gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

קול דודי · Kol Doidy — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: קול דודי · Kol Doidy

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

קול דודי · Kol Doidy — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ק ס"ד – נצבים וילך תשפ"ו‬ ‫‪9:24‬‬ ‫לונדון‬ ‫‪8:33‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪8:58‬‬ ‫בארא פארק‬ ‫‪8:58‬‬ ‫לעיקוואד‬ ‫‪9:02‬‬ ‫מאנטריאל‬ ‫אתם נצבים היום כלכם וגו' (כ"ט ט')‪.‬‬ ‫סליחות‬ ‫ואח"כ פר' וילך ל"א א' וילך משה וידבר וגו' הרי שישראל נקראים נצבים‬ ‫ואילו משה נקרא הולך ואולי בא לרמז שאמר להם משה בזה קצת תוכחה למה‬ ‫הנשמה לך והגוף פעלך חוסה על עמלך וגו'‪.‬‬ ‫אתם נצבים היום וגו' תנצלו היותכם בזה העולם שאפשר בו להלך ולעלות ולא‬ ‫תהיו רק נצבים במקום אחד והוא עצמו שכבר עתיד למות באותו יום אעפ"כ‬ ‫עדיין מנצל הזמן והולך דאחר כך בעולם האמת א"א להלוך אלא שם כל אחד‬ ‫ניצב במקום שקנה לעצמו לפי מעשיו בעולם הזה‪.‬‬ ‫אתם נצבים וגו' ראשיכם שבטיכם וגו' טפכם נשיכם וגרך וגו' לעברך וגו'‬ ‫למען הקים אתך וגו' ולא אתכם לבדכם וגו' כי את אשר ישנו פה עמנו וגו'‬ ‫ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה וגו'‪.‬‬ ‫(כ"ט ט')‪.‬‬ ‫יש לעיין למה מתחילת הפרשה הכל כתוב בלשון רבים ראשיכם וגו' עד‬ ‫שבא לגרך דאז נהפך ללשון יחיד ונשאר בלשון יחיד לעברך וגו' למען הקים‬ ‫אתך וגו' ושוב חוזר עוד הפעם ללשון רבים ולא אתכם לבדכם וגו' ונראה דכל‬ ‫ישראל הם חשובים כמשפחה אחת שכולם קרובים זל"ז בני אברהם יצחק ויעקב‬ ‫ואין לך אחד מישראל שאין לו יורש ממשפחתו ולכן נקראים בלשון רבים אבל‬ ‫אצל גר לא שייך לשון רבים דכל גר כקטן שנולד דמי ואין לו קורבא כלל והוא‬ ‫ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר וכו'‪.‬‬ ‫לבדו זכה ונכנס תחת כנפי השכינה וממשיך הפסוק לכתוב לשון יחיד גם על‬ ‫ישראל לרמז להם דצריך כל אחד מישראל להרגיש א"ע כמו גר וכאילו הכל‬ ‫תלוי בו בעצמו ולא יסמוך על קרוביו לזכותו בדין אלא יקבל בעבודת עצמו לבד‬ ‫עול מלכות שמים ואם עשו כן אז מבטיח להם הפסוק שיתוסף לכל אחד חוץ‬ ‫מזכות עצמו גם זכות הרבים וע"כ חוזר ללשון רבים ולא רק זו אלא שבזה יוכלו‬ ‫לזכות גם דורותיהם שיהיו וישארו עם הנבחר‪.‬‬ ‫פן יש בכם איש וגו' אשר לבבו פונה היום וגו' ללכת לעבוד את אלהי הגוים‬ ‫ה' שמעה ה' סלחה ה' הקשיבה ועשה אל תאחר וכו'‪.‬‬ ‫ההם וגו' והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלו' יהיה‬ ‫לי וגו' למען ספות הרוה את הצמאה וגו' (כ"ט י"ז)‪.‬‬ ‫ברש"י לפי שאוסיף לו פורענות על מה שעשה עד הנה בשוגג והייתי מעביר‬ ‫עליהם וגורם עתה שאצרפם עם המזיד ואפרע ממנו הכל וכו' לכאורה תמוה‬ ‫האיך יתכן שיענש על השוגג כמו על המזיד הלא סו"ס שוגג הוא ואולי יש לפרש‬ ‫דמדובר כאן במי שהמיר דתו ונעשה מומר לע"ז וחושב שמעתה כבר אינו‬ ‫ישראל ולא מחוייב עוד לשמור המצות וזה הוא ביאור ענין אשר לבבו פונה וגו'‬ ‫זכור ברית אברהם וכו'‪.‬‬ ‫ללכת לעבוד את אלהי הגוים וגו' והתברך בלבבו לאמור שלו' יהיה לי וגו' שהוא‬ ‫חושב שרק לגבי המרת דתו שהשתמד ונעשה מומר הוא דהיה מזיד אבל מה‬ ‫שאח"כ עובר בשאט נפש בידיעה ברורה ומכוונת על כל התורה אחרי שנעשה‬ ‫מומר כבר אינו מזיד בזה דכבר אינו מחוייב‪ ,‬ע"ז קאמר לו הפסוק דגם דברים‬ ‫אלו שבעיניו הם שוגג באמת נחשבים לו כזדונות וכאילו לא השתמד ויתחייב‬ ‫על כל עבירה שעובר ועל כל מצוה שיבטל דלא יהני לו מה שנשעה מומר דעדיין‬ ‫ישראל הוא‪.‬‬ ‫ולא אתכם לבדכם אנכי כרת וגו' כי את אשר ישנו פה עמנו היום וגו' ואת אשר‬ ‫איננו פה וגו' (כ"ט י"ג)‪.‬‬ ‫לכאורה צריך להבין האיך כרת הקב"ה ברית עם אשר אינם פה היום וכי‬ ‫היה ענין רוחני לבד כריתת ברית עם הנפשות ועי' בחידושי ב"י על התורה שכבר‬ ‫זכור ברית אברהם וכו'‪.‬‬ ‫נתקשה בזה ונראה דמתיישב ע"פ דברי רש"י על פסוק י"ב דכתיב למען הקים‬ ‫אתך היום לו לעם ד"ה והוא יהיה לך וכו' שבד"ה היום מפרש רש"י דהקללות‬ ‫והיסורין של פרשת כי תבוא מקיימין אתכם ומציבין אתכם לפניו וכו' והיינו‬ ‫שהם שמירה שלא להתערב באומות ושלא להתפתות מהם להתרחק מהקב"ה‬ ‫וכיון דקללות אלו מצויים בכל דור מובן ממילא שהברית היוצא משמירה זו גם‬ ‫הוא ברית שבכל דור ודור‪.‬‬ ‫כי המצוה הזאת וגו' לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא לא בשמים הוא‬ ‫לאמר וגו' ולא מעבר לים הוא וגו' כי קרוב אלך וגו' בפיך ובלבבך וגו' (ל' י"א)‪.‬‬ ‫היה נראה לומר דהא דכתיב לא נפלאת היא קאי על לא בשמים היא דאילו‬ ‫היתה בשמים לא היה בזה רק ריחוק מקום לבד אלא גם חילוק דרגא דאז היתה‬ ‫וגו' כי אתה תביא וגו' ולפ"ז יוצא דכשאמר משה ליהושע אתה תבוא וגו' שאמר‬ ‫המצוה רוחנית לגמרי והיתה נפלאת מהשגתנו והא דכתיב לא רחוקה הוא וגו'‬ ‫לו לפי דעתן ועצתן של הזקנים היה במעמד כל ישראל עם הזקנים וי"ל דמש"ה‬ ‫קאי על לא מעבר לים הוא וגו' דהוי רק ריחוק מקום ולא חילוק דרגא וכמ"כ הא‬ ‫אמר לו להתייעץ עם הזקנים דכיון דהם שמעו בציוויו נזהר משה בכבודם‬ ‫דכתיב אח"כ כי קרוב הדבר בפיך וגו' קאי על לא נפלאת הוא וגו' ועל ולא‬ ‫משא"כ הקב"ה שצוה את יהושע כשהיה יהושע לבד עם משה באהל מועד‬ ‫בשמים הוא וגו' דאפילו היא קצת למעלה מהשגתך מכ"מ בפיך אתה יכול‬ ‫לשמוע הדיבור על כן אמר לו אתה תביא על דעתך לבד‪.‬‬ ‫לקיימה והיינו החוקים שאין האדם מבינם אבל מקבל אותם ולומד דיניהם‬ ‫ומקיימם בפיו ובאמונה וכנגד לא רחוקה הוא וגו' ולא מעבר לים הוא וגו' כתיב‬ ‫הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך וגו' (ל"א י"ב)‪.‬‬ ‫שקרוב וגו' בלבבך וגו' שאתה יכול להבינו בלבבך על בוריו והוא כנגד‬ ‫יש לעיין למה לא כתוב ואת הגר או ואת הגרים כמו שכתוב בתחילת הפסוק‬ ‫המשפטים שאדם מבין מדעתו‪.‬‬ ‫האנשים והנשים והטף ומזה נראה דגר צריך דוקא שיהיה שלך שתקרב אותו‬ ‫אצלך דהקב"ה יודע את נפש הגר שמרגיש את עצמו ירוד ומבוזה ואונאתו‬ ‫וילך משה וידבר וגו' (ל"א א')‪.‬‬ ‫חמורה מאד כדאיתא בב"מ נ"ט‪ :‬וע"כ מצוה לקרבו יותר משאר אנשים נשים‬ ‫יש לעיין מה פירוש וילך להיכן הלך [עי' באוחה"ק] ואולי מרומז שהלך‬ ‫וטף וגם כתיב ואהבת את הגר‪.‬‬ ‫מגדלותו כמו שאמר בעצמו בפסוק הבא לא אוכל עוד לצאת ולבא‪.‬‬ ‫ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר‬ ‫ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא‬ ‫הארץ וגו' (ל"א ט"ז)‪.‬‬ ‫את העם הזה אל הארץ וגו' (ל"א ז')‪.‬‬ ‫הנה בגמ' יומא נ"ב‪ :‬מבואר דוקם הוא אחד מחמש מקראות שאין להם‬ ‫וברש"י ד"ה כי אתה תבוא ארי את תיעול עם עמא הדין משה אמר ליהושע‬ ‫הכרע האם צריך לקרות הנך שוכב עם אבותיך וקם וגו' היינו דקאי וקם אמשה‬ ‫זקנים שבדור יהיו עמך הכל לפי דעתן ועצתן אבל הקב"ה אמר ליהושע כי אתה‬ ‫רבינו ומבשרו הפסוק שעתיד לחיות בתחה"מ או דצריך לקרות וקם העם הזה‬ ‫תביא את בני ישראל וכו' תביא על כרחם הכל תלוי בך וכו' מבואר כאן בפסוק‬ ‫וזנה וגו' היינו דקאי וקם אהעם הזה ובפשטות יוצא דהספק אם יש כאן ראיה‬ ‫דדברי משה אל יהושע היו לעיני כל ישראל ואח"כ כתיב פסוק י"ד ויאמר ה' אל‬ ‫דתחית המתים מה"ת או לא ואולי יש עוד לפרש דהספק האם שייך שתאמר‬ ‫משה וגו' קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע‬ ‫תורה לשון וקם על העם כשזונים בע"ז אחר אלהי נכר הארץ דאי וקם קאי ארישא‬ ‫ויתיצבו וגו' היינו שהלכו משה ויהושע מהיכן שהיו יחד עם כל ישראל והלכו‬ ‫דקרא א"כ לגבי העם הוי האי וזנה אחרי וגו' רק ירידה ולא קימה‪.‬‬ ‫הם לבד להתייצב אהל מועד ואח"כ כתיב פסוק כ"ג ויצו את יהושע בן נון ויאמר‬ ‫בענין ערבות בגרים נשים וטף‬ ‫דברי רש"י בפירושו עה"ת על האי קרא דהנסתרות‬ ‫וגו' ה"ט דהם אינם יכולים להתערב עבור האנשים‬ ‫בגמ' נדה דף י"ג ע"ב א"ר חלבו קשים גרים‬ ‫לה' וגו' ע"פ ש"ס סנהדרין ויש לומר דלעולם לא‬ ‫דומיא דטף שאינו בר הכי אבל אנשים מישראל‬ ‫לישראל כספחת וכו'‪.‬‬ ‫קשי כ"ע הני קראי דערבות מואב דכשהיו כולם‬ ‫שפיר ערבים עבורם ע"ש ומדיוק דבריו אלו רואין‬ ‫ומפרש רש"י ד"ה כספחת וז"ל דכתיב בגרים‬ ‫נצבים שם עדיין לא קבלו ערבות זע"ז דלא התחליה‬ ‫דחזר לומר דהני דקרא קמא שכולל הגרים שפיר‬ ‫[ישעי' י"ד א'] ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית‬ ‫הערבות אלא מהר גריזים והר עיבל והא דנתיראו‬ ‫ערבים זל"ז‪.‬‬ ‫יעקב לשון ספחת שקשים לישראל שאין בקיאין‬ ‫מהנסתרות והצורכו לקבל הבטחה מהקב"ה שלא‬ ‫ולא עוד אלא דנראה שרש"י עצמו אהאי קרא‬ ‫במצות ומביאין פורענות ועוד שמא למידין ישראל‬ ‫יענשם על הנסתרות רק על הנגלות כ"ז גם בלי‬ ‫דהנסתרות לה' וגו' מפרש להדיא גם הוא דבברית‬ ‫ממעשיהם מפי מורי הזקן ויש אומר שכל ישראל‬ ‫ערבות‪.‬‬ ‫ערבות משתעי בכל הפרשה שהרי הוא כותב [שם‬ ‫ערבים זה בזה ולא מילתא היא שלא נתערבו בשביל‬ ‫דיש בלא"ה לדקדק בדברי רש"י שם בנדה‬ ‫פסוק כ"ח] ד"ה הנסתרות לה' אלקינו וז"ל ואם‬ ‫הגרים דאמרינן במס' סוטה [דף ל"ז‪ ]:‬נמצא לכל‬ ‫שבתחילת דבריו כותב דהגרים קשים כספחת שאין‬ ‫תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על‬ ‫אחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים ותק"ן‬ ‫בקיאין במצות ומביאין פורענות וכו' וכ"ז בע"כ בלי‬ ‫הרהורי היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואח"כ‬ ‫בריתות שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו על‬ ‫ערבות דרק אח"כ כותב רש"י דיש אומר דקשים‬ ‫וראו את מכות הארץ ההיא והלא אין אדם יודע‬ ‫הגרים עכ"ל‪.‬‬ ‫גרים לישראל משום ערבות וכותב ע"ז דלאו מילתא‬ ‫מטמנותיו של חברו אין אני מעניש אתכם על‬ ‫אבל התוס' שם ד"ה קשים וכו' כותבים וז"ל מה‬ ‫היא וצריך באמת להבין אם אין ישראל ערבים‬ ‫הנסתרות שהם לה' אלקינו והוא יפרע מאותו יחיד‬ ‫שהקשה רש"י דלא חשיב בסוטה ערבות דערב רב‬ ‫עליהם האיך מביאין הגרים פורענות ואי רק על‬ ‫אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא‬ ‫י"ל לפי שלא ידע חשבונן מיהו במכילתא אמר דערב‬ ‫עצמם למה קשים לישראל ואולי הכוונה דכיון דניתן‬ ‫נעשה דין בהם יענוש את הרבים [סנהדרין מ"ג] וכו'‬ ‫רב היו כפלים כיוצאי מצרים וכו'‪.‬‬ ‫רשות למשחית להשחית ולענשן אינו מבחין בין זה‬ ‫שאף על הנגלות לא ענש את הרבים עד שעברו את‬ ‫לזה וגם ישראל נענשים עמהם ולאו דוקא מטעם‬ ‫הירדן משקבלו עליהם את השבועה בהר גריזים‬ ‫מבואר דשיטת רש"י היא דאין לישראל ערבות‬ ‫ערבות או דיש גם לומר דהם לבדם נענשים ואיכא‬ ‫ובהר עיבל ונעשו ערבים זל"ז ע"ש הרי דמסיים דכל‬ ‫על הגרים והתוס' מספקא להו בזה ויש לעיין‬ ‫בזה חילול ה' בעיני העמים שרואין דמי שנתנדב‬ ‫ענין האי פרשה הוא ענין של ערבות והגרים הוזכרו‬ ‫דלכאורה מצינו בתורה איפכא מהנ"ל דבתחילת‬ ‫ברוחו ליכנס תחת כנפי השכינה נענש יותר מאלו‬ ‫כאן להדיא וקשה טובא אהא דפירש רש"י שם בנדה‬ ‫פרשת נצבים כתיב [דברים כ"ט ט'] אתם נצבים היום‬ ‫שהם ישראל מלידה והם לא ידעו שהם נענשים על‬ ‫דאין ערבות על הגרים‪.‬‬ ‫כלכם לפני ה' אלקיכם ראשיכם וגו' טפכם נשיכם‬ ‫שאין בקיאין במצות כשאר ישראל ועצם החילול ה'‬ ‫וגרך אשר בקרב מחניך וגו' לעברך בברית ה' אלקיך‬ ‫אולם אכתי קשה דהנה הרא"ש פסק בפשיטות‬ ‫ובאלתו אשר ה' אלקיך כרת עמך היום הרי דבכריתת‬ ‫גורם להגברת מדת הדין בעולם וכולם סובלים מזה‪.‬‬ ‫פ"ג דברכות סוסי' י"ג על דף כ‪ :‬דאשה שלא אכלה‬ ‫ברית זו נכללו הגרים בפירוש וכותב שם באור החיים‬ ‫ואכתי צ"ע להבין כוונת התורה שם בפרשת‬ ‫שיעור שביעה אינה יכולה להוציא איש שאכל‬ ‫הק' וז"ל ונראה כי כוונת משה בברית זה הוא‬ ‫נצבים כשכללה טפכם עם השאר דודאי דטף אינו‬ ‫שיעור שביעה ואע"ג דאיש בכה"ג שפיר מוציא איש‬ ‫להכניסם בערבות זה על זה כדי שישתדל כל אחד‬ ‫בכלל ערבות כלל וא"כ היה נראה דלא מדובר מענין‬ ‫אחר וה"ט דשאני איש שהוא ערב בעד איש אחר‬ ‫בעד חברו לבל יעבור פי ה' ויהו נתפסים זה בעד זה‬ ‫ערבות בהאי פרשה והא דהאוחה"ק מפרש דאף דטף‬ ‫וחיובו של האחר הוא חיוב שלו אבל אשה אינה בכל‬ ‫והעד הנאמן מה שגמר אומר הנסתרות לה' אלקינו‬ ‫אינו ערב אבל איש ערב בעד טף צ"ע דנמצא לפ"ז‬ ‫ערבות ע"ש ולהנ"ל הלא בקרא דפרשת נצבים‬ ‫והנגלות לנו וגו' הרי שעל הערבות מדבר הכתוב וכו'‬ ‫דמוטל על הגדול מה"ת לחנך הקטן במצוות משום‬ ‫הוזכרו נשיכם ולמה לא יהיו בכלל ערבות‪.‬‬ ‫עכ"ל‪.‬‬ ‫ערבות ולא הוי מצות האב לבד‪.‬‬ ‫ואשר נראה בכ"ז הוא דהנה הדגמ"ר שם מזכיר‬ ‫ועוד מפרש האורח חיים שם דהא דטפכם‬ ‫קול דודי כללים ‪ -‬סימן כ"ד‬ ‫דהאנשים קבלו הערבות בהר גריזים ובהר עיבל‬ ‫נשיכם וגרך וגו' נכתבו בפסוק שני בפ"ע ולא נכללו‬ ‫ומשמע דלפני כן לא נתערבו זל"ז והיינו כמסקנת‬ ‫בפסוק ראשון של הפרשה יחד עם ראשיכם שהטיכם‬