gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

רזא יקירא · Ruzah Yekirah — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: רזא יקירא · Ruzah Yekirah

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

רזא יקירא · Ruzah Yekirah — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון תקפ"ו‬ ‫כ"ג אלול תשפ״ו‬ ‫רעווא דרעווין‬ ‫אונים‪ .‬והגם שיש גיבורים שמוחים‪,‬‬ ‫בס״ד‬ ‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה”א‬ ‫אולם מה נעשה עם החלשים שנופלים‪,‬‬ ‫וגו’ (דברים כ”ט ט’)‪ .‬איתא בזוה”ק‬ ‫הלא זהו ממש גולה אחר גולה שהולך ומתגבר‬ ‫(ח"א ק"ס ע"ב) "שונמית כד אמר לה אלישע‬ ‫לקראת ביאת משיח צדקינו במהרה‪ ,‬והוא ממש‬ ‫(מלכים ב'‪ ,‬ד' י"ג) "היש לדבר לך אל המלך"‪,‬‬ ‫בחינה של “הגם לכבוש את המלכה עימי‬ ‫ההוא יומא יו"ט דראש השנה הוה‪ ,‬וקוב"ה‬ ‫בבית” בעת שכבר נתקבצנו לא”י אחרי‬ ‫אקרי מלך המשפט‪ ,‬ובגין כך אמר לה‬ ‫אלפי שנות גלות‪ ,‬ועתה צרו צעדינו‬ ‫"היש לדבר לך אל המלך"‪ ,‬מה כתיב‪,‬‬ ‫מלכת ברחובותינו בדרכי התורה מתוך‬ ‫"ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת"‪ ,‬מאי‬ ‫התבדלות מכל רוח זר‪ ,‬כאן במקום שהוא‬ ‫קאמרה‪ ,‬לא בעינא למהוי רשימאה‬ ‫תוך היכל ה’ עומדים עלינו לכלותינו‪.‬‬ ‫לעילא‪ ,‬אלא לאעלא רישאי בין סגיאין‬ ‫גלוי וידוע לבורא כל עולמים כי‬ ‫ולא לאפקא מכללא דלהון‪ ,‬וכך בעי ליה‬ ‫עשיקי אנן ובחשוכי שרינן וידינו‬ ‫לבר נש לאתכללא בכללא דסגיאין‪ ,‬ולא‬ ‫כבולות‪ ,‬אמנם מי מונע בעדינו להפיל‬ ‫לאתייחדא בלחודוי בגין דלא ישגחון‬ ‫תחינה לפניו ית’ “עשה למענך”‪ ,‬למען‬ ‫נצו"י‬ ‫הנה‬ ‫היום”‬ ‫עליה לאדכרא חובוי כדקאמרן"‪.‬‬ ‫על זה פתח הכתוב “אתם נצבים‬ ‫שכינתך! העיקר שלא לומר שלום עלי‬ ‫נפשי שאני לומד ומתפלל‪ ,‬כי עבדך ערב את‬ ‫מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ‬ ‫דא יומא דר”ה‪“ ,‬כולכם וגו’ כל איש ישראל”‪,‬‬ ‫הנער את הנשמות החלשות שנגררים אחריהם‪,‬‬ ‫שליט״א‬ ‫יצחק משה ארלנגר‬ ‫רבי‬ ‫כולם בכללות יחדיו‪ ,‬כי לא יצדק לפניך כל חי‪.‬‬ ‫אותם קרא הזוה”ק בשם “שטיא אזיל אבתריה”‪ ,‬תחילה‬ ‫ידוע מ’הרב’ בעל התניא שבראשית כל שנה יורדת‬ ‫נדמה שטוב להם ולבסוף בא עליהם בחרב וחנית ומהפך עורו אחר שהוא‬ ‫מעשיה‬ ‫עם‬ ‫כולה‬ ‫השנה‬ ‫חיות לעולם לשנה אחת בלבד‪ ,‬ובסוף השנה עולה‬ ‫כבר טרף בידיהם‪ .‬מה שבידנו לעשות הוא רק להעלות צעקתינו השמימה‬ ‫כהעלאת מ”ן להמשיך חיות שנה חדשה‪ ,‬וכ”כ הרה”ק רבי פנחס מקאריץ‬ ‫עד שיתעוררו הנשמות העשוקות‪ ,‬ומן השמים יסייעו בעדם שלא להינתק‬ ‫זי”ע טעם שפרשיות אחרונות של חומש דברים קצרות‪ ,‬משום שבסוף השנה‬ ‫חלילה מכללות ישראל‪ ,‬ולהתפלל בימים הקדושים “וידע כל פעול כי אתה‬ ‫נגמר החיות של אותה שנה לכן הפרשיות קצרות‪ ,‬עד שנמשכת חיות חדשה‬ ‫פעלתו”‪ ,‬שתתפשט מלכות הבורא בעולם ויכניע את הקמים עלינו‪ ,‬ותעלה‬ ‫ומתחיל שוב מבראשית‪ .‬כך גם בעת פטירת אדם מן העולם עולים כל מעשיו‬ ‫זעקתינו השמימה ותפקפק את השמים‪ ,‬תחנונים ידבר רש‪ ,‬שהבורא אומר‬ ‫בימי חייו עלי אדמות‪ ,‬וכמ”ש האוה”ח הקדוש על פסוק “הגדתי היום לה”א”‪,‬‬ ‫לנו כי בין כך ובין כך קרויים בנים‪ ,‬ונבקש מהבורא שיהמו מעיו עלינו ועל‬ ‫ולכן נזכרים אז כל מכריו במעשיו שעשה בימי חייו ומספרים מהם‪ ,‬משום‬ ‫הנפשות החלשות‪ ,‬ויעמוד חוצץ עבורינו נגד כל הנסיונות‪ ,‬אשר באמת גם‬ ‫שהם מתקבצים באותו זמן לעלות עמו השמימה‪ ,‬כך בסיום השנה מתעוררים‬ ‫החלשים בישראל חפצים להיות טוב‪ ,‬והראיה שבכל פעם שיש ניצוץ קטן‬ ‫כל מעשי האדם בכל השנה לטב ולמוטב ומעורר יחוד למעלה‪ ,‬וגם הנקודות‬ ‫של גילוי אלוקות בעולם מיד קמים רבבות מישראל לתשובה שלימה‪.‬‬ ‫הדרושים תיקון אצל כל אחד מתעוררים בעת הזאת‪ ,‬לכן הוא זמן של תשובה‬ ‫באופן כזה צריכים לגשת ליום ר”ה‪ ,‬בידיעה שלא בצדקה ובמעשים באים‬ ‫אשר פירושו אור חוזר‪ ,‬להשיב המעשים הדרושים תיקון‪ ,‬בחזרה אל התיקון‬ ‫לפניו רק כדלים וכרשים‪ ,‬רק זאת יש בקרבינו נשמה קדושה חלק אלוקה‬ ‫ע”י התשובה‪ ,‬ועי”ז נמשכים חיים לשנה החדשה‪.‬‬ ‫ממעל על ידה יש לנו יכולת להתקרב אליו ית”ש‪ .‬ולימדו הצדיקים עבודת‬ ‫“הכל חפצים ליראה את שמך”‪ ,‬אמנם אנו רואים בשנים האחרונות מידי‬ ‫התכללות כל נשמות ישראל יחדיו כמו שפתחה תורה בפרשתן‪ ,‬התכללות‬ ‫שנה מתחדשים נסיונות חדשים‪ ,‬תחילה היו אלו כלי משחית שונים כמו‬ ‫הנשמות החזקות עם החלשות‪ ,‬וגם עם הנשמות דאזלין ערטילאין‪ ,‬אשר‬ ‫שהמשילו חז”ל בגמ’ ברכות (י"ג ע"א) "לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב‬ ‫כולם לבושים אחד לרעהו‪ ,‬וכשאנו נשוב בתשובה ישובו גם הם‪ ,‬ועי”ז יהיה‬ ‫וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב פגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר‬ ‫נפילה לצוררים המבקשים להשכיח שם ישראל עוד ח”ו כתולעת שחודרת‬ ‫והולך מעשה ארי פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר‬ ‫לכרם ואין יודעים מהיכן‪ .‬אנו נשוב בתשובה כנגדם בהתכללות כל ישראל‪,‬‬ ‫והולך מעשה נחש אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות"‪,‬‬ ‫ותפילותינו בימים הקדושים האלו יהיו גם עבורם‪ ,‬ועבור השכינה הקדושה‬ ‫ובעוד שגדרו את פרצות כלי המשחית‪ ,‬התחדשו עלינו נסיונות חדשים דקים‬ ‫שבצער גדול עליהם‪ ,‬והבורא יתן כח לצדיקים לגדור גדר ולעמוד בפרץ ואל‬ ‫יותר אשר אין הזיקם גלוי וברור לכלל כמו בנסיון כלי משחית‪ ,‬נסיונות על‬ ‫ירך לבבם‪ ,‬ואנו נחפשה דרכינו ונחקורה כי ימינך פשוטה לקבל שבים‪ ,‬ונזכה‬ ‫ראשי עם קודש כאלו שאינם חזקים דיים בנפשם‪ ,‬וקמים עליהם לקררם‬ ‫להמליך הבורא בשלמות‪ ,‬וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי‬ ‫ולרחקם מן הקדושה בפיתויים שונים‪ ,‬ואין לנו מושג כמה נורא הוא הגזירה‬ ‫אתה יצרתו בב”א‪.‬‬ ‫הזה אשר תבער בקצה המחנה ונופלים נשמות מתוכנו הן ע”י פיתויי ראשי‬ ‫(רעוא דרעוין פרשת נצבים תשפ”ו)‬ ‫הצבא במסלולי ‘פרנסה’ שונים‪ ,‬והם ע”י פיתויי דעות כוזבות והתערבות בין‬ ‫פורצי הדת במעטה של צורך פרנסה‪ ,‬ובבואנו אל הימים הקדושים הבעל”ט‬ ‫שיעורים בספר "סור מרע ועשה טוב"‬ ‫בו נכריז “ותמלוך אתה הוא ה’ אלקינו מהרה לבדך על כל מעשיך”‪ ,‬אין‬ ‫מעלים על לב כי באותה שעה ממש יש מי שפועלים לנתק בנים של המקום‬ ‫ב”ה ממלכות ה’ חלילה‪ ,‬יהודים חרדים לדבר ה’ אשר אינם חזקים בנפשם‬ ‫לשון ספה”ק “סור מרע ועשה טוב”‪ :‬אמת שהעוסק בחכמה זו מתגרים‬ ‫ומתפתים במהרה‪ ,‬ולא זו בלבד שהעולם ישן ואינו מקים קול זעקה ואין‬ ‫בו החיצונים ומבקשים להחטיאו ח”ו‪ ,‬אחר שכל מגמתו לבערם מן הכרם‬ ‫עומדים ומתריעים‪ ,‬עוד יש בקרב מחנינו הוגי דעות משמיעי הבלים בקול‬ ‫וכו’ אמנם שמע בקולי איעצך ויהיה אלקים עמך‪ ,‬אל תמנע בשביל הפחד‬ ‫רם כי אדרבה טוב הדבר‪ ,‬וכדומה לזה הבלי הבלים ר”ל‪.‬‬ ‫לכנוס בעסק החכמה כי מה נפש חיותך אשר אתה בעולם אם ח”ו אין בך‬ ‫וידוע המשל מהבעש”ט הקדוש זי”ע לגיבור שסמכו הכל עליו‪ ,‬התחכם‬ ‫חכמה ומדע אין חייך חיים וכו’ שמחוייב כל אחד להלחם להקהל ולעמוד‬ ‫עליו האויבים וגנבו ממנו כל כלי מלחמתו‪ ,‬ובעוד שהכל עדיין סמוכים עליו‪,‬‬ ‫על נפשו וחיותו ולמסור נפשו לעסוק בחכמה זו לבער הקוצים מן הכרם‬ ‫הוה הוא באמת גיבור לא יוכל להושיע‪ .‬כמו כן היום הזה כלי מלחמה אבדו‪,‬‬ ‫ולהכרית חוחים‪ ,‬אם יזכה טוב‪ ,‬ואם ח”ו יפול במלחמה הנה בשביל זה‬ ‫אבדו גיבורים ואין מי יעמוד בפרץ‪ ,‬והכאב על צער השכינה אשר רשעים‬ ‫נקרא מלחמה‪.‬‬ ‫מפתים עולליה לנתקם מאמם עולה וזועק עד לשמים ואין מי ששומע‪ ,‬ואנו‬ ‫אחד מגדולי המקובלים בישיבת “שער השמים” שח לי פעם שנסע לראות‬ ‫שואלים לבורא ית’ “מה תעשה לשמך הגדול” אשר בנים נאמנים לה’ ולתורתו‬ ‫את ה’רעננה’ רב‪ ,‬הרב יצחק הוברמן זצ”ל שהיה מפורסם לאיש צדיק וקדוש‬ ‫שאין להם כלי מלחמה ואינם ברורים במה שצריכים לעשות עומדים חסרי‬ ‫א‬ ‫ובעל רוה”ק‪ ,‬ובעת שישב אצלו שאלו הרב מרעננה מה מעשיו‪ ,‬וסיפר על מתגרים בו ומביאים עליו מניעות אצל כ”א באופן אחר‪ ,‬ע”ז כתב ב’חובות‬ ‫לימודו ב”שער השמים” וכו’‪ ,‬שאלו הרעננה רב האיך אינו חושש להתפלל הלבבות’ “שבתם מן המלחמה הקטנה ואתם עתידים למלחמה גדולה”‪ ,‬כי אין‬ ‫עם כוונות‪ ,‬הרי זו סכנה שיכול להזיק חלילה‪ ,‬השיבו הלה שהנוסעים לבורסה חכמה לישב בשלוה בעוה”ז‪ ,‬רק ללחום מלחמת הקדושה כ”א כפי יכולתו‪.‬‬ ‫לעסוק במסחר גם הם מסתכנים‪ ,‬שעינינו רואות מידי יום כמה תאונות יש ר”ל‪ ,‬ובפרט מי שכבר היה בפנים החכמה הזו ועסק ביחודים קדושים ועם הזמן‬ ‫ומדוע עדיין נוסעים לעסוק במסחר‪ ,‬משום שכל אשר לאיש יתן בעד נפשו חדל מכך‪ ,‬כתב מהרח”ו שהיחודים כועסים עליו כביכול והוא מסוכן‪.‬‬ ‫ובאמת דומה הוא לעוסק במסחר‪ ,‬אם יזהר תמיד שלא לסכן כספו הרי לא‬ ‫להביא טרף לביתו ומן השמים ירחמו‪ ,‬כמו כן העסק בחכמה הזאת ובכוונות‬ ‫התפילה כל אשר לאיש יתן בעד נפשו ומן השמים ירחמו‪ .‬שמע זאת הרעננה יבוא לידי רווח לעולם‪ ,‬כן הוא להבדיל בעסק התורה‪ ,‬בפרט פנימיות התורה‪,‬‬ ‫ובפרט בזמנינו שרואים התגברות הטומאה בעולם בכלי משחית נוראים‬ ‫רב והתרגש מאד‪ ,‬ואמר לו באופן כזה מותר לך ללמוד ומותר לך לכוין‪...‬‬ ‫הנה באופן כזה מותר לכל אדם לכוין‪ ,‬כשמגמתו להתדבק להשי”ת ורואה ממש‪ ,‬ולימוד החכמה הזו הוא כתריס כנגדם‪ ,‬כלי זין של ממש‪ ,‬וכשמתרבים‬ ‫שבאופן כזה הוא מתקרב ומתקדש‪ ,‬הלא כל אשר לו יתן בעד נפשו עבור כלי משחית של טומאה‪ ,‬מוכרחים להתחדש בכלי מלחמה מחודשים של‬ ‫דביקות השי”ת וטהרת המחשבה והמח‪ .‬ידוע שהרש”ש מחמיר מאד בימי קדושה‪ ,‬לכן התרבה בדור הזה לימוד פנימיות התורה כי הוא פועל נוראות‬ ‫הספירה שלא לכוין ולייחד כלום‪ ,‬ואמר לי חתנו של הרב טולידאנו שחמיו גדולות ונצורות‪ .‬וזה ג”כ הטעם לאזהרות המרובות‪ ,‬משום שמתגרה בהם‪,‬‬ ‫ואין עצה אחרת רק לאזור כגיבור חלציו להתנהג בקדושה ככל היותר כדי‬ ‫מייחד גם בספירה באומרו שאינו יכול לחיות בלי יחודים‪...‬‬ ‫וזהו ע”ד המובא בספר “חמדה גנוזה” שרב אחד אמר להרה”ק מצאנז זי”ע להינצל מהם‪ .‬אולם מאידך‪ ,‬אין הסכנה שבו תירוץ שלא לעסוק בחכמה‬ ‫שאינו יכול ללמוד תורה משום שכתוב “ולרשע אמר אלקים מה לך לספר הזאת‪ ,‬משום שאז יהיה המצב יותר גרוע מריבוי כוח הטומאה בעולם‪.‬‬ ‫העסק בחכמה הפנימית הזו הוא הגנה והצלה של ממש לדור הזה כנגד‬ ‫חוקי” (תהילים נ’ ט”ז)‪ ,‬השיב לו הרה”ק מצאנז דמצינו שלא נזכר בתורה‬ ‫מסירות נפשו של אברהם אבינו באור כשדים‪ ,‬והטעם הוא משום שע”פ ריבוי הטומאה בעולם‪ .‬למשל‪ ,‬אחד מצרות הדור שרבים המה אברכים יקרים‬ ‫תורה אסור היה לאברהם אבינו למסור נפשו בשביל שלא יחטאו אחרים בע”ז שלהביא פרנסה לבתיהם צריכים‪ ,‬או עכ”פ רוצים‪ ,‬ללמוד חכמות חיצוניות או‬ ‫דמאבד עצמו לדעת וא”א שיהיה כתוב בתורה דבר שאינו ע”פ תורה‪ ,‬ומדוע ללכת לאקדמיות וכדו’ לקבל תארים‪ ,‬וזו טומאה שחודרת לנקודת פנימיות‬ ‫עשה אברהם שלא ע”פ תורה‪ ,‬אלא הסכים שימחה שמו בעוה”ז ובעוה”ב הנפש בעת שהלומד שם אינו מרגיש בזה כלל ובטוח שאין בו שום פגם‪ ,‬אמנם‬ ‫העיקר ששם שמים לא יתחלל! סיים הצאנזער רב ואמר‪ ,‬האמת איתך שאסור זו תחבולת היצר להכניס הטומאה לנקודת הלב הפנימית‪ .‬לעומת זאת כל‬ ‫לך ללמוד דלרשע אמר אלקים וגו’‪ ,‬אולם בלא תורה אין חיים‪ ,‬אין עצה אחרת המעמיק בחכמה הזאת‪ ,‬מחליש את כח הקלי’ הזאת שלא יוכל לגבור על בנ"י‪.‬‬ ‫רואים שיש בני אדם שחזקים בהשקפותיהם אע”פ שנמצאים בין בני אדם‬ ‫רק למסור נפש עבור לימוד התורה‪...‬‬ ‫העיקר הוא שמוכרחים למסירות נפש בלימוד הזה‪ ,‬ורק כשיודע שאולי טועים ואינו מזיז אצלם מאומה‪ ,‬ומאידך יש בני אדם שהם חלשים בנפשם‬ ‫הוא מסוכן עבורו ואעפ”כ מבקש בכל נפשו להתקרב להשי”ת ולבער וכל רוח קטנה מבלבלת אותם עד שלפעמים בחור אחד מקולקל יכול להזיק‬ ‫קוצים מן הכרם לקרב הגאולה‪ ,‬מותר לו ללמוד‪ .‬פעמים רבות שואלים אותי עשרה בחורים שסביבו‪ ,‬וצריכים לעמוד על כך להבין מדוע הנפשות חלושים‬ ‫אם יכולים ללמוד קבלה‪ ,‬ולדעתי זהו כמו ששואלים אותי אם יכול לצאת כך‪ ,‬איך יש לכל דיעה כוזבת השפעה על כ”כ הרבה בני אדם‪ ,‬וכי אין יודעים‬ ‫למלחמה‪ ...‬התורה הזהירה כי “אל ירך לבבו”‪ ,‬ואם לבבו רך אזי עובר על שנמצאים במצב מלחמה? אין עצה אחרת רק לומר שזהו חלק מהמלחמה‪...‬‬ ‫איסור מה”ת של “ולא ימס את לבב אחיו כלבבו”‪ ,‬ואם יבוא היוצא למלחמה צריכים להכניס רוח מלחמה לא לפחד מהסט”א ולהבין היטב שבכל רגע‬ ‫לשאול אם יכול לילך למלחמה‪ ,‬איך אוכל להשיבו אם איני יודע טבעיות עומדים במלחמה כבדה‪ ,‬כנגד כלי משחית‪ ,‬ונגד לימודים ותארים שונים לשם‬ ‫נפשו‪ ,‬רק האדם גופא יכיר עצמו לדעת כמה עז נפש הוא‪ .‬כן הוא בלימוד פרנסה‪ ,‬ונגד דיעות כוזבות שחודרים לתוך מחנינו בצורה של אופגעקלערטע‬ ‫הזה‪ ,‬מי שלבבו רך ומלא ספקות וחושש‪ ,‬אזי היא לא תצלח‪ ,‬רק צריך להכיר מענטשן (אנשים חכמים בעיניהם) ש’מבינים’ שכיום אי אפשר אחרת‬ ‫ומוכרחים להתפשר וכדו’‪ ...‬זה דומה למה שאמרו חז”ל על חושים בן דן‪,‬‬ ‫עצמו שיודע לאזור אומץ ולקפוץ‪...‬‬ ‫זה כלל גדול בכל ענייני עבוה”ש‪ ,‬ובענין הזה ביותר‪ ,‬כי הבורא ית”ש כשכולם חיפשו את שטר מכירת מערת המכפלה לקבורת יעקב אבינו‪ ,‬והוא‬ ‫“הוודאי שמו כן תהילתו”‪ ,‬והמתקרב אל העבודת ה’ צריך להיות ברור עם לא ידע מאומה בהיותו חרש‪ ,‬רק ידע שזה האמת וערף ראשו של עשיו‪...‬‬ ‫עצמו‪ ,‬ולהתאזר בגבורות דקדושה להחליט כי אע”פ שאינו בדרגה להיות כן עתה שנמצאים במלחמה כבדה‪ ,‬ובמלחמה כבדה אין מקום לחששות‬ ‫ממחצדי חקלא‪ ,‬אמנם מבקש להתקרב להשי”ת‪ ,‬ולכן מתקרב אל הלימוד וספקות‪ ,‬רק ללחום על כל קוץ ותג בבחינת “ואני בער ולא אדע”‪ ,‬אמנם‬ ‫הזה‪ .‬דבר זה יכולים רק ע”י שדבוקים בוודאות‪ ,‬ויש דברים שצריך אדם באזהרה גדולה שלא יהיה מתוך גיאות והתחכמות של אויפגעקלערט כנגד‬ ‫להיות רב פוסק לעצמו‪ ,‬כמו רב שמוכרח לחתוך פסק הלכה למעשה ואינו חכמי הדור‪ ,‬רק בהכנעה יתירה ובקבלת דבריהם ואזהרותיהם של מנהיגי כל‬ ‫יכול להסתפק בכל דבר אם לפסוק כפלוני או כפלוני‪ ...‬אמנם יכול לעשות כן דור ודור ולא כאנשים של הפקר העושים ככל העולה על רוחם בשם קנאות‬ ‫העולה מדברינו שלהיות טיפש אינו מעלה‪ ,‬אולם להיות חכם ולעשות‬ ‫רק אם הוא באמת ברור עם עצמו בלי חשש‪.‬‬ ‫כך כתב הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע בספר שמועה טובה (פ’ ראה) שלכאו’ עצמו כטיפש זהו עוד יותר גרוע‪ ...‬וחכם שרואה כמה השפיעו כל הרוחות‬ ‫נראה כסתירה בדברי חז”ל שאמרו “עז פנים לגיהנום” ומאידך אמרו “הוי הזרות שחדרו למחנינו וכל לימודי התארים וכו’ על בני אדם ממחנינו עד‬ ‫עז כנמר”‪ ,‬וביאר באריכות שיש כמה טבעים אצל בני אדם‪“ ,‬והנה נודע כי היום‪ ,‬ועושה עצמו כטיפש לומר שאין ברירה ואין מה לעשות‪ ,‬זה הכי גרוע!‬ ‫לעבדות ה’ צריך פקחות וחריצות גדול להתחכם נגד תחבולת היצר והתאוה‪ ,‬הרבה חברים עושה‪ ,‬רואים שדיעות כאלו שהשתרשו במחנינו יכולים לעקור‬ ‫כי אם יהיה אטום השכל‪ ,‬אף אם יהיה לבו שלם עם אלוקיו בלתי אפשרי לו את כל הפנימיות שנתחנכנו בו‪ ,‬פנימיות שעליהם מסרו אבותינו עצמם על‬ ‫להגיע אל השלימות”‪ .‬וכ”כ היעב”ץ בספר ‘מגדל עוז’‪ ,‬שהחכם יש בו הרגשים קידוש השם בדורות הקודמים‪ .‬הנה כי כן חלק מהמסירות נפש הזו למלחמה‬ ‫נגד הטומאה הוא ע”י העסק בחכמה הזאת בכונה נכונה וביגיעה‪.‬‬ ‫של יוסיף דעת יוסיף מכאוב‪ ,‬אולם יש בו החוזק להכריע ולנצח ההרגשים‪.‬‬ ‫ה”ברכת אברהם” מסלונים זצ”ל היה דר בטבריה בתקופות שהיתה סכנת‬ ‫מות ללכת ברחוב העיר בלילה‪ ,‬אולם בליל שבת הלך במסירות נפש ל’שבת‬ ‫גם יש לדעת שכל האזהרות הכתובים כאן גודל הסכנה שיש בלימוד הזה‪,‬‬ ‫אחים’ בביהמ”ד‪ ,‬אך לא מצא שם אף אחד‪ ...‬למחרת אמר שעבור ‘שבת אחים’‬ ‫אינם דברים של מה בכך‪ ,‬כי כל אחד שנכנס לעומק הלימוד הזה רואה את‬ ‫ליל שבת צריך מסי”נ‪ ,‬אך מהו מסירות נפש‪ ,‬וכי לישב בבית נחשב למסי”נ?‪...‬‬ ‫המניעות שבאים עליו‪ ,‬והיינו משום שפועל גדולות ונצורות בלימודו מבקשים‬ ‫אמנם כששואלים שאלה האם מותר לסכן נפשו על ‘שבת אחים’ בליל שבת‪,‬‬ ‫החיצונים להפסיקו‪ ,‬כמו במלחמה בתקיפת האויב משיב הוא מלחמה שערה‪.‬‬ ‫לא יעלה על הדעת‪ ,‬אולם מי שנפשו חזקה והוא יודע שנמצא במלחמה אינו‬ ‫אמנם יש להדגיש שרבים סבורים שלהיכנס ללימוד הזה פירושו לשמוע כמה‬ ‫שואל שאלות רק עושה למעשה‪( ...‬אולם גם לזה צריך הרבה מאד ישוב הדעת‬ ‫שיעורים ב”אוצרות חיים”‪ ,‬אולם האמת שזהו רק כמתבונן מעט מבחוץ ולא‬ ‫ושימוש חכמים קודם שעושים מעשה)‪ .‬זו ההדרכה למבקשים לעסוק בחכמה‬ ‫עליו נאמרו הדברים‪ ,‬רק להנכנס לפנים החכמה הזו להעמיק וללמוד היטב‬ ‫הקדושה הזו‪ ,‬שאם יש מקום לשאלה‪ ,‬אינו ברור שאפשר להורות לכל אחד‬ ‫החכמה בקביעות‪ ,‬אז פועל בנפשו מאד ומבער קוצים מן הכרם ולכן הם‬ ‫ליכנוס לחכמה זו‪ ,‬רק מי שבוער בקרבו ואין אצלו שאלה כלל‪...‬‬ ‫עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א‪ ,‬בא"י ‪ 02-580-5836‬בארה"ב ‪518-329-9733‬‬ ‫רזא יקירא ‪ -‬מערכת‪razaykira@gmail.com | ,052-7619658 :‬‬ ‫ב‬