עטרת שלום · Ateres Shulom — ניצבים וילך (2026-08-31)

פרשת נצבים וילך
כ"ב אלול תשפ“ו
שנה י"ז גליון תתכ"ב
ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַהיּוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י הוי"ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם ָר ׁ ֵ
אשיכֶ ם ׁ ִשבְ ֵטיכֶ ם ז ְִקנֵ יכֶ ם וְ ׁש ְֹט ֵריכֶ ם כּ ֹל
ִא ׁיש יִ שְׂ ָר ֵאל )כט ט(
עשרה סוגי אנשים מרמז על עשר ספירות הערבות הוא הגורם שיצא כאור משפטנו למה פירט הכתוב
וזהו מה שמפרט התורה עשרה סוגי אנשים ,לרמז לעשר וכל זה צריך להיות כשתהיו בבחינת 'כלכם' באחדות צריך לדעת למה הוצרך לפרט 'ראשיכם' וגו' 'טפכם'
ספירות שהם הקומה שלימה שנתקן ע"י קיום המצות ,וזהו ובאהבה בין כל סוגי אנשים ,וכמו שכתוב בקבלת התורה 'ויחן וגו' ,ולא הספיק לומר בדרך כלל 'כולכם' .ועוד צריך לדעת
מה שמרמז תיבת 'כלכם' לומר שכל העשרה ספירות נתקנו שם ישראל' )שמות יט ב( ופירש שם רש"י כאיש אחד בלב מה שאיתא בבעל הטורים וז"ל' :נצבים' כדרך שנאמר בסיני
ע"י הצדיקים .ובהיפוך ח"ו אומר התורה 'פן יש בכם איש אחד ,ועי"ז זכו לקבלת התורה ,כמו כן בראש השנה תעמדו 'ויתיצבו בתחתית ההר' )שמות יט יז( ,בו בלשון אמר כאן
או אשה וגו' אשר לבבו פנה היום וגו' והבדילו הוי"ה לרעה' בבחינה זו ועי"ז יצא כאור משפטנו ,כי ע"י שיהיו בני ישראל 'אתם נצבים' .עיי"ש ,שמרמז כאן על ענין קבלת התורה.
שבעושה עבירה אינו פוגם ח"ו כל הקומה ,רק 'והבדילו' באחדות הגמור אז יהיו כל ישראל ערבין זה לזה )שבועות
שמבדיל בין השאר הספירות כמבואר לעיל. לט ,(.ועי"ז יהיה שלם בכל התרי"ג מצוות ,אפילו מצוות 'היום' מרמז על ראש השנה
שאינו שייך לקיימו כמו מצוות השייכים לכהנים ,בסוד מה ואפשר לומר עפ"י מה שאיתא בזוה"ק )ח"ב לב' (:היום'
בראש השנה נידונין כל הנשמות שאומרים לפני כל מצוה בשם כל ישראל .וגם שע"י קיום מרמז על יומא דראש השנה .שמרמז על התייצבותינו
ועוד אומר התורה 'כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום מצוה אחת תלוי בו שאר כל המצות ,כמו שאנו אומרים לפני בראש השנה ,כמו שדרשו שם עה"פ )איוב א ו( 'ויהי היום
לפני הוי"ה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום' יש לומר כל מצוה ומצוה 'ותרי"ג המצות התלויות בה' היינו שזה ידוע ויבואו בני האלהים להתיצב על הוי"ה' שהוא ראש השנה,
שמרמז על מה שמבואר ממרן האריז"ל בשער הכוונות )זוה"ק קכג (:שכל המצוות כלולות זו בזו ,שבכל מצוה יש בו שנצבים הכל למשפט.
)ראש השנה דרוש ו( וז"ל :כי ביום ר"ה נידונין כל הנשמות תרי"ג חלקים ושורשים מהתרי"ג מצות אחרות.
העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז ,וזמ"ש זוכר יצוריו ברחמים עסק התורה עומד לאדם לזכות ביום הדין בר"ה
לחיים ,ולא אמר זוכר אותנו ,ע"ד מ"ש זכרנו לחיים ,אלא מצוה אחת מכריע את כל העולם לכף זכות וזה אמרו חז"ל במסכת שבת )פח' (.יום הששי' )בראשית
זוכר יצוריו הם הנשמות הנזכרים ,שזוכר אותם ברחמיו א לא( ה' יתירה למה לי ,מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה
והוא על הדרך אשר שנו רבותינו )קידושין מ (:לעולם
יתברך להחזירם לחיים ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם בראשית ,ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם
יראה אדם עצמו כאילו הוא חצי זכאי וחצי חייב ,וכל העולם
בגלגול עיי"ש .וזה מה שאמרו חז"ל )ר"ה לב (:ספרי חיים מתקיימין ,ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו עיי"ש.
וספרי מתים פתוחים לפניו. כולו כאלו הוא חצי זכאי וחצי חייב ,עשה מצוה אחת אשריו
שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וכו'. והרי יום הששי של בריאת העולם הוא יום שנברא בו אדם
הראשון שהוא ראש השנה )תוס' ר"ה ח .ד"ה לתקופת( ,ולכך
כל קיום העולם נקרא עולם אחד
עולם שנה נפש מובן מה שמרמז כאן הבעל הטורים הענין של קבלת התורה,
וזהו בחינת עולם המבואר בספר יצירה ,כי זה ידוע מחז"ל לומר שכל הבריאה כולה עומדת בזכות התורה כמ"ש 'אם
)קידושין כא (:שעולם זה עולמו של יובל שהם חמישים שנה. וזה הביאור מה שאיתא בספר יצירה )פ"ג מ"ו( שיש
לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' )ירמיה לג
וזה ידוע שיטת הראשונים )רבינו בחיי פרשת בהר ,ובספר בחינות עולם שנה נפש .היינו שכמו בשנה ע"י התחברות כה( ,ועסק התורה עומד לאדם לזכות ביום הדין בראש השנה.
תורה אור למהר"ם מפאפרוש זצ"ל שהאריך בזה בשיטת חודש אחד להשני נעשה שנה והוא בראש השנה ,כמו כן
הראשונים והמקובלים בדעת הרמ"ק והאריז"ל בלקו"ת צריך להיות בבחינת נפש שנעשה ע"י התחברות וערבות אחד עשרה סוגי אנשים מרמז על עשרת הדברות
קדושים עיי"ש( שהעולם יעמוד חמישים אלפי שנה ,וא"כ כל להשני נפש אחת ,והוא בראש השנה.
ולכך מפרט התורה עשרה סוגי אנשים שמרמז על עשרת
קיום העולם נקרא עולם אחד ,ולכן דנים את כולם ,כי אחד
הדברות ,כמו שאיתא בזוה"ק )ח"ב פב (.וז"ל :אמר רבי
תלוי בשני אפילו שהוא לא כאן בעוה"ז ,כמו בבחינת נפש מצוה אחת מתקן קומה שלימה
שמעון ,רישי דעמא בלחודייהו ,רישי דשבטין בלחודייהו.
ושנה המבואר לעיל. ועי"ז הוא מתקן את כל הקומה שלימה ,כמו שביאר מרן נוקבי בלחודייהו .ה' דרגין לימינא ,וה' דרגין לשמאלא.
האריז"ל באוצרות חיים )שער המלכים פ"ב( על המשנה הדא הוא דכתיב' ,אתם נצבים היום כלכם לפני יי' אלהיכם
באחדות אחד יוצאים זכאי בדין בראש השנה באבות )פ"ה מ"א( בעשרה מאמרות נברא וכו' ,והלא ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש' וגו' ,הא ה'
ומכל זה רואים שע"י קבלת התורה וע"י שכלל ישראל במאמר אחד יכול להבראות ,אלא להפרע מן הרשעים דרגין לימינא .וה' דרגין לשמאלא מאן אינון .היינו דכתיב,
הם באחדות אחד זוכים לצאת זכאי ביום הדין בראש השנה, וכו' ,וליתן שכר טוב לצדיקים וכו' עיי"ש .וביאר שלכך 'טפכם ,נשיכם ,וגרך אשר בקרב מחניך ,מחטב עציך ,עד
הקב"ה יעזור שנזכה לצאת זכאי ביום הדין ,וכתיבה וחתימה יצא עשרה ספירות מחלוקות ולא מקושרות ומחוברות ,כי שאב מימיך' .הא ה' דרגין לשמאלא .כלהו דרגין אתתקנו
טובה בספרן של צדיקים ,בגאולת הפרט ,ובגאולת הכלל אם יחטא האדם יפגום רק כנגד הספירה שפגם ולא בכל כגוונא דלעילא .לקבליהון ירתו ישראל אחסנת עלמין ,עשר
בביאת גואל צדק בב"א. הקומה ,מה שאין כן בעושה מצוה הוא כמו שתיקן את כל אמירן ,דבהו תליין כל פקודין ,וכל זכוון ,וכל ירותת אחסנא,
רעוא דרעוין תשפ"ב לפ"ק הקומה שלימה עיי"ש. דאינון חולקא טבא דישראל.
רבינו ע"ה 'ותחסרהו מעט מאלהים' )תהלים ט ו( ,כי הכלל ישראל אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע ,הנה כל הטובות שעושה השי"ת עם
היו אז במ"ט ,והקב"ה בנ' ,ומשה רבינו היה למעלה ממ"ט ולמטה עמו ישראל בגלות המר הזה המה נסתרות ,וטח עינינו מראות
מן נ' ,למען יוכל להיות הסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים. וחושבים ח"ו להיפך ,כי אינם מרגישים שום טעם מתיקות כי
והנה קודם פטירתו בא אל שער הנ' ,כמו שכתוב 'ויעל משה אם מרירות ,והטובות כל כך בהסתר ונכללה בסיבות הרעות
וכו' אל הר נבו' )דברים לד א( ופירש מרן האר"י הקדוש בלקו"ת ר"ל ,על כן מתפללים אנחנו להש"י ,הנסתרות להוי"ה אלהינו
נב"ו נ' ב"ו ,היינו בנ' שערי קדושה ,ולכן אמר בן מאה ועשרים והנגלות לנו ולבנינו ,שנזכה לכל הטובות בחוש הגשמי שעושה
אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא כי עתה הוא מוכרח להיות הקב"ה עמנו בכל עת.
טמיר ונעלם ,וזהו מה שאמרו חז"ל )סוטה יג (:משה לא מת ,כי ופעם אחת בסעודת ראש חודש ,בא אחד לפני כ"ק מרן זי"ע, וְ ַע ָּתה ִּכ ְתב ּו לָ כֶ ם ֶאת ַה ּׁ ִש ָירה ַה ּזֹאת וְ לַ ְּמ ָד ּה ֶאת ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל )לא יט(
הנכנס אל שער נ' דקדושה לא תוכל המיתה לשלוט עליו ,כי הוא ובקש שכ"ק יתפלל עבור חולה .אמר לו כ"ק מרן זי"ע שיעמוד
נעלם מעין כל בריה ודפק"ח ,זכותו יגן עלינו. מהו לכם שיאמר כתבו השירה הזאת .וגם בנוסח התפלה
ב' צלוחיות שכר .ואח"כ אמר כ"ק להמסובים ,ביושבי אצל
של מוסף אומרים אנו 'כמו שכתבת עלינו בתורתך' ,הוה ליה
'שפע ברכה והצלחה' דף ריד מהגה"צ רבי ישראל פראנקפורטר זצ"ל סעודה ויש בקשה עבור חולה אומר אנכי שיעמוד ביער ]שכר[,
למימר כמו שכתבת בתורתך ,מהו עלינו .ובארתי בס"ד כי יש
השומעים יכולו לחשוב כי אוהב שכר אני ,אכן לא מטעם זה כי
משה אוֹ ָתם לֵ אמֹר ִמ ֵּקץ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ְּבמ ֵֹעד ׁ ְשנַ ת ַה ּׁ ְש ִמ ּ ָטה ְּב ַחג
וַ יְ צַ ו ׁ ֶ שס"ה מצות לא תעשין ,וכנגדם שס"ה גידים ,ויש רמ"ח מצות
אם כוונתי יען ביעור מספר רפ"ח ,ר"ת 'רפא ח'ולי ע'מו י'שראל
ַה ֻּסכּ וֹ ת )לא י(. עשין וכנגדם רמ"ח איברים ,וזה כי על ידם מתקדשים הגידים
מספר רפ"ח ,זי"ע.
והאיברים .ועל כן אמר כתבו לכם את השירה הזאת היינו על
ויצו משה אותם על מצות הקהל ,שיקרא המלך במועד שנת 'שפע ברכה והצלחה' דף ריג מהגה"צ רבי ישראל פראנקפורטר זצ"ל לכם על הגוף ממש נכתב התורה ,על הגידים על ידי הלא תעשין,
השמטה מלכות )זוה"ק בהר קח (:בחג הסכות ,בהתגלות החסד
ועל האברים על ידי העשין ,וכתוב התורה על עצמכם ,וזה נמי
)פע"ח חג הסוכות פ"א( דהאי חסד עייל לקדש הקדשים )אדר"ז וַ ּי ֶ
ֹאמר ֲאלֵ ֶהם ֶּבן ֵמ ָאה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה ָאנֹכִ י ַהיּוֹ ם לֹא אוּכַ ל עוֹ ד
כמו שכתבת עלינו בתורתך ,כי התורה נכתבת עלינו על עצמנו
רצו ,(:בבוא כל ישראל ביחוד אמיתי לראות את פני ה' אלהיך. לָ צֵ את וְ לָ בוֹ א )לא ג(
ובשרינו כהנ"ל.
וענין קריאה זאת היתה לעורר לבם שלא יעשו מצות אנשים בזה פירש כ"ק מרן הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע,
מלומדה )ישעיה כט יג( ,אלא בחיות גדול ובשמחה ובאור זרוע
הנה יש נ' שערי קדושה ,ואם יש זכיה לאחד שיוכל להכניס את 'בית אבות' עמ' נא מרבינו חיים יעקב מקאמרנא
לצדיק )תהלים צז ,יא( .וזהו למען ישמעו 'שמעו ותחי נפשכם'
עצמו לשער נ' דקדושה ,אזי בטוח הוא שלא יפול מדרגתו לעולם.
)ישעיה נה ג( ,וליטע בלבם אמונה שלימה מלכות שמים ויראה ַה ִּנ ְס ָּתרֹת לַ הוי"ה ֱאל ֵֹהינ ּו וְ ַה ִּנגְ לֹת לָ נ ּו וּלְ בָ נֵ ינ ּו ַעד עוֹ לָ ם לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת
ולכן היה כל עבודתו של משה רבינו ע"ה שיוכל להגיע אל נ' שערי
ואהבה ,לייחד המאורות ,לכך כתיב ויצו משה אותם מלא וא"ו. ָּכל דִּ בְ ֵרי ַה ּתוֹ ָרה ַה ּזֹאת )כט כח(
קדושה ,אכן למי שעוזר הקב"ה לבא אל שער נ' דקדושה ,לא יכול
'היכל הברכה' דף ע .מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא להיות מעורב בין הבריות מרוב קדושתו ,ועל כן נאמר על משה פעם בסעודת שבת פרשת נצבים ,אמר כ"ק מרן הרה"ק רבי
וצדיק וקדוש ולגנות אותו ,והרי הוא כופר בעיקר ,ועליו אמר דוד
ופעם אחת הייתי בעיר אחת וראיתי וכו' ,ואמרתי לאנשים
שלי וכו' ,ובהיותי על הדרך ולא היה על העגלה אלא האנשים )תהלים קט ב( 'כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון
שלנו שידעו דרכי ,ודברתי ברעש גדול דבורים על איזה צדיק
שקר' כי בודאי מי שכופר בעיקר נקל לו לשון שקר.
כוונתו להרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן לערך חצי פרסה ,ואח"כ
'היכל הברכה' דף קפא .מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא בא איש אחד ואמר וכו' ונעלם תיכוף וכו' והבנתי שאין להשיב,
ויך לבי מאד שעל חנם דברתי
~~~
דבורים על צדיק ,וכשבאתי לעיר
בליל ה"א אמרתי לרב דלשם ,הוי ֹאש וְ לַ ֲענָ ה )כט יז(.
ּ ֶפן יֵ ׁש ָּבכֶ ם ׁש ֶֹר ׁש ּפ ֶֹרה ר ׁ
על חנם דברתי דבורים רעים על ושורש הענין ,פן יש בכם שורש מפרה רע ראש ולענה קאי על
~~~
צדיק ,ובאמת היה כוונתי לטובה בעל לשון הרע ומוציא שם רע ,שאין לו הנאה של כלום ,אלא על
~
ולא עלה בידי ,ובכל יום השבת
¡¤
ידי שורשו שהוא רע מדבר לשון הרע ,עיין בגמרא )ערכין טו (:כל
נתתי תודה לפני רבים שיש לי המספר לשון הרע כופר בעיקר ,ונגעים באים עליו ,ואין לו הנאה
מכאוב גדול על זה ,ובליל מוצאי של כלום אלא מחמת רוע לב.
שבת כתבתי על דף גמרא שלי, וזהו למען ספות הרוה כל עבירות שיש בהן תאוה ,את הצמאה
היום ביום שבת נפטר צדיק פלוני. לשון הרע שאין בו הנאה של כלום ,ומגדיל עונות עד לשמים,
וביום א' באה השמועה לעיר וראוי לסוקלו ומסלק השכינה ,כי המדבר רע על ישראל אפילו
שנחלה ביום וא"ו ונסתלק ביום על קל שבקלים ,כאלו מדבר כל זה על הש"י ,וחבירו נוטל הזכיות
שבת ,וראיתי אנשים מלחשים
שלו והוא נוטל הרע ,והגיהנם של חבירו ביד לשון מות להמדבר,
זה עם זה ,ואמרתי מה לכם וחיים מוסיף למי שמדבר עליו ,ויורד לדיוטא התחתונה
¡°®°
93B>*;<C/.3
מלחשים ,לכו ראו בגמרא פלונית שבגיהנם ,ואין לו תקנה שכבר כרתו דוד המלך ,ומגדיל עונות
מה שנרשם שם ,ומצאו הנ"ל כנגד ע"ז ג"ע ש"ד )כמבואר שם בערכין( ומסתמא עבר על כולם
המה ראו כן תמהו ,ואמרתי להם. קודם שמספר לשון הרע ,ואינו מקבל אנפי שכינה )סוטה מב,(.
אחיי תראו ותודו לי שלא דברתי ואינו נכנס לג"ע ונכרת מן העולם.
® ¤ גדולה חלילה להרע אלא לטובה
ועליו נאמר )תהלים נב ז( 'יחתך ויסחך מאוהל ושרשך מארץ
היה כוונתי.
החיים' וכל דברים של גנאי נאמר 'יכרת ה' לשון מדברת גדלות'
~~~ וכל זה בין האנשים היודעים )שם יב ד( ,ואסור להאמין לו ,ולא יעשה דבריו שום רושם ,כיון
זה שהוא לטובה ובצנעא ,אבל שהוא כופר בעיקר בנקל לו לשקר ולכזב ,יהיה האומרו גדול
§¡¦¡¤¦ª¡¦¡¤£°±
¢¦²¨°¬²¯® ¡¤±°¦§°¦¯£ היושב ברבים ומדבר בין בלחש וחכם אין לו חלק לעוה"ב ואסור להאמין לו.
¦¬ ¨¡²©¦¤±±¯²¤ª ובין בקול ,ומתכוין לגנות שום בר ויש צדיקים כשרואין דינים גדולים ,אזי מגלה לאנשים
ישראל ,הם ירדו שאול. הקרובים ומיודעים להם כל מה שאני מדבר דברים חדים ברעש,
ואמר מרן הקדוש הריב"ש טוב תדעו שהוא לכוונה עמוקה ואל יעשו דברים אלו שום רושם,
להרב מקאלמייע ,תדע .שהקל ואל תהרהרו אחר האיש שאני מכעס ומדבר עליו ,וכן היה שגור
שבקלים אני הרבה אוהב אותו בפי מורי דודי .בניי מה שתראו ממנו שאני מדבר איזה דברים על
יותר ממה שאתה אוהב את בנך איש ,תדעו שאין בזה להרע חלילה אלא לטובה ,וגם זה לא היה
cwmlhj`mc יחידך ,אבל היאך יעיז פנים יהיה מדבר ברבים אלא בהצנע לפני המקורבים ,וראינו בזה דברים
מי שיהיה לדבר על תלמיד חכם פליאים והמתקות דינים.
במעמד חנוכת בית המדרש אשר משם יצא תורה לכל הגליל התפילה הסתובב רבי אורי ואמר :יונגערמאן מה זה להטרידני
עד חורבן יהדות אירופה. באמצע התפילה בשביל שקלא וטריא אם אני רבי או לא ,אז
ראה רבינו את רוח קדשו ומיד קיבל עליו מרותו ,רבינו שמע
הסתלקותו מהחוזה שאמר פעם אחת שמי שאינו מקבל פני המגיד מקוז'ניץ
ביום כ"ז אלול תרט"ו פתח רבינו את פיו ודרש עה"פ 'ה' זצ"ל לא יזכה לקבל פני משיח ,וישם רבינו פעמיו לעבר המגיד
עשקה לי ערבני' )ישעיה לח יד( ,כאשר עמדה נשמתי לרדת מקוז'ניץ ,ורבינו העיד על עצמו שהכוח לקרוא קויטל ולרפא
לעולם הזה סירבה ,אמרו לה שהרבה נשמות ממתינות חולים במישוש ידיים למד מהמגיד מקוז'ניץ.
לתיקונה על ידי עבודתך בעולם הזה ,ואעפ"כ סירבה ,עד שבא וכמו"כ נסע פעם אחת אל האוהב ישראל מאפטא זצ"ל
הקב"ה בכבודו ובעצמו ונטל ערבות שנשמתי תחזור למקורה שכיבדו בברכת המזון בסעודה שלישית ,שהיה נחשב הרה"ק רבי שלום בן ר' אלעזר רוקח
העליון זכה וטהורה כלעומת שבא ,אז הסכימה לירד ,וזה לכיבוד חשוב באפטא .הבני יששכר קרא עליו :שר העליונים זיע"א מבעלזא כ"ז אלול תרט"ו
הביאור 'ה' עשקה' בעבור הנשמות העשוקות 'לי ערבני' היית והתחתונים ,הרה"ק מרוז'ין אמר עליו :כי רבינו הוא כבעל הבית
לי ערב שלא יאנה לי כל רע .ולאחמ"כ יצאה נשמתו הטהורה של העולם.
במעמד אלפי ישראל שבאו כבר לימי הראש השנה לשהות תולדותיו
בצל רבינו ,ואמר בנו מ"מ האדמו"ר ר' יהושע מבעלזא זצ"ל, כס ההנהגה בתחילת חודש שבט שנת תקמ"ג ירדה לעולם נשמתו
שרבינו נסתלק ג' ימים לפני יום הקדוש ,דאיתא במגן אברהם בתחילה סירב רבינו לקבל עליו עול רבנות ,וחיפש ומצא לו הטהורה של רבינו לאביו הרה"ק ר' אלעזר רוקח בנו של הרה"ק
)סימן תקפא סק"ט( בשם השל"ה שהש"ץ צריך ג' ימים עבודת בלנות ,אשתו הרבנית לא הסכימה לכך והזמינו לדין ר' שמואל שמעלקא רוקח ,מזגע היחס נו"נ להגה"ק ר' אלעזר
לפני ראש השנה להפריש עצמו מכל דבר רע וללמוד כוונות תורה בטענתה :שלא ימצא בלן שכמוהו שתוכל להשתדך רוקח זצ"ל בעל המעשה רוקח אבד"ק אמסטרדאם ,ובסוף ימיו
התפילות והתקיעות ,ורבינו נקרא להיות ש"ץ בעולם העליון, עמו ,והפסק יצא לטובתה שאל לו להתעסק במלאכת בלנות, איוה למושב לו בעיר הקודש צפת ושם מנו"כ ,משפחת רוקח
לכן נסתלק ג' ימים לפני יום הדין. אז רצה להשקיע כספו במסחר ובאו הוא ושותפו לקבל היא משפחת מרגליות אשר מרן הבעש"ט זי"ע העיד על טוהר
וכה נחרט על מצבתו :נפטר יום ב' ז"ך אלול שנת תרט"ו לפ"ק ברכתם מהחוזה ,לרבינו אמר החוזה שיעשה את השותפות, יחוסן עד האבות הקדושים .ולאמו הרבנית הצדקנית מרת
בש' שים שלום טובה וברכה לפ"ק ,בית ישראל הורידו כנחל דמעה לשותף אמר שאל יעשה ,ובאו לשאול את היהודי הקדוש רבקה העניא בת הרה"ק ר' יהודה זונדל רמר"ז זצ"ל מבראד,
כי נשאר הדור כיתומים ואין אב ,פ"נ ארון הקודש ראש ישראל כדת מה לעשות ,ואמר להם :שיעשו את השותפות ,ובסוף נצר למשפחת הרבנית אבולעפיה מספרד ונו"נ להמהרש"ל
אר' דבי עילאה כבוד אדוננו מורינו ורבינו הרב הגאון הקדוש צדיק היה שהשקיעו ונאבד להם כל כספן ,ואמר היהודי הק' שהבין הרמ"א התרומת הדשן והב"ח.
יסוד עולם לפניו נגלו כל תעלומה בנגלה ובנסתר גודר גדר ועומד מיד שרבינו צריך להפסיד את כספו כדי שיהיה מוכרח לקבל ומסופר שאביו של רבינו ר' אלעזר היה מגדולי תלמידי
בפרץ גדול בדורו המפורסם בכל קצוי ארץ שלשלת היוחסין רב רבנות ,ומוטב שהשותף השני ג"כ יפסיד כי טובת הכלל היא. הגה"ק רבי חיים צאנזער זצ"ל ראש המקובלים מהקלויז
שר שלום זצללה"ה בהרב הגדול מו"ה אלעזר זצללה"ה ת.נ.צ.ב.ה. ואכן בשנת תקע"ז התמנה רבינו לרבה של העיר בעלזא מקום המפורסם מבראד ,ובשעת הסתלקותו ביום ו' שבט תקמ"ג
אשר כיהנו שם גדולי עולם הב"ח ועוד ,וכשהתחיל להנהיג עמד לידו ר' אלעזר תלמידו ובכה ,אמר לו רבו :אל תבכה בני
יחוס בית אבות בעיר בעלזא נתגדל ונתפרסם שמו של רבינו בעולם ,ורבים באו כי תכף אשוב אליך ,ובאותו השבוע נולד לו בנו הוא ניהו רבינו,
בנו הגדול הגה"ק רבי אלעזר רוקח זצ"ל ,חתנו ר' דוד פלאם להסתופף בצילו וליהנות מאור תורתו וקדושתו ,והיה לאחד והרבה מצדיקי הדור אמרו עליו שיש לו נשמת ר' חיים צאזער.
זצ"ל )בן רבי דוב בעריש מאלעסק זצ"ל( בנו רבי יצחק פלאם מגדולי ומנהיגי הדור ,וג"כ נתפרסם שמו לאיש מופת ורבים ומסופר עוד שפעם אחת היה המגיד מזלוטשוב זצ"ל בבית
זצ"ל ,חתנו רבינו רבי חיים יעקב מקאמרנא זיע"א ,בנו רבינו רבי נהרו לפתחו להיוושע הן בגוף והן בנפש. הרה"ק ר' יהודה זונדל רמר"ז ובטרם לכתו בברכו בבן שיאיר
גם רבינו קודש הקדשים איש האלקים המהרי"א מקאמרנא
שלום מקאמרנא זיע"א ,בנו רבינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א. את העולם ,ותמה רבי יהודה זונדל הרי אני בא בימים ואיך
זיע"א נסע אליו ביחד עם בנו רבינו תקוים הברכה ,וכשמעה זאת הילדה מרת רבקה העניא אם
המהרא"צ מקאמרנא זיע"א ,שחלה רבינו ,הגיבה ואמרה :יהי רצון שהילד המובטח יצא ממני,
½´Æ³Ç¯°¯¿Ç½¯ÆÉ´²À
¯·¸»ÈÇ´½²¯¾Ç½ÆºÉ´¯¸È¿°
במחלת השיתוק בידו השמאלית
שירפא את ידיו ,ואכן רבינו שלום
הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זצ"ל כשראה פעם אחת את
רבינו בילדותו אמר עליו :זה הקטן גדול יהיה .רבינו נתייתם
בילדותו מאביו ונשלח אל בית דודו אחי אמו הגה"ק ר' ישכר
¼¸»È´Ç¸³Ç¸°³¸µÇ¯É¿´ºÈ התחיל למשש את ידי המהרא"צ
®¶±¹²°¯±°
לרפואתו ,רבינו המהרי"א הוציא דוב רמר"ז זצ"ל אב"ד סקאהל ,שם קנה ממנו תורה וחכמה,
הטאבאק פישקא להריח ,הבין ולימים לקח את תלמידו חביבו שלום לחתן לבתו הרבנית
מזה רבינו שלום שרבינו המהרי"א הצדקנית המפורסמת מרת מלכה ,אשר גדולי הדור העידו
שהוא תופס מחשבותיו והוא איש על גודל צדקותה ,והרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן זצ"ל המליץ
קדוש ועוקב ומשגיח איך הוא עליה הפסוק 'ומלכי צדק מלך שלם' בהיות מלכה צדקת זכתה
פועל את פעולותיו ,לכן הפסיק בעלה שלום למלכות.
מלמשש ,ואמר למהרא"צ :תבוא
אלי פעם אחרת בלי אביך ,כי הוא בצל רבותיו
עוקב אחרי יותר מדאי ,ורבינו בעיר סקאהל מקום מושב רבינו אחר נישואיו ,היה המגיד
על המהרא"צ נשאר משותק
|}|qzsp}rn}s
מישרים רבינו הגה"ק רבי שלמה לוצקער זצ"ל בעל ה'דברות
אצבע אחת עד סוף ימיו. שלמה' ,משמשו ויד ימינו וכותב התורות של מרן המגיד
הקדוש ממעזריטש זצ"ל ,שאמר לו לפני הסתלקותו :שיבוא
בית הכנסת אליו תלמיד אחד שיהיה שקול כנגד עדת חסידים שלימה,
אחד הדברים שהשקיע רבינו ואכן שם נקשר אליו בעבותות האהבה רבינו שלום ,ולמד עמו
את כוחותיו היה בענין בניית בכל לילה ולילה למעלה משנתיים ,כאשר חמיו שהיה מתנגד
בן הגה"צ רבי דוד גולדמן שליט"א גאב"ד זווהעיל ב"ב
לא הרשה לו לצאת מביתו והרבנית מרת מלכה היתה משלשלו
חתנו חביבו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בית המדרש הגדול והמפורסם
בבעלזא ,וידוע שרבינו היה ער בכל לילה דרך החלון .כמו"כ היה מסתופף בצל החוזה מלובלין
זצ"ל וקירבו וחיבבו מאוד ,ובשבת קודש כיבדו בעליית שישי
אלף לילות ובלילה האחרונה
אף שהיה גיל צעיר כבן י"ז ,ולפליאת התלמידים אמר החוזה:
הגיע אליו אליהו הנביא ולמד עמו
הלכות בית הכנסת ,אז קיבל על אברך זה עתיד להיות ראש ומנהיג לרבבות אלפי ישראל ,שם
§¨¦ ¦¡¤±¦¨¥¨¡°¤±¡² עצמו לבנות בית גדול ויופי לכבוד נפגש ג"כ עם היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל ,ואמר עליו :על ר'
¡¤²²¡¨°²¨¦¤¤ שלום פסקו בשמים גדולה לו ולזרעו אחריו עד עולם.
¡¤±¡£°¦ °° ¡¤±¡°¡ °°¥¡±¡¨¤ ה' ,והוא בעצמו עמד בכל מלאכת
¨ ¡²±¡²¨¤¡¨¥¤±°¦£ בית ה' לבנותו ולשכללו בכוונות אחרי הסתלקותו של רבינו מלובלין נסע להסתופף בצילו של
¦ ¥¡²¡°¤ª¡¤°¦ª¡°¬ª¡¨£±¨¨°¡®¯¡¤£¨°
וביחודים ,ובשנת תר"ג נשלם הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זצ"ל ,כשהגיע בפעם הראשונה
מלאכת הקודש ורבים וגדולים והרה"ק רבי אורי עמד באמצע התפילה ,וחכך רבינו עם מותר לו
באו להשתתף בשמחתו של רבינו לעמוד מאחריו כיון שלא קיבל עוד מרותו ואינו בגדר רבו ,לאחר
)דניאל ט ז( ,לכאורה מפני מה מתחילין לומר סליחות בכתוב להחזירה פב"פ באמיתות ,ולכך 'לא בעי בר נש' בעת ההוא
זה דוקא. 'למפסק מלייהו' ,כי אם יתפלל בעת ההוא בהכרח שתהיה חוזרת
והנראה לדעתי שמרמז לדברי הזוהר הקדוש )תקוני זוהר כב(. לאחוריים 'למיהך למשכנא בעולמתהא' ,ואין ראוי בעת הזה
דבימים הקדושים מתפללים ה"ב ה"ב מזונא ופרנסה ,ואינם להפסיד יחוד פב"פ שלהם' ,ולאעלא מלה אחרא' היינו להתפלל
מתפללים בימי רצון ורחמים הקדושים על הגאולה שלימה, תפלה הקבועה בברכות אבות ,כי הוא לה 'מלה אחרא' שבהכרח
לשוב לארץ ישראל לקיים אז את הכת"ר מצות אשר הם שתחזור לאחוריים ,ואין ראוי עדיין אלא אח"כ בזמן תפלה,
דוקא תלויים בארץ .וזה אמרו חכמינו ז"ל )סנהדרין צח (.זכו ובהכרח שראיתי שנשתבשו כאן גדולי ישראל שלא לומר שום
אחישנה בביאת משיח ,לא זכו בעתה .וזה מבואר בזקיני מגלה דיבור בקדרותא דצפרא שלא לומר שום סליחות ,ואנן ראינו ְרצֵ ה ֲע ִת ָיר ָתם ְּב ָע ְמ ָדם ַּב ֵּלילוֹ תְ ׁ .ש ֵעה נָ א
עמוקות )פ' ויקרא אופן פ"ח( כי סוד צורת א' יו"י ,מרמזים על קדושי עליונים מרן הריב"ש טוב מלאך אלהים ויותר ויותר ,היה
מתחיל בסידור התפלה בקדרותא דצפרא בתפילין וציצית ,והיה
בְ ָרצוֹ ן ְּכ ָק ְר ָּבן ָּכלִ יל וְ עוֹ לוֹ תַּ .ת ְר ֵאם נִ ֶּס ָיך עוֹ ֶשֹה
הג' גואלים ,יו"ד למעלה הוא דו"ד ,יו"ד למטה הוא יוס"ף ,וא"ו
באמצע הוא משה כמבואר ברע"מ תצא .וזה שאמר זקיני מגלה מזהיר על זה לכל המון ישראל ,ורבינו הקדוש מוה"ר יעקב יצחק גְ דוֹ לוֹ ת .לִ ׁ ְשמ ַֹע ֶאל ָה ִר ָּנה וְ ֶאל ַה ְּת ִפ ָּלה:
עמוקות ,כי צורת ישראל על הפנים ,שני עיני"ם הם שני יודי"ן, מלובלין היה עומד להתפלל בחורף במעט קדרותא דצפרא ,היינו
וא"ו הוא החוטם. קודם מעט ,וכן הרבה בעלי רוה"ק אבותינו הקדמונים הזהירו לנו בסליחות יום ראשון אני כבר מובטח על כל השנה
לחבר יום ולילה ולילה ביום בתורה ותפלה ,וגם מרן האר"י )פע"ח
פעם אחת ,בערב שבת קודש סליחות ,ישב רבינו רבי יצחק
וזה נאמר בזוהר הקדוש )ח"ג לה' (:נעשה אדם בצלמנו שער תיקון חצות פ"ב( הזהיר כשינוח לישן יהיה זהיר לעמוד קודם אייזיק מקאמרנא זי"ע בסעודת שחרית ,ובאו איזה עגלות
כדמותנו' דא תורה שבכתה ותורה שבעל פה .כי הגאולה המקווה אור הבקר להיות נעור ועוסק בתורה ,ועוד דברים ואלו מרפסין חסידים מאונגרין ,ושאל אותם רבינו מה נשמע .והשיבו לו,
אשר יתגלו הגימ"ל גואלים מש"ה יוס"ף דו"ד ,על ידי לימוד שני איגרא ,וכי בעת שיש יחוד למעלה בפרט שאמר מרן ]האר"י[ שאתמול עברו דרך עיר סטריא ,והוצרכו לעמוד שם איזה שעות,
התורות כתב פה ,כאשר יעקב אבינו ע"ה עמוד התורה התפלל )שם( שהיחוד הזה הוא רחמים גדולים ,וכי צריכין להיות בזמן עד שיתנו מספוא להסוסים .ושם דר הרה"צ רבי אייזיק זללה"ה,
בהר המוריה 'ושבתי בשלום' ע"י המשניות המסיימת בשלו"ם, היחוד כאבל דומם שלא לעורר שום דיבור ,מה זה ועל מה זה טח והיה עובד השם גדול ,כי היה מתפלל בביהכ"נ ביחידות ,אולם
'אל בית אבי' בהצטרפות תורה שבכתב שמתחלת באות בית מן מראות עיניהם ,ישתקע הדבר הזה ולא יאמר ,אדרבה הוא עת רצון עבודתו היתה עד להפליא ,כי היה לפניו אבנים או לבנים ,ובהם
ב'ראשית ,ואז יהיה 'בית אבי' 'מקדש הוי"ה כוננו ידי"ך'. גדול לומר סליחות ותחנונים בעת ההוא ,ובפרט שלש עשרה מדות, היה מכה את ראשו בשעת התפילה .ואמרו שרצו לראות את
ולהניח תפילין בעת ההוא ולומר ק"ש ,אשרי לו ואשרי לחלקו .וכך תפלתו ,וסיפרו לו מה שראו .ואמר להם רבינו ,וכי אין יכולין
וזה שאנחנו מתפללים בסליחות ומתחילין בכתוב הזה לך ה' הסכים האדון הרמ״ז )מובא במק"מ על הזוהר( ,והסכים כך מורי דודי
הצדקה ,לומר שהקב"ה רוצה לעשות עמנו צדקה לשלוח את להתפלל בדביקות בלא לבנים ואבנים.
רבינו הקדוש צבי לצדיק ,ויזהר שלא להשתקע בשינה בעת ההוא
הגואל צדק באחישנה ,אבל מוכרחים להיות לזכה אחישנה ,ולזה אלא להיות נעור לעורר למעלה בתפילין וציצית וק״ש ובשירות והנה ,בימי הסליחות הרגישו בני ביתו שיש השתנות אצלו,
לנו בושת הפנים שעדיין לא נשלמה בתיקון הפנים ,בקיום שני ותשבחות והודאות ,עכ"ל. ולא ידעו מה ,גם לא הורשו את עצמם לשאלו מה זאת .והנה
התורות צלם ודמות ,שהם תורה שבכתב ותורה שבעל פה ,שעל בליל א' דראש השנה אחר המוציא ,היה מנהגו משנה לשנה,
'זוהר חי' ח"ב שמב. לומר מי המה המליצי יושר של זו השנה ,וכמוהו הרבה ענינים,
ידי זה יתגלו הגימ"ל גואלים שהם מרומזים בפני"ם שני עינים
יוס"ף דו"ד ,ומשה חוט"ם כהנ"ל ,וזהו שאנחנו מתפללים תיכף כשאין לו פנאי ידחה סדר חצות ויאמר הסליחות שאין דרכי להעלות אותם על הכתב ,מטעם הכמוס אצלי.
בהתחלת הסליחות על הגאולה. בימי הסליחות אם אין לו פנאי ידחה סדר חצות ויאמר
והנה כל בני ביתו שליט"א ,וגם כל החסידים ,היו מצפים
הסליחות בציבור .כי גם אשרי שקודם ]סליחות[ הוא תיקון כמו
על זו השעה ,לשמוע מפיו הקדוש גדולות ונפלאות ,כמו בכל
'פרי חיים' מועדים דף סו אודה השם ,ותפלת צבור עדיף.
שנה ושנה ,ואז לא דיבר כלל וכלל בכל השלחן ,ונתמהו כל בני
'שלחן הטהור' סימן א ס"ו סק"י ביתו שליט"א ,וגם כל המסתופפים אצלו שלא לחנם נתהווה
חדשות כזאת ,וגם ביום מחר התפלל כל היום עד ערבית ליל ב'.
קריאת שמע בסליחות
ובהשלחן של ליל ב' ,ג"כ לא דיבר מאומה ,אפילו דיבור אחד.
כשכבר יצא ידי מצות ק"ש וקורא ובמוצאי יו"ט לא דיבר שום דיבור עם כל החסידים ,וכשבאו
נ‡
˜‰ל 'עטﬧ˙ ˘לום' ˜‡מרנ‡ כקורא בתורה או להגן ,מותר לומר לקבל ברכת הפרידה ,אמר רק 'חותם חיים' ולא יותר .וכן היה
בנ˘י‡ו˙ כ"˜ מרן ‡„מו"ר ˘ליט"‡ אפילו אלף פעמים ביחד פסוק של בכל עשרת ימי תשובה ,שהיה דרכו בקודש לאכול בכל יום
פעי ˜"‰ירו˘לים ˙ובב"‡ שמע ישראל ואין כאן חשש ,וכן סעודה עם המקורבים שלו ,ואז לא דיבר אפילו עם אנשי ביתו
WWW יכול לומר בסליחות קודם אור היום. מאומה עד יום י"ג מדות אחר התפלה ,ואז ציוה לעשות סעודה.
ער˘"˜ פר˘˙ נˆבים -וילך בס"„
'שלחן הטהור' סימן סא ס"ח ובתוך הסעודה אמר ,כעת אספר לכם מה שאירע לי.
שתהילה לאל ,שמיד בסליחות יום ראשון ,אני כבר מובטח על
נפילת אפים בסליחות כל השנה ,וכל שאר התפילות אח"כ הוא עבור העולם ,והנה
סליחו˙
‡מיר˙ סל חו˙
זמן ‡מ ר˙ נפילת אפים אין נופלים בעת השנה תיכף כשעמדתי לומר סליחות לא נתקבלה תפילתי,
שאומרים סליחות אף שהוא יום, ושאלו אותי :אתה מליץ עבור העולם ,אפילו אלו שבמקומות
'במוˆ‡י מנוח'‰ כיון שהוא סכנה אין מן הראוי
ליפול אלא אחר זכות תפלת
הרחוקים ,כמובן בטענה שהמה כולם כתינוקות שנשבו בין
הנכרים ,ובסטריא יש איש צדיק אמת ,ואתה אומר שיכולים
י"ח וכל הצבור כאחת ,כך נראה להתפלל בדביקות בלא אבנים ולבנים ,עד שהיום תהלה לאל
ע"י
ע מדברי מרן ]האריז"ל[ וכך המנהג קבלו תפלתי לרצון.
כ"˜ מרןן ‡„מו"ר ˘ליט"‡ בין צדיקים אמיתיים תלמידי מרן
הריבש"ט:
כתבי שם
˜ו„˘ פר˘˙ נˆבים וילך
במוˆ‡י ˘ב˙ ˜ 'שלחן הטהור' סימן קלא ס"ט אמירת סליחות קודם חצות הלילה
12 ‰
12:30ב„יו˜ ב˘ע‰ וידוי בסליחות
האומר סליחות וי"ג מדות ותיקון חצות קודם חצות כדעת
הידוע פלגאה חולק על כל דברי הקדושים ברו]ח[ב לב ,וכתב
˙ מ„ר˘נו „‚‰ול
כל בבי˙
ב‰יכל
ב‰ אסור לומר הוידוי כי אם פעם עליו הגאון מוהר"ח אב"ד דק"ק לבוב מה כחו של מנחם ואין
אחת ,ולא שלשה פעמים ,דהוה בכל דבריו אלא יגון ואנחה הבל הבלים ,ומי שיש לו לב רואה
ברוב עם „‰ר˙ מלך ככלב.
'שלחן הטהור' סימן קלא סק"א
יודע ורואה ומרגיש כי תרעין סתימין שליטות הרע והחשך עד
חצות שאז קול דודי דופק ,עכ"ל.
בברכת כתיבה וחתימה טובה 'זוהר חי' ח"ד קנז.
הנהלת הקהילה מפני מה מתחילין לומר סליחות
בפסוק 'לך אדני הצדקה' וכו' אמירת סליחות בקדרותא דצפרא
הנה בנוסח הסליחות אומרים 'ובגין כך' באור הבקר אע"פ שעומדת פב"פ הרי זה אינו
לך אדני הצדקה ולנו בושת הפנים עיקר היחוד דעדיין צריכה לחזור אב"א ולקבל מוחין חדשים
כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק -מערכת 'עטרת שלום' פקס .0722-616796 :דוא"לK7643092@gmail.com :
