רזא יקירא · Ruzah Yekirah — ניצבים וילך (2026-08-31)

גיליון תקפ"ו
כ"ג אלול תשפ״ו
רעווא דרעווין
אונים .והגם שיש גיבורים שמוחים, בס״ד אתם נצבים היום כלכם לפני ה”א
אולם מה נעשה עם החלשים שנופלים, וגו’ (דברים כ”ט ט’) .איתא בזוה”ק
הלא זהו ממש גולה אחר גולה שהולך ומתגבר (ח"א ק"ס ע"ב) "שונמית כד אמר לה אלישע
לקראת ביאת משיח צדקינו במהרה ,והוא ממש (מלכים ב' ,ד' י"ג) "היש לדבר לך אל המלך",
בחינה של “הגם לכבוש את המלכה עימי ההוא יומא יו"ט דראש השנה הוה ,וקוב"ה
בבית” בעת שכבר נתקבצנו לא”י אחרי אקרי מלך המשפט ,ובגין כך אמר לה
אלפי שנות גלות ,ועתה צרו צעדינו "היש לדבר לך אל המלך" ,מה כתיב,
מלכת ברחובותינו בדרכי התורה מתוך "ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת" ,מאי
התבדלות מכל רוח זר ,כאן במקום שהוא קאמרה ,לא בעינא למהוי רשימאה
תוך היכל ה’ עומדים עלינו לכלותינו. לעילא ,אלא לאעלא רישאי בין סגיאין
גלוי וידוע לבורא כל עולמים כי ולא לאפקא מכללא דלהון ,וכך בעי ליה
עשיקי אנן ובחשוכי שרינן וידינו לבר נש לאתכללא בכללא דסגיאין ,ולא
כבולות ,אמנם מי מונע בעדינו להפיל לאתייחדא בלחודוי בגין דלא ישגחון
תחינה לפניו ית’ “עשה למענך” ,למען נצו"י הנה
היום”
עליה לאדכרא חובוי כדקאמרן".
על זה פתח הכתוב “אתם נצבים
שכינתך! העיקר שלא לומר שלום עלי
נפשי שאני לומד ומתפלל ,כי עבדך ערב את מאמרים ושיחות ממו״ר הגה״צ דא יומא דר”ה“ ,כולכם וגו’ כל איש ישראל”,
הנער את הנשמות החלשות שנגררים אחריהם, שליט״א יצחק משה ארלנגר רבי כולם בכללות יחדיו ,כי לא יצדק לפניך כל חי.
אותם קרא הזוה”ק בשם “שטיא אזיל אבתריה” ,תחילה ידוע מ’הרב’ בעל התניא שבראשית כל שנה יורדת
נדמה שטוב להם ולבסוף בא עליהם בחרב וחנית ומהפך עורו אחר שהוא מעשיה עם כולה השנה חיות לעולם לשנה אחת בלבד ,ובסוף השנה עולה
כבר טרף בידיהם .מה שבידנו לעשות הוא רק להעלות צעקתינו השמימה כהעלאת מ”ן להמשיך חיות שנה חדשה ,וכ”כ הרה”ק רבי פנחס מקאריץ
עד שיתעוררו הנשמות העשוקות ,ומן השמים יסייעו בעדם שלא להינתק זי”ע טעם שפרשיות אחרונות של חומש דברים קצרות ,משום שבסוף השנה
חלילה מכללות ישראל ,ולהתפלל בימים הקדושים “וידע כל פעול כי אתה נגמר החיות של אותה שנה לכן הפרשיות קצרות ,עד שנמשכת חיות חדשה
פעלתו” ,שתתפשט מלכות הבורא בעולם ויכניע את הקמים עלינו ,ותעלה ומתחיל שוב מבראשית .כך גם בעת פטירת אדם מן העולם עולים כל מעשיו
זעקתינו השמימה ותפקפק את השמים ,תחנונים ידבר רש ,שהבורא אומר בימי חייו עלי אדמות ,וכמ”ש האוה”ח הקדוש על פסוק “הגדתי היום לה”א”,
לנו כי בין כך ובין כך קרויים בנים ,ונבקש מהבורא שיהמו מעיו עלינו ועל ולכן נזכרים אז כל מכריו במעשיו שעשה בימי חייו ומספרים מהם ,משום
הנפשות החלשות ,ויעמוד חוצץ עבורינו נגד כל הנסיונות ,אשר באמת גם שהם מתקבצים באותו זמן לעלות עמו השמימה ,כך בסיום השנה מתעוררים
החלשים בישראל חפצים להיות טוב ,והראיה שבכל פעם שיש ניצוץ קטן כל מעשי האדם בכל השנה לטב ולמוטב ומעורר יחוד למעלה ,וגם הנקודות
של גילוי אלוקות בעולם מיד קמים רבבות מישראל לתשובה שלימה. הדרושים תיקון אצל כל אחד מתעוררים בעת הזאת ,לכן הוא זמן של תשובה
באופן כזה צריכים לגשת ליום ר”ה ,בידיעה שלא בצדקה ובמעשים באים אשר פירושו אור חוזר ,להשיב המעשים הדרושים תיקון ,בחזרה אל התיקון
לפניו רק כדלים וכרשים ,רק זאת יש בקרבינו נשמה קדושה חלק אלוקה ע”י התשובה ,ועי”ז נמשכים חיים לשנה החדשה.
ממעל על ידה יש לנו יכולת להתקרב אליו ית”ש .ולימדו הצדיקים עבודת “הכל חפצים ליראה את שמך” ,אמנם אנו רואים בשנים האחרונות מידי
התכללות כל נשמות ישראל יחדיו כמו שפתחה תורה בפרשתן ,התכללות שנה מתחדשים נסיונות חדשים ,תחילה היו אלו כלי משחית שונים כמו
הנשמות החזקות עם החלשות ,וגם עם הנשמות דאזלין ערטילאין ,אשר שהמשילו חז”ל בגמ’ ברכות (י"ג ע"א) "לאדם שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב
כולם לבושים אחד לרעהו ,וכשאנו נשוב בתשובה ישובו גם הם ,ועי”ז יהיה וניצל ממנו והיה מספר והולך מעשה זאב פגע בו ארי וניצל ממנו והיה מספר
נפילה לצוררים המבקשים להשכיח שם ישראל עוד ח”ו כתולעת שחודרת והולך מעשה ארי פגע בו נחש וניצל ממנו שכח מעשה שניהם והיה מספר
לכרם ואין יודעים מהיכן .אנו נשוב בתשובה כנגדם בהתכללות כל ישראל, והולך מעשה נחש אף כך ישראל צרות אחרונות משכחות את הראשונות",
ותפילותינו בימים הקדושים האלו יהיו גם עבורם ,ועבור השכינה הקדושה ובעוד שגדרו את פרצות כלי המשחית ,התחדשו עלינו נסיונות חדשים דקים
שבצער גדול עליהם ,והבורא יתן כח לצדיקים לגדור גדר ולעמוד בפרץ ואל יותר אשר אין הזיקם גלוי וברור לכלל כמו בנסיון כלי משחית ,נסיונות על
ירך לבבם ,ואנו נחפשה דרכינו ונחקורה כי ימינך פשוטה לקבל שבים ,ונזכה ראשי עם קודש כאלו שאינם חזקים דיים בנפשם ,וקמים עליהם לקררם
להמליך הבורא בשלמות ,וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי ולרחקם מן הקדושה בפיתויים שונים ,ואין לנו מושג כמה נורא הוא הגזירה
אתה יצרתו בב”א. הזה אשר תבער בקצה המחנה ונופלים נשמות מתוכנו הן ע”י פיתויי ראשי
(רעוא דרעוין פרשת נצבים תשפ”ו) הצבא במסלולי ‘פרנסה’ שונים ,והם ע”י פיתויי דעות כוזבות והתערבות בין
פורצי הדת במעטה של צורך פרנסה ,ובבואנו אל הימים הקדושים הבעל”ט
שיעורים בספר "סור מרע ועשה טוב" בו נכריז “ותמלוך אתה הוא ה’ אלקינו מהרה לבדך על כל מעשיך” ,אין
מעלים על לב כי באותה שעה ממש יש מי שפועלים לנתק בנים של המקום
ב”ה ממלכות ה’ חלילה ,יהודים חרדים לדבר ה’ אשר אינם חזקים בנפשם
לשון ספה”ק “סור מרע ועשה טוב” :אמת שהעוסק בחכמה זו מתגרים ומתפתים במהרה ,ולא זו בלבד שהעולם ישן ואינו מקים קול זעקה ואין
בו החיצונים ומבקשים להחטיאו ח”ו ,אחר שכל מגמתו לבערם מן הכרם עומדים ומתריעים ,עוד יש בקרב מחנינו הוגי דעות משמיעי הבלים בקול
וכו’ אמנם שמע בקולי איעצך ויהיה אלקים עמך ,אל תמנע בשביל הפחד רם כי אדרבה טוב הדבר ,וכדומה לזה הבלי הבלים ר”ל.
לכנוס בעסק החכמה כי מה נפש חיותך אשר אתה בעולם אם ח”ו אין בך וידוע המשל מהבעש”ט הקדוש זי”ע לגיבור שסמכו הכל עליו ,התחכם
חכמה ומדע אין חייך חיים וכו’ שמחוייב כל אחד להלחם להקהל ולעמוד עליו האויבים וגנבו ממנו כל כלי מלחמתו ,ובעוד שהכל עדיין סמוכים עליו,
על נפשו וחיותו ולמסור נפשו לעסוק בחכמה זו לבער הקוצים מן הכרם הוה הוא באמת גיבור לא יוכל להושיע .כמו כן היום הזה כלי מלחמה אבדו,
ולהכרית חוחים ,אם יזכה טוב ,ואם ח”ו יפול במלחמה הנה בשביל זה אבדו גיבורים ואין מי יעמוד בפרץ ,והכאב על צער השכינה אשר רשעים
נקרא מלחמה. מפתים עולליה לנתקם מאמם עולה וזועק עד לשמים ואין מי ששומע ,ואנו
אחד מגדולי המקובלים בישיבת “שער השמים” שח לי פעם שנסע לראות שואלים לבורא ית’ “מה תעשה לשמך הגדול” אשר בנים נאמנים לה’ ולתורתו
את ה’רעננה’ רב ,הרב יצחק הוברמן זצ”ל שהיה מפורסם לאיש צדיק וקדוש שאין להם כלי מלחמה ואינם ברורים במה שצריכים לעשות עומדים חסרי
א
ובעל רוה”ק ,ובעת שישב אצלו שאלו הרב מרעננה מה מעשיו ,וסיפר על מתגרים בו ומביאים עליו מניעות אצל כ”א באופן אחר ,ע”ז כתב ב’חובות
לימודו ב”שער השמים” וכו’ ,שאלו הרעננה רב האיך אינו חושש להתפלל הלבבות’ “שבתם מן המלחמה הקטנה ואתם עתידים למלחמה גדולה” ,כי אין
עם כוונות ,הרי זו סכנה שיכול להזיק חלילה ,השיבו הלה שהנוסעים לבורסה חכמה לישב בשלוה בעוה”ז ,רק ללחום מלחמת הקדושה כ”א כפי יכולתו.
לעסוק במסחר גם הם מסתכנים ,שעינינו רואות מידי יום כמה תאונות יש ר”ל ,ובפרט מי שכבר היה בפנים החכמה הזו ועסק ביחודים קדושים ועם הזמן
ומדוע עדיין נוסעים לעסוק במסחר ,משום שכל אשר לאיש יתן בעד נפשו חדל מכך ,כתב מהרח”ו שהיחודים כועסים עליו כביכול והוא מסוכן.
ובאמת דומה הוא לעוסק במסחר ,אם יזהר תמיד שלא לסכן כספו הרי לא להביא טרף לביתו ומן השמים ירחמו ,כמו כן העסק בחכמה הזאת ובכוונות
התפילה כל אשר לאיש יתן בעד נפשו ומן השמים ירחמו .שמע זאת הרעננה יבוא לידי רווח לעולם ,כן הוא להבדיל בעסק התורה ,בפרט פנימיות התורה,
ובפרט בזמנינו שרואים התגברות הטומאה בעולם בכלי משחית נוראים רב והתרגש מאד ,ואמר לו באופן כזה מותר לך ללמוד ומותר לך לכוין...
הנה באופן כזה מותר לכל אדם לכוין ,כשמגמתו להתדבק להשי”ת ורואה ממש ,ולימוד החכמה הזו הוא כתריס כנגדם ,כלי זין של ממש ,וכשמתרבים
שבאופן כזה הוא מתקרב ומתקדש ,הלא כל אשר לו יתן בעד נפשו עבור כלי משחית של טומאה ,מוכרחים להתחדש בכלי מלחמה מחודשים של
דביקות השי”ת וטהרת המחשבה והמח .ידוע שהרש”ש מחמיר מאד בימי קדושה ,לכן התרבה בדור הזה לימוד פנימיות התורה כי הוא פועל נוראות
הספירה שלא לכוין ולייחד כלום ,ואמר לי חתנו של הרב טולידאנו שחמיו גדולות ונצורות .וזה ג”כ הטעם לאזהרות המרובות ,משום שמתגרה בהם,
ואין עצה אחרת רק לאזור כגיבור חלציו להתנהג בקדושה ככל היותר כדי מייחד גם בספירה באומרו שאינו יכול לחיות בלי יחודים...
וזהו ע”ד המובא בספר “חמדה גנוזה” שרב אחד אמר להרה”ק מצאנז זי”ע להינצל מהם .אולם מאידך ,אין הסכנה שבו תירוץ שלא לעסוק בחכמה
שאינו יכול ללמוד תורה משום שכתוב “ולרשע אמר אלקים מה לך לספר הזאת ,משום שאז יהיה המצב יותר גרוע מריבוי כוח הטומאה בעולם.
העסק בחכמה הפנימית הזו הוא הגנה והצלה של ממש לדור הזה כנגד חוקי” (תהילים נ’ ט”ז) ,השיב לו הרה”ק מצאנז דמצינו שלא נזכר בתורה
מסירות נפשו של אברהם אבינו באור כשדים ,והטעם הוא משום שע”פ ריבוי הטומאה בעולם .למשל ,אחד מצרות הדור שרבים המה אברכים יקרים
תורה אסור היה לאברהם אבינו למסור נפשו בשביל שלא יחטאו אחרים בע”ז שלהביא פרנסה לבתיהם צריכים ,או עכ”פ רוצים ,ללמוד חכמות חיצוניות או
דמאבד עצמו לדעת וא”א שיהיה כתוב בתורה דבר שאינו ע”פ תורה ,ומדוע ללכת לאקדמיות וכדו’ לקבל תארים ,וזו טומאה שחודרת לנקודת פנימיות
עשה אברהם שלא ע”פ תורה ,אלא הסכים שימחה שמו בעוה”ז ובעוה”ב הנפש בעת שהלומד שם אינו מרגיש בזה כלל ובטוח שאין בו שום פגם ,אמנם
העיקר ששם שמים לא יתחלל! סיים הצאנזער רב ואמר ,האמת איתך שאסור זו תחבולת היצר להכניס הטומאה לנקודת הלב הפנימית .לעומת זאת כל
לך ללמוד דלרשע אמר אלקים וגו’ ,אולם בלא תורה אין חיים ,אין עצה אחרת המעמיק בחכמה הזאת ,מחליש את כח הקלי’ הזאת שלא יוכל לגבור על בנ"י.
רואים שיש בני אדם שחזקים בהשקפותיהם אע”פ שנמצאים בין בני אדם רק למסור נפש עבור לימוד התורה...
העיקר הוא שמוכרחים למסירות נפש בלימוד הזה ,ורק כשיודע שאולי טועים ואינו מזיז אצלם מאומה ,ומאידך יש בני אדם שהם חלשים בנפשם
הוא מסוכן עבורו ואעפ”כ מבקש בכל נפשו להתקרב להשי”ת ולבער וכל רוח קטנה מבלבלת אותם עד שלפעמים בחור אחד מקולקל יכול להזיק
קוצים מן הכרם לקרב הגאולה ,מותר לו ללמוד .פעמים רבות שואלים אותי עשרה בחורים שסביבו ,וצריכים לעמוד על כך להבין מדוע הנפשות חלושים
אם יכולים ללמוד קבלה ,ולדעתי זהו כמו ששואלים אותי אם יכול לצאת כך ,איך יש לכל דיעה כוזבת השפעה על כ”כ הרבה בני אדם ,וכי אין יודעים
למלחמה ...התורה הזהירה כי “אל ירך לבבו” ,ואם לבבו רך אזי עובר על שנמצאים במצב מלחמה? אין עצה אחרת רק לומר שזהו חלק מהמלחמה...
איסור מה”ת של “ולא ימס את לבב אחיו כלבבו” ,ואם יבוא היוצא למלחמה צריכים להכניס רוח מלחמה לא לפחד מהסט”א ולהבין היטב שבכל רגע
לשאול אם יכול לילך למלחמה ,איך אוכל להשיבו אם איני יודע טבעיות עומדים במלחמה כבדה ,כנגד כלי משחית ,ונגד לימודים ותארים שונים לשם
נפשו ,רק האדם גופא יכיר עצמו לדעת כמה עז נפש הוא .כן הוא בלימוד פרנסה ,ונגד דיעות כוזבות שחודרים לתוך מחנינו בצורה של אופגעקלערטע
הזה ,מי שלבבו רך ומלא ספקות וחושש ,אזי היא לא תצלח ,רק צריך להכיר מענטשן (אנשים חכמים בעיניהם) ש’מבינים’ שכיום אי אפשר אחרת
ומוכרחים להתפשר וכדו’ ...זה דומה למה שאמרו חז”ל על חושים בן דן, עצמו שיודע לאזור אומץ ולקפוץ...
זה כלל גדול בכל ענייני עבוה”ש ,ובענין הזה ביותר ,כי הבורא ית”ש כשכולם חיפשו את שטר מכירת מערת המכפלה לקבורת יעקב אבינו ,והוא
“הוודאי שמו כן תהילתו” ,והמתקרב אל העבודת ה’ צריך להיות ברור עם לא ידע מאומה בהיותו חרש ,רק ידע שזה האמת וערף ראשו של עשיו...
עצמו ,ולהתאזר בגבורות דקדושה להחליט כי אע”פ שאינו בדרגה להיות כן עתה שנמצאים במלחמה כבדה ,ובמלחמה כבדה אין מקום לחששות
ממחצדי חקלא ,אמנם מבקש להתקרב להשי”ת ,ולכן מתקרב אל הלימוד וספקות ,רק ללחום על כל קוץ ותג בבחינת “ואני בער ולא אדע” ,אמנם
הזה .דבר זה יכולים רק ע”י שדבוקים בוודאות ,ויש דברים שצריך אדם באזהרה גדולה שלא יהיה מתוך גיאות והתחכמות של אויפגעקלערט כנגד
להיות רב פוסק לעצמו ,כמו רב שמוכרח לחתוך פסק הלכה למעשה ואינו חכמי הדור ,רק בהכנעה יתירה ובקבלת דבריהם ואזהרותיהם של מנהיגי כל
יכול להסתפק בכל דבר אם לפסוק כפלוני או כפלוני ...אמנם יכול לעשות כן דור ודור ולא כאנשים של הפקר העושים ככל העולה על רוחם בשם קנאות
העולה מדברינו שלהיות טיפש אינו מעלה ,אולם להיות חכם ולעשות רק אם הוא באמת ברור עם עצמו בלי חשש.
כך כתב הרה”ק מבארדיטשוב זי”ע בספר שמועה טובה (פ’ ראה) שלכאו’ עצמו כטיפש זהו עוד יותר גרוע ...וחכם שרואה כמה השפיעו כל הרוחות
נראה כסתירה בדברי חז”ל שאמרו “עז פנים לגיהנום” ומאידך אמרו “הוי הזרות שחדרו למחנינו וכל לימודי התארים וכו’ על בני אדם ממחנינו עד
עז כנמר” ,וביאר באריכות שיש כמה טבעים אצל בני אדם“ ,והנה נודע כי היום ,ועושה עצמו כטיפש לומר שאין ברירה ואין מה לעשות ,זה הכי גרוע!
לעבדות ה’ צריך פקחות וחריצות גדול להתחכם נגד תחבולת היצר והתאוה ,הרבה חברים עושה ,רואים שדיעות כאלו שהשתרשו במחנינו יכולים לעקור
כי אם יהיה אטום השכל ,אף אם יהיה לבו שלם עם אלוקיו בלתי אפשרי לו את כל הפנימיות שנתחנכנו בו ,פנימיות שעליהם מסרו אבותינו עצמם על
להגיע אל השלימות” .וכ”כ היעב”ץ בספר ‘מגדל עוז’ ,שהחכם יש בו הרגשים קידוש השם בדורות הקודמים .הנה כי כן חלק מהמסירות נפש הזו למלחמה
נגד הטומאה הוא ע”י העסק בחכמה הזאת בכונה נכונה וביגיעה. של יוסיף דעת יוסיף מכאוב ,אולם יש בו החוזק להכריע ולנצח ההרגשים.
ה”ברכת אברהם” מסלונים זצ”ל היה דר בטבריה בתקופות שהיתה סכנת
מות ללכת ברחוב העיר בלילה ,אולם בליל שבת הלך במסירות נפש ל’שבת
גם יש לדעת שכל האזהרות הכתובים כאן גודל הסכנה שיש בלימוד הזה,
אחים’ בביהמ”ד ,אך לא מצא שם אף אחד ...למחרת אמר שעבור ‘שבת אחים’
אינם דברים של מה בכך ,כי כל אחד שנכנס לעומק הלימוד הזה רואה את
ליל שבת צריך מסי”נ ,אך מהו מסירות נפש ,וכי לישב בבית נחשב למסי”נ?...
המניעות שבאים עליו ,והיינו משום שפועל גדולות ונצורות בלימודו מבקשים
אמנם כששואלים שאלה האם מותר לסכן נפשו על ‘שבת אחים’ בליל שבת,
החיצונים להפסיקו ,כמו במלחמה בתקיפת האויב משיב הוא מלחמה שערה.
לא יעלה על הדעת ,אולם מי שנפשו חזקה והוא יודע שנמצא במלחמה אינו
אמנם יש להדגיש שרבים סבורים שלהיכנס ללימוד הזה פירושו לשמוע כמה
שואל שאלות רק עושה למעשה( ...אולם גם לזה צריך הרבה מאד ישוב הדעת
שיעורים ב”אוצרות חיים” ,אולם האמת שזהו רק כמתבונן מעט מבחוץ ולא
ושימוש חכמים קודם שעושים מעשה) .זו ההדרכה למבקשים לעסוק בחכמה
עליו נאמרו הדברים ,רק להנכנס לפנים החכמה הזו להעמיק וללמוד היטב
הקדושה הזו ,שאם יש מקום לשאלה ,אינו ברור שאפשר להורות לכל אחד
החכמה בקביעות ,אז פועל בנפשו מאד ומבער קוצים מן הכרם ולכן הם
ליכנוס לחכמה זו ,רק מי שבוער בקרבו ואין אצלו שאלה כלל...
עדכונים הודעות ושיעורים אצל מו"ר שליט"א ,בא"י 02-580-5836בארה"ב 518-329-9733 רזא יקירא -מערכתrazaykira@gmail.com | ,052-7619658 :
ב
