gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת שלום · Ateres Shulom — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עטרת שלום · Ateres Shulom

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עטרת שלום · Ateres Shulom — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נצבים וילך‬ ‫כ"ב אלול תשפ“ו‬ ‫שנה י"ז גליון תתכ"ב‬ ‫ַא ֶּתם נִ ָ ּצבִ ים ַהיּוֹ ם ֻּכ ְּלכֶ ם לִ ְפנֵ י הוי"ה ֱאל ֵֹהיכֶ ם ָר ׁ ֵ‬ ‫אשיכֶ ם ׁ ִשבְ ֵטיכֶ ם ז ְִקנֵ יכֶ ם וְ ׁש ְֹט ֵריכֶ ם כּ ֹל‬ ‫ִא ׁיש יִ שְׂ ָר ֵאל )כט ט(‬ ‫עשרה סוגי אנשים מרמז על עשר ספירות‬ ‫הערבות הוא הגורם שיצא כאור משפטנו‬ ‫למה פירט הכתוב‬ ‫וזהו מה שמפרט התורה עשרה סוגי אנשים‪ ,‬לרמז לעשר‬ ‫וכל זה צריך להיות כשתהיו בבחינת 'כלכם' באחדות‬ ‫צריך לדעת למה הוצרך לפרט 'ראשיכם' וגו' 'טפכם'‬ ‫ספירות שהם הקומה שלימה שנתקן ע"י קיום המצות‪ ,‬וזהו‬ ‫ובאהבה בין כל סוגי אנשים‪ ,‬וכמו שכתוב בקבלת התורה 'ויחן‬ ‫וגו'‪ ,‬ולא הספיק לומר בדרך כלל 'כולכם'‪ .‬ועוד צריך לדעת‬ ‫מה שמרמז תיבת 'כלכם' לומר שכל העשרה ספירות נתקנו‬ ‫שם ישראל' )שמות יט ב( ופירש שם רש"י כאיש אחד בלב‬ ‫מה שאיתא בבעל הטורים וז"ל‪' :‬נצבים' כדרך שנאמר בסיני‬ ‫ע"י הצדיקים‪ .‬ובהיפוך ח"ו אומר התורה 'פן יש בכם איש‬ ‫אחד‪ ,‬ועי"ז זכו לקבלת התורה‪ ,‬כמו כן בראש השנה תעמדו‬ ‫'ויתיצבו בתחתית ההר' )שמות יט יז(‪ ,‬בו בלשון אמר כאן‬ ‫או אשה וגו' אשר לבבו פנה היום וגו' והבדילו הוי"ה לרעה'‬ ‫בבחינה זו ועי"ז יצא כאור משפטנו‪ ,‬כי ע"י שיהיו בני ישראל‬ ‫'אתם נצבים'‪ .‬עיי"ש‪ ,‬שמרמז כאן על ענין קבלת התורה‪.‬‬ ‫שבעושה עבירה אינו פוגם ח"ו כל הקומה‪ ,‬רק 'והבדילו'‬ ‫באחדות הגמור אז יהיו כל ישראל ערבין זה לזה )שבועות‬ ‫שמבדיל בין השאר הספירות כמבואר לעיל‪.‬‬ ‫לט‪ ,(.‬ועי"ז יהיה שלם בכל התרי"ג מצוות‪ ,‬אפילו מצוות‬ ‫'היום' מרמז על ראש השנה‬ ‫שאינו שייך לקיימו כמו מצוות השייכים לכהנים‪ ,‬בסוד מה‬ ‫ואפשר לומר עפ"י מה שאיתא בזוה"ק )ח"ב לב‪' (:‬היום'‬ ‫בראש השנה נידונין כל הנשמות‬ ‫שאומרים לפני כל מצוה בשם כל ישראל‪ .‬וגם שע"י קיום‬ ‫מרמז על יומא דראש השנה‪ .‬שמרמז על התייצבותינו‬ ‫ועוד אומר התורה 'כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום‬ ‫מצוה אחת תלוי בו שאר כל המצות‪ ,‬כמו שאנו אומרים לפני‬ ‫בראש השנה‪ ,‬כמו שדרשו שם עה"פ )איוב א ו( 'ויהי היום‬ ‫לפני הוי"ה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום' יש לומר‬ ‫כל מצוה ומצוה 'ותרי"ג המצות התלויות בה' היינו שזה ידוע‬ ‫ויבואו בני האלהים להתיצב על הוי"ה' שהוא ראש השנה‪,‬‬ ‫שמרמז על מה שמבואר ממרן האריז"ל בשער הכוונות‬ ‫)זוה"ק קכג‪ (:‬שכל המצוות כלולות זו בזו‪ ,‬שבכל מצוה יש בו‬ ‫שנצבים הכל למשפט‪.‬‬ ‫)ראש השנה דרוש ו( וז"ל‪ :‬כי ביום ר"ה נידונין כל הנשמות‬ ‫תרי"ג חלקים ושורשים מהתרי"ג מצות אחרות‪.‬‬ ‫העתידות לחזור בגלגול בעוה"ז‪ ,‬וזמ"ש זוכר יצוריו ברחמים‬ ‫עסק התורה עומד לאדם לזכות ביום הדין בר"ה‬ ‫לחיים‪ ,‬ולא אמר זוכר אותנו‪ ,‬ע"ד מ"ש זכרנו לחיים‪ ,‬אלא‬ ‫מצוה אחת מכריע את כל העולם לכף זכות‬ ‫וזה אמרו חז"ל במסכת שבת )פח‪' (.‬יום הששי' )בראשית‬ ‫זוכר יצוריו הם הנשמות הנזכרים‪ ,‬שזוכר אותם ברחמיו‬ ‫א לא( ה' יתירה למה לי‪ ,‬מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה‬ ‫והוא על הדרך אשר שנו רבותינו )קידושין מ‪ (:‬לעולם‬ ‫יתברך להחזירם לחיים ולחיותם בעוה"ז בסוד חזרתם‬ ‫בראשית‪ ,‬ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם‬ ‫יראה אדם עצמו כאילו הוא חצי זכאי וחצי חייב‪ ,‬וכל העולם‬ ‫בגלגול עיי"ש‪ .‬וזה מה שאמרו חז"ל )ר"ה לב‪ (:‬ספרי חיים‬ ‫מתקיימין‪ ,‬ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו עיי"ש‪.‬‬ ‫וספרי מתים פתוחים לפניו‪.‬‬ ‫כולו כאלו הוא חצי זכאי וחצי חייב‪ ,‬עשה מצוה אחת אשריו‬ ‫שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וכו'‪.‬‬ ‫והרי יום הששי של בריאת העולם הוא יום שנברא בו אדם‬ ‫הראשון שהוא ראש השנה )תוס' ר"ה ח‪ .‬ד"ה לתקופת(‪ ,‬ולכך‬ ‫כל קיום העולם נקרא עולם אחד‬ ‫עולם שנה נפש‬ ‫מובן מה שמרמז כאן הבעל הטורים הענין של קבלת התורה‪,‬‬ ‫וזהו בחינת עולם המבואר בספר יצירה‪ ,‬כי זה ידוע מחז"ל‬ ‫לומר שכל הבריאה כולה עומדת בזכות התורה כמ"ש 'אם‬ ‫)קידושין כא‪ (:‬שעולם זה עולמו של יובל שהם חמישים שנה‪.‬‬ ‫וזה הביאור מה שאיתא בספר יצירה )פ"ג מ"ו( שיש‬ ‫לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי' )ירמיה לג‬ ‫וזה ידוע שיטת הראשונים )רבינו בחיי פרשת בהר‪ ,‬ובספר‬ ‫בחינות עולם שנה נפש‪ .‬היינו שכמו בשנה ע"י התחברות‬ ‫כה(‪ ,‬ועסק התורה עומד לאדם לזכות ביום הדין בראש השנה‪.‬‬ ‫תורה אור למהר"ם מפאפרוש זצ"ל שהאריך בזה בשיטת‬ ‫חודש אחד להשני נעשה שנה והוא בראש השנה‪ ,‬כמו כן‬ ‫הראשונים והמקובלים בדעת הרמ"ק והאריז"ל בלקו"ת‬ ‫צריך להיות בבחינת נפש שנעשה ע"י התחברות וערבות אחד‬ ‫עשרה סוגי אנשים מרמז על עשרת הדברות‬ ‫קדושים עיי"ש( שהעולם יעמוד חמישים אלפי שנה‪ ,‬וא"כ כל‬ ‫להשני נפש אחת‪ ,‬והוא בראש השנה‪.‬‬ ‫ולכך מפרט התורה עשרה סוגי אנשים שמרמז על עשרת‬ ‫קיום העולם נקרא עולם אחד‪ ,‬ולכן דנים את כולם‪ ,‬כי אחד‬ ‫הדברות‪ ,‬כמו שאיתא בזוה"ק )ח"ב פב‪ (.‬וז"ל‪ :‬אמר רבי‬ ‫תלוי בשני אפילו שהוא לא כאן בעוה"ז‪ ,‬כמו בבחינת נפש‬ ‫מצוה אחת מתקן קומה שלימה‬ ‫שמעון‪ ,‬רישי דעמא בלחודייהו‪ ,‬רישי דשבטין בלחודייהו‪.‬‬ ‫ושנה המבואר לעיל‪.‬‬ ‫ועי"ז הוא מתקן את כל הקומה שלימה‪ ,‬כמו שביאר מרן‬ ‫נוקבי בלחודייהו‪ .‬ה' דרגין לימינא‪ ,‬וה' דרגין לשמאלא‪.‬‬ ‫האריז"ל באוצרות חיים )שער המלכים פ"ב( על המשנה‬ ‫הדא הוא דכתיב‪' ,‬אתם נצבים היום כלכם לפני יי' אלהיכם‬ ‫באחדות אחד יוצאים זכאי בדין בראש השנה‬ ‫באבות )פ"ה מ"א( בעשרה מאמרות נברא וכו'‪ ,‬והלא‬ ‫ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש' וגו'‪ ,‬הא ה'‬ ‫ומכל זה רואים שע"י קבלת התורה וע"י שכלל ישראל‬ ‫במאמר אחד יכול להבראות‪ ,‬אלא להפרע מן הרשעים‬ ‫דרגין לימינא‪ .‬וה' דרגין לשמאלא מאן אינון‪ .‬היינו דכתיב‪,‬‬ ‫הם באחדות אחד זוכים לצאת זכאי ביום הדין בראש השנה‪,‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וליתן שכר טוב לצדיקים וכו' עיי"ש‪ .‬וביאר שלכך‬ ‫'טפכם‪ ,‬נשיכם‪ ,‬וגרך אשר בקרב מחניך‪ ,‬מחטב עציך‪ ,‬עד‬ ‫הקב"ה יעזור שנזכה לצאת זכאי ביום הדין‪ ,‬וכתיבה וחתימה‬ ‫יצא עשרה ספירות מחלוקות ולא מקושרות ומחוברות‪ ,‬כי‬ ‫שאב מימיך'‪ .‬הא ה' דרגין לשמאלא‪ .‬כלהו דרגין אתתקנו‬ ‫טובה בספרן של צדיקים‪ ,‬בגאולת הפרט‪ ,‬ובגאולת הכלל‬ ‫אם יחטא האדם יפגום רק כנגד הספירה שפגם ולא בכל‬ ‫כגוונא דלעילא‪ .‬לקבליהון ירתו ישראל אחסנת עלמין‪ ,‬עשר‬ ‫בביאת גואל צדק בב"א‪.‬‬ ‫הקומה‪ ,‬מה שאין כן בעושה מצוה הוא כמו שתיקן את כל‬ ‫אמירן‪ ,‬דבהו תליין כל פקודין‪ ,‬וכל זכוון‪ ,‬וכל ירותת אחסנא‪,‬‬ ‫רעוא דרעוין תשפ"ב לפ"ק‬ ‫הקומה שלימה עיי"ש‪.‬‬ ‫דאינון חולקא טבא דישראל‪.‬‬ ‫רבינו ע"ה 'ותחסרהו מעט מאלהים' )תהלים ט ו(‪ ,‬כי הכלל ישראל‬ ‫אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע‪ ,‬הנה כל הטובות שעושה השי"ת עם‬ ‫היו אז במ"ט‪ ,‬והקב"ה בנ'‪ ,‬ומשה רבינו היה למעלה ממ"ט ולמטה‬ ‫עמו ישראל בגלות המר הזה המה נסתרות‪ ,‬וטח עינינו מראות‬ ‫מן נ'‪ ,‬למען יוכל להיות הסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים‪.‬‬ ‫וחושבים ח"ו להיפך‪ ,‬כי אינם מרגישים שום טעם מתיקות כי‬ ‫והנה קודם פטירתו בא אל שער הנ'‪ ,‬כמו שכתוב 'ויעל משה‬ ‫אם מרירות‪ ,‬והטובות כל כך בהסתר ונכללה בסיבות הרעות‬ ‫וכו' אל הר נבו' )דברים לד א( ופירש מרן האר"י הקדוש בלקו"ת‬ ‫ר"ל‪ ,‬על כן מתפללים אנחנו להש"י‪ ,‬הנסתרות להוי"ה אלהינו‬ ‫נב"ו נ' ב"ו‪ ,‬היינו בנ' שערי קדושה‪ ,‬ולכן אמר בן מאה ועשרים‬ ‫והנגלות לנו ולבנינו‪ ,‬שנזכה לכל הטובות בחוש הגשמי שעושה‬ ‫אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא כי עתה הוא מוכרח להיות‬ ‫הקב"ה עמנו בכל עת‪.‬‬ ‫טמיר ונעלם‪ ,‬וזהו מה שאמרו חז"ל )סוטה יג‪ (:‬משה לא מת‪ ,‬כי‬ ‫ופעם אחת בסעודת ראש חודש‪ ,‬בא אחד לפני כ"ק מרן זי"ע‪,‬‬ ‫וְ ַע ָּתה ִּכ ְתב ּו לָ כֶ ם ֶאת ַה ּׁ ִש ָירה ַה ּזֹאת וְ לַ ְּמ ָד ּה ֶאת ְּבנֵ י יִ שְׂ ָר ֵאל )לא יט(‬ ‫הנכנס אל שער נ' דקדושה לא תוכל המיתה לשלוט עליו‪ ,‬כי הוא‬ ‫ובקש שכ"ק יתפלל עבור חולה‪ .‬אמר לו כ"ק מרן זי"ע שיעמוד‬ ‫נעלם מעין כל בריה ודפק"ח‪ ,‬זכותו יגן עלינו‪.‬‬ ‫מהו לכם שיאמר כתבו השירה הזאת‪ .‬וגם בנוסח התפלה‬ ‫ב' צלוחיות שכר‪ .‬ואח"כ אמר כ"ק להמסובים‪ ,‬ביושבי אצל‬ ‫של מוסף אומרים אנו 'כמו שכתבת עלינו בתורתך'‪ ,‬הוה ליה‬ ‫'שפע ברכה והצלחה' דף ריד מהגה"צ רבי ישראל פראנקפורטר זצ"ל‬ ‫סעודה ויש בקשה עבור חולה אומר אנכי שיעמוד ביער ]שכר[‪,‬‬ ‫למימר כמו שכתבת בתורתך‪ ,‬מהו עלינו‪ .‬ובארתי בס"ד כי יש‬ ‫השומעים יכולו לחשוב כי אוהב שכר אני‪ ,‬אכן לא מטעם זה כי‬ ‫משה אוֹ ָתם לֵ אמֹר ִמ ֵּקץ ׁ ֶשבַ ע ׁ ָשנִ ים ְּבמ ֵֹעד ׁ ְשנַ ת ַה ּׁ ְש ִמ ּ ָטה ְּב ַחג‬ ‫וַ יְ צַ ו ׁ ֶ‬ ‫שס"ה מצות לא תעשין‪ ,‬וכנגדם שס"ה גידים‪ ,‬ויש רמ"ח מצות‬ ‫אם כוונתי יען ביעור מספר רפ"ח‪ ,‬ר"ת 'רפא ח'ולי ע'מו י'שראל‬ ‫ַה ֻּסכּ וֹ ת )לא י(‪.‬‬ ‫עשין וכנגדם רמ"ח איברים‪ ,‬וזה כי על ידם מתקדשים הגידים‬ ‫מספר רפ"ח‪ ,‬זי"ע‪.‬‬ ‫והאיברים‪ .‬ועל כן אמר כתבו לכם את השירה הזאת היינו על‬ ‫ויצו משה אותם על מצות הקהל‪ ,‬שיקרא המלך במועד שנת‬ ‫'שפע ברכה והצלחה' דף ריג מהגה"צ רבי ישראל פראנקפורטר זצ"ל‬ ‫לכם על הגוף ממש נכתב התורה‪ ,‬על הגידים על ידי הלא תעשין‪,‬‬ ‫השמטה מלכות )זוה"ק בהר קח‪ (:‬בחג הסכות‪ ,‬בהתגלות החסד‬ ‫ועל האברים על ידי העשין‪ ,‬וכתוב התורה על עצמכם‪ ,‬וזה נמי‬ ‫)פע"ח חג הסוכות פ"א( דהאי חסד עייל לקדש הקדשים )אדר"ז‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר ֲאלֵ ֶהם ֶּבן ֵמ ָאה וְ ֶעשְׂ ִרים ׁ ָשנָ ה ָאנֹכִ י ַהיּוֹ ם לֹא אוּכַ ל עוֹ ד‬ ‫כמו שכתבת עלינו בתורתך‪ ,‬כי התורה נכתבת עלינו על עצמנו‬ ‫רצו‪ ,(:‬בבוא כל ישראל ביחוד אמיתי לראות את פני ה' אלהיך‪.‬‬ ‫לָ צֵ את וְ לָ בוֹ א )לא ג(‬ ‫ובשרינו כהנ"ל‪.‬‬ ‫וענין קריאה זאת היתה לעורר לבם שלא יעשו מצות אנשים‬ ‫בזה פירש כ"ק מרן הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמרנא זי"ע‪,‬‬ ‫מלומדה )ישעיה כט יג(‪ ,‬אלא בחיות גדול ובשמחה ובאור זרוע‬ ‫הנה יש נ' שערי קדושה‪ ,‬ואם יש זכיה לאחד שיוכל להכניס את‬ ‫'בית אבות' עמ' נא מרבינו חיים יעקב מקאמרנא‬ ‫לצדיק )תהלים צז‪ ,‬יא(‪ .‬וזהו למען ישמעו 'שמעו ותחי נפשכם'‬ ‫עצמו לשער נ' דקדושה‪ ,‬אזי בטוח הוא שלא יפול מדרגתו לעולם‪.‬‬ ‫)ישעיה נה ג(‪ ,‬וליטע בלבם אמונה שלימה מלכות שמים ויראה‬ ‫ַה ִּנ ְס ָּתרֹת לַ הוי"ה ֱאל ֵֹהינ ּו וְ ַה ִּנגְ לֹת לָ נ ּו וּלְ בָ נֵ ינ ּו ַעד עוֹ לָ ם לַ ֲעשׂ וֹ ת ֶאת‬ ‫ולכן היה כל עבודתו של משה רבינו ע"ה שיוכל להגיע אל נ' שערי‬ ‫ואהבה‪ ,‬לייחד המאורות‪ ,‬לכך כתיב ויצו משה אותם מלא וא"ו‪.‬‬ ‫ָּכל דִּ בְ ֵרי ַה ּתוֹ ָרה ַה ּזֹאת )כט כח(‬ ‫קדושה‪ ,‬אכן למי שעוזר הקב"ה לבא אל שער נ' דקדושה‪ ,‬לא יכול‬ ‫'היכל הברכה' דף ע‪ .‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫להיות מעורב בין הבריות מרוב קדושתו‪ ,‬ועל כן נאמר על משה‬ ‫פעם בסעודת שבת פרשת נצבים‪ ,‬אמר כ"ק מרן הרה"ק רבי‬ ‫וצדיק וקדוש ולגנות אותו‪ ,‬והרי הוא כופר בעיקר‪ ,‬ועליו אמר דוד‬ ‫ופעם אחת הייתי בעיר אחת וראיתי וכו'‪ ,‬ואמרתי לאנשים‬ ‫שלי וכו'‪ ,‬ובהיותי על הדרך ולא היה על העגלה אלא האנשים )תהלים קט ב( 'כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון‬ ‫שלנו שידעו דרכי‪ ,‬ודברתי ברעש גדול דבורים על איזה צדיק‬ ‫שקר' כי בודאי מי שכופר בעיקר נקל לו לשון שקר‪.‬‬ ‫כוונתו להרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן לערך חצי פרסה‪ ,‬ואח"כ‬ ‫'היכל הברכה' דף קפא‪ .‬מרבינו יצחק אייזיק מקאמרנא‬ ‫בא איש אחד ואמר וכו' ונעלם תיכוף וכו' והבנתי שאין להשיב‪,‬‬ ‫ויך לבי מאד שעל חנם דברתי‬ ‫Œƒƒ˜•~Œ–Ž~~–‚• ‬ ‫דבורים על צדיק‪ ,‬וכשבאתי לעיר‬ ‫בליל ה"א אמרתי לרב דלשם‪ ,‬הוי‬ ‫ֹאש וְ לַ ֲענָ ה )כט יז(‪.‬‬ ‫ּ ֶפן יֵ ׁש ָּבכֶ ם ׁש ֶֹר ׁש ּפ ֶֹרה ר ׁ‬ ‫על חנם דברתי דבורים רעים על‬ ‫ושורש הענין‪ ,‬פן יש בכם שורש מפרה רע ראש ולענה קאי על‬ ‫Ž—‡~ƒ˜‰•Œ–~Œƒ–—Ї†~ ‬ ‫צדיק‪ ,‬ובאמת היה כוונתי לטובה‬ ‫בעל לשון הרע ומוציא שם רע‪ ,‬שאין לו הנאה של כלום‪ ,‬אלא על‬ ‫—‰ƒŽ˜~–„‡‚‡–‚‡–ƒ—Ї‹ ‬ ‫ולא עלה בידי‪ ,‬ובכל יום השבת‬ ‫˜™¡›œš›‪œ¤‬‬ ‫ידי שורשו שהוא רע מדבר לשון הרע‪ ,‬עיין בגמרא )ערכין טו‪ (:‬כל‬ ‫נתתי תודה לפני רבים שיש לי‬ ‫המספר לשון הרע כופר בעיקר‪ ,‬ונגעים באים עליו‪ ,‬ואין לו הנאה‬ ‫מכאוב גדול על זה‪ ,‬ובליל מוצאי‬ ‫של כלום אלא מחמת רוע לב‪.‬‬ ‫שבת כתבתי על דף גמרא שלי‪,‬‬ ‫וזהו למען ספות הרוה כל עבירות שיש בהן תאוה‪ ,‬את הצמאה‬ ‫™†Ž †™‡ › ‹‰ ” Ž ƒ‹œ ‹›š‚Ž ƒ‹ š† ‚œ‬ ‫היום ביום שבת נפטר צדיק פלוני‪.‬‬ ‫לשון הרע שאין בו הנאה של כלום‪ ,‬ומגדיל עונות עד לשמים‪,‬‬ ‫†“œŽ™‡œ‡ Ž›‹ š‡ ›Ž †‚‹ „ƒš‚ šƒ‚ „ˆ” ‚š‚Ž‹‬ ‫וביום א' באה השמועה לעיר‬ ‫וראוי לסוקלו ומסלק השכינה‪ ,‬כי המדבר רע על ישראל אפילו‬ ‫‡œš›‹›‹ ”’• ”— ‚ƒ‡œ ›š‹ Ž ‡š  ”†  ƒ‡™ ‡™‡›š‬ ‫שנחלה ביום וא"ו ונסתלק ביום‬ ‫על קל שבקלים‪ ,‬כאלו מדבר כל זה על הש"י‪ ,‬וחבירו נוטל הזכיות‬ ‫‡ ‡Ž† ‡›™† œ‡šœ ‚ƒ‡œ‹‡ †™ ‡›‹ ‡†‡ˆ‹Ž ”‡œ‬ ‫שבת‪ ,‬וראיתי אנשים מלחשים‬ ‫ކ–˜œ”‹’‡œ‹†‰‡˜† ‬ ‫‬ ‫שלו והוא נוטל הרע‪ ,‬והגיהנם של חבירו ביד לשון מות להמדבר‪,‬‬ ‫זה עם זה‪ ,‬ואמרתי מה לכם‬ ‫וחיים מוסיף למי שמדבר עליו‪ ,‬ויורד לדיוטא התחתונה‬ ‫œ‪¡™°®œ°‬‬ ‫‪93B>*;<C/.3‬‬ ‫מלחשים‪ ,‬לכו ראו בגמרא פלונית‬ ‫שבגיהנם‪ ,‬ואין לו תקנה שכבר כרתו דוד המלך‪ ,‬ומגדיל עונות‬ ‫מה שנרשם שם‪ ,‬ומצאו הנ"ל‬ ‫כנגד ע"ז ג"ע ש"ד )כמבואר שם בערכין( ומסתמא עבר על כולם‬ ‫המה ראו כן תמהו‪ ,‬ואמרתי להם‪.‬‬ ‫קודם שמספר לשון הרע‪ ,‬ואינו מקבל אנפי שכינה )סוטה מב‪,(.‬‬ ‫אחיי תראו ותודו לי שלא דברתי‬ ‫ואינו נכנס לג"ע ונכרת מן העולם‪.‬‬ ‫ž®‪ ¤‬‬ ‫גדולה‬ ‫חלילה להרע אלא לטובה‬ ‫ועליו נאמר )תהלים נב ז( 'יחתך ויסחך מאוהל ושרשך מארץ‬ ‫היה כוונתי‪.‬‬ ‫„•ƒŽ‡‹Š–‡Žƒ‚–‚•‬ ‫החיים' וכל דברים של גנאי נאמר 'יכרת ה' לשון מדברת גדלות'‬ ‫–‡ ‡‡‹‡•Œ•~Œ–Ž~„‡~Š‚’–‡ ‡‡‹ ‬ ‫וכל זה בין האנשים היודעים‬ ‫)שם יב ד(‪ ,‬ואסור להאמין לו‪ ,‬ולא יעשה דבריו שום רושם‪ ,‬כיון‬ ‫זה שהוא לטובה ובצנעא‪ ,‬אבל‬ ‫שהוא כופר בעיקר בנקל לו לשקר ולכזב‪ ,‬יהיה האומרו גדול‬ ‫˜‪˜™§¡¦¡¤›¦ª¡¦¡¤£°±‬‬ ‫‪¢¦²¨°ž¬²¯›®™˜ ¡¤±°¦›˜§°¦¯£‬‬ ‫היושב ברבים ומדבר בין בלחש‬ ‫וחכם אין לו חלק לעוה"ב ואסור להאמין לו‪.‬‬ ‫™¦¬‪ ¨¡²›©¦¤±±›¯œ²¤ª‬‬ ‫ובין בקול‪ ,‬ומתכוין לגנות שום בר‬ ‫ויש צדיקים כשרואין דינים גדולים‪ ,‬אזי מגלה לאנשים‬ ‫‚ ‡‘†’‰‡œ‹›Ž‰ ƒš‡‡‹’‰’‰†›Ž‹† ‬ ‫ישראל‪ ,‬הם ירדו שאול‪.‬‬ ‫הקרובים ומיודעים להם כל מה שאני מדבר דברים חדים ברעש‪,‬‬ ‫ނސ’œ‡†šƒ’‹œœŽ‹Š‚ ‬ ‫ואמר מרן הקדוש הריב"ש טוב‬ ‫תדעו שהוא לכוונה עמוקה ואל יעשו דברים אלו שום רושם‪,‬‬ ‫‡Žƒ’‡† „‡Ž‡†‰›‡ƒšƒ‹‚Ž‹”ˆš˜ƒ‹›Ž‹Š‚ ‬ ‫‡ƒ’‡œ‹‡œ‰‹ ‡‰œ’‹‡†šƒ‹‡“•”šŽ‹“Š”š›Ž‹Š‚‬ ‫להרב מקאלמייע‪ ,‬תדע‪ .‬שהקל‬ ‫ואל תהרהרו אחר האיש שאני מכעס ומדבר עליו‪ ,‬וכן היה שגור‬ ‫‡†šƒ‚ƒš†˜ƒ‹”„”šŠ›Ž‹Š‚ ‬ ‫שבקלים אני הרבה אוהב אותו‬ ‫בפי מורי דודי‪ .‬בניי מה שתראו ממנו שאני מדבר איזה דברים על‬ ‫‡ƒ†š†’ˆ†Ž‹™‡˜‡‡‹š’’‡›‡’‹”–š‡‹” ‡š„Ž‹‡”Ž†š†ˆ‹œ‹ƒƒ‚ ‬ ‫יותר ממה שאתה אוהב את בנך‬ ‫איש‪ ,‬תדעו שאין בזה להרע חלילה אלא לטובה‪ ,‬וגם זה לא היה‬ ‫‪ cwmlhj`mc‬‬ ‫יחידך‪ ,‬אבל היאך יעיז פנים יהיה‬ ‫מדבר ברבים אלא בהצנע לפני המקורבים‪ ,‬וראינו בזה דברים‬ ‫—€Ž„™‹ˆ‚ˆƒ„Ž ‬ ‫מי שיהיה לדבר על תלמיד חכם‬ ‫פליאים והמתקות דינים‪.‬‬ ‫במעמד חנוכת בית המדרש אשר משם יצא תורה לכל הגליל‬ ‫התפילה הסתובב רבי אורי ואמר‪ :‬יונגערמאן מה זה להטרידני‬ ‫עד חורבן יהדות אירופה‪.‬‬ ‫באמצע התפילה בשביל שקלא וטריא אם אני רבי או לא‪ ,‬אז‬ ‫ראה רבינו את רוח קדשו ומיד קיבל עליו מרותו‪ ,‬רבינו שמע‬ ‫הסתלקותו‬ ‫מהחוזה שאמר פעם אחת שמי שאינו מקבל פני המגיד מקוז'ניץ‬ ‫ביום כ"ז אלול תרט"ו פתח רבינו את פיו ודרש עה"פ 'ה'‬ ‫זצ"ל לא יזכה לקבל פני משיח‪ ,‬וישם רבינו פעמיו לעבר המגיד‬ ‫עשקה לי ערבני' )ישעיה לח יד(‪ ,‬כאשר עמדה נשמתי לרדת‬ ‫מקוז'ניץ‪ ,‬ורבינו העיד על עצמו שהכוח לקרוא קויטל ולרפא‬ ‫לעולם הזה סירבה‪ ,‬אמרו לה שהרבה נשמות ממתינות‬ ‫חולים במישוש ידיים למד מהמגיד מקוז'ניץ‪.‬‬ ‫לתיקונה על ידי עבודתך בעולם הזה‪ ,‬ואעפ"כ סירבה‪ ,‬עד שבא‬ ‫וכמו"כ נסע פעם אחת אל האוהב ישראל מאפטא זצ"ל‬ ‫הקב"ה בכבודו ובעצמו ונטל ערבות שנשמתי תחזור למקורה‬ ‫שכיבדו בברכת המזון בסעודה שלישית‪ ,‬שהיה נחשב‬ ‫הרה"ק רבי שלום בן ר' אלעזר רוקח‬ ‫העליון זכה וטהורה כלעומת שבא‪ ,‬אז הסכימה לירד‪ ,‬וזה‬ ‫לכיבוד חשוב באפטא‪ .‬הבני יששכר קרא עליו‪ :‬שר העליונים‬ ‫זיע"א מבעלזא כ"ז אלול תרט"ו‬ ‫הביאור 'ה' עשקה' בעבור הנשמות העשוקות 'לי ערבני' היית‬ ‫והתחתונים‪ ,‬הרה"ק מרוז'ין אמר עליו‪ :‬כי רבינו הוא כבעל הבית‬ ‫לי ערב שלא יאנה לי כל רע‪ .‬ולאחמ"כ יצאה נשמתו הטהורה‬ ‫של העולם‪.‬‬ ‫במעמד אלפי ישראל שבאו כבר לימי הראש השנה לשהות‬ ‫תולדותיו‬ ‫בצל רבינו‪ ,‬ואמר בנו מ"מ האדמו"ר ר' יהושע מבעלזא זצ"ל‪,‬‬ ‫כס ההנהגה‬ ‫בתחילת חודש שבט שנת תקמ"ג ירדה לעולם נשמתו‬ ‫שרבינו נסתלק ג' ימים לפני יום הקדוש‪ ,‬דאיתא במגן אברהם‬ ‫בתחילה סירב רבינו לקבל עליו עול רבנות‪ ,‬וחיפש ומצא לו‬ ‫הטהורה של רבינו לאביו הרה"ק ר' אלעזר רוקח בנו של הרה"ק‬ ‫)סימן תקפא סק"ט( בשם השל"ה שהש"ץ צריך ג' ימים‬ ‫עבודת בלנות‪ ,‬אשתו הרבנית לא הסכימה לכך והזמינו לדין‬ ‫ר' שמואל שמעלקא רוקח‪ ,‬מזגע היחס נו"נ להגה"ק ר' אלעזר‬ ‫לפני ראש השנה להפריש עצמו מכל דבר רע וללמוד כוונות‬ ‫תורה בטענתה‪ :‬שלא ימצא בלן שכמוהו שתוכל להשתדך‬ ‫רוקח זצ"ל בעל המעשה רוקח אבד"ק אמסטרדאם‪ ,‬ובסוף ימיו‬ ‫התפילות והתקיעות‪ ,‬ורבינו נקרא להיות ש"ץ בעולם העליון‪,‬‬ ‫עמו‪ ,‬והפסק יצא לטובתה שאל לו להתעסק במלאכת בלנות‪,‬‬ ‫איוה למושב לו בעיר הקודש צפת ושם מנו"כ‪ ,‬משפחת רוקח‬ ‫לכן נסתלק ג' ימים לפני יום הדין‪.‬‬ ‫אז רצה להשקיע כספו במסחר ובאו הוא ושותפו לקבל‬ ‫היא משפחת מרגליות אשר מרן הבעש"ט זי"ע העיד על טוהר‬ ‫וכה נחרט על מצבתו‪ :‬נפטר יום ב' ז"ך אלול שנת תרט"ו לפ"ק‬ ‫ברכתם מהחוזה‪ ,‬לרבינו אמר החוזה שיעשה את השותפות‪,‬‬ ‫יחוסן עד האבות הקדושים‪ .‬ולאמו הרבנית הצדקנית מרת‬ ‫בש' שים שלום טובה וברכה לפ"ק‪ ,‬בית ישראל הורידו כנחל דמעה‬ ‫לשותף אמר שאל יעשה‪ ,‬ובאו לשאול את היהודי הקדוש‬ ‫רבקה העניא בת הרה"ק ר' יהודה זונדל רמר"ז זצ"ל מבראד‪,‬‬ ‫כי נשאר הדור כיתומים ואין אב‪ ,‬פ"נ ארון הקודש ראש ישראל‬ ‫כדת מה לעשות‪ ,‬ואמר להם‪ :‬שיעשו את השותפות‪ ,‬ובסוף‬ ‫נצר למשפחת הרבנית אבולעפיה מספרד ונו"נ להמהרש"ל‬ ‫אר' דבי עילאה כבוד אדוננו מורינו ורבינו הרב הגאון הקדוש צדיק‬ ‫היה שהשקיעו ונאבד להם כל כספן‪ ,‬ואמר היהודי הק' שהבין‬ ‫הרמ"א התרומת הדשן והב"ח‪.‬‬ ‫יסוד עולם לפניו נגלו כל תעלומה בנגלה ובנסתר גודר גדר ועומד‬ ‫מיד שרבינו צריך להפסיד את כספו כדי שיהיה מוכרח לקבל‬ ‫ומסופר שאביו של רבינו ר' אלעזר היה מגדולי תלמידי‬ ‫בפרץ גדול בדורו המפורסם בכל קצוי ארץ שלשלת היוחסין רב‬ ‫רבנות‪ ,‬ומוטב שהשותף השני ג"כ יפסיד כי טובת הכלל היא‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי חיים צאנזער זצ"ל ראש המקובלים מהקלויז‬ ‫שר שלום זצללה"ה בהרב הגדול מו"ה אלעזר זצללה"ה ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ואכן בשנת תקע"ז התמנה רבינו לרבה של העיר בעלזא מקום‬ ‫המפורסם מבראד‪ ,‬ובשעת הסתלקותו ביום ו' שבט תקמ"ג‬ ‫אשר כיהנו שם גדולי עולם הב"ח ועוד‪ ,‬וכשהתחיל להנהיג‬ ‫עמד לידו ר' אלעזר תלמידו ובכה‪ ,‬אמר לו רבו‪ :‬אל תבכה בני‬ ‫יחוס בית אבות‬ ‫בעיר בעלזא נתגדל ונתפרסם שמו של רבינו בעולם‪ ,‬ורבים באו‬ ‫כי תכף אשוב אליך‪ ,‬ובאותו השבוע נולד לו בנו הוא ניהו רבינו‪,‬‬ ‫בנו הגדול הגה"ק רבי אלעזר רוקח זצ"ל‪ ,‬חתנו ר' דוד פלאם‬ ‫להסתופף בצילו וליהנות מאור תורתו וקדושתו‪ ,‬והיה לאחד‬ ‫והרבה מצדיקי הדור אמרו עליו שיש לו נשמת ר' חיים צאזער‪.‬‬ ‫זצ"ל )בן רבי דוב בעריש מאלעסק זצ"ל( בנו רבי יצחק פלאם‬ ‫מגדולי ומנהיגי הדור‪ ,‬וג"כ נתפרסם שמו לאיש מופת ורבים‬ ‫ומסופר עוד שפעם אחת היה המגיד מזלוטשוב זצ"ל בבית‬ ‫זצ"ל‪ ,‬חתנו רבינו רבי חיים יעקב מקאמרנא זיע"א‪ ,‬בנו רבינו רבי‬ ‫נהרו לפתחו להיוושע הן בגוף והן בנפש‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' יהודה זונדל רמר"ז ובטרם לכתו בברכו בבן שיאיר‬ ‫גם רבינו קודש הקדשים איש האלקים המהרי"א מקאמרנא‬ ‫שלום מקאמרנא זיע"א‪ ,‬בנו רבינו כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪.‬‬ ‫את העולם‪ ,‬ותמה רבי יהודה זונדל הרי אני בא בימים ואיך‬ ‫זיע"א נסע אליו ביחד עם בנו רבינו‬ ‫תקוים הברכה‪ ,‬וכשמעה זאת הילדה מרת רבקה העניא אם‬ ‫המהרא"צ מקאמרנא זיע"א‪ ,‬שחלה‬ ‫רבינו‪ ,‬הגיבה ואמרה‪ :‬יהי רצון שהילד המובטח יצא ממני‪,‬‬ ‫½´‪Ƴǯ°¯¿Ç½¯ÆÉ´²À‬‬ ‫‪ ¯·¸»ÈÇ´½²¯¾Ç½ÆºÉ´¯¸È¿°‬‬ ‫במחלת השיתוק בידו השמאלית‬ ‫שירפא את ידיו‪ ,‬ואכן רבינו שלום‬ ‫הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זצ"ל כשראה פעם אחת את‬ ‫רבינו בילדותו אמר עליו‪ :‬זה הקטן גדול יהיה‪ .‬רבינו נתייתם‬ ‫בילדותו מאביו ונשלח אל בית דודו אחי אמו הגה"ק ר' ישכר‬ ‫‪ ¼¸»È´Ç¸³Ç¸°³¸µÇ¯É¿´ºÈ‬‬ ‫התחיל למשש את ידי המהרא"צ‬ ‫­®¶‪±¹²°¯±°‬‬ ‫לרפואתו‪ ,‬רבינו המהרי"א הוציא‬ ‫דוב רמר"ז זצ"ל אב"ד סקאהל‪ ,‬שם קנה ממנו תורה וחכמה‪,‬‬ ‫הטאבאק פישקא להריח‪ ,‬הבין‬ ‫ולימים לקח את תלמידו חביבו שלום לחתן לבתו הרבנית‬ ‫מזה רבינו שלום שרבינו המהרי"א‬ ‫הצדקנית המפורסמת מרת מלכה‪ ,‬אשר גדולי הדור העידו‬ ‫שהוא תופס מחשבותיו והוא איש‬ ‫על גודל צדקותה‪ ,‬והרה"ק רבי מאיר מפרימשלאן זצ"ל המליץ‬ ‫‡” œ ” ”‹’’‡ ‚ƒŽ‹ ‡‡‚ƒ‹ †Ž’‡ ”Ž ›‡”† ‹ ƒ‚‬ ‫קדוש ועוקב ומשגיח איך הוא‬ ‫עליה הפסוק 'ומלכי צדק מלך שלם' בהיות מלכה צדקת זכתה‬ ‫š” ƒ‹‡ ƒ†‹š ”Ž ‹ ’Ž™‰ ‚‹œ’‡ ƒ–œ” –œ‚‡ ‚‰ ‬ ‫פועל את פעולותיו‪ ,‬לכן הפסיק‬ ‫בעלה שלום למלכות‪.‬‬ ‫†‹‡‰ ƒ’‹ †‰ƒ‡š† †‚‹ ‰“‹ ‡”’‹‡ ”’• ”— ‚ƒ‡œ „ˆ”‬ ‫מלמשש‪ ,‬ואמר למהרא"צ‪ :‬תבוא‬ ‫‚š‚Ž‹ ‡œš›‹›‹ ›™ ‘ ‡‹‡›ƒ ƒ‹›‹ƒ† ‹‡ ” ‡ ”Ž‬ ‫אלי פעם אחרת בלי אביך‪ ,‬כי הוא‬ ‫בצל רבותיו‬ ‫”œ‡ ƒ‹„‹”† ‡ƒ›™‹ † ‹œ‹š† œ–‹Ž‡œ‹‡ ‡’† ”‡œ Ž‚Ž‬ ‫ ›‡””œ‹š†”‡ †›–އœ‡†”’‡†ƒœ–‚šœ‰‘‹œ‹š† ‬ ‫עוקב אחרי יותר מדאי‪ ,‬ורבינו‬ ‫בעיר סקאהל מקום מושב רבינו אחר נישואיו‪ ,‬היה המגיד‬ ‫†š†˜šƒ‹‬ ‫על‬ ‫המהרא"צ נשאר משותק‬ ‫‡|‡‪}|qzsp}†rn}s‬‬ ‫מישרים רבינו הגה"ק רבי שלמה לוצקער זצ"ל בעל ה'דברות‬ ‫אצבע אחת עד סוף ימיו‪.‬‬ ‫שלמה'‪ ,‬משמשו ויד ימינו וכותב התורות של מרן המגיד‬ ‫הקדוש ממעזריטש זצ"ל‪ ,‬שאמר לו לפני הסתלקותו‪ :‬שיבוא‬ ‫בית הכנסת‬ ‫אליו תלמיד אחד שיהיה שקול כנגד עדת חסידים שלימה‪,‬‬ ‫ˆ˜Ž ‬ ‫אחד הדברים שהשקיע רבינו‬ ‫ואכן שם נקשר אליו בעבותות האהבה רבינו שלום‪ ,‬ולמד עמו‬ ‫את כוחותיו היה בענין בניית‬ ‫בכל לילה ולילה למעלה משנתיים‪ ,‬כאשר חמיו שהיה מתנגד‬ ‫בן הגה"צ רבי דוד גולדמן שליט"א גאב"ד זווהעיל ב"ב ‬ ‫לא הרשה לו לצאת מביתו והרבנית מרת מלכה היתה משלשלו‬ ‫חתנו חביבו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ‬ ‫בית המדרש הגדול והמפורסם‬ ‫בבעלזא‪ ,‬וידוע שרבינו היה ער‬ ‫בכל לילה דרך החלון‪ .‬כמו"כ היה מסתופף בצל החוזה מלובלין‬ ‫זצ"ל וקירבו וחיבבו מאוד‪ ,‬ובשבת קודש כיבדו בעליית שישי‬ ‫€ƒ˜ˆ—„†—ˆ„‹ƒ„˜€‘ˆ™„ˆŒ‬ ‫אלף לילות ובלילה האחרונה‬ ‫אף שהיה גיל צעיר כבן י"ז‪ ,‬ולפליאת התלמידים אמר החוזה‪:‬‬ ‫˜—˜ˆˆŒƒŒ‹ Šƒ‹ƒŠˆŒ‹†„“ƒ ‬ ‫הגיע אליו אליהו הנביא ולמד עמו‬ ‫הלכות בית הכנסת‪ ,‬אז קיבל על‬ ‫אברך זה עתיד להיות ראש ומנהיג לרבבות אלפי ישראל‪ ,‬שם‬ ‫˜›§œ¨Ÿ¦‪ œ¦¡¤±œ¦Ÿ¨¥Ÿ¨¡°™›Ÿ¤±¡²‬‬ ‫עצמו לבנות בית גדול ויופי לכבוד‬ ‫נפגש ג"כ עם היהודי הקדוש מפשיסחא זצ"ל‪ ,‬ואמר עליו‪ :‬על ר'‬ ‫‪ ˜ ¡¤²²¡¨™°œ²¨¦¤˜¤‬‬ ‫שלום פסקו בשמים גדולה לו ולזרעו אחריו עד עולם‪.‬‬ ‫‪˜ ¡¤±¡£›°¦ °Ÿœ°œ˜ ¡¤±œ¡°˜œ›œ¡ °Ÿœ°œ¥¡™±Ÿœ¡¨™¤‬‬ ‫ה'‪ ,‬והוא בעצמו עמד בכל מלאכת‬ ‫™¨œ™œŸ‪ ¡Ÿ²±¡²¨™¤¡¨¥¤±°¦£‬‬ ‫בית ה' לבנותו ולשכללו בכוונות‬ ‫אחרי הסתלקותו של רבינו מלובלין נסע להסתופף בצילו של‬ ‫™¦œ‪ ˜™™¥¡²¡žœ°œ¤ª¡¤š°›¦ª¡°¬ª¡¨£±¨¨°¡®¯¡¤œ£ž¨œ°‬‬ ‫וביחודים‪ ,‬ובשנת תר"ג נשלם‬ ‫הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק זצ"ל‪ ,‬כשהגיע בפעם הראשונה‬ ‫†ƒ‹š† ‬ ‫מלאכת הקודש ורבים וגדולים‬ ‫והרה"ק רבי אורי עמד באמצע התפילה‪ ,‬וחכך רבינו עם מותר לו‬ ‫šƒ’‘‡œŽ‹ ‹†‡‘ ‬ ‫באו להשתתף בשמחתו של רבינו‬ ‫לעמוד מאחריו כיון שלא קיבל עוד מרותו ואינו בגדר רבו‪ ,‬לאחר‬ ‫)דניאל ט ז(‪ ,‬לכאורה מפני מה מתחילין לומר סליחות בכתוב‬ ‫להחזירה פב"פ באמיתות‪ ,‬ולכך 'לא בעי בר נש' בעת ההוא‬ ‫זה דוקא‪.‬‬ ‫'למפסק מלייהו'‪ ,‬כי אם יתפלל בעת ההוא בהכרח שתהיה חוזרת‬ ‫והנראה לדעתי שמרמז לדברי הזוהר הקדוש )תקוני זוהר כב‪(.‬‬ ‫לאחוריים 'למיהך למשכנא בעולמתהא'‪ ,‬ואין ראוי בעת הזה‬ ‫דבימים הקדושים מתפללים ה"ב ה"ב מזונא ופרנסה‪ ,‬ואינם‬ ‫להפסיד יחוד פב"פ שלהם‪' ,‬ולאעלא מלה אחרא' היינו להתפלל‬ ‫מתפללים בימי רצון ורחמים הקדושים על הגאולה שלימה‪,‬‬ ‫תפלה הקבועה בברכות אבות‪ ,‬כי הוא לה 'מלה אחרא' שבהכרח‬ ‫לשוב לארץ ישראל לקיים אז את הכת"ר מצות אשר הם‬ ‫שתחזור לאחוריים‪ ,‬ואין ראוי עדיין אלא אח"כ בזמן תפלה‪,‬‬ ‫דוקא תלויים בארץ‪ .‬וזה אמרו חכמינו ז"ל )סנהדרין צח‪ (.‬זכו‬ ‫ובהכרח שראיתי שנשתבשו כאן גדולי ישראל שלא לומר שום‬ ‫אחישנה בביאת משיח‪ ,‬לא זכו בעתה‪ .‬וזה מבואר בזקיני מגלה‬ ‫דיבור בקדרותא דצפרא שלא לומר שום סליחות‪ ,‬ואנן ראינו‬ ‫ְרצֵ ה ֲע ִת ָיר ָתם ְּב ָע ְמ ָדם ַּב ֵּלילוֹ ת‪ְ ׁ .‬ש ֵעה נָ א‬ ‫עמוקות )פ' ויקרא אופן פ"ח( כי סוד צורת א' יו"י‪ ,‬מרמזים על‬ ‫קדושי עליונים מרן הריב"ש טוב מלאך אלהים ויותר ויותר‪ ,‬היה‬ ‫מתחיל בסידור התפלה בקדרותא דצפרא בתפילין וציצית‪ ,‬והיה‬ ‫בְ ָרצוֹ ן ְּכ ָק ְר ָּבן ָּכלִ יל וְ עוֹ לוֹ ת‪ַּ .‬ת ְר ֵאם נִ ֶּס ָיך עוֹ ֶשֹה‬ ‫הג' גואלים‪ ,‬יו"ד למעלה הוא דו"ד‪ ,‬יו"ד למטה הוא יוס"ף‪ ,‬וא"ו‬ ‫באמצע הוא משה כמבואר ברע"מ תצא‪ .‬וזה שאמר זקיני מגלה‬ ‫מזהיר על זה לכל המון ישראל‪ ,‬ורבינו הקדוש מוה"ר יעקב יצחק‬ ‫גְ דוֹ לוֹ ת‪ .‬לִ ׁ ְשמ ַֹע ֶאל ָה ִר ָּנה וְ ֶאל ַה ְּת ִפ ָּלה‪:‬‬ ‫עמוקות‪ ,‬כי צורת ישראל על הפנים‪ ,‬שני עיני"ם הם שני יודי"ן‪,‬‬ ‫מלובלין היה עומד להתפלל בחורף במעט קדרותא דצפרא‪ ,‬היינו‬ ‫וא"ו הוא החוטם‪.‬‬ ‫קודם מעט‪ ,‬וכן הרבה בעלי רוה"ק אבותינו הקדמונים הזהירו לנו‬ ‫בסליחות יום ראשון אני כבר מובטח על כל השנה‬ ‫לחבר יום ולילה ולילה ביום בתורה ותפלה‪ ,‬וגם מרן האר"י )פע"ח‬ ‫פעם אחת‪ ,‬בערב שבת קודש סליחות‪ ,‬ישב רבינו רבי יצחק‬ ‫וזה נאמר בזוהר הקדוש )ח"ג לה‪' (:‬נעשה אדם בצלמנו‬ ‫שער תיקון חצות פ"ב( הזהיר כשינוח לישן יהיה זהיר לעמוד קודם‬ ‫אייזיק מקאמרנא זי"ע בסעודת שחרית‪ ,‬ובאו איזה עגלות‬ ‫כדמותנו' דא תורה שבכתה ותורה שבעל פה‪ .‬כי הגאולה המקווה‬ ‫אור הבקר להיות נעור ועוסק בתורה‪ ,‬ועוד דברים ואלו מרפסין‬ ‫חסידים מאונגרין‪ ,‬ושאל אותם רבינו מה נשמע‪ .‬והשיבו לו‪,‬‬ ‫אשר יתגלו הגימ"ל גואלים מש"ה יוס"ף דו"ד‪ ,‬על ידי לימוד שני‬ ‫איגרא‪ ,‬וכי בעת שיש יחוד למעלה בפרט שאמר מרן ]האר"י[‬ ‫שאתמול עברו דרך עיר סטריא‪ ,‬והוצרכו לעמוד שם איזה שעות‪,‬‬ ‫התורות כתב פה‪ ,‬כאשר יעקב אבינו ע"ה עמוד התורה התפלל‬ ‫)שם( שהיחוד הזה הוא רחמים גדולים‪ ,‬וכי צריכין להיות בזמן‬ ‫עד שיתנו מספוא להסוסים‪ .‬ושם דר הרה"צ רבי אייזיק זללה"ה‪,‬‬ ‫בהר המוריה 'ושבתי בשלום' ע"י המשניות המסיימת בשלו"ם‪,‬‬ ‫היחוד כאבל דומם שלא לעורר שום דיבור‪ ,‬מה זה ועל מה זה טח‬ ‫והיה עובד השם גדול‪ ,‬כי היה מתפלל בביהכ"נ ביחידות‪ ,‬אולם‬ ‫'אל בית אבי' בהצטרפות תורה שבכתב שמתחלת באות בית מן‬ ‫מראות עיניהם‪ ,‬ישתקע הדבר הזה ולא יאמר‪ ,‬אדרבה הוא עת רצון‬ ‫עבודתו היתה עד להפליא‪ ,‬כי היה לפניו אבנים או לבנים‪ ,‬ובהם‬ ‫ב'ראשית‪ ,‬ואז יהיה 'בית אבי' 'מקדש הוי"ה כוננו ידי"ך'‪.‬‬ ‫גדול לומר סליחות ותחנונים בעת ההוא‪ ,‬ובפרט שלש עשרה מדות‪,‬‬ ‫היה מכה את ראשו בשעת התפילה‪ .‬ואמרו שרצו לראות את‬ ‫ולהניח תפילין בעת ההוא ולומר ק"ש‪ ,‬אשרי לו ואשרי לחלקו‪ .‬וכך‬ ‫תפלתו‪ ,‬וסיפרו לו מה שראו‪ .‬ואמר להם רבינו‪ ,‬וכי אין יכולין‬ ‫וזה שאנחנו מתפללים בסליחות ומתחילין בכתוב הזה לך ה'‬ ‫הסכים האדון הרמ״ז )מובא במק"מ על הזוהר(‪ ,‬והסכים כך מורי דודי‬ ‫הצדקה‪ ,‬לומר שהקב"ה רוצה לעשות עמנו צדקה לשלוח את‬ ‫להתפלל בדביקות בלא לבנים ואבנים‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש צבי לצדיק‪ ,‬ויזהר שלא להשתקע בשינה בעת ההוא‬ ‫הגואל צדק באחישנה‪ ,‬אבל מוכרחים להיות לזכה אחישנה‪ ,‬ולזה‬ ‫אלא להיות נעור לעורר למעלה בתפילין וציצית וק״ש ובשירות‬ ‫והנה‪ ,‬בימי הסליחות הרגישו בני ביתו שיש השתנות אצלו‪,‬‬ ‫לנו בושת הפנים שעדיין לא נשלמה בתיקון הפנים‪ ,‬בקיום שני‬ ‫ותשבחות והודאות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולא ידעו מה‪ ,‬גם לא הורשו את עצמם לשאלו מה זאת‪ .‬והנה‬ ‫התורות צלם ודמות‪ ,‬שהם תורה שבכתב ותורה שבעל פה‪ ,‬שעל‬ ‫בליל א' דראש השנה אחר המוציא‪ ,‬היה מנהגו משנה לשנה‪,‬‬ ‫'זוהר חי' ח"ב שמב‪.‬‬ ‫לומר מי המה המליצי יושר של זו השנה‪ ,‬וכמוהו הרבה ענינים‪,‬‬ ‫ידי זה יתגלו הגימ"ל גואלים שהם מרומזים בפני"ם שני עינים‬ ‫יוס"ף דו"ד‪ ,‬ומשה חוט"ם כהנ"ל‪ ,‬וזהו שאנחנו מתפללים תיכף‬ ‫כשאין לו פנאי ידחה סדר חצות ויאמר הסליחות‬ ‫שאין דרכי להעלות אותם על הכתב‪ ,‬מטעם הכמוס אצלי‪.‬‬ ‫בהתחלת הסליחות על הגאולה‪.‬‬ ‫בימי הסליחות אם אין לו פנאי ידחה סדר חצות ויאמר‬ ‫והנה כל בני ביתו שליט"א‪ ,‬וגם כל החסידים‪ ,‬היו מצפים‬ ‫הסליחות בציבור‪ .‬כי גם אשרי שקודם ]סליחות[ הוא תיקון כמו‬ ‫על זו השעה‪ ,‬לשמוע מפיו הקדוש גדולות ונפלאות‪ ,‬כמו בכל‬ ‫'פרי חיים' מועדים דף סו‬ ‫אודה השם‪ ,‬ותפלת צבור עדיף‪.‬‬ ‫שנה ושנה‪ ,‬ואז לא דיבר כלל וכלל בכל השלחן‪ ,‬ונתמהו כל בני‬ ‫'שלחן הטהור' סימן א ס"ו סק"י‬ ‫ביתו שליט"א‪ ,‬וגם כל המסתופפים אצלו שלא לחנם נתהווה‬ ‫חדשות כזאת‪ ,‬וגם ביום מחר התפלל כל היום עד ערבית ליל ב'‪.‬‬ ‫קריאת שמע בסליחות‬ ‫ובהשלחן של ליל ב'‪ ,‬ג"כ לא דיבר מאומה‪ ,‬אפילו דיבור אחד‪.‬‬ ‫כשכבר יצא ידי מצות ק"ש וקורא‬ ‫ובמוצאי יו"ט לא דיבר שום דיבור עם כל החסידים‪ ,‬וכשבאו‬ ‫נ‡‬ ‫˜‪‰‬ל 'עטﬧ˙ ˘לום' ˜‡מרנ‡‬ ‫כקורא בתורה או להגן‪ ,‬מותר לומר‬ ‫לקבל ברכת הפרידה‪ ,‬אמר רק 'חותם חיים' ולא יותר‪ .‬וכן היה‬ ‫בנ˘י‡ו˙ כ"˜ מרן ‡„מו"ר ˘ליט"‡‬ ‫אפילו אלף פעמים ביחד פסוק של‬ ‫בכל עשרת ימי תשובה‪ ,‬שהיה דרכו בקודש לאכול בכל יום‬ ‫פעי‪ ˜"‰‬ירו˘לים ˙ובב"‡‬ ‫שמע ישראל ואין כאן חשש‪ ,‬וכן‬ ‫סעודה עם המקורבים שלו‪ ,‬ואז לא דיבר אפילו עם אנשי ביתו‬ ‫‪WWW‬‬ ‫יכול לומר בסליחות קודם אור היום‪.‬‬ ‫מאומה עד יום י"ג מדות אחר התפלה‪ ,‬ואז ציוה לעשות סעודה‪.‬‬ ‫ער˘"˜ פר˘˙ נˆבים ‪ -‬וילך‬ ‫בס"„‬ ‫'שלחן הטהור' סימן סא ס"ח‬ ‫ובתוך הסעודה אמר‪ ,‬כעת אספר לכם מה שאירע לי‪.‬‬ ‫שתהילה לאל‪ ,‬שמיד בסליחות יום ראשון‪ ,‬אני כבר מובטח על‬ ‫נפילת אפים בסליחות‬ ‫כל השנה‪ ,‬וכל שאר התפילות אח"כ הוא עבור העולם‪ ,‬והנה‬ ‫סליחו˙‬ ‫‡מיר˙ סל חו˙‬ ‫זמן ‡מ ר˙‬ ‫נפילת אפים אין נופלים בעת‬ ‫השנה תיכף כשעמדתי לומר סליחות לא נתקבלה תפילתי‪,‬‬ ‫שאומרים סליחות אף שהוא יום‪,‬‬ ‫ושאלו אותי‪ :‬אתה מליץ עבור העולם‪ ,‬אפילו אלו שבמקומות‬ ‫'במוˆ‡י מנוח‪'‰‬‬ ‫כיון שהוא סכנה אין מן הראוי‬ ‫ליפול אלא אחר זכות תפלת‬ ‫הרחוקים‪ ,‬כמובן בטענה שהמה כולם כתינוקות שנשבו בין‬ ‫הנכרים‪ ,‬ובסטריא יש איש צדיק אמת‪ ,‬ואתה אומר שיכולים‬ ‫י"ח וכל הצבור כאחת‪ ,‬כך נראה‬ ‫להתפלל בדביקות בלא אבנים ולבנים‪ ,‬עד שהיום תהלה לאל‬ ‫ע"י‬ ‫ע‬ ‫מדברי מרן ]האריז"ל[ וכך המנהג‬ ‫קבלו תפלתי לרצון‪.‬‬ ‫כ"˜ מרןן ‡„מו"ר ˘ליט"‡‬ ‫בין צדיקים אמיתיים תלמידי מרן‬ ‫הריבש"ט‪:‬‬ ‫כתבי שם‬ ‫˜ו„˘ פר˘˙ נˆבים וילך‬ ‫במוˆ‡י ˘ב˙ ˜‬ ‫'שלחן הטהור' סימן קלא ס"ט‬ ‫אמירת סליחות קודם חצות הלילה‬ ‫‪12 ‰‬‬ ‫‪ 12:30‬ב„יו˜‬ ‫ב˘ע‪‰‬‬ ‫וידוי בסליחות‬ ‫האומר סליחות וי"ג מדות ותיקון חצות קודם חצות כדעת‬ ‫הידוע פלגאה חולק על כל דברי הקדושים ברו]ח[ב לב‪ ,‬וכתב‬ ‫˙ מ„ר˘נו ‪„‚‰‬ול‬ ‫כל בבי˙‬ ‫ב‪‰‬יכל‬ ‫ב‪‰‬‬ ‫אסור לומר הוידוי כי אם פעם‬ ‫עליו הגאון מוהר"ח אב"ד דק"ק לבוב מה כחו של מנחם ואין‬ ‫אחת‪ ,‬ולא שלשה פעמים‪ ,‬דהוה‬ ‫בכל דבריו אלא יגון ואנחה הבל הבלים‪ ,‬ומי שיש לו לב רואה‬ ‫ברוב עם ‪„‰‬ר˙ מלך‬ ‫ככלב‪.‬‬ ‫'שלחן הטהור' סימן קלא סק"א‬ ‫יודע ורואה ומרגיש כי תרעין סתימין שליטות הרע והחשך עד‬ ‫חצות שאז קול דודי דופק‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בברכת כתיבה וחתימה טובה‬ ‫'זוהר חי' ח"ד קנז‪.‬‬ ‫הנהלת הקהילה‬ ‫מפני מה מתחילין לומר סליחות‬ ‫בפסוק 'לך אדני הצדקה' וכו'‬ ‫אמירת סליחות בקדרותא דצפרא‬ ‫הנה בנוסח הסליחות אומרים‬ ‫'ובגין כך' באור הבקר אע"פ שעומדת פב"פ הרי זה אינו‬ ‫לך אדני הצדקה ולנו בושת הפנים‬ ‫עיקר היחוד דעדיין צריכה לחזור אב"א ולקבל מוחין חדשים‬ ‫כל הזכויות שמורות © יוצא לאור ע"י מוסדות קאמרנא בארה"ק ‪ -‬מערכת 'עטרת שלום' פקס‪ .0722-616796 :‬דוא"ל‪K7643092@gmail.com :‬‬