gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עלה מהציון · Aleh Mehatzion — ניצבים וילך (2026-08-31)

מוציא לאור: עלה מהציון · Aleh Mehatzion

שבוע: ניצבים וילך (2026-08-31)

עלה מהציון · Aleh Mehatzion — ניצבים וילך (2026-08-31)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזר הבורא יתברך‬ ‫ר‬ ‫מה‬ ‫מ‬ ‫זה‬ ‫אומן‬ ‫שלי?‬ ‫| צעדים ראשונים |‬ ‫אומן‪...‬‬ ‫אומן‪...‬‬ ‫עיר הגעגועים‬ ‫אני בלעדיכם‬ ‫אין קיבוץ גלויות מה ראה רבנו בתוך‬ ‫איני יכול!‬ ‫כזה בכל העולם הפסיפס העצום‬ ‫ארבע מילים של‬ ‫רבנו‪ ,‬שכשחושבים‬ ‫עליהן הלב מתרגש‬ ‫הזה?‬ ‫אומן היא המקום היחיד בעולם שבו‪,‬‬ ‫ברדיוס של קילומטר אחד‪ ,‬מתקבצים‬ ‫בימי ראש השנה הקדושים עשרות‬ ‫באילו מילים בחר רבנו לבטא את‬ ‫אנחנו מגיעים לאומן כי אנחנו‬ ‫אלפי יהודים מכל קצוות תבל‪ ,‬מעשרות‬ ‫יקרת הקיבוץ?‬ ‫זקוקים לרבי‪ ,‬כי אנחנו אוהבים את‬ ‫מדינות ויבשות‪ ,‬ומכל גוון‪ ,‬עדה‪ ,‬חוג‬ ‫רבנו קורא לו (ליקו"מ תורה מ'‬ ‫וסגנון שקיימים בעם ישראל‪ .‬אין עוד‬ ‫הרבי‪ ,‬כי אנחנו לא יכולים בלי הרבי‪.‬‬ ‫תניינא) בתארים של פאר ויופי‪ .‬הצדיק‬ ‫נקודה בעולם שבה נפגשים‪ ,‬בזמן אחד‬ ‫אבל לפני הכל‪ ,‬אנחנו מגיעים מפני‬ ‫שסביבו כולם מתקבצים נקרא "מלך‬ ‫ובמקום אחד‪ ,‬יהודים מכל רחבי העולם‬ ‫שהרבי ציווה אותנו להיות אצלו בראש‬ ‫ביופיו תחזינה עיניך"‪ ,‬שיש פאר ויופי‬ ‫ומכל חלקי העם‪.‬‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫לקיבוץ‪.‬‬ ‫והרבי אומר לנו‪:‬‬ ‫לא היה כדבר הזה מעולם‪ .‬בכל‬ ‫הפאר והיופי הזה אינם הנוף ואינם‬ ‫ההיסטוריה הארוכה של עם ישראל‪ ,‬על‬ ‫"אני בלעדיכם איני יכול!"‬ ‫הבניינים‪ .‬הפאר והיופי הם המתקבצים‬ ‫כל גלויותיו ופזורותיו‪ ,‬ספק אם נראה‬ ‫הוא רוצה אותנו שם‪ .‬את כולנו‪.‬‬ ‫עצמם‪ .‬הפסיפס האנושי הזה‪ ,‬על כל‬ ‫אי פעם פסיפס רחב כל כך של נשמות‬ ‫את כל אחד ואחד מאיתנו‪ .‬כל יהודי‬ ‫גווניו ופניו‪ ,‬הוא עצמו ההתפארות‬ ‫ישראל‪ ,‬המתכנס למקום אחד‪.‬‬ ‫שמגיע‪ ,‬כל נפש שמתווספת לקיבוץ‬ ‫שמתפאר בהם השם יתברך‪" :‬ישראל‬ ‫הקדוש‪ ,‬יְקָ רָ ה מאוד אצל הרבי‪.‬‬ ‫ובשבוע של ראש השנה כל הקצוות‬ ‫אשר בך אתפאר"‪.‬‬ ‫הללו נעשים קהל אחד שנקרא‪ :‬הקיבוץ‬ ‫איזו מחשבה מרגשת זאת‪ .‬בתוך‬ ‫כל נפש ונפש שמצטרפת אל הקיבוץ‬ ‫הקדוש‪ .‬כולם באים מכוחה של אמונה‬ ‫עשרות האלפים שממלאים את אומן‪,‬‬ ‫איננה סתם עוד אחד בתוך המון‪ .‬הרבי‬ ‫אחת‪ :‬האמונה בצדיק שציווה להיות‬ ‫אף אחד איננו מיותר‪ .‬גם אני שייך‬ ‫מלמד אותנו שבכל נפש המתווספת‬ ‫אצלו בראש השנה‪.‬‬ ‫לקיבוץ הזה‪ .‬גם אותי הרבי רוצה שם‪.‬‬ ‫לקיבוץ הקדוש נבנים בתים חדשים‬ ‫עשרות אלפי יהודים‪ ,‬שונים כל כך‬ ‫אנחנו כל השנה מתגעגעים לרבי‪,‬‬ ‫לגמרי‪ ,‬צירופים שלא היו מעולם‪.‬‬ ‫זה מזה‪ ,‬ואין ביניהם אחד‪ ,‬אפילו לא‬ ‫מחכים לרגע שנזכה שוב להגיע לאומן‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל יהודי שיורד‬ ‫אחד‪ ,‬שמרגיש זר אצל הרבי‪ .‬לא בגלל‬ ‫והרבי רוצה אותנו אצלו‪.‬‬ ‫מהמטוס ונכנס בשערי אומן‬ ‫המראה שלו‪ ,‬לא בגלל הלבוש שלו ולא‬ ‫משנה בעצם בואו את פני‬ ‫בגלל המקום שממנו בא‪.‬‬ ‫הקיבוץ כולו‪.‬‬ ‫אומן‪.‬‬ ‫מקום‬ ‫ההמלכה‪.‬‬ ‫הרחוב הזה‬ ‫הוא חצר‬ ‫המלך‬ ‫קיבוץ‬ ‫הבעיה‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫אלף‬ ‫אומר עליו‪ :‬זה שלי!‬ ‫אומן שלי היא לא עוד ארגון‪ ,‬ולא‬ ‫עוד תקציב‪ .‬אומן שלי איננה עוד גוף‬ ‫איננה חוסר‬ ‫אכפתיות‪.‬‬ ‫איים‪.‬‬ ‫שיעשה בשביל כולם‪.‬‬ ‫באומן פועלים כבר עשרות ארגונים‬ ‫כמעט‬ ‫ויוזמות‪ ,‬ועושים עבודת קודש‪ .‬כל‬ ‫לכולם‬ ‫אחד מהם יקר וחיוני‪.‬‬ ‫אכפת‪ .‬אז‬ ‫כולנו באנו לאותו‬ ‫מה שחסר הוא לחבר את כל העשייה‬ ‫הזאת עם הציבור הגדול‪ .‬לתת מקום‬ ‫מה בכל זאת‬ ‫רבי‪ ,‬אז איך נוצר‬ ‫למה שאכפת לציבור‪ ,‬ולגבש את כולם‬ ‫חסר?‬ ‫בינינו שטח שאף‬ ‫למען כולם‪.‬‬ ‫חייבים לומר את האמת‪ ,‬כי היא‬ ‫אחד לא מרגיש‬ ‫חשובה מאוד‪:‬‬ ‫שהוא שלו?‬ ‫מה שחסר הוא שהציבור עצמו‪,‬‬ ‫כל הפסיפס הגדול הזה‪ ,‬ירים את‬ ‫זה לא קורה מחוסר‬ ‫הנסיעה לאומן מתישה‪ .‬טיסות‪ ,‬טלטולים‪,‬‬ ‫העיניים ויראה את מה שרבנו רואה‪:‬‬ ‫אכפתיות‪.‬‬ ‫לילות קטועים‪ ,‬דאגות של מקום שינה‬ ‫קיבוץ שכולו יקר מאוד‪ ,‬שיש בו פאר‬ ‫אין יהודי אחד שבא לאומן ולא‬ ‫ואוכל‪ ,‬וכל מי שמגיע מחפש קודם כל לשים‬ ‫ויופי‪.‬‬ ‫כואב לו הדבר הזה‪ .‬הלב של כל באי‬ ‫את הראש‪ ,‬למצוא את הפינה שלו‪ ,‬להתארגן‬ ‫קיבוץ שמתפרש על כל הרדיוס‬ ‫הקיבוץ מלא אהבה למקום‪.‬‬ ‫ולנשום‪.‬‬ ‫סביב הציון‪ ,‬וכל מקום שבו שוהה‬ ‫זה קורה מסיבה אחת פשוטה‪:‬‬ ‫זה מובן‪ ,‬ואפילו ראוי‪ .‬דווקא מפני שכל‬ ‫עוד אחד מבאי הקיבוץ הופך להיות‬ ‫חוסר מו ּדָ עו ּת‪.‬‬ ‫אחד יודע את גודל יקרת ראש השנה‪ ,‬הוא‬ ‫חלק מהפאר והיופי שעליו מתקבצים‬ ‫בין העייפות להתארגנות‪ ,‬בין‬ ‫רוצה לעבור אותו ביישוב הדעת‪ ,‬עם המניין‬ ‫כולם‪.‬‬ ‫התפילות לציון‪ ,‬אף אחד לא עוצר‬ ‫שלו‪ ,‬בתוך החבורה שלו‪.‬‬ ‫רבנו אומר שהקיבוץ הזה הוא פאר‪,‬‬ ‫לרגע‪ ,‬מרים את העיניים ואומר‬ ‫כך נוצרה באומן‪ ,‬בלי שאיש תכנן ובלי‬ ‫ושכל אחד מאיתנו הוא חלק מהפאר‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫שאיש בחר‪ ,‬מציאות של אלף איים‪.‬‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫הרחוב שאני עומד בו‬ ‫המון בתי כנסת‪ ,‬המון קבוצות‪ ,‬המון‬ ‫ומי שיודע שהוא חלק מהפאר‪,‬‬ ‫עכשיו הוא חצר המלך‪ ,‬שהרי‬ ‫ארגונים ויוזמות‪ .‬כל אחד עולם שלם בפני‬ ‫אכפת לו ממילא מכל מה שפוגע בו‪.‬‬ ‫ההמלכה היא כאן…‬ ‫עצמו‪.‬‬ ‫את זה לא צריך ללמד‪.‬‬ ‫אבל ביניהם נותר הרחוב‪ :‬השטח שכולם‬ ‫ואם הבעיה‬ ‫עוברים בו‪ ,‬ואף אחד אינו מרגיש שהוא שלו‪.‬‬ ‫וברגע שיש‬ ‫מּודעּות‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫היא‬ ‫ואת התוצאה כולנו מכירים‪ .‬רואים אותה‬ ‫מודעות‪ ,‬יש‬ ‫גם הפתרון‬ ‫כל שנה ונאנחים‪.‬‬ ‫אכפתיות‪.‬‬ ‫מתחיל‬ ‫המרחב שבין לבין קיבל מראה שאינו לפי‬ ‫כבודו של המקום‪ .‬לכלוך שמצטבר‪ ,‬הפקרות‬ ‫וכשיש‬ ‫במּודעּות‬ ‫ָ‬ ‫קטנה של רשות הרבים‪ ,‬תחושה של רחוב‬ ‫אכפתיות‪,‬‬ ‫להפוך את המקום ששייך‬ ‫במקום תחושה של חצר המלך‪.‬‬ ‫יש אחריות‪.‬‬ ‫לכולם‪ ,‬למקום שכל אחד‬ ‫אומן‬ ‫של מי?‬ ‫שתי מילים שיכולות לשנות‬ ‫את פניה של אומן‪ :‬זה שלי!‬ ‫בשביל זה קמה 'אומן שלי'‪.‬‬ ‫אין מאחוריה שום יומרה‪ ,‬מלבד‬ ‫העניין האחד הזה‪ :‬לדאוג שיכבדו יותר‬ ‫ועד היכן‬ ‫את הקיבוץ‪ ,‬בכל מקום באומן‪.‬‬ ‫יכולה להגיע‬ ‫כל כוחה בנוי על דבר אחד‪ :‬על‬ ‫האכפתיות שלנו‬ ‫עשרות אלפי יהודים שמרגישים שייכים‬ ‫ואומרים על אומן שתי מילים‪:‬‬ ‫מהרחוב באומן?‬ ‫זה שלי‪.‬‬ ‫אומן היא ענייני האישי‪.‬‬ ‫הרבה מעבר לניקיון‪ .‬הרחוב‬ ‫הזה יכול להפוך למקום שבו‬ ‫אכפת לי שהרחובות יהיו נקיים‪.‬‬ ‫יהודי פוגש יהודי‬ ‫אכפת לי שמי שבא בפעם הראשונה‬ ‫ימצא יד מושטת‪.‬‬ ‫הרבי מביא לנו‪ ,‬כביכול על מגש של כסף‪ ,‬עשרות אלפי יהודים‪.‬‬ ‫אכפת לי שיהיה כאן מקום שכולם‬ ‫מכל הסוגים‪ ,‬מכל המקומות‪ ,‬ובהם גם המון יהודים שעדיין‬ ‫מוכנים ומזומנים בו לדאוג ליופי‪ ,‬לפאר‬ ‫רחוקים‪ ,‬שעדיין אינם יודעים באמת לאן הגיעו ומהו ראש השנה‬ ‫ולכבוד של הקיבוץ הקדוש באומן‪.‬‬ ‫של רבנו‪ .‬הם כבר כאן‪ .‬הם מסתובבים לידינו ברחובות אומן‪ .‬למה‬ ‫ודווקא משום כך‪ ,‬אומן שלי איננה‬ ‫שלא ננצל את ההזדמנות הנפלאה הזאת לקיים את רצון רבנו‬ ‫באה חלילה במקום אף אחד מהעושים‬ ‫להשקות אילנות?‬ ‫במלאכה‪.‬‬ ‫הרי יש לנו במה להשקות אותם‪ .‬יש לנו את התורות של הרבי‪,‬‬ ‫להפך‪ .‬אנחנו זקוקים לכולם‪.‬‬ ‫יש לנו את העצות של הרבי‪ ,‬יש לנו את הדיבורים של הרבי שנועדו‬ ‫לכל ארגון‪ ,‬לכל יוזמה‪ ,‬לכל מי שיש לו‬ ‫להחיות כל יהודי‪ ,‬לחזק אותו‪ ,‬לשמח אותו ולקרב אותו להשם‬ ‫עשייה באומן‪ ,‬ותיקה או חדשה‪ ,‬גדולה‬ ‫יתברך‪ .‬לא צריך בשביל זה בית מדרש ולא צריך לארגן שיעור‪.‬‬ ‫או קטנה‪.‬‬ ‫לפעמים צריך רק לפגוש יהודי ברחוב‪ ,‬להאיר לו פנים‪ ,‬לומר לו‬ ‫הארגונים הם הידיים‬ ‫מילה טובה‪ ,‬ולהתחיל להשתמש באוצרות שלנו… ולהתחיל לדבר‪.‬‬ ‫העושות‪ .‬הציבור הגדול הוא‬ ‫איזה פאר יהיה לקיבוץ אם הרחובות של אומן יהיו מלאים בזה‪.‬‬ ‫הלב והכוח‪.‬‬ ‫אלפי יהודים מדברים זה עם זה‪ .‬כאן דיבור של התחזקות‪ ,‬שם‬ ‫שינוי אמיתי באומן יקרה רק כששני‬ ‫עצה של רבנו‪ ,‬כאן כמה מילים של יראת שמים‪ ,‬ושם יהודי שמכניס‬ ‫אלה יחברו יחד‪ :‬כשרובו רובו של הציבור‬ ‫שמחה בלב של יהודי אחר‪ .‬אנשים שלא הכירו לפני רגע עומדים‬ ‫ירגיש שייך וייתן גב‪ ,‬וכשכל העוסקים‬ ‫יחד ומדברים‪ ,‬מתחזקים‪ ,‬מקשיבים זה לזה ומחיים זה את זה‪.‬‬ ‫במלאכה ירגישו שציבור שלם עומד‬ ‫זה יכול להיות עיקר החן‪ ,‬היופי והפאר של הקיבוץ הקדוש‪ .‬לא‬ ‫מאחוריהם‪.‬‬ ‫רק עשרות אלפים שנמצאים יחד באותו מקום‪ ,‬אלא עשרות אלפים‬ ‫אז אפשר יהיה לעשות דברים‪ ,‬ולעשות‬ ‫שאכפת להם זה מזה‪.‬‬ ‫אותם על הצד הטוב ביותר‪.‬‬ ‫ההזדמנות נמצאת ממש מול העיניים שלנו‪ .‬כל כך הרבה יהודים‪,‬‬ ‫כל כך הרבה לבבות‪ ,‬וכל כך הרבה מה לתת להם‪.‬‬ ‫בואו לא נפספס אותה‪ .‬נשתמש באוצרות שלנו‪ ,‬ונשקה אילנות‪.‬‬ ‫והדרך כבר החלה‬ ‫וזה בדיוק הרעיון של אומן שלי‪ :‬ככל‬ ‫שיותר מבאי הקיבוץ יצטרפו ויאמרו‬ ‫עסקנים ותיקים‪ ,‬עם אנשי השטח‬ ‫שמכירים כל פינה בקיבוץ‪.‬‬ ‫ראשי‬ ‫"זה שלי"‪ ,‬כך יגדל הכוח‪ ,‬תתרחב‬ ‫באומן עצמה התקיימה התכנסות‬ ‫ארגונים‪,‬‬ ‫העשייה וייפתחו אפשרויות חדשות‪.‬‬ ‫מיוחדת של בעלי המלונות‪ ,‬שהתאגדו‬ ‫אנשי שטח‬ ‫יחד תחת השם "שותפי אומן"‪ ,‬מתוך‬ ‫ובעלי‬ ‫אנחנו לא‬ ‫רצון לתרום מיכולותיהם לכבוד רבנו‬ ‫מלונות כבר‬ ‫מבטיחים‬ ‫ולפאר הקיבוץ‪.‬‬ ‫מתחברים‪.‬‬ ‫מהפכה‬ ‫כבר השנה זכו ארגונים הפועלים‬ ‫אבל אלה‬ ‫בשנה‬ ‫באומן לחיזוק ולתמיכה מצד אומן‬ ‫שלי‪ ,‬כדי שיוכלו להרחיב עוד יותר‬ ‫רק הצעדים‬ ‫אחת‪ .‬אנחנו‬ ‫את פעילותם למען באי הקיבוץ‪.‬‬ ‫הראשונים‬ ‫קוראים לכל‬ ‫וכבר עכשיו ניתן לבשר שבקיבוץ‬ ‫במהלך החודשים האחרונים‬ ‫אחד להיות‬ ‫הקרוב יהיו שיפורים רבים ומעשיים‪,‬‬ ‫נעשתה עבודה שקטה כדי לחבר‬ ‫שותף בדרך‬ ‫כפי שהציבור יראה וירגיש בסיעתא‬ ‫דשמיא‪.‬‬ ‫את הגורמים הפועלים באומן סביב‬ ‫הזאת מיומה‬ ‫אבל אנחנו בתחילת הדרך‪.‬‬ ‫הרעיון הפשוט הזה‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫הפעילות השנה יחסית מצומצמת‪,‬‬ ‫ישבנו עם ראשי ארגונים‪ ,‬עם‬ ‫בואו נבנה יחד‬ ‫את אומן מחדש‬ ‫והיא עצמה הכוח‪.‬‬ ‫כשהרבי‬ ‫כי ככל שהציבור הזה גדל‪ ,‬כך גדל כוחו של הקיבוץ‬ ‫כולו‪.‬‬ ‫איך מצטרפים?‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫ויש גם שלב שני‬ ‫השלב הראשון לא עולה כסף‪ ,‬לא דורש זמן ולא‬ ‫מחייב להתנדב‪.‬‬ ‫"אני‬ ‫הוא דורש רק דבר אחד‪ :‬לומר אכפת לי‪ .‬אני שייך‪.‬‬ ‫השלב הראשון‪ :‬נעשים חברים באומן שלי‪.‬‬ ‫בלעדיכם‬ ‫מי שרוצה‪ ,‬יכול גם‬ ‫לתת מעצמו למען‬ ‫החל מיום חמישי פרשת כי תבוא‪ ,‬י"ד אלול תשפ"ו‪,‬‬ ‫איני‬ ‫הקיבוץ‬ ‫נפתחים ערוצי ההצטרפות‪:‬‬ ‫קו אומן שלי‪04-313-1488 :‬‬ ‫יכול!"‬ ‫השלב השני‪ ,‬למי שליבו חפץ‪ :‬הירתמות‪.‬‬ ‫לאחר ההצטרפות‪ ,‬כל מי שרוצה יכול להירשם גם‬ ‫נדרים פלוס‪ :‬אומן שלי‬ ‫אתר‪umansheli.org :‬‬ ‫המצטרף‬ ‫להתנדבות באומן‪ .‬ההתנדבות תיעשה דרך הארגונים‬ ‫מתקשרים או נכנסים‪ ,‬ומצטרפים לחברי 'אומן‬ ‫משיב‪:‬‬ ‫הרבים שכבר פועלים במקום‪ ,‬כל אחד לפי מה שמתאים‬ ‫לו ולפי הזמן שהוא יכול לתת‪.‬‬ ‫שלי'‪.‬‬ ‫רבי‪ ,‬הנני‬ ‫יש מי שיוכל לתת יותר‪ ,‬ויש מי שיוכל לתת פחות‪.‬‬ ‫העיקר הוא הרצון להיות חלק‪ ,‬לעזור ולתת מעצמנו‬ ‫ההצטרפות אינה התחייבות‪ .‬היא אמירה‪:‬‬ ‫אכפת לי מאומן‪ .‬אני רוצה להיות שייך‬ ‫מוכן‬ ‫לכבוד רבנו ולכבוד הקיבוץ הקדוש‪.‬‬ ‫לציבור הגדול שאכפת לו‪.‬‬ ‫הצהרת שייכות פשוטה של יהודי שמבין שגם הוא‬ ‫ומזומן‬ ‫השלב הראשון הוא ההצטרפות לאומן שלי‪ .‬השלב‬ ‫השני הוא למי שרוצה ויכול לעשות יותר‪.‬‬ ‫חלק מהפאר של הקיבוץ‪ .‬היא אינה עולה כסף‪ ,‬אינה‬ ‫בשבילך‪.‬‬ ‫הפרטים המלאים בקו אומן שלי ובאתר‪.‬‬ ‫דורשת זמן ואינה מחייבת דבר‪ ,‬ולצידה האפשרות‬ ‫להציע הצעות ורעיונות משלך‪.‬‬ ‫שֶ ה ו ּא ה ַ י ּ ֹו פ ִ י ו ְ ה ַ ּ‬ ‫פ ְ אֵ ר ו ְ ה ַ ח ֵ ן‬ ‫ד ּי ק ‪ׁ ,‬‬‫ש צַ ִ‬ ‫" כ ִּ י י ֵ ׁ‬ ‫שֶ ל כ ָּ ל ה ָ ע ֹו ל ָ ם כֻ ּ ל ּ ֹו "‬ ‫ׁ‬ ‫מצטרפים ומכריזים‪:‬‬ ‫רבי‪ ,‬אכפת לי!‬ ‫הריני‬ ‫מוכן‬ ‫ומזומן‬ ‫בשבילך!‬ ‫מצטרפים ל'אומן שלי' ומפארים את הקיבוץ הקדוש‪:‬‬ ‫קו אומן שלי‪04.313.1488 :‬‬ ‫נדרים פלוס‪ :‬אומן שלי‬ ‫מייל‪U043131488@gmail.com :‬‬ ‫עיצוב‪ :‬שטעטל‬