ק ב מנ היגו תו ש ל משה; זה .הוא חזר בבי ת ע ל הסוגי א פ ע ם ופע מיים .א ב ל הרב׳ה בוחן
ט ענ תו הית ה ש מ ש ה ני צל א ת מ ע מ דו א צ ל ה׳ כדי ל ה ש פי ע ע ל אותו ואומר לו :״אתה ל א יודע א ת הג מרא" .הילד מ תיי ש ב א פו א
מינוי א ה רן א חיו ל מ ש ר ת הכהן הגדול .וקרח ,מ תוך ה כ ר ת בפינה וחוזר שוב ע ל הסוגי א ,ו ב א מ ת הוא רואה ש הו א ה ח מי ץ
גדלו תו וגדלו ת כל הע ם ,ר אה א ת ע צ מו ר ש אי ל ב קר א ת מ ש ה נקודה א ח ת .הוא חוזר א פו א לרבו והרב׳ה שו א ל אותו" :כ ע ת
על כך. א ת ה יודע א ת הסוגיא?״ ״כן" עונה ה תל מיד .א ך א חר ב חינה
נו ס פ ת הרב׳ה שוב או מר לו" :לא ,א ת ה עדיין ל א יודע א ת
א ל א שבכך יכול היה קר ח ל ה טי ל ס פ קו ת בכל מה ש מ ש ה
הסוגיא״ .הנ ע ר חוזר שוב ע ל הג מר א ,והוא חו שב לעצמו" :הכל
לי מד -ולכן נ ח ש ב ה פ ק פו ק ל ד בר חמור ו מסוכן ביותר .ע ל כן
נר א ה מובן .אה ,פ ס פ ס תי א ת ה מיל ה הזו .אני ב א מ ת ל א י ד ע תי
בא ה עונ ש הנורא ,כדי ליי ס ד א ח ת ו ל ת מי ד ״כי ל א מלבי" -כל
א ת הגמרא!״ וכך ,ב א מ צ עו ת בי קו ר ת ת מידי ת ,הוא מגי ע א ל
מה ש מ ש ה א מ ר הנו אך ורק ד בר ה׳ .מ סי פור זה ל מדנו ,אז
ה של מו ת.
ולדורות ,ש תו ר ת מ ש ה היא היא תו ר ת ה׳.
מבט א מי תי ע ל ח טא ה עג ל
ואכן ,מ אור ע זה הביא ל תו צ או ת גדולו ת ביותר .א ם ה א ד מ ה
פוצה א ת פיה כדי ל ב לו ע א ת ה מ פ ק פ קי ם בציוויו ש ל מ שה ,רא ה ח ט א העגל? מה היה העגל? זה היה ד ק מאוד .צריך זכוכי ת
כל ה ע ם ב ע לי ל שדברו ש ל מ ש ה נ ח ש ב לדברו ש ל ה שי״ת מג ד ל ת כדי לז הו ת א ת זה כ ח ט א .הרי האו מה מנ ת ה ל פ חו ת שני
בעצמו .ו כ א שר מ א תיי ם ו ח מ שי ם מ קרי בי ה ק טו ר ת נ שר פו ב א ש, מיליון יהודים ,אך רק ש לו ש ת א ל פי ם הוצאו להורג ,והיו א ל ה
וכא שר ה מ ט ה ש ל א ה רן פרח ב ש ק די ם ,הדבר שינה א ת ה או מה ב עי קר ה ע ר ב רב .ומאידך ,ה א ש מ ה ע ל ח ט א ה עג ל מו ט ל ת ע ל
לנצח .מ ע מ דו ש ל מ ש ה כ׳ מ שה רבינו׳ ,הפך כ ע ת ל ח ל ק מ תו ד ע ת האומה הי הודי ת כולה .ואפילו או ת ם ש לו ש ת אל פי ם ,הרי הכוזרי
ע ם י שר א ל .ל א רק ל מ ש ך ש ל שי ם ו שמונה ה שני ם הבאות ,בהן מבאר ש ל א היה זה ע״ז כפ שוטו.
איננו מוצאים עוד מ קר ה א ח ד ש ל מ ח לו ק ת או פקפוק ,א ל א א ל ת ט עו בדבר .א ל לנו לל מוד ע ם ר א ש ילדותי ,א ל א עלינו
ל מ שך מ או ת ב שני ם ל א חר מכן -ד מו תו ש ל מ ש ה ע מ ד ה מול לל מוד ע ם הר א שוני ם .ת ס ת כ לו בכוזרי ו תר או ש הו א מ ס בי ר
עיניהם. ש ח ט א ה עג ל היה כ מ ע ט ב ל תי נר א ה.
מבט א מי תי ע ל ח טא ה מרגלים ט עו ת גדולה היא ל ח שוב שדור כזה יכלו ל הי כ ש ל ב ע בוד ה
זרה כ פ שו ט ה .עג ל הזהב נו עד ל ש מ ש א ת או ת ה ה מ טר ה ש ל
ומה ע ם ה מרגלי ם? אנ חנו -מ ת ביי שי ם שכך א ר ע ל ע ם קדו ש.
הכרובים שנכ חו ל א חר מכן במ שכן ,והכוונה הית ה ל ק ר ב א ת
הקב״ה הב טי ח ל ה ם ש ה ם יכנ סו ב ה צ ל ח ה ל א ר ץ ויכב שו או ת ה, ה שכינ ה א ל תוכם ,בדיוק כפי ש ה שכינ ה ש ר ת ה בין הכרובים.
ו ה מרגלי ם ש חזרו ייא שו והפחידו א ת ה ע ם ,ב או מר ם ש ה ם ל א אולם ,ה מ ח ש ב ה ש אכן ב חר ה שי״ת א ת ה פ ס ל הזה כ מ קו ם
יצליחו ,והקב״ה כ ע ס ע לי ה ם וגזר ע לי ה ם ל היו ת ב מ ד בר א ר ב עי ם לה שכין א ת שכינתו ,בדו מה לכרובים ,גר מ ה ל ח ט א .היתה זו
שנה .ככה אנ חנו ל מ דנו כ שהיינו ילדים ,וזו פ ש טו ת ה פ סו קי ם
עבירה ע ל ציוויו ית׳ ש ל א ל ע שו ת שום פ ס ל או ת מונה .ט עו ת זו
ה ש ט חי ת ביותר. נבעה מכך ש ע ד הנה ,אנ שי ם גדולים א ל ה עבדו א ת ה׳ ב א מ צ עו ת
א בל ל מ ע ש ה ,ה מ רג לי ם חזרו מ א ר ץ י ש ר א ל ו א מרו ש ב ל תי שכלם ,בלי שום תורה מ חוץ ל מ צ פונ ם ו חכ מ ת ם .ב ש ע ת מ תן
א פ ש רי לכבו ש או ת ה -ואל ת ח ש בו ש ה ם ל א צדקו! זה ב א מ ת תורה ,ד בר זה ה ש תנ ה ל חלו טין -מ ע ת ה ,נדר שו ל ה כני ע א ת
היה ב ל תי אפ שרי; א ל א שהקב״ה א מ ר שזה א פ שרי .היה זה ד עו תי ה ם ל חוקי התור ה .מ א חר וה מ שיכו ל ה ש ת מ ש ב שי קול
ניסיון גדול ביותר .מנ קו ד ת מ ב ט ם ש ל ה מרגלי ם ,ל הי כנ ס ל א ר ץ ד ע ת ם ב ע בו ד ת ה׳ ,הוכחו ב חו מר א ,וה׳ כינה או ת ם "עם ק ש ה
היה בדיוק כמו ל ק פו ץ מחלון ב קו מ ה ה ע שי רי ת .ת א ר ל ע צ מ ך עורף״ .אך איך שיהיה ,כוונ ת ם הי ת ה אך ורק ל ש ם ע בו ד ת ה׳
ש א ת ה עו מ ד ע ל יד חלון ,והנביא עו מ ד ש ם ואו מר לך" :אל ו ה ת קר בו ת אליו.
תפחד! ׳ה' אתנו!׳ הוא הבטיח!״ ה א ם היה ק ל לקפוץ? תד מיין - אכן ,ה תור ה ב ה מ ש ך מ עיד ה ש הדור הגדול הזה ל מ ד לכופף
מה היי ת עו שה? ל פ חו ת היית מ ה ס ס ק צ ת ל פני ה קפי צ ה .היי ת א ת רצונ ם ו א ת ש כ ל ם לג מרי ל פני תו ר ת ה׳ .בבנין ה מ שכן,
זקוק ל מיד ה גדולה ש ל ב טחון בה׳ .א פילו א ם ה׳ היה או מר לך: התור ה מ ש ב ח ת או ת ם שוב ושוב ע ל כך ש ע שו "כ א שר צווה ה׳
״חיימ׳ל ,קפוץ" ,וא תה מציץ כל פי מטה ...א ת ה פ שו ט ל א מ סוג ל א ת משה״ .ב מ שך א ר ב עי ם שנה" ,על פי ה׳ יחנו ועל פי ה׳ יסעו,
א ת מ ש מ ר ת ה׳ ש מרו ע ל פי ה׳ ביד מ שה״ (ב מד בר ט ,כג) .בכך
אנ שי ם גדולים ,ח טאי ם גדולים
סי פ קו דוג מ א לכך שג ם ה מו חו ת הגדולי ם ביו תר חייבים ל כרו ע
אז כ ע ת אנ חנו מ ת חי לי ם להבין שזה כל ל ל א היה פ שו ט .ואם ברך ל פני ד בר ה׳ ,ול הכני ע א ת ע צ מ ם ל מצוותיו וחוקיו.
מו ט ל ת ע לי ה ם א ש מ ה ,הרי ש הבי אור הוא כמו ש הב אנו מ הכוזרי
בענין א חר ,ש ח ט א ם היה גדול מ פני ש ה ם היו גדולים .הם היו מבט א מי תי ע ל ח טא קר ח
אנ שי ם גדולים מאוד! ולכן ציפו מ ה ם לגדלו ת .אילו אנ חנו היינו גם מ ע ש ה קר ח ל א היה סי פור ש ל ״פו שע פשוט״ .קר ח היה
ש ם והיינו מ ס ר בי ם ל הי כנ ס ל אר ץ ,ל א הי ת ה עלינו שום תבי ע ה. אד ם גדול ב תור ה ובצדקות .אילו קר ח היה נ כנ ס ל ח דר הזה ,היה
אנ חנו ל א גדולים מ ס פי ק כדי ל ה תג בר ע ל ה פ ח ד ה טב עי ,ע ל עלינו ל קו ם לכבודו .אין כל ס פ ק בכך .ל א בג ל ל שהוא ד מו ת
.6תורת אביגדור .הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
ב מדבר ,ל א חר ש כ ל ה ע בי רו ת כבר נ עברו ו ער מו ת ה תו כ חו ת יצר ה הי שרדו ת .נר א ה לכ ם ש היי ת ם קופצים ,ש היי ת ם נ כנ סי ם
נ ער מו ע ל ר א ש ם ,ו כ ע ת ב ל ע ם נו שא א ת עיניו ״_ו_יו־א א ת י ש ר א ל ל א ר ץ כנען?
ש’ כ 1לל ב טיו״ .הוא ר א ה א ת אופן מגורי ה ם ב או ה לי ם ש ל ה ם, א ח ד מ מ ל כי כנ ען היה מלך חצור ,והוא היה א ח ד מבין
והוא כל כך ה ת רג ש ע ד ש הו א נ ס ח ף ע ל כנפי ה ה ת ל ה בו ת. שלו שים וא חד ה מלכי ם .וכתוב ב ס פ ר שו פ טי ם (ד ,ג) שהיו לו
מה טובו אהליך ת ש ע מ או ת מרכבות! ת ארו ל ע צ מ כ ם מלך ש ל מ מלכ ה ק טנ ה,
שלר שו תו ת ש ע מ או ת מרכבות! ולבני י ש ר א ל ל א היו שום
ממה הוא כל כך הופתע? ה א ם ה או הלי ם הללו היו ע שויי ם
מרכבות! וכ ע ת מ צ פי ם מ ה ם ל ש עו ט ק די מ ה ל מ רו ת הכל.
ממ שי? מזהב? מפרווה? לא ,היו א ל ה או ה לי ם בלויים ,או הלי ם
ל היל ח ם ל א רק נגד מלך חצור א ל א נגד כל מלכי כנען! היו ש ם
שב הם נ ע ש ה שי מו ש כבר א ר ב עי ם שנה .מה היה ב או ה ל ש כ ל
מ מלכו ת גדולו ת יותר ,של הן היו א ף יותר מ ת ש ע מ או ת מרכבו ת.
כך ה פ תי ע אותו?
צריך להבין שציפו מ ה ם ל או מ ץ ע ל -אנו שי ,ע ל ב סי ס הבנה ע ל-
הת שוב ה היא ש הו א רא ה ש ה או ה לי ם היו מ מו ק מי ם כך אנו שי ת שה' מנ היג א ת העולם! ולכן מנ קו ד ת ה מ ב ט שלנו ל א
ש א פילו או הל א ח ד ל א היה פת חו מכוון ל פ ת ח חבירו ,כדי ש ל א היתה ב הם שום א ש מ ה .ה א ש מ ה ה מו ט ל ת ע לי ה ם הי ת ה רק
י ס ת כ לו לתוך ב תי ה שכני ם .היו ש ם כ מ ע ט מיליון או הלי ם, מצד ה' שפה ה ש מיי מי ת' שבה די בר ה'.
ובלע ם נ ד ה ם מכך ש ל א היה א פי לו פת ח א ח ד ש הי ה מכוון כנגד
הגיע הז מן א פו א ל שי ם ב צ ד א ת כל ה פר שנויו ת הילדו תיו ת
חבירו .כי אנ שי ם הציבו א ת או ה לי ה ם כך ש ל א יביטו א ל תוך
שלנו ,ולגדול ולהבין ש כ ל מה ש ת ק ר או בתנ״ך ע ל או מ תנו ,כל
בי ת השכן.
התוכחה ,אינו מ ב ט א א ת ד רג ת ם ה א מי תי ת ש ל י שר אל.
הוא רא ה יותר מזה .הוא היה נביא ,והוא ר א ה מה קור ה בתוך ה ביקור ת ש ל מ ש ה רבינו ,מילו ת התוכ חה ש ל הנביאים ,מילו ת
האוהלי ם -והוא ר אה ש ם או מ ה קדו ש ה ביותר .והוא ה ת ל ה ב כל התוכ חה של ה' -נכתבו ב ש פ ה ה ש מיי מי ת ,תוך ה ס ת כ לו ת
כך ואמר :״נמה טיבי א חליף יעקב״ .ב ל ע ם הכריז ש כ ל או הל בזכוכי ת מג ד ל ת ו מ צי א ת נ קודו ת ק טנ טנו ת ש ל פגם ,מתוך רצון
ואוהל יהיה מעיין מים חיים שי עורר ה ש ר א ה ב כ ל הדורו ת ל עורר ולהביא א ת י ש ר א ל ליו תר ויותר של מו ת ,ולכן בי ט או א ת
נמים״ -הוא;גליי ■T
ארזי ם 8־ ”
נטיו ...־כ :־ T־
״כנחלי ם ’T
ה ע תי די ם ל צ א ת ממנו’ T: ’ . ח ט אי ה ם .א ב ל ב עיני ב שר ודם -אי א פ ש ר כ ל ל להבחין ב שו ם
השווה א ת ה או הלי ם הללו ש הו א רא ה ב מדבר ,ל מ עיינו ת ש ל פגם .זהו ה מ פ ת ח להבין א ת ל שונו ת הגנ אי והתוכ חה ש מ צינו
מים חיים ,שי מ שיכו לנ בו ע ל עו ל מי עד .ה מ סו רו ת ש ל מ ש פ חו ת בתנ״ך.
אלו י מ שיכו לנ בו ע ל עו ל מי עד.
בין אוהב לאויב
ג' -המשבח הגדול
ועל איזה דור ה ס ת כ ל בלע ם? ע ל א לו ש הו א ש מו כמי ש״לא
ידעו דרכי״ .זהו הדור ש ר א ה ב ל ע ם ל ק ר א ת סו ף א ר ב עי ם ה שנ ה,
והוא כל כך ה ת רג ש ע ד שרוח ה' נחה עליו והוא ל א יכל ל ה פ סי ק נבואה ש ל גוי
ל ס פ ר ב שב ח ם. א ת ם יודעים היכן נוכל ל ש מו ע א ת ה א מ ת ה עו בד תי ת ? גוי
כי כיון ש הו תר ל ב ל ע ם ל שב ח א ת י שר אל ,אז הוא שיבח אחד! ב ל ע ם פ ת ח א ת הפה וא מר דברי שבח ע ל ע ם י שר אל ,כפי
או ת ם ע ד ל ש מי ש מי ם .נביאי י שר א ל היו אוהבינו ,הם ביק שו ש אי ש מ עול ם ל א א מ ר .א ם ת ס ת כ לו ב מילי ם ש ל בל ע ם ,זהו
ל סיי ע לנו ל היו ת טובים יותר ,ולכן הם הוכיחו אותו .א ב ל ב ל ע ם שיר א ח ד ארוך ש ל ד ברי שבח ו תהילה ל ע ם י שר אל .״מה טיבו
לא היה אוהב שלנו ,ולכן א פ ש רו לו ל שב ח אותנו. א חליף _יעק'ב מ ש כנ תי ף י שראל״ (ב מד בר כד ,ה) .ת פ ת חו חו מ ש
ו תקר או א ת המילים; זו נבואה ,פ סו ק א ח רי פ סו ק ש ל ד ברי שב ח
א ח ר ת אנ חנו ע שויי ם ל ט עו ת ול ש מו ע א ת בי קור תו ש ל מ ש ה
עצו מי ם ע ל כ ל ל י שר אל.
רבינו ,ו ל ק ח ת א ת הד ברי ם כ פ שו ט ם .אך זו ט עו ת גורלית! בל תי
א פ ש רי ל א הוב א ת ע ם י ש ר א ל ע ם ת פי ס ה מו ט עי ת שכזו, רגע! זה ל א מה ש מ ש ה א מ ר לנו! בו בז מן ש מ ש ה הוכיח,
והקב״ה הוא ״אוהב ע מו י שראל״ ,״ א ה ב ת עו ל ם א הבתיך״ ב ל ע ם שיבח .מה קורה כאן?
(ירמיהו לא ,ב). הת שוב ה היא ,ש ב ל ע ם נ של ח ל מ ט ר ה א ח ת בלבד; לו מר א ת
ה א מ ת ה א מי תי ת ,ש אנ חנו האו מה היפה ביותר מבין כל או מו ת
מלח מתו הגדולה ש ל היצר הר ע
העולם .א ת מ ש ה רבינו ה' ל א של ח ל מ ט ר ה זו .מ ש ה ה מ שיך
זוהי נקודה ח שובה ביותר ,כי היצר ה ר ע ע סו ק מ אוד ב עול ם להוכיח או תנו ע ד סו ף ימיו .מג מ תו ו שליחותו ש ל מ ש ה רבינו
הזה .י שנו מ ל אך שנ ק ר א הי צר הרע ,ש ת פ קי דו הוא להוליך לא היתה ל ס פ ר א ת העובדו ת .שלי חו תו הי תה ל הי טי ב לנו.
שולל ולגרום לבני א ד ם ל ט עו ת ,וא חד ה מ שי מו ת ה מר כזיו ת מ שה רבינו א מ ר לנו א ת מה ש ח שוב ביותר שנ ש מ ע -א ת
שלו היא לגרו ם לי הודי ם ל שנו א א ת ע צ מ ם .א ח ת ה ה צ ל חו ת ה ח סרונו ת שלנו .כ ש א ד ם ש ם לב ל ח ס רונו ת שלו ,ל מה ש ל א
הגדולות ש ל היצר הר ע היא לגרו ם ליהודי ם ל ה ערי ך א ת ע צ מ ם טוב בו ,זו ה טובה הגדול ה ביו תר ש א פ ש ר ל ה עני ק לו ,כי הקב״ה
פחות מכפי שר אוי להם. לא בר א א ת ה עו ל ם רק כדי שנ חי ה ב שלו ם וב שלוה .ה עול ם נוצר
ולכן הי סו ד הר א שון ש ע ל הי הודים ל ל מו ד הוא ש ל א נב חרנו עבור האדם ,כדי שי מ צ ה א ת הכו חות ה ט מוני ם בו ,ויהפוך ל טוב
לל א כל סיב ה .״אתה ב חר תנו מכל העמים״ -למה? כי היינו ביותר שהו א יכול להיות .ולכן עלינו ל ש מו ע א ת ה ח ס רונו ת
המובחרים .אין כל ס פ ק בכך .א ף א ח ד ל א ה ש תוו ה לנו. שלנו.
ולח שוב א ח ר ת -זו ל א ט עו ת ק טנ ה .זו א ח ת ה טעויו ת א בל הקב״ה ע ש ה מ ש הו כדי ש ל א נ ת בל בל .הוא של ח א ת
הגדולות ביותר ,ה ח ט אי ם הגדולים ביו תר עבור יהודי -ש הו א בלע ם .הוא של ח א ד ם א ח ד ב הי ס טורי ה כדי לו מר א ת ה א מ ת
אינו חו שב טוב ע ל עמו .א ם הוא מ שוה א ת ע מו בצורה בי קו ר תי ת אודו ת ע ם י שר אל .היה זה ל ק ר א ת סיו מ ם ש ל א ר ב עי ם ה שני ם
.7תורת אביגדור .הגאון ר' אביגדור מילר זצ״ל
תהילה א מ רי ק אי ת לגויים ,זהו עוול גדול מאין כמותו .ומי ש לו מ ד א ת התנ״ך
כפ שו טו ורואה א ת ד ברי ה מו ס ר והתוכ חה ,יו שפ ע מזה ,א ל א א ם
גם ב א מרי ק ה .כנ ע ר צ עי ר היי תי הולך בר חובו ת ל פ ע מי ם
כן הוא י ק פיד ל ל מוד א ת ה א מ ת ש ל ה תור ה .א ם הוא ל א י ק פי ד
ב מוצ אי שב ת .ב תי ה מרז ח היו ע מו סי ם .בכל רחוב היה בי ת
לל מוד מי זה ע ם י שר א ל ב א מ ת ,הוא ילך וי טע ה ב מו ק ד ם או
מרזח ,וכולם היו ע מו סי ם ב אנ שי ם לבנים ,כולם ש תו וכולם היו
ב מאו חר.
שיכורים כלו ט .היה זה מ סוכן ל ה ס תו ב ב ברחוב .הם דידו החוצה
א ל הרחוב .הם היכו זה א ת זה ,רבו ,ודקרו זה א ת זה .מ ע צ רי ם מי כע מך י ש ר א ל
רבים בוצעו מדי מוצ אי שב ת .או מו ת ה עו ל ם הם כל כך ח ס רי
יהודי חייב ל ד ע ת ש או מ תו היא ה מו ב חר ת מבין האומות .אין
שלי ט ה ב כל הנוג ע ל אל כו הו ל ע ד ש ל ב סו ף נ א ל צו ל חו ק ק חוקים
מי שי שוה לה ולו ב מ ע ט .״ומי כע מף כי ש ר א ל גוי א ח ד בארץ"
נגד מ כי ר ת מ ש ק או ת חריפים.
( ש מו אל ב׳ ז ,כג) .אני ל א מד בר ע ל היהודי ם שרו אי ם ברחוב.
גם כיום רואי ם א ת זה .פע ם ,ב ש ב ת בבוקר ,י צ א תי ל הליכ ה, אני מד בר ע ל יהודים שו מרי תורה ומצוות; יהודים ש מ מ שי כי ם
וראיתי גוי ,מבוגר -הוא היה נר א ה ב שנו ת ה ח מי שי ם לחייו - א ת ה מ סו ר ת ,שלו מדי ם א ת תו ר ת ה׳ -אין ו מ עול ם ל א היה מי
א ד ם מכובד ,לבו ש היטב ,ש ע רו מ סו ר ק ומ שומן היטב ,שוכב, שי שוה א לי ה ם בכל ה הי ס טורי ה .א ף א ח ד אינו יכול ל ה ש תוו ת
שיכור כלוט ,ע ל ה מ דר כ ה ,כ ש לי דו בקבו ק ריק .מזג האוויר היה אלינו.
קפוא ,והוא שכב ש ם כמו קרחון.
קחו א ת הרחוב הנ ח מ ד ביו תר ב שכונ ה ש ל גויים -נר א ה לכ ם
מדובר היה ב שכונ ה טובה ,שכונה ש ל גויים לבני ם נ ח מדי ם, ש א פ ש ר ל ה ס תו ב ב ש ם בחופ שיות ,מבלי שי קר ה לכ ם שום
ו אנ שים ל בני ם חלפו ע ל ידו ולא נגעלו .ב מיד ה מ סוי מ ת הם דבר? א ל תהיו כל כך ב טו חים .גם ב שכונו ת ה טו בו ת ביו תר ש ל
העריצו א ת הגיבור הזה .מ ב חינ ת ם הוא מייצג א ת ה אידי אל .הם הגויים ,מי שי ס תו ב ב ש ם בלילה ,גם א ם ל א יזוהה כיהודי ,אין לו
א מנ ם ק צ ת מחייכים ,א ב ל מ בי טי ם בו ב ה ער צ ה .הם מ ע רי צי ם ערובה ל צ א ת מ ש ם ל ל א פגע .ל עו מ ת ז א ת מי שי ס תו ב ב ב שכונ ה
א ת ה אירי הזה שמהווה דוג מ א הרו אי ת .הוא ש ת ה כהוגן .ת ר או יהודית ,זהו ה מ קו ם הב טו ח ביו תר ב ת בל .זה ה מ קו ם הי חיד שבו
אותו! הוא עדיין שוכב ש ם בבוקר! יש אנ שי ם מ תו ר ב תי ם ב א מ ת.
ואני ב טו ח ש א ם היה א פ ש ר ל ה עיר אותו ,הוא ל א היה גויים ,גויים צ עירי ם ,הם ת מי ד מסוכני ם ,גם ב שכונו ת ה טו בו ת
מתביי ש ,כי ב ש ביל גוי מדובר ב מ ש הו נ ח מד ,ב הרו איז ם .הוא ביותר .וכך הם ת מי ד היו .׳ שקצים' -כך היינו מכני ם או ת ם -
היה מ ס פ ר ע ל כך ל ח ברי ם שלו :״ א ת ם יודעים" ,הוא היה אומר, ת מי ד היוו ס כנ ה .גויים צ עירי ם ,גם מ ה מ ש פ חו ת ה טו בו ת ביותר,
" א ת מול בליל ה ה ש ת כ ר תי כל כך ,שי שנ תי ע ל ה מ דר כ ה כל מהווים סכנ ה .א ב ל ב חורי ם יהודים צ עירי ם ,אין מה לה שוו ת.
הלילה״ .הוא היה מ ת פ א ר בזה. א ת ם ל א מכירי ם גויים .אני מכיר או ת ם ,מכיר או ת ם היטב .איך
אז ע ל הגויים אין מה לדבר .מ אז ו מ עול ם ע ס קו הגויים בגילוי אני מכיר או ת ם? ג ד ל תי בין גויים .ר אי תי גויים .ל מ ד תי א ת
עריו ת ב קנ ה -מי ד ה עצום ,בכל מ קו ם שבו התגוררו .וכן ב עוד כל ה הי ס טורי ה של ה ם .אני יכול ל ס פ ר לכ ם עו בדו ת ע ל גויים .אין
מיני מ ע שי ר ש ע .ה ל ק א ת נ שים ,חו סר מוסריו ת ,קר בו ת אגרו פי ם, ה שוואה כ ל ל וכלל; ל א קר ב זה א ל זה.
כל ד בר רע.
ער מו ת לי טאיו ת
חוזרים אנו א פו א ל א מ ת .כי צד הפכו ע ם י ש ר א ל ל טובי ם
לכו ל שכונ ה אי ט ל קי ת ,שכונה ק תו לי ת .כולם ש ם נו ש אי ם
ביותר? כי מ ש ה רבינו ל א ה ח מי א לנו .הוא ת מי ד הוכיח אותנו.
סכינים .לכו ל ש כונו ת ש ל ה פו ר טו-רי קני ם -גם הם ק תו לי ם -
והיתה לכך סיבה .כי ״ ד רו חיים תו כ חו ת מוסר" ( מ ש לי ו ,כג) -זו
הם מ חזי קי ם סכיני ם .א ם ל א סכין אז מ ס פריי ם .הם מ חזי קי ם
הדרך לחיות ,להצליח :ע ל ידי תוכ חו ת מוסר.
משהו.
א בל א ל תנ סו א ת זה כיום .בימינו אין להוכיח א ף א חד ,כי
אני זוכר ש כ ש היי תי ב אירופה ,כל לי ט אי ה חזי ק סכין בתוך
הוא יברח ,ול עול ם ל א ת ר או אותו יותר .א ב ל בי מי ם ה טובים
המגף .והוא ע ש ה בו שימו ש .מדי יום שני בבוקר הופיעה בעי תון
שהיה ל אנ שי ם ק צ ת ש כ ל י שר והם ידעו ש מ ט ר ת החיי ם היא
הגויי ה מ קו מי ר שי מ ה ש ל ד קי רו ת ש ה ת ר ח שו ב מ הלך יום
ל ה ש ת פ ר ,אנ שי ם חיפ שו תוכ חה .הם חיפ שו בי קור ת .וזו ה סי ב ה
ראשון ,שהיה יום ׳קדוש' .כולם ה ש ת כ רו ודקרו א ח ד א ת ה שני.
שבימי ק ד ם היו נביאים .הנבי אי ם נ של חו כי אנ שי ם העריכו
והיהודים? ל א היה בעי תון א פילו דיווח א ח ד אודו ת ד קיר ה א צ ל
אותם ,והנביא הוכיח או ת ם ע ל פניהם.
יהודים.
מ שי מ תו הגדולה ש ל מ ש ה הייתי הולך בר חו בות עייר ה ק טנ ה ביום שבו הגויים היו
ומי ש קיי ם א ת ה ת פ קי ד הזה ב מיו חד היה נביאנו הגדול ,מ ש ה מגיעי ם ליריד .מדי ש בו ע היה יריד ,ו אנ שי ם הגיעו מכ ל ה אזור
רבינו .כתוב :״ה׳ א ש ר ע ש ה א ת מ שה" ( ש מו א ל א׳ יב ,ו) -מה כדי ל מכור א ת מר כו ל ת ם .וברגע ש מכרו א ת ה ס חור ה הם הלכו
משה"? הוא ע ש ה א ת מ ש ה לדור ההוא! הוא ״עTשה Vא ת V הפירו ש T ישר ל בי ת ה מרז ח והזמינו ויסקי ,גברים ונ שים ,ו ה ש תכרו .ב עיני
ע ש ה א ת מ ש ה כי הדור ההוא היה מ סוג ל למשה! ר אי תי ער מ ה גבוהה ש ל אנ שי ם ,שוכבים כולם יחד .הם שכבו
כפגרי ם מ תי ם ,א ח ד ע ל ה שני .ע ר מ ה גדולה ש ל אנ שי ם ,שנ ע ר מו
״למה הוא ל א נ תן לנו א ת משה?" אנ שי ם שו אלי ם .כי אנ חנו
כמו א ש פ ה.
לא היינו מ סוג לי ם ל ה ת מו ד ד איתו! היינו מ ת ח צ פי ם פי א ל ף
מקרח! ה ל א אנ חנו רואי ם איך אנ שי ם מ ד ברי ם נגד הגדולים ,נגד וכ שיהודי היה חולף ע ל ידם הוא היה מחייך ל ע צ מו חיוך
׳אגודת הרבנים' ,איך הם מ ד ברי ם נגד ר א שי הי שיבות .בימינו י ש קטן .הוא י ד ע ש אין כל ה שוואה .אנ חנו ל א מ ש ת כ רי ם .ואם
חצופים ה מ ת ב ט אי ם נגד גדולי י ש ר א ל ב עי תוני ם .הם לו עגי ם אנ חנו מ ש ת כ רי ם ,זה ב ש מ ח ת תורה או בפורים ,ו אצלנו בבית.
ובזים להם! אנ חנו ל א נ ע ר מי ם בר חו בות קרי ה.
