gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נחל אדניך · Nachal Adunechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: נחל אדניך · Nachal Adunechu

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

נחל אדניך · Nachal Adunechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫יו"ל ע"י התאחדות האברכים‬ ‫"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא‬ ‫פר' נצבים וילך ‪ -‬שבת סליחות תשפ"ו •‬ ‫גליון שע"א‬ ‫פלאות התורה מאוצרותיו של‬ ‫הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א‬ ‫ח>לוקי הנח>ל‬ ‫מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע‬ ‫נח>ל קדומים‬ ‫"אתם נצבים היום‬ ‫למדנו מדבריו הקדושים דברים מבהילים שעלינו לדעת‬ ‫ולהבין שכל העבודה הק' של ר"ה המלכת הבורא ב"ה‬ ‫שבת סליחות‬ ‫שבת קדש זו שאנו עומדים בפתחה נקראת בפי כל‬ ‫כולכם לפני ה"א"‬ ‫התקיעות הכל נחקק בשבת קדש שלפניו‪.‬‬ ‫וכן הוא ג"כ לשון קדשו מלהבות אש של הרה"ק הבית‬ ‫"שבת סליחות" שעל פי רוב היא ג"כ שבת קודם ראש השנה‬ ‫יום ההמלכה‪ ,‬שאנו קרוצי חומר ממליכים עלינו ועל דורותנו‬ ‫גודל מעלת שבת סליחות‬ ‫אהרן זיע"א בענין )שבת הגדול( זאת אנו אומרים שהשבת‬ ‫ועל כל העולם כולו מלכותו ית"ש עלינו‪ ,‬ובסיומה של השבת‬ ‫ושבת שלפני ראש השנה‬ ‫שקודם יום טוב היא הכנה ליו"ט‪ ,‬כי שבת נקרא קודש ויו"ט‬ ‫נעמד כל אחד ואחד לחנן פני מלך א‪-‬ל רם ונשא‪ ,‬כמ"ש‬ ‫נקרא מקרא קודש‪ ,‬היינו שמקבל מש"ק שלפניו‪ ,‬קודם‬ ‫'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך' לבקש לסליחה ומחילה‪ .‬על כן‬ ‫שבת אחרונה תיקון לכל השבתות‬ ‫פסח שבת הגדול‪ ,‬וקודם ראש השנה שבת סליחות‪ ,‬וקודם‬ ‫שומה עלינו להתבונן בספרי החסידות להתעורר איתערותא‬ ‫יום הכיפורים שבת תשובה‪ ,‬וכן שבת שלפני כל יו"ט הוא‬ ‫דלתתא לקראת שבת קדש זו‪.‬‬ ‫בספה"ק האריכו מאד בשגב מעלת שבת‬ ‫הכנה ליו"ט‪ ,‬כי זאת ידוע שהכל תלוי באתערותא דלתתא‪,‬‬ ‫קודש זו שהיא השבת האחרונה של השנה‪.‬‬ ‫ונתחיל בלשון קדשו של הרה"ק הבאר מים חיים‬ ‫ומאתערותא דלתתא אתער לעילא לעילא עד עילת כל‬ ‫ומובא בישמח ישראל )פר' נצבים וילך( ובפרי‬ ‫בפרשתנו המבאר כח שבת שלפני המועד‪ ,‬וזה לשון קדשו‪.‬‬ ‫העילות‪ ,‬ועיקר האתערותא דלתתא הוא ג"כ מהקב"ה‬ ‫צדיק )אות ב'( ועוד ספה"ק ששבת זו מתקנת כל‬ ‫"אתם נצבים היום" כי הנה הזוה"ק כתב )פנחס רל"א ע"א(‬ ‫שהוא מכנים לאדם התעוררות אליו יתברך‪ ,‬ויו"ט קדושתו‬ ‫שבתות השנה אם נשמרנה בקדושה ובטהרה‪.‬‬ ‫בכל אתר ויהי היום דא ראש השנה וכו' ע"ש‪ ,‬וגם אנו‬ ‫תליא בישראל שהן מקדשין החודש ומעברין אותו כדאיתא‬ ‫ובשם משמואל בפר' וילך מוסיף שבשבת‬ ‫נאמר ב'היום' הזה הנאמר כאן שמרמז על ראש השנה‪.‬‬ ‫בגמרא‪ ,‬אבל שבת קדושתו אינו תלוי בשום דבר בעולם רק‬ ‫האחרונה של השנה יש לתקן בה מה שהחסיר‬ ‫ובלא זה הנה כתבנו במקום אחר פירוש הגון על המבואר‬ ‫הקב"ה בעצמו מקדש את השבת‪ ,‬כי שבת הוא למעלה מן‬ ‫בכל השבתות בדביקות ועונג שבת‪.‬‬ ‫בשולחן ערוך )אורח חיים סימן ת"ל( וזה לשונו שבת שלפני הפסח‬ ‫העולם ולכך אינו תלוי קדושתו בשום דבר בעולם‪ ,‬אשר‬ ‫אמנם לשיטת הרמב"ם מצוות עונג שבת‬ ‫לזה אנו אומרים ביו"ט מקדש ישראל והזמנים‪ ,‬ובשבת‬ ‫קורין שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו‪ ,‬ורבים ראו ותמהו‬ ‫היא רק מדרבנן‪ .‬שארבעה דברים נאמרו‬ ‫אנו אומרים מקדש השבת‪ ,‬וזהו הפי' תחלה למקראי קודש‬ ‫שהוה ליה לייחס הגדולה לי' בחודש אף אם חל בחול‪ ,‬כמו‬ ‫בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים‪,‬‬ ‫היינו שבת הוא תחלה למקראי קודש כי יו"ט נקרא מקראי‬ ‫שאיתא בט"ז ובמגן אברהם שם‪ ,‬וביארנו שם על פי המבואר‬ ‫זכור ושמור מדברי תורה‪ ,‬כבוד ועונג מדברי‬ ‫קודש‪ ,‬כי יו"ט קדושתו תלוי בישראל שהם קוראים ומזמינים‬ ‫)בזוה"ק חלק ב' פ"ח ע"א( וזה לשונו ר' יצחק פתח כתיב )בראשית‬ ‫הנביאים‪ ,‬אבל הבן איש חי מביא את דעת‬ ‫הקדושה ליום טוב‪ .‬על כל פנים נמצא שיו"ט קדושתו תלוי‬ ‫ב' ג'( ויברך אלקים את יום השביעי וכו' אלא הכי תאנא כל‬ ‫התנא יונתן בן עוזיאל שמצוות עונג שבת היא‬ ‫בנו לקום ולהתעורר ולעשות הכנה ושבת שקודם יו"ט הוא‬ ‫ברכאין דלעילא ותתא ביומא דשביעאה תליין‪ ,‬ותאנא אמאי‬ ‫דאורייתא‪ ,‬ודלא כהרמב"ם‪ ,‬שהרי בפרשת‬ ‫הכנה דילי'‪ ,‬ולכך אנו צריכים בזה השבת לעשות הכנה ליו"ט‪,‬‬ ‫לא אשתכח מנא וכו' משום דההוא יומא מתברכין מניה כל‬ ‫כי תשא עה"פ )לא‪ ,‬טז( "ושמרו בני ישראל‬ ‫היינו להתרחק מהרע ולהתקרב לטוב‪ .‬ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫שיתא יומין עלאין‪ ,‬וכל חד וחד יהיב מזונא לתתא מהאי‬ ‫את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית‬ ‫ברכה דמתברך ביומא דשביעאה וכו' עד כאן‪.‬‬ ‫עולם"‪ ,‬תרגם יונתן וְ יִ נְ ְטרוּן ְבּנֵ י יִ ְש ָר ֵאל יַ ת‬ ‫שבת סליחות‪ .‬ארז"ל )ר"ה ב‪ (:‬דיום אחד בשנה חשוב שנה‪.‬‬ ‫והנך רואה מזה שכל הברכות והטובות והחסד שנעשה‬ ‫נוּקי ַש ְׁבּ ָתא ְל ָד ֵריהוֹן ְקיַ ים‬ ‫ַש ְׁבּ ָתא ְל ֶמ ֱע ַבד ַתּ ְפ ֵ‬ ‫וכתב עפ"ז בספה"ק בית אברהם‪ ,‬דאם מראשית השנה‬ ‫בכל ימי השבוע לכללות העולם או לאדם פרטי‪ ,‬הכל נעשה‬ ‫ֲע ָלם‪ ,‬וכ"כ בשו"ת הרשב"א )ח"א קכז( להוכיח‬ ‫ועד אחרית השנה הי' "יום אחד" שעשה נחת רוח כראוי‬ ‫ונתמשך בשבת קודש שלפניה‪ ,‬שאז נתברך המעין ממקור‬ ‫שעונג שבת מדאורייתא ע"פ דברי הגמ'‬ ‫לפניו ית'‪ ,‬הרי אותו יום מציל על כל השנה‪ ,‬ואפילו יום‬ ‫מים החיים בטובה זו או בברכה זו וכדומה‪ ,‬ומשם נמשך‬ ‫במס' יבמות דף צ"ג‪ ,‬וכן ציין הבן איש חי את‬ ‫האחרון של השנה‪ ,‬וכל שכן שבת האחרון של השנה שכל‬ ‫למטה בששת ימי המעשה ביום הראוי לאותה טובה‬ ‫הפרי מגדים ב'פתיחה כוללת' י"ט שהביא את‬ ‫ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין‪ ,‬שאם עושין‬ ‫והברכה‪ ,‬אשר על כן הנה הטובה הגדולה והנס שנעשה‬ ‫שיטת הבה"ג המחודשת שכל נבואה בשם‬ ‫בו נח"ר לבוב"ה‪ ,‬הוא מעלה ומתקן את כל השנה כולה‪.‬‬ ‫ביציאת מצרים באחד מימי השבוע‪ ,‬הנה ודאי כבר נמשך‬ ‫ה' שיש בה מצוה‪ ,‬דינה כמצוה דאורייתא‪.‬‬ ‫ועל שבת זה נאמר "שבת קודש נפשות ישראל בצל‬ ‫ונעשה הנס הזה בשמי השמים במקור בשבת קודש שלפניו‪,‬‬ ‫"אם‬ ‫וא"כ יש לעיין בדברי ישעיה הנביא ִ‬ ‫כנפיך יחסיון"‪.‬‬ ‫כי כל ברכאין דלעילא ותתא‪ ,‬ביומא דשביעאה תליין ואין‬ ‫ָתּ ִשׁיב ִמ ַשּ ָׁבּת ַרגְ ֶל‪ֲ ‬עשׂוֹת ֲח ָפ ֶצ‪ְ ‬בּיוֹם ָק ְד ִשׁי‬ ‫בפרט אלא מה שבכלל‪ ,‬ועל כן שבת שלפני הפסח קורין‬ ‫והנה בכל שבת מתגלה עולם הבינה שהוא עולם‬ ‫את ַל ַשּ ָׁבּת עֹנֶ ג ִל ְקדוֹשׁ ה' ְמ ֻכ ָבּד וְ ִכ ַבּ ְדתּוֹ‬ ‫וְ ָק ָר ָ‬ ‫שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו‪ ,‬כלומר הנס של יציאת‬ ‫התשובה‪ ,‬וזשה"כ "וירא אלוקים את כל אשר עשה" "כל‬ ‫ֵמ ֲעשׂוֹת ְדּ ָר ֶכי‪ִ ‬מ ְמּצוֹא ֶח ְפ ְצ‪ ‬וְ ַד ֵבּר ָדּ ָבר‪ ...‬כִּ י‬ ‫מצרים כבר נעשה בו בשבת הזה שהוא כללות הברכה מכל‬ ‫אשר עשה" גמט' "תשובה עולם הבינה"‪ ,‬וכל שכן בשבת‬ ‫ִפּי ה' ִדּ ֵבּר"‪ .‬וכיון שהלשון 'פי ה' דיבר' הוא‬ ‫ששת הימים‪ ,‬ומיניה מתברכין כל שיתא יומין ועל כן קורין‬ ‫סליחות שאפשר לזכות בו לתשובה שלימה מתוך שמחה‬ ‫כמו כה אמר ה' ‪ -‬נבואה בשם השם שלבה"ג‬ ‫אותו שבת הגדול שהוא מורה על הגדולה והנס‪ ,‬על דרך‬ ‫וקרבת אלוקים‪.‬‬ ‫נחשב אז לחיוב מדאורייתא‪ ,‬הרי שעונג‬ ‫)נזר דוד(‬ ‫הכתוב )שמות י"ד א( וירא ישראל את היד הגדולה וגו'‪ .‬ונמצאת‬ ‫שבת הוא מדאורייתא‪ ,‬וכדברי התרגום יונתן‪.‬‬ ‫למד מזה שגם ביום הגדול והנורא‪ ,‬עת משפט עמו ישראל‬ ‫וכאשר מקיים שבת זו בעונג ודביקות כדת‪.‬‬ ‫ובספה"ק דברי ישראל כתוב בזה הלשון כאמור פעם‬ ‫בראש השנה והקצבת חיותם ופרנסותיהם ומזונותיהם‪ ,‬הנה‬ ‫מתקן בזה את כל שבתות השנה‪ .‬כי כל הארות‬ ‫אחת בשבת שקודם ראש השנה בסעודת שחרית אמר אא"ז‬ ‫הכל נעשה ונמשך בשבת שלפניו במקור מים החיים‪ .‬ועל כן‬ ‫מכל שבתות השנה כולם נקבצו באו בשבת‬ ‫]הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר[זצוק"ל להמסובין על שלחנו‬ ‫מבואר בשולחן ערוך )אורח חיים סי' תכ"ח סעי' ד'( שלעולם קורין‬ ‫זו‪ .‬וזה שמפטירין "בה שוש אשיש בה' תגל‬ ‫בזה הלשון אכלו לשם שמים וכו' ובסעודת שבת זו שלפני‬ ‫אתם נצבים קודם ראש השנה ע"ש‪ ,‬לפי שהוא מרמז על‬ ‫נפשי באלוקי"‪.‬‬ ‫ראש השנה יש בו כח כל הסליחות מזכור ברית‪ ,‬והפיוטים‬ ‫ראש השנה‪ ,‬וראש השנה נרמז ונחקק בשבת שלפניו‪ ,‬על כן‬ ‫וכן בספר יפה שיחתן של עבדי אבות מובא‬ ‫של שחרית ומוסף של ראש השנה‪ ,‬ומכל נדרי ושחרית‬ ‫קורין אותו בשבת הזה והנה נודע אז"ל )בראש השנה ט"ו ע"א(‬ ‫שמו"ז הגה"צ מהר"ש ענגיל זצ"ל מראדומישלא‬ ‫ומוסף ונעילה של יום הקדוש‪ ,‬ומימים הראשונים של סוכות‬ ‫בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון‪ ,‬והענין‬ ‫היה רגיל לומר בש"ק‬ ‫ושמיני עצרת ושמחת תורה עד אסרו חג‪ .‬ע"כ לה"ק‪.‬‬ ‫הוא כי כל הנשמות מתראין לפניו יתברך ביום הזה וכפי ערך‬ ‫המ˘ך בעמו„ ב' ���‬ ‫יהי רצון שנזכה לערוך הימים באים עלינו לטובה כראוי אכי"ר‪.‬‬ ‫שלימותה ומראיה‪ .‬ע"כ לשון קדשו‪.‬‬ ‫• לטוב‪ ﬩‬נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •‬ ‫טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח>ל איתן‬ ‫המ˘ך מעמו„ ‡' ���‬ ‫לפני ראש השנה‪ ,‬שבשבת קודש האחרון שבשנה צריך לתקן פגמי שמירת‬ ‫שבת של כל השנה‪ .‬גם מרגלא בפומיה דברי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש‬ ‫"וענתה השירה הזאת לפניו לעד‬ ‫זצ"ל שבשבת הזה מברכים בשמים החודש תשרי הבעל"ט‪.‬‬ ‫כי לא תשכח מפי זרעו"‬ ‫שבת שלפני ר"ה כולל כל השנה הבאה‬ ‫ומובא בלבוש בסימן )תכ"ח‪ ,‬ד( שכיון שפר' נצבים קודם ראש השנה לכן‬ ‫נמצא שמפקפק בכח החכם להכריע מה הן‬ ‫בפרשתן נכתבה המצוה תרי"ג של תורתינו‬ ‫יש בה הרבה מעניני תשובה כהכנה לר"ה‪ .‬וכמובא בתורת אמת לובלין נצבים‬ ‫החסרות ומה היתרות בתורה‪ ,‬וא"כ לשיטתו‬ ‫הקדושה והיא מצות כתיבת ספר תורה וכמ"ש‬ ‫שעל סדרה זו רבו מפרשי התורה על דרך האמת‪ ,‬בענין שייכות קריאתה‬ ‫בטלה ח"ו גם קדושת ספר תורה בזמן הזה‬ ‫"ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"‪ ,‬כלומר‬ ‫סמוך לראש השנה‪ ,‬כי לעולם קורין אותה בשבת הסמוך לראש השנה‪ ,‬וכל‬ ‫כיון שאין אנו בקיאים בחסירות ויתירות‪,‬‬ ‫לכתוב את התורה שיש בו שירה זאת‪.‬‬ ‫חד לפום שיעוריה דיליה מוצא בזה דרך לעבודת השם‪.‬‬ ‫נמצא שמי שאינו קם בפני תלמיד חכם רק‬ ‫והנה במנחת חינוך )מצוה תרי"ג( הביא את‬ ‫בפני ספר תורה הוא בגדר טיפש שהרי הוא‬ ‫ובבית אהרן איתא ששבת קודש הוי בבחינה של "תחילה למקראי‬ ‫דברי השאגת ארי' )סי' ל"ו( שכתב דהיות ואין‬ ‫קודש" שהיא המשפיעה למועדים שהם "מקראי קודש" ומקבלים‬ ‫סותר את עצמו מיני' וביה‪ ,‬עכדפח"ח‪.‬‬ ‫אנו בקיאים היום בחסירות ויתירות אין חיוב‬ ‫הקדושה מהשבת קודש שמקודם‪ .‬וא"כ שבת קודש זו היא המשפיעה‬ ‫ועפ"ז נראה לומר בדברי הגמרא )חגיגה ה'‪(.‬‬ ‫בזמה"ז לכתוב ספר תורה‪ ,‬ובמנח"ח תמה‬ ‫לראש השנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫"רבי יוחנן כי מטי להאי קרא הוי בכי "והי' כי‬ ‫כיצד יתכן שיהי' נשכח דבר שעל ידו נאבדה‬ ‫תמצאן אותו רעות רבות וצרות" עבד שרבו‬ ‫קיום מצוה מן התורה‪ ,‬והנה גם בפרשיות‬ ‫וכן איתא בבאר מים חיים )נצבים( שקוראים בשבת זו‪ :‬אתם נצבים היום‬ ‫ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו"‪ ,‬ויתכן‬ ‫תפילין נחלקו הרמב"ם ורבינו תם כיצד כותב‬ ‫כולכם לפני ה' אלקיכם‪ ,‬כי בראש השנה נצבים נשמות ישראל ועומדים לפני‬ ‫דרבי יוחנן רצה שנתבונן בהמשך הכתוב כדי‬ ‫ה"לטוטפות" השלישי ואנו נוהגים כהרמב"ם‬ ‫השי"ת‪ ,‬ומאחר שבשבת זו כבר מתחילים ההארות של ראש השנה‪ ,‬הנה‬ ‫ליקח חיזוק מזה‪ ,‬והיינו כאשר עלול להיות מצב‬ ‫ולר"ת התפילין פסולים‪ ,‬וכיצד יתכן שלא‬ ‫נחשב שגם היום‪ ,‬בשבת זו‪ ,‬אנו נצבים כבר לפני המלך ה' ולכן אתם נצבים‬ ‫של הסתר פנים ח"ו שיוכל לדמות שהשי"ת‬ ‫נחוש לדעת רבינו תם כמו שחששו לדעת ר"ת‬ ‫היום ‪ -‬דא ראש השנה וכל השפעות ר"ה ‪ -‬מתחילים מש"ק פ' נצבים‪.‬‬ ‫המציא לנו רעות שהן צרות זה לזה כגון זבורא‬ ‫לענין הנחת הפרשיות בתוך הבתים‪ ,‬ולכן מסיק‬ ‫ונמצא לפי"ז ששבת קודש זו כוללת שנתיים שלימות ‪ -‬יותר מ‪700-‬‬ ‫ועקרבא שרפואתו של זה סותר לרפואתו של‬ ‫המנח"ח דרק ע"י חסר ויתר שעל ידן נשתנה‬ ‫יום‪ 354] .‬ימים של תשפ"ו ו‪ 385‬ימים של תשפ"ז הבעל"ט שהם ‪ 739‬ימים[‬ ‫זה‪ ,‬ועלול היצר ליאש את האדם שהצרות הן‬ ‫פירוש התיבה או יכולה להשתנות ההלכה עי"ז‬ ‫שהן תיקון לכל ‪ 50‬שבתות השנה שכוללים ימות השבוע שאחריהם‪ ,‬והן‬ ‫במידה גדושה למעלה מכוחות האיש הישראלי‬ ‫הוא פוסל הספר תורה‪ ,‬אך חסרות ויתרות‬ ‫שמשפיעה על ראש השנה שאחריה שכולל כל ‪ 385‬ימות השנה הבעל"ט‪.‬‬ ‫ו"מי יקום יעקב כי קטון הוא"‪ ,‬לזה אמר הכתוב‬ ‫כגון אהרן עם וא"ו או בלי וא"ו דאין משתנה‬ ‫ולפי"ז שהיא כוללת גם השנה הקודמת גם מובן מה שמובא במטה אהרן‬ ‫"וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח‬ ‫פירוש התיבה עי"ז אין נפסל הספר תורה‪,‬‬ ‫בשם הפרנקפורטר הרה"ק ר"י מסטאלין זי"ע שג"כ היא במעלה גדולה יותר‬ ‫מפי זרעו"‪ ,‬והיינו שכאשר נתבונן בקדושת‬ ‫והחלק הראשון ודאי לא נשכח כלל כי ודאי לא‬ ‫מראש השנה‪.‬‬ ‫התורה שלפנינו שיש לנו הבטחה שבזכות‬ ‫נשכחו עניינים הנוגעים לקיום מצות השי"ת‬ ‫ואלו דברי השפת אמת נצבים תרנ"ה‪" :‬ובאמת צריכים להתחזק בשבת‬ ‫חכמי התורה שבכל דור ודור לא תשכח מאתנו‬ ‫וחס ושלו' שתתבטל מצות עשה ע"י שכחה‪,‬‬ ‫אחרונה שבסוף השנה‪ ,‬כמאמרם ז"ל‪ ,‬במדרש שוח"ט צ"ה; שמו"ר סו"ף כה;‬ ‫סדר כתיבתה‪ ,‬כי כוחן של חכמי התורה לקבוע‬ ‫אך אותם חסרות ויתרות שאין משנין פירוש‬ ‫אילו שמרו ישראל שבת אחת כראוי ‪ -‬מיד נגאלים! ע"כ‪ .‬ובודאי ששבת‬ ‫כיצד לכתוב חסירות ויתירות וכדברי הר"ן‬ ‫התיבה אין מעכבין כלל בכשרות הספר תורה‪,‬‬ ‫קדושה כזו שכוללת כ"כ הרבה שבתות היא מסוגלת לגאולה השלימה אכי"ר‪.‬‬ ‫שהביא הברוך טעם מזה נתבונן כמה גדול‬ ‫וכן לענין "טוטפות" השלישי הנ"ל אין משתנה‬ ‫כוחן של החכמים‪ ,‬וכמו שכתבו במסכת מכות‬ ‫פירוש התיבה ע"י וא"ו ראשונה ולכן אין מעכב‬ ‫ע"י הפחד בימי הסליחות השמחה והביטחון בר"ה‬ ‫שאע"פ שכתוב "ארבעים יכנו" עכ"ז הם בצרי‬ ‫חסר ויתר בענין זה כלל‪ ,‬עש"ב‪.‬‬ ‫וכהכנה לסליחות נביא בזה מה שהקשה בייטב לב בפרשת שופטים‬ ‫חדא והעמידו כונת הכתוב בל"ט מלקות‪ ,‬ועי'‬ ‫וי"ל שזהו שרמזה התורה "והי' כי תמצאן‬ ‫על זה שבסליחות אומרים בסליחות לשונות של יראה ופחד מפני יום הדין‬ ‫במהרש"א )שם( שעי"ז יתכן הצלת חיים כי‬ ‫וגו' וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא‬ ‫הבא לפנינו‪" :‬זוחלים ורועדים מיום בואך חלים כמבכירה מעברת משאך"‪,‬‬ ‫לפעמים מכה אחת נוספת עלולה לסכן את‬ ‫תשכח מפי זרעו"‪ ,‬שאף שעברו על ישראל‬ ‫שלכאו' סותרים הדברים עם דברי הטור והבית יוסף בהלכות ערב ראש‬ ‫חיי המולקה‪ ,‬ומזה נוכל לקחת חיזוק ששום‬ ‫צרות רבות בטלטולי הגלות מכל מקום אין‬ ‫השנה שלובשים בגדים לבנים ומסתפרין‪ ,‬ואוכלים ושותים ושמחים בראש‬ ‫מכה שהוכו בה ישראל בשעת הגלות אינה בלי‬ ‫לחוש שתשתכח איזו אות או תיבה באופן‬ ‫השנה לפי שיודעים שהקב"ה עושה להם ניסים‪ ,‬ומטה דינם לכף זכות‪.‬‬ ‫חשבון‪ ,‬שהרי אפילו על מכה אחת שהיא מכת‬ ‫שתשתנה ח"ו העדות של התורה‪ ,‬כי על זה‬ ‫וכן הרי נודע מה שביאר המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע שהחקיקה לחיים‬ ‫ארבעים נתנו חכמים עיניהם שאין להכותה‬ ‫ערב השי"ת בתורתו שהרי לא יתכן שתתבטל‬ ‫טובים נעשה בלב האדם בעצמו‪ ,‬ולכן צריכים להיות בר"ה רק מחשבות‬ ‫לפי שהיא יתירה על המידה‪ ,‬וזו גדלותם‬ ‫מצות "ואתם כתבו לכם את השירה הזאת"‪.‬‬ ‫טובות ולבטוח בניסי השי"ת‪ .‬ואם כן איך אומרים בסליחות לשונות של‬ ‫שנותנים לב לדרוש כיצד אפשר להוריד מכה‬ ‫והנה תירוצו של המנח"ח אינו עולה יפה‬ ‫פחד ורעדה מהדין של ר"ה‪.‬‬ ‫אחת מן היהודי‪ ,‬ומכח גדלותם זו נאמנים עלינו‬ ‫לשיטת הרמב"ן שכתב בהקדמתו לפירוש‬ ‫וביאר הייטב לב שאם אדם זוכה להתעורר מיום א' דסליחות בבחינת‬ ‫דבריהם בהלכות יתירות וחסירות באותיות‬ ‫התורה שלו דכל חסר ויתר אע"פ שאינו‬ ‫'זוחלים ורועדים'‪ ,‬אזי יוכל לגשת לראש השנה בשמחה ובטחון שהקב"ה‬ ‫התורה‪ ,‬ובודאי שלא יזנח ד' את עמו לרעות‬ ‫מעלה ומוריד פוסל את הספר תורה‪ ,‬וצריכים‬ ‫עושה לו נס‪ ,‬הא בהא תליא‪ ,‬כפי מה שרועד וזוחל בימי הסליחות‪ ,‬זה גופא‬ ‫וצרות שאין יכולים לסבלם‪ .‬וזהו שאמר הכתוב‬ ‫אנו לדברי הגאון בעל ברוך טעם זי"ע בספר‬ ‫גורם שיוכל לסמוך ביום המשפט עצמו על רחמי השי"ת שיעשה לו ניסים‪.‬‬ ‫"והי' כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות"‪ ,‬ועלול‬ ‫מרגניתא דר"ב )דרוש להכנסת ס"ת( עפ"י דברי הר"ן‬ ‫וביאור דברי הייטב לב הק' ע"פ מה שכתב הרה"ק מפאפא זי"ע בויגד יעקב‬ ‫לחשוב שאין לו שום תקנה שהרי רבו מזמין לו‬ ‫בדרשותיו )דרוש ו' ודרוש י"ט(‪ ,‬שגזרה חכמתו ית'‬ ‫בשם האלשיך הק' עה"פ "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"‪ ,‬ודרשו‬ ‫רעות שהן צרות זו לזו ואי אפשר להרפא מהן‬ ‫שתמסר הכרעת ספיקות התורה לחכמי הדור‬ ‫חז"ל בגמ' יבמות ור"ה שהכונה על עשרת ימי תשובה‪ ,‬אזי כתיב 'בהמצאו'‪,‬‬ ‫ח"ו‪ ,‬אז "וענתה השירה הזאת לעד" שהתורה‬ ‫ע"ש‪ ,‬וממילא גם בזמן הזה אחרי שהכריעו‬ ‫ואז השי"ת מקבל אפילו תפילת יחיד‪ ,‬ומחדש האלשיך הק' כי 'בהיותו קרוב'‬ ‫הקדושה שנשארה בקדושתה גם בדורות‬ ‫חכמי הדורות עפ"י רוב ספרי התורה ובעלי‬ ‫היינו בימי הסליחות‪ .‬וזה שישעי' הנביא אומר לנו שלא להמתין לעשרת ימי‬ ‫האחרונים תהי' לעד שלא הוסיף אפילו מכה‬ ‫המסורת כיצד לכתוב בכל חסר ויתר‪ ,‬ממילא‬ ‫תשובה 'בהמצאו'‪ ,‬אלא תקדימו ו'קראוהו בהיותו קרוב' היינו בימי הסליחות‪,‬‬ ‫יתירה אחת‪" ,‬כי לא תשכח מפי זרעו" כי חכמי‬ ‫יש עלי' קדושת ס"ת בלי שום פקפוק ועל כן‬ ‫כי אין להמתין עד ר"ה הוא יום הדין‪ ,‬אלא כדאי להקדים בימי הסליחות כי‬ ‫הדורות יקבעו כיצד לכתוב את אותיות התורה‬ ‫שפיר אפשר לקיים המצוה גם בזמן הזה‪.‬‬ ‫עתה בימי הסליחות דוקא 'יעזוב רשע דרכו'‪ ,‬השטן הרשע שנאמר עליו‬ ‫ועליהם נסמוך גם לאחר אריכות הגלות‪,‬‬ ‫וזהו לאות על גדלותם שנובעת מכח שבצרו‬ ‫ובזה ביאר מאמר הגמרא )קידושין ל"ג‪(:‬‬ ‫'הפקד עליו רשע ושטן'‪ ,‬הוא עוזב דרכו מלקטרג בימי הסליחות‪ ,‬ולכן‬ ‫מארבעים מלקות לל"ט מלקות בלבד‪.‬‬ ‫"מהו לעמוד מפני ספר תורה רבי חלקי' ורבי‬ ‫קראוהו בהיותו קרוב‪ ,‬עוד לפני יום הדין‪ ,‬כשעדיין השטן הרשע עוזב דרכו‪,‬‬ ‫סימון ורבי אלעזר אמרי קל וחומר מפני‬ ‫'ואיש און מחשבותיו' להרע לבנ"י ר"ל‪ ,‬ולכן בימי הסליחות אז הוא הזמן‬ ‫ובזה יתורץ מה שנכתב "והי' כי תמצאן‬ ‫לומדי' עומדים מפני' לא כל שכן"‪ ,‬והקשו‬ ‫הטוב ביותר שישוב אל ה' וירחמהו‪ ,‬ואל אלקינו כי ירבה לסלוח'‪.‬‬ ‫וגו'" שהיא לשון שמחה‪ ,‬כי כאשר יודעים‬ ‫הר"ן והריטב"א דהא במסכת מכות )כ"ב‪(:‬‬ ‫והנה כתב הקדושת לוי על אותם לשונות יראה ופחד הנאמרים בסליחות‪.‬‬ ‫שהכל בהשגחה פרטית והשי"ת מגונן על‬ ‫משמע להיפך‪ ,‬דאמר שם רבא "כמה טפשאי‬ ‫שבנוהג במשפט בעולם כשהנדון מביא סניגור‪ ,‬צריך לתת לסניגור לדבר‬ ‫עמו גם בעת ההסתרה ושום מכה לא נתנה‬ ‫שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא‬ ‫בשעת הדין‪ ,‬אך אם אינו מביא סניגור‪ ,‬מערכת המשפט בעצמה מעמידה‬ ‫בלי חשבון‪ ,‬מכח זה יכולים להיות בשמחה‬ ‫קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה‬ ‫לו סנגור‪ .‬וכך אם האדם בעצמו מנסה להיות הסניגור להצדיק עצמו לפני‬ ‫גם בעת הגלות ולכן נקראת שירת האזינו‬ ‫כתיב "ארבעים יכנו" ואתו רבנן ובצרו חדא"‪,‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אומר לו הקב"ה‪ ,‬בא נראה איזה מצוות הבאת לפני‪ ,‬והרי גם אפילו‬ ‫בלשון "שירה"‪.‬‬ ‫הרי שהחיוב לעמוד מפני חכמי התורה‬ ‫מלאכיו לא זכו בעיניו בדין‪ ,‬ואיך יראו את כל מעשיו הטובים לפי עומק הדין‪.‬‬ ‫ויהי רצון שנזכה לאמונה זכה וטהורה‬ ‫הוא יותר מלעמוד לפני ספר תורה‪ .‬וביאר‬ ‫ולכן הרבה יותר טוב לבא לפני ה' עם הידיעה שבאמת אין לו שום סניגור‪,‬‬ ‫בהשגחת השי"ת עלינו ועי"ז יומתקו הדינים‬ ‫הברוך טעם דודאי גם רבא מודה שגדול חיוב‬ ‫והוא דל ורש‪ ,‬בלי כלום‪ ,‬ואז הקב"ה לבדו מעמיד לו סניגור הרבה יותר טוב‬ ‫מעל ישראל‪ ,‬ונזכה לראות בישועתן של‬ ‫העמידה מפני ספר תורה מהחיוב לעמוד‬ ‫מכל הסניגורים שיש לנו‪.‬‬ ‫ישראל בעגלא‪.‬‬ ‫מפני לומדי'‪ ,‬אמנם המקיל בכבוד גברא רבה‬ ‫ב‬ ‫נערך ע"י‬ ‫מתיקות התורה‬ ‫בשאלות אקטואליות‬ ‫ִא ֵּבי הנח>ל‬ ‫הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א‬ ‫ציונים והערות בהלכה‬ ‫נח>לתי עדותיך‬ ‫הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א‬ ‫ראש השנה )א(‬ ‫לטלטל סידור על ידי קטן‬ ‫מסירת מודעה‪ :‬אחר שעושים התרת נדרים מוסרים‬ ‫בהלכות ר"ה יש הרבה הלכות וענינים‪ ,‬נביא כאן‬ ‫משפחה שהתארחה במושב שלאחר בדיקת המקום נודע‬ ‫הודעה שכל מה שיעשה מהיום ואילך‪ ,‬הוא בלי נדר‬ ‫מקצת מהם שלא כ"כ ידועים אך קודם נביא הלכות‬ ‫להם‪ ,‬שהעירוב שם חלש מאד‪ ,‬ואסור לטלטל שם בשבת‪ ,‬אבי‬ ‫מסירת מודעה היא תועלת למנהגים שאדם נוהג בהם‬ ‫הנוגעים לימים הסמוכים לר"ה‪.‬‬ ‫המשפחה יש לו סידור מיוחד עם ביאורים שבו הוא מתפלל וזה‬ ‫כסדר דאם עובר ע"ז ה"ז כעובר על נדר וכיון שאמר לפני‬ ‫סליחות‪ :‬מתחילים לומר סליחות במוצ"ש הסמוך‬ ‫עוזר לו לכוונה‪ ,‬האם מותר לו לבקש מבנו הקטן שיטלטל עבורו‬ ‫זה מסירת מודעה הרי זה פתח גדול שלא להחשיבם‬ ‫לר"ה )ובפחות מד' ימים לר"ה מקדימים שבוע(‪ ,‬ומנהגינו לומר‬ ‫את הסידור לבית הכנסת? ]ולכאורה יש לזה ראיה מסוכה דף טז[‪.‬‬ ‫כנדר‪ .‬אפשר לסמוך על מסירת מודעה זו לכתחילה‬ ‫סליחות ראשונות במוצ"ש בחצות‪ ,‬ומקורו מלקט יושר‬ ‫לכל המנהגים אבל באופן שאמר בלשון נדר לא מהני‬ ‫)תלמיד תה"ד( להתחיל במוצ"ש מתוך שמחה של מצווה‬ ‫תשובה לשאלה משבוע שעבר‬ ‫מסירה זו מסירת מודעה אין יכולים לומר ביחיד לעצמו‪.‬‬ ‫בבגדי שבת ושמחת תורה שבשבת יותר פנוי לתורה‪.‬‬ ‫השאלה בקצרה‪ :‬אדם האוכל כזית‪ ,‬שחייב בברכת המזון‪ ,‬או‬ ‫מנחה‪ :‬יתפלל מנחה בכוונה עצומה‪ ,‬ומאריכין בה‬ ‫זמנה‪ :‬זמן אמירת סליחות לכתחילה מאשמורת‬ ‫כזית אכילת מצה‪ ,‬האם יש ענין שיאכל קצת יותר‪ ,‬כי אי‬ ‫קצת מאחר שהיא מנחה אחרונה בצאת השנה )מט"א(‪.‬‬ ‫הבוקר שהיא משמרת אחרונה של המלאכים )אלף‬ ‫אפשר לצמצם?‬ ‫תפילה‪ :‬מותר לבקש בר"ה בתפילה כל הבקשות‬ ‫למגן(‪ ,‬והיא עת רצון וזמנה י"א שהיא עד עלוה"ש )רמ"א‬ ‫תשובה‪ :‬במסכת בכורות )דף יז ע"ב( נחלקו רבי יוסי הגלילי‬ ‫שרוצים )הליכ"ש(‪ ,‬כל זמן שלא אמר בא"י בסיום‬ ‫תר"ב(‪ ,‬וי"א עד הנץ )הגר"א(‪ ,‬ולכן אלו המקילין להתפלל‬ ‫ורבנן‪ ,‬אם אפשר לצמצם בידי אדם‪ ,‬כלומר כאשר אדם מודד‬ ‫הברכה מותר לחזור על המילים שלא כיון בהם )שם(‪.‬‬ ‫בזמן תפילה השני אפשר לומר סליחות עד הנץ‪ ,‬ויש‬ ‫או שוקל‪ ,‬אם שייך לומר שאפשר לצמצם בדיוק את המדה‬ ‫ויש להוריד דמעות בתפילות ר"ה‪ .‬ואדם שנופלת‬ ‫שהקילו מזמן האשמורה הראשונה )משמרת שלום בשם‬ ‫והמשקל‪ ,‬או שאי אפשר לצמצם‪ ,‬דעת רבי יוסי הגלילי כיון‬ ‫עליו בכיה רבה באלו הימים בתפילתו סימן שבאותו‬ ‫הרה"ק מרוזין( אך הרבה חולקים ע"ז‪.‬‬ ‫שמתכוון לצמצם אפשר להגיע לידי מדה מדויקת‪ ,‬ודעת‬ ‫זמן נדון למעלה‪ ,‬ומי שבוכה בתפילתו כוכבים ומזלות‬ ‫עמידה‪ :‬טוב לעמוד בשעת אמירת סליחות )מט"א(‪,‬‬ ‫רבנן‪ ,‬שאי אפשר לצמצם‪ ,‬ומקשה הגמרא לרבנן‪ ,‬שהרי‬ ‫בוכים ותפילתו נשמעת )מט"א(‪ .‬ואם אינו יכול לבכות‬ ‫ומי שקשה לו יעמוד עכ"פ באמירת קל מלך יושב‪ ,‬י"ג‬ ‫התורה אמרה לעשות כלים ומזבח במדה‪ ,‬אלמא צמצמו יפה‬ ‫לפחות יעשה קול של בכי ]כמו שכתוב כי שמע ה' קול‬ ‫מידות‪ ,‬ובאמירת הוידויים‪ .‬ובאמירת זכור רחמיך אפ'‬ ‫ועשאוהו באמותיו מצומצמות‪ .‬ומתרצת הגמרא שאני התם‬ ‫בכיי[ )חיד"א(‪ .‬יהא אדם רגיל לומר בר"ה אחרי תפילת‬ ‫לישב )מט"א(‪.‬‬ ‫דאמר רחמנא עביד‪ ,‬ובכל היכא דמצית למיעבד ניחא ליה ‪-‬‬ ‫שחרית כל מה דעביד רחמנא לטב עביד‪ ,‬דבזה שהוא‬ ‫שמח ואומר שהכל לטובה יהיה נהפך באמת לטובה‬ ‫שם מחבר הפיוט‪ :‬ראוי לכוון בכל פיוט או סליחה‬ ‫ולעולם לא צמצמו יפה‪.‬‬ ‫שם מחברו שזכותו תעמוד לנו שתעלה התפילה לרצון‪,‬‬ ‫)חכמת שלמה תקפ"א(‪.‬‬ ‫והנה במסכת סוכה )דף טו ע"א( דנה הגמרא מה הדין בפרוץ‬ ‫כי יש נח"ר לאותו מחבר )קב הישר(‪.‬‬ ‫לדוד מזמור‪ :‬נוהגים לומר את מזמור כ"ד‬ ‫כעומד‪ ,‬וכתבו התוס' מזה שדנה הגמרא בזה‪ ,‬משמע שהלכה‬ ‫ראש השנה‪ :‬הכנה‪ :‬הש"ץ והתוקע צריכים‬ ‫שבתהילים או מטעם סגולה לפרנסה )האריז"ל‪ (,‬או‬ ‫כרבי יוסי‪ ,‬שאפשר לצמצם בידי אדם‪ ,‬והתוס' דחו זאת‪,‬‬ ‫להפריש עצמם ג' ימים קודם ר"ה מכל דבר טומאה‬ ‫מטעם קבלת עול מלכות שמים בראשית השנה )ישמח‬ ‫יעו"ש‪ .‬ומשמע שנקטו התוס' שהלכה כרבנן שאי אפשר‬ ‫ישראל ר"ה אות א'(‪.‬‬ ‫וילמדו כוונות התפילה והתקיעות )מ"א(‪ .‬והיות ובזמנינו‬ ‫לצמצם בידי אדם‪ ,‬ולכאורה גם בכזית אי אפשר לצמצם‪.‬‬ ‫ש"ץ אינו מוציא רבים ידי חובתן החובה מוטלת על כל‬ ‫לשנה טובה‪ :‬נוהגים שכל אחד אומר לחבירו לשנה‬ ‫ואפשר לומר על פי מה שכתבו התוס' )חולין דף כח ע"ב(‬ ‫טובה תכתב ותחתם‪] ,‬אף שבתפילה לא אומר חתימה‬ ‫אחד להתבודד ברוחו ג' ימים קודם ר"ה ולהכין עצמו‬ ‫בשם ה"ר שמעון שאם אי אפשר לצמצם‪ ,‬יש ג' אופנים‪ ,‬אולי‬ ‫לתפילת היום )חת"ס דרשות‪ ,‬כמובא בגמ' שהוא זמן לקליטת הזרע‬ ‫משום דאינו מחזיק עצמו לצדיק שיחתום לאלתר‪,‬‬ ‫מיעט‪ ,‬ואולי צמצם‪ ,‬ואולי ריבה‪ ,‬ובכל מקום שיש ב' אופנים‬ ‫באדמה וכמו"כ צריך שיקלט בו ענין התפילה(‪ .‬ויש שהסבירו ענין‬ ‫אבל את חבירו מחזיק לצדיק גמור )מ"א([‪ .‬גמר חתימה‬ ‫שכשר‪ ,‬הוה רוב להכשר‪ ,‬כמו ספק ספיקא‪ ,‬ולכן בכזית‪ ,‬שגם‬ ‫הג' ימים ע"פ הגמ' ששונא פסול להעיד‪ ,‬ואיזהו שונא‬ ‫טובה‪ :‬נחלקו הפוסקים עד מתי אומרים הנוסח‬ ‫בצמצום מועיל‪ ,‬וגם ריבה מועיל יצא ואפשר לברך‪.‬‬ ‫כל שלא דיבר עמו באיבה ג' ימים‪ ,‬לכן אם מתרחק‬ ‫"תכתב"‪ ,‬י"א עד יום שני בחצות שאז נגמר הכתיבה‬ ‫ויעוין במנחת חינוך )מצוה קט סק"ג( שהקשה איך אמרה‬ ‫)שועה"ר(‪ ,‬וי"א עד חצות היום של יום הראשון )מ"ב(‪.‬‬ ‫מיצה"ר ג' ימים השטן פסול להעיד עליו‪.‬‬ ‫תורה שהעושה שמן המשחה חייב כרת‪ ,‬והרי שם רק אם‬ ‫קידוש‪ :‬שהחיינו‪ :‬בהזדמנות זו שמודה לה' על‬ ‫ער"ה ‪ -‬תענית‪ :‬נוהגים להתענות בער"ה ]לצעורי‪,‬‬ ‫עשה בצמצום ממש חייב‪ ,‬ויש ב' סברות להקל‪ ,‬אולי מיעט‬ ‫שהחייהו והגיעהו לאותו זמן‪ ,‬ראוי ונכון שיעלה על‬ ‫משום תשובה שיתכפרו עוונותיו והקב"ה מוחל שליש‬ ‫ואולי ריבה‪ ,‬ורק צד אחד שצמצם‪ .‬ולא ניתנה תורה למלאכי‬ ‫ליבו כל הטובות והחסדים שגמלהו ה' ויכלול בהודאה‬ ‫עוונותיהם )טור([‪ .‬ורבים נוהגים עד חצות )מחצה"ש(‪.‬‬ ‫השרת‪ ,‬וכל מקום שאמרה תורה לעשות במדה ובמשקל הכל‬ ‫זו הודאה גם עליהם )הליכ"ש(‪ .‬נשים‪ :‬שברכו שהחיינו‬ ‫המרגיש חלש מותר לו לאכול בלי התרת נדרים אם‬ ‫לפי דעת בני אדם לפי שכלו אם מצמצם כשר הן לענין מצוה‬ ‫בהדלקת נרות לא יענו אמן על שהחיינו בקידוש‬ ‫אינו רוצה לבטל לגמרי מנהג זה )דגו"מ(‪ .‬ויש מקילים‬ ‫והן לענין חיוב‪ .‬רק אם אירע מקרה שעל זה לא אמרה תורה‪,‬‬ ‫לאלו שנוהגין שיוצאין יד"ח גם מברכת בופה"ג‪) .‬שבט‬ ‫בתענית זו לגמרי מחמת חולשת הדורות‪.‬‬ ‫בזה אפשר לומר שאי אפשר לצמצם‪ .‬וכן כל אכילת מצוה‬ ‫הלוי(‪ .‬ויש חולקין )מנח"ש(‪ .‬ובדיעבד לא הוי הפסק‪ .‬ואם‬ ‫תשובה‪ :‬יעשה תשובה ביום זה מכל אשר עיוות‬ ‫או איסור דהתורה אגמריה שהם בכזית או שיעורים אחרים‬ ‫מברכות בעצמם על יין יכולים לענות אמן לכו"ע‪.‬‬ ‫במשך השנה )מ"ב תי"ז( ויום אחד בשנה חשוב שנה‬ ‫שיש בתורה התורה נתנה הצמצום לפי דעתנו‪ .‬ולפי זה גם‬ ‫לא קשה מה שפלפלו התוס' לגבי פרוץ כעומד‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫סימנא מילתא‪ :‬נהגו לאכול מאכלים לסימנא טבא‪,‬‬ ‫ונחשב כאילו שב כל השנה )חיי אדם(‪.‬‬ ‫לצמצם‪ ,‬כיון דהתורה אגמריה למשה לא תשייר רובא ולא‬ ‫ונזכיר כמה מהם‪ :‬תפוח בדבש‪ :‬ואומרים יהי רצון‬ ‫התרת נדרים‪ :‬נוהגים לעשות התרת נדרים בער"ה‬ ‫תפרוץ רובא‪ ,‬היה הציוי לפי דעת בני אדם ולא יזיק אם יש‬ ‫שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה )טור ורמ"א(‪ .‬ואם יש‬ ‫כדי להנצל מעונש נדרים )ח"א(‪ ,‬היות דכשמתירין לו‬ ‫פחות או יותר‪ ,‬כיון דלפי כוחנו אנחנו מצמצמים‪ ,‬ולנו ניתנה‬ ‫תמר י"א שצריך להקדים התמר שהוא מז' המינין )מ"ב(‪.‬‬ ‫הנדר נעקר מעיקרו וממילא מועיל אף אם עבר על‬ ‫התורה ולא למלאכי השרת‪.‬‬ ‫וי"א שחביב עדיף )שועה"ר(‪ .‬ועצה טובה קמ"ל לא להביא‬ ‫הנדר‪ .‬צריך להיזהר שיבין הנוסח של התרת נדרים‬ ‫התמרים לשולחן עד אחר ברכת התפוח‪ ,‬וכשמברך‬ ‫)שם(‪ .‬אפשר לעשות התרת נדרים בלילה )יור"ד רכ"ח ג‪.(.‬‬ ‫וכעין זה כתב גם החזו"א )או"ח סימן לט סק"א( ששיעורי‬ ‫על התפוח יכוון להדיא לפטור את התמרים )ולא מועיל‬ ‫וכן אפשר לעשותו לפני התפילה‪ .‬שלשה המתירים‬ ‫כזית וכביצה וכדו' ‪ -‬אינם שיעורים בדקדוק ממש‪ ,‬כי בכל‬ ‫בזה שיודע שיובא לפניו( )מ"ב סר"ו(‪ .‬יש שחששו דתפוח כיון‬ ‫יכולים להיות קרובים בינם לבין עצמם וגם קרובים למי‬ ‫אלו שיעורם בכזית וביצה הוא בינוני‪ ,‬ומי יוכל לקבוע בבירור‬ ‫דמצוותן בכך הוי כבאין בתוך הסעודה ולא צריך לברך‪.‬‬ ‫שמתירים לו )יור"ד רל"ד(‪ .‬שלש המתירים אפי' הדיוטות‬ ‫על פרי מסוים שהוא הבינוני ולכוון בזה דעת עליון‪ ,‬ועל כרחך‬ ‫ועצה טובה לינצל מחשש זה לכוון להדיא בברכת‬ ‫ובלבד שהם מבינים מה שלומדים עמהם וגם יודעים‬ ‫כשנאמרו בסיני נאמרו על האומד‪ ,‬ומה שנראה לו לאדם זה‬ ‫המוציא שלא לצאת בזה את התפוח )תורת חיים(‪ .‬ראש‬ ‫לפתוח פתח )שם רכ"ח(‪ .‬ומספיק שאחד מהג' יודע‬ ‫שיעורו‪ .‬ומסיק )שם ס"ק יז( "שיעור מצה צריך לקבוע על פי‬ ‫דג‪ :‬על שם שנפרה ונרבה כדגים‪ ,‬ונהיה לראש ולא לזנב‪.‬‬ ‫)מבית לוי(‪ .‬המתירים צריכים להיות מי שוודאי נתמלא‬ ‫אומד העין"‪ .‬יעו"ש‪.‬‬ ‫וכן הוא גם לענין ריבוע התפילין‪ ,‬שכתב השו"ע )או"ח סימן‬ ‫קרא‪ ,‬רוביא‪ ,‬כרתי‪ ,‬סילקא‪ ,‬תמרי‪ :‬רבים נוהגים‬ ‫זקנם )שו"ת שבה"ל ואמר שבחורי ישי"ק יקפידו בזה(‪ .‬לכתחילה‬ ‫לב סל"ט( שהלכה למשה מסיני שיהיו התפילין מרובעות‪ ,‬וכתב‬ ‫לאוכלם אחר ברכת המוציא שלא יהא הפסק בין‬ ‫צריכים המתירים לישב ובדיעבד לא מעכב‪ .‬אין יכולים‬ ‫באליה רבה )ס"ק נט( בשם מלבושי יום טוב )ס"ק כב(‪ ,‬שצריך‬ ‫קידוש לסעודה‪ ,‬ומברכין על הקרא בפה"א כי לא‬ ‫להתיר את הנדר אלא אם הגיע זמן חלות הנדר‪ ,‬ולכן‬ ‫לכוין את הריבוע כפי יכולת האדם‪ ,‬שאי אפשר במלאכה‬ ‫שייכים לסעודה )אלף למגן(‪ ,‬ופוטרים שאר הירקות‪ .‬ועל‬ ‫מי שקיבל עליו שלא לאכול לפני התקיעות י"א שא"א‬ ‫לעשות מרובע בדיוק‪ .‬וכתב בערוך השולחן שהתורה אמרה‬ ‫תמר מברכין בפה"ע‪ ,‬ויזהרו לא לברך על הקומפוט‬ ‫להתיר נדרו עד ר"ה‪ .‬אמנם אם כבר עברה שנה אחת‬ ‫עשה כפי מה שביכלתך לצמצם ובזה תקיים המצוה‪.‬‬ ‫בפה"ע עוד פעם‪ .‬ומנהגינו לאכול הסימנים בשני‬ ‫מעת קבלת נדרו יכול להתיר אף באמצע השנה‪.‬‬ ‫סעודות הלילה של ר"ה )א"ר(‪ .‬אגוזים וחמוצים‪ :‬נוהגים‬ ‫המנהג שאין אשה עושה התרת נדרים בער"ה )הגרש"ז(‬ ‫ובארץ צבי )ח"א סימן יב אות ב( כתב שגם בזמננו שיש כלי‬ ‫שאין אוכלין אגוזים‪ ,‬מפני שאגוז גימטריא חטא וגם‬ ‫וסומכות על אמירת כל נדרי‪ .‬לא נהגו קטנים שהם‬ ‫מדידה ואפשר לעשות ריבוע מצומצם אין בזה חיוב‪ ,‬שכיון‬ ‫משום שמרבה כיחה וניעה )רמ"א(‪ .‬וכן נהגו לא לאכול‬ ‫מופלא סמוך לאיש לעשות התרת נדרים )הליכ"ש(‪.‬‬ ‫שמשעת מתן תורה עד עכשיו לא היה כלי זה‪ ,‬וכשנתנה‬ ‫דברים חמוצים ומרים )פמ"ג(‪.‬‬ ‫]והטעם דלא איתרבי קטנים אלא לגבי נדר ולא לגבי‬ ‫תורה נתנה על דעת שיהיה הריבוע כפי שאפשר לאדם‬ ‫לשער על ידי מדידה‪ ,‬אך יש בזה מצוה מן המובחר והידור‬ ‫יהי רצון‪ :‬בשעה שאומר היהי רצון באכילת הסימנים‬ ‫שאלה‪ .‬ויעו"ש דהגרשז"א נהג לומר לנכדיו בזכר מבן‬ ‫מצוה שיהיה בתכלית הצמצום‪ ,‬ושכרו כפול מן השמים‪.‬‬ ‫יתעורר אדם בתשובה ויתפלל ע"ז בלב שלם )מ"ב(‪.‬‬ ‫י"ב ובנקבה מי"א תתרגלו לומר על כל דבר בלי נדר[‪.‬‬ ‫ג‬ ‫להתענג בעקבותיהם‬ ‫של צדיקי הדורות‬ ‫צוף נחי>ל‬ ‫מפי כ"ק אדמו"ר מביאלא שליט"א ‪ -‬רמ"א‬ ‫סיפורי קודש בשולי אדרתו‬ ‫של רבינו הנחל יצחק זי"ע‬ ‫מורשה >להנחי>ל‬ ‫חסידות לדורות‬ ‫]כשסיפר אבי את הסיפור לאדמו"ר ר' אברהם מלובלין‬ ‫זצ"ל סיפר לו כשהוא רצה לעבור מתל אביב לבני ברק‬ ‫זכיתי להכיר במקצת את רבינו זי"ע בעל ההילולא‪,‬‬ ‫מתקופה זו שאבי ז"ל הי' שכן טוב לאותו צדיק‪ ,‬והי' גר כאן‬ ‫"היום יש להדליק הרבה נרות" – ציוה הרה"ק ר' מאיר‬ ‫בתחילה הציעו לו לבוא לאזור שיכון ו' ואז היה סמוך‬ ‫בבנין ליד‪ .‬שניהם הגיעו באותה תקופה לגור כאן‪ .‬מדרגותיו‬ ‫מפרמישלאן זי"ע ביום כ"ה אלול הילולת המגיד הקדוש‬ ‫לשיכון ויזניץ‪ ,‬והלך לשאול את דעת האמרי חיים‪ ,‬ענה לו‬ ‫הי' כחד מקמאי‪ ,‬אבי ז"ל הי' קורא עליו שהוא צדיק אמת‬ ‫הרבי ר' מיכל'ה מזלאטשוב זי"ע‪" ,‬וזאת מפני שבעל‬ ‫האמרי חיים בצחות כעניין זה‪" :‬אדרבה יהא לי רק טובה‬ ‫‪ -‬תיכף כשהגיע לכאן אמר לי שהשכן האדמו"ר מזוטשקא‬ ‫ההילולא הרה"ק מזלאטשוב הרבה והתענה תעניות‬ ‫מזה שהרי יהודי מקצה בני ברק ירצה לילך בליל שבת‪,‬‬ ‫הוא צדיק אמת‪ .‬לא זכור לי ששמעתי מאבי דיבורים כאלו‬ ‫אין מספר כדי שלדרך החסידות יהיה קיום אף לדורות‬ ‫וישמע שיש טיש בלובלין ויבוא לשולחנך‪ ,‬אחר שתסיימו‬ ‫על עוד רבי‪ .‬בתחלה הי' אבי ז"ל מתפלל כאן בביהמ"ד‬ ‫אחרונים ויוכלו להתחמם לאורה‪ ,‬ועל זאת התענה הרבה‬ ‫יעבור ליד בית מדרשי וישמע איך שרים שם מנוחה‬ ‫ומאז נתקשר מאוד נתקרבו זה לזה‪.‬‬ ‫עלעך פוּן ָקאפּ‪ ,‬אוּן אפילו‬‫אר ֶ‬ ‫תענית'ים ַאזוֹי ִפ ְיהל וואוּ ִדי ָה ֶ‬ ‫ושמחה במתיקות ויכנס אף הוא‪ [...‬ואכן כשייסד אבי את‬ ‫כמו כן זכיתי כל שנה בליל התקדש חג הפסח אחר‬ ‫ישט פאר זִ יך" ‪ -‬סיים הרה"ק מפרמישלאן‬ ‫עלע נִ ְ‬ ‫אר ֶ‬ ‫ֵאיין ָה ֶ‬ ‫המנין עלה רבינו לשתות לחיים לרגל השמחה‪.‬‬ ‫שהסבתי על שולחן אבי הלכתי יחד עם ָבּנַ י לחזות בנועם‬ ‫את העדות המפעימה‪.‬‬ ‫עמוד האמת‬ ‫זיו עבודת קדשו של רביה"ק זי"ע בעריכת הסדר‪ .‬הייתי‬ ‫על כן מה רבה צריכה להיות הכרת תודתנו להאי עיר וקדיש‬ ‫מגיע ל'שולחן עורך' או ל'ברך' הוא היסב יחד עם משפחתו‬ ‫מידת האמת שלו אף היא היתה להפליא בסוף ימיו‬ ‫שבזכותו זכינו לאור החסידות המאירה עד ימינו אנו‪.‬‬ ‫וקצת מקרוביו ונשארתי עד אחר הלל לא אגזם אם אומר‬ ‫בשנת תשנ"ט זכיתי להוציא לאור עולם את ספרי עיוני‬ ‫•‬ ‫שזיו ותואר פניו הקדושות נראו אז כמלאך אלקים ממש‪.‬‬ ‫הלכות‪ ,‬אמר לי אבי שאלך לאדמו"ר מזוטשקא לבקש‬ ‫בימי זקנותו של המגיד הק' מזלאטשוב החל להרבות‬ ‫ברכה והסכמה לספרי‪ .‬כשעליתי אליו וביקשתי ממנו‬ ‫אני הייתי כאן בבאר מים חיים אך הוא לא הי' כאן הוא וכל‬ ‫בתעניות וסיגופים עד מאד‪ ,‬אף אחד מתלמידיו לא ידע‬ ‫אמר לי אין בכוחי לעבור על הספר‪ ,‬אך אוכל להעיד על‬ ‫מחשבותיו היו תפוסים למעלה למעלה גבוה מעל גבוה‪.‬‬ ‫נכונה מה טעם יש במה שהרבי מרבה בתקופה האחרונה‬ ‫המחבר‪ .‬אך כדי שאוכל להעיד עליך צריך אני לדבר עמך‬ ‫לקחתי את בני איתי והראיתי להם באצבע בני חזו חזו איך‬ ‫להתענות ולהסתגף‪.‬‬ ‫קצת בעניני הלכה כדי שאוכל לכתוב באמת‪ ,‬אך אין בכוחי‬ ‫נראה מלאך ה' צבקות שאומר 'נשמת'‪ .‬איך אפשר בכלל‬ ‫עד שבסוף ימיו לעת קרב ובא יום פטירתו נתגלה הסוד‪.‬‬ ‫להכנס לסוגיות שאתה עוסק בהם‪ ,‬אולי תרצה לדבר איתי‬ ‫לדבר על צדיק אמת כזה אך אנו צריכים לכה"פ ללמוד‬ ‫הרה"ק קרא ואסף את תלמידיו הק' בערוב ימיו‪ ,‬ובעת‬ ‫בסוגי' שאני עסוק בה עתה‪ ,‬שהי' עסוק לכתוב תשובה‬ ‫משהו משולי אדרתו וקצת הנהגותיו כמו שכתב הרמב"ן‬ ‫ההיא פתח וסיפר להם דברים מכבשונו של עולם‬ ‫לגאון ר' ניסים קרליץ בענין פתיחת כלים בשבת‪ ,‬וביקש‬ ‫באגרתו לבנו וכשתקום מהספר תראה אם יש בו דבר‬ ‫ממלחמת הקדושה נגד הס"א‪ ,‬עד ששערותיהם סמרו‬ ‫ממני להגיה המכתב‪ ,‬ולדבר איתו קצת בענין זה )ההגהה‬ ‫שתוכל לקיימה‪.‬‬ ‫וארכובותיהם דא לדא נקשן‪ .‬וכה פתח הרבי וסיפר‪:‬‬ ‫שקידתו והתמדתו העצומה‬ ‫הראשונה היתה שכותבים ניסים ולא ניסן‪ ...‬ורבינו התפלא שיש גם אצל‬ ‫ויהי בעת שהחל הבעש"ט הק' להפיץ את תורת החסידות‬ ‫האשכנזים שם זה‪ (...‬ורק אחר שדיבר איתי הסכים לכתוב מכתב‬ ‫ע"פ רחבי תבל‪ ,‬ובכוחה הגדול קירבה את ישראל לאביהם‬ ‫ואמר לי שאלך ליבלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א שיערוך‬ ‫מה שאפשר ללמוד מהנהגותיו הקדושים הוא‬ ‫שבשמים‪ ,‬וגדרה גדרות עולם‪ ,‬ונראה היה שהנה זוכים אנו‬ ‫המכתב‪ .‬הלכתי להרבה גדולים וטובים לבקש הסכמות ואף‬ ‫התמדתו ושקידתו העצומה בתוה"ק את זה כל אחד ואחד‬ ‫ל"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"‪ ,‬ויתבטל‬ ‫אחד לא בקש כזאת‪ ,‬בדרך כלל מגיע בן של אדמו"ר מיד‬ ‫יכל לראות‪ .‬הוא יושב כאן כשדלתו פתוחה כ"ד שעות‬ ‫הרע לגמרי ויאבד כוחו‪.‬‬ ‫נותנים לו הסכמה‪ ,‬אך הוא במידת האמת שבערה בו לא‬ ‫היממה ישב על ספריו ועם מכונת הכתיבה שלו וישב ולמד‬ ‫בראותו כי כן אדומי העוצר ה"ה השטן וחילותיו‪ ,‬ויירא‬ ‫הי' יכול לנטות ימין ושמאל‪.‬‬ ‫בהתמדה נוראה‪ .‬לא ידע מה הולך מימינו ומשמאלו‪ ,‬לא‬ ‫כי הנה עוד רגע קט ובטל הוא ממציאותו ויאבד את‬ ‫וכידוע כמה לחם למען כבוד שמים אף שידע שלא‬ ‫הי' לו כלום בעולמו חוץ מתורה‪ ,‬וכמו שכתב בסוף ספרו‬ ‫כל תפקידו עלי אדמות‪ ,‬על כן ניסה בכל כוחו להילחם‬ ‫יהא לו בשבילו שום תועלת‪ ,‬בדורנו אף מי שיודע שיש לו‬ ‫הצניעות והישועה התנצלות לצאצאיו שלא הי' איתם כפי‬ ‫עם החסידות בדרכים שונות‪ ,‬ברדיפות שרדפו את‬ ‫השפעה חושב דבר ראשון איזה תועלת יהא לו מזה ואיזה‬ ‫הצורך כיון שחס על זמנו היקר שיכול ללמוד באותם דקות‪.‬‬ ‫החסידים ורבותיהם‪ ,‬וב'מסירות' שמסרו אנשי בליעל‬ ‫נזק יהא לו מזה‪ ,‬וכמו שפירש בעל ההלולא של הרה"ק ר'‬ ‫סיפר לי אחד מנכדי הפני מנחם מגור זי"ע שבאחד‬ ‫שהכניסו את הצדיקים למאסר‪ ,‬וכך קיוה שיוכל למנוע‬ ‫מרדכי מקרעמניץ זי"ע שהיום הי' יומא דהילולא דיליה‪,‬‬ ‫מהשנים הגיע זקינו לבני ברק בחודש אלול בפרוס ימי‬ ‫את התפשטות החסידות‪.‬‬ ‫וידוע אמרתו הקדושה עה"פ יורדי הים באניות וכו'‪ ,‬ים‬ ‫הרחמים והרצון ואמר למשמשו שרצונו להכנס לאדמו"ר‬ ‫אך התוצאה הייתה להפך‪ ,‬ואדרבה פרצה החסידות‬ ‫הוא ימה של תורה יורדי הים באניות אניות מרמז ל'אני' –‬ ‫מזוטשקא להתברך בברכת השנים לקראת ימי הרחמים‪.‬‬ ‫והתרחבה יותר ויותר‪ .‬וירא כי לא יכול לה לתנועת‬ ‫לאנוכיות‪ ,‬שאף העוסקים בתורה אם זה ב'אניוּת' סוף הוא‬ ‫כשנכנס לחדרו לא הבחין רבינו בבואו אלא ישב ועסק‬ ‫החסידות‪ ,‬עלה בלבו תחבולה אחרת‪ ,‬שיפעל שיהיה‬ ‫שכל חכמתם תתבלע‪ .‬אך רבינו כולו כולו עם האמת למען‬ ‫בתורה וכך המתין הפני מנחם עד שהתפנה אליו רבינו וקם‬ ‫הרבה מאד חסידים‪ ,‬וכיון שלא כל החסידים יהיו במדרגה‬ ‫ה' יתברך לא הסתכל כלום על עצמו ותועלתו‪.‬‬ ‫לעברו במאור פנים‪ .‬כשרצה לכבדו בכסא לשבת מיאן הפני‬ ‫הגדולה של החסידות האמיתית והצרופה‪ ,‬יתערבו בינות‬ ‫לדוגמא‪ :‬איזה תועלת חשב שיהא לו ממלחמתו למען‬ ‫מנחם ואמר בצחות‪" :‬הן עומדים אנו בחודש אלול והכנתי‬ ‫לחסידים האמיתיים‪ ,‬ובזה קיוה שיוכל להחליש את כח‬ ‫רבנותו של הגרמי"ל לנדא זצ"ל בעיר בני ברק‪ ,‬הוא ידע שלא‬ ‫לי רשימה של כל מה שאני צריך לשוב על זה בתשובה‪,‬‬ ‫החסידות ר"ל‪.‬‬ ‫יהא לו תועלת‪ ,‬להפך‪ ,‬רק נזקים היו לו‪ ,‬היו כמה שהפסיקו‬ ‫איני רוצה שכשאחזור לבית אצטרך להוסיף על זה גם את‬ ‫בראותי מזימה זאת של השטן‪ ,‬נתתי אל לבי להתענות לבטל‬ ‫אז להתפלל אצלו ושאר דברים‪ ,‬אך הוא הי' בלתי לה' לבדו‪.‬‬ ‫זה שביטלתי את הזוטשקע'ר רבי מלימודו"‪ .‬וכידוע שמיד‬ ‫מחשבותיו הרעות ולמען יהא לדרך החסידות קיום לדורות‪.‬‬ ‫ופ"א עלה לאבי וביקש ממנו שיעשה איזה השתדלות‬ ‫אחר התפילה כבר ישב עם ספריו ולימודו‪.‬‬ ‫•‬ ‫למען השלום וכמובן לא היה לו לרבינו כלום תועלת מזה‬ ‫רק למען ה' יתברך והוא לא יצא משם עד שאבי הבטיח‬ ‫מידת עין טובה באופן נפלא‬ ‫"זקנתי"‪ ,‬המשיך הרה"ק מזלאטשוב‪" ,‬לא אוכל להוסיף‬ ‫עוד להמשיך בתעניותי‪ ,‬ולא אוכל לעמוד עוד לנגדו‪ ,‬ובאמת‬ ‫לו שילך ותכף הלך אבי אף שידע שלא יועיל כלום ואף‬ ‫עוד הנהגה נפלאה זכינו לראות הוא העין טובה‪.‬‬ ‫אכן יתרבו החסידים לאלפים ולרבבות עד אין מספר"‪.‬‬ ‫שמקרוביו ביקשו שלא ילך‪ ,‬כיון שהאדמו"ר מזוטשקא‬ ‫ואקדים‪ ,‬כשבא רבינו לכאן לא הי' כאן בנוי כל הבנינים‬ ‫"אמנם" הוסיף הרבי בזקירת אצבע למראה פניהם‬ ‫ציוה והוא הבטיח לו כך למען האמת והשלום‪ .‬פ"א בא‬ ‫של אבני נזר וכו'‪ ,‬הי' כאן שומם ומאוד נתקשו במנין‬ ‫המוכרכמות של תלמידיו‪" ,‬בזאת בטוח אני‪ ,‬למרות ריבוי‬ ‫אלי אחד ותינה לפני צרותיו הקשים איך שרודפים אותו‪,‬‬ ‫לתפילות שחרית ומנחה מעריב‪ .‬מנחה הי' כאן מהכולל‪,‬‬ ‫העצום שיהא לעדת החסידים‪ ,‬אם מתוך החסידים יערה‬ ‫ושאל אותי למה לא עושים כלום עניתי לו "וכי מה רוצה‬ ‫מעריב הי' ר' מיכאל המאירי ובניו דואגים שיהי' מנין ואף‬ ‫רוח טהרה על מי מהם ויקרב את עצמו בכל לב ונפש‬ ‫אתה‪ ,‬הזוטשקע'ר רבי כבר לא כאן חמש עשרה שנים‪...,‬‬ ‫אבי הי' מתפלל כאן‪ .‬פ"א הגיע אחד והציע לאבי שיעשה‬ ‫לעבודתו ית' באמת ובתמים‪ ,‬אזי מובטח הוא שממרום‬ ‫וידע כמה בזיונות וכמה ענינים יהיו לו אך הוא לא איכפת לו‬ ‫מנין בביתו כראוי לאדמו"ר מביאלא‪ .‬אבי שידע מהקושי‬ ‫יהא נוגה עליו אור האמת ויזכה ליאור באור פני מלך חיים‪,‬‬ ‫כלום כשנוגע לכבוד שמים‪ .‬וכמ"ש במהרש"א על המשנה‬ ‫במנין בזוטשקא אמר שצריך קודם לבקש רשות מהרבי‪,‬‬ ‫וסייעתא דשמיא ורוח נדיבה יפלו בחלקו"‪.‬‬ ‫"והאמת תהא נעדרת"‪ ,‬שהעולם אוחזים צדיק זה לשוטה‪,‬‬ ‫ועלה לרבינו לשאול דעתו על זה‪ .‬ותיכף כששלח אבי את‬ ‫רבינו לא הי' איכפת לו‬ ‫"א וודאי ַא‬ ‫השאלה לפני רבינו אמר לו רבינו במאור פנים ַ‬ ‫הספק הלימוד לשבוע הבא‬ ‫יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים‬ ‫מכל זה רק למען שמו‬ ‫וודאי"‪ ,‬כאמור הרבי הנחל יצחק הי' בקלות יכול לומר הן‬ ‫שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון‬ ‫יתברך באהבה‪.‬‬ ‫ראש השנה‬ ‫יודע אתה שזה מקום דל תושבים ואיך אפשר לפתוח כאן‬ ‫ידידנו הנכבד‬ ‫ויעזור ה' שלכה"פ‬ ‫עוד בהמ"ד אולי המתן קצת עד שיבואו עוד תושבים ויהא‬ ‫ה‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫יום‬ ‫הרה"ח ר' משה מנחם‬ ‫נזכה לנגיעה כל דהוא‬ ‫כדי חלוקה‪ ,‬אך רבינו לא כן ענה אליו‪ ,‬ואף הוסיף ואמר‬ ‫א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬יב‪ ,‬יג‪ ,‬יד‬ ‫שימור‬ ‫העכט שליט"א‬ ‫בדרכיו הק'‪ ,‬וזכותו יגן‬ ‫בענוות חן "וגם לי יהא מזה תועלת מרובה‪ ,‬כמו שבעולם‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫טו‬ ‫חזרה )‪(5‬‬ ‫לרגל אירוסי בנו‬ ‫עלינו ועכ"י להוושע‬ ‫יש שווקים שלמים שכל החנויות דשם מוכרים נעלים‬ ‫סיכום‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫טז‬ ‫לימוד )‪(4,8‬‬ ‫הבה"ח כמר צבי הירש ני"ו‬ ‫בכל המצטרך בני חיי‬ ‫או שכולם נגרים וכך יודע כל אחד שצריך מנעלים הולך‬ ‫למזל"ט בשעטו"מ‬ ‫לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני‬ ‫יהי רצון שיהא הבניין עדי עד‬ ‫ומזוני וכט"ס‪.‬‬ ‫לאותו מקום‪ .‬כך גם כשתפתחו ביהמ"ד ידעו כולם שכאן‬ ‫מערכת 'אשיחה בחוקיך'‬ ‫ויראה ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫)בשוה"ט סעודת ההילולא‬ ‫יש מנינים או אצל הזוטשקע'ר רבי או אצל הביאלא רבי"‪.‬‬ ‫רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר‬ ‫מ‪ .‬פרידמן ‪054.847.3031‬‬ ‫‪0733-45-34-36‬‬ ‫י"ד תמוז תשפ"ג(‬ ‫זהו מדרגה נפלאה במידת עין טובה‪.‬‬ ‫הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה ‪ 30‬ב"ב • ‪03-6579999‬‬ ‫‪ • a66136133@gmail.com‬ﬦתﬨומות והנצחו‪ :﬩‬בא"י ‪ • 055-677-9569‬בﬦאנﬢאן ‪• 073-410-88967‬‬