gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

אוצרות קאמארנא · Oitzres Kamarna — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון רסג‬ ‫פרשת נצבים‪-‬וילך ה'תשפ"ו‬ ‫פנינים על סדר הפרשה‬ ‫מתוך אוצר ספרי רבותינו‬ ‫אבני אוצר‬ ‫אוצרות הפרשה במשנת רבוה"ק‬ ‫מבוארים בשפה שוה לכל נפש‬ ‫אוצר החיים‬ ‫פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה (כט‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫שמות אלהים נמשך השכחה כידוע עיין שער מוחין‬ ‫בהיכל הברכה (פר' בראשית) מבאר רביה"ק סוד‬ ‫שורש הענין‪' ,‬פן יש בכם שורש' מפרה רע 'ראש ולענה' קאי‬ ‫דקטנות וסוד זכרון בעת שישב על כורסייא שבובין‬ ‫'מלכיות זכרונות שופרות'‪:‬‬ ‫על בעל לשון הרע ומוציא שם רע‪ ,‬שאין לו הנאה של כלום‪,‬‬ ‫דנור לאכפייא להון ואז אין שכחה לפני כסא כבודך‬ ‫סוד 'מלכיות' הוא 'מלוך על כל העולם כולו בכבודך‬ ‫אלא על ידי שורשו שהוא רע מדבר לשון הרע‪ ,‬עיין בגמרא (מס'‬ ‫והבן ואז נפתח צינור הצדיק של גדלות להמתיק‬ ‫ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' אלהי ישראל מלך‬ ‫ערכין דף טו ע"ב) כל המספר לשון הרע כופר בעיקר‪ ,‬ונגעים‬ ‫ולאכפייא לכל מארי דדינא וזהו ונשא אהרן את שמות‬ ‫ומלכותו בכל משלה' שיתפשט כבוד ד' לעיני כל‬ ‫באין עליו‪ ,‬ואין לו הנאה של כלום אלא מחמת רוע לב‪ .‬וזהו‬ ‫בני ישראל בחושן המשפט על לבו לזכרון לפני ד'‬ ‫'למען ספות הרוה' כל עבירות שיש בהן תאוה‪' ,‬את הצמאה'‬ ‫ובזה נתקן חטא אדה"ר מבחינות ע"ז אשר זה תיקן‬ ‫תמיד כי שמות בני ישראל אורת היוצאין מסוד גדלות‬ ‫לשון הרע שאין בו הנאה של כלום‪.‬‬ ‫אברהם אבינו אשר פירסם אלהותו ומלכותו ואדנותו‬ ‫מוחין ונחקקין על לבו ליכפות סוד החשן נחש דיני‬ ‫ויכולתו ומסר נפשו על קידוש השם כמה פעמים וסוד‬ ‫(היכל הברכה דף קפא ע"א)‬ ‫דקטנות לזיכרון לפני ד' תמיד והבן‪.‬‬ ‫מלכיות הוא זכות אברהם שגייר את הגרים ופירסם‬ ‫ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום‬ ‫והיינו טעמא דלא מיבעי ליה ליחיד לומר זכור‬ ‫מלכותו ועל זה בא לנו הכתוב ובני הנכר הנלוים‬ ‫וגו' (ל‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫לי זכרה לי אלהי לטובה כי‬ ‫על ד' לשרתו ולאהבה את שם‬ ‫הנה ידוע מש"כ הרמב"ם (פ"ב מהל' תשובה ה"ג)‪ ,‬שאין די‬ ‫ד' להיות לו לעבדים כל שומר "והיינו טעמא דיום הזכרון אם לצדיק גמור כנחמיה כי מי‬ ‫בתשובה הנגמרת תיכף בלב‪ ,‬כי מי יודע וישוב וניחם על הטוב‬ ‫שבת מחללו ומחזיקים בבריתי שנקרא ר"ה כי בכל השנה שנפשו לא מטוהרה לא מיבעי‬ ‫ויעשה תיכף הרע‪ ,‬לזה כתב ויעיד עליו יודע תעלומות שלא‬ ‫בזה נתקן חטא אדה"ר כאדם מלך אוהב צדקה ומשפט אוהב ליה למימר זכרה לי כי פן יגרום‬ ‫ישוב עוד לזה החטא לעולם‪ ,‬והנה ידוע דיש אם למקרא ויש‬ ‫עברו ברית והביאותים אל הר אתערותא דילן ליפדות ולהטיב באותו הזכירה חלילה התכללות‬ ‫אם למסורת‪ ,‬ולזה הפירוש גם כאן 'ושבת עד' כלומר בציר"י‬ ‫קדשי ושמחתים בבית תפלתי נקודת ציון במשפט וצדקה הנחש כי נפשו עדיין חלאתו‬ ‫ֵעד ה'‪ ,‬שיעיד עליך אדון כל שלא תשוב עוד‪ ,‬ויהיה ה' משמש‬ ‫עולותיהם וזבחיהם לרצון על ובר"ה המלך המשפט כי מוכרח עליו וניפגום הזכירה חלילה‬ ‫לעילא ולתתא‪ ,‬ועי"ז 'ה' אלהיך' כלומר יומתק הדינים מאתך‪,‬‬ ‫מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לישב על כורסייא שביבין בסוד כי אם לצדיק גמור מותר וד"ל‬ ‫וה' שהוא רחמים יהיה מאלהיך שהוא דין‪.‬‬ ‫לכל העמים ופירש רש"י אפילו מלך אלהים על גוים לאכפייא עומק הדברים והיינו טעמא דיום‬ ‫'כאשר אנכי מצוך היום'‪ ,‬נראה ע"פ שנתנו חכמינו עצה‬ ‫לגרים‪ ,‬וזהו עצם כבוד מלכותו להון שלא יחרב העולם‪ ,‬כי הזכרון שנקרא ר"ה כי בכל השנה‬ ‫להשב‪ ,‬שלא יפול לבו עליו‪ ,‬שיהיה בעיניו כאלו היום נולד‬ ‫'וידע כל פעול כי אתה פעלתו צדק ומשפט מכון כסאך בעת מלך אוהב צדקה ומשפט אוהב‬ ‫וישכח כל מה שעשה עד אותו יום‪ ,‬וז"ל הכל בו (סי' סז)‪ ,‬ביום‬ ‫ויבין כל יצור כי אתה יצרתו שנתייחדין ניכפן כל מארי דדינא אתערותא דילן ליפדות ולהטיב‬ ‫ההוא ישליך וכו' כי אם לא יעשה עצמו כמשליך גלוליו‪ ,‬כובד‬ ‫ויאמר כל אשר נשמה באפו ד' וצריך ביום זה בהכרח לישב על נקודת ציון במשפט וצדקה ובר"ה‬ ‫עונות יבהלוהו‪ ,‬על כן ישים עצמו כאלו היום נולד‪ ,‬ולזה מרמז‬ ‫אלהי ישראל מלך ומלכותו בכל כסא דין לכופן כי הוא יום דין" המלך המשפט כי מוכרח לישב‬ ‫ג"כ הפסוק ככל אשר אנכי מצוך היום‪ ,‬כלומר אם תרצה לשוב‪,‬‬ ‫על כורסייא שביבין בסוד מלך‬ ‫משלה' והוא סוד תיקון חטא‬ ‫מוכרח אתה בדעתך כאלו אני הייתי היום מצוך מצות ומעשים‬ ‫אלהים על גוים לאכפייא להון‬ ‫אדה"ר שעירב כמה נצוצין בתוך‬ ‫טובים‪ ,‬ולא מקודם‪.‬‬ ‫הגו'‪ ,‬ולעתיד כשיתעלה מלכותו יתקנו כל הנשמות שלא יחרב העולם כי צדק ומשפט מכון כסאך בעת‬ ‫(זכרון דברים מאמר התשובה וליום הכסא)‬ ‫הנפולות והן הן סוד הגרים שפירש רש"י נאם אדני ד' שנתייחדין ניכפן כל מארי דדינא וצריך ביום זה בהכרח‬ ‫מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו כי יש מה לישב על כסא דין לכופן כי הוא יום דין והבן זה היום‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת וגו' (ל‪ ,‬יא)‪.‬‬ ‫שנתערב על ידי חטא אדה"ר ויש מה שהקב"ה בעצמו תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון כי חק לישראל הוא‬ ‫'כי המצוה הזאת'‪ ,‬כולל כל תורה ומצות‪ ,‬ר"ל התשובה והתפלה‬ ‫פיזרם וזהו 'עוד אקבץ עליו לנקבציו' והבן וכל זה סוד משפט לאלהי יעקב כי נתעורר אור היסד חק לישראל‬ ‫והיחודים והמתקת הדינים ולכרות הקליפות ולייחד האורות‬ ‫'מלכיות' של ראש השנה 'יקרא לכל העמים' בפי כל מגדלות המוחין משפט לאלהי יעקב לאותן הגורמים‬ ‫להמשיך המוחין‪' ,‬לא נפלאת'‪ ,‬אינו דבר מופרש ומובדל 'ממך'‪,‬‬ ‫לתקן עולם במלכות שדי ויקבלו כלם את עול מלכותך סוד עקב ב"פ אלהים ענבים תוקף הדין צריך המלך‬ ‫'לא בשמים'‪ ,‬שתכוין הכוונות בשמים ממעל‪ ,‬להמשיך שפע‬ ‫ולייחד האורות‪' ,‬ולא מעבר לים'‪ ,‬לילך לעמקי הקליפות להעלות‬ ‫עליהם והיתה לד' המלוכה והיה ד' למלך על כל הארץ המשפט לכופן ולמתקן והבן‪.‬‬ ‫הנשמות והניצוצין‪ ,‬כל זה הוא בך‪ ,‬כשתכרית המדות הדעות‬ ‫ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד אמן כן יהיה ב"ב‪.‬‬ ‫וסוד השופרות לעורר שופרא דיעקב לכלול הכל‬ ‫והתאות רעות של נפשך‪ ,‬ותכניע הכל תחת הנשמה‪ ,‬בזה אתה‬ ‫וסוד הפסוק 'ואשיבה שפטיך כבראשונה ויעציך בחב"ד כי סוד השופר לאפקא עבדין לחירות ולעלות‬ ‫כורת ומשבית הקליפות‪ ,‬ושתזכך אותך שתהיה ראוי להשראת‬ ‫כבתחילה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה' כל הנשמות הנדחות כי סוד מלכיות לתיקון הכלים‬ ‫השכינה‪ ,‬להמשיך עליך אור נועם זיו השכינה‪ ,‬כשתעשה היחוד‬ ‫נדרש לנו לסוד 'זכרונות' אשר אנו מזכירין ביום הדין וזכרונות לתיקון הנצוצין צלם אלהים מבלי לפגום‪,‬‬ ‫בך בעצמך‪' ,‬בפיך ובלבבך'‪ ,‬קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך (ל‪,‬‬ ‫להיות נכתבין בספר הזכרונות לחיים כי אחר חטא והבן יסוד השופרות לתיקון אורות לעלות האור מתוך‬ ‫יד)‪ ,‬אזי ממילא נעשה היחוד מלמעלה‪ ,‬והוא שורש שהכל תלוי בו‪,‬‬ ‫אדה"ר שגרם ביום הזה התכללות הנחש כו' ומחמת זה החשך אור התורה 'בקולות וברקים עליהם נגלת ובקול‬ ‫כלל גדול בתורה ועבודה‪ ,‬לכלול את עצמו ונפשו ורוחו ונשמתו‬ ‫גרם דם הנדות ושפיכות דמים כי נסתלק אלף מאדם שופר עליהם הופעת' 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר‬ ‫באותיות ובמעשים טובים‪ ,‬ממילא נעשה היחוד למעלה‪ ,‬והכל‬ ‫לשם אל עולם‪ ,‬כל זה מיסודי מרן הריב"ש טוב‪.‬‬ ‫ונעשה דם ונרגן מפריד אלוף‪ .‬וסוד זכירה זוכר הברית גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים‬ ‫ספר הזכרון להזכירנו לחיים כי מיסוד דקטנות סוד והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים'‪.‬‬ ‫(נתיב מצותיך נתיב התורה שביל א אות כט)‬ ‫נערך ע"י הרה"ג ר' יוסף מאיר סאפרין שליט"א‬ ‫הנהגות ומנהגי הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע‬ ‫מלוקטים מתורת רבוה"ק מקאמארנא זי"ע‬ ‫בהי<כ‪ ‬מ‪‬כי<ם‬ ‫אמירת סליחות בחצות הלילה‬ ‫אמירת סליחות או תיקון חצות‪ ,‬מה עדיף?‬ ‫יחוד גדול בעולמות העליונים‪ ,‬ולכן מן הראוי שלא להפסיק‬ ‫אמירת סליחות לפני חצות הלילה‬ ‫נחלקו הפוסקים בענין מי שקם באשמורת הבוקר בשעה‬ ‫ביניהם בדברים אחרים‪ ,‬ואינו זמן הראוי לתפלה‪ ,‬וכתב על‬ ‫ידועים הדברים שכתב בספר פרי עץ חיים (שער הסליחות‬ ‫שהציבור עומדים לומר סליחות‪ ,‬האם יאמר סליחות עם‬ ‫זה הרה"ק בעל בני יששכר זי"ע (אגרא דפרקא‪ ,‬אות קמז)‬ ‫פ"א) "קודם חצות לילה אין לומר שום סליחות וי"ג מדות‬ ‫הציבור‪ ,‬או שמא עדיף טפי שיאמר סדר תיקון חצות שמעלתו‬ ‫"משום הכי ראיתי כמה מאנשי מעשה נמנעים לומר סליחות‬ ‫בשום פנים בעולם‪ ,‬חוץ מליל יום הכיפורים לבד" עכ"ל‪.‬‬ ‫גדלה מאוד‪.‬‬ ‫בקדרותא דצפרא‪ ,‬ועי' במקדש מלך שכתב שאין קפידא רק‬ ‫אמנם בספר מקדש מלך על הזוהר (ויקהל קצה) הביא‬ ‫הראשון שנדרש לשאלה זו הוא רבי משה זכותא שכתב‬ ‫בתפלת שמו"ע אבל סליחות ותחנונים מותר לומר" עכ"ל‪.‬‬ ‫מה שכתב מהר"ם די לונזאנו (שתי ידות‪ ,‬אצבע רביעי‪ ,‬דרך‬ ‫בתשובת שאלה זו (אגרות הרמ"ז‪ ,‬אגרת טז) "גדול שכר‬ ‫אמנם רביה"ק ההיכל הברכה כתב על כך (זוהר חי שם)‬ ‫חיים דף קכא)‪ ,‬שזמן תיקון חצות מתחיל שעתיים לפני חצות‬ ‫התיקונים הנעשה אחר חצות על גלות שכינה ועל חורבן‬ ‫"ראיתי שנשתבשו כאן גדולי ישראל שלא לומר שום דיבור‬ ‫לילה‪ ,‬והביא ראיה לכך ממה שאמרו בזוהר שם "משיריא‬ ‫הבית‪ ,‬והוא העולה על כל שאר התפלות והתורה והסליחות‬ ‫בקדרותא דצפרא‪ ,‬שלא לומר שום סליחות‪ ,‬ואנן ראינו קדושי‬ ‫תנינא אתמנא בארבע שעתי אחרנין‪ ,‬ולא אמרי שירתא בר‬ ‫האמורים בזמן ההוא‪ ,‬ואין לבטלו בשום אופן‪ ,‬ואם אין זמן‬ ‫עליונים מרן הריב"ש טוב מלאך אלהים ויותר ויותר‪ ,‬היה‬ ‫תרי שעתי עד דאתפלג ליליא‪ ,‬ועאל קודשא בריך הוא בגן‬ ‫לומר הסליחות והתיקון חצות יניח הסליחות ויאמר תיקון‬ ‫מתחיל בסידור התפלה בקדרותא דצפרא בתפילין וציצית והיה‬ ‫עדן‪ ,‬ואילין אינון אבלי ציון דבכו על חורבן בית המקדש‪,‬‬ ‫חצות‪ ,‬כי הוא הוא עצם הסליחה והתפלה היותר מקובלת‬ ‫מזהיר על זה לכל המון ישראל‪ ,‬ורבינו הקדוש מוהרי"י מלובלין‬ ‫ובשירותא דארבע שעתי אמצעיין פתחי ואמרי 'על נהרות‬ ‫היה עומד להתפלל בחורף במעט קדרותא דצפרא היינו‬ ‫בבל'" עכ"ל הזוהר [תרגום הזוהר‪ :‬מחנה שני ממונה בארבע‬ ‫לפני המקום‪ ,‬כי השעה צריכה לכך והזמן מזומן לכל איש‬ ‫קודם מעט‪ ,‬וכן הרבה בעלי רוח הקודש אבותינו הקדמונים‬ ‫שעות אחרות‪ ,‬ואינם אומרים שירה‪ ,‬פרט לשעתים‪ ,‬עד שנחלק‬ ‫נאמן לבלתי ישכח אהבת ירושלים וחבת ציון‪ ,‬וגדול זכותו‬ ‫הזהירו לנו לחבר יום ולילה ולילה ביום בתורה ותפלה‪ ,‬וגם‬ ‫הלילה ונכנס הקדוש ברוך הוא לגן עדן‪ ,‬ואלה הם אבלי ציון‬ ‫נוכח פני עליון‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫מרן האר"י הזהיר כשינוח לישן יהיה זהיר לעמוד קודם אור‬ ‫ואותם שבוכים על חרבן בית המקדש‪ .‬ובתחלת ארבע השעות‬ ‫וכך נקטו הרבה פוסקים ומקובלים להלכה ולמשה‪ ,‬ביניהם‪,‬‬ ‫האמצעיות פותחים ואומרים (תהלים קלז) 'על נהרות בבל']‏‪.‬‬ ‫הבקר להיות נעור ועוסק בתורה‪ ,‬ועוד דברים אלו מרפסין‬ ‫החיד"א (ברכי יוסף סי' תקפא סק"ג)‪ ,‬שערי תשובה (שם‬ ‫איגרא‪ ,‬וכי בעת שיש יחוד למעלה בפרט שאמר מרן שהיחוד‬ ‫משמע איפוא בזוהר שהמחנה השני אומרים 'על נהרות‬ ‫סק"א) בן איש חי (פרשת וישלח אות ט) וכף החיים (סי' א‬ ‫הזה הוא רחמים גדולים‪ ,‬וכי צריכין להיות בזמן היחוד כאבל‬ ‫בבל' מתחלת ארבע שעות האמצעיות‪ ,‬ואומרים זאת רק למשך‬ ‫סקט"ז)‪ ,‬ועוד כתב כף החיים (סי' תקפא סקל"א) "עתה כבר‬ ‫שתי שעות הראשונות – עד חצות הלילה‪ ,‬לפי שאז הקב"ה‬ ‫דומם שלא לעורר שום דבור‪ ,‬מה זה ועל מה זה טח מראות‬ ‫נתפשטו דברי האר"י ז"ל וכולם מברכים כל השמונה עשרה‬ ‫נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים‪ ,‬ומזה מוכיח הרמד"ל‬ ‫עיניהם‪ ,‬ישתקע הדבר הזה ולא יאמר‪ ,‬אדרבה הוא עת רצון‬ ‫ברכות [‪-‬היינו ברכות התורה וברכות השחר]‪ ,‬ואומרים תיקון‬ ‫שאומרים תיקון חצות וסליחות מתחילת אשמורה שניה‪.‬‬ ‫גדול לומר סליחות ותחנונים בעת ההוא‪ ,‬ובפרט שלש עשרה‬ ‫חצות‪ ,‬ואחר כך סליחות" עכ"ל‪.‬‬ ‫מדות‪ ,‬ולהניח תפילין בעת ההוא ולומר ק"ש‪ ,‬אשרי לו ואשרי‬ ‫אמנם הרב מהר"י צמח הגיה בסוף לשון הזוהר הנ"ל‪:‬‬ ‫אמנם בשלחן הטהור כתב (סי' א ס"ו) "בימי הסליחות‪,‬‬ ‫חלקו‪ ,‬וכך הסכים האדון הרמ"ז‪ ,‬והסכים כך מורי דודי רבינו‬ ‫"ובשירותא דתרי שעתי אמצעיין פתחי ואמרי על נהרות בבל'"‪,‬‬ ‫אם אין לו פנאי‪ ,‬ידחה סדר חצות‪ ,‬ויאמר הסליחות בצבור"‪,‬‬ ‫הקדוש צבי לצדיק [מהרצ"ה מזידיטשוב]‪ ,‬ויזהר שלא להשתקע‬ ‫וכוונתו‪ ,‬שהמלאכים אומרים שירה שתי שעות – מתחילת‬ ‫ובזר זהב ביאר (סק"י) "כי גם 'אשרי' שקודם [סליחות] הוא‬ ‫בשינה בעת ההוא אלא להיות נעור לעורר למעלה בתפילין‬ ‫האשמורה עד חצות הלילה‪ ,‬ואז הם אומרים 'על נהרות בבל'‪,‬‬ ‫תיקון כמו 'אודה השם'‪ ,‬ותפלת צבור עדיף" עכ"ל‪.‬‬ ‫וציצית וק"ש ובשירות ותשבחות והודאות" עכ"ל‪.‬‬ ‫והקב"ה נכנס לגן עדן להשתעשע עם הצדיקים‪.‬‬ ‫וכוונת רבינו למה שכתב בספרו זוהר חי (הקדמת הזוהר‬ ‫ואילו הגה"ק ממונקאטש זי"ע הקשה על דברי זקינו‬ ‫וכן כתב החיד"א להלכה (ברכי יוסף או"ח סי' תקפא סק"א)‬ ‫א‪" ):‬יזהר בלימוד הלילה אחר חצות דייקא‪ ,‬שהוא מעין עולם‬ ‫הבני יששכר (דברי תורה מהדורא קמא אות עו) "עכשיו‬ ‫"מקומות שנוהגים לומר סליחות בערבית הוא מנהג רע ומר‪,‬‬ ‫הבא‪ ,‬ויאמר 'אודה ה'' (תהלים קיא) או אלפא ביתא אחריתי‪,‬‬ ‫הראוני בדברי הזוהר הקדוש (נשא קכא‪ ):‬מפורש 'ויימא‬ ‫ישתקע ולא יאמר‪ ,‬ואין ראוי להזכיר י"ג מדות אלא בעת‬ ‫ויכוין כל"ך סעפ"ה יאעוצ"ה עם הכוונה [להשלמת אותיות‬ ‫באשמורת כמה סליחות ותחנונים ובקשות' וכו' עכ"ל וכו'‪,‬‬ ‫רצון‪ ,‬וקרוב הדבר האומרם בערבית לקיצוץ ח"ו‪ .‬הרב החסיד‬ ‫מנצפ"ך]‪ ,‬וכל זה מועיל להשגה" עכ"ל‪.‬‬ ‫ולא ידעתי מהו כונתם וטעמם של האנשי מעשה שנמנעים‬ ‫מהר"ם זכותא ז"ל בתשובותיו הנדפסות מחדש סי' ל" עכ"ל‪.‬‬ ‫ויסוד הדברים במה שכתב בפרי עץ חיים (שער תיקון חצות‬ ‫לומר סליחות בקדרותא דצפרא וכו'‪ ,‬וזהו תמוה‪ ,‬כיון שזהו‬ ‫וכן המגן אברהם (סי' תקסה סק"א) והשערי תשובה (סי'‬ ‫פ"ג) "דע‪ ,‬כי כל בחינת אלו המזמורים‪ ,‬הם ענין זווג של לאה‬ ‫נגד הנגלה והנסתר‪ ,‬כי על פי הנגלה מבואר בטוש"ע (או"ח‬ ‫תקפא סק"א) הביאו להלכה דברי הפרי עץ חיים שאין לומר‬ ‫ועיבורה ולידתה וכו'‪ .‬לכן תאמר אח"כ 'הללויה אודה את ה''‬ ‫סימן תקפא) שצריכין לומר הסליחות באשמורת הבוקר‪,‬‬ ‫תיקון חצות וסליחות לפני חצות הלילה‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬ותכוין כי יש במזמור זה כ"ב אותיות אלפא ביתא‪ ,‬לכן‬ ‫וכתב המג"א ס"ק א' מפני שהקב"ה שט בי"ח אלף עולמות‬ ‫וכתב רביה"ק ההיכל הברכה זי"ע (זוהר חי ויקהל קצה‪).‬‬ ‫אחר שמסיים המזמור‪ ,‬תכוין עוד בה' אותיות מנצפ"ך‪ ,‬אשר‬ ‫ובסוף הלילה שט בעולם הזה והוא עת רצון עכ"ל עיי"ש‪,‬‬ ‫"האומר סליחות וי"ג מידות ותיקון חצות קודם חצות [עיי"ש‬ ‫בהם נשלמו כל הכ"ז אותיות דא"ב‪ ,‬כי אלו הם בחי' ציור‬ ‫ואם כן צריך לומר מבעוד ליל דוקא‪ ,‬וכן מיוסדים הנוסחות‬ ‫לשונו] וכו'‪ ,‬מי שיש לו לב רואה‪( ,‬ו)יודע ורואה ומרגיש כי‬ ‫בסליחות בכמה מקומות‪ ,‬ולא באורי בוקר‪ .‬וכנגד הנסתר‬ ‫תרעין סתימים‪ ,‬שליטות הרע והחושך עד חצות‪ ,‬שאז קול‬ ‫הולד הנזכר‪ ,‬על ידי אותיות אלו‪ ,‬והבן זה" עכ"ל‪.‬‬ ‫הוא‪ ,‬כי מי לנו גדול משר בית הזוהר הוא האר"י החי זי"ע‪,‬‬ ‫דודי דופק" עכ"ל‪.‬‬ ‫ודעת רבינו שאין הכוונה למזמור 'אודה ה'' בדווקא‪,‬‬ ‫וכתבו משמו בשער הכוונות ובפרי עץ חיים שהיה נוהג‬ ‫אלא הוא הדין לכל מזמור שיש בו כ"ב אותיות‪ ,‬ולכן כתב‬ ‫האריז"ל לומר הסליחות באשמורת הבוקר מלה במלה עם‬ ‫סליחות בחצות הלילה או באשמורת הבוקר‬ ‫שיאמר 'אודה ה'' "או אלפא ביתא אחריתי"‪ ,‬ולפי זה נמצא‬ ‫הציבור‪ ,‬והרי בפירוש דהיינו אשמורת הבוקר‪ ,‬שהוא משמורה‬ ‫ידועים הדברי שישנם חילוקי מנהגים בזמן אמירת‬ ‫שבמזמור 'אשרי יושבי ביתך' שלפני הסליחות גם כן אפשר‬ ‫אחרונה של הלילה"‪.‬‬ ‫הסליחות‪ ,‬שכן מנהג הרבה קהלות ישראל לאמרם באשמורת‬ ‫לצאת ידי חובת תיקון חצות‪ ,‬לפי שיש בו כל אלפא ביתא‪.‬‬ ‫על כן מבאר הגה"ק ממונקאטש‪ ,‬שבודאי אין הכוונה‬ ‫הבוקר‪ ,‬וכן מובא במנהגי קאמארנא (אות שפז) "סליחות‬ ‫וכן הגה"ק המנחת אלעזר ממונקאטש זי"ע העתיק דברי‬ ‫להתאחר באמירת סליחות עד לאחר שהאיר היום‪ ,‬אלא הכוונה‬ ‫של יום ראשון‪ ,‬ערב ר"ה‪ ,‬וי"ג מידות‪ ,‬אמרו בשעה שלש‬ ‫רבינו להלכה וכתב (נימוקי או"ח סי' תקפא סק"א) "חותני‬ ‫לאמירת סליחות בחצות הלילה‪ ,‬וזה לשונו "ואולי כוונתו‬ ‫וחצי‪ ,‬ובשאר ימים בשעה חמש"‪ ,‬אמנם מנהג כמה קהלות‬ ‫זקיני הרה"ק מה"ר יצחק אייזיק מקאמארנא זצ"ל השיג על‬ ‫באגרא דפרקא שהאנשי מעשה הנזכרים אמרו סליחות מיד‬ ‫לומר כל הסליחות בחצות הלילה‪ ,‬נבוא עתה לבאר את טעם‬ ‫זה‪ ,‬דהא גם הסליחות הם תפלות ובקשות והתעוררות על‬ ‫אחרי חצות הלילה כמו שנהגו כמה צדיקים ברוסיא‪ ,‬ואז הוא‬ ‫חילוקי המנהגים‪.‬‬ ‫גלות השכינה וצרות ישראל‪ ,‬אך יש להם מעלה גדולה יותר‪,‬‬ ‫מוקדם הרבה קודם האשמורה האחרונה וכו'‪ ,‬ואז בודאי העת‬ ‫הנה מובא בזוהר (וישלח קעח‪" ).‬רבי אלעזר ורבי יצחק‬ ‫שאומרים י"ג מדות בצבור כמה פעמים‪ ,‬על כן בוודאי הסליחות‬ ‫לומר סליחות ותחנונים‪ ,‬כיון שהוא גם כן עת רצון משום‬ ‫הוו אזלי בארחא‪ ,‬ומטא זמנא דקריאת שמע‪ ,‬וקם רבי אלעזר‬ ‫בצבור עדיף כשאין זמן לשניהם‪ ,‬ודבריו ז"ל מסתברים" עכ"ל‪.‬‬ ‫חצות לילה וכו'"‪.‬‬ ‫וקרא קריאת שמע וצלי צלותיה וכו'‪ .‬אמר ליה וכו'‪ ,‬וכד‬ ‫ואילו הגרי"ח זוננפלד העיר (שו"ת שלמת חיים סימן א')‬ ‫אמנם להלכה ולמעשה מסיים הגה"ק ממונקאטש זי"ע "כיון‬ ‫אתא צפרא עד כען לא הוה עדנא לצלי צלותא‪ .‬בגין דההיא‬ ‫דהרי באמירת מזמור 'על נהרות בבל' מקיים כבר אמירת‬ ‫שנהג כן האריז"ל לומר סליחות דוקא באשמורה האחרונה‬ ‫שעתא דקדרותא דצפרא אשתכח‪ ,‬אתתא משתעיא בבעלה‪,‬‬ ‫תיקון חצות‪ ,‬ולמה יפרוש מן הצבור ולא יאמר סליחות‪ .‬יאמר‬ ‫שהוא סוף הלילה‪ ,‬וכן הוא גם כן על פי שלחן ערוך ומג"א‬ ‫ואינון ברזא כחדא‪ ,‬דבעיא איהי למיהך למשכנא בעולמתהא‬ ‫מזמור אחד ואחר כך יאמר הסליחות‪ .‬וכי לא נמצא בהסליחות‬ ‫בטעמו על סוף הלילה דוקא כנ"ל‪ ,‬על כן בודאי הכונה בזוהר‬ ‫דיתבי בהדה‪ .‬ובגין כך לא בעי ליה לבר נש למפסק מלייהו‬ ‫הרבה התעוררות על גלות השכינה והצדיקים‪ ,‬ובלבד שיכוין‬ ‫הקדוש הנזכר רק על תפלת שמונה עשרה‪ ,‬אבל לסליחות הוא‬ ‫דמתחברן כחדא ולאעלא מלה אחרא בינייהו" עכ"ל‪.‬‬ ‫לבו לשמים לא יחסר לו דבר‪.‬‬ ‫עת רצון‪ ,‬וכמו שכתב שם במק"מ בשם הרמ"ז ז"ל" עכ"ל‪.‬‬ ‫והנה בדברי הזוהר הללו מבואר שבקדרותא דצפרא ישנו‬ ‫בעש"ט על התורה ‪ -‬פר' נצבים‬ ‫אמ"ק כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בתורתו של הבעש"ט הקדוש‬ ‫אור שבעת הימים‬ ‫אות א‬ ‫הדביקות והאמונה נותנת חיות לאדם‬ ‫אות ד‬ ‫להעלות הגשמיות לשרשם‬ ‫אות ב‬ ‫העלאת הגשמיות‬ ‫אות ג‬ ‫הברכה והקללה נתונות להחלטת האדם‬ ‫לרגל יומא דהילולא כ"ז אלול‬ ‫תולדותיהם והנהגותיהם‬ ‫של צדיקי עולם זיע"א‬ ‫מעשיהם ש‪ ‬צדיקים‬ ‫הרה"ק רבי שלום מבעלזא ‪ -‬ה"שר שלום" זיע"א‬ ‫מתוך אוצר ספרי רביה"ק מקאמארנא זי"ע‬ ‫מזוקקות‪ ,‬כולו ממתקים וכולו מחמדים‪ ... .‬וחיבר כמה‬ ‫מגילת סתרים לרביה"ק מהרי"א‪ ,‬שמביני שיטי אפשר‬ ‫שימוש חכמים אצל הרה"ק מבעלזא‬ ‫חיבורים ספרים קדושים על דרך נגלה ונסתר‪ ...‬כל‬ ‫לראות גודל הדחקות והעניות שהיה שרוי בהם)‪.‬‬ ‫ידוע כי רביה"ק בעל "היכל הברכה" הרבה‬ ‫ימיו היה משתוקק לחדש רזין דאורייתא‪ ,‬והיה עוסק‬ ‫אחר שהרופאים לא הועילו לו ברפואותיהם‪ ,‬לקחו‬ ‫להסתופף בצל צדיקי הדור ושימש בשמוש חכמים‬ ‫תמיד בכתבי חידושי דאורייתא‪ ,‬וכל החיות שלו היה‬ ‫אביו הקדוש זי"ע – בהיותו בן י"א שנה ‪ -‬אל הצדיק‬ ‫שמונה עשר צדיקים‪.‬‬ ‫בזה (לשון בנו הרה"ק מפעלשטין בהקדמתו לבן ביתי)‪.‬‬ ‫השר שלום מבעלזא זי"ע שהיה ידוע בדרכו המיוחדת‬ ‫כך כתב בעצמו בספה"ק אוצר החיים פ' בחקתי‬ ‫רביה"ק הדמשק אליעזר היה בעל עט סופר מהיר‪,‬‬ ‫לרפא חולים על ידי מישוש מקום המכה בידיו הק'‪.‬‬ ‫(דף רצ"ד ע"ב)‪" :‬כפי אשר קבלתי משמנה עשר צדיקים‬ ‫וחובר חיבורים מחוכמים שנודעו לתהלה על פני‬ ‫הרה"ק מבעלזא זי"ע התחיל בעבודת קדשו למשש‬ ‫בעלי רוה"ק ששמשתי אותם‪ ,‬ובראשם מורי רבינו דודי"‪.‬‬ ‫כל הארץ‪.‬‬ ‫את ידו של הילד‪ ,‬ואילו רביה"ק מהרי"א זי"ע נעמד‬ ‫רבו המובהק היה‪ ,‬רביה"ק מהרצ"ה מזידיטשוב זי"ע‪,‬‬ ‫הדמשק אליעזר אף סיפר כמה פעמים לתלמידו‬ ‫והסתכל היטב כמי שרוצה ללמוד את הדבר‪.‬‬ ‫שאף נשבע לו בדיקנא קדישא שלו כי לא יעזוב את‬ ‫הרה"ק רבי אלימלך מטאהש זי"ע‪ ,‬כי בהיותו עם אביו‬ ‫הבחין בכך הצדיק מבעלזא ושמט יד הילד מתוך‬ ‫העולם עד שיעשהו לכלי מחזיק ברכה ואור להאיר‪.‬‬ ‫הק' אצל הרה"ק רבי שלום מבעלזא זי"ע בילדותו‪,‬‬ ‫ידו ואמר לו‪ :‬תבוא לכאן בלעדי אביך‪.‬‬ ‫כדי להעלות ארוכה למחלת השיתוק כמובא למעלה‬ ‫אך מלבד זאת היה מסתופף בצל קדשם של צדיקי‬ ‫בארוכה‪ ,‬אך כמסופר הפסיק הרה"ק מבעלזא באמצע‬ ‫נענה רביה"ק מהרי"א זי"ע אל הרה"ק מבעלזא‬ ‫דורו‪ ,‬מהם ינק את קדושתם ודרכי עבודתם‪.‬‬ ‫עבודת קדשו‪ ,‬ולכן נשאר לו על ידו רושם מהנ"ל שאף‬ ‫שמובא בשם הבעל שם טוב שעל ידי שמות הקודש‬ ‫וכך נחשף בגוף כתב יד קדשו רשימת שמות‬ ‫כאב לו כל ימי חייו‪.‬‬ ‫אפשר לרפאות חולים‪ ,‬השיב הרה"ק מבעלזא זי"ע‬ ‫רבותיו‪ ,‬שם נכתבו בין השאר‪ :‬הרה"ק רבי נפתלי‬ ‫ואמר‪" :‬חס ושלום‪ ,‬מצאנו ב"ה דרך בלי שמות"‪ ,‬והילד‬ ‫צבי וחתנו הרה"ק רבי אשר מראפשיץ זי"ע‪ ,‬הרה"ק‬ ‫אולם עכ"ז כתב רוב ספריו במו ידיו‪ ,‬רק לפעמים‬ ‫חזר לביתו בריא ושוב לא היה בבעלזא‪.‬‬ ‫בעל 'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע‪ ,‬הרה"ק בעל ישמח‬ ‫מועטים כתב הגבאי מפיו‪ ,‬אחר הסתלקות אביו הקדוש‬ ‫לחיי העולמים‪.‬‬ ‫ברבות הימים כאשר כבר היה רבינו מנהיג לעדת‬ ‫משה זי"ע‪ ,‬הרה"ק מיערוסלאב‪ ,‬מפשעדבורז‪ ,‬מרימנוב‪,‬‬ ‫חסידים ופועל ישועות שרבים שיחרו לפתחו‪ ,‬אמר‬ ‫מסאווריין‪ ,‬והבני יששכר‪ ,‬ובעל מלא הרועים זי"ע עם‬ ‫יצויין כי למרות הכאב היה רביה"ק הדמשק אליעזר‬ ‫שאר צדיקי עולם‪ ,‬וכמו כן נסע אל הרה"ק רבי שלום‬ ‫כמה פעמים‪" :‬הנני מצטער שלא הייתי עוד פעם‬ ‫כותב תחילה את דברי קדשו במהירות בלתי ישוער‪,‬‬ ‫מבעלזא זי"ע‪ ,‬הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע‪ ,‬הרה"ק‬ ‫בבעלזא‪ ,‬שאילו הייתי שם עוד‪ ,‬הייתי בריא כל ימי‬ ‫אף אם לא הי' כל כך על פי חוקי הלשון והדקדוק‪,‬‬ ‫בעל דברי חיים מצאנז זי"ע‪ ,‬ועוד הרבה צדיקים אשר‬ ‫בכל האברים"‪.‬‬ ‫אח"כ היה חוזר על כתביו להגיה את הטעויות שנפלו‬ ‫נסע להקביל פניהם‪.‬‬ ‫בעת כתיבתו‪ ,‬וגם ציין מראה מקומות בספרים‪ ,‬ושוב‬ ‫כל זה נעתק מדברי החסיד המופלג רבי ישראל‬ ‫פראנקפורטער ז"ל הי"ד‪ ,‬בספר שפע ברכה והצלחה‬ ‫עדות לקשר פנימי‪-‬רוחני זה בין רביה"ק להרה"ק‬ ‫חזר עליהם פעם שלישית כדי להגיה הלשונות לפי‬ ‫(סי' א') שנדפס בשלשלת קאמארנא‪.‬‬ ‫מבעלזא אנו מוצאים בספרו 'מגילת סתרים' שם מזכיר‬ ‫חוקי הלשון‪ ,‬וגם למלאות ולציין המראה מקומות‬ ‫רבינו בהאי לישנא‪' :‬שנת תר"ז [תר"י] ליל ה' ט' אדר‪.‬‬ ‫בש"ס וזוהר ותיקונים ועץ חיים ופע"ח ושאר כתבי‬ ‫האר"י‪ ,‬שהניח תחילה מקום חלק מקום חלק מוקף‬ ‫כוונת הרחת הטאבאק‬ ‫ראיתי צורת הרב מבעלזא שיחיה'‪.‬‬ ‫בחצאי עיגול‪ .‬לפעמים מחק והוסיף בשולי הגליון‬ ‫נוסח אחר מובא בספר עבודת עבודה (מוצש"ק‬ ‫כוחו לרפא חולים ע"י מישוש היד‬ ‫ליתר ביאור‪ ,‬או העביר את הקולמוס על איזה ענין‬ ‫כי תבוא)‪:‬‬ ‫או עובדא ע"מ למחקו‪.‬‬ ‫על פי המקובל היה רביה"ק ה'היכל הברכה' זי"ע‬ ‫רביה"ק מהרי"א זי"ע הוציא מכיסו את הטאב"ק‬ ‫אצל הרה"ק מהר"ש מבעלזא זי"ע‪ ,‬כשנסע אליו עם‬ ‫פושקע והריח ממנה‪ ,‬ובעת הריחו תפש מחשבותיו‬ ‫קשרי ידידות‬ ‫בנו הלא הוא רביה"ק ה"דמשק אליעזר" מקאמארנא‬ ‫של השר שלום‪ ,‬והתחיל גם הוא לכוין כונותיו ויחודיו‬ ‫זי"ע וזאת כדי להעלות ארוכה ומזור לחליו ממנו סבל‬ ‫לבד מזאת היה רביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע בקשרי‬ ‫אתו עמו‪.‬‬ ‫בילדותו (שלשלת קאמארנא עמ' קסג)‪.‬‬ ‫ידידות עם הרה״ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע‪ ,‬בנו של‬ ‫אך השר שלום בהרגישו זאת אמר‪ :‬נא! היינו שלא‬ ‫הרה"ק השר שלום זי"ע‪ ,‬אשר כמסופר לעיל היה רבנו‬ ‫חלוש היה רביה"ק הדמשק אליעזר מטבעו מאז שחר‬ ‫יעשה כן כי מבלבלו בזה‪.‬‬ ‫ילדותו‪ ,‬מחלות שונות באו עליו מפעם לפעם‪ ,‬וביותר‬ ‫בהיכל קדשו בילדותו‪.‬‬ ‫יצא רביה"ק מהרי"א מן החדר וכך ריפא השר‬ ‫סבל ממחלת השיתוק שידו אחת היתה געלעמ"ט‬ ‫כמה פעמים נפגשו זה עם זה ונדברו בשיחות קודש‬ ‫שלום את יד הילד‪.‬‬ ‫[‪-‬משותקת] ל"ע‪ ,‬בנוסף לזה‪ ,‬לא היתה הפרוטה מצויה‬ ‫בידידות וחיבה‪ .‬ביום הסתלקותו של רבינו לשמי‬ ‫בימים ההם בכיסו של אביו‪-‬רבינו מהרי"א זי"ע‪ ,‬וכך‬ ‫מרום גילה את אזני הסובבים אותו שבכל ארבעת‬ ‫נשאר לו על ידו רושם‬ ‫עברו עליו שנות ילדותו ונערותו של רבינו בעוני רב‬ ‫הפעמים שכבר היה בזה העולם‪ ,‬היה תמיד יחד עם‬ ‫בקשר למעשה זה יצויין כי רביה"ק הדמשק‬ ‫ודחקות‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬התגבר על הכל‪ ,‬ויט שכמו‬ ‫הרה"ק מבעלזא‪ ,‬ובזמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬היה‬ ‫אליעזר השאיר אחריו ברכה‪ ,‬אמרות טהורות שבעתים‬ ‫לסבול עול התורה והעבודה מתוך הדחק (ראה בספר‬ ‫הוא רבינו ממלכי יהודא והרה"ק מבעלזא היה ממלכי‬ ‫ישראל‪ ,‬וכנזכר בספר 'שפע ברכה והצלחה' (סי' כ"ט)‪.‬‬ ‫באחת מן הפעמים שנועדו יחד רביה"ק הדמשק‬ ‫‬ ‫מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק‬ ‫בנשיאות כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫אליעזר זי"ע עם הרה״ק מבעלזא‪ ,‬סיפר לו רבינו‪,‬‬ ‫רחוב מרים הנביאה ‪ 14‬רמת בית שמש ג\‪2‬‬ ‫שפעם אחת שמע אביו רביה"ק מהרי״א זי"ע כי מתעתד‬ ‫הוא לעבור על אם הדרך סמוך לקאמארנא‪ ,‬ולצורך‬ ‫ערש"ק פר' נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫בס"ד‬ ‫הורם הנזר והוסרה העטרה‬ ‫יחד על כל המשפחה הרוממה מבכים אנו על פטירת בשם טוב ובשיבה טובה ומתאבלים אנו אשר חשכו‬ ‫המאורות ונגדע ארז בלבנון‪ ,‬בהסתלקותו לשמי רום של האי צדיק נשגב מושל ביראת אלקים‪ ,‬המאור‬ ‫כך נסע מחוץ לעיר כדי להמתין לו‪ .‬אך למעשה סטה‬ ‫הגדול לממשלת התורה והיראה‪ ,‬אציל הנפש ונקי כפיים אשר ברח מן הגדולה והכבוד‪ ,‬נחבא אל הכלים‬ ‫והתנהג בשפלות ברך ובענווה יתירה‪ ,‬משרידי דור דעה‪ ,‬מעתיק השמועה וממשיך דרכם בקודש של שרי‬ ‫הרה"ק מבעלזא מדרכו ולא נפגשו‪ ,‬והיתה לרביה"ק‬ ‫בית הזוהר צדיקי בית קאמארנא‪ ,‬נצר קודש פרי צדיק הילולים‪ ,‬חוליה מפוארת בשרשרת הדורות הקדושה‪,‬‬ ‫מעתיק השמועה הנאמן לבית קאמארנא ובור סוד למעשיות קודש‪ ,‬עובדות והנהגות טמירות אשר שמע‬ ‫מהרי"א עגמת נפש מזה‪ .‬אמר לו הרה״ק שאכן זוכר‬ ‫הננו להודיע לכל קהלא קדישא הדין‬ ‫וקיבל מכלי ראשונים‪ .‬הוא אשר מסר נפשו ומאודו להפיץ מעיינות רבותינו הקדושים בכל קצוות תבל‪,‬‬ ‫ובפרט עמל במסירות עילאה להדפסת וההדרת ספרי אביו הגדול רביה"ק בעל 'פרי חיים' זי"ע‪ ,‬בהיותו בן‬ ‫כי בעזר ה' יתקיים‬ ‫שנסע שם‪ ,‬ואילו היה יודע שרביה"ק מקאמארנא‬ ‫זקוניו הנחמד וחביבו כאישון עין‪ ,‬מגלה צפונות בנגלות ובנסתרות‪ ,‬פיו פתח בחכמה והוציא אור תעלומה‪,‬‬ ‫עושה חסד לאלפים‪ ,‬משען עוז לתפארת בית חיינו‪ ,‬כל ימיו פתח פיו בחכמה בעוז ותעצומות לחדש חידושי‬ ‫ממתין עליו בוודאי שהיה נוסע בדרך הזו‪.‬‬ ‫אמירת סליחות‬ ‫תורה בדרש וברמז ובסוד‪ ,‬בקיא בכל מכמני התורה ובמדרשי פליא"ה עטרת תפארת המשפחה הרוממה‬ ‫בהיכל ביהמ"ד הגדול‬ ‫קשור בעבותות ידידות ליבחלט"א ב"א כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫במוצאי מנוחה‬ ‫ה"ה כקש"ת הגה"צ המפו' נזר תפארה חסידא ופרישא‬ ‫כאשר שהה רביה"ק הדמשק אליעזר זי"ע במעיינות‬ ‫המרפא‪ ,‬הבחין מרחוק בהרה"ק מבעלזא הולך לקראתו‬ ‫ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בשעה ‪12:40‬‬ ‫זצללה"ה‬ ‫יהושע סאפרין‬ ‫רבי‬ ‫ואתו עמו בניו הרה״ק ר׳ שמואל מסקאהל והרה״ק‬ ‫אדמו"ר מקאמארנא –מאנהעטן‪-‬ניו יארק‬ ‫בן זקוניו וחביבו של רביה"ק רבי חיים יעקב מקאמארנא זי"ע‬ ‫רבי יששכר דוב זי"ע‪ .‬כאשר הגיעו סמוך אליהם‪,‬‬ ‫שעלה בסערה השמימה זקן ושבע ימים מעוטר בשם טוב ומעש"ט‬ ‫אמרו המלווים לרבינו שהרב מבעלזא הולך לקראתם‬ ‫מהררי ציון וירושלים שלוחה בזאת כסא דנחמתא קדם‬ ‫עם שני בניו‪ .‬נענה רבינו בזה״ל 'אבער רבי איז ער'‪,‬‬ ‫בברכה‬ ‫א"ח הרבנית הצדקנית תליט"א‬ ‫הגבאים ‬ ‫ובנו יחידו הרה"צ רבי אליעזר צבי שליט"א‬ ‫בהראותו באצבעו על הרה"ק רבי יששכר דוב (היינו‬ ‫‬ ‫ובנותיו הרבנית עגערט תחי'‪ ,‬והרבנית ערליכסטער תחי'‬ ‫בהמשך דרכיו והמשכת שושלת הדורות תתנחמו בבנין ירושלים‬ ‫שהוא עתיד לכהן תחת אביו)‪ ,‬וכנזכר כל זה בספר‬ ‫המבכים רבנן ותלמידהון‬ ‫שלשלת הקודש‪.‬‬ ‫הנהלת המוסדות‬ ‫מכון "אוצרות קאמארנא" שע"י מרכז מוסדות קאמארנא בארה"ק | רח' מרים הנביאה ‪ 14‬רמת בית שמש | טל‪ 072-25-25-800 .‬פקס‪ | 072-25-25-801 .‬להערות ולקבלת הגליון ‪otzrot.komarne@gmail.com‬‬