gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ברית אבות · Bris Uvos — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: ברית אבות · Bris Uvos

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

ברית אבות · Bris Uvos — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מפעולות הארגון‬ ‫ב"ה‬ ‫עריכת ברית מילה לתינוקות‪.‬‬ ‫עלון ברית אבות‬ ‫ומבוגרים בחדרי ניתוח‬ ‫בישראל ובמדינת חבר העמים‬ ‫‪--------------------------------‬‬ ‫פרפראות וסיפורים‬ ‫בדיקת צהבת לתינוקות בבית‬ ‫במכשיר זהה לבית החולים‬ ‫לברית מילה‬ ‫‪-------------------------------‬‬ ‫ניתן להשיג את הספרים‬ ‫"סדר ליל הברית"‬ ‫ארגון ברית אבות‬ ‫מסייעת לכל יהודי‬ ‫לפי סדר הפרשיות‬ ‫"פניני הברית"‬ ‫"תפילות ומנהגים לברית"‬ ‫בכל גיל‬ ‫ובכל מקום בעולם‬ ‫לקיים את מצוות המילה‬ ‫פרשיות נצבים וילך‬ ‫‪-------------------------------‬‬ ‫חדש! יצא לאור הספר‬ ‫בצורה מקצועית ובשמחה‬ ‫תשפ"ו‬ ‫"חביבות הברית"‬ ‫באמצעות צוות מוהלים‬ ‫אוצר סיפורי צדיקים ופנינים‬ ‫מוסמך ומנוסה‪.‬‬ ‫בעניני מצות מילה‪.‬‬ ‫הכנה למצוה מתוך חביבות‪.‬‬ ‫‪-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫מהספר פניני הברית‬ ‫אתם נצבים היום‪( .‬כט ט) נסמכה לפרשה דלעיל‪ ,‬ושמרתם‬ ‫כי לא תשכח מפי זרעו‬ ‫את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו וכו'‪.‬‬ ‫ולא כתיב תצליחו‪ ,‬דעל ידי ברית מילה זוכה לשתי דברים‬ ‫הבטחת התורה שלא תשכח מזרע ישראל‪,‬‬ ‫דהיינו שמוסיף כח‪ ,‬כמו שכתוב (משלי ב) יצפון לישרים‬ ‫אחד הסמלים המוחשיים ביותר לכך הוא‬ ‫תושיה‪ .‬ולכך‪ ,‬אברהם אבינו עליו השלום כל זמן שלא היה‬ ‫ברית המילה – אות בבשרנו‪ ,‬שאינו ניתן‬ ‫נימול לא היה יכול לעמוד בפני השכינה‪ ,‬ולכך נאמר‬ ‫לשכחה‪ ,‬זהו חותם נצחי שלא נמחק‪ ,‬עדות‬ ‫באברהם אבינו עליו השלום‪ ,‬ויפול על פניו‪ .‬שכל זמן שלא‬ ‫חיה לכך שישראל קשורים לעולם בבוראם‪.‬‬ ‫נימול לא היה יכול לעמוד‪ ,‬כי זהו מותר האדם מן הבהמה‬ ‫לפני מספר שנים כשבאנו לעיר אודסה‬ ‫שהולך בקומה זקופה מחמת שיש לו שכל ויש להראש‬ ‫שבאוקראינה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬כדי לערוך ‪3‬‬ ‫חשיבות‪ ,‬אבל רוח הבהמה יורד למטה‪ ,‬ועוד ערלת הלב‬ ‫בריתות מילה ליהודים מבוגרים שעדיין לא‬ ‫להשכיל בתורה‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב‪ ,‬ושמרתם את דברי‬ ‫קיימו מצווה זו‪ ,‬נגש יהודי כבן ‪ ,83‬ששמע‬ ‫הברית‪ .‬ועל ידי כן תרויחו שתי דברים א‪ .‬למען תשכילו‪.‬‬ ‫שהגיע מוהל לעיר‪ ,‬ביקש גם הוא להיכנס‬ ‫שתשכילו בתורה‪ ,‬וגם במילי דעלמא יהיה כל מעשיו בחזקת‬ ‫בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬כשביקשו מסמכים‬ ‫חכמה ובעצה טובה‪ ,‬ב‪ .‬שיהיה לכם בריאות הגוף ותקומה‪,‬‬ ‫המאשרים את יהדותו‪ ,‬הביא מביתו תעודת‬ ‫וזהו שאמר הכתוב‪ ,‬אתם נצבים וכו' לפני ה' וכו'‪( :‬שערי‬ ‫לידה מקורית המעידה בבירור על יהדותו‪,‬‬ ‫צדק)‬ ‫סיפר האיש כי אשתו שאינה יהודיה‪ ,‬מתה‬ ‫ולכן הגיע בראש השנה לתפילה והתרגש מאוד‬ ‫מהתפילות ומהקדושה‪ ,‬ההתלהבות הזו‬ ‫כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך‬ ‫הביאה אותו להישאר מחובר עוד יותר‬ ‫ולא רחוקה היא‪( .‬ל יא) יובן בסיעתא דשמיא לפרש כי ידוע‬ ‫לקהילה‪ ,‬ומתוך התעוררות הלב ביקש לקיים‬ ‫(שמות רבה כג) שהמילה נקראת זאת‪ ,‬גם ידוע מה שכתב‬ ‫את מצוות הברית‪ ,‬כמה מפליא שהדבר אירע‬ ‫העוללות אפרים (אות שצ"ה) כי יש ג' דברים שחסרונן הוא‬ ‫בימי תשובה – ימים בהם כולנו מחפשים לשוב‬ ‫יתרונן הפך הטבע‪ ,‬והאחד הוא המילה שכריתת הערלה‬ ‫אל שורשינו ולקשר הנצחי עם הקב"ה‪ ,‬גם‬ ‫שמחסרים אותה מן האבר היא סיבה ליתרון ולריבוי‪ ,‬גם‬ ‫יהודי בן ‪ ,83‬לאחר חיים ארוכים‪ ,‬הגיע לנאמר‬ ‫עוד הנה תמצא שכל המצות לא יתחייב האדם לעשות לבנו‬ ‫בפרשה "כי לא תשכח מפי זרעו"‪ ,‬כך אנו‬ ‫כי אם עד שיגדל אבל מצות המילה היא איננה רחוקה אלא‬ ‫רואים בעינינו איך גם אחרי עשרות שנים‬ ‫תכף אחר שמונת ימים צריך לקיים בו מצות מילה‪ ,‬וז"ש כי‬ ‫בגלות‪ ,‬ברית אברהם אינה נשכחת‪ ,‬ולב היהודי‬ ‫המצוה הזאת‪ .‬היא מצות המילה שנקראת זאת‪ ,‬אשר אנכי‬ ‫מתעורר לשוב ולחבור לעם ישראל ולבריתו‬ ‫מצוך לא נפלאת היא ממך‪ .‬לשון חסרון כמו לא נופל אנכי‬ ‫הנצחית‪.‬‬ ‫מכם רצה לומר אל תחשוב שזאת המצוה היא מחסרת ממך‬ ‫שלימה‬ ‫בתשובה‬ ‫בתפילה שנזכה לשוב‬ ‫כלום כי כריתת הערלה ליתרון תחשב לך ולא לחסרון‬ ‫ולהתקרב ל השם בשמחה‬ ‫וקודם הסרת הערלה היתה נחשב חסר ועתה בהסרת הערלה‬ ‫נעשית שלם‪ ,‬וגם עוד היא יקרה וחביבה ביותר כי לא רחוקה‬ ‫המוהל אהרן יוסף קרמר‬ ‫היא‪ .‬כי היא שייכת באדם קודם כל מצוה‪ ,‬כי אפילו מי‬ ‫שהוא בכור פדיונו הוא אחר שלושים אבל מצות המילה היא‬ ‫קרובה מאד שהיא לשמנה ימים ודו"ק‪( :‬מלאך הברית)‬ ‫הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו‪( .‬כט כח) בגמ' (שבת קל) תניא ר"ש בן אלעזר אומר כל מצוה‬ ‫שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזירת המלכות כגון עבודת כוכבים ומילה עדיין היא מוחזקת בידם‬ ‫וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן וכו' כגון תפילין עדיין הוא מרופה בידם וכו'‪ ,‬שפעם אחת גזרה מלכות‬ ‫הרשעה גזירה על ישראל שכל המניח תפילין על ראשו ינקרו את מוחו והיה אלישע מניח תפלין וכו' ורץ אחריו‬ ‫כיון שהגיע אצלו נטלן מראשו ואחזן בידו א"ל מה בידך אמר לו כנפי יונה‪ ,‬ופי' התוס' הרי שלא מסר עצמו‬ ‫לומר תפילין הן וכו'‪ ,‬אולם במצות מילה הלכו בני ישראל במסירות נפש באתגליא ועושין משתה גדול עיי"ש‬ ‫בתוס' (ד"ה שש אנכי) ור' אליעזר במתניתין שאומר אם לא הביא כלי מערב שבת מביאו בשבת מגולה וא"ר‬ ‫לוי לא אמרה ר"א אלא לחבובי מצוה עיי"ש‪ ,‬והיוצא לנו מכל זה שמצות מילה הוא דוקא באופן אתגליא‬ ‫והיינו מעליותן של ישראל וגדלותן‪ ,‬שאפילו בשעת הסכנה בגזירת המלכות אין מסתירין מצוה זו ועל פי זה יש‬ ‫לפרש והנגלות‪ .‬רומז למצות מילה כאשר בארנו שעושין אותו באתגליא‪ ,‬לנו ולבנינו יש לומר על פי מה דאיתא‬ ‫בשם הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל על מה שאומרים הרחמן בברהמ"ז מיום השמיני והלאה ירצה דמו‪,‬‬ ‫פירוש דם מילה של האב‪ ,‬שכל ההוכחה לקבלת המצוה שלו הוא בשעה שמל את בנו עכדה"ק‪ ,‬וזהו לנו ולבנינו‪.‬‬ ‫בבת אחת עד עולם שלמצות מילה יש קיום ותוקף עד עולם ומוחזקת מצות מילה בידם כנ"ל‪ ,‬וזהו שמסיים‬ ‫לעשות את כל דברי התורה הזאת‪ .‬שהרי מצות מילה שקולה כנגד כל מצות שבתורה וא"ש‪( :‬עטרת דוד)‬ ‫אתם נצבים היום כלכם וגו'‪ .‬איתא מהרה"ק רבי שמחה בונם מפשיסחא זיע"א‪ ,‬על דרך משל‪ ,‬לחייל שברח‬ ‫מחטיבתו בעת שלום ואחר כך בעת מלחמה חזר לחטיבה‪ ,‬אף על פי שמן הראוי היו צריכים לענשו על שברח‬ ‫מחטיבתו אבל כאשר המלך רואה את המסירות נפש של החייל הזה שהצטרף לחטיבתו מרצונו הטוב בעת‬ ‫מלחמה וסכנה אזי מוחל לו על זה‪ ,‬כך היה לנו כל חודש אלול לשוב את ד'‪ ,‬ולא חזרנו עדיין בתשובה‪ ,‬אולם‬ ‫כאשר אנחנו באים להתיצב לפני השי"ת בימים הנוראים ביחד עם כל ישראל‪ ,‬אזי השי"ת מוחל לנו‪ ,‬וזה אתם‬ ‫נצבים היום‪ .‬תתיצבו היום בראש השנה בחזרה לחטיבה אזי השי"ת ימחול לכם על כל עוונותיכם‪ ,‬אף שלא‬ ‫שבנו עדיין‪ ,‬וזה הרמז של‪ ,‬ומל ד' אלקיך א ת ל בבך ו את ל בב ר"ת אלול‪ ,‬כי בשעה שכולם מתיצבים לפני‬ ‫השי"ת‪ ,‬הוא בבחינת ברית מילה‪ ,‬ששבים אל ד'‪ ,‬ובזכות כך השי"ת מוותר לכולם‪( :‬קול מבשר בשם מקור‬ ‫ברוך סערעט ויז'ניץ)‬ ‫לא בשמים‪ .‬יתבאר על פי מה שכתב א"ז זללה"ה בייטב לב (פרשת אמור) לפרש הכתוב (תהלים קיט) שש אנכי‬ ‫על אמרתך כמוצא שלל רב‪ .‬שדרשוהו חז"ל (מגילה טז‪ ):‬על מצות מילה‪ ,‬דהנה כתיב‪ ,‬לא בשמים הוא וגו' כי‬ ‫קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪ .‬והענין כי התורה היא שס"ה מצוות לא תעשה ורמ"ח מצוות‬ ‫עשה‪ ,‬ותחילה צריך להיות סור מרע הרחק כמטחוי קשת לבלי לנגוע בקצהו כי יטמא ומטמטם לבו לבלי להבין‬ ‫הנוגע בו ולהשכיל דרך ה' לעשות צדקה ומשפט ומישרים ואחר כך עשה טוב תורה ומצוות ומעשים טובים‪,‬‬ ‫ועל כן למי שעדיין לא גירש מתוכו חלק הרע הרי הוא מסמא עיניו ונדמה לו כי דרך הקודש הוא בשמים או‬ ‫מעבר לים אבל התורה מדברת על לב שסר מרע אז בעיניו יראה ובלבבו יבין כי קרוב הדבר מאד‪ ,‬והנה שורש‬ ‫מצות מילה מבואר בספרים הקדושים (מורה נבוכים ח"ג פמ"ט) להסיר כח הרע ולהחלישו‪ ,‬וזה שאמר שש‬ ‫אנכי על אמרתך זה מילה‪ ,‬כמוצא שלל רב‪ .‬פי' שבלא יגיעה ועמל יבא לקיום המצוות כי על ידי שהוא סר מרע‬ ‫נקל לו להיות עושה טוב כי קרוב אליו הדבר לעשותו עכ"ד וזהו כוונת המדרש (פרשת תזריע) תן חלק לשבעה‬ ‫וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ‪ .‬תן חלק לשבעה אלו שבעת ימי נדה וגם לשמונה אלו שמונת‬ ‫ימי מילה‪ ,‬אם שמרת ימי נדה אני נותן לך בן ואת מולו לשמונה ימים כי מאחר שקיים אזהרת סור מרע ופירש‬ ‫מן הע בירה בשמירת ימי נדה מעתה בניקל יעלהלו לשמור לעשות ולקיים את כל התורה והמצוות ולכן בא‬ ‫בשכרו דווקא במצות מילה‪ ,‬כי מצוה זו היא המסייעת לו לאדם להגיע לידי עשה טוב בקיום המצוות ועל זה‬ ‫מסיים הכתוב כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ כי באם יתרחק האדם מן הרע כמטחוי קשת שוב לא יחשב‬ ‫בעיניו קיום התורה והמצוות כדבר רע וקשה מלהשיג חלילה אלא אדרבה כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך‬ ‫ובלבבך לעשותו‪( :‬ברך משה תזריע)‬ ‫מי יעלה לנו השמימה ‪ .‬דורשי רשומות אומרים מי יעלה לנו השמימה ראשי תיבות מילה וצריך להבין כוונתם‬ ‫נראה לי דכתיב‪ ,‬דרכיה דרכי נו עם‪ .‬וכל מצוות ה' אינם מתנגדים לטבע האדם ואין בהם מדת אכזריות‪ ,‬חוץ‬ ‫ממצות מילה‪ ,‬שקשה על האב למול את בנו הרך ורחמנותו עליו‪ ,‬וזה נגד הטבע קצת‪ ,‬אבל ה' עוזר לאב לקיים‬ ‫המצוה בתמימות‪ ,‬כדאמרו (בראשית רבה מט) וכרות עמו‪ .‬שעמד לימינו לעוזרו‪ ,‬וזה כוונת הפסוק‪ ,‬לא בשמים‬ ‫היא‪ .‬שאין התורה נגד טבע בני אדם וקרובה לעשות‪ ,‬לאמר מי יעלה לנו השמימה‪ .‬ראשי תיבות מילה‪ ,‬אפילו‬ ‫מצות מילה שקשה ביותר מכל מצות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬קרוב אליך מאוד‪ .‬כי אם יזמין עצמו לכך‪ ,‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫עוזרו‪ ,‬וקל להבין‪( :‬כתב סופר)‬ ‫ובזה פרשתי‪ ,‬כשם שנכנס לברית כן יכנס לת ורה ולחופה ולמעשים טובים‪ .‬פירוש השם הוי' שנכנס לברית כמו‬ ‫שכתוב בזוהר הקדוש‪ ,‬מי יעלה לנו השמימה‪ .‬ראשי תיבות מילה וסופי תיבות הוי'‪ ,‬רצה לומר אם נכנס השם‬ ‫הוי' בברית‪ ,‬ממילא יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים‪ ,‬רצה לומר בתורה שלמד ובמעשים טובים שעשה על‬ ‫כל שורה שם הוי'‪ ,‬אמן‪( :‬תפארת שלמה)‬ ‫מי יעלה לנו השמימה וגו'‪ .‬הנה איתא בספה"ק ראשי בשמים שמוהל שהוא צדיק אמת רואה שם הויה לפניו‬ ‫בשעת המילה עכ"ד‪ ,‬ובזה יובן מ"ש בתיקונים (תיקונים ב) מי יעלה לנו השמימה‪ .‬ר"ת מילה וס"ת שם הויה‪,‬‬ ‫וזהו הקשר שיש בין מילה לבין שם הויה שהמוהל שהוא צדיק רואה שם הויה בשעה שהוא מל‪( :‬חיים לכל חי)‬ ‫כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו‪( .‬ל יד) נראה לרמוז בסיעתא דשמיא בהקדים מ"ש הרב נפש‬ ‫חיים (דף ל"ה‪ ):‬בשם מדרשי רז"ל שאמרו בזכות המילה אנחנו נגאלים‪ ,‬גם אמרו רז"ל על ידי מצות כבוד אב‬ ‫ואם אנחנו נגאלים‪ ,‬וכתב שם הטעם לשתים אלה והוא כיון שיש לישמעאל זכות מן המילה במקצת ולעשו‬ ‫זכות מכבוד אב במקצת על כן כאשר ישראל מקיימים שתים אלה כהלכתן הם נגאלים מידם כי הגלות הוא‬ ‫אצלם עכ"ד‪ ,‬והנה ידוע כי המילה נרמזה בפה והיינו כי מילה בגימטריא פה‪ ,‬ובלב נרמז הכבוד כי כבוד‬ ‫גימטרי א לב‪ ,‬והנה מאד גימטריא גאולה וזה שכתוב כי קרוב אליך הדבר מאד‪ .‬גימטריא גאולה‪ ,‬ובאיזה דבר‬ ‫תהיה קרובה אליך הגאולה‪ ,‬אמר בפיך ובלבבך לעשותו‪ .‬דהיינו בשתי מצות של המילה ושל כבוד הנרמזים‬ ‫בפה ובלב‪( :‬מלאך הברית)‬ ‫פרשת וילך‬ ‫לראות את פני יי אלקיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת‪( .‬לא יא) אמרתי כי טעם זו המצוה של‬ ‫המילה היא לזכות להראות את פני ה' אלק יך‪ .‬כי הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו במקום שמקיימין מצוה זו‪,‬‬ ‫ואם תאמר איך אפשר כי הקדוש ברוך הוא עצמו מתראה בעת המילה ולא כן בקיום שאר המצות‪ ,‬לזה‬ ‫אמרתי פני ה' אלקיך‪ .‬ירצה אל תת מה על זה כי דע כי כל מעייניו יתברך וכל מגמת פניו אינו רק לראות‬ ‫ולהסתכל באיזו מקום יבחר לשרות שכינתו בו וכראותו הילד הקטן הזה מצטער כל כך על קיום זו המצוה‬ ‫משרה שם שכינתו ובוחר בו‪ ,‬וכיון שכן הוא כי הקדוש ברוך הוא נמצא ומתראה שם ראוי שכל ישראל אשר‬ ‫בעיר הזאת של מקום המילה ימצאו שם כנזכר בפרקי ר' אליעזר‪ ,‬ואם כן ראוי הוא כי בבוא כל ישראל לראות‬ ‫את פני ה'‪ .‬והוא לפי שהמקום הזה של הנימול בו בחר ה' ראוי שגם נלווה ונחבר עם המצוה הזו את דרוש‬ ‫התורה הזו וזה שאמר תקרא את התורה הזאת‪( :‬עץ הדעת טוב לר' חיים ויטאל)‬ ‫ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו‪ .‬וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכול‬ ‫ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה‪( .‬לא טז יז)‬ ‫אמר רבי אחא‪ ,‬יום אחד היה חרון אפו של הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אילו עשו תשובה פושרו‪ ,‬אמר רבי תנחומא פיס‬ ‫פיאי אינון עבדין ואנא עבדת אינון עבדין ועזבני והפר את בריתי‪ .‬ואנא עבדת ועזבתים והסתרתי פני מהם‬ ‫והיה לאכול‪...‬ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה‪ .‬אילו הוה בגבי לא הוה‬ ‫אתא לי אילו הוה בגובי לא גלית וציון אומרת עזבני שכחני‪ ,‬ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני‪( .‬פסיקתא דרב‬ ‫כהנא פסקא יז ד) ויש לבאר על פי המדרש‪ ,‬אמר רב עוקבא‪ ,‬בליל תשעה באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי‬ ‫הקדשים אחזו הקדוש ברוך הוא בידו והוה מטייל בו ארוכות וקצרות‪ ,‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬מה לידידי‬ ‫בביתי‪ .‬אמר לו רבוני‪ ,‬בני היכן הם‪ ,‬אמר לו חטאו והגליתים לבין האומות‪ ,‬אמר לו לא היו בהן צדיקים‪ ,‬אמר‬ ‫לו עשותה המזמתה‪ ,‬אמר לו היה לך להסתכל בטובים שבהם‪ ,‬אמר לו סוגיהון בישין‪ ,‬דכתיב עשותה המזמתה‬ ‫הרבים‪ .‬אמר לו היה לך להביט לברית מילה שבבשרם‪ ,‬אמר לו חייך‪ ,‬כפרו בה‪ ,‬שנאמר‪ ,‬ובשר קדש יעברו‬ ‫מעליך‪ .‬ולא מצינו שענה לו אברהם אבינו על זה‪ ,‬ופירוש‪ ,‬שכיון שלא נימולים לכן אין ה' בקרבי ואינו מצילם‪:‬‬ ‫בביאור המדרש קשיא איך סלקא דעתיה דמצוה אחת בלבד תגין עליהם אע"פ שעברו על כל המצות כולם‪.‬‬ ‫ונ"ל בס"ד טעם שתועיל מצוה כנגד הכל מפני שהיא קבועה בגוף האדם‪ ,‬וכל הקבוע כמחצה על מחצה דמי‪,‬‬ ‫והשיב לו ובשר קודש יעברו מעליך‪ .‬שהפרו ברית ואין למצוה זו קבע בבשרם כדי שתאמר כל הקבוע כמחצה‬ ‫על מחצה‪( :‬בניהו בן יהוידע מנחות כג)‬ ‫‪--------------------- -----------------------------------------------------------------------------------------------‬‬ ‫ימי הילולא של צדיקים בשבוע זה‬ ‫הגאון הרב ר' יהודה ליווא ב"ר בצלאל זצ"ל המהר"ל מפראג‪.‬‬ ‫יום שני י"ח אלול‬ ‫רבי עבדאללה סומך זצ"ל‪.‬‬ ‫יום שלישי י"ט אלול הרב יעקב מאורליאנש תלמיד הרבינו תם הי"ד‪.‬‬ ‫הרב יוסף שלמה כהנמן זצ"ל מייסד וראש ישיבת פונוביז'‪.‬‬ ‫הרב אליהו לופיאן זצ"ל משגיח ישיבת כנסת חזקיהו ומחבר הספר לב אליהו‪.‬‬ ‫יום רביעי כ' אלול‬ ‫הרב משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים‪.‬‬ ‫יום חמישי כ"א אלול הרב יונתן אייבשיץ זצ"ל מחבר ספרי יערות דבש כרתי ופלתי ועוד‪.‬‬ ‫יום שישי כ"ב אלול הרב יעקב ב"ר משה הלוי מולין סג"ל זצ"ל (מהרי"ל)‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' אורי מסטרעליסק זי"ע‪.‬‬ ‫שבת קודש כ"ג אלול‬ ‫הרה"ק ר' משה בצלאל אלתר הי"ד בן השפת אמת זי"ע‪.‬‬ ‫סיפורי צדיקים ליומא דהילולא בשבוע זה [מהספר חביבות הברית]‬ ‫שלישי למילה הוא ענין ביקור חולים‪ :‬כתב המהר"ל‪ ,‬דיש בשלישי למילה מצות בקור חולים‪ ,‬וכן שמעתי בשם הגה"ק‬ ‫מסוכטשוב זצוקלל"ה‪ ,‬שאמר כי חביב אצלו לילך על סעודת שלישי למילה מפני דברי המהר"ל ז"ל‪( :‬פסקי תשובה)‬ ‫בזכות תפילה מעומק הלב‪ :‬רבי אורי מסטרעל יסק זצוק"ל סיפר פעם אחת בזה הלשון‪ ,‬כידוע היה אבי ז"ל בעל עגלה‬ ‫ואחר כך חייט עני ודר בכפר‪ ,‬באותו כפר לא היו עשרה יהודים ולא נמצא שם מנין לשום דבר שבקדושה‪ ,‬כשנולדתי‬ ‫והוצרך אבי להכניס אותי בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬היה אז בעניות שאין לשער‪ ,‬לא היה לו כלום להכין לסעודת‬ ‫הברית וגם לא יכול היה לשכור עשרה אנשים מהעיר הסמוכה שיבואו אל הכפר על ברית כמנהג הכפרים אז‪ ,‬מובן כי‬ ‫היה בצער מאוד על זה ולא ידע לשית עצה בנפשו‪ ,‬כבוא יום הברית הלך על הדרך שבין הכפר להעיר הסמוכה לראות‬ ‫אולי יש עובר אורח שיצטרף למנין אבל לא ראה שום יהודי‪ ,‬חלפו השעות וכבר היה חצות היום ועוד לא היה מנין‬ ‫עשרה‪ ,‬התחיל אבי לבכות ולבקש מהשם יתברך שיזמין לו יהודים אחדים בכדי שיוכל לקיים את המצוה הגדולה ההיא‬ ‫כדת‪ ,‬עודנו עומד בבקשתו והוא רואה מרחוק עגלה נוסעת ומתקרבת אליו‪ ,‬מיד הכיר כי הנוסעים המה יהודים וגם‬ ‫המה הנוסעים ראוהו כשהוא עומד ובוכה‪ ,‬התקרבו אליו יותר ושאלוהו יהודי מדוע אתה בוכה‪ ,‬השיב להם הנה בן נולד‬ ‫לי והיום עלי להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ופה בכפר אין עשרה מבני ישראל וגם אין לי כלום לצרכי סעודה‪ ,‬מיד‬ ‫אמרו לו אל תדאג אנחנו מחותנים נוסעים מחתונה ויש אתנו כל מיני מתיקה וגם יין שרף לרוב‪ ,‬בתוכינו יש גם רב וגם‬ ‫יודע נגן‪ ,‬ובכן ניסע אצלך ונביא את בנך בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬וגם נעשה סעודת ברית כיד המלך‪ ,‬וסיים מרן רבינו‬ ‫הקדוש זי"ע שהסנדק היה אברהם אבינו‪ ,‬הרב היה משה רבינו‪ ,‬היודע נגן היה דוד המלך עליו השלום בכבודם ובעצמם‪:‬‬ ‫(אמרי קודש השלם)‬ ‫האם בגלל שאין כסף לא נעשה ברית‪ :‬ר' אורי מסטערליסק היה דר בעיר לעמברג‪ ,‬ומקום דירתו היה במרתף צר וקטן‬ ‫והיה עני ואביון מדוכא רחמנא ליצלן‪ ,‬ופרנסתו היה שאשתו הצדקת היתה מוכרת בלויי הסחבות על השוק והוא ישב‬ ‫תמיד בבית המדרש ועסק בתורה ובעבודת השם יתברך בהתלהבות נפלאה כידוע דרכו בקודש‪ ,‬אולם היה כל כך בהצנע‬ ‫לכת עד ששום איש לא ידע ממנו ומהתנהגותו בקדושה וטהרה מאומה‪ ,‬ויהי פעם אחת נולד לו בן זכר וכיבד במצות‬ ‫סנדקאות את הגביר המפורסם הרב החסיד ר' ליב דיממעליס זצ"ל משום שהיה גיסו של רבינו הקדוש הרבי מלובלין‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה לחיי העולם הבא‪ ,‬והברית מילה היה בבית המדרש כנהוג‪ ,‬ואחר הברית מילה הלכו האנשים‬ ‫הקרואים בעלי מצוה לבית הבעל הבית הרה"ק ר' אורי לאכול שם סעודת מצוה כנהוג‪ ,‬וכבואם לדירתו בהמרתף וישבו‬ ‫שם על השולחן והמתינו עד שיערכו על השולחן לאכול ול שתות כנהוג‪ ,‬אולם להרב ר' אורי אין כלום בביתו ולא היה לו‬ ‫שום דבר ליתן לפניהם‪ ,‬אבל לא היה להרב שום עגמת נפש מדבר הזה רק הלך על הרצפה אחת הנה ואחת הנה בדביקות‬ ‫נפלא להשם יתברך כדרכו בקודש‪ ,‬אולם אשתו היולדת היתה בוכה ואנחה מרוב הבושה אשר אין לה מה ליתן לפני‬ ‫האנשים הנכבדים הקרואים כמנהג אצל כל ישראל‪ ,‬וכשמעו האנחות והבכיות היוצאות מקירות לב אשתו היולדת ענה‬ ‫ואמר בפנים שוחקות ובלב שמח כדברים האלה‪ ,‬נא אז אורי האט ניט וואס מכבד צי זיין דעהם עולם זאל אורי ניט‬ ‫דאס קינד מאכין פאר איין יהודי‪ ,‬דבריו הקדושים האלו היוצאים מפיו החוצב להבות עשו רושם בלב כל הקרואים עד‬ ‫שנתפעלו כולם מגודל התמימות והצדקות שלזה‪ ,‬ושלחו תיכף אחר יין שרף ומשקאות ומעדנים ואכלו שמה סעודת‬ ‫מצוה בשמחה וטוב לב כנהוג‪( :‬התגלות הצדיקים)‬ ‫לא וויתר על הסנדקאות‪ :‬יהודי נאמן מתושבי עיר הקודש ירושלים ת"ו כיבד את מרן הגאב"ד רבי משה אריה פריינד‬ ‫זצוק"ל בסנדקאות בברית מילה שערך לבנו‪ ,‬והרב הצדיק סבר וקיבל‪ ,‬והנה יומיים לפני הברית עלה אבי הבן שוב אל‬ ‫ביתו של הגאב"ד‪ ,‬וביקש מאד להתנצל על בקשתו לסגת מן ההזמנה‪...‬היות ואיש אחד הציע לו חמשת אלפים דולר‬ ‫(‪ )5000$‬תמורת הסנדקאות‪ ,‬והיות והוא נצרך מאד לממון זה‪ ,‬לכן מבקש הוא מהרב לוותר על הסנדקאות‪ ,‬אמר לו‬ ‫הרמ"א‪ ,‬על מצוות אין ביכולתי לוותר‪ ,‬ואכן ערך הגרמ"א את הסנדקאות בדחילו ורחימו‪ ,‬ופניו נהירות בנהירו עילאה‪,‬‬ ‫והיה בשמחה גדולה כל אותה הברית‪ ,‬והנה לאחר שנסתיימה הברית וכבר עלה הגאב"ד לביתו נאוה קודש‪ ,‬שלח את‬ ‫המשמש לקרוא אליו את בעל הברית‪ ,‬כשהגיע אבי הבן העניק לו הרב לתוך ידו חמשת אלפים דולר (‪ )$5000‬טבין‬ ‫ותקילין‪ ,‬בהטעימו שאין זה בשכרה של מצוה‪ ,‬שאי אפשר לשער שכר מצוה גדולה זו‪ ,‬רק כדי שלא יחוש שהפסיד כאן‬ ‫כסף‪ ...‬כי בעל השמחה צריך להיות בשמחה! ובדווקא קרא לו לאחר הברית‪ ,‬כדי שיעשה המצוה כראוי לשם שמים‪ ,‬ולא‬ ‫בשביל הרווחת הממון חלילה‪ ,‬ורק אחר כך העניק לו מענק לידה ללא קשר לקיום המצוה‪"( .‬טיב הזכרונות"‪ ,‬מרן‬ ‫הגאב"ד הגרמ"א זצוק"ל)‬ ‫לומר בנוסח שאמרו תמיד בליל הוואכנאכט‪ :‬הגה"ק רבי משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים בא להשתתף‬ ‫בסעודת וואכנאכט אצל הרה"ח ר' מרדכי הערקאוויטש‪ ,‬ושאל אחד מתלמידיו בדרך צחות אולי כאן בירושלים‬ ‫שהבתים בנויים מאבנים ולא מעצים ויתידות כמו בחוץ לארץ שיש לשנות ולומר וויפיל טראפן וואסער אויפן דאך וכו'‬ ‫ענה הגאב"ד זצ"ל‪ ,‬מ'זאגט אזוי ווי מיר אבין מקבל געוועהן אינדערהיים פון אונזערע עלטערן‪ ,‬און מ'איז נישט משנה‪,‬‬ ‫ממילא דארף מען דא אויך זאגן "וויפיל נעגל אויפן דאך אזופיל מלאכים אויף די וואך" [אומרים כמו שקיבלנו‬ ‫מאבותינו‪ ,‬ואין משנים‪ ,‬ולכן גם כאן יש לומר הנוסח המקובל]‪( :‬זקניך ויאמרו לך)‬ ‫היו שותפים במצוות המילה‬ ‫ליהודים "מבוגרים" עולי חבר העמים‬ ‫שהבריתות נעשים בחדרי ניתוח‪,‬‬ ‫עלות כל ברית ‪ 3600‬שקלים לשלם לחדר הניתוח‬ ‫ובזכות זה תראו נחת מכל יוצאי חלציכם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫לעילוי נשמת ר' יעקב צבי ב"ר יצחק מאניס ז"ל הולצמן‬ ‫ז"ל‬ ‫ברית אבות‪ :‬רחוב דברי חיים ‪ 6‬ת‪.‬ד‪ 3044 .‬ביתר עילית טלפון‪025022814 :‬‬ ‫ניתן לתרום בנדרים פלוס על שם ברית אבות‬