עלה מהציון · Aleh Mehatzion — ניצבים וילך (2026-08-31)

בעזר הבורא יתברך
ר מה
מ
זה
אומן
שלי?
| צעדים ראשונים |
אומן...
אומן...
עיר הגעגועים
אני בלעדיכם אין קיבוץ גלויות מה ראה רבנו בתוך
איני יכול! כזה בכל העולם הפסיפס העצום
ארבע מילים של
רבנו ,שכשחושבים
עליהן הלב מתרגש הזה? אומן היא המקום היחיד בעולם שבו,
ברדיוס של קילומטר אחד ,מתקבצים
בימי ראש השנה הקדושים עשרות
באילו מילים בחר רבנו לבטא את
אנחנו מגיעים לאומן כי אנחנו אלפי יהודים מכל קצוות תבל ,מעשרות
יקרת הקיבוץ?
זקוקים לרבי ,כי אנחנו אוהבים את מדינות ויבשות ,ומכל גוון ,עדה ,חוג
רבנו קורא לו (ליקו"מ תורה מ' וסגנון שקיימים בעם ישראל .אין עוד
הרבי ,כי אנחנו לא יכולים בלי הרבי.
תניינא) בתארים של פאר ויופי .הצדיק נקודה בעולם שבה נפגשים ,בזמן אחד
אבל לפני הכל ,אנחנו מגיעים מפני
שסביבו כולם מתקבצים נקרא "מלך ובמקום אחד ,יהודים מכל רחבי העולם
שהרבי ציווה אותנו להיות אצלו בראש
ביופיו תחזינה עיניך" ,שיש פאר ויופי ומכל חלקי העם.
השנה.
לקיבוץ.
והרבי אומר לנו: לא היה כדבר הזה מעולם .בכל
הפאר והיופי הזה אינם הנוף ואינם ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל ,על
"אני בלעדיכם איני יכול!" הבניינים .הפאר והיופי הם המתקבצים כל גלויותיו ופזורותיו ,ספק אם נראה
הוא רוצה אותנו שם .את כולנו. עצמם .הפסיפס האנושי הזה ,על כל אי פעם פסיפס רחב כל כך של נשמות
את כל אחד ואחד מאיתנו .כל יהודי גווניו ופניו ,הוא עצמו ההתפארות ישראל ,המתכנס למקום אחד.
שמגיע ,כל נפש שמתווספת לקיבוץ שמתפאר בהם השם יתברך" :ישראל
הקדוש ,יְקָ רָ ה מאוד אצל הרבי. ובשבוע של ראש השנה כל הקצוות
אשר בך אתפאר".
הללו נעשים קהל אחד שנקרא :הקיבוץ
איזו מחשבה מרגשת זאת .בתוך כל נפש ונפש שמצטרפת אל הקיבוץ הקדוש .כולם באים מכוחה של אמונה
עשרות האלפים שממלאים את אומן, איננה סתם עוד אחד בתוך המון .הרבי אחת :האמונה בצדיק שציווה להיות
אף אחד איננו מיותר .גם אני שייך מלמד אותנו שבכל נפש המתווספת אצלו בראש השנה.
לקיבוץ הזה .גם אותי הרבי רוצה שם. לקיבוץ הקדוש נבנים בתים חדשים
עשרות אלפי יהודים ,שונים כל כך
אנחנו כל השנה מתגעגעים לרבי, לגמרי ,צירופים שלא היו מעולם.
זה מזה ,ואין ביניהם אחד ,אפילו לא
מחכים לרגע שנזכה שוב להגיע לאומן. כלומר ,כל יהודי שיורד אחד ,שמרגיש זר אצל הרבי .לא בגלל
והרבי רוצה אותנו אצלו. מהמטוס ונכנס בשערי אומן המראה שלו ,לא בגלל הלבוש שלו ולא
משנה בעצם בואו את פני בגלל המקום שממנו בא.
הקיבוץ כולו.
אומן.
מקום
ההמלכה.
הרחוב הזה
הוא חצר
המלך קיבוץ
הבעיה אחד.
אלף
אומר עליו :זה שלי!
אומן שלי היא לא עוד ארגון ,ולא
עוד תקציב .אומן שלי איננה עוד גוף
איננה חוסר
אכפתיות.
איים.
שיעשה בשביל כולם.
באומן פועלים כבר עשרות ארגונים כמעט
ויוזמות ,ועושים עבודת קודש .כל לכולם
אחד מהם יקר וחיוני. אכפת .אז כולנו באנו לאותו
מה שחסר הוא לחבר את כל העשייה
הזאת עם הציבור הגדול .לתת מקום
מה בכל זאת רבי ,אז איך נוצר
למה שאכפת לציבור ,ולגבש את כולם חסר? בינינו שטח שאף
למען כולם. חייבים לומר את האמת ,כי היא אחד לא מרגיש
חשובה מאוד: שהוא שלו?
מה שחסר הוא שהציבור עצמו,
כל הפסיפס הגדול הזה ,ירים את זה לא קורה מחוסר הנסיעה לאומן מתישה .טיסות ,טלטולים,
העיניים ויראה את מה שרבנו רואה: אכפתיות. לילות קטועים ,דאגות של מקום שינה
קיבוץ שכולו יקר מאוד ,שיש בו פאר אין יהודי אחד שבא לאומן ולא ואוכל ,וכל מי שמגיע מחפש קודם כל לשים
ויופי. כואב לו הדבר הזה .הלב של כל באי את הראש ,למצוא את הפינה שלו ,להתארגן
קיבוץ שמתפרש על כל הרדיוס הקיבוץ מלא אהבה למקום. ולנשום.
סביב הציון ,וכל מקום שבו שוהה זה קורה מסיבה אחת פשוטה: זה מובן ,ואפילו ראוי .דווקא מפני שכל
עוד אחד מבאי הקיבוץ הופך להיות חוסר מו ּדָ עו ּת. אחד יודע את גודל יקרת ראש השנה ,הוא
חלק מהפאר והיופי שעליו מתקבצים בין העייפות להתארגנות ,בין רוצה לעבור אותו ביישוב הדעת ,עם המניין
כולם. התפילות לציון ,אף אחד לא עוצר שלו ,בתוך החבורה שלו.
רבנו אומר שהקיבוץ הזה הוא פאר, לרגע ,מרים את העיניים ואומר כך נוצרה באומן ,בלי שאיש תכנן ובלי
ושכל אחד מאיתנו הוא חלק מהפאר לעצמו: שאיש בחר ,מציאות של אלף איים.
הזה. הרחוב שאני עומד בו המון בתי כנסת ,המון קבוצות ,המון
ומי שיודע שהוא חלק מהפאר, עכשיו הוא חצר המלך ,שהרי ארגונים ויוזמות .כל אחד עולם שלם בפני
אכפת לו ממילא מכל מה שפוגע בו. ההמלכה היא כאן… עצמו.
את זה לא צריך ללמד. אבל ביניהם נותר הרחוב :השטח שכולם
ואם הבעיה עוברים בו ,ואף אחד אינו מרגיש שהוא שלו.
וברגע שיש מּודעּות,
ָ היא ואת התוצאה כולנו מכירים .רואים אותה
מודעות ,יש גם הפתרון כל שנה ונאנחים.
אכפתיות. מתחיל
המרחב שבין לבין קיבל מראה שאינו לפי
כבודו של המקום .לכלוך שמצטבר ,הפקרות
וכשיש במּודעּות
ָ קטנה של רשות הרבים ,תחושה של רחוב
אכפתיות, להפוך את המקום ששייך במקום תחושה של חצר המלך.
יש אחריות. לכולם ,למקום שכל אחד
אומן
של מי?
שתי מילים שיכולות לשנות
את פניה של אומן :זה שלי!
בשביל זה קמה 'אומן שלי'.
אין מאחוריה שום יומרה ,מלבד
העניין האחד הזה :לדאוג שיכבדו יותר
ועד היכן את הקיבוץ ,בכל מקום באומן.
יכולה להגיע כל כוחה בנוי על דבר אחד :על
האכפתיות שלנו
עשרות אלפי יהודים שמרגישים שייכים
ואומרים על אומן שתי מילים:
מהרחוב באומן? זה שלי.
אומן היא ענייני האישי.
הרבה מעבר לניקיון .הרחוב
הזה יכול להפוך למקום שבו אכפת לי שהרחובות יהיו נקיים.
יהודי פוגש יהודי אכפת לי שמי שבא בפעם הראשונה
ימצא יד מושטת.
הרבי מביא לנו ,כביכול על מגש של כסף ,עשרות אלפי יהודים. אכפת לי שיהיה כאן מקום שכולם
מכל הסוגים ,מכל המקומות ,ובהם גם המון יהודים שעדיין מוכנים ומזומנים בו לדאוג ליופי ,לפאר
רחוקים ,שעדיין אינם יודעים באמת לאן הגיעו ומהו ראש השנה ולכבוד של הקיבוץ הקדוש באומן.
של רבנו .הם כבר כאן .הם מסתובבים לידינו ברחובות אומן .למה ודווקא משום כך ,אומן שלי איננה
שלא ננצל את ההזדמנות הנפלאה הזאת לקיים את רצון רבנו באה חלילה במקום אף אחד מהעושים
להשקות אילנות? במלאכה.
הרי יש לנו במה להשקות אותם .יש לנו את התורות של הרבי, להפך .אנחנו זקוקים לכולם.
יש לנו את העצות של הרבי ,יש לנו את הדיבורים של הרבי שנועדו לכל ארגון ,לכל יוזמה ,לכל מי שיש לו
להחיות כל יהודי ,לחזק אותו ,לשמח אותו ולקרב אותו להשם עשייה באומן ,ותיקה או חדשה ,גדולה
יתברך .לא צריך בשביל זה בית מדרש ולא צריך לארגן שיעור. או קטנה.
לפעמים צריך רק לפגוש יהודי ברחוב ,להאיר לו פנים ,לומר לו הארגונים הם הידיים
מילה טובה ,ולהתחיל להשתמש באוצרות שלנו… ולהתחיל לדבר. העושות .הציבור הגדול הוא
איזה פאר יהיה לקיבוץ אם הרחובות של אומן יהיו מלאים בזה. הלב והכוח.
אלפי יהודים מדברים זה עם זה .כאן דיבור של התחזקות ,שם שינוי אמיתי באומן יקרה רק כששני
עצה של רבנו ,כאן כמה מילים של יראת שמים ,ושם יהודי שמכניס אלה יחברו יחד :כשרובו רובו של הציבור
שמחה בלב של יהודי אחר .אנשים שלא הכירו לפני רגע עומדים ירגיש שייך וייתן גב ,וכשכל העוסקים
יחד ומדברים ,מתחזקים ,מקשיבים זה לזה ומחיים זה את זה. במלאכה ירגישו שציבור שלם עומד
זה יכול להיות עיקר החן ,היופי והפאר של הקיבוץ הקדוש .לא מאחוריהם.
רק עשרות אלפים שנמצאים יחד באותו מקום ,אלא עשרות אלפים אז אפשר יהיה לעשות דברים ,ולעשות
שאכפת להם זה מזה. אותם על הצד הטוב ביותר.
ההזדמנות נמצאת ממש מול העיניים שלנו .כל כך הרבה יהודים,
כל כך הרבה לבבות ,וכל כך הרבה מה לתת להם.
בואו לא נפספס אותה .נשתמש באוצרות שלנו ,ונשקה אילנות.
והדרך כבר החלה
וזה בדיוק הרעיון של אומן שלי :ככל
שיותר מבאי הקיבוץ יצטרפו ויאמרו
עסקנים ותיקים ,עם אנשי השטח
שמכירים כל פינה בקיבוץ.
ראשי
"זה שלי" ,כך יגדל הכוח ,תתרחב באומן עצמה התקיימה התכנסות ארגונים,
העשייה וייפתחו אפשרויות חדשות. מיוחדת של בעלי המלונות ,שהתאגדו אנשי שטח
יחד תחת השם "שותפי אומן" ,מתוך ובעלי
אנחנו לא רצון לתרום מיכולותיהם לכבוד רבנו מלונות כבר
מבטיחים ולפאר הקיבוץ.
מתחברים.
מהפכה כבר השנה זכו ארגונים הפועלים
אבל אלה
בשנה באומן לחיזוק ולתמיכה מצד אומן
שלי ,כדי שיוכלו להרחיב עוד יותר רק הצעדים
אחת .אנחנו את פעילותם למען באי הקיבוץ. הראשונים
קוראים לכל וכבר עכשיו ניתן לבשר שבקיבוץ במהלך החודשים האחרונים
אחד להיות הקרוב יהיו שיפורים רבים ומעשיים, נעשתה עבודה שקטה כדי לחבר
שותף בדרך כפי שהציבור יראה וירגיש בסיעתא
דשמיא.
את הגורמים הפועלים באומן סביב
הזאת מיומה אבל אנחנו בתחילת הדרך.
הרעיון הפשוט הזה.
הראשון. הפעילות השנה יחסית מצומצמת,
ישבנו עם ראשי ארגונים ,עם
בואו נבנה יחד
את אומן מחדש
והיא עצמה הכוח.
כשהרבי
כי ככל שהציבור הזה גדל ,כך גדל כוחו של הקיבוץ
כולו. איך מצטרפים?
אומר: ויש גם שלב שני
השלב הראשון לא עולה כסף ,לא דורש זמן ולא
מחייב להתנדב.
"אני הוא דורש רק דבר אחד :לומר אכפת לי .אני שייך.
השלב הראשון :נעשים חברים באומן שלי.
בלעדיכם מי שרוצה ,יכול גם
לתת מעצמו למען
החל מיום חמישי פרשת כי תבוא ,י"ד אלול תשפ"ו,
איני הקיבוץ
נפתחים ערוצי ההצטרפות:
קו אומן שלי04-313-1488 :
יכול!" השלב השני ,למי שליבו חפץ :הירתמות.
לאחר ההצטרפות ,כל מי שרוצה יכול להירשם גם
נדרים פלוס :אומן שלי
אתרumansheli.org :
המצטרף להתנדבות באומן .ההתנדבות תיעשה דרך הארגונים
מתקשרים או נכנסים ,ומצטרפים לחברי 'אומן
משיב: הרבים שכבר פועלים במקום ,כל אחד לפי מה שמתאים
לו ולפי הזמן שהוא יכול לתת.
שלי'.
רבי ,הנני יש מי שיוכל לתת יותר ,ויש מי שיוכל לתת פחות.
העיקר הוא הרצון להיות חלק ,לעזור ולתת מעצמנו
ההצטרפות אינה התחייבות .היא אמירה:
אכפת לי מאומן .אני רוצה להיות שייך
מוכן לכבוד רבנו ולכבוד הקיבוץ הקדוש. לציבור הגדול שאכפת לו.
הצהרת שייכות פשוטה של יהודי שמבין שגם הוא
ומזומן השלב הראשון הוא ההצטרפות לאומן שלי .השלב
השני הוא למי שרוצה ויכול לעשות יותר. חלק מהפאר של הקיבוץ .היא אינה עולה כסף ,אינה
בשבילך. הפרטים המלאים בקו אומן שלי ובאתר. דורשת זמן ואינה מחייבת דבר ,ולצידה האפשרות
להציע הצעות ורעיונות משלך.
שֶ ה ו ּא ה ַ י ּ ֹו פ ִ י ו ְ ה ַ ּ
פ ְ אֵ ר ו ְ ה ַ ח ֵ ן ד ּי ק ׁ ,ש צַ ִ
" כ ִּ י י ֵ ׁ
שֶ ל כ ָּ ל ה ָ ע ֹו ל ָ ם כֻ ּ ל ּ ֹו "
ׁ
מצטרפים ומכריזים:
רבי ,אכפת לי!
הריני
מוכן
ומזומן
בשבילך!
מצטרפים ל'אומן שלי' ומפארים את הקיבוץ הקדוש:
קו אומן שלי04.313.1488 :
נדרים פלוס :אומן שלי
מיילU043131488@gmail.com :
עיצוב :שטעטל
