נחל אדניך · Nachal Adunechu — ניצבים וילך (2026-08-31)

בס"ד
יו"ל ע"י התאחדות האברכים
"אדנים לתורה" דחסידי זוטשקא
פר' נצבים וילך -שבת סליחות תשפ"ו •
גליון שע"א
פלאות התורה מאוצרותיו של
הגה"ח ר' זרח רוזנטל שליט"א ח>לוקי הנח>ל מעיין נובע במשנת כ"ק מרנן רבוה"ק זי"ע נח>ל קדומים
"אתם נצבים היום למדנו מדבריו הקדושים דברים מבהילים שעלינו לדעת
ולהבין שכל העבודה הק' של ר"ה המלכת הבורא ב"ה
שבת סליחות
שבת קדש זו שאנו עומדים בפתחה נקראת בפי כל
כולכם לפני ה"א" התקיעות הכל נחקק בשבת קדש שלפניו.
וכן הוא ג"כ לשון קדשו מלהבות אש של הרה"ק הבית
"שבת סליחות" שעל פי רוב היא ג"כ שבת קודם ראש השנה
יום ההמלכה ,שאנו קרוצי חומר ממליכים עלינו ועל דורותנו
גודל מעלת שבת סליחות אהרן זיע"א בענין )שבת הגדול( זאת אנו אומרים שהשבת ועל כל העולם כולו מלכותו ית"ש עלינו ,ובסיומה של השבת
ושבת שלפני ראש השנה שקודם יום טוב היא הכנה ליו"ט ,כי שבת נקרא קודש ויו"ט נעמד כל אחד ואחד לחנן פני מלך א-ל רם ונשא ,כמ"ש
נקרא מקרא קודש ,היינו שמקבל מש"ק שלפניו ,קודם 'כדלים וכרשים דפקנו דלתיך' לבקש לסליחה ומחילה .על כן
שבת אחרונה תיקון לכל השבתות פסח שבת הגדול ,וקודם ראש השנה שבת סליחות ,וקודם שומה עלינו להתבונן בספרי החסידות להתעורר איתערותא
יום הכיפורים שבת תשובה ,וכן שבת שלפני כל יו"ט הוא דלתתא לקראת שבת קדש זו.
בספה"ק האריכו מאד בשגב מעלת שבת
הכנה ליו"ט ,כי זאת ידוע שהכל תלוי באתערותא דלתתא,
קודש זו שהיא השבת האחרונה של השנה. ונתחיל בלשון קדשו של הרה"ק הבאר מים חיים
ומאתערותא דלתתא אתער לעילא לעילא עד עילת כל
ומובא בישמח ישראל )פר' נצבים וילך( ובפרי בפרשתנו המבאר כח שבת שלפני המועד ,וזה לשון קדשו.
העילות ,ועיקר האתערותא דלתתא הוא ג"כ מהקב"ה
צדיק )אות ב'( ועוד ספה"ק ששבת זו מתקנת כל "אתם נצבים היום" כי הנה הזוה"ק כתב )פנחס רל"א ע"א(
שהוא מכנים לאדם התעוררות אליו יתברך ,ויו"ט קדושתו
שבתות השנה אם נשמרנה בקדושה ובטהרה. בכל אתר ויהי היום דא ראש השנה וכו' ע"ש ,וגם אנו
תליא בישראל שהן מקדשין החודש ומעברין אותו כדאיתא
ובשם משמואל בפר' וילך מוסיף שבשבת נאמר ב'היום' הזה הנאמר כאן שמרמז על ראש השנה.
בגמרא ,אבל שבת קדושתו אינו תלוי בשום דבר בעולם רק
האחרונה של השנה יש לתקן בה מה שהחסיר ובלא זה הנה כתבנו במקום אחר פירוש הגון על המבואר
הקב"ה בעצמו מקדש את השבת ,כי שבת הוא למעלה מן
בכל השבתות בדביקות ועונג שבת. בשולחן ערוך )אורח חיים סימן ת"ל( וזה לשונו שבת שלפני הפסח
העולם ולכך אינו תלוי קדושתו בשום דבר בעולם ,אשר
אמנם לשיטת הרמב"ם מצוות עונג שבת לזה אנו אומרים ביו"ט מקדש ישראל והזמנים ,ובשבת קורין שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו ,ורבים ראו ותמהו
היא רק מדרבנן .שארבעה דברים נאמרו אנו אומרים מקדש השבת ,וזהו הפי' תחלה למקראי קודש שהוה ליה לייחס הגדולה לי' בחודש אף אם חל בחול ,כמו
בשבת שנים מן התורה ושנים מדברי סופרים, היינו שבת הוא תחלה למקראי קודש כי יו"ט נקרא מקראי שאיתא בט"ז ובמגן אברהם שם ,וביארנו שם על פי המבואר
זכור ושמור מדברי תורה ,כבוד ועונג מדברי קודש ,כי יו"ט קדושתו תלוי בישראל שהם קוראים ומזמינים )בזוה"ק חלק ב' פ"ח ע"א( וזה לשונו ר' יצחק פתח כתיב )בראשית
הנביאים ,אבל הבן איש חי מביא את דעת הקדושה ליום טוב .על כל פנים נמצא שיו"ט קדושתו תלוי ב' ג'( ויברך אלקים את יום השביעי וכו' אלא הכי תאנא כל
התנא יונתן בן עוזיאל שמצוות עונג שבת היא בנו לקום ולהתעורר ולעשות הכנה ושבת שקודם יו"ט הוא ברכאין דלעילא ותתא ביומא דשביעאה תליין ,ותאנא אמאי
דאורייתא ,ודלא כהרמב"ם ,שהרי בפרשת הכנה דילי' ,ולכך אנו צריכים בזה השבת לעשות הכנה ליו"ט, לא אשתכח מנא וכו' משום דההוא יומא מתברכין מניה כל
כי תשא עה"פ )לא ,טז( "ושמרו בני ישראל היינו להתרחק מהרע ולהתקרב לטוב .ע"כ לשון קדשו. שיתא יומין עלאין ,וכל חד וחד יהיב מזונא לתתא מהאי
את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית ברכה דמתברך ביומא דשביעאה וכו' עד כאן.
עולם" ,תרגם יונתן וְ יִ נְ ְטרוּן ְבּנֵ י יִ ְש ָר ֵאל יַ ת שבת סליחות .ארז"ל )ר"ה ב (:דיום אחד בשנה חשוב שנה. והנך רואה מזה שכל הברכות והטובות והחסד שנעשה
נוּקי ַש ְׁבּ ָתא ְל ָד ֵריהוֹן ְקיַ ים ַש ְׁבּ ָתא ְל ֶמ ֱע ַבד ַתּ ְפ ֵ וכתב עפ"ז בספה"ק בית אברהם ,דאם מראשית השנה בכל ימי השבוע לכללות העולם או לאדם פרטי ,הכל נעשה
ֲע ָלם ,וכ"כ בשו"ת הרשב"א )ח"א קכז( להוכיח ועד אחרית השנה הי' "יום אחד" שעשה נחת רוח כראוי ונתמשך בשבת קודש שלפניה ,שאז נתברך המעין ממקור
שעונג שבת מדאורייתא ע"פ דברי הגמ' לפניו ית' ,הרי אותו יום מציל על כל השנה ,ואפילו יום מים החיים בטובה זו או בברכה זו וכדומה ,ומשם נמשך
במס' יבמות דף צ"ג ,וכן ציין הבן איש חי את האחרון של השנה ,וכל שכן שבת האחרון של השנה שכל למטה בששת ימי המעשה ביום הראוי לאותה טובה
הפרי מגדים ב'פתיחה כוללת' י"ט שהביא את ברכאן דלעילא ותתא ביומא שביעאה תליין ,שאם עושין והברכה ,אשר על כן הנה הטובה הגדולה והנס שנעשה
שיטת הבה"ג המחודשת שכל נבואה בשם בו נח"ר לבוב"ה ,הוא מעלה ומתקן את כל השנה כולה. ביציאת מצרים באחד מימי השבוע ,הנה ודאי כבר נמשך
ה' שיש בה מצוה ,דינה כמצוה דאורייתא. ועל שבת זה נאמר "שבת קודש נפשות ישראל בצל ונעשה הנס הזה בשמי השמים במקור בשבת קודש שלפניו,
"אם וא"כ יש לעיין בדברי ישעיה הנביא ִ כנפיך יחסיון". כי כל ברכאין דלעילא ותתא ,ביומא דשביעאה תליין ואין
ָתּ ִשׁיב ִמ ַשּ ָׁבּת ַרגְ ֶלֲ עשׂוֹת ֲח ָפ ֶצְ בּיוֹם ָק ְד ִשׁי בפרט אלא מה שבכלל ,ועל כן שבת שלפני הפסח קורין
והנה בכל שבת מתגלה עולם הבינה שהוא עולם
את ַל ַשּ ָׁבּת עֹנֶ ג ִל ְקדוֹשׁ ה' ְמ ֻכ ָבּד וְ ִכ ַבּ ְדתּוֹ וְ ָק ָר ָ שבת הגדול מפני הנס שנעשה בו ,כלומר הנס של יציאת
התשובה ,וזשה"כ "וירא אלוקים את כל אשר עשה" "כל
ֵמ ֲעשׂוֹת ְדּ ָר ֶכיִ מ ְמּצוֹא ֶח ְפ ְצ וְ ַד ֵבּר ָדּ ָבר ...כִּ י מצרים כבר נעשה בו בשבת הזה שהוא כללות הברכה מכל
אשר עשה" גמט' "תשובה עולם הבינה" ,וכל שכן בשבת
ִפּי ה' ִדּ ֵבּר" .וכיון שהלשון 'פי ה' דיבר' הוא ששת הימים ,ומיניה מתברכין כל שיתא יומין ועל כן קורין
סליחות שאפשר לזכות בו לתשובה שלימה מתוך שמחה
כמו כה אמר ה' -נבואה בשם השם שלבה"ג אותו שבת הגדול שהוא מורה על הגדולה והנס ,על דרך
וקרבת אלוקים.
נחשב אז לחיוב מדאורייתא ,הרי שעונג )נזר דוד( הכתוב )שמות י"ד א( וירא ישראל את היד הגדולה וגו' .ונמצאת
שבת הוא מדאורייתא ,וכדברי התרגום יונתן. למד מזה שגם ביום הגדול והנורא ,עת משפט עמו ישראל
וכאשר מקיים שבת זו בעונג ודביקות כדת. ובספה"ק דברי ישראל כתוב בזה הלשון כאמור פעם בראש השנה והקצבת חיותם ופרנסותיהם ומזונותיהם ,הנה
מתקן בזה את כל שבתות השנה .כי כל הארות אחת בשבת שקודם ראש השנה בסעודת שחרית אמר אא"ז הכל נעשה ונמשך בשבת שלפניו במקור מים החיים .ועל כן
מכל שבתות השנה כולם נקבצו באו בשבת ]הרה"ק ר' יחזקאל מקאזמיר[זצוק"ל להמסובין על שלחנו מבואר בשולחן ערוך )אורח חיים סי' תכ"ח סעי' ד'( שלעולם קורין
זו .וזה שמפטירין "בה שוש אשיש בה' תגל בזה הלשון אכלו לשם שמים וכו' ובסעודת שבת זו שלפני אתם נצבים קודם ראש השנה ע"ש ,לפי שהוא מרמז על
נפשי באלוקי". ראש השנה יש בו כח כל הסליחות מזכור ברית ,והפיוטים ראש השנה ,וראש השנה נרמז ונחקק בשבת שלפניו ,על כן
וכן בספר יפה שיחתן של עבדי אבות מובא של שחרית ומוסף של ראש השנה ,ומכל נדרי ושחרית קורין אותו בשבת הזה והנה נודע אז"ל )בראש השנה ט"ו ע"א(
שמו"ז הגה"צ מהר"ש ענגיל זצ"ל מראדומישלא ומוסף ונעילה של יום הקדוש ,ומימים הראשונים של סוכות בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון ,והענין
היה רגיל לומר בש"ק ושמיני עצרת ושמחת תורה עד אסרו חג .ע"כ לה"ק. הוא כי כל הנשמות מתראין לפניו יתברך ביום הזה וכפי ערך
המ˘ך בעמו„ ב' ���
יהי רצון שנזכה לערוך הימים באים עלינו לטובה כראוי אכי"ר. שלימותה ומראיה .ע"כ לשון קדשו.
• לטוב ﬩נשמת ﬥ"ק מרן אדמו"ﬨ רבי נתן דוﬢ בן כ"ק מﬨן אדמו"ר רבי יצחק אייזיק זצוקﬦלה"ה •
טללי טוהר מתוך דא"ח של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א נח>ל איתן המ˘ך מעמו„ ‡' ���
לפני ראש השנה ,שבשבת קודש האחרון שבשנה צריך לתקן פגמי שמירת
שבת של כל השנה .גם מרגלא בפומיה דברי הרה"ק המגיד הגדול ממעזריטש
"וענתה השירה הזאת לפניו לעד זצ"ל שבשבת הזה מברכים בשמים החודש תשרי הבעל"ט.
כי לא תשכח מפי זרעו" שבת שלפני ר"ה כולל כל השנה הבאה
ומובא בלבוש בסימן )תכ"ח ,ד( שכיון שפר' נצבים קודם ראש השנה לכן
נמצא שמפקפק בכח החכם להכריע מה הן בפרשתן נכתבה המצוה תרי"ג של תורתינו יש בה הרבה מעניני תשובה כהכנה לר"ה .וכמובא בתורת אמת לובלין נצבים
החסרות ומה היתרות בתורה ,וא"כ לשיטתו הקדושה והיא מצות כתיבת ספר תורה וכמ"ש שעל סדרה זו רבו מפרשי התורה על דרך האמת ,בענין שייכות קריאתה
בטלה ח"ו גם קדושת ספר תורה בזמן הזה "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת" ,כלומר סמוך לראש השנה ,כי לעולם קורין אותה בשבת הסמוך לראש השנה ,וכל
כיון שאין אנו בקיאים בחסירות ויתירות, לכתוב את התורה שיש בו שירה זאת. חד לפום שיעוריה דיליה מוצא בזה דרך לעבודת השם.
נמצא שמי שאינו קם בפני תלמיד חכם רק והנה במנחת חינוך )מצוה תרי"ג( הביא את
בפני ספר תורה הוא בגדר טיפש שהרי הוא ובבית אהרן איתא ששבת קודש הוי בבחינה של "תחילה למקראי
דברי השאגת ארי' )סי' ל"ו( שכתב דהיות ואין קודש" שהיא המשפיעה למועדים שהם "מקראי קודש" ומקבלים
סותר את עצמו מיני' וביה ,עכדפח"ח. אנו בקיאים היום בחסירות ויתירות אין חיוב הקדושה מהשבת קודש שמקודם .וא"כ שבת קודש זו היא המשפיעה
ועפ"ז נראה לומר בדברי הגמרא )חגיגה ה'(. בזמה"ז לכתוב ספר תורה ,ובמנח"ח תמה לראש השנה הבעל"ט.
"רבי יוחנן כי מטי להאי קרא הוי בכי "והי' כי כיצד יתכן שיהי' נשכח דבר שעל ידו נאבדה
תמצאן אותו רעות רבות וצרות" עבד שרבו קיום מצוה מן התורה ,והנה גם בפרשיות וכן איתא בבאר מים חיים )נצבים( שקוראים בשבת זו :אתם נצבים היום
ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו" ,ויתכן תפילין נחלקו הרמב"ם ורבינו תם כיצד כותב כולכם לפני ה' אלקיכם ,כי בראש השנה נצבים נשמות ישראל ועומדים לפני
דרבי יוחנן רצה שנתבונן בהמשך הכתוב כדי ה"לטוטפות" השלישי ואנו נוהגים כהרמב"ם השי"ת ,ומאחר שבשבת זו כבר מתחילים ההארות של ראש השנה ,הנה
ליקח חיזוק מזה ,והיינו כאשר עלול להיות מצב ולר"ת התפילין פסולים ,וכיצד יתכן שלא נחשב שגם היום ,בשבת זו ,אנו נצבים כבר לפני המלך ה' ולכן אתם נצבים
של הסתר פנים ח"ו שיוכל לדמות שהשי"ת נחוש לדעת רבינו תם כמו שחששו לדעת ר"ת היום -דא ראש השנה וכל השפעות ר"ה -מתחילים מש"ק פ' נצבים.
המציא לנו רעות שהן צרות זה לזה כגון זבורא לענין הנחת הפרשיות בתוך הבתים ,ולכן מסיק ונמצא לפי"ז ששבת קודש זו כוללת שנתיים שלימות -יותר מ700-
ועקרבא שרפואתו של זה סותר לרפואתו של המנח"ח דרק ע"י חסר ויתר שעל ידן נשתנה יום 354] .ימים של תשפ"ו ו 385ימים של תשפ"ז הבעל"ט שהם 739ימים[
זה ,ועלול היצר ליאש את האדם שהצרות הן פירוש התיבה או יכולה להשתנות ההלכה עי"ז שהן תיקון לכל 50שבתות השנה שכוללים ימות השבוע שאחריהם ,והן
במידה גדושה למעלה מכוחות האיש הישראלי הוא פוסל הספר תורה ,אך חסרות ויתרות שמשפיעה על ראש השנה שאחריה שכולל כל 385ימות השנה הבעל"ט.
ו"מי יקום יעקב כי קטון הוא" ,לזה אמר הכתוב כגון אהרן עם וא"ו או בלי וא"ו דאין משתנה ולפי"ז שהיא כוללת גם השנה הקודמת גם מובן מה שמובא במטה אהרן
"וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח פירוש התיבה עי"ז אין נפסל הספר תורה, בשם הפרנקפורטר הרה"ק ר"י מסטאלין זי"ע שג"כ היא במעלה גדולה יותר
מפי זרעו" ,והיינו שכאשר נתבונן בקדושת והחלק הראשון ודאי לא נשכח כלל כי ודאי לא מראש השנה.
התורה שלפנינו שיש לנו הבטחה שבזכות נשכחו עניינים הנוגעים לקיום מצות השי"ת ואלו דברי השפת אמת נצבים תרנ"ה" :ובאמת צריכים להתחזק בשבת
חכמי התורה שבכל דור ודור לא תשכח מאתנו וחס ושלו' שתתבטל מצות עשה ע"י שכחה, אחרונה שבסוף השנה ,כמאמרם ז"ל ,במדרש שוח"ט צ"ה; שמו"ר סו"ף כה;
סדר כתיבתה ,כי כוחן של חכמי התורה לקבוע אך אותם חסרות ויתרות שאין משנין פירוש אילו שמרו ישראל שבת אחת כראוי -מיד נגאלים! ע"כ .ובודאי ששבת
כיצד לכתוב חסירות ויתירות וכדברי הר"ן התיבה אין מעכבין כלל בכשרות הספר תורה, קדושה כזו שכוללת כ"כ הרבה שבתות היא מסוגלת לגאולה השלימה אכי"ר.
שהביא הברוך טעם מזה נתבונן כמה גדול וכן לענין "טוטפות" השלישי הנ"ל אין משתנה
כוחן של החכמים ,וכמו שכתבו במסכת מכות פירוש התיבה ע"י וא"ו ראשונה ולכן אין מעכב ע"י הפחד בימי הסליחות השמחה והביטחון בר"ה
שאע"פ שכתוב "ארבעים יכנו" עכ"ז הם בצרי חסר ויתר בענין זה כלל ,עש"ב.
וכהכנה לסליחות נביא בזה מה שהקשה בייטב לב בפרשת שופטים
חדא והעמידו כונת הכתוב בל"ט מלקות ,ועי' וי"ל שזהו שרמזה התורה "והי' כי תמצאן על זה שבסליחות אומרים בסליחות לשונות של יראה ופחד מפני יום הדין
במהרש"א )שם( שעי"ז יתכן הצלת חיים כי וגו' וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא הבא לפנינו" :זוחלים ורועדים מיום בואך חלים כמבכירה מעברת משאך",
לפעמים מכה אחת נוספת עלולה לסכן את תשכח מפי זרעו" ,שאף שעברו על ישראל שלכאו' סותרים הדברים עם דברי הטור והבית יוסף בהלכות ערב ראש
חיי המולקה ,ומזה נוכל לקחת חיזוק ששום צרות רבות בטלטולי הגלות מכל מקום אין השנה שלובשים בגדים לבנים ומסתפרין ,ואוכלים ושותים ושמחים בראש
מכה שהוכו בה ישראל בשעת הגלות אינה בלי לחוש שתשתכח איזו אות או תיבה באופן השנה לפי שיודעים שהקב"ה עושה להם ניסים ,ומטה דינם לכף זכות.
חשבון ,שהרי אפילו על מכה אחת שהיא מכת שתשתנה ח"ו העדות של התורה ,כי על זה וכן הרי נודע מה שביאר המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע שהחקיקה לחיים
ארבעים נתנו חכמים עיניהם שאין להכותה ערב השי"ת בתורתו שהרי לא יתכן שתתבטל טובים נעשה בלב האדם בעצמו ,ולכן צריכים להיות בר"ה רק מחשבות
לפי שהיא יתירה על המידה ,וזו גדלותם מצות "ואתם כתבו לכם את השירה הזאת". טובות ולבטוח בניסי השי"ת .ואם כן איך אומרים בסליחות לשונות של
שנותנים לב לדרוש כיצד אפשר להוריד מכה
והנה תירוצו של המנח"ח אינו עולה יפה פחד ורעדה מהדין של ר"ה.
אחת מן היהודי ,ומכח גדלותם זו נאמנים עלינו
לשיטת הרמב"ן שכתב בהקדמתו לפירוש וביאר הייטב לב שאם אדם זוכה להתעורר מיום א' דסליחות בבחינת
דבריהם בהלכות יתירות וחסירות באותיות
התורה שלו דכל חסר ויתר אע"פ שאינו 'זוחלים ורועדים' ,אזי יוכל לגשת לראש השנה בשמחה ובטחון שהקב"ה
התורה ,ובודאי שלא יזנח ד' את עמו לרעות
מעלה ומוריד פוסל את הספר תורה ,וצריכים עושה לו נס ,הא בהא תליא ,כפי מה שרועד וזוחל בימי הסליחות ,זה גופא
וצרות שאין יכולים לסבלם .וזהו שאמר הכתוב
אנו לדברי הגאון בעל ברוך טעם זי"ע בספר גורם שיוכל לסמוך ביום המשפט עצמו על רחמי השי"ת שיעשה לו ניסים.
"והי' כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות" ,ועלול
מרגניתא דר"ב )דרוש להכנסת ס"ת( עפ"י דברי הר"ן וביאור דברי הייטב לב הק' ע"פ מה שכתב הרה"ק מפאפא זי"ע בויגד יעקב
לחשוב שאין לו שום תקנה שהרי רבו מזמין לו
בדרשותיו )דרוש ו' ודרוש י"ט( ,שגזרה חכמתו ית' בשם האלשיך הק' עה"פ "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" ,ודרשו
רעות שהן צרות זו לזו ואי אפשר להרפא מהן
שתמסר הכרעת ספיקות התורה לחכמי הדור חז"ל בגמ' יבמות ור"ה שהכונה על עשרת ימי תשובה ,אזי כתיב 'בהמצאו',
ח"ו ,אז "וענתה השירה הזאת לעד" שהתורה
ע"ש ,וממילא גם בזמן הזה אחרי שהכריעו ואז השי"ת מקבל אפילו תפילת יחיד ,ומחדש האלשיך הק' כי 'בהיותו קרוב'
הקדושה שנשארה בקדושתה גם בדורות
חכמי הדורות עפ"י רוב ספרי התורה ובעלי היינו בימי הסליחות .וזה שישעי' הנביא אומר לנו שלא להמתין לעשרת ימי
האחרונים תהי' לעד שלא הוסיף אפילו מכה
המסורת כיצד לכתוב בכל חסר ויתר ,ממילא תשובה 'בהמצאו' ,אלא תקדימו ו'קראוהו בהיותו קרוב' היינו בימי הסליחות,
יתירה אחת" ,כי לא תשכח מפי זרעו" כי חכמי
יש עלי' קדושת ס"ת בלי שום פקפוק ועל כן כי אין להמתין עד ר"ה הוא יום הדין ,אלא כדאי להקדים בימי הסליחות כי
הדורות יקבעו כיצד לכתוב את אותיות התורה
שפיר אפשר לקיים המצוה גם בזמן הזה. עתה בימי הסליחות דוקא 'יעזוב רשע דרכו' ,השטן הרשע שנאמר עליו
ועליהם נסמוך גם לאחר אריכות הגלות,
וזהו לאות על גדלותם שנובעת מכח שבצרו ובזה ביאר מאמר הגמרא )קידושין ל"ג(: 'הפקד עליו רשע ושטן' ,הוא עוזב דרכו מלקטרג בימי הסליחות ,ולכן
מארבעים מלקות לל"ט מלקות בלבד. "מהו לעמוד מפני ספר תורה רבי חלקי' ורבי קראוהו בהיותו קרוב ,עוד לפני יום הדין ,כשעדיין השטן הרשע עוזב דרכו,
סימון ורבי אלעזר אמרי קל וחומר מפני 'ואיש און מחשבותיו' להרע לבנ"י ר"ל ,ולכן בימי הסליחות אז הוא הזמן
ובזה יתורץ מה שנכתב "והי' כי תמצאן
לומדי' עומדים מפני' לא כל שכן" ,והקשו הטוב ביותר שישוב אל ה' וירחמהו ,ואל אלקינו כי ירבה לסלוח'.
וגו'" שהיא לשון שמחה ,כי כאשר יודעים
הר"ן והריטב"א דהא במסכת מכות )כ"ב(: והנה כתב הקדושת לוי על אותם לשונות יראה ופחד הנאמרים בסליחות.
שהכל בהשגחה פרטית והשי"ת מגונן על
משמע להיפך ,דאמר שם רבא "כמה טפשאי שבנוהג במשפט בעולם כשהנדון מביא סניגור ,צריך לתת לסניגור לדבר
עמו גם בעת ההסתרה ושום מכה לא נתנה
שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא בשעת הדין ,אך אם אינו מביא סניגור ,מערכת המשפט בעצמה מעמידה
בלי חשבון ,מכח זה יכולים להיות בשמחה
קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה לו סנגור .וכך אם האדם בעצמו מנסה להיות הסניגור להצדיק עצמו לפני
גם בעת הגלות ולכן נקראת שירת האזינו
כתיב "ארבעים יכנו" ואתו רבנן ובצרו חדא", הקב"ה ,אומר לו הקב"ה ,בא נראה איזה מצוות הבאת לפני ,והרי גם אפילו
בלשון "שירה".
הרי שהחיוב לעמוד מפני חכמי התורה מלאכיו לא זכו בעיניו בדין ,ואיך יראו את כל מעשיו הטובים לפי עומק הדין.
ויהי רצון שנזכה לאמונה זכה וטהורה הוא יותר מלעמוד לפני ספר תורה .וביאר ולכן הרבה יותר טוב לבא לפני ה' עם הידיעה שבאמת אין לו שום סניגור,
בהשגחת השי"ת עלינו ועי"ז יומתקו הדינים הברוך טעם דודאי גם רבא מודה שגדול חיוב והוא דל ורש ,בלי כלום ,ואז הקב"ה לבדו מעמיד לו סניגור הרבה יותר טוב
מעל ישראל ,ונזכה לראות בישועתן של העמידה מפני ספר תורה מהחיוב לעמוד מכל הסניגורים שיש לנו.
ישראל בעגלא. מפני לומדי' ,אמנם המקיל בכבוד גברא רבה
ב
נערך ע"י
מתיקות התורה
בשאלות אקטואליות ִא ֵּבי הנח>ל הרה"ג ר' חיים גרינפלד שליט"א ציונים והערות בהלכה נח>לתי עדותיך
הרה"ג ר' יהושע לאנגנויער שליט"א ראש השנה )א(
לטלטל סידור על ידי קטן מסירת מודעה :אחר שעושים התרת נדרים מוסרים בהלכות ר"ה יש הרבה הלכות וענינים ,נביא כאן
משפחה שהתארחה במושב שלאחר בדיקת המקום נודע הודעה שכל מה שיעשה מהיום ואילך ,הוא בלי נדר מקצת מהם שלא כ"כ ידועים אך קודם נביא הלכות
להם ,שהעירוב שם חלש מאד ,ואסור לטלטל שם בשבת ,אבי מסירת מודעה היא תועלת למנהגים שאדם נוהג בהם הנוגעים לימים הסמוכים לר"ה.
המשפחה יש לו סידור מיוחד עם ביאורים שבו הוא מתפלל וזה כסדר דאם עובר ע"ז ה"ז כעובר על נדר וכיון שאמר לפני סליחות :מתחילים לומר סליחות במוצ"ש הסמוך
עוזר לו לכוונה ,האם מותר לו לבקש מבנו הקטן שיטלטל עבורו זה מסירת מודעה הרי זה פתח גדול שלא להחשיבם לר"ה )ובפחות מד' ימים לר"ה מקדימים שבוע( ,ומנהגינו לומר
את הסידור לבית הכנסת? ]ולכאורה יש לזה ראיה מסוכה דף טז[. כנדר .אפשר לסמוך על מסירת מודעה זו לכתחילה סליחות ראשונות במוצ"ש בחצות ,ומקורו מלקט יושר
לכל המנהגים אבל באופן שאמר בלשון נדר לא מהני )תלמיד תה"ד( להתחיל במוצ"ש מתוך שמחה של מצווה
תשובה לשאלה משבוע שעבר מסירה זו מסירת מודעה אין יכולים לומר ביחיד לעצמו. בבגדי שבת ושמחת תורה שבשבת יותר פנוי לתורה.
השאלה בקצרה :אדם האוכל כזית ,שחייב בברכת המזון ,או מנחה :יתפלל מנחה בכוונה עצומה ,ומאריכין בה זמנה :זמן אמירת סליחות לכתחילה מאשמורת
כזית אכילת מצה ,האם יש ענין שיאכל קצת יותר ,כי אי קצת מאחר שהיא מנחה אחרונה בצאת השנה )מט"א(. הבוקר שהיא משמרת אחרונה של המלאכים )אלף
אפשר לצמצם? תפילה :מותר לבקש בר"ה בתפילה כל הבקשות למגן( ,והיא עת רצון וזמנה י"א שהיא עד עלוה"ש )רמ"א
תשובה :במסכת בכורות )דף יז ע"ב( נחלקו רבי יוסי הגלילי שרוצים )הליכ"ש( ,כל זמן שלא אמר בא"י בסיום תר"ב( ,וי"א עד הנץ )הגר"א( ,ולכן אלו המקילין להתפלל
ורבנן ,אם אפשר לצמצם בידי אדם ,כלומר כאשר אדם מודד הברכה מותר לחזור על המילים שלא כיון בהם )שם(. בזמן תפילה השני אפשר לומר סליחות עד הנץ ,ויש
או שוקל ,אם שייך לומר שאפשר לצמצם בדיוק את המדה ויש להוריד דמעות בתפילות ר"ה .ואדם שנופלת שהקילו מזמן האשמורה הראשונה )משמרת שלום בשם
והמשקל ,או שאי אפשר לצמצם ,דעת רבי יוסי הגלילי כיון עליו בכיה רבה באלו הימים בתפילתו סימן שבאותו הרה"ק מרוזין( אך הרבה חולקים ע"ז.
שמתכוון לצמצם אפשר להגיע לידי מדה מדויקת ,ודעת זמן נדון למעלה ,ומי שבוכה בתפילתו כוכבים ומזלות
עמידה :טוב לעמוד בשעת אמירת סליחות )מט"א(,
רבנן ,שאי אפשר לצמצם ,ומקשה הגמרא לרבנן ,שהרי בוכים ותפילתו נשמעת )מט"א( .ואם אינו יכול לבכות
ומי שקשה לו יעמוד עכ"פ באמירת קל מלך יושב ,י"ג
התורה אמרה לעשות כלים ומזבח במדה ,אלמא צמצמו יפה לפחות יעשה קול של בכי ]כמו שכתוב כי שמע ה' קול
מידות ,ובאמירת הוידויים .ובאמירת זכור רחמיך אפ'
ועשאוהו באמותיו מצומצמות .ומתרצת הגמרא שאני התם בכיי[ )חיד"א( .יהא אדם רגיל לומר בר"ה אחרי תפילת
לישב )מט"א(.
דאמר רחמנא עביד ,ובכל היכא דמצית למיעבד ניחא ליה - שחרית כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ,דבזה שהוא
שמח ואומר שהכל לטובה יהיה נהפך באמת לטובה שם מחבר הפיוט :ראוי לכוון בכל פיוט או סליחה
ולעולם לא צמצמו יפה. שם מחברו שזכותו תעמוד לנו שתעלה התפילה לרצון,
)חכמת שלמה תקפ"א(.
והנה במסכת סוכה )דף טו ע"א( דנה הגמרא מה הדין בפרוץ כי יש נח"ר לאותו מחבר )קב הישר(.
לדוד מזמור :נוהגים לומר את מזמור כ"ד
כעומד ,וכתבו התוס' מזה שדנה הגמרא בזה ,משמע שהלכה ראש השנה :הכנה :הש"ץ והתוקע צריכים
שבתהילים או מטעם סגולה לפרנסה )האריז"ל (,או
כרבי יוסי ,שאפשר לצמצם בידי אדם ,והתוס' דחו זאת, להפריש עצמם ג' ימים קודם ר"ה מכל דבר טומאה
מטעם קבלת עול מלכות שמים בראשית השנה )ישמח
יעו"ש .ומשמע שנקטו התוס' שהלכה כרבנן שאי אפשר ישראל ר"ה אות א'(. וילמדו כוונות התפילה והתקיעות )מ"א( .והיות ובזמנינו
לצמצם בידי אדם ,ולכאורה גם בכזית אי אפשר לצמצם. ש"ץ אינו מוציא רבים ידי חובתן החובה מוטלת על כל
לשנה טובה :נוהגים שכל אחד אומר לחבירו לשנה
ואפשר לומר על פי מה שכתבו התוס' )חולין דף כח ע"ב(
טובה תכתב ותחתם] ,אף שבתפילה לא אומר חתימה אחד להתבודד ברוחו ג' ימים קודם ר"ה ולהכין עצמו
בשם ה"ר שמעון שאם אי אפשר לצמצם ,יש ג' אופנים ,אולי לתפילת היום )חת"ס דרשות ,כמובא בגמ' שהוא זמן לקליטת הזרע
משום דאינו מחזיק עצמו לצדיק שיחתום לאלתר,
מיעט ,ואולי צמצם ,ואולי ריבה ,ובכל מקום שיש ב' אופנים באדמה וכמו"כ צריך שיקלט בו ענין התפילה( .ויש שהסבירו ענין
אבל את חבירו מחזיק לצדיק גמור )מ"א([ .גמר חתימה
שכשר ,הוה רוב להכשר ,כמו ספק ספיקא ,ולכן בכזית ,שגם הג' ימים ע"פ הגמ' ששונא פסול להעיד ,ואיזהו שונא
טובה :נחלקו הפוסקים עד מתי אומרים הנוסח
בצמצום מועיל ,וגם ריבה מועיל יצא ואפשר לברך. כל שלא דיבר עמו באיבה ג' ימים ,לכן אם מתרחק
"תכתב" ,י"א עד יום שני בחצות שאז נגמר הכתיבה
ויעוין במנחת חינוך )מצוה קט סק"ג( שהקשה איך אמרה )שועה"ר( ,וי"א עד חצות היום של יום הראשון )מ"ב(. מיצה"ר ג' ימים השטן פסול להעיד עליו.
תורה שהעושה שמן המשחה חייב כרת ,והרי שם רק אם
קידוש :שהחיינו :בהזדמנות זו שמודה לה' על ער"ה -תענית :נוהגים להתענות בער"ה ]לצעורי,
עשה בצמצום ממש חייב ,ויש ב' סברות להקל ,אולי מיעט
שהחייהו והגיעהו לאותו זמן ,ראוי ונכון שיעלה על משום תשובה שיתכפרו עוונותיו והקב"ה מוחל שליש
ואולי ריבה ,ורק צד אחד שצמצם .ולא ניתנה תורה למלאכי
ליבו כל הטובות והחסדים שגמלהו ה' ויכלול בהודאה עוונותיהם )טור([ .ורבים נוהגים עד חצות )מחצה"ש(.
השרת ,וכל מקום שאמרה תורה לעשות במדה ובמשקל הכל
זו הודאה גם עליהם )הליכ"ש( .נשים :שברכו שהחיינו המרגיש חלש מותר לו לאכול בלי התרת נדרים אם
לפי דעת בני אדם לפי שכלו אם מצמצם כשר הן לענין מצוה
בהדלקת נרות לא יענו אמן על שהחיינו בקידוש אינו רוצה לבטל לגמרי מנהג זה )דגו"מ( .ויש מקילים
והן לענין חיוב .רק אם אירע מקרה שעל זה לא אמרה תורה,
לאלו שנוהגין שיוצאין יד"ח גם מברכת בופה"ג) .שבט בתענית זו לגמרי מחמת חולשת הדורות.
בזה אפשר לומר שאי אפשר לצמצם .וכן כל אכילת מצוה
הלוי( .ויש חולקין )מנח"ש( .ובדיעבד לא הוי הפסק .ואם תשובה :יעשה תשובה ביום זה מכל אשר עיוות
או איסור דהתורה אגמריה שהם בכזית או שיעורים אחרים
מברכות בעצמם על יין יכולים לענות אמן לכו"ע. במשך השנה )מ"ב תי"ז( ויום אחד בשנה חשוב שנה
שיש בתורה התורה נתנה הצמצום לפי דעתנו .ולפי זה גם
לא קשה מה שפלפלו התוס' לגבי פרוץ כעומד ,שאי אפשר סימנא מילתא :נהגו לאכול מאכלים לסימנא טבא, ונחשב כאילו שב כל השנה )חיי אדם(.
לצמצם ,כיון דהתורה אגמריה למשה לא תשייר רובא ולא ונזכיר כמה מהם :תפוח בדבש :ואומרים יהי רצון התרת נדרים :נוהגים לעשות התרת נדרים בער"ה
תפרוץ רובא ,היה הציוי לפי דעת בני אדם ולא יזיק אם יש שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה )טור ורמ"א( .ואם יש כדי להנצל מעונש נדרים )ח"א( ,היות דכשמתירין לו
פחות או יותר ,כיון דלפי כוחנו אנחנו מצמצמים ,ולנו ניתנה תמר י"א שצריך להקדים התמר שהוא מז' המינין )מ"ב(. הנדר נעקר מעיקרו וממילא מועיל אף אם עבר על
התורה ולא למלאכי השרת. וי"א שחביב עדיף )שועה"ר( .ועצה טובה קמ"ל לא להביא הנדר .צריך להיזהר שיבין הנוסח של התרת נדרים
התמרים לשולחן עד אחר ברכת התפוח ,וכשמברך )שם( .אפשר לעשות התרת נדרים בלילה )יור"ד רכ"ח ג.(.
וכעין זה כתב גם החזו"א )או"ח סימן לט סק"א( ששיעורי
על התפוח יכוון להדיא לפטור את התמרים )ולא מועיל וכן אפשר לעשותו לפני התפילה .שלשה המתירים
כזית וכביצה וכדו' -אינם שיעורים בדקדוק ממש ,כי בכל
בזה שיודע שיובא לפניו( )מ"ב סר"ו( .יש שחששו דתפוח כיון יכולים להיות קרובים בינם לבין עצמם וגם קרובים למי
אלו שיעורם בכזית וביצה הוא בינוני ,ומי יוכל לקבוע בבירור
דמצוותן בכך הוי כבאין בתוך הסעודה ולא צריך לברך. שמתירים לו )יור"ד רל"ד( .שלש המתירים אפי' הדיוטות
על פרי מסוים שהוא הבינוני ולכוון בזה דעת עליון ,ועל כרחך
ועצה טובה לינצל מחשש זה לכוון להדיא בברכת ובלבד שהם מבינים מה שלומדים עמהם וגם יודעים
כשנאמרו בסיני נאמרו על האומד ,ומה שנראה לו לאדם זה
המוציא שלא לצאת בזה את התפוח )תורת חיים( .ראש לפתוח פתח )שם רכ"ח( .ומספיק שאחד מהג' יודע
שיעורו .ומסיק )שם ס"ק יז( "שיעור מצה צריך לקבוע על פי
דג :על שם שנפרה ונרבה כדגים ,ונהיה לראש ולא לזנב. )מבית לוי( .המתירים צריכים להיות מי שוודאי נתמלא
אומד העין" .יעו"ש.
וכן הוא גם לענין ריבוע התפילין ,שכתב השו"ע )או"ח סימן
קרא ,רוביא ,כרתי ,סילקא ,תמרי :רבים נוהגים זקנם )שו"ת שבה"ל ואמר שבחורי ישי"ק יקפידו בזה( .לכתחילה
לב סל"ט( שהלכה למשה מסיני שיהיו התפילין מרובעות ,וכתב לאוכלם אחר ברכת המוציא שלא יהא הפסק בין צריכים המתירים לישב ובדיעבד לא מעכב .אין יכולים
באליה רבה )ס"ק נט( בשם מלבושי יום טוב )ס"ק כב( ,שצריך קידוש לסעודה ,ומברכין על הקרא בפה"א כי לא להתיר את הנדר אלא אם הגיע זמן חלות הנדר ,ולכן
לכוין את הריבוע כפי יכולת האדם ,שאי אפשר במלאכה שייכים לסעודה )אלף למגן( ,ופוטרים שאר הירקות .ועל מי שקיבל עליו שלא לאכול לפני התקיעות י"א שא"א
לעשות מרובע בדיוק .וכתב בערוך השולחן שהתורה אמרה תמר מברכין בפה"ע ,ויזהרו לא לברך על הקומפוט להתיר נדרו עד ר"ה .אמנם אם כבר עברה שנה אחת
עשה כפי מה שביכלתך לצמצם ובזה תקיים המצוה. בפה"ע עוד פעם .ומנהגינו לאכול הסימנים בשני מעת קבלת נדרו יכול להתיר אף באמצע השנה.
סעודות הלילה של ר"ה )א"ר( .אגוזים וחמוצים :נוהגים המנהג שאין אשה עושה התרת נדרים בער"ה )הגרש"ז(
ובארץ צבי )ח"א סימן יב אות ב( כתב שגם בזמננו שיש כלי
שאין אוכלין אגוזים ,מפני שאגוז גימטריא חטא וגם וסומכות על אמירת כל נדרי .לא נהגו קטנים שהם
מדידה ואפשר לעשות ריבוע מצומצם אין בזה חיוב ,שכיון
משום שמרבה כיחה וניעה )רמ"א( .וכן נהגו לא לאכול מופלא סמוך לאיש לעשות התרת נדרים )הליכ"ש(.
שמשעת מתן תורה עד עכשיו לא היה כלי זה ,וכשנתנה
דברים חמוצים ומרים )פמ"ג(. ]והטעם דלא איתרבי קטנים אלא לגבי נדר ולא לגבי
תורה נתנה על דעת שיהיה הריבוע כפי שאפשר לאדם
לשער על ידי מדידה ,אך יש בזה מצוה מן המובחר והידור יהי רצון :בשעה שאומר היהי רצון באכילת הסימנים שאלה .ויעו"ש דהגרשז"א נהג לומר לנכדיו בזכר מבן
מצוה שיהיה בתכלית הצמצום ,ושכרו כפול מן השמים. יתעורר אדם בתשובה ויתפלל ע"ז בלב שלם )מ"ב(. י"ב ובנקבה מי"א תתרגלו לומר על כל דבר בלי נדר[.
ג
להתענג בעקבותיהם
של צדיקי הדורות צוף נחי>ל מפי כ"ק אדמו"ר מביאלא שליט"א -רמ"א
סיפורי קודש בשולי אדרתו
של רבינו הנחל יצחק זי"ע מורשה >להנחי>ל
חסידות לדורות ]כשסיפר אבי את הסיפור לאדמו"ר ר' אברהם מלובלין
זצ"ל סיפר לו כשהוא רצה לעבור מתל אביב לבני ברק
זכיתי להכיר במקצת את רבינו זי"ע בעל ההילולא,
מתקופה זו שאבי ז"ל הי' שכן טוב לאותו צדיק ,והי' גר כאן
"היום יש להדליק הרבה נרות" – ציוה הרה"ק ר' מאיר בתחילה הציעו לו לבוא לאזור שיכון ו' ואז היה סמוך בבנין ליד .שניהם הגיעו באותה תקופה לגור כאן .מדרגותיו
מפרמישלאן זי"ע ביום כ"ה אלול הילולת המגיד הקדוש לשיכון ויזניץ ,והלך לשאול את דעת האמרי חיים ,ענה לו הי' כחד מקמאי ,אבי ז"ל הי' קורא עליו שהוא צדיק אמת
הרבי ר' מיכל'ה מזלאטשוב זי"ע" ,וזאת מפני שבעל האמרי חיים בצחות כעניין זה" :אדרבה יהא לי רק טובה -תיכף כשהגיע לכאן אמר לי שהשכן האדמו"ר מזוטשקא
ההילולא הרה"ק מזלאטשוב הרבה והתענה תעניות מזה שהרי יהודי מקצה בני ברק ירצה לילך בליל שבת, הוא צדיק אמת .לא זכור לי ששמעתי מאבי דיבורים כאלו
אין מספר כדי שלדרך החסידות יהיה קיום אף לדורות וישמע שיש טיש בלובלין ויבוא לשולחנך ,אחר שתסיימו על עוד רבי .בתחלה הי' אבי ז"ל מתפלל כאן בביהמ"ד
אחרונים ויוכלו להתחמם לאורה ,ועל זאת התענה הרבה יעבור ליד בית מדרשי וישמע איך שרים שם מנוחה ומאז נתקשר מאוד נתקרבו זה לזה.
עלעך פוּן ָקאפּ ,אוּן אפילואר ֶ
תענית'ים ַאזוֹי ִפ ְיהל וואוּ ִדי ָה ֶ ושמחה במתיקות ויכנס אף הוא [...ואכן כשייסד אבי את כמו כן זכיתי כל שנה בליל התקדש חג הפסח אחר
ישט פאר זִ יך" -סיים הרה"ק מפרמישלאן עלע נִ ְ
אר ֶ
ֵאיין ָה ֶ המנין עלה רבינו לשתות לחיים לרגל השמחה. שהסבתי על שולחן אבי הלכתי יחד עם ָבּנַ י לחזות בנועם
את העדות המפעימה.
עמוד האמת זיו עבודת קדשו של רביה"ק זי"ע בעריכת הסדר .הייתי
על כן מה רבה צריכה להיות הכרת תודתנו להאי עיר וקדיש מגיע ל'שולחן עורך' או ל'ברך' הוא היסב יחד עם משפחתו
מידת האמת שלו אף היא היתה להפליא בסוף ימיו
שבזכותו זכינו לאור החסידות המאירה עד ימינו אנו. וקצת מקרוביו ונשארתי עד אחר הלל לא אגזם אם אומר
בשנת תשנ"ט זכיתי להוציא לאור עולם את ספרי עיוני
• שזיו ותואר פניו הקדושות נראו אז כמלאך אלקים ממש.
הלכות ,אמר לי אבי שאלך לאדמו"ר מזוטשקא לבקש
בימי זקנותו של המגיד הק' מזלאטשוב החל להרבות ברכה והסכמה לספרי .כשעליתי אליו וביקשתי ממנו אני הייתי כאן בבאר מים חיים אך הוא לא הי' כאן הוא וכל
בתעניות וסיגופים עד מאד ,אף אחד מתלמידיו לא ידע אמר לי אין בכוחי לעבור על הספר ,אך אוכל להעיד על מחשבותיו היו תפוסים למעלה למעלה גבוה מעל גבוה.
נכונה מה טעם יש במה שהרבי מרבה בתקופה האחרונה המחבר .אך כדי שאוכל להעיד עליך צריך אני לדבר עמך לקחתי את בני איתי והראיתי להם באצבע בני חזו חזו איך
להתענות ולהסתגף. קצת בעניני הלכה כדי שאוכל לכתוב באמת ,אך אין בכוחי נראה מלאך ה' צבקות שאומר 'נשמת' .איך אפשר בכלל
עד שבסוף ימיו לעת קרב ובא יום פטירתו נתגלה הסוד. להכנס לסוגיות שאתה עוסק בהם ,אולי תרצה לדבר איתי לדבר על צדיק אמת כזה אך אנו צריכים לכה"פ ללמוד
הרה"ק קרא ואסף את תלמידיו הק' בערוב ימיו ,ובעת בסוגי' שאני עסוק בה עתה ,שהי' עסוק לכתוב תשובה משהו משולי אדרתו וקצת הנהגותיו כמו שכתב הרמב"ן
ההיא פתח וסיפר להם דברים מכבשונו של עולם לגאון ר' ניסים קרליץ בענין פתיחת כלים בשבת ,וביקש באגרתו לבנו וכשתקום מהספר תראה אם יש בו דבר
ממלחמת הקדושה נגד הס"א ,עד ששערותיהם סמרו ממני להגיה המכתב ,ולדבר איתו קצת בענין זה )ההגהה שתוכל לקיימה.
וארכובותיהם דא לדא נקשן .וכה פתח הרבי וסיפר:
שקידתו והתמדתו העצומה
הראשונה היתה שכותבים ניסים ולא ניסן ...ורבינו התפלא שיש גם אצל
ויהי בעת שהחל הבעש"ט הק' להפיץ את תורת החסידות האשכנזים שם זה (...ורק אחר שדיבר איתי הסכים לכתוב מכתב
ע"פ רחבי תבל ,ובכוחה הגדול קירבה את ישראל לאביהם ואמר לי שאלך ליבלחט"א כ"ק אדמו"ר שליט"א שיערוך מה שאפשר ללמוד מהנהגותיו הקדושים הוא
שבשמים ,וגדרה גדרות עולם ,ונראה היה שהנה זוכים אנו המכתב .הלכתי להרבה גדולים וטובים לבקש הסכמות ואף התמדתו ושקידתו העצומה בתוה"ק את זה כל אחד ואחד
ל"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ,ויתבטל אחד לא בקש כזאת ,בדרך כלל מגיע בן של אדמו"ר מיד יכל לראות .הוא יושב כאן כשדלתו פתוחה כ"ד שעות
הרע לגמרי ויאבד כוחו. נותנים לו הסכמה ,אך הוא במידת האמת שבערה בו לא היממה ישב על ספריו ועם מכונת הכתיבה שלו וישב ולמד
בראותו כי כן אדומי העוצר ה"ה השטן וחילותיו ,ויירא הי' יכול לנטות ימין ושמאל. בהתמדה נוראה .לא ידע מה הולך מימינו ומשמאלו ,לא
כי הנה עוד רגע קט ובטל הוא ממציאותו ויאבד את וכידוע כמה לחם למען כבוד שמים אף שידע שלא הי' לו כלום בעולמו חוץ מתורה ,וכמו שכתב בסוף ספרו
כל תפקידו עלי אדמות ,על כן ניסה בכל כוחו להילחם יהא לו בשבילו שום תועלת ,בדורנו אף מי שיודע שיש לו הצניעות והישועה התנצלות לצאצאיו שלא הי' איתם כפי
עם החסידות בדרכים שונות ,ברדיפות שרדפו את השפעה חושב דבר ראשון איזה תועלת יהא לו מזה ואיזה הצורך כיון שחס על זמנו היקר שיכול ללמוד באותם דקות.
החסידים ורבותיהם ,וב'מסירות' שמסרו אנשי בליעל נזק יהא לו מזה ,וכמו שפירש בעל ההלולא של הרה"ק ר' סיפר לי אחד מנכדי הפני מנחם מגור זי"ע שבאחד
שהכניסו את הצדיקים למאסר ,וכך קיוה שיוכל למנוע מרדכי מקרעמניץ זי"ע שהיום הי' יומא דהילולא דיליה, מהשנים הגיע זקינו לבני ברק בחודש אלול בפרוס ימי
את התפשטות החסידות. וידוע אמרתו הקדושה עה"פ יורדי הים באניות וכו' ,ים הרחמים והרצון ואמר למשמשו שרצונו להכנס לאדמו"ר
אך התוצאה הייתה להפך ,ואדרבה פרצה החסידות הוא ימה של תורה יורדי הים באניות אניות מרמז ל'אני' – מזוטשקא להתברך בברכת השנים לקראת ימי הרחמים.
והתרחבה יותר ויותר .וירא כי לא יכול לה לתנועת לאנוכיות ,שאף העוסקים בתורה אם זה ב'אניוּת' סוף הוא כשנכנס לחדרו לא הבחין רבינו בבואו אלא ישב ועסק
החסידות ,עלה בלבו תחבולה אחרת ,שיפעל שיהיה שכל חכמתם תתבלע .אך רבינו כולו כולו עם האמת למען בתורה וכך המתין הפני מנחם עד שהתפנה אליו רבינו וקם
הרבה מאד חסידים ,וכיון שלא כל החסידים יהיו במדרגה ה' יתברך לא הסתכל כלום על עצמו ותועלתו. לעברו במאור פנים .כשרצה לכבדו בכסא לשבת מיאן הפני
הגדולה של החסידות האמיתית והצרופה ,יתערבו בינות לדוגמא :איזה תועלת חשב שיהא לו ממלחמתו למען מנחם ואמר בצחות" :הן עומדים אנו בחודש אלול והכנתי
לחסידים האמיתיים ,ובזה קיוה שיוכל להחליש את כח רבנותו של הגרמי"ל לנדא זצ"ל בעיר בני ברק ,הוא ידע שלא לי רשימה של כל מה שאני צריך לשוב על זה בתשובה,
החסידות ר"ל. יהא לו תועלת ,להפך ,רק נזקים היו לו ,היו כמה שהפסיקו איני רוצה שכשאחזור לבית אצטרך להוסיף על זה גם את
בראותי מזימה זאת של השטן ,נתתי אל לבי להתענות לבטל אז להתפלל אצלו ושאר דברים ,אך הוא הי' בלתי לה' לבדו. זה שביטלתי את הזוטשקע'ר רבי מלימודו" .וכידוע שמיד
מחשבותיו הרעות ולמען יהא לדרך החסידות קיום לדורות. ופ"א עלה לאבי וביקש ממנו שיעשה איזה השתדלות אחר התפילה כבר ישב עם ספריו ולימודו.
• למען השלום וכמובן לא היה לו לרבינו כלום תועלת מזה
רק למען ה' יתברך והוא לא יצא משם עד שאבי הבטיח מידת עין טובה באופן נפלא
"זקנתי" ,המשיך הרה"ק מזלאטשוב" ,לא אוכל להוסיף
עוד להמשיך בתעניותי ,ולא אוכל לעמוד עוד לנגדו ,ובאמת לו שילך ותכף הלך אבי אף שידע שלא יועיל כלום ואף עוד הנהגה נפלאה זכינו לראות הוא העין טובה.
אכן יתרבו החסידים לאלפים ולרבבות עד אין מספר". שמקרוביו ביקשו שלא ילך ,כיון שהאדמו"ר מזוטשקא ואקדים ,כשבא רבינו לכאן לא הי' כאן בנוי כל הבנינים
"אמנם" הוסיף הרבי בזקירת אצבע למראה פניהם ציוה והוא הבטיח לו כך למען האמת והשלום .פ"א בא של אבני נזר וכו' ,הי' כאן שומם ומאוד נתקשו במנין
המוכרכמות של תלמידיו" ,בזאת בטוח אני ,למרות ריבוי אלי אחד ותינה לפני צרותיו הקשים איך שרודפים אותו, לתפילות שחרית ומנחה מעריב .מנחה הי' כאן מהכולל,
העצום שיהא לעדת החסידים ,אם מתוך החסידים יערה ושאל אותי למה לא עושים כלום עניתי לו "וכי מה רוצה מעריב הי' ר' מיכאל המאירי ובניו דואגים שיהי' מנין ואף
רוח טהרה על מי מהם ויקרב את עצמו בכל לב ונפש אתה ,הזוטשקע'ר רבי כבר לא כאן חמש עשרה שנים..., אבי הי' מתפלל כאן .פ"א הגיע אחד והציע לאבי שיעשה
לעבודתו ית' באמת ובתמים ,אזי מובטח הוא שממרום וידע כמה בזיונות וכמה ענינים יהיו לו אך הוא לא איכפת לו מנין בביתו כראוי לאדמו"ר מביאלא .אבי שידע מהקושי
יהא נוגה עליו אור האמת ויזכה ליאור באור פני מלך חיים, כלום כשנוגע לכבוד שמים .וכמ"ש במהרש"א על המשנה במנין בזוטשקא אמר שצריך קודם לבקש רשות מהרבי,
וסייעתא דשמיא ורוח נדיבה יפלו בחלקו". "והאמת תהא נעדרת" ,שהעולם אוחזים צדיק זה לשוטה, ועלה לרבינו לשאול דעתו על זה .ותיכף כששלח אבי את
רבינו לא הי' איכפת לו "א וודאי ַא
השאלה לפני רבינו אמר לו רבינו במאור פנים ַ
הספק הלימוד לשבוע הבא יעמדו על הברכה מצדיקי הרבים מכל זה רק למען שמו וודאי" ,כאמור הרבי הנחל יצחק הי' בקלות יכול לומר הן
שהרימו תרומתם להוצאת הגיליון יתברך באהבה.
ראש השנה יודע אתה שזה מקום דל תושבים ואיך אפשר לפתוח כאן
ידידנו הנכבד ויעזור ה' שלכה"פ עוד בהמ"ד אולי המתן קצת עד שיבואו עוד תושבים ויהא
ה ד ג ב א יום
הרה"ח ר' משה מנחם נזכה לנגיעה כל דהוא כדי חלוקה ,אך רבינו לא כן ענה אליו ,ואף הוסיף ואמר
א ,ב ,ג ,ד ,ה ,ו ,יב ,יג ,יד שימור העכט שליט"א בדרכיו הק' ,וזכותו יגן בענוות חן "וגם לי יהא מזה תועלת מרובה ,כמו שבעולם
טו טו טו טו טו חזרה )(5 לרגל אירוסי בנו עלינו ועכ"י להוושע יש שווקים שלמים שכל החנויות דשם מוכרים נעלים
סיכום טז טז טז טז לימוד )(4,8 הבה"ח כמר צבי הירש ני"ו בכל המצטרך בני חיי או שכולם נגרים וכך יודע כל אחד שצריך מנעלים הולך
למזל"ט בשעטו"מ
לפרטים נוספים ולביהמ"ד הטלפוני יהי רצון שיהא הבניין עדי עד ומזוני וכט"ס. לאותו מקום .כך גם כשתפתחו ביהמ"ד ידעו כולם שכאן
מערכת 'אשיחה בחוקיך' ויראה ממנו ומכל יוצ"ח )בשוה"ט סעודת ההילולא יש מנינים או אצל הזוטשקע'ר רבי או אצל הביאלא רבי".
רוב נחת דקדושה וכט"ס אכי"ר
מ .פרידמן 054.847.3031
0733-45-34-36 י"ד תמוז תשפ"ג( זהו מדרגה נפלאה במידת עין טובה.
הגליון נדפס בחסות דפוס שווה לברכה והצלחה בכל הענינים • רח' השלושה 30ב"ב • 03-6579999
• a66136133@gmail.comﬦתﬨומות והנצחו :﬩בא"י • 055-677-9569בﬦאנﬢאן • 073-410-88967
