אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — ניצבים וילך (2026-08-31)

גיליון רסג
פרשת נצבים-וילך ה'תשפ"ו
פנינים על סדר הפרשה
מתוך אוצר ספרי רבותינו אבני אוצר אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק
מבוארים בשפה שוה לכל נפש אוצר החיים
פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה (כט ,יז). שמות אלהים נמשך השכחה כידוע עיין שער מוחין בהיכל הברכה (פר' בראשית) מבאר רביה"ק סוד
שורש הענין' ,פן יש בכם שורש' מפרה רע 'ראש ולענה' קאי דקטנות וסוד זכרון בעת שישב על כורסייא שבובין 'מלכיות זכרונות שופרות':
על בעל לשון הרע ומוציא שם רע ,שאין לו הנאה של כלום, דנור לאכפייא להון ואז אין שכחה לפני כסא כבודך
סוד 'מלכיות' הוא 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך
אלא על ידי שורשו שהוא רע מדבר לשון הרע ,עיין בגמרא (מס' והבן ואז נפתח צינור הצדיק של גדלות להמתיק
ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלהי ישראל מלך
ערכין דף טו ע"ב) כל המספר לשון הרע כופר בעיקר ,ונגעים ולאכפייא לכל מארי דדינא וזהו ונשא אהרן את שמות
ומלכותו בכל משלה' שיתפשט כבוד ד' לעיני כל
באין עליו ,ואין לו הנאה של כלום אלא מחמת רוע לב .וזהו בני ישראל בחושן המשפט על לבו לזכרון לפני ד'
'למען ספות הרוה' כל עבירות שיש בהן תאוה' ,את הצמאה' ובזה נתקן חטא אדה"ר מבחינות ע"ז אשר זה תיקן
תמיד כי שמות בני ישראל אורת היוצאין מסוד גדלות
לשון הרע שאין בו הנאה של כלום. אברהם אבינו אשר פירסם אלהותו ומלכותו ואדנותו
מוחין ונחקקין על לבו ליכפות סוד החשן נחש דיני
ויכולתו ומסר נפשו על קידוש השם כמה פעמים וסוד
(היכל הברכה דף קפא ע"א) דקטנות לזיכרון לפני ד' תמיד והבן.
מלכיות הוא זכות אברהם שגייר את הגרים ופירסם
ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום והיינו טעמא דלא מיבעי ליה ליחיד לומר זכור מלכותו ועל זה בא לנו הכתוב ובני הנכר הנלוים
וגו' (ל ,ב). לי זכרה לי אלהי לטובה כי על ד' לשרתו ולאהבה את שם
הנה ידוע מש"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ג) ,שאין די ד' להיות לו לעבדים כל שומר "והיינו טעמא דיום הזכרון אם לצדיק גמור כנחמיה כי מי
בתשובה הנגמרת תיכף בלב ,כי מי יודע וישוב וניחם על הטוב שבת מחללו ומחזיקים בבריתי שנקרא ר"ה כי בכל השנה שנפשו לא מטוהרה לא מיבעי
ויעשה תיכף הרע ,לזה כתב ויעיד עליו יודע תעלומות שלא בזה נתקן חטא אדה"ר כאדם מלך אוהב צדקה ומשפט אוהב ליה למימר זכרה לי כי פן יגרום
ישוב עוד לזה החטא לעולם ,והנה ידוע דיש אם למקרא ויש עברו ברית והביאותים אל הר אתערותא דילן ליפדות ולהטיב באותו הזכירה חלילה התכללות
אם למסורת ,ולזה הפירוש גם כאן 'ושבת עד' כלומר בציר"י קדשי ושמחתים בבית תפלתי נקודת ציון במשפט וצדקה הנחש כי נפשו עדיין חלאתו
ֵעד ה' ,שיעיד עליך אדון כל שלא תשוב עוד ,ויהיה ה' משמש עולותיהם וזבחיהם לרצון על ובר"ה המלך המשפט כי מוכרח עליו וניפגום הזכירה חלילה
לעילא ולתתא ,ועי"ז 'ה' אלהיך' כלומר יומתק הדינים מאתך, מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לישב על כורסייא שביבין בסוד כי אם לצדיק גמור מותר וד"ל
וה' שהוא רחמים יהיה מאלהיך שהוא דין. לכל העמים ופירש רש"י אפילו מלך אלהים על גוים לאכפייא עומק הדברים והיינו טעמא דיום
'כאשר אנכי מצוך היום' ,נראה ע"פ שנתנו חכמינו עצה לגרים ,וזהו עצם כבוד מלכותו להון שלא יחרב העולם ,כי הזכרון שנקרא ר"ה כי בכל השנה
להשב ,שלא יפול לבו עליו ,שיהיה בעיניו כאלו היום נולד 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו צדק ומשפט מכון כסאך בעת מלך אוהב צדקה ומשפט אוהב
וישכח כל מה שעשה עד אותו יום ,וז"ל הכל בו (סי' סז) ,ביום ויבין כל יצור כי אתה יצרתו שנתייחדין ניכפן כל מארי דדינא אתערותא דילן ליפדות ולהטיב
ההוא ישליך וכו' כי אם לא יעשה עצמו כמשליך גלוליו ,כובד ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' וצריך ביום זה בהכרח לישב על נקודת ציון במשפט וצדקה ובר"ה
עונות יבהלוהו ,על כן ישים עצמו כאלו היום נולד ,ולזה מרמז אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל כסא דין לכופן כי הוא יום דין" המלך המשפט כי מוכרח לישב
ג"כ הפסוק ככל אשר אנכי מצוך היום ,כלומר אם תרצה לשוב, על כורסייא שביבין בסוד מלך משלה' והוא סוד תיקון חטא
מוכרח אתה בדעתך כאלו אני הייתי היום מצוך מצות ומעשים
אלהים על גוים לאכפייא להון אדה"ר שעירב כמה נצוצין בתוך
טובים ,ולא מקודם.
הגו' ,ולעתיד כשיתעלה מלכותו יתקנו כל הנשמות שלא יחרב העולם כי צדק ומשפט מכון כסאך בעת
(זכרון דברים מאמר התשובה וליום הכסא) הנפולות והן הן סוד הגרים שפירש רש"י נאם אדני ד' שנתייחדין ניכפן כל מארי דדינא וצריך ביום זה בהכרח
מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו כי יש מה לישב על כסא דין לכופן כי הוא יום דין והבן זה היום
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת וגו' (ל ,יא).
שנתערב על ידי חטא אדה"ר ויש מה שהקב"ה בעצמו תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חק לישראל הוא
'כי המצוה הזאת' ,כולל כל תורה ומצות ,ר"ל התשובה והתפלה
פיזרם וזהו 'עוד אקבץ עליו לנקבציו' והבן וכל זה סוד משפט לאלהי יעקב כי נתעורר אור היסד חק לישראל
והיחודים והמתקת הדינים ולכרות הקליפות ולייחד האורות
'מלכיות' של ראש השנה 'יקרא לכל העמים' בפי כל מגדלות המוחין משפט לאלהי יעקב לאותן הגורמים
להמשיך המוחין' ,לא נפלאת' ,אינו דבר מופרש ומובדל 'ממך',
לתקן עולם במלכות שדי ויקבלו כלם את עול מלכותך סוד עקב ב"פ אלהים ענבים תוקף הדין צריך המלך
'לא בשמים' ,שתכוין הכוונות בשמים ממעל ,להמשיך שפע
ולייחד האורות' ,ולא מעבר לים' ,לילך לעמקי הקליפות להעלות עליהם והיתה לד' המלוכה והיה ד' למלך על כל הארץ המשפט לכופן ולמתקן והבן.
הנשמות והניצוצין ,כל זה הוא בך ,כשתכרית המדות הדעות ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד אמן כן יהיה ב"ב.
וסוד השופרות לעורר שופרא דיעקב לכלול הכל
והתאות רעות של נפשך ,ותכניע הכל תחת הנשמה ,בזה אתה וסוד הפסוק 'ואשיבה שפטיך כבראשונה ויעציך בחב"ד כי סוד השופר לאפקא עבדין לחירות ולעלות
כורת ומשבית הקליפות ,ושתזכך אותך שתהיה ראוי להשראת
כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה' כל הנשמות הנדחות כי סוד מלכיות לתיקון הכלים
השכינה ,להמשיך עליך אור נועם זיו השכינה ,כשתעשה היחוד
נדרש לנו לסוד 'זכרונות' אשר אנו מזכירין ביום הדין וזכרונות לתיקון הנצוצין צלם אלהים מבלי לפגום,
בך בעצמך' ,בפיך ובלבבך' ,קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך (ל,
להיות נכתבין בספר הזכרונות לחיים כי אחר חטא והבן יסוד השופרות לתיקון אורות לעלות האור מתוך
יד) ,אזי ממילא נעשה היחוד מלמעלה ,והוא שורש שהכל תלוי בו,
אדה"ר שגרם ביום הזה התכללות הנחש כו' ומחמת זה החשך אור התורה 'בקולות וברקים עליהם נגלת ובקול
כלל גדול בתורה ועבודה ,לכלול את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו
גרם דם הנדות ושפיכות דמים כי נסתלק אלף מאדם שופר עליהם הופעת' 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר
באותיות ובמעשים טובים ,ממילא נעשה היחוד למעלה ,והכל
לשם אל עולם ,כל זה מיסודי מרן הריב"ש טוב. ונעשה דם ונרגן מפריד אלוף .וסוד זכירה זוכר הברית גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים
ספר הזכרון להזכירנו לחיים כי מיסוד דקטנות סוד והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים'.
(נתיב מצותיך נתיב התורה שביל א אות כט)
נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע
מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע בהי<כ מכי<ם
אמירת סליחות בחצות הלילה
אמירת סליחות או תיקון חצות ,מה עדיף? יחוד גדול בעולמות העליונים ,ולכן מן הראוי שלא להפסיק אמירת סליחות לפני חצות הלילה
נחלקו הפוסקים בענין מי שקם באשמורת הבוקר בשעה ביניהם בדברים אחרים ,ואינו זמן הראוי לתפלה ,וכתב על ידועים הדברים שכתב בספר פרי עץ חיים (שער הסליחות
שהציבור עומדים לומר סליחות ,האם יאמר סליחות עם זה הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע (אגרא דפרקא ,אות קמז) פ"א) "קודם חצות לילה אין לומר שום סליחות וי"ג מדות
הציבור ,או שמא עדיף טפי שיאמר סדר תיקון חצות שמעלתו "משום הכי ראיתי כמה מאנשי מעשה נמנעים לומר סליחות בשום פנים בעולם ,חוץ מליל יום הכיפורים לבד" עכ"ל.
גדלה מאוד. בקדרותא דצפרא ,ועי' במקדש מלך שכתב שאין קפידא רק אמנם בספר מקדש מלך על הזוהר (ויקהל קצה) הביא
הראשון שנדרש לשאלה זו הוא רבי משה זכותא שכתב בתפלת שמו"ע אבל סליחות ותחנונים מותר לומר" עכ"ל. מה שכתב מהר"ם די לונזאנו (שתי ידות ,אצבע רביעי ,דרך
בתשובת שאלה זו (אגרות הרמ"ז ,אגרת טז) "גדול שכר אמנם רביה"ק ההיכל הברכה כתב על כך (זוהר חי שם) חיים דף קכא) ,שזמן תיקון חצות מתחיל שעתיים לפני חצות
התיקונים הנעשה אחר חצות על גלות שכינה ועל חורבן "ראיתי שנשתבשו כאן גדולי ישראל שלא לומר שום דיבור לילה ,והביא ראיה לכך ממה שאמרו בזוהר שם "משיריא
הבית ,והוא העולה על כל שאר התפלות והתורה והסליחות בקדרותא דצפרא ,שלא לומר שום סליחות ,ואנן ראינו קדושי תנינא אתמנא בארבע שעתי אחרנין ,ולא אמרי שירתא בר
האמורים בזמן ההוא ,ואין לבטלו בשום אופן ,ואם אין זמן עליונים מרן הריב"ש טוב מלאך אלהים ויותר ויותר ,היה תרי שעתי עד דאתפלג ליליא ,ועאל קודשא בריך הוא בגן
לומר הסליחות והתיקון חצות יניח הסליחות ויאמר תיקון מתחיל בסידור התפלה בקדרותא דצפרא בתפילין וציצית והיה עדן ,ואילין אינון אבלי ציון דבכו על חורבן בית המקדש,
חצות ,כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה היותר מקובלת מזהיר על זה לכל המון ישראל ,ורבינו הקדוש מוהרי"י מלובלין ובשירותא דארבע שעתי אמצעיין פתחי ואמרי 'על נהרות
היה עומד להתפלל בחורף במעט קדרותא דצפרא היינו בבל'" עכ"ל הזוהר [תרגום הזוהר :מחנה שני ממונה בארבע
לפני המקום ,כי השעה צריכה לכך והזמן מזומן לכל איש
קודם מעט ,וכן הרבה בעלי רוח הקודש אבותינו הקדמונים שעות אחרות ,ואינם אומרים שירה ,פרט לשעתים ,עד שנחלק
נאמן לבלתי ישכח אהבת ירושלים וחבת ציון ,וגדול זכותו
הזהירו לנו לחבר יום ולילה ולילה ביום בתורה ותפלה ,וגם הלילה ונכנס הקדוש ברוך הוא לגן עדן ,ואלה הם אבלי ציון
נוכח פני עליון ,עכ"ל.
מרן האר"י הזהיר כשינוח לישן יהיה זהיר לעמוד קודם אור ואותם שבוכים על חרבן בית המקדש .ובתחלת ארבע השעות
וכך נקטו הרבה פוסקים ומקובלים להלכה ולמשה ,ביניהם, האמצעיות פותחים ואומרים (תהלים קלז) 'על נהרות בבל'].
הבקר להיות נעור ועוסק בתורה ,ועוד דברים אלו מרפסין
החיד"א (ברכי יוסף סי' תקפא סק"ג) ,שערי תשובה (שם
איגרא ,וכי בעת שיש יחוד למעלה בפרט שאמר מרן שהיחוד משמע איפוא בזוהר שהמחנה השני אומרים 'על נהרות
סק"א) בן איש חי (פרשת וישלח אות ט) וכף החיים (סי' א
הזה הוא רחמים גדולים ,וכי צריכין להיות בזמן היחוד כאבל בבל' מתחלת ארבע שעות האמצעיות ,ואומרים זאת רק למשך
סקט"ז) ,ועוד כתב כף החיים (סי' תקפא סקל"א) "עתה כבר שתי שעות הראשונות – עד חצות הלילה ,לפי שאז הקב"ה
דומם שלא לעורר שום דבור ,מה זה ועל מה זה טח מראות
נתפשטו דברי האר"י ז"ל וכולם מברכים כל השמונה עשרה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים ,ומזה מוכיח הרמד"ל
עיניהם ,ישתקע הדבר הזה ולא יאמר ,אדרבה הוא עת רצון
ברכות [-היינו ברכות התורה וברכות השחר] ,ואומרים תיקון שאומרים תיקון חצות וסליחות מתחילת אשמורה שניה.
גדול לומר סליחות ותחנונים בעת ההוא ,ובפרט שלש עשרה
חצות ,ואחר כך סליחות" עכ"ל.
מדות ,ולהניח תפילין בעת ההוא ולומר ק"ש ,אשרי לו ואשרי אמנם הרב מהר"י צמח הגיה בסוף לשון הזוהר הנ"ל:
אמנם בשלחן הטהור כתב (סי' א ס"ו) "בימי הסליחות, חלקו ,וכך הסכים האדון הרמ"ז ,והסכים כך מורי דודי רבינו "ובשירותא דתרי שעתי אמצעיין פתחי ואמרי על נהרות בבל'",
אם אין לו פנאי ,ידחה סדר חצות ,ויאמר הסליחות בצבור", הקדוש צבי לצדיק [מהרצ"ה מזידיטשוב] ,ויזהר שלא להשתקע וכוונתו ,שהמלאכים אומרים שירה שתי שעות – מתחילת
ובזר זהב ביאר (סק"י) "כי גם 'אשרי' שקודם [סליחות] הוא בשינה בעת ההוא אלא להיות נעור לעורר למעלה בתפילין האשמורה עד חצות הלילה ,ואז הם אומרים 'על נהרות בבל',
תיקון כמו 'אודה השם' ,ותפלת צבור עדיף" עכ"ל. וציצית וק"ש ובשירות ותשבחות והודאות" עכ"ל. והקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים.
וכוונת רבינו למה שכתב בספרו זוהר חי (הקדמת הזוהר ואילו הגה"ק ממונקאטש זי"ע הקשה על דברי זקינו וכן כתב החיד"א להלכה (ברכי יוסף או"ח סי' תקפא סק"א)
א" ):יזהר בלימוד הלילה אחר חצות דייקא ,שהוא מעין עולם הבני יששכר (דברי תורה מהדורא קמא אות עו) "עכשיו "מקומות שנוהגים לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר,
הבא ,ויאמר 'אודה ה'' (תהלים קיא) או אלפא ביתא אחריתי, הראוני בדברי הזוהר הקדוש (נשא קכא ):מפורש 'ויימא ישתקע ולא יאמר ,ואין ראוי להזכיר י"ג מדות אלא בעת
ויכוין כל"ך סעפ"ה יאעוצ"ה עם הכוונה [להשלמת אותיות באשמורת כמה סליחות ותחנונים ובקשות' וכו' עכ"ל וכו', רצון ,וקרוב הדבר האומרם בערבית לקיצוץ ח"ו .הרב החסיד
מנצפ"ך] ,וכל זה מועיל להשגה" עכ"ל. ולא ידעתי מהו כונתם וטעמם של האנשי מעשה שנמנעים מהר"ם זכותא ז"ל בתשובותיו הנדפסות מחדש סי' ל" עכ"ל.
ויסוד הדברים במה שכתב בפרי עץ חיים (שער תיקון חצות לומר סליחות בקדרותא דצפרא וכו' ,וזהו תמוה ,כיון שזהו וכן המגן אברהם (סי' תקסה סק"א) והשערי תשובה (סי'
פ"ג) "דע ,כי כל בחינת אלו המזמורים ,הם ענין זווג של לאה נגד הנגלה והנסתר ,כי על פי הנגלה מבואר בטוש"ע (או"ח תקפא סק"א) הביאו להלכה דברי הפרי עץ חיים שאין לומר
ועיבורה ולידתה וכו' .לכן תאמר אח"כ 'הללויה אודה את ה'' סימן תקפא) שצריכין לומר הסליחות באשמורת הבוקר, תיקון חצות וסליחות לפני חצות הלילה.
וכו' ,ותכוין כי יש במזמור זה כ"ב אותיות אלפא ביתא ,לכן וכתב המג"א ס"ק א' מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות
וכתב רביה"ק ההיכל הברכה זי"ע (זוהר חי ויקהל קצה).
אחר שמסיים המזמור ,תכוין עוד בה' אותיות מנצפ"ך ,אשר ובסוף הלילה שט בעולם הזה והוא עת רצון עכ"ל עיי"ש,
"האומר סליחות וי"ג מידות ותיקון חצות קודם חצות [עיי"ש
בהם נשלמו כל הכ"ז אותיות דא"ב ,כי אלו הם בחי' ציור ואם כן צריך לומר מבעוד ליל דוקא ,וכן מיוסדים הנוסחות לשונו] וכו' ,מי שיש לו לב רואה( ,ו)יודע ורואה ומרגיש כי
בסליחות בכמה מקומות ,ולא באורי בוקר .וכנגד הנסתר תרעין סתימים ,שליטות הרע והחושך עד חצות ,שאז קול
הולד הנזכר ,על ידי אותיות אלו ,והבן זה" עכ"ל.
הוא ,כי מי לנו גדול משר בית הזוהר הוא האר"י החי זי"ע, דודי דופק" עכ"ל.
ודעת רבינו שאין הכוונה למזמור 'אודה ה'' בדווקא, וכתבו משמו בשער הכוונות ובפרי עץ חיים שהיה נוהג
אלא הוא הדין לכל מזמור שיש בו כ"ב אותיות ,ולכן כתב האריז"ל לומר הסליחות באשמורת הבוקר מלה במלה עם סליחות בחצות הלילה או באשמורת הבוקר
שיאמר 'אודה ה'' "או אלפא ביתא אחריתי" ,ולפי זה נמצא הציבור ,והרי בפירוש דהיינו אשמורת הבוקר ,שהוא משמורה ידועים הדברי שישנם חילוקי מנהגים בזמן אמירת
שבמזמור 'אשרי יושבי ביתך' שלפני הסליחות גם כן אפשר אחרונה של הלילה". הסליחות ,שכן מנהג הרבה קהלות ישראל לאמרם באשמורת
לצאת ידי חובת תיקון חצות ,לפי שיש בו כל אלפא ביתא.
על כן מבאר הגה"ק ממונקאטש ,שבודאי אין הכוונה הבוקר ,וכן מובא במנהגי קאמארנא (אות שפז) "סליחות
וכן הגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע העתיק דברי להתאחר באמירת סליחות עד לאחר שהאיר היום ,אלא הכוונה של יום ראשון ,ערב ר"ה ,וי"ג מידות ,אמרו בשעה שלש
רבינו להלכה וכתב (נימוקי או"ח סי' תקפא סק"א) "חותני לאמירת סליחות בחצות הלילה ,וזה לשונו "ואולי כוונתו וחצי ,ובשאר ימים בשעה חמש" ,אמנם מנהג כמה קהלות
זקיני הרה"ק מה"ר יצחק אייזיק מקאמארנא זצ"ל השיג על באגרא דפרקא שהאנשי מעשה הנזכרים אמרו סליחות מיד לומר כל הסליחות בחצות הלילה ,נבוא עתה לבאר את טעם
זה ,דהא גם הסליחות הם תפלות ובקשות והתעוררות על אחרי חצות הלילה כמו שנהגו כמה צדיקים ברוסיא ,ואז הוא חילוקי המנהגים.
גלות השכינה וצרות ישראל ,אך יש להם מעלה גדולה יותר, מוקדם הרבה קודם האשמורה האחרונה וכו' ,ואז בודאי העת הנה מובא בזוהר (וישלח קעח" ).רבי אלעזר ורבי יצחק
שאומרים י"ג מדות בצבור כמה פעמים ,על כן בוודאי הסליחות לומר סליחות ותחנונים ,כיון שהוא גם כן עת רצון משום הוו אזלי בארחא ,ומטא זמנא דקריאת שמע ,וקם רבי אלעזר
בצבור עדיף כשאין זמן לשניהם ,ודבריו ז"ל מסתברים" עכ"ל. חצות לילה וכו'". וקרא קריאת שמע וצלי צלותיה וכו' .אמר ליה וכו' ,וכד
ואילו הגרי"ח זוננפלד העיר (שו"ת שלמת חיים סימן א') אמנם להלכה ולמעשה מסיים הגה"ק ממונקאטש זי"ע "כיון אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא .בגין דההיא
דהרי באמירת מזמור 'על נהרות בבל' מקיים כבר אמירת שנהג כן האריז"ל לומר סליחות דוקא באשמורה האחרונה שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח ,אתתא משתעיא בבעלה,
תיקון חצות ,ולמה יפרוש מן הצבור ולא יאמר סליחות .יאמר שהוא סוף הלילה ,וכן הוא גם כן על פי שלחן ערוך ומג"א ואינון ברזא כחדא ,דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא
מזמור אחד ואחר כך יאמר הסליחות .וכי לא נמצא בהסליחות בטעמו על סוף הלילה דוקא כנ"ל ,על כן בודאי הכונה בזוהר דיתבי בהדה .ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק מלייהו
הרבה התעוררות על גלות השכינה והצדיקים ,ובלבד שיכוין הקדוש הנזכר רק על תפלת שמונה עשרה ,אבל לסליחות הוא דמתחברן כחדא ולאעלא מלה אחרא בינייהו" עכ"ל.
לבו לשמים לא יחסר לו דבר. עת רצון ,וכמו שכתב שם במק"מ בשם הרמ"ז ז"ל" עכ"ל. והנה בדברי הזוהר הללו מבואר שבקדרותא דצפרא ישנו
בעש"ט על התורה -פר' נצבים אמ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בתורתו של הבעש"ט הקדוש אור שבעת הימים
אות א
הדביקות והאמונה נותנת חיות לאדם
אות ד
להעלות הגשמיות לשרשם
אות ב
העלאת הגשמיות
אות ג
הברכה והקללה נתונות להחלטת האדם
לרגל יומא דהילולא כ"ז אלול תולדותיהם והנהגותיהם
של צדיקי עולם זיע"א מעשיהם ש צדיקים
הרה"ק רבי שלום מבעלזא -ה"שר שלום" זיע"א
מתוך אוצר ספרי רביה"ק מקאמארנא זי"ע
מזוקקות ,כולו ממתקים וכולו מחמדים ... .וחיבר כמה מגילת סתרים לרביה"ק מהרי"א ,שמביני שיטי אפשר שימוש חכמים אצל הרה"ק מבעלזא
חיבורים ספרים קדושים על דרך נגלה ונסתר ...כל לראות גודל הדחקות והעניות שהיה שרוי בהם). ידוע כי רביה"ק בעל "היכל הברכה" הרבה
ימיו היה משתוקק לחדש רזין דאורייתא ,והיה עוסק אחר שהרופאים לא הועילו לו ברפואותיהם ,לקחו להסתופף בצל צדיקי הדור ושימש בשמוש חכמים
תמיד בכתבי חידושי דאורייתא ,וכל החיות שלו היה אביו הקדוש זי"ע – בהיותו בן י"א שנה -אל הצדיק שמונה עשר צדיקים.
בזה (לשון בנו הרה"ק מפעלשטין בהקדמתו לבן ביתי). השר שלום מבעלזא זי"ע שהיה ידוע בדרכו המיוחדת כך כתב בעצמו בספה"ק אוצר החיים פ' בחקתי
רביה"ק הדמשק אליעזר היה בעל עט סופר מהיר, לרפא חולים על ידי מישוש מקום המכה בידיו הק'. (דף רצ"ד ע"ב)" :כפי אשר קבלתי משמנה עשר צדיקים
וחובר חיבורים מחוכמים שנודעו לתהלה על פני הרה"ק מבעלזא זי"ע התחיל בעבודת קדשו למשש בעלי רוה"ק ששמשתי אותם ,ובראשם מורי רבינו דודי".
כל הארץ. את ידו של הילד ,ואילו רביה"ק מהרי"א זי"ע נעמד רבו המובהק היה ,רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע,
הדמשק אליעזר אף סיפר כמה פעמים לתלמידו והסתכל היטב כמי שרוצה ללמוד את הדבר. שאף נשבע לו בדיקנא קדישא שלו כי לא יעזוב את
הרה"ק רבי אלימלך מטאהש זי"ע ,כי בהיותו עם אביו הבחין בכך הצדיק מבעלזא ושמט יד הילד מתוך העולם עד שיעשהו לכלי מחזיק ברכה ואור להאיר.
הק' אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע בילדותו, ידו ואמר לו :תבוא לכאן בלעדי אביך.
כדי להעלות ארוכה למחלת השיתוק כמובא למעלה אך מלבד זאת היה מסתופף בצל קדשם של צדיקי
בארוכה ,אך כמסופר הפסיק הרה"ק מבעלזא באמצע נענה רביה"ק מהרי"א זי"ע אל הרה"ק מבעלזא דורו ,מהם ינק את קדושתם ודרכי עבודתם.
עבודת קדשו ,ולכן נשאר לו על ידו רושם מהנ"ל שאף שמובא בשם הבעל שם טוב שעל ידי שמות הקודש וכך נחשף בגוף כתב יד קדשו רשימת שמות
כאב לו כל ימי חייו. אפשר לרפאות חולים ,השיב הרה"ק מבעלזא זי"ע רבותיו ,שם נכתבו בין השאר :הרה"ק רבי נפתלי
ואמר" :חס ושלום ,מצאנו ב"ה דרך בלי שמות" ,והילד צבי וחתנו הרה"ק רבי אשר מראפשיץ זי"ע ,הרה"ק
אולם עכ"ז כתב רוב ספריו במו ידיו ,רק לפעמים
חזר לביתו בריא ושוב לא היה בבעלזא. בעל 'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע ,הרה"ק בעל ישמח
מועטים כתב הגבאי מפיו ,אחר הסתלקות אביו הקדוש
לחיי העולמים. ברבות הימים כאשר כבר היה רבינו מנהיג לעדת משה זי"ע ,הרה"ק מיערוסלאב ,מפשעדבורז ,מרימנוב,
חסידים ופועל ישועות שרבים שיחרו לפתחו ,אמר מסאווריין ,והבני יששכר ,ובעל מלא הרועים זי"ע עם
יצויין כי למרות הכאב היה רביה"ק הדמשק אליעזר שאר צדיקי עולם ,וכמו כן נסע אל הרה"ק רבי שלום
כמה פעמים" :הנני מצטער שלא הייתי עוד פעם
כותב תחילה את דברי קדשו במהירות בלתי ישוער, מבעלזא זי"ע ,הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ,הרה"ק
בבעלזא ,שאילו הייתי שם עוד ,הייתי בריא כל ימי
אף אם לא הי' כל כך על פי חוקי הלשון והדקדוק, בעל דברי חיים מצאנז זי"ע ,ועוד הרבה צדיקים אשר
בכל האברים".
אח"כ היה חוזר על כתביו להגיה את הטעויות שנפלו נסע להקביל פניהם.
בעת כתיבתו ,וגם ציין מראה מקומות בספרים ,ושוב כל זה נעתק מדברי החסיד המופלג רבי ישראל
פראנקפורטער ז"ל הי"ד ,בספר שפע ברכה והצלחה עדות לקשר פנימי-רוחני זה בין רביה"ק להרה"ק
חזר עליהם פעם שלישית כדי להגיה הלשונות לפי
(סי' א') שנדפס בשלשלת קאמארנא. מבעלזא אנו מוצאים בספרו 'מגילת סתרים' שם מזכיר
חוקי הלשון ,וגם למלאות ולציין המראה מקומות
רבינו בהאי לישנא' :שנת תר"ז [תר"י] ליל ה' ט' אדר.
בש"ס וזוהר ותיקונים ועץ חיים ופע"ח ושאר כתבי
האר"י ,שהניח תחילה מקום חלק מקום חלק מוקף
כוונת הרחת הטאבאק ראיתי צורת הרב מבעלזא שיחיה'.
בחצאי עיגול .לפעמים מחק והוסיף בשולי הגליון נוסח אחר מובא בספר עבודת עבודה (מוצש"ק
כוחו לרפא חולים ע"י מישוש היד
ליתר ביאור ,או העביר את הקולמוס על איזה ענין כי תבוא):
או עובדא ע"מ למחקו. על פי המקובל היה רביה"ק ה'היכל הברכה' זי"ע
רביה"ק מהרי"א זי"ע הוציא מכיסו את הטאב"ק
אצל הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע ,כשנסע אליו עם
פושקע והריח ממנה ,ובעת הריחו תפש מחשבותיו
קשרי ידידות בנו הלא הוא רביה"ק ה"דמשק אליעזר" מקאמארנא
של השר שלום ,והתחיל גם הוא לכוין כונותיו ויחודיו
זי"ע וזאת כדי להעלות ארוכה ומזור לחליו ממנו סבל
לבד מזאת היה רביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע בקשרי אתו עמו.
בילדותו (שלשלת קאמארנא עמ' קסג).
ידידות עם הרה״ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע ,בנו של אך השר שלום בהרגישו זאת אמר :נא! היינו שלא
הרה"ק השר שלום זי"ע ,אשר כמסופר לעיל היה רבנו חלוש היה רביה"ק הדמשק אליעזר מטבעו מאז שחר
יעשה כן כי מבלבלו בזה. ילדותו ,מחלות שונות באו עליו מפעם לפעם ,וביותר
בהיכל קדשו בילדותו.
יצא רביה"ק מהרי"א מן החדר וכך ריפא השר סבל ממחלת השיתוק שידו אחת היתה געלעמ"ט
כמה פעמים נפגשו זה עם זה ונדברו בשיחות קודש
שלום את יד הילד. [-משותקת] ל"ע ,בנוסף לזה ,לא היתה הפרוטה מצויה
בידידות וחיבה .ביום הסתלקותו של רבינו לשמי
בימים ההם בכיסו של אביו-רבינו מהרי"א זי"ע ,וכך
מרום גילה את אזני הסובבים אותו שבכל ארבעת נשאר לו על ידו רושם עברו עליו שנות ילדותו ונערותו של רבינו בעוני רב
הפעמים שכבר היה בזה העולם ,היה תמיד יחד עם
בקשר למעשה זה יצויין כי רביה"ק הדמשק ודחקות ,ואף על פי כן ,התגבר על הכל ,ויט שכמו
הרה"ק מבעלזא ,ובזמן שבית המקדש היה קיים ,היה
אליעזר השאיר אחריו ברכה ,אמרות טהורות שבעתים לסבול עול התורה והעבודה מתוך הדחק (ראה בספר
הוא רבינו ממלכי יהודא והרה"ק מבעלזא היה ממלכי
ישראל ,וכנזכר בספר 'שפע ברכה והצלחה' (סי' כ"ט).
באחת מן הפעמים שנועדו יחד רביה"ק הדמשק
מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק
בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
אליעזר זי"ע עם הרה״ק מבעלזא ,סיפר לו רבינו, רחוב מרים הנביאה 14רמת בית שמש ג\2
שפעם אחת שמע אביו רביה"ק מהרי״א זי"ע כי מתעתד
הוא לעבור על אם הדרך סמוך לקאמארנא ,ולצורך ערש"ק פר' נצבים וילך תשפ"ו
בס"ד
הורם הנזר והוסרה העטרה
יחד על כל המשפחה הרוממה מבכים אנו על פטירת בשם טוב ובשיבה טובה ומתאבלים אנו אשר חשכו
המאורות ונגדע ארז בלבנון ,בהסתלקותו לשמי רום של האי צדיק נשגב מושל ביראת אלקים ,המאור
כך נסע מחוץ לעיר כדי להמתין לו .אך למעשה סטה הגדול לממשלת התורה והיראה ,אציל הנפש ונקי כפיים אשר ברח מן הגדולה והכבוד ,נחבא אל הכלים
והתנהג בשפלות ברך ובענווה יתירה ,משרידי דור דעה ,מעתיק השמועה וממשיך דרכם בקודש של שרי
הרה"ק מבעלזא מדרכו ולא נפגשו ,והיתה לרביה"ק בית הזוהר צדיקי בית קאמארנא ,נצר קודש פרי צדיק הילולים ,חוליה מפוארת בשרשרת הדורות הקדושה,
מעתיק השמועה הנאמן לבית קאמארנא ובור סוד למעשיות קודש ,עובדות והנהגות טמירות אשר שמע
מהרי"א עגמת נפש מזה .אמר לו הרה״ק שאכן זוכר הננו להודיע לכל קהלא קדישא הדין וקיבל מכלי ראשונים .הוא אשר מסר נפשו ומאודו להפיץ מעיינות רבותינו הקדושים בכל קצוות תבל,
ובפרט עמל במסירות עילאה להדפסת וההדרת ספרי אביו הגדול רביה"ק בעל 'פרי חיים' זי"ע ,בהיותו בן
כי בעזר ה' יתקיים
שנסע שם ,ואילו היה יודע שרביה"ק מקאמארנא זקוניו הנחמד וחביבו כאישון עין ,מגלה צפונות בנגלות ובנסתרות ,פיו פתח בחכמה והוציא אור תעלומה,
עושה חסד לאלפים ,משען עוז לתפארת בית חיינו ,כל ימיו פתח פיו בחכמה בעוז ותעצומות לחדש חידושי
ממתין עליו בוודאי שהיה נוסע בדרך הזו. אמירת סליחות תורה בדרש וברמז ובסוד ,בקיא בכל מכמני התורה ובמדרשי פליא"ה עטרת תפארת המשפחה הרוממה
בהיכל ביהמ"ד הגדול קשור בעבותות ידידות ליבחלט"א ב"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
במוצאי מנוחה ה"ה כקש"ת הגה"צ המפו' נזר תפארה חסידא ופרישא
כאשר שהה רביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע במעיינות
המרפא ,הבחין מרחוק בהרה"ק מבעלזא הולך לקראתו
ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בשעה 12:40
זצללה"ה יהושע סאפרין רבי
ואתו עמו בניו הרה״ק ר׳ שמואל מסקאהל והרה״ק אדמו"ר מקאמארנא –מאנהעטן-ניו יארק
בן זקוניו וחביבו של רביה"ק רבי חיים יעקב מקאמארנא זי"ע
רבי יששכר דוב זי"ע .כאשר הגיעו סמוך אליהם, שעלה בסערה השמימה זקן ושבע ימים מעוטר בשם טוב ומעש"ט
אמרו המלווים לרבינו שהרב מבעלזא הולך לקראתם מהררי ציון וירושלים שלוחה בזאת כסא דנחמתא קדם
עם שני בניו .נענה רבינו בזה״ל 'אבער רבי איז ער', בברכה
א"ח הרבנית הצדקנית תליט"א
הגבאים ובנו יחידו הרה"צ רבי אליעזר צבי שליט"א
בהראותו באצבעו על הרה"ק רבי יששכר דוב (היינו
ובנותיו הרבנית עגערט תחי' ,והרבנית ערליכסטער תחי'
בהמשך דרכיו והמשכת שושלת הדורות תתנחמו בבנין ירושלים
שהוא עתיד לכהן תחת אביו) ,וכנזכר כל זה בספר המבכים רבנן ותלמידהון
שלשלת הקודש. הנהלת המוסדות
מכון "אוצרות קאמארנא" שע"י מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק | רח' מרים הנביאה 14רמת בית שמש | טל 072-25-25-800 .פקס | 072-25-25-801 .להערות ולקבלת הגליון otzrot.komarne@gmail.com
